פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
04/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 73
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (04 ביוני 2024), שעה 13:08

הצורך בעובדים זרים במקצועות עזר וניקיון במערכת הבריאות - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

ליטל אילון - ראש אגף משאבי אנוש בי"ח, משרד הבריאות

טל סיני - מנהלת תחום פיקוח פיננסי, משרד הבריאות

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

יאיר אלבין - מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה

תמר ניב ישראל - עוזרת ראשית, מנהל האכיפה, משרד העבודה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

אפרת לב ארי - רשות האוכלוסין וההגירה

יניב פרץ - ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה

אבי מזרחי - יו"ר, ארגון חברות הניקיון בישראל

יעל שמש אבוטבול - סגנית מנהל הסיעוד ורכזת כוח אדם, בית חולים שיבא תל השומר

חיים שחר - מנהל משק ארצי, כללית שירותי בריאות

ד"ר שרון חובב - מנהל מחלקת מדיניות ופיתוח לוגיסטי, כללית שירותי בריאות

דדו דהאן - מנהל פיתוח עסקי, ארגון חברות הניקיון בישראל

דיקלה טקו

רינת בן מוחה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


הצורך בעובדים זרים במקצועות עזר וניקיון במערכת הבריאות - ישיבת מעקב

צוהריים טובים, ברוכים הבאים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב של הוועדה לעובדים זרים בנושא הבאת עובדים זרים במערכת הבריאות. שוב אני מגיע לכאן ותופס את הראש איך יכול להיות שרק הוועדה הזאת נדרשת ומתמודדת ומעלה את נושא הבאת העובדים הזרים ומתן פתרון למערכת הבריאות כשהבריאות היא של כולנו? היא לא שייכת למשרד כזה או אחר או למפלגה כזאת או אחרת.

קצת נתונים מספריים כדי שיהיה לנו קל להבין למה אני תופס את הראש. לפי ה-CDC, רק בארצות הברית כ-100,000 חולים מתים בשנה לא בגלל הסיבה שבעטיה הם פנו לבית חולים, אלא בגלל מחלות זיהומיות שהם מקבלים בבית החולים עצמם. 2017-2018 במדינת ישראל הלכו לעולמם 7,600 אנשים כתוצאה מזיהומים שחטפו בבית החולים. 7,600 – סליחה על ההשוואות הכואבות, המצמררות – הם יותר מפי ארבע מהקורבנות, מההרוגים מאז ה-7 באוקטובר, יותר מפי ארבעה. יותר מכפל מהקורבנות ב-11 בספטמבר. פשוט כך. יותר מפי 21 מההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2023.

בכל זאת, בואו נבחן רגע מה הם המשאבים, מה היא תשומת הלב שהמדינה, על כלל משרדיה, נותנת לכל אחד מהאירועים שאני מדבר עליהם כרגע. בואו נבחן מה המעורבות והתקציב שהרלב"ד מקבלים לטובת התמודדות עם נפגעי תאונות דרכים? בעיניי זה לא תקציב מספיק אבל זה תקציב מכובד. ואנה אנו באנו עם להידרש לסוגיית המלחמה בזיהומים במערכת הבריאות, שהיא הפכה להיות מה שתמיד היא הייתה, מלחמה שקופה.

אף אחד לא בא ושואל כשרופא חותם על תעודת פטירה של חולה שלו, שהוא כשל במשמרת עליו, לא בגללו בכלל, הוא נתן לו את הטיפול המירבי, לצד כל האתגרים שצריך להתמודד, עם חוסר במיטות, תקינה נמוכה וכן הלאה. ניקיון, חבר'ה, סניטריה. בחנו כבר בעבר גם בעניין השפעה במתן טיפולים אמבולטוריים כאלה ואחרים, בחוסר בידיים עובדות מנקות, בחדרי ניתוח שלא נפתחים באותה תדירות שהם זמינים להיפתח כשהרופאים קיימים והצוות המקצועי קיים רק אין צוות שינקה ויחטא ויכשיר את אותו חדר ניתוח. מציאות בלתי אפשרית, לא פחות ולא יותר.

הוועדה קיבלה נתונים ממשרד הבריאות ש-3,500 עובדי ניקיון מועסקים בהעסקה ישירה בבתי חולים ממשלתיים, השכר שלהם נע בין 12,000-15,000 ש"ח, שכר מכובד לכל הדעות. יש צורך מיידי בעוד 200 עובדים לבתי החולים הממשלתיים, בלבד, וזה כשאני לא מדבר על בתי החולים הלא ממשלתיים. הוועדה קיבלה גם כן נתונים מקופת חולים כללית, יש מחסור של 543 עובדים. אני לא סגור שהמחסור הזה זאת הרצפה שבאמת זקוקים לה, אבל מדובר במספרים שהם הכרחיים בשביל לקיים את המערכת באופן בסיסי, מעבר לאתגרים שהמערכת נאלצת להתמודד איתם מאז טבח ה-7 באוקטובר.

משירות התעסוקה קיבלתי את הנתונים שהם קיבלו בסך הכול משרות דרושים לתשעה עובדים לבתי החולים הממשלתיים, הפנו 26 דורשי עבודה למשרות האלו כשבפועל הייתה השמה אחת.

אז אני יכול לעדכן היו"ר, אם תרצה, יש נתונים עדכניים מאז המכתב האחרון שלך.

תכף אין בעיה. בוא תעדכן עכשיו.

יניב, ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. אנחנו קיבלנו מששה בתי חולים שבעה הזמנות, עם תשעה דרושים. זאת אומרת סך הכול עובדים דרושים תשעה עובדים. הפננו כבר 37. חמישה נקלטו. זה אומר שארבעה מתוך ששת בתי החולים קיבלו מענה להזמנות שהם פתחו אצלנו. אחת בסטטוס מוקפאת זה אומר שאנחנו ממתינים לקבלת היזון חוזר מהמעסיק, יש שניים בסטטוס התקבלו היום. מה ההבדל בין נקלט להתקבל, נקלט זה התחיל לעבוד.

יניב, ברשותך. הנתונים שאתה מוסר לא חורגים באופן קיצוני מהנתונים שקיבלנו מכם בכתב.

חורגים, יש 70% השמה היום לעומת השמה אחת.

אם לא היית קוטע אותי וזה בסדר שעשית את זה, היית שומע את מה שאני מתכוון לומר. אני לא רוצה לדבר על אחוזי ההשמה. גם אחד מתוך 26, כש-26 שובצו במקומות עבודה אחרים זה נתון שאי אפשר להגדיר אותו ככישלון, לעומת תחומים אחרים שדנו איתכם ואנחנו עובדים איתכם עליהם. אבל עדיין אני רוצה לדבר על ה-26 או על ה-37. יש אלפי דורשי עבודה שמסווגים כדורשי עבודה בתחום הניקיון. למה אתם לא שולחים אלפים? למה 37? עזבו רגע 26.

זה בהתאם לצורך ההזמנות שקיימות אצלנו.

מה זאת אומרת צורך הזמנות?

אם יהיו 200 עובדים מבוקשים.

לא, אם אנחנו יודעים.

אתה רוצה שנפנה אלפים על שש הזמנות?

כן, קודם כול זה לתשעה עובדים. עוד מעט נבדוק למה רק תשעה עובדים?

זו השאלה שצריך לשאול.

אין בעיה. אז אני מחליט כאן, עם כל הצניעות, מה השאלות הנשאלות. ואם אני שואל אותך שאלה זה לא אומר שאני פוטר את הצד השני משאלה אחרת. אני אומר, לצד העובדה שאני מלין על כך שהדרישה היא רק לתשעה עובדים ולא באמת למלא את המחסור של כמה מאות לכולי עלמא, אני שואל אתכם, אם יש לפי הנתון האופטימלי ביות 5% השמה, למה לא נשלח במכפלה הזאת את העובדים הפוטנציאלים? בואו נשלח 1,000 עובדים, יהיו 5% השמה, אנחנו במקום אחר. כשיש 2% השמה, כי קודם האחוז היה מאוד נמוך – אז קודם כול לצד מה שאני שואל אותם אני שואל אותך למה שלחתם רק כמה עשרות ולא מאות רבות?

יחס הפניית העובדים הוא בהתאם לדרישה. אם מעסיק מבקש עובד אחד - - -

לא, יחס הפניית העובדים אמור להיות בהתאם וביחס לקליטה, להשמה, לא לדרישה. אם אתה אומר לי שיש לך 100% השמה, אני אשלח עשרה עובדים כדי שיבחרו מתוכם תשעה. אבל אם אתה יודע שאחוז ההשמה בפועל הוא נמוך, אז אתה יודע שיש פחת גבוה בקליטה.

הבנתי. אבל פה פגענו בדיוק הרבה יותר גבוה. אני אומר לך שמתוך שבעת ההזמנות שקיימות אצלנו, חמישה קיבלו מענה מיטבי. זאת אומרת ביקש עובד אחד -- קיבל אחד, ביקש ארבעה – קיבל ארבעה, ביקש שניים – קיבל שניים. מעל ההזמנות אחת לא קיבלה מענה. זה אומר שיש פה מעל 75-80 אחוזי הצלחה. אז אין צורך להפנות אלפים. הנה, ב-37 הצלחנו לשים את כל הביקוש. אם היו 200 כמו שהיו"ר מבקש, ככל שיהיו אצלנו דרישות ל-200 נפנה אלפים ואז בהחלט אתה צודק, היו"ר.

טוב. מישהו מבין הגורמים שאמורים להעביר את הפניות לשירות התעסוקה יודע להתייחס לעובדה?

שמי אבי מזרחי, ואני יושב-ראש ארגון חברות הניקיון. אני מאוד מכבד את מה שאתם עושים בשירות התעסוקה, אבל חברים, אתם מפריחים סיסמאות. גם בישיבה הקודמת אמרתם שיש לכם 14,000 או 19,000 דורשי עבודה. ואז אמרתם אוקיי, אבל לא בשכר מינימום, ב-45 שקלים. החלטתי להרים את הכפפה, והרמנו בחברות הניקיון פניות לשירות התעסוקה לעובדים ב-38 שקלים. התוצאה אפס, אף עובד. לא קיבלנו שום עובד.

כמה פניות שלחתם לשירות התעסוקה?

היו פניות מלא מעט חברות.

כמה?

אני לא יודע להגיד לך.

לא. לא ענף הניקיון הכללי, ענף הניקיון בבתי החולים שלא של מערכות הבריאות הממשלתיות, נכון?

כן, גם זה. יושב פה חיים שחר שפנה אלינו לגייס עובדים במספר בתי חולים, וכמובן אנחנו פונים גם ללשכה. אבל אנחנו לא מצליחים לקבל מענה מלשכת העבודה בתחום שירותי הניקיון. לאן מופנים עובדים? אין לי מושג. ואני אומר פה – והחבר המכובד משירות התעסוקה יודע – עשינו יריד תעסוקה אפילו עם שירות התעסוקה. חברים, אפס קליטת עובדים.

צר לי, נראה לי מערבבים פה בין שני דיונים. אנחנו דנים על עובדי ניקיון בבריאות או בעובדי ניקיון בכלל, היו"ר? כי יש לי תשובה לתת לו.

ככה, אני מבקש לבודד את הדיון הזה במתן צורך לקליטת עובדים לניקיון בבתי החולים, נחלק את זה לממשלתיים ולא ממשלתיים. אני מבקש שהדיון הזה יתמקד אך ורק בסוגיה הזאת. כי גם כל הסקירה של הנתונים שהבאתי מתייחסים אך ורק לסוגיה הזאת, אז חשוב שנהיה אקוויוולנטיים. אני מבקש התייחסות של נציגי קופת חולים כללית לעניין מספר הפניות והדרישות לקליטת עובדים לצורך מתן מענה בעובדים החסרים.

שלום, שמי חיים שחר, אני מנהל המשק הארצי של הכללית. קודם כול לפני כן אני רוצה ממך מתנת פרישה. אני פורש ב-30 ביוני אז אולי תארגן לי עובדים? זה היה להומור.

איזה צנוע אתה.

אנחנו עובדים בבתי החולים ובמרפאות הקהילה במסגרת מכרזים עם חברות הניקיון. אנחנו דורשים מהם כמות של עובדים פר מוסד. אני לא אומר לחברת הניקיון לאן לפנות, אני דורש ממנה עובדים.

אתה לא דורש ממנו להראות לך ניסיון כן ואמיתי לקליטת עובדים?

אני דורש ממנו עובדים, אני לא דורש ממנו ניסיון. יש לנו מנגנון קנסות שאנחנו משיתים עליו, ואבי יודע את זה, אני דורש עובדים. הוא התחייב לי במכרז כנגד מפרט של כמויות עובדים והוא צריך לעמוד בזה. מאיפה הוא יביא אותם? הוא כבר צריך להתמודד עם זה, הוא כבר צריך לפנות לכל המקורות מאין לגייס.

דרך אגב, עשיתי שיעורי בית שנתת לי, ביקשת שנבדוק בשירות בתי הסוהר, שירות בתי הסוהר לא נותנים לאסירים בעבודות שירות לעבוד בניקיון. זאת התשובה שקיבלתי.

אם האסירים מתאימים ומעוניינים ואין מניעה?

הם לא נותנים להם. זאת התשובה שקיבלתי מאותו נציג שעובד מולנו ומעביר לנו אסירים.

טוב, אז הוועדה מעבירה פניה לשירות בתי הסוהר לקבל התייחסות מה הסיבה שהם לא רואים לנכון לשלב גם כדי לשקם את האסירים וגם כדי לתת מתן מענה במשק.

בשמחה.

לפני שאני עובר לנציגי בתי החולים הממשלתיים אני חוזר למר אבי. מה הניסיון שלכם כזכיינים של שירות קופת חולים כללית, לגייס עובדים פה מתוך הארץ? מה הוא כולל?

מעבר לפרסומים - - -

לא, מעבר לפרסומים והכול. אני שואל מהן הפעולות האקטיביות שאתם ביצעתם אל מול שירות התעסוקה כדי שיגייסו לטובת הצרכים שלכם, עובדים פה בארץ.

פותחים הזמנות בשירות התעסוקה.

הבנתי. אפשר בבקשה לקבל פירוט על הפניות שהעברתם?

כן, אין לי פה אבל אני אדאג להעביר לך.

היו"ר, אתה רוצה שאני אעזור לך, אני אעביר במקומו?

בוודאי.

אני רגע עושה הפרדה ממה שהיו"ר ביקשה מהמחסור בענף הניקיון לעובדי ניקיון בענף הבריאות.

נכון.

אנחנו פנינו לוורוניקה, המנכ"לית של אבי, וביקשנו ממנה שבמקום שאנחנו נלך לחפש באלפי המעסיקים שיש לנו שמבקשים עובדים בתחום הניקיון מהשוק הפרטי, מהמגזר הציבורי, תגידי לנו מי הם המעסיקים שלך שהם תחת ארגון עובדי הניקיון ואנחנו נשיב לך אם הם פתחו הזמנה וכמה?

אז כרגע זיהינו 16 מעסיקים שפתחו הזמנות אצלנו. אבי ציין אפס השמות, 40 קליטות, 41. עובדות מדברות בעד עצמן, נראה לי שלהפריח סיסמאות - - -

כמה פניות קיבלתם?

קיבלנו ביקוש של כ-200 דרושים כרגע, זה מתחילת 2024. מתחילת השנה 40 השמות. עכשיו, הזמנה יכולה להיות השמה שניתנה להזמנה שנפתחה לפני שבוע-שבועיים, וכאלה שהם גם קודם, מתחילת השנה.

אז זה כבר לא תשעה, זה 200.

נכון.

אני שואל כמה הפניתם לדרישה של ה-200?

333.

זאת אומרת שגם אם היה 60% השמה בפועל, ריאלי, היו ממלאים את המכסה הנדרשת?

או שכן או שלא.

לא, אתה יודע שאנחנו עומדים על 5%. אני מבין שאם יש דרישה ל-200, תפנו 1,500 וזה יקרב אותנו במשהו.

שוב פעם שהדיון התערבב. היו"ר, נתתי לך נתונים על בתי החולים. כשאבי פונה אליי הוא לא אומר לי אני צריך לבית החולים או למעסיק שנמצא אצלי פרטי.

מה זה משנה?

אני אגיד לך למה זה משנה, כי כשאבי פונה אליי יכול להיות שהוא צריך עובד פרטי למגזר ציבורי, זאת אומרת לרשות עירונית שחסר לה עובד ניקיון, לרשות ממשלתית שחסר לה עובד ניקיון.

אבל כשהוא פונה אליך הוא מתאר את תיאור המשרה.

הוא אומר שהוא צריך עובד ניקיון. לאיפה הוא מגיע בסוף? אני לא יודע אם זה לבתי החולים או לשירות הציבורי.

אז אתה אומר ש-200 זה בסך כל הדרישות ולא מתן מענה לעמידה בהתחייבות שלו כלפי קופת חולים כללית?

מעולה, תיארת את זה מדויק. לא יכולתי לעשות את זה יותר.

הבנתי. מה הסיבה שכך?

אני קיבלתי דוח שקיבלנו בשירות התעסוקה על כמה עובדים הופנו אלינו וכמה נקלטו? אפילו בחברה שלי, אותם עובדים שרשום שנקלטו אצלי, אפילו לא אחד, ורשמתם שנקלטו.

כלומר?

לא ניירות ולא סיסמאות. אפשר להוכיח את זה, הדוח נמצא אצלי על השולחן. איפה שרשמתם שסיפקתם, ובדקתי מול החברות האחרות שהזמינו ששם אמרתם שסיפקתם.

אדון מזרחי בוא נעבוד רגע חברות אחרות. אתה בעל חברת ניקיון, במסגרת השירותים שאתה מציע יש כמה לקוחות, יש מוסדיים, כלליים, ויש של מערכת הבריאות.

נכון.

תאמר לי בבקשה פניה של כמה עובדים ביקשת לקלוט, כמה מתוכם למערכת הבריאות? כמה נשלחו להתמיינות וכמה מתוכם הושמו בפועל? אלו ארבעת הנתונים שאני זקוק להם כדי שנדע להיכנס לעומק התהליך.

בפועל נשלח עובד אחד.

לא, מתנצל, אני לא חריף כמוך. לאט-לאט. כמה עובדים אתה ביקשת לקלוט משירות התעסוקה? פניה של כמה?

כמה עשרות בודדות?

כמה? כמה עובדים חסרים לך בסך הכול בניקיון?

עשרות רבות.

תגיד לי כמה, למה זה תמיד זה הכול - -.

אני אומר, משהו בסביבות ה-100 עובדים.

כמה מתוכם למערכת הבריאות?

בסביבות 20-25.

חסרים לך כ-100 עובדים, 20 מתוכם למערכת הבריאות, נכון?

כן.

אתה בתת השמה של 20 עובדים למערכת הבריאות?

נכון מאוד.

יופי. פניה של כמה עובדים ביקשת לקלוט דרך שירות התעסוקה למערכת הבריאות?

משהו באזור ה-20. לא, אני לא אומר להם לאן זה.

למה?

אין לי מושג, לעולם לא אמרנו לאיזה מקום זה מיועד. אמרנו: אני צריך בתל אביב עובד, אני צריך ברמלה עובד.

למה?

יש נוהל אחר? אני לא יודע, אולי אני טועה.

תראה, השכר המוצע במערכת הבריאות הוא הרבה יותר מפתה.

לא, זה השכר שמשרד הבריאות משלם בהעסקה ישירה.

אבל אתה מוכר לשלם במערכת הבריאות 37 שקלים.

לא, אני אמרתי שאני מוכן לשלם 37 שקלים לכל תחום. כי ישב פה נציג שירות התעסוקה שאמר שיש לו 14,000 דורשי עבודה, אמרתי שאני רוצה אחד. אז הוא אמר שהוא יכול ב-45, אמרתי שאני מרים את הכפפה ומוכן ב-37. פתחנו הזמנות.

אוקיי. אז אדוני אומר שהוא הגיש כ-100 בקשות קליטה, בפועל כמה נשלחו?

אחד וגם הוא לא נקלט.

נשלח אחד או נקלט אחד?

הגיע בחור שיכור משהו לא נורמלי כמו הומלס: אני לא מתאים לכם. הוא בא להגיד שהוא לא מתאים לנו.

אוקיי, והנתונים שמסרו לגביך שירות התעסוקה על כמה מועמדים מצביעים?

לדעתי הם הצביעו על משהו באזור ה-15 אנשים שהם סיפקו וגם התחילו לעבוד משהו באזור העשרה. אפילו לא תמונה. ואני יכול להוכיח את זה.

תתייחס לזה בבקשה.

היו"ר יודע שכשאנחנו מבצעים הוראת קליטה במערכת, העובד שלנו פועל בשני מישורים. אחד, מול דורש העבודה, מוודא שדורש העבודה מחויב לעדכן אותנו שהוא נקלט בעבודה. אבל הוא עושה גם הצלבה גם מהמעסיק, זאת אומרת משני מקורות מידע, אנחנו לא מסתפקים במקור מידע אחד.

ברגע שעובד שירות התעסוקה לוחץ קליטה במערכת על עובד נקלט, הוא מבין את המשמעויות חלילה וחס, של דיווח כזב.

עזוב רגע את תפקידו. אני מדבר על זה שהוא בעל עסק, בעל חברה. הוא אומר לך: אני זקוק ל-100 עובדים, זוהי הכמות שביקשתי, הגיע אחד וגם הוא לא נקלט.

אני מראה נתונים אחרים, נתונים שקיבלתי מהם.

לגביו?

לגביו, שקיבלתי מהם.

שמה?

המנכ"לית העבירה 15 חברות עם 200 דרושים, 41 קליטות.

לא, אתה מדבר על ענף הניקיון, אני מדבר עליו כחברה, הוא בעל חברה פרטית.

שיגיד מה השם של החברה?

מה השם של החברה?

אני אגיד ויותר מזה, לחברה קוראים פקח השקד. עשינו הזמנות בלשכות, נקבעו לי ראיונות, אני אישית, אני עסק של 5,000 עובדים, אני הייתי בלשכה העבודה פתח תקווה כדי לראות אם זה אמיתי או לא אמיתי. אני מ-1974 הבעלים. אומר מנהל הלשכה, לא אני אמרתי: "חבר'ה, הבאתי לכם עובדים אבל אף אחד לא יעבוד בניקיון", זה ציטוט. ואם צריך לעמוד מול מנהל לשכת פתח תקווה אני אבוא ואגיד את זה לידו, לא נקלט אף עובד. אותו כנ"ל בכנס שעשינו על חשבוננו באקספורט תל אביב, עשינו יריד תעסוקה, הבאתם 60-70 עובדים, אף אחד לא נקלט.

אוקיי.

חמישה עובדים היו"ר, לשאלתך.

חמישה עובדים מה?

נקלטו אצלו בפרח השקד.

כמה עובדים הפניתם?

כ-21.

21. הם מאשרים בחתימתם שהגיעו העובדים למיון? המועמדים לעבודה?

אין חתימה. המעסיק מאשר לנו או בטלפון או במייל, אני יכול לבדוק איך בוצעה ההשמה, או במייל או בטלפון.

למה אתה לא מבקש אסמכתא? לדוגמה במייל. לא או-או, בטלפון זה מילה מול מילה.

הסיפור של האסמכתאות זה ניסיון שניסינו אותו.

שמה? אני דרשתי עובד, אתה שלחת לי מועמד. אני אמור לאשר לך שאכן הגיע מועמד ולאחר מכן לעדכן את הסטטוס שלו.

אז אמרתי שהם מעדכנים אותנו בתצורות שציינתי.

לא, בטלפון זו מילה מול מילה, זה זיכרון שלו מול זיכרון שלך או אינפורמציה שהוא רוצה לספר לוועדה מול מה שאתה רוצה לספר לוועדה. אני שואל דבר הכי בסיסי בעולם, אנחנו לא נמצאים במדינה בלא רוצה להגיד איפה בעולם. הוא דורש שירות, אתה מספק אותו, אתה אמור למסמך אותו, אתה אמור לתעד אותו.

המסמך של הפניית דורש העבודה יוצא פורמלית למעסיק. גם הוא מקבל אותו וגם דורש העבודה מקבל אותו ביד במועד ההפניה. הסיבה שהוא לא חותם עליו, מהסיבה שבעבר ניסינו, היו"ר, ומעסיקים התלוננו על כך שברגע שהם צריכים למשל לא לאשר קליטה של העובד אלא ללכת לצד השני, סירוב של העובד – כשהמשמעויות הובהרו לוועדה בזמנו, כשפרטתי אותם – שבעצם שולל ממנו את הקצבה, אז המעסיקים ככלל הרגישו סוג של איום. הם אמרו שהעובדים הגיעו אליהם רק כדי לחתום. אם הוא לא חותם לו, הטענה הייתה שהוא נמצא בסיטואציה מול דורש עבודה.

שום סיטואציה. אני מבקש לדעת ממך מה הסיבה שבבסיס של הבסיס אתה לא אומר בוא תאשר לי שאכן שלחתי לך את המועמד? תאשר לי את זה, שלח לי מייל, תודה, אכן הגיע המועמד. אחרי זה נדון בהתייחסות הממוסמכת שלו לגבי ההתנהלות שלו, הדינמיקה שלו, עם אותו מועמד. אתה אומר ששלחת 21, הוא אומר שלחת אחד. למי אני אמור להאמין?

רגע, שניה אחת. אצלנו במערכות – היו"ר עם כל הכבוד – זה מובהק, הרי אני לא יכול לייצר פריזמה של הפנית עובדים שהיא לא באמת קיימת, זה ברור מאליו.

איך אני יכול להתייחס אליו, אדוני?

אני אגיד למה זה שונה מהכלל? מפני ששירות התעסוקה מפנה למעלה מ-200,000 דורשי עבודה ל-30,000 הזמנות שקיימות במערכת, מבצע מידי שנה במשך חמש השנים האחרונות 80,000 השמות בכל שנה. אני 4.5 שנים בתפקיד, אחראי על עולם המעסיקים, מעולם לא שמעתי לא נכחתי, בשיח כזה קיצוני שמתאר שני קצוות. מעולם. בסדר היו"ר? תנוח דעתך שמעולם ב-4.5 שנותיי לא נכחתי בדיון כזה שהאמת שלי או האמת של העובדים שכפופים אליי עומדת ומוטלת בספק. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בכך.

הבנתי.

אני אשמח אם אני אקבל את השמות של העובדים, לפחות, שנקלטו אצלי.

מעולה, נעביר אותם גם לוועדה וגם אליו.

לא, נקלטו זה לא מספיק לי.

למה לא?

כי הוא מספר מציאות כאילו אתם מדברים על מערכות שונות. אני אומר לך בכנות רבה, אני לא יכול להתעלם ממה שאתה אומר. אני רוצה רגע לדעת, אבל נטל ההוכחה מוטלת לפתחך, אתה ספק השירות.

מצידי תצרו מנגנון שבו כשאתה שולח הפניה במיל, ברגע שהוא פתח אותה יש לך לשונית שצבועה שהוא קיבל. מבחינתי כשהוא פתח מייל עם הפניה זה אישור שהוא קיבל את העובד. זו גם אסמכתא, אני צריך משהו ביד. איך אני יכול להתמודד עם זה? קשה לי להניע תהליך כי אתם מדברים פה על מציאות בקטבים שונים לחלוטין. מי אתה בבקשה?

שמי דדו דהן, אני בעלים של חברת אדירה בירה, גם חברת ניקיון.

יפה. אתה מספק כוח אדם גם לניקיון בבתי חולים?

כן, אנחנו מחזיקים את מחוז דרום של קופת חולים מאוחדת.

יופי. כמה עובדים אתה מספק?

זו פעם ראשונה שאני נמצא כאן אז לא הגעתי ערוך עם נתונים.

ברוך הבא.

אני רק יכול לומר באופן כללי, התמונה הכללית היא, אני בעלים של החברה 27 שנים, אנחנו התייאשנו כבר מלפנות לשירות התעסוקה כי זה לא יעיל. אתה פונה, וגם אם נשלחים מועמדים אז כמו שאבי אמר, נשלחים כל מיני אנשים רק בשביל שתחתום עליהם, ועל זה בטוח אני לא יכול להתבסס, זה גם רק מבזבז את הזמן של אנשי המשרד ואני מבזבז המון משאבים על זה כשאפס עובדים נקלטים, אז חשוב לומר את הדברים ולשים אותם על השולחן.

אז ראשית, אני מודה לך שהגעת לכאן. שנית, אני מנסה רגע להסביר את הדינמיקה שאני מנסה להוביל פה בוועדה. הוועדה הזאת היא לא ועדת חקירה, היא ועדה לעובדים זרים. כדי שאני אוכל לפנות לכל הרפרנטים הרלוונטיים במשרדים הממשלתיים ולדרוש הקצאת עובדים זרים, אנחנו צריכים קודם כול לבחון ביחד ולהראות לכל אותם נוגעים בדבר שהתבצע ניסיון כן ואמיתי לקלוט ידיים ישראליות עובדות.

ברור לי.

כל מה שאני עושה מתחילת הדיון הוא לנסות לזקק את התהליך הזה, כי בלי זה, הגעתו של חביבי, יקירי, מר רום בר-אב ממשרד האוצר, היא הגעה מיותר. אין לי איך לפנות אליו לפני שאני בא ושם את זה מול הפרצוף ואומר לו: חביבי, זה המנגנון שקבענו, זה באמת מה שצריך להיות. מפה תן לי תשובה? אין לי את זה. לכן אני מבקש, בוא אני אעזור לך בתהליך ההבניה. כמה עובדים אתה אמור לספק למערכת הבריאות במסגרת החוזים שלך איתם?

בערך 150.

יופי. כמה עובדים היום משובצים במערכת הבריאות לטעמך?

בערך 130.

יופי, זאת אומרת שאתה בתת יישום של 20 עובדים.

כן.

אני מבקש לדעת אם אתה יודע כמה פניות בכלל לקליטת עובדים בניקיון העברתם לשירות התעסוקה לצורך קליטת עובדים?

הנתונים אצלי במשרד.

הבנתי. אבל אתה יודע להסתכל, מר פרץ?

לפי שם החברה הוא לא נמצא כרגע אצלי, זה אומר שמשנת 2024 לפחות מינואר כי הבאתי נתונים עדכניים, לא ניכר שהוא פתח הזמנה אצלנו.

הבנתי. אז אין לנו איך להתקדם גם באמצעותך ברגע הזה, וחבל לי. יש מישהו מקביל אליכם פה, בעל חברת ניקיון?

היו"ר, אני יכול עוד נתון אחד חשוב?

כן.

רגע להחזיר טיפה אחורה, אני מזכיר ששירות התעסוקה מידי שנה מעבר ל-80,000 השמות שציינתי, משנת 2020 עד שנת 2024 היו"ר, בכל שנה באופן קוהרנטי משים בממוצע בין 3,200-3,500 עובדים בענף הניקיון. בענף הניקיון יש מגוון מקצועות, אם אתה רוצה לדעת רק עובדי ניקיון, כ-2,500 עובדי ניקיון. השאלה למה אבי מקבל פחות מאחרים? כי אבי עובד מול מגזר ציבורי אל מול המגזר הפרטי ששם השכר לא מוגבל ולכן יחס ההשמות בין המגזר הכללי שזה 2,600 לעומת ה-40 שאבי קיבל הוא פער גדול בעיקר בגלל השכר, צריך לשים גם את זה על השולחן. אבי משלם 32.12, זה המינימום.

ראשית הוא הסכים להרים את הכפפה ולהציע שכר הרבה יותר מפתה. שנית , אם הוא לא יכול לקלוט עובדים רק בשל העובדה שבהיותו זכיין של שירותים ממשלתיים צריך לפנות לממשלה ולהגיד שאי אפשר לתפוס את שני קצוות המקל. או שתעלו את השכר שהוא אמור לקבל בגין שעת ניקיון, או שתמצאו את הדרך לספק עובדים. ואם לא, אז תאפשרו לו לקלוט ידיים זרות. זה לא יכול להיות גם וגם וגם. זה משהו שאני פונה פה לכל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, אני מקווה שגם אם הם עסוקים במחשבים הניידים שלהם הם לא מתעלמים מהפנייה ומהצורך הזה.

אני עכשיו מבקש לפנות לנציגי משרד הבריאות, קודם כול אני מבקש לדעת כמה עובדים אתם ביקשתם לקלוט באמצעות שירות התעסוקה?

ליטל אילון, מנהלת אגף משאבי אנוש, בתי חולים ממשלתיים. אני אחלק את התשובה שלי לשניים. אחד, בתי החולים שלנו פונים, ובקשר רציף עם שירות התעסוקה, אבל בבדיקה שלנו, אחרי הוועדה הקודמת, כמה בקשות קונקרטיות התקבלו? התקבלו מעטות ולכן הנחנו את בתי החולים להגיש בקשות קונקרטיות ולהקפיד על בקשות שהן קונקרטיות.

ומה התוצאה?

זה בגדול אותם מספרים שהציגו פה.

אני שואל אתכם, אתם זקוקים לכל-כך הרבה עובדים, מה הסיבה שהבקשות עדיין מצומצמות חרף הפניה שלי אליכם?

אני מסבירה, באותה נשימה בתי החולים אמרו שהם נוטים שלא לפנות לשירות התעסוקה כי גם אם הם מצליחים לקלוט, העובדים האלה עוזבים מאוד מהר. צריך להגיד שקליטה לשירות המדינה אורכת משהו כמו חודש, ואז אם אנחנו חודש בקליטה, העובד נקלט ואחרי שבועיים עוזב זה בזבוז של זמן, ולכן דווקא פחות נוטים, אבל בכל זאת הנחנו להגיש פניות שהן קונקרטיות.

מה הסיבה שהנשירה כל כך גדולה? שכר מפתה? תנאים טובים? יש משרות פנויות? הם רוצים להתפרנס?

עבודה מאוד קשה.

אני לא בטוח שלעבוד בטאטוא רחובות זו עבודה קשה יותר, מפרכת יותרו, או מתגלמת יותר. לא בטוח.

אני חושב שאם העובד ניקיון יודע פרוצדורה רפואית יכולה לצאת לפועל ולהציל חיים הוא אמור לחזור הביתה עם סיפוק גבוה יותר, שכר גבוה יותר, עבודה באזור ממוזג. אני מבין שיש בה מורכבות, גם רגשית, אבל היא גם מתגמלת בכל המובנים.

היו"ר, צריך להגיד שהשכר גבוה כי הם עובדים הרבה סופי שבוע והרבה לילות. זו אוכלוסייה שצריכה את הכסף ולכן עובדים המון שעות כדי להגיע לשכר הזה. זה לא שכר בסיס, זה שכר עם עבודה נוספת רבה.

מה השכר השעתי?

זה מאוד משתלם, אבל הוא בסביבות 45 שקלים לשעה. הם פשוט מקבלים פרמיות, הרבה שעות נוספות, הרבה סופי שבוע.

אם הייתם מקבלים עובדים זרים והם היו צריכים לעבוד את היקף השעות האלה?

זה כנראה יעלה לנו יותר אבל הם יהיו יותר קבועים. אני אסביר את הבעיה. בסוף, גם אם יש לנו משרות מאוישות, התחלופה בקבוצת האוכלוסייה הזאת היא מאוד גדולה. אנחנו חושבים שיש ערך לעובד שהוא קבוע ולא כל הזמן להחליף עובדים שגם לזה כמובן יש עלות כספית מאוד גדולה.

מה שאנחנו ביקשנו זה פיילוט מאוד מצומצם לבחון את הדבר. זה לא שביקשנו עכשיו לאייש את כל התקנים הפנויים. אני גם רוצה להשלים את דבריי בהתחלה, בחלק מבתי החולים אנחנו מעסיקים גם עובדי ניקיון דרך חברה קבלנית, זה בדרך כלל לפרויקטים מאוד זמניים, כמו בית חולים לפני תהליך הקרדיטציה אנחנו מאפשרים.

מהו תהליך הקרדיטציה?

תהליך הקרדיטציה הוא תו תקן איכות שניתן לבתי חולים, זה מבדק שמתקיים אחת לשלוש שנים והוא תנאי לקבלת רישיון להפעלת בית החולים.

אז רוצים להראות מצג שווא שלקראת המבחן קולטים יותר עובדים ואחרי זה רוצים להנשיר אותם?

לא, אז הרבה פעמים לפני המבדק יש תהליכים, אני לא מדברת על מסות.

על השלמת פערים שאמורים לעמוד במבחן המציאות גם שלא לקראת אותו תהליך הקרדיטציה.

לא, זה לא כך. אם היה כך היינו מעסיקים הרבה מאוד עובדים. אנחנו מדברים על העסקה מאוד מצומצמת של השלמת פערים, על עובדים שיצאו לחל"ת, יש הרבה חופשות ממושכות בקרב האוכלוסייה הזו ולכן אנחנו מאפשרים השלמה דרך חברה קבלנית, לעיתים מאוד רחוקות אבל גם מינימלית, והרבה מהפניות מבדיקה שאנחנו עשינו ובתי חולים דיווחו נעשו גם על ידי אותן חברות קבלניות. את הנתונים האלה לא הצלחנו לאסוף.

אני כן אומרת שכדי להשלים את התמונה המלאה לדרישות לשירות התעסוקה, זה לא רק מה שאנחנו הגשנו – ואנחנו כמובן נעבוד יותר מסודר – זה גם מה שהוגש על ידי אותן חברות.

היו"ר אני רק אציין שכל מה שקשור בנוגע להתייחסות שלה ששאלת הוא כבר לא בתחום האחריות של שירות התעסוקה, כי מרגע שהעובד נקלט בין אם הוא כבר מועסק שבועיים, כל מה שקשור בשימור העובד והיכולת להאריך את משך העסקתו כבר אינו תלוי בשירות התעסוקה.

לחלוטין, ברור, ידוע. אז לא נותר לי כעת אלא לפנות לנציג משרד האוצר. הנה, ההגעה לא הייתה מיותרת. משרד האוצר ביקש בדיון הקודם – וקידמתי את זה בברכה – שתועבר פניה רשמית ממשרד הבריאות. אני קודך כול מבקש לדעת אם פניה כזאת הועברה?

מה שהועבר אלינו אלו המסמכים שהועברו לוועדה.

אוקיי.

דרך אגב, דרך הוועדה.

ומה התייחסות משרד האוצר לגבי הצורך בהשלמת המכסות הפנויות חרף הניסיונות לקלוט, והנשירה המוגברת, לפחות כפיילוט. רום בר-אב רפרנט משרד האוצר, כן?

ככלל צריך להגיש שמהרגע שעברה החלטת הממשלה ועברה את החלטת המנכ"לים והעבירה אליהם את הסמכויות, המתודולוגיה – כפי שהיו"ר ודאי יודע – מעט השתנתה, ובהחלטה עצמה, בסעיף 1210 כתוב אני אקריא "כי הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ותפרסם את החלטתה לציבור לרבות המתודולוגיה שעל בסיסה נקבעת הקצאת המכסות".

אתם מן הסתם לוקחים חלק בוועדת המנכ"לים.

אני אשלים, אני מקווה שזה ייתן תשובה. ועדת המנכ"לים תקבע – כפי שכתוב בהחלטה – מתודולוגיה. בהתאם למתודולוגיה גם נוכל לגבש עמדה. כלומר, המתודולוגיה, אני מניח, תתייחס לנתונים מסוגים שונים ותגיד איזה נתון אנחנו רוצים להכליל במערך השיקולים ואיזה לא. אני חושב שזה לא נכון להגיד שהעמדה שלי היא א' ב' או ג' בלי שאני יודע מה המתודולוגיה שלפיה מגבשים.

זאת אומרת במילים אחרות, כל תהליכי אפיון הצורך ותהליכי הביניים שכלל המשרדים ובין היתר הוועדה הזאת, מקדמים לפחות בשנה וחצי האחרונות, רופרשו לאור העובדה שהוחלט על מתודולוגיה שונה באמצעות ועדת המנכ"לים שבראשה עומד מנכ"ל ראש הממשלה.

אני חושב שהנציגים רלוונטיים פחות, תדייק אותי. אני חושב שכרגע עוד לא הוחלט על שום דבר.

לא, אני אומר על עצם העובדה שהוחלט על הקמת ועדת מנכ"לים בהיקף המדובר ברשות המדוברת, כל תהליכי הביניים שהיינו מצויים בהם, אפילו בינינו אתה ואתה, לגבי כמה וכמה סוגי מעסיקים וצרכים שונים במשק, לא רלוונטי הואיל ועמדתכם המתעדכנת תימסר ותיקבע בכלל לאחר קביעת אותה מתודולוגיה כפי שתאובחן ותאופיין בוועדת המנכ"לים.

אני אחדד. אני לא חושב שזה לא רלוונטי, אני חושב שא' הרציונל, וגם החבר'ה פה יוכלו לדייק אותי - - -

הרי, אדוני, אם לא הוקמה כזאת ועדה עכשיו אנחנו ממשיכים היכן שעצרנו בפעם שעברה, כי היינו בעיצומו של תהליך.

אני חושב שהרציונל של הוועדה – בדיוק הרציונל שגם יו"ר הוועדה טוען ובצדק רב – שהתהליכים כיום לוקחים יותר מידי זמן ויש פינג-פונג שאנחנו רוצים לקצר אותו ואני חושב שזה התכלית של כל המהלך הזה, ואני חושב שזה מתכתב עם מה שהיו"ר מנסה לקדם במסגרת הוועדה הזאת, זה פעם ראשונה. פעם שניה, אני מניח שהנתונים שנבחן שם לא יהיו שונים מאוד מהנתונים שנבחנו כאן.

יש את עיקרון למידת הנושא והצלילה לעומק שלו, זה לא מאפס ל-100 ברגע, זה תהליך. הבניית תהליכים ועיבוד נתונים ועיבוד גישה שהוא תוצאה של דיונים, בדיקות, סטטיסטיקות, מודלים שהרצנו ביחד. הסמכויות, חשוב מאוד להילחם ברגולציה, חשוב והכרחי מאוד. אתה יודע מה, אני אתן דוגמה, יש לנו פה נציג משרד ראש הממשלה?

כן.

שלום, ברוך הבא. היית אצלנו כבר.

ברוך הנמצא.

אני אשמח לדעת האם ועדת המנכ"לים הרלוונטית מכירה את הצורך של מערכת הבריאות בעובדים זרים?

קודם כול צוהריים טובים, דניאל איטח אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה. קודם כול אני רוצה לברך על הדיון הזה ולהגיד תודה ליושב-ראש, אני חושב שיש פה הצפה של נושאים. אני אדייק את רום, שהוא חבר יקר, אני לא חושב שיש פה עניין של מתודולוגיה, הממשלה באה ואומרת בראש ובראשונה שסדרי העבודה, הדרך שבה מקבלים החלטות על עובדים זרים צריכה להשתנות.

אם בעבר במשך כ-20 שנים היו למעלה מ-90 החלטות ממשלה על עובדים זרים, באה הממשלה ואומרת: מספיק. אנחנו לא דנים כממשלה, אנחנו מסמיכים צוות מקצועי.

אני רק מזכיר לכולם, הממשלה קיבלה את ההחלטה לפני פחות מחודש. אנחנו בדיוק בשלב שבו אנחנו מסדרים רגע את התצורה שבה הממשלה מקבלת החלטות, נגמור לסדר את זה, נתחיל לשמוע את הענפים אחד-אחד, חלק כבר התחלנו – את הענפים הגדולים עם מספרי העובדים הגדולים. גם בוודאי את ענף השירותים שכולל בתוכו למעשה גם את עולם הניקיון, כי קשה לי לבוא ולהגיד ניקיון בענף כזה או ניקיון בענף אחר, בסוף החברים פה מארגוני הניקיון אומרים שהם נותנים שירותי ניקיון לגופים שונים.

מה קובע, מר איטח, את סדר תיעדוף הדחיפויות בשמיעת הצרכים אצלכם?

יש פה ענפים קיימים שאנחנו מודעים להם שיש להם מצוקות גדולות.

לפי מה אתם מודעים להם? תקשורת?

לא, ממש לא. אנחנו בקשר עם המשרדים, המשרדים פונים, כותבים, מדברים יש תקשורת שוטפת בדברים האלה. מובן מאליו שענף שיש לו פער של עשרות אלפי עובדים יקבל בהקשר הזה קדימות ואני חושב שהיא גם הגיונית וראויה, כי צריך לתת מענה לענפים גדולים שיש להם פערים מאוד גדולים במספרי העובדים.

מר איטח, אני חיים שחר. האם כלכלה גוברת?

אם אפשר לא לשאול, בגלל שזו שאלה שלי? שידרתי לו אותה כמתנת פרישה.

האם כלכלה גוברת על חיי אדם?

זאת שאלה מורכבת, אני לא בטוח שהתשובה חד משמעית בהקשר הזה.

ברור, אמרתי לפי מה אתם קובעים

ואני אומר עוד פעם, בסוף צריך לקבל החלטות בצורה כלשהי, אי אפשר לבוא ולהגיד שגם בענפים אחרים אין משמעויות לעובדים, זה לא נכון להגיד את זה.

תקשיב מר איטח, מה שאני מנסה לומר זה שבחודש שחלף אתם עדיין עסוקים בבניית המנגנון של העבודה והתחלתם לשבת עם דורשים בשביל לאפיין צורך. אני שואל האם חלק מאותה בחינה ופגישה וזימונים שאתם מזמנים את הדורשים, התפניתם לשבת גם כן עם נציגי משרד הבריאות במתן הצורך הבהול בהקצאת מכסה לגיוס עובדים זרים בניקיון? כי אתה הרי מבין הרי שלהבדיל מענפים אחרים, בעבודת ניקיון אין צורך בלמיין את העובדים בהיבט מקצועי. אם הוא אומר שהוא יודע לנקות והוא מראה תעודה שמראה שהוא בריא, והוא מראה נכונות ואין מניעה פלילית להגעתו לארץ, ההגעה יכולה להיות מיידית.

הרי כפי שאתה יודע ישנם עובדים פנויים וזמינים שהמדינה אפיינה כבר בכמה מדינות, שאין להם כרגע דורשי עבודה במקצועות שלהם, ואני סמוך ובטוח שלפחות חלק לא מבוטל מהם יסכימו לעבוד גם בניקיון ולא, לדוגמה, באתר בנייה שלשם זה הם יתמיינו.

אני שואל, האם ראיתם לנכון עד עכשיו לזמן אותם? לאפיין את הצורך? לתעדף את הדחיפות? ולפנות גם למה שדחוף בריאותית, שבדיני נפשות, זה כשבצד זאת גם העבודה הנדרשת לשם הבאתם והיישום הוא מאוד קל?

קודם כול אני אגיד שני דברים, משה יעיד לידי כי הוא עוסק בסוגיות של עובדים זרים בהגדרת התפקיד שלו, אנחנו מציקים לו לא מעט עם הרבה שאלות, אנחנו מאוד מעורבים בנושא הזה. אנחנו מתעסקים בהרבה דברים, רק אתמול אמרתי לעובדים שלי שצריך לזמן את נציגי משרד הרווחה ואת נציגי משרד הבריאות, אנחנו ממש בתוך השרשרת הזאת, זה יקרה, ולכן צריך רגע סבלנות.

השאלה היא מתי זה יקרה? השאלה היא מה הגאנט שקבעתם לטובת העניין? השאלה אם יש לכם נומרטור עם שעון חול מול העיניים בכל בוקר שאתם אומרים אם יש כ-8,000 נפטרים בשנה או בתקופה נבחנת כתוצאה מזיהומים, בוא נחלק את זה במספר הימים בשנה ונחלק את זה במספר השעות ביממה, ונגיד: בשעה שחלפה ועשינו משהו מאוד חשוב, עוד בן אדם נפטר ועוד אחד עומד למות, עוד חצי שעה הוא ימות כי יש זיהומים בבתי חולים. השאלה האם זה מה שאתם עושים?

בסוף נגיע, בסוף נעשה, עם כל הצניעות אני חושב שאם הייתם רואים לנכון בין סבב הרצונות שלכם – לשבת ולדבר, ללמוד, להתקדם, לנסח ולגבש – לשבת עם הוועדה הזאת שיושבת על המדוכה מסביב לשעון שנה וחצי וצורחת את הצרחות ואת הדרישות עוד הרבה קודם הטבח ב-7 באוקטובר, הרבה קודם, כמעט שנה קודם, יכול להיות שזה היה עוזר לכם להתקדם, אולי הייתם נאותים לטכס עצה ביחד? אולי הייתם מקבלים מאיתנו נתונים שייקצרו לכם את מסלול הקליטה והתיעדוף? יכול להיות, אבל כנראה שאתם יודעים טוב יותר מאיתנו מה נכון ואיך כדי ליישם ואני אכבד את זה.

אני עומד על המשמר ואני בוחן, ואם חלילה אני אאלץ להוכיח ולהביך אם נגיע למסקנה שזה מה שקורה, אני אעשה את זה. אני לא מונע מעצמי, אני משוחרר מכל רסן בלהגיד את האמת שלי. אבל אני שואל– אדוני, נשים רגע הולד – ראש מנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, מר משה נקש, ברוך הבא.

ברוך הנמצא.

האם אדוני יודע על עובדים פוטנציאלים שהתמיינו לעבודות מסוימות ולא נדרשו להם, או כאלה שמעוניינים להגיע ולעבוד בארץ במסגרת הסכמים כאלה ואחרים שביצעתם, בוודאי בתקופה האחרונה, והיו מסכימים לשנות סיווג ולבוא ולעבוד פה בבתי חולים?

קודם כול יש עובדים שהוכנו להגעה לישראל ולא כולם הגיעו, חלק בתהליכים, חלק לא מוזמנים. עיין ערך חקלאות, עובדים סרילנקים בחקלאות פחות הזמנות שיש לנו שם, למרות הפעולות שאנחנו עושים בעניין הזה.

עיין ערך אולי גם בנייה הודו?

לא, עוד פעם, עובדי בנייה עוד לא נבחנים. נבחנו נבחנים ומגיעים - - -

אני מדבר מבין אלו שנבחנו ומצידם זמינים להגיע ועדיין אין להם דרישה, האם אתם מכירים כזאת מציאות? ואם כן, האם יש לכם מנגנונים שמנסים להציע להם העסקה בענף שונה, אם מעניין אותם?

אז אני אומר, יש כזאת מציאות, לא כל העובדים שהוכנו כבר הגיעו לישראל, אני מקווה שיגיעו. צריך לבדוק את ההתאמה של אותם עובדים לאותם מקצועות כי לא בטוח שעובדים שהוכשרו לעבודה מסוימת יכולים לבוא ולעשות עבודה אחרת. אולי כן ואולי לא.

תן לי לספר לך משהו, מר נקש. יכולים זאת לא שאלה, אם בן אדם יודע להיות תפסן בבניין בקומה 18 בשמש, כנראה שהוא יודע גם כן להחזיק סחבה, השאלה היא אם הוא מעוניין?

זו גם שאלה. שאלה נוספת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו זה האם הסדרי היישום שלנו ערוכים לדבר הזה? זאת אומרת, כשאנחנו חתמנו על הסכמים מסוימים, חתמנו אותם תוך ציון הענף הרלוונטי, ועכשיו לבוא ולהגיד להם לא חקלאות, תבוא להיות מנקה, זה אירוע קצת שונה.

אם קיימתם הסדר יישום עם סרילנקה לעניין עבודה בחקלאות ואין להם דרישה פה בחקלאות, ומצד אחד העובד מעוניין להגיד לפה בניקיון, מה שחסר לנו הוא שתתאימו את הסדרי היישום לענף הרלוונטי.

אני מסכים איתך, אני אגיד שני דברים. דבר ראשון זה נכון, צריך להתאים את הסדרי היישום לענף הרלוונטי. דבר שני, צריך לבדוק אם ההנחה שאמרת אכן נכונה, האם העובד אכן מוכן ורוצה להגיע לפה לעבוד בעבודה הזאת? אז כן צריך לבדוק את הדברים האלה.

ואני שואל מה אתם עושים לטובת העניין? האם אתם פועלים כבר להתאים ולהרחיב את הסדרי היישום? – הרי דנו בזה כבר בדיון הקודם – האם שלחתם נציגים כדי לבחון אם אותם ממוינים? האם מעניין אותם לשנות את סיווג ומקצוע ההעסקה שלהם? כדי שכשיבוא היום וועדת המנכ"לים ברשות משרד ראש הממשלה יתפנו לשאול אתכם ויאפיינו את צורך המעסיקים, תהיה לכם תשובה. תשתית הכנתית.

כמו שהסברנו גם בדיונים קודמים, אנחנו יכולים לקדם הסדרי יישום כאשר יש לנו ענף שאנחנו יכולים לקדם בו הסדרי יישום.

אבל בחינה.

עוד פעם, בחינה תיאורטית או טנטטיבית או עקרונית או רעיונית אנחנו עושים כל הזמן, אנחנו מדברים.

אני שואל האם פניתם לממשל הסרילנקי לבחון איתם אפשרות הרחבות?

ספציפית לעובדי ניקיון, לא.

והשאלה הזאת נשאלה גם בדיון הקודם ואני מבקש תשובה. אני מבקש שתפעלו לאלתר בפניה לעובדים שהביעו נכונות להגיע לעבוד כאן ואין להם דרישה לענף שלהם, האם מעניין אותם לשנות את העיסוק? ואם כן, הבקשה הבאה היא שתפנו לממשל – לצורך העניין סרילנקי – בהצעה להרחיב את היישום כי בסופו של יום ממשלה שחותמת על הסכם בילטרלי מעוניינת שהתושבים שלה יעבדו, שיעודדו את הכלכלה, שיורידו את אחוז האבטלה וכל זה בשמירה על הזכויות שלהם כעובדים. את הממשלה לא מעניין אם העובד מגיע לחתל קשיש או לנקות בחדר ניתוח כל עוד שהוא מסכים לכך.

טוב, קודם כול אני לא יכול להגיד באופן גורף שכל עובד, לא משנה לו במה לעבוד, שהוא מוכן רק לבוא לעבוד פה לא משנה לו באיזה.

לא אמרתי את זה אדוני. אבל אני אומר שאם אנחנו לא נבצע את הבחינה הזאת לא נדע אם יש טעם. הייתי אומר לך בוא תפנה להרחבת הסכמי היישום, אבל אין לזה טעם. קודם כול צריך לבדוק בדיקת היתכנות אם אותם עובדים מעוניינים לבוא לעבוד פה בניקיון?

אתה צודק, זה נכון, זה השלב שקורה אחרי שוועדת המנכ"לים תגיד לי תשמע, יש ענף חדש, תתחיל לעבוד. אז ברור שאנחנו לא נחכה לעבוד בטורי כי אנחנו קצת מכירים את האירוע ואת הטורים, וננסה לעשות דברים קצת יותר מוקדם כמו שהתחלנו לעשות גם בענפים אחרים.

אבל ככל שיעלה צורך ובאמת יוחלט שיש ענף - - יש פה תהליכים שצריך לעשות, גם צריך לקבוע פה פיקדון צריך לקבוע פה אגרות, יש פה תהליכים שקורים, זה לא מהיום למחר, ואנחנו צריכים לפעול איתם במקביל, וזה מה שאנחנו נעשה, עם המדינות.

אוקיי, אני מפנה שוב פעם את תוצאת הביניים לנציג משרד ראש הממשלה, אנחנו מבינים שאם רק הייתם יושבים עם דורשי העבודה בתחום, והייתם מבינים את הצורך, והייתם מעדכנים את רשות האוכלוסין שאיתם אתם בקשר רציף בדבר הפוטנציאל והצורך, הם כבר היו פונים. זה קודם כול שתבינו מה יכולתם לקדם. אגב, בברוטו שעה עבודה, כדי שהם היום יוכלו להגיע לפה עם תוצאות, גם אם לא סופיות אבל תוצאות.

במקביל לזה, אני אומר לרשות האוכלוסין, כמו שאתם יודעים לא כולם עובדים בקצב המצופה, לפחות. אני לא אומר הנדרש, המצופה. ומכיוון שאתם מכירים את התהליכים ואת האירוע, מצופה מכם שתרימו את הכפפה כפי בקשתי, ותבדקו בדיקת היתכנות.

לא כל פעולה שאני מבצע זה כי כבר נדרשתי. זה כמו שבן אדם פותח את המקרר והוא רואה שהחלב עומד להיגמר והוא יצא לקניות והאישה נתנה לו רשימת קניות, הוא יכול להעז להיות אמיץ ולקנות חלב גם אם זה לא היה ברשימת הקניות, כי הוא מבין שאוטוטו הוא יצטרך לקנות את זה any way, בסדר? סליחה על האנלוגיה ממציאות חיינו אבל - - אני אומר בבסיס, בואו, אתם יודעים שצריך, והוועדה כבר המליצה וביקשה וכיוונה וציפתה. תבדקו עם הממוינים אם בכלל מענין אותם, אם כן, תעבירו מסרים אפילו באופן בלתי רשמי, שייתכן ותהיה החלטה של ועדת מנכ"לים שתדרוש את זה ולכן אתם מבקשים לבחון בינתיים אפילו באופן בלתי פורמלי הרחבת הסכמי יישום. בבקשה עורכת הדין לינא סאלם, משרד המשפטים.

תודה רבה כבודו, אני רק רוצה להגיד משהו קטן. אם יורשה לי, אני לא מקבלת את ההסתייגות שנאמרו על הוועדה, כי הוועדה הזאת עובדת ימים כלילות. אני לא זוכרת – ואני במשרד המשפטים 14 שנים – אי פעם שנעשה פרויקט כזה, בהיקף כזה. אנחנו כמעט בכל יום בקשר.

תפסיקי.

אני באמת אומרת, אנחנו בכל יום בקשר יומיומי עם משרד רוה"מ, ומשרד רוה"מ עושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר, ואני חייבת להגיד את זה למען הדיון.

הנושא של ניקיון – ופה מה שניסה דניאל קצת לחדד – אל מול ענפים אחרים שבהם היה מחסור במיידי של 80,000 עובדים זרים, היו השלכות על המשק במיידי וכולנו ראינו את התרחיש של ה-OECD לשנה הבאה של מדינת ישראל – שכמובן היא קראה לכל מי ששותף לדיון ובוודאות גם ליו"ר הוועדה – אז היה להם בעצם את הדחיפות המיידית לענף התעשייה, דחיפות המיידית לענף הבניין, הדחיפות המיידית לענף החקלאות, ולא זנחו לרגע, וגם הוציאו טיוטת החלטת ביניים שאנחנו גם אותה מגבשים, אבל לא היה דבר כזה.

אני אגיד שתי הערות על ענף הניקיון של משרד הבריאות. דבר ראשון, ענף הניקיון של משרד הבריאות הוא דרישה להעסקה בניגוד לחוק שירות המדינה מינויים. חוק שירות המדינה מינויים בא ואומר בסעיף 16 שאסור להעסיק עובד מדינה בין אם העסקנו כפופה להחלטת ממשלה, בין אם זה בהתאם להליך מכרזי רגיל של נציבות שירות המדינה, אסור להעסיק מי שאינו אזרח או תושב קבע.

בשביל שמשרד הבריאות יעבור את המשוכה הזאת, הוא צריך בכלל לעשות תיקון חקיקה, יש גם חשכ"ל, יש לנו גם חוזר.

האם גברתי מגדירה העסקת עובד זר באמצעות חברה כוח אדם, כהעסקה ישירה?

גם קבלן כוח אדם שמעסיק זרים, לא יכול להתקשר עם משרד ממשלתי כדי לתת להם שירות אלא אם יש אישור בהתאם לחשכ"ל משרד האוצר, וגם אז אנחנו לא נמצאים שם.

אני רואה שאני מנסה גם להגיד – וסליחה כבודו, אתה יודע כמה אני מעריכה אותך, וכל מילה שאתה אומר אני מפחדת, היא קדושה – שאני יודעת מהנתונים שלי נאמרו שהם בסך הכול רוצים פיילוט של 70 עובדים, אל מול סיטואציה של משק ונזק של מיליארדים, אל מול סיטואציה של מפעלים סגורים, על מול סיטואציה של חקלאים שפונו מהדרום. אני כן יכולה להבין את סדר הזמנים, ושוב, זה לא שהוועדה אמרה: סיימתי וקמתי מכיסאי.

בנוגע לבריאות פרטי, גם ממשלתי וגם פרטי לשכת התעסוקה התייחסה. אני, כפרקליטה לשעבר וגם כנציגת הממשלה יכולה להגיד שעומדת לממשלה חזקת חפות. מבחינתי שלשכת התעסוקה אומרת, הפוך, מי שרוצה לסתור אותה הוא זה שצריך להביא לי את הנתונים. כי מה שטוב גם לביטוח לאומי כדי לתת קצבת ביטוח לאומי על אבטלה, הם מתבססים על הנתונים של לשכת התעסוקה, אז המדינה לא מחלקת את האמירות שלה בכללי.

עדיין, מה שהתחושה שלי, כבודו – וזאת הסיבה היחידה שביקשתי לדבר – שאופן הצגת הדברים בפני יו"ר הוועדה לא היה ב-100% מדויק, ולכן רק דייקתי אותם.

על ידי מי גברתי?

אני אגיד שלבוא ולהגיד בדיון אמירות – נכנה אותו על אמירות אוויר – שאנחנו בעצם לא מצילים חיי אדם, כשבפועל אנחנו שומעים נתונים על שבעה דורשי עבודה בסך הכול, על שבעה מקומות שדרשו מקומות עבודה או על עצם זה שהם לא משקפים לוועדה את האיסור על פי חוק להעסקת אדם שהוא עובד מדינה בשירות ממשלתי, זה בעצם כן נותן אי נוחות, כי אם ידע את זה יו"ר הוועדה הוא היה מעלה את ההסתייגות הזאת, כי אני מכירה אותך, כבודו.

אז ראשית תודה רבה. אני כן מבקש להבהיר, אולי גם מעט להסתייג, אומרת נציגת משרד הבריאות שאחוז הקליטה נמוך מאוד וההישרדות נמוך עוד יותר וזה בסדר לקבל התייחסות שגורסת את הדרישה, צריך ללמוד אותה, אני רק רוצה דרישה, אני רק רוצה שהתהליכים יתחילו להתבסס, אוקיי? זה משהו שאני מבקש ואני עדיין לא מקבל, והוא לא יקרה עד שהרפרנטים הרלוונטיים לא יידרשו לעניין, לא יתכנסו לטובת העניין. זאת הנקודה. וזה מה שאני מבקש ומצפה מוועדת המנכ"לים.

תבינו, כמה דברים עוד צריכים לקרות כדי שיהיו עובדים אם יהיו עובדים, והם לא יתחילו בכל התהליכים, גם בהתאמה של החוק, גם בגיוס, גם בשינוי הסכמי היישום, עד שלא תקבעו את זה כיעד וכצורך. לצד זאת אני אומר, גברתי, אני לא מכיר את המספר 70-80 עובדים כפיילוט.

זה מה שלי נאמר, העסקה על ידי ממשלה. אני כן אגיד כבודו, שכדאי לבדוק, לשכת התעסוקה, באופן חד פעמי רק לצרכי דיון, כבודו, תאמץ את הצעתו שבעצם היא כן תתעד את ההפניות.

זאת דרישה בסיסית שלי.

בסדר גמור.

רק לדייק, ההפניות מתועדות במסמך. זאת אומרת, דורש העבודה – היו"ר שיהיה ברור – וגם המעסיק מקבלים מסמך פיזי.

איך הוא קיבל אותו? הוא רוצה תיעוד שהם קיבלו אותם. תן לו משהו שהוא יכול עם זה לבדוק את זה.

כבודו, סליחה, הדיונים אצל יו"ר הוועדה הזו, ברור שהם לא קשורים. תפקידה של הכנסת לעשות דיונים על עבודת הממשלה ככלל, זה לא מחליף שום דבר, אנחנו חושבים דווקא שזה מעודד הרבה פעמים כי יש לכבודו את הראייה הרוחבית, יש לו את הניסיון הרב שהוא צבר. אתה בעצם מכיר את כולנו על כל היתרונות והחסרונות, אתה גם מכיר את הענפים האלה בצורה הכי טובה, וכן, יש חשיבות לשקיפות של הדיונים האלה ולקידום המהלכים שלה. אז ברור שיחד עם הוועדה, בשמחה רבה, נבוא ונציג בכל פעם מה שנדרש.

לחלוטין כך. אני רק חוזר ומבהיר את הסוגייה הקודמת שהתייחסת אליה, מבלי שיהיה מעקב שיכול לתעד פעם ראשונה את קליטת הבקשה, פעם שניה את ההפניה, פעם שלישית את ההגעה של הממוין שלפעמים הוא נשלח ולא מגיע, פעם רביעית את ההתייחסות, האם הוא נקלט או לא? ואם הוא לא נקלט, למה הוא לא נקלט? בלי שזה יהיה, אנחנו לא יכולים באמת להניע תהליך שיבחן באמת את ההצדקה ואת הדרישה לבצע את שאר התהליכים שאיתם בסוף קולטים עובדים זרים.

היו"ר, משפט אחד אני מתייחס. כל התהליכים שתיעדת או תיארת מתועדים במסמכים פורמליים מלבד האירוע האחרון שאמרתי, ואני אקח את הצעתו של היו"ר ונאמץ אותה. יחד עם זאת, אני חייב להגיד, שירות התעסוקה שמבצעת 80,000 השמות מבוקר על ידי גוף חיצוני מהגדולים במשק, היו"ר, שמבקר מגוון רחב של פעולות שמבצע שירות התעסוקה לרבות מהימנות ההשמות. 99.99% מהבדיקות על 80,000 ההשמות שמבוצעות מידי שנה – כי יש לזה השלכות גם על קצבאות וכיוצא בזה – לא נמצא בהן כהוא דופי, ולכן אני חושב שיש פה אמירה מאוד משמעותית, ולכן גם זה קצת הניע אותי באי נוחות.

אפשר להרהר הרבה דברים, היו"ר מכיר אותי לא מעט זמן ויודע שאני מתיימר או מנסה לפחות לבוא מוכן לוועדה גם עם נתונים, וגם להגיע כמעט לכל ועדה, ולכן כשמדברים על מהימנות – כל עובד אצלי מתוך 600 העובדים בשירות התעסוקה יודע שלחיצת קליטה בלי שהוא וידא את שני המקורות גם המעסיק וגם דורש העבודה, הינה עבירה פלילית. והבקרה החיצונית שיש לנו. כל אלו יחד מביאים אותי לזה שאני סמוך ובטוח יותר מ-100% כמו כל דבר אחר, את שני ידיי סומך על הנעשה.

אני לחלוטין לא יכול להתעלם ממה שאתה אומר, יחד עם זאת, כדי שזה לא יהיה נתון לאיזשהו שיח וחלק גדול מהדיון יתבזבז על זה, אני חייבת את ה-closing כדי שזה לא יהיה מילה מול מילה. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לנציגת בית החולים שיבא, הגברת יעל שמש אבוטבול, צוהריים טובים.

(הצגת מצגת)

אני מדברת על מקצועות עזר במערכת הבריאות שגם בהם אנחנו חסרים כוח אדם בצורה משמעותית. מקצועות העזר – אני מדברת בעיקר על כוח העזר – זה מקצוע שמסייע לאחיות בעבודה היומיומית בבתי החולים הכלליים. בעצם, כוחות העזר, מספרם הולך ויורד במערכת הבריאות, אנחנו נזקקים להם לצורך העבודה היומיומית.

זה מה שנקרא סניטריה?

סניטריה, נכון.

שתפקידם להעביר חולה ממקום למקום?

לא, ממש לא. הם חלק מכוח האדם הסיעודי, תפקידם זה לרחוץ את החולים, לסייע בהאכלה של החולים, בחלוקת אוכל, בעזרה בירידה לשירותים, בדברים ובצרכים הבסיסיים של המטופלים שלנו במחלקה.

נכון להיום יש אישור לעובדים זרים להשתמש במערכת הבריאות במר"גים, במוסדות הכרוניים, ואנחנו מעלים בעיה שקיימת גם במוסדות האקוטיים, גם בבתי החולים, אנחנו חסרים בצורה משמעותית בעובדים.

אתם יכולים לראות את אחוז המועסקים, אתם רואים ש-16% מכוח האדם הסיעודי בבית החולים שיבא בעצם הם כוחות העזר שמסייעים ביום-יום ובעשייה הבסיסית, מתוכם, 56% הם מגיל 50-70, 56%. התמונה הזאת היא לא רק בשיבא, יש לי הרבה שותפות במקצוע ובתפקיד שלי שחוות את המצוקה הזאת, וכ-10% בשנה עוזבים את המקצוע אחרי שהכשרנו אותם, לימדנו אותם לימודי אולפן, לימדנו אותם את המקצוע, הם לא מסוגלים לשרוד בתוך העשייה הזאת.

מי הבטיח לנו שעובד זר כן ישרוד ולא ינטוש?

יש לנו דוגמאות מהמר"גים, ויש לנו אנשים שמרוצים, שנשארים בתוך המערכת. יש לנו מטופלים שמרוצים ומשפחות שמרוצות. יש לנו ירידה בבעיות שקשורות בבטיחות הטיפול, לשירות ולאיכות הטיפול, זה הוכח. אנחנו רוצים פיילוט בתוך בית החולים שלנו, כשאנחנו מחויבים לתת להם דיור, לתת להם הכשרה, לתת להם תזונה, כל מה שצריך בליווי מקצועי כדי לבסס אנשים לאורך זמן שמתמידים, בתוך העשייה הזו.

הם הידיים של המטופלים שלנו, הם אלו שעוזרים להם לאכול, להתרחץ, לקבל את האוכל בכבוד, לא להניח את המגש ללכת ולחזור אליהם אחר כך כשהאוכל קר. לעזור להם להגיד לשירותים, זו אותה סיטואציה של הקשישה בפרוזדור שאין מי שיפנה אליה כי כוח עזר אחת נמצאת במשמרת ערב ונותנת שירות ל-40-50 מטופלים, בלתי אפשרי.

עם השינוי שיש היום בעולם הרפואה – הגדלה של הדמוגרפיה של האוכלוסייה הקשישה, התחלואה שעולה בצורה משמעותית. בהתאם לזה גם התלות של המטופלים שלנו בתוך בתי החולים הולכת ונהיית גדולה יותר, חסר בכל מערכת הבריאות, ברופאים, באחיות, ובטח בכוחות עזר, ותפיסת העולם של הלקוח שלנו שרוצה שירות, שמלין על שירות שהוא לא אנושי עבור המטופלים שלו – אנחנו רוצים למנוע את הפגיעה באיכות השירות שאנחנו נותנים, את הפגיעה בבטיחות הטיפול כמו שאמרת כבודו, כל הנושא של הזיהומים קשור גם לכוחות העזר אצלנו.

הם אלה שחוץ מלטפל בחולים מנקים את הציוד, מנקים את המיטה, מנקים את הארונית, זה בא על חשבון משהו. ועוד יותר מזה, הם גם עונים לצלצול כשהקשיש מצלצל ואף אחד לא פונה אליו והוא נופל אחר כך מהמיטה והוא שובר את צוואר הירך, מי אמור לתת על זה את הדין?

אנחנו רוצים לתת שירות ושירות טוב ושירות מקצועי, אנחנו מוכנים להשקיע, אנחנו רוצים אנשים שיהיו איתנו בתוך התהליך וילכו איתנו כברת דרך. זה לא מה שקורה היום במערכת שלנו ואנחנו במצוקה.

מה השכר שאתם מציעים לעובד בכוח עזר?

תלוי בוותק המקצועי שלו, הוא מתחיל ב-40 שקלים לשעה, הוא מגיע ל-50 שקלים ויותר, הוא מגיע לברוטו של 12 ויותר. זה תלוי במשמרות שהוא יעשה, והוא יכול לעבוד בוקר, ערב, לילה, סופי שבוע וחגים ובהתאם לזה גם השכר שלו. יש תמריצים גם של דרגה נוספת וגם של עבודה שאנשים שמראים התמדה ויעילות מקבלים גם תמריצים.

כמה עובדים בכוח עזר אתם זקוקים להם בשיבא?

אנחנו כ-500 כוחות עזר שהם צריכים להיות 16% מכוח האדם הסיעודי.

כמה יש בפועל?

בפועל כרגע יש 486, שזה 16%. אנחנו רוצים להגדיל את האחוז הזה. אנחנו רוצים לתת מענה ל-turnover.

כמה עובדים היית רוצה היום לקלוט בתחום?

אני רוצה לעשות פיילוט של כ-30 אנשים אצלי בתחום.

לא פיילוט של עובדים זרים, אני שואל כמה עובדים היית רוצה היום לקלוט לתחום? עזבי מאיפה. היום יש לי עובדים פנויים, כמה את רוצה?

אני מדברת על 10-30 עובדים.

10-30 עובדים זה לא מצב כזה אקוטי.

המצב הוא אקוטי בגלל ה- turnover שלהם, הם לא שורדים בתוך המערכת.

אני שואל אותך: את צריכה עובדים? כן. כמה עובדים את צריכה? את אומרת לי 10-30. 10-30 במערכת כל כך גדולה זה לא צורך אקוטי, זאת קודם כול ההתייחסות הראשונה. והשנייה היא כמה הזמנות ביקשתם, או מתי לאחרונה ביקשתם לקלוט עובדים ישראלים דרך שירות התעסוקה או דרך חברות כוח אדם?

שני דברים. המספרים עבורי כבית חולים הם אקוטיים בגלל המשמעות של המחסור שלהם ובגלל הבטיחות והאיכות של הטיפול. דבר שני, אני עומדת בקשר עם לשכות התעסוקה, עברתי איתם שנה שעברה - - -

גברתי, יש איזושהי אנומליה צורמת מאוד שבו את מספרת לי על מציאות שבה יש עובד כוח עזר אחד במחלקה שלמה 50 מטופלים, הוא לא מצליח להגיע אליהם בטח לא לטפל בהם ולסייע כמו שצריך. ומצד שני, שיבא, שיבא צריך 10 עובדים, אז איפה זה משתלב? זאת לא מרפאת שיניים.

שיבא צריך 30 עובדים כרגע. יש לו turnover גבוה מאוד של אנשים שלא מחזיקים מעמד בתוך המערכת, והוא עובד כל הזמן מסביב לשעון.

אוקיי, אז אני שואל אותך מה עשיתם בשביל לקלוט ישראלים?

אז אני אגיד מה עשינו, ועשינו המון. הייתי בקשר צמוד ואני בקשר צמוד עם לשכות התעסוקה, לא קיבלתי עובד אחד.

במה בא לידי ביטוי הקשר?

בשיחות טלפון וואטסאפ בבסיס היומי עם מנהלי הלשכות. בהגעה לאזורים פריפריים שבהם אני יכולה לעשות ראיונות ולהביא אנשים כמו קריית גת. אני יושבת במתנ"סים ומנסה להביא אנשים אליי, מייצרת קו הסעות מקרית גת לשיבא כדי להביא אנשים אליי.

יפה.

מתוך עבודה סיזיפית שעשיתי שם הצלחתי להביא שני אנשים, זה לא במספרים שאני צריכה, אני צריכה מעבר לזה. וגם האנשים האלה לא שורדים.

שירות התעסוקה, התייחסות?

אני לא מכיר את האירוע הזה באופן פרטני, אני יכול לבדוק אותו, היו"ר, ולהשיב. דבר שני אני רוצה להגיד ככלל, שצריך לקחת בחשבון שכשמדברים על שיבא, הניסיון להניע עובדים מהפריפריות הצפוניות והדרומיות למרכז הוא בעייתי מפני שאנחנו יודעים שגם באזורים האלה יש ביקושים ולעבור את המרחק הזה גם מבחינת הזמנים, מקשה מאוד על העובדים.

דבר שני, שיבא יש לו תחרות קשה מאוד במרכז עם כל המבקשים, אבי ועוד מגוון רחב של ארגונים ולכן אמרתי שככל שהשכר יישאר כפי שהוא, היו"ר – אני עדיין סבור שהוא נמוך מאוד – ברור ליו"ר שעדיף לעובד לעבוד בניקיון משק בית ולקבל 80 שקלים לשעה, ולא לעבוד בשיבא עם 40 שקלים לשעה. צר לי, אבל צריך להגיד גם את האמת.

שכר של 12,000 שקלים ברוטו, הוא שכר נמוך?

פוטנציאל השתכרות בעבודה קבועה, מסודרת, מוסדרת, עם כל התנאים הסוציאליים הנלווים שפוטנציאל ההשתכרות עולה על שכר של יועץ חקיקה בכנסת, אדם שלמד 5-6 שנים, אני לא לומד שזה משהו שהוא לא מתגמל.

אם יש באמת אתגר במרחק גיאוגרפי, אני מבין, אבל פריפריה היא לא דווקא גיאוגרפית, פריפריה היא גם חברתית, זאת אומרת שיכול להיות שבאותה רשות או בסמיכות לאותה רשות שבה ממוקמת המערכת הרפואית הזאת, יש פריפריה חברתית של אנשים שפוטנציאל ההשתכרות שלהם הוא לא כזה גבוה, וכן ניתן לקלוט.

הוועדה מבקשת – בצד הסיכומים שירוכזו – מנציגת בית החולים שיבא לשלוח לוועדה ולנציג משרד העבודה את הניסיונות והפעולות שבוצעו, לא הטלפוניות – ניסיון טלפוני הוא מבחינתי לא קיים, זה כמו שאמרתי לנציג ארגון חברות הניקיון – ניסיון זה כנס, זה פרסום, זה וואטסאפ, זה מייל.

אין שום בעיה, אני אציג את הכול, ועוד יותר מזה יש לנו תוכנית שימור מאוד רחבה שבית החולים שיבא עושה ומקיים נכון להיום מעל שנה לכוחות העזר אצלנו. אנחנו עדיין לא מצליחים לשמר אותם.

הייתם מסכימים לקלוט אסירים בשיקום שהסיבה שבעטיה הם נכלאו היא לא פלילית עם פוטנציאל למסוכנות?

צריך לדון על זה.

למשל עבודה כזאת אדוני, אין להם בעיה, לאסירים, בנושא של שינוע חולים, בנושא של שינוע דברים, אין בעיה להעסיק אותם, בדבר הזה כן. בניקיון יש את הבעיה.

אוקיי.

אני רק רוצה להבהיר דבר אחד. מה שאמר ידידי, אנחנו על סף קניבליזם במערכת שלנו.

כי?

כי כולנו רבים על אותה פרוסת אנשים, בטח במרכז, וההתייחסות בפריפריה של לא לשנע אותם - - -

עד כמה חשפתם במציאות הכואבת הזאת את נציגי משרד הבריאות?

נציגי משרד הבריאות מכירים – אני יודעת – את התהליך. אני עובדת עם החברות שלי גם בבתי החולים של קופת חולים וגם בבתי החולים הממשלתיים. אנחנו כולנו באותה בעיה. ובכל בית חולים עושים הרבה כדי לשמר את האנשים האלה.

כדי להבהיר על השינוע שהיא ציינה וההתבטאות של הקניבליזם, זה לא שאמרנו שיש לנו, חלילה, מניעה. העובדה היא שבית חולים פורייה שביקש עובדים – קיבל, בית חולים הגליל קיבל, אסותא באשדוד, ברזילי באשקלון. יש לנו ביקושים מבתי החולים ביישובי הדרום, עובד יעבוד בהכרח במקום שקרוב למקום המגורים שלו מאשר לנסוע לתל אביב, זו פשוט עובדה מה שציינתי.

ואני גורס, כפי שכיוונתי קודם, שפריפריה היא לאו דווקא גיאוגרפית. אז אנחנו נחתור לדברי סיכום, הואיל ואני אמור לפתוח דיון נוסף בעוד כמה רגעים.

הוועדה מבקשת משירות בתי הסוהר לדעת מדוע הם לא רואים לנכון לשלב אסירים במקצועות הניקיון כדי לשקם את האסירים וגם לעזור למשק? כמובן הכוונה היא לאסירים שאין בהם מסוכנות חברתית פלילית.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לפעול בפניה לעובדים הזרים שהביעו נכונות לעבוד בישראל אך מעניין אותם לשנות את העיסוק לאור העובדה שיש חוסר עניין בהזמנתם למקצועות שאליהם הם מוינו והוזמנו, ובמקביל לפנות לממשל שלהם ולהיערך לכך שייתכן ויהיה צורך לבצע התאמה בהרחבת הסכמי יישום.

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה ומרשות האוכלוסין לבחון להסבה של עובדים שלא נמצאו מתאימים מקצועית כמו עובדים בבניין בהודו לאור תלונות שהוועדה מקבלת – אני מתייחס כמובן לעובדים שכבר הגיעו לארץ ויש חוסר שביעות רצון בקליטתם – למקצועות בענף הניקיון בדגש על בתי החולים ומוסדות הבריאות ולהשיב על כך בכתב לוועדה.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לפעול לאלתר בדיווח והכנת דרישות לוועדת המנכ"לים כדי שהחומר יהיה מוכן וסדור בפניהם לרגע שבו הם יתפנו לדון בסוגיה בענף שלהם, וכך, אגב, לשאר המשרדים הרלוונטיים, לא לחכות שוועדת המנכ"לים תתפנה ולפנות ולבקש ולהציג את הדרישות ואת ההצעות והמדיניות, אלא להכין מראש גאנט עבודה עם דרישות ואתגרים כדי שנוכל לייעל את ההשמה ולתת פתרונות וכך נזכה להתחיל לעבוד במקביל ולא רק בתור.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:28.