פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/05/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 10:00

תוכנית עידוד עליה וצפי עליה לשנת 2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
דן אילוז
זאב אלקין
צגה מלקו

אריק מייקלסון - סמנכ"ל עידוד עלייה ותושבים חוזרים, משרד העלייה והקליטה

דניאל להמן - יועץ מנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

ד"ר שרי פייר - סגנית מנהלת חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חוץ, משרד העלייה והקליטה

תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, משרד האוצר

טירה גלינויר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים ותושבים חוזרים, משרד החינוך

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

שי פלבר - מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

אריה אביטבול - מנכ"ל אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

אלכסנדר גולדנשטיין - מנהל המחלקה לעידוד עליה, ההסתדרות הציונית העולמית

יאיר סמוליאנוב - מנהל תחום כלכלי-חברתי וקליטת עלייה, לובי המיליון

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

דרור אופן - סמנכ"ל ארגון 'נפש בנפש'

רחל המר שמש - עמותת גבהים, מנהלת תוכנית עידוד עלייה

נטליה פישמן - מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגום - איגוד מורים עולים

אפרת לופו - קשרי ממשל וכנסת, ארגון חותם

גל גורן - בנם של אבנר ומאיה גורן זיכרונם לברכה

יסמין מגל - בת דודתו של עומר נאוטרה, חייל חטוף בעזה

אלון גת - אח של כרמל גת החטופה בעזה, משפחות החטופים

איתי סיגל - אחיין של קית ואביבה סיגל, משפחות החטופים

ארי דוק - חבר של החייל אילן כהן ז"ל

נתן אורפלי - חבר של החייל אילן כהן ז"ל

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

זיו אפללו - חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


תוכנית עידוד עליה וצפי עליה לשנת 2024

בוקר טוב לכולם, עד כמה שאפשר להגיד בוקר טוב בימים האלה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, קליטה ותפוצות, היום ה-20 במאי 2024, י"ב באייר תשפ"ד, הנושא הוא תוכניות עידוד עלייה וצפי עלייה לשנת 2024.

בפתח הדיון, אני מבקש לציין את זכרו של החייל אילן כהן, סמל אילן כהן זיכרונו לברכה, חייל בודד שעלה מארגנטינה לבדו ונפל באסון של הירי שוגג של הטנק בג'בליה, ב-15 במאי 2024, לצד ארבעה לוחמי צנחנים נוספים. אילן מקהילת מולדס שבארגנטינה, עלה לבדו כנער בגיל 18, לאחר סיום לימודי התיכון בארגנטינה, עלה לישראל למרכז קליטה בכרמיאל, במסגרת פרויקט מחל, לאחר מכן, עבר להתגורר בירושלים, החל ללמוד כשנה וחצי, בישיבת חב"ד במגדל העמק ומאז דצמבר 2023, למד תורה בישיבת ההסדר בהר ברכה שבשומרון. משם הגיע אילן לחטיבת הצנחנים, לגדוד 202, לחם בעזה, מיומה הראשון של המלחמה, הוריו דויד ואדריאנה קיבלו את הידיעה על מותו בארגנטינה. מספרים עליו שהיה נער חכם, עם המון שמחת חיים, מחובר לארץ, ציוני אמיתי שעלה לארץ כדי להתגייס לצה"ל, בן עשרים היה בנופלו, יהי זכרו ברוך.

לפני שנעבור לדיון, אני כן רוצה להגיד כמה מילים, אנחנו פותחים גם את כנס הקיץ של הכנסת, אנחנו נמצאים כבר יותר משבעה חודשים בתוך המלחמה הארורה הזאת, שאני חייב לומר, אנחנו נושכים שפתיים הרבה מאוד זמן ונותנים גיבוי ככול הניתן, אבל אני אומר את זה, גם ממקומי כאן, למה לתת גיבוי? על מה אנחנו נותנים גיבוי? מדינת ישראל הפכה להיות 'האסקופה הנדרסת' של המזרח התיכון, יורים עלינו מכל כיוון, הצפון בוער, שבעה חודשים, אזרחים לא חיים בבתים שלהם, לא יכולים לחזור לבתים שלהם, נסראללה מכתיב את הקצב, נתיבי השייט מדרום חסומים, יורים עלינו מכיוון עירק, מכיוון אירן וברצועת עזה, הניצחון המוחלט, נראה כמו כישלון מוחלט אחרי שבעה חודשים, החטופות והחטופים שלנו עדיין בעזה וכל יום אנחנו שומעים שהצליחו לחלץ גופה, חטוף שהוא זכרונו לברכה.

אנחנו רוצים את החטופים חיים כאן, כל יום שעובר שהמדינה הזאת לא עושה את מה שהיא מחויבת, זה יום שכולנו משלמים עליו ביוקר והמחדל הזה, יש את המחדל של עד ה-7 באוקטובר ושל כל ההתנהלות לפני שהובילה בעצם ל-7 באוקטובר, אבל יש מחדל אחד גדול של השבעה חודשים האחרונים, של דרך ניהול המערכה שהובילה את מדינת ישראל ותמרנה אותנו, לא לתמרון קרקעי שהוביל לשחרור חטופים ולהסרת האיום מדרום ומצפון, אלא לתמרון שתמרן את מדינת ישראל, לנקודת השפל הגדולה ביותר שלה, ברמה שאזורים שלמים בארץ, הפכו להיות ריקים מאזרחים והחטופות והחטופים שלנו, עדיין שם. עם זה נפתח המושב הזה, אי אפשר להמעיט מהאחריות שיש לממשלת ישראל, לא על מה שקרה ב-7 באוקטובר ובוודאי לא אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר ובשני המקרים האלה, מדובר בכישלון מוחלט.

נמצאים איתנו בזום חברים של החייל הבודד, ארי דוק ונתן אורפלי, שרוצים לומר כמה מילים לזכרו, בבקשה.

שלום, כאמור אנחנו חברים של אילן, אני ארי. כשנתנו לנו את ההזדמנות הזאת לדבר עליו, אמרנו שכן בטח, כי בשבילנו הוא היה יותר מחבר, יותר מאח, היינו גרים ביחד פה באותו בניין של החיילים הבודדים, אז נספר קצת עליו.

אני נתן. היינו כמו משפחה ביחד באמת, אם היה לנו קשה לסיים שבוע ארוך בצבא ולהגיע הביתה ולהיפגש כולנו ביחד, לשתות איזה קפה או משהו, לדבר, יש לנו חוסר ממש גדול עכשיו.

איפה אתם משרתים?

אני משרת בסיירת הנח"ל.

אני בנח"ל ב-931.

מתי עליתם לארץ?

עלינו לפני שנתיים כמעט.

כן, יותר משנתיים, הגענו כולנו כולם באותו זמן כמעט.

כן, יותר משנתיים, הגענו יחד עם אילן.

הגעתם יחד עם אילן?

כל אחד בנפרד, אבל הגענו כולם באותו זמן.

האמת שאני הכרתי את אילן טוב במגדל העמק, אני גם למדתי שם חודשיים, הוא נשאר יותר זמן, אבל שם היה בינינו קשר ממש ממש טוב והמשכנו כל השנה, כל שבת היינו עושים ביחד בכל מקום, אחרי זה הלכתי ללמוד בישיבת הכותל ונתן גם הזמנו אותו תמיד כל שבת, עשינו הכול ביחד ואילן סיפר לנו שהוא רצה להתגייס וגם אנחנו רצינו, אז היינו תמיד ביחד, עשינו תוכניות כולנו ביחד.

אנחנו זוכרים אותו וגם אומרים לכם תודה על הימים שאתם עושים במלחמה, לטובת מדינת ישראל ועם ישראל, אתם וכל החברים שלכם, מי שנולד בארץ ומי שלא, זה בכלל לא משנה, אתם מראים לנו את העוצמה הכי גדולה של עם ישראל, בנחישות שלכם, באומץ הלב, בנכונות שלכם.

הייתי שמח לספר משהו קטן על אילן.

אני אשמח לשמוע.

האמת חשוב לי שכולם ידעו, שהוא פשוט, הוא הגיע לארץ לבד בלי אף אחד, כאילו לא היית לו שום משפחה פה, לא הורים, לא אחים, לא היה לו כלום וזה לא שהוא גדל בבית, או משפחה שכשהוא היה ילד אמרו לו, אתה צריך להתגייס לצבא הגנה לישראל, להגן על מדינת ישראל, הוא נולד והוא גדל עם תרבות יהודית, או כמו כל בית של משפחה יהודית ופשוט הוא הגיע לפה ועשה הכול לבד, הוא הגיע לשיבה של חב"ד לבד, אחרי זה הוא הלך להר ברכה לבד, הוא התגייס לבד לצנחנים, בלי אף אחד, בלי שום חבר, אחרי זה הוא הלך לגור בכמה מקומות של חיילים בודדים, גם לבד ואחרי זה הוא הצטרף אלינו, כי ביקשנו, אמרנו לו, אילן, אתה חייב לבוא, יש לנו מקום אחד, אחרי זה הוא הצטרף, אבל פשוט זה משהו שאני לוקח ממנו, שלכל מקום הוא הלך לבד והכל הוא עשה עם אידאלים, היו לו אידיאלים כל כך חזקים ששום דבר לא עצר אותו, אפילו עכשיו שהתחילה המלחמה, מהיום הראשון הוא היה בעזה והייתה לו הזדמנות לטוס לארגנטינה והוא לא לקח את זה, הוא המשיך פה ונלחם פה, אז הוא נתן באמת באמת, נתן את הכול לעם ישראל, לארץ ישראל ולמדינה וצריך לזכור אותו כל יום, כל יום שאפשר, אנחנו ממש כואבים על הנפילה שלו ונזכור אותו כל יום, כי הוא היה יותר מאח והוא הגיבור שלנו באמת.

אמת, תודה רבה, יהי זכרו ברוך, תודה שהצטרפתם אלינו, תודה רבה.

תודה רבה לכם.

לפני שנעבור לדיון, יש לנו נציגים של משפחות החטופים. יסמין בבקשה.

אני בת דודה של עומר נאוטרה, שגם הוא חייל בודד. עומר נולד וגדל בארצות הברית וגם הוא כשהוא סיים תיכון, החליט לבוא לארץ לשנה של מכינה, קוראים לזה Gap Year ואחרי שהוא סיים את השנה הזאת, אחרי התלבטות, כי הוא גם התקבל לאוניברסיטה בארצות הברית, הוא התלבט והחליט להתגייס לצבא והוא התגייס לשריון ויצא לקצונה, גם הכול מתוך אידיאלים וציונות, והוא לא היה חייב, ועוד קצונה מעבר לכך. ב-7 באוקטובר, הוא והצוות שלו סגרו שבת, וכולכם – אני מניחה – ראיתם את התמונות של הטנק הבוער, זה הטנק של עומר, ומאז הוא חטוף, מעל שבעה חודשים שהוא חטוף.

אם אני מבינה נכון, יש כאן עכשיו ועדה שאמורה לדבר על עידוד קליטה, עידוד עלייה של יהודים מהעולם, ויש לנו יהודי שעלה והתגייס כדי להגן על המדינה והוא חטוף בעזה, כבר מעל שבעה חודשים, איך אפשר לעודד עוד אנשים לעלות לפה, אם אנחנו משאירים אותו שם? אסור לנו להשאיר אותו שם וחייבים להחזיר אותו הביתה, הוא בא לפה כדי להגן עלינו וזה הזמן שלנו להגן עליו, יש לנו חובה מוסרית להחזיר אותו, אחרי כל וההקרבה שהוא עשה בשבילנו, להחזיר אותו ואת כולם. תודה רבה.

אמן. אלון גת.

לפני שאדבר יש סרטון שביקשנו להקרין, אם אפשר להקרין אותו.

[הצגת סרטון]

כמו שאתם מבינים, עכשיו הכנסת חזרה מפגרה, חוזרים לעבודה, בזמן הזה שהייתם בפגרה, אחותי כרמל וכל שאר החטופים עדיין בעזה, שום דבר אצלם לא השתנה, חוץ מזה שהם סובלים יותר ויותר, כל רגע יותר.

כרמל, בזמן הפגרה הזאת, לפני ארבעה ימים, חגגה – יותר נכון: ציינו לה – יום הולדת 40. אני לא יודע אם היא יודעת בכלל שהיא עכשיו הפכה להיות בת 40, בשבי. המצב הוא בלתי נתפס, כרמל, הדבר האחרון שהיא ראתה כשהיא יצאה מהקיבוץ, זה את הגופה של אמא שלי, את הגופה של אמא שלנו, זה מה שהיא ראתה ומאז היא בשבי, היא לא יודעת מה קורה איתנו והיא 227 ימים שם. ירדן אשתי חזרה, אחרי שנחטפנו כולנו כמשפחה ואני וגפן הצלחנו לברוח, ירדן נחטפה והיא השתחררה אחרי 54 ימים וזה היה 54 ימים, עכשיו אנחנו 227 ימים.

משהו צריך להשתנות עכשיו, אנחנו לא עושים מספיק, לא הגיוני שיוצאים לפגרה, חוזרים מפגרה, דברים משתנים, אבל הם נשארים, צריך לעשות יותר, כל אחד פה, צריך לעשות יותר, בשביל שזה ישתנה. יש פה דיון על הגברת הקליטה בארץ, סליחה, כן, אבל איזה קליטה? מי יבוא לפה במצב הזה? אני הייתי מדריך של 'תגלית', אני יודע מה זה לשכנע אמריקאי, להדריך אמריקאים בארץ ולהראות להם, כמה המדינה הזאת יפה ולקרב אותם למדינה הזאת ולהסביר להם על מבצע אנטבה ולהסביר להם על המבצעים ההרואיים של הצבא ועל זה שישראל לא מפקירה אף אחד מאחור ותמיד אנחנו מגיעים ומחלצים ונגיע לכל אחד, כי אנחנו ביחד, אנחנו עם אחד ואף פעם לא נפקיר אף אחד מאחור, אני אמרתי להם את המילים האלה, לחניכים שלי והרבה מהם עשו עלייה והרבה מהם בקשר יותר טוב עם ישראל בגלל זה ועכשיו הדבר הזה נשבר, פשוט נשבר ושום דיון פה, לא יעזור לקליטה הזאת, כשיש חטופים מהעם הזה, שסובלים שם יום-יום והם לא פה.

צריך להבין את זה, אתם רוצים להביא קליטה לארץ, אתם צריכים שאנשים יסמכו עליכם ובשביל שיסמכו עליכם, החטופים האלה צריכים להיות פה עכשיו, הם עוד חיים, יש שם עוד הרבה חיים, יש שם אנשים שעלו בשביל להתגייס, יש שם אנשים שעלו בשביל להיות פה חלק מהמדינה הזאת והם עכשיו מופקרים. אני מבקש ממכם, כל אחד פה בוועדה הזאת, תחשבו, איך אתם יכולים לגרום לזה שהחטופים שעכשיו סובלים כל שנייה שם, יחזרו הביתה. המצב הזה צריך להסתיים בזה שהם פה וזה צריך לקרות עכשיו, לא יכול להיות שאנחנו כבר שבעה וחצי חודשים, כל פעם מגיעים ונשארים באותו מצב, באותה משבצת. אני צריך את אחותי בבית והיא צריכה אותי, אני מבקש מכם, תחשבו מה היום אתם יכולים לעשות בשביל לקדם את זה. תודה.

תודה רבה. בתוך כך, נזכור שהמאבק הזה להחזיר את כולם. אתה רוצה גם לומר משהו? בבקשה.

לי קוראים גל גורן מקיבוץ ניר עוז, בנם של אבנר ומאיה גורן זיכרונם לברכה. את אבא שלי קברנו, זכות זה לא מילה גדולה, אבל זה מה שיש; אמא שלי נחטפה באותו יום, נרצחה בשבי, היא בעצם נחטפה פצועה.

רציתי להעיר הערה קטנה, בקשר לנושא הוועדה – עלייה, תמצית הציונות, נכון? בסופו של יום, כל מטרת הוועדה הזאת, כמו בעצם מטרת המדינה הזאת, היא להבטיח בית בטוח לכל יהודי ויהודייה שיחשקו בכך, שירצו בכך. באותו יום לא היה לנו את זה, במקרה לא הייתי בבית, הדירה שלי בעצמה נפרצה, ובעצם זה שבמקרה לא הייתי בבית היא הסיבה היחידה שאני בכלל יושב פה. אבל באותו יום, לא הייתה לנו מדינה להבטיח את זה שנהיה בטוחים, באותו יום הצבא החזק והגדול ששנים נמצא פה, ששנים אתה רואה אותו נוסע מאחורי הטנדרים והסוואנות שלו בכבישים של העוטף – לא נמצא שם, היה שם כוח אחד מקסים, שני טנקים שפרסו על ארבעה קיבוצים, אחד מהם נחטף מהר מידי, השני התעסק בלהגן על קיבוץ נירים ועשה ככול יכולתו, אבל לא היה צבא בניר עוז, לא הייתה מדינה שתבטיח את ביטחוננו בניר עוז ואצטרף למילותיו של אלון, איך אתם בכלל יכולים להבטיח משהו למי שאתם מנסים להביא לכאן?

עודדתי בשנים האחרונות, שירתי בחייל חינוך, בניסיון לעודד בני נוער להתגייס, להאמין בשירות משמעותי, עשיתי את זה גם תוך כדי המלחמה עצמה, השתחררתי ממש טרי ובאמת, הרבה שאלות על מעבר לחוסר האמון שלי, איך התצפיתניות הבאות אמורות לסמוך על המפקדים שלהן, שהם לא יזלזלו בהן, שהם יעזרו למנוע את האסון הבא? איך הלוחמים הבאים אמורים לסמוך על המפקדים שלהם, שזה מספיק סד"כ? שבאמת יהיה בסדר? איך אנשים צריכים לחזור לעוטף, כשהנה, חזרו לעוטף ושוב פעם מלחמה. בין החטופים עולים רבים, ביניהם גם מניר עוז, משפחת קוניו, משפחת און, משפחות רבות נוספות, איך הן אמורות לסמוך עליכם שוב? איך הן אמורות לסמוך על המדינה שיכולה להבטיח את ביטחונן וזה ייקרה רק שתחזירו אותם, שתעשו כל מאמץ אקטיבי להחזיר אותם לפה ותישאו כל מחיר, תוכיחו שהצבא שלנו, שהשב"כ, שהמוסד, שהמדינה מסוגלת להחזיק כל מחיר, כדי להבטיח את בטחונו של כל יהודי בכל מקום בעולם, במיוחד פה.

תודה.

שלום, קוראים לי איתי סיגל, אני אחיין של קית ואביבה סיגל. קית ואביבה עשו לארץ ישראל עלייה, גם ההורים שלי, אמא שלי יושבת מאחוריי, עשתה עלייה מדרום אפריקה, עם המשפחה שלה, אבא שלי עשה עלייה מארצות הברית, קית ואביבה, גם פחות או יותר, עשו אותו דבר, דרום אפריקה וארצות הברית. לפני 227 יום, כן – 227 יום, קשה באמת לדמיין, קית ואביבה נחטפו מביתם ועוד אלפי אנשים נרצחו, נאנסו, כל פעם שאני אומר את זה, מלא תמונות רצות לי בראש, אז סליחה, אבל זה פשוט קשה.

'תוכנית עידוד עלייה וצפי עלייה לשנת 2024', יש לי רעיון ממש נהדר לתוכנית עידוד: החזרת החטופים, כן, החזרת החטופים, הרי איך בנאדם שפוי, יכול לעבור למדינה שבה בכל רגע נתון, הוא יכול להיחטף, להיאנס על ידי האויב והממשלה תתחיל לשים מחיר על הכישלון שלה, כמובן, לא על הכישלון של דוד שלי, דוד שלי לא עשה שום דבר רע.

דוד שלי קית, ביחד עם אביבה, עברו לכפר עזה, הקימו משפחה לתפארת, הילדים שירתו בצבא, היו תצפיתניות על גבול עזה, איך יתכן שבנאדם שנחטף, משלם את המחיר על הכישלון של הממשלה שלו? אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות השכולות, נועם בתן שכן ממושב יד רמב"ם, אני מקיבוץ גזר, קשה, קשה שאנחנו התרגלנו לאושר לפרסום וכן, אנחנו התרגלנו וזה נורא, אנחנו לא מדברים על זה וזה נורא שאנחנו לא מדברים על זה, כי אנחנו נהיים קהי חושים, כמו שנהיינו קהי חושים לזה שיורים על העוטף, הנגב המערבי, טילים מעל 20 שנה ולא עשינו עם זה שום דבר. ועכשיו התרגלנו לזה שחוטפים ואונסים אותנו, נורא ועד שלא נדבר על זה, זה לא ישתנה ואנחנו כחברה, לא נוכל להחלים. כל מה שעושים זה מדברים איתנו על אחדות, אחדות, אחדות, אחדות והצד שאומר את זה, לא מוכן לעשות צעד אחד קדימה, קצת להתפשר, קצת להוריד את הראש לאלו שנפגעו, לאלו שנאנסו, לאלו שנחטפו.

ב-7 באוקטובר, שתי נפשות ממשפחת סיגל הוגרו מרצון, נחטפו מארצם לעזה. כשבועיים לאחר מכן, עוד שלושה נפשות ממשפחת סיגל עזבו לחו"ל, כי הם כבר לא יכלו לגור פה. זו משפחת סיגל שעשתה לפה עלייה בשנות השמונים, ב-2024 שניים נחטפו, עשו להם הגירה מרצון, או לא ברצון, לעזה, שלושה ברחו על נפשם, כי כל פעם שהיו טילים, אמא שלהם לא הפסיקה לרעוד ולא יכלה לנשום.

בסביבות היום ה-50, זכינו לקבל את אביבה בחזרה, עדיין משפחת סיגל עם ארבע נפשות לא בביתם, ברצון, או לא ברצון, ועוד שבועיים עוד אחד הולך לעזוב, אח שלי ששיתפתי פה את הסיפור שלו, לפני שבוע-שבועיים, אני לא כבר לא זוכר מתי הייתי פה, גם כן עוזב, מצטרף למשפחה שלו, כי כבר שבעה חודשים, הוא בלי המשפחה שלו, בלי אשתו, בלי הילדים, נלחם על דודה שלו, נלחם על דוד שלו, נלחם על המדינה שלו, החליט שהוא חייב להצטרף למשפחה שלו.

אני מבקש מהממשלה הזאת, שתעשה את מה שהיא יכולה וצריכה, בשביל שכל משפחת סיגל תחזור לארץ ישראל, וכן אנחנו נצטרך לשלם על זה מחיר, אין מה לעשות, אנחנו משלמים על זה כבר עכשיו מחיר, כל החיילים והחיילות, רובם חיילים שנהרגים לנו בשדה הקרב. כולם מדברים על מחיר להחזרת החטופים, אבל אף אחד לא מדבר על המחיר של המשך המלחמה הזאת ואי החזרת החטופים, בוא נחשוב על זה רגע, אנחנו כל כך מוכנים לדבר על ההיא ועל ההוא ומתי וזה, אבל ברגע זה, אנחנו משלמים מחיר ואף אחד לא מדבר על זה, בוא נדבר על המחיר שאנחנו משלמים, שהשכנים שלי שילמו, על זה שהם לימדו את הבן שלהם נועם בגיל העשרים. כמו שאמרתי בהתחלה, עד שאנחנו לא נדבר על זה, זה לא ייגמר ואנחנו לא נחלים כחברה. תודה.

תודה רבה. אנחנו במעברים החדים האלה לתוך הדיונים, שכמובן כולנו יחד מתפללים ורוצים לראות פה את החטופות והחטופים, והחיילים שלנו והחיילות נלחמים כרגע כדי שזה יקרה, ולמה שאני חושב על דרך ניהול המערכה הזאת כבר אמרתי בפתח הדיון.

לקראת הדיון הנוכחי, אנחנו שלחנו שאלות למשרד העלייה והקליטה, מהן התוכניות של המשרד לקליטת עולים בקיץ 2024 ומה הערכה שלכם להיות צפי מספר העולים, מהן התוכניות שגובשו ומה הנתונים בארבע שנים האחרונות, לפי מדינות מוצא וגיל. חצי השנה האחרונה מלווה בגלי אנטישמיות חסרי תקדים ברחבי העולם, כולל סיכון פיזי ליהודיות ויהודים שחיים בתפוצות, ישראלים שחיים בתפוצות, ראינו כולנו את מה שקורה באוניברסיטאות, חלק מזה מגיע גם ממש לאיום פיזי, כולל כאלה ששילמו גם בנפשם, הדבר הזה מעורר את הקהילות ברחבי העולם וגורם להרבה מאוד אנשים, להבין שעם כל הקושי, המקום היחיד שבו אנחנו חייבים ויכולים וצריכים לדאוג שאנחנו נוכל לחיות בבטחה, זה פה, כיהודים, כישראלים ומכאן גם ישנו צפי לאפשרות של עלייה חזרה לארץ, של חזרה של ישראלים שעזבו ושל עלייה של יהודים. המשבר הזה, אם נדע להתנהל נכון, יכול גם להפוך להיות ההזדמנות.

לפי נתוני הסוכנות היהודית, הצפי לעלייה עד סוף 2024, הוא של 15,500 עולים חדשים, הנתונים לא כוללים את צפי העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר, שיא העלייה צפוי בחודשי הקיץ, יולי עד ספטמבר, בהם צפויים להגיע כ-8,200 עולים. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנת 2024 עד ה-15 במאי, הגיעו 11,361 עולים חדשים: 7,999 עלו מרוסיה, 564 מארצות הברית, 358 מצרפת, 295 מבלרוס, 169 מארגנטינה, 165 מבריטניה, 109 מגאורגיה, 100 מדרום אפריקה וברזיל 99.

לקראת גלי העלייה, משרד העלייה גיבש מספר תוכניות, כפי שהתקבל גם במענה לוועדה, אחד זה הקמת מנהלת יהודית לרופאים, הגדלת מבחר לימודי העברית באולפנים, רפורמה בסיוע בשכר דירה, הוועדה קיימה מספר דיונים, אבל עדיין אנחנו לא קיבלנו שום בשורות, לגבי תקופת מתן הסיוע והגדלת הסיוע, כמו כן, עולים שיבחרו להתגורר באזורי עדיפות לאומית, אמורים לקבל סיוע חודשי נוסף, בסך 2,000 שקל.

הטבות מס לרוכשי דירות, התבשרנו בזה באמת בימים האחרונים, על הטבות המס לרוכשי דירות, הסרת חסמים למקצועות רישוי, צריך ליישם פה את החלטות הממשלה שהיו בעניין ותוכניות מיוחדות לסטודנטים עולים, שבשנה הראשונה יוכלו ללמוד בשפתם, בנוסף לפטור משכר לימוד, הם יקבלו גם דמי קיום של 1,500 שקל למשך שנתיים. קידום רפורמה להחזרת חוקרים וסטודנטים, באמצעות מענקים, זה דברים שגם כן ביקשנו מהמשרד להציג לנו.

רק תיקון אדוני, לגבי צפי העלייה.

כן, בבקשה, אז נתחיל עם הסוכנות היהודית.

רק לגבי צפי העלייה, כי המספרים הם יותר גדולים, הצפי שהעברתי לכם אתמול בערב, מבוסס על מי שכבר פתח תיק עלייה ונתן לנו תאריך לעלייתו וקודם כל, צריך לדעת, המספרים עוד מן הסתם, עוד יגדלו - - -

זאת אומרת שאתם צופים מצרפת שיעלו 3,200 עולים עד סוף השנה?

יותר להערכתי, הנתונים הם כרגע זה רק מי שאמר לנו כבר ושהוא רוצה לעלות בתאריך מסוים עד סוף השנה ולכן זה מחולק לפי חודשים. מן הסתם, בין הימים שקורים היום לעד סוף השנה, עוד אנשים פותחים תיקים ולכן עוד אנשים יעלו בהמשך, אני אספר לך, רק אתמול היה יריד בצרפת, עם מעל 2,400 משתתפים, אז חשוב להגיד רגע, הצפי עוד יגדל, הצפי הכללי לסוף השנה, כולל כל העולם, אנחנו בונים תחזית נמוכה ותחזית גבוהה, יהיה בסופו של דבר, בין 30,000-37,000 סך הכול עולים, אז אנחנו צפויים לשמחתנו לשנה ברוכה.

זה כולל כל העולם?

נכון, הצפי שיש לכם כרגע, הוא עדיין ממשיך ומתעדכן עם הזמן.

לא בדיוק ברוכה, היא בעצם, עם קיטון משמעותי מהעלייה ממזרח אירופה.

יש ירידה ממזרח אירופה, עם זה יש לומר, יש גם עלייה מהמערב שלא ראינו הרבה מאוד שנים, זה לפחות לגבי הצפי.

לא, יש גם הפסקה של פעילות במזרח אירופה שזה חלק מזה, צמצום פעילות.

יש צמצום פעילות, צריך לומר, אבל אני, מפאת הדיון עצמו, כמו שאמרתי גם אתמול - - -

צמצום פעילות של הסוכנות היהודית?

של בכלל, של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, בעידוד עלייה מכיוון רוסיה ואוקראינה, למדינת ישראל.

פחות?

פחות כן, לא רוצים, מעדיפים עולים אחרים.

לא ידעתי.

רק הערה ליו"ר, באוקראינה ושאר מזרח אירופה, נעשות פעולות משמעותיות של עידוד עלייה, ברוסיה המצב הוא שונה, לצערנו הרב, עם כי עדיין - - -

אנחנו לא נפתח פה את הדיון, שהוא יתקיים בדיון סגור, כולל התורים, כולל חסימת האפשרות, כולל חוסר היכולת לבצע משם עלייה, גם באמצעים טכניים ומגבלות העלייה שהמדינה הזאת מטילה על העולים מהמדינות הלאה, שדווקא מי שזקוק לעלייה הזאת, מקשים עליו את התהליך, זה לא הסוכנות היהודית, זה ממשלת ישראל, אבל זה עניין של מדיניות, בסדר, בשנה וחצי האחרונות, המדיניות הזו ברורה, היא גם נותנת תוצאות, מה שנקרא, מצליחים לצמצם את מספר העולים מהמדינות האלה, בדבר הזה יש הצלחות למשרד העלייה והקליטה. משרד העלייה והקליטה, בבקשה.

שלום היושב-ראש, אריק מייקלסון, סמנכ"ל עידוד העלייה הנכנס.

בהצלחה.

תודה. בהקשר של עידוד עלייה, אני אפתח ואז אני אעביר לדניאל, יועץ המנכ"ל, לגבי העלאת תוכניות קליטה שהזכרת מקודם. אז בצד של העידוד, או הקדם-טרום עלייה, פעילות ענפה מאוד בשנה האחרונה, שהייתה גם ככה בסימן לעשות את זה וכמובן לאור המציאות המשתנה, משתדלים להגדיל לעשות עד כמה שניתן.

סדרה של ירידים לאורך השנה, שי ציין, רק השבוע אנחנו, יש כמה ירידים ברחבי העולם, דגש מיוחד על הבאת צעירים וסטודנטים, השקעה משמעותית במשאבים בשיווק, שוב דגש, לא רק, אבל דגש מיוחד על צעירים וסטודנטים, אולפני עברית טרום עלייה, כולל אפליקציית 'היברו בייט', היום כל מועמד עלייה שפותח תיק, מקבל אפליקציה ל'היברו בייט', קמפוס אריאל שהיושב ראש מכיר, ערבי מידע והגעה לבתי ספר, גם בעוד אנחנו מדברים, הפעילות הזאת נעשית, יש נציגים בתפוצות, גם כאופציה חלופית למה שאנחנו רואים בחלק מהקמפוסים ברחבי העולם. הוקמה מנהלת יהודית לעליית רופאים לישראל, אנחנו כרגע עם יעד של 400 רופאים ואנשי מקצועות הרפואה, מידי שנה ויעד של 5 שנים ל-2,000 רופאים.

רגע, כמה הגיעו מתחילת השנה? כמה רופאים?

יש לנו את המספר הזה?

היעד שאתה מדבר עליו, אני מניח הוא יעד רק ממדינות המערב.

לא.

מגיעים לך יותר מ-400 רופאים בשנה, הגיעו לך בשנתיים האחרונות, זה לא.

נכון.

יש לך סדר גודל, לדעתי, אם אני זוכר נכון את המספרים, 800 או 900 רק מרוסיה.

כ-900 מרוסיה.

כן, אז מה? אז היעד הוא לצמצם ל-400? לא נראה לי, לא סביר. אז איך היעד הוא 400? אני לא מצליח להבין.

אתה רוצה להתייחס?

דרור אופן, מ"נפש בנפש". קודם כול, הנתון שאתה נותן, אנחנו מדברים על התוכנית של 2,000 רופאים בחמש שנים, הנתון שאתה מתייחס אליו, קודם כל, בשנה החולפת עלו 280 ולא הנתון שאתה נותן, אני לא מכיר את הנתון הזה בכל אופן.

מה אומרים הסוכנות היהודית? 800, או 900?

לא, מתחילת המלחמה, הגיעו מעל 900 רופאים מברית המועצות לשעבר, מתחילת המלחמה, שנתיים.

ב-2022.

מעל שנתיים וחצי.

כן, בסדר.

כלומר אנחנו מדברים על 280, כלומר זה מה שהיה בשנה החולפת, בלי קשר למלחמה, אני מדבר מכאן והלאה, אנחנו מדברים על 400 רופאים מידי שנה, שהמטרה היא להביא 2,000 רופאים, תוך חמש שנים.

רגע, עלו רופאים, רק מרוסיה ואוקראינה, לא ממדינות אחרות?

לא, אנחנו יודעים להגיד מארצות הברית שעלו, פחות או יותר, סביב 100 רופאים בשנה החולפת.

אז היינו ב-400.

לא.

ללא חמ”ע.

אני חוזר, אמרתם לי שזה 400 כולל חמ"ע, זה היעד, או שזה 400 לא כולל חמ”ע?

400 כולל חמ"ע.

אז הייתם שם, אם אתה אומר לי שהיו 280 מחמ”ע ועוד 100 מארצות הברית ועוד 50 מצרפת –בלימודי ליבה שאני למדתי 280 ועוד 100 ועוד 50 זה יותר מ-400.

לא, אז אני אומר, ה-900 זה אירוע חריג, מכיוון שזה תוצר של המלחמה, בתקופות רגילות, לא מגיעים למספרים הללו, יש לומר.

המלחמה הסתיימה?

לצערי הרב לא.

אז מה היעד? אני חוזר ואומר, קבעתם יעד, אלא אם כן, עוד פעם, זה משתלב עם היעדים האחרים של משרד העלייה והקליטה, לצמצם את העלייה מרוסיה ואוקראינה.

לא, לא, לפחות ואני לא רוצה בפורום הזה, בגלל הפתיחות שלו, אבל מאמצי הרופאים ממקומות אחרים בעולם, ממשיכים - - -

צמצום העלייה מרוסיה ואוקראינה, אמרתי את זה כבר בכל פורום פתוח בשנה וחצי האחרונות, אז אין לי - - -

לא, זה גם קשור לסוג הרישוי שיש לרופאים.

זה אין בעיה להגיד בפורום פתוח, הפוך יש בעיה אולי.

אז אני מנסה להבין, כמה רופאים עלו למדינת ישראל בשנת 2022? סך הכול?

אין לי את הנתון הזה בשלוף, אני יכול לבדוק ולהגיד לך, לפחות לגבי המערב, נבדוק אותו ונגיד.

משרד העלייה והקליטה, יש לכם את הנתון הזה בשליפה?

לא, לא בשליפה.

יש לנו את הנתונים בשלוף, אם תרצה עודד.

כן, בבקשה.

2022 לפי אתר משרד הקליטה, 2,800 רופאים ופרא-רופאים, 2023 קצת פחות, 2,000 ומתחילת השנה, לפי נתוני משרד הקליטה, מחודשים ינואר-פברואר-מרץ-אפריל, אנחנו עומדים על 490 רופאים, לפי המספרים שלכם באתר. 2024 בארבעה וחצי חודשים.

גם פרא-רפואי.

נכון, נכון.

אז זה אומר שבסוף שנה נגיע ל-6,000.

לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, יש אינטרנט גם כן, במהלך שנת 2023 עלו 494, אז זה מחזק את מה שאתה אומר, 494 אבל זה יותר מ-400, שוב, אפשר לשאול את זאב, אם זה נכון, או לא נכון.

בדיון הקודם הבאת - - -

כן, בגלל זה אני אומר, להגיד 400 הוא היה עד, מכל העולם, יש פה משהו, תיכף אנחנו נסדר את הנתונים, משרד הקליטה, כן, בבקשה.

אם יורשה לי, שלום, אני אתייחס למנהלת הרופאים, אני אגיד משפט על הפרויקט הזה.

אגב, הפרויקט של מנהלת הרופאים, אני לפחות חושב שהוא מצוין, הוא עושה עבודה נכונה, דיברנו על זה פה גם בוועדה, הכיוון הוא נכון, היעדים לא ברורים לי.

אז אני אסביר ונדייק ואם צריך גם נמשיך לדייק בהמשך. אז שוב, זה הוצג כאן בהרחבה למיטב ידיעתי, הפרויקט, הפרויקט הוא בעצם, מיזם משותף עם 'נפש בנפש עם הסוכנות בשיתוף פעולה, מיזם מנהלת רופאים, המנהלת שקמה במשרד, אמורה לתת מענה וזה החידוש בעצם, מקצה לקצה, גם משלב טרום העלייה ועד שהרופא משתלב בבית החולים במשרה בפועל, זה החידוש הגדול וכאן היעדים המשמעות שלהם בינם לבין מה שקרה עד היום, גם עד היום, עלו המון עולים שהיו רופאים כמובן והם רופאים ונאמר בשלבי הבירוקרטיה כבר בחו"ל וגם בארץ, הכרה ברישיון, מציאת מקום עבודה וכו', לא ישתלבו באופן מיטבי ובטח לא מהיר, במערכת הבריאות, אחד החידושים המשמעותיים של התוכנית הזאת, זה בדיוק הרצף הטיפולי שמתחיל בחו"ל, מקבלים את הרישיון הישראלי בהקדם, אפילו כבר מחו"ל - - -

לפני שעולים.

בדיוק ודרור יוכל להרחיב על זה, כי הם הגורם המבצע פה בהקשר הזה, בכל מה שקורה מחוץ לישראל ולהשתלב בצורה מהירה, בקשר עם בתי החולים בעבודה בארץ, אותם 400 ואותם יעדים אחרים, יש גם יעדים נוספים של טיפול ברישיונות וכו', זה יעדים ממש להשמה בישראל, זה החידוש הגדול של התוכנית הזאת, ברצף טיפולי, בעזרת, כמובן משרד הבריאות והמנהלת הייעודית שהקמנו אצלנו במשרד לקליטת רופאים.

אוקי, טוב שהבהרת.

תודה.

עכשיו בוא תדבר רגע על העלייה, על המספרים, כי בעצם הצפי שלכם הוא לצמצום מספר העולים לישראל בכללי, שזה בעצם נובע מצמצום מספר העולים ממזרח אירופה, עם צפי לעלייה במספר העולים במערב, אני לא יודע כמה היה, אין לי פה את הנתון של השנים הקודמות, אבל תיכף אנחנו יכולים להוציא אותו.

טבלאות.

כן, טבלאות של כמה עלו משנים קודמות, מצרפת, מבריטניה.

צרפת שנה שעברה היו כ-1,051 עולים.

בשנה?

שנה שעברה 1,051 עולים והשנה יהיה גידול משמעותי.

בארצות הברית, צפון אמריקה, כמה הגיעו?

כמעט קרוב ל-4,000 .

אז אנחנו צפויים להיות על אותו מספר.

לא, אנחנו נעלה לדעתנו בסוף השנה.

פה אתם מדברים על 3,737.

אמרתי ממאי עד דצמבר.

לא, אנחנו מדברים שסך הכול בשנת 2024, אנחנו נעמוד על 3,700.

יש לי שאלה קטנה, זה ממש לא ברור לי, הרי אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד קשה ואדוני יושב הראש, כמו שאמרת, עניין של אנטישמיות, אנחנו מצפים לגל עלייה, מה שאני רואה פה, אני לא רואה שינויים משנים הקודמות, אפילו - - -

אם את מסתכלת על צרפת ששנה שעברה הביאה 1,051 עולים והשנה אנחנו מסתכלים על לפחות 3,000 – זה מספרים משמעותיים, נקודה משמעותית. ואני חושב שגם כדאי רגע לשמוע את המשרד ואת אריה, כי צריך לומר שעוד לפני תחילת המלחמה, המשרד יזם תוכניות מאוד משמעותיות לקידום עלייה של סטודנטים, שעכשיו אנחנו מקווים לראות את הפירות שלהם וגם מאמצי עידוד עלייה שנעשים בתקופה האחרונה, בירידים ובפעילויות.

צריך גם להבין, ברגע שבנאדם, יש אירוע אנטישמי, או כל דבר אחר, זה לא הסיבה היחידה שבגינה הוא יעלה, יש תהליכים שקורים, יש את הבחירה שלו לעלות, אין ספק וזה כן, אני חושב שזה מתחבר אל האמירה, אם מסתכלים על נתוני פתיחת התיקים, אם תרצו נדבר עליהם, מתחילת אוקטובר, מתחילת המלחמה, אני אתן לכם את הנתונים ואגב אנחנו גם משווים אותם מינואר ולא רק בתקופת המלחמה, אני חושב שהנתונים בהחלט מראים שיש הרבה יותר התעניינות בעלייה, אם אנחנו מסתכלים רגע על צרפת, מתחילת המלחמה, אנחנו כבר ב-190% גידול, מ-819 ל- 2,378, בריטניה, אנחנו בגידול של 38%, צפון אמריקה גידול של 70%, בהקשר הזה ויש עוד מדינות נוספות. אז אין ספק שהמלחמה גרמה להרבה יותר יהודים להתעניין בעלייה, לרצות לעלות ולכן המאמץ פה של כולנו הוא לגרום להם לעלות.

אולי תסבירו לנו, איך אתם מגיעים למספרים האלו, כי אני לא מבין, מצד אחד אתה אומר את מה שאתה אומר ואז מצד שני זה לא מתבטא במספרים של צפי העלייה.

גם הסתכלתי על המספרים של שנים עברו, הקובץ שעכשיו שלומית העבירה, לקחתי סתם את צרפת כדוגמא, ולכן זה מפתיע לראות. אז המספרים בצרפת אם אני מתחיל משנת 2020 – זה היה 2,550, זה היה 3,693 בשנת 2021, כלומר המספרים היו הרבה יותר גדולים, ו-2,194 בשנת 2022.

ב-2023 ירדנו ל-1,051.

כן, כי הייתה החלטה מיוחדת על השקעה בעידוד עלייה.

ירידה דרמטית במספר העולים, זה המספרים.

צריך לומר שאם נסתכל על הנתונים, 2020 ל-2021, מי שזוכר 2020 הייתה תחילת הקורונה, והיא הסתיימה עם קרוב ל- 21,000 עולים סך הכול מכל העולם, 2021 הגענו ל- 27,000 עולים, כי היא פיצתה על מה שקרה בקורונה, בהקשר הזה צריך לומר. וצרפת, אין ספק שרואים שהם אחרונים.

אבל גם ב-2022 כמות העולים הייתה פי כמה.

לא, הייתה 2,000 ומשהו מצרפת והשנה אנחנו נגדל.

פי שניים מ-2023.

כן, בשנה האחרונה ירדנו ל- 1,051.

ב-2023 לא הייתה מלחמה, ברוב השנה הזאת.

הייתה מהפכה משטרית, - -

ולא הייתה קורונה, והייתה השקעה מסיבית של עידוד עלייה.

אני אומר שהיו פה חסמים.

- - וזה עד ה-7 באוקטובר הרחיק מאוד אנשים ממדינות המערב מלעלות לישראל, זה היה ברור לחלוטין.

אני אגיד שבתקופת הרפורמה המשפטית, המהפכה, כל אחד איך שהוא ייקרא לזה, בוודאי שראינו שאנשים, אני אומר מראש, מסיבות כלכליות, היה חשש, אני מזכיר פה סיפור של ההייטק, סיפור של כלכלי, שאנשים רגע עמדו על הגדר. אנחנו רואים עכשיו את 2024 בשני מובנים, אחד, פעולות של עידוד עלייה, שווה לשמוע, מאמצים נוספים בתחום הקליטה ובוודאי ובוודאי המצב שקורה כרגע בחו"ל, בהקשר הזה, אני אגיד רגע לשאלתו של חבר הכנסת דן אילוז, אנחנו בונים את הצפי על סמך מספר פרמטרים, אחד, זה קודם כל, פתיחת התיקים, זה מן הסתם, האינדיקציה הכי ברורה, כמה אנשים אכן רוצים לעלות, בנוסף אנחנו בודקים חמש שנים אחורה, אנחנו בודקים את יחס השלמה, בין מי שפותח תיק, למי שעולה בסוף, בצרפת צריך להגיד, הוא מעל 75%.

אתה יודע להשוות את האחוזים האלה במהלך השנים? הם זהים, או שהם משתנים?

אנחנו הולכים חמש שנים אחורה, אני אגיד רגע, הקורונה שיבשה לכולנו, כיוון שבקורונה היה פתיחת תיקים לא פרופורציונלית לשום דבר, אז אם אני מנטרל את שנת הקורונה, לטובת העניין, צרפת 75%, צפון אמריקה - - -

בכל שנה זה היה?

כן, כן, חמש שנים אחורה.

מאלה שפתחו את התיק?

כן.

75% עולים.

עולים, כן, צפון אמריקה סדרי גודל של מעל 50%, דרום אמריקה אנחנו באזור 35-40% בסופו של דבר. אגב, היעד שלנו ביחד עם המשרד וכמובן עם אופק והצ"ע, זה לוודא שמי שפותח תיק עלייה, עולה בסוף, שינוי יחס ההשלמה הוא מטרה עיקרית שלנו.

מה היחס במדינות חמ”ע?

חמ"ע אנחנו מדברים על מעל 90%.

עוד פרמטרים?

אז אני אומר, קודם כל, זה פתיחת התיק דבר ראשון, אחר כך זה גם מי שגם פותח תיק, אכן מתקדם בתהליך העלייה ואכן, בסופו של דבר, מגיש את המסמכים והאינדיקציה הכי ברורה בסוף, זה מה שנקרא במערכת שלנו, עלייה 'expect the Date, שהוא נותן לי בסוף תאריך לעלייה ואז אחר כך, אני גם קונה לו את כרטיס הטיסה, על מנת שיעלה לישראל, אז יש מספר פרמטרים בהקשר הזה.

אז אני חוזר על השאלה שלי, יש גידול בפתיחת תיקים בצפון אמריקה, את זה אמרת, אבל זה לא מתבטא במספרים פה.

למה זה לא מתבטא במספרים? אנחנו מדברים על - - -

זה מה שאתם אמרתם.

אנחנו מדברים על צפי עלייה בשנה הקרובה שזה למעלה מ-3,700 עולים חדשים, אנחנו מדברים על השנה הקודמת, אנחנו מדברים על פחות, או יותר - - -

אבל אתם אמרתם שזאת הייתה שנה חריגה, בגלל המהפכה המשפטית, הרפורמה המשפטית, מה שאתם לא רוצים. בוא נסתכל שנתיים אחורה, שלוש שנים אחורה, ארבע שנים אחורה - - -

אז ב-2021 אתה רואה שהיה גידול בצפון אמריקה היו 4,000 עולים.

שהייתה השקעה דרמטית, גידול דרמטי בהשקעה בעידוד עלייה, הצפי שלכם ל-2024 הוא פחות או יותר, כמו שנה של קורונה 2021 ופחות משנה שאחרי קורונה.

קודם כל, צריך לומר רגע, מעבר להשקעה של עידוד העלייה - - -

זה לא מסתדר לי.

לא, אבל רגע, חבר הכנסת אלקין, בין פתיחת התיק, אני מזכיר, מי שפותח תיק עכשיו, לא בהכרח נראה אותו בקיץ הקרוב, יש תהליכים שקורים בהקשר הזה, אני משוכנע ש-2024 ו-2025 אנחנו נגדיל את מספרי העולים, אחד, לאור המצב שקורה היום בחוץ לארץ. צריך גם להגיד בצורה כנה, שחלק מהאנשים שפתחו תיקים, יושבים על הגדר, מכיוון שמצפים לראות, מה ילך לקרות פה בישראל, הצפון סימן שאלה גדול, בנאדם אומר לעצמו, רגע, דקה, אם אני בא בקיץ, אני רוצה לעלות, אבל אם תהיה פה מלחמה בצפון, אנחנו יודעים שזה אירוע אחר, יש פה משתנים שמשפיעים בסוף על קבלת ההחלטה, לכן צריך להסתכל על זה בראייה רב-שנתית.

אנחנו בשנים שכל שנה היה פה משהו, הייתה קורונה, היו משתנים, אנשים לא ידעו בכלל, מה קורה כלכלית, היה מגה-אירוע, לכן כל השנים האלה, משנת 2020, כל מה שיש פה, הם שנים חריגות - - -

אנחנו חיים, אני מסכים איתך אגב, אין שנה רגילה, נכון.

אין לי רגע דל.

לגמרי לצערנו.

ולכן בסופו של דבר, אבל כשאני מסתכל על כל זה, זה הנתונים שהם קיימים, חוסר היציבות בארץ, בעולם, שהוא מזין לשני כיוונים, זה קיים בכל השנים האלה, אבל יש דבר אחד שהוא סובייקטיבי, זה מעשה של מדינת ישראל, מדינת ישראל הגדילה בכמה השקעות בעלייה מארצות המערב, זה פי כמה - - -

אופק השנה 29 מיליון ₪.

בוא נגיד שבצרפת עלו מהשקעות של סדר גודל של מיליון ל-13 מיליון בשנה, אם אני זוכר נכון את הטבלה באופק.

לא, לא מיליון ל-13, יש פה את אריה שיגיד, אבל לא היה לנו מיליון ל-13, אנחנו ב-13, אבל לא במיליון.

היינו בסביבות ה-4.5 מיליון ל-13.

באיזה שנה?

ב-2024.

לא, 13 ב-2024 ומתי היה 4.5?

2023.

לא, כמה היה ב-2022?

2022 פחות או יותר אותו דבר.

לא השתנה.

אוקי, אז זה עלייה פי שלוש, נכון?

כן.

למשל בצרפת וכמה בארצות הברית?

בארצות הברית אצלנו באופן ספציפי, השנה אופק לא היה במסגרת ארצות הברית, מתוקצב, השנה אנחנו פחות, או יותר ב-300,000 שקל, רוב התקציב של עידוד עלייה הוא אצל 'נפש בנפש'.

לא, 300 לא כולל מה שהצ"ע משקיעים, חמישה מיליון.

כן, כן, צריך לציין שיש כמעט שלושה מיליון שקל להצ"ע.

לא, אבל ממשלת ישראל, כמה השקיעה בעידוד עלייה מארצות הברית?

אני יכול להגיד לך לגבי אופק בהקשר הזה.

במסגרת ממשלת ישראל, אתה צריך לקחת גם את התמיכות ב'נפש בנפש', דרך משרד העלייה והקליטה, אתה מדבר על לדעתי, סדר גודל של 15 מיליון שקל.

אני שואל על קונספציה, בתחילת הקדנציה, היה פה שר הקליטה והכריז שהוא משנה בצורה דרמטית, לקח את זה כדגל, תקציבים לעידוד עלייה מארצות מערב, אמר, לא צריך להשקיע בעידוד עלייה מברית המועצות לשעבר, צריך להשקיע בעלייה מארצות מערב ונוכל להגדיל דרמטית את מספרי העולים ואנחנו שנה וחצי של המימוש של המדיניות הזאת, תקציבים גדלו פי כמה, אני מניח שבארצות הברית זה גם התמונה שנגלה, אלא אם כן, השר לא מממש את המדיניות שהוא הכריז עליה וחזקה עליו שכן מממש וכשאני מסתכל על מספרי העולים, אנחנו עוד לא הגענו לשנת השיא שהייתה בשנים האלה, כשהתקציבים היו נמוכים, אז איך זה מסתדר? מה ההיגיון בהגדלת תקציבים והצפי, אפילו ל-2024, הוא עוד לא מתקרב לאיפה שהיינו בתקציבים הרבה יותר נמוכים?

אז אני רוצה להגיד כמה מילים, קודם כל אנחנו נראה עדיין עלייה בסוף השנה במספרי העולים מצפון אמריקה, אני משוכנע - - -

אגב, אתה רואה שאיפה שנחתך התקציב, נחתכו מספרי העולים. איפה שחתכת בחמ”ע, המספרים ירדו בחמישים אחוז.

לא, אני חושב שחמ”ע הירידה קשורה גם להיבטים אחרים, לא רק לעידוד עלייה, היא קשורה בסופו של דבר להשפעה של המלחמה בהיבט שלה, בהרבה מובנים אחרים, אני לא חושב שאפשר לתלות את חמ”ע - - -

שיש תור של שמונה-תשעה חודשים בקונסוליה.

זה חייב להיפתר, זה חייב להיפתר.

פותרים את זה ואז יוצרים תור חדש עם - - -

אתה יכול להגיד שנתון של 2022 הוא נתון שנבע מהמלחמה; ב-2020 לא הייתה מלחמה, ב-2021 לא הייתה מלחמה.

וכמה עולים היו לנו מ–, אני לא רוצה פה להגיד את המספרים, אבל עד המלחמה, נהנינו, צריך להגיד רגע - - -

זה סודי?

אז בוא נגיד ככה, עד תחילת המלחמה, היה לנו כ-7,000 עולים בשנה מרוסיה בלבד וכ-3,000 מאוקראינה, סדרי גודל, בשנתיים 2022-2023 הגענו – בצורה מבורכת יש לומר – למעל 100,000 עולים מהאזור הזה, מה שפעם היינו מקבלים בעשור, קיבלנו בשנתיים, בעיניי זה מהותי וצריך גם להבין שבסופו של דבר, המאגר הוא לא בלתי נגמר, תסתכלו על הנתונים, מעל 100,000 איש הגיעו מברית המועצות לשעבר, בשנתיים, שאין דבר טוב מזה. שנה קודמת ב-2021 הגיעו כ-7,000 כמדומני.

אני הולך איתך לשנת 2020-2021, שזה קורונה, זה קושי וכו', בשנת 2020 מרוסיה ואוקראינה בלבד, בלי בלרוס ועוד כל הקטנות, היה כמעט 10,000.

נכון, זה מה שאמרתי.

ב-2021 היו 11,000, הצפי של 2024 – 8,000, רוסיה ואוקראינה ביחד.

אמרתי, קודם כל אנחנו כבר עברנו את המספר בדבר הזה, השנה אני לא אגיד את הצפי פה, יש אותו אצל היו"ר, אבל הנתון שאתם ראיתם, הוא רק מי שנרשם לעלייה כרגע, אנחנו כל חודש, ממשיכים ומגדילים, לכן השנה יעלה הרבה יותר עולים מברית המועצות לשעבר, מהמספר שאתה רואה כרגע, אני אציג לך את הטבלה אחר כך.

לגבי מימון כרטיסי הטיסה, שאלה שעלתה והועברה לוועדה גם, היה איזשהו שינוי מדיניות?

כן.

מה?

אנחנו הודענו לעולים, שהיום קבלת כרטיס טיסה היא לא אוטומטית, אלא הוא צריך להצהיר שהוא צריך את הסיוע הזה וברגע שהוא מצהיר בהצהרה פשוטה ואומר, אני צריך את הסיוע, הוא מקבל את כרטיס הטיסה, אנחנו לא בודקים לו תלושי משכורת, לא בודקים לו שכר ושום דבר, אנחנו חושבים שמי שלא חייב את התקציב הזה, לא סביר שהוא יקבל אותו ועשינו את זה בכל העולם בצורה גורפת, למעט אגב מדינות בסיכון גבוה מאוד והדבר היחידי שהוא נדרש לעשות היום, זה לכתוב ולחתום על הצהרה פשוטה, שמסיבות פיננסיות, הוא מבקש את המימון של כרטיסי הטיסה, זהו.

מתי זה נכנס לתוקף?

נכנס בפברואר וזה נועד שמי שבאמת צריך את הכסף יקבל, מי שלא צריך את הכסף הזה, אין סיבה שנממן את הגעתו לישראל ומי שחותם מקבל.

אוקי. התייחסויות נוספות פה מישהו רוצה?

אריה אביטבול, מאופק ישראלי. אני חושב שמה שקרה אתמול בצרפת הוא ממחיש את המגמה שאנחנו מדברים עליה, 2024 תהיה שנה עם גידול מסוים בצרפת, אני חושב שאנחנו צופים לעלייה גדולה ב-2025, אתמול היה יריד בצרפת 2,500 איש, לא הגיע מספר כזה של אנשים ביריד, מאז שנת 2016 שזה היה באמת מספרי שיא ורוב האנשים שואלים לגבי 2025, בדיוק בגלל החוסר היציבות שהם מרגישים שעדיין פה, לא בטוח שתהיה מלחמה, הרבה מאוד מדברים על 2025 ולכן אני חושב שההשפעה של הגל הזה, נראה אותה, לא צריך לבחון את זה רק על שנה אחת, אלא על שנתיים, כנ"ל לגבי ארצות הברית, בפתיחת התיקים ובהתעניינות.

בסוף אנחנו חודרים לשווקים חדשים, סטודנטים בצפון אמריקה, סטודנטים בצרפת שהמספר ההתעניינות, אנגליה שראינו, היה יריד מאוד מוצלח, אנחנו עושים עוד יריד בימים הקרובים לסטודנטים, זה קהלים חדשים וחדירה לשווקים האלו, לוקח זמן ולא נראה את התוצאות בקיץ הזה, אולי בקיץ הבא.

אני אגיד משפט, מה שאמר אריה, עשינו סקר עם המשרד, לגבי דרום אפריקה, לאור המצב שם ובדקנו, מי היה מקדים את עלייתו, לאור ההטבות החדשות שהמשרד ייתן לעולים, מעל 50% אמרו שהם מוכנים להקדים את עלייתם, לכן אני חושב שבהינתן רגע המצב בחוץ לארץ, בהינתן, תיכף המשרד יספר יותר על התוכניות בנושא הסיוע הכלכלי בעיקר, אני חושב שזה יהיה השפעה מאוד מהותית על הרבה מאוד עולים, אנחנו נראה 2024-25 גידול במספרי העולים.

מתי יכנס לתוקף הסיפור של שכר דירה?

שכר דירה צפוי להיכנס לתוקף באוגוסט.

מה צפוי?

מה ההטבה?

כן.

אזורי העדיפות הלאומית, לפי החלטת הממשלה והנספח הקבוע והמוכר לכולם, מי שיתגורר שם - - -

במטולה יקבלו תוספת 2,000 שקל, מי שישכור דירה?

זה חלק מהמתחים שהיו לנו פה לאורך כל הדיון, ברור שהתקופה הזאת, מצד אחד מעוררת עידוד עלייה במובן של פתיחת תיקים, מצד שני, היא מקשה על האנשים להגיע וגם כרגע להנות מההטבות האלה. אזורי העדיפות הלאומית כוללים עוד מקומות כמובן, מי שיתגורר בהם ייהנה מסיוע בשכר דירה, אנחנו בקשר עם משרד השיכון, לא יודע את הפרטים האחרונים, הסיוע ניתן דרכם, ככול הנראה, משפחה תקבל סדר גודל של כ- 2,000 שקל בכל חודש, באזורים האלה זה משמעותי.

באיזה שנה?

שוב, הפרטים הם בסגירה סופית, מסוף סל הקליטה, כשנתיים לאחר מכן, כך שיהיה להם - - -

באופן קבוע?

שנתיים לאחר סל הקליטה, זה מעכשיו והלאה.

לאזורי עדיפות לאומי?

עדיין אני מנסה להבין, זה משהו שהתחלת להוביל?

זה שינוי מדהים, כל הכבוד למי שעסק בדבר הזה, במקום לקבל את ה-400-500 שקל בחודש - - -

כן, אפילו עשרות שקלים לעיתים זה היה, הסיוע הקודם האוטומטי לכולם בכל מקום בארץ.

קוצר מ-5 שנים לשנתיים.

הפרטים הסופיים עוד בסגירה, כרגע זה הכיוון שעליו עובדים.

זה בכל הארץ, זה לא רק באזורי עדיפות לאומית, קיצור מחמש לשנתיים.

כן.

עכשיו זה חלק מכל הרפורמה, מה שאתה אומר, שזה כבר פועל, בלי לחכות לרפורמה?

זה חלק מהרפורמה.

אז אני לא יודע להגיד בכמה זה מוסיף, כי חלק גדול מהרפורמה, זה הרי לקצר את לוחות הזמנים ולהגדיל את הסכומים.

נכון.

לכן אי אפשר להשוות את זה, צריכים להשוות את זה לסכום החדש שהרפורמה מייצרת ואז להבין מה העדיפות.

האם הם קיבלו באמת עוד כסף, או שזה בסך הכול - ?

מה שהבנו מהעולים, אני אגיד, הצרכים הגיעו מהשטח, הבנו מהעולים, א', כמובן, כולם יודעים, השוק בישראל הוא שוק קשוח - - -

המגמה של קיצור מחמש לשנתיים, זאת הייתה בקשה של הוועדה בתחילת הקדנציה, אנחנו ביקשנו את זה, אנחנו מברכים על זה.

אנחנו כבר שנה וחצי מחכים לזה, מחכים לשר לסיים את זה.

אבל מה שאומר חבר הכנסת אלקין, זה שצריך לבדוק שבאמת הייתה תוספת, גם ברמה התקציבית דה פקטו, זאת אומרת, ה-2,000 שקל בחודש האלה, האם זה כסף שהוחלף בכסף, או - - -

לא, יש תוספת תקציבית, כן, אכן.

לא, אבל זה להבין את סדרי הגודל של האם זה תמרוץ אמיתי לפריפריה, או לא, צריך לראות, במסגרת הרפורמה, כמה הסכום החדש שאנשים מקבלים באופן כללי ואז כמה מקבלים בפריפריה.

עולה שמגיע לתל אביב, כמה הוא מקבל ועולה שמגיע לאזור עדיפות, כמה הוא מקבל?

כן, אז נסביר, הסכומים שהיו עד היום - - -

עד היום לא מעניין, הרפורמה משנה את זה.

אז אני אסביר, באזור שאינם בעדיפות לאומית, הסכומים יהיו כמו בעבר, שזה אומר סכומים - - -

אה, אז לא צמצמת שם מחמש לשנתיים?

לא, משך הסיוע מתקצר, אבל גובה הסיוע נשאר.

זה רפורמה? רפורמה יפה.

משרד הקליטה נידב כסף למשרד האוצר.

אמרו את זה פה.

לא, לא, המטרה הייתה לקחת, אם היה לך סכום שחילקת אותו על חמש שנים, אמרנו תיקחו את אותו סכום, תחלקו אותו על שנתיים ואז אנשים יקבלו יותר כסף בחודש.

אם הסכום החודשי לא משתנה וכמות הזמן משתנה, זה - - -

לפי אזורים, לא, לא, יש פה אי הבנה.

לא, רגע, האזורים שונים, מי שהולך לאזורי עדיפות –

לא, לפני העדיפות, שנייה.

לפני העדיפות הלאומית.

מה שנחשף פה שהולכים לרפורמה לגלח המון כסף.

עולה שעולה לתל אביב יקבל בעצם 40% ממה שהוא קיבל לפני הרפורמה.

אז נסביר את הרציונל ברשותכם.

קיצצת לו 60% מהסיוע.

אנחנו הבנו, שוב וזה גם הגיע מהשטח מהעולים עצמם, בטח באזורי הביקוש בישראל, שוב שוק הדיור בישראל שוק קשוח לכולם, כולם מכירים את זה, באזורים האלה הסיוע שניתן עד היום, היה סיוע שדה פקטו, לא עזר להם לעניין שכר הדירה.

בדיוק, מי שהלך לתל אביב מקבל 400-500 שקל סיוע, בשכר דירה של 7,000 שקל, זה לא עושה שום דבר.

לא, זה עושה, אז זה סיבה לקחת לו?

אני מעודד אותו להגיע לבאר שבע למשל, שם הוא יכול לקבל 2,000 שקל לחודש - - -

אין רק את תל אביב ובאר שבע, יש גם הרבה באמצע, יש נתניה, יש אשדוד, נו באמת.

גם לפני זה, עוד פעם, זה טוב לתת יותר בפריפריה, אף אחד פה לא חולק על זה, אבל אנחנו לפני שמגיעים לדיון, כמה הוסיפו לפריפריה, מנסים להבין, כי זה פעם ראשונה שזה נחשף, אנחנו עסקנו בזה פה במליאה, עסקנו בוועדת משנה, תמיד מה שהוצג לנו, שהסכום הכולל שעולה מקבל, לא יקטן, אולי אפילו יגדל והוא פשוט ירוכז במנות יותר גדולות חודשיות, במשך תקופה של שנתיים, או שלוש. מה שנאמר פה כבדרך אגב, לא, שהסכום החודשי יישאר מה שהוא היום, רק פשוט, יחתכו את כל השנים הבאות, המשמעות של זה, להיכנס לכיס של עולה חדש ולהוציא מהכיס הזה, שליש, או ארבעים אחוז - - -

שישים אחוז.

לא זה לא שישים, כי הסכום ירד.

הסכום הולך ויורד בשנים ה- - -

אבל זה אולי כ-50% ממה שהמדינה נתנה לו בסיוע לשכר דירה, במקום לרכז לו את זה, לקחת לו את זה, הישג אדיר של רפורמה, על רקע ההישג הזה, כל השיח - - -

בוא נגיד גם עוד, שבתוך זה, הרבה מערי הפריפריה חסומות בפניו, כי הרי ברור לחלוטין שהוא לא יבוא כנראה, בגלל מדיניות הממשלה, לסגת ממטולה, מקריית שמונה, מכל הגליל, הוא לא יבוא לשם, שם הוא לא יקבל סיוע בשכר דירה, הוא לא יבוא לשם.

אבל עפולה הוא יוכל למשל.

לא, בוא נסביר, הסיוע הולך ופוחת, זאת אומרת, השנתיים הראשונות שהם מקבלים, זה היה הגובה המשמעותי - - -

יש לי שאלה לממשלה, אם הגבול של מדינת ישראל, מה שנקרא לרצועת הבטחון, זז סדר גודל של עשרה קילומטר דרומה, האם גם אזורי העדיפות הלאומית, זזו עשרה קילומטר דרומה?

זאת שאלה למי שקובע את אזורי העדיפות הלאומית, אנחנו פועלים לפי - - -

הרי עד עכשיו היו אזורי עדיפות, בעצם צמצמת לי את אזורי העדיפות הלאומית, עד עכשיו יכולתי לבוא לכל מיני מקומות, שהיום אני כבר לא יכול לבוא אליהם, כי פיניתם משם את האוכלוסייה, אז האם פתחתם לי מקומות נוספים?

אנחנו פועלים לפי מפת עדיפות הלאומית, ככול שיהיו בה שינויים, הם יהיו בצורה אוטומטית.

יש המלצת ממשלה, צמצמתם את שטח המדינה, צמצמתם אותה לגדרה-חדרה פלוס מינוס.

אנחנו פועלים בהתאם למפת העדיפות הלאומית, ככול שיהיו בה שינויים, הם יוטמעו בצורה אוטומטית.

יוקנעם זאת עיירת גבול, עפולה זאת עיירת גבול, הם צריכים לקבל סיוע סמוך גדר.

אדוני היושב-ראש, מה שעלה פה זה נורה אדומה – לא מהבהבת; צועקת. ולכן אני אומר שצריך דיון דחוף על הרפורמה הזאת, כי זה שונה מקצה לקצה, כל מה שהוצג לנו עד היום בנושא הרפורמה - - -

חד-משמעית.

אם זאת הרפורמה, צריך לעצור אותה. זה לא רפורמה, זו גנבה.

אבל שי אני חייב להגיד שהאמירה לך שזה לא עוזר לעולים, זה לא נכון, זה לא עוזר מספיק, אבל זה עזר, אני יכול להגיד לך מניסיון שלי, של המשפחה שלי, של ההורים שלי, שזה עוזר, מה לעשות.

שאתה מחר הולך לגור לדוגמא בבאר שבע, אתה צריך לשלם שכר דירה של 4,500 שקל, אם פעם קיבלת 500 שקל ועכשיו אתה מקבל 2,000 שקל, זה מאוד משמעותי.

אבל אם אני הולך לגור ברחובות, או בראשון לציון, או בנתניה, או באזורים אחרים שהם לא בעדיפות לאומית?

קיצצתם בסוף, בשורה תחתונה קיצצתם.

השנתיים הראשונות זה הסכומים המשמעותיים והם ללא שינוי, בשנים האחרונות זה סיוע שהולך ופוחת, בשנים האחרונות זה אפילו עמד על עשרות שקלים בלבד.

משרד האוצר, יש לך נתונים כמה כסף אתם חוסכים ברפורמה הזאת?

אני אגיד שכבר ניהלנו פה דיונים בוועדה, לגבי הרפורמה הזאת, המהלך הזה הוא היה חשוף גם לוועדה וגם לציבור והוא עבר בחוק שבו נעשו כל מיני צעדים להתייעלות כלכלית, בעקבות המצב שלצערנו נקלענו אליו ולגבי הפרטים של הרפורמה, אז אמר פה - - -

אז כמה כסף קוצץ בסעיף הסיוע הזה?

לא קוצץ, נעשים כל מיני תיקונים שצפויים - - -

אם יש איקס עולים בשנה, נניח ש-20% מהם הולכים לאזורי עדיפות לאומית, עכשיו אתם יכולים, זה בטבלת אקסל, אתם יכולים לעשות את זה ואני אבקש לעשות את זה לדיון המיוחד שאנחנו נקבע בהקשר הזה, כבר בשבוע הבא, אתם יכולים לקחת את שנת 2023 כדוגמא, כמודל, נגיד כמה שילמנו סיוע בשכר דירה בשנת 2023 ובהנחה שהנתונים הם זהים לשנת 2023, כי כנראה שלא יבואו יותר לפריפריה, ההנחה היא שיישארו בערך אותו דבר - - -

פחות, צמצמתם אפשרויות, פחות.

כי צמצמתם את הפריפריה, אז תעשו חשבון כמה כסף יעלה סך הכול, ונראה אם צמצמתם או לא צמצמתם את העלויות, אני מרשה לעצמי לנחש שזה יהיה פחות. אנחנו נקבע על זה שבוע הבא, אין לך את הנתונים פה.

אליסה יפימוב, רצית להתייחס?

כן, שלום, אני אליסה יפימוב מלובי המיליון. רציתי להתייחס בגלל שכבר נאמר פה על עניין מנהלת הרופאים וזה שיש קושי בעידוד עלייה של רופאים ממדינות חבר העמים, אז רצינו לדעת איך מתמודדים עם זה, ואחד הדברים שלדעתנו הוא עידוד עלייה, זה מפה לאוזן של אנשים שנמצאים כבר פה. ולדעתנו אמירות שנאמרות כמו 'לא מפסיקים להביא לפה עוד גויים' ודברים כאלה, זה קצת פוגע בעידוד עלייה ממקומות כאלה, ואנחנו היינו ממליצים - - -

אגב, הייתה תגובה של שר העלייה והקליטה לאמירה הזו שנאמרה בערוץ 14?

לא הייתה.

ואנחנו ממליצים שחלק מהתקציבים שהולכים לעידוד עלייה, הם יהיו גם כלפי פנים, כי בסוף אנחנו עשינו מפגש עם עולים חדשים והם אומרים שהם נתקלים בהרבה מאוד אמירות שהם לא רצויים ואז איך הם יעבירו גם הלאה את המסר שרוצים אותם פה.

משפט לגבי הרופאים, אני אחר כך גם אפרט בארבע עיניים, אבל התוכנית הזו של הבאת רופאים מברית המועצות לשעבר ממשיכה.

מישהו רוצה להתייחס לפני שאנחנו סוגרים את הדיון? כן, אלכס גולדנשטיין, בבקשה.

בהמשך למה שאמרה אליסה, אולי זו אמירה ערכית, אבל אנחנו יכולים להתעסק בעידוד עלייה ואנחנו עוסקים המון עם כל מיני גופים, עם כל מיני קהלים בכל מיני מדינות ואנחנו רואים המון בכל מה שקשור לאנטישמיות בקמפוסים ולא רק. עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו רוצים שהאנשים האלה יעלו, אבל אנחנו לא רוצים שהם יעלו לכאן, כי הם חייבים, אנחנו רוצים שזאת תהיה מדינה שאליה ירצו לעלות אנשים. אני לא מדבר על יוקר המחייה, אנחנו מכירים את זה, אני לא מדבר על כל יום אנחנו כמעט רואים בחדשות הדלק עולה, הדירות עולות, הפירות עולים, אננס עולה אצלנו כמו שמונה אננסים בלונדון החמה והטרופית.

הייתה פה התייחסות לאמירה בערוץ מסוים ולפני מספר חודשים, הייתה הערה, אני לא זוכר בדיוק של מי, אני חושב של נציג קליטה, או של אחד החוקרות פה, על אחוז נשירה עצום של תלמידים עולי צרפת, אחוז נשירה עצום בתיכון, הם משדרים את זה אחר כך הביתה, יש אינטרנט לא רק לבדוק במיידי, כמה רופאים עלו, או מה נאמר, אנשים מדברים אחד עם השני, אנחנו רואים את זה, הם אומרים את זה. עזבו את הפן הפוליטי, מהפכה, לא מהפכה, רפורמה – לא זה; קשה לחיות פה. אנשים מדווחים, מספרים הביתה, במה הם נתקלים, גם יוצאי ברית המועצות, אבל לא רק.

אנשים, כמו ששמענו על הסיפור הטרגי של בן למשפחת החטופים, אנשים עוזבים, לא רק בגלל המצב הכלכלי, אלא בגלל כל הדברים שקורים במדינה. אגב, הזכרת את רחובות, היו חדשות מרחובות בסופ"ש על קנסות, אז זו בעיה, וזה מבחינתי אולי אמירה כללית וערכית, אבל חייבים לעשות גם עם זה משהו.

תודה. שרי פייר.

תודה אדוני היושב-ראש. כמו שנאמר פה, עידוד עלייה זה מאוד מאוד חשוב, המשרד מייחס לזה חשיבות עליונה וכדי לשמר את האנשים שמגיעים לפה, צריך לקלוט אותם טוב וזה הצד השני, זה בדיוק הצד השני של הרצף, תחילתו בעידוד העלייה והמשכו כאן בקליטה. דובר פה הרבה על דיור ועל דברים כאלה, אבל יש גם דברים נוספים, שזה סיוע לרשויות המקומיות, מעטפת קהילתית, המשרד פרסם מבחני תמיכה לכוח אדם מקצועי ומיומן של קרוב ל-270 פרויקטורים, אגב 113 מהם דוברי רוסית, 113 משרות של דוברי רוסית, שמלווים את העולה כאן - - -

זה צמצום של מספר המשרות של דוברי רוסית, כמדומני.

לא, ממש לא.

את מדברת בעצם על שליש דוברי רוסית, קצת יותר משליש שהם מהווים בערך 80% מהעולים.

שוב, אם תרצה אז אני אכין לוועדה את הנתונים האלה בהשוואה, ממש לא צמצום, יש לנו כאן לטעמי אפילו גם הגדלה, לפחות שימור, אנחנו אגב גם בגלל המלחמה, הקפאנו את מצב ספירת העולים, כי חלק מהם נעו מהיישובים. בנוסף אנחנו נותנים מעטפת, בשיתוף פעולה עם עמיתתי ממשרד החינוך, אנחנו נותנים מעטפת גם בנושא חינוך, כי זה מאוד חשוב.

צמצמתם את מספר המגשרים, לא אתם, משרד החינוך, אבל צומצם מספר המגשרים.

אוקי, אני אתייחס למה שמשרד העלייה והקליטה עושה ובעצם, אנחנו מלווים את המשפחות האלה בכלל היבטי החיים, חינוך, מפגש מול מוסדות, בוודאי השפה העברית שאגב, גם אם אתה דיברת על עלייה מרוסית, אז גם יש לנו שיתוף פעולה עם נתיב ובוודאי עם אופק 300, אנחנו בוחנים את התלמידים באולפני טרום-עלייה ואני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב הנושא של הקליטה, גם בהיבטים הקשים וגם בהיבטים הרכים יותר והמשרד בהחלט נותן לזה עדיפות ומחשבה.

אני רק ארצה בחצי מילה להתחבר למה שאליסה אמרה, שזה טוב וחשוב לעשות עידוד עלייה, מאוד מאוד חשוב שגם נסתכל פה פנימה.

ברור, ברור. מעוז רצית לומר משפט?

כן, אני אתייחס לשני דברים, אחד זה מנהלת הרופאים, אז אנחנו שותפים יחד עם משרד הקליטה בעניין, בשני היבטים, גם בקורסים של טרום-עלייה בטרמינולוגיה רפואית וגם בארץ פה, בתוכנית עבודה מסודרת של פתיחת קורסים אחרי העלייה למי שצריך ובסבב של כל כמה חודשים נפתח קורס בכל מחוז ומחוז, זה דבר ראשון, זה מנהלת הרופאים. לגבי הגידול בעלייה הצפויה וכו', אז אנחנו בהפקת לקחים שעשינו בתקופה של המלחמה ששם לא ידענו לתת מענה מיטבי, אז אנחנו נערכים לגידול והלוואי ויגיע, גם בכמות חדרי הלימוד שלנו וגם בכמות המורים ובעוד היבטים והלוואי ויגיעו כמה שיותר מכל מקום בעולם, אנחנו לא באמת משנה לנו, אנחנו מלמדים עברית בעברית, בכל התפוצות באותה כיתה.

בבקשה רחל.

אני רק רציתי לחזק את מה שאלכס אמר, אני חושבת שלא צריך להרחיב כמה מכשולים וכמה קשיים וכמה זה לא פשוט, גם בשנה רגילה, לא השנה, אני חושבת, אני הולכת לעלות משהו שכאילו משעמם, אבל באמת, צריך לתת יותר לעולים, צריך לעלות את סל הקליטה, אנשים שמגיעים לפה, הם צריכים בשנה הראשונה הרבה הרבה להתאקלם, האנשים - - -

מכירה את המשפט 'נפלתם על העם הלא נכון'? – אז נפלת על הממשלה הלא נכונה עם הקריאה הזאת.

אנחנו ב'גבהים' עושים הרבה מאוד בעידוד עלייה, אני כמנהלת התוכנית, החלטתי שלנו יהיו גם מלווי מתעניינים בעלייה, המלווים שלנו עובדים עם כל מי שעושה את התוכנית שלנו, בכל העולם, בכל השפות ואני מקווה שאנחנו כגבהים רוצים שאנשים, לא רק יעלו, הם יעלו ויצליחו כאן ויהיו מרוצים כאן ולא יחזרו והתפקיד של הממשלה זה, אנחנו לא יכולים להחליף את הממשלה, אנחנו רק יכולים לעזור.

תודה. דרור.

רק התייחסות קטנה, א', התחלנו את הדיון על סוגיית עליית הרופאים והיעדים, אז קודם כל, ההתייחסות של היעדים מדברת על הנפקת אישור רישיון רפואה בישראל ולכן לצורך העניין, בשנה הקודמת, 256 אנשים הנפיקו רישיון רפואה ישראלי, אגב, גם מחמ”ע ולכן אני אומר, היעד של 400 הוא בהחלט יעד שאפתני ואני מאוד מאוד מקווה שבעבודה נכונה נגיע אליה.

כדאי להתייחס לדבר הזה שאנחנו מנסים ביחד עם המשרד, ביחד עם הארגונים הנוספים, גם לשנות את .. הפטור, אנחנו לשיטתנו למשל היום יש מקומות מסוימים בעולם במזרח שיש אוניברסיטאות ספציפיות, שאם תבדוק אותן, הן לא פחות טובות - - -

זו דרישת הוועדה, הדרישה שלי כבר עשר שנים.

אז אנחנו בהקשר הזה כבר מבינים שיש במזרח אוניברסיטאות ברמה גבוהה ואפשר להסתכל על זה פרטנית ולא מדינתית.

תודה. חבר הכנסת אלקין.

טוב, אדוני היושב ראש, אני יוצא מודאג מהדיון הזה פעמיים, אחד, זה מה שנחשף פה סביב הסיפור הזה של הרפורמה בסיוע בשכר דירה, זה לא רפורמה, זה פשוט פגיעה בעולים, איכשהו האוצר הצליח לסובב משהו שאמור להיות לטובת העולים, לפי מה שלפחות עלה פה, אני מקווה שזה לא נכון, אבל אם זה מה שנכון, פשוט לפגיעה באינטרסים של העולים ועוד דרך לחסוך כסף וכמובן אותי זה מאוד מאוד מטריד, כי מכל מקום יש פגיעות ועוד המכה הזאת, הרי זה לא יישאר בשקט, כמו שנאמר פה על שאר הדברים, בסוף כשהרפורמה תפורסם, אנשים יעשו חשבון ויראו כמה כסף הם איבדו ובחישוב גס זה אלפי שקלים פה, נלקחו מחשבון העולה, אם הסכום החודשי לא משתנה ורק הזמן משתנה, אני חושב שברור שיש פה עוד מכה נוספת קשה בעלייה שהממשלה הולכת להנחית במסגרת הרפורמה ולא צריך רפורמה, אם זאת המטרה שלה.

הדבר השני, כשאני מסתכל על היעילות של השקעות של התקציבים לעידוד עלייה, עוד פעם, שנה וחצי זה כבר מספיק זמן לבדוק מדיניות חדשה, הייתה פה מדיניות חדשה שהציג אותה השר החדש, הוא יישם אותה אכן בהשקעות בתקציבים, אבל אני לא רואה שינוי משמעותי במספרי העולים, להיפך, כאילו היו שנים שגם בלי כל ההשקעה המוגברת, מספרי העלייה היו גדולים ותמיד איכשהו תשומות כשצריכות להיות קשורות לתפוקות, או שמשהו פה לא בסדר, להשוות לשנת 2023, זה קצת מצחיק, כי הייתה שנה של ירידה דרמטית, מתוקף כל מיני סיבות, אתה ציינת חלק, חלק מזה גם היו פגיעות בזכויות של העולים, על ימין ועל שמאל, שהממשלה החליטה עליהם ולכן להמשיך לפגוע בזכויות העולים כאן ולזרוק כספים על עידוד עלייה ממדינות שבפועל אין גידול, בהשוואה לשנתיים-שלוש-ארבע שנים אחורה, אני חושב שזה כישלון שלם של המדיניות הזאת, אני מציע להזמין את השר ולקיים את הדיון על זה.

השר הוזמן.

לא, להזמין אותו ספציפית אישית לדבר הזה, הרי לא היו הרבה דגלים, שהם לא פגיעה שהשר העלה בקדנציה הזאת, זה היה אחד מהמרכזיים והתוצאות הן אי אפשר להגיד מדברות בעד עצמן, הם מדברות בעד היעדרותם ולכן אנחנו הגורם המבקר שצריך לפקח על הממשלה לשימוש יעיל בכספי העידוד עלייה והקליטה ועל פניו השימוש הוא לא יעיל, אם התשומות גדלו פי כמה והתפוקות פחות ממה שהיה בעבר.

חבר הכנסת אילוז.

רק בקצרה, אני אגיד שמהדיון הזה אני יוצא עם מסקנה אחת פשוטה, זה שלא עיכלתם – או אולי לא עיכלנו כחברה – מה שה-7 באוקטובר עשה גם כן בכל מה שקשור לעלייה, כל מה שקשור ליהדות התפוצות. אני, כבנאדם שמסתובב לא מעט בתפוצות, רואה שאנשים שלא הייתה להם שום חשיבה לעלות לארץ, באיזה שלב בחיים שלהם, היום משהו קרה, משהו קרה ליהדות ארצות הברית, אמירות של חברים שלי שאומרים לי, שתור הזהב של יהדות ארצות הברית נגמר וזה לא אמירות שהן באות משום מקום, זה אמירות שמבוססות במציאות לצערנו וכמובן שזה קורה גם באירופה וזה קורה בכל העולם.

אני חושב שברור לכל מי שקצת בקשר עם יהדות התפוצות שיש פוטנציאל, האם הוא יתממש או לא, זו גם שאלה, אבל יש פוטנציאל לגל עלייה אדיר מהתפוצות וזה בסוף לא מתבטא במספרים שאני רואה פה, זה קצת מתבטא בכמה מהתוכניות, אני ראיתי את התוכנית לסטודנטים, לא דיברנו עליהם יותר מידי, אז אני לא יודע עליהם לעומק, אבל זה כן מתבטא מכמה מהתוכניות, אבל זה לא מספיק, אין פה איזושהי אמירה, אנחנו בזמן חירום, בזמן לא רגיל שבו אנחנו צופים שיש פוטנציאל לעלייה משמעותית.

אגב, אני חייב לספר את זה, אני החלטתי לעלות לארץ בגיל 17, באמצע האינתיפאדה השנייה, ביום שבו היה לינץ' ברמאללה וראיתי את הפלסטינאים האלו עם הידיים עם הדם על הידיים, למה אני מספר את זה? כי לפעמים דווקא בזמן של משבר, הזהות היהודית של הבנאדם מתחזקת וזה מה שאני רואה עכשיו בתפוצות בכל מקום, הזהות היהודית מאוד מתחזקת, הרצון שלהם להיות מחוברים לארץ וכן גם הרצון שלהם לעלות לארץ, אנשים שקונים דירות פה, אנשים שרוצים לעלות לארץ, שמתכננים כבר, אני לא רואה את זה בתוכניות פה בצורה משמעותית, זה צריך להיות הרבה יותר משמעותי ופשוט חבל לי.

תודה רבה. אני אתחיל באמת ממה שאמר חבר הכנסת אילוז, אמרתי את זה כבר גם באחד הדיונים ואני חוזר ואומר את זה למשרד העלייה והקליטה, אני מצפה לראות תוכנית חירום לאומית לעלייה של נוכח גילוי האנטישמיות, זה מתבקש, זה לא יכול להיות בלעשות את אותו דבר שעשינו בעבר, יש פה אירוע באוניברסיטאות בארצות הברית וגם באירופה שנוגע לסטודנטים ולמרצים, זה נכון לגבי עולים וזה נכון לגבי תושבים חוזרים ובשני הקהלים האלה זה מחייב חשיבה והיא חייבת להיות חשיבה ממשלתית, כי זה לא כלים שהם רק בידיים של משרד העלייה והקליטה, אני פניתי בהקשר הזה גם למל"ג וחייבים לייצר פה גם תקנים, גם תוכניות יותר תוכניות בשפה האנגלית, לאפשר להם לעשות עלייה מיידית מעכשיו לעכשיו, לעשות את המעברים האלה מהאוניברסיטאות, זה באמת גם הקצפת של יהדות התפוצות, זה חבר'ה צעירים שלומדים באוניברסיטאות גבוהות שהם יהיו באמת פוטנציאל אדיר וגם כשאני מסתכל על המרצים והחוקרים הישראלים שנמצאים שם, זאת תהיה ההזדמנות שלנו להחזיר אותם, זה לא יחזור, אלא אם לא תהיה תוכנית לאומית, גם אז עוד לא בטוח, אבל אם לא תהיה תוכנית לאומית שתדע לנצל את השעה הזאת, זה אני אומר בלי קשר לכל מה שנאמר פה עכשיו, זה לא יכול להיות באותם הכלים שהיו.

בהקשר למה שנחשף כאן לגבי רפורמה בסיוע בשכר דירה: אני הופתעתי וגם חבריי לוועדה הופתעו ממה שעלה כאן, על פניו נראה שיש כאן קיצוץ משמעותי בסעיף הסיוע הזה, שפשוט נמרח, מה שנקרא, מרחו אותו באיזה אריזה יפה וזה לא מקובל עלינו, אבל אנחנו נרד לשורש הדברים, בדיון מיוחד שנקיים ספציפית על הסיוע בדיור. לדיון הזה, אני מבקש לקבל סימולציה, בהינתן אותם התנאים, שאותו מספר עולים מגיע לאזורי עדיפות לאומית ואותו מספר עולים הגיע למרכז הארץ, כמה זה היה בשנה שעברה, כמה זה יהיה השנה, סימולציה כזו בקובץ אקסל.

לגבי נושא הרופאים, אמרתי כבר, אני מברך על מנהלת הרופאים, אני חושב שהיא טובה, טוב הייתה ההערה שלך לעניין, 400 רופאים ברישיון בשנה, זה בעצם לא עלייה של 400 רופאים, כי עולים הרבה יותר, אלא רישוי, מתן רישוי ל-400 רופאים כבר כאן בישראל, כי עלייה יש לך הרבה יותר.

לגבי צפי העלייה ובעצם אי הלימה בין השקעה לתוצאה, אמר את זה חבר הכנסת אלקין, אני מצטרף לדברים האלה, יש פה, ברור לחלוטין שאין פה הלימה, כשאנחנו גם מתייחסים למה שאנחנו נראה השנה, בחלק מהמדינות, כתוצאה מהעלייה באנטישמיות, זאת אומרת, עם שיווק, בלי שיווק, היינו רואים עלייה, מה שאותי מטריד זה חסמי העלייה וישנם חסמי עלייה מאזורים מסוימים בעולם, שחייבים להסיר אותם באופן מידי, ואחד מחסמי העלייה – ודיברו על זה פה הנציגים מלובי המיליון – היא ההתייחסות והיחס לעולים. ועובדה שמגיש בערוץ 14 מרשה לעצמו להתבטא כנגד עלייה ממגזר מסוים, בצורה גזענית, בצורה משפילה, בזמן שהלוחמים מקרב העולים, נלחמים כרגע בחזית, היא שערורייה שאין כמוה. ועוד יותר מפתיע, ששר העלייה והקליטה לא נזעק כדי לגנות את הדברים האלה באופן בוטה, וגם יושב ראש הסוכנות היהודית.

אני פעם ראשונה שמעתי את האמירה הזאת, ביקשתי לקבל אותה.

אז אתה תקבל אותה, ואני מצפה משר העלייה והקליטה וגם יושב ראש הסוכנות היהודית, לגנות אותה בכל תוקף. אני שלחתי מכתב, גם לערוץ 14 וגם לבעלים של ערוץ 14, הוא בעצמו עולה חדש אגב, שהדבר הזה פשוט לא יעלה על הדעת, זו השפלה, זו פגיעה במגזר שלם של עולים, באמירה גזענית, רק כי רוצים לסגור חשבון פוליטי עם מישהו. אין בעיה לסגור חשבונות פוליטית, אנחנו יודעים להתמודד איתם; אבל לא על הגב של העולים. ופה הייתה צריכה להיות אמירה ברורה, ועוד לא מאוחר: אני קורא לשר העלייה והקליטה להתבטא בעניין הזה, וגם ליושב ראש הסוכנות היהודית.

שבוע הבא הישיבה על נושא הדיור. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:33.