פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום ופיתוח החקלאות בחבל תקומה
21/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לשיקום ופיתוח החקלאות בחבל תקומה
יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 11:30

שיקום ופיתוח החקלאות בחבל תקומה

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר
בועז טופורובסקי
עופר כסיף

ולדימיר בליאק
רם בן ברק
מטי צרפתי הרכבי

אורן לביא - מנכ״ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יוסי שטיינברג - סמנכ"ל השקעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שגיא גולי - מנהל מחוז הנגב משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יגאל גורביץ' - סמנכ"ל אסטרטגיה , מנהלת תקומה, משרד ראש הממשלה

אורן זלקינד - מנהל תחום נזקי חקלאות רשות המיסים, משרד האוצר

אוראל פיין - רפרנט חקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר

טל אבישי - מנהלת תחום מדיניות ארוכת טווח ופרויקטים, משרד האנרגיה והתשתיות

יעל אסיף - רשות המיסים, רשות המיסים

משה נקש - רשות האוכלוסין וההגירה

איתן ברושי - חכ"ל

רם שפע - חכ"ל

רות אפריאט - מנהלת החטיבה העסקית, רשות מקרקעי ישראל

אסף יצחקי - ראש צוות חקלאות, מנהלת תקומה

טל וקסלר - מנהלת תקומה

יותם אביזוהר - מנהל מרחב דרום החברה להגנת הטבע

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

עזרא בכר - סמנכ"ל מועצת הצמחים, מועצות ייצור ושיווק

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

עמית יפרח - מזכ"ל תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

ניצן אבירן - מנהל אגף כלכלה - הקיבוץ הדתי, הקיבוץ הדתי, תנועות ההתיישבות

דודו קוכמן - מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, תנועות ההתיישבות

דפנה כהן נוריאל - דוברת תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

מיכל בוטל - מנהלת אגף קרקעות ואו"ש, תנועת המושבים, תנועות ההתיישבות

מארק דכטיאר - יועץ כלכלי, מרכז השלטון האזורי

אביב כהן - מנכ"ל החברה לפיתוח , מועצה אזורית שער הנגב, נציגי רשויות מקומיות בחבל תקומה

יאיר מנע - מנכ"ל משקי נגב, נציגי רשויות מקומיות בחבל תקומה

יוסי קרן - מ"מ ראש המועצה אזורית שער הנגב, נציגי רשויות מקומיות בחבל תקומה

אבי תהל - שדות נגב

הדס זבלבסקי - מנהלת בכירה עמותת אנחנו

הדס פלדברג לוי - מייסדת עמותת אנחנו

אלונה שמיר - נשות החקלאות, קשרי כנסת-ממשלה

עידית חנוכה

רויטל יפרח


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

שיקום ופיתוח החקלאות בחבל תקומה

שלום לכם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לשיקום כלכלי של חבל תקומה של ועדת הכלכלה ואני מודה למתכנסים. אני מבין שיש לנו גם ראשי רשויות – גדי ירקוני ויוסי אולי בזום.

אנחנו הפעם נתמקד בסוגיית החקלאות בוועדה עצמה. יש לנו גם ועדת משנה לתחום החקלאות אבל הפלטפורמה היא ועדת המשנה לנושא פיתוח הנגב המערבי.

זאת אומרת, זה לא על הצפון עכשיו.

נכון, זה לא על הצפון אבל הצפון בליבנו, ואני מניח שזה סוג של פיילוט של מה שצריך להיות או היה צריך כבר להיות הצפון. אז אנחנו נתמקד בחקלאות ונשמע את אסף יצחקי ממנהלת תקומה שמוביל את התחום, ונשמע את אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות. לאחר מכן, יאיר מנע איתנו פה? הייתי רוצה שתגיב בשם המגדלים, החקלאים הרלוונטיים, ונציגי התנועות – התאחדות החקלאים, מרכז השלטון האזורי, פורום "הביתה" בזום ואחרים. כמובן שנציגי הרשות המבצעת נמצאים כאן – משרד האוצר, המשרדים הרלוונטיים האחרים.

ראשית, בשביל הקונטקסט, שיהיה בהיר – אנחנו מסתכלים בדאגה על כך שבצפון אנחנו נמצאים במציאות הרבה יותר קשה פיסית, ביטחונית, מאשר בדרום, ואין לנו את הקונסטרוקציה המסודרת. אנחנו שומעים על פגישות, אנחנו לא שומעים על מענים, ואם יש נושא שוודאי חוצה שורות, מפלגות, צדדים, תפקידים, הוא הציפייה שאנחנו, מדינת ישראל, נהיה מענה לחקלאי הצפון שנמצאים בסיטואציה קשה מאוד.

באשר לדרום – אני רוצה לומר שבמציאות המאוד מורכבת שבה אנחנו נמצאים, מין הראוי להכיר את העשייה ולהוקיר את העשייה הגדולה שנעשתה בחצי שנה האחרונה, בוודאי בתחום שאינו שנוי בשום מחלוקת אלא בשאלה כמה אנחנו יכולים לסייע ובאיזו עוצמה אנחנו רוצים לסייע? ועל כך, אני מניח שנקבל את הפרטים.

אני רוצה להזכיר שהעשייה הממשלתית בתחום מחולקת לשניים: ישנה אותה תכנית ביצוע שנשמע אותה, וישנם מרכיבים משלימים לחלק מהתכנית כולל הרכיבים שלא נעסוק בהם כאן, שדרושה עבורם חקיקה.

הייתי רוצה לדעת מראש ומבקש – אסף ואורן, נציגי משרד האוצר אם צריך ומשרדים אחרים: אנחנו יודעים שתקומה מוגבלת בהוצאת התקציב שאושר. ישנם כך וכך מיליארדי שקלים שמוקפאים לצורך העניין, "בני ערובה" להחלטה שצריכה להתקבל ולא התקבלה עדיין. האם ליישובים של ה-0-7 נוספים יישובים נוספים ולכן מדוללות המניות של יישובי ה-0-7, והשאלה הרלוונטית היא לא השאלה הכוללת אלא האם בתחום החקלאות ישנם רכיבי פיתוח, לא שיקום, לא פיצויים, שאני מניח שהם מקבלים, זה שנוי במחלוקת אבל אין בעיה חוקית בעניין – האם ישנה בעיה בשיקום ובפיתוח בהאצת הרכיבים של ענפי החקלאות, בוודאי ב-0-7? ואני מרשה לעצמי להתקדם ולומר שישנן שותפויות ויש צורך לראות את התכנון של תחום החקלאות כראיה מרחבית. ודווקא בהקשר הזה, אני מניח שהדבר הזה יכול לבוא לידי ביטוי.

אני מבקש לדעת בהקשר הזה האם אותם יישובים עורפיים במועצות הקדמיות לפחות, האם הם נלקחים בחשבון? האם זה חלק מהעניין כאשר אנחנו מדברים על רשת מקצועית, רשת תמיכה אנושית גם של מרחב גיאוגרפי אחד?

אני רוצה להודות למי שהגיע הנה. להודות למשה אדרי, שכרגע אני מבין שיש לו עוד איזה כובע אחד שהוא מחזיק אצלו משלל הכובעים והוא נמצא כרגע בחו"ל בעניינו.

אז מי נמצא במקומו?

אסף, שהוא גם ממשרד החקלאות אבל הוא עובד - -

מה התפקיד?

אני ראש מערך החקלאות בתקומה.

אז יש פה כמובן חברי כנסת שישולבו, ראשי רשויות. נתחיל ברשותכם עם אסף. אני מבקש בתמציתיות, לא להיכנס לראיה הכוללת של תקומה אלא תצלול לנושא החקלאות.

ראשית, תודה אדוני היושב-ראש על הדיון החשוב הזה. אנסה לגעת בנקודות שהתייחסת אליהן, ואם פספסתי משהו אשמח להשלים.

מבחינת התכנית, כמו שנגעת מראש, אנחנו העמדנו תכנית חומש של החקלאות, היא בהיקף כולל של קצת יותר ממיליארד שקלים ו-135. התכנית הזאת היא בהגדרה ובתכנון מראש מוטת פיתוח. זאת אומרת, אנחנו אומרים שהחקלאים זכאים ויקבלו את כל מה שמגיע להם על הנזקים שנגרמו להם ממס רכוש, ואנחנו באים פה להצמיח ולפתח ולראות את האזור הזה מקדם חקלאות מודרנית, מתקדמת, עם דור חדש ונמרץ ופורח.

בגלל הסוגיה הזאת, העובדה שבהחלטת הממשלה האחרונה שעברה לא הוגדר האזור כאזור עדיפות לאומית אז היינו מוגבלים בכל מה שקשור לפיתוח רק לשנת 24, ואני לא נכנס לפרטים, ולמעשה מתוך מיליארד השקלים שמיועדים לחקלאות כרגע יש כחצי מיליארד, לייתר דיוק, כ-481 מיליון שקל שמיועדים לחקלאות, כולל טיפול בפסולת חקלאית, שזה שוכב איפה שהוא בתווך בין החקלאות להגנת הסביבה.

אני אזכיר שהתכנית שלנו בנויה על חמישה אדנים - -

אני רוצה שתחדד את העניין. כשאתה מציגאת הדברים, אתה אומר שכחצי מיליארד מיועד למה? לא לפיתוח אלא?

לא, לא. למעשה, נמצא פתרון שאפשר לנו להכניס פיתוח וצמיחה אבל רק בשנת 24. זאת אומרת, אנחנו יכולים - -

בהיקף של 480?

בהיקף של 480. 95% מהסכום הזה חייב לצאת בשנת 24 בגלל ה - -

אתה יכול לפרט למה? אותו סל - -

כן. החצי מיליארד האחרים - -

אפשר להוציא חצי מיליארד בחצי שנה?

אני אסביר, שאלה טובה. המגבלה שלנו היא שאנחנו חייבים בהתאם למצב הקיים לחייב את כל החצי מיליארד האלה בשנת 24. ההוצאה בפועל? היא תיפרס לכמה שנים קדימה. זה אתגר גדול מאוד אבל מכוונים יחד עם כל השותפים שלנו לעמוד בו ולהצליח.

אני אזכיר על מה התכנית שלנו בנויה – היא בנויה על חמישה אדנים. האדן הראשון זה הנושא של ההייטק והחדשנות. רוצים להכניס טכנולוגיה ושיטות גידול מתקדמות לתוך המשקים בשביל לייצר משקים ברי קיימא שיחזיקו לאורך זמן.

האדן השני זה הדור הבא בחקלאות. אנחנו מבינים שבסוף, החקלאות מתאפיינת בכל הארץ והחבל פה לא שונה מגיל ממוצע של 60 מקרב ציבור החקלאים. ללא הכנסה של הדור החדש יהיה קשה מאוד לבנות את החקלאות לטווח הארוך. כמובן שהדברים שלובים – בסוף, הכנסה של טכנולוגיות וחקלאות מתקדמת גם מושכת את הדור הצעיר וזה הכל שלוב האחד בשני.

האדם השלישי זה השקעות הון – אנחנו מבינים שבסוף, המשקים צריכים את הסיוע הכספי שלנו, כמדינה, לעזור להם לרכוש את הציוד הכי מתקדם, להרחיב את המבנים החקלאיים שלהם, להשקיע בתשתיות המים שלהם ואנחנו, כהשקפת עולם, באים ואומרים: אנחנו לא מבינים יותר טוב מהחקלאים מה הם צריכים. אנחנו ניתן להם נוהל מאוד גמיש ומאפשר לבוא ולהשקיע את כספים האלה במקומות שהם מאמינים שיקדמו את החקלאות שלהם לכיוון של חקלאות מודרנית, מתקדמת וברת קיימא.

האדן הרביעי – כל סוגית התכנון והמקרקעין, הסטטוטוריקה, הקצאת הקרקע - - - שאמנם זה תקציבים - - - יחסית אבל בסופו של דבר, הכל יקום וייפול על ההיתכנות הסטטוטורית.

והדבר האחרון – תשתיות תומכות, בראש ובראשונה המים, הניקוז, הטיפול בפסולת החקלאית וכל התשתיות שמקיפות את החקלאות ברמה האזורית. אלה הדברים.

מבחינת המספרים, כדי לסדר את התמונה: אנחנו מדברים פה על עיקר הכסף, כמחצית מהסכום, הולך לטובת השקעות הון – 240 מיליון שקל. 180 מזה ילך להשקעות ישירות במשקים ועוד 40 מיליון שאנחנו מייעדים לטובת אוטומציה של בתי האריזה האזוריים.

בחדשנות, יש לנו במסגרת החלטת הממשלה, 66 מיליון שקל. אנחנו נקים משקי מודל שיעזרו בהטמעה של הטכנולוגיות ונקים מערך של הדרכה שיסייע לחקלאים להיות בחזית הטכנולוגיה ולתלות את התכניות בתוך הבית.

נעמיד מערך של יועצים עסקיים כי בסוף חקלאות זה עסק שמורכב ודורש גם שיווק, גם מכירה, גם ניהול ונעמיד גם את היועצים האלה. למעשה, אנחנו גם ניתן כסף למחקרים שיתמקדו בגידולים שמאפיינים את האזור, אם זה עגבניות, תפוחי אדמה וכיוצא בזה וכולי.

אני אעצור כאן לגבי הפירוט של התכנית ואני אגיד כמה דברים כלליים שחשוב לי להגיד: קודם כל, אני חושב שכל מי שיושב בחדר הזה מבין שהחקלאות זה עוגן התיישבותי וכלכלי חשוב מאוד לאזור הזה. חלק מהזהות של התושבים, כשאנחנו מדברים על ההתיישבות והחזרה של התושבים לחבל, אז החקלאות היא הגורם המרכזי שמחבר אותם לשטח, לנוף, והחקלאים ללא ספק, בלי שום מליצה, הם אלה שמדליקים את האור ביישובים מהתחלה ועד היום. אז החקלאות בהקשר הזה היא רכיב מאוד מרכזי בשיקום של החבל.

אני אגיד גם שברמה הלאומית, וזה בוודאי ישלים מנכ"ל משרד החקלאות, גם לביטחון המזון הלאומי שלנו כמדינה, החבל הוא שחקן מאוד משמעותי וגם בהיבט הזה כל השקעה בחקלאות בחבל מקדמת אותנו בהקשר הזה.

אני אגיד שבסוף דיברתי על פיתוח וקידמה ועל החקלאות המודרנית. בסוף, אנחנו צריכים לראות גם שאנחנו נותנים לחקלאים את כל הפיצויים שמגיעים להם על נזקים שנגרמו והנושא הזה נמצא בעיקר במגרש של מס רכוש. אבל בסוף, כל הזמן צריכים לזכור שחקלאי שאין לו את הכסף לשוטף, לא יכול לחשוב בכלל על הקומה השנייה והשלישית בבניין שלו.

אתה אומר "צריכים", מה הסטטוס קודם כל? אנחנו לא נתמקד בזה אבל מה הסטטוס?

אני אתן לרשות המיסים להציג. אני מודה שלא הצלחתי לקבל נתונים מדויקים בעניין הזה. נמצא פה אורן מרשות המיסים והוא יפרט. אני כן שומע בשיחות עם השטח שיש בעיות. אני אגיד שנעשה מהלך מאוד יפה שהובל על-ידי רשות המיסים ומשרד החקלאות ליצירת מה שנקרא "מסלולים ורודים", שזה פיצוי נורמטיבי על הנזקים העקיפים שנגרמו לחקלאים. יש כבר הסכמים שנחתמו לגבי - -

אני רוצה שתתקדמו. אנחנו לא נתמקד בשאלה הזאת של הפיצויים פה כרגע. יש מספיק ועדות שעוסקות בזה ואנשים שנמצאים כאן מכירים היטב.

בוא נתמקד בשאלה שאותי מעסיקה – מה קורה עם החצי מיליארד החסר? מה יהיה שם?

בחצי מיליארד החסר יש השלמות של התכניות שפתחנו בהן – למעשה, רוב התכניות, הכנסנו כבר את השלב הראשון. למשל, אתן דוגמה: נושא השקעות הון במשקים, שזה רכיב של 180 מיליון שקל מתוך התכנית. אמורים לקבל 180 מיליון שקל נוספים במסגרת השלב הבא - -

כלומר, החצי מיליארד שחסר דומה פלוס-מינוס לחצי מיליארד הראשון, והוא מותנה באותן החלטות ממשלתיות שיתקבלו, ברמה הממשלתית, של מי כלול ומי לא כלול בהחלטת תקומה.

נכון מאוד. יש דברים ששוב, זה ממש הגדלה של התקציבים הקיימים, התכניות הקיימות ויש תכניות כמו למשל שאנחנו מקימים משקי מודל – אנחנו כרגע מכוונים להקים בסדר גודל של ארבעה משקי מודל שיאפשרו לחקלאים לראות ולהתנסות בטכנולוגיות הכי מתקדמות. אנחנו רוצים להגדיל את זה, אנחנו רוצים שיהיו שמונה ועשרה משקי מודל ובשביל לעשות את זה אני צריך את התקציבים המשלימים.

זה רק אומר שכרגע הכסף הזה לא קיים, שוסטר. זאת השורה התחתונה שצריך להבין פה. אם הוא יהיה קיים - -

לא, הוא קיים רק צריך להוציא אותו - -

גם על הנייר בלבד.

החלטת ממשלה משלימה היא הכרחית לצורך המשך הפיתוח כי כרגע היא לא מעכבת אותנו, אני רוצה להדגיש, כי כרגע התקציבים שיש נכון להיום מאפשרים לנו להתקדם בצורה טובה אבל כן הכרחית לצורך ההמשך.

אגיד אולי עוד מילה אחרונה בנושא של השיקום, שגם חשוב לשים אליו לב כי חשוב לשים את התמונה המלאה גם בנושא העובדים, בדגש על העובדים הזרים, הוא נושא משמעותי. נעשו פעולות מאוד יפות של להגדיל את כמות האשרות לחבל, ובאמת היום המצב הוא לא טוב אבל הבעיה בפועל שיש את הוויזות האלה - -

- - -

הוא בהחלט הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני. הכל בסדר. בסוף, צריך גם להביא את העובדים, והמשקים – כמעט כל המשקים חזרו לפעילות אבל הם לא חזרו לפעילות מלאה, הם לא זרעו ושתלו את אותם היקפים שהיו להם קודם, בין היתר זה נובע גם מנושא שפיצויים הכספיים שהם ממתינים להם וגם הנושא של אי הוודאות לגבי מצב הידיים העובדות. כל הדברים האלה בסוף משפיעים על החקלאות האזורית.

תודה, אסף. אורן, מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רק שאלה אחת: הוא לא ענה ואני כן רוצה שהוא יחדד את השאלה ששאלת לגבי החקלאים שנמצאים בשולי ה-0-7. הרי החקלאות לא נגמרת בקו של ה-0-7, יש מושבים צמודי דופן וקיבוצים צמודי דופן. שאלת האם הכסף מתחלק בין כל החקלאים שם או לא, ומה עושים עם אלה שלא?

תודה עמית. אני אתייחס: אנחנו, כתקומה, בסופו של דבר כפופים להחלטת הממשלה. כל מה שקשור לתיחום הגיאוגרפי של החבל, בסוף אנחנו פועלים לפי הנחיות שקיבלנו. נכון להיום, החבל מאופיין ב-0-7, וככל שחושבים שנכון להרחיב את זה - -

אסף, זו לא אמירה לגיטימית. זה חוק תקומה. אני מסכים אבל מה שאסף אמר היא לא אמירה לגיטימית.

יוסי, בבקשה, אני רוצה להגן על אסף כמי שפועל על-פי החוק או על-פי החלטות ממשלה, ויש פה בעיה ברורה. אני אולי אתן שאלה אחרת שיותר קל לענות עליה: האם יש אפשרות לחשוב, ואולי כבר חשבתם, במסגרת המנה הנוכחית של 24, שתתפרס גם בהמשך, לדבר במונחים של התארגנות מרחבית? אמרתי קודם גם בכינוס של בתי אריזה, התארגנויות במו"פ והתארגנויות אחרות כמו שאם מסייעים לארגונים החברתיים, התרבותיים, החינוכיים במועצות, שעיקר התושבים שלהם באזור הספר, גם היישובים האחרים נהנים מכך. האם זה אפשרי?

חד-משמעית כן. יכול להיות שלא הובנתי נכון. בכל מה שקשור להשקעות ישירות, אנחנו מוגבלים ל-0-7. אם עכשיו אני צריך לסייע להקים חממות, אז אני בסוף מוגבל על ה-0-7.

איפה כן?

אבל בכל מה שקשור לארגון האזורי, כשאנחנו מקימים מערך חדשנות עם מערך הדרכה שתומך, אז הוא נותן שירות לכל המרחב. כשאנחנו מפתחים את התיירות האזורית שמסתכמת בראיה של נגב מערבי ולא בראיה של הנקניק הצר של ה-0-7, כשאנחנו באים ומייצרים את מערך ההכשרה שלנו, את המדריכים ואת בתי האריזה האזוריים, נותנים שירות לכל המרחב.

ברשותך, עכשיו אני רוצה לשאול לכיוון השני: הגישה העקרונית שלי היא אינטגרציה דיפרנציאלית. כולם בפנים אבל כל אחד על-פי חלקו, מעמדו וקשייו. אין ספק שהיישובים הפגועים יותר צריכים לקבל סיוע יותר משמעותי. אני לא מדבר על היבטי השיקום אלא על היבטי הצמיחה. במקום שבו החקלאות כל-כך משמעותית, אני לא בטוח בתשובה אבל האם יש רכיבים בתחום החקלאות שבהם יש היגיון שאתם מוצאים אותו, בסיוע יותר גדול דיפרנציאלית מיישובים שנפגעו ב-7 באוקטובר, ב-8 באוקטובר.

אז אני אגיד: באופן עקרוני, התכנית שלנו נבנתה בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים במרחב. הסוגיה של הדיפרנציאציה בתחום החקלאות, ואני מדגיש בחקלאות כי תקומה בוודאי נותנת תקציבים דיפרנציאליים בכל מה שקשור לשיקום בהרבה היבטים. בסופו של דבר, אנחנו לא עשינו דיפרנציאציה כי אנחנו מאמינים שכספי השיקום שמגיעים מהפיצויים של מס רכוש בסוף יתנו את התוספת המתאימה בהתאם לפגיעה. אנחנו נכנסים ממקום של בנייה שמסתכלת על המרחב הזה כמרחב אחיד שצריך לסייע לכולו. כמובן שכל סקטור וכל מגדל יקבל את הסיוע בהתאם לצרכים שמתאימים לו אבל לא תיעדפנו יישוב כזה או אחר במיוחד.

אני כן אגיד סייג אחד: עלתה הסוגיה של ערך כינון שנותן מס רכוש, שאנחנו כן רוצים לבוא ולעזור לאותם משקים שנפגעו ולא מקבלים את כל הסיוע הדרוש להם לצורך כינון במסגרת התכנית. נכון לעכשיו, זה לא נכנס מכל מיני טעמים משפטיים ואנחנו בוחנים איך בכל זאת ניתן יהיה לסייע.

אנחנו בסופו של דבר לא עשינו דיפרנציאציה כי אנחנו מאמינים שכספי השיקום שמגיעים מהפיצויים של מס רכוש יתנו את התוספת המתאימה בהתאם, ואנחנו נכנסים למקום של בנייה שמסתכלת על המרחב הזה כמרחב אחיד שצריך לסייע לכולו.

חשוב מאוד. תודה רבה, אסף.

מנכ"ל משרד החקלאות, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על הדיון החשוב. אני אסביר רגע איך זה עובד מלמעלה, אני חושב שהיה עדיף שאני אדבר אולי קודם, נדבר על זה מלמעלה ואז צוללים לאנשי מקצוע כי באמת אסף הוא איש מקצוע והוא יודע לצלול לפרטים ולרדת לפרטים. הוא גם היה, הווה ויהיה עובד משרד החקלאות ובא עם ניסיון ממנהלת קודמת - -

ראה הוזהרת.

- - באמת, היתרון הוא שאסף נמצא במקום הזה שהוא לא רק עובד במנהלת אלא האו מגיע עם ניסיון והיכרות, ויודע גם לגעת בבעיות וגם למצוא את הפתרונות וגם לדבר עם אנשי המקצוע במשרד, שזה יתרון גדול מאוד מאוד. אז זה להכיר את אסף ואת הרקע שלו ולהבין מול מי אנחנו עובדים ועם מי אנחנו עובדים היום.

משרד החקלאות עובד בשיתוף פעולה מלא עם מנהלת תקומה, וכמובן עם אסף כמו שאמרתי. אנחנו, בסופו של דבר, אלה שמוציאים לפועל את ההחלטות. מנהלת תקומה היא מנהלת זמנית צריך לזכור, והיא תהיה כאן מספר שנים. בסופו של דבר, השיקום יארך הרבה יותר שנים ומי שיצטרך להתמודד בעוד 10 שנים עם הדברים האלה ואולי יותר, בסוף זה יהיה משרד החקלאות. אז זה נושא שאנחנו צריכים להכיר בו ולהבין אותו.

מה אנחנו עושים? אנחנו נותנים מענה לחקלאות ולחקלאים, וניקח את זה לשני אירועים שונים: פעם אחת – זה האירוע של מס רכוש. זו השכבה הבסיסית, התשתית לכל. לפני שאנחנו נוגעים בתמיכות, אנחנו בכלל צריכים לטפל בנושא הפיצויים. אז זה נושא של מס רכוש ועוד מעט אורן זלקינד ידבר עליו, על איפה זה עומד, מה הסטטוס וכמה זמן, אבל אני מבין מהשיחות שאני מקיים איתם שזה מאוד מתקדם. אני יודע שזה מתקדם בצפון, בוודאי ובוודאי שזה מתקדם גם בדרום.

השכבה השנייה שיש לנו היא שכבה של תמיכות. בתוך השכבה של התמיכות, היא מחולקת לשני חלקים: שלב א' ושלב ב'. בשלב א' – התחלנו אותו כבר לפני כשבועיים, לא המתנו, לא חיכינו והתחלנו אותו כשבשלב הזה אנחנו עושים מיפוי ואוספים את המידע. אני מדייק, אסף?

וממש נותנים אישורי זכאות לזכאים.

ובשלב ב', שיהיה בערך בעוד כחודש אני מניח, שם אנחנו כבר נתחיל לעסוק בתמיכות. מה שחשוב להבין זה ששיקום הדרום ייעשה דרך החקלאות. אין ברירה, אם אתה לא חקלאי, אח שלך חקלאי, אם לא אח שלך, בן דוד שלך ואם לא בן דוד לך הגיס שלך, ואם לא הגיס שלך, שכן שלך ולכן, שיקום הדרום, שיקום החבל ייעשה דרך החקלאות. אנחנו בעיקר צריכים לוודא שהדברים יעבדו בכיוון הנכון, וזה התפקיד של תקומה יחד עם החקלאות, למקומות הנכונים ובקצב הנכון. שזה לא יימשך יותר מדי זמן. אני חשוב שזה שאנחנו מתחילים עם מס רכוש ואנחנו עובדים במקביל, לא בטור אלא במקביל, מס רכוש במקביל לשלב א', שזה שלב איסוף המידע והמיפוי – אני חושב שזה הולך בקצב הנכון ושלב ב' כבר מתקדם לתמיכות. צריך לראות שהדברים האלה עובדים, וטוב שהוועדה הזאת קיימת בשביל לבוא ולבדוק אותנו אחת לכמה זמן, שהדברים באמת עובדים.

שאלת לגבי החלוקה – יש כל מיני חלוקות שנעשות אבל אני רוצה לדבר על ביטחון המזון הלאומי. אז היום אנחנו נמצאים, כל המשרד, במעבר לביטחון מזון לאומי. ביטחון מזון לאומי, התשתית שלו היא מקומית. הדרום הוא אסם התבואה, אנחנו יודעים, של מדינת ישראל. חבל תקומה, יש לו תפקיד מאוד חשוב, ואנחנו רוצים לראות את החבל לא חוזר למה שהוא היה אלא איך הוא חוזר למה שהוא היה ומשגשג וממריא כי בשנים הבאות אנחנו רוצים לראות את המזון שלנו מגיע בעיקר מתוצרת מקומית ישראלית ופחות מייבוא.

אז רק לסיום – אני אומר שככל שהמשרד יקבל יותר תקציבים, יש שם עוד חמישה מיליארד שנצטרך עוד החלטות ממשלה בעתיד ויש עוד כספים שאני מניח שיגיעו. ככל שהמשרד יקבל יותר תקציבים, אנחנו נפעל לבצע את המיפוי הנכון, את איסוף המידע הנכון ולתמוך בחקלאים בחבל. תודה.

תודה רבה, אורן. ברשותך או הצעתך, אורן זלקינד, בבקשה, אני מבקש בקצרה. מה הסטטוס כרגע של תחום הפיצוי?

בוקר טוב, אני מרכז את - -

- - - אם מישהו קיבל שקל מתחילת המלחמה, עם כל האמירות הנורא גדולות.

רגע, יאיר היה בסדר אבל אני מבקש מרשות המיסים.

- - -

אנחנו נשמע, בשביל זה אנחנו פה.

חבל שלא שומעים את יוסי, הוא נותן פה הערות מאוד חשובות. יוסי, דבר למיקרופון שכולם ישמעו מה שאתה אומר כי הדברים שלך נורא חשובים.

רגע, רגע, אדוני, אנחנו מכירים. יוסי מיד יקבל את רשות הדיבור. אנחנו פה כדי לשמוע ואני אמרתי שיאיר, כנציג האותנטי, כי עודד לא היה יכול להגיע. אני בהחלט רוצה למחוא כפיים על מה שנעשה, ולבקר ולהצליף ככל הצריך כאשר יש בעיה, ואנחנו מזהים פה כמה עניינים רציניים ביותר – גזלו לנו חצי מיליארד שקל, קודם כל. אמרנו. עכשיו צריך לראות איך אוכלים, איך גורסים את החצי מיליארד הקיים, האם זה באמת מגיע בזמן? בסדר גמור.

חוץ מזה, אנחנו צריכים לקבל פיצויים ואני לא יודע אם זה במסגרת החצי מיליארד או מעבר – בואו נשמע.

אז אני רוצה עוד הערה אם אפשר, ברשותך: אמרתי שככל שנקבל תקציבים אנחנו נדע לקחת אותם למקומות הנכונים ולהשקיע אותם במקומות הנכונים. אבל צריך לזכור דבר נוסף: בסופו של דבר, אנחנו משרד ממשלתי מוגבל. ככל שמקבלים יותר כסף אנחנו גם צריכים יותר גמישות. כלומר, אתם לא יכולים לקבל היום עוד חצי מיליארד ולהגיד לי ב-2024 תשתמש בו. אנחנו צריכים גמישות של זמן.

ברור, ברור. נציג מס רכוש, הכסף, התקציב, יוצא מתוך תקציב תקומה או מתוך תקציב הקרן?

בוקר טוב. אני מרכז את הטיפול בחקלאים מטעם קרן הפיצויים. לשאלתך, לקרן הפיצויים יש קרן ותקציב משלה. עד היום, מפרוץ המלחמה, אנחנו שילמנו לכלל הנזקים בארץ יותר מ-10 מיליארד ומתקרבים כבר ל-15 מיליארד, במגוון מסלולים וכיסויים. לגבי החקלאות – אנחנו כמובן נותנים כיסוי לחקלאים - -

כמה הפיצוי לחקלאות?

מיליארדים. אין לי את הנתון המדויק אבל זה סכומים גבוהים. אני אפרט לכם את המישורים, ויש כמובן את הנזקים שנגרמים כתוצאה מפגיעות ישירות.

זה כולל גם את הנזקים שצה"ל עושה?

כן, כולל גם את הנזקים של צה"ל, לקחנו את זה על עצמנו. את זה אנחנו מכסים במסגרת טיפול בתביעות ישירות. שמאים שיוצאים לשטח, מוציאים דוחות ואנחנו משלמים.

מסגרת נוספת זו מסגרת שכרגע לגבי נזקים לכל יישובי הספר – אנחנו כרגע בשלבים של מקדמות. כל חקלאי העוטף ובצפון קיבלו מאתנו מקדמות בשלוש פעימות. כרגע הגענו כבר לפעימה הרביעית, כשהרעיון שעומד מאחורי זה הוא שלא תהיה להם כרגע מצוקה תזרימית. היו מפתחות - -

היו קריטריונים?

כן, היו קריטריונים שנקבעו יחד עם משרד החקלאות ונציגי החקלאים. לדוגמה – בפעימה הראשונה הבסיס היה מחזור וחצי כמקדמה. המשמעות של לתת מקדמה במושגי מחזור הוא כל הסכום. למגדל העגבניות יש עגבניות עכשיו בשטח שהוא מצליח לקטוף, הוא עשה את כל הפעולות הנדרשות, הוא כבר עמד בכל ההוצאות ונותר לו רק למכור? אז הפעימה הראשונה הייתה מחזור וחצי, שהיוותה את כל המחזור שהוא היה אמור למכור, וכך הלאה במדרג. אנחנו כרגע בפעימה הרביעית.

בנוסף לזה, יש מסלולים ירוקים שהותקנו עבור המלחמה, ומי שבחר להיכנס כבר למסלולים ירוקים – אצל החקלאים זה היה בעיקר מסלול לפי מספר עובדים במשק. על כל עובד קיבלו 12,884 שקלים כפול מספר העובדים בפועל. אנשים מגישים ומקבלים.

דבר נוסף שעשינו – בדרך כלל החוק מאפשר נזק עקיף רק ל-0-7 ק"מ. במלחמה הנוכחית הורחב התחום ל-7-20, בחודשים שהיו מאוקטובר עד סוף דצמבר. אז פה אנחנו נותנים להם סיוע נוסף וייחודי בעקבות המלחמה הזאת.

בסוף דצמבר זה בוטל.

כרגע זה באמת מוחל עד סוף דצמבר לגבי קביעה במסלול אדום אבל מאפשרים להם להגיש במסלולים נוספים. יתרה מזאת, לכלל חקלאי ישראל שלא בעוטף נפתח מסלול הוצאות מזכות. זה למעשה השתתפות בהוצאות, משהו בדומה לקורונה, שלחקלאים יש הטבה מסוימת. בכלל הארץ אנחנו משתתפים עד 22% מהתשומות כשלחקלאים אנחנו יכולים להגיע 46% מהתשומות, כשהחקלאי כבר שם את רוב התשומות באדמה ולכן הוא קיבל הטבה במסלול הזה.

כל המסלולים האלה פועלים ומתפקדים ואנחנו בפעימות - -

אתה יכול להגיד מילה לגבי נושא ערך הכינון?

כן. רק עוד דבר אחד, ברשותך: הקיבוצים בעוטף, נפגשנו איתם בשלושה מפגשים נפרדים, כשכל קיבוץ העלה בפנינו את הקשיים התזרימיים. אנחנו בוחנים את הדיווחים השגרתיים אל מול המצוקה התזרימית שנגרמה ואנחנו נותנים להם מענה, וכל קיבוץ קיבל גם - - - לקראת הפעימה הרביעית. אני חושב שהדברים האלה מתנהלים בצורה טובה.

לגבי ערכי כינון – בחוק מס רכוש, כאשר נבנה בית פרטי, האדם מקבל את השווי המלא, בעצם בונים לו בית חדש. לגבי עסקים – החוק אומר שאנחנו מורידים בלאי. לדוגמה: טרקטור נפגע, ואם הטרקטור בן 20 שנה אז אנחנו לא נותנים שווי של טרקטור חדש אלא נותנים שווי של טרקטור משומש. במלחמה הזאת, כמובן שהנזקים אדירים וברור שיכולה להיווצר להם בעיית נזילות כשמקבלים רק ערך משומש ולא חדש. הזכיר אסף יצחקי שהועלה במסגרות שונות, יחד עם משרד האוצר, שיתכן ותקומה היא זו שתשלים להם את ההפרש בין שווי משומש לשווי חדש.

אחד הנושאים החיוניים.

שיעורי פחת לא תמיד משקפים את השווי האמתי של הנכס.

אנחנו לא מורידים. אגב, יש על זה פחת מלא לפי טבלת הפחת של רשות המיסים.

או את ההשקעה הנדרשת לקנות כלי חדש.

יש הגדרה בחוק. בפועל, אנחנו מורידים חצי מהפחת. זה משהו מאוד מקל - -

זה כמו שבנו את הבתים אחרי השריפה בחיפה שכחלון היה שר האוצר ומצאו פתרון לבנות את הבתים שם? הם מקבלים פחות או כמו שקיבלו בכרמל אחרי השריפה?

לגבי בתים פרטיים – מקבלים ערכי כינון, הכוונה שמקבלים את הערך המלא. לבתים פרטיים לא מורידים פחת או בלאי.

אורן, אני מבקש לעצור, טוב שאתה פה. תודה על העשייה שלכם. יאיר, שכני מניר עם, בבקשה.

שאלה קצרה לאורן באותו נושא: האם יש מקרים או ענפים מסוימים או כלים חקלאיים שנפגעו ויש לזה השלכות לטווח ארוך. האם יש תופעה כזאת, ואם כן איך מפצים על זה? למשל, סתם כדוגמה היפותטית כי אני לא יודע אם זה קיים: מטע אבוקדו למשל, אם הוא נפגע ואי אפשר לא רק השנה וגם שנים קדימה, אי אפשר לקבל פרי, אז...

כמובן שהרבה נזקים שם לטווח הארוך. מה שאנחנו עושים במקרה הזה, כמו שהזכיר אורן לביא, הקמנו גם מסלולים ורודים שמקלים על ההגשה, אבל כמובן שהתחשיבים שלנו בנזקים עקיפים – האדם שנשרף לו מטע אבוקדו, הוא מקבל ממני את עלות הנטיעה מחדש ופרי למספר שנים קדימה, כולל עלות הטיפול עד לאותה נקודה. אני בעצם משלים לו את כל הנזק שיש לו, עלפי השמן הסתם, התחשיבים שלנו בנזקים עקיפים, הוא מקבל ממני את העלות נטיעה מחדש ופרי למספר שנים קדימה. אני בעצם משלים לו את כל הנזק שיש לו על פני מספר שנים וכל החישובים, שהם חישובים מורכבים.

יישר כוח. יאיר, בבקשה.

אני חבר קיבוץ ניר עם למעלה מ-45 שנים. רציתי להזכיר שאנחנו סופגים נזקים כבר למעלה מ-20 שנים. לא תמיד מפצים עבור כל הנזק, וזה הולך ומצטבר. תכפילו בשנים, אני חושב שאנחנו ראויים היום לשיקום החבל ולהביא אותו למקום אפילו משודרג, כמו שאמרנו.

אני זוכר שכשפגשתי את יחזקאל אגאי, אחרי שבוע במנהלת תקומה, המשפט הראשון שהוא אמר לי זה שהדבר החי היחידי בחבל זה החקלאות. ככה זה היה וככה לאורך כל התקופה של החודשים האחרונים, אני חושב שהחקלאים זרעו עד המטר האחרון. נדמה לי שאתמול דיברו על 97% מהשטחים שהצלחנו לזרוע כי בעינינו זה מה שחשוב.

אני רוצה להגיד שאצלנו, שיקום החקלאות זה קודם כל גורם משמעותי לקליטה. אנחנו רואים את זה וחווים את זה בשנים האחרונות. שיקום החקלאות בגדול זה תעסוקה, ולא רק במעגל 0-7, זה תעסוקה במעגלים רבים. פעם עשינו על זה עבודה, זה מגיע רחוק מאוד. אנחנו מייצרים את רוב התוצרת החקלאית בארץ, כמו שאסף הזכיר. לדוגמה: 70% מהעגבניות בארץ מיוצרות בחבל הזה, וברור לי שאנחנו מתמודדים עם אירוע אחר. זה לא האירועים הקודמים, זה שונה לגמרי. הזכירו פה ערך כיון והזכירו מע"מ – אנחנו מגייסים תרומות אז צריך לשלם על זה מע"מ. זה מגה-אירוע מבחינתנו. אני לא חושב שאני צריך להיכנס עכשיו לסוגיות ספציפיות אבל אני חושב שיש בהחלט אירועים ומקרים בחבל, אצל חקלאים מסוימים – הוזכר פה ערך כינון, אז אם הלך לול, אי אפשר לקנות לול ישן ולא מופחת, צריך לבנות לול חדש, ולחקלאים אין יכולת להרים את הדלתא הזאת של בין החוק לבין החיים האמתיים.

אני חושב שבעת הזו, אחרי שלא צריך להוכיח מה חשיבותה של החקלאות, הכי חשוב, אלון, זה להוביל החלטה שהחקלאות בארץ ישראל היא ערך ולא שום דבר אחר. להעלות את חשיבות ביטחון המזון, אנשים משתמשים בזה אבל לא עושים את זה. ממשיכים להביא וממשיכים להרוס אותנו וממשיכים לפגוע בארץ ישראל ובלקוחות עצמם, המחירים עולים. אף אחד לא שם לב אבל המחירים עולים ופוגעים לנו בערך המקודש הזה. כשהרסו את מכון החליבה של אמנון זרקא, אז הוא אמר משפט, אולי שמעת אותו: אחרי הפרות יגיעו התושבים, וזה מה שחשוב לנו.

כן. אמנון מארז שהוא מרכז משק בכיסופים. בחוק החקלאות שנדחה, יש לומר, על-ידי ועדת השרים, ההתקוממות של האוצר הייתה על סוגיה מעניינת. אפילו על ההגדרה, ולא היו שם עלויות של מים אלא מים, החקלאות מתוקף חשיבותה, חשוב שתקבל מים במחירים סבירים. על המונח "סבירים" לא הייתה הסכמה שמא זה מבטא מחיר גבוה מדי. היו סוגיות אחרות של יכולת התארגנות - -

יש גם ויכוח על השרים הסבירים.

הדיון הוא לגופו של עניין ואנחנו נמשיך, ניקח על עצמנו לנסות להמשיך ולקדם את האווירה הערכית הזאת.

אני אבקש מעמית, מזכ"ל תנועת המושבים, יושב-ראש התאחדות חקלאי ישראל, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הדיון החשוב. קודם כל, ביחס לתכנית – ייאמר לזכות אסף ולזכות המנהלת שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה וליווינו את הכנת התכנית ונשאלנו על הצרכים, ובסופו של דבר היא יודעת לתת מענה בשלל העוגנים שצריך לחזק בתוך האזור בחקלאות בעוטף. וכמובן, כמו שנאמר פה, המבחן של התכנית יהיה ביישום שלה וביכולת של החקלאים לנצל אותה. לכן אני אומר גם לאסף שזה לא מספיק שנדבר פה אלא צריך לרדת לשטח ולחשוף בפני החקלאים את ההזדמנויות שהתכנית מייצרת עבורם ולתת להם את האפשרות לנצל. זה לגבי התכנית.

אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שהוועדה יכולה לחיות עם המצב שהחבל מבחינה חקלאית קטוע ומתוחם ל-0-7. אני חושב שהחבל מבחינת החקלאות, ואם נאמר פה יותר מפעם אחת שאין שאלה שהציר המרכזי של עוטף עזה, גם כמי שנולד בעוטף, ברור שזה החקלאות לצד הקהילות, וההזדמנות שלנו לחזק את האזור הזה גם באוכלוסייה חדשה וגם להחזיר את האוכלוסייה הקיימת מתחילה ונגמרת בביסוס החקלאות והחיזוק שלה באזור. ובאזור הזה יש הרבה מאוד חקלאים שהם צמודי דופן ל-0-7, נקרא לזה ככה. ואגב, אני כבר אומר שגם אנחנו, כתנועה, בטח לגבי המושבים שהוצאו, שנמצאים 7,100, 7,200, אנחנו לא השלמנו עם ההחלטה כרגע לא להכליל אותם בחבל תקומה, ואנחנו גם הולכים לגבש עתירה לבג"ץ. זה נכון על אחת כמה וכמה לגבי החקלאות כי לא יתכן שחקלאים שנמצאים באזורים האלה לא יקבלו את התמיכה, את החיזוק ואת הביסוס של מנהלת תקומה.

אני חושב שגם הוועדה פה צריכה לצאת בקריאה – כרגע אנחנו דנים בחקלאות, יש פה הרבה נושאים שבאזורים האלה לא יקבלו את התמיכות של המנהלת אבל לפחות לגבי החקלאות חייבת לצאת מפה אמירה של הוועדה איך לייצר את המצב שבו גם חקלאים שלא נמצאים בתוך החבל עצמו ידעו לקבל את התמיכות, את המענקים, וליהנות מכל מה שאפשר על מנת לחזק אותם ולבסס אותם ולהגדיל באותם מושבים וקיבוצים את החקלאות, או לתת לזה מענה, אורן דיבר על זה, מנכ"ל משרד החקלאות, מבחינתי לתת איזה מענה משלים על-ידי משרדי הממשלה לתכנית שהיא תכנית נלווית לעבודה שמנהלת תקומה עושה אבל אי אפשר להשאיר את החבל כשחלקו מקבל וחלקו, שמתמודד עם אותם אתגרים ואותם סיכונים ואותם צרכים, יישאר בלי מענה.

תודה רבה, עמית. הערות חשובות מאוד.

אורי, אתה רוצה לדבר? אורי דורמן, מזכ"ל חקלאי ישראל. אחר כך אני אבקש מאיציק, אתה תרצה? איציק הוא מנכ"ל מרכז השלטון האזורי שמאגד את המועצות האזוריות בכלל הארץ ובפרט - - - של העוטף. בבקשה.

תודה. אני מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני מודה על הדיון החשוב מאוד ועל כל הפעולות שנעשות. בחבל תקומה אנחנו גם נמצאים בקשר די טוב ומתמיד עם המנהלת, ואני חושב שאסטרטגית ההחלטה מבחינת החקלאות על הקמת מנהלת תקומה זו דוגמה וזה צעד ראשון והזדמנות להעביר את החקלאות ממקום של התגוננות למקום של צמיחה. ואם הפעולה הזאת תצליח, אני בטוח שזה יקרין על שאר אזורי הארץ, ואפשר יהיה ליישם את אותו דבר באזורים נוספים, לי לפרט כרגע אבל אני חושב שזה מה שצריך לעשות כי החקלאות נפגעת באזורים נוספים ובכלל, במדינת ישראל.

אני רוצה להעיר שלושה דברים - -

בקצרה בבקשה.

מאוד בקצרה, אי אפשר בלי: 1. מחירי המים – מחיר המים צריך לרדת וזה צריך להיות חלק מהעניין של התכנית הזאת כי אי אפשר בלי גורמי הייצור ומחר השפד"ן חייב לרדת. אני לא אכנס לפרטים, יש פה הרבה אנשים שמכירים אותם, אנחנו חושבים שהוא צריך לרדת לשקל, גם הגשנו הצעת חוק בנושא הזה. היה אפשר לפטור אותנו מהצעת החוק אם היו מכניסים את זה בתוך ההחלטה הזאת.

הנושא של עלות עובדים זרים – ציין כאן אסף שהנושא הסתדר. יושב כהן משה, צריך להוריד את העלות. שוב, אני לא אכנס לפרטים, צריך להוריד את העלות של העובדים הזרים. הייתה החלטת ממשלה בשבוע שעבר, משהו מתחיל להסתמן בכיוון אבל זה נושא סופר מרכזי, ועובדים זרים זה גורם ייצור.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד – מסתובב לנו מעל הראש כאן, בבית הזה, איזה חוק שעבר בקריאה ראשונה, שקוראים לו חוק ההגנה על בריאות הציבור. האיום הגדול ביותר של החוק הזה זה על החבל הזה. אני מודיע את זה פה. צריך מיד לעצור את הדבר הזה, להוציא את החקלאות מהחוק הזה כי אחרת כל מה שאנחנו עושים פה וכל מה שאנחנו מחליטים וכל העבודה הנהדרת של אסף ושל משרד החקלאות – לא צריך את זה, תרד לטמיון כי אי אפשר יהיה לגדל תפוחי אדמה. אי אפשר יהיה לגדל גזר ואי אפשר יהיה לגדל מטעים. לכן, את הרעשים האלה צריך לקחת בחשבון - -

אנחנו לוקחים את זה כפרומו לוועדת הבריאות נדמה לי מחר. בואו, אל תחמיצו.

אני מתכונן עכשיו. אז אלה הדברים ובאמת, תודה רבה.

תודה רבה. אני אבקש מאיתן, שהוא יו"ר פורום חברי הכנסת לשעבר שנמצאים כאן.

גם הסגן נמצא פה אבל אני נותן לו את הבכורה.

תודה רבה, אני אגיד שני משפטים: 1. חלק מהחולשה של עוטף עזה, שתקומה נדרשת לטפל בה זה תוצאה של הזנחה שלה רבה שנים אחורה. צריך להגיד את האמת. הייתי עוזר שר הביטחון בתקופות של מבצעים, שאלו אותי: מה עושים? אמרתי שרק מי שחזק בשגרה יכול לעמוד בחירום. החולשה של הצפון והדרום היא חלק מהזנחת ממשלות קודמות לא רק בחקלאות אלא גם בדברים אחרים כולל מיגון, ואני לא רוצה לחזור על הכל.

ב"גולני" היה כתוב על הקיר, הייתי שם כמה שנים: "קשה באימונים, קל בקרב". זה ליווה אותנו מגיל 19, אחרי שנת שירות. אותו דבר פה – מי שחלש בשגרה, לא יכול לעמוד בחירום. זה אחד מההסברים לפינוי שהפך מאילוץ למדיניות, הפינוי בשתי הגזרות.

ועכשיו, מוטלת פה החובה לא רק על תקומה אלא על משרד החקלאות, לחזור לתפיסה שאומרת: תכנית לאומית רב-שנתית לחקלאות כמו ביטחון בחינוך וכמו דברים רב-שנתיים. אם מה שתקומה תעשה יהיה פלסטר, אז אולי זה לא יועיל הרבה. אם זה יהיה חלק ממדיניות ממשלתית שלא קיימת בשנים האחרונות, אז אולי נהפוך את המלחמה הבלתי נורמלית הזאת שנכפתה עלינו מאיום להזדמנות.

אני רוצה לומר מילה על המים, שאני מייצג את אגודות המים גם באזור הזה ובכל הארץ: מים זה משאב לאומי של תנאי הכרחי לקיום של אנשים, של טבע, בטח של חקלאות. צריכים להביא לידי ביטוי את היכולת לשקם את האזור וגם להפוך אותו לאזור עם צמיחה, שבלי מים זה לא יכול לקרות. המשמעות היא לא רק מחיר המים אלא התשתיות הלאומיות וכל מה שמתלווה. ואני הולך להגיד עוד מעט בוועדה לביקורת המדינה שדין מאגר קולחים הוא כדין מט"ש אבל מול ראשי הרשויות, הממשלה נכנעת כי אי אפשר לקבל היתרי בנייה בלי לבנות את כל התשתית של הביוב. דלית זילבר אמרה: מי שלא בונה מט"ש זה כמו מי שבונה בית בלי בית שימוש. אין אפשרות לקבל היתרי בנייה בלי פתרון לקולחים. אז הממשלה הבינה בצד של העירייה, היא לא מבינה מה שנגיד להם עוד מעט, שאנחנו לא ניקח את הקולחים יותר. תשתו את הקולחים, תזרקו את זה לים. אנחנו לא ניקח קולחים ונממן אותו, והשפד"ן הוא סוג של קולחים. בשפד"ן ירד המחיר בחודשים האחרונים לא בגלל הממשלה כי כפינו את זה על הממשלה. המחיר ירד ב-24 אגורות וזה הרבה, מקבלים עכשיו את ההחזר.

כמו שנאמר, הגשנו הצעת חוק למחירי המים. אם הממשלה לא תבין שהמים זה משאב לאומי – משפט אחרון: בעוטף עזה מקבלים קרקע בחינם וזה בסדר גמור. בזכות ההטבות מתגברים על החששות ובתפיסה בשנים קודמות בין מבצע למבצע היה גידול, בין היתר גם בזכות עלויות נמוכות או קרקע בחינם ביישובי העוטף, בוודאי צמודי הגדר. המקום היחידי שלא מחילים עדיפות לאומית ולא את ההטבות שקשורות לאזורי פיתוח זה בתחום המים. למה? כי רשות המים, הממשלה הקימה איזו רשות עצמאית - -

קונספציה.

יכול להיות. ואנחנו דורשים, וזה חלק מהתפיסה של החוק שהונח ותגידו את זה לשר האוצר. אם אתם מדברים, אז מותר לקחת בחשבון גם במים. ומה לעשות? כל החקלאות הישראלית, בוודאי זאת של המלחמה, היא לאורך גבולות המדינה, וכשנותנים קרקע בחינם וראש רשות שואל איך הוא עושה פיתוח? המנהל מממן לו גם את הפיתוח ולא בלי חלק השבחה.

איתן, סיכום.

לסיכום – אני אומר שמי שרוצה לחזק את היישובים צריך לדעת שזה לא מבצע חד-פעמי, זו תפיסת עולם שהשתבשה במדינה הזאת בשנים האחרונות. דבר שני, אין פיתוח ואין חקלאות בלי מים, ואין מים בתנאים הקיימים וחייבים לשנות את זה. תודה. לחיים.

תודה. שתה מים. אגב, בחוק שתקומה אמורים להגיש לכנסת יש אולי את הסעיף הכי חשוב, זה הסעיף של הליכוד הלאומי, עדיפות וליכוד לאומי - -

זה נכון גם על מים.

- - וזה בוודאי יאפשר לרשות המים לפחות להשתחרר מאיזה כבלים משפטיים.

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני אהיה קצרה: אנחנו מדברים על שיקום ופיתוח חקלאות בחבל תקומה, וברור לכולנו כאן, בשולחן הזה, שלא תהיה תקומה אם לא יהיה חבל תקומה, אם לא תהיה חקלאות. איתן אמר: חקלאות כאן, מולדת כאן, אנחנו כולנו מסכימים לזה.

אני חושב שכשאסף ציין את חמשת האדנים אז צריך להבחין בין ה"כאן ועכשיו" ולבין הארוך טווח כי מחקרים והשקעות, יש את הארוך טווח. אנחנו צריכים כאן ועכשיו להיות מסוגלים שהתכנית תהיה אופרטיבית, ואני קוראת ומצטרפת לקריאה – חייבים לצמצם את התשומות לחקלאות בדרך כזו או אחרת. כל מה שאפשר לסייע בכוח אדם, בטח במים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תיכנס לקבוצת המדינות שמסבסדות תשומות בחקלאות אם ברצונה לשקם את חבלי הארץ הזאת.

אז זה קשור למים, זה קשור לפסולת, לניקוז וכמובן לכוח אדם. לא דיברת באדנים על כוח אדם אבל אני מבינה שזה גם מטופל. אז באמת בשני צירים, וכשמדברים על כל-כך הרבה כסף, הייתי מבקשת שבפורום הזה גם נראה מה המנגנונים לבקרה ולפיקוח, שאכן הכספים בסוף מוצעים באופן מושכל, בטח כשמדברים על מחקרים, איך זה מנוהל. אני חושבת שנכון יהיה לקיים דיון סביב מנגנוני הפיקוח והבקרה של כל הכספים הגבוהים האלה אחרי שנבטיח שזה יוטה וימוקד לתחומי התוכן שהוצגו כאן.

תודה רבה על הדיון, אדוני.

תודה. אנחנו נמשיך לעקוב. חבר הכנסת בן ברק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שבסך הכל הדברים מתנהלים או יש תכנית ויש לזה תקציב. הפיצויים הולכים לפעמים פחות טוב, יותר טוב אבל הולכים ואתם עושים עבודה טובה בתקומה. אבל אני חושב שכל חקלאי בארץ שאתם תדברו איתו יגיד לכם: תן לי מחיר מים הוגן ואל תיקח כל מיני היתרים על עובדים זרים ואני אדע להסתדר, תודה רבה. ואם רוצים לקדם את החקלאות בארץ, צריך להעביר את חוק המים כדי שהמים לא יובאו לחקלאות וצריך להתיר את כל המגבלות ואת כל הכלים ששמים על עובדים זרים. לספק עובדים זרים במחיר סביר ומים במחיר סביר וכל השאר, אנחנו החקלאים נסתדר. אל תפריעו, זה הכל. תודה.

אלון, לפני שנה עבר בקריאה טרומית חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. אולי זה המקום לבקש לדון בחוק הזה, שבא להשוות את התפיסה של חוק עידוד השקעות הון בחקלאות ברוח דומה לתעשייה. אז זה עבר בקריאה טרומית לפני שנה ורבע, אז בואו נקרא לזה פה, בוועדה הזאת, ונתחיל לטפל בחוק הזה.

המנהלת חושבת שזה עבר לכספים, זה היה בדיון.

אני לא יודעת, צריך לבדוק.

יקודם.

דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי, בבקשה.

קודם כל, אני מצטרף לדברים של קודמי. אני רק אעיר לחברת הכנסת מטי הרכבי – אני מעדיף לא לקרוא לזה סבסוד אלא קוראים לזה תמיכות - -

תמיכות, מקבלת.

דרך אגב, במים הכל מעוות כי לו היינו במים עושים את הבדיקות האמתיות אז היינו רואים שמשיתים על החקלאים הוצאות - -

זה קונספציה של משק סגור.

זה לא רק קונספציה כי מה שאמר כאן איתן ובצדק, משיתים על החקלאים את מה שהעירונים עושים. מי שמזהם הוא זה שצריך לפנות, והיו צריכים להביא את זה במחירים הגיוניים ולא במחירים האלה.

אני רוצה לדבר על דברים נוספים שלא עלו כאן. אני גם מצטרף למה שאמרת ממש בדברים האחרונים שלך כי אני חושב שחוק עידוד השקעות הון הוא גם הוסכם על-ידי רשות המיסים, גם על-ידי משרד החקלאות והוא בשל לחלוטין וסתם תקוע כאן, בכנסת. הוא היה יכול להיות מאוד משמעותי מהבחינה של מיסוי, הקלות במס והטבות שהיה יכול לעודד אותם לעשות חקלאות. הבעיה המרכזית של החקלאים, עם כל ההטבות שמדברים כאן ועל הכספים שאני מקווה שיגיעו, בסופו של דבר חקלאים גם צריכים להתפרנס בשורה התחתונה. אז אלה דברים מאוד משמעותיים ולמשרד החקלאות יש אפס תקציב להשקעות. אני מקווה שהמצב ישתפר אבל יש תקציב לתקומה ואני מקווה שזה משהו שיגיע.

יש דברים נוספים שהם יכולים לסייע – הנושא של חוק ההתיישבות. החוק עדיין בעייתי מאוד מבחינת היכולת לייצר שיתופי פעולה אפילו בין חקלאי שהוא חבר אגודה לבין הבן שלו, שהוא לא חבר אגודה, שרוצה לעבוד איתו – זו הפרה של חוק ההתיישבות לכאורה. אלה דברים שכבר מזמן דובר עליהם והיה צריך לתקן אותם ולהתאים אותם למציאות של היום ולאפשר אותם במתווה הרבה יותר קצר ומצומצם. אלה דברים שהם בידינו, הם לא קשורים רק לכספים, הם קשורים להחלטות אופרטיביות שצריך לקבל אותן במשרד החקלאות.

גם נושא של מהי חקלאות? היום משרד החקלאות קובע מהי חקלאות אבל יש עוד גוף אחר שלא נמצא כאן, בחדר הזה כנראה, והוא מדינה בתוך מדינה והוא מתערב עם דברים שהוא לא צריך להתערב בהם. הגוף הזה אמור לנהל את הקרקע במדינת ישראל ולא להתעסק בשום דבר אחר אבל הוא מתערב בנושא של תיירות ובנושא של מהי חקלאות ובנושא של מהי בריאות ובכל מיני נושאים אחרים. אני חושב שצריך לשים קץ לעניין הזה ולקבוע שמי שקובע מהי חקלאות, וצריך להגיד מחדש מהי חקלאות כי בחוק התכנון והבנייה, אני מזכיר כאן, יש הגדרה שלילית של מהי לא חקלאות, ובגלל זה גם יש פסקי דין נוראיים כלפי חקלאים שמנסים לייצר חקלאות מודרנית. יש כאן עבודת מחקר של הכנסת, שמראה את מה שאני מתאר אבל שום דבר בינתיים עוד לא תוקן. זה גם אמור לסייע לחקלאים כי חקלאים לא יכולים להתפרנס רק מהחקלאות ההיסטורית שהייתה. הם צריכים את הנושא של השימושים הנלווים וכל מיני דברים שיכולים לסייע להם לחקלאות מודרנית ותיירות חקלאית וכדומה.

דבר כמעט אחרון זה הנושא של המכירה הישירה – כשחקלאי רוצה למכור לרמי לוי או שופרסל, אין שום בעיה אבל אם הוא רוצה להקים בסטה ולמכור תוצרת חקלאית, למרות שזה אולי מותר מבחינת חוק התכנון והבנייה, מבחינת המינהל זה אסור. אלה דברים שצריך לתקן אותם, זה לא יכול להיות שהדבר הזה יימשך כאן. אנחנו מדברים על דברים אופרטיביים שלא קשורים רק לכסף, הם קשורים להחלטות ואפשר לקבל אותן.

דבר אחרון שאני מציע לכל הגורמים כאן: תראו, החקלאות מזדקנת. צריך לעשות כאן פעולות להכניס כאן חקלאים צעירים ולעודד אותם. זה צריך להיעשות לא רק במשאבים אלא גם חייב להיות כאן ליווי של הדרכה וליווי אופרטיבי של אנשים צעירים שייכנסו למעגל הזה. אנחנו רגע לפני. גיל החקלאים הוא נוראי, מבחינת הגיל כמובן, ומספר החקלאים מצטמצם. יש לנו כאן הזדמנות להפוך את הלימון ללימונדה אם תיעשה עבודה משותפת של כל הגורמים.

תודה רבה. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מברך על הדיון. אני לא רוצה לחזור על הדברים החשובים שנאמרו, אני רק אומר שאנחנו, בוועדת הכספים, העברנו את מתווה הפיצויים, אני חושב שבחודש נובמבר, כאשר כמו שציינת בצדק, המתווה לחקלאות היה שונה גם מבחינת המרחק הגיאוגרפי וגם מבחינת שיעור ההוצאות לזכות, אבל הידע והניסיון נמצאים אצלכם. מאז עברו כבר חמישה, שישה חודשים ואני מקבל הערות גם מחקלאי הדרום וגם מחקלאי הצפון, ואם צריך לשנות ולדייק, אל תהססו לפנות אלינו, לחברי ועדת הכספים ואנחנו נעלה את זה וגם נתקן במידת הצורך. תודה.

תודה.

ולדי, הבקשה לקיים דיון בוועדת שרים על חוק המים נמצאה בעצם - - - צריך לראות שוועדת הכספים מקדמת את זה בוועדת השרים.

תודה. רם שפע, חבר כנסת לשעבר, מייצג התנועה הקיבוצית.

חבר הכנסת שוסטר, תודה על הדיון ובעיקר על ההבנה שלך של המשמעות של הצורך לעקוב אחרי כל מה שקורה בחבל הארץ הזה, וטוב שגם הצפון הוזכר פה.

שלוש הערות כלליות על התנהלות ממשלתית בהקשרים האלה כי בעיני יש פה הרבה אנשים שמבינים הרבה יותר ממני בפרטים וגם בסוף, אסור לנו לצלול לפרטים כשאנחנו מדברים על תכנית כל-כך גדולה ולאורך כל-כך הרבה שנים.

הסכמתי להרבה מהדברים שאיתן ברושי אמר כיו"ר, אבל על דבר אחד אני רוצה לחלוק: זה לא שאין מדיניות, וחשוב לי להתעכב על זה – יש מדיניות חד-משמעית של כל הממשלות האחרונות בישראל כלפי החקלאות. לצערי, זה היה גם בממשלה שאני הייתי חבר בקואליציה שלה, אני אוהב את חברי באוצר שעובדים שם כבר הרבה שנים אבל המדיניות היא מאוד ברורה, היא הייתה לפני והיא גם עכשיו ולצערי בינתיים לא נראה לי שהיא הולכת לזוז. המדיניות היא שהחקלאות היא דבר שלאט לאט צריך לעבור מהעולם, ה - - - של היבוא – אני מזכיר לכם שהצעקות שלנו על תורכיה לפני שנתיים, אתם "הורגים", סליחה על הביטוי, את הצפון והדרום בגלל שאתם נותנים לייבא מתורכיה ואתם לא נותנים להם את מה שהם צריכים, אז צחקו עלינו וזלזלו בנו והיינו צריכים להגיע לטבח הנורא של ה-7 באוקטובר כדי שאותה רפורמה בזויה שהייתה, סליחה, תרד מהפרק כי אז גילינו שבאמת אי אפשר לחיות בחבל הארץ הזה בלי חקלאות.

אז נכון, אנחנו מדברים פה בצדק על כל הפרטים אבל זה האירוע הגדול. וגם אם יושבים במשרד החקלאות אנשים כמו אורן וגם השר דיכטר, שאני כן חושב שבהקשר הזה תפיסת העולם שלו שונה, זה פשוט לא יעזור. אנחנו מדברים על חוק המים – מה חוק המים? כל עוד האוצר לא באמת רוצה שישפיעו לו או על רשות המים – בסדר, גם בהקשר של האוטונומיה פה בהקשר של המים, על המדיניות של המים אז זה לא ישתנה. אנחנו יודעים את זה, שנים אנחנו נאבקים וזה לא יקרה. זה לא יקרה עד שלא תשתנה באמת התפיסה. לצערי, כרגע אני לא רואה שום שינוי במדיניות הזאת למרות שחרב עלינו עולמנו באופן אמתי, ועדיין אני לא רואה שינוי דרמטי.

נקודה שנייה היא מס רכוש – גם, אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל בעיני חשוב לזכור שאנחנו בחטא היסטורי על זה שהחוק לא שונה בתחילת הדרך אחרי מה שקרה באוקטובר כי כל מה שתיארת, גם המסלול האדם וגם הוורוד וגם הכסף התוספתי שתקומה ישימו, בין אם לחקלאות ובין אם בהקשרים האחרים, המיליארד וחצי אם אני לא טועה, בסוף זה לא יצליח באמת לכסות את הנזקים. הפערים שאתה מדבר עליהם לא יכוסו במלואם בגלל שהחוק לא מותאם למציאות.

אני רק רוצה להזכיר למי שפה – זה בסדר גמור שיש תכניות וישבת עם הקיבוצים או עם המושבים ועם שדרות – זה אחלה. המציאות היא – עזוב שהכסף עוד לא הגיע, המציאות היא שגם בעוד כמה חודשים לא תצליח המדינה באמת להחזיר את הערכים שנפגעו. אני אגיד בסוגריים - יושב פה ממלא מקום מועצת שער הנגב – אנחנו חודשים צריכים להעריך את הנזקים בחקלאות ובבתים ועכשיו, לפני שבועיים, הצבא משיקולים שלו חזר להילחם בצפון הרצועה, אז מה קרה? שוב חירבו חקלאות, חירבו את בתי הילדים שנכנסו לישון שם, הכל עוד פעם. אז כל מה שנעשה בחודשים האחרונים, תקן אותי אחרי זה יוסי, צריך עוד פעם לעשות. אני לא רוצה להגיד מה קורה עכשיו באשכול, אתם יודעים טוב יותר.

ולכן, הכספים שיוקצו פשוט לא הולכים להספיק. הם לא הולכים להספיק לא לבתים, לא לערכים שהיו לכם בבית ולא לערכי קיום החקלאות בוודאי, זה גם חשוב להגיד.

הדבר השלישי – אני נאלץ באופן חריג לחלוק מעט על ידידי עמית יפרח, לא באמת - -

לא באמת ידידך.

ברצינות – אני מאוד מסכים שצריך להבין שאי אפשר להתייחס בכזאת נבדלות דרמטית בין מי שנמצא ב-7,100, 7,200 אבל גם פה, אנחנו נכנסים לתוך הצינור הממשלתי כי מה עשו לנו? הקצו 18 מיליארד שקלים לחבל, ואז אמרו: אויויוי, אולי תבוא חוות דעת של משרד הביטחון שתרחיב את החבל, ניקח ארבעה מיליארד שקלים מתוך התכנית ונשים בצד. אם עד סוף שנת 24 הממשלה תחליט להרחיב את החבל אז אני אקצה את החצי מיליארד האלה ליותר אנשים. זה מה שהולך לקרות.

אני חושב, ואני מזכיר שהתערבנו על זה, שהארבעה מיליארד האלה לא יגיעו לחבל, אבל גם אם הם יגיעו, ובתקווה החבל יורחב, יוקצה פחות כסף. ולכן, גם פה אני רוצה להזכיר לנו מה שהממשלה באמת צריכה לעשות, זה להוסיף כסף שהוקצה מראש, את ה-18 מיליארד שקלים לחבל הזה, ואם מחליטים להרחיב אותו, אז להוסיף כסף. זה הדבר הראוי לעשות וצריך לזכור את זה.

אם הכסף יוצא, חלק ממנו, על יישובים אחוריים, עדיין אני ניצחתי בהתערבות.

מה פתאום? דיברנו על זה שבתוך השבעה קילומטר לא יקבלו, וזה מוקלט.

לא, לא, אמרת שלא יגיע כסף. אני אומר שהממשלה הזו והבאה ירכזו את מה שצריך כי אין מצב, לא הייתה תכנית שלא בוצעה. החידוד היה חשוב.

אין בעיה. תודה רבה.

תודה. יוסי, בבקשה, מ"מ ראש מועצת שער הנגב.

דווקא בהתערבות הזאת אני בצד של שוסטר. אני אדאג שהארבעה מיליון האלה יגיעו גם אם נצטרך להרים את המדינה.

אני מוכן להפסיד בשביל זה.

רק נהיה כתף ליד כתף כדי לדאוג לזה.

קודם כל, באמת אני מברך על הדיון. אלון, לא צריך להסביר לך מה החשיבות של חקלאות בחבל הארץ שלנו, מה החשיבות בערכים. בעצם אנחנו לא גרים שם רק כי הקרקע זולה, בסדר? אנחנו גרים שם כי אנחנו ציונים ואנחנו האנשים עם הערכים הנכונים, וב-7 באוקטובר גם הוכחנו. בסדר, הקרקע זולה –צ'ופר, מסכים. הטבות מס – צ'ופר, מסכים. זו לא המהות שלנו.

לגבי מה שנאמר פה על ערכי כינון, ואני מתייחס לרשות המיסים – כמו שנאמר פה נכון על-ידי רם, צה"ל חזר לאותם מקומות, וקרקע שעכשיו יש עליה עשרות או מאות טנקים, זו קרקע שלא תהיה שמישה לחקלאות בעשורים הבאים. יש פה אנשים שהם חקלאים ומבינים בזה קצת יותר ממני. גם על זה צריך לחשוב היום. כל מה שהיה בחודש האחרון החזיר אותנו אחורה, הן ברמה הביטחונית, הן ברמה הכלכלית ואני לא מתבייש להגיד – גם ברמה הנפשית.

אז גם ערכי הכינון שאולי היו נכונים לשעתם – אחלה. מבחינתי, נאמרו פה מילים מאוד גדולות ואני יודע כמה אתם עובדים קשה בתקומה, הייתי שם לא מעט שעות. אני רוצה לוודא שאין פער בין האמירות לבין כמות החקלאים שאכן ראו שקלים בחשבון. כלומר, מי פוצה? מי אכן פוצה? בין המילים הגדולות ש"נפצה וניתן ונעביר", אני רוצה לראות שאנשים אכן מקבלים את הכסף, אני לא בטוח שזה המצב במציאות, יש פער גדול מדי במהירות התגובה. חקלאי שעכשיו אין לו כסף לקנות זרעים לעונה הבאה זה חקלאי שהושמדה לו לא רק העונה הזאת, הושמדה לו כל השנה הבאה ועל זה צריך לתת את הדעת במהירות התגובה שלכם כרשות מיסים או בכלל.

לגבי מה שעמית אמר לגבי ה-0-7 – כולנו מכירים, אנחנו באותה דעה שצריך לעשות איזה שהוא מדרג, איזו שהיא דיפרנציאציה בין היישובים. אי אפשר, המועצה שלנו לא נעצרת ב-0-7 ואלון, אתה יודע את זה הרבה יותר שנים ממני. זה לא נעצר, צריך לתת על זה את הדעת כמו שנתנו לאשקלון חוק מיוחד עם כספים מיוחדים שצבועים בחוק או לנתיבות או לאופקים, צריך לחשוב רגע, אולי לחקלאות ב-0-7, מתוך כספי תקומה, לבוא ולהגדיר שזה לא במנדט של תקומה כמו שדברים אחרים לא במנדט של תקומה, ואני מכיר היטב את החוק, נאלצתי לקרוא אותו יותר מפעם אחת, צריך לחשוב על איזה שהוא פתרון שכן מאפשר לחקלאי גד"ש שנמצא ב-7,200, הוא עדיין גד"ש שמגדל חקלאות בעוטף עזה. זה לא אישית, אסף. אני אומר שצריך לחשוב על זה, אולי בבניין הזה לחוקק איזה שהוא חוק, איזו שהיא תקנה שיודעת לעזור לחקלאים מחוץ ל-0-7 כי גם השטחים שלהם – זה שיישוב ב-0-7, זה לא אומר שהשטחים שלו לא ב-0-4 וצריך להיות ערניים לדבר הזה. יכול להיות שגד"ש אורן או לא אנקוב בשמות, הקרקעות שלו ב-0-4 או ב-0-2 או ב-0-1. כמו שכולנו יודעים, אנחנו מגדלים עד המטר האחרון מהגדר של עזה, ואנשים אמיצים שיושבים שם על כלים חקלאיים יושבים ופוחדים ועדיין עושים את העבודה שלהם כמו גיבורים אמתיים.

אם אנחנו לוקחים רגע את החקלאות, נאמר פה על-ידי איתן יותר מפעם אחת – מים, מים, מים. יש פה את מנכ"ל החברה הכלכלית שלי, שיושב איתי כל יומיים כי תחנות השאיבה שלנו קורסות, פשוט קורסות. הן בדרך להיגמר. ברגע שלא יהיו תחנות שאיבה, לא יהיה קיום למגורים בשער הנגב.

אני מדבר עם רשות המים, והתשובה שאני מקבל: אין לי כסף - -

טוב, זה חלק מהתכנית. יתנו כמה מיליארדים לתקומה אז אפשר משם.

אז אלון, אחד הדברים בתקומה, שלא הופנה כסף - -

אבל לא על חשבון המיליארד הזה.

לא, רגע, בוא ניקח את - - - אבל אני בא ואומר שצריך להיות שיתוף של כל תחנות השאיבה. אם תוך שנה, שנתיים, שלוש, התחנות האלה קורסות, אין לנו איך להמשיך לחיות. אני אשמח לשלוח לך מכתב מסודר, מייל מסודר על הסיפור הזה. מה שאני שומע מחזי באופן תדיר, שנינו – אין לי כסף.

האוצר אומר לחזי: עד שאתה לא מעלה את מחירי המים, לא תקבל כסף להשקעות. וכך הוא "תוקע" גם את כל הארץ אבל קודם כל אתכם. חברי הכנסת הלכו למקום אחר אבל צריך לתת להם מכה בראש כי אחרת זה לא ייגמר רק במילים.

אני פה, אתה יכול לתת לי.

זה מה שאמרה מטי – משק סגור.

זה חייב להשתנות.

זה לא המנדט של הוועדה הזאת אבל כמו שאני כראש רשות - -

דווקא כן.

לא, המשפט הבא שלי: כמו שאני כראש רשות הנחיתי שלא ייכנס מוצר אחד תוצרת תורכיה למועצה, מדינת ישראל יכולה להחליט לטובת חקלאי המדינה שלא ייכנס ייבוא. לא ייבוא בהיצף ולא ייבוא בכל מיני מילים מכובסות כי פשוט גורמים לחקלאים לקרוס.

אני מבקש מיגאל גורביץ' שממונה על האסטרטגיה בתקומה להרגיע אותנו.

נעשה רגע סדר עם החמישה מיליארד והגדרת החבל וכן הלאה: ב-10 בדצמבר הממשלה החליטה להקצות 19 מיליארד שקלים לטובת חבל התקומה, ובאותה נשימה גם להגדיר את חבל התקומה כ-0-7 ק"מ. אכן, בהחלטת ממשלה 1699 מה-17 באפריל, מה שקרה זה שחמישה מיליארד שקלים מתוך ה-19, כפי שאמרת אדוני היושב-ראש, נשארו בצד אבל אני אגיד בהקשר של חקלאות, כמו שאסף הציג פה – בסופו של דבר, 50% מתקציבי החומש שהיו מתוכננים מלכתחילה הצלחנו להכניס לשנת 24, והלוואי ובאמצעות השותפות פה עם משרד החקלאות והרשויות וכולם אנחנו נצליח לבצע, ואנחנו נצליח.

אכן, החל משנת 25 אנחנו נכנסים לבעיה כי למעשה החל משנת 25, אם לא יעבור חלילה חוק התקומה עם אותו סעיף ניקוד לאומי שציינת ולא תעבור החלטת הממשלה הנוספת שנדרשת לעבור עד סוף השנה והתנאי לשניהם הוא הגדרת החבל, אז תיווצר הבעיה, ויפה שנידרש לזה שעה אחת קודם ולא נחכה ל-31 בדצמבר.

נקודה נוספת – בסופו של דבר, אותם מיליארד שקלים שאסף דיבר עליהם ובכלל, כל ה-19 מיליארד, כשאנחנו תכננו על 0-7 ק"מ, אנחנו לא תכננו שיתווספו רשויות נוספות על חשבון אותו תקציב, וצריך להבין את המשמעות של זה. כלומר, אם בסופו של דבר תתקבל כאן עמדה, בין אם בממשלה ובין אם בכנסת, להרחיב את הגדרת החבל, יש לזה גם משמעויות תקציביות או שכולם יקבלו הרבה פחות.

רק תיקון – החבל הוא לא 0-7. ה-0-7 זה חלק בחבל.

בסדר, ברמה המשפטית, איך שהממשלה הגדירה אותו.

יגאל, רק לתקן את ההיסטוריה: אנחנו, כראשי רשויות, מהשנייה הראשונה ולא מהדקה הראשונה דרשנו שחבל תקומה לא יהיה רק 0-7. בוא נדייק את הדברים. דעתנו, לצערי, לא התקבלה אבל זאת המציאות.

רק להבין משהו שהוא אמר: אם עד 24 לא תעבור החלטת הממשלה על אותם חמישה מיליארד, אז הכסף הולך?

לא, הוא לא הולך, הוא משוריין. הממשלה אישרה את כל ה-19 מיליארד אבל בסופו של דבר, כדי לממש בפועל את אותם חמישה מיליארד צריך החלטת ממשלה נוספת.

אבל כתוב שם שהיא צריכה לעבור עד סוף 24.

נכון.

אז אני שואל: אם היא לא עוברת, הכסף לא יהיה או שיש כוונה ממשלתית להעביר כי אתה יודע מה קורה באוצר כשיש כסף שלא עובר.

יש בהחלט כוונה ממשלתית להעביר.

אלון, אם אפשר ברשותך עוד הערה אחת, דבר שלא דיברנו עליו: בסוף, העוטף בנוי גם מנתיבות וגם משדרות, ויש כוונה - -

לא עמית, לא. העוטף לא בנוי - -

לא, לא על ה-0-7, תקשיב רגע מה אני רוצה להגיד, בסוף תסכים איתי: יש כוונה מצד המדינה, מצד המנהלת, לקדם ולפתח את שתי הערים האלה בתכנון שהוא מאוד מאוד משמעותי, שבסופו של דבר גם גולש ומגיע ולפעמים גם במקום קרקע חקלאית. אז גם כשמדברים על חקלאות ורוצים להמשיך ולחזק את החקלאות בעוטף, צריך לזכור שצריך לאזן בין הצורך לפתח את הערים האלה, ואולי הייתי חושב גם להשקיע הרבה יותר בהתחדשות עירונית מאשר לפגוע בשטחים החקלאיים שמפרנסים את העוטף כי אז, עם כל התכניות האלה, לא יהיה אפשר לממש אותן כי לא תהיה קרקע חקלאית. אז גם פה צריך למצוא את נקודת שיווי המשקל ששומרת על החקלאות ומאפשרת גדילה מידתית ונכונה במקומות הנכונים גם בנתיבות וגם בשדרות.

תודה רבה. הערה חשובה, נתייחס אליה.

אני אשמח לעזרה בותמ"ל שדרות, שלוקח את הקרקעות - - -

יותם בבקשה.

תודה. אני מקיבוץ גבים, שער הנגב, ומנהל את מרחב דרום בחברה להגנת הטבע. אני דווקא רוצה להמשיך את קודמי, לחשיבות של קרקעות חקלאיות. מנכ"ל משרד החקלאות התייחס לאסם התבואה של מדינת ישראל ואסף התייחס לעוגן ההתיישבותי. אסף אמר, ואני מסכים עם כל מילה, שהחקלאות היא עוגן התיישבותי והיא גורם שמחבר את התושבים לאזור. כשהגעתי לפה, בדרך לירושלים, אתה חולף על פני שדות, על חמניות. אני חושב שהנוף הזה, סופר חשוב שיישמר. יש פה עוד תושבים ותושבות של המרחב, של העוטף, ודודו התייחס לצורך של החקלאים לשרוד. אני מכיר את זה כי אבא שלי חקלאי יותר מ-50 שנה. יכול להיות שנכון לייצר מנגנון של תמריצים כלכליים לעידוד חקלאות באותם אזורים רגישים, אם זה ליד שמורות, אם זה ליד יערות, אם זה ליד תושבים או שימושים אחרים שלא יפגעו בנוף ובמרחב החקלאי הכפרי שאנחנו נמצאים בו, וזה פנייה אליכם, משרד החקלאות ותקומה. תודה.

תודה, חברים וחברות. אני אסכם: הוועדה מוקירה את התכנית שהוכנה בתקומה בשיתוף פעולה הדוק עם משרדי החקלאות, המועצות, היישובים, התנועות, הארגונים והגופים הנוספים. אנחנו רואים את תכנית החקלאות לנגב המערבי, תכנית החומש, כפיילוט בשני ממדים שהוזכרו כאן: פעם אחת – נעשית פה בעצם אותה עבודה שחשבנו שנכון לעשות בהובלת הממשלה, אוצר, חקלאות, אז קראנו לזה פיילוט כי לא הייתה ברירה. אבל הפיילוט הזה נכון בממד הכלל-ארצי – כלומר, מה שנכון לתקומה, לחבל הנגב המערבי, נכון לכלל מדינת ישראל. נציגי האוצר יצאו? אז חבר'ה, אם זה מלחיץ, אז אנחנו מצטערים אבל מה שצריך לעשות פה כי אין ברירה, כי נישאים על כפיים בצדק, כי נקיפות מצפון – בצדק עוד יותר גדול, נכון מקצועית, מבחינת האינטרסים הלאומיים, ביטחון המזון והסברים אחרים.

דבר שני – זה פיילוט בממד לא המרחב, לא הטריטוריה, בממד הזמן. זו תכנית שקצובה לחמש שנים ומן הראוי, איך אומרת הבדיחה השדופה על בן זוג/בת זוג שמגישים קפה וארוחת בוקר למיטה אחרי הנישואים? אם ככה תעשו במשך השנים הבאות, זה מה שצריך לעשות במשך הדור הבא. עשינו ככה בפגישה של ארגון משקי הנגב במקווה ישראל, 154 שנים של עשייה למען הפיכת הפירמידה לחקלאות המפוארת הזאת, ואנחנו עבדנו. אנחנו עדיין קצת יותר זמן לפני הקמת המדינה עשינו חקלאות כאן מאשר אחריה. תעשו את החשבון. תוך שנה, שנתיים זה משתווה. אנחנו צריכים לעשות את מה שהולכים לעשות כאן, בהערכה שזה יתבצע, בכל המדינה, בכל העשורים הבאים.

הוועדה מצפה מהממשלה להכריע בהקדם בזהות היישובים שכלולים במנדט תקומה. זהו תנאי, כפי שהבנו, לשחרור תקציבי הפיתוח של החקלאות ביישובי העוטף. פה, חלקת האלוהים הקטנה, החצי מיליארד שלנו שהוא 10% מהסכום כולו שממתין להחלטה.

משרדי החקלאות, האוצר ומנהלת תקומה נקראים למצוא את הדרך לשילוב חקלאי היישובים צמודי העוטף. אחד הכיוונים האפשריים. כך פעלנו בעבר וכך נדמה לי שגם פועלים בתחומים מסוימים גם היום, בתקצוב ישיר של המועצות ובהחלטות מקומיות של המשרדים על-פי החוק, על-פי דין. כל עוד הדבר הזה הוא חשוב, הוא מובן, אז אנחנו צריכים לעשות את זה.

האוצר ותקומה מתבקשים למצוא פתרון לנושא ערך הכינון של האסון הלאומי הזה בהקשרים של חקלאות. מחירי התשומות – גם תקומה, גם חקלאות, גם אוצר, מתבקשים למצוא דרך להוריד את מחירי התשומות למים, עובדים זרים. אנחנו נעשה כאן, בבית הזה, כמיטב יכולתנו.

בנוגע למנגנוני הבקרה – יגאל, אני מניח שאתם עסוקים במנגנוני הבקרה. תראו, זה הרבה כסף שמפוזר על הרבה נושאים על הרבה שנים על הרבה אזרחים וארגונים וצריך לעשות את זה לא רק מטעמי שקיפות והוגנות אלא גם כדי להיות מסוגלים לקבוע צמתים של בקרה, של ניטור וגם שינוי בין תחומים. אפילו בין תחומים. עלול להסתבר שהחקלאות זה לא הכי חשוב אז היא תתרום 50 מיליון למשהו או הפוך. יכול להיות יישוב או תחום מסוים שנראה שהוא בסדר אבל מסתבר שהוא קצת מפגר. מקומות אחרים, טריטוריות, תחומים, שנראו כהכי חשובים, בעוד שלוש שנים אנחנו נראה את זה אחרת וזה אירוע מאוד משמעותי.

יגאל, אני פונה אליך, לעשות את כל המאמצים. אני יודע שהחוק יצא – איך נקרא ההליך הזה? הערות הציבור או משהו – זה צריך להגיע הנה. זה חוק מורכב, הוא אקלקטי ובצדק. לפחות הנושא שהוזכר פה היום לגבי הסיפור של קביעת העדיפות של המיקוד הלאומי או המיקוד בעדיפות לאומית, חייב להתקיים, להתבצע, כדי לאפשר לכל הארגונים הרלוונטיים והרשויות הרלוונטיות לתעדף את החבל.

אנחנו מצטרפים לקריאה לייצר אופטימיזציה בפגיעה בקרע חקלאית, הגם שאנחנו מבינים ורוצים להיות שותפים כולנו בפיתוח הדמוגרפי העירוני, האורבני אם תרצו, הן של היישובים העירוניים והן הכפריים.

אנחנו נוציא מכאן קריאה, אם תרצו כמעט תפילה, דרישה, לממשלת ישראל להקים את המערך הזה, שהוא לא מושלם אבל הוא מופלא בעיני גם עבור אחינו בצפון.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:02.