פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
5
ועדת הכלכלה
28/05/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 377
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ' באייר התשפ"ד (28 במאי 2024), שעה 10:49
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/05/2024
הצעת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית), התשפ"ד- 2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית), התשפ"ד- 2024
מוזמנים
¶
ענבל פולק - מנהלת מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך
אורית שרייבר - עו"ד, מנהלת מערכת חקיקה, רשות ניירות ערך
אורלי קורן - מנהלת מערך לשירותי מידע פיננסי, רשות ניירות ערך
רוני בקמן - עו"ד, משפטנית בכירה, רשות ניירות ערך
אהוד מוריה - מנהל מחלקת שירותים פיננסיים מוסדרים, רשות שוק ההון, משרד האוצר
טל ישראלי - רכזת פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר
אוהד מרדכי - רפרנט פיננסים, אגף התקציבים, משרד האוצר
עודד אופק - עו"ד שותף, איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב
גיא הס - יועץ משפטי, חברת Buyme
ניר נצר - יו"ר ועדת רגולציה, קהילת הפינטק הישראלית
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית), התשפ"ד- 2024
היו"ר אוהד טל
¶
אני פותח את ישיבת הכלכלה. על סדר היום הצעת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית), התשפ"ד-2023.
רוני בקמן
¶
רשות ניירות ערך, מערך החקיקה. ענייננו עכשיו בתיקון חלק ב' לתוספת השביעית. חלק ב' לתוספת השביעית נועד לשרת שתי תכליות כאשר האחת היא לקבוע את הגבול בין הרישיונות הפיננסיים של חברת תשלומים לנותן שירות בנכס פיננסי והמטרה השנייה היא קביעה של שירותים פיננסיים נוספים שחברת תשלומים תוכל לעשות ללא צורך ברישיון נוסף.
כבר בחקיקה התייחסנו לחלק ב' לתוספת השביעית. היינו צריכים להגיע חזרה לוועדת הכלכלה עם תיקון של התוספת ולכן היא הונחה על שולחן ועדת הכלכלה באפריל. אני אומר מה הרקע של הדברים.
לאחר שנחקק החוק, אנחנו כמובן פנינו לחברות לבדוק את הפעילות שלהן, איזה דברים הם עושים, איזה שינויים של דברים יש, בדיוק כמו שנתבקשנו ואחד הדברים שעלו לאחר החקיקה זה באמת שיש חברות שתחום העיסוק העיקרי שלהן הוא כמובן שירותי התשלום אבל באופן נלווה, באופן צדדי, הן עוסקות גם בפעילות של המרה שהיא לא אגב תשלום. המרה אגב תשלום כבר קבועה בחוק כחלק מהפעילות שחברת תשלומים עושה באופן שוטף. לכן זה לא נדרש כרישיון נוסף אבל גילינו שיש לה גם פעילות צדדים של המרה שהיא סטנד אלון. היא לא נלווית לשירותי התשלום. מכיוון שמבחינתנו כל עוד הפעילות נשארת צדדית, היא נשארת באחוזים בודדים ביחס להיקף הפעילות הכללית, נכון לפטור אותה מרישיון של נותן שירות בנכס פיננסי ולא לדרוש ממנה רישיון נוסף רק בנוגע לאותה פעילות צדדית.
יש עוד משהו שחשוב להבהיר. אנחנו פרסמנו את זה להערות הציבור וקיבלנו הערות ולכן אני כן רוצה להתייחס כבר עכשיו ולהבהיר משהו שעלה שם. החוק קובע בסעיף 22(ג) כי המרת מטבע שנעשית כחלק משירות התשלום, היא חלק מהפעילות המותרת לחברת תשלומים בלא צורך ברישיון הסף. כלומר, כל המרת מטבע שהיא במסגרת של ניהול חשבון תשלום שהוא שירות תשלום כהגדרתו בחוק, היא נעשית תחת הרישיון של חברת תשלומים מכוח החוק והמרה זו לא נכללת בהיקף של המרה שהיא סטנד אלון, שהיא נפרדת מניהול החשבון והיא זו שקבועה בחלק ב' לתוספת השביעית. היא בהיקף מוגבל של 10 אחוזים מהיקף פעילות של חברת התשלומים.
אני יכולה להתחיל בהקראה?
רוני בקמן
¶
טיוטת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (שינוי חלק ב' לתוספת השביעית),
התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(ו) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק) על פי הצעת הרשות ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותי פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1. שינוי חלק ב' לתוספת השביעית
בתוספת השביעית לחוק, בחלק ב'
¶
(1) במקום הכותרת יבוא:
"שירותים שאינם נכללים בהגדרת "שירותי תשלום" והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים".
(2) אחרי פרט 1 יבוא:
"2. המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים לעניין פרט זה, "היקף פעילות" – השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת התשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת".
2. תחילתו של צו זה ביום תחילתו של החוק כאמור בסעיף 80(א) רישה לחוק.
כלומר, ב-6 ליוני 2024.
עודד אופק
¶
משרד פירון, מטעם אלטשולר שחם פייננשל סרוויסס. יש לנו הערות טכניות ויש לנו הערה מהותי. הקושי העיקרי שלנו הוא שאנחנו לא יודעים להבחין בדרך כלל בין פעולת המרה שהיא פעולת המרה כפי שאתם רואים אותה לבין פעולת תשלום כפי שמוגדרת כאן. בפועל נוצר מצב של כפל חיובים על כל חברה שעשויה להתחייב בשני רישיונות, גם רישיון מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מסודרים לעניין המרות רגילות, וגם מכוח החוק הזה, שני רישיונות, כפל חובות, הון עצמי, ממשל תאגידי, בקרה, כל הדברים שמסביב בלי כפל סיכון. כלומר, מבחינת הכספים שיהיו, אלה אותם כספים.
נקודה נוספת שאני רוצה להציג כאן שהיא מאוד מאוד בעייתית מבחינת ההבחנה. חלק מהחברות האלה שמנהלות ארנק דיגיטלי, נכנס כסף לארנק. הלקוח מעביר את הכסף. אנחנו עוד לא יודעים לצורך העניין האם הכסף ייכנס תחת פעולת המרה שהיא בשירותי תשלום או פעולת המרה פר-סה שהלקוח רק יבצע ולא יבצע בסופו של דבר פעולת תשלום.
כל הדברים האלה בסופו של דבר מביאים לתוצאה. אם יהיה באמת כפל פיקוח, בסוף החברות האלה לא יוכלו לעמוד בכמות כפל הפיקוח שיש כאן ומבקשות במהות שיהיה סט אחד של דינים. זה יכול להיות תחת המסגרת הזו, כלומר, שיקבעו כאן איזשהו רף הרבה יותר גבוה מ-10 אחוזים כדי שהגופים שבאמת ייכנסו ויחויבו בשני רישיונות יהיו גופים מצומצמים מאוד, או לחלופין לקבוע שלא יהיה כפל פיקוח כדי למנוע את העלויות, את התשומות ואת הקושי של החברות האלה להתמודד עם האירוע הזה.
רוני בקמן
¶
אמרתי בנוגע להערת ציבור שהתקבלה ואני חושבת שאתה מתייחס בדיוק אליה. ברגע שיש לנו ניהול של ארנק דיגיטלי, ניהול של חשבון תשלום כהגדרתו בחוק, שהלקוח מעביר אליו כסף והלקוח מבקש להמיר את הכסף, כל פעילות כזו שנמצאת בתוך הארנק, בתוך ניהול חשבון התשלום, מבחינתנו וכמו שאנחנו רואים את זה היא נחשבת כשירות המרה אגב שירות תשלום. לכן היא לא נכנסת ל-10 אחוזים. 10 אחוזים, אנחנו מדברים על המרה שהיא סטנד אלון, לא דרך חשבון, לא דרך חשבון שמשמש לשירותי תשלום כהגדרתו של חשבון תשלום. לכן אני חושבת שאי הבהירות כאן היא לא כל כך גדולה וגם ההשפעה על חברה שעושה פעילות כמו של אלטשולר שחם היא לא באמת גדולה בהקשר הזה כי אני לא חושבת שאלטשולר שחם עושה, לא ידוע לי, המרה סטנד אלון.
אני חושבת שבזה שהבהרנו את הדבר הזה שזה כן עלה מספר פעמים בהערות הציבור פתרנו את הבעיה של הרישיון הכפול להרבה מאוד חברות תשלומים. אני לא יודעת אם נשאר עוד משיהו שלא פתר את זה.
עודד אופק
¶
אם יורשה לי, אני רוצה לחדד את הנקודה הזאת. זה נראה כאילו זה דיכוטומי לחלוטין, הפער בין שירות בנכס פיננסי כפי שהוגדר בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שירותים פיננסיים מוגדרים, ובין חוק שירותי תשלום. הפער הוא לא דיכוטומי. כלומר, יכולות להתרחש סיטואציות בהן מעבירים כסף לתוך הארנק. אני אומר שאת מייצרת דיכוטומיה. אנחנו יודעים שזה אגב תשלום או לא אגב תשלום. יש עוד הרבה שירותים.
עודד אופק
¶
שירות תשלום. אנחנו יודעים שבתוך הארנק הזה או לצורך העניין בשירותים שנותנים מכוח שירות בנכס פיננסי, יכול להיות גם שמירה של הכספים האלה, גם החזקה שלהם, גם העברה שהיא לא פעולת תשלום בפני עצמה או שהיא לא שירות תשלום בפני עצמו. כל הפעולות האלה, הכסף יהיה בתוך הארנק ויכולות להתבצע המרות אגב פעולות אחרות, כל אלה עשויים להוביל לשני רישיונות, במצב הזה, בטח תחת 10 אחוזים וגם אנחנו לא יודעים מבחינת ההגדרות כאן, אין הגדרה של 10 אחוזים מתוך מה, מתוך מחזור? מתוך הכנסות? מתוך סך הפעילות? יש התייחסות לתקופה הקודמת לסך כל ההיקף, אבל חלק מההגדרות עדיין חסרות כאן. זה טכני. אני שם בצד את הטכני. במהות, ההיבט המהותי, הוא קשה לנו ביותר וזה משהו שמלווה אותנו עוד מהחוק הקודם ומלווה אותנו בהקראות של החוק הזה וכיוצא בזה. אמרנו שאין הפרדה ברורה בין החוקים. מבחינתנו, מבחינת הגופים שזה רלוונטי אליהם, גם רשות ניירות ערך וגם רשות שוק ההון קולטות כמפקח.
דרך אגב, אני צריך לומר מילה טובה. הנגישות שלכם לשוק והדיונים המוקדמים היו מאוד מאוד חשובים אבל לצד זה אי אפשר או קשה מאוד לקבל מצב שגוף יהיה חייב בשני רישיונות, בפיקוח תחת שני סטים של דינים שלא מדברים אחד עם השני, תחת בקרה, תחת הון עצמי ותחת חובת שמירת נכסים והוספת הון עצמי ואיזשהם ליירים או טרנצ'ים של הון. כל זה כאשר מבוצעת אותה פעילות בדיוק תחת אותו סיכון. אין סיכון נוסף. זה קושי שלדעתנו חייבים לתת לו פתרון. כרגע המצב הזה מותיר בעיה מאוד מאוד קשה.
אהוד מוריה
¶
הנושא של החיתוך בין פעולה של שירות בנכס פיננסי לשירות תשלום הוא באמת חיתוך שהוא מאתגר. הממונה יחייב אותנו בהמשך הדרך לממשקים שאנחנו עושים במשותף גם עם רשות ניירות ערך על מנת לחדד היכן בדיוק ייפלו הרישיונות. יש שאלות נלוות. כלומר, מה לצורך העניין גם בהיקף פעילות, מי יהיה הרגולטור לצורך העניין, נניח שאני עושה פעילות שהיא עד שבעה אחוזים או האם הרגולטור הוא רשות ניירות ערך ביחס לפעילות הזאת, הגם שיש לי גם רישיון של שירות בנכס פיננסי, או שבעצם רשות שוק ההון כי בכל זאת יש לי רישיון של שירות בנכס פיננסי?
אני רוצה לומר, וזה לא חדש אלא אנחנו ציינו את העמדה הזאת, שזה חיתוך שהוא מאתגר ובכל מקרה זה עלה בדיונים ואנחנו החלטנו לרוץ לכיוון הזה. חזקה עלינו כממשלה שאנחנו ננסה בהמשך הדרך לעשות את הניסיון לחדד בצורה טובה יותר וגם להביא בצורה טובה יותר לשוק תוך כדי תנועה על מנת להפחית את הקשיים שמועלים ועוד יעלו.
ענבל פולק
¶
אני רוצה להוסיף ולהבהיר. כמו שרוני אמרה, אני רוצה להדגיש. חברה שנותנת שירות של המרה לגופים או לפרטים, שמנהלת עבור אותו פרט חשבון, משמע היא מחזיקה עבורו, היא שומרת עבורו, גם אם היא לא משלמת באותו הרגע, זה מחוץ לספירה של ה-10 אחוזים. ב-10 אחוזים נכנס רק שירות של חברה באה כגוף, פרט, מבקשת מחברה נותנת שירותי תשלום שתמיר לה ומיד תחזיר לה. אתה לא שומר לי על הכסף, אפילו לא לדקה. המרת, החזרת. רק זה נכנס ב-10 אחוזים ואני חושבת שההבדל הוא מאוד מאוד ברור.
עודד אופק
¶
אני רוצה להבהיר את הנקודה שלי כי אולי היא פוספסה בגלל ההיבטים הטכניים. בואו נניח שנייצר את ההבחנה ויש מעל 10 אחוזים. צריך להבין שחברה שתהיה חייבת בשני רישיונות, יהיו לה שני סטים של דינים, שתי מערכות מחשוב, שני דיווחים נפרדים לרשות לאיסור להלבנת הון ומימון טרור כי יש שני צווים נפרדים, הוראות הון עצמי שמועמד בגין השירות הזה ובגין השירות הזה על פחות או יותר אותם כספים שלא נקבע בשום מקום שהם - - -
אורית שרייבר
¶
אני אשמח להגיב. אני אומר שבאמת הדיון הזה נדון כבר כאשר דנו בחוק והיו כאן הרבה דיונים ארוכים והרבה גורמים באו וטענו, כאלה שמחזיקים היום גם ברישיונות של נש"פים. אמרנו שברגע שיש תחום שהמחוקק החליט שהוא תחום שהוא תחת רישיון ואפשר לגדר את השירות הזה ותחום התשלומים הוא תחום נפרד מתחום ההמרה, חברות כאלה יחזיקו בשני רישיונות. עכשיו אנחנו באים ואומרים ההפך. אומרים להקל. אנחנו הולכים עוד פעם מעבר לדיונים שהיו בכנסת. דיברנו עם חברות ונפגשנו איתן. גילינו שבשוק יש צורך אמיתי, שיש חברות שמרבית הפעילות שלהן היא פעילות תשלומים והן עושות בצד גם עוד כאשר לעתים לקוחות אחרים רוצים לעשות להם גם המרה. אמרנו שבשביל השפיל הזה של הפעילות לא נבוא ונחיל עליהן שתי מערכות של רגולציה שזה באמת מאוד מכביד, מקשה ולא מתאים.
אם כן, אנחנו באים כאן להקל עם השוק, לפתוח עוד פתח שאם הפעילות הצדדית הזאת של 10 אחוזים עושים המרה שהיא סטנד אלון ולא המרה שהיא אגב שירות תשלום, הן לא יהיו חייבות ברישיון הזה. אני חושבת שלא נכון לפתוח את הדיון מחודש האם צריך להחיל שני רישיונות, כן או לא, ולדון בהקלה הזאת לשוק ובהרחבה לשוק.
רוני בקמן
¶
מה שהניע אותנו זה שהשירות הזה לא יהפוך להיות עיקרי במסגרת הרישיון. יש תחומים שאפשר להסתכל עליהם בחקיקה פיננסית אחרת שמדברת על חמישה אחוזים, על 10 אחוזים, כדי לקבוע חוסר מהותיות של משהו, ויש לפעמים גם 20 אחוזים. זה תלוי. אנחנו חשבנו שזה עדיין ישאיר את הפעילות הזאת כמשהו שהוא לא הדבר העיקרי שאותה חברה עושה.
היו"ר אוהד טל
¶
אין התייחסות נוספות. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
אושר
היו"ר אוהד טל
¶
התקנות אושרו פה אחד.
תודה רבה.
הדיון הבא יתחיל בשעה 11:15 ובו נמשיך את החלק הבא של הישיבה, החלק לשמו כולנו נתכנסנו.
הישיבה ננעלה בשעה 11:02.