פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
27/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 121
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ט באייר התשפ"ד (27 במאי 2024), שעה 9:30

שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי "שומר החומות" - דוח ביקורת מיוחד.

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

יוסף עטאונה
נאור שירי

יובל חיו - מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

משה סמו - סגן מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

ניצב יגאל בן שלום - ר' אגף חקירות מודיעין, משטרת ישראל

תנ"צ דרור אסרף - רח"ט מודיעין, משטרת ישראל

נצ"מ גליה בץ - רמ"ח מצפן, משטרת ישראל

רפ"ק גור אשל - ר' תחום תוכניות ונהלים, משטרת ישראל

תנ"צ עדנה טנא - ע' ר' אח"מ, משטרת ישראל

גלבוע - משרד ראש הממשלה

דניאל - משרד ראש הממשלה

גבריאלה פיסמן - ממונה ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

דוד פסקל - המשרד לביטחון לאומי

אלון כלפון - המשרד לביטחון לאומי

יאיר מתוק - המשרד לביטחון לאומי

הדר מילר - משנה לראש העיר לוד, עיריית לוד

איציק אסרף - מנהל אגף ביטחון ושיטור, עיריית רמלה

יונתן אריה - מנהל מיזם קהילות בטוחות, יוזמות אברהם

ד"ר יעל ליטמנוביץ - חוקרת, המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה

ריקי שפירא רוזנברג - עו"ד, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

לורן פוריס - מנהלת קשרי כנסת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה

אברהם בנימין - מנהל אגף מדיניות, תנועת רגבים

שי גליק - מנכ"ל בצלמו

גל גורן - משפחות החטופים

איתי סגל

משפחות החטופים

לילה מור - משפחות החטופים

חנה גיאת - ארגון אימהות הלוחמים

ורדית קרוגר - ארגון אימהות הלוחמים

פלורינה הלמן לוין

חנה כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי "שומר החומות" - דוח ביקורת מיוחד

בוקר טוב לכולם, תודה רבה שבאתם. היום יום שני, י"ט באייר תשפ"ד, היום ה-234 למלחמה, 125 חטופים אזרחי מדינת ישראל, בני עמנו, עדיין בשבי מרצחי החמאס. אני מקווה מאוד שישובו במהרה הביתה וצה"ל יכריע את מפלצות החמאס.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא: דוח ביקורת מיוחד 2022 של מבקר המדינה על שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי "שומר החומות" – ישיבת מעקב.

הוועדה קיימה דיון ראשון בנושא בהשתתפות מפכ"ל המשטרה ב-6 ביוני 2023. ביקשתי לכנס דיון מעקב זה מפאת שתי נקודות עיקריות אשר עלו בדוח ונידונו בדיון לפני שנה. ממה שידוע עד כה, המפכ"ל וראש השב"כ עדיין לא חתמו על אמנה אשר מוכנה מזה זמן רב ואמורה להסדיר את העבודה בין הארגונים בהיבט המודיעיני. כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה ממושכת, הדחיפות להסדרת העניין היא בהולה, כיוון שאיננו יכולים להרשות לעצמנו להיות מופתעים שוב. אני מבקש לשמוע כאן מה הסיבות לעיכוב ומה הצפי לפתרון.

עברו שלוש שנים מאז אירועי "שומר החומות" ואין שום סיבה שההסדרה הזאת עוד לא נכנסה לתוקף, כי מהניסיון המועט שיש לי שיתוף הפעולה בין שני הארגונים האלה אמור להיות מצוין, כי המשימה היא מעל הכול.

גם בדיון הקודם בוועדה עלו פערים ניכרים בתחום המודיעין ובממשקים בין המשטרה לשב"כ ועל כן מצאתי לנכון להתמקד בעיקר בנקודות אלה בדיון זה.

נקודה נוספת שנבקש להתעדכן לגביה ממשטרת ישראל, אם ניתן, היא מצב האכיפה בערים המעורבות – אם יש כאן מישהו מאג"ם, אני אשמח – ואם מאז כתיבת הדוח והדיון הקודם התקדמנו. ישב פה המפכ"ל, פרס את התוכנית איך המשטרה מתכוונת לתת תשובות הולמות לאירועים בערים מעורבות, גיוס מילואים וכו' – לא אפרט כרגע את השיטה. אם יש התקדמות בנושא, הוועדה לביקורת המדינה מבקשת לשמוע על כך.

אני מעריך שבהמשך הישיבה ניתקל באיזשהו חסם של נושאים מודיעיניים או דברים שאי אפשר לפרוס אותם לעיני הציבור הרחב, אני אכריז על הפסקה של חמש דקות ונתכנס לוועדה מצומצמת שנכריז עליה כעל ועדה סודית ורק מעורבים בעניין ישבו בה.

לפני שנתחיל אנחנו נקדיש כמה דקות, כמו שאני עושה בכל ישיבה שלי, גם למשפחות החטופים וגם לסרטון התצפיתניות המזעזע.

(הוצג סרטון חטיפת התצפיתניות מנחל עוז)

תודה רבה. נציגי המשפחות, בבקשה.

אני בנם של אבנר ומיה גורן, זיכרונם לברכה, שנרצחו ב-7 באוקטובר. למעשה קברנו את אבא שלי ואימא שלי עודנה חטופה ברצועה, נרצחה בשבי החמאס.

אני רוצה להתייחס לנושא הדיון. אני חושב שהטיפול באלימות בחברה הערבית מאז "שומר החומות" הוא דוגמה מצוינת לשאלה אם קיימת מדיניות או לא קיימת. בשנים שחלפו מאז "שומר החומות", בהן הייתה מדיניות מוכוונת נגד האלימות בחברה הערבית – הן הפלילית והן הלאומנית – לפחות הרושם מבחוץ, מהתקשורת, מהגופים וכל דבר, נראה היה ששיתוף הפעולה הוא טוב ואחוזי הפשיעה והאלימות ירדו, נתפסו כלי נשק. קרו הרבה מאוד דברים. בכל זאת, בשנה האחרונה – גם לפני המלחמה – אחוז האלימות בחברה הערבית עלה מחדש. הארגונים לא השתנו – יש את אותם שוטרים מצוינים, אותו לוחמי שב"כ מצוינים, אותם ארגונים מצוינים ומדהימים ומקצועיים. אני חושב שזו אולי דוגמה טובה לכמה מדיניות מוכוונת מטרה, קיום של אסטרטגיה – ולא משנה אם האסטרטגיה היא הפסקת המלחמה או איך מגיעים לניצחון או כל דבר – זה דבר קריטי כדי שלוחמים לא יילחמו לשווא, כדי להחזיר את החטופים, כדי להחזיר את הביטחון לבית שלי, בית שאני לא מוכן ובכלל לא מסוגל לשוב לגור בו בלי איזושהי תחושת ביטחון, בלי לקבור את אימא.

זה הדבר שאנחנו רוצים לבקש, מתחננים אליו – גם אנחנו, גם המשפחות השכולות – גם אם המדיניות שאנחנו רוצים להגיע אליה שונה, גם אם אני מאמין בהפסקת המלחמה כרגע כדי להחזיר אותם, ענייני דחיפות וסדר פעולה. בסופו של דבר אנחנו מחפשים במשכן הזה אנשים שיובילו מדיניות אמיתית ואמיצה, בלי קשר אם היא תהיה פופולרית באיזשהו מקום, בעיקר מדיניות שתבטיח שהחיילים שלנו לא ייפלו לשווא, מדיניות שתבטיח שהאהובים שלנו יחזרו הביתה – החיים לשיקום, הנרצחים לקבורה.

זו בקשתי היום. קצרה. חדה.

שלום, אני האחיין של קית' ואביבה סיגל. אביבה חזרה ביום ה-51, קית' עדיין מוחזק שם 234 ימים. אני שמח לשבת ליד נציגים של עיריית לוד ועיריית רמלה, אני מגזר, אנחנו שכנים.

ביקורת – אני ממש לא אוהב ביקורת. זה לא בגלל שביקורת היא לא דבר חשוב, אלא בגלל שאצלנו, בתרבות שלנו, איכשהו הדברים תמיד נכתבים אחרי שנשפך הדם, בין אם זה אירועי 7 באוקטובר, בין אם זה אימונים בצבא ובין אם זה תאונות דרכים.

עכשיו אנחנו באירוע כבר 234 ימים. הבקשה שלי היא שכל אחד יעשה את המאמץ, בין אם זה במשכן הזה, ממשלה, משטרה, כל מי שיש לו את הכוח. בבקשה שנושא הביקורת בעוד שנה, עוד שנתיים, לא יהיה הפספוס שיכולנו להציל את קית' שלי, את דוד שלי, ואת שאר החטופים החיים. יש שם אנשים בחיים ויש נרצחים שצריך להחזיר אותם לקבורה, ויש כאן גם עניין של זמן. אני מבקש מאוד שכל אחד יחשוב טוב-טוב שאנחנו עושים עכשיו את הדברים הנכונים כדי להחזיר את החטופים בחיים. אני מרגיש שמבחינת המדינה יש לנו פה כרגע שחור ולבן – או שחרור החטופים או חיסול החמאס. את החמאס תמיד אפשר לחסל, וצריך לחסל. כולנו יודעים איזה רע הוא, כולנו ראינו, כולנו חווינו וכולנו עדיין חווים. אתמול ירו טילים מרפיח – היכן שצה"ל עדיין פועל – שהגיעו עד הרצליה. האיום הזה קיים וכנראה שיתקיים לעוד הרבה זמן. אלה לא מילים שלי, אלה מילים של מערכת הביטחון והממשלה.

לדוד שלי אין זמן. לדוד שלי היה יום הולדת בשבי, לצערי לא יכולנו לחגוג. הוא נחטף כשהוא היה בן 64, היום הוא בן 65. אני מבקש בכל לשון של בקשה שיגיעו להבנה ושכל מי שנמצא במשכן הזה ידחוף את הממשלה ואת הקבינט להגיע כבר לעסקה. מה שראינו קודם בסרטון היה דקה מצונזרת ממה שהלוחמות האמיצות עברו ב-7 באוקטובר, אבל הן עוברות את זה בגרסה הלא-מצונזרת בלי השיר הנעים ברקע. לדעתי היה עדיף שהסרטון הזה יהיה בלי קול, בשקט, כדי שירוצו לנו כל המחשבות הנוראיות בראש, כדי שנבין את חומרת המצב ואת הדחיפות של החזרת החטופים החיים והמתים היום ולא מחר. תודה.

גילוי נאות, אני מעורב עד מעל לראשי עם המשפחה. אביבה הייתה הגננת של הנכד שלנו בקיבוץ אלונים. מהיום הראשון אני בקשר עם שיר. כמובן שכשאביבה חזרה הקשר הוא לפחות כמה פעמים בשבוע. עמדתי ברורה, אמרתי אותה כבר בינואר. צר לי.

נעים מאוד, קוראים לי לילה. אולי חלקכם מזהים אותי, אולי לא. אני ממשפחת מונדר מקיבוץ ניר עוז ואני רוצה לספר לכם על סבא שלי, אברהם מונדר. הוא ציין 79 בדצמבר האחרון. כמובן שלא חגגנו. לפני כמה ימים קיבלנו הודעות על זה שנמצאו גופות של אנשים יותר צעירים ממנו ואני חוששת לכל האנשים המבוגרים שנמצאים שם. אני לא יודעת אם הם מקבלים את התרופות שמגיעות להם, אני לא יודעת אם הם מקבלים בכלל תנאים הומניטריים – מים, אוכל, מקלחת טובה – אם הם ישנים כמו שצריך.

אני ישנתי מעולה היום. ישנתי שש שעות ולא התעוררתי כל הלילה, אבל אני בטוחה שסבא וכל שאר החטופים ישנים מזעזע. אני ישנה עם כדורי שינה כי אני לא מצליחה בלי, כי אני מתעוררת בלילה כמה פעמים ובטוחה שמישהו יחטוף אותי מהחלון כמו שעשו למשפחה שלי, בטוחה שמישהו רוצה לרצוח אותי, להרוג אותי סתם ככה ברחוב, כשאני נוהגת באוטו, באוטובוס. איפה הביטחון שלי בתור אזרחית? תודה רבה.

אני נשואה ללוחם ואימא לשני בנים לוחמים במילואים שבקרוב חוזרים לסבב נוסף. אין לי הרבה מה להוסיף אחרי הדברים שאמר גל. ראשית, אברך את צה"ל על החיסול הבוקר ברפיח. ידע כל מחבל בן עוולה שבמוקדם או במאוחר – עדיף מוקדם – הוא יעלה בסערה השמימה מטיל צה"לי.

כולנו, כמו כל עם ישראל וכל העולם, הזדעזענו מהסרטון של התצפיתניות החטופות. זו תזכורת לעולם הצבוע ששכח את זוועות 7 באוקטובר. אנחנו בישראל לא שכחנו. החלטת בית הדין בהאג והחלטתן של מספר מדינות אירופאיות הוכיחו שהאנטישמיות חיה ובועטת בעולם ובשנת 2024 ליהודים עדיין אין את הזכות להגן על עצמם משואה.

בשנת 1955, בעקבות ועידת באנדונג, אמר דוד בן גוריון את הדברים המוכרים: עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים. דבריו של בן גוריון נכונים היום כפי שהיו אז.

אני מצטרפת מכל הלב לדבריו של גל. כולנו, מה שנעשה, נצטרך לגבש מדיניות שתיתן ללוחמים שלנו לנצח, להחזיר את הביטחון למדינת ישראל, להחזיר את החטופים שלנו הביתה, להחזיר את התושבים שלנו לבתיהם בבטחה.

אנחנו חייבים לתת גב לבנים הלוחמים שלנו שמסכנים את חייהם כדי להשיב את החטופים ולהבטיח שלעולם לא עוד. תמיד לזכור שאנשים אחים אנחנו, עם כל המחלוקות, וביטחונה וצמיחתה של מדינת ישראל היא מטרה משותפת לכולנו. תודה רבה.

אני מארגון אימהות הלוחמים – ארגון לא פוליטי - שמאגד אלפי אימהות. יש לי שלושה בנים – שייטת, מגלן ואגוז. אתמול ישבתי עם תלמידה שלי, תצפיתנית. אני מקפידה לא לראות את הסרטון, פשוט בלתי אפשרי לראות את הסרט, אבל היא ממש הראתה לי את כל המקום שבו היא ישבה ואיכשהו היה לה מזל והיא לא נפגעה. היום היא ממשיכה להילחם.

מה שאנחנו לומדים מ"שומר החומות" זה שכל מה שנדחה ומדשדש בסוף תופס אותנו הרבה-הרבה יותר חזק והרבה יותר אלים והרבה יותר עם אסונות.

אני מצטרפת לדבריו של גל. אנחנו רוצים לראות מדיניות. אני רוצה להזכיר לכם שהיכולת שלנו לשבת היום בבתי קפה – איכשהו הלחימה בעזה כאילו זזה הצדה. הבנים שלנו, הילדים של כל אחד פה, נמצאים עדיין בעזה, מנסים להגיע להכרעה, מנסים בכל כוחם להחזיר אלינו את החטופים, להחזיר את המפונים לבתיהם.

אנחנו דורשים פה, במבנה הזה, שתזכרו שהבנים שלנו שם, לתת להם לנצח ולתת להם את כל האפשרויות לחזור הביתה בשלום.

יש כאלה שלא שוכחים. אנחנו לא מוכנים לשכוח.

אני אימא ללוחמת קרבית וחמות של לוחמים. אני יכולה להגיד לכם שהם שמו את כל החיים שלהם בצד. החתן שלי דחה את ההתמחות שלו, שבעה חודשים שהוא לא צנתר, הוא נמצא עם חיילי צנחנים והוא מציל חיים יום-יום. הבת שלי מסכנת את החיים שלה ברמה יום-יומית. את החטופים לא ניתן יהיה להחזיר באופן מרוכז. אני מברכת את החיילים שהחזירו את הגופות, אבל אני חושבת שאם באמת אנחנו רוצים להחזיר את כולם, אין דרך להחזיר את כולם בצורה הזאת. אני ממש מבקשת, בכל לשון של בקשה, מהבית הזה שיגיעו להסדר מדיני, שיגיעו להסדר כלשהו. אני חושבת שהמלחמה הזאת במעגלים משרתת מפלגות מסוימות. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל אני מרגישה שאנחנו מסכנים חלק גדול מהחיילים, בעיקר את החיילים הצעירים מאוד שעדיין לא קיבלו הכשרה מספקת, ואני מעדיפה לא להוסיף. אני מתעוררת יום-יום וחולמת שהלוואי זה היום, הלוואי שהיום יהיה הסדר ויחזירו את כולם. לא ניתן יהיה להחזיר את כולם בצורה כזאת. זאת אומרת, כל פעם ימצאו עוד גופה. איך אפשר להחזיק מעמד? מי יכול להחזיק מעמד לאורך זמן? מה יהיה המצב המנטלי שלהם? האם אתם חושבים על זה? אפילו אחרי פגיעות מיניות פשוטות אנשים חוזרים מפורקים. אתם מתארים לעצמכם מה זה 200 ומשהו יום? אתם מתארים לעצמכם את המצב של ההורים שלהם? אני יכולה להגיד לכם שאני לא ישנה כבר שמונה חודשים. שמונה חודשים לא ישנה, קמה כל בוקר, באה לעבודה, ממשיכה לתפקד כסבתא כי זה אחד התפקידים הכי משמעותיים שלי כדי להציל את הבנות שלי שהבעלים שלהן נמצאים בקרב. כמה זמן אתם חושבים שאנחנו יכולים להחזיק מעמד, גם רגשית, גם כלכלית, גם נפשית? מה, אין-סופי? בואו נלחם בכולם. ומה עם הצפון? ומה עם איראן? זאת אומרת, אתם רוצים לראות אותנו במלחמות אין-סופיות? שום מטרה של המלחמה, כמו שאני רואה אותה, לא הושגה עד כה. כלום. זה הכול סיסמאות.

סליחה, אני יכולה לענות ללורן?

אני משתדל לתת לכם לדבר ולא לעשות פינג פונג, כי עכשיו את תעני לה, וזה לא מקובל עליי. גם בישיבה רגילה אני לא מאפשר פינג פונג.

קשה לעבור חזרה לסדר היום, אבל אין לנו ברירה כי הנושאים שלפנינו הם נושאים חשובים. ככלל, מתחילת המלחמה, משתדל לא לעסוק בשום דיונים פוליטיים, גם לא איזשהו צל פוליטי שעניינו דוח מבקר המדינה כזה או אחר.

יובל, משרד מבקר המדינה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, נציגי המשפחות, מכובדיי, אני מתחבר לדוח מבקר המדינה בנושא "שומר החומות". מדובר בדוח ביקורת שעסק בשורה ארוכה של תחומים שחייבו הסתכלות וטיפול לאחר אירועי "שומר החומות". בין היתר, הדוח הזה עסק גם בהיבט המודיעיני, שבדיון הזה אמורים לעסוק בו, עסקנו בהיבטים של מודיעין גלוי, ניטור רשתי, מחקר והערכה, מודיעין מבוסס מקורות, כוח אדם מקצועי בתחום המודיעין. בין היתר עסקנו גם בממשק בין משטרת ישראל לבין שירות הביטחון הכללי והממשק בין התחום הפלילי לתחום של אירועים לאומניים.

בעקבות הדוח הזה קיבלנו התייחסות מפורטת ורצינית ומקצועית מצד הגופים המבוקרים. יש לומר את זה, הגופים המבוקרים לקחו את ממצאי הביקורת בצורה משמעותית מאוד ועסקו בהם בצורה פרטנית, כפי שמצופה לאחר כל דוח ביקורת.

במשטרת ישראל נעשתה עבודה. אנחנו עוקבים אחרי הדברים – בעקבות הדוח נעשתה עבודה משמעותית במשטרת ישראל, גם בהיבטי תפיסה, גם בתחום המחקר, נעשו פעולות משמעותיות מאוד בתחום הארגון של המשטרה, גם בתחום של מודיעין גלוי וגם במקצועיות כוח האדם.

אנחנו יודעים שגם בשירות הביטחון הכללי נעשית פעולה משמעותית מאוד בעקבות האירועים.

בהתייחס לאמנה – למדנו גם שהתקיימו פעולות משמעותיות מאז פרסום הדוח לצורך גיבוש האמנה. אני מעדיף לא להתייחס לזה, נמצאים פה אנשים שיתייחסו לנושא הזה. היו צוותים מקצועיים, היו מפגשים ברמות הבכירות ביותר והתקדמו כמעט עד להשלמת הפעולה. עד כאן לגבי "שומר החומות".

אני צריך לומר שבעת הזאת משרד מבקר המדינה עוסק במסגרת דוחות המלחמה גם בדוחות שקשורים למשטרת ישראל, בין היתר באופן שמשטרת ישראל פעלה בתחום של הגנת הערים ב-7 באוקטובר. אני מדבר על ערי הדרום – שדרות, אופקים, נתיבות. בנושא הזה מתעוררים גם היבטים שקשורים לממשקים בין משטרת ישראל לגופי הביטחון האחרים. במוקד של הדוח הזה אנחנו עוסקים בממשק עם צה"ל דווקא. אני מזכיר את הנושא הזה כי כן עומדת על השולחן השאלה, שאני לא יודע לתת עליה תשובה היום, אם אירועי ה-7 באוקטובר כן מחייבים גם הסתכלות מסוימת, אומנם בשוליים, לא בהיבטי סדר ציבורי, גם על האמנה שגובשה למול השב"כ. זו שאלה שהאנשים המקצועיים ידעו להשיב עליה, אבל בהסתכלות הכוללת שלנו, דוח "שומר החומות" והעיסוק הנוכחי שלנו במשטרת ישראל היום, השאלה הזאת כן מונחת על השולחן וצריך לראות אם נדרשות התאמות מסוימות. בכל זאת, אירוע "שומר החומות" כולל שאלות רבות לגבי ממשק משטרה וצה"ל, אבל יש בו גם שאלות מסוימות, נקודתיות, שיכולות להיות קשורות גם למשטרה ושירות הביטחון הכללי.

אלה הדברים מבחינתי. ניסיתי להסתכל על הרצף כולו – ממצאי הדוח, הפעולות שנעשו לאחר הדוח, 7 באוקטובר ואיפה אנחנו מחברים את כל המכלול הזה גם לסוגיה של נשוא הדיון היום: האמנה.

תודה רבה. שני הארגונים הם ארגונים לומדים, מפיקים לקחים, משפרים וזה ניכר בהחלט, אבל ענייננו באותה אמנה ואנחנו נרצה לראות איך אנחנו משפרים או עוזרים לשני הגופים לשפר. אם נצטרך להתכנס בחדר סגור, קטן יותר, כדי לפתור בעיות – נעשה את זה.

משטרת ישראל, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני רוצה לחזק את ידי כלל אנשי הביטחון והצבא שמחרפים את נפשם שעה-עשה למען ביטחון ישראל. כולי תקווה ותפילה שכלל החטופים יוחזרו ומי ייתן בריאים ושלמים בגופם ובנפשם.

לעניין דוח המבקר בעניין "שומר החומות" – מייד עם תום מבצע "שומר החומות" לא חיכינו לדוח והתחלנו לעשות אצלנו בדק בית עמוק, כי הפער הגדול בנושא המודיעין היה ניכר, בפרט ב-48-24 השעות הראשונות, עד שהתאפסנו על עצמנו והגבנו.

הדוח עצמו שם זרקור על מספר פרמטרים, בעיקר בהתרעה, ולאחר מכן תמונת מודיעין שהייתה חסרה מאוד וכן פערים בזירות המידע והעברת המידע בתוך הבית פנימה, גם כלפי חוץ ומהחוץ אלינו. כל המכלול הזה גרם לכך שבוצע רה-ארגון גדול מאוד באגף, בעיקר בחטיבת המודיעין, והקמנו מחלקה שלמה עם מדורים ספציפיים לאירועים פנים-ארציים לכיסוי מודיעיני. כל התיאומים עם השב"כ קיבלו תפנית של 180 מעלות. ביום-יום, כל יום, אנחנו מדברים, לא מחכים לישיבות ולא מחכים לכלום. יש ישיבות ברמות הגבוהות – גם שלי אל מול ראשי האגפים וגם של המפכ"ל מול ראש השירות - וגם ברמות הדרג המקצועי שעובד כל היום, יום-יום, וזה ניכר.

את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר רואים בין "שומר החומות" ל"חרבות ברזל". התגובה שלנו ב"חרבות ברזל" הייתה בדיוק 180 מעלות מ-day one אל מול האיומים שהגיעו מהדרום. זה ניכר בכוח המבצעי – המשטרה עמדה כחומה בצורה והרבה מאוד שוטרים גם שילמו בחייהם, נפלו 62 שוטרים - וגם בפן המודיעיני-התיאומי. אם חטיבת המודיעין לא הייתה עושה רה-ארגון, אני חושב שהיינו חוזרים למה שהיה ב"שומר החומות". אני חושב שקפיצת המדרגה הזאת ניכרת.

בשלב הזה, לפני שאני אעביר את השרביט לאנשי חטיבת המודיעין, אני אתייחס לשני דברים: האמנה – האמנה מצוינת ואנחנו עובדים לפיה, הגם שהיא עדיין לא נחתמה. זאת אומרת, אנחנו כבר עובדים לפי רוב רובם של הפרמטרים שקבועים באמנה. זה עניין של ימים או שבועות ספורים עד שהאמנה תיחתם. רצינו לעשות את ההתאמות הנדרשות גם בעקבות "חרבות ברזל" כדי שהאמנה תהיה שלמה גם הלקחים העכשוויים. אני מניח שבזמן הקרוב ביותר היא תיחתם, גם בפן של חטיבת המודיעין והאגף כולו, כי יש שם גם התייחסויות למז"פ וגם להרבה מאוד פרמטרים, וכן גם בפן האג"מי.

ברשותך, אני מבקש להעביר את השרביט לראש חטיבת המודיעין שיפרט על הנעשה בחטיבה מאז דוח המבקר.

כאחד שמבין דבר ורבע, השקט בערים המעורבות ניכר ב"חרבות ברזל" עקב פריסה נכונה, מודיעין וכל מה שהפקתם מהאירועים הקודמים. שאפו ענק, מסיר את הכובע. אבל אני לא יכול להתעלם, כיושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, מכך שהאמנה הזאת לא נחתמה ואז יש פרצות. למשל, התכוונו ככה, עשינו כך. הוועדה לביקורת המדינה מבקשת שזה יהיה מושלם, שנסגור את העניין הזה של שיתופי פעולה, שלא יישארו חורים. אני מכיר קצת ויודע איך משטרה עובדת מול שב"כ ואיך שב"כ עובד מול משטרה, ומחובתי לדון בדוחות מבקר המדינה , אבל אני צריך לראות את זה מושלם כדי לסגור את הדוח הזה. זה כבר שלוש שנים.

היושב-ראש, אני מבטיח לך שאנחנו פועלים לפי האמנה, גם אם היא לא חתומה, אבל היא תיחתם גם תיחתם. אמרתי, "חרבות ברזל" קצת עיכבה, כי היו צריכים לעשות את ההתאמות האחרונות בעקבות "חרבות ברזל".

אני רוצה להתייחס לפער נוסף שלא העמקנו בו פה, גם אם זה לא המקום להעמיק בו, אבל נציג משרד המבקר העלה את זה קודם – הפער מול הצבא. יש לנו עדיין פער בהקשר הזה ואנחנו צריכים לסגור אותו כמה שיותר מהר, כי האיומים מבחוץ הם כלפי העורף, לפנים. צריך לתפור גם את זה, זה לא תפור מספיק, זה לא מחובר מספיק. כמו שעשינו מול השב"כ, אנחנו צריכים לעשות גם מול צה"ל. בזמן הקרוב נתחיל להניע את התהליך הזה, כדי לעשות גם את זה.

אני מסכים איתך לגבי חתימת האמנה. אנחנו נעשה את הכול מול השב"כ, וזה ייעשה. אני סמוך ובטוח שזה ייחתם בזמן הקרוב ביותר.

אז אני אקדים את הסיכום. אני מציע שראש הלשכה שלך יתקשר ויגיד: חתמנו. הגענו, תהיו רגועים. אני ממסגר את זה, עושה "וי" והולך הלאה לדוח הבא.

דרור, בבקשה.

אני רוצה לומר תודה למבקר המדינה. אני חושב שבשלב ראשון של הביקורת היה איזשהו אנטגוניזם כזה או אחר, כאילו באים לבקר אותנו וכן הלאה, אבל ברגע שהבנו לאיזה דרך הם רוצים לקחת אותנו בתפיסה שלנו, אז אני חושב שמגיעה להם תודה, כי בזכות הדבר הזה ובזכות הרבה מאוד ביקורת עצמית שלנו נכנסנו נכון ל"חרבות ברזל".

נכון לעכשיו חטיבת המודיעין התפתחה בצורה משמעותית מאוד-מאוד. אני לא רוצה לנקוב במספרים, אבל גדלנו במאות אנשים. למעשה הבנו שיש לנו בעיה בשלושה פרמטרים: הפרמטר הראשון – איסוף המידע; פרמטר שני – הפצת המידע; פרמטר שלישי – בקרה, מה נעשה עם המידע. כמובן שהכול בשת"פ עם שירות הביטחון הכללי בהיבטים הספציפיים של הסד"צ הלאומני ועשינו שינויי עומק ברמות הגבוהות ביותר. זה אכן בא לידי ביטוי ב"חרבות ברזל". היום הנושא הזה מוסדר ויש שיטת עבודה ברורה מאוד על כל דבר בהיבטים האלה.

אני רוצה לדבר על הנושא של האמנה ועל השת"פ עם השירות. אני חושב שדווקא בזכות האנשים הספציפיים שנמצאים בשירות הביטחון הכללי היום, שהבינו את הצורך בממשק בין סיכולי טרור וסד"צ לאומני לבין משטרת ישראל, כי בסוף משטרת ישראל נמצאת ברחוב והיא אוחזת את השטח. היום השת"פ הזה הוא לא פחות ממעולה. נקודה.

כמו שאמר ניצב בן שלום, אנחנו לא צריכים אמנות בשביל זה, אבל האמנה התחילה להתפתח כדי שפעם אחת תהיה אמנה אמיתית, רלוונטית ומוסדרת בין שני הארגונים. התחלנו את זה ביולי 2022 – הוקמו צוותים, מפגשים של בכירים מאוד בהיבט הזה – ובמאי 2023 גיבשנו את הטיוטה הראשונית. הטיוטה הראשונית עברה לסבב התייחסויות במשטרה וביולי 2023 לסבב התייחסויות בשירות. בספטמבר 2023 הועברו ההתייחסויות של השירות. למעשה בחודשים שאחרי זה אנחנו עשינו את ההתאמות במשטרה. נכון לעכשיו אנחנו בסבב אחרון לפני חתימה. זאת אומרת, העברנו כבר את הטיוטה, שהיא רלוונטית, פרקטית, נכונה, מדויקת, והיא תיחתם בין ראש השירות לבין מפכ"ל המשטרה בחודש הקרוב.

שאר הדברים – אתם חייבים להבין שההתאמות היו לא רק ברמת התקינה, אלא ברמת הגיוס, הלימוד, היכולת שלנו להכשיר את האנשים האלה ובסוף להכניס אותם להפעלה נכונה. גם פה, אני יכול להגיד שאנחנו במקום אחר לגמרי. התקנים שלנו מאוישים כמעט במאת האחוזים, לא ויתרנו על איכות האנשים למרות שהיינו צריכים לעשות גל גיוס משמעותי. בהיבטים האלה אנחנו נמצאים היום במקום אחר לגמרי. אני לא אפרט את התחומים בישיבה כאן, אבל אני חושב שאין פרמטר מקצועי נדרש, בין אם עלה בדוח או שאנחנו הפקנו אותו, שלא קיבל את המענה הנכון.

אני מרגיש קצת אי-נוחות בהשוואה שעושים כל פעם ל"חרבות ברזל" אל מול "שומר החומות", בעיניי אלה שני אירועים שונים לגמרי ובטח לא הייתי מייחס את הרגיעה שהייתה ביישובים המעורבים לפריסת כוחות משטרה. יכול להיות שזה חלק מזה, אבל אני ממש לא חושב שזה היה החלק העיקרי. אני חושב שאלה שני אירועים שונים בתכלית. אבל בסדר, זה רק אני, אבל רק רציתי לומר את זה כי אמרתם את זה כמה פעמים.

יש לי שאלה לגבי מספר שוטרי הסיור שהתגייסו, כולל הקיזוזים של הפורשים, כי בסוף משטרה זה כוח אדם. זה לא רק, אבל זה משמעותי, בטח בתחושת הביטחון, בטח בפריסה ותגובה לאירועים. בשנת 2023, בסיור, מה מספר הפורשים לעומת מספר המתגייסים?

יש לי כמה שאלות, אתם רוצים אחת-אחת או ברצף?

ברצף, ולא בטוח שיהיו תשובות. הם יצטרכו ללכת הביתה ולבדוק.

מיקי, אני שנה וחצי פה, אני שואל שאלות מתוך ידיעה של-90% אין תשובות. אם אין – אז אין, וזה בסדר גמור. מה אתם מעדיפים?

אני מעדיף לענות על שאלות בתחום החקירות והמודיעין, לכל מה שאני אחראי עליות. לגבי הגיוסים לסיור – אני לא מגייס לסיור, אבל אני יכול לציין שיש פערים גדולים.

אנחנו במינוס או בפלוס?

במינוס. יש בליץ גדול של גיוסים, עושים את זה.

זה כבר עשור של בליץ.

בוא לא נשכח שהמפכ"ל הקים שתי חטיבות – חטיבה טקטית וחטיבה לבט"פ – והן נותנות מענה. היום זה הרבה יותר ממה שהיה פעם, אבל זה מספיק. אתה צודק, בסוף צריך סיירים. אדם שמחייג 100 רוצה ניידת.

רוצה קודם שיענו לו.

שיענו לו ושיקבל טיפול כמו שצריך.

זו לא מהות הדיון - - -

אבל בסוף אנחנו דנים על הדוח בכללותו.

אנחנו יכולים לסייע בידך ולהעביר שאלות.

כוחות נוספים כתוצאה מ"חרבות ברזל" הם של כיתות הכוננות. יש איזה תכלול כדי לשלב אותם באירועים? כלומר, יש לך כוח בעיר שהוא גם חמוש. אם נערכים לאירוע בעיר כזאת או אחרת או עיר סמוכה - - -

משטרת ישראל עובדת בשתי פאזות – האג"מית והמודיעינית. ברגע שיש מודיעין, אנחנו מחפשים את הכוח הרלוונטי, הנכון והמקצועי שיגיב לאותו מודיעין. כל כוח זמין שיהיה בהתאם למודיעין – יופעל. כיתות כוננות וכו', כמובן בהיבט של מה שהוא יכול לעשות מול אותו מודיעין.

השלב השני הוא האג"מי, כלומר הבט"שי, הכוח שנמצא ללא הכוונה מודיעינית רגילה. בתוך הדבר הזה יש היום דירקטיבה ברורה מאוד באג"ם איך מטפלים, איך מכשירים ואיך מפעילים את כיתות הכוננות.

כמה דוברי ערבית נוספו בתחנות?

הוא לא יודע להגיד לך. הוא יכול להגיד לך אצלו. עשינו דיון על כיתות כוננות ושם נפרס הכול. אם תרצה ובוער, נעשה דיון כללי על משטרת ישראל, אבל כרגע זה לא על השולחן.

דיון כללי על משטרת ישראל ייקח לנו שנה.

נכון, אבל אני יכול לפרוס את זה – אג"ם, מודיעין, חקירות.

אז במה אנחנו דנים פה, במודיעין? שאני אדע לשאול את השאלות הרלוונטיות.

שיתוף הפעולה לפי מבקר המדינה - - -

שב"כ, אמנה, שלוש שנים, יחתמו, בעזרת השם - - -

זה החלק הספציפי שאני דן בו.

אבל גם ככה עובדים לפי האמנה, אז למה לחתום עליה?

לא. ברגע שיקרה משהו, יגידו אמרתי כך, עשיתי כך. אני מכיר את זה.

דווקא רציתי לשאול שאלה - - -

אבל הרגע נכנסת, אתה כבר יודע את החומר?

הוא נולד לחומר...

ביום שלישי הייתי בלוד ואחד הדברים שעלה שם היה נושא סגירת התיק מחוסר אשמה של מוסא חסונה מלוד. אני אשמח לקבל התייחסות.

אני אתן להם לענות לך, אבל אני מבקש גם מחברי הכנסת וגם מאחרים בדיון, אני דן בנושא ספציפי מאוד, בשיתופי הפעולה ובהתאמות - - -

תמיד יש נושאים אחרים, ואני מכבד, אבל פניתי - - -

יכול להיות שתהיה לו תשובה לזה ויכול להיות שלא. במקרה יושב פה ראש אגף החקירות.

אם עד עכשיו בחקירות ובמודיעין אין התייחסות, אז - - -

הרי אתם יותר מומחים מהם בוועדות הכנסת. הוועדה דנה היום בנושא מאוד-מאוד-מאוד ספציפי. יכול להיות שהם לא באו מצוידים עם האנשים המתאימים – נניח הממונה על החקירות במחוז מרכז, כי מדובר בלוד, או קצין החקירות בתחנת לוד שבוודאי היה יכול לענות על זה, אבל הוא לא יושב פה – אבל אם ראש אגף החקירות יודע, אז בבקשה.

א', אני יודע; ב', הייתי שותף להחלטה; ג', היא מבוססת על הממצאים; ד' הפרקליטות שותפה גם היא לסגירה. כלומר, אין דבר שנעשה כלאחר יד. אנחנו מציפים את העובדות, בודקים אותן ובהתאם לזה פועלים, בלי שום קשר למגזר. התוצאה הייתה סגירה. אני פשוט יודע את הפרטים שם, זה לא המקום לפרט אותם, ואני מכיר את העובדות.

אבל יש בן אדם שנרצח. העובדות מצביעות בבירור ויודעים מי האנשים.

אתה אומר שהוא נרצח, העובדות דיברו כנראה על משהו אחר.

העובדות אומרות שהוא ניסה לפגוע.

לא. אני לא מקיים עכשיו דיון בסגירת תיק כזה. אם תרצה, תגיש שאילתה לשר וייתנו לך תשובות.

אני ראש מחלקת מצפן, המחלקה החדשה שהוקמה בעקבות הפקת הלקחים שלנו ודוח מבקר המדינה. אנחנו גם מובילים את כתיבת האמנה מול השירות. חשוב לי לציין שהאמנה הזאת לא מתייחסת רק לרבדים המודיעיניים והאח"מים, אלא מתייחסת לכלל משטרת ישראל ולכלל השירות. לכן יש פה הרבה מאוד ממשקים שנכנסים לתוך האמנה הזאת והכתיבה של האמנה נעשית בצורה מקצועית ויסודית. צריך לזכור שהפעם האחרונה שלמעשה הייתה איזושהי התייחסות לשיתופי פעולה, הייתה אחרי החלטת הממשלה ב-2004 בשאלה איפה האחריות של השירות ואיפה האחריות של המשטרה. היה איזשהו נייר בודד אחד, עם עקרונות מאוד כלליים. אנחנו לא רוצים להיות במקומות האלה, אלא לעשות עבודה מקצועית שמדברת על מיפוי הצרכים של כל ארגון, על גיבוש התפיסות, הסוגיות המשותפות, הטכנולוגיות. לכן העבודה הזאת נעשית בצורה רוחבית בתוך כל ארגון וכמובן גם בין הארגונים יש שיח מקצועי ומתואם.

אני חייבת לציין ששיתופי פעולה שלנו עם השירות מצוינים גם בלי האמנה והאמנה מקבעת וממסדת את זה בצורה נכונה מאוד. זה בנוי בצורה טובה כך שזה ישרת את מדינת ישראל ואת הארגונים לאורך שנים.

אני חושבת שגם המחלקה עצמה התפתחה בכל אותם רבדים שציין פה מבקר המדינה, גם בתחומי המודיעין הגלוי, גם בתחומי ההערכה, גם לעומק, גם לרוחב, גם דיוק תמונת המודיעין. אני חושבת שאלה צעדים מאוד-מאוד משמעותיים שהמשטרה נקטה באח"מ כדי להיות באחיזה הרבה יותר משמעותית לגבי כל מה שקורה בפנים הארץ.

אני רוצה לחדד משהו בנושא האמנה. האמנה היא חשובה מאוד, בלי קשר ליחסים שלי עם ראשי אגפים כאלה ואחרים, כי מחר אני כבר לא יהיה ומוחרתיים אחר לא יהיה, אנשים מתחלפים, אבל האמנה לעולם תישאר. לכן לא משנה מי שיבוא, זו התורה ולפיה עובדים, וזה לא תלוי ברצון שלי ולא ברצון של מישהו אחר. לכן האמנה הזאת חשובה, למרות כל יחסי העבודה המעולים שיש היום. בלי שום קשר ליחסים, זה וזה עובדים טוב ביחד וזה מצוין, אבל מחר יתחלף ראש השירות ויחליט משהו אחר ואם הדברים לא כתובים, הכול יהיה תורה שבעל פה וניתן יהיה לשנות. פה החשיבות העליונה של האמנה. גם מבחינתנו, האינטרס העליון שלנו הוא לחתום כדי לקבע את זה.

אני מעריך מאוד את מה שאמרת. חבר הכנסת שירי, זה תשובה לאמירה שלך. מחר-מוחרתיים עובדים מתחלפים והכול משתנה - - -

רק אחד נשאר...

הם אנשי מדים.

משרד ראש הממשלה, בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני חושב שגם רח"ט מודיעין וגם רח"ט מצפן הציגו בצורה מצוינת את הסטטוס ובעיקר את התהליך. מי שמכיר את האמנה המקורית מ-2004 אל מול האמנה הקיימת מבין את עומק העבודה שנעשתה במגוון תחומים, לא רק בהיבטים של "שומר החומות" והלקחים. מי שמכיר את העבודה השוטפת של השירות, בטח בזירת ישראל וגם באזורים אחרים, מבין שאין כמעט תהליך מודיעיני או מבצעי שנעשה ללא המשטרה. זה כמעט בא יד ביד. היה פה צורך להסדיר שורה ארוכה של נושאים במגוון תחומים, לא רק בהיבטים של "שומר החומות" ובהיבטי התפרצות.

אגב, המחמאות לשת"פ הן לא מהפה לחוץ, אלא באמת-באמת-באמת משקפות את הממשק היום, מראש אג"ם בממשקיו, דרך רח"ט מודיעין ושאר האנשים.

התהליכים התחילו לקרום עור וגידים כבר לאחר "שומר החומות" ועוד טרם פרסום הדוח והם הולכים ומשתכללים. ברמת השירות, חשוב לנו להגיד שהקמת זירת ישראל, שמאגדת בתוכה את כלל מדינת ישראל תחת אגף אחד, עם הקצאת משאבים מתאימה, עם התאמות שביצענו יחד עם המשטרה אל מול הערים המעורבות, אבל לא רק, שיתופי הידע והמודיעין ברמה היום-יומית, הלכה למעשה, בלי אגו, עם שקיפות ופתיחות יוצאי דופן. אני אקח לדוגמה את סוגיית ההיערכות לרמדאן האחרון וגם תחילת מלחמת "חרבות ברזל" – אני לא משווה בין האירועים – חשוב להגיד ש"חרבות ברזל" שיקפה את התהליך, כלומר את המוכנות גם של הזירה וגם של המשטרה גם לתרחיש הזה בזמן מלחמה. גם ברמדאן – גם באזורים האלה אנחנו מנהלים שיח מקצועי וענייני, לעתים חלוקים, וזה מצוין, טוב שאנחנו מאתגרים אחד את השני, ובשורה התחתונה אנחנו יודעים לגזור מזה את התובנות המודיעיניות ואת ההיערכויות הנדרשות באזורי המניעה. בסוף אנחנו פה כדי למנוע ולא כדי לטפל באירועים בהתהוותם.

לגבי האמנה – כמו שציין ראש אח"מ, אנחנו בשלבים הסופיים, עם ההתאמות שביצענו תוך כדי. אנחנו מקווים להשלים את התהליך ממש בקרוב.

תודה רבה. גבי פיסמן, משרד המשפטים. אתם אמורים להיות חצי מעורבים בהסדרה.

אנחנו מעורבים גם בראייה הכוללת וגם בהליכים הפרטניים. אני לא חושבת שזה המקום לפרט - - -

אני לא צריך פירוט. הקדמתי ואמרתי שאם יש דברים סודיים, זה לא המקום. אם יהיה צורך, אני אסגור את הישיבה.

אנחנו שותפים לעקרונות היסוד שעומדים בבסיס האמנה הזאת, אנחנו מכירים אותם היטב.

אבל שלוש שנים, זה זמן סביר לאמנה? אני פשוט חדש פה...

זה ארוך ו"חרבות ברזל" האיץ את הצורך.

מיקי, אבל שלוש שנים.

בשביל זה כינסתי.

אבל שלוש שנים.

אז מה אתה רוצה עכשיו?

עכשיו, תחתמו.

אמר ראש אגף חקירות ומודיעין ניצב בן שלום שתוך חודש הכול גמור. אז אני אחכה.

אולי באמת יש הליכים מורכבים.

זה הליך מורכב, כי זה לא רק חקירות ומודיעין – אני אומר לך את זה כאיש מקצוע – זה אג"מ, באמת יריעה רחבה מאוד. הקימו מחלקה בשביל זה.

בסדר, הקימו גם מדינה פה.

מעבר לקשיים הפרקטיים והאופרטיביים, גם בהיבטים המשפטיים יש שאלות מורכבות שעולות כאן ונדרש היה לתת להם מענה במהלך התהליך הזה. וכן, זה תהליך.

תודה רבה. עיריית רמלה, בבקשה.

אני מנהל אגף הביטחון של רמלה, לשעבר מהמשטרה. היה לי את הכבוד לעבוד תחתיך, היושב-ראש, כממ"ז ירושלים. אני מברך על האמנה, אם אפשר אני רוצה לדבר קצת על השטח, לספר לכם. אנחנו מחזקים את צה"ל ומתפללים לשחרור החטופים, גם בשם ראש העיר מיכאל וידאל.

24% מאוכלוסיית רמלה היא ערבית. ב"שומר החומות" גם רמלה, כעיר מעורבת, חוותה פרעות ואלימות קשה, אבל אנחנו ברמלה יצאנו מזה ראשונים. יצאנו מזה בזכות נחישות שלנו, של המשטרה, פורום מנהיגים והצלחנו להרגיע את השטח עד היום. לצערי זה עדיין מבעבע, זה קיים בעיר, זה קיים בכל מקום, ראיתם מה היה בשבוע שעבר בלוד, ראיתם את הסיפור של המחבל שהיה בחול המועד פסח, וזה יכול להידלק במהירות.

אני רוצה לדבר דווקא על הנושא של המדינה. אני השתתפתי בכמה פורומים אצל צביקה פוגל בוועדה לביטחון לאומי והובטח לנו, לרשויות, לסייע לנו בתקציבים.

מי הבטיח, צביקה פוגל? אם הוא הבטיח, יש לו שר, הם חברים בממשלה, שיביאו.

מיקי, מסוכן לשר ברמלה... כך הוא אמר.

בכל מקרה, אני יכול לומר שהם מגיעים ביוני לסיור.

אני בעד כל תקציב למשטרת ישראל ולא פעם סייעתי בקבלת התקציב.

איזה תקציב מגיע ביוני?

לא תקציב. הוועדה לביטחון לאומי תגיע לסיור ברמלה ב-13 ביוני. אני מקווה, לאט-לאט. איך אמרת, שלוש שנים?

מה תכלית הסיור? אני פשוט בוועדה ואני רוצה להתכונן.

לראות את העיר, לראות את השכונות המעורבות, לראות את האוכלוסייה ולנסות לסייע. זו המטרה. הם מגיעים כדי לתת לנו איזושהי תמיכה.

אני רוצה לדבר גם על הפן המשטרתי, שאני חלק ממנו וחווה אותו ביום-יום. אם מדברים, אז חשוב שגם בוועדה הזאת ידעו שכוח האדם אצלנו קטן. למשל, תחנת רמלה – להערכתי היקף כוח האדם בתחנה הוא לפחות 30% פחות, הגם שאנחנו מדברים על עיר מעורבת. חייבים להוביל מהלכים ולתעדף ערים מעורבות. חייבים. אין הרבה ערים כאלה, יש ארבע או חמש, חייבים לתעדף אותן. נכון שכיתות הכוננות שהוקמו ב"חרבות ברזל" וכן משמרי השכונה מסייעים המון, גם השיטור מסייע הרבה למשטרה. אתה מוציא היום את כיתות הכוננות ואת השיטור, המשטרה בבעיה, היא נתקעת. זו המציאות. בכל מקרה, הסמכויות שלהם מוגבלות וצריך לחשוב על זה.

לסיכום, אנחנו חייבים – גם המשטרה וגם הכנסת – לתעדף את הערים המעורבות. אני אישית הופעתי ארבע פעמים בוועדה לביטחון לאומי ובעוד שתי ועדות. מישהו צריך לומר לתת תיעדוף ולתת באמת תיעדוף. תודה רבה.

אני מסכים עם כל מה שאתה אומר. זו משטרה קטנה מדיי, עם תקציב קטן מדיי על בעיות כל מדינת ישראל. לצערי זה לא מהיום.

נציגת לוד, בבקשה.

ישב לידי איתי ממשפחות החטופים ואמר: אני לא אוהב ביקורת, כי ביקורת זה תמיד אחרי אסון. אז בואו ננסה לנצל את הוועדה הזאת גם למנוע את האסון הבא. אנחנו מדברים על הרבה זירות שיש למדינת ישראל, אני חושבת שב"שומר החומות" נפל לנו המסך והבנו שיש פה זירה מסובכת מאוד, אנשים עם תעודות זהות כחולות, מאוד מורכבת תחת משטרת ישראל, והכי-הכי מסוכנת. אני, כמו תוכי, כבר שלוש שנים מדברת על מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים, ואנחנו נמצאים באותה נקודה. יש איסופים, יש החרמות, אבל זה כלום. הבוקר הודיעו שנרצחה מישהי ברמלה. בשבוע שעבר שני רימונים צמוד לבית שלי. תבואו תראו את הילדים איך הם מגיבים לזה. זה אומר שלא נעשית פה עבודה מספיק אינטנסיבית ומספיק תקיפה. שלוש שנים אחרי "שומר החומות" עדין לא חתמו על שום דבר, עדיין דנים. לצערי רוב הפושעים, הפורעים והטרוריסטים מסתובבים ברחובות, ואין בזה שינוי.

זה משהו שחייבים לקחת פה בוועדה ולנסות להבין איך השב"כ נכנס לתמונה, כדי שהערים שלנו יוכלו לחיות, יוכלו לפרוח, שאני אדע שהילד שלי הולך בערב לתנועת נוער ולא יקרה לו שום דבר. זו שהודיעו הבוקר על הרצח שלה נהרגה מירי תועה. אני מרגישה שזה לדבר לאוויר – חייבים שינוי דרסטי ומשמעותי בעניין הזה.

לנושא השוטרים – ללוד יש הרבה תקנים, אבל אין שוטרים. פעם אחר פעם אני פונה ואומרת: שוטרים בערים מעורבות צריכים לקבל שכר גבוה יותר. אין שום סיבה ששוטר ירצה לבוא, לעבוד במקום הרבה יותר מסוכן, הרבה יותר מורכב, גם בחגים של הערבים, גם בחגים של היהודים, ולקבל את אותו שכר כמו שהוא מקבל בעיר שקטה ורגועה. זה לא ייתכן, זה משהו שחייב שינוי. ואם לא השכר, שלפחות יהיה איזשהו ותק יותר מהיר, איזשהו זמן שהוא יותר מקוצר כדי להתקדם, כדי שיהיה משהו שיגרום לשוטרים לרצות להיות בערים שלנו, כי אין לנו שוטרים. אם מישהו נפטר בבית שלו, המשטרה צריכה להגיע, אבל אין שוטרים. קרה עכשיו משהו – אין משטרה. הדבר הזה לא ייתכן, זה משהו שחובה לשנות אותו.

אני מרגישה כמו תוכי – שלוש שנים ומה השתנה? נכון שבתחילת המלחמה באו כוחות מג"ב והיה לנו שקט, הרגשנו שהגיעו, אבל בשנייה שמג"ב יצא חזרו הרציחות, חזרו היריות, חזרה הסכנה. זו הזירה הכי-הכי מפחידה, הכי-הכי מורכבת ועדיין מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים. זה משהו שהשב"כ והמשטרה – והזכרת קודם גם את עניין השילוב של הצבא – חייבים לשנות את זה, חייבים לטפל בזה. תודה.

הוועדה הזאת דנה גם בנושאים האלה של החרמות כלי נשק. אני מניח שאם היינו קובעים שהתקן במשטרת ישראל הוא חמישה או שבעה שוטרים לכל אלף תושבים, כמו באירופה, המצב היה נראה אחרת. יש בעיות אמיתיות והלוואי שהצבא היה נותן יותר לוחמי מג"ב.

זו בדיוק הנקודה שעליה דיברתי. נתתי לזה פתרון. למשל בלוד, כשלפני חודש נמצא טיל לאו בגן ילדים, ויש אין-סוף כלי נשק ואין לנו שוטרים, זו בעיה. אז הינה, אני מעלה פה פתרון שצריך לקדם אותו, כדי שיבואו שוטרים ללוד, שיבואו שוטרים לרמלה, שיבואו שוטרים לעכו, ואנחנו לא נרגיש שאנחנו מופקרים. לא ייתכן.

דיברתם על מוסא חסונה וההפגנה שהייתה ביום שישי. זו בושה וחרפה שמשטרת ישראל אישרה את הדבר הזה. זו הייתה הפגנה של תמיכה בטרור. קריאות של "בדם ואש נפדה את השהיד" במהלך מלחמה - - -

את לא מדייקת בדברים. יש את הצילומים ויש את הכול. תעבירי את התמונה איך שהיא – היה אישור להתהלוכה שקטה, עם מסכות - - -

תהלוכה שקטה לזכר "שומר החומות", תהלוכה וכבוד לזכר השהיד וקריאות של "בדם ואש נפדה את השהיד", דבר שהוא לא מקובל.

תשמעי, התהלוכה הייתה שקטה, לא היה בה שום דבר. את זה את לא מעבירה וגם המשטרה לא מעבירות, כולל החקירות, שאנחנו בתהלוכה שקטה, עם מסכות – יש לי את התמונות – עם פלסטר על הפה - - -

"בדם ואש נפדה את השהיד", זה שקט? זה מקובל במדינת ישראל? זה מקובל עליך?

באו קבוצות של פשיסטים שהפריעו לתהלוכה - - -

מי הפשיסטים? אלה שקראו "בדם ואש נפדה את השהיד".

מי שמנסה להבעיר את הערים המעורבות זה המדיניות של השר - - -

למה צריך לעשות הפגנה ל"שומר החומות"? צריך לעשות הפגנת סליחה ומחילה.

גברתי, עם כל הכבוד לך, ניהלתי איזה דיון דקה וחצי. אני לא מרשה אצלי פינג פונג. אין לי שליטה על חברי הכנסת, יש להם חסינות.

כבוד היושב-ראש, התהלוכה הייתה שקטה, עם מסכות - -

עם מסכות. למה עם מסכות?

- - על מנת להעביר מסר על רדיפה פוליטית ועל סגירת התיק. באו קבוצות שהיו שם, אותן קבוצות שהבעירו אז – לפני שלוש שנים – נמצאות ומתחזקות בערים המעורבות. בהם צריך לטפל.

אין לך בושה? אין לך בושה?

לא, גברתי. גברתי, אני מבקש ממך בכל לשון של בקשה, זה לא נעים לי להוציא אזרחים מהדיונים אצלי. את לא יכולה להגיד פה, בבית הזה, דברים כאלה. אנחנו נותנים לך את הכבוד וזה לא ייתכן.

היא פתחה את הדברים שלה ואמרה על אזרחים, תושבי המדינה בערים לוד ורמלה, שהם עם תעודות כחולות. אלה אזרחי מדינת ישראל - -

מסכים.

חלק גדול מהם ברמלה ובלוד – גם הכנסיות והמסגדים שלהם – כבר מאות שנים. הם בעלי המקום. אי אפשר להדביק להם "בעלי תעודות כחולות". אלה אזרחי שווי זכויות, שיש להם את כל הזכות ברמלה ובלוד.

תודה רבה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבקשה.

קצת קשה אחרי סערת הרוחות המובנת, כי אני חושבת שאירועי "שומר החומות" הם אירועים של פגיעה בביטחון אזרחי המדינה, יהודים וערבים, וכמובן שהמדינה צריכה לקחת ברצינות את המחויבות שלה לביטחון של האזרחים. קשה מאוד לנהל את הדיון בלי להתייחס למצב האלימות בחברה הערבית של 549 שלא מיושמת כראוי וגם כוללת התייחסות לשיתופי פעולה של משטרה-שב"כ. כאזרחית שיושבת בדיון מאוד משמח לשמוע את המשטרה מדברת על איך היא השתמשה בדוח של המבקר להפיק לקחים וזה כמובן לטובת ביטחון האזרחים.

אני רוצה לומר שמשטרה בחברה דמוקרטית הכוח שלה הוא בלגיטימיות שלה. הלגיטימיות נדרשת גם בשביל תמונת מודיעין. כלומר, האידיאל שלנו הוא שיהיו אזרחים ישראלים, ערבים ויהודים, שמעבירים מידע לא כשת"פים, לא כמשת"פים, אלא כי הם אזרחים שומרי חוק שמעבירים תמונה מודיעינית למשטרה כשיש איזה אירוע שיוצא משליטה. לכן חשוב מאוד מאוד, בשביל לשמור על הלגיטימיות, שגם אם יש היבטים חסויים לאיך עובדים המשטרה והשב"כ שכן יהיה דיון ציבורי שקוף שבו אזרחים יכולים להבין מה קורה, מי נגד מי, איפה שיתופי הפעולה, מה זה אומר גם בהיבטים של נושאים טכנולוגיים – איזה כלים יש עכשיו למשטרה, איזה מידע היא מעבירה, איזה מידע השב"כ מעביר – כדי שהאמון של אזרחי המדינה יישמר במשטרה ונראה אזרחים משתפים פעולה, נראה את הדיווחיות עולה, נראה אזרחים מסייעים למשטרה לשמור על ביטחון בערים המעורבות. אז נדרשת שקיפות בדיון הציבורי, גם אם יש היבטים חסויים.

יכולתי לסגור את הדיון הזה בשנייה וחצי, אבל לא עשיתי את זה.

מעבר לדיון, דווקא שקיפות שהמשטרה לוקחת על עצמה לתווך לאזרחים איך נראה שיתוף הפעולה הזה.

אני רוצה לשאול: אני היום, כאזרחית שנחשפת בוואטסאפ, למי אני פונה? אני יודעת שזה עדיין לא ברור להרבה אזרחים למי הם פונים ואיך הם מעבירים דיווחים.

נקודה אחרונה, חובה להשקיע בערים המעורבות. אסור שיהיו לנו נקודות עיוורון כחברה לגבי המצב שם. ההשקעה היא הרווח שלנו כחברה.

אני דווקא יודע כמה עבודה נעשית במשטרה-קהילה. זה לא מושלם, שום דבר לא מושלם, אבל נעשית הרבה עבודה. משטרת ישראל עובדת 24/7 ואזרח יכול להגיש תלונה. איך יטפלו בה אחר כך – זה על פי החוק ועל פי ראות אותו קצין. לא פשוט העניין.

אני חוקר במרכז המחקר והמידע. לפני יותר משנה, בינואר 2023, הגשנו לוועדה מסמך על נתוני פשיעה מדווחת בערים המעורבות. לצערי לא יכולנו לעדכן את המסמך, מאחר שהמשטרה-המשרד כבר יותר משנה לא מפרסם נתונים באתר על פשיעה. אנחנו מתקשים לקבל נתונים מהמשרד בצורה מהירה, אז מטבע הדברים אנחנו נשענים על הפרסומים הציבוריים, אבל מעל שנה שאין נתונים על פשיעה ולכן לא יכולנו לעדכן את הדברים.

אני רק אחייך. נקווה שזה ישתנה.

תנועת רגבים, בבקשה.

אני מנהל אגף מדיניות בתנועת רגבים. אני רוצה להצטרף לברכות ולתחושת הדיון הפורה שהייתה פה על דברים שנאמרו לגבי דוח המבקר והדברים שעלו כתגובה מהמשטרה. אלה לא דברים שאנחנו שומעים פה יום-יום ועל כך אני רוצה לפרגן ולברך.

בהמשך לדברים שאמרה חברתי הדר מילר מעיריית לוד, אני אעיר שלמיטב ידיעתנו במחוז ש"י יש תוספת תשלום לשוטרים שמשרתים באותו מחוז. ההצעה הזאת היא בהחלט הצעה שראוי לשקול אותה בהקשר של תגבור כוח האדם בערים המעורבות.

נקודה נוספת – סוגיית הנשק. בדיון הקודם שהיה כאן אמרה ראש אג"מ שכמות הנשק במגזר הערבי היא גדולה מאוד ובפרוץ המאורעות הבאים הנשק הזה יבוא לידי ביטוי ברחוב. אנחנו גם מצטרפים לקולות הדואגים – איסוף הנשק נעשה בצורה איטית מדיי, מעט מדיי, ובכלל לא בהיקפים שמתאימה לכמות הנשק שנמצאת בחברה הערבית. צריך להוסיף לזה את העובדה שסוגיית הברחות הנשק עלתה מאוד-מאוד בשנה וחצי האחרונות, בעיקר מגבולה המזרחי של המדינה. אנחנו עדים לתפיסות שונות, אבל אנחנו בעיקר לא מכירים את הנשק שלא נתפס. אנחנו יודעים שיש ירידה חדה בתפיסת הברחות הנשק מגבולה המזרחי של המדינה, קרי מהגבול עם ירדן, יש לזה סיבות שונות. יש שתולים את זה בסגירה של יחידת ספר המדבר שהייתה מומחית לשטח הזה. על כל פנים, הנשק הזה מגיע לאן שהוא והרחוב הערבי מתמלא בנשק לא חוקי. הדאגות האלה אינן דאגות שצריכות להיות רק של קבוצה מסוימת, בסופו של דבר – אמר בדיוק הקודם חבר הכנסת חמד עמאר וגם חברי הכנסת הערבים – הנשק הזה קודם כול מופנה לרחוב הערבי ובתוך הרחוב הערבי, כמו האירוע שהיה ברמלה שאישה נרצחה מירי תועה. הסיפור הזה של תפיסות הנשק אחרי "שומר החומות" צריך להדיר שינה מעינינו – מעיני חברי הכנסת, מעיני הממשלה, מעיני משטרת ישראל – כי ההיקפים הם לא באופן כזה שאפשר להמשיך ולהכיל אותם, כי כשנגיע חלילה לאירוע הבא ניתקל לא רק באקדחים, אלא גם בנשקים כבדים הרבה יותר. תודה.

אני מסכים איתך. רק לאחרונה – אני יודע את זה מהתקשורת – נתפס במשרדו של עורך דין אקדח גלוק. משטרת ישראל עשתה שם פשיטה על כמה סליקים שהיא קיבלה מודיעין עליהם. צריך לעשות יותר, צריך שוטרים.

לגבי השכר במחוז ש"י – במקרה גם הייתי שם באיזשהו תפקיד ואני יודע כמה מקבלים. כמפקד תחנה ניהלתי מאבק לא פשוט כדי שתחנת ירושלים תקבל "תוספת הבירה", כך קראתי לזה, כי עובדים שם מסביב לשעון. אין לזה גבול והמשאבים הם מאוד-מאוד מצומצמים. מקבלי ההחלטות יצטרכו לעשות סדר עדיפויות, זה לא בדיוק על השולחן הזה. אולי כשהייתי סגן שר האוצר יכולתי לעשות משהו.

יוזמות אברהם, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. לגבי פשיעה פלילית, בהמשך למה שנאמר על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אני מבקש לשאול: איך האמנה מסדירה את היחסים בהקשר של הפשיעה הפלילית, כי אני יודע שיש שיתופי פעולה גם בתחום הזה מול ארגוני הפשיעה.

כמובן שיש חשיבות להסדיר את שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל והשב"כ ואין תחליף לאכיפה במקרים של אלימות ופשיעה לאומנית, אבל חשוב לומר שיש עוד שיתוף פעולה שהוא מאוד חשוב למניעת הסלמה בערים המעורבות. במחקר שנערך עבורנו על אירועי "שומר החומות" בעיר חיפה נמצא ששיתוף הפעולה בין המשטרה, העירייה – ראש העיר או מחלקות בעירייה – וארגוני חברה אזרחית או נציגים של התארגנויות מקומיות, יש להם כוח גדול במניעת הסלמה. רציתי להדגיש גם את זה. תודה רבה.

שי גליק, בבקשה.

אני מברך על הדיון. ביום שישי האחרון התקיימה תהלוכה/צעדה בלוד ודיבר שם מישהו – לא משנה שמו – ואמר: יש עצורים מאירועים מתנת הכבוד. הם קוראים לאירועים האלה "מתנת הכבוד". מי שמכיר את המושג "מתנת הכבוד" יודע שזה אירועים לאומניים נטו. זאת אומרת, הם מגדירים את אירועי "שומר החומות" כאירועים לאומניים. אני רוצה להזכיר שהדבר הראשון שעשו בלוד בתחילת מאורעות "שומר החומות" היה שעלו על עמוד חשמל, הורידו את הדגל של עיריית לוד ושמו את הדגל של הרשות הפלסטינית. זה אפילו לא מאבק נגד העירייה, מבחינתם היה כאן מאבק לאומי. כל זמן שלא נבין ונפנים שיש שוליים קיצוניים – אני רוצה להזכיר שגם בלוד וגם ברמלה גרים עשרות אלפי ערבים והיו שותפים שוליים של שוליים של שוליים, אבל כל זמן שהמערכת שלנו לא תתפוס את אותם שוליים קיצוניים ותשים אותם בכלא, זה לא ייפתר. אני לא מדבר על אותם מתפרעים, שאותם בוודאי צריך לשים בכלא, אלא גם על המסיתים שעומדים מאחוריהם, את השיח' יוסף אלבז שכבר ביום הראשון היו צריכים לשים במעצר מנהלי ולא ביום ה-25. כל זמן שמערכת אכיפת החוק לא תבין שאותם מסיתים הם הרבה יותר גרועים מאותו בחורצ'יק, כי הבחורצ'יק הזה הולך בעקבות השיח'ים שמסיתים אותו והמחנכים הקיצוניים שמסיתים אותו. שוב, זה שוליים, אבל השוליים האלה קיימים ועד שלא נבין את זה - - -

אני רוצה להגיד לניצב יגאל בן שלום, שאני מכיר אותו – אני פונה הרבה למשטרה והרבה על הסתה – שהגיע הזמן שהמשטרה תבין שמי שמעלה פוסט, בוודאי אם הוא שיח' או איש דת, הוא פצצה מתקתקת לכל דבר ועניין. כמו שברור לנו שמישהו עם סכין ביד הוא פצצה מתקתקת, שיח' שנואם ואומר: קומו ועשו מעשה, כמו ראאד סלאח, הוא לא פצצה מתקתקת, הוא פצצה שמתפוצצת. אנשים נרצחו בגלל המשפט הזה. האמנה חשובה מאוד-מאוד, אבל האמנה היותר חשובה היא אותה אמנה של אלה שרוצים לחסל אותנו. הדו-קיום בלוד וברמלה תלוי בזה שלא תהיה הסתה, כי ברגע שיש הסתה זה גם גורם ליהודים לכעוס על הציבור הערבי ולהכליל. אין מה לעשות זו המציאות. כל זמן שאנחנו לא נשנה את הדיסק ונבין שמי שמעלה פוסט הוא פצצה מתקתקת הרבה יותר מאשר ההוא עם הסכין, לצערי, כי המילים שלו מגיעות לאלפי ועשרות אלפי ערבים, המציאות תשתנה ו"שומר החומות" יחזור.

הייתי בלוד לפני שנתיים, שנה אחרי אירועי "שומר החומות". שאלתי את החבר'ה שם, השבאב, שתינו קפה ושאלתי: האם אתם מורתעים? אני מדבר רק על הקיצוניים. הם אמרו לי חד-משמעית שלא, שהרוב לא נעצרו, הקנסות לא שולמו. אני לא יודע אם אתם יודעים את זה, אבל 99% מהנזק, אף אחד לא שילם אותו. יודעים מי עשה את זה, אבל לא רודפים אחריהם. על זה יש דיונים בוועדת החוקה. כל זמן שלא תהיה יד ברזל, שכל מי שעשה משהו ישלם עד סוף חייו, והמשפחה שלו וכל החמולה שלו ידעו – אז זה לא ייעצר.

לכן אני קורא לכם ומחזק את המשטרה ואת כוחות הביטחון ואת הפרקליטות ואת אח"מ: תרדפו את אותם מסיתים. תרדפו אותם שהם לא יעזו בחיים שלהם להעלות עוד פוסטים כאלה.

או-טו-טו תהיה מפכ"ל.

לא, אני מחזק. אני תמיד מחזק ומחזק ומחזק.

למרות שזה לא נושא הדיון, מתוך נימוס נתתי לך לדבר. חבריי יודעים שמי שהיה מפקד שלהם זה לא השר ולא המפכ"ל, ניצב בן שלום יודע שהבוס שלו זה החוק והוא חייב לנהוג על פי חוק, גם כל מי שיושב מסביב לשולחן הזה. חוק, איסוף ראיות – שאר הדברים זה יפה. מכיוון שאני מכיר טיפונת את מפקד מחוז מרכז, אין לי ספק שהוא עושה עבודתו נאמנה.

אני חיזקתי אותו.

תודה רבה. גברתי מהמרכז הרפורמי, קצר וקולע.

רציתי להסב את תשומת הלב שהפעילויות של ההתמודדות עם האלימות בערים המעורבות קשורות הרבה מאוד גם בהסתה של יהודים כלפי ערבים. אנחנו מכירים את זה מהסיקור של בנצי גופשטיין, שהוגש נגדו כתב אישום ויש ראיות, אבל לצערנו לא נעשות מספיק פעולות כדי למנוע אותן.

אני רוצה להזכיר שביום 13 במאי 2021, באותה עת, פורסמה בקבוצת הטלגרם של גופשטיין ההודעה: יש להגיע רעולי פנים ועם כלי הגנה. הוא מבהיר להם: אנחנו לא הולכים להתעסק עם המשטרה, אלא אך ורק עם ערבים. כלומר, יש קריאות מפורשות באינסטגרם, בטלגרם, שקוראות ליהודים לפעול באלימות, מדריכות אותם איך לא להיתפס, איך להגיע רעולי פנים. אנחנו לא רואים שננקטת פעולה מספיק תקיפה כדי למנוע את זה. אנחנו סוברים שאירועי האלימות האלה הם תוצאה של הסתה חמורה שניתן למנוע אותה בהתמודדות ראויה עם ההסתה. אנחנו רואים עכשיו דוגמה לקראת מצעד הגאווה, שיש את אותן קריאות של בנצי גופשטיין שקורא לזה מצעד התועבה וקורא לאנשים להצית אש שתרד מהשמים ותשרוף את כל האנשים שהם מחללי שמים. אנחנו לא רואים שיש התמודדות ראויה עם ההתבטאויות החמורות האלה, שכידוע לנו הסתיימו באלימות במצעד הגאווה.

רצח.

מצעד הגאווה הסתיים פעמיים ברצח.

פעם אחת. פעם אחת היה ניסיון, בפעם השנייה הייתה פגיעה חמורה.

אבל אותו אדם בסופו של דבר הצליח לבצע את זממו. ואפילו שהיה מדובר בבן אדם שכבר היה מסומן, הרצח לא נמנע. אני חושבת שזו כתובת על הקיר, שיש הסתה, יודעים מי האנשים שאומרים אותה, יש למשטרה את הראיות, אבל לא נעשית הפעולה המתאימה כדי למנוע את האלימות.

אני מודה ליושב-ראש על הישיבה החשובה הזאת. אני חושבת שחשוב להעלות את הנושא הזה שוב ושוב, על מנת שיהיה טיפול ראוי בהסתה, על מנת למנוע את האלימות.

את רוצה בבית הזה כמה מעצרים?...

לצערנו. זה עדיין מחייב את המשטרה לפעול.

אני לא אגיב פה לכל מה שנאמר.

אני נתתי לה מתוך נימוס.

כמו שפתחתי ואמרתי, אנחנו לקראת חתימה ואני מקווה שזה יקרה בחודש הקרוב. האמנה הזאת חשובה לעתיד לבוא, בלי שום קשר לדמויות שנמצאות ומאיישות כרגע את התפקידים. שיהיה לנו בהצלחה.

אני מברך על השיפורים וההכנות, הן במגזר האח"ק, מודיעין. אני גם מכיר קצת את ההכנות שנעשו באג"מ ואת ההיערכויות החדשות והתרופות שהונחו על השולחן. היה פה המפכ"ל והייתה פריסה רחבה של מה עשתה משטרת ישראל מאז "שומר החומות", ו"שומר החומות" לא היה טוב, בלשון המעטה. בהחלט עשו כברת דרך, גם ציין את זה משרד מבקר המדינה.

הביקורת שנעשתה הייתה ביקורת בונה. אני שומע הרבה שמגיעים לכאן ואומרים: בהתחלה לא רצינו לשתף פעולה, אבל האירו את עינינו בזרקור איפה אנחנו לא טובים. לעיתים מתוך המערכת אתה לא רואה את זה. אני בהחלט מברך על כך.

ניצב יגאל בן שלום או נצ"מ גלית בץ, ברגע שזה ייחתם, תדווחו שזה בוצע. אני שם את זה בת"ת – תיק תזכורת. זה מה שהרגילו אותי – וכשתדווחו שזה בוצע אפשר יהיה לעשות "וי", מה שאומר שעבדנו וסיכמנו את ההמלצות שהיו.

אני רוצה להודות לכל מי שהיה פה, תודה רבה שבאתם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.