פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



37
הוועדה לביטחון לאומי
07/05/2024

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לביטחון לאומי
07/05/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 180
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 08:30

התנהלות משטרת חדרה ביחס להפגנות הנערכות בקיסריה וההפרה המתמשכת של זכות המחאה וזכויות עצורים בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חברי הכנסת גלעד קריב, נאור שירי, מירב בן ארי, שרן השכל וחמד עמאר - דיון שליש חתימות ביוזמת חה"כ גלעד קריב

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
גלעד קריב
נאור שירי

סימון דוידסון
ניסים ואטורי
עופר כסיף
נעמה לזימי

דוד בבלי - עו"ד, יועץ השר לביטחון לאומי

נצ"מ גלעד בהט - רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ יניב רונן - ק' אח"מ מחוז חוף, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

הילה אדלמן - עו"ד, המחלקה לחקירות שוטרים, משרד המשפטים

נירית להב קניזו - עו"ד, רפרנטית סמכויות המחלקה הפלילית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

שמעון חוג'ה - עו"ד, פרקליט בלשכה המשנה לפרקליט המדינה, פרקליטות המדינה

גדעון הריס - אקטיביסט

יהודה פולק - אקטיביסט

עדן צולי - אקטיביסטית

תא"ל במיל' אמיר השכל - אקטיביסט

לירז רימון - ממובילי צומת כרכור ומוקד קיסריה

אל"מ במיל' שמי עטר - הלום קרב, נעצר שווא, פגיעה פיזית ונפשית

בני פרץ - פעיל חברתי

דוד לוי - משתתף פעיל, מפגין בקיסריה

רינה ננדה וקסמן - נפגעת אלימות משטרתית

לי סיגל - אח של קית' סיגל החטוף בעזה

איתי סיגל - אחיין של קית' סיגל החטוף בעזה

רותם קופר - בנו של עמירם קופר החטוף בעזה

שלמה אלפסה גורן - גיסו חטוף בעזה

מירי פרנקל-שור

רון רומן

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




התנהלות משטרת חדרה ביחס להפגנות הנערכות בקיסריה וההפרה המתמשכת של זכות המחאה וזכויות עצורים בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת - לבקשתם של חברי הכנסת גלעד קריב, נאור שירי, מירב בן ארי, שרן השכל וחמד עמאר

בוקר טוב לכולם. תודה לכל מי שטרח והתעורר הבוקר מוקדם כדי להגיע לדיון החשוב הזה. התכנסנו כאן כדי לדון על פי בקשה של מספר חברי כנסת שהם גם חברים בוועדה, על התנהלות משטרת חדרה בהפגנות בקיסריה, בדגש על פי הטענות על הפרה מתמשכת של זכות המחאה וזכויות עצורים. נושא מאוד חשוב.

אבל רגע לפני שאנחנו נכנסים לדיון, אנחנו ביום ה-214 למלחמת "חרבות ברזל". כוחות הביטחון שלנו כולם נמצאים במערכה רב זירתית מאוד עוצמתית. אני מניח שכל מי שהתעורר הבוקר, כהרגלו, או לפחות כהרגלי, פותח את הטלפון לראות מה התחדש. אני רואה את הכניסה לרפיח ורואה את מה שקורה בצפון. ופוגש פעם נוספת את ההודעה הבלתי אפשרית הזאת של "הותר לפרסום", יש לנו שני הרוגים. אני אומר לכם כאחד שגר שם ומכיר את הזירה, מתנהלת שם מלחמה.

וגם ביהודה ושומרון יש לא מעט כוחות שלנו שפועלים ואני רוצה לנצל את הבוקר הזה להודות לכל מי שנמצא שם ונלחם ומביא הישגים מאוד ראויים, שמאפשרים לנו בסופו של דבר גם לשבת פה ולדון גם בנושאים אחרים. חשובים, חשובים לקיומה של מדינת ישראל.

הזכות להפגנה היא המשך טבעי למה שאנחנו מכירים כחופש ביטוי ושילוב חופש ההתארגנות. כל אחד מאיתנו רוצה לכבד את זה, כל אחד מאיתנו רוצה לשמור על זה. זו הדרך כמעט הכי טובה שיש לציבור לבטא את עצמו באופן פומבי וחשוב שנשמור על הזכות הזאת. יחד עם זה אני מזכיר לכולנו שיש לנו את אותה חובה לשמור על הסדר הציבורי ועל האינטרס הציבורי. האיזון בין שניהם הוא מטרת הדיון שלנו היום. איך אנחנו באמת בסופו של דבר יוצאים מפה וממליצים לכל הגורמים המעורבים בעניין מה צריך לעשות כדי לשמור על האיזון הזה. מי שבא לפה כדי להפוך את המשטרה לשק חבטות לא ימצא בי שותף. אנחנו פה למען מטרה מאוד חשוב, לתת כלים לכוחות שנמצאים בשטח לעשות את עבודתם בצורה היעילה והטובה ביותר. זו שמשרתת אותנו הכי טוב.

אנחנו לא ועדת חקירה. אנחנו התכנסנו כאן כוועדה לביטחון לאומי על פי בקשת מספר חברי כנסת. אנחנו נעשה את זה באופן מסודר. דברי הפתיחה יינתנו למגיש ההצעה ואם יגיעו חברים נוספים ניתן גם להם לומר את דברם. גלעד קריב יפתח את הדיון בדברי פתיחה ומיד אחרי זה נאפשר למספר אנשים שנרשמו בבקשה להביע את עמדתם, להביע. אחרי זה נבקש את התייחסות הגורמים הרלוונטיים: משטרה, משרד לביטחון לאומי וגורמים נוספים. גלעד, בוקר טוב. הבמה שלך.

תודה אדוני יושב-ראש הוועדה, על כינוס הדיון. אני מניח שהחברים והחברות שהצטרפו לבקשה, רוב חברי האופוזיציה בוועדה יצטרפו בוודאי בזמן הקרוב.

בפתח הדברים, ואני בטוח שהדבר על דעתך ועל דעת כל הנוכחים כאן, אני משתתף בצערן העמוק של שש המשפחות של נופלי צה"ל. ארבע משפחות שאיבדו את בניהם באירוע הקשה בכרם שלום ושתי המשפחות של המילואימניקים שעל דבר נפילתם התבשרנו במהלך הלילה, הבוקר.

אדוני, בפתח הדברים אני רוצה לציין ששניים מן האנשים שנרשמו לדיון ואמורים היו לדבר כאן הבוקר לא נמצאים איתנו. האחד הוא לירון, שנעצר אתמול בתל אביב ופונה במהלך הלילה לבית חולים איכילוב. סרטונים שמתעדים את דבר מעצרו מעידים על אלימות קשה שהופנתה כלפיו על ידי השוטרים. עצורה נוספת מההפגנות אתמול בתל אביב פונתה גם היא לבית חולים איכילוב. והדוברת השנייה היא ד"ר יולנדה יבור שנעצרה אתמול בערב בכרכור. מדובר במעצר, אם אינני טועה, התשיעי שלה. המעצר הזה יסתיים בשעות הקרובות, כי מדובר במעצר שווא. גם כאן העדויות ברורות. כל מעצריה הקודמים של ד"ר יבור, ממובילות המחאה בקיסריה, הסתיימו בשחרור על ידי בית המשפט או על ידי המשטרה באותם רגעים מועטים של הבנה שנחצה עוד קו אדום.

כל מי שידבר היום, חברי הכנסת וחבריה של יולנדה, מביאים גם את קולה. כי ישנה תחושה קשה, קשה מאוד, שהמעצר שלה אתמול לא היה קשור רק להפגנה בכרכור ולהתנהלות שלה בהפגנה שהייתה ללא דופי.

אוסיף להערת הפתיחה ומיד אעבור לדברים שבצד ההערכה הגדולה שלי לעו"ד בהט, נציג המשטרה, אגף החקירות, אני מכיר את עו"ד בהט מלא מעט ישיבות בוועדת החוקה. דומני שעוד פעם אנחנו נמצאים במצב שבו המשטרה לא טורחת, לא טורחת להביא את הנציגים המתאימים לדיון מן הסוג הזה. היינו בסיפור הזה כבר לפני כמה חודשים, כאשר אתה זימנת דיון נוסף כדי שהדרגים המתאימים בפיקוד המשטרה יכבדו את הכנסת ואת הוועדה הזו ויגיעו על מנת להתייחס לטענות. ולצערי אנחנו חוזרים על התופעה הזאת, אין כאן נציג של הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל, מן המטה הארצי. והדברים מדברים בעד עצמם.

הדבר הזה הוא המשך ישיר להתעלמות הפיקוד הבכיר של המשטרה מפניות של חברי כנסת ושל אזרחים. אני רק אזכיר שב-17 במרץ אני שלחתי מכתב מפורט למפכ"ל משטרת ישראל בנושא הדיון הספציפי היום: ההתנהלות של משטרת חדרה למול ההפגנות בקיסריה. עד רגע זה לא הגיעה כל תגובה. אפילו אישור על קבלת המכתב, שאנחנו יודעים שהוא התקבל. וההתייצבות החסרה של הפיקוד של משטרת ישראל בדיון הזה הוא המשך ישיר של ההתעלמות של המטה הארצי ושל המפכ"ל מפניות חוזרות ונשנות של חברי כנסת על המתרחש גם בקיסריה וגם במוקדים נוספים.

עכשיו אדוני, גם אנחנו לא מתכוונים להפוך את משטרת ישראל לשק של חבטות. להיפך, מה שאנחנו עושים בדיון הזה ומה שאנחנו עושים ברחובות, חה"כ נעמה לזימי, אנוכי, חברי כנסת נוספים – אנחנו פועלים להגן על זכות המחאה של האזרחים. אבל אנחנו פועלים באותה הנשימה להגן על משטרת ישראל ועל התפקיד שקבוע לה בחוק. ועל היכולת שלה לפעול רק ממניעים ענייניים למילוי חובותיה במסגרת החוק של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.

לצערי אני וחבריי אומרים בפה מלא שיש במשטרת ישראל מגמה מטרידה מאוד של אי הקפדה בזכויות אזרח ובראשן זכותו של האזרח במדינה דמוקרטית למחות נגד פעולות הממשלה. ואנחנו מדברים על דפוס פעולה לא מקרי ולא אנקדוטלי. אנחנו מדברים על דפוס פעולה מתמשך של חודשים מצד משטרת חדרה, המרחב והמחוז בקיסריה. וההתנהלות המתמשכת הזאת עולה כדי הפרת חוק סדרתית מצד משטרת ישראל.

אני לא מקל ראש במילים שאני אומר. צר לי מאוד שאני נדרש לומר אותן. אבל אני אומר אותן מתוך נוכחות בשטח. בחודשים האחרונים הגעתי לא מעט פעמים להפגנות בקיסריה. התייצבתי לא מעט פעמים במשטרת חדרה. וחלק גדול מהדברים שאני מדבר עליהם הם דברים שראיתי במו עיניי. ואני חוזר על הטענה שבכל מה שנוגע להפגנות בקיסריה אנחנו רואים הפרת חוק סדרתית מצד גורמים במשטרת ישראל. הפרת חוק שלא זוכה למענה הראוי, לא מדרגי הפיקוד הבכירים בתוך המשטרה ולא מהגופים הנוספים שאמורים לפקח ולבקר את פעולתה של משטרת ישראל.

עכשיו אנחנו רואים חלק מהתופעות המטרידות האלה גם במקומות נוספים ברחבי הארץ. לצערי, בשבועות האחרונים המגמה גם הולכת ומתרחבת והמצב משבוע לשבוע נהיה קשה יותר ומטריד יותר. אבל המקרה בקיסריה חריג. גם בהיקפיו, גם בעוצמתו ולצערי אנחנו יכולים היום להוכיח כיוון שהדברים פורסמו, שמאחורי חלק מהתופעות הללו עומדת גם תפיסת עולם שאין לי אלא להגדיר אותה תפיסת עולם פוליטית, כי הדברים מדברים בעד עצמם. והדברים נאמרו מפי מפקדים בכירים, אולי הבכירים ביותר, שקשורים במתרחש בהפגנות בקיסריה.

למיטב ידיעתי פיקוד המשטרה הבכיר גם לא טרח להגיב על העובדה שבתוך הפעולה של המשטרה לשמירה על הסדר הציבורי נאמרו אמירות פוליטיות מובהקות מצד קצינים בכירים נגד המוחים ונגד ההפגנות בקיסריה.

אדוני, אני כבר אמרתי, אני ראיתי את הדברים במו עיניי. את השימוש בכוח מופרז, את הניסיון להטיל מגבלות על זכות המחאה שאין להם כל יסוד ובסיס בחוק. את הסירוב של קציני משטרה בכירים להסביר מה הבסיס החוקי לפעולתם. את הפגיעה בזכויות עצורים במשטרת חדרה. אני ראיתי את הדברים במו עיניי. אוכל להרחיב אם אשאל על כך. אבל לא צריך להסתמך על דבריו של חבר כנסת, כיוון שיש החלטות שיפוטיות. ואני מצטט מתוך הפנייה שלנו אליך לקיום הדיון. כך נאמר בהחלטות של בית משפט בישראל: "נראה ליש בקשת המשטרה מוגשת שלא בתום לב. גם מעצרה של החשודה היה שלא בתום לב. מטעמים לא ברורים (בעצם כן ברורים) היא הוחזקה בתחנת המעצר שלא לצורך בשעות הלילה. תופעה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם. לטעמי לא נשקפת ממנה שום מסוכנות. זכותה להפגין איפה שהיא רוצה נגד או בעד מה שהיא רוצה ואוי ואבוי לנו אם לא נאפשר הפגנות בעד או נגד הממשלה".

"לטעמי לא הייתה מלכתחילה שום הצדקה לעצור את החשוד שבפניי. בוודאי לא הייתה הצדקה מבחינת צרכי החקירה להחזיק אותו כל הלילה במעצר. וקשה להשתחרר מהרושם שעצורים שהמשטרה אינה חפצה ביקרם, בלשון המעטה, מובאים לשחרור בבית המשפט תחת שחרורם בתנאים בתחנת המשטרה וזאת כדי שיבלו לילה מיותר במעצר". והכול בהחלטות מיום אחד של דיונים. "ושוב בטרם אציין אני נאלץ להביע את מורת רוחי שזהו החשוד השלישי שמובא בפניי היום עם בקשה לשחררו בתנאים כאשר ניתן היה לשחררו כבר אתמול בתחנת המשטרה. וחבל אחר כך שאנחנו שומעים מהמשטרה שהיא סובלת ממחסור בתחנות המעצר".

אדוני יושב-הראש, אלה התופעות שאנחנו מאתרים בהתנהלותה המתמשכת של משטרת חדרה ביחס להפגנות בקיסריה. לא אפרט ביחס לכל אחת מן התופעות. יש כאן אנשים שיכולים להעיד עדות אישית על כל אחד מהדברים הללו. עשרות מעצרי שווא. עשרות מעצרי שווא שכמעט כולם, אם לא כולם, הסתיימו או בשחרור אחרי לילה מיותר בתא המעצר על ידי המשטרה או על ידי בתי המשפט. הטלת איסורים על זכות ההפגנה ללא כל בסיס חוקי.

אני עמדתי בחולות קיסריה. בחולות קיסריה. בערך כקילומטר מביתו של ראש הממשלה. שטח ציבורי פתוח לחלוטין. וראיתי במו עיניי איך קצין בכיר, לא שוטר שטח, קצין בכיר, אוסר על מפגינה בודדת לקרוא את שמות החטופים במגפון. מסרב לומר מה הבסיס החוקי להחלטה שלו. אני באותו אירוע השתמשתי בחסינות הפרלמנטרית שלי והקראתי את שמות החטופים. אבל ללא כל הסבר. קילומטר מביתו של ראש הממשלה. לאזרחית אסור להקריא את שמות החטופים והמשטרה לא רק שלא נותנת צידוק חוקי, אלא מעוותת את החוק ומשתמשת בסעיפי חוק שהקצינים יודעים שאינם שייכים לעניין הזה ומפעילים אותם באופן שסותר מפורשת את החוק ואת התקנות.

הלאה. החרמה ספונטנית של ציוד הפגנה. החרמה ספונטנית, דבר שהפך לנורמה. אדם מגיע עם ציוד, מחרימים לו את הציוד, לא נותנים לו טופס החרמה. הוא ימתין ימים כדי לקבל את הציוד וישנה התפתחות מהימים האחרונים. משטרת ישראל עכשיו מחרימה טלפונים ניידים של אזרחים שמתעדים מעצרים. לפני תשעה ימים הוחרם טלפון של מפגינה שכל מה שהיא עשתה היא תיעדה מעצר של מפגין אחר. עד הרגע הזה הטלפון הנייד לא הוחזר. למפגינה אין בידיה מסמך אחד רשמי של משטרת ישראל על החרמת הטלפון שלה.

למרות שהובטח לי שהוא יוחזר לה באותו היום.

אנחנו ראינו גם סרטונים שהדבר נעשה באירועים נוספים. החרמה או ניסיון לשבש זכותם של אזרחים לתעד את פעילות המשטרה.

נמשיך. אלימות ושימוש בכוח לא סביר בעת המעצר. לא אכנס לשאלה אם המעצר מוצדק או לא. אבל גם מעצר צריך להיעשות על ידי שימוש בכוח סביר שלא חורג מהמידה הנדרשת לביצוע המעצר. עשרות סרטונים שמעידים על אלימות קשה נגד המפגינים. על גרירת מפגינים על הכביש. על גרירת מפגינה, כדרך אגב, ד"ר יולנדה יבור, מעל מחסום משטרתי שלא לצורך. ועוד פעם, לא על ידי שוטרי סיור ולא על ידי שוטרי שטח. קצינים בכירים במשטרת ישראל מעורבים במעצרים הללו שבהם הופעל כוח לא מידתי.

היעדר הקפדה בהוראות בחוק בנוגע לזכויות עצורים. באופן ספציפי במשטרת חדרה אני ראיתי את הדבר קורה ששימוע או הזמנת בא כוחה של העצורה או של העצור לשימוע בפני הקצין לפני קבלת ההחלטות, על השלב הזה בחוק המעצרים פשוט מדלגים עליו. וגם כאשר מעירים לקציני החקירות על כך שהם פועלים בניגוד לחוק הדבר לא מעניין אותם. אני שמעתי במו אוזניי קציני חקירות במשטרת ישראל ומשטרת חדרה שאומרים 'לא מתאים לכם, תתלוננו'. שעורך דין אומר אתה מפר את חוק המעצרים. קצין חקירות אומר 'תגישו תלונה'. אנחנו יודעים מה קורה עם התלונות שאנחנו מגישים. אני הגשתי תלונה גם למח"ש על פי בקשת מח"ש על האלימות שהופנתה כלפיי על ידי שוטר. מח"ש רדפו אחריי שאני אגיש את התלונה במשך שבוע. הגשתי תלונה, לא שמעתי מהם חודשיים. וגם מגורמי המשמעת של משטרת ישראל. על קללות של קצין משטרה בכיר שהופנו לחה"כ נעמה לזימי ואליי לא שמענו. אפילו אישור על הטיפול בנושא לא קיבלנו.

הלאה. היעדר הצגת בסיס חוקי לדרישות המשטרה ממפגינים. מגיעים קציני משטרה בכירים, דורשים דרישות הזויות ולא מוכנים לומר לא למפגין ולא לעורכי דין וגם לא לחברי כנסת מה הבסיס החוקי. מה הבסיס. על איזה הוראת חוק אתם נסמכים כשאתם מטילים את המגבלות הללו על זכות ההפגנה?

חלוקת דפים למפגינים על ידי שוטרות, שאין דרך לפרש את אותם דפים אלא כניסיון להלך אימים על מפגינים. ציטוטים חלקיים של הוראות חוק, על דף שלא נושא לא את הלוגו של משטרת ישראל, לא חתום על ידי גורמים. ממתי משטרת ישראל מחלקת פלאיירים למפגינים במטרה להלך עליהם אימים? שלא ייצאו להפגין בציטוטים חלקיים של סעיפי חוק. בשימוש במושגים שבג"צ כבר קבע לגביהם שאין להם כל יסוד. בכל מה שקשור למימוש זכות המחאה. והכול מתועד. ועל הכול הוגשו תלונות ודבר לא קרה.

שורת אמירות פוליטיות מצד קצינים בכירים. הבכירים ביותר במחוז ובמרחב. אמירות פוליטיות שמתועדות בזמן פיזור הפגנות. מה קרה עם אותן אמירות? האם אותם קצינים ננזפו? מה אנחנו יכולים לצפות משוטרי השטח ושוטרי הסיור כשהם רואים מפקד תחנה, מפקד מחוז, מפקח מרחב גם מפעילים כוח לא סביר מול מפגינים בעת מעצרים וגם מלווים את המעצר באמירות פוליטיות. והפיקוד הבכיר של המשטרה לא רק שלא אומר שום דבר, גם פה ושם מגבה את אותה התנהלות.

ואולי החמור ביותר אדוני, ואני שמעתי את הדברים. קציני חקירות במשטרת ישראל ש-off the record אומרים קיבלנו הנחיה מלמעלה שהלילה הזה לא ייגמר בלי מעצרים. אני שמעתי את הדברים אדוני. קציני חקירות, אני אחזור על זה. קציני חקירות שעל פי החוק הם אמורים לקבל את ההחלטה על ביצוע מעצר, על פי העדויות שמובאות לפניכם. אחרי השימוע שנעשה במעמד בא כוחו של העצור, אם הוא נמצא בתחנה. אלה הוראות החוק. אומרים off the record קיבלנו הנחיות מלמעלה שהלילה הזה לא ייגמר בלי מעצרים. גם כאשר הם יודעים שבבית המשפט יגלגלו את התובע המשטרתי מכל המדרגות, כי אין שום בסיס ראייתי לביצוע המעצר. למקום הזה אנחנו הגענו ולא הייתי אומר את הדברים אם לא הייתי שומע אותם.

עכשיו אדוני, אני בשיחה מוקדמת איתך, ואתה מכיר אותי ואני מכיר היטב את הדרך שאתה מנהל את הוועדה הזו. הוועדה הזו לא מיועדת להוצאת קיטור. הוועדה הזו, וכך אתה מנהל אותה, מיועדת להפעלת הפיקוח הפרלמנטרי הנדרש בין השאר על משטרת ישראל. ואנחנו נדרשים לפיקוח הפרלמנטרי הזה כיוון שכל מנגנוני הבקרה והפיקוח הפנימיים של משטרת ישראל ושל משרד המשפטים לצערי כושלים בטיפול בעניין. לא מדובר במקרה בודד. מדובר בחודשים מתמשכים של הפרת חוק מצד הגורם שאמון על אכיפת החוק במדינת ישראל.

ושורת המכתבים של חברי כנסת למפכ"ל משטרת ישראל שנותרים ללא כל התייחסות הם העדות הטובה ביותר שאנחנו באופן ענייני מבקשים לפעול עם הפיקוד הבכיר של משטרת ישראל על מנת לטפל בתופעות הללו. אבל אנחנו זוכים להתעלמות מוחלטת מצד המפכ"ל ולשכתו, מצד המטה הארצי. ושום תירוץ שהנהלים הפנימיים הם שכל תשובה צריכה להיות מתואמת עם לשכת השר או לפחות לשכת השר צריכה להכיר את התשובה, שום הסבר כזה לא יכול להניח את הדעת מדוע במשך חודשיים חבר כנסת שפונה למפכ"ל משטרת ישראל לא מקבל תשובה. וכאשר אין תשובות מצד גורמי הפיקוח והבקרה של משטרת ישראל אז אנחנו צריכים להביא את הדברים לכאן.

אלה שאלותיי, אדוני יושב-הראש, למשטרת ישראל ולמשרד המשפטים. קודם כל מדוע מפכ"ל משטרת ישראל לא טורח לענות לפניות של חברי כנסת ושל עורכי דין לגבי מה שמתרחש היום בהפגנות בקיסריה ובמוקדי מחאה נוספים?

אני מבקש לדעת מהם תהליכי הבדיקה שהתקיימו במחוז חוף ובפיקוד של משטרת ישראל בעקבות ההערות הברורות של בתי המשפט על המעצרים שמבוצעים על ידי משטרת חדרה. האם התקיים איזה שהוא תהליך במעורבות הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל וגורמי המטה הארצי מול מחוז חוף ומול המרחב הרלוונטי בעקבות הדברים שהקראתי מתוך החלטות בתי המשפט. יש הרי עדיין מעמד לשופטים ובתי משפט. היה תהליך פנימי בעקבות ההחלטות הללו או לא היה? אני מבקש לדעת מה נעשה בעקבות ההערות של עורכי הדין שמייצגים את העצורים על ידי משטרת חדרה. הדברים הועברו בכתב למשטרת ישראל. איזה תהליך בירור נעשה בעקבות הפנייה שקיבלתם ממערך העצורים שמלווה את המחאות? המסמך נשלח אליכם לפני מספר שבועות. האם התקיים איזה שהוא תהליך של בירור?

אני מבקש לדעת מה מדיניות המשטרה ביחס להחרמת ציוד מחאה וביחס להחרמת טלפונים ניידים שבעזרתם אזרחים מתעדים פעילות של המשטרה במרחב הציבורי הפתוח. האם קיים נוהל כתוב במשטרת ישראל על החרמת ציוד הפגנה? האם קיים נוהל כתוב לגבי החרמת טלפונים ניידים? באיזה מקרים הדבר מותר, מה נדרש מהשוטרים. אם קיים נוהל כתוב אני מבקש שיונח על שולחן הוועדה. כי דרך אגב, הנוהל הזה צריך להיות מפורסם באתר המשטרה על פי החוק. אני מבקש לראות את הנוהל הזה.

אני מבקש לדעת האם יצאה הוראה ברורה של המטה הארצי או של מפקד המחוז להימנע מפגיעה בזכות האזרחים לתעד את פעילות המשטרה. התקבלו כבר עשרות עדויות על התנכלות לאזרחים רק על כך שהם מתעדים פעילות של שוטרים. האם יש איזה שהיא התייחסות של מפקד המחוז, של מפקד המרחב, של המפכ"ל, של איזה שהוא גורם במשטרת ישראל לפרקטיקה הפסולה הזאת שעולה כדי הפרת חוק ברורה. אני רוצה לדעת האם נפתח בירור משמעתי כלפי אותם קצינים שהשמיעו אמירות פוליטיות מתועדות באותם המחאות.

אני מבקש לדעת האם התקיים איזה שהוא ריענון בהנחיות בעניין זכות המחאה, ההנחיות של הייעוץ המשפטי לממשלה, הנחיות פנימיות של המשטרה, במשטרת חדרה, לאור ההערות הרבות שהגיעו מחברי כנסת ומעורכי דין.

אני מבקש לדעת ממח"ש כמה תלונות הגיעו בחצי שנה האחרונה נגד שוטרים בהקשר של ההפגנות שמתקיימות נגד הממשלה. כמה חקירות בוצעו וכמה כתבי אישום הוגשו.

אני אסיים במשפט אחרון אדוני, שחברי האופוזיציה בוועדה רואים את הנושא הזה כנושא מרכזי בפיקוח הפרלמנטרי. כל האפיקים האחרים שלנו של קבלת מידע ומענה מהמשטרה אינם יעילים, כי המשטרה מתעלמת מפניות של חברי כנסת. לכן אנחנו מבקשים ממך לא להסתפק בדיון הזה. הצגנו פה שורת שאלות. אנחנו מבקשים עליהם תשובות בכתב ממשטרת ישראל. אם צריך נגיש לך את השאלות בכתב. ואני מבקש שייקבע דיון המשך. תודה על הסבלנות הרבה שלך לתת לי להציג את כל הדברים.

תודה רבה לחה"כ גלעד קריב על דברי הפתיחה המאוד חשובים והיקפיים האלה. אני רק רוצה להזכיר לכולנו, אנחנו בזמן מוגבל. יש דיונים נוספים מיד אחרי זה.

אני פשוט רצה לדיון, אני אשמח לדבר.

אני אתן לכם לדבר. אבל יש איזה שהוא סדר גם אצלי. אני מבקש לשמור עליו. אבל קצת באיחור נכנסו לפה נציגי משפחות החטופים ועם כל הכבוד לכל הדיונים שאנחנו עושים, בדיונים אצלי אני נותן להם לומר את דברם. אבל גם פה אנחנו מוגבלים בזמן אז בבקשה.

תודה לך. שמי רותם קופר, אני בנו הבכור של עמירם קופר, בן 85. חטוף בעזה מזה 214 ימים. הייתי רוצה רק לחזק את הדברים שנאמרו פה. אני לא מכיר את שמו של האדון מימיני, אבל אני אתמול הייתי בהפגנה בתל אביב, בסביבות 23:00-24:00 ודי התביישתי בהתנהגות של שוטרי מדינת ישראל, לפחות חלקם. אנחנו בסך הכול עמדתי בתחנת אוטובוס. נדחפתי באלימות שאין לה שום הצדקה. לא הבנתי בדיוק למה. עמדתי בתחנת אוטובוס על המדרכה.

אנחנו עכשיו, אני מתאר לעצמי שכולנו רואים פה חדשות, שיש לנו עסקה למעשה שנראה שחמאס קיבלו אותה. ועוד פעם אנחנו עדים להתנהגות מאוד מוזרה, לא אחראית, של ראש הממשלה. שאומר שחמאס שינו את העסקה, לא מפרט למה. אומר שאנחנו לא מסכימים להפסקת הלחימה לשחרור שבויים.

אז צר לי להגיד לראש הממשלה, צר לי להגיד לחברי הקבינט המצומצם, לחברי הקבינט המורחב ואנשים בחדר הזה, שטבעם של קונפליקטים צבאיים, גם עם ארגוני טרור, זה שאנשים שנשבו במדים משוחררים אחרי סוף הקונפליקט. זה דבר שקרה בכל מלחמות ישראל. זה דבר שקרה במלחמה הקודמת שלנו, מלחמת לבנון השנייה. שהחיילים היקרים שנשבו לא בחיים בתחילת המלחמה שוחררו והוחזרו בהסכם אחרי סיום הלחימה. זה נכון למלחמת יום כיפור, זה נכון לכל מלחמות ישראל ואפילו מלחמות לא של ישראל.

אז למכור לציבור אמירות שאנחנו בכוח צבאי נשחרר את חיילינו היקרים. כולם יודעים שזה שקר וכזב. אין לזה אח ורע, לא במלחמות ישראל, לא בקונפליקטים של ישראל, גם עם ארגוני טרור נפשעים בגבול הדרום ובגבול הצפון וגם בכל קונפליקט כמעט אחר בתולדות ההיסטוריה האנושית. אז זה חמור כשלעצמו, שקר וכזב, שראש ממשלתנו ואחרים דוחפים קדימה.

אבל חמור מזה זה שגורל האזרחים, גורל אבא שלי, שהוא אזרח בן 85 שנחטף ממיטתו, מיה גורן מקיבוץ ניר עוז, רבים וטובים אחרים שמלפפים את גורלם שלא לצורך בגורל החיילים שמפקירים. כי אפשר היה לשחרר את אבא שלי. אפשר היה לשחרר אזרחים וכולם יודעים את זה. אמא שלי שוחררה ביום 17 ללא שום משא ומתן. ארבע נשים שוחררו לפני כניסת הטנק הראשון, אתם יודעים את זה. אפשר היה לשחרר אזרחים, ושוחררו אזרחים לפני כניסת הטנק הראשון, כ-100 אזרחים שוחררו כשהגענו לעסקת הפעימות. וזה כאשר ראש ממשלת ישראל, הקבינט, חברי הכנסת, מלפפים את גורלם בגורל החיילים שאתם מזניחים. זו פשוט התנהגות לא אחראית במקרה הטוב ואולי אפילו התנהגות נפשעת. עוד יחקרו את זה. אין לזה הצדקה ולא הייתה לזה הצדקה. אבא שלי היה חי ביום 17, כשאמא שלי שוחררה. אבא שלי היה חי ביום 55 כשנילי מרגלית שוחררה. אבא שלי היום כנראה לא בחיים, מכל המידע שאנחנו יודעים. לא הייתה לזה הצדקה. הוא אזרח. היה אפשר לשחרר אותו וצריך היה לשחרר אותו. וזה עוד ייחקר.

עכשיו אנחנו בזמן היסטורי אולי לעסקה. אולי לעסקה אחרונה שאפשר לשחרר בה, ואני אשתמש במושג קשה, כן, את אחרית הפליטה. כי אנחנו יודעים מה המושג הזה אומר. את אחרית הפליטה של החטופים. רבים מהם איבדו את חייהם שלא לצורך. אני מדבר פה על האזרחים. כמובן שהחיילים חשובים, אבל אנחנו יודעים שחיילים ישוחררו בסוף הקונפליקט. והיה צריך גם כמובן לסיים את הקונפליקט. אבל אזרחים אין לזה ולא הייתה לזה הצדקה. זו התנהגות מרושלת במקרה הטוב, כמו שאמרתי, אולי אפילו נפשעת. עכשיו אנחנו בזמן היסטורי. ואתם, למרות שאתם לא אולי בקבינט המצומצם וממשלת ישראל אפילו, אתם יושבים פה. אתם נבחרי ציבור. ואם לא תשחררו הפעם ולא תצביעו בעד, לא הייתי קורא לכם נבחרי ציבור או משרתי ציבור, הייתי קורא לכם מפגעי ציבור. תודה.

תודה רבה לך על הדברים החשובים האלה. תרשה לי רק לומר לך שאני לא אוהב את המילה "עסקה".. אני לא חושב שאבא שלך או אבא של יזהר הם מוצר שקונים או מוכרים, שעושים את זה בעסקות. זה הרבה יותר חשוב. אבל זו עברית, העברית שלי. יזהר, אתה רוצה לומר משהו?

כן. אבא שלי מהגרעין המייסדים של קיבוץ ניר עוז, כמו אביו של רותם וכמו חיים פרי ויש לנו את אלכס ומצגר. כל המבוגרים שכנראה בזמן שעבר עד שכאשר יהיה איזה שהיא לא עסקה, הסכם, או כל דבר אחר של החלפה, כנראה סיכוייהם להיות בחיים קלושים.

אני חושב שאתמול בערב ראינו משהו שהוכיח את מה שאמר פה רותם. יש המון אינטרסים שלא קשורים לשחרור החטופים בתוך המדינה, הקבינט, מערכת הלחצים. כמות הכספים שהושקעו על ידי קטאר או הנהגת קטאר או היחסים בין ההנהגות שלנו לקטאר. שלא אפשרו לתפוס בארבע שעות ביום פריצת המלחמה את ציר פילדלפי מהצד הפלסטיני. פעולה שאפשר היה לעשות אותה עוד לפני שדיברו. רק נחטף, להיכנס, לסגור את המנהרות, לחסום אותן, לעשות מצור ולהתחיל לחשוב מה עושים הלאה.

במקום זה התלהמנו, נקמנו, נכנסנו, כבשנו, הראנו, לחצנו, חטופים יותר חשוב, פחות חשוב. ישראל, מה יגידו, מה יעשו. אתמול בארבע שעות עשו את הפעולה שהיה צריך לעשות היום לפני חצי שנה. פעולה ראשונה, פשוטה. שאומרת עכשיו זה בידיים שלנו בואו נראה מה נעשה. אני לא יודע אם התוצאות היו יותר טובות, אבל כל הסיבות שלא עשו את זה הן סיבות שלא נראות בעין קשורות ליחסים בין מדינות אחרות, פחד מהמצרים לכאורה או איזה שהיא שותפות והסכמה מה מותר להעביר במנהרות ומה לא ניתן. איזה נשק מותר ואיזה אסור, איזה אוכל. הכול נראה מאוד מאוד, בעדינות, מסריח. לא שם את החטופים בראש, לא הבין מה קרה לנו ב-7 באוקטובר. ביום הראשון נחטפו 250 אנשים ועכשיו אנחנו צריכים להחזיר אותם, לא צריכים לחנך את העולם. אחרי זה נחנך את העולם.

אנחנו בחרנו לעשות כל מיני דברים וכל מיני צירים ולהרביץ, עם חטופים ובלי חטופים, והחטופים ביחד, שני צירים, ומה לפני ומה אחרי. אנחנו משפחת החטופים עשינו פה פריק שואו במשך חצי שנה כאשר אף אחד בקבינט וראש הממשלה בפרט לא הכניסו שתי אוגדות, תפסו את המעברים, חסמו את מעבר רפיח ואמרו לא נכנס פה כלום ובואו נראה מה נעשה.

ארבע שעות אתמול אחרי חצי שנה ואיבדנו יותר מחצי מהחטופים. ועל מי זה יושב? שואל אותך פוגל, על מי זה יושב חצי חטופים שרק היום סגרנו את מעבר רפיח? שכל אחד ישאל את עצמו.

גם את הצבא. תשאל את הצבא.

תאמין לי שאני שואל את עצמי את השאלה הזאת.

אני לא שואל את הצבא.

הצבא שלא הכין תוכנית כראוי.

בני, עוד התפרצות אחת ואני מעיף אותך החוצה.

אני לא מדבר.

בני, עוד התפרצות אחת אתה יוצא החוצה.

אני אח שכול.

אני יודע.

ונכה פעולות איבה קשה. ולעולם לא הרמתי את קולי ולעולם לא תקפתי כלום.

אני לא מעיר לך יותר, אתה עף החוצה. תודה. יזהר, בבקשה.

רק להגיד לבני באמת לא להתפרץ לי. ואני לא מאשים את הצבא לא בגלל שאני לא מאשים, בגלל שאני משתדל להיות היררכי. המדינה, הממשלה מפעילה את הצבא, לא הצבא מפעיל את המדינה. ואם היו אומרים להם ביום הראשון לכבוש את רפיח, בלי תוכנית, עם תוכנית, פשוט להיכנס, הם היו נכנסים. אז תשאל מה המניעים האחרים, מבינתי לפחות. וזו השאלה שאני יושב, המניעים האחרים הרגו את החטופים. את הגרעין המייסד של הקיבוץ שלי. ילדות נשארו עוד חודשים ארוכים להיאנס ולעבור תעניות לא הגיוניות. האימהות והאבות של כל החטופים פה. מישהו מרח אותנו הרבה זמן כדי להתרחק מה-7.10 והוא צריך יהיה לתת את הדין. ארבע שעות תפסו את הצד המצרי של רפיח, בלי להרוג מיליונים, בלי אוהלים, אישורים, אמריקאים, מצרים. ארבע שעות. מישהו לא רצה שזה יקרה והוא נמצא בתוך הממשלה שלנו ולא בשום מקום אחר.

תודה יזהר.

תודה רבה.

תודה רבה לך. אני אתן לכם, עוד רגע. תנו לי רק להגיד משפט אחד. אני מקווה שאני לא חושף סודות צבאיים, כי הם כבר לא רלוונטיים לתקופה שאני הייתי בפיקוד דרום. אני יכול להגיד לך שלא הייתה תוכנית שבה פילדלפי לא היה בשלבים הראשונים. בבקשה.

שלום. שמי שלמה אלפסה. אני נשוי לסמדר גורן, ילידת קיבוץ ניר עוז. לא תראו אותנו הרבה בהפגנות, לא תעצרו אותי. ופעם ראשונה אני נמצא בוועדות הכנסת. אחת הסיבות לכך שיש לנו ארבעה יתומים. ארבעה יתומים לבית משפחת גורן. אבנר גורן, אח של סמדר נורה בממ"ד ואחרי שבוע מצאו אותו בשדות ניר עוז. אנחנו התחלנו לוויה ראשונה ב-23 באוקטובר. לוויה תחת אש. בניר עוז. כי אבנר הוא יליד ניר עוז והוא נקבר בניר עוז. עבדכם הנאמן שהוא בעצם לא קרוב משפחה מדרגה ראשונה לחטוף, ואחר כך נדבר על זה גם, הלך תחת אש עם ילדיו וחלק מילדים ממשפחת גורן, לקבור את אבנר, ב-23 באוקטובר.

אני ואשתי נצמדנו לילדי משפות גורן חצי שנה ועדיין נצמדים. הגענו מחו"ל בבהילות לארץ ומשם ישר עם חבריי הנאמנים למלון ים סוף, הקוקייה. מלון הקוקייה. שכל יום עוד דף לבן נצמד ללוח שעם שם ליד חדר אוכל. דף לבן עם מסגרת שחורה. עוד אחד מבני הקיבוץ אותר ועכשיו זוהה, ויש לנו עוד מסע קטן ללוויה. אם זה בניר עוז או אם זה בחצרים. כן, אנחנו כבר שרוטים לגמרי. אז מה אתם מצפים מאתנו?

לי יש ארבעה ילדים אז אני יותר סולידי. יש אנשים שהם פחות סולידיים ורצים להתעמת עם כל מיני גורמי משטרה פה ושם. שבעה חודשים. אשתי לא עובדת שבעה חודשים. בכל נושא החטופים, זהו, גמרה את העבודה. ועכשיו יש לנו לא ארבעה ילדים של גורן, יש לנו סך הכול בעצם שבעה ילדים, גם את שלי, להתחיל ולדאוג להם. כי מה אתם חושבים, שהם לא שרוטים? לא ראינו את כל זה במלון ים סוף שם? לא היינו בבית קברות בניר עוז?

ב-30 בנובמבר, יום העסקה האחרון לשחרור, הנגלה הראשונה. כאשר שני גורן יורדת מהרכב במעבר אם זה היה רפיח, קיבלנו טלפון מקצינת הנפגעים שלנו. 23:00 בלילה. עכשיו לפרסם לארבעת הילדים, עכשיו, מטעמים מבצעיים, לפרסם לארבעת הילדים שמאיה לא איתנו. מי שמכיר את הסיפור, זה כתוב לי פה כדי לספר עליו. אני לא יודע אם מכירים. מאיה נורתה, נורתה מרסיס, לא יודע מה. היא בגן הילדים של ניר עוז. הקפיץ הזה, הלכה ודאגה לגן. ב-6:00 בבוקר. אז ב-30 בנובמבר עבדכם הנאמן יחד עם חוסר בקציני נפגעים שהיו באותו רגע היה ער כל הלילה להודיע לארבעה ילדים שאמא שלהם לא איתם. וזה בגלל הכרח מבצעי. התרוצצתי, טלפנתי, דאגתי שחס וחלילה לא יראו אולי איזה סרט מכל מיני מקומות טלגרם.

אני חזרתי לעבודה אחרי חודש וחצי בערך. שאני לא דרגה ראשונה. אז מה רושמים בעצם ביומן הנוכחות שלך אחרי חודש וחצי? חופשה, מחלה? מה אתה רושם? אז זהו, אז שורפים את כל ימי המחלה, שורפים את ימי החופשה. יאללה, העיקר שנקבל איזה כמה גרושים. כן, העבודה תמכה בי והיא עדיין תומכת. אבל אני עובד, לא בשיא התפוקה ולא מביא את כל מה שרוצים ממני. כי אנחנו לא נפסיק עד שאחרון החטופים יגיע לארץ. ואם זה בהפגנות שנתעמת עם המשטרה לצערי או אם זה להגיע לפה, שאני מגיע לפה. כל אחד ויכולתו הוא ואחריותו הוא. אם יש לו את הכוחות להתעמת או יש לו גם כן את הארבעה יתומים לדאוג להם. אנחנו לבד. כלומר, אין אף אחד אחר.

כמה זמן המצב הזה אמור להימשך? כמה זמן תמשיכו במיטוט החמאס? זו עובדה. המדינה שלנו הפסידה ב-7 באוקטובר. עד שלא יחזרו כל החטופים זה לא הזמן לכל מיני טקסים למיניהם. טקסי משואות למיניהם. זה הזמן לשלם. צריך, יש עסקה על הפרק ותתחילו לשלם. אנחנו צריכים אותם חזרה.

בהזדמנות זו אני אגיד שיש לנו צבא חזק. יש לנו תעשייה ביטחונית מפוארת. זה הזמן לתמוך בהם על מנת שטובי המוחות יהיו שם וטובי האנשים בצבא גם. כל מיני קללות או כל מיני גידופים על אנשי צבא מצד הפרלמנט שלנו זה לא המקום. הם יוכלו לגבות כל עסקה שהממשלה הזאת תעשה. צריך רק לשלם. בהמשך השנים נוכל להשיב מנה אחת אפיים, אבל זה עכשיו הזמן להחזיר את כל החטופים.

לסיום, אני אסיים בנימה אישית. אני ואשתי וילדיי לא בחרנו להיות משפחה של חטופים. החמאס בחר, מדינת ישראל בחרה. בפועל אנחנו משפחה מקרבה ראשונה לילדים, לחטופה שנרצחה. אנחנו מטפלים בארבעה יתומים בגירים. אנחנו מקרה, משפחת אלפסה, מקרה של הקצה של הקצה. לפי החוק היבש לא זכאים לשקל ממדינת ישראל. שקל. ב-15.5, לאחר יותר משבעה חודשים הביטוח הלאומי החליט לעשות ישיבת חריגים לגבינו. אנחנו ביקשנו להכיר בנו כמשפחה שהיא קרבה ראשונה לחטופים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. ועל ידי כך לקבל זכאות לגמלה או מענקים בהתאם. לא יתכן שתפקירו אותנו. לא יתכן שאנחנו נופקר על ידי המדינה כאשר אנחנו משפחה יחידה שתומכת בילדים האלה. ואלה ילדים. זה לא משנה שהם מגיל 19 עד 26. הם איבדו את הוריהם וחלקם היו גם בקיבוץ.

אז אתם, חברי הוועדה, מי שמקושר לנושא ביטוח לאומי או נמצא שם, אל תפקירו אותנו עוד פעם. תודה.

תודה לך על הדברים המאוד חשובים האלה. חשוב גם לשמוע אותם. עוד מישהו מהמשפחות? בבקשה.

שמי לי, אח של קית'. אני קודם רוצה להגיד שאנחנו משתתפים בצערם של המשפחות השכולות, חיילים ואזרחים, מעומק ליבינו. אני מחזק את המילים של יזהר, רותם ומשפחת אלפסה. הדיון שפתח את הוועדה זה סמל של רוח התקופה. ואני מעריך את הזכות הדמוקרטית שלי לשבת כאן ולדבר. ואני מעריך את המנגנון הדמוקרטי של הרשות המחוקקת. בלי זה אין לנו מדינה. אבל גם בלי שהחטופים יחזרו בחיים, אלה שלא בחיים לקבורה מכבדת ומכובדת, אין לנו מדינה. רוח התקופה היא מצוקה. כולם במצוקה. אבל נבחרי הציבור, למרות המצוקה, מצופה מכם לפעול. ולפעול בנחישות מלמטה על למעלה. אם למעלה אין את הנחישות אז זה חייב לבוא מלמטה, ולא על הגב של משפחות החטופים. לא על הגב של אח שלי. מי שלא ראה אותו בסרטון 'נו, נו, נו'. ותחפשו את הסרטון ותראה אותו. ותקשיבו לאשתו, גיסתי אביבה, ולבנות. אנחנו לא שקופים. אנחנו בשר ודם.

שבעה חודשים זה מעל ומעבר לטרטר ולטלטל אותנו המשפחות וכל המדינה. אנחנו יורדים לתהום שקשה מאוד לצאת ממנה. אני מדבר על המדינה. אנחנו בתהום המשפחות מ-7 באוקטובר. מצב בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו צריכים להגיע לכאן ולהסביר את זה. אני לא מודה לאף אחד, מה שאתם צריכים לעשות אתם מחויבים לעשות. אין לי הסברים לעצמי למה אני צריך להיות כאן. למה הבן שלנו צריך להתרוצץ, לסכן את החיים שלו בהפגנות. מציאות לא מתאימה למדינת ישראל שמגיע לנו ולעם שלנו גן עדן. אנחנו בגיהינום וזה צריך להפסיק.

תודה רבה.

סליחה, מרוב אמוציות, הדבר הראשון שאני רציתי להגיד, קית' מציין יום הולדת 65 מחר. כמובן זה לא חגיגה, אבל זה עוד ציון דרך שהרבה חטופים עברו אותו בחיים או לא בחיים.

תודה.

כבוד יושב-הראש. אני רוצה לדבר על משפחת ביבס. אני אזכיר אותם.

בני, תודה. אתה לא במשפחת החטופים, לא לך נתתי.

לא משפחת החטופים, לא משנה, אני חי אותם.

תוציאו בבקשה את בני החוצה.

נו, די. אני רוצה להזכיר את משפחת ביבס.

לא, אני לא רוצה אותך פה, תצא החוצה בבקשה.

אף אחד לא מזכיר אותם, את המשפחה הזאת. את שני התינוקות האלה אף אחד לא מזכיר אותם.

בני, תודה. צא החוצה, תודה.

די, באמת אני מתבייש להגיד לך את זה. אתה יודע למה הם מסיימים לך את הדיון הזה? כדי שתקשור את משטרת ישראל כמו שעשתה פה חיימוביץ'.

תודה רבה.

אתה עוד לא יודע.

תודה לי, תודה רבה שחיברת אותנו גם ליום ההולדת של קית'. עוד מישהו ממשפחות החטופים? אז אנחנו נעשה דקה הפסקה. אני אתן לכם אפשרות לצאת ונמשיך בדיון. תודה.


(הישיבה נפסקה בשעה 09:22 ונתחדשה בשעה 09:24.)

תודה רבה למשפחות החטופים שהגיעו לכאן לשתף אותנו. אני רוצה להזכיר לכולם, הזמן שלנו מוגבל. יש פה נושא מאוד חשוב ויש פה הרבה מאוד אנשים שרוצים לומר את דברם. אז בבקשה בואו נהיה קצת יותר קצרים והרבה יותר תכליתיים. חבריי חברי הכנסת בין המציעים לבקשת הדיון הזה, חה"כ נאור שירי, בבקשה.

האמת שגלעד ציין את רוב הדברים, אם לא כל הדברים פלוס מינוס, שרצינו לומר. אבל אני רוצה לדבר דווקא ולהתחבר למשהו שדיברנו לפני שבועיים. אם אתה זוכר שציינתי שאנחנו מגיעים לפה ויש פקקים והמשטרה עומדת וכולם עוברים על השוליים ואף אחד לא עושה כלום.

בשנים האחרונות, אבל באמת בשנתיים האחרונות, אני מרגיש כאזרח במדינת ישראל, שיש סלקטיביות מדהימה. מצד אחד יש יעילות, שלפעמים אני תופס את עצמי ואני אומר לא יכול להיות שיש יעילות כזו מטורפת. אני אתן לך דוגמה. לפני בערך שנה תלה בחור ביום שבת בבוקר, תלש סטיקרים כאלו, דפים A4 כזה בשכונה של השר וסרלאוף. בשבת בבוקר הגיעו שני שוטרים במשטרת ישראל ולקחו אותו לחקירה. אם אני מקבל מכות עכשיו ברחוב, איזה רחוב, איפה שתרצו, או אם איזה אזרח יתקפו אותו בכביש, איפה שתרצו, אף אחד לא ייעצר בשבת בבוקר. אף אחד לא ייעצר. זו יעילות מדהימה. אז הדבר הזה מוכיח לי שיש את היכולת. יש יכולת למשטרת ישראל. שזה חיובי.

האזרחית שצילמה את סילמן נעצרה והוגש נגשה כתב אישום תוך 48 שעות. איזה יעילות. איזו מערכת חוק מדהימה יש לנו. יש לנו את האוכפים ואת הפרקליטות והכול עובד כמו מכונה משומנת. מצד שני, אתה מגלה לפעמים אירועים מאוד ביזריים. אני אתן עוד דוגמה. אוהד של הפועל תל אביב מגיע למשחק כדוגל עם חולצה "פאק בן גביר". מה לעשות? זו דעתו. אתם לא אוהבים את זה, זה בוטה מידי, למרות שאתמול עשה על זה הומאז' השר המאוד מוצלח לענייני התפוצות, שיקלי. אבל משטרת ישראל מונעת ממנו כניסה למשחק. על מה? על החולצה? מי שואל אותך. מי שואל אתכם מה אני שם על החולצה שלי. מי שואל אתכם, איפה החוק שאומר שאני לובש חולצה ואתם לא תתנו לי להיכנס. מה זה הדבר הזה?

היעילות הזאת מצד אחד והסלקטיביות מצד שני. עוד מקרה שראיתי ברשתות החברתיות. יושב בכרמלית בן אדם ליד ילדים בציבור, בפנים של כולם, עושה שימוש בכלים לעישון, אני מצנזר את עצמי למרות שמי ישמע באיזה עולם אנחנו חיים. יושב שוטר לידו, לא עושה כלום. כלום. כלום כלום. לא עושה כלום. מצד שני, שוטר אחר ברכבת מעכב ומתקשר לקציני משטרה שיפגשו אותו בתחנה הבאה כי הוא רוצה לעכב מישהו שלובש, יש לו דגלים וחולצות של מפגינים.

אני לא מבין את זה. אני לא מצליח להבין את הבררנות הזאת. אולי אני לא רוצה להבין. וכמובן, יש את מקרה הדגל, ששר במדינת ישראל שאמון על משטרת ישראל מצלם את עצמו בלי חגורה והאם מישהו עשה משהו נגדו? האם משטרת ישראל, אגף התנועה, הפרקליטות היעילה. האם מישהו הגיש או נתן קנס לשר? לא. האם מישהו הגיש כתב אישום או חקר את סגן יושב ראש כנסת ישראל שהעלה את עצמו משחק בנשק בניגוד לפקודות? האם מישהו עשה משהו נגד זה? אבל נעמה לזימי שצולמה נוגעת במדורה, זה כתב אישום, חקירות. עוד לא כתב אישום, אתה צודק. אתה אומר לא יעיל מידי.

לא, חשבתי שזה משהו שאני לא יודע.

לא. אני לא מוכן לדבר הזה. אני בכלל לא מדבר על כל מה שגלעד אמר, אני לא אחזור על זה. על הפלאיירים המוזרים, על קיצוץ הזכויות, על הבררנות הזאת. זה לא יכול להימשך. והיום אתם פה, מחר אתם שם. השר בן גביר עשה קופה. הקריירה שלו הייתה מלתבוע את משטרת ישראל בדיוק על הדברים האלה. הסתובב פה כמו אריאל שרון במלחמת יום כיפור. אתם זוכרים? כי תקפו אותו שוטרים. דחפו אותו.

אז אני מבקש באמת, צביקה, יהיה דיון המשך. אי אפשר להתעלם מזה. תודה.

תודה לך חה"כ נאור שירי. אני רק רוצה להזכיר לנו, התכנסנו כאן כדי לגבש המלצות שיאפשרו לוועדה באמת לבצע פיקוח ובקרה. לא כדי לשחרר קיטור, כמו שאמר גלעד בתחילת דבריו. אז בואו נהיה באמת קצת יותר קצרים, קצת יותר תכליתיים ולאפשר בסוף גם למשטרה להגיד מה הם מבינים מהטענות שלנו. כי הזמן שלנו הולך ומתקצר. חה"כ מירב בן ארי, בבקשה.

תודה רבה אדוני יושב-הראש על הדיון הזה וכמובן לגלעד. אני אתנסח בזהירות, כי תמיד כבודה של המשטרה חשובה לי ואני תמיד אומרת שצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים. האמצעים של המשטרה מוגבלים, אנחנו יודעים את זה. כמובן על ה-7 באוקטובר אני בכלל לא מדברת, דיברתי על זה רבות גם בפני השוטרים.

לכן אני מאוד נזהרת, אבל עם זאת זה היה לי מאוד חשוב להגיע לדיון. כי גם כשאני הייתי יושבת ראש הוועדה קיימתי דיונים על אלימות שוטרים. היה לי את הדיונים על אלימות נגד חרדים, שהם לא ה-base שלי, הם לא המליאה שלי, אף אחד לא הצביע לי שם. אבל כאשר ארבעה שוטרים היכו את חיים מזרחי במאה שערים קיימתי דיון עומק רציני. כי אני חושבת שאסור לנו, כי ברגע שיש אלימות שוטרים צריך לדבר עליה, לפקח עליה וגם לדרוש מהמשטרה.

מה הסיבה שהצטרפתי לדיון? מעבר לזה שאני חושבת שיש בעיה ואי אפשר לטמון את הראש בחול? זה בעיקר האירוע עם הטנק שהיה עם הלוחמים של מלחמת יום כיפור, שאחד מהם גם יושב כאן. ואני אגיד לכם את האמת ומי שמכיר אותי ויודע שאני מאוד נזהרת. הייתי מזועזעת. פשוט מזועזעת. עזוב שאוכלוסייה מבוגרת. עזבו שכאילו באמת פרופסורים שם, ובאמת אנשים שאין מסוכנות לציבור. אין להם גיליונות, אין כלום. הכול אצלם באמת אנשים שגם תרמו למדינה – על זה אני לא מדברת בכלל. אין לי זמן לדבר בשבחם של המוחים כי קודם כל לא אומרים שבחו של אדם בפניו. אבל בלי קשר, על מה הצעקה הייתה? על דמה טנק.

עכשיו אוקיי, אלה ימים נורא קשים. בסדר. אבל כל אדם בר דעת שמסתכל מבין שבאמת כאילו, לראות בזה איום לציבור? זה שיח שם. עזבו את ההשלכה כאילו, משהו שם היה, ושוב פעם אני מנסחת את עצמי בהכי זהירות. משהו שם היה נגוע מאוד. חמור מאוד. שוטרים שהגיעו מתוך מטרה, לא יודעת, להיכנס בשמאלנים. זה נורא. אני ראיתי את הסרטון הזה פעמיים. אני אף פעם גם לא, אני פשוט, תבינו, אני כיו"ר הוועדה כל הזמן יודע מה מוצב בפני השוטרים. לשעבר. אני תמיד ידעתי. ואני מסתכלת עליכם בעיניים, בטח רונן. ואני אומרת, אני יודעת, אבל תשמעו, הסרטון הזה נורא. התגובה של המשטרה בעקבותיו נוראית גם היא. ובסוף על מה? על מה? למה משטרת ישראל צריכה להגיע למצב שהציבור הכללי רואה אירועים שפשוט היא נכנסת במפגינים. אין לי שום הסבר אחר לזה.

ואני אומרת לך את זה ממקום שמאוד לא קל לי. אבל אני כחברת כנסת, כשאני רואה דבר כזה אני אחטא לעצמי אם אני לא אבוא ולא אדבר על זה ולא אציף את זה. אני גם פרסמתי את הסרטון אצלי ברשתות, דבר שאני לא עושה. פשוט כי הייתי בהלם מההתנהגות.

אני גם אגיד מילה אחת. אני גם התעסקתי גם עם הסיפור של ירדן מן ואני כל הזמן מדברת עליו. כל הזמן מדברת עליו. כי גם ירדן מן זה היה בושה וחרפה. אז היא צילמה את עידית סילמן ושמה לה פלאפון. נו, אז מה? תתמודדי. תתמודדי, את שרה בממשלה. בואי נגיד שאם היית מאוימת היו שמים לך מאבטח. כנראה שלא. אולי את מאוימת על ידי אישה, היא אפילו לא כזאת מבוגרת. אישה. שמה לך טלפון. לא נעים. לא נעים. לא נעים שדוחפים לך את הטלפון. גם לי זה קרה. לא נעים לי. אני אקרא למשטרה? כמה פעמים דחפו לי טלפון לפנים. מה את אומרת? זה לא נעים. וואלה, מה קרה? תתמודדי. להגיש משטרה, להגיש כתב אישום, לשים אותה בכלא במעצר? עזוב כתב אישום. אבל המעצר. מה זה, ירדתם מהפסים? על מה? על מה? לעצור בחורה בגלל שהיא קוראת לבן גביר עבריין? לעצור בן אדם בגלל שיש לו תמונה עם "פאק בן גביר"? מה אכפת לכם? מה זה עניין שלכם? זה לא נעים, נתמודד. אנחנו חברי כנסת, שרים בממשלה, נבחרנו והבנו את המשמעות של ביקורת ציבורית. מי שלא מתאים לו מוזמן לשים את המפתחות וללכת. נקודה.

תודה. תודה לחה"כ מירב בן ארי. כן, חשובה גם הפרספקטיבה שאת מסתכלת עליה, בהחלט. תודה. חה"כ עופר כסיף, בבקשה.

תודה. ואני מודה למי שיזם את הדיון. קודם כל, אני מתחבר למה שאמרו קודמיי. אני רק רוצה גם להוסיף, יש אין ספור מקרים של אלימות ברוטלית של המשטרה שאני נתקלתי בה גם על גופי. בעיקר מי שזוכר לפני מספר שנים, שלוש שנים כמדומני, בשייח' ג'ראח, ששוטרים וזה מצולם היטב, התנפלו עליי והיכו אותי וטייחו אחר כך את העדויות שלהם במח"ש. כי הגשתי כמובן תלונה למח"ש. כלומר, זה לא מסתיים רק ברמה של האלימות הברוטלית, הברברית של לא מעט שוטרים. אני חלילה לא אומר שכולם. גם במחוז חוף, גם במחוז תל אביב ובעיקר במחוז ירושלים. שוטרים שמתנהלים כעבריינים. עבריינים במדים. שמכים מכות רצח. ראינו את היועץ לשעבר של חה"כ לזימי. שלא רק שפוצצו אותו מכות אלא גם אחר כך שיקרו וטפלו עליו האשמות שווא. וזה לא חריג.

משפחות של חטופים שבנוסף לסיוט, לגיהינום שהם עוברים, במקום להגן על זכותם להפגין, תוקפים אותם באלימות. בין אם לפעמים עם בואש, מכת"זית, אלות לפעמים. מעצרי שווא. שימו לזה סוף. אין ספק שהרוח היא רוח מלמעלה, רוח בלהות. מיישרים קו עם השר העבריין המורשע. חלק כדי להתקדם, חלק כדי למצוא חן. זו לא משטרה, זו מיליציה.

עופר.

מיד אני מסיים. דוגמה אחת שאני רוצה עוד לתת.

אנחנו לא משאירים זמן לאחרים.

אוקיי, משפט אחרון. אני מבין ומכבד את מה שאתה אומר.

גם הביטוי הזה שמשטרת ישראל היא מיליציה היא לא מתאימה. זה לא מתאים.

לדעתך זה לא מתאים, בסדר.

עזוב את דעתי.

לא, לא, מירב, זכותך לחשוב כך.

אבל מה זה מיליציה? מה המשמעות?

גם לא אמרתי, גם הדגשתי שלא כל המשטרה. אמרתי שוטרים לא מעטים, לא אמרתי שכל המשטרה. שוטרים לא מעטים במחוזות שונים מתנהלים כמיליציה פרטית של השר העבריין. ועד שזה לא ייגמר זה לא רק שישלמו מחיר, זה יגיע גם לרצח.

אגב, ובזה אני אסיים, בואו לא נשכח שכבר יש מקרים של שוטרים שירו ורצחו ויצאו מזה בלי כלום. בין אם זה איאד אל חלאק או בין אם זה יהודה ביאדגה, כדוגמאות. ויש לצערי יותר. שימו לזה סוף. אנחנו צריכים לשים לזה סוף.

תודה רבה חה"כ עופר כסיף. תראו, יש לנו רשימה של שישה אנשים שמאוד חשוב לי לשמוע אותם. אבל לא פחות חשוב גם בסוף לשמוע את הנציגים של המשטרה. הזמן שלנו מאוד מוגבל. אז אני מבקש מהדוברים הבאים באמת במשפטים קצרים לתאם ציפיות. האירועים תוארו היטב על ידי גלעד קריב, חבל לחזור עליהם. אמיר השכל, בבקשה.

תודה רבה. בוקר עצוב. ואחרי ששומעים פה את המשפחות של החטופים הכול מקבל פרופורציות אחרות לגמרי. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שיזמו את הדיון ולך אדוני, על זה שאתה מנהל אותו.

תראו, הפגנה זה לא דבר נחמד וזה לא דבר נעים. אבל זאת זכות יסוד בדמוקרטיה וזה הכלי היחידי שיש לאזרח כדי להביע תרעומת או אי נחת. תפקיד המשטרה זה למצוא את האיזון בין הזכות להפגנה לבין זכות התנועה והזכות לחיים סבירים לציבור עצמו.

אדוני, גם אתה וגם אני שירתנו המון שנים במערכת הביטחון בצבא ואנחנו מכירים את זה שמוגדרת מדיניות החל משר הביטחון, רמטכ"ל וראשי הזרועות, בפועל זה ממומש בבסיסים וביחידות. בשנים האחרונות אני פעלתי בהרבה מאוד מוקדים ברחבי הארץ וראיתי תחנות משטרה שונות בפעולה. ואני חייב לומר שמשטרת חדרה פועלת באופן חריג באופן קיצוני בהשוואה לתחנות המשטרה האחרות. היא נוקטת מדיניות של אפס סובלנות כלפי המפגינים וזה בדרך כלל נגמר באלימות.

מה-30 בדצמבר 2023 ועד ה-27 בינואר, פחות מחודש, נעצרתי שלוש פעמים. בעת הקראת שמות חטופים באמצעות מגפון סטנדרטי לחלוטין מחוץ לשכונה, בשטח בר, בשעות היום. השוטרים, דרך אגב, חילצו ממני את המגפון באלימות, ללא שום סיבה. כלומר, זכותו של בן אדם לעמוד עם מגפון. נעצרתי ואחרי כמה שעות שוחררתי ללא שום תנאים מגבילים מתחנת המשטרה.

ב-27 בפברואר קראתי לאנשים לחסום כיכר בשכונה בקיסריה. לא כביש מרכזי, לא איילון, לא כביש 2, לא כביש 4. נעצרתי באלימות. נשלחתי להעביר לילה בבית המעצר קישון. למחרת בבית המשפט שוחררתי עם תנאים מינוריים. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לגבי חסימת כבישים. בג"ץ אמר בעבר, ואני מצטט: "המשטרה יכולה להתערב, לעצור את החסימה, רק במקרים בהם מתקיימת ודאות קרובה לפגיעה קשה בשלום הציבור". השר לביטחון לאומי בדיון שהיה פה לא מזמן, שנתיים וחמישה חודשים, כשהוא היה חבר כנסת, הוא אמר את הדברים הבאים: "יש אירועים של חסימות כביש. לא יפה, לא נורא". הוא המשיך ואמר "אנחנו הרי בדמוקרטיה. ובדמוקרטיה חוסמים כבישים". זה ציטוט שלו.

ב-13 באפריל, הערב של הטילים האירניים, נעצרתי עם עוד 14 מפגינים בגין חסימת כביש שהיה חסום על ידי המשטרה.

איזה הזיות.

במהלך המעצר נגרמו לי חבלות קשות מציפורניים שנעץ בי שוטר בירך ושברתי את אצבע יד ימין. הכול מצולם בתחנת המשטרה. יש תיעוד מהמקום שקיבעו לי את האצבע. המשטרה, דרך אגב, הייתה מוכנה לשחרר את כולנו בתנאים גם כן מינוריים. אני החלטתי שאני לא חותם על זה וביליתי את הלילה בתא מצחין בתחנת המשטרה בחדרה. למחרת שוחררתי ללא שום תנאים על ידי שופט בית המשפט בחדרה. מפאת קוצר הזמן אני לא אצטט את הדברים שלו. המשטרה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה והשופטת דחתה את הערעור שלה.

מה שאני רוצה לומר, אני לא יודע מה עומד מאחורי המדיניות של משטרת חדרה. שהיא כאמור חריגה לרעה מתחנות המשטרה האחרות. אבל אם היא חושבת שזה עשוי להרתיע אותנו, אז היא חיה בטעות. זה עושה בדיוק את ההיפך, זה מצית את השטח. תודה.

תודה לך אמיר.

רק אדוני כמשפט ביניים, אני רק רוצה להזכיר שבאותו לילה של המתקפה האירנית מפקד המרחב סירב להכניס קומץ מפגינים שעמדו מחוץ למשטרת חדרה אל המרחב המוגן בתוך המשטרה. אני חוזר על המשפט: הייתה בקשה של קומץ מפגינים להיכנס למרחב המוגן בתוך המשטרה. מפקד המרחב כמדומני, לא מפקד התחנה, היה שם וסירב להכניס אזרחים למרחב מוגן בזמן ההתקפה.

שלא לדבר שאנשים שנעצרו בתל אביב נשלחו הביתה, בגלל האירוע. ובחדרה התעקשו להשאיר 15 מפגינים שחסמו כביש שהיה חסום על ידי המשטרה.

אני מניח שלפני 20 שנה כאשר שנינו היינו במדים לא תיארנו לעצמנו שניפגש פה. יהודה.

שלום, שמי יהודה פולק. אני מארגון אחים לנשק. אני הופעתי בפני הוועדה הנכבדה הזאת ביולי שנה שעברה אחרי שנעצרתי באלימות בכניסה למשטרת חדרה, רק מפני שעמדתי על המדרכה עם תוף. בפני הוועדה הופיע אז גם אסף אגמון, אדם בן 76 עתיר זכויות השוטרים שברו לו את היד רק כי הוא עמד בכניסה לאיזה שהוא אולם כנסים.

הסתכלתי עליך, אדוני יושב-הראש, וראיתי כשאסף דיבר, גם אתה בדיוק כמו כולנו, נעת בחוסר נוחות על כיסאך. על נציג המשטרה לעומת זאת התרשמתי שזה לא עשה הרבה רושם. יצאתי אז בתחושה קשה מאוד מהוועדה ואז הגיע האירוע של שוטרי ימ"ר תל אביב שהפגינו מול מח"ש עת נחקרו שם שוטרים על אלימות כלפי המפגינים.

המצרף של הדברים גרם לי לחוש כי בתוך המשטרה, במקומות כמו משטרת חדרה וימ"ר תל אביב ישנם איים של התנהלות קשה ולא ראויה. אני השתמשתי במילה אחרת, אבל אני מכבד את חה"כ בן ארי, אז אני לא אשתמש בה. ושאלתי את עצמי האם המשטרה כגוף כבר איננה משטרה שמשרתת ללא משוא פנים את כלל הציבור הישראלי? ב-7 באוקטובר רצתי כמו כולם להגן על הגבול. לצידי לחמו חיים מהבילוש, לירון מתחנת זיכרון ואייל מ-433. האנשים האלו הם האנשים הכי טובים שהחברה הישראלית יודעת לייצר והם מסוג האנשים שגורמים לי עדיין להאמין שאולי חדרה וימ"ר תל אביב הם רק איים. אבל אם לא נטפל באיים הם יהפכו מהר מאוד ליבשת.

כאנקדוטה על משטרת חדרה אספר כי במהלך המילואים לפני כמה חודשים במהלך עבודה הנדסית מורכבת על גדר המערכת, במקום שידענו שהוא נצפה על ידי האויב. לפתע צלצל הטלפון שלי. על הקו הייתה משטרת חדרה שדרשה ממני לבוא באופן מיידי להשלמת חקירה. היה לי ברור שלא התוף הוא נשוא הבקשה אלא הרצון של משטרת חדרה להלך עליי אימים.

אבל חשוב לי להציג גם את הצד האחר של המשטרה, חשוב להגיד את זה. ביום רביעי שעבר, במהלך פעולת הסברה של אחים לנשק בבני ברק משום מקום הגיעו לפתע מאות חרדים שחטפו מאתנו את דגלי ישראל והעלו אותם באש ואיימו לעשות בנו שפטים. אלמלא השוטרים שהגנו עלינו ממש בגופם זה היה נגמר רע מאוד. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי להודות לשוטרים שהגנו עלינו. ולחרדים אני אומר אנחנו נפנה כלפיכם את הנשק היהודי עתיק היומי. אנחנו נזכור.

אדוני יושב-הראש, השאלה שהוועדה הזאת תידרש לתת עליה תשובה בעיניי היא האם משטרת חדרה היא המייצגת את רוח משטרת ישראל. אני רוצה להזכיר למשטרה שהעוצמה שלה נגזרת באופן ישיר מאמון הציבור. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים החשובים האלה, יהודה. גם אם לפעמים לא קל לשמוע אותם חשוב לשמוע אותם. תודה. לירז.

בוקר טוב. תודה על הדיון הזה. שמי לירז רימון, אני תושב פרדס חנה-כרכור. פעיל גם בצומת כרכור וגם בקיסריה. אני רוצה לתת פשוט כמה דוגמאות ספציפיות למה שאנחנו כמפגינים חווים שבוע אחרי שבוע. עוד מתקופת ההפגנות בצומת כרכור שבה היינו זוכים לביקורה של מכת"זית על בסיס קבוע. הדבר הזה קורה, אני אגיד את זה פה, אנחנו מדברים על משטרת חדרה. אני חושב שהעניין פה זה המחוז. כי בכל פעם שמגיע מפקד המחוז או מפקד המרחב לשטח אנחנו רואים את האסקלציה באופן מיידי. יש הכלה. המפקדים הבכירים מגיעים לשטח ואנחנו רואים את האסקלציה באופן מיידי קורית בשטח.

מי זה המפקד?

מפקד המרחב שלומי בן שושן ומפקד המחוז דני לוי.

זה היה עם בואש.

לא, זה לא היה עם בואש. אני אזכיר ערב אחד של מכת"זית שהגיעה לצומת כרכור עם פרשים, עם מכת"זית בכינון ישיר את הזרם שלה על מפגינים שעמדו על מדרכה. לא חסמו את הכביש. ונגמר במעל ל-10 פצועים באותו ערב. כאשר אני דיברתי עם קצין המודיעין המקומי שאני מכיר אותו כבר הרבה שנים ואמר לי בחיוך מתמוגג "תראה איזה יופי של תמרון. אני מתרגל אותם עכשיו". וכך מתנהגת המשטרה.

אני אתן עוד כמה דוגמאות. אני אתן את הדוגמה של יולנדה, שהיא חברה.

לירז, בוא נשאיר זמן.

דקה, רק את הדוגמה הזאת. שקשה לא לחשוב על זה שהיא נעצרה אתמול מעצר ממוקד, כדי שהיא לא תגיע לפה. והיא זכתה במעצר הקודם שלה בחדרה לאמירה כזו מאדון בן שושן: "אני אשבור לך את כל העצמות בגוף. את לא תהיי שקמה, אני אביא אותך לכלא שקמה. אני לוקח אותך כפרויקט אישי".

תודה.

אלה דברים שאנחנו שומעים וחווים. יש עוד דוגמאות. אני רק רוצה להגיד משפט אחרון. עוד דבר שאולי הוועדה הזאת צריכה לדון בו. אנחנו שומעים על עוד ועוד נציגים מובילי מחאה שמוזמנים לשיחות אזהרה בשב"כ. זאת אסקלציה נוספת. אני לא יודע אם זה הגיע לפה או לא, אבל אני מאוד מבקש שתבדקו את העניין הזה. עוד ועוד בכל יום מוזמנים מובילי מחאה לשיחות הבהרה בשב"כ.

אני אבדוק את זה. תודה על ההערה לירז. גדעון?

אגב, רק להגיד שמי שנעצר אתמול גם באותו מקום, באותה הפגנה אתמול, עכשיו כבר שוחרר. בלי תנאים, בלי כלום.

גדעון?

גדעון הריס, אקטיביסט, נאבק למען ישראל דמוקרטית. יש לי כמה דברים להגיד למשטרה. אחד מהם זה תנאי המעצר במקומות של התחנות משטרה זה פשוט בלתי נסבל ב-2024. האנשים האלה, הנחקרים, הם לא מואשמים בשום דבר. בלתי נסבל להיות בפנים.

דבר שני, אני מבין שלמשטרה נורא קשה ויש להם עומס גדול של עבודה. מי שלא יכול לעשות את זה, שיקום ויתפטר. לא יתכן שיפעילו אלימות כתוצאה מזה. אני רוצה להגיד משהו לטוען משטרתי שנמצא פה היום בנושא הטלפונים. אחד, הטלפון נלקח ממפגינה מצלמת, לא עצורה ולא שום דבר, ומוחרם כבר תשעה ימים בלי שום טופס. דבר שני, יולנדה, הטלפון שלה נפל באחד המעצרים. אם אני זוכר נכון מעצר שלישי אחורה מעכשיו. נאסף על ידי שוטר. בזמן הדיון לא נאמר על ידי הטוען המשטרתי שיושב פה שמחזיקים בטלפון, כי לא נמסר טופס תפוס ולא נאמר שום דבר על התפיסה. אז אנחנו קיבלנו טלפון מהשוטר יגאל בתחנת אום אל פחם שאמר שהוא מצא את הטלפון על הרצפה. ביקשנו שבדרך למעצר בית יולנדה תעבור ותיקח את הטלפון. פתאום הטוען המשטרתי קפץ ואמר עוד לא גמרנו לבדוק את הטלפון. לא תפסתם אותו בכלל, במילים שלך אמרת את זה. לא תפסתם את הטלפון, לא הזכרת את זה לשופטת. לא יתכן שהדברים האלה קורים ב-2024 בישראל. תודה.

תודה גדעון. רינה.

אני מאוד מודה על קיום הדיון הזה. היה לי מאוד חשוב לבוא, למרות שאני לא ממש מתפקדת. אתמול בדיוק 30 ימים מאז שהוכיתי. עמדתי בקיסריה עם שלט "אתה הראש, אתה אשם", עם חברים בקבוצת לוחמי 73. אנשים שהצילו את המדינה הזאת לפני 50 שנה. ופשוט מבלי שעשיתי שום דבר שעט לעברי אותו קצין מאוד בכיר ששמו כבר הוזכר ונתן לי שתי סטירות שאני לא הבנתי מאיפה זה בא לי. שנייה אחרי כן הוא פשוט אחז אותי. הר אדם שאחז אותי וניסה להעלות אותי מעל המחסום. ויש הקלטה של כל הסיפור הזה, שהוא אומר "בואי אני אראה לך מה זה". האנשים המבוגרים האלה בגיל של אבא ואמא שלי בכוחות, אין לי מושג באיזה כוחות, הצליחו לחלץ אותי מהלפיתה שלו. אבל אז הוא לפת את יולנדה. וגם לזה, הוא פשוט תפס אותה, חנק אותה כאן. עם זה הוא הרים אותה. אני שכחתי את מה שנעשה לי והלכתי לבקש עזרה שמישהו יציל את יולנדה. אני לא ידעתי מה מחכה לי.

שניות ספורות אחרי זה עמדתי מאחורה, לא עשיתי דבר. לא כרזתי, פשוט עמדתי, רעדתי מפחד. אני לא זוכרת את מספר השוטרים, יותר מעשרה שוטרים פשוט הקיפו אותי. באה אישה בערך בגילי, חיבקה אותי, כי אני כבר רעדתי ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הם הפילו את שתינו על הרצפה. התוצאות של כל המאבק הזה הם על הגוף שלי. הצליחו איכשהו להפריד בינינו ארבעה שוטרים, רגל רגל, יד יד. הכול מצולם. לוקחים אותי, מטיחים אותי ליד הזינזנה. אני כבר אמרתי את זה, לכן אני לא מתביישת לומר את זה. באותה סיטואציה הייתי צריכה פשוט לעשות פיפי. הגוף פשוט הגיב. הם לא נתנו לי ללכת לעשות פיפי ואני עשיתי פיפי במכנסיים. אני אישה בת 55. הייתי צריכה לחוות את הבושה הזאת כי אנשים, שוטרים שהיו שם שהתחננתי אליהם, לא נאותו לבקשה הכי פשוטה. זכות בסיסית של בן אדם להטיל מים. אני יכולה להיות אמא של כמה מהם שהיו שם ודיברו אליי מאוד לא יפה.

זה לא נגמר בזה. כשהגעתי לתחנה, לדעתי שלוש שעות וחצי חיכיתי בחדר המתנה. אותו קצין בכיר בא אליי והתחיל לצרוח עליי. אני לא זיהיתי אותו. וכשהבנתי על מה הוא מדבר, אני מסבירה לו אתה זה שהכית אותי. ואז הוא שוב השתמש אליי בשפה מאוד לא יפה ועשה ממני משוגעת וקוקייה, שאני ממציאה דברים. כל פעם נכנס מישהו, אמר לי דברים והלך. אישה לבד יושבת, באה, מוקפת גברים, שוטרים שיש להם שנאה יוקדת בעיניים.

כל הסיפור הזה התהפך. בעצם אני זו שהוכיתי. פתאום כאשר נכנסתי לחקיקה, בכתב האישום או Whatever it's called, אומרים שאני היכיתי את הקצין הזה. אני פצעתי אותו ואני הפכתי את המחסומים בכוח. עכשיו, בצילומים שיש רואים שהמחסומים עומדים בעינם והוא זה שמנסה להרים אותי מעליהם. ואחר כך הוא הרים את יולנדה מעל אותם מחסומים שהם אותו אדם טען שבעצם אני הפלתי את המחסומים. השקרים האלה כדי לכסות על אלימות של אותו בן אדם, זה משהו שאני לא דמיינתי שבמדינה הזאת שאני עליתי אליה שהמשפחה עלתה אליה מתוך ציונות. שאני מגדלת כאן ילד למופת, שמביא המון המון כבוד למדינה הזאת, שאני אחווה את ההשפלות האלה.

זה לא נגמר בזה. במעצר עצמו חוויתי בתור אישה דברים שפחדתי על הכבוד הנשי שלי, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת. כאשר נלקחתי לדיון בבית המשפט שוטרת שיכלה להיות הבת שלי הכריזה עליי בתור סחורה לאנשים של השב"ס שחיכו שם. היא הביאה "סחורה" אליהם.

אני רוצה להפסיק, כי אני כבר לא יכולה לדבר. אני רוצה לומר שגם כל מה שיולנדה עוברת זה דברים שלא אמורים להתקיים במדינה דמוקרטית. לא יכול להיות שבן אדם פשוט שאני לא באה לו טוב בעיניים, בשפת הרחוב, פשוט ינסה לתפוס אותי ויגיד לי "בואי אני אראה לך מה אני יכול לעשות לך".

רינה, תודה.

אני ממש מבקשת שהדבר הזה ייעצר. שלא תהיה עוד רינה, שלא תהיה עוד יולנדה. אני ממש מתחננת.

הדברים שלך מטלטלים מספיק. תודה.

אדוני, רק צריך לומר שישנו תיעוד, אנחנו לא מראים פה את התיעודים, של ד"ר יולנדה יבור נגררת מעל מחסום משטרתי על ידי קצין בכיר.

אמרת את זה בדברים שלך קודם גלעד. תודה. אחרון הדוברים, המתייחסים, שמי.

אני אלוף משנה במילואים, 25 שנים בתפקידי פיקוד בשריון, בצבא ו-33 שנים במילואים פעיל. אני בן 76. אני נכה צה"ל פיזית ומזה 4.5 שנים אני הלום קרב בדרגה גבוהה.

שבת, 13 באפריל בשעה 17:00 עשרה גברים בני 75-76 מגיעים אליי הביתה לקיסריה ברחוב הגוש 34, שם אני גר. מתיישבים לשתות קפה. יחד איתם מגיעה משאית עליה מיצג של טנק מרכבה מקרטון. זאת חבורה של לוחמי כיפור 73. המיצג מקרטון הוא סמל המחאה שלנו. הופיע בהפגנות ברחבי הארץ. הוא מוכר לכולם, גם למשטרה. אם אני רואה טנק מרכבה אני מתמלא בגאווה ובביטחון. אני לא נבהל. אם זה טנק מקרטון אני מריע.

עוד עשר דקות עוברות מספר רב של ניידות. זינזנה להובלת עצירים וטנדר סער של צוות יס"מ מגיעים אליי הביתה. דבוקה של כ-30 שוטרים עם צוות יס"מ מנשה פורקים מהרכב ומקיפים את ביתי. צוות היס"מ בפיקוד רב פקד פז לייבה שגם אותו צריך להאשים ולהדיח מהמשטרה, כולם ללא מצלמות גוף. כולם. בניגוד להוראות.

כוח המשימה כולו בפיקוד של סגן ניצב עמית פולק, מפקד משטרת חדרה, עליו עוד יורחב הדיבור. סגן ניצב פולק עמד לדין בקיום יחסי מין עם ארבע שוטרות. קודם לאחרונה מתפקיד סגן מפקד תחנת חיפה לתפקיד מפקד תחנת חדרה. סגן ניצב פולק פונה לנהג שישב בתא הנהג במשאית שחונה אצלי בחנייה הפרטית שלי בבית. למען הדיוק אני אומר שגלגליה הקדמיים חנו על המדרכה בכניסה לחנייה, ישמור אלוהים, עניין של פקח חנייה לכל היותר. 500 שקלים קנס.

סגן ניצב פולק פונה לנהג ודורש את מפתחות המשאית, בניגוד לחוק וללא סמכות. איל יפה חברי ניגש אליו ואומר לו בנימוס 'אני המפקד של הנהג, דבר איתי'. 'אתה לא מעניין אותי' עונה לו פולק ופונה לנהג כהאי לישנא: 'תוך שתי דקות אם אתה לא מזיז את המשאית', מהחנייה הפרטית שלי, כן? 'אני עוצר אותך. תבדוק אותי'. גם זאת בניגוד לחוק וללא סמכות.

אני ניגש לנהג המשאית, אומר לו 'תרד בבקשה, כנס אליי הביתה, אתה אורח שלי'. אף מילה לא החלפתי עם סגן ניצב פולק. שתי דקות מרגע שמגיע פולק עם כוח המשימה לביתי נפתחים לי שערי הגיהינום. רב פקד במשטרת חדרה תוקף אותי והודף אותי אחורנית. לא אמרתי לו מילה. סגן ניצב פולק מכה בכתפי והודף אותי לעבר רק פקד לייבה, מפקד היס"מ שבמקום לעסוק בפשיעה הוא מתעסק בלעשות אנשים כמוני. רב פקד לייבה בתורו מכה בכתפי השנייה והודף אותי אל הכביש ומפיל אותי ארצה. 'קחו אותו' פוקד פולק בקול סמכותי, בשקט, בזוועת אלוהים. אין נוהל מעצר אזרח. חייו של אף שוטר לא בסכנה, לא דיברתי עם אף אחד.

אדוני, חה"כ פוגל, אתה היית במלחמות כמוני. הקרב בו נפצעתי במלחמת יום כיפור היה גיהינום אמיתי. באותו יום שבו אני נפצעתי בסיני נפצע אחי ברמת הגולן. אחי, 40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור התאבד. כי לא היה טיפול בהלומי קרב אחרי מלחמת יום כיפור. הם הוזנחו. הם נחקרו כבוגדים והוא התאבד והוכר כחלל צה"ל. אז אני גם אח שכול. אני נכנס לטראומה. אני מתחיל לצעוק בקול ניחר פרופ' סיון משיבא צועק לפולק 'הוא אלוף משנה במילואים, הוא נכה צה"ל, הוא הלום קרב. יש כאן סכנה לחיי אדם'. פרופסור לרפואה אומר לו את זה. פולק לא רואה בעיניים ולא שומע באוזניים. שבעה לוחמי יס"מ בפיקוד רב פקד לייבה מסתערים עליי, כאילו אני חייל נוח'בה. שניים תופסים אותי ברגליים, שניים בידיים, שניים בגב, אחד בראש. מרימים אותי מהכביש כאילו אני שק תפוחי אדמה ודוחסים אותי לזינזנה והדלת נטרקת עליי.

תא עצורים של הזינזנה, אדוני, בנוי מלוחות פלדה. 20 ס"מ מהפנים, כמו מסכת ברזל, כמו ארון קבורה. החלונות אטומים ומושחרים. אני מרגיש שאני נחנק, שאני עומד למות. אני צורח בזינזנה שאני נחנק. אשתי הקטנה והענוגה מסתובבת סביב הזינזנה חסרת אונים. פונה לפולק, מבקשת שיפתח לי חלון. 'גברתי', הוא עונה לה, 'עלי למדרכה או שאעצור אותך באשמת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו'.

מה זה הדבר הזה? אני פשוט לא מסוגלת להכיל את זה.

והכול מתועד.

אני את חיים מזרחי, ששוטר הכניס אותו ככה, אני פשוט, אני אומרת לך, היא גמרה אותי.

מירב.

אני לא מצליחה להבין את זה.

אי אפשר לעכל את זה.

אבל אנחנו לא נותנים צ'אנס לאנשים גם לדבר.

מה קרה לכם? מה קרה לכם?

לא קרה להם כלום, מירב. לא קרה להם כלום.

זה לא חריג, זאת הנורמה.

לא, אתה אל תפריע לי. אל תפריע לי.

חבריי, חברי הכנסת, אנחנו לא נותנים צ'אנס למשטרה לדבר.

אתם יודעים מי אני. אני פשוט לא מסוגלת להכיל את זה.

בסדר, אז אל תגידי.

מה קרה לכם? מה קרה?

בבקשה, המשך שמי, אבל אנחנו צריכים לסיים אם אנחנו רוצים לשמוע את המשטרה.

אני מסיים. זה גיהינום, כך אני מרגיש. זה חנק. המוות בפתח. זה חוסר אונים. הטראומה הזאת קשה לי יותר מטראומת הפציעה בשדה הקרב. נכנסתי למצב דיסוציאטיבי, הלם מוחלט. מפסיק להגיב, מתנתק מהמציאות, אין קשר למציאות. ועוד שתי דקות סגן ניצב פולק מתפנה לטפל בשני לוחמים נוספים: אליעזר חברי רק מדבר איתו, מתחנן על חיי. פולק חונק אותו במו ידיו ודוחס גם אותו לזינזנה. פולק ממשיך במסע הציד. מפיל את פרופ' סיון, שגם הוא קורא שיש כאן סכנה לחיי אדם ויחד עם צוות היס"מ דוחס גם אותו פנימה. התמלאה הדרישה, יש שלושה עצורים. בשביל זה הביאו זינזנה לבית של אדם פרטי שיושבים ושותים קפה בשבת.

תודה.

עוד מילה אחת בבקשה.

בבקשה.

הוזכר כאן בשעה 23:00 בלילה, האירנים מתחילים את מופע הטילים שלהם. משטרת חדרה עצורים 15 לוחמים. בכל התחנות בארץ כולם משוחררים הביתה. רק כאן נשארים הלוחמים עד הבוקר. אני סובל מחבלות בגוף, בידיים וברגליים. רופא הקופה רשם לי ערמה של משככי כאבים. מיום ראשון שלאחר האירוע אני מקבל טיפול נפשי באיכילוב. הרופאה שלי ד"ר בייטלמן מגבירה את המינון.

שמי.

עוד מילה אחת. אני בטיפול ארבע וחצי שנים ביחידה לתגובות קרב של צה"ל ובאיכילוב. ד"ר פולק, ד"ר סגן ניצב פולק החזיר אותי שלוש שנים אחורה בטיפול.

שמי, זה לא כיף לשמוע.

ועוד משהו. ביום שני, אחרי האירוע, הוא מופיע אצלי בבית ועושה סיור של כשעה ונכנס לשכנים ובודק אם יש להם מצלמות אבטחה ואני מתחיל לחלום שהוא חונק אותי בלילה. אני לא מצליח לישון. אני צריך לקחת שני כדורים כדי להירדם. והבת שלי מאה אחוז נכה בביטוח לאומי, היא לא מצליחה לתפקד. היא פוחדת שיגיעו שוטרים הביתה. זה משגע אותי. איך קצין כזה יכול לשרת במשטרת ישראל? הוא פוגע במשטרה, הוא פוגע בשוטרים שלו. אני בתחנה שמעתי קצינים שמדברים עליו. שוטרים שמדברים עליו.

שמי, תודה.

זה איש שאסור לו להישאר דקה אחת נוספת במשטרה, מהיום.

תודה, תודה שמי. עדות לא פשוטה, אין שום ספק. אבל אני חושב שאחרי כל מה שנאמר כאן, מאחר ובאמת אנחנו לא רוצים לשטוף את התינוק עם המים וחשובה לנו משטרה חזקה וטובה, אז בואו נקשיב למה שיש גם למשטרה לומר. יניב, גלעד, מי מכם? בבקשה. מכובדיי, בואו נקשיב. בדיוק כמו שהקשבנו לכל אחד אחר עד עכשיו. בבקשה גלעד.

טוב, אני אנסה להגיב ולא להאריך בדברים. נשמעו פה הרבה מאוד דברים. אני לא אכנס לכל הפרטים, אני אומר, נאמר בעדינות שחלק מהדברים שנשמעו פה הם גרסת צד אחד לאירועים.

תביאו את הגרסה.

מה, שהיא עשתה פיפי על עצמה?

די, נו. די.

זאת גרסת צד אחד?

די, עופר. חה"כ עופר כסיף, היה כיף לכם לשמוע הכול עד עכשיו.

היה מזעזע. זה היה מזעזע.

ראיתי. ראיתי את ההצגות מירב, די.

סליחה, אדוני, עם כל הכבוד.

ראיתי את ההצגות. עכשיו בואו ניתן למשטרה לדבר. בסדר?

זה לא הצגה וזה הכול אמיתי ואתה יודע את זה.

מירב, עכשיו בואו ניתן למשטרה. כן, אז תני גם למשטרה להגיד את דבריה.

זה הכול אמיתי. והכול רואים מצולם.

אז תני גם למשטרה, שכל כך טרחת להגן עליה, גם להגן על עצמם עכשיו.

טרחתי? כשבן גביר ישב פה, השר - - -

אז שבי בשקט עכשיו ותני להם לדבר.

- - - אני אמרתי משהו? קמפיין שלם פה עשה.

גלעד בהט, בבקשה. ניצב משנה גלעד, בבקשה.

מה - - - מה?

מירב, די.

שלא יפנה אליי בבקשה.

הוא לא פנה אלייך. בבקשה.

הוא פנה בהחלט, אתה גם לא שומע.

זה לא פעם ראשונה שהוא מדבר אליה.

ניצב משנה גלעד בהט, בבקשה. אני אפסיק את הדיון פה עכשיו, חבל. אתם לא רוצים להקשיב למשטרה? אתם לא רוצים להמשיך לעשות דיון המשך? לא נעשה. אבל אם אתם כן רוצים שנתנהל כמו שצריך.

רק אל תגיד דברים, אל תגיד על הצגות.

אני אומר את מה שאני חושב. אני אומר את מה שאני חושב, ממש כשם שאת אומרת את מה שאת חושבת.

אל תגיד עליי.

ניצב משנה גלעד בהט, בבקשה.

המשטרה אחראית לביטחון הציבור, הציבור כולו. הציבור כולו זה המוחים, זה המוחים בעד, זה המוחים נגד, זה תושבי המקום, זה נבחרי הציבור, זה כולם כולם. אחד הערכים והעקרונות המשמעותיים במדינת ישראל שחשובים מאוד גם למשטרה והיא מקפידה עליו הוא חופש הביטוי. אבל חופש הביטוי נגמר במקום שבו מתחילות עבירות פליליות. ורוב ההפגנות והמחאות שמתקיימות ואנחנו נעמוד על זה שהם יתקיימו ואנשים יוכלו להביע דעתם ולמחות, לא משנה מה תהיה עמדתם ומה הם רוצים ומה הם אומרים. אין לזה שום משמעות. המשמעות היא שיוכלו להביע את עמדתם ואת דעתם עד גבול מסוים שאותו קבע המחוקק והגבול הזה הוא גבול של עבירות פליליות.

איזה עבירה פלילית?

על מה אתה מדבר בכלל?

חברים יקרים, תראו.

זאת עבירה פלילית?

חה"כ עופר כסיף, קריאה ראשונה.

מכות רצח למפגינים?

תראו איך אתם מטיפים לחופש ביטוי ושומרים עליו, אבל לא כאשר מדובר במשטרה. לנו אסור לדבר.

אתה אל תטיף. אתה אל תטיף.

חה"כ עופר כסיף, קריאה שנייה.

לא מטיף לאף אחד, אבל אני רוצה את זכות הדיבור.

אל תפריעו בבקשה. אל תפריעו למשטרה לתת לנו תשובות.

אנחנו מכירים, הוא כתוב.

חברים, אני יכול לזמן אותם אליי למשרד ולקבל את התשובות, אתם לא תקבלו אותם. זה מה שאתם רוצים שיקרה?

אולי אותך הוא לא ימרח.

חה"כ עופר כסיף, די.

הוא ידוע לכולנו.

ניצב משנה גלעד בהט, בבקשה. פעם הבאה שיפריעו לך אני אפסיק את הדיון, זה בסדר. קדימה. לא, שיהיה ברור לכולם איפה אנחנו עומדים.

אפשר להוציא החוצה, לא צריך להפסיק את הדיון. כשאתה הערת לי, אני בשקט.

מירב, אני מעבר לזמן כבר 15 דקות. הדיון הבא עומד בפתח.

בסדר, אז תוציא את מי שמפריע.

אני לא אפגע באנשים שבאים לדיון הבא.

אז תוציא את מי שמפריע.

תודה רבה. ניצב משנה גלעד בהט, תסיים את דבריך בבקשה. תמשיך. אני רוצה שהוא ימשיך עד שיסיים.

מרבית המוחים בהפגנות השונות מכל הצדדים, מכל רחבי הארץ, באים להביע את עמדתם. והמשטרה לא רק תכבד את זה, גם תיתן להם לעשות את זה. כשיש קבוצות שבוחרות או קומץ או בודדים שבוחרים לבצע עבירות פליליות כמו תקיפת שוטרים, כמו גרימת נזק, כמו איומים, המשטרה תטפל בזה כפי שהחוק מנחה אותה או כפי שהחוק מורה לה. ואם נצטרך ויהיה חשד סביר שאדם ביצע את העבירה ותהיה עילת מעצר, כן, הוא גם ייעצר.

בגלל זה גם שחררו אותו.

ואם הוא צריך להיחקר הוא ייחקר. וכך אנחנו נוהגים וכך אנחנו עושים.

יש לכם איזה שהיא הוכחה לבית משפט כלפי מישהו?

המשמעות המעשית של הדברים האלה, חברים, הייתם, אנחנו לא הוצאנו מילה במהלך כל הדיון הזה. אבל חוסר היכולת שלכם לכבד גם אנשים אחרים, אני חושב שהוא מדבר בעד עצמו.

לא, לא, לא.

אתה פשוט מדבר פה בחוצפה גם לחברי כנסת, גם לאנשים, כולל שני בני אדם פה עם טראומה.

טוב חברים, תודה רבה על הדיון.

ואתה מזלזל ובז להם. אתה מזלזל ובז להם ומורח פה את כולם.

צביקה, יש פה דיון שביקשו שליש מהחברים. אני מבקש, מי שמפריע שייצא. אני ביקשתי תשובות.

גלעד, אני מאחר בזמן לדיון הבא.

לא, ב-10:30, לא נכון.

הדיון הזה נקבע מ-8:30.

לא, עד 10:30.

לא, עד 10:00, תקרא היטב. אז מה, אני אתחיל להוציא גם את - - -

אדוני יושב-הראש, נשאלו שאלות. אדוני, שאלנו רשימה, על פי בקשתך. על פי בקשתך בשיחה בינינו, אני הבאתי רשימה של שאלות.

גלעד, דיברת 25 דקות אף אחד לא הפריע לך.

אבל גם אני לא מפריע.

הבן אדם רוצה לדבר חמש דקות, אף אחד לא נותן לו לדבר.

אז אתה ידוע בכך, אני מכיר את יכולותיך להשתיק מי שמפריע.

די פוגל, אי אפשר לסגור כשהמשטרה מדברת.

אז בבקשה, שייתנו תשובות.

מי שלא מסוגל לשמוע, וגם לי קשה, שייצא.

מירב, בואי נעצור פה וניתן לו לדבר. בואי ניתן לו לסיים, בבקשה.

שייתן תשובות לשאלות.

גלעד, בבקשה.

כמו שאמרתי, מי שבוחר או מבצע עבירות פליליות המשטרה תחקור ותטפל בזה. ושוב אני אומר, זה לא עומד בסתירה, אלא להיפך, לזכות של כל אחד להביע את חופש הביטוי שלו להפגין.

נכון, ככל שיש אירועים שבהם יש חשד שהשוטרים התנהלו שלא כדין יש אינסטנציות שבוחנות ובודקות את המשטרה. המחלקה לחקירות שוטרים, קצין תלונות הציבור. וכל תלונה שמוגשת נבדקת.

גלעד, יש היום בקשה של מישהו מתוך המשטרה או מחוץ למשטרה לבדוק את התנהלות משטרת חדרה או קציני משטרת חדרה? האם יש בקשה כזאת?

לא, זאת לא שאלה. האם יש תהליך בדיקה? קיבלתם אין ספור החלטות שיפוטיות שמדברות על מעצרי שווא. מה אתם עושים עם זה?

גלעד, תן לו לענות. השאלה שלי הייתה מספיק ברורה. בבקשה גלעד.

אני לא יודע להגיד לגבי תלונות שמוגשות למח"ש מה הסטטוס שלהם. בוודאי אני לא נציג של מח"ש ולא יכול לדעת. אני יודע שככל שמוגשת תלונה לקצין תלונות הציבור, ואני מוכן לבדוק ולהשיב בכתב לגבי התלונות סך התלונות שהוגשו לקצין תלונות הציבור של משטרת ישראל. אני אשיב בכתב לגבי כל תלונה ומה הסטטוס שלה.

לגבי מח"ש, כמו שאמרתי, אני לא יודע ואין לי תשובות על זה.

אדוני, אבל זה לא מה ששאלתי. אדוני יושב-הראש, לא שאלתי על תלונות משמעתיות.

הוא לא יודע.

הוא לא יודע, אני אבקש את הנתונים האלה. גלעד, חה"כ גלעד קריב, אני אבקש את הנתונים האלה. התחייבתי לקיים דיון נוסף. נבקש לדיון הנוסף אנשים של מח"ש, קצונה בכירה. בואו, הבנתי את הטענות. אבל בואו ניתן לפחות למישהו לענות.

מה עם רונן?

אני נותן גם ליניב רונן עוד רגע. בבקשה גלעד.

אני אומר שוב, בסופו של דבר תלונות שמוגשות, אני אומר למחלקה לחקירות שוטרים, ובוודאי לקציני תלונות הציבור של משטרת ישראל, אם זה מחוז חוף או בכל מחוז אחר, נבדקות וניתן מענה. אני לא יודע אם המענה הוא לרוח מי שהגיש את התלונה, אבל הוא בוודאי מקבל מענה. אני אומר כאן שאנחנו נבדוק אחרי הדיון, כיוון שהשאלות שנשאלו כאן לא נשאלו לפני הדיון, הן נשאלות בדיון עצמו. אנחנו נבדוק את כל התלונות שהגיעו למשטרת ישראל ונעביר דיווח לוועדה.

רוב השאלות הועברו לפני חודשיים למפכ"ל מגילה בכתב.

גלעד, אבל עכשיו העברת את האחריות עליי. תן לי.

אני סומך עליך.

תן צ'אנס.

ונעביר מענה לוועדה לגבי התלונות שהתקבלו במשטרת ישראל. מאחר והוקראו פה גם החלטות של בתי משפט אני חייב להגיד, ואני אתייחס רק להחלטה אחת, שמתייחסת לאותם חשודים או לאותה חשודה במקרה הזה שהוזכרה פה מספר פעמים. אבל כיוון שטרחו פה לצטט החלטות של בתי משפט, אז בפסקה אחת אני אצטט בעניין אותה חשודה: "העבירות המיוחסות לחשודה אינן חלק מזכות האזרחית לחופש ביטוי ולחופש ההפגנה. וגם אם אניח רגע לצד של החשד של התקהלות אסורה הרי שהעבירות המיוחדות לה אשר לגביהן קם יסוד סביר בחומר החקירה ובגדרם הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד הינן מסוג העבירות הפוגעות בערכים המוגנים של שלום הציבור, ביטחונו ושלטון החוק ואכיפתו".

בהחלטה הזאת בקשת המשטרה לעצור אותה התקבלה?

חה"כ גלעד קריב.

המשטרה ביקשה לעצור אותה בדיון הזה. קיבלתם את - - -

גלעד קריב, בוא, עכשיו אתה הופך את זה לוויכוח אישי. די. זה לא אישי.

רמת אמינות של דובר המשטרה.

והאלימות כלפיה מוצדקת? האלימות כלפיה מוצדקת?

עופר, אתה עם קריאה שנייה. למה? אתה רוצה להביא אותי? כי אתה היית עסוק בלהביע את דעתך.

מה השורה התחתונה של ההחלטה השיפוטית הזאת, שיש עליה ערעור? בוא תאמר.

ניצב משנה גלעד בהט, בבקשה סיים.

אז אני אומר, אני לא אמשיך להקריא את ההחלטה, אבל כאשר מצטטים קטע מהחלטה צריך להגיד שיש גם קטעים אחרים ויש גם החלטות אחרות. אגב, בעניין של אותם חשודים, אני לא מביא פה החלטות אחרות. וחשודים שהורחקו ושוחררו בתנאים.

ואני חייב להגיד עוד דבר ופה אני מתקשר גם לישיבות נוספות שיש בוועדה הזאת. צריך לזכור שהיום במצב החוקי כאשר חשוד יש חשד סביר ויש עילת מעצר וקצין מחליט לשחרר אותו והוא מסרב לתנאים שהקצין משית עליו, הוא מסרב להם, לא ניתן לשחרר אותו בתנאים ללא הסכמתו. והמשטרה נאלצת להביא אותו לבית המשפט כאשר הוא עצור. אנחנו מתכוונים וביקשנו והדבר נמצא על שולחן הוועדה הזאת, לקדם תיקון שבמסגרתו ניתן יהיה לשחרר חשודים בתחנת המשטרה גם ללא הסכמתם ויוכלו כמובן להגיש ערר בתוך שעה לבית המשפט, אין בעיה עם זה. אבל אנחנו לא נצטרך להשאיר אותם עצורים כאשר יש כוונה בסופו של יום לשחרר אותם והם לא מסכימים לתנאים. אחת הדוגמאות הובאה פה על ידי האדם עצמו. אני לא חושב שיש סיבה שקצין משטרה רוצה לשחרר חשוד בתנאים מסוימים והוא לא ישתחרר. גם אם הוא לא מסכים להם הוא יכול לערור ובית משפט יכול לשחרר בתנאים אחרים או לבדוק את התנאים, לא משנה. אבל אין סיבה שהוא יישאר עצור. היום זה המצב בחוק. אני חושב שהגיע הזמן לתקן את זה. ובינתיים מתחבר לטענות שעלו פה.

בכל מקרה, אנחנו באופן תדיר, לא במשטרת חדרה, אלא במשטרת ישראל, מוציאים בכל העת הנחיות, גם הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל, לטיפול בהפגנות. לאכיפת חוק בהפגנות. כאשר המסר שלהם הוא קודם כל הסובלנות והיכולת להכיל את ההפגנה ואת המפגינים. ומצד שני לא לתת מצב שבו יבוצעו עבירות פליליות והן תעבורנה מבלי לקבל איזה שהוא טיפול. ובמובן הזה הטיפול שהמשטרה מורשית לו או מותרת לו הוא טיפול של חקירה. ואם יש צורך ויש עילת מעצר וחשד אז גם טיפול של מעצר אם הדבר הזה נדרש באותו עניין.

נכון, המשטרה מקפידה לחקור את הראיות שיש בפניה. בחלק מהדברים שהובאו פה, כולל אנשים שהעידו פה באופן אישי, יש בידי גם החלטות שיפוטיות שאומרות אחרת. כולל התייחסויות של שופטים. אבל אנחנו לא נמצאים פה בדיון, אנחנו לא נמצאים פה בבית משפט. ולא המטרה להתנגח ולהוציא את החלטות השיפוט שיש לי פה, שהן חלקן סותרות את מה שנאמר בדיון הזה. סותרות את מה שנאמר בדיון הזה. אבל אני לא מתכוון להתנגח לא עם הגברת שדיברה פה, לא עם הגברת שלא נמצאת פה. אני מתכוון להגיד ובזה אני רוצה לסיים, כל תלונה שתוגש למשטרת ישראל, כל תלונה שתוגש למשטרת ישראל, ואני לא אומר פה, שיהיה ברור, אני לא אומר פה ששוטרי משטרת ישראל מתנהגים מאה אחוז מהזמן בצורה מופתית ואם יש תקלות הן צריכות להיבדק.

איפה?

אם יש תקלות הן צריכות להיבדק ויש גורמים שבודקים אותם. אבל צריך לזכור דבר אחד, בסופו של יום השוטרים האלה הם אום שוטרים שב-7 באוקטובר, ואמרו את זה כבר, יצאו להגן על אזרחים. זה קשור מאוד אדוני, זה קשור מאוד.

עופר.

כי לפני שאתה משתלח במשטרה כדאי שתכבד אותה גם.

אנחנו מגנים על השוטרים.

אני אגיד לך מה שצריך להגיד.

שוטרים שמגנים מגיע להם כל הכבוד.

אתה תשמע אותי כפי ששמעתי אותך.

אתה לא מתבייש להזכיר את זה כאן?

זה דמגוגיה.

אתה תשמע אותי כפי ששמעתי אותך.

עופר כסיף קריאה שלישית. תוציאו בבקשה את עופר כסיף החוצה. תודה.

אנחנו עושים את מירב המאמצים כמשטרת ישראל להגן על הציבור, על כל גווניו, על כל הקשת של הדעות שיש בו ולעשות את זה באופן שוויוני ובאופן מכבד. נכון, הדבר הזה הוא מורכב מאוד. הוא לא פשוט, לעמוד בהפגנה, ונמצאים פה חברים שלי שעומדים בהפגנות, וגם אני עמדתי לא מעט שנים בהפגנות. לקבל יריקות, לקבל קללות, לקבל דחיפות. זה לא פשוט.

די. תוציאו בבקשה את המפריעים שם, את שניהם. תודה. כן?

אף פעם לא יריקות, לא כלום.

בואו, תביאו תיעוד ותעמידו לדין. כמה כתבי אישום הגשת? מה, המשטרה לא מגישה כתבי אישום כשיורקים על שוטר?

המשטרה לא מגישה, אבל המשטרה אוספת ראיות.

ארבע שנים אני מפגינה בקיסריה. מה שקורה השנה הזאת זה פשוט לא נורמלי.

אני מבקש התייחסות להחרמת הטלפונים הניידים של תיעוד מעצרים ולדעת מה קרה עם שוטרים בכירים שהשמיעו אמירות פוליטיות.

גלעד.

מספיק עם הסיסמאות. נשאלתם שאלות ספציפיות.

גלעד, אני רשמתי.

ואתם נשאלים כאן כי אתם לא עונים לפניות של חברי כנסת.

גלעד, די. ניצב משנה גלעד בהט, בבקשה.

אני אסיים ואני אעביר את הדיבור לסגן ניצב יניב. אנחנו בודקים, כמו שאמרתי, אנחנו נעביר לוועדה הזאת התייחסות לכל הפניות שהועברו למשטרה.

לא, אנחנו נעביר לכם בצורה מסודרת מאתנו.

בסדר גמור, נעביר התייחסות טובה. ואני אומר דבר אחד: בסוף בסוף אנחנו את המקסימום כדי לאפשר לכל אחד להביע את העמדה שלו. אבל צריך גם לכבד אותנו, את שוטרי משטרת ישראל, ולהבין שהעבודה הזאת היא עבודה מאוד מאוד מורכבת, מאוד מורכבת. ודורשת הרבה מאוד סבלנות. ואנחנו עושים את זה ואנחנו מקפידים על זה ואנחנו נמשיך לעשות את זה. כי זה העמוד ששומר על מדינת ישראל כמו שהיא.

תודה רבה ניצב משנה גלעד בהט. סגן ניצב יניב רונן. אני מבקש, תעשה את זה בהתייחסות ישירה. יש פה הרבה מה לומר, אנחנו נקיים על זה עוד דיון. ולכן חשוב לי להתמקד במה כן ניתן כרגע לומר על השאלות שנשאלו. בבקשה.

אז בפתח הדברים אני אגיד קודם כל בוקר טוב לכולם. שמענו פה את הדברים בקשב רב מההתחלה. גם את משפחות החטופים וגם את האנשים שהשתתפו במחאות. בפתח הדברים נגיד באופן טבעי, הגיוני, לא ניתן לענות למקרה ספציפי כזה או אחר. בטח שלא בשלוף. גם אם קיימים חלקי מידע כאלה ואחרים, הרי אין זה פייר ואין זה נכון לעשות את זה.

אני רוצה להגיד כמה דברים לגבי המחאות, בדגש על קיסריה והסביבה. צריך לקחת, כמו שאמרה כאן הגברת לפני שהיא יצאה, את הכמה שנים אחורה. נכון, המחאות האלו התחילו מזמן. אם אני לוקח את כל המחאות, לאורך כל התקופות עד היום, נעצרו 30 חשודים. זאת אומרת כל השנים עד היום. לגבי עשרות ומאות חשודים שנעצרו.

אבל הרוב נעצרו תחת פיקודו של סגן ניצב פולק.

די, נו. שמי. הטענה הובנה. תאמין לי, שמי, אני לא חירש. במיוחד לא לדברים שאחד כמוך אומר. בואו, תנו לזה סיכוי. בבקשה יניב רונן.

אנחנו רואים את המידתיות אני חושב שיש, עובדתית, שניתן לצפות בה לאורך כל השנים. אנחנו מדברים רק בתקופה האחרונה שהיא קצת שונה. וכמי שהיה במחאות ופיקד עליהן אני יכול להגיד כזה דבר: מה שמאפיין, אני מנסה להכניס אתכם רגע לסיטואציה בנעליים שלי, בנעליים של קציני משטרה, בנעליים של שוטרים, שהיינו ברגעים מאוד קשים, מאוד כואבים, יחד. וקיימת אני חושב הזדהות לאומית עם כאב כזה או אחר.

המחאה מתאפיינת בתקופה האחרונה, למעשה כבר מתחילת השנה, מהרגע שהפסיקו להגיש את הבקשות והתחילו לדבר שלא מגישים בקשות כי זה מסנדל, כי זה מגביל, כי זה התחייבות. ואז אנחנו חייבים לעמוד בכללים. מתאפיינת בשני מדרגים: יש את המדרג הראשון, עוד פעם, אני משתף בחוויה מהצד שלנו. זה יכול להיות כן, זה יכול להיות לא. אבל זה סובייקטיבי כרגע. יש שני מדרגים. יש את המדרג הראשון שיש את ההתכנסות. כולם מחנים את כלי הרכב, מגיעים עם הדגלים, עם כל ערכות המחאה שלהם. יש התארגנות. מתחילים להכין את המקום, את הפודיום, שאומרים את הנאומים. עולים הנואמים בזה אחר זה. מידי פעם יש זליגה לכביש, מעלים אותם חזרה.

אני רק חייב לציין נקודה אחת לגבי קיסריה. מהשכונה 8 עד הסוף, זה כביש אחד. זאת אומרת המשטרה לא יכולה לחסום אותו באופן יזום. כי ברגע שאנחנו חוסמים אותו אנחנו מאפשרים לבערך 75% מתושבי האזור הזה לא להגיע לבתים שלהם. אז זה לגבי הכביש. בסופו של דבר יש איזה שהוא תהליך של שעה וחצי, שעה ו-40 של נאומים, של קריאות, של מגפונים, מעבר הלוך ושוב על מעברי החצייה. ועד כאן לכאורה מחאה לגיטימית. שאנחנו, דרך אגב, כל הזמן עסוקים גם לשמור על הסדר. אנחנו מתמודדים עם המחאות ומתמודדים גם עם קריאות ציבוריות אחרות שלעיתים הם נגד או בעד, שטוענים להפרעה. וכל זאת בהתאם, ואת האסמכתאות האלה, את מה שאני אומר אפשר לבדוק. מדיניות ברורה של מפקד המחוז, של מפכ"ל המשטרה, לשמור על האיזון. לתת אפשרות לחופש הביטוי ולעשות את כל מה שניתן כדי לשמור על המידתיות הנדרשת והאיזונים הנדרשים בין שגרת החיים לבין חופש הביטוי והרצון למחות.

בשלב השני, זה השלב שמתחיל בדרך כלל בחודשים האחרונים. איזה שהיא תהלוכה מוכרת. עכשיו, בציר הזה שצועדים על רחוב רוטשילד, לכיוון השכונה המדוברת, יש מדרכה רחבה מאוד. יותר מהכביש. הרצון ללכת על הכביש הוא סוג של תהלוכה שמחייבת רישיון. בסדר? אז יש כל מיני פסיקות לגבי מחאות והתקהלויות. אבל תהלוכה מחייבת רישיון. אז המציאות הזאת שמנסים לייצר בה את הסדר יש שוטר מקדימה, שוטרים מאחורה, שוטרים שמונעים סכנה גם לצועדים וגם לכלי רכב שעוברים בציר הזה.

אותם שוטרים, דרך אגב, אני אמשיך רגע עם התהלוכה. לאט לאט אנחנו רואים גרעין פרובוקטיבי יותר. בסדר? לא אותו גרעין ראשוני. גרעין קטן יותר, לא במידה משמעותית, אבל פרובוקטיבי יותר. שמנסה ופועל מידי שבוע להגיע עד לפתח ביתו של ראש הממשלה.

לא נכון.

גלעד.

זה פשוט לא נכון.

תנו לו לדבר, נו.

זה לא נכון אבל, זה פשוט לא נכון.

בסדר. מי שחושב שזה לא נכון.

יהיה שלב שחברי הכנסת גם יקבלו תשובות על השאלות הקונקרטיות? פלאפונים ניידים, החרמת מגפונים במרחק קילומטר מביתו של ראש הממשלה?

אני גם ככה מאחר לדיון הבא, די. אז תנו לו לדבר.

ראוי שנציגי המשטרה ישיבו על שאלות. לא באנו רק לשמוע את הדיסרטציה.

לא, אבל גם לא באנו רק לשמוע אותך.

לא יודע. נהוג שכאשר האופוזיציה מבקשת דיון שליש, מציגים שאלות. נציגי הרשות המבצעת עונים. לפחות מנסים לענות.

אז אם הם לא יענו נקרא להם לפה לפעם נוספת, זה הנוהל.

מה התשובות? למה כשאני עמדתי ליד מפגינה החרתם את המגפון?

יניב.

אני אמשיך.

לא רק תמשיך. אתה תכף תסיים, כי אני באמת כבר גורר את זה יותר מידי.

בקיצור, הטריטוריה ונהלי האבטחה והטבעות מוכרים בשילוב בין המשטרה לבין שירות הביטחון הכללי. ואנחנו משתדלים לשמור עליהם. אם כי לעיתים לא רחוקות הגדרות האלה נפרצים. בסדר? באחת המחאות הייתה אפילו אמירה בסיום ההפגנה, אחרי שהתיישבו ממש בסמוך בישיבה על הכביש, שאני יכול לצטט אותה כי שמעתי אותה: "היום עשינו עוד התקרבות עד הפעם הבאה".

כשאני מדבר על המושגים האלה, כשאני מדבר על פריצת גדרות. כשאני מדבר על הכנת כל מיני אמצעים בטרם ובמהלך הפגנה כמו חביות, כמו חומרים דליקים, כמו צמיגים, כמו לפידים – אנחנו מתמודדים עם אפשרות ברורה, עם יסוד סביר להניח שיש חשש לשלום הציבור. ואנחנו נערכים לכך בטבעות. הטבעות שקיימות סביב הבית זה דבר אחד.

דבר נוסף, אחד הדברים שמתמודדים איתם ובלי להיכנס למקרה ספורדי זה שיימינג מתמשך לגבי שוטרים ובני משפחותיהם וקצינים. זה גם עניין לא של מה בכך. אבל חשוב להדגיש שהנואם, אותו נואם, זה יכול להיות אנשים שיושבים פה, אחרים או מי שהזכירה הגברת, אף אחד לא מונע מהם להעביר את הדברים שלהם בצורה חופשית. אם כי לפעמים אנחנו שומעים קריאות של משטרה פאשיסטית וכל הדברים האלה. אף אחד לא מונע מהם להגיד את האמרות שלהם. אבל כן, הנושא הזה של הקו בין המחאה הלגיטימית למעבר על איזה שהיא עבירה שנמנית עם עבירה שמנויה בדיני העונשין שלנו שנקראת עבירה פלילית הוא מעבר מאוד עדין. אם כי יש לפעמים משהו, דברים שהם בוטים יותר. אבל כן, אנחנו רואים מקרים שיש מעצרים ואנחנו מביאים את האנשים לתחנה ולבית משפט.

דרך אגב, לחלק מהדברים אני מאמין, יושב-ראש הוועדה, אם תבקש יש תימוכין, יש סרטוני וידיאו.

מעולה. בדיוק מה שאני מבקש.

ראיתי פה את הבעות הפנים שלכם. ראיתי את ההתרגשות. אבל אני יכול להגיד שיש סרטונים בשני הצדדים כמובן.

מעולה, תביאו לבית המשפט.

זה בהקשר הזה.

יניב, בוא, אני רוצה לעצור פה, ברשותך. אני רוצה לעצור פה כי יש לזה עוד המון היבטים, יש לזה עוד הרבה מאוד התייחסות. ואני חושב שנכון שנבוא לפעם הבאה לדיון שיתקיים פה עם השאלות והתשובות במלואן ואולי עם נציגות קצת יותר בכירה של המשטרה. לא כי אני לא סומך עליכם, אלא כי אני חושב שגם לנראות יש פה משמעות. להיפך, עליכם אני סומך מאוד.

אבל חשוב לי להבהיר לכל מי שנמצא כאן.

מי היית ממליץ שהיה בא?

מפכ"ל, מפקד מחוז חוף, מישהו מהחבורה הזאת שיבוא וידבר. כי הוא בעל הסמכות. אני ארצה גם נציג של מח"ש פה שיבוא וידבר על מה כן קורה עם שוטרים שיש תלונות לגביהם או כל דבר אחר.

אבל מה שחשוב לי מכל האחרים. אנחנו כל הזמן מדברים על חופש הביטוי ועל חופש ההפגנה. אי אפשר לבוא לפה ולשטוח טענות שמבחינתי הן, לי ירדו דמעות, מבלי לעשות את זה, אני אמנע מהמילה הצגה. בסדר? אבל גם לי ירדו דמעות, כי לא כיף לשמוע את זה. אבל יחד עם זה - - -

כל אחד מביע אחרת את הכאב.

תני לי רגע לסיים. אני מצפה מכם, וחלק מכם אני גם מכיר באופן אישי או באופן אחר, להקשיב. כי בסופו של דבר אין לנו משטרה אחרת. אני אומר לכם, יש לנו שוטרים מצוינים. אני מסתובב כל יום במשטרה. יש לנו משטרה נהדרת, יש לנו גם מפקדים נהדרים. ואם באיזה שהוא מקום צריך לשים אצבע כדי לתקן, אז תעזרו לי לשים את האצבע ולא לתת שם סטירה ולהפיל את העניין הזה. תודה רבה. עוד 10 דקות הדיון הבא.

אנחנו נעביר את השאלות שהעלינו מסודר.


הישיבה ננעלה בשעה 10:36.