פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/05/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 164
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 10:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 07/05/2024
סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים
פרוטוקול
סדר היום
סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים
ישיבת מעקב מיום 19/03/2024 ומיום 16/04/2024
מוזמנים
¶
סיון גולדשטיין הבר - סמנכ"לית חטיבת רשויות, עלייה וקליטה, משרד העלייה והקליטה
אלכסנדר מרשון - ראש אגף פעילות וחינוך, נתיב - משרד ראש הממשלה
רינה זסלבסקי - מנהלת אגף לשפה וזהות, הסוכנות היהודית
מיכאלה לוין - עו"ד, חברת ועדת עלייה וקליטה, עיריית תל אביב-יפו
נטליה פישמן - מנהלת פרויקטים וכ"א, איגוד מורים עולים-איגום
יהושוע ליברמן - עו"ד האולפנים, נציגי אולפנים
אסף ברגמן - עוזר של עו"ד יהושוע ליברמן, נציגי האולפנים
בנימין דילויה - מנכ"ל, אולפן אינטגרליה ללימוד עברית
אלכסי טשייב - מנהל ומייסד, אולפן איטגרליה ללימוד עברית
אורה דירובן - מנכ"לית, אולפן לעניין
יהושע ירון - מנהל שיווק, אולפן לעניין
אירמה ברלין - מנהלת פדגוגית, אולפן לעניין
רחל כהן - מורה באולפן, אולפן לעניין
שלמה גבירץ - סטודנט, אולפן לעניין
אליסה הרשפט - סטודנט, אולפן לעניין
פבל לויטן - סגן מנכל, רשת אולפני יו-טיים
יורי לויטן - מנכ"ל, רשת אולפני יו-טיים
אלכס ללוש - מנכ"ל, אולפן מכון יפעת
אליהו שאול - מנכ"ל, מועצת ארגוני עולים בישראל
יגאל קלבנסקי - מנהל אולפן, קהילות קולטות
אליסיה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון
אנטון אילינסקי - בעלים משותף של חברת ATBE אשר מקדמת פתרונות הייטק להוראת שפות זרות, עולם חדשים בעלי עסקים
ארקדי גרינברג - בעלים משותף של חברת ATBE אשר מקדמת פתרונות הייטק להוראת שפות זרות, עולם חדשים בעלי עסקים
אולגה לוקיאנובה - PhD ראש התאחדות העולים דוברי הרוסית
בלה גרמאי - בת דודה של החלל קלקידן מהרי
אסתי - אחות של החלל קלקידן מהרי
חנה כהן - דודה של החטופה ענבר היימן, משפחות החטופים
אביבה סיגל - משוחררת משבי חמאס, ואשתו של החטוף קית' סיגל, משפחות החטופים
אילן סיגל - בת של אביבה סיגל ששוחררה משבי חמאס ושל החטוף קית' סיגל, משפחות החטופים
איתי סיגל - אחיין של החטוף קית' סיגל, משפחות החטופים
שי גת - בת דודה של החטופה כרמל גת, משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
אפרת שלמה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים
היו"ר עודד פורר
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה קליטה ותפוצות היום ה-7 במאי 2024 כ"ט בניסן התשפ"ד, הנושא הוא סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים, זו ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו ב-19 במרץ וב-16 באפריל.
לפני שנתחיל עם נושא הדיון אני רוצה לציין את זכרו של החייל הבודד רס"ר במילואים מהרי קלקידן זכרונו לברכה, שנפל ברצועת עזה בערב החג השני של פסח – ב-28 באפריל – מפגז שנורה בשוגג על מבנה בו שהה. קלקידן היה חייל בודד, אימו קיבלה את הידיעה על נפילתו באתיופיה, הוא עלה לארץ בגיל 18 והתגייס מייד לצה"ל, יש לו תשעה אחים בישראל, הוא לא סיפר למשפחתו שהוא נמצא בעזה על מנת שלא להדאיג אותם. רוב חייו חי באופקים, עבד בביטחון ובמקומות עבודה נוספים. לפני שנתיים הפך לנהג אוטובוס של חברת דן ועבר להתגורר בפתח תקווה. הוא היה חובב צילום. בן 37 היה במותו.
הבת-דודה שלו, בלה גרמאי, ביקשה לעלות דרך הטלפון ולהגיד כמה מילים לזכרו.
היו"ר עודד פורר
¶
בבקשה תאמרו כמה מילים על קלקידן לפני שאנחנו מתחילים את הישיבה. אנחנו רוצים לציין את זכרו, ומה הבקשה שלכם.
בלה גרמאי
¶
קלקידן בן 37 עלה לארץ לפני 20 שנה לבד, כשהוא מצטרף לאבא שלו שעלה כמה שנים קודם. הוא שירת באופן רציף במילואים מאז שהוא השתחרר מסדיר, הוא ראה בזה זכות גדולה וגאווה לשרת את המדינה.
לצערנו במהלך השנים האלה הוא עשה ניסיונות רבים להעלות את אמא שלו שנשארה שם ושני האחים שלו, והוא לא הספיק להשלים את המשימה, ואנחנו היינו שמחים אם הוועדה הייתה מסייעת לנו להשלים את המשאלה שלו בעצם לעזור לנו מול המשרדים הרלוונטיים, כדי להעלות ארצה.
היו"ר עודד פורר
¶
מנהלת הוועדה תהיה איתכם בקשר כדי לקבל את כל הפרטים האדמיניסטרטיביים, ואנחנו נפנה גם לרשות האוכלוסין וגם לשר הפנים ולשר העלייה והקליטה כדי לפתור את הבעיה הזו ברמה הנקודתית.
אבל שוב עולה פה הסוגייה של עולי אתיופיה שנמצאים במחנות ומשפחות קרועות עם ילדים כאן והורים שם דבר שהוא לא מתקבל על הדעת, ואני שב וקורא לממשלה לטפל בעניין הזה להביא החלטת ממשלה, ולא צריכים שיקרו מקרים טראגיים כאלה כדי לאחד כאן משפחות של יהודים, של עולים, שחיים כאן שמשרתים בצה"ל שנושאים בנטל והאימהות או האבות נמצאים שם, תודה ויהי זכרו ברוך אני משתתף בצערכם.
בלה גרמאי
¶
תודה רבה לכם שהקשבתם לנו ונתתם לנו את ההזדמנות לדבר ושאתם רואים איתנו עין בעין את החשיבות ובאמת את זה שאין ראויה ממנה לקבל את האפשרות לעלות למדינת ישראל. תודה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני יכולה בבקשה ברשותך לציין לנו, באמת בימים האחרונים מתוך האירועים הקשים שקרו בימים האחרונים, גם סמל ראשון ראובן מרק אסולין מרעננה, עלה ארצה מצרפת בשנת 2014, סמל מיכאל רוזן מראשון לציון שגם הוא נפל בכרם שלום, הוא בן למשפחת עולים ותיקים מרוסיה, וגם רס"ר במילואים נתן נחמן הרץ שנפל בגבול הצפון, נשוי לעולה חדשה מצרפת.
אנחנו רואים ויודעים כמה העולים הם חלק כל כך כל כך משמעותי בלחימה, בתרומה לארץ ובמחירים הכבדים שכולנו משלמים, יהי זכרם ברוך.
היו"ר עודד פורר
¶
על כך אין שאלה, אבל בתוך כך ישנם חיילים בודדים שלא מאפשרים לבני משפחתם לעלות לישראל, וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. זאת לא תופעה שרק בממשלה הזו, זו תופעה של כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, אבל אני חושב שהגיע הזמן לסיים את הסיפור העצוב הזה עבור מדינת ישראל.
אני אחזור על מה שאמרתי בסיכומי דיונים קודמים שערכנו על העניין הזה, לא מדובר במספרי עולים שמדינת ישראל לא יודעת להתמודד איתם. להשאיר מצב שבו חיים כאן ילדים ללא הוריהם, ילדים שהם יהודים, הם אזרחי ישראל, הם חיים כאן, הם גדלו כאן, משרתים בצה"ל; והמשפחה שלהם נמצאת שם – הוא מצב לא מתקבל על הדעת.
ואני לא חושב שצריך מישהו ליפול בקרב רק כדי שיעשו מאמץ לפתור את הבעיה, ואני בטוח שהבעיה של אמא של קלקידן ימצא לה פתרון, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות התנאי, המדינה הזו היא של יהודי כל העולם ושל כל יהדות התפוצות מכל מקום, מצרפת, ארצות הברית, רוסיה, וגם מאתיופיה מאוקראינה ומקומות נוספים.
עד כאן החלק הזה, ומכאן נחזור לנושא הדיון שהוא דיון מעקב. אני כבר אומר מראש שלא כולם יצליחו לדבר, אנחנו מאוד קצובים בזמן, אנחנו בסך הכל רוצים לעקוב אחרי מה שכבר דיברנו עליו בדיונים קודמים ואין צורך לחזור שוב ושוב על הדברים.
בדיונים הקודמים תוארה מצוקתם של מנהלי האולפנים הפרטיים שהתעוררו בוקר אחד וגילו שאין ואוצ'רים עבור תלמידים חדשים באולפנים, וחלק מהתלמידים שקיבלו ואוצ'רים הודיעו להם שהם לא יכבדו את הוואוצ'רים.
הפסקת התקצוב הזאת הייתה חד צדדית החל מה-7 במרץ למרות שהמדיניות הרשמית אמורה הייתה להשתנות ב-1 במאי, באותו דיון גם תוארה בדיון שקיימנו במרץ תוארה בעיה של העולים החדשים שכבר החלו באולפנים פרטיים ולא קיבלו את ההחזר הכספי ממשרד העלייה והקליטה, הוועדה העבירה רשימה פרטנית של עולים חדשים למשרד העלייה והקליטה, בדיון באפריל דווח כי מרביתם קיבלו את ההחזר הכספי והתחייבו שכמובן כל מי שקיבל ואוצ'ר גם יקבל את מלוא ההחזר הכספי בתוך ימים ספורים.
אנחנו כן נרצה לברר עם משרד העלייה והקליטה, האם עדיין יש עולים כאלה שלא קיבלו החזר ממשרד העלייה והקליטה? סמנכ"לית המשרד הודיעה בדיון במרץ כי בתוכנית המשרד לחלק 5,000 וואוצ'רים באולפנים הפרטיים מידי שנה, בדיון באפריל דווח כי מינואר 2024 עד אפריל 2024 חולקו כ-1,000 שוברים, וביקשנו ממשרד הקליטה בדיון, אני אאפשר לכם לדבר בסיום החלק הזה של הדיון בסדר? לפיכך התבקש המשרד להמשיך ולחלק את השוברים ונעשתה פנייה לשר בנושא, לבנות תוכנית שהיא תוכנית שנתית לחלוקת שוברים.
סגנית מנהלת חטיבת רשויות ארגונים וקהילה שרי פייר התחייבה בדיון באפריל להאריך את תוקפם של השוברים שחולקו, אנחנו ביקשנו מהמשרד להאריך אותם עד ה-31 בדצמבר מבלי שיהיה צורך לפנות שוב ושוב למשרד לבקשת הארכה, פנינו בעניין הזה גם לשר.
בדיון האחרון התברר כי הוראת השעה שאמורה להתחיל במאי 2024 טרם פורסמה, אנחנו ביקשנו להודיע למנהלי האולפנים מה תהיה המדיניות עוד לפני חג הפסח וכיצד תיראה הוראת השעה על מנת ליצור ודאות, כמו כן על מנת שמנהלי האולפנים הפרטיים יוכלו להיערך בהתאם להמשך השנה, הבקשה הייתה לפרסם להערות ציבור כך שתכלול תקופת מעבר והסתגלות, וכמו כן שהוראת השעה תכלול שינויים במספר התלמידים בכיתות שיאפשר להגדיל את מספר התלמידים בכיתה, ומספר שעות הלימוד אמור להיות נמוך יותר על מנת להוזיל את העלויות.
אנחנו נבקש לדעת האם נקבעו קריטריונים חדשים עבור עולים חדשים לקבלת ואוצ'רים החל מ-1 במאי 2024, האם התקיים שיח עם מנהלי האולפנים הפרטיים לגבי המשך הפעילות ומה התקציב שמתוכנן, בדיון הקודם לפי תחשיב של 5,000 לומדים עם תקציב של 7,500 לוואוצ'ר, התקציב אמור להיות 37.5 מיליון שקל לנושא, על כך לא קיבלנו תשובה ביקשנו כמובן התייחסות.
לקראת הדיון הועבר לנו ממנהלי האולפנים בפרטיים שהם קיבלו מכתב ב-21 באפריל, בו הם עודכנו כי הוראת השעה החדשה תחול מה-1 ביוני, והשוברים הקיימים הוארכו עד ה-31 באוגוסט 2024 ולא עד ה-31 בדצמבר כפי שביקשנו, וכיתות הלימוד החדשות יכללו 12 תלמידים עם מינימום שעות של 200 שעות, והשובר יהיה בשווי של 4,000 שקל.
אני אומר כמה דברים: למידת העברית צריכה להיות משהו שהוא משלב בין האולפן הציבורי לאולפן הפרטי לאולפן הוואוצ'ר לאולפנים העירוניים, בעצם לתת את כל המניפה כשהשוק גם אמור לאזן את עצמו, זאת אומרת במקומות שאין בהם אולפנים עירוניים צריכים להיות יותר אולפני ואוצ'רים או יותר אולפנים ציבוריים, כך גם מקומות שאין בהם אולפנים ציבוריים נצטרך לייצר יותר אולפנים עירוניים ושם לעשות, אני חושב שצריך לייצר גם איזושהי תחרות בין כל הגופים האלה כי זכות הבחירה צריכה להיות של העולה, והעולה צריך לקבל ולדעת איפה הוא יבחר את המקום שבו הוא מרגיש שהוא ילמד הכי טוב עברית, התחרות הזו גם תהיה תחרות שהיא תחרות בונה.
אני מעריך שגל העלייה שכבר היה וגם זה שצפוי נוכח אירועי האנטישמיות יחייב עדיין קפסיטי גדול של לימודי עברית, גם כדי לסגור את הפערים כתוצאה מאותה שנה שהייתה שנה קשה של אולפנים ציבוריים שמצמצמים את פעילותם, ולכן צריך לשמור ולייצר מקום שבו אנחנו שומרים על כל המערך הזה.
בתוך כך צריך לייצר ודאות לאולפנים הפרטיים, אני כן אומר לאולפנים הפרטיים, אין פה שום מחויבות של המדינה להמשיך באותה צורה או שהיא חייבת להמשיך לתקצב את זה, מדינה רשאית לשנות את המדיניות שלה או את דרך החישוב שלה, הדבר היחיד שזה אני אומר כן למדינה בהקשר הזה ואמרתי את זה גם בדיון הקודם זה חייב להיות מדורג, זה לא יכול להיות באופן חד צדדי וללא שיח, כשהמטרה בסוף של כולנו היא שהעולים ילמדו עברית מהר ובאופן חיובי.
מכאן אני רוצה להתחיל את הדיון ולתת למשרד העלייה והקליטה להציג את עמדתו בנושא הזה, ואחר כך ניתן למנהלי האולפנים. בתוך כך אני אשלב ואאפשר למשפחות החטופים לומר את מה שחשוב שיישמע גם בדיון הזה.
נתחיל עם חנה כהן, בבקשה.
חנה כהן
¶
תודה רבה שאתה מאפשר לנו לדבר. אני הדודה של ענבר היימן שנחטפה מהמסיבה ברעים, הועלתה על אופנוע ונחטפה ונרצחה בשבי חמאס, ענבר נרצחה בצורה מזעזעת, אנחנו סירבנו לפרסם את הסרטון בתקשורת למרות פניות אלינו.
המשפחה שלי בעצם לא חיה מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו מתים מהלכים. אנחנו עזבנו את מקומות העבודה שלנו אנחנו לא עובדים, יש לנו עבודה חדשה להחזיר את ענבר לקבר ישראל שלפחות נשמתה תזכה לשלווה ולמנוחה אחרונה.
אנחנו, לאור מה שקורה היום ולאור מה שאנחנו רואים שמתפתח – אנחנו כבר לא בטוחים, לא בטוחים שיתאפשר לנו לקבל את ענבר שלנו ועוד נרצחים, אנחנו לא יודעים איפה הם זרוקים, אנחנו לא יודעים איפה הם קבורים. אנחנו פוחדים שסיפוריהם של רון ארד, של גולדין ושל שאול יחזור על עצמו אבל בכמות הרבה יותר גדולה.
אנחנו עברנו את חג הפסח אבל המשפחה שלנו ללא חירות, עברנו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה כשענבר היא דור שלישי לשואה, אנחנו עומדים לעבור את יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה כשלענבר שלנו אין קבר, אין גופה, אין לנו לאן לעלות ואין לנו איפה להדליק נר.
אני לא יכולה לשתף אותכם בתחושות שלנו כי זה דבר לא אנושי, לא הומצאו המילים פשוט לא הומצאו לשתף אף אחד בתחושות, הם לא הומצאו, זה דבר ביזארי מה שאנחנו עוברים, זה דבר לא אנושי, זה דבר שאף אחד לא יכול לחשוב אפילו או לדמיין מה שאנחנו עוברים.
אנחנו מתחננים בפני ממשלת ישראל, הילדים שלנו היקירים שלנו לא יצאו לקרב הם לא היו חיילים, הם נלקחו הם נחטפו בעל כורחם, חלקם נרצחים חלקם בחיים, תחזירו לנו את כולם הביתה, תחזירו לנו את החיים לשיקום, את הנרצחים לקבורה, אני לא רוצה ששום משפחה נוספת תחזור בארון כמו שאנחנו נקבל את ענבר שלנו, תחזירו לנו את כולם. תודה רבה.
אילן סיגל
¶
שלום, קוראים לי אילן אני הבת של קית' סיגל ושל אביבה סיגל.
'ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות' – אני רואה את המילים האלה ועוברת לי חלחלה בגוף, כי אבא שלי עלה בגיל 21 מארצות הברית, אדם ציוני, איש טוב עם ערכים יהודיים מהבית, והוא האמין שכאן הבית שלו כאן המקום הבטוח שלו לגדל את הילדים שלו, בחר בקפידה את קיבוץ כפר עזה, קיבוץ צעיר שמח עם משפחות צעירות עם ילדים, והתעקש בכל שנה ובכל מבצע ובכל טפטוף שהעוטף חווה ב-20 וקצת שנים האחרונות להישאר בבית, כי הוא האמין שזה הבית, כי הוא האמין ששומרים עליו, וכי הוא האמין שזה המקום הבטוח שלו.
משם הוא נחטף ב-7 לאוקטובר ביחד עם אימא שלי, הושלך על הרצפה ונשברו לו הצלעות, נורה ביד שלו בלי לקבל שום טיפול רפואי, אנחנו יודעים את זה כי אימא שלי הייתה איתו 51 יום והיא זו שהחליפה לו את התחבושות, והוא נמצא שם עכשיו זרוק על מזרון דק, עם כאבים בגוף החבול שלו וכאבים עצומים בנפש החבולה שלו, כשאנחנו כל יום קמים בבוקר, לובשים את הבגדים הנקיים שלנו, הולכים לעבודות שלנו הולכים לוועדות שלנו, והוא עדיין שם.
ואני לא מבינה איך אני אמורה לגדל פה ילדים, כשכרגע התפוצות מרגישות לי הרבה יותר בטוחות מאשר להיות פה. אם אבא שלי ועוד 132 אנשים מחכים במנהרות של עזה, במרחק שאם נצא עכשיו נגיע תוך פחות משעתיים לשם. הם פה, הם פה.
אביבה סיגל
¶
אמרתי בדיון הקודם שתמיד כשהייתי באה לכנסת הייתי מאוד מתרגשת; והיום אני מאוד מאוד מאוד עצובה. פשוט עצובה, כי שוברים אותי כל פעם מחדש, ואני דואגת, ואני לחוצה, ואני יודעת שקית' שם, ואני יודעת שהוא עשה את הסרטון בשבילי ובשביל המשפחה. אבל אנחנו לא הצלחנו לראות את הסרטון, בגלל שלא הצלחנו לראות את העצב שלו בעיניים ולדעת שהוא עדיין שם, ומי כמוני יודעת שהוא ממשיך לעבור גיהינום כמו שעברתי יחד איתו.
כשהייתי שם הוא היה לצידי הוא עזר לי בכל רגע, כרגע אני לא לידו והוא עובר את התקופה הכי קשה שבן אדם יכול לעבור בלי שום זכות קיום. אם אנחנו המשפחות לא נצעק נראה לי ששום דבר לא יקרה, כי לא נראה לי שלכנסת בכלל מעניין. אני אבודה, אני מתחילה לאבד תקווה, ואני מאוד מקווה שקית' לא מאבד תקווה, אני מקווה בשבילו שהוא מספיק חזק בשביל לחכות, אבל אני יודעת שכל בן אדם עם לב בסוף נגמרת לו הסבלנות לחכות.
קית', כשביקשו ממנו, שאלו אותו אם יש לו תעודת זהות אחרת – לא אמר שיש לו תעודת זהות אמריקאית גם, כי הוא פחד שאני אישאר שם ושהוא ייצא; ובסוף אני פה.
גם אני עליתי לארץ, הגעתי לארץ כשהייתי בת תשע, לא הרבה זמן אחרי זה היה את מלחמת יום כיפור שאני זוכרת כל פרט ופרט איך הלכנו בחושך עם פנס, הנכדים שלי יודעים כל פרט ופרט על מה שאני עברתי ועל מה שקית' עובר, זה נכנס להם עמוק לתוך הנשמה, זה לא הגיוני, לא הגיוני, לא הגיוני מה שקורה פה.
אני מבקשת כל מי שיכול פה להשפיע ולעזור אני מתחננת, תחזירו לי את קית', תחזירו את כל החטופים.
איתי סיגל
¶
שלום קוראים לי איתי סיגל, אני אחיין של קית' ואביבה, בן דוד של אילן ושיר. אין לי באמת הרבה מה להוסיף זה כבר כמה וכמה פעמים שאני פה בוועדה ותמיד מרשים אותי את כמות הנציגים, לא של הממשלה לא של הפרלמנט שנמצאים פה, וזה מראה עד כמה חשוב אנשים שעוסקים במלאכה הזאת של המשך קיום עידוד של עלייה ומשיכה של התפוצות אלינו, עד כמה זה חשוב לנו.
אבל אני חושב שעד שכולם לא יחזרו, כל מי שבחיים וכל מי שנרצח, עד שהם לא יחזרו אני בלב שלם לא יכול להגיד לאנשים שלא גרים פה לבוא לפה, איך אנחנו כמדינה איך אנחנו כאזרחים יכולים בלב שלם להגיד לאנשים שלא גרים פה שיבואו לפה?
אשתו של אחי לא גדלה פה בארץ, לאחי יש שני ילדים נשוי לברזילאית אמריקאית יהודייה, עזבה עם שני ילדים, ברגע שהמלחמה התחילה היא כבר לא יכלה, כל פעם שהיה אזעקה וכל פעם שהיה טיל היא התחילה לבכות, כל פעם אמרתי לה את הנורמלית אנחנו המשוגעים, אנחנו המשוגעים שמוכנים לחיות עשרות שנים תחת איום הקסמים, תחת איום הטרור, ומוכנים להמשיך עם השקר הזה, מאמינים לזה שעכשיו זה הזמן לחסל את חמאס, עכשיו זה ה-זמן לחסל את חמאס בכלל אם יש דבר כזה לחסל את חמאס.
ואני פונה אליכם האזרחים לא חברי הפרלמנט לא חברי הכנסת, לא שאתם לא חשובים אבל אני חושב שמה שהכי חשוב כרגע זה שהעם יצעק בקול ברור לכל הממשלה, שמה שצריך לקרות עכשיו ולא שום דבר אחר זה להחזיר את החטופים, כי אם הם לא יחזרו כולם לכל מי שיושב בשולחן הזה אין שום הצדקה להגיד לאנשים לבוא לפה, אין שום הצדקה, תודה.
חנה כהן
¶
אני רוצה להוסיף דבר ממש קטן, אני רוצה להגיד שענבר הייתה בת 28 בינואר, ואת היום-הולדת שלה היא חגגה כשהיא טמונה מתחת לאדמה. ואני הדודה שלה איחלתי לה ברכה ממש ביזארית, אמרתי לה 'ענבר, אני מאחלת לך יקרה שלי ואהובה שלי, לקראת השנה הבאה שלך שתזכי להיטמן בארץ ישראל'. זו ברכה ביזארית, אבל זו הברכה שאיחלתי לענבר שלי. תודה.
היו"ר עודד פורר
¶
תודה. אני חייב לומר שאנחנו לא נאבד את התקווה ואת האמונה. ואני רוצה ברשותכם לומר את התפילה על השבת חטופים – שאני, אנחנו, אמרנו אותה בליל הסדר, ואני מניח שבעוד הרבה בתים אמרו אותה. אני רוצה להגיד אותה גם עכשיו:
"יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים אשר הוציא את עמו ישראל מתחת סבלות מצרים, הוא יברך וינצור את אחינו ואחיותינו החטופים האסורים בכבלי ברזל, יחזק נפשם ואמונתם, ישמרם מכל נגע ומחלה, יחמול על בניו ובנותיו המצפים לישועתו, יבטל מעליהם כל גזירות אכזריות, בחסדו הגדול יחיש פדותם וייצאו מהרה מאפלה לאורה ומבור השבי לחרות עולם, וישובו לשלום אל משפחותיהם ואל בתיהם, אנא נטע אחווה שלום ורעות בלב כולם, הסר קנאה ושנאת חינם, ופרוס עלינו סוכת שלומך, ונזכה בקרוב לומר לפניך שירה חדשה."
כולנו יחד מתפללים ורוצים לראות את החטופות והחטופים כאן, אמן.
שי גת
¶
שלום, אני בת דודה של כרמלי – כרמל גת. ענבר נכנסה לי ללב, היא גם בדיוק בגילי, וגם הברכה שלך לענבר לא יכלה לזעזע אותי יותר, ומחר אני רוצה להגיד יום ההולדת של קית' וב-16 במאי זה יום ההולדת של כרמל, ואתמול נפגשנו עם שר בממשלה והוא אמר לנו, שהוא לא בטוח שהפסקת המלחמה שווה את החיים של האהובים שלנו, אבל שהוא מתפלל עליהם.
ואני רוצה להגיד לכם שתפילה היא מאוד חשובה, היא מעידה על הכוונה של כולנו; אבל מה שיאפשר לקית ולכרמל לחזור הביתה ולחגוג את יום ההולדת שלהם בחיים – הוא מעשים. ואנחנו צריכים להגיד באופן ברור שאנחנו מוכנים לעשות ושאנחנו מוכנים לשלם מחירים בשביל החיים של האנשים שלנו, כי כמו שאמרת זכות הקיום של המדינה הזאת היא ההגנה על האזרחים שלה, ואם אנחנו לא נוכל להבטיח שבנות ישראל נמצאות כאן בבטחה ולא בשטח אויב מופקרות, הגוף שלהן מופקר יום יום למה שאנשי חמאס רוצים לעשות בהם, אז אין לנו זכות קיום.
ואנחנו מוכרחים להילחם על המדינה הזאת, מוכרחים להילחם על האזרחים האלה, ובראש ובראשונה להביא אותם הביתה שיהיו כאן בטוחים ושלמים.
היו"ר עודד פורר
¶
תודה. במעבר חד וקשה כמעט בלתי אפשרי אנחנו נמשיך את הדיון הזה, כשכולנו שוב מאוחדים ברצון בתפילה ובאמונה שכולם חייבים לחזור הביתה, כולם כולל כולם, עבור זה צה"ל נלחם היום, עבור זה נהרגו לוחמות ולוחמים, ואני מקווה שהיום – לא מחר, לא בעוד שבוע; היום – כולם יהיו כאן בעזרת השם. סיוון.
סיון גולדשטיין הבר
¶
כן סליחה באמת תודה לכם, אני מחזקת את ידיכם. אני אגיד רגע אבל כפקידה בממשלה שבסוף לכל אחד יש תפקיד כאן, כפקידי ממשלה התפקיד שלנו בסופו של דבר הוא לחזק את המדינה ולקדם את החוסן והשירות בתחומים בהם עליהם אנחנו אמונים ומה שבסמכותנו ובשם זה אנחנו מתכנסים כאן ונדרשים להמשיך את הדיון הזה, אבל ליבי איתכם ואני מודה על הזכות לשמוע אתכם ואני איתכם ומאחלת שכולם יחזרו.
אני אתייחס לדברים עבורם התכנסנו, זה באמת מעבר קשה. שוב שלום לכולם. בהיבטי העברית עבור העולים, ואין ספק שהעלייה היא חלק מחוסנה של המדינה, והשבת החטופים הם חלק מחוסנה של המדינה, וגם מהדרכים כמו שנאמר פה, גם באמת שעולים יבחרו לעלות לישראל, אז באמת אנחנו ממשיכים בהשקת והפעלת המענים החדשים.
בימים אלו מענה היברו בית המענה שנועד לדוברי אנגלית ולדוברי צרפתית הוא פועל כבר בחו"ל והוא יפעל בישראל ממש החל מהימים הקרובים, הוא פועל בישראל אבל לכאלה שהם טרום עלייה ויפעל גם לכאלה שכבר עלו.
אולפני משרד החינוך כמובן ממשיכים לפעול, משרד החינוך אמרו וממשיכים לומר שאין בכלל המתנה, אנחנו גם ביקשנו להעביר להם כל שם שנבחר מתוך כמובן מתוך דברים שעולים, אבל כדי באמת לבדוק ולוודא שנמצא פתרון הולם לכל אחד גם שבוחר בכך, גם בתוך אולפני משרד החינוך וגם אצלנו אנחנו - - -
היו"ר עודד פורר
¶
טוב אנחנו את זה מכירים, בואו נתמקד בשאלות במה ששאלנו, הדיון צריך להיות מאוד מאוד ממוקד בדברים.
סיון גולדשטיין הבר
¶
בסדר גמור, אני אגיד באמת כפי שאמרת הוצאנו מכתב לפני פסח ומיד לאחר פסח פרסמנו את הוראת השעה החדשה שבעצם תחל לפעול החל מה-1 ביוני, כל התנאים פורסמו וידועים לכל היושבים כאן.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני אומר לפרוטוקול: הוראת השעה בהרבה היבטים נשארה דומה, יש כמה דברים שבהם חל בהם שינוי. תסלחו לי המעבר קשה לי אני חייבת להודות.
סיון גולדשטיין הבר
¶
האחד, בעבר היה – עד עכשיו בעצם, ושוב מי שכבר יש לו שובר ביד גם יוכל להמשיך ללמוד גם עכשיו, אבל כל מי שמוציא שובר מעכשיו והלאה בעצם אנחנו מדברים על קבוצות של 12 תלמידים, 200 שעות לימוד, כבר אין בעצם קבוצות שונות אלא המודל הוא מודל אחד, כאשר באמת מתוך דברים שעלו עשינו כל מיני שינויים מתוך דברים כמובן שעלו פה בוועדה וגם בשיחות שלנו עם האולפנים, אחד הדברים זה באמת לאפשר שיהיו בקבוצה גם כאלו כדי לאפשר לייצר קבוצות, יהיו בקבוצה גם כאלו שהם אינם זכאים, כלומר יכול האולפן הפרטי להוסיף בתשלום תלמידים נוספים לתוך הכיתות, כמובן התשלום צריך להיות לכל הפחות זהה לזה שבעצם משלמים העולים ומקבלים על כך החזר.
היו"ר עודד פורר
¶
אגב, האולפן יכול לגבות להחליט שאולפן, אני אולפן טוב ומבוקש ואני יודע שתלמידים שלי יסכימו להוסיף עוד אני יודע 2,000 שקל כדי ללמוד באולפן שלי נוסף על השובר, יש אפשרות כזו?
היו"ר עודד פורר
¶
אני מניח שבתחרות הקיימת בין האולפנים הפרטיים שישנם כמה כאלה כנראה שלא יגבו עוד כסף, אבל יכול להיות שיש אולפן אחד שהוא מאוד מאוד טוב הוא נותן להם גם סנדוויצ'ים אני לא יודע, כמו שאני יכול ללכת למוסד לימודים אחד ולשלם יותר ובמוסד לימודים אחר לשלם פחות.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו מתמודדים איתם הרבה אני חושבת כל אחד בכובע שלו, זה לאפשר לעולה בחירה חופשית ושעולה יכיר את כל הזכויות המגיעות לו, החשש הראשון שעולה בי בדבר הזה שאתה מעלה זה היכולת של העולה להבין ולדעת שבמקום אחר הוא יכול ללמוד באופן מלא מבלי להוסיף את סכום הכסף הזה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
הגדלנו את הכיתות והנמכנו את השעות, כלומר בסופו של דבר כשסוכמים את סכום הכסף שזה מייצר לך בעבור שעה זה קצת עלה, זה נכון זה גם יותר ניהול קשרי לקוחות יותר גדול וכדומה לכן גם קצת העלינו, אבל כלומר בסוף כשעושים את התחשיב הוא לא מוריד.
סיון גולדשטיין הבר
¶
שוב אני אומרת ואמרתי את זה פה מספיק פעמים לא צריך לחזור, אבל באמת לאחר שעשינו באמת תהליך מעמיק אנחנו רוצים לייצר קומות של למידה, ובתוך הקומות של הלמידה יש מענים שזיהינו אותם למשל כמו היברו בית או דע עברית שזיהינו אותם ככאלה שגם מביאים ערך בטרום עלייה.
היו"ר עודד פורר
¶
סיון נחזור עוד פעם, יש פה כמה שאלות ברורות ששאלתי, אחת מה לגבי השוברים שכבר חולקו? והאם יש כאלה שאין לא שילמו להם וישלמו להם? ולגבי גם המועד שעד אז אפשר להשתמש בשובר וגם הקריטריונים לקבלת שובר.
סיון גולדשטיין הבר
¶
קודם כל אין כאלו היום שלא משלמים להם, כלומר יש כאלה שלא שילמו להם שוב כי תמיד יש מקרים פרטניים ויש לכך סיבות, אבל אין מישהו שלא משלמים לו בגלל היעדר תקציב, אנחנו כן עושים ואני שוב לוקחת את זה עלינו, אני חושבת שבתוך שינויים תקופת מעבר היא מורכבת, גם לוקח זמן עד שהשטח שלנו מפנים בצורה נכונה איך לענות לעולים באופן גם שירגיע אותם, ואני מודה ומתוודה שיכול להיות שחלק מהתשובות יצרו בלבול
סיון גולדשטיין הבר
¶
אין דבר כזה שמישהו מחזיק שובר ולא יקבל כסף, אני רק אמשיך בהמשך לשאלות שלך, כל מי שקיבל שובר החל מה-1 בינואר 2024 השובר שלו מוארך עד ה-31 לאוגוסט והוא יכול ללמוד, רגע - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
מי שקיבל ליד אישור זכאות עקרונית שמאפשר לו ללמוד בתנאים הקודמים, זכותו ללמוד בתנאים הקודמים והשובר שלו מוערך עד ה-31 לאוגוסט, בדרך כלל השוברים בתוקף לשלושה חודשים, אנחנו מאפשרים להם עד ה-31 לאוגוסט, כל מי שקיבל החל מה-1 בינואר 2024.
היו"ר עודד פורר
¶
ומה קורה עם מי שהיה לו שובר לפני כן שהוא בתוקף היום? היה לי שובר בדצמבר האריכו לי אותו עד פברואר, מרץ.
היו"ר עודד פורר
¶
אני מציע שתקבעו את התאריך של מי שהיה לו שובר בתוקף ב-1 בינואר 2024 ולא שיבוא מישהו שהוא קיבל את השובר שלו ב-31 לדצמבר והוא לא יכול כבר להאריך, תגידו מי שהיה לו שובר בתוקף נכון ל-1 בינואר 2024 הוא מוארך עד ה-31 באוגוסט, כמה שוברים זה כבר יהיה?
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני תוהה למה הוא לא למד, כלומר אנשים שכבר בדצמבר היה להם שובר או באוקטובר או בנובמבר, הרי בסוף האולפנים יכולים ללמד בכיתות אייך שזה היה בכיתות של ארבעה, שישה, שמונה, אני חושבת שיכל העולה ללמוד אם הוא הוציא בדצמבר - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
שוב, זו לא התעקשות, אפשר גם לשאול אז למה לא דצמבר אז בואו נלך על יוני אז בואו נלך על מתחילת מלחמת אוקראינה, בסוף צריך איפשהו למתוח קו, הוראת השעה היא הוראה שנתית.
היו"ר עודד פורר
¶
אז הבקשה שלי בהוראת השעה לקבוע שמי שהחזיק שובר בתוקף בשנת 2024 השובר בתוקף עד ה-31 באוגוסט, הרי אתם עושים פה איזשהו מהלך מדורג זה הכול, ואז לפחות כל מי שכבר קיבל שובר יודע באיזה עולם הוא חי.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אנחנו ניקח את זה לבחינה אבל אני מקבלת את דבריך וניקח אותם לבחינה, אני אגיד שוב ברמה המקצועית ואני חושבת שיסכימו איתי פה רוב האולפנים, באולפן כשאדם מבקש אישור זכאות עקרונית לרוב הוא כבר יודע איפה הוא רוצה ללמוד, אם הוא קיבל אותה בדצמבר אולפן שלא ידע לתת לו מענה זה לא כל כך קשור למצב בו אנחנו נמצאים.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אמרנו פה גם לפני כן שאני חושבת ואנחנו ככה אנחנו מזהים את זה, הכוח הגדול של מסלול השוברים הוא להיות קומה שנייה של למידה, הוא להיות את האקסטרה שמאפשר העמקה ושנכון יותר למי שיכול, למי שיש לידו אולפן ממשלתי, שיש מקום באולפן ממשלתי או באולפן הרשותי, נכון יותר בתקופת סל הקליטה של העולה, שוב העולה - - -
היו"ר עודד פורר
¶
סיון סליחה אנחנו מאוד קצרים אז בואי נהיה נקודתיים, השינויים ברורים אמרת את השינויים, עכשיו שאלתי מה התקציב שמוקצה לטובת העניין הזה? איזה שיח התקיים, ומה הם התנאים והקריטריונים לקבל את הוואוצ'ר חוץ - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
מה שהתחלתי לומר הוא בשביל להגיד את התנאים והקריטריונים, אנחנו ממשיכים לתת את השוברים לעולים שהם עד 10 שנים בארץ, 15 שנה אם הם עולים מאתיופיה בני מנשה, העולה כדי לבקש באזור האישי לגשת לקבל שובר, הוא צריך להיות אחרי שהוא סיים אולפן א' של משרד החינוך או של האולפן הרשותי, כלומר הוא לא חייב שהוא צריך באולפן הפרטי ללמוד ברמה מתקדמת יותר בהכרח, אבל הוא כן כדי לקבל את זה הוא בראש ובראשונה צריך לסיים - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
לא, בפגישה עם יועץ קליטה ובהתאם למה שיעלה בפגישה עם היועץ הקליטה יכול העולה לקבל שובר.
אני אגיד מה חשוב לנו, חשוב לנו שהעולים בגלל מידע חסר, בגלל הבנה חלקית של האפשרויות שלהם, שלא יבזבזו את האולפן של השובר את האולפן הפרטי שיכול לסייע להם - - -
היו"ר עודד פורר
¶
אם אני עולה חדש שמהיום הראשון התחלתי לעבוד כי סל הקליטה לא מספיק לי, ואין לי אולפן שנותן לי מענה אחר הצוהריים, ואני בא ליועץ קליטה ואני אומר תשמע אני רוצה אולפן אחרי הצוהריים, האולפן היחיד שנותן לי מענה זה אולפן שוברים?
סיון גולדשטיין הבר
¶
אז יועץ הקליטה יוכל לסייע לאותו עולה לראות את כלל האפשרויות, יש לנו היום הרבה אפשרויות, את כלל אפשרויות העברית המתאפשרות לו והנכונות לו והמתאימות לו, ואם הם יגיעו ביחד למסקנה - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
הוא יכול ללמוד באופן דיגיטלי בהיברו בית, ההיברו בית כולל גם שיעורים, כולל גם שיעורים וקבוצות.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אז אני אומרת, אם לא ימצא שום פתרון בעבור העולה, פתרון שנכון לו ומתאים לו אז הוא יוכל לקבל שובר.
היו"ר עודד פורר
¶
סליחה, הפתרון הדיגיטלי לא מחליף את הפתרון הפרונטלי, הוא משלים לפתרון הפרונטלי, ככל שהמשרד לא יודע לייצר לעולה שלא יכול ללמוד בבוקר אולפן אחר הצוהריים בסביבת מגוריו, צריך לתת לו אלטרנטיבה אחרת, זה חלק מתוכנית השוברים שהייתה תמיד, אומרים אוקיי אז בואו הם יותר גמישים בשעות הם יותר גמישים בזה, או שיש לי אולפן אומרים לי, תשמע יש לך אולפן בעוד חצי שנה, זה גם לא רלוונטי.
סיון גולדשטיין הבר
¶
לא לא נכון, ולכן אנחנו רוצים שיחד עם יועץ הקליטה ידע העולה את האפשרויות שלו, יראה מה נוח לו ומתאים לו - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
בטח בשיחה עם יועץ הקליטה, באופן גורף בהגשת בקשה באזור האישי אתה צריך להיות אחרי אולפן רשותי או אחרי אולפן ממשלתי.
סיון גולדשטיין הבר
¶
התקציב ממשיך להיות אותו התקציב בבסיס שהוא היה בבסיס מאז ומתמיד שזה 20 מיליון שקלים, השנה אנחנו שמים על זה קצת יותר כי בעצם אנחנו רוצים, המון בקשות היו עוד לפני השינוי ואנחנו רוצים לאפשר למספיק עולים גם לבקש שובר לאחר השינוי, והדבר הזה אמור בשנה רגילה להספיק ל-5,000 עולים, שזה כמובן הרבה יותר מכמה שיכולנו לתת שוברים בשנה רגילה לפני השינוי.
בשנים רגילות בתקציב בסיס אולפן השוברים נתן מענה לכ-2,500 איש.
סיון גולדשטיין הבר
¶
כן מבחינתנו כן, מבחינתנו ובחישוב שעשינו 4,000 שקלים בכיתות של עד 200 שעות ועד 12 תלמידים זה בהחלט סכום שאמור להספיק, ואני אגיד שוב בתוך כל המענים שיצרנו והם רבים וטובים, זה המענה שהוא עדיין בעלות הכי גבוהה, גם בעלות הכי גבוהה באופן כללי ובעלות הכי גבוהה פר עולה.
היו"ר עודד פורר
¶
אוקיי, אני כבר אומר לא כולם יוכלו לדבר פה, אנחנו נתעכב קצת אבל עדיין לא כולם יוכלו לדבר, אז אני רוצה מנהלי אולפנים.
יהושוע ליברמן
¶
עורך דין יהושוע ליברמן. קודם כל נעים להכיר סיוון, אני שמח שלישיבה בוועדה הזאת הגעת כי בישיבה הקודמת לא וחבל.
יהושוע ליברמן
¶
אני אדבר קצר ולעניין, תראו אני לא רוצה להיכנס כרגע לתוכנית העתידית של משרד הקליטה, אני רק רוצה לומר דבר פשוט בהקשר הזה: על העניין של שינוי עתידי המשרד יכול לעשות שינויים, הבעיה היא שא' אין כאן שום תקופת הסתגלות או מעבר, אתם פרסמתם הוראת שעה שהתחולה שלה מיידית ב-1 ביוני.
הדבר השני ששוברים כמו שציין יושב ראש הוועדה לא מחולקים כבר ממרץ בניגוד להוראת השעה המחייבת שאתם פרסמתם, אין כרגע שוברים, אין תקציבים, אין אפילו בהוראת השעה שפרסמתם שאני מסתכל עליה אין התחייבות עתידית לאיזה שהוא תקציב מינימלי וגם לא בזמן הזה גם לא עתידי.
לכן מה שאני חושב שהיה נכון לעשות אילו רציתם באמת, ואני עדיין מציע את זה לפני שאנחנו נאלץ לפנות להליכים משפטיים, תחכו עם הדבר הזה אין שום בהילות, תשבו עם נציגי האולפנים ונציגי העולים, תשבו כדי להגיע להסכמות ובעיקר תאפשרו כבר עכשיו הוצאת שוברים עם התקציב שדרוש לזה, תאפשרו תקופת הסתגלות תקופת מעבר.
תשימו לב אני רק מציין, היו כ-120,000 עולים בשנתיים האחרונות אוקיי? עכשיו הפרויקט הזה של האולפנים הפרטיים הוא פרויקט מאוד מצליח גם לשיטתכם, ועכשיו מה אתם עושים? לא רק שאתם לא מגדילים את התקציב אתם עצרתם אותו, אז לכן אני מציע הצעה באמת אחרונה לפני שנאלץ למצוא את עצמנו בבית משפט, תנהלו משא ומתן משא ומתן בתום לב בצורה הגיונית, תשמעו את ההערות תטמיעו אותם ותנו פרק זמן מתאים כדי להידבר, אל תכפו משהו חד צדדית ותעמידו את האולפנים בפני מצב בלתי אפשרי.
היו"ר עודד פורר
¶
תודה. אני כן אציין שאני פניתי גם לשר בעניין הזה, אני לא קיבלתי תשובה מהשר בכתב, אני שמח שבאת לכל הדיון אבל לא קיבלנו תשובה לוועדה.
את רצית להתייחס קודם במשהו שנוגע לזה, רק את שמך לפרוטוקול בבקשה.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
אם הייתי שר הקליטה גם היום – הישיבה הזאת הייתה מיותרת, היא פשוט לא הייתה מתקיימת כי לא הייתי יוזם מהלך כזה.
אורה דירובן
¶
אני רוצה קודם לדבר בתור אורה דירובן שעלתה לארץ בגיל 15, אני יודעת שהזמן קצר אבל אני חייבת להגיד את זה.
אני גדלתי בארצות הברית ואחר כך באוסטרליה, ובגיל 15 אני עליתי לארץ לבד, הגעתי לפנימייה ביום אחד בסוף אוגוסט הורידו לי את כל הדברים והייתי לבד בעולם. חשבתי שידעתי קצת עברית כי למדתי בבתי ספר הכי טובים, והסתבר מהר מאוד שהעברית שלי לא הייתה מספיק טובה לעבור בגרות, כל השנה הראשונה אני נכשלתי בכל מבחן, כל השנה הראשונה אני הקשבתי והשתדלתי.
אורה דירובן
¶
אני לא מבזבזת את הזמן, כי מה שאני אומרת זה שהתוכנית הזאת רואה בעולים רק את היער ולא רואה את האנשים. ונכון, סיון, התפקיד שלך זה לטפל ביער וביער הזה יש עצים, ומה שקרה בתוכנית הזאת ואני לא חושבת שזה במכוון אני חושבת שזה מחוסר ידיעה.
אורה דירובן
¶
בתוכנית הזאת רק לדוגמה, אומרים אם אין למישהו פתרון לאולפן א' אז יהיה אפשר להכניס אותו לאולפן שוברים, אבל צריך מינימום של 12 אנשים שיהיו איתו בקבוצה, וכתבתם במכתב ולא בהוראת שעה שאתם מורידים גם את האונליין, אז אין שום אפשרות יישומית שזה יקרה.
עוד דבר, בהוראת שעה קודמת היה חלוקה למספר שעות, לא כולם רוצים את המספר המקסימלי של שעות יש כאלה שצריכים פחות, היום הבאתי לפה שהם תלמידים שהם ברמה 6, הם לא ירצו ללמוד 200 שעות, כתבתי להם שהם צריכים ללמוד כולם 200 שעות, גם מי שבא ברמה מאוד גבוהה.
עוד דוגמה, יועצי הקליטה יגידו להם, יועצי הקליטה מאז ומעולם כל אחד אומר משהו אחר, כל האולפנים יגידו את זה, כל אחד גם באותו עיר גם בזה, אף פעם לא יודעים, וגם היו יועצי קליטה שאמרו אל תלכו לאולפן לעניין ויש לי את זה בכתב, וקיבלתי מכתב גם על זה.
עוד דבר שאי אפשר ככה לראות, 12 אנשים באותה רמה באותו מקום באותה שעה ביום זה אפשרי אך ורק בערים הגדולות שזה ירושלים ותל אביב, אין מקום אחר בארץ שנוכל לפתוח, כל האולפנים יגידו אפשר באונליין, אפשר מצפת ואחד מעפולה שיצטרפו, אבל ברגע שאומרים 12 פרונטלית זה לא מעשי, וזה בעצם אומר שקטלו את התוכנית הזאת זה כבר לא פרטי.
יורי לויטן
¶
מה שאני חשבתי שיש צורך: לבנות קריטריונים לעובדי משרד הקליטה, כי כל עובד בשטח באיזה מקום ספציפי באיזה עיר הוא יכול להחליט מה שהוא רוצה, בן אדם לא מתאים, צריך להיות קריטריונים מדויקים, באיזה שלב הוא יכול לבטל שובר או אי אפשר לתת הזדמנות ללמוד בשוברים, כי לפי דעתי בגלל שאנחנו עובדים בפריסה ארצית אני ראיתי שמצד אחד סתם בדרום בן אדם יקבל שובר, במרכז אי אפשר פסול, למה? כי הנציגה חושבת שהוא לא מתאים, אי אפשר ככה להמשיך שרק הרגשה של הנציגה, חייב להיות איזה קריטריונים וזה דבר ראשון.
דבר שני לפי המלצה שלנו, כמו היום בביטוח לאומי במשרד הפנים שבן אדם מתאים לכל הדרישות לשובר למה הוא צריך לפנות לנציג? בדרך אוטומטית שהוא לפחות שנתיים בארץ הוא סיים את האולפן א' עירוני, הוא שולח את המסמכים, באותו רגע הוא יקבל שובר, ידפיס אותו ולא צריך כלום לא צריך.
אלכס ללוש
¶
אלכס ללוש, אולפן שלי. שלום לכולם, סיוון, אדוני היושב-ראש. באמת כשאני שומע את סיוון אני קצת מיואש, הייתי רוצה שההערות האלה כמו שאתה אמרת יהיו בפורום אחר, אנחנו חייבים להגיע לכאן כדי לתת את ההערות שלנו.
קודם כל חשוב להבין, אי אפשר להגיד שזה לטובת העולים, כאשר לפני זה היו יכולים לקבל 320 שעות בשמונה בכיתה ועכשיו 200 שעות ב-12 בכיתה זה הרעה בתנאים של העולים. דבר שני, צריך להבין שזה יפגע מאוד בעולים בערים קטנות ובעיקר בפריפריה, כי בערים הקטנות כמו שאמרה אורה לא יהיה אפשרי לעשות כיתות של 12 בלי זמן המתנה שהוא ארוך מאוד. דבר שלישי, אני רואה שעדיין יש הכחשה של המציאות, שאומרים שיש לכל עולה שמבקש אולפן מדיני הוא מקבל תשובה, זה לא נכון בשטח.
אני מציע שיהיה לעולים רשימה אצל משרד הקליטה רשימה של כל הכיתות שנפתחות בכל הערים שאפשר להתייחס לזה, לדוגמה קיבלנו עולה מרחובות רוצה להתחיל, אומרים לו אתה תתחיל בספטמבר, אז אין לו עכשיו אפשרות להתחיל ברמה א', יש לי חייל בודד שסיים עכשיו צבא ורוצה התחיל את הלימודים בספטמבר אומרים לו תחזור בספטמבר וזה הבעיה שלהגיד להערים עכשיו עוד בירוקרטיה לעולים, בשביל לקבל עכשיו במקום שאין מענה הוא צריך ללכת לשכנע את היועצת ובעיקר להוכיח לו שאין לו אחות זה המצב.
אז אני רוצה לסיים ולהגיד, כל הדבר הזה בעצם יש דברים לא לגיטימיים שנעשו ויהושוע דיבר על זה, ויש החלטות לגיטימיות שלדעתי שגויות.
אני חושב שהשר סופר שבעצם מנחה את ההנחיות האלה – בסוף הציבור ישפוט אותו, והוא יפגוש את זעם העולים ביום הבחירות הבאות.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
הבעיה שהוא לא מוטרד מזה, אם לא הצביעו לו לפני הבחירות האחרונות לא יצביעו לו גם הפעם. לכן כל הרפורמות, אם הוא היה מוטרד מזעם העולים - - -
אליהו שאול
¶
תודה רבה אליהו שאול מועצת ארגוני עולים. אני רוצה להציג לא את מצוקתם של האולפן כפי שנאמר פה כי זה לא העניין שלנו, אנחנו רוצים להציג את המצוקה של העולים בנושא של אולפני העברית.
כפי שדיברתי בוועדה הקודמת הראשונה אנחנו מברכים על כל שינוי ולהציג ולמצוא אלטרנטיבות חדשות כפי שהוצג על ידי משרד הקליטה, הבעיה היא שתקופת ההרצה היא לא מאפשרת היום לתת מענה אמיתי, וככה אנחנו חיכינו הרבה מאוד ארגונים שבמועצה קיימנו דיון בינינו, כי חיכינו להוצאה של הוראת השעה החדשה וראינו שאין מענה נכון לרגע זה.
ולכן אני חושב שרק בהידברות עם המשרד אנחנו נוכל להעלות את הנקודות הספציפיות שמצאנו, ולא כאן כי אין לנו זמן ואני לא רוצה להרחיב, אבל זאת ההצעה שלנו שארגוני העולים יישבו ואנחנו נשב עם משרד הקליטה עם משרד העלייה וקליטה לנסות למצוא פתרון. תודה.
אלכסנדר מרשון
¶
ממש כמה מילים, אני רוצה להגיד שאנחנו מפעילים בשטח ברית המועצות לשעבר באמצעות מרכזים ישראלים אולפנים זהים לחלוטין של אולפן א' בארץ, שזה בה ביוזמה של משרד הקליטה בזמנו ב-2017, יותר מ-1,000 עולים הגיעו לארץ ולמדו באולפנים האלה, תארו לעצמכם מצב של עולה שמגיע לארץ, דרך אגב אנחנו מדברים על ציונים של מעל 90% ממוצע וגם נשירה שלפחות מ-20%.
תארו לעצמכם מצב של העולה שהוא מגיע לארץ ולא זקוק לאולפן א', הוא יכול ללכת לכל קורס הוא יכול להגיע לכל מקום.
אלכסנדר מרשון
¶
לשובר המשך אפילו לקורס של הכשרה מקצועית. הפעלנו את זה עד לא מזמן, אני ממש אקצר את הסיפור לא אדבר על הכל, אנחנו נמצאים במצב קשה מאוד תקציבי ולא מסוגלים להרים את זה לבד.
אלכסנדר מרשון
¶
כן להמשיך את התוכנית, נפגשנו עם סיון ועם שרי מיד אחרי הישיבה הקודמת באמת מצאנו אוזן קשבת, מזה חודש אני לא מקבל שום התייחסות.
היו"ר עודד פורר
¶
אולי תצליחו לקבל מתקציב אופק, קיבלו שם 13 מיליון בשביל לעודד עלייה מצרפת, אולי תצליחו להוציא שם.
אלכסנדר מרשון
¶
אנחנו בעצם נמצאים במצב שאנחנו צריכים להגיד כן או לא, לא זה גם תשובה אבל חשוב לקבל תשובה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד)
¶
תודה אדוני היושב ראש, אני אשלים על משהו שלא דיברנו כאן עד עכשיו, א' נפגשתי עם נציג של התאחדות המלאכה והתעשיה, יש התאחדות כזאת בנוסף להתאחדות התעשייה, הם מציעים לקיים לימודי עברית לעובדים שלהם עובדים במפעלים שונים במקום עבודתם, זאת אומרת במפעלים, ולתת ולאפשר לעולים חדשים לעובדים שלהם ללמוד בזמן העבודה על חשבון שעות העבודה, אבל הם צריכים בשביל זה שהעולים ישלמו עבור לימודי עברית באמצעות הוואוצ'רים.
הם לא מצאו למי לפנות לא מצאו מידע, אם תאפשרו ותפרסמו מידע באתר שלכם מה האופציה של העולים, ואפשר לגייס גם מעסיקים נוספים לעודד מעסיקים חדשים שיאפשרו לעובדים שלהם ללמוד עברית גם בזמן העבודה, זה דבר ראשון ואנחנו צריכים לדאוג שהעולים אלה שעובדים במקומות עבודה שיש רוב של עולים עובדים, אין להם אפשרות לתרגל את השפה אבל בכל זאת צריכים להתקדם אז זה פתרון ואופציה בשבילם.
דבר שני אני רוצה לשאול אותך סיון, מתי פעם אחרונה עודכנו הקריטריונים מי יכול להיות זכיין וספק להפעיל את האולפן לעולים? כי לאחרונה אני אנמק ואז אני אשמח לשמוע את תשובתך, לאחרונה פותחו שיטות שונות וגם אופן החיים השתנה, וגם מקומות תעסוקה של העולים זה יכול להיות לא נוח ללמוד לפי שיטות שפותחו לפני 20 אפילו 10 שנים, עכשיו הכול דינאמי והכל משתנה.
אנחנו חייבים לאפשר לעולים לבחור לא רק ספק בין רשימת הספקים, אלא גם שיטה שמלמדים עברית, שזה לא יהיה מבחר תחרות בין 20 ספקים שמלמדים באותה שיטה, אלא שיהיו יותר ספקים ויותר שיטות, אז אם אתם מתכוונים לשנות את זה ולהרחיב ולהכניס זכיינים חדשים להפעלת האולפן?
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
באמצעות הערות ביניים אמרתי מה שהיה לי לומר גם בדיון הקודם, אני חושב שעצם הרעיון שלוקחים פה משהו שעבד ודווקא בו מתמקדים לשנות כשיש כל כך הרבה דברים שלא עובדים ולא מתעסקים בזה זה שטות מוחלטת, וברור שללכת למהלך כזה אם כבר רוצים לשנות בלי שיח עם אולפנים בלי בדיקה מול ארגוני עולים, אני חושב שזה טעות מאוד מאוד חמורה, וחבל מאוד שמשרד הקליטה לוקח אחד מהדברים המעטים שלא רק שעבדו טוב עד היום אלא גם למעשה הצילו את המדינה כשהיא פשטה רגל עם האולפנים של משרד החינוך במשך החוויה שחווינו פה, כולל שליווינו אותה כאן בוועדה, ודווקא במקום ללמוד מזה כמה חשוב המפעל הזה ולהרחיב אותו, למעשה הצעדים האלה הרי ברור שהם יצמצמו אותו וחבל מאוד על כך, אבל זה לא נושא ראשון ששר הקליטה דוהר בלי לשאול אף אחד, היות והוא לא כל כך מוטרד מזעם העולים בניגוד למה אמרת, אז ככה זה נראה.
היו"ר עודד פורר
¶
אם יש הערה לטובת העניין, לטובת שינוי שנדרש, לא חוויות אישיות אני מצטער אנחנו כבר בדיון מעקב שלישי.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
למה? בקצב כזה עוד מעט לא תוכל לעלות לדיון תלמידים באולפנים פרטיים פשוט לא יהיו.
סיון גולדשטיין הבר
¶
תודה, קודם כל אני אגיד שר העלייה והקליטה, משרד העלייה והקליטה שם בשנתיים האחרונות יותר כסף על השפה העברית יותר ממה ששמו לדעתי, אתם יודעים טוב ממני מה היה אי פעם, אבל בוודאי ובוודאי בשנים האחרונות, בין אם זה בשוברים בין אם זה באולפנים הממשלתיים, בין אם זה בפיתוח של מענים.
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
זה בגלל פשיטת רגל באולפנים של משרד החינוך. את יודעת את ומשרד החינוך מייצגים את הממשלה, ולכן אם רגל אחת ממשלתית פושטת רגל מהסיבות שהיו כאן וליווינו אותם, אז זה ששמתם כסף כמנגנון חירום כדי לתת מענה חלקי אגב, זה לא מעניין אף אחד, בחוויה של העולה בשנתיים האחרונות הרבה יותר קשה לקבל את מה שמגיע לו.
היו"ר עודד פורר
¶
אני אגיד יותר מזה, גם משרד הקליטה שילם הכי הרבה סל קליטה בשנתיים האחרונות ממה שהוא שילם ב-20 שנה קודם, למה? כי מספרי העולים הגיעו למספרים שאין מה לעשות, עכשיו או שאתה מטפל בזה או שאתה לא מטפל בזה, אז הגדלת הסכום זה נכון שכולו הלך לאולפנים הפרטיים - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
אז שוב, הוא לא כולו הלך לאולפנים הפרטיים ואני חושבת שזה דבר שהוא לא ברור מאליו, גם לתת פתרון מידי וגם לצד זה להשקיע מהר במציאת ויצירת פתרונות נוספים, זה דבר שבעיניי הוא לא ברור מאליו וזה מה שמשרד העלייה והקליטה בהנחיית השר עושים בשנה וחצי האחרונות, ואנחנו הגענו לנקודה שבה יש לנו עוד מענים לשים על השולחן, וזה דבר שהוא מבורך והוא טוב ובסופו של דבר מי שירוויח מזה זה העולים.
הם ירוויחו כי יהיה להם יותר אפשרויות לימוד, הם ירוויחו כי הם לא חייבים לבחור בין האפשרויות אלא הם יכולים ללמוד אחד אחרי השני גם וגם וגם, ואני בטוחה שגם אם תשאלו את רוב העולים אם הם מסוגלים ויכולים לשים - - -
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
סיון גם קודם זה היה ככה, גם קודם התוכנית במצב נורמלי לפני שהייתה פשיטת רגל של האולפנים של משרד החינוך, במצב נורמלי התוכנית של הוואוצ'ר בין השאר השתמשו בשלב הבא אחרי האולפן.
סיון גולדשטיין הבר
¶
נכון, ומה שיוכלו עכשיו עולים לעשות זה ללמוד עוד בדיגיטל עוד לפני או אחרי, ואז ללמוד באולפן הממשלתי ואז באולפן הרשות.
סיון גולדשטיין הבר
¶
שוב אני אגיד, אנחנו הוספנו עוד כלים בתקציבים תוספתיים ובנינו מערך שמאפשר להכיל יותר עולים בהיקף התקציבי שהיו לשוברים עוד לפני כן.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני אומרת שוב, אנחנו נמצאים בתקופת מעבר, תקופת מעבר היא תמיד מורכבת ובגלל זה אנחנו גם מאפשרים להאריך אוטומטית את כל השוברים של הזכאים החל מה-1 בינואר 2024 עד ה-31 לאוגוסט, אנחנו מאפשרים להמשיך ללמוד בזום עד ה-31 לדצמבר.
היו"ר עודד פורר
¶
לא לא, סיון בואי אנחנו מדברים עכשיו על מבנה האולפנים הפרטיים, עולה שנכנס ללמוד באולפן פרטי נכנס ללמוד באולם פרטי, היה מנגנון שאפשר לימודים היברידים שחלקם באמצעות זום חלקם פרונטאליים, הורדתם את זה למה?
סיון גולדשטיין הבר
¶
נכון, אמרת בעצמך מקודם דיגיטלי לא מחליף את הפרונטלי, ואנחנו מסכימים עם האמירה הזאת, אני חושבת שצריכים מענים מגוונים.
היו"ר עודד פורר
¶
את הלימוד המשולב למה הורדתם אותו? מה הסיבה שבה עד ה-31 באוגוסט באולפן הפרטי יכולים ללמוד בלימודים היברידיים והחל מה-1 בספטמבר לא?
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני אגיד שלא שמאז ומעולם יכלו ללמוד באופן דיגיטלי באולפני שוברים, זה דבר שנכנס הוא לא היה מעוגן בהוראת השעה אלא בנוהל ונכנס בתקופת הקורונה, וגם אז בעצם היה מחויב לשבת מורה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
הוא לא נכשל היה לנו על זה הרבה מאוד תלונות, הרבה מאוד תלונות אגב חלקן היו פה בוועדה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אנחנו הבנו כמה דברים: א' שהאפשרות הפרונטלית היא נכונה יותר, ב' שאם אנחנו רוצים אם רוצים אנשים ללמוד אונליין יש אפשרויות הרבה יותר גמישות בזמנים, הרבה יותר - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני לא בוחרת בשבילך, אם יש לי מענה שהוא איכותי דיגיטלי משמעותי, אז אני רוצה לייחד את המענה הזה בעבור היכולות הגבוהות שלו שהם בין השאר הסיפור הפרונטלי, שוב אנחנו בתקופת מעבר כרגע עד סוף השנה הזאת ניתן ללמוד גם בזום.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אנחנו נבחן את הדברים, אנחנו כן רוצים שהמוסדות מצד אחד יוכלו כבר עכשיו להגדיל את הכיתות שלהם ולכן הם יכולים גם ללמד בזום, אבל כמובן שייערכו החל משנה הבאה גם להחזיק כיתות שמאפשרות ל-12 תלמידים ללמוד.
היו"ר עודד פורר
¶
החל מה-1 בספטמבר; לא שנה הבאה. אני מה-1 לספטמבר בשובר של 4,000 שקל, לימודי אולפן הם לכמה זמן כשמישהו מתחיל ללמוד? חצי שנה, אם הוא נרשם ב-1 לספטמבר עד ה-31 בדצמבר הוא יכול ללמוד בזום ומה-1 בינואר לא באותו אולפן?
היו"ר עודד פורר
¶
אין בה שום היגיון, שום חשיבה אני חייב לומר, שום חשיבה וגם פה בהיבט הזה שאת אומרת, אני הורדתי הייתה אפשרות כזו באולפן פרטי ועכשיו הורדתי אותה, כשאת אומרת הורדנו את הסכום ל-4,000 שקל כי הורדנו את מספר השעות והגדלנו את מספר המשתתפים, אני יכול להתווכח להגיד שזה יותר טוב או פחות טוב יש פה טיעונים שאני יכול להבין את החשבון שאומרים, כשאת אומרת החלטנו שמעכשיו הם לא יכולים ללמוד בזום, אז בעיקר כשעלתה פה סוגייה שאליה לא התייחסתם מה קורה באמת בערים קטנות? שבדרך כלל אגב גם אין בהם אולפן ציבורי, גם הרשות המקומית לא פותחת הרבה פעמים אולפן ובסוף יש שם שלושה עולים שצריכים אולפן?
אירמה ברלין
¶
אירמה ברלין מאולפן לעניין, למה מוצר דיגיטלי זה ממש ממש טוב, אבל זום שהוא עם מורה שבאמת מסביר ועונה לשאלות של התלמידים –?
סיון גולדשטיין הבר
¶
שוב, יצרנו מוצר דיגיטלי שיש בו גם כיתות זום, שוב אני אומרת תקופת מעבר בסוף המחויבות שלי, אני אומרת שוב וקולכם נשמע ונשמע ברור אבל בסוף המחויבות שלנו כמשרד היא קודם כל לעולים אנחנו מייצרים מענים - - -
היו"ר עודד פורר
¶
סליחה, סליחה, המחויבות של כולם פה היא קודם כל לעולים; לא רק שלך. לדעתי, אגב, מה שאתם עשיתם הרבה פעמים זה נזק לעולים שליווינו, אני מלווה אותו פה כבר שנה וחצי, הוא התחיל באולפנים הציבוריים הוא ממשיך ביחס לאולפנים הפרטיים, זה בהקשר הזה.
אבל יש פה איזושהי אמירה – שאני לא מצליח להבין את ההיגיון שלה, אני לא יודע אם יש פה עוד מישהו חוץ ממך שמבין את ההיגיון שלה – שאומרת, אנחנו ניתן מענה בזום אתם לא יכולים לתת מענה בזום.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני אומרת, אנחנו יצרנו מענים דיגיטליים נוספים, אנחנו רוצים שהעולים יהיו בהם, אנחנו חושבים שהם נכונים עבור העולים ואנחנו רוצים שהם ישתמשו במענה של השוברים בשביל הכוח הנוסף והקומה השנייה, שזה בעצם נכון לעכשיו ההחלטה היא בשל זה שאנחנו רואים שלימודים פרונטליים יש להם הרבה מאוד משמעות.
סיון גולדשטיין הבר
¶
יש לנו מענה במסגרת קמפוס IL לדוברי רוסית שנקרא דע עברית והוא פתוח כרגע לכולם, ואנחנו עכשיו בונים את התהליכים של לייצר שם גם קבוצות למידה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
כולם אגב כולל כל מי שיושב פה יכול להיעזר בחומרים הנהדרים שנמצאים שם, ויש לנו מענה היברו ביתי לדוברי צרפתית ואנגלית ששם יש גם שיעורי זום, הוא מופעל על ידי גוף שנקרא שפה אחת.
סיון גולדשטיין הבר
¶
הוא ספק יחיד, ושוב זה כמובן פורסם כמו כל תהליך, יש לו מוצר מדף דיגיטלי של שיעורים של שלושה קורסים דיגיטליים מלאים שניתן ללמוד לבד באופן עצמאי, ובנוסף לזה יצרנו לדבר הזה מעטפת קהילתית שכוללת גם זומים וגם סרטונים.
היו"ר עודד פורר
¶
זאת אומרת, הם קיבלו מכם ספק יחיד בגלל שיש להם איזושהי תוכנה, והם מקבלים את הזכות ללמד בזום על הבסיס הזה?
סיון גולדשטיין הבר
¶
אנחנו רכשנו מוצר שלהם. לימודי זום הם לא לימודי זום כמו שנעשו פה, הם לימודי זום משלימים לחומר הנמצא מה שנקרא גם למידה הפוכה, יש אותו גם בעוד מקומות. אבל הוא מודל שמוכיח את עצמו, ושיעורי הזום הם שיעורים מקבילים שיעורים שבועיים, משלימים - - -
סיון גולדשטיין הבר
¶
היה הליך, בשמחה, כל מה שפומבי אתם מוזמנים לראות, כמובן ההליך גם פורסם כמו כל הליך שמפורסם.
סיון גולדשטיין הבר
¶
אני בטוחה. אני אומרת שבסוף יש כאן מוצר מצוין שבדקנו אותו ושמאפשר לתת מענה טוב עבור העולים, מענה טוב מענה רחב ואנחנו מאמינים בו מאוד.
דבר ראשון
¶
הוועדה הופתעה לשמוע שישנו ספק יחיד שנותן לימודי עברית באמצעות זום, כשנמנעת האפשרות ללמד בזום מהאולפנים הפרטיים שעשו את זה עד עכשיו. לא הכרתי את זה, זה עכשיו עלה.
סיון גולדשטיין הבר
¶
שוב, הוא לא נבחר על היותו מלמד בזום, אלא על מערכת שלמה כולל מערכת LMS ללימוד קבוצתי ולימוד פרטני. הוא נבחר כמוצר שלם - - -
היו"ר עודד פורר
¶
יותר חמור, סליחה, סיון: הוא נבחר כדי לתת א', ולכן נתתם לו גם את ב'. אני בסיכום, את לא צריכה להגיב ואת גם לא יכולה להגיב; אתם תגיבו על זה בכתב. בהבנתי הדלה זה לא בסדר.
עכשיו לעניין הזה וזה בראש סדר הדברים. ברור לחלוטין שלא ביצעתם שיח הוגן ופתוח מול האולפנים כדי ללמוד מהם ולהפנים ולקבל הערות, שזאת גם הייתה הבקשה שלי גם כהליך תקין, כי ישנן הערות בתוך הנוהל הזה, שאמרתי עוד פעם אני יכול לחשוב שהוא פחות טוב או יותר טוב, הוא ברור לפחות וגם אני יכול להבין חלק מהדברים את הלך המחשבה בו, אני יכול לא להסכים איתו אבל יש פה ערך הורדתם שעות בסדר ובתוכו יש הערות.
אני חושב שככל שתקבלו את ההערות של האולפנים הם יהיו טובות, ובתוך כך אני מבקש מכם להכניס כמה הערות בתוך הנוהל:
אחת, היא לקבוע ששובר שהיה בתוקף ב-1 לינואר 2024 הוא בתוקף עד 31 באוגוסט, להערכתי מדובר על מספרים קטנים שאתם בהחלט יכולים לעמוד בהם, מייצר הרבה יותר ודאות למי שכבר היה שובר ורצה להיכנס לתוך התהליך הזה יוכל להיכנס לתהליך.
שתיים, לאפשר חלוקה למספר שעות ומתן אפשרות הוזלה, זאת אומרת יכול להיות שאחד רוצה ללמוד רק 100 שעות או שיש קורס של 100 שעות שעליו תתנו ואוצ'ר נמוך יותר או גבוה יותר.
שלוש, לאפשר לאולפן שחושב שהוא אולפן מצוין ואנשים יסכימו לשלם עליו עוד 1,000 שקל כדי ללמוד בו, עוד 2,000 שקל כדי ללמוד בו, לאפשר לעשות את זה כאיזושהי יצירה של תחרות, אני מאמין בתחרות וכמה שיותר תחרות היא יותר בריאה, יחד עם זאת התחרות הזו חייבת להיות הוגנת, לא יתכן ולא יעלה על הדעת שמשרד עליה והקליטה מאפשר לספק א' ללמד בזום ולספק ב' לא.
ובהקשר הזה הוועדה מבקשת לאפשר את אותה אפשרות שניתנה בעבר של אותם לימודים היברידיים, זה גם ייתן את המענה לערים קטנות, גם לא ראיתי בתוך הנוהל התייחסות לעיר קטנה, זאת אומרת יכול להיות שבעיר גדולה אני אגביל את זה ל-12 אבל אני כן אתן הקלה באזורי עדיפות לאומית ואני אגיד, תשמע אם אתה פותח אזור באזור עדיפות לאומית באזור שבו אין הרבה עולים אבל חשוב לי שיהיה שם אולפן, וחשוב לי שתהיה שם את האפשרות ואתה תפתח אולפן לשמונה אנשים, אתה תקבל את האפשרות הזו ואפילו אני אתגמל אותך, המדינה עושה את זה בדברים אחרים היא מתגמלת באזורי עדיפות א', אני לא רואה סיבה שלא יעשו את זה כאן.
הוועדה מבקשת ממשרד עליה והקליטה לשבת יחד עם נתיב על נושא התקציב 600,000 שקל לאולפן של נתיב נשמע לי בהחלט בתוך אירוע כזה משהו שאפשר למצוא לו את הפתרונות.
הקריטריונים ללמוד בשוברים וקריטריונים לביטול שוברים, זה בסדר שבסוף מי שיקבל את ההחלטה זה יועץ הקליטה אבל חייבים להיות פה קריטריונים הרבה יותר ברורים סגורים, בעיניי עוד פעם עולה שלא יודעים לתת לו פתרון בטווח זמן של תוך 30 יום להתחיל באולפן בשעות שנוחות לו, זאת אומרת אם אתם לא יודעים לייצר לי אולפן במגדל העמק אחר הצוהריים 30 יום אחרי שפניתי, אני זכאי ללכת לאולפן פרטי, נראה לי אלמנטרי זה חלק מהתחרות, יכול להיות שאז יבוא משרד החינוך יגיד אני פותח הרבה אולפנים ציבוריים בכל מיני מקומות שלא פתחתי, יכול להיות שהרשויות המקומיות יכנסו לעניין יכול להיות שאחרים אני לא יודע, אבל הקריטריונים האלה ליצירת התחרות חייבים להיות ברורים כולל אמירה זהה של כל יוצאי הקליטה.
בהקשר הזה אני מבקש ששר העלייה והקליטה יענה לשאלות שלנו ולבקשות שלנו, לא רק בזה שאני אצטרך כל פעם להזמין אתכם לוועדה כדי להגיד את הדברים אלא שנקבל את זה. אנחנו נקבע ישיבת מעקב מיד עם פתיחת המושב.
רצית משהו אלקין?
זאב אלקין (הימין הממלכתי)
¶
רציתי שאלה: מי הבעלים של שפה אחת? הוא ספק יחיד, אני מניח שהתעניינתם, לא?