פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת המדע והטכנולוגיה
03/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 35
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ו באייר התשפ"ד (03 ביוני 2024), שעה 12:30

דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, על החזון והיעדים המרכזיים שלה למשרד

חברי הוועדה: איימן עודה – היו"ר
יאסר חוג'יראת
אורית פרקש הכהן

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל
גדי אריאלי - מנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

עומר שכטר - משנה למנכ"ל, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

איתן טי - סמנכ"ל תכנון, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

פרופ' אבי דומב - מדען ראשי, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

ד"ר ויקטור ישראל - מנהל אגף "אופק", משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הדסה גטשטיין - ראש מטה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מזר אלון - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

יגאל דור - מנהל אגף מצוינות בחינוך הטכנולוגי, משרד החינוך

תא"ל במיל אורי אורון - מנהל, סוכנות החלל הישראלית

ד"ר אלון סטופל - ראש הרשות, רשות החדשנות

ד"ר גורי זילכה - יועץ כלכלי מולמו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דינה גלעד - מנכ"לית מכון שמיר למחקר

דוד אורי זגדון - מנכ״ל, מיגל מכון מחקר מדעי

אורית הרשטיג כהן - מנכ"לית מו"פ מדבר וים המלח

יהודה גרמן - מנכל מו"פ אזורי מזרח

ד"ר מוחמד עתאמנה - מנהל מדעי, מו"פ אזורי המשולש

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

ד"ר ערן גנץ - מנכ"ל, חברת וול מדיקל

יניב הלפרין - "אנשים ומחשבים"

מוטי וקנין - משקיע הון סיכון

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

יוסף אבי יאיר אנגל - מטה משפחות החטופים

עינב מוזס - מטה משפחות החטופים

גיל יוגב - פורום גבורה

טלי גווילי - פורום תקווה

ד"ר מיכל לוי - מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

ד"ר יהלומה גת - ד"ר מנהלת מדעית בכירה, משרד הבריאות

קדון לואיזה בורק - מנהלת אגף בכיר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

נירה לאמעי רכלבסקי

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



דיווח שרת החדשנות המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, על החזון והיעדים המרכזיים שלה למשרד

שלום לכולם, שלום לכבוד השרה גילה גמליאל. נציגי משפחות החטופים, בבקשה.

ראש המל"ל צחי הנגבי גוער בלי בושה ומזלזל במשפחות החטופים ומודיע להן בין היתר שהמלחמה לא תסתיים במהרה והחטופים לא יחזרו בעתיד הקרוב. הוא נציג השלטון, עושה דברו של ראש הממשלה. ראש הממשלה לא מאפשר לשי חרמש, שאיבד את בנו וביתו ב-7 באוקטובר בכפר עזה, לקרוא "יזכור" בטקס יום ירושלים בגבעת התחמושת כי, רחמנא ליצלן, כתב מאמר בגנותו של ראש הממשלה, שהוביל את המדינה לשואת ה-7 באוקטובר. טוב שיש אנשים טובים במדינה שבבליץ תקשורתי הצליחו לשנות את ההחלטה המבישה.

241 ימים שעברו מאז 124 ישראלים חטופים עדיין נמצאים בגיהינום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, אני מקיבוץ רמת רחל, דור שני לניצולי שואה. אבי הצליח לברוח מצעדת המוות אחרי 3.5 חודשי צעידה בחורף הקשה של תחילת 1945, אחרי שנתיים באושוויץ-בירקנאו ומחנה עבודת פרך בגולשאו, ואמי, שהייתה פעילה במחנה המלחמה במחתרת ההולנדית, הגיעו להגשים חלום ציוני כחלוצים בארץ ישראל באפריל 1946 – בדיוק שנה מבריחתו של אבי מהגרמנים – והקימו משק חקלאי לתפארת במושבה יקנעם.

אני אבא של יאיר אנגל, שנפל לפני 27 שנים בעת שירותו הצבאי בשייטת 13, לאחר שהחליט שכנער יהודי עליי להתגייס ליחידה הכי קרבית בצבא, במקום לממש חלום ילדות ולהיות שחקן מצטיין בהפועל ירושלים בכדורסל. אני גם הסבא של אופיר אנגל, שהיה ב-7 באוקטובר אצל חברתו בקיבוץ בארי, שם באותו בוקר נורא לא היה צבא ולא הייתה מדינה שיגנו עליו ועל 1,300 ישראלים שנרצחו, נשחטו ונאנסו, ל-240 ישראלים תמימים שנחטפו בידי ארגון אכזר, שגדל וצמח במשך שנים בין היתר בסיוע של הממשלה שלי, שאפשרה את הזרמת הכספים ששימשה לחימושו וביצורו של החמאס.

אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאסי, שבמהלכו הצלחנו לארגן לו אזרחות הולנדית, ומרגע זה ממשלת הולנד, בראשותו של ראש הממשלה מר רוטה, נרתמו לסייע בדרכים שונות להחזירו ושמרו אתנו על קשר הדוק, כמעט יומיומי, עד היום. מאחור נשאר יוסי שרעבי, אביה של חברתו, שיחד נחטפו באותו בוקר. יוסי נהרג אחרי 99 ימי שבי. אופיר היה האחרון שראה אותו בריא ושלם. אחיו, אלי שרעבי, גם הוא מקיבוץ בארי, שנחשב חטוף, איבד את אשתו ושתי בנותיו שנרצחו באותו יום נורא בביתם. איש מהנהגת המדינה לא היה עם אופיר או משפחתו בקשר לאורך כל התקופה עד עצם היום הזה. כנראה שיש הבדלי תרבות ביחס לנפגעי האסון.

אני מקווה ששמעתם במוצאי שבת את דבריה של יובל שרעבי שדיברה בכיכר החטופים דברים קורעי לב וקראה להם לעשות הכל לשחרור החטופים, כולם, החיים והמתים, עכשיו. שם, במעמקי המנהרות בעזה, נמקים עדיין 124 ישראלים כבר 241 ימים ואין מושיע, וכאן משפחותיהם לא יודעות מנוחה, רק כאב וסבל בלתי נגמרים שלא ניתן לתארם. והמנהיגים שלנו, נבחרי העם, חברי הממשלה, ממשיכים לשפוך חומץ שורף על הפצעים המדממים והתייחסויות לא ראויות, כפי שתיארתי קודם.

חברי הכנסת, מדינת ישראל, המדינה היהודית העצמאית השלישית בארץ ישראל במהלך ההיסטוריה, דוהרת לחורבן. הדמיון בין סוף תקופת החשמונאים, בניה של שלומציון המלכה, יוחנן, הורקנוס ויהודה אריסטובולוס, למדינת ישראל 2024 הוא מפחיד. האם אתם, חברי הכנסת, לא רואים את המציאות האיומה שאנחנו נמצאים בה כבר 241 ימים? האם קולות האזהרה שנאמרו ע"י יודעי דבר, כמו עורך דין אורי סלונים ואחרים, אחרי שבוע מיום השואה לא מצלצלים לכם בראש אחרי 241 ימים? נראה שרובכם מקבלים את התחכמויות ראש הממשלה ושריו כדבר מובן מאליו שאסור לחלוק עליהם. עד מתי?

מה שכבר ברור – שאין ניצחון מוחלט. אין כלל ניצחון אחרי 241 ימי לחימה ואי יכולת להחזיר 124 חטופים. עשו מאמץ גדול להחזיר את החטופים, אז ההפסד יהיה יותר קטן. עד היום שהכל קורס –הביטחון הלאומי, הביטחון האישי, הכלכלה, יחסינו עם העולם, פחד להסתובב היום כישראלי באירופה, ראו מה קורה לנבחרת הנשים שלנו בכדורגל לפני יומיים בגלזגו. איך אפשר להסביר למשפחות החטופים שהמדינה שלנו מזרימה סיוע הומניטרי ללא גבול לעזה מבלי לדרוש את המינימום, הסיוע ההומניטרי של החטופים שלנו בחזרה? מה יותר הומניטרי מזה?

מתי ימצא סוף סוף האדם בלשכתו של ביבי שידע להרכיב שתי מילים באנגלית על מנת שהמדינה תצא למסע הסברה בעולם ותכריז בקול גדול שהמלחמה המלחמה החלה ב-7 באוקטובר ולא ב-8 באוקטובר, כפי שחושבים בכל העולם ידידים ושונאים? חלומם של הוריי שהגיעו כחלוצים ציונים ב-1946, אחרי ששרדו את השואה, להקים מדינה יהודית, הולך ונעלם. אולי באמת ביידן יהיה המושיע שלנו, ביום שישי כשדברר את הצעתו של ביבי והקבינט, שכנראה חששו להציע אותה בעצמם בקול רם? באיזה עולם אנחנו חיים. תודה.

תודה. בבקשה, אדוני.

שמי גיל יוגב ואני אבא של בועז מנשה יוגב. בועז הבן שלי אחרי שתי בנות, הבן הגדול. הוא היה חייל ביחידת קומץ, יחידה שאחראית על מערכות ההגנה של הגדר, הוא היה לוחם שם וקבוע במוצב נחל עוז. ביום שבת ה-7 באוקטובר, שמחת תורה, בועז התעורר עם כל החיילים לקול הפצמ"רים ורץ ישר למיגונית, הם רצו אפילו בלי נשק, ישר עם הפיג'מה. המוצב נמצא 800 מטר מהגדר. בועז רץ בהתחלה בלי נשק וכשהם שמעו שנכנסו מחבלים לתוך המוצב הוא רץ תחת אש אל החדר שלו, הביא נשק, הביא מחסניות ועמד בקור רוח לשמור בכניסה למיגונית.

לאחר זמן לא רב הגיעו אל המיגונית שלו מחבלים – הם עברו קודם כל במיגונית של התצפיתניות, מי שראה את הסרטון, זה היה 50 מטר בקו אווירי מהמיגונית שלו, כמות מחבלים אדירה, למעלה מ-200 מחבלים בסך הכולל במוצב – והתחיל קרב. בניגוד למיגונית של הבנות, שלא נלחמו בכלל, במיגונית של הבנים הייתה לחימה, בחמ"ל ובעוד שמונה מקומות במוצב הייתה לחימה. בועז ועוד 3 חיילים של גולני ניהלו קרב ארוך ועקוב מדם. בסופו של דבר בועז קיבל כדור בראש ונהרג.

בועז חסר לנו מאוד, אבל האור של בועז עדיין אתנו ואנחנו הצטרפנו לפורום הגבורה. פרום הגבורה, פורום של למעלה מ-200 משפחות נופלים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, דתיים, חילונים וגם דרוזים, שכולם קוראים כי במותם של הגיבורים שלנו הם ציוו לנו ניצחון. אנחנו פה כדי להגיד לעם ישראל, לממשלת ישראל, להמשיך את המלחמה עד הסוף.

הקבינט בתחילת המלחמה אמר 3 מטרות עיקריות: למוטט את החמאס, לנקות את עזה מאמצעי הלחימה ולהחזיר את החטופים. אנחנו חושבים, אנחנו דורשים, שהמלחמה הזאת תהיה עד הסוף כדי לממש את כל המטרות האלה, כולל כמובן החזרת החטופים. אבל לא פחות חשוב, למוטט את החמאס. אי אפשר שאנחנו נחזור עוד פעם למראות כאלה כמו שהיו לנו ב-7 באוקטובר, מראות של רצח, של חטיפה, של אונס, כי הדבר הזה יכול לקרות שוב אם לא נעשה את הניצחון עד הסוף.

כאן אני באמת פונה בבקשה אישית – יש פה שרה – לגשת לממשלת ישראל ולהגיד: בואו נעשה את המטרות שהצבנו לעצמנו, בואן נממש אותם. ממשלת ישראל, כנסת ישראל, אתם, נבחרי הציבור, יכולים להשפיע על מקבלי ההחלטות ולעשות את זה עד הסוף. אנחנו רוצים לחזק אתכם. תודה רבה.

תודה. בבקשה.

שלום, שמי טלי גווילי, אני אימא גאה של רן גווילי, שוטר יס"מ שיצא ב-7 באוקטובר להילחם ונחטף לעזה. ב-31 בינואר אנחנו קיבלנו הודעה שהוא ככל הנראה לא בחיים. אני פה כי אני רוצה לראות אותו, אני רוצה שיחזרו לי אותו בחזרה. אני פה כי אני חושבת שאם תהיה עסקה כמו שמדברים עליה אז אני לא אראה את הבן שלי כנראה לעולם. אני פה כי אני רוצה שאתם תמשיכו את מה שהתחלתם. אני פה כדי לחזק גם את ההורים של המשפחות השכולות שהילדים שלהם יצאו להילחם יחד עם הבן שלי ונפלו.

אני פה כי כולם חשובים, גם החיים, גם המתים, גם הבנות הצעירות, זו דילמה עצומה שאנחנו חייבים להבין אותה אבל אם אנחנו לא ניתן פייט עד הסוף אנחנו לא נראה אותם. אנחנו נהיה תמי ארד. אני לא רוצה להיות אימא של ילד שלא נמצא לידה. אני צריכה לחזק אתכם ואני רוצה לחזק אתכם ואתם חייבים לעזור פה. העסקה הזו, כמו שהיא נראית, כמו שאני מבינה אותה, לא טובה לנו. תודה.

תודה. בבקשה.

שלום, אני עינב. גדי מוזס, שהוא כמו אבא שני שלי, אני הכלה שלו, נחטף מהבית שלו בקיבוץ ניר עוז. הסיפור של ניר עוז ידוע, לצערי איבדנו הרבה חברים ובני משפחה, גם הילדים איבדו, ואני לגמרי מסכימה איתך שכולם חשובים וכולם חייבים לחזור הביתה, החיים, הנרצחים ואלה שנהרגו בזמן שהם נלחמו.

יש מי שאומר שעצירת הלחימה היא כניעה לחמאס. אני חושבת שזה מעשה של אומץ וגבורה. אני מצפה מממשלת ישראל להיות אמיצה ולהגיד: הגענו להישגים צבאיים וביטחוניים, עכשיו הזמן לעצור ולהשלים את אחת המטרות, כמו שדיברו פה לפניי, להחזיר את החטופים. בינתיים אנחנו רואים שלחץ צבאי לא מחזיר אותם אז שיהיה את האומץ לעצור ולהגיד: עכשיו הזמן לשחרר. שתהיה הגבורה שלנו להתגבר – מלשון להתגבר על הדחף של כולנו לנקמה על מה שהאויב האכזר עולה לנו, לכולנו, גם לי כתושבת העוטף. כמו שאמרתי, עם כל האובדנים שלנו יש יצר נקמה אבל זה לא הזמן, זה הזמן ליצר החיים והתקווה פה במדינה.

זה כבר לא עניין של אמונה או של דעתי האישית. לצערי הרב, 8 חודשים הוכיחו – וגם אם אני מסתכלת רק על שלושת החודשים של הלחימה העיקשת – הוכיחו שלחימה צבאית אולי הכרחית לשינוי המצב הביטחוני אבל היא לא יכולה להחזיר חטופים בחיים, וגם את רוב הנרצחים וההרוגים שבידי חמאס היא כנראה לא תוכל להחזיר, רק עסקה מדינית. לכן, גם אם חשבנו שזה יעזור להורדת הדרישות של החמאס, זה לא עוזר. אם חשבנו שזה יעזור לשחרר חטופים, זה לא עוזר. הדרך היחידה היא דרך מדינית.

לא מזמן יצא בחדשות שחמאס נתן תשובה חיובית, הכדור בידיים שלנו, הכדור בידיים שלכם. אני מסתכלת עליכם, חברי הכנסת, יש לכם פה אחריות לאומית וחובה מוסרית. גם אם אתם לא בקיאים בכל הפרטים תבקשו לדעת את מה שאתם צריכים לדעת. אני, דרך אגב, לא נכנסת לפרטי ההסכם, אני משאירה את זה לאנשי המקצוע, יש גופים שונים שדורשים דרישות שאני יכולה להזדהות איתן, עם קבלת שמות, מי חי, מי לא, אני לא נכנסת לזה כי קטונתי. יש פה אנשי מקצוע, צריך לתת להם לעשות את העבודה.

אבל התפקיד שלכם כחברי כנסת ושרים בממשלה זה לדאוג שהפעם העסקה הזאת יוצאת לפועל, כי אנחנו לא רוצים להחזיר רק ארונות ואנחנו עוד יותר לא רוצים שאנשים גם לא יחזרו לקבורה בביתם. יש לכם יכולת לעשות את זה. אם יש גורמים שמעכבים את ההוצאה לפועל תדברו איתם, תשכנעו אותם. אם זה לא הולך תדאגו להזיז אותם הצידה. יש לכם את כל הדרכים, היכולות והחובה לעשות את זה.

אנחנו כולנו מפחדים שה-7 באוקטובר הבא יקרה שוב, ברור. מי כמוני, שחוותה את זה. אסור שזה יקרה שוב. יש דרכים שונות למנוע את זה, לא שחרור החטופים ועסקה עכשיו זה מה שימנע את זה. אבל חשוב שנזכור שעבור 124 אזרחים ה-7 באוקטובר עוד לא הסתיים. נשים שממשיכות לעבור אונס יום-יום בשבי, גברים צעירים שעוברים התעללויות פיזיות, המבוגרים שנמקים בשבי, ואתם יודעים מה? גם הילדים ששוחררו מהשבי אבל אבא שלהם עדיין נשאר שם, עבור כל אלה ה-7 באוקטובר עוד לא הסתיים. אז אם אנחנו כל כך מפחדים שלא יקרה דבר עתידי, למה אנחנו לא מתמודדים עם מה שכבר עכשיו קורה? בואו נתמודד קודם כל עם הפסקת ה-7 באוקטובר הנוכחי, שהוא שחרור החטופים, אחר כך אנחנו נדאג לעתיד.

הייתי בבוקר בישיבה של חוק, חוקה ומשפט על חוק מאוד חשוב שרוצים להעביר שאוסר את הכחשת ה-7 באוקטובר. דרך אגב, יהיה נכון גם שננסה להעביר חוק כזה בעולם. ברור שזה מבורך. אבל באותה נשימה יש בזה גם משהו צבוע. כי כשאנחנו משאירים שם את כל האזרחים שלנו להימק לבד ולא מחזירים אותם כבר 8 חודשים, אנחנו באיזשהו מקום בעצמנו מתכחשים למה שהם עוברים שם. אנחנו לא יכולים להמשיך להתכחש לזה.

אני מבקשת מכם, נבחרי הציבור, לדאוג שהפעם הם יחזרו. אני מבקשת מכל מי שסביב השולחן והוא בכובע של אזרח או בעל תפקיד, צאו אתנו לרחובות. זו חובתכם האזרחית. זה לא מאבק פוליטי, זו חובה אזרחית. תודה.

תודה רבה. יש עוד דוברים ממשפחות החטופים? לא. תודה רבה לכם. יש פה זכות קדימה למשפחות החטופים וגם שידברו ללא הגבלת זמן, אבל העיקר שהדיבורים שלהם לא יהיו רק לפרוטוקולים ולא כדי להגיד "עשינו וי" ועברנו, ומתחילים את הישיבה הרצינית. לא כך. זה צריך להיות מאוד אמיתי, מאוד עמוק ובעיקר לפעול, לפעול למען הדברים. עם כל חילוקי הדעות בינינו – ויש חילוקי דעות מאוד מאוד רציניים, מאוד רציניים, ביני לבין גילה גמליאל, כל אחד מחזיק בעמדה פוליטית מאוד מאוד רחוקה אחד מהשנייה, זה ברור – אבל במקום האנושי להיות בן-אדם. להיות בן-אדם במקום האנושי.

אחרי זה, ורק אחרי זה, אתם יודעים שיש לי דעה פוליטית שחלקים גדולים מאוד רחוקים ממנה, ואני מכבד דמוקרטיה ודעות שונות. עמדתי היא בעד עסקה, זה אחד. אני בעד לעשות את זה כמה שיותר מהר, הלוואי והיינו מצליחים לעשות את זה לפני חודשיים, שלושה וארבעה, אבל בעיקר בעיקר, הלוואי שלא היינו מגיעים עד הלום בכלל. לדעתי, במולדת הזו - - -

אתה סומך עליהם שאפשר לעשות עסקה איתם? אתה סומך עליהם?

לדעתי, כחלק מהתפתחות היסטורית יש פה שני עמים, צריך לכבד את הזכות הלאומית של שני העמים ולהגיע לשלום. אין דרך אחרת, חברים. אני יודע שהעמדה הזו נתפסת מאוד רחוקה אבל אני רואה בה העמדה האסטרטגית הנכונה והטובה לכולנו. אנחנו יכולים להיות חלוקים אבל שנכבד אחד את השני.

חברות וחברים, תודה רבה לכבוד השרה על השתתפותה בדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד מילה טובה על השרה גילה גמליאל. זה יפגע בך קשות, נכון? אבל בכל זאת, בשנת 2015 קידמנו ביחד את התוכנית הממשלתית 922, תוכנית שיש בה התקדמות ממשית כלכלית לטובת האוכלוסייה הערבית, במיוחד השלטון המקומי הערבי. ישבנו ביחד 70 פגישות בשביל לקדם את התוכנית הזו. היא הייתה השרה לשוויון אזרחי ואני מודה שבתוכנית הזו התקדמנו בצורה מאוד מאוד חשובה. הלוואי שזה ימשיך, הלוואי ש-550 ימשיך ולא הקיצוצים הנוראיים כלפי החברה המוחלשת ביותר. אבל הכיוון שהתחלנו בו ב-2015-2016 זה היה כיוון נכון. השרה גילה גמליאל, אני מאוד מעריך את זה.

עכשיו אני רוצה לתקוף את השרה גילה גמליאל בגלל שהיא נמצאת בממשלה כל כך רעה, כל כך פוגעת, וגם במישור המדע הממשלה רוצה לעשות קיצוצים מאוד משמעותיים. אנחנו מקווים שהשרה תעמוד בפני הרבה שרים והרבה כיוונים גם בממשלה הנוכחית בעניין שלה, עניין המדע, שזה עניין הוועדה הזו. חלק מתפקיד הוועדה הוא לפקח על המשרד אז אנחנו רוצים לשמוע ממך בכבוד רב. בבקשה, כבוד השרה.

תודה רבה. קודם כל, אני בהחלט אתייחס למה שנאמר עוד טרם הפתיחה שהצגת כרגע. אין ספק שב-7 באוקטובר נכשלנו בלהגן על האזרחים שלנו, גם מי שנחטפו מהבתים, מהמסיבה, מי שנרצחו, נטבחו, נאנסו, ועל-כך אני מתנצלת מראש. אני שומעת פה את כולם ואני אומרת באופן חד משמעי – הוצג כאן שלא נפגשו עם משפחת שרעבי אז אני באופן אישי נפגשתי עם שרון שרעבי, אח של אלי ויוסי, אני מתמידה להיפגש עם כל מי שפונה אלי מבחינת המשפחות ולהיות איתם בקשר רציף.

הבוקר נפגשתי עם ההורים של יגב, אסתר ואורן, וגם עם המשפחה של כרמל גת. אני כל הזמן במפגשים קבועים, מתוך הבנה מאוד ברורה שחובתנו גם לתת תשובות ובעת הזו אנחנו צריכים להבין שאנחנו מתעסקים מול מפלצות. ראינו את כל מה שעברנו סביב זה וכולי תקווה – וזו חובתנו, כפי שהגדרתם פה את 3 מטרות המלחמה – לשחרר את כל החטופות והחטופים וכמה שיותר מהר. בכל הזדמנות שיש את האפשרות, כמובן חייבים להיות שם ולממש את זה באופן המקסימלי.

אני רוצה להתייחס גם לפורום גבורה. שילמתם את המחיר היקר מכל ואין ספק שזה לא סותר. אני לא רואה בסתירה את שחרור החטופות והחטופים ואת הניצחון - אפשר לקרוא לו ניצחון - במובן שבו אנחנו צריכים לעמוד במטרות המלחמה. מה שאומר שבשום תרחיש שמסיימים את המלחמה חמאס לא לוקחים חלק בשום מהלך שלטוני, ובטח ובטח לא עם יכולות צבאיות, ושכל אזור הדרום מהבחינה הזאת יהיה מפורז, ללא יכולת פגיעה באזרחים שלנו. אבל כפי שאני אומרת, 3 מטרות המלחמה הן מטרות שלא עומדות בסתירה, ואם זה מצריך מאתנו, כמו שהיה בעסקה הראשונה, לחכות פרק זמן מסוים שבו אנחנו מפסיקים את לחימה – לא את המלחמה – אז אנחנו צריכים לעשות את זה.

ברשותכם, אני אעבור לנושא שהתבקשתי בגינו לבוא ולהציג בפני חברי הוועדה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על עצם כינוס הוועדה. אני כאן עם מנכ"ל משרדי, עם יושב-ראש רשות החדשנות, המדען הראשי ונציגים נוספים שהצטרפו אלי, מנהל סוכנות החלל ויו"ר האגף החדש "קו האופק" במשרד, שנמצאים כאן על מנת שנוכל להשיב לכל שאלה מתבקשת כאן היום.

לפני יותר מחודשיים נכנסתי לתפקיד כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. התחלתי לבצע את תפקידי על מנת לקדם את ההיבטים הכלכליים בתקופה מאוד מורכבת ולא פשוטה. כמו שאתה יודע, הייתי במשרדים אחרים בעבר, גם כשרה לשוויון חברתי הובלתי את כל פרויקט "ישראל דיגיטלית" והפכנו את זה לשירות משמעותי בכל רחבי הארץ, ברפואה וגם בחינוך, באקדמיה, ובטח בשירות לאזרחים, הן הממשלתיים והן במערך המוניציפלי.

כשרה להגנת הסביבה הובלנו את המאבק של המדבור באמצעות קידום ה"דזרטק", שזה מרכז חדשנות לשינוי אקלים בסביבה מדברית, וגם במשרד המודיעין את כל נושא חברות ההזנק, סייענו להן בשיתוף פעולה עם כל ארגוני המודיעין. ועכשיו, בתפקיד הזה, אנחנו רואים לנכון גם כן לתת את המענה על מנת לקדם את הנושא. כפי שאמרת, כשנכנסתי לתפקיד תקציב המדינה כבר עבר. לצערי, אכן קוצצו 160 מיליון שקלים, אבל אנחנו כאן דואגים גם לעשות איגום משאבים לצרכים הייעודיים שלנו ואנחנו גם מצליחים בהם לעת עתה.

אנחנו חיים בעולם שהמדע והטכנולוגיה מובילים את הכלכלה ואת התחרות בין המדינות. חייבים לזכור שבמדינת ישראל יש כלכלת הייטק מובילה ואנחנו חייבים להשקיע את כל המשאבים הללו על מנת לתת את המענה. אתם רואים פה את השקף. המשרד שאני אמונה עליו – ועל רשות החדשנות – מתכלל החל מהשקעה בתלמידים הצעירים, ממשיך בסטודנטים, כל נושא המלגות לתארים מתקדמים, מחקר יישומי, כל ההשקעה במו"פ, ביזמות, ובסופו של דבר דרך רשות החדשנות גם בחברות ההייטק ובתשתיות הטכנולוגיות.

אתם רואים ממש את כל ההשקעה בצמיחה, גם בזמן מלחמה ובכלל, אלה דברים שחשוב לראות מול העיניים. אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה, על כל המורכבות שבה, וצריך לזכור מה אלברט איינשטיין אמר, כי בלב לבו של הקושי טמונה ההזדמנות, וכאן צריכים להסתכל לטווח רחוק, גם לימים שאחרי המלחמה. אנחנו מחפשים דרכים איך אנחנו יכולים להאיץ את הכלכלה שמבוססת על טכנולוגיות וחדשנות.

בשקף הבא אתם יכולים לראות את המטרות והיעדים שלנו. כל נושא התוכניות הלאומיות בכל התחומים הללו, לקדם את התשתיות על מנת להיות מצוינים בתחום, לפתח את הדור העתיד, את כל ההון האנושי שלנו, ולשפר ולייעל באופן אפקטיבי את כל הפעילות במשרד. המשרד שם לעצמו תחומי עדיפות לאומית ב-7 נושאים מרכזיים, על כל אחד מהם אשמח שנבוא לכאן וניתן סקירה שתיראו את כל תמונת המצב, היכן הדברים עומדים, אם יש דברים שיכולים לצוף כאן ולשמוע עוד גופים כדי לראות שאנחנו באמת פועלים בכיוון הנכון מהבקרה שהוועדה הזאת צריכה לתת את ביטויה.

הבינה המלאכותית – שם אנחנו יוצאים כבר לדרך בפעימה שנייה; הביו-קונברג'נס – שכאן תושק השנה תוכנית חדשה; י הפודטק – כל התחום של החלבונים האלטרנטיביים שאנחנו שמים עליהם את הדגש; החלל האזרחי – שאשמח שנבוא להציג כאן את התוכנית האסטרטגית, ובקרוב אני מקווה שגם נציג פה את חוק החלל; הים כמשאב לאומי – כל סוגיית הבלוטק, שכאן צריך כבר את בניית התוכנית שנשמח להציג בפניכם; הקוואנטום – תוכנית של תל"ם; וכל הנושא של האקלים והאנרגיה. אלה נושאים מרכזיים וחשובים שאנחנו רואים לנכון לשים בחזית ההתנהלות הלאומית של המדינה.

המדע כתשתית לצמיחה כלכלית – הקמנו את אגף "קו האופק", שזה כל מנהלת המודיעין שהייתה במשרד המודיעין ועברה למשרד; כל חיזוק מוסדות מחקר בעוטף עזה ובצפון, שגם שם אנחנו שמים את הדגשים; דאגנו שהמו"פ שלנו יהיה חלק מהאוניברסיטה לכשתוקם בתל חי; הגדלת שיתוף פעולה בינלאומי וחיזוק מוסדות המחקר, במיוחד לאור המצוקה זועקת לשמיים של החרמות שאנחנו רואים לאחרונה, שנמצאים פה ברמות הכי גבוהות, כל האנטישמיות צפה מחדש. אנחנו רואים פגיעה מאוד קשה אז אנחנו גם כאן פועלים על מנת למנוע את החרמות. על פי זה כינסנו מספר דיונים עם כל המומחים בתחום ודאגנו לייצר תוכנית שתיתן את המענה. ויקטור, אם תרצה בשני השקפים הקרובים רק לתאר את המגמות ואז אמשיך את דבריי.

קודם לכן, כדי להבין את הפעילות של מדינת ישראל והעליונות המדעית-טכנולוגית שלה בעולם, נבין ש-25% משיתוף הפעולה המדעי שלנו נמצא עם ארצות הברית ו-38% עם אירופה. זה המוקד. זה ממוצע של העשור האחרון. אלה שני האזורים שאנחנו חווים הכי הרבה את אותן הפגנות ופעילות להחרמה וזה מעמיד באתגר את שיתופי הפעולה המדעיים שלנו עם המדינות הללו.

אנחנו רואים את הביטויים המעשיים של אותו חרם בהתנכלות למרצים, חוקרים, ביטול השתתפות של חוקרים. הרבה פעמים זה איזשהו חרם סמוי, לאו דווקא חרם גלוי, פשוט לא מזמינים אותם או ממש מבטלים מענקים, דברים מהסוג הזה שכבר באים לידי ביטוי בשטח. בנוסף, ישנן אוניברסיטאות – כרגע זה בעיקר באירופה, יש ראשונה בארצות הברית – שההנהלות שלהן מתחילות גם לנתק את הקשר עם מוסדות אקדמיים במדינת ישראל. זה עדיין לא ברמה של צונאמי או נרחב אבל אנחנו צריכים לתפוס את זה כבר בשלב הזה, לפני שזה יתפתח לעוד.

אז אני הגדרתי את המאבק בחרם כנושא בעדיפות עליונה במשרד כדי להגן על המחקר.

איך תעשי את זה, כבוד השרה?

קיימנו דיונים מקיפים רבים עם כל גורמי המקצועי שנמצאים פה.

יש לי הצעה – לעשות שלום.

מדינת ישראל תמיד מושיטה את ידה לשלום.

במיוחד כבוד בנימין נתניהו.

כשיש מפלצות מסביבנו, הן אוכלות לנו את היד. לא רק את היד, לצערנו.

קיימנו באמת הרבה דיונים מקיפים עם כל גורמי המקצוע, עם בכירי המחקר האקדמי, ואנחנו נוקטים צעדים רבים. הצוות הבין-משרדי הגיש המלצה, יישמנו אותה. נדרשו תקציבים, גייסנו לשם כך את התקציבים המתבקשים, 90 מיליון שקלים לכל הפעילות, להזמנת חוקרים בינלאומיים לארץ, ליצור כנסים משותפים, להכשיר חוקרים ישראלים וגם לנצל את ההזדמנות להחזרת המוחות. תמיד פעלנו לעצור את בריחת המוחות, להחזיר אותם לארץ. יש פה הזדמנות מאוד טובה לכל אותם שיתופי פעולה.

אני חושבת שאנחנו נמצאים בכיוון הנכון על מנת לעצור את הנושא הזה. צריך להבין שהמשמעויות של חרם זה לא רק פגיעה באקדמיה אלא גם בהייטק, גם בתעשיות של הטכנולוגיה, ויש פה הרבה דברים שתלויים במחקר. על כן צריך לעצור את הנזק הזה, שהוא לא יהיה נזק ארוך-טווח.

דבר נוסף. אנחנו עושים הרבה מאוד פעילות, שאני חייבת לציין שהיא בחתך רוחבי, לכל הרשויות ולכל הגוונים, הפסיפס האנושי היפה בחברה שלנו. אנחנו מקפידים לתת את המענה הזה על מנת שלא יהיו פערים סביב אוכלוסיות באשר הן. אנחנו נותנים את כל הדגשים בנושא ואם תרצו נפרט גם את זה. פירטתי את זה על בסיס השאילתה שהגשת במליאה ואני אשמח גם להציג את זה כאן במידת הצורך.

מכאן אני אעבור לרשות החדשנות, שגם נמצאת תחת אחריותי. אני אעביר את הבמה לאלון סטופל, שיציג את הדברים שעשינו רק לאחרונה כדי להתמודד עם אותן מורכבויות מתבקשות. בבקשה, אלון.

תודה רבה על רשות הדיבור. לפני שאתחיל, טרם יצא לי לברך את השרה על הכניסה לתפקיד בפורום שהוא לא משרדי, אני חושב שמעמד ועדת המדע והטכנולוגיה הוא מעמד ראוי, אז ברכות, גברתי השרה, עם כניסתך לתפקיד. אנחנו נכנסנו בהפרש זמנים זניחים. בממשק שלנו עד כה ניכר שאת מביאה אתך חזון מגובש וניסיון רב ואני בטוח שניקח את המסע הזה יחד לטובת מדינת ישראל.

הרשות לחדשנות למעשה מתמודדת עם הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים במספר וקטורים. הווקטור הראשון שאני שמח להציג זה הערוץ המהיר. מיד עם פרוץ המלחמה באוקטובר הנענו מסלול של חברות עם short run, פחות מ-6 חודשים, ועם נכסים טכנולוגיים משמעותיים. משרד האוצר, ביחד עם משרד המדע והרשות, הקצו תקציב תוספתי של 400 מיליון שקל לטובת האירוע הזה. הוגשו מעל 700 בקשות, כ-250 אושרו, עם תקציב כולל של הרשות של 400 מיליון שקל, תקציב מדינה, ובנוסף תקציב משלים, כך שהגענו לווליום של הזרמה של משקיעים וגופים חיצוניים של אחד ורבע מיליארד שקל לטובת סטארטאפים, עם נכסים אמיתיים, נכסים מוחשיים ו-short run, בשביל להחזיק את שוק הסטארטאפים באוויר.

במקביל, הנענו קרן הזנק חדשה שמטרתה להצמיח את הסטארטאפים משלב ה-ideation, שבן-אדם שחושב על איזשהו רעיון ונדרש לתקציב מצומצם על מנת לבחון את הרעיון שלו, ועד תמיכות משמעותיות ב-round A בהיקף של 30%. סדר גודל של 15 מיליון שקל מתוך כ-30 מיליון שקל לסבב. קרן יוזמה חדשה, קרן שמייצרת מנגנון שבו המשקיעים המוסדיים הישראלים ייכנסו בצורה משמעותית לתוך שוק ההון-סיכון הישראלי וישקיעו בחברות הייטק ישראליות. הקרן בסופו של דבר תייצר מנוף של 700 מיליון דולר שיוזרם לתוך שוק ההון-סיכון. רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על מיליארד וחצי דולר שהקרנות הישראליות הצליחו לגייס בכוחות עצמן בשנה האחרונה. בוסט של הממשלה בהיקף כזה של 900 מיליון דולר הוא סופר משמעותי.

הצעד האחרון שאני רוצה להציג זה מועדון האנג'לים. זה שלב משלים לחוק האנג'לים שכבר עבר, שנותן הטבות לאנג'לים על מנת לשמר את ההשקעות שלהם בשוק. המועדונים האלה הגישו, אנחנו נבחר מספר מועדוני אנג'לים, נתקצב אותם בתקציב של מיליון שקל לתקופה של 3 שנים, אבל הרעיון הוא למעשה לשכלל את השוק ולייצר פה מנגנון התגברות על כשל השוק של מעורבות אנג'לים בשוק ה-ideation, בשוק ההתחלתי של הסטארטאפים.

האם יש לכם נתונים כמה סטארטאפים נסגרו במהלך השנה הזאת וכמה נפתחו?

ב-2023 נפתחו כ-600 סטארטאפים. לגבי מספר הנסגרים, אין לי את הנתון כרגע עליי, אבל כמובן שסטארטאפים גם נסגרים. מספר חברות ההייטק נשאר פחות או יותר דומה למה שהיה ב-2022, כך שסדר הגודל הוא עלייה קטנה במספר החברות. בכלל בשנים האחרונות אנחנו חווים ירידה בכמות הסטארטאפים מהשיא שבו היינו ב-2015 וזה אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים אתו.

כתוצאה מהמלחמה או בכלל?

זו מגמה עולמית, זה חלק ממגמה עולמית של ירידה של מספר הסטארטאפים בעולם, לא רק בישראל.

אמרתי שבטח יעניין אתכם לדעת את הפעילות של רשות החדשנות בחברה הערבית.

מעניין אותנו הכל, לא רק בחברה הערבית, גם בחברה הישראלית.

זה ברור, אבל נתתי גם דגש כי את הישראלית באופן כללי, כולל כולם, הגשנו, אבל תמיד גם טוב לדעת איך מצמצמים פערים. אז הענקת תמיכה ל-3 מרכזי חדשנות הכוללים מרכזי תעסוקה, בסח'נין, בערערה ובכפר קאסם. כולם נמצאים בשנת הפעלה שנייה, יש להם זיכיון ל-5 שנים. יש הענקת תמיכה למועדון האנג'לים, לחאסוב אנג'לס בערערה, נבחר בסוף שנת 2022, זיכיון ל-3 שנים, ויש תמיכה בשני מאיצים, ה-סיינטק ScienTech)) של אגודת הגליל בשפרעם, ו- jumpTAUשל אוניברסיטת תל אביב, שגם שם נבחרו בסוף שנת 22, יש להם שנתיים פלוס אופציה לעוד שנתיים.

יש שם מימון של כ-20 תוכניות להכשרה, השמה ועתודה ניהולית עם עמותות וגופי הכשרה הפועלים בקרב החברה הערבית, הענקת מימון ל-8 תוכניות הכשרה ליזמות בשיתוף עם מוסדות אקדמיים ורפואיים, ואחוז מימון גבוה יותר עבור סטארטאפים בהובלת בני ובנות החברה הערבית במסלולים של Pre-seed ו-seed, והענקת מימון ל-5 תוכניות להכשרה השמה ויזמות עבור הבדואים בדרום. ויש כמובן את כל הפעילות של המשרד, קייטנות קיץ, תוכניות של מדעניות העתיד וכל שאר הפעילויות שכמובן מקבלת את ביטויה באופן גורף בכל העת.

כבוד השרה, אני מבקש ישיבה מקצועית במשרד שלכם, יש כמה רעיונות לקדם בנושא הזה.

בשמחה רבה, תמיד אתם מוזמנים בשמחה.

תודה רבה. בבקשה, חבר הוועדה יאסר חוג'יראת.

קודם כל, תודה לשרה. כבר זכינו בשעה וחצי לשמוע שני שרי מדע שמגיעים לכאן לתת סקירה.

חלק מהבעיות במדינה.

אין ספק שהנתונים טובים, הייתי רוצה לראות - - -

מה טובים?

התוכניות טובות, התוכניות המדעיות על הנייר טובות. אחרי שנה וחצי – אני מדבר על הממשלה הנוכחית – הייתי רוצה לראות גם ביצועים, כמה בוצע. לגבי התקציבים, כמה קוצץ מתקציב משרד המדע? איפה יהיו הפגיעות? במוסדות אקדמיים או במכוני המחקר? גם המו"פים נפגעים מהתקציבים. בסך הכל בחברה הערבית נכון עכשיו יש שני מו"פים, מו"פ של אגודת הגליל ואחד במשולש. דובר בזמנו על להקים עוד מו"פ בחברה הערבית בנגב, אני לא יודע אם זה התממש, תוכנן. יש משהו בכיוון?

אני מציעה שהמנכ"ל יסקור את הפעילות השוטפת של המשרד וזה ייתן לך אולי מענה ממוקד, ואם לא תגיש לי ונדאג להעביר לך את זה בכתב.

גדי אריאלי, בבקשה.

תודה. גברתי השרה, אדוני היושב-ראש, זו פעם שנייה או שלישית שאני כבר כאן.

יותר.

יותר אפילו, כן. יישר-כוח על פעילות הוועדה. אפרופו השאלה שלך לגבי המו"פים, בכפר קרע יש מו"פ, היו לו קצת בעיות ניהוליות, אבל אנחנו בעצה אחת עם היושב-ראש הגענו לאיזה הסדר ואני מאמין שהמו"פ הזה ימשיך לעלות. הם קיבלו איזושהי הקצבה גם מחו"ל, מהאיחוד האירופי, וזו הדרך שלנו, אנחנו דואגים כל הזמן לעשות את הדברים השוויוניים.

אני אחזור קצת על פעילויות המשרד. בשנה האחרונה הענקנו מלגות לתארים מתקדמים, שזה אחד הדברים החשובים. שאלת לגבי הקיצוצים, השרה לצערה נכנסה אחרי שכבר הסכין עברה על התקציב, הורידו לנו למעלה מ-160 מיליון, אבל אנחנו בכל זאת מנסים לעשות איגומי משאבים עם משרדים אחרים על מנת לא לפגוע בנושא המלגות. זו אחת השנים שהוקצבו הכי הרבה כספים לנושא מלגות לתארים מתקדמים.

יחד עם זה, שמנו דגש גם על נושא המילואים כי הרבה מילואימניקים יצאו והפסיקו את התואר והם צריכים לחזור ללימודים אז נתנו להם מלגות. הענקנו סל מדע, למעלה מ-202 רשויות מקומיות, ביניהן חלק נכבד גם במגזר הערבי. הפעילויות האלה תורמות לחינוך הבלתי פורמלי, זה לא קשור לבתי הספר או לשיעורים, במיוחד לשיעורים בנושאי מדע, חדשנות, טכנולוגיה וכל מה שקשור לזה.

קיימנו שיא של כל הזמנים בנושא קייטנות קיץ. גם קייטנות קיץ מסובסדות לילדים ב-208 רשויות. השתתפו למעלה מ-35,000 – כמעט 40,000 – תלמידים בכל רחבי הארץ. אנחנו שמים עכשיו דגש, וזו אחת המשימות, להנגיש אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה לגילאים קצת יותר נמוכים, כי גילו שבעקבות כך הטכנולוגיה והמדע רצים בצעדים ברמה של סדרה הנדסית. בבתי ספר מתחילים את זה בדרך כלל בכיתות ו', ז', ח', עכשיו אנחנו רוצים להנגיש את זה לגילאים יותר נמוכים. אנחנו הולכים לעשות פרויקט של אנגלית דבורה, מה שנקרא fluent English. אנחנו הולכים לעשות פיילוט במספר בתי ספר לא קטן.

קידמנו חוק השקעות זרות בחברות הייטק, חוק שעבר בכנסת. העברנו בהחלטת ועדת שרים לחדשנות מדע את התוכנית הלאומית לבלוטק. במדינת ישראל יש לנו לפחות 4 מקורות מים – בדרום הים האדום, הים התיכון, הכינרת וים המלח – ועד כה בשנים האחרונות לא ניצלו את זה. היו כל מיני "מלחמות" על הנושא של הקצאת שטחי ניסוי לאורך החופים או בימים מסוימים ואנחנו שמים על זה דגש עכשיו. זה במסגרת המלצות המולמו"פ, זה הגוף שממליץ לנו על הנושאים הלאומיים. זו אחת התוכניות שאנחנו עושים ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ועוד משרדים ממשלתיים ויקצו שטחי ניסוי.

הקמנו דבר מאוד חשוב, הנושא של אגף בינה מלאכותית, שהשרה לוקחת על עצמה לקדם היות, וכמו בהרבה תחומים, התעשייה מתקדמת. בשורה התחתונה ההשקעה במחקרים היא על מנת להגיע למקסימום מחקרים שבסוף ייצא מהם גם איזשהו מוצר. זה לא רק שנחמד לעשות מחקרים ולמצוא חוקר משותף מחו"ל וחוקר משותף בישראל, לתת את הגרנטים וכל אחד יישב במזגן ויעשה את המחקרים, החוכמה היא איך מביאים את זה לתעשייה. בתעשייה יש לנו רשות החדשנות, שהמדען הראשי מנהל את המועצה שלה. אז בנושא בינה מלאכותית הקמנו אגף מיוחד ויחד עם האנרגיות של השרה נדחף את זה כמה שיותר מהר כדי למצב את ישראל בשלושת או ארבעת המקומות הראשונים בעולם. כמו שעשינו בזמנו בסייבר, זה גם סוג של פרויקט.

פרסמנו בהמשך לנושא של הבינה המלאכותית גם את מסמך עקרונות הרגולציה והאתיקה, וכן ההטמעה במשרדי הממשלה. אנחנו הולכים לעשות גם בזה פרויקט של הטמעת הבינה המלאכותית. זה לא הגיוני שרק במגזר הפרטי אנשים יקדמו את זה, אנחנו נקדם הרבה פרויקטים ונעודד את המשרדים הממשלתיים לעשות פעילויות בתחום הזה.

מי מרכז את זה מקצועית, מערך הסייבר או אתם?

נכון לעכשיו, המשרד, בשיתוף פעולה עם מערך הדיגיטל.

ואז תתנו שירותים למשרדי ממשלה?

אנחנו מקבלים גם רעיונות כי בסך הכל אני לא יכול לדעת מה יש בכל משרד, אני מקבל מהם את הפידבקים ולפי זה אנחנו - - -

ודאי. יש לנו עכשיו שאלה בחוק המצלמות בוועדת חינוך איך המשטרה יכולה לעבור על אלפי שעות מצלמות כשיש חשד בגן ילדים להתעללות. מדובר על זה ש-AI יכול לעלות משמעותית את האפשרות לעלות על התעללות.

בדיוק בשביל זה אגף בינה מלאכותית והוא יכול לענות על השאילתה הזאת. יוכלו להפנות אלינו.

נפנה, בטח.

יהיה לנו מרכז לנושא הרגולציה, שם יהיה מרכז הידע הזה.

זה חלק מהמימון של הצרכים שהמשרד רוצה לתת להם קדימות. כמו שעשינו בזמנו עם דיגיטל, כשהמשרדים היו במצב מחפיר, שמנו דגש כיצד אנו יכולים לשדרג את השירות ע"י הטמעת הדיגיטל, עכשיו אנחנו עולים שלב, איך ה-AI יכול לסייע גם למשרדי הממשלה, ובהמשך כמובן גם למערך המוניציפאלי.

החוק של תקשורת הדיגיטל עבר פה.

נכון, הכל עבר כאן.

אחד הנושאים החשובים שהשרה לוקחת בו חלק נכבד זה הנושא של שיתופי פעולה בינלאומיים. חתמנו על הסכמים היסטוריים עם בריטניה ורומניה ועל הכתפיים שלה לקדם את זה. היא ביקרה עכשיו בגואטמלה. כל מדינה שבתמיכה עם ישראל וביחסים, אתם יכולים לפתח איתם את המדע ויש שיתופי פעולה בינלאומיים. פרסמנו קולות קוראים חדשים עם 14 מדינות בתקופה האחרונה, ביניהן אוקראינה, ארגנטינה וסינגפור.

הרחבנו שיתופי פעולה בינלאומיים עם חתימה על הסכמים היסטוריים בתחום החלל. נמצא פה אורי אורון, אפשר להפנות אליו גם שאלות בנושא החלל. זה גם נושא שהשרה לוקחת על עצמה ורוצה לקדם, וכפי שהזכירה בדבריה, גם נושא חוק החלל, שהוא אחד העוגנים החשובים. ברגע שיהיה חוק החלל נוכל לעשות גם שיתופי פעולה בינלאומיים.

חתמנו על הסכם היסטורי של שיתוף פעולה עם ות"ת למחקרים יישומים. חתמנו על הסכם עם חברת "בואינג". אנחנו עושים איתה שיתופי פעולה. הם מחפשים תחליפי דלקים אז יש פרויקט בנושא המימן. נמצא פה גם אבי דומב, המדען הראשי, שיכול להרחיב אם יש שאלות.

חתמנו על הסכם ראשון מסוגו – יש שתי קרנות, בירד ובארד בארצות הברית – עם קרן בארד האמריקאית למחקרים בתחום הפודטק. בפודטק יש את הנושא של חלבונים אלטרנטיביים, אבל בפודטק יש עוד מספר וקטורים, למשל נושא של לוגיסטיקה, נושא של קירור, נושא של תהליכים. התהליכים בפודטק הם קצת יותר ארוכים מאשר בתחומים אחרים, ולכן אנחנו רוצים לשמר פה את הטכנולוגיה ולא שחברות ההייטק ירצו לצאת למדינות אחרות.

כמה מרכזי פודטק יש בארץ, מעבדות מחקר?

יש בנס ציונה ויש בצפון בקריית שמונה. יש כמה ריכוזים כאלה. בדרך כלל מה שקורה בתחומים המסוימים – כולם רוצים להיות כמובן באזור תל אביב, זה לא הגיוני אבל, למדינה יותר חשוב לפתח, גם בהנחיית השרים - - -

בשביל שהצפון יתרומם, כי זה ממש התחיל לפני כמה שנים.

בדיוק, אז עכשיו אנחנו משתפים פעולה ומנסים להפנות יותר משאבים לאזור הזה, לקחת לא רק את הווקטור של חלבונים אלטרנטיביים או אנרגיה או תהליכים מסוימים, כי זה תהליכים מאוד יקרים – היום, בסטטוס הניסיוני שעושים, סטייק מגיע ל-1,500-2,000 דולר – זה לא הגיוני. בתהליכים המתקדמים אפשר יהיה לעשות את זה בצורה מסחרית, מרמת המחקר להביא את זה לרמת המוצר וללקוח.

לקראת יום ירושלים שחל השבוע אנחנו מעלים החלטה ביחד עם משרד ירושלים ועיריית ירושלים בסך 8 מיליון שקל לפיתוח רובע חדשנות בירושלים. אני חושב שזה יהיה פרויקט מדהים וייווצר פה אקוסיסטם מאוד גדול לחדשנות. אין שום סיבה שלא אם כל משרדי הממשלה נמצאים פה.

במלחמת "חרבות ברזל" הענקנו לראשונה ל-520 אנשי מילואים מלגות לתארים מתקדמים. אנחנו עובדים גם עם מנהלת תקומה, המנהלת שקמה על מנת לשקם את הדרום, יש לנו שם מו"פ שקיבל פגיעה ישירה ואנחנו הולכים לפתח אותו. עשינו כ-120-130 פעילויות מדע וחדשנות למעל ל-7,000-8,000 ילדים במלונות המפונים. הם עברו תקופה מאוד קשוחה. אחרי שהם התחילו ללמוד הם חזרו לבית המלון בסביבות 12:00-13:00 ואנחנו עשינו להם פעילויות שקשורות למדע בשעות אחר הצהריים.

החלטת ממשלה מאבק באנטישמיות – אושר תקציב של 90 מיליון שקל עבור פעילויות בינלאומיות במימון דו-לאומי ואנחנו נמשיך להוביל את זה ולהשקיע בהידוק הקשרים עם מוסדות המחקר בארץ ומוסדות מובילים בעולם. מחליטים צפון – המשרד יקבל 8 מיליון שקל לשימור מכוני מחקר באזור הצפון לשימור היציבות התפקודית ורשות החדשנות תנתב כ-10 מיליון שקל לתמיכה בחברות סטארטאפ מהצפון.

קרן מחקרים היישומים של המשרד – הקרן עוסקת בקידום תחומי ידע בעלי פוטנציאל יישומי. יש לנו תוכנית שנקראת אפילו "מאיצי מדע". ראיתי פה את הנציג של אוניברסיטת אריאל, ששם עשינו פיילוט, גם בבר-אילן וגם האקדמיה בחולון לטכנולוגיה. כל אדם שמגיע עם רעיון יכול לקבל בין 50 ל-100 אלף שקל להתחיל ולעבוד. יש עוד מסלול כזה שהוא עד 200 ו-250 אלף שקל. מנסים לעודד כמה שיותר את הנושא של מחקרים כי בהייטק וסטארטאפים 90% או 95% בסוף לא מגיעים ליעדם. צריך להשקיע ב-5%-7% האלה את מקסימום הפוטנציאל שיש לנו והמשאבים הכספיים.

התועלת לעולם כתוצאה מקרן זו היא פי שלושה מההשקעה והגידול בתוצר עומד על כ-7 מיליארד שקלים. הכנסות המדינה בעקבות פיתוחים שצמחו על בסיס הידע המחקרי המצטבר הגיעו לכשני מיליארד שקלים בהערכה. במסגרת הקרן המשרד מימן לאורך השנים אלפי מחקרים, מאות פטנטים ועשרות חברות הזנק חדשות שצמחו על בסיס המחקר. כיום יש במערכת המשרד 150 מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, מכללות, בתי חולים, מכוני מחקר מהצפון ועד הדרום, 600 מחקרים פעילים ו-200 מחקרים חדשים בכל שנה במימון הקרן על בסיס מצוינות מחקרית וישימות טכנולוגית.

20 מלגאים חדשים כל שנה לאוכלוסיות המיוצגות בחסר – חרדים, ערבים, אתיופים, נשים –בתחומי ה-STEM. אלפי הצעות למחקרים שנבחנו בכל שנה, מתוכם רק המצוינות זוכות למימון. 38 מדינות בשת"פ בינלאומי. 40 מיליון שקל השנה מיועדים למחקרים משותפים עם חוקרי מדינות מקבילות לעידוד הבינלאומי המדעי. חשוב מאוד שבכל המחקרים האלה שהמדענים מפרסמים שתמיד זה יהיה בשיתוף פעולה עם מישהו ממדינה זרה מכיוון שבסוף, כשמפרסמים את המאמרים, היוקרה שלהם יותר גדולה וכך הם גם יכולים לזכור מאתנו בגרנטים. הובלנו החלטה לשיפוי מוסדות המחקר שמופלים עקב מקומם הגאוגרפי, כ-20 מיליון שקלים.

יש לי שלוש שאלות: שאלה ראשונה לגבי מלגות לתארים מתקדמים– כמה מלגות המשרד נותן בשנה וכמה מתוכם מהחברה הערבית? שאלה שנייה היא לגבי קליטת מדענים חוזרים. אני חושב שאם תעשה סקר בכל הפקולטות של המדעים בארץ אחוז החוקרים הערבים הוא נמוך מאוד. האם אפשר לשריין או לעשות העדפה מתקנת לשריון מקומות לחוקרים מהחברה הערבית שחוזרים שייקלטו בתוך הפקולטות השונות באוניברסיטאות באקדמיה? שאלה שלישית: כמה מתוך הכסף שהמשרד משקיע במחקרים עובר ממחקר בסיסי למחקר יישומי?

לגבי השאלה הראשונה – אין לי כאן את המספר של תארים מתקדמים, אני יכול לבדוק ולחזור אליך.

לגבי מדענים חוזרים – אנחנו נשמח מאוד כי מדען זה מדען זה מדען זה מדען. לנו חשוב שיהיו בישראל – וזה בהובלת השרה ששמה על כך דגש, ולא משנה התחום, זה יכול להיות בנושא רפואי, בנושא של בינה מלאכותית, בנושא של פודטק – כמה שיותר מדענים כי זה הבסיס לצמיחה של המדינה. אז יכול להיות שעכשיו אנחנו בתקופה של קצת סטגנציה, שאולי קצת קשה והתקציבים לא תמיד במלואם, אבל אני חושב שתמיד אחרי משבר כזה יש צמיחה ואני מאמין שאנחנו נהיה במקום יותר טוב והעדפה המתקנת הזאת היא חשובה.

לגבי השאלה השלישית בנושא מחקר בסיסי – המשרד שלנו מתעסק יותר במחקר יישומי, בעיקר יישומי. למרות שהיום – אולי יכול להעיד על זה גם המדען אצלנו, אבי דומב – הפער הצטמצם במשך השנים בין מחקר בסיסי ליישומי - - -

אז נשאל את זה אחרת: כמה מתוך המחקר היישומי יוצא בסופו של דבר לחברות הזנק וחברות תעשייה?

אם הייתי יודע. זו שאלת מיליון הדולר.

שאלה מצוינת. צא מנקודת הנחה שהפלטפורמות משקיעות גם בהרבה החברות שנכשלות.

אנחנו יודעים את זה, אבל כמה מתוך ההשקעה? האם זה 1%, 2%, אפס?

אני יודעת שיש נתונים מדויקים אבל אני לא רוצה שהם ישלפו מהמותן.

אפשר לבדוק את זה ונקבל תשובות אחר כך.

אתם יכולים לבדוק את הנושא ולחזור אליו, שאלה טובה.

בשמחה. אתה יכול גם להצטרף לביקור שנעשה במו"פ בכפר קרע. אני אשמח אם זה יעניין אותך.

בשמחה.

שני משפטים למה שצפוי עוד השנה. אנחנו מקימים מרכזי פיזיקה חדשים. תהיה משלחת גדולה –דיברו פה על שינוי האקלים – בבאקו בראשות השרה, היא תוביל משלחת, ותוכניות מיוחדות לבינה מלאכותית, כולל האמנה הבינלאומית לראשונה בהיסטוריה. יש עוד דברים אבל נשאיר את זה לפגישה הבאה.

תודה רבה, אדוני המנכ"ל. בבקשה.

יניב הלפרין, "אנשים ומחשבים". שתי שאלות לכבוד השרה: שאלה ראשונה – האם תשמרי על רשות החדשנות העצמאית? שאלה שנייה – מה היעד שלך לתקציב משרד המדע לשנים הבאות?

אני מציע שנמשיך, שלושה ידברו ולאחר מכן כבוד השרה תענה.

שלום לכולם, כבר השרה, שמי אורית הרשטיג כהן, מנכ"לית מו"פ מדבר וים המלח. אני יושבת פה עם עוד 5 חברים שהם מנכ"לים גם של המו"פים האזוריים. אנחנו נמצאים בפריפריה, גם הגאוגרפית וגם החברתית, של מדינת ישראל. הקיצוצים שיש למשרד – שאנחנו מבינים אותם לאור המלחמה – אנחנו מדברים בסדרי גודל תקציביים שהם מאוד קטנים באופן יחסי למשרד המדע, שהוא משרד יחסית יציב וגדול, אבל עלינו במו"פים זה משפיע מאוד. ההשלכה של זה עלינו תקציבית – אנחנו כל שנה מקבלים תמיכה כללית שנגזרת מאותו תקציב של שנת תקציב – היא בעייתית מאוד.

למשוך אלינו חוקרים שיבואו לגור בפריפריה זאת משימה מאוד מאוד קשה, במיוחד באזורים שאנחנו גרים, שהיום מהווים את החוסן גם הכלכלי וגם של מדינת ישראל לאורך הגבולות, וכשיש לנו כזו פגיעה חמורה בהקשר של יציבות בשכר של עובדים ושל חוקרים, זה משהו מאוד בעייתי. נשמח להתייחסות גם לגבי התקציבים האלה, איך אפשר כן, ובסכום שהוא קטן יותר, לראות איך אנחנו בכל זאת נבדלים בתוך המשרד הגדול בהקשר של המו"פים.

אני אציין לגבי הפגיעה והחרמות, שאנחנו מרגישים אותם כבר, גם מו"פים שלא נמצאים מעבר לקו הירוק. אנחנו מרגישים אותם בחוסר שיתוף פעולה עם קרנות אירופיות ואמריקאיות, הקפאה של פרויקטים שכבר מתקיימים, שיתוף פעולה אזורי גם עם ירדן ועוד מדינות אחרות, ואנחנו חייבים את העזרה שלכם גם בזה והתייחסות. גם הכספים של המדען הראשי קוצצו ל-50%, אם אני לא טועה, ולא רק במשרד המדע אלא במשרדים נוספים, שזה גם מקור המימון שלנו מעבר לכספי התמיכה של המשרד.

תודה רבה לך. אנחנו מברכים את השתתפותה של חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שרת המדע לשעבר ויו"ר ועדת המשנה.

שלום, ערן גנץ, מנכ"ל של חברת מכשור רפואי, 20 שנה בתחום המכשור הרפואי. אם מישהו נכנס לחדר הוא חושב שהכול ורוד, הכול בסדר, הכול מצוין, אבל מהשטח אני מכיר הרבה מאוד חברות סטארטאפ, עשרות, שלא מצליחות לגייס, מקבלות מכתבים משותפים אירופים שלהם. אני אשמח לשמוע מה התוכנית באמת למאבק בהחרמות, חוץ מהסכם עם ממשלת הונגריה או אם מעצמת פיתוח כמו גואטמלה. איך אני, כמנכ"ל חברה, אמור להתמודד עם אמירות גזעניות של שרים בממשלה, שאחר כך שותפים שעבדתי איתם גם שנים לפני זה לא רוצים לדבר אתי? אנחנו כולנו צבועים בדבר הזה.

זו תוכנית נהדרת, אולי היא גם תעבוד, אבל הבעיה לצערי, עם כל הכבוד שיש לי אלייך באופן אישי, היא במקור. מי שמייצג את הממשלה הנוכחית פשוט לא יכול להיות זה שיתקן את הבעיה הזאת. וזה התחיל עוד לפני המלחמה וזה המשיך אחרי המלחמה. זו הבעיה המקורית, לא תיקונים טקטיים ספציפיים. אנחנו בבעיה של ירידה בהשקעות עוד לפני המלחמה, היא ממשיכה אחרי המלחמה. זה באמת פלסטרים.

תודה רבה. בבקשה.

שלום לכולם, אני מוחמד עתאמנה, מנהל מדעי של מרכז מו"פ המשולש.

אתה מסכים עם מה שנאמר פה שהבעיה נפתרה במו"פ שלכם?

הבוקר הייתי בישיבה עם רינת ויואב על כך ואני מקווה מאוד שזה ייפתר. אני אגיד שיש רק שני מו"פים במגזר הערבי ויש לשמר אותם. אנחנו לא רוצים להיסגר. אנחנו משרתים אוכלוסייה ומנסים לשרת אוכלוסייה מאוד גדולה.

יש בגליל, יש במשולש, אבל אין בנגב.

היה פעם בנגב ונסגר.

יכול להיות שזו תהיה גולת הכותרת של העשייה, כבוד השרה, בקרב האוכלוסייה הערבית.

כן. חברתי דיברה על הקיצוץ שהיה במשרד המדע, למרות שזה כסף קטן למשרד המדע זה באמת פגע בנו מאוד, במיוחד במו"פ בכפר קרע. אנחנו פשוט במצב לא כל כך טוב עכשיו. אני מקווה שזה ייפתר בתקציבים של 550 או כל דרך אחרת שאפשר למצוא כדי לשמר אותנו. כמובן שנשמח לארח אתכם.

תספר לנו בבקשה בדקה על הדברים העיקריים שאתם עושים. אני ממש התרשמתי.

יש לנו הרבה תחומים, תחומים של אנרגיה סולרית. זכינו בפרויקט של הורייזן בשנה שעברה, אנחנו ה-coordinator של הפרויקט. זה אומר שאנחנו אלה שמנהלים אותו. מרכז מו"פ המשולש הוא מרכז קטן יחסית, 12 חוקרים, זכינו בפרויקט ענק. יש לנו 7 אוניברסיטאות אירופאיות שותפות ואנחנו מנהלים את הפרויקט. יש לנו גם 3 חברות הזנק בתחום האנרגיה הסולרית, חקלאית, בתחום ההדברה הביולוגית ואנקפסולציה כימית, בתחום מכשור רפואי, ואנחנו עדיין מתפתחים, אנחנו רוצים להתפתח עוד יותר.

עכשיו זכינו גם בתוכנית האסטרטגית למימון של פרויקטים בתחום האנרגיה הסולרית ותחום הביוטכנולוגיה הסביבתית, שזה גם פודטק, שימוש בחיידקים ועוד אורגניזמים לפיתוח חלבונים וחומרים ביולוגיים בעלי ערך. אנחנו מקווים שנוכל להתניע את התהליך ולפרוץ בתחומים האלה. אלה בעיקר תחומי המחקר שלנו. כמובן שאנחנו גם עוסקים בכל תחומי מחקר רפואי כמו סרטן, דלקות ומיקרוביולוגיה.

תודה רבה לך. בבקשה.

שלום לכולם, רון גרמה, התאחדות התעשיינים, איגוד ההייטק הישראלי. חשוב לי לעלות פה נושא קטן, שהוא לא באמת קטן, שעלה כאן בימים האחרונים, וזה כל הנושא של החברות הביטחוניות שקיבלו עכשיו איזושהי מניעה להגיע לתערוכה בצרפת. אבוי לנו אם נתחיל בגל כזה. זו הדרך שלנו ליחצן את עצמנו, זו הדרך שלנו להוציא את החברות שלנו החוצה. אם זה יתחיל להיות כפטריות אחרי הגשם אנחנו בבעיה.

תודה רבה. בבקשה.

יהודה גרמן, מו"פ אזורי-מזרח. אני רוצה לשבח את השרה על ההתמודדות, שנראה שהיא שונה לחלוטין מאיך שניסו להתמודד עד היום, בנושא החרם. יכול להיות שגם אלמנטים של מלחמה יצרו את הצורך הזה אבל ממה שאנחנו רואים יש באמת הסתכלות אחרת, רצון להתמודד בצורה שונה לחלוטין ממה שהייתה עד היום. אנחנו בהחלט מקווים שנצליח להתמודד עם זה. בצד כל הדברים המאוד מאוד גדולים שצוינו פה יש גם את הדברים הכי הקטנים, כמו חוקר שלנו שרצה להירשם לכנס באיטליה וקיבל תשובה: אנחנו נורא מתנצלים אבל אין לך מה להגיע לכנס. ברמה הבסיסית ביותר גם זה קשור בתוך העניין.

אני כמובן מצטרף לדברי חבריי במו"פים, להשתדל בתוך כל מרחב המצוקה התקציבית, את החלק הקטן של המו"פים, שהוא מאוד מאוד מאוד קטן בתוך עוגת התקציב הכללי, לראות איך בכל זאת אנחנו מצליחים לשמור עד סוף שנה. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

שמי דוד זגדון, מנכ"ל מכון המחקר מיגל. אנחנו יושבים בקריית שמונה ותל חי, מפוזרים בכל הארץ כרגע – החל מאוניברסיטת באר-שבע, בן גוריון, מכון ויצמן, טכניון וכו' – וכל המחקר ממשיך. ראשית, אני באמת רוצה להודות למשרד המדע. יש כאן כמה תוכניות שהוצגו, שעברתם עליהן מהר אבל זה באמת מענה מידי לצרכים. אני חושב שהגמישות הזאת, יחסית למשרדי ממשלה אחרים, ראויה להרבה מאוד ברכות. להיות קטן זה גם יתרון. גם המדען הראשי עם כל מיני תוכניות וזה באמת הרבה מאוד. אני מקבל תמיד אוזן קשבת, אני פונה בסמס ומקבל חזרה תשובה מידית.

אני אגיד משהו קצת לא פופולרי שנאמר קודם לגבי החזרה של חוקרים ערבים מהמגזר. אני חושב שמו"פ צריך להיות אזורי, לאו דווקא צבוע בחוקרים כאלו או חוקרים אחרים. בדיוק בימים אלה, למרות כל המצב שלנו במיגל, יש לנו למעלה מ-25 בקשות של חוקרים שרוצים לחזור לארץ, אנחנו יכולים לקלוט 3 או 4, אחד מהם פרופסור מהמגזר הערבי שיושב בפיטסבורג, פרופסור מן המניין שהולך לחזור. תיקח תקופה עד שהוא יחזור כי יש לו סטודנטים, דוקטורנטים ומענקי מחקר. אבל אצלנו במיגל מועסקים לא מעט חוקרים - - -

כמה חוקרים ראשיים מהחברה הערבית יש לך?

חוקרים ראשיים יש לנו 10%. מתוך 50 יש לנו 4 ועכשיו הוא יהיה החמישי.

זה טוב אבל זה עדיין נמוך כי האחוז שלנו באוכלוסייה הוא 20%. בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים זה מצוין.

אני יכול להגיד לך שכמות הסטודנטים וכמות עוזרי המחקר שלנו מתקרבת ל-20%. הנושא של החוקרים הראשיים זה כמובן קריטריונים אקדמאיים, אתה צריך להיות ברמה של מרצה בכיר, שפרסמת וכך הלאה, אבל לא מעט סטודנטים אצלנו, דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים, מגיעים מהחברה הערבית. נדמה לי שהיום מתוך 20 דוקטורנטים שיש לנו, 5 מהחברה הערבית. אני חושב שסך הכל המדע לא מפלה, לפחות אצלנו, ונשמח להמשיך לקלוט חוקרים גם מהמגזר הזה.

תודה רבה. בבקשה.

גורי זילכה, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, המולמו"פ, במשרד המדע. הנושאים שאנחנו עוסקים בהם שעלו פה ועברו כחוט השני בהרבה מהשיחות פה זה הנדבכים השונים של המדע. יש את המחקר הבסיסי, יש את המחקר היישומי ויש את המחקר הממשלתי. במחקר הבסיסי ציינו פה גם את השילוב של החברה ערבית בתוך הסגל האקדמי באוניברסיטאות.

עד כמה שזכור לי עוד מהיותי מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, ישנה תוכנית בשם מעוף שאמורה לעזור לקליטה. אני חושב שהיא הייתה הצלחה שם, אפשר לקבל את הנתונים מות"ת, שלא נמצאת פה. אני חושב שזה נותן פתרון מסוים לעניין הזה שהוא חשוב ביותר. בנושא של המחקר היישומי דובר רבות כאן. המחקר הממשלתי כולל גם את כל הנושאים של מכוני מחקר ומדענים ראשיים. היה דיון נפרד פה בנושא הזה.

אני רוצה גם לציין שמעבר לחרמות, אני חושב שהיה דיון בראשות השרה שהיא גם יושב ראש ועדת השרים לענייני מדע, יש שם פתרון בנושא המידי. מעבר לכך, ישנה בעיה הרבה יותר חמורה והיא שההייטק הישראלי נסמך בעיקר – או רוב הוצאות המו"פ הישראליות נסמכות – על חברות רב לאומיות, והירידה בגיוסי הכספים מחברות בינלאומיות זה דבר מאוד מסוכן, כי כל אחוז של הוצאות מו"פ של מדינת ישראל זה קרוב ל-750 מיליון שקל. אם אנחנו מדברים על 2% אז אנחנו מגיעים כבר לסדרי גודל אדירים. סך כול ההשקעות במו"פ של מדינת ישראל היום הם קרוב ל-90 מיליארד שקל, שזה מנוע צמיחה בלתי רגיל ועל זה גם צריך לחשוב. גם המשרד דואג לעניין הזה.

תודה רבה. בבקשה, ניתן לכבוד השרה להשיב.

רק עוד שאלה אחת. המשקיעים הזרים בורחים מהארץ, איך אתם עונים לזה?

ראשית, לגבי המו"פים שספגו קיצוץ של 20% במהלך תקציב 24, אנחנו רואים את זה לקראת 25-26 בבניית התקציב על מנת לתת את המענה. אנחנו כבר סביב הדיונים. האוצר ער למורכבות הזו. אני לא יודעת למה לא נלחמו מספיק לגבי תקציב 24 כי במנועי צמיחה בדרך כלל לא פוגעים. לצערי הגעתי לכאן דקה אחרי. יחד עם זאת, המו"פ הצפוני קיבל עכשיו – הצלחנו כן לגייס בהצעה שעברה על אזור הצפון – תוספת של 8 מיליון שקלים, אז אני מקווה שזה לפחות לך נותן את הפתרון. אבל לשאר המו"פים, אין ספק שזה - - -

תעבירי קצת לגליל, לכפר קרע, שיהיה שוויוני קצת. תחליט אתה.

זה באמת רק לשמר את החוקרים ויש לנו הרבה מאוד הוצאות כשאנחנו מפוזרים.

אנחנו מנצלים כל פרצה כרגע כדי להכניס את המשאבים חזרה ממה שנלקח. אז הצלחנו לגרד את מה שהיינו צריכים לתוכנית של החרמות, דאגנו ל-8 מיליון בתוכנית של הצפון, בכל מקום אנחנו מנסים לראות איך ממזערים את הנזק, שלצערי אכן קיים אבל נטפל בו לתקציב הדו-שנתי הבא.

לגבי הנושא של רשות חדשנות עצמאית. איך אתה חושב היא נראית היום? כי היא לא השתנתה מאז שנכנסתי. זו השאלה, זו התשובה.

שאלה להבא.

מה יש פה להבא לשנות? יש פה רשות סטטוטורית ועל כן אני לא רואה סיבה לשנות אותם ולא הבנתי מאיפה השאלה נובעת. אולי שמעת דברים שאני לא שמעתי עליהם. בסך הכול הרשות היא חלק מהמקומות היפים והטובים שיש במשרד. אני רואה לנכון עוד לחזק את הרשות ולהשקיע יותר משאבים בה כי זה נותן מענה לכלכלת ההייטק שדיברתי עליה קודם, והיא נותנת לנו, ולכל מי שקצת סקפטי לגבי העשייה של הממשלה, את הכתובת הנכונה ומדויקת. על כן צריך לשמור עליה ואם זה אומר להשאיר אותה במתכונתה הנוכחית אז אין ספק שנעשה זאת.

היא לא מנותקת מהממשלה, כפי שמנסים לתאר, כי הממשלה היא זו שדואגת לתקציבים שלה, היא מאשרת את המדיניות וחייבים להבין שזה לא דבר לא מבורך, הוא חלק מזה. אז אם היא נשארת עצמאית? כן, זו רשות סטטוטורית. האם יש לה קשר עם הממשלה? ודאי, הממשלה דואגת לכל המשאבים המתבקשים על מנת לקדם אותה.

מה היעד לתקציב המשרד? יאמרו לך מי שמלווים אותי בכל תפקידיי הקודמים, התקציב צריך להיות מקסימלי לצורכי הציבור. זה אומר שאם במשרד לשוויון חברתי קיבלתי משרד עם 40 מיליון שקלים בבסיסו ועוד 100 מיליון לפרויקט ישראל דיגיטלית, אז הצלחנו לקדם 3 מיליארד לפרויקט "ישראל דיגיטלית" בדו-שנתי ועוד 15 מיליארד לתוכנית החומש 922, שהיה לה רק מיליארד שקלים בחומש קודם ובסיס התקציב הגיע ל-1.2 מיליארד.

מדוע? כי תקציבים נמדדים על בסיס תוצרים וכשמציגים יכולת עשייה לקדם את המשאבים ואת הכלכלה, אז אפשר לייצר לזה את המשאבים. הייתי מרכזת קואליציה ועדת כספים בעבר. כסף ומשאבים, כשמראים אותם להשקעה ולדברים נכונים וחיוניים, אפשר לגייס. אפרופו תעשיית החלל, שלטעמי לא מספיק מנוצלת במדינת ישראל, אני מאמינה שנצליח לגייס גם לה משאבים מתבקשים.

לגבי המו"פים במגזר הערבי, בהחלט אנחנו דואגים ונדאג שיישמרו ושימשיכו לעשות עבודה יפה ולהציג בין יתר הדברים את הפנים של החברה הישראלית בזירה הבינלאומית. אתם בעצם גם סוג של שגרירים שלנו, במיוחד בעידן הזה של החרמות וזה דבר שהוא מבורך.

לא להשתמש באזרחים הערבים בנושא הזה.

אני חושבת שזו טעות שלכם, שאתם לא מנצלים - - -

אני חושב שזו הטעות של הממשלה לאורך כל התקופות שהיו.

אני תמיד אומרת שיכולתם להיות הגשר לשלום שאתה מדבר עליו אבל זה שיח אחר. במקום לייצר את ההתנהלות הפנימית מולנו צריך - - -

גם המזרחים צריכים להיות גשר לשלום, לא רק הערבים. אז אני מציע שנלך ביחד, גם מזרחים וערבים, להיות הגשר לשלום. אני בעד.

אנחנו גם מוחרמים.

לא להצביע לליכוד כל הזמן ולהמשיך באותה גישה. גישה אחרת לגמרי, זה מה שצריך להיות.

אני, כמו שאתה יודע, בתנועת הליכוד לאורך כל הדרך, גם כשהקמתי את תוכנית החומש וגם עכשיו, ואני עושה את זה באהבה, וזה, אם אתה שואל אותי, ערכי הליכוד שגדלתי עליו וערכי הליכוד האמיתיים, אני לא יודעת מה אתה שומע מסביב אבל זה מה שהיה.

אני שומע ורואה.

אבל בוא לא נעביר את זה לשיח מפלגתי, בוא נישאר באמת במהות כרגע, בפן המקצועי. לגבי המו"פ של ים המלח, אם יש משהו נקודתי אולי ננסה לראות אם אפשר עד סוף השנה, תגיע אלינו בנפרד, לא כרגע בישיבה.

אנחנו נשמח שתבואי אלינו לביקור, נשמח מאוד לארח אותך.

אני אגיע.

אני ממליץ בחום וזה קרוב מאוד, כמה מאות מטרים מפה.

אני אגיע, אתה יכול גם לבוא.

אני הייתי, מקום מצוין.

נציגי ההייטק, אם יש לכם רעיונות שבאמת יכולים להיות פרודוקטיביים לשינוי שאתם רואים לנכון אז יש לכם פה כתובת ונשמח - - -

הרעיון הבסיסי הוא שתהיה לנו ממשלה ישרה, כנה, דואגת לכל אזרחיה, שתיקח אחריות על ה-7 באוקטובר, תטפל בדברים כמו שצריך, תעשה ועדת חקירה ממלכתית, שתהיה תחושה שהמדינה הזאת שייכת לכל האזרחים שלה. זה דבר שהוא חשוב לי כהייטקיסט ואני הייטקיסט די הרבה זמן.

אני אומר לך שאני לוקחת אחריות על ה-7 באוקטובר וגם אני מתנצלת על עצם זה שלא הצלחנו להגן עליו האזרחים שלנו. הסוגיה הזאת היא מורכבת, כואבת מאוד. זה לא סותר את הנתון העובדתי שהממשלה פועלת ומקדמת את הדברים. אני כרגע לא באה לייצג את השיח הפוליטי שקיים. אני כן רוצה אבל לומר שכל דבר שאתם רואים לנכון יתקבל בברכה.

אני חושבת שסוגיית האנטישמיות והצביעות העולמית שגואה בחוץ לא קשורה לממשלה, כל המפלצות שעשו את הטבח הזה, צריך להבין את המשמעויות. כשנלמד להיות מאוחדים בבית הזה, שגם הבית הזה – אני אומרת את זה כבר שנים, אני לא משתתפת בשיח הפוגעני והמתלהם שקיים פה, כל אותו שיח של קללות, נאצות, פגיעה אישית, אני מוקיעה את זה, יאמרו כאן הקולגות שנמצאות איתי. כבר שנים אני אומרת ומתריעה מפני השיח הפוגעני הזה שקיים פשוט בכל פינה בבית הזה. מכאן צריך לשדר את מה שכלל האזרחים שלנו זקוקים לו, במיוחד בעת הזו, שיח של אחדות ושיח שבו אנחנו צריכים לראות את האתגרים שעומדים לפתחנו וצריכים לתת להם את המענה.

על כן אני קוראת לכל אחד כאן מסביב לשולחן שבאמת רואה לנכון או חושב שיש לו פתרונות יצירתיים, הדלת אצלי תמיד פתוחה, גם בתקופות האלו, גם בשנה שעברה על כל השיח הפוגעני ההדדי שהיה, תמיד הדלת אצלי פתוחה לשיח מכבד ולפתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה, תמיד זה יתקבל באהבה.

לגבי הנושא של החרמות, התערוכות והכל, אנחנו נתנו איזושהי מעטפת לכנסים בינלאומיים שאולי ייתנו את המענה על מנת למנוע מצב שנראה את זה, כמו שאמרת, כפטריות שצצות אחרי הגשם. אנחנו נדאג לעשות כל מה שצריך גם מבחינה דיפלומטית על מנת למנוע את הדברים האלה. האם יש עוד דברים?

חברת הכנסת אורית פרקש הכהן ביקשה להתייחס. בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, השרה, חברת הכנסת גילה גמליאל, אני שמחה לראות אותך כאן בוועדה. אני גם חברה בוועדה. אני גם שמחה לראות את המשך העבודה. אני השרה שבמסגרתה הרחיבו את פעילות משרד המדע לתחומי ההייטק והדבר הזה מאוד חשוב. אבל אני רק רוצה לנצל את השתתפות שלך בוועדה – מעבר לזה שאני כמובן מברכת על כל העבודה ואנחנו גם מקיימות דיאלוג וגם נשב – להגיד מילה. אנחנו מרבים לדבר על היום שאחרי, היום שאחרי במונחים צבאיים, במונחי מלחמה, במונחים של רפיח, במונחים של הצפון, במונחים של לבנון, במונחים של החזית הצבאית שלנו, אבל אנחנו גם מוכרחים לטפל עכשיו, אנחנו כבר ביום שאחרי, בזירה הכלכלית של מדינת ישראל.

אני פונה אלייך כי אני יודעת שהלב שלך במקום הנכון וסדרי העדיפויות שלך במקום הנכון, אבל כשאנחנו רואים את תופעת החרמות בתחום ההייטק, כשאנחנו רואים את האתגרים הגדולים שיש בנושא החינוך הטכנולוגי במדינת ישראל, בנושא עולם התעסוקה בעולם הטכנולוגיות המתקדמות, כשאנחנו רואים את המרוץ הגאופוליטי שקורה בעולם בעולמות הטכנולוגיים בתחום התשתיות, בכל העולם וגם במזרח התיכון ספציפית, בנושא אבטחת תשתיות טכנולוגיות, וכשאנחנו רואים כמובן את הירידה בהכנסות ממסים בתעשיית ההייטק והקושי של חברות הזנק בישראל, אני חושבת שצריך להילחם על שינוי סדרי העדיפויות.

לעזור לך, למשל, כשאני שומעת על קיצוץ שמשרד המדע הוא חלק ממנו – שגם כך התקציב שלו דל – קיצוץ של 20% במרכזי המו"פ ותקציבים אחרים, ואני, בצד השני בקומה מעל, יושבת בוועדת כספים, ובאמצע מלחמה הדבר הכי חשוב הוא לשנות את הסטטוס-קוו ולהעלות את קצבאות האברכים ואת קצבאות הישיבות במעל ל-40%. אז נראה לי שאנחנו מדינה בהפרעה, כי אני חושבת שהיום שאחרי בעתיד הכלכלי של מדינת ישראל הוא כבר פה והממשלה איננה מגיבה, הממשלה איננה נותנת לך את המשאבים הראויים להתעסק באתגרים הגדולים שיש לישראל כדי לשמור על עצמה כאומת ההייטק ועל המעמד הטכנולוגי והתרומות לכלכלה שיש לשוק הזה.

אני מפה מחזקת אותך באיזו עזרה שתצטרכי. אני חושבת שאני יכולה לדבר בשמך כמובן, היושב-ראש, ואני כחברת ועדה. אני חושבת שצריך להשמיע את הקול הזה בממשלה הזו, שלצערי לא מגלה את סדרי העדיפויות הכלכליים הנכונים בימים האלה. זה המסר שלי אלייך וכמובן מחזקת אותך. אני חושבת שצריך להילחם על כל הפרויקטים של החינוך שהתחילו, ה"הייטקלאס", מעוף, אנגלית, החינוך הטכנולוגי וכל יוזמה שדיברתם עליה כאן. החינוך הוא המפתח ואסור לפגוע בתוכניות האלה, וכמובן גם לא במרכזי המחקר והפיתוח.

ראשית, אני מסכימה שהקיצוץ של 160 המיליונים שהיה טרם הגעתי למשרד היה דבר חמור מאוד שלא היה לו מקום. אני שמחה שכבר 90 מיליון הצלחנו לגייס פנימה לתוך הפעילות ועוד 8 מיליון בעבור המו"פ והיד עוד נטויה עד סוף השנה. את יודעת שבסוף שנה תמיד יש עוד פוטנציאל לגיוס משאבים שצריך. אני מסכימה אתך שבתקציב הבא לא רק שצריך לשמר את התוכניות המופלאות שבאמת קיימות במשרד, והרבה גם בזכות הפעילות שאת קידמת בתוך המשרד, אלא גם צריך להרחיב אותן ולקדם דברים נוספים.

השבוע סיירתי במקומות כמו נהריה ועכו ושם את רואה באמת את המגמה, שבאזורים שנמצאים בפריפריה אחוז לומדי מקצועות הפיזיקה, מתמטיקה ומחשבים, לעתים עם מורכבות גם בשפה האנגלית, הם נמוכים ברמות שלא נתפסות. מדובר לפעמים ב-2% מהתלמידים. על כן הצבתי את זה כיעד אסטרטגי, העברתי את זה גם המשרד, לתת קדימות לכל אותן פעילויות והרחבתן בתוך אותם מקומות על מנת לייצר ממש יעד. כמו שהצבנו יעד לשילובן של הנשים בחברה הערבית בתעסוקה ל-42% תוך 5 שנים ועמדנו בזה כבר כעבור 4 שנים, אותו דבר כאן, לעלות את האחוז של התלמידים והתלמידות לאחוזים גבוהים. אנחנו נפעל גם איתם.

אני מסכימה לחלוטין. בתקציב הנוכחי אני לא אתן יד שתהיה פגיעה כזו. לפחות ברשות החדשנות המשאבים הגיעו כמעט במלואם ואפילו נתנו קצת תוספת, תוספת נקודתית, אבל צריך לשמר אותה גם עתידית. אני באמת מקווה שבכלים האלה נצליח לבסס את הכלכלה שלנו שבעיקרה בנויה על ההייטק.

רק לגבי ההשקעות הזרות לא ענית לי.

לגבי ההשקעות הזרות יש פה את אלון היקר שישמח לענות לך על כך.

חברות וחברים, אנחנו בתקופה קשה מאוד, יש חילוקי דעות ברורים, יחד עם זאת צריך לשמור על מרחב של ממלכתיות. אני מאוד מעריך את השתתפותה של כבוד השרה גילה גמליאל. אנחנו, למרות כל הוויכוחים הרציניים והעמוקים, צריכים להמשיך ולנסות ביחד לקדם את המדע. תודה רבה לך ולכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:06.