פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת החינוך, התרבות והספורט
04/06/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 9:00

תקצוב החינוך לסובלנות בבתי הספר – דיון לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת

חברת הוועדה: יסמין פרידמן – מ"מ היו"ר

מירב כהן
יוראי להב הרצנו
גלעד קריב

איריס בן יעקב - מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער, משרד החינוך

דודי מזרחי - מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך

אמרי זגורי - מנהל קשרי ממשל, האגודה למען הלהט"ב בישראל

אופק מאיר - מנכ"ל, מרכז חינוך ליאו באק

מור נהרי - מנכ"לית, ארגון חוש"ן

יוני אביטן - מנכ"ל-שותף, ארגון איגי

אדווה וינטראוב - ראשת צוות להט"ב, הנהגת ההורים הארצית

מלכה יפת - ארגון אימהות בחזית

נעמה זרביב - מנכ"לית, "שוברות שוויון"

אפרת לופו - אחראית קשרי ממשל, ארגון חותם

רן הורביץ - מנהל תיכון מטרווסט רעננה

תמי סלע

יהודית גידלי

סגנית מנהלת הוועדה
אתי דנן

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

תקצוב החינוך לסובלנות בבתי הספר – דיון לפי סעיף 111 (ה) לתקנון הכנסת

בוקר טוב לכולם, היום כ"ז באייר התשפ"ד. אנחנו פותחים את ועדת החינוך, בקשה לדיון מהיר של מספר חברי כנסת. לפני שאני נותנת לך לפתוח, אי אפשר לפתוח את הוועדה, בטח לא את ועדת החינוך בלי לדבר על אתמול בלילה, היה אחד הלילות הקשים ביותר. אני לא ישנתי הרבה. אני מניחה שרובנו לא ישנו הרבה, מלשמוע על הירצחם של חטופים שחיכינו כל כך שישובו, והיה מאת אות חיים, וגם לצפות כל הלילה בחוסר אונים מוחלט בצפון הבוער. זו הזדמנות לחזק את תושבי הצפון ולהגיד שהלב שלנו איתם, לשלוח תנחומים למשפחות הנרצחים בשבי ולהתפלל לשובם של כל החטופים בחיים, ולשלומם של חיילי צה"ל.

יוראי, אתה אחד ממזמני הדיון, אז אני מבקשת ממך לפתוח.

תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש. כמוך, אני לא יכול להתעלם ממה שקרה אתמול בצפון, מה שממשיך לקרות עכשיו. הצפון בוער. הצפון נשרף, עולה בלהבות. יישובים, קיבוצים, בתים של אנשים, נוף ילדות של כל כך הרבה אנשים הופך לאיי חורבות. אני רוצה לשאול, איפה המדינה? איפה המבוגר האחראי שינהל את האירוע הזה? אנשים נחנקים, נצורים בבתים שלהם, מכבים בצינורות גינה את השריפות שפרצו. אין קליטה. הם חזרו להשתמש בטרנזיסטורים כאילו אנחנו בשנות ה-50', ולשר לביטחון לאומי יש זמן להגיע אתמול לערוץ 14 להתראיין בפטריוטים. הוא אחראי על כיבוי השריפות. למה הוא לא באירוע? למה הוא לא נמצא שם ומפקד על הכוחות שמכבים את השריפות האלה? זה בלתי מתקבל על הדעת שהמדינה הפקירה את אותם אנשים ב-7 באוקטובר והיא ממשיכה להפקיר אותם יום-יום. איזו בושה, והצפון ממשיך לבעור גם עכשיו. איפה הם? זה מוציא אותי מכליי. לא יכול להיות שחדלי אישים, שרלטנים, עצלנים מנהלים לנו את המדינה והיא נשרפת לנו מול העיניים, נגמרת לנו מול העיניים. איפה הם?

היו בלילה בהופעה.

טוב, נתכנס לדיון החשוב שגם הוא מכעיס. בשבוע שעבר ביום חמישי פורסם דוח על להט״בופוביה של האגודה למען הלהט"ב, והנתונים השנה הם מבהילים, מטרידים, מפחידים. בשנה האחרונה חלה עלייה של 126% בתקריות אלימות פיזיות נגד להט"בים בישראל, כפול ועוד קצת ממה שקרה בשנה שעברה. להט"בים חוטפים מכות ברחובות ישראל, והדרך לפתור גם את זה היא ללמד סובלנות. מסתבר שתקנת הסובלנות שקוצצה ב-85% השנה, גם ה-15 שנותר לא נוצל. השנה, אני רוצה לקוות, בגלל תקלה ולא זדון במשרד החינוך 0% מתקציב תקנת הסובלנות לא מומש, כלומר בישראל בשנת הלימודים תשפ"ד לא התקיימו שיעורים לסובלנות, לקבלת האחר, ליצירת מרחב בטוח עבור להט"בים בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה. התוצאות נראות לעין, עלייה של 126% בתקריות אלימות נגד להט"בים במרחב הציבורי בישראל.

אשמח להבין ממשרד החינוך, גבירתי היושבת-ראש, ותודה רבה לך שאת מנהלת את הדיון הזה, אחד, איך זה קרה? מדוע הקול הקורא שיצא לא נוצל? מדוע התקציבים לא הועברו? שניים, איך מוודאים שהדבר הזה לא קורה שוב? מתי יפורסם הקול הקורא לתקנת הסובלנות לשנת הלימודים הקרובה? מה התקציב של התקנה ואיך מוודאים שהוא באמת ממומש ולתלמידי ישראל יש שיעורי סובלנות במערכת החינוך?

לפני שאנחנו מקבלים תשובות ממשרד החינוך, אשמח לשמוע גם את חוש"ן וגם את איגי שהם בשטח ויוכלו להציג לנו מה המשמעות של היעדר התקציבים. אנחנו נתחיל עם חוש"ן. שם ותפקיד לפרוטוקול.

תודה רבה. אני מור נהרי, מנכ"לית ארגון חוש"ן. קודם כל תודה רבה על הובלת הדיון ותודה רבה על זימון הדיון הזה. אני חושבת שזה מאוד משמעותי עבורי לשבת בדיון שאנחנו יודעים שבכלל הנושא של תקנת חינוך לסובלנות, ברור לנו וברורה החשיבות של כולם, ואני חושבת שהיא ברורה גם למשרד החינוך ולשר החינוך. אני חושבת שבתוך הדבר הזה המטרה שלנו עכשיו היא לדאוג שאנחנו מייצרים מנגנונים שיאפשרו לכסף הזה שכל כך הרבה גורמים מאמינים שהוא נכון ומאמינים שהוא חשוב, לשרת את המטרה שלו.

התקנה הזאת עוגנה בשנת 2018. בשום שלב בעיגון התקנה לא עוגן גאנט או לו"ז או תאריכים שבהם הקול הקורא מתפרסם, שבהם ניתנות התשובות לקול הקורא, כמה זמן הקול הקורא פתוח? איך מממשים ומנצלים את הכסף הזה? בעצם מה שקרה בשנים האחרונות, זה שכל פעם התקנה נפתחה במועד אחד. בתי הספר בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים סוגרים את התוכנית השנתית שלהם. מה שקרה השנה, זה שבגלל שהתשובות ניתנו רק במאי, בתי הספר קבעו סדנאות וביטלו, קבעו סדנאות וביטלו. בשנה כל כך קשה הם הקדישו לזה את הזמן בלו"ז והיו צריכים להזיז את זה שוב ושוב ושוב. המשמעות של זה אומרת שעד לחודש מאי לא התקיימה אפילו לא סדנה אחת בתקצוב ובמימון של הקול הקורא, כי לא פורסם עדיין הקול הקורא. גם בתי ספר שהנושא הזה מאוד מאוד חשוב ויקר לליבם, עכשיו כבר בתקופת בגרויות. מאוד מאוד קשה, בטח בשנה שבה כל כך הרבה ימי לימודים היו חסרים, עכשיו צריך לעשות שמיניות באוויר כדי להכניס את הנושא הזה.

גם עוד שבועיים מסתיימים הלימודים.

נכון, עוד שבועיים מסתיימים הלימודים, והיה לנו חופשת פסח באמצע, שבועות, יום העצמאות. אני חושבת בתוך הדבר הזה, שקודם כל חשוב מאוד להבטיח את מה קורה בשנת הלימודים הבאה וכבר לאפס את הדבר הזה, זאת אומרת לאפשר לכסף שאמור להיות לשנת לימודים שלמה, להיות לשנת לימודים שלמה. גם חשוב מאוד לייצר איזשהו נוהל בהמשך. מבחינתנו ההמלצה היא שהקול הקורא יתפרסם בספטמבר והקול הקורא של שנה אחרי יתפרסם בבוקר שאחרי חופשת פסח כדי שבספטמבר כבר יהיו את התשובות. יהיה את הזמן להגיש, יהיה את הזמן לקבל את התשובות, להעביר את התשובות לשטח, וב-1 בספטמבר כבר יהיו לבתי הספר את התשובות ויוכלו להתחיל לפעול ולממש ולנצל את הקול הקורא. אני אגיד שאנחנו הזמנו לפה ויצטרף בזום אם תירצו לשמוע אותו, אז מצטרף מנהל בית ספר שממש יסביר את החשיבות והמשמעות של הדבר הזה בשטח.

אני אגיד רק דבר נוסף אחרון. אנחנו רואים בשטח מאז תחילת המלחמה עלייה, עוד אין לי נתונים על הדבר הזה. אני מניחה שייקח לנו רגע לאסוף את הנתונים, אבל אנחנו רואים התנהגויות להט״בופוביות מאוד קשות בבתי הספר. אנחנו רואים נוער שכל המסגרות שלו התערערו. אנחנו רואים נוער במוקדי פינוי, שצריך להתגורר עם כל המשפחה בחדר ונדחק חזרה לארונות. אנחנו רואים מצוקות רגשיות שברורות לכולנו מה המקור שלהן, ומאוד קל בכזה מצב לטרגט את האחר ואת השונה. אנחנו רואים שמרנות שעולה בצורה ניכרת והנוער הלהט"בי לא מקבל מקום.

אני יכולה להגיד לכם שכבר אין שבוע שבו אין מקרה להט"בופובי חריג מאוד בתוך סדנאות שלנו, החל מתלמידה השבוע בתוך סדנה שפתחה את הדלת וצרחה "מוות לכל ההומואים" על המנחה, וטרקה את הדלת ופוצצה את כל הסדנה, ואנחנו רואים עוד ועוד מקרים כאלה, תלמידים שאומרים למנחים, אתם לא צריכים להיות פה, אנחנו לא מאמינים בשוויון זכויות שלהם, אתם לא צריכים להתקיים, אמירות מאוד קשות. אנחנו רואים את זה בשטח. אם אנחנו לא נמצא את הדרך להנגיש את התכנים המצילי חיים האלה, אנחנו מפקירים את הנוער הלהט"בי שצריך אותנו עכשיו יותר מתמיד. תודה.

תודה.

איגי.

בוקר טוב, יוני אביטן, מנכ"ל-שותף באיגי. קודם כל תודה על כינוס הוועדה ועל ניהול הוועדה. באמת בוקר קשה גם עם היוודע לנו על הירצחם של החטופים שכבר קיבלנו מהם אות חיים, חלקם משפחות קרובות שלנו באיגי, ומפה אני שולח תנחומים, וגם עם השריפות בצפון. במובן הזה האחריות של המדינה ושל הממשלה על האזרחים והאזרחיות שלה, בתוך זה על הנוער והנוער הגאה, היא אחריות מקיפה שנדרשת פה.

בתוך זה אני רוצה להביא כמה מילים של נגה שהיא חניכה שלנו מקריית שמונה, מפונה כבר תשעה חודשים מהבית. היא אומרת: "מי שבארון צריך לחזור לארון כי אנחנו תקועים בבית. איגי בקריית שמונה בינתיים בזום ואין מקום פיזי להיות בו אני. ההומופובים בבתי הספר עוד יותר מפחידים ואלימים מהרגיל. מאז המלחמה משתמשים באלימות מילולית, פיזית ומינית שלא מטופלת כראוי. הקושי של נוער להט"בי נדחק לשוליים כי יש דברים חשובים יותר לטפל בהם."

הנוער מבין את הדברים החשובים שיש לטפל בהם, והוא מבין את המצב. הוא חווה אותו כמו כולם. הנוער שלנו הוא לא נפרד משאר המדינה, והוא לא נפרד משאר הסוגיות. הסוגיות שמטרידות אותנו ביחס אליהם הן לא סוגיות אחרות או לזמן אחרי המלחמה. הכול קשור. סדנאות לחינוך לסובלנות הן סדנאות שהן לא רק מצילות חיים עבור הנוער הגאה, הן סדנאות שמייצרות סולידריות וסובלנות בכלל חלקי החברה הישראלית. במובן הזה באמת אין בכלל מקום לדון בחשיבות שלהם, אלא רק בדחיפות של הדבר וכמה הדבר הזה נחוץ במיוחד עכשיו כשהמצב שלנו הוא כל כך קשה חברתי, שיש כל כך הרבה קשיים שהנוער הוא הראשון להתמודד איתם, שגם ככה הלהט"בופוביה היא בשיעור של אלימות פי שניים שהנוער הגאה סופג מכל שאר הנוער, שרק 12% מתוכם יפנו לצוות חינוכי, או כי הצוות חסר כלים או כי הם בארון. במובן הזה הסדנאות שלנו מגיעות גם לצוות החינוכי, גם לתוך הכיתות וכמובן בתוך הסתכלות כוללת על הנוער הגאה, על הצרכים שלו ועל החברה הישראלית, כי הכול קשור. האופק שאנחנו נייצר למדינה הזאת הוא האופק לנוער הגאה ולכלל החברה הישראלית. זה דבר שהוא של עכשיו ושל שלשום, ובמובן הזה הדחיפות של הסדנאות ושל הפעילות שלנו היא באמת קשורה בכל הסוגיות הכי בוערות של החברה הישראלית.

אני רוצה שייצא מפה קול ברור שאומר, הסדנאות האלה הן קריטיות. צריך לדאוג לכל הביורוקרטיה שלא תעמוד בדרך של מנהלים ומנהלות שרק חיכו להכניס את הסדנאות האלה, שהבינו את החשיבות שלהן, שכל שנה מבינים ומבינות מה החשיבות של זה בשביל הנוער הגאה ובשביל כלל האקלים הבית-ספרי. במובן הזה אי אפשר לחכות יותר. כל יום שאין בו סדנאות, זה עוד יום שהאלימות בו עולה, ובהחלט האלימות עלתה מאז המלחמה בהקשר הלהט"בופובי ובכלל באקלים הבית-ספרי ובאקלים החברתי. במובן הזה הסדנאות האלה הן דחופות והן דחופות לעכשיו. צריך לטפל בהן ככה שהן יכנסו לבית ספר השנה, ובתחילת שנה הבאה שלא נתמודד בכלל עם רגע אחד של תקלות ביורוקרטיות, כי הדבר הזה הוא קריטי לעכשיו.

תודה.

אנחנו נשמע את משרד החינוך ואחר כך חברי הכנסת, אם הם רוצים להתייחס.

אני חושבת שאין לנו מחלוקת לגבי החשיבות המאוד גדולה שמשרד החינוך רואה בכלל בכל הנושא הזה, ובהעברת התכנים האלה בכיתות וגם בצוות המורים, כי אנחנו באמת עדים ורואים, והם צודקים. יש אמירות מאוד קשות כלפי להט"בים. אנחנו לפעמים רואים כמו בחברה, התבטאויות של חוסר סובלנות כלפי הלהט"בים.

אני חושבת שלאורך השנים גם אנחנו יושבים בשולחנות עגולים כדי לחשוב יחד איך מתגברים על התופעה ומה עושים. יש לנו שיתוף פעולה עם הארגונים הגאים. אני רוצה להגיד שיש לנו גם פעולות בתוך המשרד גם מבחינת מדיניות, כמו חוזר מנכ"ל אקלים חינוכי-מיטבי ששם דגש על התבטאויות כלפי להט"בים. יש לנו גם סדנאות ואנחנו מתייחסים ליום ההבנה, ואנחנו מוציאים את התקנה התקציבית, זאת אומרת יש לנו כל מיני חלופות כדי לראות איך באמת מכניסים את זה כמה שיותר לבתי הספר, וכמה שיותר בתי ספר עוסקים בזה.

הכול מקסים אבל אם התקציב לא מגיע בזמן, זה לא עוזר לאף אחד.

מה שאני רוצה להגיד קודם כל, שיש לנו תוכנית שנקראת "הכוחות שבדרך", כישורי חיים החדשה ששם יש פעילויות. יש פעילויות גם בנושא של סובלנות בכלל וגם פרק שמוקדש לנטייה מינית וזהות מגדרית, וזה חלק מתוכנית הלימודים.

זה חדש, זאת אומרת לא צריך יותר סדנאות ותקנת הסובלנות?

לא, לא, תן לי לסיים לדבר. אם לא היה צורך, היינו מוצאים את זה.

זה מה שעשיתם. בפועל הוצאתם את תקנת הסובלנות ממערכת החינוך השנה.

אני אסיים לדבר. יש גם את מערכת הגפ"ן, זו מערכת חדשה שבאמצעותה בתי ספר יכולים להזמין סדנאות. זה מתחיל להיכנס וכן יזמינו. זה לא מספיק.

כמה ואיפה?

איפה בדיוק, באיזה בתי ספר? אנחנו פשוט בדקנו בגפ"ן וראינו שיש כ-100 סדנאות שהזמינו השנה דרך הגפ"ן. ברור שזה לא מספיק והדרך עוד ארוכה. יש לנו עוד הרבה עבודה ואנחנו לא לבד, אנחנו ביחד. התקנה התקציבית, אין ספק שברגע שהיא יצאה, במהלך השנים אנחנו רואים עלייה בביקוש. בתי ספר מבינים את החשיבות. אני חושבת שבמקומות שהסדנאות האלה נכנסות, התלמידים מרוויחים, צוות המורים מרוויח. אנחנו גם שמים דגש על זה שכשהארגונים נכנסים לבתי הספר, יעשו גם סדנאות למורים.

את לא עונה על השאלה. עזבו את זה שקוצץ 85% מדבר שאת מציגה אותו כסופר חשוב.

לא קוצץ 85%.

כעיקרון קוצץ 100% מכיוון ששקל לא הגיע, וכשהוא הגיע לא ניתן לנצל אותו, אז לא רק שקוצץ 85%, קוצץ 100%.

מה אחוז הניצול של תקנת הסובלנות של שנת הלימודים תשפ"ד? זה לא הסבר, זה נתון.

אתה פתחת פה בהתייחסות למצב המדיני.

גבירתי, אני שואל שאלה מאוד פשוטה.

התקופה הזאת היא תקופה מאוד קשה. אנחנו מתמודדים עם המון דברים במדינה ובמערכת. כן, דברים השתבשו בדרך מכל מיני סיבות שלא תלויות בנו. הקול קורא יצא בדצמבר. היו כל מיני קשיים בדרך. נמצא איתי דודי שהוא אחראי על התקציבים.

אני מצטער, את מחייכת ומצחקקת.

לא, אני לא מצחקקת. ממש לא.

המצב שאת תיארת מחייב אתכם לאחריות מוגברת, כי התלמידים הלהט"בים תחת סיכון מוגבר יותר בסביבה שמנותקת, ולכן לא העברתם את התקציבים.

היה עיכוב והתקציב השתחרר, וברגע שהתקציב השתחרר - - -

אבל התקציב השתחרר לא רלוונטי. אין להם יכולת להשתמש בו. בגלל שהדיון שלנו לא ארוך, אז אני מנסה לכוון. הקול הקורא שיצא יחסית בחודש עוד סביר ואושר, לא הגיע. מה הסיבה שהתקציב לא הגיע לארגונים?

אני יודעת שבסופו של דבר התקציב הגיע. ברגע שהתקציב הגיע והועבר למחוזות, 313 מוסדות הזמינו פעילות בנושא. אנחנו בדקנו. כרגע 175 מוסדות מתוך ה-313 מימשו את התקציב ברגע שאנחנו הודענו. ברגע שהודענו ויצאנו לדרך, כן 175 מוסדות חינוך מתוך 313 מימשו את זה, שזה מאוד יפה. זה כנגד כל הסיכויים. נתנו גם הארכה עד סוף דצמבר.

313 מוסדות חינוך מתוך כמה?

כמה מוסדות חינוך יש בארץ?

שיכולים להזמין, שרלוונטיים לתקנה.

זה מיועד לתיכונים, נכון?

גנים ויסודיים, נתנו להם אפשרות לקבל סדנאות לצוותי החינוך, והתקנה ככלל לתלמידים מיועדת - - - . בסקטורים מסוימים הקול קורא הזה לא ממומש, כמו במגזר החרדי.

אנחנו חברי כנסת. המידע לא נמצא בידנו. קיבלנו מידע מארגונים. אם המשרד רוצה שנדע, אז צריך להציג לנו נתונים. לא דיון כללי. הדיון פה מתמקד בתקנה ספציפית, אז אנחנו נשמח להבין כמה כסף יש בתקנה? מתי הוצאתם את הקול הקורא? לכמה בתי ספר זה נשלח? איך עובר הכסף? הוא עובר למחוזות? המחוזות אחראיים להוציא את הקול הקורא לכל המוסדות? האם נעשה שימוש במערכת הגפ"ן? תביאו את הפרטים. היה טוב אם היה מתקבל מסמך מסודר ממשרד החינוך. היה אפשר להכין מצגת. בסך הכול מדובר בתקנה של 3 מיליון שקלים. זה לא הרבה כסף. זה מעט מאוד כסף יחסית לתקנות אחרות במשרד החינוך, אז בואו תנו את המידע. תעזבו רגע אידיאולוגיה.

אני רוצה לתת את המידע.

היה קיצוץ? לא היה קיצוץ? כמה כסף כרגע רשום בתקציב המעודכן?

סליחה, אם אפשר. דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. נשיב על כל השאלות. נעשה את זה בצורה מסודרת. יהיו דברים לא ברורים, נחדד. קודם כל מבחינת מסגרת התקציב, התקנה הזאת כמו שורה ארוכה של תקנות במשרד החינוך, הוחל עליה קיצוץ פלאט מאוד משמעותי. יחד עם זאת, במדיניות ברורה של השר, למרות שחלק - - -

מה היה אחוז הקיצוץ פלאט?

הקיצוץ המצטבר של הפלאט בהחלטות הממשלה, למעלה מ-10%. יחד עם זאת במדיניות של השר התקנה הזאת, לא רק שהוחרגה מהקיצוץ, אלא בתקציב תוספתי של משרד החינוך נכון גם לשנת הלימודים פ"ג, גם פ"ד וגם בצופה פני עתיד, פ"ה, יש התחייבות שלנו, של משרד החינוך להעמיד את התקציב על 3 מיליון שקלים. הבעיה היא לא תקציב.

אתם אומרים שהתקציב יישאר 3 מיליון שקלים, נכון? אבל אנחנו עוד שבועיים מסיימים את שנת הלימודים. מה הסיכוי לנצל את התקציב הזה בכלל?

אני מפריד רגע בין הניצול של התקציב לבין ההקצאה - - -

אי אפשר להפריד במקרה הספציפי הזה.

תני לי להשיב. אני מבטיח שנענה על כל השאלות.

תקשיבו, זה כמו שיבטיחו לי מכל משרד אחר, יהיה תקציב של 50 מיליון, אבל הוא יעבור לך בחודש נובמבר ואת תוכלי להשתמש רק במיליון.

גבירתי, אי אפשר להשיב באופן שיטתי. את צודקת במאה אחוז. אם אי אפשר לבצע את הכסף, אז לפחות - - -

אז מה עוזר לי?

אני מנסה לתת תשובה מסודרת. זה מה שביקשתי. קודם כל מבחינת הקצאת התקציב יש מחויבות של המשרד במדיניות של השר, והתקנה, לא רק שלא קוצצה אלא הבאנו תקציב תוספתי מהמשרד כדי לעמיד על 3 מיליון.

יותר מ-3 מיליון הוא קיבל תוספתי?

לא, התקציב שאנחנו מחויבים אליו הוא 3 מיליון שקלים.

זה אותו תקציב.

אז לא היה תוספת.

התקציב מחולק בין תקציב שנמצא בבסיס התקציב. רוב התקציבים שהגיעו בשנים עברו, יושבים כאן חברי כנסת וגורמים אחרים שמעורבים, הגיעו מכספים קואליציוניים. כאן לא תקציב קואליציוני, מחויבות של המשרד.

מה התקציב בבסיס התקציב?

בערך 1.3. אני אתן לך את זה במדויק עוד מעט, וזה מחויבות של המשרד.

אנחנו יושבים כאן בוועדת חינוך. חברי ועדת חינוך יודעים, בגלל שתקציב 2024 נפתח מחדש עוד לפני המלחמה, בעצם היה עיכוב בתקצוב בשורה ארוכה של נושאים, לא רק הנושא הזה, והיינו כאן בדיונים בוועדת חינוך וועדת כספים על הנושא הזה מאחר שתקציב 2024 נפתח מחדש. אלף, יש מחויבות לכסף. בית, זה נכון. יצאנו באיחור מכל מיני סיבות, בין היתר בגלל האישור המאוחר של התקציב והמלחמה.

שאלה קטנה על נקודה זו. יש עוד תוכניות אחרות לא הועבר אליהן הכסף?

מה זה לא הועבר הכסף?

עיכוב הוא בתקציב כללי, לא על סעיף ספציפי.

אני אשיב. אנחנו נמצאים בתקופה סופר מורכבת.

גם תוכניות אחרות לא קיבלו תקציב בגלל התקופה הסופר מורכבת?

תני לי רק לסיים את המשפט. אני אענה במדויק. במשרד החינוך עברנו לפני כשנתיים, נכנסנו לתקופה של הגמישות הניהולית אל הגפ"ן. מאחר ששיטת ההפעלה עד לפני שנתיים-שלוש היה שכל נושא שהיה במדיניות של המשרד, היה לו קול קורא ייעודי, במודל של הגפ"ן בעצם יש שינוי המודל. התקציב אוגם והועבר ישירות לבתי הספר ולרשויות המקומיות כדי להעצים את דרגי השטח. הם בונים תוכנית עבודה. היא צריכה לקבל את האישור של הגורמים המוסמכים. בעצם המשאבים כבר נמצאים שם. בחירום, בתקופת המלחמה רוב המשאבים ורוב הפעילויות עברו דרך הגפ"ן. יש תוכניות ספציפיות, למשל תוכנית ההזנה, תוכנית "תהילה". יש תוכניות שפועלות במיקור חוץ. זה בעצם מכרזים שמשרד החינוך מפעיל והם עבדו באופן סדיר. תזכרו שיש לנו בסוף למטה מנהלי מחלקת חינוך, גזברים של רשויות מקומיות, מנהלי בתי ספר שהם צריכים למלא את אותם קולות קוראים ובאופן יזום לגשת לתוכניות שהן לא נמצאות בגפ"ן ולא פועלות במיקור חוץ, אז יש שם עיכובים.

האם כתוצאה מתקופת החירום הזו יש עוד תוכניות בבתי הספר, במערכת החינוך שנפגעו?

מן הסתם, כן.

זה לא שהם לא קיבלו את התקציב.

קיבלו באיחור.

לא באיחור. התקציב הועמד לרשותם, אבל מנהלי בתי הספר שבאמת עובדים מסביב לשעון כדי לספק את השירות, ומנהלי מחלקות חינוך, אז כן, יש מקומות שאנחנו רואים שאחוז הביצוע של התקציב במקומות שלא נסמכים על הגפ"ן הוא אחוז ביצוע יותר נמוך. זה מצב עובדתי. אני גם לא יכול לבוא אליהם בטענות.

אדוני, אני מבין את התשובה.

זה החלק של התכנון, אדוני.

אני מבין. מכיוון שאתה דיברת על שנות התקציב, אז אני רוצה רגע להבין דבר שהוא רלוונטי לשנה הבאה. האם התקציב של שנת הלימודים תשפ"ה שתיפתח ב-1 בספטמבר, בתקווה, מכונס כולו בתקציב 2024 או מתפצל גם לתקציב 2025? אני אומר למה השאלה רלוונטית. אם שנת הלימודים נסמכת על התקציב בתחילת שנת הלימודים, מפרסמים קול קורא ומזמינים פעולות לכל השנה, אז העיכוב בתקציב שנת 2024 לא היה צריך להשפיע על תשפ"ד כי זה היה תקציב 2023. אני לא מצליח להבין מדוע עיכוב בתקציב שנת 2024 השפיע על התקנה הזאת בשנת הלימודים תשפ"ד לפחות עד חודש דצמבר. יש פה משהו שאולי אני לא מבין, לכן אני רוצה להבין, קודם כל כשאתה אומר שיש מחויבות תקציבית לתשפ"ה, היא מעוגנת בתקציב 2024 או בתקציב 2025 שעוד לא נולד?

היא מעוגנת קודם כל במדיניות של המשרד.

זה הבנתי.

תקציב 2025 לא הוגש עדיין לכנסת.

אדוני, כשאני מסתכל על שנת תשפ"ה, אני בכוונה מנסה רגע להבין היבטים פרקטיים. אין פה ביקורת עליכם. אני רוצה להבין איך זה עובד. אנחנו ב-1 בספטמבר מתחילים את שנת הלימודים תשפ"ה. האם לקראת ספטמבר יפורסם קול קורא בהיקף של 3 מיליון שקלים על כל שנת הלימודים תשפ"ה, או מה שייאמר זה שעד דצמבר יש את הניצול של 2024 ונחכה לתקציב 2025 שמי יודע מתי יגיע? אולי הוא יגיע במרץ 2025. איך זה עובד?

וגם השאלה האם מה שלא נוצל יעבור לתקציב הבא?

שנת לימודים היא חוצה שתי שנות תקציב, ולכן אם יש חוסר בהירות או קושי עם שנת התקציב הבאה, מי שלפעמים עוצר את משרד החינוך מלהתקדם בפרסום קולות קוראים כמו למשל במקרה הזה, במקרים אחרים, הייתה מדיניות של החשב הכללי במשרד האוצר. עד שלא הייתה בהירות על תקציב 2024 עצרו את התהליכים. אנחנו מבחינתו מחויבים לשנת תשפ"ה. ככל שלא תהיה מגבלה אחרת שתושת באופן רוחבי על משרדי הממשלה - - -

השאלה היא אחרת. האם זה ברור שקרתה פה תקלה קשה מאוד שמשפיעה בשטח ומשפיעה על חיים של רבים? האם אנחנו מבינים או האם משרד החינוך מבין שזה לא יכול להמשיך להתנהל ככה, שבתי הספר מתכננים את שנת הלימודים? בספטמבר הם כבר סגרו את התוכניות שלהם לכל השנה קדימה, לכן הדרך שבה אתם עובדים לא נשמעת לי הגיונית. למה שזה לא יקרה בשנה הבאה? אנחנו לא יודעים מתי תיגמר המלחמה. עוד שלושה חודשים נפתחת שנת הלימודים הבאה. הם לא מצליחים בכלל להבין מה קרה בשנה הקודמת. איך אמורים ארגונים של המגזר השלישי, שמה לעשות, ברוב הפעמים עושים את העבודה הרבה יותר טוב מהמשרדים, מניסיון, לא רק בתחום הזה, בהמון תחומים, איך הם אמורים לתכנן את התוכניות שלהם קדימה? איך בתי הספר אמורים לתכנן? איך זה אמור לעבוד אם כל פעם הקול הקורא יוצא שלושה חודשים אחרי שנפתחה שנת הלימודים והכסף מועבר במקרה הטוב חודש לפני ששנת הלימודים מסתיימת? אני רוצה להבין האם עשיתם איזושהי הסקת מסקנות כדי שזה לא יקרה בשנה הבאה? זה מה שכרגע חשוב.

אני מקבל את מה שאת אומרת. יש כאן הבחנה בין הקצאת התקציב לבין היכולת לממש אותו באופן מיטבי, והמועד של הפרסום של הקול קורא צריך מצד אחד להבטיח שכל התקציב שכרגע הוקצה, יהיה אפשר לבצע אותו באופן מלא.

איך? עוד שבועיים נגמרת שנת הלימודים. זה לא יקרה.

מתי הקול הקורא של שנת תשפ"ה אמור לצאת?

בגלל שאנחנו פרסמנו את הקול קורא והיה עיכוב, אנחנו הודענו למוסדות החינוך, לרשויות ולבעלויות - - -

איזה בעלויות?

של בתי הספר, של התיכונים.

יש תקנת סובלנות בבעלויות?

עמל, אורט.

אוקיי.

הקול קורא מפורסם לרשויות ולבעלויות. בגלל העיכוב הודענו לבתי הספר מאוד מאוחר. אנחנו הודענו בסוף אפריל, לכן בתי הספר, היה להם קשה מאוד לממש את התקציב הזה.

זה אנחנו מבינים. השאלה מה הסקתם לגבי שנה הבאה?

תני לי לסיים משפט. אנחנו הארכנו למעשה את היכולת למימוש עד לסוף דצמבר.

לתוך תשפ"ה.

לשנה הבאה.

לשנה הבאה.

הארגונים מודעים לזה?

כן.

בסדר, אז אנחנו מבינים שעד דצמבר 2024 יש לנו כיסוי של קול קורא שההיקף שלו הוא 3 מיליון שקלים, אז הארגונים יודעים היום שמה שלא נוצל בשנת הלימודים תשפ"ד, אפשר לפחות עד דצמבר לנצל. מתי אתם הולכים לפרסם קול קורא לינואר עד יוני, או שאתם תמתינו לאישור תקציב 2025?

אנחנו מתכוונים לפרסם קול קורא בדצמבר.

למה?

כי יש כפילות.

יש הבדל בין המועדים למימוש הסדנאות. אני מבין למה הקול הקורא הבא יתייחס לינואר עד יוני או ינואר עד דצמבר 2025. השאלה היא אחרת. מתי יתפרסם הקול הקורא לתקופה הזו, כך שבתי ספר כשבונים גאנט שנתי לתשפ"ה יוכלו לתבוע, אני לא רוצה את זה בנובמבר, אני רוצה את זה בפברואר.

אחרת יישאר גאפ של חודשים מלאים שלא יהיה בהם שום דבר כי לא יהיה תקציבים.

אני גם מבקש תשובה האם פרסום הקול הקורא לינואר עד יוני תשפ"ה-2025 מותנה באישור תקציב 2025, או שעוד פעם נמצא את עצמנו במצב שבו עד שלא עובר תקציב 2025, ועל פי החוק אפשר להעביר את התקציב עד סוף מרץ, בעצם ניכנס פה למבוי סתום של עוד חצי שנה, לכן הדרישה שלנו היא שהקול הקורא יפורסם בקיץ. אם אתם רוצים לשים שם כוכבית שאומרת שזה מותנה בהעמדת תקציב, בבקשה, אבל לפרסם את הקול הקורא אתם צריכים לעשות לפני תחילת שנת הלימודים כדי שבתי ספר יבנו את הגאנט, ואתם צריכים להתחייב שגם אם לא אישרו את תקציב 2025, אתם תמצאו מקורות פנים-משרדיים להעמיד את הסכום הקטן הזה. אנחנו לא נוותר עד שלא יהיה ברור שלפני תחילת תשפ"ה יוצא קול קורא שמכסה את כל שנת הלימודים.

זה גם תקנה שמתפרסמת כל שנה. מדוע אין היערכות מתאימה?

אם זה קיים בבסיס התקציב 1.3, אז מחויב שזה יהיה גם בשנה שאחרי, לא? אם אני מבינה נכון.

זה לא תקנה חדשה.

יש לנו שאלה נוספת גם בנוגע למקור התקציבי. המקור התקציבי של עכשיו הוא התקציב של 2023. אנחנו צריכים להבטיח שה-3 מיליון שקלים שהמשרד מבטיח שהוא מעמיד לטובת הדבר הזה, הם ייצאו מתקציב 2024 ולא מתקציב 2025.

זה לא. בבסיס התקציב יש 1.3 ושאר הכספים מגיעים מכל מיני מקורות אחרים לפי מה שאני מבינה.

תוספתיים מהמשרד. קיבלנו פה אמירה ברורה שהכסף נשמר כמו שהוא, שהתקציב לא ייפגע.

אני צריך רגע להבין מבחינה משפטית מה ניתן לפרסם ובאיזה מתכונת. אני צריך רגע לבדוק את זה. נראה לי מאוד ברור שצריך להבטיח לבתי ספר רציפות כדי שיוכלו לתכנן את שנת הלימודים תשפ"ה. זה נשמע מאוד ברור. יכול להיות שלא נוכל לעשות את זה במתכונת של הקול קורא, אלא סוג של העברה לבתי ספר. אני אצטרך לבדוק את הנושא הזה.

אבל זה לא שנה ראשונה.

אני אומר מנושאים אחרים. על פי הנחיות של הייעוץ המשפטי והחשב הכללי אנחנו לא יכולים לפרסם קול קורא כאשר יש לנו קול קורא או בעצם מבחן הקצבה או תמיכה פתוח, אבל אני מבין את הרציונל ויש בזה היגיון.

אני אשמח אם בדקות הקרובות עד שנשמע אנשים, תוכלו להתייעץ טלפונית עם המחלקה המשפטית אצלכם.

אני קוראת גם ליועצת המשפטית שלנו.

כן, בוא נדבר גם עם היועצת המשפטית של הוועדה.

אני רק אומר לך שיש פתרון מאוד פשוט לעניין. צריך לעבוד עליו. ההתקשרות שלכם צריכה להיות התקשרות רב-שנתית עם הארגונים. זה לא יעזור. בסופו של דבר השיטה הזו זו שיטה שכל שנה מפילה את המחצית השנייה של שנת הלימודים, כי כמעט בכל שנה יש בעיה עם אישורי תקציב. אפילו אם יהיה בסדר גמור, המעבר בין 2024 ל-2025, אפילו אם יאשרו את התקציב ב-31 בדצמבר, עצם העובדה שרק בתחילת 2025 אתה תפרסם את הקול הקורא, בתי ספר כבר סגרו את הגאנט. על מה אתם מדברים? הרי בתי ספר עובדים בלוח של ספטמבר עד יוני, אז יש פה כשל מובנה בכל שיטת העבודה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בתקנות שבהן צריך להילחם כל הזמן על כסף קואליציוני. הפתרון שלכם היה לעשות התקשרויות רב-שנתיות, אבל אתם לא רוצים לעשות התקשרויות רב-שנתיות עם הארגונים. אתם רוצים לעבוד כאילו במערכת הגפ"ן. זה לא מתחבר ליכולת שלכם להוציא קולות קוראים כשאין תקציב מאושר.

אנחנו קראנו ליועצת המשפטית של הוועדה כדי לקבל ממנה איזשהו ייעוץ.

אני אשמח לומר עוד משהו. אתם מדברים כאילו האחריות שלנו היא לדאוג לשיעורי סובלנות, ושל הארגונים של החברה האזרחית ולא אחריות שלכם. אתה מבין את הרציונל של מה שחברי הכנסת פה אמרו לגבי הצורך להבטיח את הרציפות של השיעורים האלה, אבל זה כאילו אתה אורח לרגע. אתה אחראי על התקציבים במשרד החינוך. זה לא תקנה חדשה, זה קורה שנה אחרי שנה. את אמרת, איריס, שהודעתם לבתי הספר שיש איזשהו עיכוב. מי שהודיע לבתי הספר ולציבור הישראלי ולנו על אודות התקלה שלכם היא ליאור ורוצלבסקי מחדשות 13. אודות לה הדיון הזה מתקיים. אודות לה גילינו על התקנה של אי העברת התקציבים, כאילו שזה לא האחריות שלכם. זאת האחריות שלכם לוודא שתלמידי ישראל יקבלו שיעורי סובלנות, לא של איגי, לא של חוש"ן ולא של חברי הכנסת מהאופוזיציה, לכן ההבנה של הרציונל שלך, אדוני, מאוד נוגעת לליבי אבל זאת האחריות שלך, ואם יש תקלה אתה תדאג לתקן אותה לא בפני ועדת כנסת, אלא בבית שלך במשרד החינוך, כי זאת האחריות של משרד החינוך לדאוג שיהיה מרחב בטוח לכל תלמידי ישראל, בתוכם התלמידים הלהט"בים.

תודה.

אף אחד לא מתווכח, אדוני חבר הכנסת. אף אחד לא מתווכח על זה. לא מטרתי הייתה לנגוע בליבך. אתה צודק לגבי הרציונל. בגלל זה, אגב, משרד החינוך עשה מהלך רחב גם בנוגע לכל משרדי הממשלה. המודל של הקולות קוראים במתכונת הזו, במיוחד כאשר אנחנו נמצאים בתקופת משבר, הוא מודל לא מוצלח. יצאנו למהלך של הגמישות הניהולית והגפ"ן כדי להימנע בדיוק מסיטואציות מהסוג הזה. יש כאן אירוע שהוא מורכב. אני צריך לפתור אותו. אף אחד לא טוען שזו אחריות של מישהו אחר.

היועצת המשפטית הגיעה. אנחנו רוצים להתייעץ איתך כי יש פה איזשהו עניין, ואנחנו בכל זאת רוצים להגיע לפתרון, אז אני מתנצלת בפני הדוברים. אתה רוצה להציג בפניה את הסוגיה? אנחנו מדברים פה על הקולות הקוראים שלא נוצלו, הגיעו באיחור. הכספים הגיעו רק החודש, שבועיים לפני תום הלימודים. משרד החינוך מאפשר להם למעשה להמשיך עד דצמבר, אבל בדצמבר כשייגמר, רק אז הם מוציאים את הקולות הקוראים כי לטענתם מבחינה משפטית לא ניתן לפרסם קול קורא נוסף כל עוד הקול הקורא הקודם לא נוצל. גלעד קריב טוען שאין פה עניין משפטי מכיוון שהם מנצלים את הכספים שנה קודמת. השאלה אם ירדת לסוף דעתנו?

תמי, השאלה היא השאלה הבאה. משרד החינוך עובד בסופו של דבר בשני צירי זמן, האחד זה שנת התקציב, בתקווה ינואר עד דצמבר, אבל הגאנט המרכזי שלו זה שנת לימודים, ספטמבר עד יוני. השאלה שלנו הייתה לגבי תקנות התמיכה שהן מאפשרות פעילות. האם למשרד החינוך יש דרך לפרסם בקיץ 2024 קול קורא שיושב על תקציב 2024, אבל פורס את הפעולות עד יוני? כי אנחנו כרגע בסיטואציה שלא נוצל התקציב.

הטענה שכרגע יש קול קורא שגם אם הוא מקביל, הוא בדיוק על אותם עניינים והוא עדיין לא מוצה?

כרגע יש כסף לתקנת הסובלנות. לא מיצו אותו בגלל הרבה תקלות בעיקר במשרד החינוך וגם התקופה. כרגע פרסמו קול קורא עד דצמבר, והם אומרים שאנחנו צריכים לחכות לאישור תקציב 2025 בשביל המחצית השנייה של שנת הלימודים. אנחנו שואלים האם היום היה אפשר להוציא מבחינה משפטית קול קורא של תקציבי 2024, אבל שאומר שאת המימוש ניתן לבצע עד סוף שנת הלימודים תשפ"ה? מניסיוני כמנכ"ל עמותה בעבר שהפעילה פעילויות, היו פעמים שבהן נאמר לנו שאת הביצוע אפשר לעשות עד יוני ואז אנחנו יכולים לדרוש מהם לתקן את הקול הקורא ולומר שב-3 מיליון שקלים של 2024 שאתם גם מחויבים אליהם ברמת מדיניות, אבל גם בתוך התקציב אפשר לעשות פעולות עד סוף יוני 2025. נדע לפחות שתשפ"ה מכוסה, תודיעו את זה עכשיו לבתי הספר והבעלויות כדי שלפחות נציל את תשפ"ה. זאת השאלה.

שוב, זה באמת עניינים של התנהלות של משרדי ממשלה ברמה הביצועית שאני פחות מכירה את פרטי הפרטים. אני יודעת שהרבה פעמים כשרוצים, מוצאים ואפשר להיות יצירתיים ולמצוא את הדרך. זה לא איזה מניעה משפטית שיש פה איזה איסור חוקי שלא מאפשר בשום אופן, אלא שאולי בדרכים הרגילות המקובלות זה פחות מקובל, אבל אם יש שנה חריגה ויש כספים שנותרו, וכדי באמת לאפשר מימוש יעיל של הדברים אפשר טיפה להיות יצירתיים, אז מוצאים את הדרך. שוב, אני בשמחה אבדוק את הפרטים. בסוף הפרשנות והביצוע הוא שלהם, אבל אני מוכנה בשמחה לעזור למצוא דרך יצירתית לעשות את זה. בסוף המטרה היא לאפשר באמת שהפעילות תגיע אל הנוער, אל בתי הספר בזמן המתאים ולא לעכב דברים ושהביורוקרטיה תמנע בסוף את המהות. מניסיוני, וכן הייתי גם במשרדי ממשלה בצד הזה, הם מוצאים את הדרך לאפשר את הפעילות.

יש לנו עוד 20 דקות לדיון. אני אשמח אם תוכלו בינתיים כשנשמע את שאר הדוברים, לנסות להתייעץ טלפונית עם המחלקה המשפטית במשרד שלכם ולנסות לקבל תשובות. בואו לפחות ננסה לצאת מכאן עם פתרון. בואו נצא מכאן ונדע שסגרנו את הפינה הזאת, שטיפלנו בסוגיה הזאת. אפשר לנסות?

כמובן.

תודה. אנחנו נמשיך לשאר הדוברים ונחכה לראות אם הצלחנו לקבל תשובות.

אופק מאיר, אני רק מבקשת שתי דקות כל אחד כדי שנשמע את כל הדוברים. תודה.

בישיבה הזאת אנחנו עוסקים בגילוי התנהגות של חוסר סבלנות. אני רוצה להציע שהדיון כמובן צריך להיות עמוק יותר על איך בונים חברה או איך בונים קהילה או איזה מערכת חינוך צריכה להיות כדי לקדם סובלנות בכלל. רק להגיד בהקשר של הקהילה הגאה, שבבית ספר שאליו אני שייך אנחנו מקיימים שבת גאווה עם קבלת שבת. יושבת-ראש ועד ההורים שהיא גם חברה בקהילה הגאה בעצמה תישא את הדרשה לפרשת בהעלותך, ששם אגב, אלוהים מעניש את מרים על זה היא הלכה רכיל ודיברה אודות האישה הכושית של משה, זאת אומרת הבשורה הרעה שקנאות, צרות עין, חוסר סבלנות וגזענות וחרדה מהאחר זה כנראה הטבע האנושי, אבל הבשורה הטובה זה שהאלוהים של פרשת בהעלותך לפחות עוצר את זה ומעניש את מרים באופן חד משמעי.

אני, אגב, הייתי בשוק כשקראתי את הנייר הזה, כי אני רגיל לא לקרוא חזון אלא לקרוא תקציב, מה שנקרא תורת המספרים, ואגיד לכם מה הסיפור. אם אנחנו מדברים על 85 מיליון שקלים - - -

לא 85. 85%.

85% מכמה?

3 מיליון שקלים.

אז מה שנקרא קצת קל וחומר. 3 מיליון שקלים באמת תקציב הסובלנות במדינת ישראל? אוקיי.

אני מדבר מהשטח. משרד החינוך, אני לא יודע מה המדיניות. מהשטח אני רוצה להציע לחבריי המנהלים ולמורים לקדם רגעים שחוגגים את ההבדלים בין כולנו ומכבדים את כולם. יש לנו טקס הבדלה, פותח את בית הספר כל יום ראשון. אצלנו זה ביום ראשון. הילדים חושבים שזה ביום ראשון הבדלה, לא נורא, יותר טוב מכלום, שאנחנו אומרים לילדים, יש לנו חג שבועי שאנחנו חוגגים את ההבדלים בין כולנו. אנחנו צריכים לייצר את הרגעים הללו, את ההזדמנויות הללו לכולם, וזה לא משנה אם זה עיסוק בסכסוך הערבי-ישראלי או הבין עדתי או הדתי-חילוני או הנוער הגאה ונוער לא גאה או גאה עוד יותר. אנחנו צריכים לייצר את הרגעים הללו.

אני רק רוצה להגיד שתמיד מאשימים את הדת או את המקורות או את התרבות. אין דת רעה, אין תרבות רעה, אין מקורות רעים. יש אנשים צרי עין ויש אנשים קנאים, ואנחנו צריכים לדעת איך מצד אחד להכיל אותם, לחנך אותם, אבל להיות מאוד ברורים. במקום שאין שיח על זכויות אדם, חובות וחברה משותפת לא תהיה סבלנות.

תודה.

מלכה יפת, אימהות בחזית.

שלום, אני מלכה יפת. אני מייצגת את ארגון אימהות בחזית. אנחנו כאן כי בסוף האימהות בחזית של כל דבר, ואנחנו חוות את זה. כל אחד פה, מי שהורה יודע, זה מגיע אליו הביתה. אני במצטבר 36 שנים במערכת החינוך עם הילדים שלי, ואתה רואה את חוסר הסובלנות. אנחנו כאן כדי לוודא שאין שום דבר מכוון בעניין הזה שאיכשהו התקציב הזה נופל וחומק.

אנחנו לא ניתן לזה.

כן, לכן לנו מאוד חשוב להיות כאן ולראות ולגבות את זה מלמטה. צריך דוגמה אישית גם מההורים, גם ממי שמוביל אותנו, חברי הממשלה הזאת. איך שהעולם שלנו נראה היום, איך שהאווירה במדינה הזאת נראית, זה בסוף משתקף ומגיע למקום שכשיש תקציב לא מנצלים אותו כי למי אכפת? לנו מאוד חשוב שהעסק הזה יהיה באג'נדה.

תודה.

יש לנו בזום את רן הורביץ, מנהל תיכון. רן, תודה, שתי דקות אם אפשר, שנשמע את כולם.

שמי רן הורביץ, אני מנהל תיכון מטרווסט ברעננה. אני רוצה, היות שהזמן קצר, להיות מאוד ענייני. עבורי ועבור בית הספר שלי הסדנאות האלה של חוש"ן הן מצילות חיים, לא פחות מזה. הרחיבו פה הרבה על המהות של הסדנאות. אני בטוח שכולם מבינים את זה, אז לא ארחיב בזה.

העובדה שלא ברור מתי התקנה תתפרסם ושקיבלנו תשובות באזור חודש מאי, בעצם הופכת את כל הסיפור הזה ללא רלוונטי עבור בתי הספר. הנתונים שניתנו פה על בתי ספר שכן הזמינו את הסדנה, אני מניח שמה שקרה, שמנהלי בתי הספר פשוט לקחו את זה על עצמם, אמרו שהם יממנו את הסדנה ובמידה ויגיע התקצוב ממשרד החינוך, מה טוב, מה שאומר שמנהלי בתי הספר ובתי הספר שהדבר הזה ממש נמצא בנשמתם ייקחו את הסדנאות של חוש"ן ואיגי, ואילו היתר שאין להם את הפריבילגיה הזאת גם התקציבית, ובבית הספר שלי אנחנו מדברים על למעלה מ-10,000 שקלים, שאין להם את היכולת הזאת, לא יעשו את הדבר הזה כי אין להם את הכסף.

לפרסם קול קורא בנובמבר-דצמבר זה חסר משמעות עבור בתי הספר. התוכנית החברתית שלי לשנה הבאה סגורה ב-90%. אני אסגור את הסדנאות של חוש"ן גם בלי התקצוב של משרד החינוך, אבל יתר חבריי המנהלים לא יעשו את זה, לכן אם אנחנו רוצים לעשות שינוי אמיתי, הסדנאות האלה חייבות משהו בתקצוב ובמנגנון של התקצוב.

שמעתי פה הרבה דברים ממשרד החינוך. אני בטוח שיש הרבה חסמים. אם רוצים לעשות שינוי משמעותי ולהעביר את הסדנאות האלה, והסדנאות האלה הן נפלאות, חייבים לשנות את המודל של התקצוב ולסייע למנהלים לתכנן את השנה. אני מנהל תיכון. אני דחפתי את הסדנאות האלה ביוני. זה תקופה מאוד גרועה לעשות את הדברים האלה, פשוט כי זה הזמן שקיבלתי את התשובה. עם כל הביורוקרטיה, בסוף זה לא משרת את השטח בשום בצורה במצב הנוכחי.

תודה, רן.

אפרת לופו, ארגון חותם.

תודה. שלום, אני אפרת לופו מארגון חותם. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. הנקודה הראשונה, אני רוצה להפנות תשומת לבכם כי בישיבת הוועדה לזכויות הילד שחבר הכנסת יוראי היה בה, כל נציגי המשרדים טענו שאין בידם שום סימנים ובוודאי לא עדויות לעלייה באלימות שעליה ארגוני הלהט"ב דיווחו. יתר על כן, בהחלטות הוועדה משרד החינוך דיווח כי התקנה התקציבית חינוך לסובלנות לא מומשה כלל בשנה האחרונה. אם ככה, מה הטעם לתקצב מחדש דבר שאין בו שימוש? זאת נקודה ראשונה.

נקודה שנייה, אני אוסיף כי במשך שנים ארגוני הלהט"ב קיבלו תקציבי ענק כדי לקדם את האג'נדות שלהם בבתי הספר. במקביל הם עצמם דיווחו על עלייה מתמדת ואפילו חריפה בפגיעה בלהט"בים. אנחנו סוברים שהגיע הזמן שוועדת החינוך תבחן לעומק מה נעשה בתקציבים הרבים שהם לא פתרו את הבעיה אלא רק החמירו אותה. אנחנו סוברים כי ההתנהלות של הארגונים איגי וחוש"ן שהם בעצם מצויים במכתב הבקשה, היא פוגענית כלפי תלמידים רבים, ופעמים רבות היא גובלת בפלילים ובהטרדה מינית נגד תלמידים צעירים, תוך הסתרה מההורים לתהליכים ייעוציים והדרכות למעבר חברתי. זה הנקודות החשובות.

לי יש שאלה אחת. נורא קשה לך עם התקציבים שהם מקבלים. לאן היית רוצה שהתקציבים האלה יופנו?

אני אגיד לך עכשיו בכנות?

כן, רק בכנות.

יש הרבה בעיות. אני יכולה להגיד לך שבתור אימא, את רואה שאני נמצאת כאן עם ילדה שאין לה מקום במעון. אימהות לילדים בגילאי מעון מתמודדות עם בעיה של חוסר במעונות. יש בעיות אמיתיות. אני יכולה להגיד לך עוד בעיות.

יש רבע מיליארד שקלים בתקנות זהות יהודית. אני מציע שניקח בפרופורציות.

אימא של מוריה, את יודעת מה הקללה הכי נפוצה בבתי הספר בישראל? הומו. זאת הקללה הכי נפוצה שבני נוער צריכים להקשיב, שמוטחת בפניכם, שמקללת אותם על מי שהם, אז לפני שאת אומרת שאין אלימות ושאין הטרדות ושהתקציבים האדירים שמגיעים, כי הם לא, שמעת שהם לא מגיעים. הם לא אדירים והם לא מגיעים. אין שוני בין אנטישמיות לבין הומופוביה. בחו"ל יהודי זה מילת גנאי. מקללים בני אדם כי הם יהודים, ובארץ מקללים בני אדם כי הם הומואים, כי הם להט"בים, אז כמו שאנחנו מחויבים למאבק חורמה נגד אנטישמיות, נגד שנאת אנשים באשר הם, כך אנחנו צריכים להיות מחויבים למאבק בהומופוביה, בשנאת אנשים באשר הם.

אוקיי, אז אני אתייחס באמת לנקודה הזאת. אם יש את התקציב שמוקדש לסובלנות ויש כאן עמותות שפועלות, והתוצאות שהעמותות האלה אומרות מעידות על חוסר הצלחה, אפשר להביא את התקציב לעמותות אחרות.

זה לא נאמר בשום שלב. יש לנו גם הצלחה של סדנאות. זה שקר. זה סילוף המציאות.

כשיש סדנאות אנחנו רואים שיפור. כל הדוחות וכל הדיווחים מראים את זה. יש שיפור, רואים את זה בשטח.

ארגון חותם טוען כבר שנים לקריסת הזהות היהודית בחינוך הממלכתי, אז על פי אותו רציונל אני מציע לקחת את כל מאות מיליוני השקלים של הארגונים האורתודוכסים שפועלים במערכת החינוך הממלכתית, כי נכשלתם, על פי אותו רציונל. אני בעד.

גם לפי הרציונל הזה החינוך למשפחה יהודית בבתי הספר הדתיים נכשל, כי כמות האלימות המינית שיש בבתים הדתיים היא פסיכית.

אני רוצה לומר משהו. אני קצת בהלם. אני באמת לא יודעת איך להגיב לזה ואני מנסה להישאר מנומסת. הרציונל שאת מדברת עליו הוא באמת לא הגיוני, כמו שנאמר לך כאן. זה כמו לא לתקצב יותר מלחמה בתאונות דרכים, כי תאונות הדרכים רק עולות. זה כמו לא לתקצב יותר את המשרד לביטחון לאומי כי הפשיעה רק עולה, גניבות הרכב רק עולות. הרציונל שעומד מאחורי הטענות שלך לא מחזיק מים ולכן אין לי אלא להסיק שמדובר באג'נדה שהיא, אני לא יודעת אפילו באיזו מילה להשתמש. שונה זה מילה מאוד עדינה.

תנסי חילול שם שמיים ברבים.

זה אג'נדה קשה שמאוד קשה לי לקבל אותה, ואני רוצה לקוות שהילדה שאת מחזיקה בידיים שלך תגדל לאהוב את כל בני האדם ואת כל היצורים שאלוהים ברא, בעלי חיים, בני אדם, ולא משנה איפה הם נולדו, איך הם נולדו, והלוואי והיא תשפוט אותם רק על פי מודל אחד שאותו חינכתי את הבן שלי, האם זה אנשים שרואים את הסביבה או האם זה אנשים שמרוכזים רק בעצמם. תודה.

אני מבינה שיש תשובות ואולי אפילו נחמדות.

עשינו התייעצות עם הייעוץ המשפטי של משרד החינוך. אני לא יודע עכשיו כאן לתת תשובה ברורה. אנחנו נבחן בחיוב את האפשרות לעשות את זה. יתכן שנצטרך לשנות באיזושהי צורה את מתכונת ההפעלה באופן כללי. אני נהיה בשיח גם עם הארגונים. אני לא רוצה להקדים את המאוחר. אנחנו נעדכן.

האם בתור ממלאת מקום יו"ר הוועדה אני יכולה לבקש שנתכנס כאן לדיון בעוד 30 ימים לכל המאוחר כדי לקיים את הדיון הזה ולראות אם התקדמנו?

גבירתי היושבת-ראש, אני מציע פחות מ-30 ימים.

אני בדיוק מנסה לחשוב, כי אנחנו עוד פעם יוצאים לפגרה. בואו תגידו אתם האם אפשר תוך פחות מ-30 יום?

השאלה מה היא מתכונת ההפעלה? אם אנחנו נשארים באותה מתכונת בדיוק כמו שאנחנו היינו עד היום, ועושים משהו שנוגע לפרסום, יכול להיות שנוכל פחות מ-30 ימים. צריך לברר כאן סוגיות שהן נוגעות גם לחשב הכללי. יכול להיות שנצטרך לחשוב על שיטת ההפעלה אולי בווריאציה עם הגפ"ן. נהיה בשיח גם עם הארגונים כדי לראות איך עושים את זה באופן מיטבי, כי אני חושב שהמודל הזה נמצא בתקנה נפרדת.

גרוע מאוד.

זה יותר מגרוע מאוד. עד כה התשובות שקיבלנו מכם זה שאין שום דרך לצבוע את הכסף לתקנת החינוך לסובלנות לגפ"ן, וכל הפניה של כסף לתוך הגפ"ן תיבלע - - -

אבל את לא יודעת מה אני רוצה להגיד. תני לי את הקרדיט.

ממה שאני מבינה זה ידרוש פה פיתוח טכני של מנגנון נפרד, כי כרגע ממה שאנחנו יודעים, כל מה שבדקנו, אין דרך לצבוע כסף בגפ"ן לסדנאות ייעודיות.

בכל אופן מאחר ואנחנו לא נעשה את זה באופן חד צדדי אלא בשיח אתכם, ואת תיתני לי את הקרדיט שאני קצת יודע על מה אני מדבר. אפשר להישאר במתכונת שעבדנו בה עד היום, אבל מאחר ואין מה לעשות, המערכות הביורוקרטיות לאו דווקא של משרד החינוך, כל מנגנון התקציב, החשב הכללי, יועצים משפטים, תקנות, מורכב, ואנחנו רוצים כן לעשות טוב יותר ולשפר. אנחנו נהיה אתכם בשיח ונחשוב ביחד.

תודה על הרצון לפתור. מהניסיון שלך, ואני מניח שיש הרבה תקנות, אתה רואה סיכוי להארכת הקול הקורא רק על תשפ"ה, כך שיכלול את המחצית הראשונה של 2025? כי מדובר בתקציבים לא מנוצלים של 2024. עד יוני מה-3 מיליון כמה נוצל עד עכשיו בערך?

לא בערך, בדיוק.

בסדר, יכול להיות שאין להם את הנתונים.

למה? זה דיון על הנושא הזה.

אין. אני רוצה רגע להסביר את הכוונה. יושב מנהל בית ספר, הוא צריך לתכנן גאנט שנתי. יכול להיות שדווקא בגלל המלחמה יהיה להם יותר קשה לשים את הסדנאות בספטמבר-אוקטובר, נובמבר-דצמבר והוא דווקא רוצה את זה בינואר-פברואר. מכיוון שיש כסף עודף כרגע בתקנה כי הוא לא נוצל, השאלה המשפטית והחשבית, האם אתם יכולים לומר, הכסף של 2024, לא של 2025, ניתן יהיה לנצל אותו עד יוני 2025. זו השאלה הכי חשובה כי מנהלים רוצים גמישות בקביעת הסדנאות על פני כל השנה. אם גמרנו את כל הכסף, אז ברור שאי אפשר, אבל אם אתם בעצמכם אומרים, יש כסף עודף וה-3 מיליון שקלים קיימים, אז בואו תחזרו עם תשובה מהחשבות של האוצר ושל המשרד שלפחות בתשפ"ה אפשר יהיה להזמין סדנאות. הם יזמינו אותם בקיץ אבל הם ימומשו באפריל 2025 ואז זה ייתן לכם שנה לבנות את המערכת החדשה.

זה מפחיד אותי שאחר כך הם יגידו, אז אפשר לתקצב פחות לשנה הבאה.

לא, לא.

אני כן רוצה להגיד מבלי להתחייב על התשובה שלכם שהיא כמובן לוקחת בחשבון גם שיקולים של חשבות ושל מערכות וביורוקרטיה והם צריכים לבדוק את הדברים. מבחינה משפטית אם הבנתי נכון, ותקנו אותי אם אני טועה, אין פה מניעה משפטית כי התקופות לא חופפות. זה לא לאותה תקופה וניתן למצוא לזה פתרון. יכול להיות שזה דורש איזשהו אתגר ויש רצון לעשות את זה כי באמת יש הבנה שבסוף חשוב שהפעילויות יגיעו ולא ימנעו בגלל כל מיני סיבות טכניות. הערתי את זה נכון?

טוב, אנחנו צריכים לסגור את הדיון.

אנחנו חייבים שני משפטים.

הנהגת ההורים פה? לא שמענו אותם.

אבל מה איתנו?

של בוחרים במשפחה?

לא, של שוברות שוויון. אני חושבת שבמסגרת סובלנות מותר גם לנו לדבר.

אנחנו גמרנו להיות סובלניים למי שבשם הסבלנות דורס אותנו. העידן הזה, גבירתי, נגמר.

הנה הסובלנות.

כן, כן, שמעתי. את לא בשם הסובלנות תטיפי לפגיעה בקטינים. העידן הזה נגמר. את מדברת על החינוך של הילדים שלי, שהארגונים שלי יכנסו לחינוך של הילדים שלך? אל תדברי על החינוך של הילדים שלי. נגמר העידן הזה. לא ניתן לכם בשם הסובלנות לדרוס אותנו ואת הילדים שלנו. תתעסקו בחינוך הממלכתי-דתי שלכם. כשאנחנו נוכל להיכנס לבתי הספר של הילדים שלך, את תדברי על בתי הספר של הילדים שלי. נגמר העידן הזה.

תודה על הדוגמה.

גמרתם לנצל את הערכים הליברלים כדי לדרוס את הציבור הליברלי.

דוגמה נהדרת לסובלנות.

חבר הכנסת גלעד קריב, אני רק אגיד שהתקנה לא מאפשרת לארגוני הלהט"ב להיכנס לחינוך הממלכתי-דתי לסדנאות. זה לא מפתיע אותנו.

בטח, כי אין הומואים חובשי כיפה ואין לסביות שבאות מבתים דתיים.

זה נהדר לעשות דיון עם עצמכם ולא לשמוע מישהו אחר.

כשאת תעשי דיונים איתנו על חינוך של הילדים שלך, זה יעבוד לצד השני.

אני עושה ביחד איתך דיונים על הכול.

חבר'ה, די, לא להתפרץ.

ארגון ההורים, דקה. אנחנו ניתן לך גם דקה ואנחנו נסכם את הדיון.

הוא לא יכול לשמוע אותי. זה מדהים.

מותר לו.

יופי, סבבה. אחרי שהקשבתי לך שעות. מקסים. עוד לא שמעתם מה אני הולכת להגיד.

סליחה, אתם מבזבזים את הזמן ובסוף אף אחד לא יוכל לדבר.

הנהגת ההורים, בבקשה. אם אפשר לעשות את זה קצר, ואחר כך עוד דקה כי אנחנו חורגים מעל הזמן, והחדר, צריכים לפנות אותו.

קודם כל תודה רבה ליושבת-ראש הוועדה. שמי אדווה אינטראוב, אני יחד עם שרון מנהלות את צוות להט"ב בהנהגת ההורים הארצית, ואני גם אימא לילד טראנס, ככה שאני מכירה גם את הנושא מהמקום האישי. בוועדות החינוך חוזרת כל הזמן השאלה על התכנים שהילדים שלנו צריכים לקבל, הערכים שהם מעבר לתכנים של תנ"ך ומתמטיקה שחשובים מאוד. כמובן שאנחנו רוצים אותם לילדים שלנו, אבל לא פחות חשוב זה הערכים שהם מקבלים בבתי הספר. כמו שאמרתי, אין ספק שאנחנו רוצים שהם יידעו מתמטיקה ואנגלית, אבל הערכים האלה של סובלנות, הערכים של הכלה, של קבלת כל אחד, לא משנה מי הוא, זה ערכים מאוד חשובים כדי לוודא מי הם יהיו כשהם יהיו גדולים, האנשים שאנחנו רוצים שהם יהיו כשהם יגדלו.

אנחנו, כמו שאמרנו פה גם לפניי, נמצאים בתקופה שהלהט"בופוביה גואה. כל התקופה הזאת אנחנו רק רואים החמרה. אנחנו רואים את זה בבתי הספר של הילדים שלנו. אנחנו רואים הרבה יותר אלימות, הצקות, בריונות. אנחנו רואים את זה על בסיס יום-יומי. אין בית ספר שזה לא קיים בו. אין בית ספר שאנחנו לא רואים את ההחמרה במצב. כמה שיש יותר להט"בופוביה אנחנו רואים יותר נשירה, אנחנו רואים יותר פגיעות עצמיות וגם אחוזי האובדנות עולים. כל הדברים אלה מגובים בדוחות ובמחקרים שנעשו. זה לא דברים שאני באתי והחלטתי על דעת עצמי.

בלי התוכניות של חוש"ן ואיגי, כל הנושא הזה, לא יהיה מי שינרמל אותו, לא יהיה מי שידבר עליו בבתי ספר מלבד כמה מקומות בודדים שבהם באמת צוותי החינוך מביאים את זה מעצמם, וזה מקומות בודדים. אנחנו רואים שבבתי ספר שיש בהם את השיח הזה, רמת האלימות יורדת משמעותית. אנחנו רואים שהילדים שלנו וכל התלמידים הלהט"בים, במקומות שמדברים עליהם יכולים להתפנות ללמידה, יכולים להתפנות להתפתחות אישית ולא צריכים לשרוד. הילדים שלנו, מגיע להם לא לשרוד את בית ספר אלא לקבל באמת את המקום שלהם בצורה בטוחה ולהתרכז בלמידה ובהתפתחות אישית, ולא לשרוד כמו שאמרנו. הלוואי והתכנים האלה כולם יהיו חלק מתוכנית הלימודים הבסיסית, אבל לצערנו זה לא קורה. לצערנו כרגע מה שיש לנו זה את התקנה, ואם כבר יש תקנה ואם כבר הקצו לטובת התקנה כסף, צריך לנצל אותה הכי טוב.

כמו שאמרתם בעצמכם, צוותי החינוך, המנהלים מתכננים שנה קדימה. הם מתכננים אותה בספטמבר. הם מתכננים אפילו בסוף השנה. כבר עכשיו מתכננים שנה הבאה. לבוא ולהכניס אחרי פסח, לנסות ולשבץ סדנאות בפנים זה כמעט בלתי אפשרי.

תודה רבה.

כן.

שמי נעמה זרביב, אני מנכ"לית "שוברות שוויון", שותפה בהוצאת הספר "נזק בלתי הפיך". קודם כל חשוב לי מאוד לדבר על הסיפור של סובלנות. אני באה מציבור שלמרות כל ההשמצות והקריצות שיש פה, מקבל כל אדם וחושב שיש דרכים שונות לייצר פתרונות, וזה גם מקובל וצריך לדבר על זה. אני רוצה לבקש שני דברים. אחד, לאור חוסר הסובלנות שהייתה כאן, הייתי מבקשת שמחלקת המחקר של הכנסת תבצע באמת מחקר מעמיק, האם כניסה של ארגוני להט"ב לבתי ספר העלתה את האלימות או הורידה? יכול להיות לפה ולפה, אבל שיהיה לנו מחקר אחד מסודר ונדע על מה אנחנו מדברים.

אפשר לבקש מחקר מקביל, שכל החינוך לדת ומשפחה, ומשפחה יהודית גם יבדוק מה קורה אחר כך מבחינת אלימות במשפחה, אונס במשפחה וכמות התיקים שמתנהלת? זה גם חינוך שהוכיח את עצמו כנכשל.

אני מכבדת כל אדם. אני באה מציבור שלמרות שאתם לא מכירים בזה, יש בו את הסובלנות הכי גדולה שיכולה להיות. אפשר לחלוק על זה, אפשר לעשות פרצופים. זכותכם לעשות פרצופים, אבל אני הקשבתי בריכוז ונימוס ואני מצפה לקבל את הסובלנות המדוברת גם כלפיי. הדבר הראשון שביקשתי זה מחקר שבודק, אובייקטיבי של הכנסת. אשמח מאוד לראות את הנתונים. זה אחד.

הדבר השני שאני מבקשת, כיוון שגם בנושא הטראנס יש כמה גישות, הייתי רוצה לבקש שיהיה להורים בחירה. האם בבית הספר הורה יוכל לבחור האם הוא מעוניין בחינוך מיני פרוגרסיבי או בחינוך מיני שמרני? יש כמה גישות גם בעולם. גם בארצות הברית התחילו לסגור כל מיני מרפאות מגדר כי יש כל מיני דרכים לטפל. כולנו דואגים לילדים.

את רוצה לומר לי שבבתי הספר שלכם יש חינוך מיני בכלל?

אצלנו יש חינוך מיני מוכוון לחיי משפחה, חינוך מיני מאוד מאוד פתוח ומדויק. אני מוכנה להיפגש עם צוות קטן ולהסביר, אבל החינוך שלנו הוא מאוד פתוח, הוא מאוד קורא לנפגעים לבוא לדבר. כל ילד שאומר שהוא רוצה להיות עם משיכה תוך מגדרית, הוא מקבל חיבוק. אף אחד לא זורק אף אדם החוצה. כל הדיבורים האלה זה דיבורים מתקשורת, לא מחוסר הבנה. הפתיחות שלנו כציבור דתי לאומי מאוד גדולה. המענים שאנחנו נותנים מאוד יפים, מאוד מכבדים.

אוקיי, ואיפה הבעיה עם המענה שהם נותנים? אני לא מצליחה להבין למה את חושבת שאחד צריך לבוא על חשבון השני?

הלוואי ובכל הוועדות שאני נמצאת עם האנשים פה, היו נותנים לי זכות דיבור כמו שאת נותנת לי. בוועדה הקודמת כולם דפקו על השולחנות כדי שלא נוכל לדבר.

אני לא מבינה איפה זה מתנגש עם מה שאנחנו מדברים עליו?

אני לא יודעת.

בעולמך תחיי כמו שנראה לך, ובעולמנו אל תתערבי.

אנחנו חיים בעולם אחד. אני לא כופה.

אין בעיה, אז תיתני לנו להיכנס גם לעולם הדתי.

כרגע את כופה עלינו. זה מה שאת עושה בדיוק. את אומרת שיש גישות שונות לטראנס. אין גישות שונות, מה לעשות?

כשהחינוך הדתי יאפשר לכולם להיכנס באותה מידה, נדבר.

מותר לנו לחשוב שיש גישות שונות בנושא טיפולים ועזרה וסיוע והגנה וכל מה שצריך, וסובלנות ללהט"ב, ולא בהכרח בדרך שאיגי וחוש"ן מציעים. אני ראיתי מערכי שיעור שלהם. יש לנו מערכי שיעור אחרים.

אנחנו נשמח גם לראות מערכי שיעור שלכם כדי לראות איזה נזק אתם עושים לילדים הלהט"בים בבתי הספר.

הנה הפתיחות.

חבר'ה, תנו לה לסיים שנייה. זו הדעה שלה.

אין לי בעיה עם הדעה שלה. אני רוצה לדעת לאן הדעה שלה מגיעה.

הדעה שלנו לא פוגעת בילדים שלה.

יש טענות שעושות דה-הומניזציה. זה לא כמו דיון ליברלי - - -

אני מבינה לגמרי, תאמינו לי.

הספר "נזק בלתי הפיך" קורא לזרוק ילדים מהבית אם הם מזדהים כטראנסים, כי הדבר יוכל להיות מחלה שהם לא יכולים להירפא ממנה.

אם הוא נזק, למה בלגיה, בריטניה, למה ארצות מתקדמות - - -

כי גם שם יש להט"בופוביה. באמת זה הטיעון, למה זה אומץ בעוד מדינות?

לא.

תנו לה בבקשה משפט סיום.

אסיים בכך שסובלנות אמיתית נמדדת ביכולת לשמוע גישות שונות, לבדוק אותן, לחשוב אותן לא מבעד לתקשורת אלא באמיתיות ובדיון אמיתי, ואז אני בטוחה שכשלהורים יהיה בחירה והם יידעו מה קורה, ולכל אחד מהתלמידים בעם ישראל יהיה בחירה, או בכל בתי הספר לכל הישראלים, אני חושבת שאנחנו נגיע לחינוך מיטבי. תודה.

אנחנו סיימנו לתת לכם להקריב את הילדים והנוער שלנו למען האג'נדות שלכם. סיימנו לתת לכם להקריב את הנוער והילדים שלנו והביטחון שלהם בשם האג'נדות שלכם.

זה פשוט שקר.

גלעד, משפט.

אני נמצא בכנסת שלוש שנים. יש מעט מאוד דיונים שבהם אני יוצא כשאנשים שדעתי לא כדעתם מדברים. ניהלתי ועדות בוועדת חוקה עם אנשים שבאמת דעתי ודעתם כמרחק שמיים וארץ, וגם היום אני שומע הרבה מאוד נציגים שמגיעים ממגזרים שחלוקים עליי, לא מקבלים את דרכי ואני את דרכם, ואני מקשיב, אבל אני לא מוכן יותר להקשיב לאנשים שדורשים מאיתנו סטנדרטים שהם לא מחילים על עצמם. כשאת תיתני לנו דריסת רגל בחינוך של הילדים שלך, אנחנו ניתן לך דריסת רגל בחינוך של הילדים שלנו. העידן הזה שבו הציבור הליברלי במדינת ישראל משחק במגרש עם ידיים קשורות כי הצד הלא סובלני והלא ליברלי מנצל את הערכים שלנו כשמדובר בילדים שלנו, אבל עושה מה שהוא רוצה עם הילדים שלו, העידן הזה נגמר. את רוצה שנאזין לעמדותייך? את רוצה דריסת רגל מול המורים בבתי הספר של הבנות שלי והבן שלי? אין בעיה. כשאני אקבל דריסת רגל מול המורים בבתי הספר שאת שולחת את הילדים שלך. לכל הורה בישראל יש את האפשרות לשלוח את הילד לחינוך הממלכתי או לחינוך הממלכתי-דתי או לחינוך הממלכתי-חרדי. כשהורים בוחרים לשלוח את הילדים שלהם לחינוך הממלכתי, הם יודעים מה הם עושים. הם בחרו לשלוח אותם לחינוך שמחויב לעקרונות הומניסטים וליברלים. זה מה שכתוב בחוק.

לציונות.

לא. במטרות החינוך הממלכתי. תפתחו את חוק חינוך ממלכתי.

1951, ציונות.

בוודאי ציונות, יהדות, מסורת ישראל, השכלה, ביקורתיות, סובלנות כלפי השונה, חינוך לדמוקרטיה, זכויות אדם, שלום בין בני העמים. אנחנו נאמר ל"בוחרים במשפחה" שהניחו פה נייר עמדה, שעשו זיקה לא ישירה אבל עקיפה בין ארגוני הלהט"ב לבין ארגוני טרור. תקראו את המסמך שלהם, והארגונים שלך וחותם, כשאתם תיתנו לנו דריסת רגל בישיבות החרד"ליות שלכם, באולפנות שלכם, תבואו ותדברו על בתי הספר שאנחנו שולחים את הילדים שלנו.

לא יקרה. כשאתם תקבלו כמה גישות - - -

אם אני לא נכנס לאולפנות של הבת שלך, את לא תיכנסי לבית הספר של הילדים שלי.

גם לא ביקשתי להיכנס.

את לא תיכנסי ולא תשפיעי על החינוך של הילדים שלי. הדבר הזה נגמר. לא תכסו את השנאה שלכם בערכים שלנו של סובלנות.

אני אענה לך לגבי הציונות. אני אגיד לך מה ציוני, כי כל החיילים מהקהילה שנפלו היו סופר ציוניים.

אני רוצה לקרוא משפט אחד מחוק חינוך ממלכתי, סעיף 8 למטרות החינוך הממלכתי. "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה מעודדת את השונה והתומכת בו".

מהנהגת ההורים הארצית. אני גם נרשמתי לדיבור. תיקחו בחשבון בבקשה שיש גם הרבה ילדים מפונים שהם עוד יותר צריכים להסתתר בתוך עצמם.

נכון, את צודקת. דיברנו על זה גם.

מירב.

קודם כל אני מודה לכם שאתן אומרות את הדברים כי אסור לעצום עיניים. אנחנו לא נשכנע כנראה אחד את השני. יש לנו ערכים שונים שלאורם אנחנו חיים במדינת ישראל, אבל חשוב להקשיב להן כיוון שהן מייצגות נתח גדול מאוד בממשלה הנוכחית, ואין מה לא לתת להן לדבר או לעשות רעש. חשוב להקשיב עם מה אנחנו מתמודדים ולא להתעלם מזה ולא לטמון את הראש בחול. בתפיסת עולמי זו בעיה שאנחנו צריכים לדעת להתמודד איתה.

אחרי כל ההסברים הביורוקרטים ששמענו כאן, אני חושבת שכסף למטרה אחרת כן היה עובר לא בגללכם, הדרג המקצועי. אם זה חשוב לשר, והייתי שרה, הוא יודע לבוא וללחוץ על הדברים ולשאול כל יום איפה זה עומד והאם זה כבר יצא והאם עומדים בלוחות הזמנים והאם עומדים בדד-ליין. העניין של המלחמה הוא לא יכול להיות הסבר ללמה זה לא עבר, כי המלחמה מחריפה את הצורך. להיפך, זה כמו שבתקופת הקורונה כשאני הייתי שרה, אז דאגתי שיותר כספים יגיעו לצרכים אזרחיים ויותר מהר, כי הצורך הוא יותר גדול. זה בעיניי לא תירוץ ללא להעביר כספים בזמן אלא להיפך. אתם צריכים אפילו יותר לשים לב לזה.

בואו רגע נחבר את הדברים לתמונה הגדולה. אנחנו מרגישים שהמדינה בוערת פיזית ומטאפורית בכל הגזרות. היום אנחנו בדיון על חינוך לסבלנות וקבלת האחר ואיך הכספים לא הגיעו, וביום ראשון עברה הצעת חוק ממשלתית לקיצוץ התקציבים לספריות הציבוריות. לפני זה קיצצו בתוכניות למען זכויות של מיעוטים במדינת ישראל. כל יום פוגעים במעמד של שומרי הסף. זה עוד נדבך ועוד נדבך ועוד נדבך. אם מישהו חושב שבגלל שיש מלחמה אז ההפיכה הזו עוצרת, לא. היא ממשיכה ביתר שאת והיא משנה את פני המדינה בתהליך מזדחל, אז אפשר להסביר אותה בכל מיני תהליכים ביורוקרטיים שנתקעו רגע באיזה צנרת, אבל לא, זה הרבה יותר מטכני. זה עניין של תפיסת עולם ואנחנו צריכים להיות מודעים למה שקורה ולחבר את כל חלקי הפאזל, ואנחנו צריכים לשקף את זה לציבור במדינת ישראל שצריך לבחור איזו מן מדינה הוא רוצה. אנחנו בנקודה מאוד קריטית בעיצובה של פניה העתידיים של מדינת ישראל, ואת זה אנחנו צריכים להעביר הלאה, ויבחר הציבור בישראל איזו גישה הוא רוצה, איזה מן בתי הספר הם רוצים. זה התפקיד שלנו, נבחרי הציבור בעת הקריטית הזו, לשקף את זה ולהביא להכרעות.

תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון. לפני שאני קוראת שני סעיפים חשובים, בנימה אישית.

אפשר לבקש, היושבת-ראש, דבר אחד? אני מבקש שמהדיון הזה תצא הודעה ונצביע עליה. זה על פי התקנון אפשר. הודעת סיכום לדיון עם משימות, סיכום הדיון ובקשות פורמליות. שתצא הודעה, נצביע עליה. יש פה שלושה ח"כים. לכולם זכות הצבעה בוועדה. אני מבקש שננסח, ניקח דקה. תנסחי הצעה שהיא לא עקרונית אלא מעשית, עם אמירה שמשרד החינוך מתבקש לדווח.

זה בדיוק מה שהוא מבקש.

יש לנו סיכום ונצביע עליו. אני רק רוצה לומר בנימה אישית, בטח ובטח בזמנים האלה. אני לא יכולה לתפוס עם כל כך הרבה אויבים מבחוץ, שאנחנו מפלים בין האנשים פה בינינו. לא מצליחה לקלוט את זה, לא מצליחה להכיל את זה, לא מצליחה להבין את זה. הייתי רוצה שזה יהיה אחרת. הייתי רוצה שנחנך את הילדים שלנו אחרת. הייתי רוצה לראות יותר סובלנות. הייתי רוצה לראות יותר קבלה. זה שובר את ליבי לשמוע לפעמים את הדברים פה. אני אקרא את הסיכום של הדיון ונצביע עליו.

הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון. הוועדה קובעת שלכל תלמיד ותלמידה יש מקום במוסדות החינוך תוך צדק, שוויון ללא אפליה, ותוך כבוד, הבנה והכלה.

הוועדה קובעת שחל כשל ברור של משרד החינוך בתקצוב פעילות ההסברה בנושא הלהט"ב ודרך מימושו. איך הדבר אמור לעבוד אם הקול הקורא מתפרסם רק בחודש דצמבר, שלושה חודשים אחרי פתיחת שנת הלימודים וכבר אי אפשר לנצל את הכסף כי שנת הלימודים עומדת להסתיים?

הוועדה דורשת ממשרד החינוך לשנות את נוהל תקצוב תקנה זו. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לפרסם את הקול הקורא לתקנה זאת לשנת הלימודים תשפ"ה ולשנים הבאות, כבר בקיץ זה כדי להבטיח את קיום התקציב ואפשרות מימושו. הוועדה מבקשת לוודא שיש מנגנונים להוצאת הכסף בתקנה זו. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך, מה תקציב המשרד ללימודי סובלנות וכיצד הוא ממומש? מתי ייצא הקול הקורא לשנת הלימודים תשפ"ה? האם הקול הקורא לשנת הלימודים תשפ"ה מדצמבר עד יוני 2025 תלוי באישור תקציב 2025?
הוועדה תתכנס לדיון מעקב תוך עד חודש כדי לשמוע את תשובות משרד החינוך וכדי לוודא קיום התקציב של תקנה זו ומימושה המלא.

אני מבקש להוסיף שני דברים. אלף, שבהודעה תירשם הודעת משרד החינוך על התחייבות השר להעמדת תקציב בסך 3 מיליון שקלים לפחות גם לשנת הלימודים הבאה. הדבר השני, שנוסיף שאלה ונבקש תשובה ממשרד החינוך, כיצד ניתן להבטיח שמימוש התקציבים הקיימים בתקציב 2024 יוכל להתבצע עד סוף שנת הלימודים תשפ"ה?

אוקיי, עד דצמבר.

עד דצמבר כבר קיים עכשיו. עד דצמבר 2024 הם אמרו. עד דצמבר 2024 כבר אושר. אנחנו מבקשים שתימצא הדרך שתקציבי 2024, ניתן יהיה לממש אותם לאורך כל שנת הלימודים תשפ"ה, עד יוני 2025.

הבנתי.

הוועדה תצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נמנעים, אין נגד.

הצבעה

אושר

ההחלטה עברה.

תודה רבה, הדיון הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:21.