פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

27
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
20/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 118
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 12:23

מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים, ביקורת מעקב 2022 - ישיבת מעקב
הדיון התמקד בנושא כיתות הכוננות

חברי הוועדה: מיקי לוי – היו"ר

יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי
אלון שוסטר

תא"ל במיל' איתן דהן - מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, משרד מבקר המדינה

אפרת אוריין - סגנית למנהל האג, משרד מבקר המדינה

איל זוננפלד - מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

סא"ל ר' - רז"רית עורף, אמ"צ

סא"ל יוסף חשאן - רע"ן התיישבות, פיקוד העורף

שרית נשיא - מנהלת תחום בכירה פרוייקטים ויזמות, המשרד לביטחון לאומי

חן ירחמיאל - רע"ן ישובים, משמר הגבול

אביחי גורדי - קמב"ץ ישובים, משמר הגבול

סנ"צ ניר כרמלי - ר' מנהלת כיתות כוננות, משטרת ישראל

רפ"ק משה אלפנדרי - יועמ"ש משטרת ישראל

ד"ר אורנה עידו ליכטמן - ר' החטיבה לפרויקטים, משרד הביטחון

הודיה קין - עו"ד, מנהל מרכז המחקר והמידע של הכנסת

רוני הרשקוביץ' - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אדיר שגב - מנהל אגף יירום וביטחון, מועצה אזורית שדות נגב

אלדד גד סעד - סגן מנהל אגף הביטחון, מועצה אזורית אשכול

אילן איזיקסון - מנהל אגף הביטחון, מועצה אזורית אשכול

אודי גורן - בן דודו של טל חיימי ז"ל, חבר כיתת כוננות שנרצח בשבי חמאס, מטה משפחות החטופים

ריקי ברוך - גיסתו של אוריאל ברוך שנרצח במסיבת הנובה וגופתו מוחזקת בעזה

אליה אביטבול - גיסו של איתן מור החטוף בעזה

רעות אבן טוב - הבת של אשתו של חיים פרי החטוף בעזה

פלורינה הלמן לוין

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים, ביקורת מעקב 2022 - ישיבת מעקב

אני פותח את הישיבה בנושא מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים, ביקורת מעקב 2022. אבל לפני הכול, בבקשה.

תודה חה"כ לוי. אני אודי גורן, בן דוד של טל חיימי. טל היה חבר כיתת כוננות של ניר יצחק. נלחם עם שותפו לכיתת הכוננות ליאור רודאיף, שרק לפני שבועיים התבשרנו שגם הוא נרצח ב-7 באוקטובר. ולמזלם של קיבוץ ניר יצחק, כיתת הכוננות שלהם הייתה מאומנת וחמושה. וכנראה מתוקף כך הלחימה העיקשת שלהם הצילה לא מעט חיים. ניר יצחק יצא מאוד מאוד בזול. רק שבעה אנשים נרצחו ורק שבעה נחטפו. "רק". הכול, כל המילים מאז ה-7 באוקטובר איבדו את משמעותן.

זה כמובן החיבור לוועדה. אבל מעבר לכך, אנחנו מחדשים את מושב הכנסת, 45 יום עברו. 45 יום שבמהלכם לא קרה שום דבר בנושא החטופים לחיוב. מה שכן קרה, אני במקרה בדיוק ראיתי את התמונה של נדב, שבמהלך התקופה הזאת החמאס הוציא סרט שלו. הסרט פורסם שיצא סרט, המשפחה ביקשה לא לפרסם את תוכן הסרט עצמו. כאשר חמאס מוציא סרטים זה לא למטרות חיוביות. זה לא כדי לשמח אותנו שהוא עדיין בריא ושלם.

מעבר לזה, מעבר למה שקורה והשבוע גילינו שעוד שלושה חטופים שעוד קיווינו שהם בחיים התגלה ממש השבוע שגם הם נרצחו ב-7 באוקטובר וגופותיהם הוחזרו. ובמקביל לכל הדבר הזה אנחנו ממשיכים לדמם חיילים. ממש לפני שבועיים או שלושה נהרגו חמישה חיילים בג'באליה, אחרי שכבר כבשנו את ג'באליה.

אני רוצה לשאול, אין פה אף אחד מחברי הקואליציה שהייתי שמח לשאול אותם. מה קרה ב-45 ימים האלה? למה נהרגו החיילים האלה? לאיזה תכלית? לאן זה הולך? מה התוכנית? איך נדב חוזר הביתה, איך טל חוזר הביתה? איך החיילים שלנו חוזרים הביתה? הם יצאו לפגרה 45 יום וחזרנו בדיוק לאותה נקודה או אפילו גרועה יותר. ואני חושב שגם אני וגם ידידיי פה שמניפים שלטים אחרים משלנו, אני חושב אנחנו דורשים את אותה התשובה. מה התוכנית של מדינת ישראל?

התוכנית היא לחץ צבאי? זו התוכנית? רק לחץ צבאי? 7.5 חודשים מספרים לנו את זה. זאת התוכנית? אפשר להוציא אותה לפועל? מתי זה קורה כי בינתיים לא רק שזה לא קורה, חיילים מתים, חטופים מתים. יש עדיין מפונים, יש עדיין הברחות מציר פילדלפי. לא עשינו כלום. ועדיין הממשלה מתעקשת שאין שום סיבה לדבר על היום שאחרי. בלי לדבר על היום שאחרי תישאר לנו רצועת ביטחון בצפון. יישארו לנו חטופים בעזה שבינתיים מתים. זה בטוח קרה ב-45 יום האלה. אני לא יודע אם אתם מכירים את הסטטיסטיקה. כל חמישה ימים מת חטוף – זו הסטטיסטיקה. זה קרה בטוח. חיילים מתו, בטוח. מאות מיליארדים אנחנו מוציאים על המלחמה הזאת.

אומת ההיי-טק. הוקמה פה אי פעם חברת היי-טק בלי תוכנית לחמש שנים? מעולם לא. כי אף משקיע לא היה שם שם שקל. אז מדינה במלחמה לא יודעת לאן היא הולכת? לא יודעת מה התוכנית שלה? לא יודעת איך מסיימים את המלחמה? לא יודעת איך מחזירים את החטופים? לא יודעת איך מחזירים את החיילים. מתי תהיה תוכנית? אתם מוזמנים לשבת לידי, כי הקריאה שלנו היא אותה קריאה. אם זו האסטרטגיה, קדימה, תוציאו אותה לפועל. אם זו לא האסטרטגיה, תחתמו כבר על עסקה ותסגרו את הכול. תחזירו את האנשים לצפון, תחזירו את בן דוד שלי להיקבר באדמת הקיבוץ שהסבים שלנו הקימו. והוא מת 100 מטרים מאיפה שהוא נולד. וסיימו את הדבר הזה. עוד כמה חיילים צריכים להיהרג עד שזה יקרה? עד שמדינת ישראל תגיע עם תוכנית. עם תוכנית. תודה.

תודה רבה. קשה. מישהו רוצה עוד? בבקשה גברתי.

שלום, נעים מאוד. אני ריקי, אני גיסתו של אוריאל ברוך. אוריאל היה במסיבה בנובה. בדרכו הביתה לפני צומת מפלסים הוא נרצח וגופתו נחטפה לעזה על ידי מחבלי חמאס, יימח שמם.

אנחנו כמשפחה לא ידענו מה קורה איתו במשך שישה חודשים. היינו בחוסר ודאות מוחלט. הוא היה חטוף בסבירות גבוהה, בלי שום הוכחה איפה הוא ומה קרה איתו. כעבור בעצם שישה חודשים הודיעו לנו שהוא נרצח ב-7.10 והוא נחטף. אנחנו ישבנו שבעה, בלי שיש לנו גופה, בלי שעשינו לוויה. ואין לנו קבר לבכות עליו.

הכאב הוא באמת כאב שאין לו הגדרה. אין מילים ואין הסבר ואין דרך להעביר בכלל את הסיוט שאנחנו כמשפחות של חטופים עוברים. אין שום דרך להסביר את זה. אני יכולה רק להגיד שכמשפחה אנחנו מצפים מהמדינה שלנו לפעול אחרת. אנחנו מצפים מהמדינה שלנו לא לחזק את האויב. לא לתת לו כוח בדוגמת סיוע הומניטרי. לא לבנות להם נמל ולא להבטיח להם שתהיה להם מדינה משלהם. אנחנו צריכים ללמד אותם שמי שפוגע בנו אין לו תקומה. זו הפעם האחרונה שהוא יכול להרים את הראש שלו. ולא לתת להם כוח ומוטיבציה לעשות לנו עוד 7.10.

אנחנו צריכים לשנות גישה וללכת כבר ולהחליט וללכת עם מה שהחלטנו עד הסוף ולא לדשדש ולא לעמדו במקום ולתת לחיילים שלנו למות, כל יום לוויות. אם זה של חטופים ואם זה של חיילים. ואנחנו לא משיגים כלום. אנחנו עומדים במקום והעם שלנו בצער ובפחד והעם שלנו מותש ואנחנו לא רואים את הסוף ולא רואים את התכלית ואנחנו לא רואים איך אנחנו כמדינה קמים מהמצב הזה עם ביטחון ועם ראש מורם ועם הבטחה שזה לא יקרה עוד.

אז הבקשה שלי היא לבוא ולבנות תוכנית. תוכנית מסודרת למלחמה, תוכנית מסודרת שתבוא ותגיד את הצעדים הברורים שהולכים לקרות. ותוכנית שתעמוד בהבטחות שלה. כדי שאנחנו כאזרחים נוכל לחיות בארץ שלנו בביטחון. נוכל לקבל את החטופים שלנו הביתה, את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה. זה דבר מינימלי שכאזרחים למדינה מגיע לנו. תודה רבה.

עוד מישהו בבקשה?

שלום. אני אליה אביטבול, גיסו של איתן מור החטוף בעזה. איתן היה במסיבה ברעים, בדרך של הבריחה עם עוד 50 מבלים הוא ועוד כמה מאבטחים הגנו על כל הכוח. נלחמו והוא וחבר שלו הצילו גופה. הם חשבו שהיא עדיין חיה, גוססת. והחביאו אותה, כדי שמחבלי חמאס לא יודע איך לקרוא להם, הנאלחים, לא ייגעו בה ולא יתקרבו אליה.

איתן עוד שבוע חוגג יום הולדת. עוד שבוע הוא חוגג 24. אני לא יודע אם הוא יכול לחגוג בכלל. אם הוא יודע שיש לו יום הולדת. אם הוא יודע כמה זמן עבר. שמונה חודשים שאנחנו מקשיבים לאחרים ולא פועלים, כמו שאמרו לפניי, לא פועלים לפי התוכניות שלנו. לא מיישמים עד הסוף בצורה רצינית את הכוח שיש לנו, לא משתמשים בו. אם אנחנו רוצים לנצח אנחנו חייבים להיכנס בהם בכל הכוח. לא לתת להם שום תקווה ליום שאחרי וליום שלפני. לא לתת להם שום פרסים. להיכנס בהם ולהיכנס בהם. זו מלחמה. לא נראה לי שאני מחדש פה למישהו משהו. במלחמה נלחמים עד הסוף, עד שמנצחים. אם אנחנו נעצור באמצע זה כמו שנדביר רק חצי מהבית. צריך להיכנס בהם עד הסוף ורק כך נצליח להחזיר את החטופים שלנו ואת איתן לבית, בעזרת השם בקרוב. תודה.

כן, בבקשה.

שלום, אני רעות. במקור מקיבוץ ניר עוז. בת של אשתו של חיים פרי, בן 80, חטוף בעזה 227 ימים. הדיון פה על כיתות כוננות ויושבים פה אנשים שיודעים מה זה כיתות כוננות. שמות החטופים שמשתייכים לכיתות הכוננות לא מוזכרים בתקשורת. זאת אומרת השמות מוזכרים, לא ההשתייכות שלהם לכיתות כוננות. בדרך כלל מחשש של המשפחות שאם החמאס יידע את זה אז היחס אליהם יהיה יותר גרוע. לכן אני לא נוקבת בשמות כרגע.

בקיבוץ ניר עוז 36 אנשים שנחטפו ב-7 באוקטובר עדיין בעזה. חלקם מתים, חלקם בחיים. חלק מהם זו כיתת הכוננות של ניר עוז שהופקרה ב-7 באוקטובר ומופקרת מאז ועד היום בכל שעה שעוברת. אתם יודעים, כנראה יותר טוב ממני, שהמשימה של כיתת כוננות היא להחזיק את היישוב, כמה? רבע שעה? עד להגעת הצבא. נכון? בניר עוז כיתת הכוננות נלחמה בכ-300 מחבלים חמושים מכף רגל ועד ראש שבע שעות לבד. הם הופקרו שם, הם מופקרים עדיין. והמדינה עכשיו, לא עכשיו, אתמול, צריכה לעשות מה שצריך בשביל להחזיר אותם. מי לקבורה ומי לשיקום. אין יותר זמן. 227 ימים הם מופקרים. אין להם יותר זמן. תודה.

תודה. עוד מישהו? תודה רבה שבאתם. אני לא רוצה לחזור על אותן מילים, נדושות ככל שיהיו. אבל הגיע הזמן לקבוע אסטרטגיה ולא טקטיקה. וזה משותף לכולנו. בשתי המילים האלה "אסטרטגיה ולא טקטיקה" אפשר לתכלל את כל הפעולות הנדרשות על ידי כל מי שרוצה.

צר לי עליכם. אני מבין אתכם. אני מזדהה. מי שכרגע מקבל החלטות שיקבל החלטות. הבעיה שלא מקבלים החלטות. עוד מישהו? תודה רבה שבאתם. אנחנו מודים לכם.

תודה רבה. בתאריך ה-27.11.23 הוועדה קיימה דיון ראשון בנושא הזה בדיון מסווג. הנושא כיתות הכוננות לא יורד מסדר היום וככל שעובר הזמן ואנחנו עדיין במצב מלחמה. יש יישובים רבים שנמצאים בגבולות המדינה אשר כיום הינם אזורי לחימה. ישנו צורך אקוטי בבדיקה ומעקב על התפקוד, חלוקת הסמכויות, הכשרה וכמובן חלוקת הנשקים בכיתות הכוננות.

לבקשתו של חה"כ סגלוביץ' הדיון הזה מתקיים כבר פעם שנייה. ביקשתי לכנס את הוועדה מעקב פתוח בנושא, בסוגייה הזו, כיוון שעולים ממצאים מטרידים של אי בהירות ביחס לנתוני מידע של מספר כיתות לפי סיווגן המקצועי. על שינויים בסיווג ככל שנעשו, קריטריוני קבלה, הכשרה, פיקוח, סמכויות. יש כאן נושאים שאפשר לדון בהם, שהם אינם סודיים, אלא פתוחים לכלל. ואם יהיה משהו סודי אני אוריד אותו מהנושא ונדון בו בישיבה סגורה.

הוועדה מבקשת לדון בנתוני תקני כוח האדם, נשק, תחמושת, ציוד. פערים קיימים בתחומים אלה וכמובן על שיתוף הפעולה בין הגופים הביטחוניים השונים, לרבות משטרה, צה"ל ושאר גופי הביטחון הרלוונטיים.

הדיון הזה והשאלות האלה עולות בוועדה ולא בפעם הראשונה. קדמה לדיון הזה בקשה של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת למשרד לביטחון פנים לנתונים ומידע על הדברים האלה. אני תכף אשאל, אבל למיטב ידיעתי לא התקבלו שום תשובות. וחבל. הצטערתי מאוד לשמוע. אני חייב להגיד שאני לא מופתע, כי המשרד לביטחון לאומי אינו משתף פעולה, שוב, עם הכנסת. ומונע מידע רלוונטי וקריטי לציבור. זה לא שהם מתעלמים ממני כמיקי לוי, הם ממשיכים לזלזל בציבור, בנציגי הציבור. ונראה שאין תחתית עמוקה מידי בשביל המשרד הזה.

המעמד של הכנסת שהיה חשוב כל כך לחברי הקואליציה של היום מול בית המשפט, איך נאמר? לא ניתן לבית המשפט לדרוס את הכנסת או משהו בסגנון. הכנסת נדרסת שוב ושוב על ידי הממשלה. ולהזכיר לכל מי שיושב פה, הרשות המחוקקת מתוקף חוק ממונה על הרשות המבצעת, על הפעולות שלה. היא זכאית לקבל דיווח למען הציבור, היא נציגת הציבור.

יוזם הדיון, חה"כ סגלוביץ', פתיחה. אחר כך ניתן למשרד מבקר המדינה, לממ"מ ולמשרד כמובן.

אני אגיד כמה מילים קצרות, כי אני חושב שבעיקר מה שמאפיין את כל הנושא של כיתות הכוננות מבחינתי זה ברדק אחד גדול. ואני מזכיר לכולם שב-7 באוקטובר כבר היה ברדק. כשאני אומר ברדק, כי אני לא נמצא היום בתוך המערכת השלטונית, אני חבר כנסת. כשאני פונה בבקשות לקבלת מידע זה לא על מנת שאני אספר לחברים שלי ביום שישי. זה במסגרת תפקידי.

ואני אגיד על כמה שאלות שלא קיבלנו תשובות על ידי הממ"מ. ואני אקדים את מה שאתם עשיתם, כי אני ישבתי איתם יותר מפעם אחת מאחר ואני קצת מכיר את הסוגייה גם של מערכת היחסים שבין הצבא, משטרה/משטרה מג"ב.

רציתי שלנו תהיה תמונה יותר בהירה ולקבל נתונים, כדי לעשות באמת דיון עומק, שחלקו מסווג, חלקו בוודאי הוא לא מסווג. מה גם שדרגים שונים במשטרה והשרים דיברו לא מעט על כיתות כוננות. לכן אני אענה רק כמה דברים שלא היו. נתונים על מספר כיתות כוננות לא קיבלנו, כנסת ישראל. פירוט באשר לנהלי הקמת כיתות כוננות, הליך גיוס, קריטריונים לקבלה, הכשרה, סמכויות של חברי כיתת כוננות – לא קיבלנו. האם מתקיימת בדיקה כלשהי של הערכת מסוכנות מול מערכת הרווחה או הבריאות בהקמת כיתות כוננות חדשות – לא קיבלנו. מידע על תקני כוח אדם בכיתות כוננות המשטרתית, צבאיות, בפרט על שינויים שבוצעו או תוכננו לאחרי ה-7 באוקטובר. נשקים, ציוד, הכשרה, סוגיית בני המקום שמבחינתי עדיין לא ברורה כי זה דבר שקרה תוך כדי מה קורה באירוע הבא, אם יהיה אירוע הבא.

חלוקת הגזרות בין צה"ל למשטרה והשינויים בהם קם קרו, אם בכלל. סוגיית תפיסת הביטחון בכלל, מה שקורה בגבול ומערכת היחסים בין בט"פ, צבא, משטרה, מג"ב. מידע בנוגע לאמצעי קשר משותפים לצבא, אם חס וחלילה קורה אירוע. מה נהלי השת"פ? יש דברים שאפשר להגיד מסווג, לא מסווג, ניתן. אבל אין מצב שכנסת באמצעות הממ"מ מבקשת שאלות מקצועיות ופשוט לא מקבלים תשובות. דרך אגב, לא רק מהמשרד לביטחון לאומי, גם מהצבא.

אני יודע שיש דיונים בועחו"ב ויש ועדות משנה. חברים, זה ועדת ביקורת המדינה. אנחנו צריכים לדעת את הדברים האלה. זה לא מתוך הגיגים של משהו, זה מתוך פשלה אדירה שקרתה ב-7 באוקטובר. אז זה רק לפתיחה. אני ביקשתי, ואני מניח שיושב הראש, וצריך גם להגיד, גם יושב-הראש, מיקי לוי ואני קצת מתמצאים בנושאים האלה. אז אנא, במטותא מכם, אל תמרחו אותנו, כי תשובות לא קיבלנו. תודה.

תודה רבה. מבקר המדינה, בבקשה.

איתן, מנהל חטיבת הביטחון במבקר המדינה. יש איתי פה גם את אייל לוגם את אפרת. מנהל האגף שערך את הביקורת בנושא והסגנית. אני אגע בקצרה בדוח ביקורת המדובר, כיוון שצריך להגיד כפי שאמר יושב-הראש, הצגנו כבר את דוחות הביקורת כאן בוועדה ולכן אין טעם להאריך פה. אני רק אזכיר כמה דברים. אני גם אולי אתן כמה רשמים, כיוון שאנחנו בימים אלה מבצעים ביקורת. הביקורת היא כבר בעיצומה. נפגשנו כמעט עם כל היישובים בעוטף ואנחנו די יודעים להגיד מה תמונת המצב כפי שאנחנו רואים אותה שם בחלק מהדברים. אנחנו עוד לא ישבנו עם הצבא בנושא הזה. אני מניח שאתם שמעתם בתקשורת את ההתנהלות מול הצבא. אבל בסך הכול בימים הקרובים אני מניח שאנחנו נהיה גם בתוך הצבא ונוכל לקבל את התמונה השלמה של העניין הזה.

אז אפשר לציין לגבי דוח הביקורת שיש פה דוח ביקורת שהוא נערך במקור ב-2018, אבל לאחר מכן בוצעה אותה ביקורת מעקב. בביקורת המעקב עלו מספר דברים שהם בולטים. אנחנו לא ניגע בדברים שהם לא קשורים לכיתות הכוננות. אבל צריך להגיד שהביקורות עסקו במרכיבי הביטחון, החזקתם, הקצאתם וכו'. אבל גם בכיתת הכוננות. גם בציוד של מחלקות הגנת היישוב. בתקשורת בין הגופים וכו'.

אפשר לראות פה קצת תקציבים או הרבה תקציבים שחלקם היו אמורים וחלקם הושקעו בסוגייה של הגנת היישוב. 610 מיליון שקלים זה הסכום שהיה נדרש בזמן הביקורת להשלמת מרכיבי הביטחון ביישובים. גם באיו"ש, גם בצפון, גם ברצועת עזה. ואפשר לראות פה גם את תתי התקציבים לגבי יהודה ושומרון. 54 מיליון שקלים שהוקצו לפיקוד העורף ביולי 2018. 85 מיליון שקלים התקציב השנתי של פיקוד העורף למרכיבי ביטחון. יש פה עוד נתונים על אירועי חדירה.

הסוגייה של הרבש"צים מסרו כי התקשורת עם כוחות צה"ל מתבצעת באמצעות אמצעי קשר שאינם צבאיים. אני רוצה להגיד מילה בעניין הזה. הנושא הזה מאוד רלוונטי גם להיום. יש פערי תקשורת משמעותיים. ניגע בהם אולי במילה בקצרה. כל הסוגייה של הקצאת תקציב למכשירי הקשר אפשר לראות אותו כאן. 10.6 מיליון שקלים.

בשקף הבא אני לא עובר על הנתונים, אבל אפשר לראות בצבעים האדומים וגם הפחות אדומים, שגם הם אדומים, את כל הסוגייה של הפערים העיקריים במרכיבי ביטחון בתחומים של הטכנולוגיה, תחומים ביטחוניים, דרכים. אבל גם באמצעים של כיתות הכוננות.

אפשר ללכת מכאן לשקף מס' 9. אני מציע שאני לא אעבור על כל הדברים, אני רק אגיד מהם הנושאים המרכזיים שבהם אנחנו רואים פערים. אחד, כל הסוגייה של הקשר. אנחנו רואים בזה פער. גם קשר פנים כיתת כוננות, גם כיתת כוננות עם הצבא, גם כיתות הכוננות עם מרכיבי החירום, עם גופי החירום שאמורים להגיע. נושא בעייתי, דנו בו בפעם הקודמת. אני חושב שהדגל בנושא הזה מתנוסס כבר שנים רבות ולא מקבל מענה, צריך לומר.

סוגיית נשקים שבביקורת שאנחנו עשינו בסך הכול הייתה במצב סביר. מאז הביקורת ב-7 באוקטובר ראינו נסיגה בעניין הזה. נסיגה בעניין הזה. מה-7 באוקטובר והלאה אכן החלו תהליכים של ניפוק נשקים וכו' שיש להם את הסייגים כפי שציין פה חבר הכנסת. אבל הנושא הזה צריך להגיד מאז הביקורת שעשינו ב-7 באוקטובר הייתה בו עד ה-7 באוקטובר הייתה בו נסיגה.

הסוגייה של התקשורת יש לה גם תלות בתשתית הסלולר שקיימת במדינה. אחד הסיכונים ששמנו זה גם בגלל עומסים, חלק מהתקשורת אמורה בעצם לא להיות מסוגלת לשאת אותם ואכן בחלק מהמקומות ראינו שזה מה שקרה. זה מה שקרה.

סוגיות נוספות שאנחנו מזהים אותן כבעייתיות זה סוגיית הקטלניות של כיתת הכוננות. אם כיתות הכוננות בעבר אנחנו מכירים את האמצעים שהיו להם מ-0-3 דרך אגב, שהוא אמצעי שהוא אולי לא רלוונטי היום, אבל אפשר להחליף אותו באמצעים אחרים. דרך מרגמה שהייתה, דרך M203. כיתות הכוננות ביישובים ב-7 באוקטובר, נשק, מחסנית ובמקרה הטוב יש את הציוד המגן. להתמודד, זה לא משנה איפה, בצפון, בדרום, עם מישהו שמגיע אליך בעדיפות מספרית, לא ניתן להתגבר עליו באמצעים האלה. אתה חייב להיות הרבה יותר קטלני, הרבה יותר משמעותי. וגם אם אין לך תקשורת ואתה לא מתואם ואתה לא יודע לקרוא לאנשים וכו' אז אתה נמצא פה בפער כפול.

נגע פה חבר הכנסת בסוגייה של ההכשרות והאימונים. גם בנושא הזה ראינו פערים. אנחנו יודעים שישנם תהליכי שיפור בעניין הזה. אבל צריך להגיד שעד הכניסה ל-7.10 ראינו פערים בעניין הזה. יש נושאים, הגם שהם לא קשורים לכיתת הכוננות. נושא אחד לפחות. צריך להגיד, המיגון שנתנו מענה. אם אני מסתכל על המיגון לאזרח. היום אנחנו רואים בצפון את האיום שהוא איום אחר ממה שהיה בעבר. טילי נ"ט שעפים ישיר לתוך מבנה. גם אם מוגנים. אתגר מאוד גדול, לא ניכנס פה לכל הפרטים. אבל בהחלט זה מייצר בעיות. ראינו גם ב-7 באוקטובר ה-RPG שנורים לתוך חדרים שבהם אנשים חשבו שהם מאוד מאוד מוגנים.

זהו. אנחנו עוד לא סיימנו את דוח הביקורת אבל אין ספק שהדבר הזה מחייב שינוי בקומה אחרת, באופן הרבה יותר עמוק, על כל המרכיבים שלו. כל מרכיבי בניין הכוח. זה אומר מהתרגולות, דרך האימונים, דרך התשתיות, דרך האמצעים. ואני יודע שנעשית עבודה בצבא. אנחנו עוד לא יודעים מה התוצאות שלה. אבל צריך להגיד שהדבר הזה הוא בהחלט אתגר.

יש לכם משהו? הודיה, בבקשה, מנהלת הממ"מ.

תודה אדוני יושב-הראש. אז אני פה באמת רק כדי לשים את הפוקוס להתחבר לדברים שאתה אמרת וגם חה"כ סגלוביץ' שביקש את המסמך, על בעיית היעדר קבלת נתונים. שזו בעיה שחוזרת על עצמה, במיוחד מהגופים שאליהם פנינו לצורך המסמך שקשה להפריז בחשיבות שלו בתקופה כזו של המלחמה. פנינו בסוף נובמבר, תחילת דצמבר, עם רשימת שאלות מפורטת גם למשרד לביטחון לאומי, גם למשרד הביטחון. בהתאם לנהלים הקיימים אצלנו, עם אנשי הקשר הרלוונטיים במשרדים. כי בשיחת מסדרון בחוץ אמרו לנו שהבקשה לא הגיעה. אנחנו פונים בדרכים המקובלות.

לא קיבלנו אחרי הרבה תזכורות. באפריל נאלצנו להגיש את המסמך לחה"כ סגלוביץ' כשבעצם רוני, שאם יהיה צורך יציג כמובן את העבודה שלו, שהוא כתב את המסמך. נאלץ בסוף ללקט מידע או שהוא פומבי או לפנות בעצמנו לעשות קצת עבודת שטח. אבל זו לא צורת העבודה שלנו ולכן באמת, כמו שציינת, זה בסוף לא פגיעה בממ"מ. אנחנו לא יכולים לתת לכם את השירות לחברי הכנסת ולוועדות הכנסת כשאנחנו לא מקבלים את המידע. אז בסוף זו פגיעה בפעילות הפרלמנטרית ובטח בפיקוח של הכנסת בשגרה ובטח ובטח בחירום.

לא קיבלנו את המידע במשך למעלה מארבעה חודשים. אני רק אציין שלפעמים גם כשאנחנו מקבלים את המידע אנחנו מקבלים אותו מאוד חלקי ונדרשים להרבה שאלות הבהרה שלא נותנות את המענה. או שאנחנו מקבלים מידע שמור, שכממ"מ אנחנו לא יכולים לעשות כלום עם מידע שהוא שמור. אנחנו בסוף גוף שמפרסם את המידע הזה לכם לצורך הדיון הפרלמנטרי.

אז שוב, יש לי לצערי פה רשימה ארוכה של נושאים מהחודשים האחרונים. התחושה שלנו שבשנת 2023 חלה נסיגה בשיתוף הפעולה של המשרד לביטחון לאומי עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הרבה בקשות לא נענות, על אף תזכורות חוזרות ונשנות. והרשימה ארוכה. בין בנושאים שהם בשוטף ובין בנושאים שהם רלוונטיים למלחמה.

אני רק אגיד דבר אחרון שכמובן שבתחילת המלחמה באוקטובר היה ברור לנו שכולם מתעסקים כרגע רק בנושא המלחמה ולא בשוטף. אז אין לנו ציפייה, לא הייתה לנו ציפייה לקבל על בקשות שהיו קודמות לכן בשוטף. אבל בוודאי שמה שאנחנו צריכים לספק לכם לצורך הדיון בנושאים שקשורים לפעילות שקורית בזמן מלחמה של המשרדים האלה אז אין לנו את האפשרות. תודה רבה.

אני אעשה חלוקה לשלושה חלקים שיהיה יותר קל גם לנציגי המשרדים להתייחס.

אחד זה סיפור של הצבא וכיתות הכוננות, שהן תחת משרד הביטחון. על קשרי הגומלין ועל החפיפה ביניהם אולי לא נספיק היום. דבר שני זה משטרת ישראל. יש כיתות כוננות ביישובים, יש כיתות כוננות שהם ביישוב הכפרי וגם מקור הסמכות החוקי הוא בשני מקורות אחרים. בשני המקומות האחרים הם מג"ב עובד בתצורה אחת, הכחולה עובדת בצורה שנייה. ובתוך הכחולה יש הבדל בין עיר לעיירה או לעיר כמו תל אביב או ירושלים.

ושאלנו את השאלות האלה בשביל להבין. כי אני, איך אומרים? מניסיוני הדל אני יודע שיש הבדל. רצינו לראות את הנהלים המסודרים של איך זה עובד. אז בואו, לא ביקשנו את זה באוקטובר. אבל אחרי ששמענו את כל הסיפורים והדברים שאומר גם המפכ"ל של המשטרה, גם השר לביטחון לאומי ומספרים לנו סיפור. אז אמרנו אנחנו צריכים ללמוד את הסיפור שלא נקבל פה בסוף אירוע מופרע לחלוטין שלתקן אותו אחר כך יהיה קשה.

ואני חוזר ואומר, מה שאמרה הממ"מ בעדינות אני אגיד באגרסיביות. תלכו אחורה למפקדים שלכם במשטרה. תגידו שאני אמרתי. למפכ"ל משטרת ישראל, שזה בושה וחרפה. הוא לא עובד אצל השר. וכאשר הממ"מ מבקש נתונים ממשטרת ישראל זה נכון שזה צריך לעבור דרך לשכת השר, כשיטה. אבל הוא גוף אורגן נפרד. אין מצב שיעשו פה בלוק ויגידו לא נותנים נתונים לכנסת ישראל. ואני אומר את זה על ראשו של המפכ"ל. כאן אני אומר את זה בקול רם. כמי שהיה במשטרה. ואני לא פעם ולא פעמיים ויכוחים עם הממ"מ בתפקידים קודמים. אמרתי מה הם משגעים אותי כל הזמן? אבל לא היה פעם אחת, מקסימום ביקשתי הארכה, שהייתה התעלמות כזאת. וזה מראה משהו עמוק יותר. ויש תפקיד ללובשי המדים. אתם לא עובדים אצל אף איד פוליטי. אתם עובדים אצל המפכ"ל. עובדים, לא עובדים אצלו. תחת המרות של פקודת המשטרה. ויש בקשה של הכנסת היא צריכה להתמלא. ואני אומר את זה לכם כעמית. תודה.

אני יכול להוסיף הרבה על מה שאתה אומר, אבל אני אמנע. מטי, סליחה, בבקשה.

שני משפטים אדוני. אין לי מה להוסיף אחרי חה"כ סגלוביץ'. אבל אנחנו נתקלים שוב ושוב בהתעלמות של משרדי ממשלה ובראשם המשרד לביטחון לאומי במתן מידע לוועדות הכנסת השונות ובמיוחד לוועדה הזו. ממש שיטה שאין אלא לדעת שזה מגיע מלמעלה כמדיניות סדורה של התעלמות, של זלזול. של זחיחות, של יוהרה.

עכשיו ניחא, אבל אחרי ה-7 באוקטובר מה לעשות? אנחנו כגורם המפקח לא סומכים ונמשוך בדש המעיל של כולם. לא סומכים. אז אם אתמול שמענו בכיר שאמר תסמכו עליי, לגבי הביטחון. אז לא. אנחנו הפסקנו לסמוך לגבי הביטחון. והזלזול הזה והזילות הזאת. תפקיד מבקר המבינה, ביקורת המדינה, היא לשם שיפור והתייעלות. ואני הייתי רוצה לדעת מה עשו עם הממצאים ועם הליקויים. הרי זה לא סתם איזה גחמה של ביקורת המדינה. זה לטובת שיפור וייעול. וזה לא סתם מידע לממ"מ או לוועדה לענייני ביקורת המדינה. זה לטובת פיקוח ושיפור. וגם זכות הציבור לדעת. המחקרים שלכם מפורסמים. הציבור רואה, הציבור קורא. מה מצפים? אחרי ה-7 באוקטובר ואחרי המראות שלפחות כולנו כאן, חלקנו, נחשף, אנחנו לא יכולים להיות אדישים ואנחנו צריכים להיפגש שוב ושוב ולזעוק את הזעקה. כי מדובר פה על המוכנות חלילה לפעם הבאה. ועל זה הזעקה.

תודה רבה. אני מבין את הכאב בחוסר דיווח לכנסת. אז עכשיו אני אקח לעצמי את החופש כיושב ראש ואגיד שבתפקידי הקודם כיושב ראש הכנסת, משרד שלא שלח לכאן נציגים לכנסת ישראל, כרשות המפקחת על הרשות המבצעת – כאחד שעמד בראשה של הרשות המבצעת, קיבל מני אותו שר טלפון, שיירשם בפרוטוקול, שבו אמרתי אם אתם לא תגיעו לוועדות הכנסת ותזלזלו בוועדות הכנסת, כיוון שגם הייתי אחראי על סדר היום, חוקים של אותו משרד לא עלו. לא חוקים שהיו חשובים לציבור הישראלי. חוקים שהיו חשובים לאותם שרים. ואנחנו יודעים כמחוקקים שיש חוקים שחשובים לאותם שרים בתחום שלהם.

אבל הקואליציה הזאת הצביעה נגד צו הבאה שאתה העלית לדיון. נגד.

נכון. אבל אם, ואני אומר לך שאחרי טלפון כזה לא היה מצב שהשר לא יישלח נציג מסודר לוועדה. אפשר לבדוק גם בממ"מ מי העז לא לדווח גם לממ"מ. צר לי, אני לא רוצה להרחיב את הדיבור כי אני לא בתפקיד הזה כרגע.

רוני, אתה רוצה להוסיף? אתה עבדת קשה, נו מה? תעמוד ותדבר.

תודה רבה יושב-הראש. רוני הרשקוביץ', מרכז המחקר והמידע. אמר לי פה סגן ניצב כרמלי, שאל אותי ככה בדרך אם לא שיתפנו פעולה. אז אני כן רוצה לציין שבשיחות ובשיחות רקע עם המשטרה, גם קצת עם הצבא, כלומר, קיבלתי מידע רקע. אבל בשונה מהאופן הפורמלי שאנחנו אמורים לקבל מהמשרדים באופן מרוכז ואת המידע הזה כמו שציינתם לא קיבלנו.

קודם כל, אנחנו, כמו שאמרתם, שאלנו הרבה שאלות את שני המשרדים ולא קיבלנו תשובות. אבל ממידע שאספנו גם מדיוני הוועדות ומדוחות המבקר ושיחות עם גורמי ביטחון שעשינו רלוונטיים, אז אנחנו כן נצביע ממש בקצרה על כמה נקודות שאנחנו חשבנו שראוי להתעכב עליהם ושהם בחומרים הגלויים. אני לא אכנס לכל הטיפולוגיה, אבל רוב האנשים יודעים. יש את הכיתות שהן תחת הצבא ויש את הכיתות שהן תחת המשטרה.

אני רגע אגע בכיתות של המשטרה מבחינת מספרי כוח אדם וציוד. יש נהלים של המשטרה גם להקמת כיתות וגם לניהול שלהן. אבל קודם כל יש כמה נהלים. לא הכול מתפרסם והם מתעדכנים לאחרונה, מטבע הדברים הם מתעדכנים בתדירות. כך שאנחנו לא יכולנו לקבוע בדיוק גם את המספר שלהם וגם את הפריסה שלהם. יש ערים שיש בהן יותר מכיתה אחת, אנחנו לא יודעים באיזה יש כמה. מה התקן שלהם מבחינת כוח אדם, מבחינת הציוד ומה קיים בפועל. לצורך העניין וזה גלוי, כי דיברו על זה בוועדות. יש את תוכנית משיב רוח, גם אם רובה מסווג. אבל לא קיבלנו איזה שהיא אינדיקציה שיש תוכנית סדורה כזאת לגבי הכיתות המשטרתיות.

אז איך מקימים כיתת כוננות במשטרה תכף נשמע, אם אין נוהל סדור ואין כללים.

אז כמו שאמרתי, יש כמה נהלים. יש כמה נהלים. בעבר הם היו מחולקים לכיתות מועצתיות, כיתות יישוביות. יכול להיות שסגן ניצב כרמלי יפרט את זה עוד אחר כך. ויש נהלים שהם אחרי ה-7 באוקטובר, שאחד מהם ראיתי, כיוון שהוא לא היה מסווג. אבל אני יודע שיש עדכונים והעדכונים, כל עוד העדכונים האלה הם מסווגים אנחנו לא יכולים להתייחס אליהם.

אז כמו שאמרתי, לגבי הציוד, היו אינדיקציות שלא לכל הכיתות סופק הציוד שנדרש. אפילו לא ציינתי את זה במסמך, אבל היו יותר מאחד שאמרו גייסנו תרומות המועצות, היישובים. כלומר הדרכים שהם קנו את הציוד אני מדבר. איך השיגו את המימון לקנות את הציוד. זה לגבי הנושא הזה.

עוד נקודה אחת שקשורה לכוח אדם, יש את הנושא של בני המקום. מי שלא מכיר, הייתה אמנה בין פיקוד העורף למשטרה והם בני המקום שגויסו ליישובים ולערים הם שוחררו ברובם ולא ברור כרגע אופן השימוש בהם בעתיד ומה יהיה מודל ההפעלה שלהם. אז זה סימן שאלה שכדאי לגעת בו אולי.

נושא חלוקת הגזרות בין הצבא והמשטרה. אז ההחלטות שאנחנו מצאנו, ככל שידוע לנו, הן חסויות החלטות משנות ה-70. חוץ מהחלטה שהתקבלה ב-2006 לגבי יישובי עוטף ירושלים, לגבי מעבר של יישובים מאחריות הצבא לאחריות המשטרה. אנחנו לא יודעים, לא מכירים החלטות נוספות בהקשר הזה. לפחות אנחנו לא יודעים. מאז שנות ה-70, יכול להיות שיש, מסווגות. אז אנחנו לא מכירים שהיו איזה שהן החלטות משנות ה-70 וזה נוכח שינויים מרחיקי לכת במצב הביטחוני, תרחישי הייחוס וכו'. צריך לקחת בחשבון שלחלוקת הגזרות האלה יש השלכות על תפיסת ההגנה האזרחית בכלל. לגבי הדיון בתפיסת ההגנה.

זה מתקשר גם לנקודה ספציפית נוספת של המועצות שמפוצלות. שיש מועצות אזוריות שהן באחריות ביטחונית, חלק מהאחריות הביטחונית היא של הצבא, חלק של המשטרה. וזה מעלה שאלה גם לגבי האפקטיביות של הפעולה באותן מועצות מפוצלות.

עוד נקודה ואני מתייחס לדוחות מבקר קודמים שאנחנו לא יודעים אם הליקויים שנסקרו שם תוקנות. לפחות לזמן שכתבנו את הנייר. וספציפית הייתי רוצה להתייחס לנושא של אמצעי קשר ושת"פ בין הכוחות. ובינם לבין היישובים בתוך הגזרות ובין הגזרות. כלומר, לא ברור מכל עמדה שאנחנו רואים אם הנושא הזה טופל. וזה נושא שלהבנתנו יש לו השלכות ברורות לגבי היכולת של הכוחות לפעול ביישובים בטווחי הזמן המיידיים וכפי שאולי נקווה שלא, אבל יידרשו לפעול בהתאם לתרחישי הייחוס.

נקודה אחרונה לגבי שמירה של המערכת על איזה שהם איזונים בתהליך של גיוס חברי כיתות כוננות משטרתיות. מדובר על תהליך באמת מהיר ואינטנסיבי, כמו שתיארו פה בוועדות קודמות אנשי המשטרה לגבי הקמה של משהו בסביבות 1,000 כיתות כוננות עד סוף השנה. ושאלה איזה בקרה נעשית על התהליך הזה של הגיוס מול משרדי הרווחה והבריאות, מה שחה"כ סגלוביץ' ציין בשאלות שלנו, על מנת לבדוק שההרכב שלהם יהיה גם אפקטיבי וגם בטוח לכולם מבחינת ההרכב שלהם. לא קיבלנו על זה מענה.

בהקשר הזה אפשר גם להזכיר את דוח המבקר שציין את שהיסטוריית הרקע המשמעתי של שוטרים לא נשמרת באופן ממוחשב, זה בדוח אחר. שלא ניתן לראות את הנתונים האלה כששוטרים מתנדבים. כלומר אם שוטר לשעבר מתנדב, הרקע שלו בעצם לא נמצא בפני מי שמחליט.

נושא אחרון הוא נושא ההכשרה. האם חברי הכיתות מוכשרים גם לציוד שמסופק וגם לתרחישי הייחוס שהיישובים בגזרות השונות עומדים לפניהם. תודה רבה.

והיכין מחזיקים את הנשק ואיזה סוג נשק.

תודה רבה. המשרד לביטחון לאומי פלוס משטרה, תחליטו מי פותח.

קודם כל שלום. שמי ניר כרמלי, ראש מנהל כיתות כוננות. אני אפתח קצת, לא אענה ישר על הנתונים. אבל אתם אמרתם פה דברים שהם לא כל כך נעימים לאוזן, בניגוד למה שהגענו לכאן ואיך שהגענו לכאן. אנחנו הגענו לפה, קצינים, מאג"מ, ממג"ב, מהייעוץ המשפטי. כי באנו לפה לתת תשובות. אנחנו מאמינים במקום הזה ובבית הזה. ואני אתמול בלילה לא נרדמתי מהתרגשות שאני מגיע לכאן. ואף אחד מעולם לא אמר לי מה להגיד, מה לא להגיד, או מה לתת או מה לא לתת. ואני איש אמת. ואתם שניכם מכירים אותי ואתם יודעים את זה.

אנחנו פה כי אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים. וביום שתהיה לי זחיחות אני אעזוב את המקום הזה משטרת ישראל. ואני נשבעתי אמונים למדינת ישראל ולא לאף אחד אחר. ולכן אנחנו פה בדמנו אנחנו עובדים. ושוטרי משטרת ישראל, שזה לא התפקיד שלהם, הם היו חומת המגן ועליהם התנפץ האויב במלחמה. בכל משטרה אחרת בעולם שוטרים היו מורידים מדים ובורחים ולא יוצאים מהבית עם כפכפים ואקדח עם מחסנית בלי כדורים, שנגמרת להם המחסניות.

ואנחנו ממשיכים עם זה עד היום.

היינו שם.

יפה. ואנחנו ממשיכים עם זה עד היום. וההתנהלות, מה שאתם אישרתם במשטרת ישראל ואני כן אגיד את זה, הדוגמה האישית שלכם בפיגועים והכול, היינו לידכם וראינו את ההתנהלות שלכם וזה ממשיך אותו דבר. לכן לא השתנינו. ואנחנו נמצאים כאן כדי לתת תשובות. וכאשר רוני מתקשר אליי הוא מקבל תשובות ואני חוזר אליו לטלפון באמצע דיונים וחוזר אליו עוד פעם ועוד פעם. וגם אם שיחה לא נעימה ואני בכלל לא יודע שהוא הולך לעשות איזה בקרה מסוימת. לא הבנתי את הסיטואציה, אבל עניתי לו, כי זה איש אמון, כי הוא מתקשר אליי מהכנסת. והיום אמרתי לו רק אני מבין עכשיו מה הוצאת.

אז אנחנו משתפים פעולה. וכאשר מבקר המדינה, אנשים שלך הגיעו אליי למשרד, ישבתי איתם כמה שעות וכמה שהם רצו. ואחר כך הם אמרו אנחנו צריכים מסמכים. אמרתי להם לא, אתם תבואו אליי, אני פותח לכם את המחשב כי אתם מבקר המדינה. ותסתכלו על כל קובץ שיש לי פה תגידו מה אתם רוצים. אני אומר להם לא, תיקחו גם את זה. תיקחו גם את זה.

אין לי מה להסתיר ואין לנו, משטרת ישראל, מה להסתיר. אנחנו עושים מלא טעויות ואנחנו נתקן אותן. אבל לא ממקום של קונספירציה. אני אוהב את המדינה הזאת וכל האנשים שפה אוהבים את המדינה.

עזוב את המילה הזאת.

ניר, אבל בוא נעשה את זה יותר פשוט.

אין לנו טענה כלפיכם.

לא דיברנו עליכם. יש פנייה למשרד לביטחון לאומי, עם נתונים לקבל. יכול להיות שאתה לא קיבלת אותה. אנחנו בכנסת ישראל, אתה אחראי על הנושא הזה. אז אני אומר לך תלך למפקדים שלך ותגיד להם זה מה שאני אמרתי. כי בסוף אני לא ביקשתי, ואני אומר עוד פעם ניר, אנחנו מכירים לא מהיום, אני מכיר את החברים שיושבים. אבל יש לי עבודה היום. העבודה שלי היום היא גם לבדוק אתכם. ומרגע שאנחנו לא מקבלים תשובה כתובה לא דרכי. אני יכול בלא פורמלי להתקשר לאנשים. אני לא עובד כך. אני פונה דרך הכנסת. ורואה שהכנסת לא מקבלת תשובה אז כל מה שאמרת קודם בטל בשישים. ולכן אני אומר בוא נחזור לדיון עצמו. מה התשובות לשאלות האלה?

אתה תקבל את כל התשובות. את כל התשובות תקבלו.

בסדר.

אז קודם כל, העליתם פה הרבה דברים. אנחנו נענה לדברים.

לגבי מספר כיתות הכוננות, אנחנו עם מספר כיתות כוננות של 913 כיתות כוננות. אוקיי? אני לא ארחיב איפה וכמה, אבל יש לנו 913 כיתות כוננות. ואנחנו כל הזמן מרחיבים אותם. אנחנו מרחיבים. היעד שלנו להגיע ל-1,200.

אבל למה? אבל פה השאלה שלי. מבחינת עבודת המטה. מה?

יש תפיסה, נעשה מודל. והמודל לפי איומים, ויש מדרג של איומים לפי מרחק מהגבול, ערים או ערבות. מהירות תגובה של ניידות.

תל אביב לדוגמה.

בתל אביב יש גם מודל שהוא בערים עצמן אז המודל הוא עם רמת איום יותר נמוכה ולכן כמות הכיתות ביחס לאוכלוסייה יותר נמוכה. לא אדבר פה על יחס כיתת כוננות מול ציבור. יש תפיסת הפעלה. אחרי תפיסת ההפעלה שהיא לא מזמן גובשה, לקח זמן עד שהבנו מה רוצים. הוצאנו את תפיסת ההפעלה. הייתה תפיסה, אבל דייקנו אותה לפני כחודשיים. ב-7.3.2024 יצא נוהל נוסף בגרסה כבר רביעית, בעקבות שינויים שעשינו ואתם יודעים שזה נושם. ב-7.3.2024 יצא נוהל שמור של הפעלת כיתות כוננות, מג"ב. וכל פעם שיוצא הנוהל הארצי עושים התאמה בדיוק למה שאמרת.

אבל איפה כל החומרים האלה? אפשר לקבל אותם?

החומרים האלה נמצאים אצלנו. תראה, קודם כל מה ששמור, יש דברים שהם שמורים. אנחנו נעביר אותם, תגידו מי הגורם שמוסמך לקבל שמור ולא יפרסם את זה בחוץ. אין לי בעיה, יושב-ראש הוועדה לבוא להציג לך את זה.

בוא, לא צריך להגזים. בוא, אנחנו כבר היינו יום אחד, שמור, לא צריך להגזים.

שמור, אנחנו לא רוצים שזה ייצא החוצה.

אין בעיה, אנחנו נקיים לצורך המסמכים האלה ועדה סגורה.

אני אומר, אם צריך לעשות גם דיון, גם סודי וגם סודי ביותר אפשר, תלוי במתכונת.

אין בעיה, נבוא נציג הכול.

אבל דבר אחד צריך להבין, אני אומר את זה לכם, למי שיושב פה. אין מצב לא להעביר. תגידו אי אפשר להעביר את זה, הנוהל הוא סודי. נדע שיש נוהל.

אני אגיד לך כבר, כשרוני דיבר איתי אמר לי מה, אמרתי לו תראה, אני לא יכול לתת לך את הנוהל, הוא שמור. אני אתן לך פרפרזה ואני אגיד לך את הדברים. תשאל שאלה אני אתן לך תשובה שאני יכול לתת תשובה. אבל לא צריך, נכון שכל הנוהל שמור. אבל יש דברים בפנים שאני יכול להגיד. ולכל שאלה שהייתה הוא קיבל תשובה. ואם יש תשובה שלא מספקת בואו תדברו איתנו עוד פעם ועוד פעם. אין מצב שאנחנו לא ניתן לבית הזה את התשובה. השאלה מה קורה עם הדברים שיזלגו החוצה והאויב יקבל אותם, זה הפחד שלנו. לא יותר מזה. אין פה שום הסתרה.

הבעיה שלנו בבית הזה היא פחות כרגע לדאוג מהאויב, אלא לדאוג שבתוך הבית פנימה נעשית עבודה רצינית. ומשטרת ישראל מתואמת מול צבא הגנה לישראל בצורה טובה. וזה התפקיד שלי לבדוק. ואני לא מקבל שום דבר מובן מאליו. לא מראש אג"מ, לא מהמפכ"ל וגם לא מהשר. זה התפקיד שלנו לבדוק את כולם ולעשות עבודה מקצועית ולבדוק על מנת גם לבקר אבל גם לסייע איפה שצריך.

אדוני, גם צריך להבדיל בין המשרד לביטחון פנים לבין משטרת ישראל, אלה שני גופים שונים.

לא רציתי להגיד את זה.

יש הרבה מאוד שאילתות ששולחים למשרד ביטחון לאומי אנחנו לא מקבלים תשובות. אדוני מזמן אנשים מהמשרד לביטחון לאומי, לא מגיעים לכאן. זאת אומרת יש הבדל. ולא נאמר מבחינתי שום דבר כלפי משטרת ישראל או משמר הגבול. המשרד לביטחון לאומי.

לפחות הוועדה הזו, בגלל עברי אני שומר על הארגון יותר מכל אחד אחר, כולל יואב.

אני אומר עוד פעם, אני בקטע הזה פחות נחמד. מפכ"ל הוא ישות, אני אומר פה לפרוטוקול. מפכ"ל הוא ישות נפרדת. הוא ישות נפרדת. לכן אני אומר בהקשר הזה. הוא יכול להגיד ניר, יכול להיות שמישהו לא רוצה לתת מידע. הוא אומר לא יגיע, יגיע פה ראש אג"מ. לא ראש אג"מ יגיע מפכ"ל. אין מצב, וזה לא אליכם, שכנסת פונה בצינורות המקובלים ותשובה לא מגיעה לכנסת. ואני לא רוצה לקבל את הדיונים עכשיו ואת התשובות פה באיזה שהוא דיאלוג. צריך לקבל מסמך, ללמוד אותו. אחרי שנלמד אותו אז נעשה דיון סגור או דיון פתוח. לדעתי זו המתכונת הנכונה. זה לא שבאים פה ואני מתחקר את האירוע.

אני רוצה לראות את כל הנהלים ומה שהוא סודי תגידו סודי. יש יכולת לעשות דיון סודי בוועדה או בוועדה אחרת.

לא, יש את היכולת. עשיתי כאן גם דיון סודי ביותר.

אני רק רוצה ברשותכם, שרית נשיא מהמשרד לביטחון לאומי. אנחנו פה ואנחנו אוחזים בעמדת המשטרה שאנחנו פה בשביל לשתף פעולה. ואם תרצו תשובות תקבלו אותם. ואם זה מסווג שמור אז תקבלו אותם בדרכים השמורות. ישנו מסמך תפיסה שנכתב בשיתוף פעולה מלא בינינו לבין המשטרה.

אני שמח לשמוע.

גם חתומים עליו, המסמך הזה נחתם בסוף דצמבר 2023. אנחנו התחלנו לעבוד ב-7 באוקטובר ובסוף דצמבר 2023 המסמך הזה נכתב. וכולם פועלים על פיו. וניר כמובן אמון על היישום והוא יוכל לתת לכם את כל הנתונים והמידע. אבל זה לא נכון שאנחנו עובדים בלי תפיסה סדורה, בלי גיבוי מקצועי ומבצעי.

הכול בסדר, רק תעבירו אותם. רק תעבירו את זה, זה הכול.

לא, המסמך שמור. ושוב, כמו שניר אמר, תגידו לנו מה הדברים - - -

הדברים האלה לא נאמרו סתם כך. היו פה קציני משטרה שקמו ועזבו, אני לא בא בטענות.

אבל אני יכולה להעיד על עצמי שאני כבר הייתי בדיונים קודמים.

כדי להבהיר את העניין. שפתאום קמו ועזבו. מה שאומר חה"כ סגלוביץ' שמי שהיה המפקד שלהם, זה לא השר וגם לא המפכ"ל, החוק. במסגרת הזאת הם היו צריכים לשבת לכאן ולהמשיך את הדיונים. ואנחנו יודעים בדיוק מה קרה עם הסיפור של חלוקת הנשק. זה לא הדיון כרגע.

אני עובדת מדינה. אני לא, זה לא המקצוע שלי.

לא, לא בא בטענות. אני אומר שמה שנאמר פה זה לא על חלל ריק. היו דברים מעולם. לכן אנחנו ברחל בתך הקטנה.

אני אמשיך.

אני אגיד ניר, לפחות בשביל לעשות לפחות מאחר ואני ביקשתי גם את המסמך מהממ"מ וגם את הדיון, פשוט את כל הניירות שהממ"מ מבקש תעבירו ממש בטווח שתחליטו אתם, אבל טווח קצר. שנוכל ללמוד. תגידו יש לנו עוד שלושה מסמכים בתחום הזה, בתחום הזה, הם ברמת שמור. נמצא את המתכונת לבוא ולראות מה רמת שמור. אבל הרבה הוא לא שמור. יש דברים שהם לא שמור.

אגב, כדי להבהיר, חברי הכנסת רשאים לראות גם סודי ביותר. מתוקף תפקידם. אפילו לא בודקים להם סיווג. זהו, ככה נקבע בחוק. מה לעשות?

אז ככה, כמה דברים. לגבי הפיקוח, אנחנו מבצעים פיקוח מלא. דרך אגב, אני יושב תחת והסמפכ"ל. הנושא הזה של כיתות כוננות ואני נציגו של והסמפכ"ל פה. בסדר? זה לא שיש פה איזה משהו שמגיע לפה איש טכני. אנחנו כל קבלת ההחלטות אני שותף אליה בכל הנושאים. לגבי הכשרה, אנחנו בהכשרה מטורפת. אתם מכירים את הרגליים הרזות של נושא ההכשרה. למרות זאת אנחנו עושים הכשרה, אנחנו הולכים לכיתות הכוננות, מבצעים את ההכשרה בכיתות הכוננות עצמם בשטחים שלהם. יש צוות שנקרא יהלום, שניגש למקומות ומבצע את ההכשרות. ואנחנו מלחיצים את המערכת כדי שנספיק להגיע לכולם. אנחנו מייצרים פה וגם משפים אותם כרגע בתקנים. לגייס את התקנים, אנחנו שם. והם, אגב, הכשרות בצורה מטורפת. 80% מהכיתות כוננות עברו את ההכשרה כבר של ההקמה, של ההסמכה בכיתות כוננות.

אין חבר כיתת כוננות שאין לו נשק. אין חבר כיתת כוננות שאין לו קסדה. היה לנו בעיות עם מידות. אנחנו עושים עכשיו התאמה של מידות. כי בהתחלה זרקנו, בשיטת הפעמון. זרקנו לאנשים קחו, קחו. עכשיו אנחנו מכנסים ואוספים. אפודים, נותנים, 90% מהאנשים קיבלו אפודים. למה לא כולם קיבלו? כי היו לנו 7,000 אפודים שהגיעו שלא עברו את הבקרה של הירי. ועוד בקרה שעשינו וזה לא עבר. החזרנו 7,000 אפודים.

האם אנחנו שמחים שאנשים קיבלו בתרומות דברים? אנחנו נגד זה. אנחנו לא יכולים להגיד להם לא להשתמש בזה, אבל אנחנו אומרים להם אתה תהיה רלוונטי ויהיה לך ביטוח ואתה תופעל, נכיר בך רק אם אתה עם הציוד המשטרתי. כי האפוד שלי מגן עליך והכוונת שאני הולך לתת לך היא כוונת שאני יודע להיות אחראי עליה אחרי שעשיתי בדיקות. האם לוקח זמן שהציוד הזה יגיע לשטח? כן. כי יש תווי תקן, יש מכרזים, יש עוד הרבה דברים. אנחנו לא יכולים לעשות את המהירות של אלי אקספרס ולהזמין דברים. ואתם מכירים את זה.

אז נכון, כיתות הכוננות הוקמו במהירות. עכשיו כל הדברים האחרים לוקח זמן. ואנחנו שם.

כל הדברים שאמרת אנחנו מסכימים איתך, תומכים בך. אני מכיר את זה מהצד השני, לוקח זמן, מכרזים. לא פשוט. הכנה, אימונים וכו'.

ונותנים ונותנים וזה קיים, ומבצעים.

יש לנו, הנה אני כבר אומר לך, לדיון הבא שהוא יהיה סגור. אנחנו הולכים לעשות דיון סגור שבו תביאו את כל המסמכים, תכינו אותם לפני כן שנוכל לעיין בהם. אחד הדברים שנרצה לקבל את הקריטריונים לקבלת כיתת כוננות. מה הקריטריונים. תגידו לנו. פגשנו כאלה שאלוהים ישמור מה שנקרא.

ואתם לא יודעים כמה אנשים שהם קצינים בצבא וקצינים לשעבר במשטרה שפונים ואומרים למה לא קיבלנו אישור להיות בכיתת כוננות. אנחנו לא יכולים להסביר להם למה מכל הבדיקות שיש ודברים כאלה. אבל עושים את הבדיקות. עושים. ורק כדי להרגיע את הציבור אגיד שיש בדיקות וזה עובר קודם כל הבן אדם צריך להביא אישור רפואי. לאחר מכן הקרפ"ר רואה אותו או נציג הרופא ממקום, ואיפה שיש ספק עושים בדיקות עומק. מבקשים ממנו מסמכים ובדיקות גופניות איפה שצריך. ויש כאלה שמתעכבים אין ספור. ואחר כך עושים בדיקת יחב"מ ובודקים טוהר מידות. ואיפה שעולים דברים עוד פעם. ואין ספור פעמים פוסלים אנשים. לוקחים את הנשק. הדברים האלה קורים.

מצוין, אני שמח לשמוע.

עכשיו ברור, צריך להבין את המקצב. בהתחלה זה היה תקימו.

אין לנו טענות לגבי המהירות. המקצב, הציוד שאמור להגיע ולא הגיע כי אתם תלויים במכרזים ואספקה ושרשרת אספקה. יש דברים שהבית הזה רוצה לקבל תשובות.

תקבלו תשובות, אני מבטיח שתקבלו תשובות.

מאה אחוז. אז אנחנו נקבע דיון סגור. אתה יכול לרוץ, כי הדיון הסגור תהיה לו משמעות אחרת.

לגבי בני המקום. דיברתם על בני המקום. יש קשר למשטרה לבני המקום, כי הצבא יסביר למה הוא הפסיק את זה וזה בסדר גמור, אני לא נכנס לסיפור. נכון להיום יש חמישה, ממה שאנחנו יודעים, חמישה מקומות שיש בני המקום, 77 אנשים. וזה בסדר גמור. אנחנו באמצעות הצבא פנינו, הוצאנו, כי הם לא יכולים להעביר לנו את הפרטים משמירת פרטיו האישיים של האדם. אמרנו להם קחו, תעבירו בבקשה לכל בני המקום שיצטרפו אלינו למשטרה. נתנו להם איך להתקשר אלינו, איך להתחבר אלינו. מאות אנשים מבני המקום באו והצטרפו לכיתות כוננות שלנו. זה לא אותו דבר, זה לא אותה מתכונת. כי אצלנו זה מתנדבים. זה בן אדם. בדוחות של רוני כתובה עוד אמירה במה קורה כשאנשים בעבודה וכיתות הכוננות, מי מגיב ביישוב? נכון. כיתות כוננות, אז בגלל זה הכיתות הן גדולות. אז יהיו שלושה שיישארו ויגיבו בשניות הראשונות או בדקות הראשונות.

הרחבנו את כיתות הכוננות. אם בהתחלה לא רצינו לפגוע באנשי המילואים אז אמרנו שכיתות הכוננות יהיו רק רובאי 03 ולא כאלה שעושים מילואים. באנו ואמרנו לא, יש אנשי מילואים שהם תותחים ולא ישר יש צו 8. וקודם כל שיגיבו בדקה הראשונה, בשעה הראשונה, אחרי זה שייצאו למילואים. ואז הגדרנו את המנעד ואפשרנו שחלק מהאנשים יהיו גם אנשים של מילואים. ואת זה גם סיפרתי לאנשי מבקר המדינה שבאו אלינו וישבו אצלי והם קיבלו את כל הפרטים של כל הדברים.

לגבי מרכיבי הביטחון יש ועדות תחת והסמפכ"ל ביחד עם המשרד לבל"מ שחושבים איך נכון לעשות את זה ולייצר מודלים שהמודלים האלה יהיו ללא לחצים ממקומות מסוימים. לפי מה שצריך, לפי מדרגי איום שנציג לכם אותם. אבל זה יהיה.

לגבי מכשירי הקשר. משטרת ישראל עשתה הליך סדור של התקשרות למכשירי קשר, ידבר על זה ערן. אנחנו עשינו מודל בצפון. המודל עבר בהצלחה. אנחנו מדברים על מערכת שהיא שרידה, עם כל מה שדיברו סלולרי וכל זה, יש בה רמת שרידות. מערכת קשר שמתוחזרת 24/7. שאנחנו עכשיו בעיצומה של ההכנסה הזאת, כולל לתרגל את האנשים לנפק, לתרגל, להחתים. אני לא אגיד מה היחס בכיתת כוננות לכל מכשיר קשר, זה ברור לכם למה. אבל זה נותן מענה מקצועי לפי מה שרצינו. כל מה שהצגנו קיבלנו על זה אישור ותקציבים מהמשרד לבל"מ לפי התפיסה. הם לא התערבו לנו בדברים האלה שאמרנו ככה זה צריך להיות.

נהפוך הוא, יש דברים שהם דחפו אותנו קדימה ופתחו לנו את העיניים לדברים שאנחנו רגילים להיות בארגון הזה סגפנים מידי. אנחנו מכירים את ההיסטוריה הכלכלית עד היום של התקצוב של המשטרה וסדר העדיפויות שלה, של המדינה והמשטרה.

זהו. אם יש עוד משהו שלא עניתי.

איפה מחזיקים, מה נגמר?

נשקים, יש עבודה מטורפת שגם אותה מוביל והסמפכ"ל ביחד עם האג"ת, עם האג"מ. אתה מכיר את כל הדבר הזה, בראייה הוליסטית מה עושים עם מחסני נשק.

אז קודם כל יש תפיסה אחת, על אחד הלקחים שעליו כן הקפיד המפכ"ל ואמר לא יהיה מצב שיחכו לחברי כיתת כוננות ליד חדרי הנשק. לכן אנחנו ברכש של כספות במכרז, שאני כרגע עוצר את המכרז בגלל איזה בעיה טכנית שהייתה לנו שלא שמנו לב, טעות שלא הסתכלנו מספיק. אבל אנחנו נלמד מזה ואנחנו נתקן את זה. יש דיון השבוע. אנחנו יוצאים לרכש של אלפי כספות שלכל חבר כיתת כוננות יקבל הביתה לרובה שלו. כדי שיוכל להגיב.

מצד שני היה חשוב לנו לתת כספות ולא חבקנים, הגנה גבוהה, גם שזה עולה לנו הרבה כסף. ושאלו אותי למה אתם משקיעים כל כך הרבה כסף לזה? כי אמרנו שאנחנו רוצים לשמור על החיים של אלה שבבית, אם אתה חבר כיתת כוננות. שלא יהיה איזה משחק בנשק או משהו וכל התקציב הזה לא שווה לנו. לכן קיבלנו אישור. זה פעם אחת.

פעם שנייה, יש עבודה מטורפת של המשטרה בנושא חדרי נשק. להציב, וזה ממש בעבודה של רמזור, כמו שאתם מכירים את זה. איפה צריך להשקיע יותר, איפה פחות. איפה עם היישובים עצמם יש ראשי רשויות שלא משתפים עם זה פעולה ואנחנו לא מבינים למה. ויש כאלה שכן, יש כאלה לא רוצים. לא רוצים לשתף פעולה עם הדבר החשוב הזה. אז יש הנחיה של והסמפכ"ל לכל המת"חים ולכל סגני מפקדי מחוזות ללכת ולשכנע את ראשי הרשויות שישתפו עם זה פעולה. ולזה אני קורא מפה. תבואו תעזרו לנו לתת ביטחון ליישובים שלכם. יש לכם את החדרים האלה. חלק עושים את זה, כי הם מבינים את זה. לא צריך להגיד להם. חלק ממניעים אחרים, אני לא יודע להיכנס אליהם ולהבין אותם.

כי הם מתמודדים עם פשיעה ולא תמיד יש מענים בזמן אמת. זאת אומרת, בגלל מצוקת כוח אדם, בגלל הרבה סיבות. בטח אם אתה ראש מועצה בדרום ואתה מתמודד עם הרבה מאוד פשיעה חקלאית, עם פריצות לבתים ועם מענים לא מספקים. לא בגלל, שוב, לא בגלל שהמשטרה לא מקצועית, אלא בגלל שיש להם משילות.

במקומות מוחלשים אנחנו יודעים. אני לא מדבר על המקומות המוחלשים. אני מדבר על מקומות שיכולים ולא עושים. בסדר? זה לגבי זה. ואז יש לנו גם מגדילים במקום המרכזי.

תביא את הרשמה לפעם הבאה, בסדר?

רק שאלה אחרונה לגבי בדיקות שעושים לחבר כיתת כוננות.

הוא יביא את זה בפעם הבאה.

פחות או יותר מקבלת רישיון לאקדח?

אני חושב שזה אותו דבר.

לא, עוברים בדיקה, מקבלים נגיד חוות דעת פסיכיאטרית מקום שצריך. מבחינת ההליך הזה, כי פה זה נשק אוטומטי. שלא יהיה מצב שנשק, מי שיש לו נשק ארוך נדרש לפחות בדיקות ממי שיש לו אקדח.

ברור שלא. אני אדייק לך את התשובה לזה. בסדר? אבל ברור שלא.

תודה רבה. רוני, קצר. כי יש לי כאן איזה 18 דוברים ואני בדרך כלל לא נוהג לא לתת למי שמגיע לדבר. מעמיד אותי במצב לא נוח.

כן, כן, רק דבר אחד בהקשר של אמצעי הקשר שניר הזכיר. כשאני ציינתי אמצעי קשר לא דיברתי רק על אמצעי קשר של המשטרה. דיברתי על קשר צבא, משטרה, יישובים. כלומר משהו שהוא מעבר למה שכמובן המשטרה עושה.

זה מה שהיה חסר ב-7 באוקטובר.

אין מכשירי קשר בשטח, גם במשטרת ישראל. כרגע עכשיו אין בכיתות הכוננות את הכמות. יש עובדת מטה וזה חשוב. לא, לא, אין בעיה. אני אומר. הליך חשוב וטוב, רק צריך להגיד.

אם תרצו, רק בהקשר הזה אני אוסיף שאנחנו התחלנו בהידברות יחד עם פיקוד העורף. יש הבנה משותפת לרצון לגבש תפיסה משותפת ולייצר מערכת קשר אחודה שנותנת מענה לכל אחד מהגופים לצרכים שלו וגם לשיתופי הפעולה בינינו. כרגע הפתרונות הם הד הוק, כלומר מת"חים או מפקדים בשטח מקבלים מכשירי קשר צה"ליים. זאת אומרת הפתרונות הם ממוקדים, אבל אנחנו גם עושים עבודת מטה יותר מעמיקה ויש לנו עשרות מיליונים שמושקעים בדבר הזה. במערכות קשר שהם יותר חדישות והן מאפשרות שיתופי פעולה מיטביים.

תודה רבה. משרד הביטחון, צה"ל. אה, סליחה מג"ב, רוצים משהו?

כן, אני רוצה לומר משהו. אני חן, ראש ענף יישובים של מג"ב. אני יכול לומר שהייתה נציגה של משרד מבקר נועה אצלנו במשרד, היא קיבלה את כל הנהלים ואת כל הטפסים. קצת מוזר לי שאומרים שלא קיבלו. אני העברתי לה את הכול.

לא משרד המבקר אמר שהוא לא קיבל.

הממ"מ אמר שהוא לא קיבל.

אוקיי. מג"ב מטפל בכל האזור של המרחב הפכי ביישובים שבתחום הג"ג. אנחנו מדברים על כמות מאוד רצינית של יישובים. אנחנו מטפלים ב-22 מועצות, 54 מועצות ארציות. במסגרת זו במסגרת התפיסה הראשונה קיבלנו פה אחריות על כיתות כוננות על יישובים מסווגים. לאחרונה, לפני שנה וחצי גם את עוטף ירושלים אז קיבלנו. כיתות הכוננות קיבלנו אותם מהצבא, במסגרת ההעברה העברנו אותם עם כל מרכיבי הביטחון. נכון לעכשיו אני יכול לומר כאן שאנחנו הקמנו אותם ושומרים על המצב של כיתות הכוננות עם כל המרכיבים בצורה הטובה ביותר.

בשונה מהצבא, לנו יש שוטר פעיל במשרה מלאה עם מחסן נשק ואנחנו דואגים לאמן אותם. יש לי בית ספר ליישובים אצלי בתוך הענף, שאנחנו מאמנים אותם אנחנו. אין שוטר וכיתת כוננות שנמצאת בתוך היישוב שלא עושה פעמיים בשנה אימון ועכשיו הגדלנו את זה אחרי ה-7.10 לשלוש פעמים בשנה אימון.

אנחנו כרגע בונים גם את כל הכיתות כוננות העורפיות. זו משימה מאוד רצינית. גם יישובים שהם בעורף אנחנו עושים את זה. היתרון שלנו, מטי מכירה את זה מצוין, שאנחנו בהתיישבות כבר לפני כן. יש לנו בעלי תפקידים בתוך ההתיישבות. מתנדבים, מש"קים שנמצאים שם, שהם עוזרים לנו בגיוס אל מול היישובים. המש"קים אשכוליים ומש"קים מועצתיים שהם הולכים ליישוב יישוב ומגייסים אותם. אותם אנשים עוברים את כל התהליך ששאלת את חברי הכנסת. עוברים את היחב"מ ועוברים שם את השאלון הרפואי על מנת לגייס אותם לטובת הדבר הזה. הקטע הזה אנחנו מאוד סדורים. יש לנו נהלים לכל דבר: גיוס, הקמה, שימור. כל הנהלים קיימים אצלנו. לא יקרה מצב שאין איזה נוהל לאיזה משהו. אנחנו עושים תיקונים במסגרת ההקמה. מה לעשות? בסוף על הישנים יותר אנחנו שולטים. על החדשים אנחנו כבר כל ההתאמות לנושא הזה.

לשאלתכם על הג"ג, החלטה, בסוף מי שצריך להחליט את זה. אם יש מועצה שג"ג חוצה יש לנו גם מועצות שהמחוזות חוצה. זה בכלל עבודה אל מול מחוז צפון, מחוז חוף. בסוף תתקבל החלטה איפה להעביר את ג"ג נעשה את זה. יש עבודה נוספת שאמורים לקבל עוד יישובים אלינו, כמו עמק הירדן ועמק המעיינות. ברגע שיתקבל אנחנו כמובן נעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר.

ובכל זאת אנחנו תומכים בהם, בעמק המעיינות מועצתית המשטרה הגדילה, על כל הצרכים שלהם הם קיבלו מאתנו מענה.

יש יישובים שאנחנו נותנים להם מענה גם של הצבא. צריך לומר כאן שהשת"פ שלנו גם עם משרד הביטחון וגם עם הצבא הוא מצוין ואין לנו שום פערים בנושא הזה. עד כאן.

תודה רבה. משרד הביטחון, אוצר, מה שאתם רוצים.

שלום. אני אתחיל ופקע"ר ימשיכו. אני ד"ר אורנה עידו ליכטמן. אני ראש החטיבה לפרויקטים ביחידה להתיישבות. אני אציין שמרכיבי הביטחון שלנו הם להתיישבות. ישבנו מספר פעמים עם מבקר המדינה. אני פשוט אעבור פה על מספר דברים שנאמרו גם בפתיח של הדיון.

התקציב שעמד פה ואנחנו, כבר אמרתי אותו בדיון הקודם, כתבתם 85 מיליון למרכיבי ביטחון פקע"ר. משרד הביטחון, היחידה להתיישבות הקצתה עד לפני ה-7 באוקטובר 30 מיליון שקלים למרכיבי הביטחון. 20 מיליון ש"ח מתקציב אזרחי. תקציב 16 ועוד 10 מיליון מהתקציב האזרחי של משרד הביטחון. 15 . אז ראוי היה לציין את זה.

אני רוצה להתייחס למספר היבטים שעלו פה בדוח. הדוח דיבר על זה שמרכיבי הביטחון, אחזקתם, הקצאתם וכו'. הקצאת מרכיבי הביטחון נעשית ונעשתה תמיד בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף ועם הפקמ"רים, הפקודים המרחביים. תוך כדי סיורים בשטח. יושב פה חה"כ שוסטר, שגם הייתי איתו במספר סיורי שטח בהתיישבות כשהוא היה במשרד הביטחון. אנחנו שומעים את הפערים מהשטח, אנחנו מקצים את התקציבים בהתאם לתיעדוף ובעצם מבצעים תוכנית עבודה משותפת שלנו ושל פיקוד העורף, שזה גם משהו שעלה בדוח של הביקורת. שהיא מאושרת על ידי מנכ"ל משרד הביטחון. זאת אומרת כלל הסוגיות של מרכיבי הביטחון הם לא stand alone במשרד הביטחון, stand alone לפקע"ר. אלא בשיתוף פעולה מלא.

אני רוצה לדבר על פערי התקציב שעלו פה. כמו שאמרתי, היה 30 מיליון ש"ח ו-85 מיליון לפקע"ר. שרוב תקציב פקע"ר אכן הלך לאחזקה ותכף הם ידברו על זה. עכשיו אנחנו מדברים על תקציב הרבה יותר גדול. קיבלנו את תוכנית שנקראת משיב הרוח. שבעצם מתכללת את כלל הפערים במרכיבי הביטחון. בצירים, בדרכים, בגדרות, בשערים, בביתני שמירה, בכלל הציוד. אני אדבר יותר על היחידה להתיישבות, שאנחנו בתוכנית הזאת אמונים על כל המרכיבים המשלימים, שזה גנרציה, שזה טרקטורוני כיבוי אש וגוררי כיבוי אש. וציוד לצוותי החירום היישוביים ועוד ועוד.

עלו פה סוגיות של שיתוף פעולה בין גופי החירום. אני רוצה לומר שיש לנו שיתוף פעולה טוב עם רמ"ח יישובים במג"ב. הם מגיעים לסיורים שלנו של היחידה להתיישבות במקומות שנוגעים להם. אנחנו תכף, בגלל המלחמה כרגע לא עושים סיורים, אבל אנחנו נעשה סיורים והם ימשיכו להשתתף איתנו בסיורים האלה. נכון שיש מעוצות שהן מחולקות, אבל כאשר אנחנו נותנים מרכיבי ביטחון למועצה, מרכיב ביטחון מועצתי יכול להיות טרקטורון כיבוי אש, גרור כיבוי אש וכו' או מחסן חירום – הם משרתים את כלל היישובים. אין פה איזה שהיא חלוקה שלנו ושל מג"ב. אלא במקרה הזה הם משרתים את כלל יישובי המועצה.

סוגיית הקשר פקע"ר, תכף נדבר עליה, אבל מהנושא שגילינו אותו ובעצם הקשר שאני נותנת אותו כיחידה להתיישבות עבור צוותי הצח"י, הבנו שהיה פה איזה שהוא פער עם הרבש"ץ וכיתות הכוננות. אנחנו התגברו על הפער הזה. כרגע יש לנו דרך פקע"ר, קשר משותף. זו סוגיה שהם תכף ידברו עליה, חלוקה מצוינת.

לגבי כיתות הכוננות הם באחריות מלאה של צה"ל. אני רק אציין שבתחילת הדרך אחרי ה-7 באוקטובר כשהבנו שמנכ"ל משרד הביטחון הבין שיש פער בנשקים, אני קיבלתי את המשימה לרכוש נשקים עבור כיתות הכוננות ונכנסנו לרכש מואץ. כשבדרך בתווך נתנו קדימות לרכש עבור כיתות הכוננות של מג"ב, שיהיה להם גם בשרשרת האספקה שגם הם ייכנסו. לאחר מכן כשנכנסה כל תוכנית משיב הרוח נכנסה תוכנית מאוד מאוד גדולה של חלוקת נזק. זה באחריות זרוע היבשה בצה"ל ותימשך החלוקה ככל שתצטרך להיות.

כל נושא המיגון הוא באחריות צה"ל והם ידברו על זה. סוגיות נוספות ככל שאנחנו נדרשנו למידע, להעביר מידע, העברנו אותו בשקיפות מלאה למבקר המדינה. כל מי שהתקשר אליי ושאל שאלות לגבי מה עשינו מה-7 באוקטובר, מה היה לפני, ומה הולך להיות קדימה – אנחנו ניתן את כל המידע הבלתי מסווג. וגם אם יש משהו מסווג, בדיון סגור, אנחנו נעשה את זה ככל שנדרש. תודה.

תודה רבה.

נעים מאוד, ר', רז"ר עורף בחטיבת המבצעים. מייצגת את אמ"ץ. אז ככה בכללי לגבי הממ"מ – צה"ל העביר בצורה מסודרת מסמך כתוב שענה על כל השאלות שעלו בדרישה. עבר דרך משרד הביטחון, דרכו מגיעה הבקשה ודרך זה אפשר לקבל את המסמך. אפילו הורדנו אותו לסיווג בלמ"ס כדי שלא יהיו דברים בענייני סיווג. אז זה בהיבט להתייחסות הראשונה.

נטענה טענה קודם אמרו ששלחו לנו ב-5.5. אנחנו מדברים על בקשה מנובמבר. את המסמך הגשנו לחה"כ סגלוביץ' באפריל ובכל מקרה אנחנו לא קיבלנו. אנחנו נעביר את זה הלאה בתוך הבית. אני אומרת, צה"ל כתב ויש מסמך כתוב.

אז תעבירו בבקשה, כדי שלדיון הסגור יהיה את כל הנתונים. תודה.

אני אומרת, צה"ל העביר. נעביר הלאה את הפנייה למה זה לא הגיע לידיכם. זה אחד.

שתיים, לגבי כיתות הכוננות וכל מה שקורה בהקשר של הדוח. אז קודם כל מהדוח הקודם הנושא של הפקודות והוראות גם מוצג פה שתוקן במידה רבה. מאז ה-7 באוקטובר צה"ל החל באמת של משיב הרוח לתקף גם את כל הקריטריונים של סיווג היישובים גם את כל נושא כיתות הכוננות, העלאת התקינה שלהם. גם תיקוף הציוד ומרכיבי הביטחון שנדרשים בכל יישוב.

מאז כיתות הכוננות אומנו, החלה חלוקה אל מול תהליך הצטיידות ותוכנית עבודה ורכש גם בציוד וגם בנשקים לכיתות הכוננות ובתוך כך כל כיתת כוננות שקיבלה את הציוד שלה עברה גם הכשרה ואימון. בהמשך, עד סוף השנה גם נשקים מחלקתיים יגיעו לתוך כיתות הכוננות. גם כספות נרכשו והגיעו לבתים שלהם. הלכה למעשה אין פער בציוד. ההיפך, אנחנו רק משדרגים אותו למול כל כיתה וברכש החדש כפי שהוזכר.

בתוך נושא גבולות הגזרה צריך להגיד שיש הוראה של גבולות גזרה בין צה"ל לבין המשטרה, שזה גבולות הגזרה כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. מאז באמת הייתה עבודה רק על עוטף ירושלים ועוד 13 יישובים של עמק המעיינות שגם כאן צה"ל לא עשה להם התנתקות חד צדדית, על אף שהם נמצאים בתוך גבולות הגזרה של המשטרה. צה"ל עדיין ממשיך לתת שם החזקה של מרכיבי ביטחון עד לסיום והשלמת התהליך.

בנושא בני המקום, אז צריך להגיד בני המקום הוא פרויקט זמני שנועד מתחילת המלחמה בכלל אל מול צורך שהיה נכון בשעתו. זה לא פרויקט שתוכנן להחזיק אותו לאורך זמן. כל ירידה שלו הייתה ירידה הדרגתית בתיאום המשטרה והרשויות המקומיות והלכה למעשה בכל מקום שיש בו צורך עדיין צה"ל השאיר, אמנם מספר מצומצם, אבל עדיין מספר של בני המקום. המאגר כמו שנאמר פה ניתן ועשינו פנייה לכל המאגר למי שרוצה להירשם והעלינו פנייה לתוך המשטרה. והמאגר הצה"לי נשמר במידה ונצטרך להפעיל אותו פעם נוספת למול הרחבה.

אבל מבחינת התפיסה המבצעית זה דבר שאתם תשתמשו בו?

מבחינת תפיסה מבצעית צריך להגיד שבני המקום בסופו של דבר זה כיתות כוננות. בסדר? המשטרה מקימה כיתות כוננות, צה"ל יש לו כיתות כוננות. ואנחנו כדי לא לפרק את המאגר שעשינו גיוס וחיול של אנשים וגם שימור של הדבר הזה. שימרנו את זה כמאגר. התפיסה שהשתמשנו במלחמה, היום אם נראה שצריך להשתמש בה שוב, האמנה יודעת לקבל את התוקף מחודש ואנחנו יודעים לפנות מחדש לאותם אנשים. צריך להגיד גם שהם מתנדבים. לא בטוח שזה שרצה להתנדב היום ירצה להתנדב מחר. אבל המאגר ויכולת הפנייה שלו.

בני המקום זה היה צו 8 בגלגול הקודם.

נכון.

לא שואלים את האנשים, מקבלים צו.

לא, אבל זה התחיל מהתנדבות. הרי בסוף זה לא אנשים שהיו במאגר הצה"לי.

לא, אבל אני שואל בכוונה מבחינת התפיסה, פחות על הפרטים. מחר, לא עלינו, יש אירוע שצריך. בסדר? אז הגישה היא צו 8 או גישה של בואו חבר'ה, צריך אתכם?

- - - קודם כל צריך לדעת אם בצה"ל ימשיכו צווי 8. זה יכול לבוא או בצו רגיל או בצו 8.

לא משנה. זה יהיה בצו או?

בצה"ל אין דרך אחרת להביא אותם שלא בצו.

לא, אני אומר, אני שומע מניר שחלק, אני לא יודע כמה, אבל נשמע את זה אחר כך, שחלק גדול או חלקים מהם על תקן של מתנדבים היום בכיתות כוננות.

לא. בגלל זה אמרתי, בני המקום נועד כפתרון זמני למצב שהיה נכון. כרגע, ברגע שכיתות הכוננות של משטרת ישראל מוקמות, עתידי אני לא חושבת שנצטרך אותם. אבל אם והיה ונבין שנצטרך אותם שיטת ההפעלה תהיה באותה שיטה. צה"ל לא יודע להפעיל אותם אחרת.

בני המקום הרי מה הם עושים? הם למעשה כל היום ביישוב. אתם מקבלים צו 8, אתה לא יוצא מהיישוב. אתה עושה את ה-8-10 שעות שלך היומיות. אתה שומר ואם צריך אותך, מעסיקים אותך כל הזמן. חבר כיתת כוננות בגלל שהוא בהתנדבות, רק כשיהיה אירוע הוא ייצא החוצה. אז כרגע בגלל שהפוטנציאל שלהם הוא כל כך טוב ואנשים בני המקום, אומרים להם בואו תצטרפו בשגרה לכיתת כוננות כדי שתהיו בכשירות כל הזמן. וגם עכשיו אם יהיה פתאום הקפצה של בני המקום, גם צו 8, אז הם יישארו תחת הפיקוד הטריטוריאלי של משטרת ישראל. אבל מי שיפעיל אותם זה הצבא ואז באותה מסגרת שיהיה עוד פעם אירוע כזה גדול אז מפקד כיתת הכוננות יודע שיש לו גם בצוות אנשים שהם עכשיו הופרשו לבני המקום. הם עושים גם את המגורים והם שייכים לכיתת הכוננות. ועל הדבר הזה יש אמנה סדורה בין והסמפכ"ל לבין אלוף פיקוד העורף ועכשיו בגלל זה אנחנו גם ידענו, כל שבוע קיבלנו דיווח מצה"ל כמה כיתות כוננות, כמה אנשים הוסרו מבני המקום ומה נשאר המצב. זה לא משפיע עלינו ברמת היכולת לתת מענה. אנחנו רק התחזקנו. כרגע לקחנו את הדבר הזה והתחזקנו.

דבר אחרון, בהקשר הדוח פה, יוסף יסביר על כל נושא מרכיבי הביטחון, איפה שיש פה תהליך. צריך להגיד שגם עכשיו אנחנו עשינו שינוי, חלק מהסיווג של היישובים גם פה תוקפו חלק מנושאי מרכיבי הביטחון ומתבצעת עבודה להשלמה. והוא ישלים אותי פה בהקשר של הדוח.

שלום. יוסף, ענף התיישבות פיקוד העורף. מג"ד חי"ר במילואים, איש מילואים, 31 במרץ, בצו 8. ענף התיישבות של הפיקוד פועל באופן שוטף גם עם הרשויות המקומיות, אפילו עם הוועד היישובי והרבש"צים, כולל הקב"ט, כולל הפקמ"רים. אנחנו בסופו של דבר אמונים על ביצוע ומימוש דמ"צ, דרישה מבצעית שהיא נכתבת על ידי הפיקוד המרחבי. לכל מרכיב ביטחון שנכנס לתוך היישוב. לכן אנחנו הגוף המקצועי והמבצעי והמייעץ ומתקצב בסופו של דבר. ומנהל את הפרויקט. כל התפקיד של ענף התיישבות שעובד בשיתוף פעולה גם עם היחידה להתיישבות, משרד הביטחון, משטרת ישראל, מג"ב וזירת אור זה ברור.

עד ה-6 באוקטובר ענף התיישבות תוקצב ב-85 מיליון שקלים. שני שליש מהתקציב הזה הלך לאחזקה. 57, אני יכול להגיד לכם חמש שנים בענף, שהייתי אחראי על גזרת צפון ומגן הצפון, 60 מיליון שקלים כמעט הלך לתקציבי אחזקה ומה שנשאר זה בגדול גם יועצים. תורידו, בסופו של דבר נשאר לך כמעט 10 לפרויקטים שאנחנו יכולים להגיד שלא הצלחנו ממש להשלים את כל הפערים. אבל הפערים טופלו. התהליך היה איטי. אני מזכיר לכם שבשנת 2019 עד 2021 התקציבים שקיבלנו והתקציבים שהיו במדינה לא הגיעו בדיוק כמו שצריך להגיע. זה עד ה-6 באוקטובר.

בהגעת המלחמה התקן והסיווג של היישובים השתנה. וכל מה שהיה כתוב בדוח קדמי זה השתנה לליבה קדמי וליבה וצריך להכיר את הסיווג החדש. הסיווג הזה הגיע עם סל מרכיבי ביטחון חדשים ליישובים. שהוא חשוף מאוד גם לרמה של היישוב, גם לרמה של הרשות והם שותפים איתנו לממש את הסל הזה היום. צריך להגיד את זה. הפערים נאמדים ב-2 מיליארד שקלים. שאנחנו נשלים אותם בתוך שנתיים לאור תוכנית משיב הרוח. שיש שלושה גופים שפועלים במרחב הזה: גם פיקוד העורף, גם מנהלות של משרד הביטחון, זה מנהלת תקומה, מגן ישראל ועוד מנהלות אחרות והיחידה להתיישבות. שבסופו של דבר התקציב הזה הוא שקוף. גם תוכנית העבודה שנקבעה על פי הסל הוא שקוף מאוד לרשויות ולכל מי שרוצה.

שלושה משפטים לסיכום. יש לי 17-18 דקות ויש לי תשעה דוברים. כל אחד אם אני נותן לו שתי דקות. ולא יכול להיות שמישהו מגיע לכאן ולא מקבל זכות דיבור.

אז אני אקצר. מרכיבי הביטחון מטופלים על פי הסיווג שנקבע עכשיו, על פי התקן החדש ולסגירת כלל הפערים בכלל הגזרות. אני מתייחס לכל הארץ. גם פיקוד מרכז, צפון ודרום.

לגבי הקשר גם לפני ה-7 באוקטובר חולקו קשר פנים כוח. DMR, בסדר? זה קשר מוטורולה שנרכש על ידי פיקוד העורף מ-2019, כולל ממסרים, כולל חלק מהמכשירים האלה מוצפנים לגזרת הצפון. זה חולק, התחלנו חלוקה בעצם באזור מרץ 2023. זה נמשך עכשיו תוך כדי המלחמה. אני יכול להגיד גם כל גזרת פד"מ סגורה. כל גזרת פצ"ן חוץ מאוגדה 2010 שהיא תיסגר לאור רכישת אמצעים חדשים שלא נשארו וכל גזרת פקמ"ז יש היום קשר DMR לרמה של כיתת הכוננות שהוא קשר פנים כוח לניהול אירוע. אוקיי? זה לא בר הכתום, זה קשר קונבנציונלי לניהול אירוע שגם נייד, גם נייח, גם ברכבים, גם הכול. אז זה מבחינת הקשר, זה יימשך.

משפט. אתה תבוא לכאן עוד פעם ממילא.

לגבי כיתת הכוננות, כי הנושא הזה עלה פה המון. צה"ל הגדיל את התקן של כיתות הכוננות ביישובים המסווגים על פי המפתחות שנקבעו. גם בעיר, גם ביישוב קטן, לפי הגודל של היישוב ורמת האיום עליו. בנוסף נרכשו המון אמצעים, גם נשק, זה זרוע יבשה, אבל בעיקר זה כספות לבתים, מחסני נשק, ציוד קרמי. גם מכולת ציוד ביישובי העוטף, מכולת ציוד ספציפית לכיתות הכוננות, כולל אש, מקלעים ומערכות תצפית לטובת כיתות הכוננות. איך אנחנו מתקדמים בסיפור הזה. זהו.

תודה. אני מתנצל. חה"כ שוסטר, אני משוכנע שאתה יכול לסכם את זה בדקה וחצי את מה שאתה רוצה להגיד.

קודם כל אני רוצה להודות גם לך וגם לחה"כ סגלוביץ' על המאמץ ולממ"מ. אני כיוון שאני עוסק בזה בדרכי ובזמני אני רוצה לסכם כך: אני מעריך שמשרד הביטחון נמצא בקפיצת מדרגה מבחינה תקציבית. ויכוון שהקונסטרוקציה יחד עם צה"ל היא טובה והוגדרו היישובים, אגב, בדוח של הממ"מ משהו בטיפולוגיה לא הסתדר עם הליבה הקדמית וכו'. לא מופיע, לא יודע למה. זה כבר רץ כמה חודשים ומשום מה זה לא מוטמע. אז בגזרה הזאת אנחנו צריכים להיות רגועים, כמה שמותר להגיד את הדבר הזה.

משטרה או בט"ל, אני מבין שנעשית עבודה. קודם כל כי אין ברירה. ב', יש עבודה במשרד שאני לא שמעתי את ההתחלה, אבל לא ברור לי עוד כמה זמן זה ייקח, אבל אני מבין שזה לקראת סיום עבודת המטה שתגדיר מה החליפה שיש בכל יישוב. אני חושב שאם צריך להגדיר מה יותר חשוב, שהיישובים שתחת בט"ל מג"ב יקבלו את החליפה הראויה או שתהיה תאימות קוהרנטיות עם משרד הביטחון אני מעדיף קודם כל שהעבודה שלכם תיעשה.

אני רק אומר לנו, בסוף ככה למתקדמים, צריך גם שבקו התפר, כשיש יישוב ליד יישוב, יש לכל אורך הארץ זה קורה ואולי גם בבועות כאלו, שתהיה תאימות, שיהיה דומה. חוץ מהצורך לדבר אחד עם השני.

אני רוצה להזכיר רק שיש עוד משרד. משרד הפנים, שיש לו איזה 100 מיליון שקלים, 50 מהשנה הקודמת, שנה זו. שהם צריכים להגיע להבנות. אני מבין שבצדק מסוים, אני מבין את העמדה של האוצר שלא יהיה עוד יישוב, עוד מניסטריון שיחלק את אותם מרכיבי ביטחון, אבל שישחרר את הכסף למה שמשרד הפנים יודע לעשות. מרכזי הפעלה, מצלמות בתוך היישוב וכו'.

אין נציג. תביאו את משרד הפנים ונקבל תשובות על 100 מיליון השקלים. תודה רבה. הגיעו שני קב"טים פיזית לכאן, אז אתם ראשונים. שדות נגב ראשון. בבקשה אדוני.

היי, אדיר שגב, מנהל אגף חירום ביטחון שדות נגב. מכובדיי כולם. אני שמעתי פה את כל חבריי שאני מאוד מעריך אותם, בתור שוטר לשעבר, קצין צה"ל לשעבר. מכיר את המערכות, מכיר את הארגונים. אני בטוח שהארגונים עובדים. אוקיי? אני בטוח.

נכון להיום יש לי רבש"צים ביישובים שלא יודעים אם נכנס להם בגדר בן אדם. 2:00 בלילה אני רוצה לבקש מרבש"ץ שלי דוח מצב על הגדר ההיקפית הוא לא יודע לתת לי. שורה תחתונה, חברים. זה דבר ראשון. שיהיה לכם, שיישב לכם פה. תקציבים מאשרים, מביאים. עובדים, משרד הביטחון, נותנים, נכון, עובדים. אבל בפועל, בתכלס כרגע אין לי את המענה שאני צריך. זה אחד.

שתיים, נושא המצלמות ביישובים. אני מדגיש את זה, זה מאוד מאוד קריטי. בתור בן אדם שהתעסק באנליטיקה, מבין אנליטיקה, מבין את כל מערך המתח הנמוך. חברים, זה פשוט. זה פשוט. הקמת חמ"ל אחוד במועצה לחלק ל-16 יישובים. חמ"לים יישוביים בכל יישוב. מהחמ"לים היישוביים האלה יוצאים אתרי קצה שהם המצלמות. לא מבקש עכשיו לחרץ סיבים אופטיים בכל היישובים. תפעילו VPN, האנשים הטכניים מבינים על מה אני מדבר. עד לחמ"ל האחוד. תוך חודש, חודש וחצי אני יכול להקים חמ"ל אחוד במועצה ולדעת בדיוק מה קורה בכל יישוב. זה אחד.

דבר שני, תאורה. תאורת ביטחון. כל אנשי האבטחה כאן יודעים על מה אני מדבר. תאורה, כאשר גנב או מחבל או מי שרוצה לפגע בצורה כזו מסוימת ביישוב ורואה יישוב מואר שכבר מוכן, הוא מוכן אליך, בוא, תבוא אליי, אני מואר, אני מוכן. אוקיי? יהיה לו הרבה יותר קשה לבוא. בנושא הזה אנחנו מוצאים את עצמנו מתווכחים על 30 מטרים, 60 מטרים. אם אנחנו בתור יישוב מאפיינים ואומרים לכם חבר'ה, אני צריך כל 15 מטר תאורה, 15 מטר תאורה, כי זה האפיון של היישוב. ביישוב אחר צריך כל 50. אין שום בעיה, תעשו סירקולציה של כל היישובים. יישוב מעגלים למשל אצלי הוא לא, הוא זכאי למרכיבים מסוימים מאשר מושב זמרת. שהוא טיפה יותר צמוד גדר והוא זכאי למרכיבים מסוימים, פחות מאשר קיבוץ עלומים. אין בעיה, מבין. אבל להיכנס לדקויות, זה חשוב. הדקויות האלה הן חשובות. בסוף לא אני ולא אתם נהיה ב-2:00 בלילה, הרבש"ץ שלי יהיה שם. וזה מה שהוא צריך. לכן אני פונה אליכם. חבר'ה, תיכנסו לקצה, לדקויות.

100 מיליון שקלים, אולי משם תבוא.

אני יכולה להתייחס? במילה.

אני לא אתן לאחרים.

במילה.

מילה, בבקשה.

אנחנו השקענו במרכזי הפעלה ומוקדים ברשויות.

האם יש מוקדים אחודים? זה מה שאני בא לשאול.

סליחה רגע, אני רק אשלים את הנקודה. אנחנו משקמים כרגע חמ"לים בכל היישובים ובסוף החמ"לים ישדרו לתוך החמ"ל האחוד הזה שאנחנו מדברים עליו שהוא המוקד המועצתי שממנו יקבלו את תמונת המצב הכוללת של כל יישובי המועצה.

תשובה טובה. תשובה מצוינת. בבקשה אדוני. ואחר כך בזום לראש מועצת בית אריה, ראש מועצה ממתין כל כך הרבה זמן וכנראה שבפני הקב"טים האחרים אני אתנצל. כן, בבקשה אדוני.

שלום. אילן איזיקסון, קב"ט מועצה אזורית אשכול. קודם כל, זה הזמן גם להגיד תודה למשרד הביטחון, יחידת ההתיישבות ופיקוד העורף שגם לפני ה-7.10 וגם אחרי ה-7.10 איתנו כל יום, גם לפני וגם אחרי.

קיבלנו הרבה ציוד, אנחנו מקבלים הרבה ציוד. יש הרבה מה לעשות. מחפשים הרבה פתרונות גם איך שמתגלגלים. באמת עסוקים, כולם עסוקים, גם פקע"ר, גם משרד הביטחון, גם היחידה המטכ"לית להביא לנו את הדברים האלה. לא כזה פשוט כמו שמשטרת ישראל אמרה מכרזים. גם מביאים דברים בהתחלה פחות טובים, עכשיו מחליפים. ממש עושים עבודה מצוינת. אבל זה לוקח זמן.

ציוד מחלקתי לא קיבלנו. לא מכיר ציוד מחלקתי. וזה משהו שאני חייב מיד. אי אפשר רק להשתמש. נהרגו לי 32 אנשי ביטחון, 5 רבש"צים, 4 סגני רבש"צים, 23 אנשי כיתת כוננות. אני צריך מא"גים. אני צריך 203 אולרים זה לא משנה.

זה נחמד שאתה צריך, אבל צריך לקבוע כאן איזה שהיא מדיניות.

יש, יש מדיניות.

אם יש מדיניות המא"ג הופך להיות ממא"ג מחלקתי למא"ג יישובי אין בעיה, אדוני המגד.

יש מדיניות, יש כתוב כבר. הוחלט לא מספיק למה שאני רוצה, אבל צריך להביא אותם. אנחנו, מה לעשות, חיים בפחד. לצערי. אנחנו עדיין בשטח לחימה עד היום. הלחימה עדיין מתבצעת ואנחנו מרגישים את זה. מה שחשוב ואני חושב, אנחנו מדברים על כל מרכיבי הביטחון ומה אנחנו צריכים להוסיף. אבל מי שמרכז את זה זה הרבש"צ. ומשרד הביטחון עשה עבודה, משרד הביטחון כבר אישר את זה. ואני קטונתי, אבל זה איפה שהוא נעצר. אני לא רוצה להגיד איפה ולהשמיץ, כי אני לא בקיא בכל הדברים האלה. אבל אם לא מטפים בקודקוד כשהוא צריך, אנחנו מדברים על מחסני נשק ומחסני חדרי צח"י והאמת כל הדברים האלה מתחילים להגיע. ממש, גם יחידת ההתיישבות, גם מפקע"ר. אתמול קיבלתי חדרי נשק. אתמול אני מתעסק עם יחידת ההתיישבות לחדרי צח"י. אבל בסוף יש לי בכל יישוב, 32 יישובים, קיבוצים ומושבים, יש לי רבש"ץ שהוא לא מטופל. כן, עשו עבודה. אבל שבעה חודשים אחרי שנהרגו, הם נהרגו והאנשים שלהם נהרגו אנחנו מתעסקים הכול מסביב ולא עם האנשים האלה.

אני פשוט לא מבין מה קורה עם זה. ואני מבקש ממך לראות איך אנחנו מקדמים את מעמד הרבש"צ. לא משנה, מה שקבעו. אני לא קבעתי.

אם היית שואל אותי ברמה האישית הייתי יכול להגיד. זה לא על השולחן שלי. עם כל הצער שבדבר. אם אני אגיד לך בסדר, בוא נחשוב. לא. אני לא רוצה לבלף. זה לא על השולחן שלי. הוועדה הזו דנה בעיקרון בדוחות מבקר המדינה. אני יכול לסטות שמאלה וימינה.

אבל כיתת הכוננות.

משרד מבקר המדינה מתעסק בזה. ברגע שיהיה לו דוח אני מבטיח לך לענות.

אני יכול לציין שאנחנו במסגרת העבודה שאנחנו כבר מבצעים אנחנו יושבים גם על הנושא הזה. שמצאנו אותו כנושא חשוב ואנחנו מבררים אותו מכל הכיוונים.

אני חושב שאחרי האירועים של ה-7 באוקטובר מעמדו של הרבש"ץ וחשיבותו ברורים לכולנו. צריך לטפל בזה.

כן, זה ברור. אבל פשוט לא השתנה. אנחנו מבינים.

לא עושים מספיק.

מה שחשוב, אין לי חוסר של נשקים.

וזה לא רק בעיה של משרד הביטחון. יש כאן בעיה אוצרית, כסגן שר האוצר לשעבר אני אומר לך.

אין לנו בעיה של נשקים, אין לנו בעיה של כספות. כל הנשקים וזה מאות נשקים, יש לי כספות. משרד הביטחון רכש, פיקוד העורף. יש לי הכול. יש הרבה דברים שיש ויש הרבה דברים בתנור. אבל לוקח זמן.

בסדר. בשבעה חודשים התארגנות כזאת גם ראויה לציון. טוב, מסתבר שהקב"טים בזום רק רצו לשמוע לא לדבר. אז לטובת כוחותינו מה שנקרא.

אנחנו נקבע דיון סגור. ובדיון הסגור זה יהיה רק לאנשים בעלי סיווג כמובן מבקר המדינה, משטרת ישראל, מג"ב, צה"ל, תגיעו עם כלל הנתונים שהיו אמורים כאילו לעלות ביון הזה. ולא עלו מכיוון שהם בסיווג שמור ומעלה. אז אם מישהו צריך הסברים או הבהרות איזה דברים הוועדה, אני חושב שהוצאנו לכם. אבל אפשר יהיה לקבל את זה.

אני מאוד מעריך את זה שבאתם, תודה רבה. לא סיכמנו. זה היה רק התחלה לכל הנושא המאוד מאוד חשוב הזה. וגברתי, המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, זה לא אליכם, זה למערכת. זה לא אליכם, זה למערכת. כי יש לנו מה להגיד.

אז תודה שבאתם. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:59.