פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
21/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 73
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 9:47

מצב תעסוקת הנשים שורדות הטבח והמענים הניתנים להן - לציון יום מיוחד בנושא שורדי טבח ה-7 באוקטובר

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
יואב סגלוביץ' – מ"מ היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

קארין אלהרר
דבי ביטון

אלה אייל בר דוד - מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית ונשים, משרד העבודה

דניאל סלומון - מנהלת תוכניות, תחום חוסן צעירים - יתד, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מוריה ברוט - ראש יחידת תעסוקה ועסקים קטנים, מינהלת תקומה

ענבר דוד - מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי

סטלה ויינשטיין - חברת מועצה, מועצת העיר אשדוד

הודיה מויאל - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

קרן בן הרוש - הרשות לקידום מעמד האישה

אולסיה קנטור - יו"ר, ארגון "לב אש"

רן מלמד - מנכ"ל, ארגון נקודת מפנה

לין קפלן - ראשת מועצה מקומית תל מונד, ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי בישראל

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

מצב תעסוקת הנשים שורדות הטבח והמענים הניתנים להן
לציון יום מיוחד בנושא שורדי טבח ה-7 באוקטובר

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא מצב תעסוקת הנשים שורדות הטבח והמענים שניתנים להן. אנחנו מציינים היום את היום המיוחד בנושא שורדי טבח ה-7 באוקטובר, בהובלה של חברת הכנסת קארין אלהרר. הדיון הזה הוא חשוב. אנחנו נפתח עם משרד העבודה, אלה אייל בר דוד, מנהלת תחום בכיר תעסוקה איכותית ונשים. אני ארצה שתציגי את תמונת המצב. הבנתי שיש לך מצגת.

כן, גבירתי.

(הצגת מצגת)

בוקר טוב, תודה לכולם. אני אציג את תמונת המצב. אני אציג את השותפויות המאוד רבות שקשורות בעבודה של משרד העבודה עם משרדי הממשלה השונים, הן מינהלת תקומה, הן המשרד לקידום מעמד האישה וכמובן משרד הרווחה והביטוח הלאומי. כולם יושבים פה לצידנו. אנחנו כולנו אגמנו משאבים.

חשוב לי להגיד שאנחנו ממש רצנו לטיפול במפונים ובמפונות בשלבים מוקדמים יחסית, מול היכולת והבשלות שלהם לצאת בחזרה לתעסוקה, בעיקר נשים, הן סביב המסגרות של הילדים, הן סביב חזרה - - -

אני גם אשמח לקבל קודם כל מה גודל האוכלוסייה, על כמה נשים אנחנו מדברות?

קודם כל מפונים בגילי העבודה יש בסביבות 100,000, צפון ודרום. הם מתחלקים פלוס-מינוס חצי-חצי. אותו דבר מבחינת נשים/גברים בגילי העבודה.

אז אנחנו מדברים על כ-50,000 נשים בגיל העבודה.

שמתחלקות צפון-דרום די דומה.

אנחנו מדברים גם על צפון, גם על דרום. אנחנו דיברנו על שורדי הטבח אבל אני רוצה שכן תהיה בכל זאת הבחנה, מה עשיתם עם המפונות ששרדו וחוו את המתקפה בדרום? אחר כך, מה קורה עם הנשים המפונות בצפון? כולם בתוך האירוע אבל הם עדיין לא חזרו לבתים.

נכון. אני ארד לפרטים. בהתחלה, אני מזכירה לכולם, כ-18% מכוח העבודה הושבת ולאט-לאט המשק חזר לעצמו. היום אנחנו עומדים שוב על אבטלה חיכוכית. עם זאת אנחנו רואים תופעה גם של יציאה משוק העבודה בכלל, הרבה אנשים שהם כבר בחרו לא להשתתף בשוק העבודה.

כתוצאה מהמלחמה.

אכן.

את מדברת על כלל האוכלוסייה.

אני אגיד שאנחנו רואים שהרבה סביב המשבר והטראומה שבעקבות המלחמה זה קרה, ואנחנו רואים הרבה נשים בהקשר הזה.

שלא חוזרות לשוק העבודה.

שלא חוזרות לעומת הגברים. אני כן אגיד שנוצרה כמובן קבוצה מיוחדת, הן המילואימניקים, הן נשות המילואים, הן נשות הקבע. יש הרבה קבוצות חדשות שאנחנו נותנים להן התייחסות ספציפית.

אתמול היה לנו דיון על נשות הנופלים, אבל זה באמת פחות משפיע על הסטטיסטיקה הכללית.

עבדנו בכמה אלמנטים. אני עכשיו מדברת מקרו משרד העבודה, גם העולם של תפקוד המשק בשעת חירום, כל ההפעלה של המפעלים החיוניים, כל העולם של חקיקת העבודה, כל ההגנות שהורחבו וכו'. הקמנו מוקד מאוד גדול לזכויות עובדים, הרבה מידע על זכויות העובדות, חובות מעסיקים בחירום. עבדנו המון על איוש המשרות החיוניות ומשרות בכלל.

בהקשר של הנחות העבודה שלנו לשלב השיקום התעסוקתי, אני מזכירה, בהתחלה לא היה נתונים. היום יש את הנתונים. אנחנו יודעים שבערך כשליש מהמפונים הם בגילי העבודה. הרבה מהם הגישו בקשות לחל"ת.

מכיוון שלא נשלח לנו בזמן המצגת, אז אני רוצה רק שתקריאי לי את זה, כי קשה לראות ככה.

אין בעיה. אני רק אגיד שיצאנו מתוך נקודת הנחה שכ-10% מתוך המפונות בזמן הזה שנדרשות לפתרון תעסוקתי, מעוניינות בפתרון תעסוקתי.

חלקן בוחרות לא לעבוד והן לא מבקשות פתרון, כי הן יושבות ומטפלות בילדים.

בסדר, אפשר לומר את זה על החודש הראשון, חודשיים, אבל רק 10% זה נראה לי - - -

זה לא אומר ש-90% עובדות.

אני מבינה מה שאת אומרת, ועדיין אני חושבת שזה נתון לא הגיוני.

זו הייתה הנחת עבודה שיצאה - - -

הנחת עבודה, אבל זה לא איזה בדיקה, סקר.

לא, לא. בפועל מתוך אותם פלוס-מינוס 30,000 אנשים שרצו סיוע תעסוקתי, הגיעו אלינו בפועל לטיפול כ-3,000–3,200. הצענו את השירותים לכולם. הגענו למוקדי הפינוי השונים.

אוקיי, זה חשוב. הגעתם למוקדים וכמה נשים סך הכול פנו, 3,000?

מתי זה היה, הפנייה הזאת?

זה לאורך כל הזמן, כל התקופה.

בסדר, אבל למשל באילת אין מפונים.

לא, לא, היא מדברת על כל התקופה.

יש מפונים מהצפון עדיין שהם באילת.

אני אגיד שהחזרה שאירעה לפני כחודשיים של קו 4 עד 7 גרמה לנו לפעול בחזרה. כל הזמן עבדנו עם שדרות, אופקים, נתיבות.

רגע, לפני השלב השני, השלב הראשון.

זה שלב ראשון.

לטענתכם נקודת ההנחה הייתה ש-10% צריכות פתרונות תעסוקתיים מתוך 50,000 נשים. הייתם בכל מוקד?

הגענו לכל המוקדים ומוקדי פינוי.

זה לא כל המוקדים. היה לנו יותר מ-300.

נכון.

אז זה מחצית מהמוקדים.

הגענו לכל המוקדים המרכזיים. שיווקנו לרשויות כי היו הרבה נשים וגברים שנכנסו לקהילה. הם הלכו ושכרו בית וכו'.

מוקד מיוחד אתם הקמתם עבורם?

כן.

לפניות?

כן.

כמה פניות קיבלתם שם?

מאות אלפים.

אז יכול להיות שזה שונה מה-3,000.

נכון, אבל שם גבירתי, זה היה סביב זכויות עובדים בעיקר, כל ההסדרים - - -

אני רוצה לדעת כמה מתוך המאות אלפים פניות שקיבלתם, ואני מדברת על המוקד המיוחד שהקמתם למפונים. כמה מתוכם רצו פתרונות תעסוקתיים? כשמדברים על זכויות זה גם פתרונות תעסוקתיים. היום אנשים לא בהכרח מגיעים פיזית, בטח כשהם שומרים על הילדים ובטח שאתם לא נמצאים בכל המוקדים, לכן אני הרהרתי מהתחלה על ה-10%.

גם אין סידור כל כך לילדים. לומדים שלוש שעות, שעתיים, שלוש פעמים בשבוע.

נכון, אז הרבה מעדיפים לפנות באופן מקוון או טלפוני. יש לך תמונת מצב עכשיו? מה תמונת המצב באבטלה?

זה עוד מעט נגיע.

מה תמונת המצב התעסוקתי של נשים מפונות?

תלוי מי חזרה לביתה. רוב אלה שחזרו לקו 4 עד 7, אנחנו רואים שהם חזרו, בעיקר כמובן אלה שעבדו בחינוך.

אני כן רוצה להגיד באופן אישי, תרשי לי, מעבר לתפקידי. אחותי ומשפחתה מפונים מכיסופים. הם בים המלח כבר שבעה וחצי חודשים. מוסדות החינוך עכשיו, ש-4 עד 7 חזרו, הולכים ומצטמצמים, דבר שברור שמשפיע על אותם נשים וגברים, בעיקר נשים שנשארו עדיין במוקדי הפינוי במלונות. אין לי תמונה שאומרת, זאת בוודאות עובדות, זאת לא.

אלה, זה ממש חשוב לי. אתם צריכים תמונת מצב. לא יעזור.

אני אגיד שיצאנו לסקר לגבי כל המפונים והמפונות ביחד עם מינהלת תקומה, אבל הוא גם פונה לצפון. אנחנו עכשיו מעבדים את התוצאות.

אז אין לך תמונת מצב.

יש לי תמונת מצב שהיא כל הזמן מתגבשת.

התשובות האלה לא מתקבלות על הדעת. זה צריך להיות פשוט וברור. גם אם יהיה מצב שתגידי לי, זה הערכה גסה, כרגע יש לנו לפי הפילוח, 30% שחזרו לעבודה שהם עבדו לפני המלחמה, אבל תביאי לי תמונת מצב. אתם הרגולטור. אתם הממשלה.

אני כבר אביא לך את תמונת המצב שיש לנו לפי הסקר. אני כן אגיד שזה לא תוצאות סופיות.

זה מקובל עליי. אנחנו גם אומרים את זה לפרוטוקול. זה לא תמונת המצב הסופית. אנחנו נראה איך אנחנו מזרזים אתכם להגיע לתמונה הסופית למרות שהיא מתעדכנת, אבל בואו נראה את תמונת המצב.

אני אגיד שהגיעו אלינו למעלה מ-3,000 פניות. בקירוב, 2,500 קיבלו טיפול. אני מזכירה, הטיפול שלנו, מינהלת תעסוקת אוכלוסיות באמצעות מרכזי הזדמנות שזה שותפות עם משרד הרווחה ועם הרשויות המקומיות נותן טיפול וולונטרי, אבחונים תעסוקתיים, קורסי אנגלית, קורסי הכוונה וכו'. 50% מהמשתתפים היו מהדרום. בהתחלה הרוב היה מהדרום. היינו עם 68% מהדרום שהגיעו אלינו, ולאט-לאט הגיעו יותר ויותר מהצפון. מבחינה מגדרית 75% היו נשים שהגיעו אלינו לקבל את השירותים התעסוקתיים.

תיכף אנחנו נגיע לזה. אני עוצרת אותך. נאלצת לקטוע אותך כדי לקדם בברכה את חברת הכנסת קארין אלהרר שהיא יזמה את היום המיוחד לציון שורדי טבח ה-7 באוקטובר, ובשיתוף פעולה גם יזמנו את הדיון הזה שהוא סופר משמעותי, סופר חשוב כדי לתת את כל הסיוע שנדרש לנשים בתחום התעסוקה. בבקשה.

תודה רבה, גבירתי יושבת-הראש. אני רוצה להודות לך על כך שנעתרת לקיים את הדיון. אני חייבת להודות שלא היה צריך לשכנע. יותר מנעתרת. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה על ההירתמות לנושא.

במהלך הפגרה השתתפנו בסיור במינהלת תקומה ושמענו על נושא תעסוקת נשים שורדות טבח, נשים שרובן התפנו מבתיהן, איבדו את היקרים להן, חוו טראומה קשה מנשוא. הרבה פעמים הן גם מהוות את הגורם שממש מחזיק את הבית או את מה שנשאר ממנו.

עד היום לא ברור לנו עד הסוף מה הם היקפי הפגיעה באותן נשים. מספיק לראות אירועים היסטוריים קודמים כדי להבין. אתם יודעים, אי אפשר להשוות, אבל נגיד בקורונה, הראשונות להיפגע היו הנשים, אז פה זה באמת אירוע בסדר גודל - - -

לעיתים גם בחסות המדינה.

כן. זה אירוע בסדר גודל באמת אחר לגמרי, גרוע, חסר תקדים. חשוב לנו כן לבדוק, אלף, מה רמת הפגיעה. בית, מה עושים כדי לתקן? ויש מקום לתקן ובגדול, אז אני מצפה לדיון שגם יניב תוצאות. שוב, תודה רבה.

את ציינת את הסיור שקיימנו במינהלת תקומה במסגרת הוועדה, ושם גם לא קיבלנו תמונת מצב קוהרנטית לגבי תעסוקת נשים. בשביל לצאת לעבודה צריך קודם כל להכיר את תמונת המצב. אני מקווה, אלה, לקבל את תמונת המצב גם אם היא לא המלאה וגם אם היא הראשונית מכם.

לפני זה אני רוצה לאפשר לחברי הכנסת להביע, אם אתם רוצים עכשיו, את דבריכם. תמיד אני משאירה לסוף ובסוף לא תמיד אנחנו מספיקים.

חברת הכנסת הרכבי.

תודה רבה, גבירתי. אני חושבת שמצב התעסוקה אחרי ה-7 באוקטובר עבר טלטלה ברמת המשק. אנחנו יודעים שאחוז האבטלה עלה. אנחנו יודעים שהאדוות של מצוקת התעסוקה, בטח במעגלים הראשונים של המפונים, העקורים, הנפגעים במעגלים הראשונים, ייקח הרבה מאוד זמן עד שהם יחזרו שוב למעגל העבודה. ראינו את זה אתמול גם בדיון שלך.

נכון.

אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל תמונת מצב יותר סדורה מבחינת האסטרטגיה צופת פני עתיד גם לגבי כאלה שהתעכבו בחזרה, שעדיין קשה להם.

קשה להן גם. הן קודם רוצות לבנות את הביטחון בתא המשפחתי.

נכון מאוד, אז קודם כל אסטרטגיה ליום שאחרי גם לגבי ההיערכות למי שיצא לחל"ת, ומה המדיניות לגבי הארכת החל"ת? מה לגבי אבטלה לאורך זמן? הדברים האלה, אני לפחות לא יודעת מה התמונה.

באופן אישי אני מקווה מאוד שב-7 באוקטובר 2024 כבר תהיה לנו הנהגה שתוביל את המדינה באופן פוליטי ואישי. את זה אני באופן פוליטי ואישי מקווה שכבר נהיה בהנהגה אחרת של המדינה, כזאת שהיא צופה פני עתיד לשיקום ותקומה. תודה למציגות על הנתונים. עובדי המדינה, הציווי הוא ציווי גדול. אני באה עכשיו מוועדת החינוך על מעני חינוך לילדים של העוטף והמעגלים הנוספים. אתגרים רבים בפני החברה הישראלית. תודה רבה.

תודה.

חבר הכנסת שלנו הקבוע, יואב סגלוביץ'.

קודם כל תודה על הדיון. יש פה רצף של דיונים היום בכנסת בוועדות שונות.

גם בהמשך לביקור שהיינו ביחד בתקומה, מול כל דבר נורא שפה עבר, יש פה סוג של הזדמנות, כי תקומה הוא אופרציה ממשלתית נפרדת שיש לה משאבים סגורים, ולכן אני חוזר על מה שאמרתי אז. אני אדייק את זה פה יותר אולי. לקחת את כל רשימת הדברים שנשים סובלות מהם במדינת ישראל, ולעשות את זה טוב יותר בחבל תקומה, יגרום לאזורים אחרים בארץ שזה יהיה המנוף שלו. אני חושב שזה משהו שהוא אפשרי ואתם יכולים להביא פה משהו הרבה יותר עמוק בנושא שיח לגבי נשים באופן כללי בחברה בישראל.

הדבר הנוסף שרציתי להציע, ואני אומר את זה פה ליושבת-ראש הוועדה. יש פה גם כן סוג של הזדמנות. אנחנו כולנו חברי כנסת. אנחנו לא בזרוע המבצעת.

כי אנחנו ביצועיסטים.

כן, אבל אנחנו עדיין לא מסוגלים בסוף לגמור את הישיבה, להגיד - - - . זה עובר מפה לפה.

אנחנו יכולים להנחות לפקח, אבל לא באמת - - -

אבל יש לנו יתרון שאין אותו לפעמים בממשלה, שאנחנו מסוגלים לראות ראיה רחבה.

נכון.

לכן מה שחשבתי להציע, אני אומר את זה גם לקארין וגם לך, פנינה, בעקבות היום הזה לעשות ריכוז של כל יושבי-ראש הוועדה, של כל הנושאים שעלו פה בהקשר של היום הזה, לשים מסמך על השולחן הממשלה ולהגיד להם, תיראו, זה מה שצריך לעשות לגבי האירוע הזה שהתכנסנו אליו בכל הוועדות היום ביום מיוחד, ואז אם נייצר משהו כזה אקטיבי לממשלה שזה משהו שאנחנו יכולים לפעול. לייצר איזושהי תוכנית עבודה. לפעמים בתוך ממשלה זה קשה כי כל אחד מרוכז בכמה דברים.

רעיון מאוד יפה.

שוב תודה רבה על הדיון. אין שאלה פה. הבחירה ברורה לאיפה נצטרך להגיע.

תודה רבה לך.

אלה, בבקשה עכשיו עם תמונת המצב.

אני מסיימת את ההצגה מהר ואז אני אתן את תמונת המצב.

אל תמהרי. את הפוקוס כרגע. אני רוצה את תמונת המצב, בבקשה. זה פשוט כדי שנבין עם מה אנחנו מתמודדים.

אנחנו כבר קפצנו, מה שנקרא לפתרונות, ובנינו אותם לאורך כל הדרך.

אלה, אני מאוד ברורה, או שאני לא ברורה כי זה קורה לי הרבה בוועדה. אני אומרת משהו אחד ואיכשהו מקפיצים אותי לנושא אחר. תמונת מצב.

כמו שאמרתי, אנחנו ראינו חזרה של 4 עד 7. מוריה עוד מעט תדבר על הסקר והתוצאות שלו. אני כן רוצה להיזהר בתוצאות.

מישהו יכול להביא לי תמונת מצב?

כן.

מי נותן לי תמונת מצב, את או מוריה?

גם וגם.

אז אני רוצה שקף עם תמונת המצב, כמה נשים.

אין לי שקף עכשיו עם תמונת המצב. אני יכולה להגיד את הנתונים. כן חשוב לי לתת את המקום. אני כן אגיד שהייתה עבודה מאוד אינטנסיבית מול מעסיקים סביב היכולת שלהם להעסיק אנשים במשרות זמניות.

אנחנו נגיע לזה, אלה. תתמקדי בבקשה.

אוקיי, והרבה על ניהול מודע טראומה כי הייתה חזרה של הנשים למקומות עבודה, ניהול שלהם בטראומה. אני רק מסיימת ואני איתך על תמונת המצב.

אני אתן לך להציג את זה, רק תביאי לי תמונת מצב שנבין מול מה אנחנו עומדים.

אני אעביר את זה למוריה.

זה פשוט משהו אצלי - - -

אין בעיה, את צודקת. אני כבר רצתי לפתרונות ולתוכניות.

אני אוהבת סדר פשוט. אני באמת מאמינה שקודם כל צריך לראות מה תמונת המצב. עם מה התחלנו, לאן הגענו, מה התוכניות שקיימות, מי השותפים. שיהיה סדר, אחרת אנחנו נעשה פה דיון. הזמן מתקתק. אני ב-11:00 כבר לא פה וזה חבל.

נעים מאוד, מוריה ממינהלת תקומה. לצערי אני לא בטוחה שאני אוכל לספק את כל התמונה, אבל אני אגיד רגע מה אנחנו כן יודעים.

ככה את פותחת, מוריה?

כנות זה אחד הדברים שמאפיינים אותי ואני גאה בהם. כמו שאמרתי גם בדיון הקודם, לצערי אין לנו נתונים אחורה, נתונים מינהליים שמראים בצורה ברורה את חלוקת שיעורי התעסוקה בהיבט מגדרי. אנחנו כן יודעים על החבל. אני כמינהלת תקומה מדברת רק על מפונים מהחבל. לא מדברת על הצפון, לא מדברת על נשות מילואימניקים. כמובן בטוחה שהן כאן גם במוקד דיוני הוועדה, אבל אני מדברת על מה שאני יודעת לדבר.

מבחינת הנתונים של החבל אנחנו מדברים על זה שיש כ-30,000 בגילי העבודה לפי נתונים של משרד העבודה. אין לי חלוקה מגדרית על הנושא הזה. אני כן אגיד שמאחר ואנחנו יודעים שנכון לערב ה-7 באוקטובר היו 91% שיעורי תעסוקה, הנחת העבודה של כולנו היא שלא הייתה בעיית תעסוקה לפני ה-7 באוקטובר. אין לנו נתונים מינהליים כרגע שמעידים על המצב התעסוקתי גם בפילוח מגדרי, ואני אגיד רגע מה אין לנו, מה יש לנו, מה אנחנו מסיקים.

הקושי להשיג נתונים מינהליים, מעבר לקשיים הרגילים - - -

רגע, לפני הקושי. 30,000 בגילי עבודה. לפני פרוץ המלחמה 91% תעסוקה. כמה עכשיו שיעורי התעסוקה?

נתונים מינהליים של שיעורי התעסוקה כרגע אין.

אז את אומרת, גם מגדרי אין לי, גם שיעורי תעסוקה כלליים אין לי.

אני אסביר רגע את הקושי. שיעורי תעסוקה בסופו של דבר נמדדים לפי המצב התעסוקתי של אותו בן אדם ועל פי היכולת שלו - - -

תקשיבו, חברות, תדברו בשפה יפה, זה לא יעזור לכן. אתן משולמות והבוסים שלהם והמשרדים שלכם על ידי אזרחי מדינת ישראל. זה מביש שאף אחד, לא משרד העבודה ולא אתם כמינהלת יודעים את תמונת המצב של שיעורי התעסוקה בחבל. נתחיל בחבל. בוודאי גם בצפון. איזה מן דבר זה? אתם לא מצליחים להביא לי שום תמונת מצב, לא באחוזים גסים, לא במספרים גדולים. זה לא יכול להיות מצב כזה. מי אתם רוצים שיעשה את זה? מזל שיש את הממ"מ. זה לא הגיוני. איך אתם יודעים איך לגשת לעניין? יש הבדל תהומי אם 90% מהנשים לא חזרו לעבודה לבין 20% שלא חזרו לעבודה. אני צריכה לדעת. אנחנו צריכים לדעת וגם אתן חייבות לדעת את זה.

מוריה, בטוח יש דאטה בכל קיבוץ, בכל יישוב.

שימצאו את הדרך. אנחנו צריכים להגיד להם איך לעשות את זה? מצידי תשלחו את העובדים שלכם, יום שיוצאים החוצה לכל הקיבוצים, לכל מרכזי המפונים. זה לא הגיוני. תהיו יצירתיים, תביאו לנו תמונת מצב. אני יכולה לשמוע על איזה תוכניות יש לכם. אני לא יודעת מי קהל היעד, כמה קהל היעד. זה לא הגיוני.

אני אשמח להתייחס.

חבל, כי מאוד התרשמנו ממינהלת תקומה כשהגענו. היה סיור מצוין ואנחנו יודעים שאתם באמת עובדים קשה.

שמחה לשמוע ומקווה שאוכל לשמור על הרושם הזה. אני רגע אגיד מה אנחנו כן יודעים. הנתונים המינהליים, אחת הסיבות שאין אותם בנוסף לסיבות הרגילות של קושי בנתונים מינהליים, זה שכרגע המצב התעסוקתי של המפונים הוא אחר, כי יש אנשים, ואנחנו ראינו את זה גם בסקר, שממשיכים לקבל שכר מהמעסיק אבל הם לא מגיעים לעבודה ומותר להם לא להגיע לעבודה, לכן גם נתונים מינהליים - - -

בסדר, אז תספרי אותם. תגידי, אני סופרת אותם כמועסקים.

זה מה שניסיתי להגיד, לכן אני אומרת, נתונים מינהליים אין לנו. יצאנו בסקר יחד עם משרד העבודה, סקר שעשינו גם לדרום וגם לצפון.

כמה אנשים?

השיבו בדרום כ-900 אנשים.

לכמה אנשים זה הופנה?

זה הופץ דרך כל היישובים, דרך מרכזי הזדמנות, בכל דרך שיכולנו וניסינו. אגיד בכנות, קיוויתי שיהיה לנו יותר היענות.

גם דרך המנהיגים המקומיים של הקהילות?

לגמרי. דרך המועצות, דרך רכזי היישובים של תקומה. אומרת בכנות, קיווינו שתהיה יותר היענות אבל זה מי שבחר לענות ואפשר גם להבין. התושבים מוצפים בלא מעט סקרים ולא מעט שאלות, והאמון לא מאוד גבוה.

אוקיי. כמה השיבו לכם?

900 על הדרום. יש גם על הצפון. אני מתייחסת לדרום.

מתוך כמה?

מתוך כ-30,000 בגילי העבודה.

אוקיי. מה יצא שם בתמונת המצב?

אני אגיד למה אנחנו עדיין לא מתייחסים לתוצאות האלה. זה לא מדגם מייצג. זה עבודה שנעשית על ידי משרד העבודה ועל ידנו כדי שנוכל להתייחס לנתונים בצורה יותר זהירה. כל הדברים שאני אומרת הם לא מתוך מדגם מייצג. מתוך ה-900 כ-500 נשים השיבו וכ-400 גברים. אני אגיד ששיעורי התעסוקה שהם העידו לפני ה-7 באוקטובר זהים למה שהכרנו. שאלנו בעצם מה היה המצב התעסוקתי שלך? האם היית שכיר? היית עצמאי? רואים שהנתונים זהים לדברים שהכרנו לפני כן. כשמסתכלים על הפגיעה בתעסוקה, זאת אומרת, שאלנו אנשים האם הם עבדו לפני כן? האם הם עובדים עכשיו? אני יכולה להגיד שלא ראינו פגיעה משמעותית יותר, ואני אומרת בזהירות כי אנחנו צריכים לעשות את זה במדגם. לא ראינו פגיעה משמעותית יותר אצל נשים מאשר גברים. כ-31% מהנשים שהשיבו העידו על פגיעה תעסוקתית. זה אומר או שהן לא עובדות או שהן עובדות בהיקפים נמוכים יותר, ו-29% מהגברים שהשיבו, השיבו שהם מעידים על פגיעה בתעסוקה.

מה זאת אומרת על 70% האחוזים?

שאלנו אותם כל מיני שאלות כמו מה היה המצב התעסוקתי לפני כן? מה המצב התעסוקתי שלך עכשיו? באיזה היקפים עבדת לפני כן? באיזה היקפים אתה עובד עכשיו? האם השכר שלך נפגע? כל מיני היבטים שמעידים.

ביטוח לאומי נמצא כאן?

כן.

יש לכם את כל המאגרים, יש לכם את כל תעודות הזהות.

אני יכולה להגיד כמה מילים שהכנו?

אני עוברת אליכם כי אני מרגישה שאני - - -

ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח לאומי. אנחנו עשינו שליפה דווקא על הצעירים, 20 עד 40 ששם מתגבשת הזהות המקצועית. אני יכולה להגיד לכם שהגענו ל-20,127 תעודות זהות. אנחנו בדקנו מי עבד ערב הפגיעה והאם הייתה ירידה לאחר הפגיעה, כי חלקם לא עבדו והסטטוס לא השתנה.

אנחנו מדברים על תושבי הדרום?

כן, על כל מי שהגיש תביעה כנפגע.

יש לך פילוח מגדרי?

את הלוח המגדרי לא. עשיתי תוך כדי בדיקה, כי הרי ביטוח לאומי בנה המון דשבורדים למלחמה, אז מבין כל הנפגעים שהוכרו יש לנו 34,000 נשים. בגיל עבודה מ-18 עד 24 זה 2,600.

שהוכרו שהן צריכות, מה?

שהוכרו כנפגעי פעולות איבה.

אוקיי. התעסוקתי יש עכשיו איזה פילוח?

אני אתן את מה שיש לי בתעסוקתי. אולי זה ישפוך אור על השאר.

מתוך ה-20,000.

יש לנו בין 18 ל-24 – 2,600 נשים ומ-24 עד 67 – 16,700.

שהוכרו.

שהן בגילי עבודה.

מה המצב התעסוקתי?

בגיל 20 עד 40 יש לנו 20,100 אנשים, מתוכם עבדו לפני ה-6 באוקטובר 13,400. אם הסתכלנו על תמונת מצב של עד מרץ 2024, הייתה ירידה של 13% לשכירים. אצל עצמאים לא ראינו שינוי במצב התעסוקה.

הנתונים לא מסתדרים עם 91% נתוני העסקה.

זה 20 עד 40, לא 25 עד 64. הגילים משמעותיים כי זה גילים של סטודנטים וחיילים.

חייבים לפלח את האירוע הזה בגלל הגודל שלו לאוכלוסיות בסיכון. אנחנו מתמקדים בין היתר על צעירים כדי לפתח תשתיות שיקומיות אולי.

לא הבנתי. מה הייתה שם הירידה, של כמה?

לשכירים היה ירידה של 13%. לעצמאים לא הייתה ירידה.

יש לך נתונים כמה עצמאים יש?

כן. אם שכירים היה 13,419, העצמאים היה 2,762.

איך יכול להיות שלא הייתה ירידה בעצמאים?

יש ירידה. היא לא יודעת מה קורה איתה.

לא, לא, בעצמאים לא הייתה ירידה.

איך יכול להיות?

אתם לא יכולים לדעת כי אתם פחות מתעסקים בעצמאים.

למה? הם מתעסקים בעצמאים.

איך יכול להיות שלא הייתה ירידה?

התווספו עוד כ-100 אנשים.

זה לא אומר שום דבר על המצב של העסק. זה התשובה שלי לך. יכול להיות שהם לא סגרו את העסק, אבל יכול להיות שהם בגירעונות עתק.

יכול להיות שהם עוד לא סגרו את העסק.

אני אומר שהנתונים האלה חסרי משמעות.

מוריה ואלה, מתי ישבתן עם ענבר?

עם ענבר לא ישבתי.

אני אגיד לכם משהו. קודם כל ההנחיה הראשונה תהיה שהפורום של הנשים המכובדות כאן, אתן תואילו בטובכן, תשבו איתה. תעשו את כל הפילוחים, תמצאו את הסדר וההיגיון בתוך הדבר הזה, כמו עם ה-91% שהם עבדו ערב פרוץ המלחמה, ואתם תחזרו כמובן לדיון פה. אנחנו ניתן לה לסיים ואז נחזור אליך, מוריה.

רצינו לראות תמונת מצב דווקא על אותן שורדות מהמסיבה שהדאיגו אותנו, שיש שם פחות קהילה עוטפת, תומכת. שם יש לנו 1,266 נשים. אנחנו יכולים להגיד שמחציתן עדיין ממשיכים לעבוד נכון למרץ 2024.

לעבוד באופן מלא, חלקי?

כשכירות. מחציתן עבדו והפסיקו. יש דוחות עדיין של אפריל, אבל אנחנו רואים שבמאי הן לא נקלטו כעובדות.

50% היום עובדות?

הן ממשיכות לעבוד.

איזה גיבורות. זה מראה על תעצומות נפש מאוד אדירים. הן מוכרות?

כולם מוכרים. כל הנשים האלה הן מוכרות.

אנחנו שבעה חודשים אחרי. אם 50% מתוכן עובדות, ואני משערת שכולן מוכרות כנפגעות פעולות איבה - - -

זה לא אומר שהן עובדות. הן רשומות כעובדות. הן לא באמת בטוח עובדות.

אפשר לענות על השאלה של קארין?

מעבר לזה שהן מסומנות כשכירות, אנחנו ראינו גם אם יש שכר. היום המעסיק מחויב לשכר. לא כולן עם שכר משמעותי, אבל רובן.

המעסיק מחויב לשכר והוא משופה, פנינה.

רגע, חבר'ה, מה שמעניין אותנו זה שכר.

יש להן שכר. המעסיק דיווח על שכר.

אז ל-50% כן צריך לתת. זה אוכלוסייה שצריך למקד בעבודה. על ה-50% שמתקשות לחזור, אני חושבת שכל אחת זה באמת הקצב שלה. אנחנו לא יכולים להטיף לאף אחד, אבל כן צריך למקד שם סיוע בנוסף לנפשי שאתם נותנים והטיפולים.

יש היום תוכניות של יתד עם קרנות הביטוח הלאומי, של משרד הרווחה בנושא פיתוח מסוגלות תעסוקתית וחזרה לעבודה. התוכניות מפותחות בעיקר לצעירים, הזדמנות להכניס אותם חזרה למעגל העבודה ולתת להם הרגלי עבודה. בנוסף, כל מי שהגיש תביעה וקיבל 20%, אנחנו פונים אליו ישירות ומייד מסייעים לו עם שיקום תעסוקתי, ואנחנו רואים במערכות שהוא לא עובד, או שזה הכשרה מקצועית או סיוע בהשמה.

כמה מקבלים עד כה שיקום תעסוקתי? יש לנו נתונים?

את עכשיו מתקילה אותי כי היא בחדר השני, אבל אני יכולה להגיד שאנחנו עובדים נורא צפוף עם הוועדות הרפואיות. אדם מסיים, מקבל אחוזים, אנחנו מייד פונים אליו. בנינו שני מרכזי טיפול, שהמרכזים האלה הם שונים מהמבנה האחר שלנו. יש פקידים לצד עובדי שיקום. נשמר רצף טיפולי עם המבוטח מרגע שהוא מגיש תביעה. יוצא מייד עובד השיקום להזמין אותו לשיקום.

הפנייה היא אקטיבית שלכם, נכון?

זה לא אוכלוסייה שאתה יכול לצפות ממנה.

בסדר. אני שואל כדי לדעת.

אנחנו חייבים להיות פרואקטיביים.

גבירתי היו"ר, אפשר לתת יותר ממילה טובה לביטוח לאומי?

בדיוק. זה מה שבאתי לעשות. עד שאנחנו נותנים מילה טובה.

מדהים.

באמת יישר כוח על כל העבודה, את כמי שמייצגת את הביטוח לאומי. אנחנו רואים שאתם עובדים בצורה מסודרת ועושים מאמץ כביר ובאופן גם אקטיבי אתם פונים, ותמונת המצב היא סופר חשובה. זה ארגון שיודע לנצל את הנגישות שלו למידעים, כמובן בצורה ששומרת על הפרט ועל הזכות לפרטיות, אבל מעריכה מאוד. אנחנו נשמח שהנתונים יועברו למנהלת הוועדה.

רן, תציג את עצמך בבקשה. כולנו מכירים אותך אבל זה לפרוטוקול.

רן מלמד, לשעבר עמותת ידיד, היום ארגון נקודת מפנה. עלה בדיון בוועדה לפניות הציבור, שעם כל העבודה המדהימה שביטוח לאומי עושה, שאין ספק בזה בכלל, חסרים להם היום בערך 100 עובדים.

זה לאוצר.

זה לאוצר. יכול להיות שבמקביל למה שבוועדה שם עושים, תקום גם הוועדה הזאת ותיפנה לאוצר ותלחץ לתת להם מייד את התקנים, כי זאת העבודה האמיתית שנעשית בשטח. הם מגיעים לבתים של המשפחות. הם עושים את העבודה בשטח.

תודה על ההערה.

רק שאלה אינפורמטיבית. השורדים/ות מהנובה הם תחת תקומה?

לא.

תקומה מוגדרת כחבל גיאוגרפי 0 עד 7.

אני רוצה להעלות אליכם את העניין. תיראו, בסוף זה מוגדר חבל גיאוגרפי, אבל אנשים שהיו באותו חבל גיאוגרפי נפגעו. אני חושב ששווה לחשוב עוד פעם גם אצלכם. אני מדבר דווקא על אותם אלה שלא בתוך האירוע. המיקוד שלי זה על נשים ועל תעסוקת נשים. הרבה מאוד שנפגעו בנובה, גם גברים, גם נשים, אבל אני מדבר פה על נשים. אני לא בטוח שזה לא נכון. זה נכון שזה מוגדר חבל גיאוגרפי, אבל מי שנפגע באותו חבל, איך אתה מתייחס אליו? זה עלה גם בהקשרים אחרים. ברור לי מה החלטת הממשלה.

החלטת הממשלה קבעה בצורה מאוד ברורה כי זה נכון גם לגבי זה וגם לגבי נפגעים נוספים, לאו דווקא מהנובה, שהיו שם. אנחנו כמובן מונחים על ידי החלטת הממשלה והגדרות של החבל, וככל שמשהו ישתנה, אז אנחנו - - -

אוקיי. קודם כל הבנתם את העניין של תמונת מצב. זה צריך להיכנס לרזולוציות הרבה יותר גבוהות, גם פילוח של הפניות, לא רק ממה שפנו אליכם במוקדים עצמם פיזית. גם אנחנו רוצים שתעשו ניתוח על הפניות שהיו לכם, מאות האלפים שפנו בטלפונים, בקו הספציפי שהיה מיועד למפונים. זה לך כמובן, משרד העבודה. שם להבין כמה פנו ודיווחו על פגיעה בתעסוקה. כשאנחנו מדברים על זכויות, יכול להיות שגם פוטרתי. אנחנו צריכים לדעת מה תמונת המצב. אני בטוחה שאתם לא חיכיתם לתמונת המצב כדי לעשות את תוכנית העבודה.

אני מאפשרת לך להמשיך להציג את תוכנית העבודה שלכם, וגם אחרי זה לאלה, ואנחנו ניתן ללין קפלן כיושבת-ראש הוועדה לשוויון מגדרי של השלטון המקומי. אני משערת שלך יש גם את הרשמים מהשטח של הקהילות השונות. כמה דקות ואנחנו עוברים אליך.

אם להמשיך להתייחס להיבטים של נקודת המבט כרגע או תמונת המצב, אז כמו שענבר אמרה, יש גם נתונים של ביטוח לאומי ושל שירות התעסוקה שנותנים הסתכלות. אחד הנתונים זה כמובן מקבלי המענק או מקבלות המענק, שם יש פילוח מגדרי. מקבלות המענק זה בעצם נשים שאומר שהן הגיעו לפחות 11 ימים למקום העבודה, לכן זה נתונים שהם נותנים קצת יותר צבע. בהמשך למה שאמרה חברת הכנסת קארין אלהרר, זה נותן קצת יותר צבע על המצב התעסוקתי, כי זה לא רק השכר. זה אומר קשר עם מקום העבודה, כי באמת יש נשים שממשיכות לקבל את השכר מהמעסיק, אנחנו יודעים את זה. גם ראינו את זה בשאלון, אבל הן לא מגיעות למקום העבודה.

את רואה שאני לא הקפדתי בעניין הזה, כל עוד הן מקבלות שכר.

מבחינת תוכניות התעסוקה קדימה אנחנו מזהים הבדל או חוששים שיש הבדל בין נשים שממשיכות לקבל שכר, וגם לדוגמה בשאלון העידו שהן מחפשות מקום עבודה. הן לא חושבות שהן יוכלו לחזור למקום העבודה. כרגע יש להן ביטחון כלכלי סביב מקום העבודה, אבל הן לא בהכרח ימשיכו לעבוד באותו מקום. אנחנו יודעים שככל שיש נתק שהוא ממושך יותר ממקום העבודה, הסיכוי אחר כך להשתלב - - -

במקום ניתוחים חברתיים אני רוצה שתגידי לי מה תוכנית העבודה שלכם.

אוקיי. תוכנית העבודה של תקומה בהיבטים של התעסוקה, כמובן יש גם היבטים שנוגעים ישירות לעולם הפסיכו-סוציאלי, אדם וקהילה. אני נוגעת בהיבטי תעסוקה, הם נוגעים לכמה רבדים, אחד, זה בעולמות התעסוקה, עבודה פרטנית דרך תשתיות קיימות גם של משרד העבודה וגם של משרד הרווחה, ורצון להרחיב ולעבות ולייצר תוכניות חדשות שבעצם מייצרות ליווי שבאמת פוגש את האדם במקום בו הוא נמצא, דרך ליווי קהילתי, אגב, שוב ההערה של חברת הכנסת קארין אלהרר.

שהיא מתנצלת שהיא נאלצה לצאת.

שמתחיל במיפוי תעסוקתי של היישוב, שנותן תמונת מצב מדויקת מה קורה שם, מה קורה עם מי שהולך לעבודה, כי אנחנו שומעים את הדיווחים. אני הולכת לעבודה אבל אני לא מרגישה שהתפוקה שלי. אני יודעת שהסובלנות של המעסיק היא מדהימה, אבל היא לא בהכרח תימשך לנצח. בעצם נייצר עבודה פרטנית, שוב, עם התשתיות הקיימות ולהרחיב ולעבות אותן.

בעולמות ההכשרה דרך תשתיות קיימות ולעבות אותן. זה נכון לנשים אבל זה נכון גם לגברים כמובן שכרגע לא פנויים לעבוד מסיבות כאלה ואחרות. יכול להיות שמקום העסק שלהם לא יכול לעבוד. לנצל את התקופה הזאת להכשרה, בין אם זה דרך הכשרה מקצועית ובין אם זה דרך הכשרות רכות.

בעולמות של עסקים כמובן לתת את התמיכה גם בנושא של הייעוץ העסקי, גם תמיכות כלכליות ומעטפת משלימה, בין אם העסק הצליח לשרוד ולתפקד ובין אם העסק לצערנו יכול להיות גם על סף קריסה. לצד זה אנחנו יוצרים תהליך עבודה עם המעסיקים עצמם כדי לשמר את העובדים.

לכמה מעסיקים כבר הגעתם?

תקומה נמצאת בבנייה של התוכניות.

יש לכם תוכנית להציג בעניין התעסוקה?

תוכנית עבודה יש, כן.

יש לך אותה במצגת?

לא הכנתי מצגת. נגעתי כרגע בנקודות.

אני מבקשת בפעם הבאה לבוא עם מצגת ויהיה פה דיון מעקב. לבוא עם מצגת סדורה. אני רוצה לראות תוכנית לאומית בעניין הזה. זה תוכנית לאומית. אתם מינהלת לאומית.

בשמחה. הנקודות, רק אני אגיד, החוסן התעסוקתי שהוא בעיניי נקודה מאוד חשובה ומשמעותית זה ההתערבות ברמת העסק שבעצם מאפשרת - - -

מוריה, אנחנו לא בדיון אקדמי פילוסופי. חשוב ההיבטים האלה. אני אשאיר את זה לכם. אנחנו רוצים לראות מה נעשה. אנחנו רוצים דברים פרקטיים כי הבית הזה מאוד עמוס ועם קצב. בעיניי טעות שלא באת עם תוכנית עבודה. אני יודעת תחת מי את עובדת. הייתי מצפה גם שמיכל תהיה פה, אישה מאוד רצינית. אנחנו נעשה דיון גם עם מינהלת תקומה. אחרי הביקור שלנו גם יהיה ביקור גומלין שלכן, שאמרנו שנביא את המינהלת. אני מבקשת שתהיה תוכנית שהיא ברורה. לפחות גם תראו את התמות העיקריות, כי כרגע אין לי נתונים ואין לי תוכנית סדורה שאת יכולה להציג לי. אני בטוחה שאתם עובדים. אחרי שבעה חודשים כבר צריכה להיות תוכנית עוד לפני שהם יצאו וחוזרים, ועכשיו שאנחנו כבר בשלהי החזרה.

אני רק אגיד שתוכנית העבודה נמצאת גם בהחלטת ממשלה וגם בספר תוכניות העבודה שפרסמנו.

מה זה קשור? את שולחת אותי להחלטת הממשלה?

אני רק אומרת שלא הכנתי לכאן שקף, אבל תוכנית עבודה יש ואין בעיה שנציג אותה בפעם הבאה.

בכנסת ישראל את צריכה להציג. יש הפרדה בין הרשויות. אנחנו מצפים שתציגו לנו את כל התוכניות כמי שמייצגים את הציבור, כדי לדעת בדיוק ולפקח שהדברים שנעשים הם גם הכיוון.

גבירתי יושבת-הראש, מאחר ומינהלת תקומה מוגבלת לאזור גיאוגרפי, אני חושבת שצריך לוודא שמענים דומים ניתנים גם לנפגעי הנובה, כמובן גם לצפון אבל גם לנפגעי הנובה ובמעגלים שלא מוכלים, אופקים, רהט. כל המעגלים שלא נמצאים בתוך מינהלת תקומה, שלא יפלו בין הכיסאות כי מינהלת תקומה, טוב או רע, תיתן מענה הוליסטי, ומשרדי הממשלה האחרים צריכים להיות מודעים לחוסרים..

אני חושבת שכבר צריך להיות בעיצומה של עבודה - - -

ברור. נוח לנו להגיד מינהלת תקומה, אבל פה יש איזשהו כפל אחריות. אמור להיות שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה, ויש עולמות תוכן שמשרדי הממשלה צריכים להיות אחראים ב-100% ורגע לדייק את הממשקים האלה ולוודא שלא מפספסים אוכלוסיות שלא במינהלת תקומה.

בסדר גמור.

לין קפלן, שלום, מה שלומך?

שלום, בסדר גמור. קודם כל אני מברכת על הדיון החשוב הזה. תודה על היוזמה גם לך פנינה, כיו"ר הוועדה, וגם לקארין. אני רק אציג את עצמי. מעבר לזה שאני ראש מועצת תל מונד, אני גם מכהנת כיו"ר הוועדה לקידום שוויון מגדרי של השלטון המקומי, ובכובע הזה אני נמצאת כאן. הנתונים ששמענו, דיברנו על 13% ירידה, נתונים שהוצגו מתוך 13,400 נשים, אז אני רק אגיד שזה 1,742 נשים. כל אחת זה כמובן עולם ומלואו על כל מעגלי המשפחה שכל אחת יוצרת.

אני אתמקד בנושא של הדיון שזה לא המפונים, שזה נושא חשוב בפני עצמו. אנחנו מדברים בעצם על שורדות הטבח ומצב התעסוקה שלהן.

אני נאלצת לצאת לדיון שנקבע על חקיקה חשובה מאוד בעניין אלימות מגדרית, אז יואב, תודה רבה שאתה מחליף אותי.

(היו"ר יואב סגלוביץ')

ב-7 באוקטובר אלפי צעירות וצעירים כמו שכולנו יודעים, נרצחו באכזריות. משפחות נרצחו במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח עבורן, בביתן, וכל מי שהיה שם ונחשף לאירועי הזוועה האלה, ומדובר במספרים מאוד גבוהים, חייב ללא ספק שיקום וליווי, וזו כמובן האחריות של המדינה. אסור להפקיר אותם שוב. זו אחריות שלנו כחברה, והשיקום שלהם הוא בעצם חלק מהשיקום שלנו כחברה, לכן זה נושא שהוא מאוד חשוב.

אנחנו כולנו יודעות שנשים נאנסו בברוטליות, גופן הושחת. רבות מהשורדות היו עדות להתעללות בחברותיהן, וזו זוועה שבאמת המוח האנושי לא יכול לדמיין. אני לא יכולה לדמיין מה עובר עליהן, על אותן שורדות. שיקומן הוא כמובן החובה שלנו, של משרדי הממשלה שנמצאים כאן בדיון קודם כל, והרשויות המקומיות בסוף כמו שכולנו יודעים, הכול מגיע לפתחינו בסופו של דבר. אנחנו אחראים על כל התושבים שלנו ואנחנו מתמודדים עם הנזקים האלה גם כרשויות, וזה לצד ההתמודדות עם השכול, עם המחיר הכבד שגובה המלחמה, ואנחנו נמצאים כבר מעל לשבעה חודשים.

אין רשות שזה לא פגע בה בצורה כזו או אחרת. מעגלי הפגיעה הם כמובן רחבים מאוד. השיקום כמובן צריך לכלול מתן טיפול, ואני מניחה שזה נעשה, אבל גם מתן כלים להתמודדות, ופתיחת דלת אמיתית ורחבה לחזרה ככל האפשר לחיים נורמטיביים. חיים נורמטיביים זה בין השאר עבודה, לימודים ותעסוקתן של הנשים שחוו את הזוועות הללו מקרוב. אנחנו רואים שמדובר פה במספרים מאוד משמעותיים. גם אם אני מסתכלת על ה-50%, הוצגו פה שני נתונים שונים, בכל מקרה אנחנו מדברים על מעל ל-1,000 נשים שלא חזרו לשוק העבודה. החזרה שלהן הוא חלק מאוד חשוב בשיקום שלהן כמובן, ומשרדי הממשלה חייבים לפעול לשם כך. אני שמחה לשמוע שיש איזושהי תוכנית. לא זכינו שהיא תוצג, אבל אני שמחה לשמוע שיש תוכנית, ואני מצפה ממשרד העבודה לפעול בשתי זרועות, זרוע אחת מול המעסיקים שעל זה פחות דובר בדיון, והזרוע השנייה היא עם השורדות. אני מבינה שיש כבר תוכניות לליווי השורדות, לחזרתן לשוק העבודה, וזה חשוב וזה נכון.

יש כמה אפשרויות אופרטיביות שצריך לשקול אותן, אחת, זה לצאת בקמפיין למעסיקים ולתגמל אותם על העסקת שורדות. לתת ליווי למעסיקים. הבנתי שמשהו נעשה, אבל אין שום ספק שגם המעסיקים יתמודדו ומתמודדים עם אתגרים שונים בתעסוקת השורדים והשורדות. זה מאתגר כמובן ולכן צריך לתת את התמיכה ואת המוטיבציה ואת הדרייב למעסיקים גם בהיבט של תגמול כלכלי. אני חושבת שתמריץ כלכלי זה משהו שתמיד עובד מעבר להסברת החשיבות וכן הלאה.

חשוב להבין שלמדינה יש בעצם אינטרס כפול בהחזרתן לשוק העבודה. זה הכרחי קודם כל במובן המוסרי מבחינת לקיחת אחריות של המדינה, של החברה שלנו על מה שקרה. יש פה חוב מוסרי מאוד גדול, אבל גם בהיבט הכלכלי. ההשקעה בנשים הללו בטווח הקצר תניב פירות של נשים שיחזרו לעצמאות. הן יחזרו להיות יצרניות והן לא יהוו נטל על המדינה שנים קדימה, כך שבכל היבט שלא נסתכל, אם זה מוסרי ואם זה ההיבט הכלכלי קדימה, ההחזרה של הנשים הללו ששרדו את הטבח לשוק העבודה היא חשובה מאוד. ככל שעובר הזמן וזה לא נעשה במלוא הכוח, ובמימוש מלא של התוכנית, כולל הוספת אלמנטים נוספים שעלו פה בדיון, ככל שעובר הזמן השיקום יהיה קשה יותר ואולי בחלק מהמקרים אפילו בלתי אפשרי, לכן המהירות פה היא חשובה מאוד ויפה שעה אחת קודם. זאת הציפייה שלנו ממשרדי הממשלה.

לא הוזכרו פה, אגב, החטופות ששוחררו, שכמובן גם הן עברו גיהינום בשבי המרצחים, וצריך לתת את הדעת גם עליהן גם בהקשר הזה. תודה רבה. אני שוב שמחה לשמוע שיש איזה שהן תוכניות, אבל צריך לקדם את זה בדחיפות מאוד גדולה.

לין, תודה רבה.

נעבור לדניאל סלומון.

בוקר טוב, קודם כל אני אגיד שאני ביום השלישי לחזרה מחופשת לידה, מיחידת יתד במשרד הרווחה.

קודם כל מזל טוב.

אני אגיד מה שאני יודעת. נמצאות כאן בוועדות המקבילות השותפות לעבודה. יחידת יתד אחראית בעצם על שורדי ושורדות המסיבות.

יש ראשי תיבות?

זה השם של היחידה, לא ראשי תיבות. בהקשר התעסוקתי, ממש בימים האלה משרד הרווחה יצא בקול קורא עם קרנות הביטוח הלאומי, עם הקרן למפעלים מיוחדים, לתוכניות ייעודיות לשורדי ושורדות הנובה. חלק מהתוכניות האלה הן יותר בהיבטים הפסיכו-סוציאליים שיקומיים. חלק מהתוכניות האלה יותר ממוקדות תעסוקה. זה בהמשך לדברים שנאמרו כאן. התוכניות האלה יוצאות לפועל ממש בשבועות הקרובים. זה מה שיש לי לתרום בשלב הזה לדיון.

איך זה הולך לעבוד? מקבלים שמות, פונים אקטיבית? איך זה הולך לעבוד מבחינה טכנית?

תרצי, ענבר, להוסיף מה שאת יודעת?

אתה שואל מבחינת הטמעה ושיווק?

כן.

אוקיי, אז בעצם במשרד הרווחה היא מאוד פעילה יחד עם עמותת נובה טרייב. גם ביטוח לאומי נמצא שם ביריד. יש להם יריד שבועי שהם מקיימים. אנחנו גם נמצאים שם למיצוי זכויות. הרעיון הוא שנשווק את זה בקרבם ובקרב כל הצעירים דרך אתר הביטוח הלאומי, דרך רשתות חברתיות.

אני שואל כי הרי יש את השמות של האנשים.

אתה שואל אם ישלח אליהם SMS?

כן.

יכול להיות. אנחנו נשקול את זה בהחלט בחיוב על כל המרכזים האלה. אולי נעשה הצלבה עם מי שלא עובד. אנחנו מאוד משתמשים בפלטפורמה הזאת חדשות לבקרים.

אז תשתמשו בה?

בשמחה.

בגלל שזאת גם רשימה סגורה של אנשים, אז יותר קל להפנות אליהם.

זה נכון, אבל לפעמים הדברים הטריוויאליים, לא עושים אותם. בגלל זה אני שואל את השאלה הטריוויאלית.

אנחנו נעשה את זה וגם אנחנו מפיצים את זה עם הערוצים של העובדים.

בסדר.

דניאל, מזל טוב.

תודה.

נעבור עכשיו לקרן בן הרוש, בבקשה.

לי קוראים קרן בן הרוש, הרשות לקידום מעמד האישה. בנוסף ל'שחר שני' שהיה לה איזה שקף, היא רצתה להציג אותו, אז אני לפני. אפשר להעלות את השקף עכשיו אבל אולי אני אשאיר לה לאחרי זה. אני אדבר על התוכנית שאנחנו מקדמות עם משרד נגב גליל, מעטפת רגשית לצעירים וצעירות. החלק שלנו, של הרשות לקידום מעמד האישה הוא למעשה לצעירות. המעטפת הרגשית אמורה להיות הוליסטית כזו. המטרה שלה להחזיר את הצעירים והצעירות למעגל התעסוקה, ביניהם לעשות איתור לנפגעי הנובה, לשורדי היישובים שהיה בהם חדירה. התוכנית אמורה לצאת לפועל עוד חודשיים.

מה מכילה התוכנית?

ממה היא מורכבת?

כן.

אנחנו נשלח את התוכנית בהקדם.

לא את הפרטים. קצת בגדול להבין על מה מדובר.

היא אמורה לתת מעטפת רגשית הוליסטית כזאת. היא יותר טיפולית, יותר רגשית.

ואיך החיבור לביטוח הלאומי ולכל המשרדים האחרים בהקשר של המעטפת הרגשית?

אני אבדוק את הפרטים ואני אחזור לוועדה.

מה שאני מציע, אחד מהדברים הכי גרועים שיכולים להיות, הם גם טובים אבל גם גרועים, שכולם עושים המון ולא מחוברים. זה לא פעם ראשונה. זה לא רק בוועדה הזו, בהרבה מאוד ועדות, אז יש המון, גם ארגונים חברתיים, גם אחרים, גם משרד העבודה והרווחה, הביטוח הלאומי. המון גופים. בלי להתחבר למה שהיתר עושים, כל אחד עושה משהו, שם 'וי' ושם שקף. בסוף יש אוסף של שקפים ואנשים בדרך כלל נמצאים בין השקפים. הם לא בשקף. אני מבקש, אין לי סמכות להורות אבל אני מציע שתעשו מפגש עם ביטוח לאומי ועם משרד העבודה והרווחה ותיראו שלא עושים עוד מאותו דבר או עושים פחות טוב מאותו דבר, בסדר?

כן, כן.

זה מה שאני יכול לתרום לדיון.

בהחלט אנחנו נפעל כך.

אוקיי.

עכשיו אנחנו נעבור לאולסיה.

שמי אולסיה קנטור, אני יושבת-ראש ארגון "לב אש". זה ארגון פילנטרופי. מה-7 באוקטובר אנחנו פועלים בדיוק בזירות איפה שהממשלה הייתה צריכה לפעול ושם אין נציגי ממשלה. אנחנו בחודש שמיני מתחילת האירוע, ואני שומעת אתכן, בנות, ובאמת אני כואבת וזה מטלטל אותי לשמוע שבין המספרים שאתם אומרים למה שקורה בשטח אין שום קשר. זה מביא אותי שוב פעם למסקנה שהממשלה הזאת היא חיה באיזשהו עולם מקביל שאין לו שום קשר למציאות ולאזרחים של מדינת ישראל.

הייתי בכנס במרכז חוסן שפתחו עכשיו במרכז האקדמי רופין. הסקר נערך על ידי שני פרופסורים שהם נחשבים כוכבים בין-לאומיים לטראומה, אחד זה פרופ' יוסי לוי בלץ, ואחד זה פרופ' יובל נריה, שהם בוודאות אומרות שבמדינת ישראל כרגע יש מעל חצי מיליון נשים שהן סובלות מטראומה, ואתן מדברות על איך להחזיר אותן לשוק העבודה. כמובן זה חשוב מאוד להחזיר אותן לשוק העבודה, אבל לפני שאתן מחזירות אותן לשוק העבודה חשוב מאוד לטפל במצב בריאות הנפש של הנשים האלה.

הארגון הפילנטרופי שלנו, "לב אש", הוא עושה בדיוק אותו דבר מה-7 באוקטובר. אנחנו נותנים טיפולים הוליסטיים לכל הנפגעים של האירועים של ה-7 באוקטובר. בהתחלה אנחנו כמובן התגייסנו כמו כל אזרח במדינת ישראל, ואנחנו נתנו טיפולים לאנשים שהם נחשפו לזוועות של 7 באוקטובר, של היישובים בעוטף, של שורדי הנובה, אבל אנחנו לאט-לאט הבנו שהמעגלים האלה הם מתרחבים ומתרחבים, וכך זה הביא אותנו לעבודה מאוד רחבה עם הרשויות המקומיות, עם ראשי המועצות, עם ראשי הקהילות. בכל מקום איפה שאני מגיעה והמטפלים שלי מגיעים, נשים מתארות בדיוק אותה תחושה. זה טראומה של הבגידה שהן חשות, בגידה של המדינה, בגידה של הצבא, בגידה של המשטרה, בגידה של המנהיגים. הם לא מרגישים שיש איזשהו מגן בינם לבין הזוועות של העולם האכזרי הזה. הן גם מתארות שיש עלייה ברמת החרדות של הילדים שלהן ובני הנוער.

דיברה פה לפני הדוברת ואני ממש מסכימה איתה, שהזמן פה הוא מאוד קריטי. המשרדים של הממשלה לא היו מוכנים להיקפים כאלה של טראומה נפשית. מה שיש להם לתת מענה זה מענה מאוד קונבנציונאלי, קח כדורים נגד חרדה, אבל לכדורים נגד חרדה יש תופעות לוואי מאוד קשות ולא לכל בן אדם זה מתאים. עד שהם מוצאים איזשהו כדור שמתאימים להם, הנשים האלה לא יכולות לחזור לשוק העבודה.

רק שאלה, אולסיה. מבחינת חיבור של העמותה שלכם אל מול משרדי הממשלה, אל מי אתם מחוברים?

אנחנו לא רואים משרדי ממשלה בשום מקום. אנחנו עובדים עם רשויות מקומיות - קדימה צורן, אשדוד, קרית גת.

אני שואל בשביל להבין, כי בסוף גם רשויות מקומיות מחוברות למשרדי הממשלה. שמענו גם את לין קפלן.

אנחנו עובדים עם האגפים של הרווחה שלהם. הם מרכזים את כל הנתונים. רשויות מקומיות נותנות את המענה הזה. הם פונים לגופים פרטיים, פילנטרופיים כמוני וכמו אחרים. יש הרבה גופים שהם עכשיו עובדים עם התרומות שהם מגייסים.

באיזה מקומות בארץ אתם עובדים?

קדימה-צורן, אשדוד, קרית גת, תל אביב, עוטף, פתח תקווה. מה שאני רוצה להגיד, שאנחנו פה לעזור לכם. תיצרו קשר עם המרכזים האקדמיים. בכל בית ספר איפה שמלמדים עכשיו פסיכולוגיה, סטודנטים יצאו לעבודות שטח. הם מכירים את הנתונים. הם מכירים את האנשים, באוניברסיטת תל אביב, במרכז אקדמי רופין. יש מחקרים מאוד מפורטים על מה שקורה עכשיו בשטח במיוחד עם נשים ובשוק העבודה, כי זה המטרה של כולנו.

בסוף צריך לראות איך השיח מתארגן ביחד. בסוף יש מדינה ויש ממשלה, גם אם אני נגדה, אבל אני בפוזיציה אחרת פה.

אני רוצה לשמוע ממשרד העבודה והרווחה לגבי הפעילות.

אני לא יודעת אם זה לא היה ברור. אחד, האלמנטים המרכזיים, תמת העבודה שלנו הוא שיתופי פעולה גם במידע איפה שזה אפשרי ולא פוגע בצנעת הפרט, ובוודאי עם רשויות מקומיות. כל השולחן הזה שיושב פה עובד ביחד, בונה תוכניות ביחד, מתייחס לאלמנטים הטראומטיים, אני הראיתי קודם. זה אחד האלמנטים המרכזיים.

דבר אחד ברור, אתן לא מכירות.

לא.

נעים מאוד. תכירו. האירוע הוא אירוע עצום, רב מימדי.

של כולנו.

של כולם. אין פה שני צדדים או שלושה צדדים או ארבעה צדדים, מאחר וזה דפוס שהוא חוזר על עצמו בהרבה מקומות לא מתוך כוונה רעה. אין לאף אחד שום כוונה רעה. כולם, יש להם אוסף של כוונות טובות. לפעמים זה לא מתחבר. מה שאני חושב שנכון לעשות, זה אני אומר כעצה. במקרה הגיעה אולסיה. אולי יש פה עוד אחרים. אני חושב שמה שצריך לעשות זה פשוט לעשות איזשהו קול קורא ולהתחבר כולם ביחד ולראות. יש מקומות, בלי לפגוע באף אחד, שהרמה המקצועית היא לא תספיק לדעתכם. אם רשות מקומית התקשרה עם איזושהי עמותה, הרשות המקומית מצאה לנכון שיש רמה מקצועית מספיק טובה. לכם זה יכול לחסוך כאב ראש במידה מסוימת אם תדעו שנגיד המקום הזה מטופל. פה נמצאות שתיים, אז תיפגשו. אני אומר משהו יותר כוללני כי יש הרבה מאוד עמותות. אני מניח שגם אתם לא מכירים את כולן, והיכולת לתקשר היא משמעותית. זה מה שיש לי לתרום לדיון הזה לפחות ברמה הפרטנית.

כל הרשויות המקומיות שמתקשרות, הן עושות את זה בצורה מסודרת. בסוף הם לא מתקשרים עם מויש'ה, בוא או דפנה, בואי. יש איזושהי התקשרות ברשויות. יש X רשויות במדינת ישראל. אפשר לשאול אותם עם מי הם עובדים ולקבל תשובה כזו או אחרת. אני סומך עליכם שתדעו לעשות את זה.

אני חושבת שמה שעולה פה מאוד חזק זה חוסר התכלול הבין-משרדי. יש את הקבינט החברתי-כלכלי שבראשו עומד ראש הממשלה, שכל המשרדים החברתיים ולא רק, נמצאים שם, שנדמה לי לא התכנס כבר חודשים רבים. קשה לבוא בטענות לעובד הציבור שיש לו את עולם התוכן שלו, כשברמת ההנהגה וברמת התכלול אין איזושהי הובלה שאומרת, חברים, בואו תשבו, הביטוח הלאומי, משרד העבודה, משרד הרווחה, תדייקו את הצרכים, תיראו מה נדרש, תחלקו אחריויות, תיצרו קשר עם החברה האזרחית שהתגלתה באמת במלוא כוחה וחוזקה. זה לא אתם, אבל בכל דיון סוגיית התכלול עולה ואנחנו מוצאים שהרבה אנשים עושים אותו דבר, והרבה אנשים לא עושים דברים שנדרשים. יש מינהלת תקומה, אבל בעולם מתוקן קבינט כלכלי-חברתי, פורום מנכ"לים, משרדי ממשלה היה צריך לעשות את העבודה הזאת. יש לנו פה, סליחה, כמעט שמונה חודשים שאנחנו מדשדשים בתפקוד ולכן גם אני בצד של המפה שקוראת לבחירות.

כדי לחסוך לכם זמן ומשאבים על הנתונים, האוניברסיטאות, מרכזים אקדמיים, בכל אוניברסיטה, אני אומרת לכם בוודאות שיש שם בית ספר לפסיכולוגיה. הם עשו כבר עבודות שטח. יש שם נתונים. תיפנו למרכזים האקדמיים. הם ישמחו לשתף פעולה ולשתף אתכם בכל הנתונים והתובנות שלהם.

אני קצת בחיוך, קצת בכאב. מאחר ואני התייאשתי כבר מזמן - - - , אני עובד בטקטיקה. הטקטיקה כנראה יותר טובה מכל מילים גבוהות של אסטרטגיה. ברמה הטקטית אני חושב שנאמרו פה על כמה מקומות. הגברת עובדת איתם. קדימה-צורן, אשדוד. תעשו אחר כך את הבדיקה. תעשו את החיבורים ונרוויח ברמה הטקטית. את האסטרטגיה, חברת הכנסת מטי הרכבי אמרה מה היא חושבת ועכשיו בבקשה.

תודה. שוב, רן מלמד. אני לא ידוע כמי שמגן בדרך כלל על הממשלה, אבל הפעם אני ברשותך כן רוצה לעשות את זה. אני מאז ה-8 באוקטובר פועל באלמנטים שונים, בין אם פילנטרופים ובין כאחרים בסיוע לאוכלוסיות השונות שנפגעו מהטבח הנורא, כולל אגב גם למפונים ואנשים מהצפון שלא באו לכאן מספיק לידי ביטוי לדעתי.

חשוב מאוד להגיד שבסופו של דבר יש תכלול. התכלול מדבר על זה שראשי הרשויות המקומיות רוצים להוביל את התוכניות של השיקום של התושבים שלהם בעצמם. היום מי שניגש למשרדי הממשלה, גם אם הוא משכנע את משרד הרווחה או את הביטוח הלאומי שיש לו פרויקט מצוין להציע, בסופו של דבר המוסד לביטוח לאומי או המשרד הממשלתי אומרים שהרשות המקומית תבקש את זה מאיתנו, אנחנו נעביר לה את התקציבים ותוכלו לעבוד דרכם. אני חושב, אדוני, שזאת צריכה להיות הדרך הנכונה, כי בסופו של דבר מי שנמצא באמת בשטח זה הרשויות המקומיות.

אפשר לדבר על האם המכלולים של העברת המידע בין משרדי הממשלה והארגונים והקבוצות השונות לבין הרשויות לבין האחרים הם מספיק טובים. בהחלט יש לדעתי דברים לשפר, אבל תפיסה שאומרת שזאת תפיסה שראשי הרשויות מנסים להוביל כבר הרבה מאוד זמן, שאומרת, אנחנו חיים בשטח, אנחנו יודעים מה באמת הצרכים של האנשים, של האזרחים, של התושבים שלנו, היא התפיסה הנכונה. אני לא מתפלא אולי שלא מכירים את אולסיה במשרד הרווחה. מספיק שבקדימה-צורן יכירו אותה, ואם קדימה-צורן יחשבו שמשרד הרווחה צריך לממן פרויקט שאולסיה מובילה או משהו, הרשות המקומית בקדימה-צורן צריכה לדאוג ממשרד הרווחה או למינהלת תקומה, לקבל את התקציבים, והתקציבים, אגב, קיימים.

אדוני, אני חייבת לציין וסליחה שאני קוטעת אותך. אני לא יודעת מתי בפעם האחרונה עבדת מול רשויות. הלוואי ונגיע ליום שיד ימין תדע מה יד שמאל עושה בתוך הרשויות, כל שכן בין רשויות. חברת מועצה.

סטלה, אנחנו מכירים עוד מהתקופה שהיה לי מרכז גדול מאוד של עמותת ידיד באשדוד, ואני יודע איך עבדתי עם הרשות המקומית באשדוד.

מר מלמד, אני מציעה לך לשאול את ראשי הרשויות.

אני עובד מולם.

הם בתסכול הדומה הזה. ראשי הרשויות, אנחנו ראינו כמה פעמים ביקרו אותם, למשל את ראשי הרשויות בצפון.

ראשי רשויות אומרים שאין להם אימא ואבא במשרדי הממשלה.

בסוף הממשלה הזאת פועלת לריכוזיות.

בואו לא נדבר ברמה הפוליטית.

זה לא פוליטי, זה יתמות. זה לא קשור לפוליטיקה. הם יתומים ממשרדי הממשלה, לא משנה מי יעמוד בראשם. הפקידות של הממשלה לא מתפקדת מול חברי מועצה. אני חברת מועצה.

זה שלא מתפקדים מול חברי מועצה, אני מסכים איתך. זה סיפור אחר לגמרי. הם עובדים מול ראשי הרשות.

מול הפקידות של הרשות הם לא עובדים. בואו לא ננסה לייצר עולם אוטופי.

חברים, אל תבינו לא נכון. אני רק נראה ליברל ונראה דמוקרט. אני לא. שיהיה פה מטרה לדיון. אני מזכיר לכולם מה היום נושא הדיון. הוא לא הנושא של פנינו לאן. הוא נושא מאוד ממוקד, מאוד ספציפי שהוא מתנהל פה בכנסת במספר ועדות במקביל, לכן אני כן רוצה להתרכז בעניין הזה, ולנסות דרך הוועדה הזאת לתת עוד פוש ודברים שיקרו אולי טוב יותר, ולחבר בין הדברים, לכן אני לא אפתח את הנושא לדיוני עומק איך הממשלה עובדת או לא עובדת, ואתם יודעים מה אני חושב. אין טעם שאני אחזור על זה.

זאת ממשלה שמקדשת את הריכוזיות.

זה נכון, אבל נכון לעכשיו יש פה נושא ספציפי על אירוע ספציפי קשה. אני בעיקר רוצה לבדוק שבין כל השקפים של כולם לא נופלים אנשים בדרך. מניסיון החיים שלי, הרבה אנשים נופלים בין השקפים, אז אני רק רוצה מצגת אחודה. צר עולמי. את כל התיקונים האחרים מתישהו, לכן אני כן חושב מבחינתי לעשות את החיבורים האלה. אני חושב שזה המקסימום שאני יכול לתרום כרגע לנושא הספציפי בדיון הספציפי, כי אנחנו מדברים פה על נושא ספציפי היום, והגענו רחוק. ברגע שמתקדמים במשהו, מגיעים לאיזשהו מקום. כשמתפזרים זה בסדר, אבל מתפזרים. חוזר לנושא הדיון. אחרי שחזרתי יש את ההקשרים האלה. תודה.

אנחנו נעבור עכשיו להודיה מויאל משדולת הנשים.

תודה רבה. אני אגיד שהחל מתחילת המלחמה אנחנו מפעילות קו למיצוי זכויות לנשים, ומגיעות אלינו מאות פניות של נשים שמתקשות בתהליך מיצוי הזכויות שלהן מול גורמי הממשלה, גם מפונות ביניהן. אנחנו רואות מגמה שהולכת וגדלה, שאנחנו מקבלות אותה גם מנשים שמגיעות אלינו וגם מארגונים אחרים שלא נמצאים כאן היום, וגם מיוזמות פרטיות, של נשים שבעקבות הטראומה חוות קשיים בשוק התעסוקה, גם פיטורים, חל"תים, קשיים בחזרה למקום העבודה, גם קשיים במציאת עבודה חדשה. יש מגמה גם הולכת וגדלה של אותן נשים שפשוט מתייאשות בתהליכים הביורוקרטיים מול הביטוח הלאומי. הן פשוט לא ממשיכות להגיש טפסים, לא ממשיכות להביא אישורים, לא הולכות לפסיכיאטר שהן צריכות להביא את האישור הרביעי ממנו. הן פשוט לא עומדות בזה והן נשארות בעצם תלויות באוויר. גם אין להן עבודה וגם הן לא מצליחות להשיג את מה שמגיע להן לפי מה שהמדינה קבעה, לפי חוק.

אני מאמינה שהחזרה לשוק התעסוקה היא חשובה מאין כמוה וזה אינטרס גם של המדינה וגם שלנו כחברה, אבל לפני כן אני חושבת שאנחנו צריכות להסתכל על המצב הזה בעיניים, ולהגיד שיש כאן אוכלוסייה שצריכה ליווי וטיפול מאלף ועד תיו, ליווי רגשי, ליווי תעסוקתי. מישהו צריך לקחת עליהן אחריות. נציגת הביטוח הלאומי כבר לא כאן. הריצ'ינג אאוט שעושים הוא לא מספיק. אתם לא מגיעים לכולן. לצערנו הרב יש המון שנופלות בין הכיסאות.

אני שמחה לשמוע על התוכניות השונות שהצגתן כאן. זה באמת לא מובן מאליו ואנחנו שמחות לראות את זה.

אתם הפניתם הרבה נשים גם אלינו.

לגמרי, אבל זה גם לא מספיק. זה לא מספיק מהר. צריך במומנטום לתפוס את זה עכשיו לפני שהאנשים האלה והנשים האלה הולכים לאיבוד. לא מספיק מגיעים לכולם.

אני אגיד משהו לביטוח הלאומי, שצריך לצמצם את הביורוקרטיה. אם צריך עכשיו לתת ולהכיר בכולם כזכאים לקצבת נכות, אז צריך לעשות את זה ולהתעסק עם הביורוקרטיה אחר כך. לא להתחיל לעשות חשבונות עם אנשים שברחו מהמסיבה, מהתופת, שמתמודדים עם דברים מזעזעים שאני לא יודעת אפילו איך לתאר.

בתוך כל האוכלוסייה הזאת של המסיבה, אנחנו מדברים פה גם על נשים שבכל מקרה יש להן גם קשיים נוספים בשוק התעסוקה. יש פה שילוב שהוא קטלני, גם חוויות טראומטיות וגם קשיים של נשים בשוק התעסוקה. אני חושבת שצריך כמה שיותר להקל ולהושיט יד ולעזור בכל מה שאפשר. הדבר הראשון בעיניי שצריך לעשות זה ממש ריצ'ינג אאוט ולפנות אחד-אחד. יש לכם את האנשים. יש את האנשים שלא עובדים. יש לכם מספרי טלפון. הביטוח הלאומי יודע לעשות את זה. יודעים להגיע לכולם ואין סיבה שלא נעשה את זה. היינו צריכים לעשות את זה כבר לפני שמונה חודשים.

תודה.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו ממשרדי הממשלה?

אני אשמח לסיים את ההצגה אם אפשר, אדוני. אני התחלתי וקטעו אותי. אני רק אגיד שמה שאתם מדברים עליו זה בדיוק מה שאנחנו עושות. אחד הדברים של החיבור הזה בין הטראומה, עיבוד הטראומה, היכולת שלי להשתקם סביב קבוצת נשים שהיא קבוצת השוות שלי, לדבר על הקשיים, בכלל להתחיל לחשוב על חזרה לתעסוקה, כי לתעסוקה יש כוח אדיר ביציאה ממשבר, והסיוע ביציאה ממשבר הוא אינהרנטי בעבודה שלנו. מאוד חשוב להגיד, וזו תוכנית 'שחר נשי' שפיתחנו בחברות ובשותפות עם הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, שהעבירה אלינו את התקציב, תוכנית שהוקדשה אך ורק למפונות במוקדי הפינוי בתהליך קבוצתי ואישי בליווי של מומחיות מתחום הטראומה והתעסוקה. זה היה תוכנית מאוד אינטנסיבית. היא פנתה תוך חודש, 20 מוקדים שונים. 285 נשים עברו אותה ו-85% מהן העידו שלפני התוכנית הן לא היו מסוגלות בכלל לחשוב - - -

היא תחת תקומה.

זה ספציפית לא היה תחת תקומה. חשוב לי להגיד, אנחנו מאגמים משאבים מכל מי שרוצה לעבוד איתנו. פה ספציפית היה נכונות של הרשות לקידום מעמד האישה שהביאה תקציב לעולם הזה של נשים. אנחנו בנינו איתם את התוכנית באמצעות עמותת "בעצמי", ואנחנו ממשיכים אותה עכשיו בגלל ההצלחה שלה סביב הנושא הזה בדיוק שהיא העלתה.

שאלה אחת שהיא הכי מסקרנת אותי. דמיינו שאני אישה בעוטף תחת הקריטריון של הדיון הזה. האם אני יודעת את כל מה שאתן יודעות לעשות? זאת השאלה המרכזית שמעניין אותי לדעת, כי אם התשובה היא לא ב-100% - - -

היא לא ב-100%.

יש הבדל בין 100% ל-50% ל-70%. אני חושב שהמוקד של הסיפור הרבה פעמים, כאזרחית כרגע, שאנשים לא תמיד יודעים. יש איזו הנחת עבודה למי שעושה עבודה, שיודעים מה הוא עושה. זה הנחת עבודה שהיא תמיד בסתירה למציאות, לכן אני לא בא ואומר, עשינו וגיבורים. פשוט הנגשת מידע והיכולת להגיע למידע. אני חושב שזה משהו שהוא פחות מידי ידוע. נעשים הרבה מאוד דברים טובים ולא יודעים עליהם, וכשלא יודעים עליהם אז הם לא באמת דברים טובים. האנשים שצריכים לקבל את השירות הזה לא מקבלים אותו. אני אומר את זה לא בגלל שאני יודע ספציפית על משהו או מישהו שאמר לי משהו. אני פשוט יודע שזה טבע העולם, וגם אני מכיר את טבע המשרדים הממשלתיים. לא צריך תשדירי שירות. יש המון דרכים להגיע, בטח שחלק מהאוכלוסיות הן אוכלוסיות מפולחות, יודעים עליהן, הן נמצאות במאגרי המידע כי חלק מהם מקבלים טיפולים, ובסוף מי שמטפל ב- Xלא בהכרח יודע שגם זכאי ל-Y.

כשאני מדבר על האנשים בין השקפים, לזה אני מתכוון. אני לא מדבר עכשיו על דברים גדולים. אני מדבר על דברים ממוקדים של בעלי המקצוע, אנשים מה שנקרא בדרג הפועל, לא בדרג שנואם נאומים כמוני. על הדרג הפועל. חיבור חסר תמיד כמעט בכל דבר, ופה יותר מתמיד צריך לייצר את החיבור הזה. מרגע שהתשובה היא לא כולם יודעים ב-100%, אני מבקש שתחשבו על דרך של חיבור, לא מתוך שמישהו לא רוצה. הרבה פעמים כשאנחנו בתוך משהו, אנחנו לא מבינים איך כולם לא יודעים מה אנחנו עושים. זה הרי תחושה בסיסית הכי עמוקה שיש לכל בן אדם שעובד עם אנשים.

אני הייתי גם היועץ הארגוני לאירוע. זה משהו שאני חושב שחשוב, כי כולם פה בשולחן באמת רוצים לעשות טוב. זה לא איזה ויכוח שההוא רוצה ככה. כולם רוצים לעשות טוב. אני מציע דבר כזה, אנחנו נרוץ על המצגת שלא תצאי מפה ותגידי, וואו, באתי עד לפה, לא נתנו לי להציג מצגת, אבל תעשי את זה מהר ואז נעשה סיכום של הדיון.

אני יכולה חצי משפט?

חצי משפט תמיד טוב.

התפקיד של הממשלה בשיקום העורף הוא קריטי. בכל המקומות שאנחנו מגיעים לשם, נשים מרגישות שהן שקופות, ואנחנו, הפילנטרופים והנציגים של הציבור אומרים, אבל אנחנו פה, אנחנו אתכם, אנחנו רואים אתכם, אנחנו באנו לעזור. פעם אחרי פעם הם אומרים, אף אחד מהממשלה לא פנה אלינו. התפקיד של הממשלה הוא קריטי כדי לתת להם ביטחון שהמדינה פה היא פועלת והיא רואה אותם.

אני מסכימה עם כל מילה שנאמרה פה, ואני אגיד שהרבה מהמאמצים שלנו הם בדיוק זה. כמו שאתם רואים, שאנחנו שמים לעצמנו מה הלאה, אחד הדגשים העיקריים מתוך ארבעה למה הלאה, זה כמה שיותר להנגיש את השירותים באמצעות השותפויות.

אחד הדברים שאנחנו עכשיו בונים עם ביטוח לאומי, ביטוח לאומי מרכז את זה, מתכלל את האירוע כי יש לו את הנגישות לנתונים של האנשים, זה את מתן השירותים שלנו, הפריסה של מרכזי הזדמנות, מה הם נותנים, איך אני משתמש בהם. זה שירותים חינמיים. אין פה, אני זכאי לזה או לא זכאי לאחר. אתה מגיע, בונים לך חליפה אישית. הסיפור הוא הכוון תעסוקתי, הרבה שיפור מיומנויות, הכשרות, כל מה שיכול לאנשים שלפעמים לא פנויים עכשיו לעבודה, בעיקר נשים. אני אומרת את זה בהקשר הזה. גם לשדרג את עצמי לשלב הבא, ללמוד משהו וכו'. אנחנו עובדים הרבה במסגרת מיני ממשלה, חשוב להגיד. זה קובץ של כל משרדי הממשלה שפותחים כל פעם במוקדי הפינוי ביחד. יכול להיות שאת לא רואה אותנו כל הזמן. היינו יותר פרוסים ועכשיו אנחנו הרבה במיני ממשלה.

הסיפור של סל המענים הגמיש, כל פעם לייצר עוד ועוד מענים שהם יותר מותאמים ויותר חדשניים. זה בתוכנית של מינהלת תקומה. אנחנו עובדים עם הרשויות בהקשר של הדיון היום, שדרות, אופקים ונתיבות. בכל אחת מהן יש לנו מרכז הכוון תעסוקתי.

מה עם רהט?

רהט, יש לנו גם מרכז, נקרא ריאן. אנחנו עובדים שם בצורה של מכרז שעובד בתוך רהט, אבל זה לא דרך הרשות המקומית. הסיפור של שדרות, נתיבות ואופקים זה עבודה דרך הרשויות המקומיות, מתוך תפיסה של הרשות רואה את התושב.

סתם שאלה של ידע כללי. למה ברהט לא דרך הרשות?

יש לנו מכרז מרכזי על כל היישובים הערבים בארץ.

אוקיי, אני מכיר.

היית בהם. אתה מכיר היטב.

יש משמעות שזה דרך הרשות.

נכון. יש פה ויש שם. גם היסטורית קיבלנו את הזדמנות ממשרד הרווחה שעבד דרך הרשויות.

את אומרת, יותר נכון?

יכול להיות כך, יכול להיות אחרת. אני לא רוצה לשפוט את זה. כן חשוב לי לשים את זה על השולחן. מבחינת ראיית הרוחב אני פונה מעל הבמה הזאת. כל מי ששומע, רואה את הדיון וזקוק או זקוקה לאיזשהו סיוע בחזרה לתעסוקה, בבירור הזכויות התעסוקתיות שלי, זכויות העובדים שלי, אנחנו פה. מוקד פניות הציבור של משרד העבודה, אני עוד רגע אוציא את הטלפון ואני אתן לכם אותו, מרכזי הזדמנות הפרוסים ברחבי הארץ, תוכניות התעסוקה שלנו. אני מנצלת את הבמה הזאת בשביל להגביר את הנגישות, ואנחנו נמשיך ונעבוד כמובן עם הגופים המוסמכים והנתונים. תודה רבה.

תודה לך. תיראו, אני אגיד דבר אחד לסיום. אני שואל את הנציגים של משרדי הממשלה ותקומה לצורך העניין, לפני שאני אגיד את הסיכום הפורמלי של הדיון. אוקיי, היינו בדיון, הלכנו הביתה. ישאלו אותנו בבית מה לקחנו מהדיון הזה, מה אנחנו יכולים לעשות אחרת, מה למדנו? אז אני אתחיל אתכן, מה כל אחד למד. יש תשובה גם להגיד, לא למדנו כלום. גם תשובה טובה, אבל אפשר להגיד.

אני חושבת שעלו כאן הרבה נקודות חשובות. אני אגיד את הדברים שרשמתי לעצמי.

מספיק אחד.

אוקיי, אז אני אגיד את הדבר האחרון שדיברת עליו, על הנגשת המידע, לוודא באמת שהמידע מגיע כמה שיותר לשטח דרך כל הגופים, כי אנשים שונים נוטים לפנות. יש אנשים שנוח להם לפנות דרך הרשויות או דרך מרכזים אקדמיים. אחרים, היה להם חוויה טובה עם גופים ממשלתיים אחרים. אחרים דרך עמותות. לנסות להגיע כמה שיותר רחב. תודה.

תודה.

בעיקר להגיד שנשים שנפגעות מהמלחמה זו קבוצה מאוד גדולה. אני חושבת שכולנו נפגענו מהמלחמה בכל מיני דרכים, ובתוכה יש כל מיני פילוחים ויחידות שונות בממשלה וגם גופים שונים בחברה האזרחית שמטפלים בקבוצות שונות מתוך הפילוחים האלה. יש ביניהם הבדלים של גילים, של סטטוס משפחתי, של רקע תעסוקתי וכן הלאה, אבל גם יש דברים שמשיקים ביניהם, ואותם לא בטוח שאפשר לתכלל, את כל הקבוצה הגדולה הזאת שנקראת נשים במדינת ישראל שנפגעו. יכול להיות שצריך לטפח יותר את המקומות שבהם כן יש נקודות דמיון בין הקבוצות השונות בתוך הקבוצה הגדולה הזאת. יש לי מה ללמוד גם בתוך היחידה שנכנסתי אליה, אבל טוב שיש עוד ללמוד מיחידות שעוסקות בקבוצות אחרות של נשים, שיש כבר ניסיון מצטבר עד עכשיו.

אוקיי.

לפני שאני סוגר את הדיון אני אגיד מבחינתי שלושה דברים. אחד, תודה על הדיון הזה. טוב שהוא נעשה, גם לקארין שיזמה וגם פנינה. יש פה הרבה מאוד דיונים בוועדה.

אני כן חוזר על משהו בהתחלה שהוא לא קשור לדיון פה. אני חורג ממה שאמרתי לעצמי, הסיפור של לקחת את הסיפור בתקומה כמשהו שאפשר להריץ אותו קדימה, שיהיה איזה מודל מנצח לסביבה נשית או לפריצת דרך שיגרום לאחרים. פשוט יש את האפשרות הזאת. הכול קיים, הכול נמצא. צריך לקחת את כל המסקנות של הוועדה הזאת בעשר השנים האחרונות, ולראות מה מתוכם אפשר לעשות במסגרת ההקפצה שמקבל החבל הזה. אם רוצים שהחינוך יהיה טוב והבריאות תהיה יותר טובה והתעסוקה תהיה טובה, אז גם היחס לנשים בהיבט הרחב, יש הזדמנות. זה לא קשור לתכלית הדיון.

הדבר הנוסף, אני מציע, תגידי את זה גם לפנינה, לבקש עבודה מהממ"מ דרך הוועדה, שתעסוק בכל מוסדות המחקר שעוסקים היום בנושא של נשים, שנקבל איזושהי תמונה יותר רחבה שזה יהיה טוב לכולנו, ולעשות דיון. הדיונים הכי משמעותיים זה דיון לא למתן קבלת החלטות. להגיע לפה, לקבל איזשהו מסמך מהממ"מ, להביא את המומחים. פשוט לשבת פה פעם אחת בכנסת בשקט ולשמוע אנשים שמבינים בתחום המחקרי, בהנחה שיש כאלה, בהנחה שעוסקים בזה. אני גם יודע שעוסקים בזה. לרכז עבודה של הממ"מ ולהזמין את האנשים לפה לאיזה יום עיון, הרצאה, לא יודע מה, משהו במסגרת של שעתיים-שלוש. כולנו נלמד מזה, דברים שכנראה אנחנו עוסקים אבל לא תמיד יודעים. זה משהו כללי.

נעבור למשהו יותר פורמלי. הוועדה מבקשת לקבל תמונת מצב ברורה של תעסוקת הנשים שורדות הטבח, ומבקשת ממשרד העבודה, ממינהלת תקומה, ביטוח לאומי, לשבת יחד להביא את הנתונים, כמה שאפשר יותר ממוקדים ומדויקים. אני מבקש לקבל ממשרד העבודה פילוח של הפונים שהגיעו למוקד הטלפוני ודיווחו על פגיעה בתעסוקה.

הוועדה קוראת למינהלת תקומה להכין תוכנית עבודה לשיקום תעסוקתי בחבל. אנחנו נזמין אתכם כמובן לדיון המשך.

אני מאוד מודה לכם על הדיון היום, ושיהיה יום טוב לכולם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:16.