פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
15/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 3
מישיבת ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום רביעי, ז' באייר התשפ"ד (15 במאי 2024), שעה 10:30

השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

יפעת סיטרואן - מנהלת אגף אסטרטגיה, משרד העבודה

איתמר גזלה - מנהל מחקר, כלכלה ונתונים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

יוסף גדליהו - מנהל רגולציה בינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

סא"ל אלעד דביר - רע''ן בינה מבצעית, צה"ל, משרד הביטחון

מירב זרביב - מנהלת אגף מו"פ ניסויים ויזמות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

זיו קציר - ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

ד"ר אלה שחר - חטיבת המחקר, בנק ישראל

רועי גולדשמיט - ראש תחום, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דניאל מילבאוור - ממונה תחום אסטרטגיה - תשתיות וקרנות מחקר, מל"ג/ות"ת

ערן בר עוז - ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, מל"ג/ות"ת

ד"ר שמואל (מולי) סן - המחלקה לכלכלה, האוניברסיטה העברית

ד"ר מורן קורן - מרצה וחוקר, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' יוסף אורן - מרצה וחוקר AI וסייבר, אבטחת המרחב המוגן, אוניברסיטת בן גוריון

דניאל שרייבר - מנכ״ל חברת למונייד

דוד וויד - שותף, מנהל פיתוח טכנולוגיות מסחר, חברת גולדמן סאקס

יריב קסנר - עו"ד, שותף, ראש תחום הי טק והון סיכון, פירון ושות'

הילה היבש - עו"ד, יועצת משפטית ראשית, מיקרוסופט ישראל

נועה גבעון - מנהלת קשרי ממשל ואחריות תאגידית, מייקרוסופט ישראל

עדן פרבר - חוקרת, תכלית - המכון למדיניות ישראלית

ד"ר אסף פתיר - כלכלן ראשי, מכון RISE

אריאל סובלמן - חוקר בכיר, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

סיון נויפלד - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההיי-טק הישראלי

יקי חלוצי - יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והייטק, ההסתדרות החדשה

אביב דרור - מייסד וסמנכ״ל מוצר, חברת OneAI

סמדר איצקוביץ –סונגו - מנכ"לית, המעבדה החייה בישראל עבור ערים חכמות

ד"ר תומר סיימון - מדען ראשי, מיקרוסופט ישראל, חברות הייטק רב-לאומיות

איילת חאקימיאן

אורי פנסירר


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



השפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה

בוקר טוב לכולם, שלום לכל המשתתפים, אנחנו מתחילים דיון נוסף בנושא: אתגרי עולם התעסוקה בעידן הבינה המלאכותית. אגיד כמה מילים לפני שנעבור כמובן למשתתפים שהם עיקר הדיון הזה. את הדיון הזה אנחנו עושים במעבר מאוד חד, מימים לא פשוטים, יום הזיכרון ויום העצמאות, ואנחנו פותחים היום דיון נוסף בוועדה לבינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת. הפעם הדיון בנושא שמעסיק את עולם המחקר והטכנולוגיה לאור מפץ הבינה המלאכותית והוא – אתגרי עולם התעסוקה בעידן הזה.

את הדיון הזה אני מקיימת בהמשך לכמה דיונים אסטרטגיים שוועדת המשנה הזו כבר קיימה. עשינו דיון בנושא כללי האתיקה והרגולציה שראויים בתחום הזה, לאור מה שנקרא המפץ שקורה בתחום הזה מבחינת קצב ההתפתחות. עשינו דיון על היכולת לעשות מניפולציה בתודעה ברקע ה"דיפ-פייק" ודברים שראינו בבסיס של טכנולוגיה מלאכותית בתקופת מלחמת חרבות ברזל. קיימנו כאן דיון מרתק – אני רואה פה את אריאל סובלמן שהציג בדיון הקודם בנושא העצמאות הטכנולוגית והמרוץ הגאו-פוליטי שיש בתחום התשתיות בעולם הטכנולוגיה בעידן הבינה המלאכותית. והדיון היום הוא לא שונה במובן הזה שהוא מאוד-מאוד שורשי ואסטרטגי והוא עוסק בעוד דילמה חשובה שמעסיקה את העוסקים בתחום הזה, ושכבר עוסקים בה חוקרים בתחום כלכלת העבודה, וגם חברות הטכנולוגיה וההייטק עצמם כפי שנראה.

חשוב לי להדגיש שדיון הזה הוא לא דמיוני והוא לא כל כך עתידני כמו שאפשר היה לחשוב. הוא כבר כאן. הבינה המלאכותית – גם בעקבות הקורונה שהייתה, האיצה תהליך ומאיצה תהליך של ביטול מקצועות, משלחי יד, משרות בתחומי תעסוקה שלמים בטווח הקרוב והבינוני. לפי מחקרים שונים כ-47% מהשכירים בארצות הברית נמצאים בסיכון גבוה להחלפה על-ידי אוטומציה בעשורים הקרובים, ובישראל תיכף נשמע במה מדובר. מדברים איתי כאן על 33% מהמשרות, אבל בואו נראה, יציגו לנו כאן אנשים נתונים ראשוניים.

אני רואה חשיבות מאוד גדולה בדיון הזה. הוא יציף בעצם בפעם הראשונה, צריך להגיד את האמת, בדיון ממשלתי כלשהו את הסוגיה הזאת ויראה לנו אולי איזה תמונת מראה, איפה אנחנו בסיפור הגדול הזה. השאלות שנדון בהם היום יהיו: איך משפיעה מהפכת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה? האם ההשפעה הזו תוביל לאבטלה טכנולוגית המונית? כמובן שזו גישה אחת או היא בעצם פשוט תעשה שינוי כיוון ותייצר מקומות עבודה אחרים וחדשים. מה ההשלכה של הדבר הזה על הכלכלה ועל החברה שלנו? איך אמורה ממשלה בכלל וממשלת ישראל בפרט להיערך לשינוי כזה? האם צריך להיערך לכך? מה תהיה ההשפעה לזה לאור מאפייני התעשייה בישראל? האם צריך ואיך להגן על העובדים וכוח העבודה? מה חלקו של השוק הפרטי בעניין הזה? וכולי.

כמו שאתם רואים, זה לא עוד דיון AI של איך מתחילים, ואיך עובדים בלהטמיע את הטכנולוגיות בישראל. זה פחות הדיון שבו אנחנו נמצאים, אלא השאלה היא באמת – מה יקרה לכמות העובדים בכלל? איך הדבר הזה ישפיע על התעשייה המסורתית, תעשיות ההייטק, הצמיחה, ורווחת האזרחים?

אני מלאת הערכה למשתתפים בדיון הזה שהביעו את הסכמתם להקדיש את הזמן ולהציג. הדוברים יהיו ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של חברת מיקרוסופט, שלא רק חובב ועוסק בנושא הזה הרבה, אלא הוא גם מייעץ להרבה מדינות שמכינות תוכניות ואסטרטגיות היערכות ל-AI. ידבר דניאל שרייבר, מייסד ושותף של חברת למונייד, אחד מהחברות המצליחות שאנחנו מכירות בתחום הביטוח. ידבר ד"ר מולי סאן, חוקר כלכלת עבודה מהאוניברסיטה העברית. יהיה כאן שותף בכיר, מנהל פיתוחי טכנולוגיות מסחר מגולדמן סאקס, מר דיוויד וייד שהגיע מלונדון. הכלכלן הראשי של rise, ד"ר אסף פתיר. עורך הדין, יריב קסנר, שהוא ראש תחום היי-טק במשרד עורכי הדין פירון. וכמובן, גורמי הממשלה מזרוע העבודה, מבנק ישראל, כמובן מרשות החדשנות. נציג אתכם אחד-אחד כשיגיע התור. יפעת כבר פה? עוד לא, בסדר. ואני מודה לכם שבאתם. ד"ר אלה שחר, מבנק ישראל כאן? יופי. זה באמת יהיה מאוד-מאוד מעניין לראות את הנתונים הראשוניים כמובן לגבי ישראל.

אבל נתחיל באמת באנשים מהתעשייה שיציגו לנו את המחשבות שלהם. תומר, בבקשה, הבמה שלך.

תודה רבה.

(הצגת מצגת)

תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן, יושבת-ראש הוועדה, אני חושב שזה כבוד וזכות לכל אזרח לדבר מול הכנסת וזה מאוד מרגש, ובטח בתקופה הזאת. ואני חושב שכמו דברי הפתיחה שלך, אני חושב שצריך להגיד לכולם שאנחנו חיים בתקופה מאוד-מאוד שונה וחריגה של אי-יציבות ושל אי-וודאות להרבה מאוד אספקטים. אבל אחר כך חשוב להגיד שאנחנו בפתחו של עידן חדש של הבינה המלאכותית שזו הטכנולוגיה המגדירה של התקופה. ופה זו אותה מהפכה שגם כמו שאמרת, היא לא בעתיד, היא כבר כאן, והיא לא רק עכשיו התחילה במהפכה של נובמבר 2022 עם השירות של chatGPT ותחילת ה-generative AI, אלא כבר מספר שנים. בזה אני עוסק עוד לפני שנכנסתי למייקרוסופט. אני עוסק בתחום הזה של השפעת הבינה המלאכותית והאוטומציה על שוק העבודה, בערך מאז 2016. נסעתי גם למסע מסביב לעולם כדי לפגוש ולראות את התעשיות האלה. אשתף במבט מאוד מהיר בגלל אילוצי הזמן קצת ממה שקורה. מה שאנחנו כן נראה שבכל רחבי העולם אנחנו כן רואים שמתחוללת תחרות אינטנסיבית מאוד בין המדינות המבקשות ליטול בה חלק וליהנות מהפירות של המהפכה הזאת. ומה שהמדינות האלה יודעות זה שזה מה שמוטל על הכף. מי שלא ישכיל להתייצב בחזית המהפכה הזאת וינצל אותה לטובתו, ימצא את עצמו משתרך מאוחר. ואני רגע פותח פה כבר חזית – הפוטנציאל של ישראל? יש לה את כל הכלים ואת כל הפוטנציאל להשתתף בתחרות הזאת על העיצוב, מהעתיד של הטכנולוגיה ועל פני העיצוב של הכלכלה ולהיות שחקנית מובילה מאוד בנושא הזה.

כל זה מתחבר ישירות לציטוט שאני רוצה להתחיל דווקא עם קארל פולני שאמר: אין שום דבר טבעי ב-Laissez-faire, השוק החופשי לא נוצר באופן טבעי, בדיוק כפי שיצרני הכותנה נוצרו בעזרת מכסים, מגנים, מענקי יצוא, סובסידיות ועקיפת שכר; Laissez-faire נאכף ונוצר על ידי המדינה. מה שחשוב פה בציטוט הזה הוא שהוא מדגיש שללא ההתערבות הממשלתית והתכנון המדויק, שוק חופשי בעצם לא יכול להתקיים. אתם תראו שזה הולך להתקיים, מרגישים שזה קורה מסביב לעולם ואציג כמה דוגמאות. ופה אני שוב חוזר לישראל כדי שנוכל להפוך למעצמת בינה מלאכותית, על הממשלה שוב, לקחת תפקיד פעיל ולהבטיח שהפיתוח והשימוש בבינה המלאכותית ייעשו מצד אחד בצורה בטוחה ואחראית, מצד שני לטובת כלל המשק וכלל הסקטורים כדי להבטיח פה צמיחה ושגשוש.

אני רוצה להתחיל במבט היסטורי, אנחנו קוראים לזה מהפכות תעשייתיות. אנחנו במהפכה התעשייתית הרביעית שהתחילה ממש עכשיו, אפשר לתארך אותה לשנת 2014. אבל שוב, היא הרביעית. הראשונה בתחילת המאה ה-19, שזה ממש הגיע לשיא של מפעלים. תחילת המאה ה-20, המהפכה שתמיד מזכירים בה את הנרי פורד, אבל המהפכה התעשייתית, חשמל, חלוקת העבודה – אמצע המאה ה-20 שזה בעצם שנות השישים של המאה ה-20, מהפכת המחשוב והאלקטרוניקה, ברמה שגם הדיבור עבר אוטומציה. אפילו בן גוריון עסק ודיבר על זה בעשור הראשון, האמת חצי שנה אחרי שהמציאו את המונח הזה של בינה מלאכותית ב-56', הבין בן גוריון ועסק בזה פה והבין שזה חלק מהעוצמה והחובה של ישראל לעסוק בזה. וכמו שאנחנו מסתכלים על המהפכה התעשייתית הרביעית וזה חלק מאותו שינוי עולמי שאנו רואים, זה להבין שתעשיות עוברות שינויים מקיפים מאוד. מנועי צמיחה קרקעית מתפתחים והעולם מחובר יותר מאי-פעם. זה היה חלק מהמבוא.

אני רוצה להתחיל מהיסטוריה קלה, אני מצטער שאני עושה את זה מהר, אני רוצה שלפחות תחוו גם את המבט המהיר הזה של הנעשה בעולם. האוטומציה הראשונה – עוד מעט אגדיר מה זה אוטומציה – זה ממש ציטוט מקורי, ויליאם לי, אם אנחנו חוזרים לאנגליה, בריטניה, של המאה ה-16, תעשיית הטקסטיל היא התעשייה הכי חזקה של אנגליה עד אמצע שלהי המאה ה-20. אבל ויליאם לי, ממציא בריטי, מגיע למלכה ב-1589, ואומר לה: המצאתי את המכונה הזאת:stocking frame knitting machine, שלמעשה הולך לייעל ולהעלות את הפרודוקטיביות בערך ב-800% של ייצור גרביים או כל מוצר אחר של הכותנה. יש פה ציטוט ישיר של המלכה: אתה מכוון גבוה, מר לי, תחשוב מה ההמצאה הזאת תעשה לנתינים המסכנים שלי. היא בטוח תיקח מהם את העבודה ותהפוך אותם לקבצנים. ופה אנחנו רואים שפעם ראשונה שלאוטומציה הזאת המדינה התנגדה. וחלק מהמטרה של מדינה, כשאנחנו חושבים על זה, אחד זה כמובן אותו חוזה מפורסם, אבל לספק כלכלה, תעסוקה ושגשוג ואפשרויות צמיחה. ופה הם ראו את זה הפוך. אבל אותה המצאה של ויליאם לי התחילה והייתה המבוא לאותה מהפכה תעשייתית ואנגליה נהפכה בזכות אותה המצאה למעצמה טכנולוגית, מעצמה תעשייתית שהובילה על כל אירופה.

אנחנו עוברים כ-180 שנה לאחר מכן, רק חוק אחד מעניין, שהפרלמנט מעביר חוק בפרלמנט הבריטי שמי שהורס טכנולוגיה – עונש מוות. ועם זה אנחנו מגיעים למהפכה התעשייתית הראשונה, שאם אתם רואים פה, זו אותה מכונה, זה הלודיטים, ב-1811 ממש לפני 213 שנה, פורצת המהפכה התעשייתית הראשונה. גם מילים נוצרות, מונחים נוצרים בזמן מהפכות תעשייתיות. אבל מה שקרה במהפכה הזאת, נקרא לזה גרסה 10, אבל זאת התפתחות על אותה המצאה של ויליאם לי, נהפכה תעשיית חדשנות שלמה סביב הטקסטיל באנגליה. ופה זה הגיע לשלב כבר שה-cottage economy של אנגליה, שהיה מבוסס על זה שאני מעסיק עובדים, עובדות, שעובדים מהקוטג'ים שלהם, מהבתים שלהם, ומייצרים את העבודה מהבית, פתאום מגיעים המפעלים האלה של המהפכה התעשייתית הראשונה, ומשנים את כל תרבות העבודה. הם מחייבים את העובדים לצאת מהבית וללכת למפעלים. זאת אחת הסיבות העיקריות למהפכה הזאת ולחשש הזה מאוטומציה. כמו שאמרתי, 50 שנה לפני עוד מועבר חוק. הבריטים, אחד הכוחות או הדברים החזקים שלהם, זה ביישום אכיפת חוקי פנים בתוך הגבולות שלה. הם פורסים את הצבא הבריטי ובכוח הזרוע, בכוח הנשק הם עוצרים את אותה מהפכה. אבל חלק ממה שאתם רואים פה בדיאגרמה הזאת, אלה אותם לודיטים שבאו לשרוף את המפעלים ולשבור אותם, פעם הכפכפים, נעלי העבודה, מגפי העבודה שלהם היו מעור ופלדה, אז הכפכפים האלה היו מה שהיו מוכרים בהולנד, כפכפי העץ האלה. זוהי סתם אנקדוטה היסטורית נחמדה. בצרפתית קוראים להם sabot. ואת אותם sabot, אותם כפכפי עץ הם זרקו לתוך גלגלי השיניים של המכונה ושברו את המכונות. והמילה סבוטאז' בעצם הומצאה במהפכה הזאת. "סבאטור" בין אם זה מישהו שעושה חבלה או חבלה עצמה, המילה הומצאה במהפכה פה. זה חלק מהנושא הזה.

כשאנחנו מסתכלים אל תוך המאה ה-20, אנחנו רואים שינוי גדול מאוד. אם ניקח 300-200 שנה אחורה, מרבית האנושות עבדה בחקלאות. ותעשיית השירותים התפתחה רק לאחרונה במאה ה-20. הייצור – אנחנו רואים במהפכה התעשייתית של הייצור, אבל בגדול, רוב המדינות, 10% של ייצור, סין אנחנו יכולים לראות 30%. התהליך שנוצרו המון המון משרות, בתהליך הזה של שינוי הטכנולוגיה. וזה היה חלק מאותם פחדים.

כשאני מתקדם לתחילת המאה ה-20, אז הנרי פורד, מהווה את כל התשתית של שוק העבודה ומערכת העבודה של היום. הרבה מאוד דברים הומצאו במפעלים של הנרי פורד. חוץ מפס הייצור, שזה כולכם כנראה למדתם, הוא עשה עוד הרבה מאוד דברים שחלק מזה זה מה שאנחנו קוראים היום "האדרת כישורים". הוא המציא את ה-deskilling – כלומר, לא משנה מה למדתם, אתם באים לעשות משימה דיסקרטית על פס הייצור. אתה שם את הגלגל, הבן אדם הבא מסובב את המברג ימינה ואחר כך שמאלה. זאת בעצם משימה דיסקרטית שאין - - - הכשרה. כל תעשיית המזון המהיר בנויה על הדבר הזה שאני לא צריך לעשות עכשיו הכשרות, כי בעצם תחלופת העובדים היא מהירה מאוד לתהליך הזה. כמובן גם מושג הקריירה הומצא שם, שלמעשה אנשים אחרי שסיימו את הלימודים, ולא משנה אם זה היה עשר שנים, שמונה שנים או 12 שנה, הם נכנסים לעבוד במפעל של פורד, ולמעשה עד הפנסיה עבדו באותו מפעל. ככה התחילה המאה ה-20.

אני רוצה לעבור למהפכה התעשייתית השנייה, וזו כתבה ממעריב אפריל 1963, ממש לפני 60 שנה, אנחנו מגיעים בשנות ה-60 שזה העשור השני של הבינה המלאכותית. הבינה המלאכותית החלה על ידי אלן טיורינג, ב-1950, ב-1956 על ידי מרווין מינסקי ומקבלת את השם של זה. כמו שאמרתי, דוד בן גוריון, עסק בזה, דיבר על זה, קרא על זה, פיתח גם ה"ויצק" המחשב השני בעולם, היה פה בישראל, והוא הבין את החשיבות של ההובלה הטכנולוגית. אבל מה שקרה במקביל לאותה מהפכה טכנולוגית, החלה להתעורר סערה בעולם, כי פתאום התחיל העשור של שנות ה-60, הנקרא: the end of jobs. היה פחד חזק מאוד שתבוא אוטומציה שתיקח לנו את כל העבודות. ומה שאנחנו יכולים לראות, בין אם בכתבה הזאת ובין אם בכתבות אחרות, שפה למעשה, המעסיקים התנגדו להכניס את האוטומציה הזו. הם אמרו: רגע, אני מנהל, אני באתי לנהל אנשים, לא מכונות. זה כל המשמעות שלי, כל הכבוד שלי, כל המשמעות של התפקיד. הם התנגדו להכנסה הזאת. אבל אפילו פסטיבל וודסטוק של סוף שנות ה-60, היה סביב זה. אותו פסטיבל של שחרור ענק, כי למעשה אנחנו משוחררים מהאילוצים של העבודה, ואנחנו יכולים ללכת לחיות את החיים שלנו.

אני רוצה להראות לכם ציטוט מעניין מאוד, 13 בדצמבר 1969, של דוד בן גוריון, ואני שוב חוזר למחויבות של המדינה להתעסק בזה. אני רוצה להסתכל על החלק השני: אולם הפתרון היחיד שאני רואה לסכנה זו היא טכנולוגיה משוכללת שתאפשר לעובד אחד המשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים, לעשות את העבודה שצריכה עכשיו לעשרה עובדים או יותר. ולדעתי זה מחייב מהפכה גמורה בכל מקצועות העבודה, וזה תלוי בממשלה. אם ממשלתנו תעשה זאת או תבין זאת – איני יודע. זה כבר 60 שנה שאנחנו רואים את הדבר הזה, וכמובן זה רק חלק מהמשמעות שהוא דיבר על אחד לעשר, אבל הבין רגע את המשמעות והוא עסק בבינה מלאכותית פה, כבר במדינה ועסק בחשיבות הזאת.

כשאני מסתכל לתוך המאה ה-20 או מבט קצר, אנחנו רואים שבזינוק של המאה ה-20 והמאה ה-21, זה ההשפעה של הטכנולוגיה על חברה. מוצג פה המדד להתפתחות חברתית, כלומר, כמה חברות אזרחיות מפתחות טכנולוגיות וכמה זה משפיע עליהם בחזרה. אנחנו פתאום במקום מקבילים לציר "איקס" ב-4,000 בכל שנות ההיסטוריה, פתאום אנחנו כמעט מקבילים לציר "ווי" ורובנו כנראה מרגישים את זה גם בקצב החדשות, בקצב ההתקדמות של הטכנולוגיה, ואולי אף חלקנו מסוחררים אפילו מהטכנולוגיה.

השקף הבא, זה אומר ה-Bank of America שמסתכל על הטכנולוגיות. לא אעמיק בו. אבל שוב פעם, בקצב הפיתוח, מצד שמאל בכחול, זה טכנולוגיות, מצד ימין באדום, פריצות דרך מדעיות. אבל אפשר במסגרת הזאת, את הטכנולוגיות שהולכות להוביל אותנו קדימה בתהליך הזה. וכמובן בינה מלאכותית, ביולוגיה סינטטית, - - -, מטאברס שדיברנו עליו. המון דברים קורים. מה שזה אומר שהעולם מסביבנו משתנה. העולם הפיזי, אנחנו רואים את זה, רכבים אוטונומיים, רחפנים רבי להב, הדפסות תלת מימדיות, כל מיני דברים שקרו לנו פה לאחרונה. ואפילו בשנה האחרונה, אחרי 20 שנה כמעט, פתאום גם חומרים חדשים. העולם הביולוגי, כמובן הקורונה, הביא את החיסון של ה-mRNA. פתאום יש לנו עריכה גנטית בביולוגיה סינטטית. ונראה עוד הרבה פריצות דרך קדימה. בישראל קוראים לזה vaio convergence. על העולם הדיגיטלי – אני לא צריך לדבר. וכמובן אפילו בעולם התרבותי, אתם רואים את מה שקורה מסביב לעולם, אבל זה לא רק באספקט הזה.

בחודש וחצי האחרונים הייתי אורח של ממשלת ברזיל, של מממשלת גיאורגיה, ושל ממשלת יוון. ושם אנחנו רואים את הדבר הזה. ואפילו אנקדוטה, בנטפליקס, הם רואים פאודה, הם רואים סדרות ישראליות, שליסל אפילו, ואנחנו פה רואים בטן יער או כל מיני סדרות של משחקי הדיונון. פתאום העולם מאוד מאוד שונה בתהליך הזה.

ואם אני חוזר רגע לחינוך, וזה חלק חשוב, הוא חלק בלתי נפרד מהמהפכה הזאת, החינוך למעשה לא משתנה בגדול, וזה המהפכות לעומת האבולוציה. בגדול, בתי הספר הומצאו ופותחו בשיטה הגרמנית עבור המהפכה התעשייתית הראשונה. הכיתות, המבנה שלהם, הזמן, ה-45 דקות, המקצועות. המקצועות היו להכין את האזרחים להיות עובדים פרודוקטיביים בחברה ובתעשייה. לזה בעצם המפעלים. ולכן בתי הספר נראים כמו מפעלים של לפני 200 שנה. ב-1809 ממוצא הלוח השחור, הלוח והגיר. ב-1940 עוברת המהפכה הבאה שהוא נהפך משחור לירוק. היום זה לוח מחיק. בגדול, אנחנו במדע בדיוני עוד לא המצאנו מכונת זמן. אבל יש לנו. היום כשתלמידים נכנסים לכיתה הם קופצים 200 שנה לאחור. והם מבינים שזה לא רלוונטי. כל החוויה שלהם כצרכנים וכאזרחים, לא קשורה לחוויה שהם חווים במערכת החינוך. ואיך אנחנו מכינים את האזרחים שלנו לשוק העבודה המשתנה, לטכנולוגיות האלה בהתהוות, זה שינוי גדול מאוד.

מפה אני רוצה לעבור לשינויים שקורים, ואעבור כארבע או חמש תעשיות בשנים האחרונות של שינוי בשוק העבודה. אני חושב שגם בפעם הראשונה אני מציג את זה כך בציבור. אני רוצה שתראו כמה תעשיות. ואלה תעשיות שמשתנות, ואני אומר כבר, זה לא עכשיו, כשאנחנו מדברים על עתיד שוק העבודה, מדברים על 2040-2030, העתיד כבר כאן. וכמו הציטוט המפורסם: הוא פשוט לא מחולק בצורה שוויונית. לוקח זמן לעשות את האדוות האלה של החדשנות, של האוטומציה ושל ההשפעות.

לפני שאנחנו מתחילים בדיון, אני רוצה שנגדיר אוטומציה כי בעברית המילה הזאת מבלבלת מאוד. אוטומציה היא גם אוטומטית וגם אוטונומית. הכוונה כשמדברים על בינה מלאכותית ורובוטיקה, היא אך ורק לאוטונומיה. וזה אומר שאני משתמש בבינה מלאכותית או ברובוטיקה כדי לעשות אוטומציה למשרה שלמה או למשימות ספציפיות מתוך המשרה. כלומר, זה עובד לצדי או במקומי. המטרה הזאת היא במקומי, שזה נקרא באנגלית: Augmenting vs. substituting . אבל אנחנו רואים שהמהפכה הזאת היא בעיקר ב-Augmenting. ופה שוב פעם אני חוזר על הדגש ועל העוצמה של ישראל בפוטנציאל.

אעבור על שלוש תעשיות שעוסקות בזה שזה נקראה triple D:Dull, Dangerous and Dirty. משימות שאנחנו לא רוצים לעשות כבני אדם, בין אם זה אנחנו כשאנחנו מחפשים משמעות, זה באמת עשייה והתפתחות, ובטח בשנים האחרונות כשאנחנו רואים בעולם, מיליוני משרות בתעשייה שאף אחד לא רוצה לעשות, למרות שמשלמים טוב. אפילו בשנה-שנתיים האחרונות, היו 30,000 משרות פתוחות בתעשייה בישראל, שמשלמות טוב ואנשים מעדיפים להיות מובטלים מאשר לעשות את זה. אני לוקח לדוגמה את מנקי הארובות, או נערי מעליות או כל מיני עבודות משעממות שמייתרות אותי בעצם, אז אנחנו לא רוצים לעשות אותם. וכמובן גם עבודות מלוכלכות שנראה בסביבה מסוכנת, וזה ה-triple D.

הבית הלבן היה הראשון להקים כממשלה, צוות פעולה ממשלתי פדרלי, שלא רק עוסק בפיתוח של הטכנולוגיות ווידוא שארצות הברית היא המעצמה מס' אחת בבינה מלאכותית. אלא גם לוודא שהכלכלה והאוכלוסייה המקומית יודעת למנף ולנצל את זה לטובתה ולעשות - - - להשפעות של הדבר הזה.

תעשיית הרכבים – כדוגמה זה של מפעל של טסלה. אילון מאסק קרא לזה "מפעל ללא תאורה". כלומר, הוא אמר: אני רוצה להגיע ל-100% אוטומציה, אם זה 100% אוטומציה אז אני לא צריך אור כי אין בני אדם. הוא הבין בשנים האחרונות שאי אפשר למעשה לעשות את האוטומציה מלאה, תמיד צריך בני אדם. אבל כן הוא הגיע כבר ל-96% של אוטומציה במפעלים שלו. אתם רואים את הרובוטים האלה, זה נקרא collaborative robots – רובוטים ענקיים שעובדים בבינה מלאכותית ויודעים לעשות אוטונומיה וללמוד ולהתמודד עם שינויים. את בני האדם אתם רואים מצד ימין שם למעלה. אבל זה תהליך משולב, וזה לא רק כמובן טסלה, זה גם קיה, יונדאי, מרבית החברות כבר חצו את ה-90% אוטומציה של התעשייה הזאת. ושוב, זאת עבודה מסוכנת מאוד, כמות ההרוגים ובעיקר בתהליך הזה.

תעשיית הכרייה, תעשיה שנייה וענקית. אלה תעשיות שאין לנו בארץ. ב-2018 נפגשתי עם ההנהלות של חברות הכרייה הגדולות ביותר בעולם. וזה נקרא מכרה פתוח – open pit mine – זה שני קילומטר קוטר, קילומטר עומק, באמת מכרות ענק שהעסיקו 25,000 כורים. המשאיות שאתם רואים פה אלה כבר משאיות אוטונומיות. הרכב האוטונומי הוא פה, הוא לא בשל אבל לכאוס העירוני של תל אביב, של ניו דלהי, של ניו יורק, לקורקינטים, לצעקות, לחיתוכים. אבל לאזורים מבודדים ומנותקים, בשל לחלוטין. ופה אנחנו רואים את הדבר הזה, והייתה החלפה מאסיבית כשהיעד של החברות האלה זה מ-25,000 כורים במכרה, לרדת ל-250 כורים. ובעצם אותם 250 עובדים למעשה, שמתפעלים את האופרציה של המכרה, ולא את הכרייה האנושית. מה הגודל של המשאיות האלה? רק שתבינו את גודל המשאית הזאת, כמו שאמרתי, זה כבר רובוט. זה בעצם רובוט שהוא מימוש של הבינה המלאכותית במרחב הפיזי. כלומר, אלמנט פיזי שיודע להתמודד עם המרחב ולנוע בו. זה הגודל של המשאית, רק להבין משאית אוטונומית, רק בשביל האנקדוטה, זה משאית שצורכת 15,000 ליטר דלק ביום. לפני שנה וחצי כבר הוציאו גרסה חשמלית של זה. אבל זאת העוצמה של האוטומציה הזאת ושל הטכנולוגיה. וכמו שאמרתי, עובד לצדי או במקומי, במקום הכורים. אבל לצד הגיאולוגים, לדוגמה למטה. פעם גיאולוגים, מה שנקרא: exploration geologist, היו צריכים ללכת למכרות, לקחת דגימת סלע ולבדוק את האחוז של המינרל במושב שהם רוצים לחצוב ולבדוק האם זה כלכלי. היו באים עם הפטיש גיאולוגים ולוקחים את הדגימה, הולכים למעבדה, בודקים את הדבר הזה וממשיכים הלאה. היום יש להם את המעבדה הרובוטית, כשהם למעשה כבר יכולים לבדוק את זה על המקום בעזרת בינה מלאכותית עם אותו רובוט, להבין את כל הקטע הזה.

זה פה, זה טס. בוא נדבר כבר על בורסה ואאיץ את הקצב. UBS זה הבנק הגדול ביותר בעולם. וזאת לא תמונה מעכשיו, זאת תמונה מלפני שש שנים בערך. זאת קומת המסחר של הבורסה של UBS. היא נראית כבר ככה. היום למעשה פחות מ-10% מהמסחר בעולם והאמת זה כמעט 5% מהמסחר בעולם נעשה על ידי בינה מלאכותית או Algorithmic trading (מסחר אלגוריתמי) או High-frequency trading, יש לזה כל מיני מונחים. אבל שימו לב שכמעט כבר ארבע שנים שאין לנו בחדשות את המדדים של הבורסה. יש לנו דקה כללית ביום שלישי ב-23:00 בלילה. כל היתר זה לא רלוונטי, כי למעשה התעשייה הזאת השתנתה. וגם אני אומר את זה למיטב ידיעתי פה, גם בבורסה בתל אביב, הכול במינוס 5, ואין באמת את אותם סוחרים ואותו הומור שאמרנו פעם בטלפון: תמכור, תקנה, בתהליך הזה.

תעשיית הבנקאות משתנה. אנחנו רואים גם את one zero בישראל, אבל הבנקים החדשים, ה-neobanks, נולדים בענן, אין את הסניפים האלה, יש בנקאות, אבל הסניף והמשמעות של זה משתנה. אני חושב שאנחנו גם חווים את זה לאט-לאט בישראל. אבל זה מקצוע שעובר אבולוציה גדולה מאוד ברחבי העולם בשנים האחרונות.

אסוֹשייטד פְּרס, סוכנות הידיעות הגדולה ביותר בעולם, הם כבר ב-2015 כפי שאתם יכולים לראות, האמת זה בסוף 2014, כלומר עשור של מהפכה בכתיבת הידיעות. כל הידיעות הפיננסיות – תחשבו, פעם ברבעון, אלפי חברות אמריקאיות משחררות את הדוחות שלהם לבורסה, אין אלפי אנליסטים אנשים. עשור בינה מלאכותית כותבת ומסכמת את הדוחות האלה ומפרסמת את כל הדיווחים האלה בצורה אוטומטית. למעט על החברות הגדולות, שאנחנו רוצים העמקה, חשיבה, תובנות אנושיות וחיבורים, אז הם שמים את האנליסטים. אבל פה זה כבר שינוי שהוא עשור. אנחנו חווים את זה וזה רגע העולם שלנו.

זה מהביקור שלי בסוף 2018 בממשלת יפן. כאנקדוטה פה, יש לנו היום מחסור בכמרים בודהיסטים ושם אין בעיה שרובוט בינה מלאכותית ינהל את הטקס במקדש. בישראל כמובן הרבנות מוגנת מאוטומציה, אי אפשר כל כך בלעדי טכנולוגיה, אבל זה שאנחנו יכולים להסתכל על התרבויות והלימוד שלהם, זה מעניין מאוד.

רגע לפני הסוף, אחבר את הכול ביחד. תעשיית הנפט והגז, האסדות, בישראל יש לנו שלוש אסדות קטנות מאוד – כריש, תמר ולוויתן. יש שם כ-250 עובדים, פועלים. אבל יש אסדות ענקיות בעולם, שיש עליהם אפילו 5,000 פועלים, שנמצאים שם חודשים רחוק מהבית, בעבודות קשות מאוד, מסוכנות מאוד. והחברות – מבלי לציין את השמות – האלה כבר מ-2020 במהלך אוטומציה גדול מאוד, שגם אני יכול להגיד, אחת האסדות הגדולות, מ-5,000 ירדו ל-50 עובדים. וזה רגע תהליך של הנושא הזה. ואתם יכולים לראות גם על האסדה, רוב השטח הוא עבור בני אדם ולא עבור הקידוח של הגז או הנפט. וזה שינוי גדול מאוד שקורה בעולם.

ופה אני מדבר רגע על כישורים, לאן אנחנו הולכים, וזה גם אומר שאנחנו הולכים לכלכלה מבוססת כישורים. ומייקרוסופוט – יש פה גם את הילה ונועה בדיון, ואני אומר: מייקרוסופט בשנים האחרונות כבר הכשירה מעל 80 מיליון אנשים ברחבי העולם, ורק בשנה וחצי, generative AI, כמיליון וחצי, 2 מיליון אנשים. אנחנו רואים שאת הכישורים שלנו, אנחנו צריכים להיות בני אדם. ואנחנו רואים את זה בכל תעשייה. אנחנו רואים את השחרור הזה מהמשימות המייגעות, הסיזיפיות האלה, ולאפשר לנו לפרוח. אז אלה שלוש הכישורים: אינטליגנציה חברתית, יצירתיות, תפיסה ומניפולציה של המציאות.

אני חורג קצת מהזמן, תנו לי עוד שלוש דקות ואסיים. זה מחקר שעבדתי עם ד"ר גבי ניסים מהמרכז האקדמי ברופין. ישבנו על המחקר הזה כמעט שנתיים. וזה חלק שמאוד חשוב להבין, על ההשפעה גם של ארגוני העובדים. איך ארגוני עובדים מושפעים מזה. אני ממליץ לקרוא את זה. לא אצליח להעמיק. אבל יש שם המלצות ברורות מאוד לארגוני עובדים, איך להיערך להכשרה של העובדים, להאדרת הכישורים שלהם, להכין את זה. כי המחקרים האחרונים מהשנה וחצי והאמת מהשבועיים האחרונים, מראים שמעל כ-80% מהעובדים בשלל תעשיות, וזה סקרים של עשרות אלפי עובדים, רוצים את הבינה המלאכותית ואי-אפשר לחזור לאחור בחלק הזה. אז איך צריך לדאוג ובכלל מה זה עובד. אני ממליץ להעמיק בחלק הזה.

גם מייקרוסופט לפני כארבעה חודשים התחילה לעבוד עם AFL-CIO שזה ארגון הגג הכי גדול של כל ארגוני העובדים בארצות הברית. וזה גם פעם ראשונה שבאים לראות איך מכשירים את ארגוני העובדים שידעו להכשיר את העובדים שלהם, ובאמת להסתכל במבט קדימה בתהליך קדימה. ואם אנחנו מסתכלים על עבודה, אז קודם כל אנחנו רוצים שזאת תהיה עבודה ראויה, וכמובן בעלת משמעות עבורנו. ופתאום אנחנו רואים ב-generative AI שאנחנו יכולים גם לשנות את המוביליות שלנו. להגדיל את המשמעות. אפילו לשפר את הקידום שלנו. אנחנו כמובן רוצים הכנסה. בשביל זה אנחנו רוצים את זה לתנאי קיום ולתנאי מחייה טובים. וכמובן אנחנו רוצים זמן, שיהיה זמן ליהנות, למשפחה, לחברים, לבלות, לתחביבים, למה שרוצים להתפתחות אישית מחוץ לעבודה, לכל דבר כזה, שזה רגע החלק שאנחנו ראינו.

רק לסיים, אני רוצה להראות לכם מה קרה בשבועיים האחרונים, מה מייקרוסופט עשתה בשבועיים האחרונים. הסכם ענק עם ממשלת אינדונזיה של השקעה ב-1.7 מיליארד דולר בפיתוח ההון האנושי ותעשיית ה-AI באינדונזיה. יומיים אחר כך במלזיה, 2.2 מיליארד. אחר כך בהודו, 3.3 מיליארד דולר. רק לפני יומיים הסכם עם מקרון וכל ממשלת צרפת, 4.3 מיליארד. זה אומר שיש פה תחרות מאוד מאוד עיקשת. המדינות מבינות את המשמעות ורוצות לקחת חלק. כי הצמיחה של זה ומה שכל המחקרים, כולל מקינזי, כולל ה-IMF , מראים שאנחנו, בגדול, מהשנה, אבל בעיקר משנה הבאה, אנחנו נראה צמיחה של 3 עד 6 טריליון דולר ב-GDP העולמי של הכנסות ופוטנציאל של ה- generative AI לתעשיות. וכל מדינה רוצה לקחת נתח מהדבר הזה. רק לפרספקטיבה: ה-GDP של ישראל הוא כחצי טריליון דולר לשנה. ורק תחשבו מה הפוטנציאל של זה פה. והחובה שלנו לקחת חלק מהמהפכה הזאת.

מאמר מתחילת ינואר 2024, העידן הזה של AI לאומי. אנחנו רואים את הממשלות נאבקות כדי לקחת נתח, כדי שהסטרטאפים והחדשנות תצא מהם. אנחנו רואים את זה בצרפת, בהודו, בגרמניה. אתם רואים את זה בערב הסעודית שעושה מהלך לאומי די מדהים של השקעה. אנחנו רואים את זה בדובאי. אבל זה בעיקר ממשלות שלוקחות חלק אקטיבי בעיצוב העתיד, ולוודא שהיתרון התחרותי והיתרון של המדינה נשמר.

ופה, רק המחקר על הפחדים האלה וזה רגע לעובדים מה שאמרתי: המחקר פורסם במרץ האחרון, לפי פחות מחודשיים, המועצה הכלכלית של הבית הלבן אומרת שגם בארצות הברית, רק 10% באמת חשופים לשינויים משמעותיים של בינה מלאכותית. וזה אומר 90%, זה רק אוגמנטציה והתהליכים גדולים מאוד, ולפוטנציאל גדול. הם ערכו תהליך ענק בממשלה שחייבו בעצם את כל הממשל הפדרלי לגייס עכשיו אנשי AI. גיוס של 500 מומחים כדי לעשות טרנספורמציה לממשלה, לצורת העבודה, להעלאת הפרודוקטיביות והורדת העלות של הסקטור הציבורי, כי יש פה בעצם הזדמנות אדירה לתהליך הזה.

וכדי לסגור את שני השקפים האחרונים, אנחנו רואים את השינוי בפרודוקטיביות של העובדים. רק אגיד: שנת 2022 הייתה שנה של שלושה רבעונים רצופים של ירידה בפרודוקטיביות. יש לזה הרבה סיבות, אבל זה למעשה עובדים שעבדו יותר וייצרו פחות. אם אנחנו מסתכלים על ישראל, אז בעשור האחרון הייתה עלייה בפרודוקטיביות, אבל ראינו בשנתיים האחרונות, איזה סטגנציה. ולמעשה אנחנו חווים אותה ירידה של 2022. ופתאום עם המהפכה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית, אנחנו בשנה-שנה וחצי האחרונות, זינוק דו-ספרתי בפרודוקטיביות של העובדים ושל משרות ברחבי העולם. וזה רק התהליך הזה של הפוטנציאל הענק, גם של המדינה וגם של העובדים. למעשה אנחנו פה כשאנחנו בוחנים גם את מדינת ההייטק וסטרטאפ ניישן, אנחנו עדיין ב-40% הנמוכים של ה-OECD. ואנחנו פה בפוטנציאל אדיר של העלאת הפרודוקטיביות של כלל המשק. ובעצם להעלות את זה, לשנות את הסקטורים, את כלל הסקטורים, לא רק את ההייטק, שלא רק ההייטק יהיה הקטר, אלא כל התעשייה וכל הסקטורים. ולא רק שזה יהיה בועת הייטק, אלא כל הסקטורים, כולל המוסדיים, כולל החקלאות, כולל הפיננסים ייהנו מהמהפכה הזאת.

וזה פה, עם המשפט הזה אני רוצה לסיים: למדינת ישראל יש פוטנציאל של צמיחה דו-ספרתית בשנים הקרובות. אבל זה מחייב התארגנות ממשלתית מכוונת, מאורגנת ויזומה. כדי לתפוס את ההזדמנות הזאת ולעשות את השינוי שיכול להגדיל את הכלכלה. שוב פעם, צמיחה דו-ספרתית. וליצור פה עוד עשרות אלפי, ופוטנציאל עם מאות אלפי משרות בשנים הקרובות. תודה רבה.

תומר, תודה רבה. אני מקווה שאתם מתרשמים כמו שאני כששמעתי חלק מהדברים האלה בפעם הראשונה. אני חושבת שאלה דברים מדהימים שאתה מציג פה. וחבל לי שאתה מייעץ לכל כך הרבה מדינות בעולם ולא לממשלת ישראל. אני חושבת שזה מה שאנחנו מנסים לקדם קצת בדיון הזה ולהשמיע את הקול הזה, כי מה שקורה באירוע הזה בכלל, זה שלהישאר במצב הסטטי שלנו זה אומר שאנחנו הולכים אחורה בקצב מאוד מהיר. תודה רבה תומר. אני חושבת שבדיוק הסיום שלך, הוא בדיוק המעבר המתאים לדניאל שרייבר, שהוא מנכ"ל ומייסד של חברת לימונייד, חברת ביטוח שמופעלת על ידי בינה מלאכותית, נסחרת בניו יורק. עם ניסיון גדול מאוד, וכמובן גם אחד מהמנהיגים של התעשייה המובילים בישראל.

אתה בדיוק הבן אדם לספר על איך אתה מרגיש את השינוי הזה שאנחנו מדברים עליו בחברה שלך, את התובנות שלך. אני יודעת שהנושא הזה בלבך ואתה עוסק בו כל הזמן מתוך אכפתיות למדינה, לתעשייה ולחברה. בבקשה, הבמה שלך.

תודה רבה, בוקר טוב, ב-18 החודשים האחרונים אנחנו כולנו מרוכזים במחלוקות קשות מבית, מלחמות קשות מחוץ, והדברים ברורים. אבל בד ובד, בעולם, בגלובוס, השתנו פה דברים בצורה מאוד דרמטית. באמת השתנו סדרי בראשית. אני נוטה לחשוב על זה כאילו שבחודשים האחרונים החייזרים נחתו בכדור הארץ. אני כמובן אומר שהחייזרים נחתו בלשון מליצה, אבל אני חושב שזה דימוי שהוא מתאים ושהוא קולע לגודל השעה, לגודל המהפכה, וגודל האתגר העומד בפנינו.

אני רוצה להסביר טיפה ולהצדיק את האמירה הבומבסטית הזאת. בני אדם שולטים בעולם הודות לבינה האנושית. בכוח המוח בייתנו את האש, את החיות, את הצמחים, ולקחנו מכל הבא ליד והפכנו אותם לתרופות, למחשבים, ולמטוסים ולבניינים. כנראה שרוב העובדים במשק הישראלי מועסקים בשביל מה שהמוח שלהם מסוגל לעשות ולא בשביל עמל ידיהם גרידא. מכאן החשיבות העצומה לעובדה הבאה: אלו ימינו האחרונים כיצורים הכי אינטליגנטיים עלי אדמות. זן חדש של בינה מלאכותית נחת בכדור הארץ בזמן שהיינו עסוקים והוא נוטל לעצמו את הבכורה האינטלקטואלית. החייזרים לומדים את העולם שלנו במהירות הבזק. בחודשים האחרונים הם קראו, שמעו, ראו ועיבדו את כל היצירה האנושית מכל העולם ומכל השפות. בכמעט כל פעולה שכלית, הבנה, יצירה, למידה, החלטה, זכרון, תכנון, ניתוח, פתרון בעיות – ה-AI מתקרב לרמה אנושית או שכבר השיג אותה.

כיום, בתנאי מעבדה, AI מנצח רופאים במבחני דיאגנוסטיקה, עורכי דין בבחינות לשכה, מתכנתים בכתיבת קוד ואת כולנו בנהיגה. זה לא ספקולציה על מה שהעתיד עשוי להביא, זה דיווח אמת מחזית הטכנולוגיה נכון להיום. היות שטוב מראה עיניים, אעשה הדגמה קצרה ואז אחזור לדברים.

(הצגת מצגת)

אנחנו מתחילים עם AI העדכני ביותר של גוגל, ונראה איך הוא מבין ואיך הוא מובן ומה הוא רואה בעולם. זה הדגמה מאתמול.

(הצגת סרטון)

אוקיי, אז שבינה מלאכותית כבר מבינה את העולם, מזהה דברים יותר מאיתנו, זוכרת יותר טוב מאיתנו, מתקשרת יותר איתנו, ואז אנשים נתפסים לדברים, אני עוד אחזור לזה, אבל היא לא מרגישה, אין לה את הרגש האנושי וכולי.

(הצגת מצגת)

התמונה שאתם רואים פה בצד שמאל זה תמונה של סבתא שלי עם הנכד שלי. סבתא חגגה 100 והבאנו את החימש שלה לפגוש אותה. הבן שלי שמה מחזיק בבן שלו. העליתי את התמונה הזאת בלי לדעת, בלי להסביר ל-AI את כל מה שהסברתי לכם זה הרגע, עם שאלה אחת פשוטה: מה אתה רואה, שאלתי באנגלית, והוא תרגם את התשובה שלו לעברית. לא נקרא את כולה, אבל תשימו לב לכמה מהדברים שמופיעים שמה. הוא מתחיל בזה שזה תמונה שתופסת רגע מחמם לב. הוא מדבר על זה שאנחנו רואים פה ידיים מבוגרות מושטות באהבה. הבן שלי מביט בתינוק, תוך שהוא מביט בו בחום. ואנחנו רואים פה תמונה שתופסת את מהות האהבה והקשר המשפחתי. אני לא טוען לרגע ש-AI יודע להרגיש, אבל לזהות ולהתבטא בלשון של רגש הוא יודע ויודע.

אתם אומרים, אוקיי, זה נחמד, אבל מה זה שייך לעולם העבודה? אני מסכים איתכם. לפני כשבועיים באחד ממודלי ה-AI הכי עכשוויים מישהו הכניס הנחיה קצרה מאוד, שש מילים (אמר באנגלית, להלן תרגומם): תקודד את המשחק "ציפורים מעופפות". זאת כל ההנחיה שה-AI קיבל. זה הספיק לו כדי לכתוב את כל הקוד הנדרש בשביל המשחק שאתם רואים פה בצד ימין. לא צריך מתכנת, זה נעשה על ידי שפה פשוטה בתוך שניות.

היכולות האלה הביאו את מנכ"ל nvidia, יצרן צ'פי ה-AI הגדול בעולם להגיע לפני שבועות ספורים, שהוא ממליץ לצעירים לא ללמוד תכנות. הוא חושב שעד שהם יסיימו את התארים שלהם, כבר לא יהיה צורך, והוא יצא עם הצהרה כזאת שתפסה כותרות מן הסתם.

אוקיי, אתם רואים, אז זה מקצועות ריאליים, אולי נמצא איזשהו מזור במקצועות פחות ריאליים. יש כל מיני דברים יצירתיים. אנחנו יכולים להיות מעצבים או מלחינים או תסריטאים. ובכן, לפני תקופה קצרה יצאה גרסה חדשה של open AI שמייצרת סרטים על בסיס משפט אחד בלבד. הנה המשפט בצד ימין, הוא התבקש לייצר קלוז אפ קיצוני של עין של אישה בת 24, עומדת במרקש בשעת צוהריים קסומות. לא היה עין כזה בעולם, לא הייתה אישה. מרקש אמנם קיימת, אבל זה לא צולם שם. הסרטון שאתם רואים הוא תוצר של AI שמייצר סרט מלא עם כל הפרטים, מרקש משתקף לה בעינית שמה. או למשל פה, קבוצת גורי גולדן רטריבר משחקים בשלג. שוב, לא היה שלג ולא היו גורים. ה-AI ייצר את כולו תוך שנייה. או אם תרצו, אנחנו עוקבים פה אחרי רכב שלא היה ולא נברא, בהר שלא קיים, כל מה שהיה נדרש כדי לייצר את זה, זה המשפט שאתם רואים פה בצד ימין. חשוב לי להבהיר, אין פה אפקטים מיוחדים. זה לא כמו בעבר שאנשים ישבו חודשים ותיארו למחשב סביבה פרטנית עם כל הפיזיקה של העולם, אלא משפט אחד באנגלית מספקת כדי לייצר סרט.

עד כדי כך הדבר הזה עוצמתי שבהוליווד כבר כולם יצאו לשביתה רב-חודשית, גם התסריטאים, גם השחקנים, גם כותבי הסדרות, כי הם לא רואים תקומה למקצוע שלהם. הם יצאו על זה לשביתה ארוכה. ותכף אם אתם רואים טוב, זה רק דברים אינטלקטואליים, אנחנו תכף נראה את הדברים האלה מגיעים לעולמות של רובוטים ומה רובוטים מסוגלים לעשות. איך הבינה מלאכותית נכנסת להם לתוך המוח. לא צריך לתכנת אותם או לעבוד איתם בשלט רחוק, אפשר פשוט להגיד להם. הסרטון שקפצנו אליו, זה סרטון שאתה רואה אותו מבשל, עושה דברים. כל מה שהוא רואה זה את הרכיבים על השולחן, וזה מספיק לו כדי לדעת מה לבצע. ואוטוטו אנחנו ממש רואים דברים שהם נראים מוזרים להפליא ומדאיגים בצורה קיצונית. ממש כאילו זה נלקח מהסרט "גברים בשחור" אבל לא היא.

אתם רואים גם למה אני מדבר על לשון של חייזרים, זה ממש קולע למה שקורה פה. ראוי להדגיש, היכולות האלה שרצנו עליהם ככה בכמה שניות, אף אחד מהסרטונים האלה לא יכולתי להציג לכם אותם לפני אך שישה חודשים. כל אחד מהם הוא התפתחות של רק החודשים או השבועות, במקרה אחד – הימים האחרונים.

אני בתחום ההייטק הישראלי משנות ה-90. קצב קידמה שכזה לא היה באף אחד מהמהפכות הטכנולוגיות שפגשו אותנו בעשורים האחרונים. זה משהו מסחרר. חדשים לבקרים, ממש מדי יום אני פותח לראות מה קרה בימים האחרונים. זה קצב ההתפתחות. בקצב הזה לא רחוק היום שה-AI יתפשט ממגדלי השן למגדלי עזריאלי ולמשרדים בכל מקום וכל מקצוע. התהליך הזה כבר החל. בחברה שלנו, דיווחנו ברבעון הראשון על גידול של 22% במכירות, בהכנסות החברה, וקיטון של 11% במצבת כוח האדם. אני חוזר: גידול של 22% בחברה, קיטון של 11% בכוח האדם. איך עושים את זה? AI עושה את מלאכתם של אחרים. היום בחברה שלנו, 98% מפוליסות הביטוח נמכרות על ידי בוטים ו-AI. 50% מהתביעות, שזה מקצוע סבוך, נעשות ללא מגע יד אדם, על ידי AI ועוד היד נטויה.

מה שמביא אותנו לשאלת המחץ – ככל שה-AI יתגבר ויתבגר ויתפשט, האם הוא ייקח לנו את הפרנסה? אז בתשובה לשאלה הזאת נחלקו הדעות. יש כאלה שאומרים "יהיה סבבה", ולראיה מביאים את המהפכה התעשייתית. אז באמת, ב-1790, במפקד האוכלוסין הראשון בארצות הברית, 90% מהנשאלים עבדו בחקלאות – היום זה אחוז אחד בלבד. אילו היינו פונים לחקלאים של המאה ה-18 ואומרים להם ש-99% מצאצאיהם לא יעבדו בחקלאות, הם היו מן הסתם מתקשים להבין איך הם יביאו לחם הביתה.

משרות כמו מפתח אתרים ומנהלי משאבי אנוש ומשווק תוכן ואנליסט וכיוצא באלה, לא היו בכוח הדמיון שלהם לחזות אותם, ובכל זאת כל אלה התממשו וסוף טוב לסיפור. לא זו בלבד שיש תעסוקה מירבית, אלא שתוחלת החיים הוכפלה והתוצר לנפש זינק באלפי אחוזים. אשר על כן, כך אומרים, החשש לגבי מה אנשים יעשו אחרי שהמכונות יחליפו אותם, מלמד על גבולות הדמיון האנושי ולא על בעיה במציאות. נביאי הזעם לפי התזה הזאת, הם כמו אותו ילד שזועק זאב-זאב, ואין ממה לחשוש. הלוואי. אני מאלה שחוששים. ואני חושש שהמהפכה התעשייתית מלמדת אותנו את הלקח ההפוך בדיוק. במהפכה ההיא ובכל המהפכות מאז ראינו שברגע שמכונה מסוגלת להחליף עובד, היא מחליפה אותו. אין מעסיק שלא יחליף עובד במכונה ברגע שהוא מסוגל לכך.

בפרקים הקודמים זה הסתיים בטוב, כי כשהמכונות החליפו את הגוף שלנו, מצאנו מזור במוח שלנו. ואלה באמת משרות מתגמלות וטוב לכולם. אבל בפרק הנוכחי המכונות באות על המוח שלנו. אם ה-AI ייתר עכשיו את המוח, מה עוד נשאר לנו לפרנסתנו? מי עוד יעסיק בן אנוש שטכנולוגיה תוכל לעשות כמעט כל משרה טוב יותר, מהר יותר, זול יותר, בלי הפסקות, בלי שביתות, בלי השתלמויות ובלי חופשות. הטענה שזה זאב-זאב לא מנחמת אותי. הרי בסוף הסיפור ההוא הזאב באמת הגיע וטרף את הילד. אז נחמה שמה אני לא מוצא.

לדעתי אם כך, ממשלת ישראל צריכה להתכונן לאבטלה מבנית תמידית והולכת וגוברת. והלוואי שההכנות האלה יהיו לשווא. אני יודע שאנשים נרתעים מלשמוע את הדברים האלה. ומהר מאוד אנשים נתפסים לכל מיני הסברים למה החשש הזה הוא לא במקומו. אני לא טוען שהוא ודאי, אני טוען שהוא חשש מספיק רציני שצריך להתכונן אליו. אבל כך אומרים לי: הבינה המלאכותית לא מסוגלת להרגיש. ובכן, כמו שאמרתי לפני כן, אני מסכים, אבל זה לא רלוונטי. אף אחד לא מקבל משכורת בשביל להרגיש. לזהות ולהבין רגשות, על זה משתכרים, ואת זה בינה מלאכותית עושה בצורה מופתית. אחרים נתפסים לכל מיני דברים שה-AI עוד לא יודע לעשות טוב מספיק. חברים, הנטייה הזאת מובנת, היא תופעה מוכרת, זה הנטייה לנורמליות. אבל אלו תקוות שווא. אני שואל את עצמי, איזה פעולה קוגניטיבית או יצירתית ניתן לעשות רק בנוירונים שרצים על פרוטאין ולא על נוירונים שרצים על סיליקון. אני לא מוצא כאלה. אני חושב שהתשובה היא אפס.

בכל מקרה, עוד לא פגשנו חסם, לא תיאורטי ולא אמפירי, למה שבינה מלאכותית מסוגלת לעשות. אשר על כן, דיבורים על הסבות מקצועיות ודברים כאלה, אני חושש שאין להם תקומה. אני לא יודע לאיזה תפקיד נסב את כל העובדים האלה שהיא בעצמה לא חשופה ל-AI.

לא צריך להאמין שהפעם כמו בפעם הקודמת, 99% מהמשרות יתאדו. להזכירנו, היטלר עלה לשלטון כש-30% מהאוכלוסייה הייתה מובטלת. 30% אבטלה זה לגמרי מציאותי בעשורים הקרובים, וללא שינוי מבני, מדינת ישראל תהיה בקריסה כלכלית, חברתית ופוליטית הרבה לפני שהנבואות הבאמת אפוקליפטיות, יגיעו לכדי הבשלה.

אז איזה סוג הכנות מתבקשות לדעתי? בדקות שנשארו לי אנסה להציע כיוון מחשבה אחד. אנשים יוצאים לעבוד בשביל שני דברים, אחד – משכורת חודשית, והשני – משמעות, סדר יום, חדוות יצירה, חברים ועוד. השני הוא העמוק והקשה יותר, אמרו רבותינו, אין אדם מת מתוך הבטלה. אבל מפאת חוסר הזמן, אני מבקש להתמקד בבעיית הפרנסה. לדעתי אם הדברים יתקדמו לכיוון שממנו אני חושש, וכאמור אני עוד לא רואה חסם להתקדמות הזאת, יהיה נכון לתת לכל אדם בישראל שכר מחייה חודשי כל חייהם. שום דבר מפואר ומספיק כדי לחיות בכבוד מספיק, כדי לשים סוף לעוני, סוף להתניית משכורת במשרה. הרעיון ידוע כהכנסה בסיסית אוניברסלית ובעולם ידוע כ-UBI. הרעיון איננו חדש, הוא בן מאות שנים, אבל זה רעיון שזמנו הגיע. מסגרות מקבילות להכנסה בסיסית אוניברסלית קיימות בישראל. אנחנו נותנים לכולם חינוך חינם; אנחנו נותנים לכולם בריאות חינם, זה לא הזוי לחשוב שאפשר להוסיף לאלה שבישראל כולם יהיו זכאים גם למשכורת חינם. למסקנה הזאת אגב, הגיעו מובילי מהפכת ה-AI בעמק הסיליקון. בתוכן, אילון מאסק, מארק צוקרברג, סם אלטמן וג'ק דורסי, כולם דוגלים בהכנסה בסיסית אוניברסלית כפתרון לבעיה המסתמנת. ניסויים ראשונים כבר החלו במדינות רבות, דוגמת פינלנד, קנדה, קליפורניה, קניה, ברזיל, הולנד, ספרד ונמיביה. שימו לב שישראל לא ברשימה. הקושי המיידי כמובן הוא במקורות המימון והכנסה בסיסית אוניברסלית – זה סיפור יקר, יקר מאוד. אבל, כש-AI יחליף עובד, לרוב זה יהיה בגלל שהטכנולוגיה תייצר ערך כלכלי גדול יותר מהמשכורת שהיא חוסכת.

זאת אומרת שכנראה יהיה יותר כסף במדינה, יותר כסף במערכת, אפילו כשהאבטלה תלך ותטפח. האריתמטיקה הזאת מצביעה על כך שבני אדם שלא יוכלו לעבוד, לא יצטרכו לעבוד כל עוד פירות הקדמה הטכנולוגית יחולקו בצורה שונה מהאופן שבה הם מחולקים היום. הרעיון הזה של הכנסה בסיסית אוניברסלית טומנת בחובה שינויי עומק במערך מדינת הרווחה שטרם מופו, וכן חידות לא פתורות בתחום המס, דוגמת איך למסות את השפע הבא עלינו לטובה בלי להבריח אותו.

אבל כמו שאומרים, רומא לא נבנתה ביום אחד. לסיום אומר: האתגרים וההזדמנויות שבאים עם ה-AI משותפים לאנושות כולה, אבל דרכי ההתמודדות לא בהכרח יהיו. ישראל היא מדינה יחסית קטנה, ריכוזית וטכנולוגית, מה ששם אותנו בעמדה להיות החלוצים לפני המחנה ולהראות למשפחת העמים, איך AI יכול להיטיב עם כלל האוכלוסייה. הרצל כך נראה, היה אומר שלשם כך נוצרנו. חוזה המדינה דמיין מדינת יהודים כמקום שבו טכנולוגיה ורווחה חברתית נמצאות בהרמוניה מושלמת. החזון הציוני של הרצל קרא לשימוש בקדמה לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם כאמצעי להטבה עם כל חברי הקהילה. אם לשם פנינו, כדאי שנצא לדרך. רומא אמנם לא נבנתה ביום אחד, אבל כפי שהוסיף ג'ון הייווד, הם הניחו לבנים כל שעה.

אנחנו עוד לא הנחנו אבן פינה ואין לנו טיוטה של תוכנית. הרעיון של הכנסה בסיסית אוניברסלית זה כיוון מחשבה ראוי לדעתי, שאולי אחרי הרבה עבודה יהווה פרק אחד מני רבים בתוכנית רחבה וראויה בהתחשב בממדי הגל שמתרגש עלינו. הלוואי. כפי שאמרתי בפתח הדברים, לאחרונה נחת בעולם זן חדש של AI והוא נוטל מאיתנו את הבכורה האינטלקטואלית. חברים, מזה אי-אפשר לברוח. אם לא נעשה מעשה, אם נשאיר את העתיד רק לכוחות השוק, הגולם הזה עשוי לקום על יוצרו. תוצאה שכזו אבל אינה גזרה משמים. בידנו הדבר, ועוד לא מאוחר. עוד לא. תודה רבה.

תודה רבה דניאל. צריך כוס מים אחרי התפיסה שלך הזאת שאני מכירה אותה היטב. ובאמת קשה ככה לקבל אותה, אבל צריך גם להגיד שיש דעות אחרות. אבל חשוב מאוד לשמוע אותה, בטח ממך שאתה חי את זה ומרגיש את זה. תודה רבה על הדברים החשובים האלה.

עכשיו נעבור ברצף לשני דוברים. אנחנו עוברים לד"ר מולי סן, שהוא חוקר כלכלת עבודה, חוקר בדיוק את הנושאים האלה באוניברסיטה העברית. מולי יש לך עשר דקות, ואחריו כמובן נשמע גם דיוויד מ'גולדמן סאקס' שגם יהיה מעניין לשמוע אותך. כמו שאתם תראו, העמדות פה מתפצלות קצת מבחינת מה צופה לנו העתיד.

מולי, בבקשה.

תודה רבה, תודה רבה שהזמנתם אותי. אציג גישה טיפה הפוכה, אני לא חוטא לכל הדברים היפים שדניאל אמר פה, אנסה לדבר על שלושה נושאים. על הנושא הראשון אדבר שלוש דקות, השני דקה והשלישי שהכי מעניין אותי שש דקות. מקווה שאספיק.

(הצגת מצגת)

נתחיל עם השאלה האם הרובוטים יחליפו אותנו, נעבור לשאלה מה ניתן לעשות בשביל למנוע או לפחות להאט את זה, את האיום הזה, את הדיסטופיה הזאת שדניאל מציג. והשאלה השלישית מדברת על הפתרון שדניאל הציע, מה צריך לעשות אם וכאשר זה יקרה.

השאלה הראשונה, האם הרובוטים יחליפו אותנו? התשובה שלי, בניגוד אולי כמו שדניאל רמז, להרבה כלכלנים שחושבים שזה שטויות, אני לא, אני בכלל לא מבטל את השאלה. יכול להיות, זה חשש טוב. צריכים להתמודד איתו, להתכונן אליו. רק אציג איזה צד שלפעמים נוטים לשכוח כשמדברים על כל הטכנולוגיה הזאת, כאילו שהיא באה בחינם. כאילו כל פיתוח כזה נראה לנו כאילו בא השבוע, פתחנו את הטוויטר וכבר ראינו את הסרטון החדש, אבל אנו שוכחים שהשקיעו בו מיליונים ומיליארדים של שקלים בכל איזה טריק כזה שעשו. כן, אז כל פיתוח טכנולוגיה עולה המון כסף ולכן הוא תלוי בתמריצים. אז תחשבו על המצב הזה שיש 30% מובטלים בעולם. אנחנו רוצים לפתח עוד איזושהי טכנולוגיה שתחליף את העובד הבא – לא כל כך כדאי, נכון, העובדים הם כמעט בחינם, אז לא בטוח שכדאי לנו לעשות את זה. שוב, יכול להיות שגם נגיע למצב שהרובוטים כבר מפתחים את עצמם. אני לא יודע. לכן אני לא פה החלטי, אבל צריך לחשוב על הדברים האלה.

ניקח למשל את חוק מור המפורסם, הקו הכחול פה מראה שמספר הטרנזיסטורים במחשב צונח כל שנתיים, אז הקו הכחול זה קצב צמיחה קבוע. אבל גם את זה הרבה פעמים נוטים לשכוח שבשביל ההכפלה הזאת כל שנתיים, מספר המדענים שצריכים להיות מועסקים, צמח פי כמעט 20, אוקיי? גם זה עלה הרבה מאוד כסף לעמוד בקצב הזה.

אז כמו שאמרתי, אם העבודה תהיה זולה, אולי, יהיה פחות תמריץ לפתח אוטומציה, ולהפך, יהיה תמריץ לפתח טכנולוגיות שמשלימות עובדים. המדען של מייקרוסופט בהתחלה דיבר על הדוגמה של פורד, פורד זאת דווקא דוגמה הפוכה; היה שם פיתוח טכנולוגי, מה שאפיין את התחילה של המאה ה-20, שדווקא כל פיתוח טכנולוגי כזה הפך את העובדים ליותר פרודוקטיביים, דווקא דרש יותר ויותר עובדים. אנחנו לא יודעים, אולי מכוניות כבר הומצאו, אבל משהו אחר יומצא. אני כמובן לא יודע לחשוב, אבל אולי אנשים חכמים שברגע שהתמריצים האלה יהיו שווים להם הרבה מיליונים יוכלו לחשוב על משימות חדשות. אז כמובן שוב השאלה הגדולה - - -

אבל אז גם את המשימות האלה יכולים לעשות בטכנולוגיה.

יכול להיות.

זה קצת ההבדל כרגע, לא?

כן, יכול להיות, אבל אולי יהיו משימות – כמו שאת המכוניות לקח הרבה שנים עד שהצליחו, לשים את הרובוטים שיחליפו את פס הייצור של פורד. שוב, השאלה הגדולה, יכול להיות שדניאל צודק, אולי כבר החלפנו את הגוף, החלפנו את הראש. על הראש תשימו לב, הדוגמה של פורד דווקא היא – נוח להפעיל את הגוף מראש, החלפנו את הגוף בגוף אחר. עברנו לחקלאות לפס ייצור שעדיין השתמש בשרירים של האנשים. התשובה היא כמובן – מי יודע.

אני רוצה להראות דוגמה ממאמר שלי שקצת מוכיח את זה, אז שם אני לא אדבר כל כך הרבה על הגרף, רק אגיד בשתי מילים: בארצות הברית בשנות ה-60, הסתיימה תוכנית שהעסיקה עובדים זולים ממקסיקו בתחום החקלאות. ומה שראו אחר כך באופן כמעט מיידי זה שפתאום קפצו מספר הפטנטים שמחליפים את העובדים האלה. אפשר לחשוב שגם יתכן שמשהו הפוך יקרה. ברגע שפתאום מלא עובדים זולים, לא יהיו כל כך הרבה המצאות חדשות. כאמור, כל המצאה כזאת עולה המון כסף.

הנושא השני, מה ניתן לעשות בשביל למנוע או להאט את זה, את העתיד הדיסטופי הזה שראינו פה? אציג פה כמה נקודות, אפשר לנסות לתת כל מיני תמריצים לפתח טכנולוגיה של כיוןן משימות חדשות. ראינו, זה נשמע כאילו – אוקיי, איך ממשלה יודעת מה לעשות? ראינו שזה עבד לא רע בתחום של אנרגיות ירוקות בעשורים האחרונים. בהתחלה לא כל כך ידעו מה זה אנרגיה ירוקה, אולי יש אנרגיות יותר טובות, פחות טובות. זה נראה שזה עבד לא רע, והיום אנחנו כבר במצב – כמובן שיש הרבה מה לעשות – לא כל כך רע בהקשר של אנרגיה סולארית ודברים כאלה שמחליפים את האנרגיות המזהמות. אולי גם אפשר לחשוב פה, הממשלה הזאת או אולי עדיף שממשלת ארצות הברית, תעשה דברים כאלה שתתמרץ פיתוחים טכנולוגיים בתחומים שלא החליפו אותנו דווקא, יעשו אותם יותר פרודוקטיביים. כאמור, בגלל שאנחנו קטנים אנחנו פחות יכולים להשפיע על ההתפתחות, אבל כן יכולים להשפיע על האימוץ של הטכנולוגיות. לא כל רובוט חייבים אמץ אותו מיד. למרות שזה נראה משהו בלתי נמנע. אבל אם יש איזה רובוט, שמחליף את המורים, ואולי אפילו יהיה יותר פרודוקטיבי באיזה מדד שאפשר למדוד. לא חייבים ברגע שהוא קיים מיד לאמץ ולפטר את כל המורים. אפשר לחכות עם זה קצת, אדבר על זה עוד.

דבר נוסף זה המס על עבודה, המצב היום הוא קצת מופרך. היום המיסוי גורם לכך שיש לך תמריץ להעסיק רובוטים במקום אנשים. המס על עבודה גבוה הרבה יותר מהמס על ההון. אני לא רוצה - - - זה נושא סבוך, תלוי במיסוי בין-לאומי, כי אנחנו יודעים שמיסוי על ההון זה דבר לא פשוט. אבל זה נושא שאנחנו צריכים גם לשקול כשנגיע למצב הזה או כבר עכשיו כדאי להתחיל לחשוב עליו. קל יותר, בניגוד למיסוי שתלוי בשיתוף פעולה בין-לאומי, המגזר הציבורי, משהו שלפחות יש לנו שליטה עליו, אנחנו לא יכולים לשלוט על למונייד, אבל אנחנו יכולים לשלוט על המגזר הציבורי, הוא לא חייב לאמץ כל טרנד, במיוחד בטכנולוגיות - - - וקורא להם ככה ככה. הטכנולוגיות האלה אלה טכנולוגיות שהרובוט אולי טיפה יותר פרודוקטיבי מהבן אדם, אבל לא הרבה, לא משמעותית. המגזר הציבורי יכול לקחת את כל השיקולים האלה בחשבון, והוא לא חייב לפטר את כל המורים ברגע הראשון שיש איזה רובוט שיכול להחליף אותם.

שוב, צריך לזכור שאנחנו מקיימים פה את הדיון בוועדה הזאת, אבל אני מניח שיש ועדות מקבילות שבדיוק דנות עכשיו בנושא של איך נשיג כל כך מורים ואיך נשיג כל כך הרבה פסיכולוגים שזה בעצם הבעיה ההפוכה לחלוטין. אז כן צריך לזכור את זה כשאנחנו דנים על השאלה הזאת. אפשר לחשוב על מקצועות רבים, רופאים, פסיכולוגים, אחיות, מקצועות שאני לפחות בעתיד הנראה לעין, אני לא רואה אותם מוחלפים כל כך מהר.

והשאלה האחרונה שאני רוצה לדבר עליה, פה אני רוצה לדבר אולי טיפה באריכות, מה צריך לעשות אם וכאשר זה יקרה. קודם כל, כמו שאמרתי, אני חושב שזה מצוין שנערכים לתרחישים קיצוניים שכאלה. זה לא מצב מופרך. זה טוב מאוד שהכנסת והממשלה וכולנו חושבים על זה. ההיערכות מועילה גם אם הסיכון לא יתממש במלואו. אנחנו נראה שכל הדיון הזה חשוב מאוד, הוא מציף הרבה סכנות אחרות שחשוב לדון בהם.

כמו שדניאל הציג מאד יפה, הכנסה בסיסית אוניברסלית מוצגת הרבה פעמים כפתרון. יש ספרים שנכתבו על זה והציגו את זה כפתרון. אבל אם עושים טיפה את החישובים כמה הסכום הזה ומה צריך להיות המיסוי בשביל שזה יקרה, המספרים לא מסתדרים. מה זה לא מסתדרים? אציג את זה ותגידו לי אם אתם חושבים שזה מסתדר או לא. למשל בשביל UBI בגובה שכר מינימום, שאנחנו חושבים שזה לא כל כך הרבה, נכון? אני מניח שכל האנשים פה מרוויחים יותר משכר מינימום. בשביל UBI בשכר מינימום צריך לגבות מס בגובה 25% מהתוצר בנוסף למה שיש היום. כן, עדיין נצטרך לקנות טנקים, בריאות וכולי. ונצטרך להוסיף לזה עוד 25% מהתוצר. אראה את השקף של המיסוי כאחוז מהתוצר, זה מקפיץ אותו לרמות מאוד גבוהות. זה כמעט קשה לדמיין. ושוב, זה בשביל קצבה מאוד נמוכה בגובה שכר מינימום.

ושוב, אפשר עוד להזכיר חסרונות רבים שמבוססים על קצבאות. הרמח"ל מביא ציטוט מהירושלמי: מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה. בן אדם שמקבל אוכל שהוא לא שלו, מתבייש להסתכל על מי שנותן לו. אנחנו יודעים שיש הרבה חסרונות פסיכולוגיים למערכת של קצבאות. אם תחשבו על העולם הדיסטופי הזה שיש בו שני מעמדות: יש אנשים שעובדים, כי הם מסוגלים להגיד לרובוטים מה לעשות, ויש את ה-50%, 30% שהם המסכנים, מקבלים דמי אבטלה בגובה מאוד נמוך כמובן, כי זה לא יכול להיות בגובה נורמלי. כן, האנשים האלה עדיין יאלצו לקנות עם הכסף הזה.

וזה החלק הבא, חלק גדול מהכסף הזה שאנחנו נותנים להם יחזור שוב לכיס של בעלי ההון. כי מה אנחנו מדברים? יש כמה טכנולוגיות, כמה חברות כאלה כמו open AI או מייקרוסופט, לא משנה השמות, הם יוחלפו יכול להיות. אבל יהיו כמה חברות כאלה שהם יהיו אחראים, יגבו את כל הרווחים לכיס של עצמם. ועכשיו אנשים יקבלו את ה-5,000 שקל האלה וייאלצו שוב להחזיר את זה כמעט במלואם לחברות האלה. זה נשמע כאילו מופרך מה שאני אומר, תראו מה שקורה למשל בשוק הבריאות בארצות הברית. אם אתם מסתכלים על המספרים, זה נראה כאילו יש המון קצבאות לבריאות, המון העברות מהממשלה לבריאות. אבל אם חוקרי כלכלת בריאות שמדברים על זה, הם אומרים – אנחנו יודעים, נכון, כי מסתכלים על העניים בארצות הברית, הבריאות שלהם לא במצב משהו, נכון? הם מתים מהר. כי למה? כי זה בעצם כמעט מעבר ישיר מהכיס של הממשלה לכיס של חברות התרופות, הרופאים וכולי. אם אתה מסתכל על המחיר של התרופות בארצות הברית לעומת אירופה, המחירים גבוהים פי כמה. ככה אני חוזה ברגע שתביא לאנשים כסף, תשלח אותם, תתמודדו עכשיו בשוק החופשי הזה שנשלט על ידי כמה חברות שמפעילות רובוטים.

עד כאן אמרתי מה לא, אבל מה כן אפשר לעשות במצב כזה? סליחה, רציתי רק להראות את רשימת השמות של המדינות. האדום זה ישראל, ופה רואים את הכנסת הממשלה במיסים כאחוז מהתוצר. אנחנו כיום על קצת פחות מ-40%. שוב, נגיד שאתם מוסיפים את הסכום המינימלי הזה של שכר מינימום, אנחנו כבר מגיעים ל-65%. כי אנחנו עוברים, מגיעים כבר. 100% זה אומר שאנחנו בכלכלה סובייטית. גבינו את הכול. כל אחד נותן את הכול ומקבל כפי מה שהוא יכול. אין לנו הרבה מרחב לעשות את המיסוי הקיצוני הזה. עוד דרך לראות את זה פה, אנחנו רואים את הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר.

המסקנה השנייה שאני רוצה להגיד פה – תשימו לב, אנחנו כן בצד שמאל של העקומה הזאת. נכון פה ציירתי את כל המדינות המפותחות, מדינות ה-OECD – זה אומר שיש לנו לאן לעלות. ואני רוצה לדבר על זה, בעצם אנחנו כן יכולים להעלות את הוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר, אבל אני חושב שהדרך הנכונה לעשות את זה, זה לא על ידי מתן קצבאות לאנשים ולזרוק אותם להתמודד עם האריות אלא לנסות לעזור להם לעשות את זה. ואני פה גם רוצה להתחבר לדוגמאות שדניאל הביא. מה הדוגמאות שהוא נתן? הדוגמאות היו חינוך ציבורי, בריאות ציבורית. אם אנחנו יודעים שזה עובד כל כך יפה ועובד כל כך טוב, וזה משהו שעוזר לנו לא להגיע למצב של ארצות הברית שבו הממשלה מוציאה המון כסף על בריאות, אבל בעצם שום דבר לא הולך לאנשים, הכול הולך לכיס של בעלי ההון.

אני חושב שהדרך הנכונה יותר לעשות את זה היא לחלק את הצריכה הזאת לא באמצעות כסף לאנשים של קצבאות עם כל החסרונות הפסיכולוגיים של זה, אלא באמצעות שירותים ציבוריים גבוהים יותר. אז כן, אפשר לחשוב כבר שהשמיים הם הגבול, אפשר כמובן לדון נושא-נושא, מה צריך – זה חינוך, בריאות, דיור, תחבורה, פנאי, פיננסים. אבל הכלל צריך להיות שהרמה הבסיסית צריכה להיות מסופקת על ידי הממשלה ולכולם, כמו שקורה היום בתחום החינוך והבריאות. ומי שרוצה יותר, אנחנו לא רוצים להגיע כמובן למצב סובייטי מלא, אנחנו לא רוצים להגיע למצב ש-100% מהצריכה שלנו מסופקת על ידי הממשלה. מצד שני, אנחנו לא רוצים להגיע למצב נמוך מדי, שבו כאמור שכל כסף שתביא לאזרחים, יחזור מיד לכיס של בעלי ההון, של חברות הטכנולוגיה האלה. אפשר לחשוב על הרבה דוגמאות, אולי נדבר על דוגמה שאני חושב שתסבר לנו את האוזניים.

בכל מקרה, גם בין אם תסכימו איתי, בין אם תסכימו עם דניאל, מה שאנחנו צריכים לחשוב עכשיו זה איך אנחנו מעלים משמעותית את המיסוי. וכן, כאמור בעיקר על הון ועושר, משהו שאנחנו צריכים גם בתיאום בין-לאומי, וגם ליצור את המנגנונים והנתונים הקיימים. למשל, מס על ירושה, מס על עושר, הרבה דברים שלא קיימים בישראל והם הכרחיים לעתיד הזה, איך שלא נחשוב עליו, זה משהו שחייבים כבר להתחיל לקדם אותו.

תודה, מולי.

אפשר עוד דקה?

עוד דקה? תסיים, נו קדימה. עכשיו אני צריכה טיפה - - -

דקה, בסדר.

כן.

לא אספיק לדבר על הדוגמאות השליליות, אבל אדבר על דוגמה חיובית. ארוחות בבית ספר – דמיינו שבכל בית ספר יש מטבח שמכין את הארוחות ומחלק לתלמידים שלו. זה נשמע לכם מופרך, אבל זה המצב בצרפת ביפן למשל. תסתכלו בשמאל יש תמונה מצרפת, בימין מיפן. תחשבו על היתרונות הגדולים שזה עושה מבחינת האי-שוויון, מבחינת הבריאות שזה נותן. כאילו, מה עדיף? לתת לאנשים לבשל להם ארוחת צוהריים לילדים שלהם או לתת להם כסף ושהם ייאלצו לקנות. אנחנו רואים בארצות הברית מה קורה כשמביאים להם כסף, הם קונים לילדים שלהם מקדונלד'ס. תודה רבה.

תודה רבה. אתה כאן באמת מתייחס לסוגיה הזו של הכנסה כללית אוניברסלית שמדברים עליה. אתה מצביע על החסרונות שאתה רואה בזה. אני רוצה להוסיף את החסרונות הפוליטיים, כשאני חושבת שכל הכספים האלה, אתה אחרי זה, זה תלוי מאוד בממשלה ובמנהיגות, איך היא מחלקת את הכסף הזה ואם היא מעדיפה באופן שיטתי סקטורים מסוימים. ולהקדיש את זה יותר לשירותים, לדברים שהם התשתית של השירותים במדינה, זה גם באמת רעיון. מאוד מאוד מעניין. תודה רבה.

נעבור לדיוויד, בבקשה. יש לך עשר דקות.

נראה לי שאני היחידי שידבר כאן היום באנגלית. תודה רבה שהזמנתם אותי היום. אדבר באנגלית.

(אומר דברים בשפה האנגלית, להלן תרגומם החופשי:)

תודה רבה לכם על ההזדמנות לדבר פה היום. שמי דוד וויד. אני שותף ב-"גולדמן סאקס" וגר בלונדון. אני מפקח על האנליטיקה, האלגוריתמיקה והחלקים הכמותיים של העסק השיווקי שלנו, אבל כחלק מכך אני גם מסייע באסטרטגיה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית בתחום השיווקי ובחברה באופן יותר רחב.

מן הסתם, הבינה המלאכותית חשובה מאוד בימים האלה, לעסקים ולממשלות. במציאות, בגולדמן סאקס, אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית מזה כמה שנים, מהימים הראשונים של Machine-Learning, דרך Deep-Learning ועד בבינה מלאכותית גנרטיבית כיום. היום, אני אתמקד בבינה מלאכותית גנרטיבית. בזמן שיש לי, אני הולך להתמקד בלתת סקירה ברמה גבוהה של: א', איך הכלכלנים שלנו רואים את ההשפעה המאקרו-כלכלית של אימוץ הבינה המלאכותית הגנרטיבית; ב', מה אנחנו, כחברה גדולה, עושים בתחום, אילו דברים מצאנו, אילו דברים אנחנו צריכים להגדיר, מהם הסיכונים המעורבים ואילו שיעורים שלמדנו.

קודם כול, לגבי ההשפעה המאקרו-כלכלית, במהלך השנה האחרונה, או קצת יותר, הכלכלנים שלנו הציגו מספר אנליזות שבוחנות את ההשפעה הפוטנציאלית של אימוץ הבינה המלאכותית הגנרטיבית, ומתמקדות בגדילה, בייעול ובתעסוקה. בעוד ויש כמות משמעותית של אי-ודאות בכל תחזית, הממצאים ההתחלתיים מצביעים על השפעות מהפכניות, בסופו של דבר. אם מסתכלים דרך העדשה של ארצות הברית, הכלכלנים שלנו חוזים שאימוץ נרחב של בינה מלאכותית גנרטיבית יכול להגביר את צמיחת פריון העבודה בארצות הברית ב-1.5% בשנה, לאורך תקופה של 10 שנים. כמובן שזה יכול להיות גבוה או נמוך יותר במעט, כתלות בשיעור האימוץ והיכולות, אבל זו כמות גדולה. באופן גלובלי, הכלכלנים שלנו חוזים שהעלייה בייעול כתוצאה מהבינה המלאכותית הגנרטיבית תוכל להוביל לעלייה של 7% ב-GDP העולמי לאורך התקופה הזו; מדובר בעלייה של כ-7 טריליון דולר בתפוקה השנתית.

אומנם, ב-10 השנים הללו לא נראה קו ישר – ההשפעה הרחבה ועיקר היתרונות יגיעו רק בעוד כמה שנים, אבל זה משמעותי אף על פי כן. בעוד ואנחנו נמצאים בשלב מוקדם יחסית בסיפור של הבינה המלאכותית הגנרטיבית, הכלכלנים שלנו רואים עדויות לרווחים הגדולים בייעול, לאור מחקר אקדמי – שצריך להילקח בזהירות, כי אלה שנבחרים לדווח, בדרך כלל, הם לא אלה שיהיו הכי מושפעים – שמצביע על עלייה ממוצעת של 25% ועלייה מיידית של 16% ביעילות העבודה כתוצאה מאימוץ הבינה המלאכותית, עם דו"חות חברה אנקדוטליים שמראים דמיון בממצאים המשמעותיים הללו.

בנוסף, יש אובדן עבודה שעולה מכך, וכרגע אני אומר שההשפעה על שוק העבודה היא חלשה באופן יחסי. אם כבר, יש עלייה מתונה בדרישה לכוח עבודה, עם אובדן עבודה מינימלי, כך שהאיזון בשוק העבודה הוא חיובי בטווח הארוך. הכלכלנים שלנו מצאו שבערך שני שליש מהמקצועות הקיימים היום חשופים במידה כלשהי לאוטומציות מונעות בינה מלאכותית; בעיקר עבודות שמתפעלות שפה, כמו המגזר המשפטי, עבודות אדמיניסטרטיביות, אדריכלות, ומקצועות דומים אחרים שחשופים לכך באופן דומה. כאשר מעריכים זאת באופן גלובלי, הכלכלנים שלנו צופים כי בערך 300 מיליון עבודות במשרה מלאה יוכלו להיחשף לרמה כלשהי של אוטומציה.

גם דניאל דיבר על כך שחשוב לקחת בחשבון את הניסיון ההיסטורי. הגלים הקודמים של אוטומציה הובילו להחלפה של העובדים, אבל זה התקזז על ידי היצירה של עבודות חדשות. יש מחקר בולט שנערך על ידי דיוויד אות'ר ואחרים, שבו הסתכלו על ארצות הברית וראו ש-60% מהעובדים הנוכחיים עובדים בעבודות שלא היו קיימות לפני 1940. כשלוקחים את זה בחשבון, הכלכלנים שלנו חוזים כי אותם עובדים שהוחלפו על ידי אוטומציות בינה מלאכותית ימצאו עבודות חדשות ישירות, דרך אימוץ הבינה המלאכותית או דרך הפריון המוגבר שהכלכלה כולה תקבל כתוצאה מכך.

לגבי גולדמן וסאקס והשימוש שלנו בבינה מלאכותית, ובבינה מלאכותית גנרטיבית בפרט: כפי שציינתי קודם, אנחנו משתמשים בטכניקות מגוונות של בינה מלאכותית במשך שנים רבות, כדי לפתור בעיות רבות. אפילו יש לנו צוות מסור של בינה מלאכותית יישומית שפועל מעל ארבע וחצי שנים, שהוא חוד החנית שמוביל את התחום של בינה מלאכותית מסורתית, כדי לפתור דברים החל מאוטומציות מסחר, דרך התאמת תוכן ובעיות של ניהול סיכונים, ועד בניית תשתית NLP לעיבוד שפה. יש לנו מסגרת ניהול סיכונים מפותחת סביב המודלים האלה; בינה מלאכותית היא לא דבר חדש עבור גולדמן וסאקס, אבל מה שלמדתי במהלך השנה וחצי האחרונות היא שכשאנשים מדברים על בינה מלאכותית – הם מתכוונים בעיקר לבינה מלאכותית גנרטיבית, וההתקדמות נעשית בתחום הזה.

בעודנו נכנסים לעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית – למרות שאנחנו נמצאים בשלב יחסית מוקדם – ומנסים לתת את הכלים האלה לכוח העבודה שלנו, אנחנו מתמקדים בשלושה תחומים שונים: הראשון הוא לתת לצוותים שעובדים מול לקוחות להשתמש בכלים האלה כדי שהם יוכלו לשפר את הפרודוקטיביות ואת היכולות שלהם, לשרת את הלקוחות בצורה טובה יותר ולנהל סיכונים בצורה טובה יותר. השני – וזהו תחום חשוב במיוחד, כפי שכבר צוין פה – הוא לשפר את הפרודוקטיביות שלנו. זה כולל את הגברת המהירות והפחתת העלות הנדרשת לבניית אפליקציות, לבחינתן וכו'. התחום האחרון נוגע לשיפור היעילות התפעולית שלנו, על ידי הפחתת המאמץ והעלות של משימות תפעול שנעשות באופן ידני. בעשותנו זאת, אנחנו רואים שהיבט חשוב של טכנולוגיות כוח עבודה – וזה חשוב במיוחד בתאגידים גדולים – הוא בינה מלאכותית אחראית. יש הרבה מאוד מודלים שמתמזגים אל תוך הארגון שלך, ולכן אנחנו מציבים במקום מפקח, שהוא מעורב מאוד.

בהגיענו מהתעשייה הכלכלית, אנחנו מהווים סביבה מפוקחת מאוד, ואנחנו צריכים לחשוב טוב כיצד אנחנו משתמשים בסוג זה של טכנולוגיה כדי לוודא שיש לנו את הסטנדרט האפשרי הגבוה ביותר של ביטחון והגנה. לשם כך, הוקמו פורומים חדשים המאפשרים לאנשים לתקשר, אבל גם ועדות להבטחת סיכונים, כדי לוודא שאנחנו מנהלים סיכונים בשליטה, ושאנחנו מתואמים עם הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית, כי למעשה יש הרבה מאוד סיכונים שמעורבים בטכנולוגיה הזו. אני אתן לכך דוגמה: תחום אחד שאנחנו ממוקדים בו – ואני בטוח שכך גם רוב התאגידים – הוא אבטחת נתונים ופרטיות, במיוחד עם מודלי צד שלישי של בינה מלאכותית גנרטיבית. למעשה, השקענו הרבה זמן בפיתוח המסגרת כדי לוודא שיש לנו את הגבלות המידע הנכונות, ושהמידע הנכון נשאר אצלנו. בעוד ובהתחלה מצאנו שנדרש מאמץ רב לבנייתה, מצאנו, למעשה, שכתאגיד גדול – זה האיץ מאוד את התהליך, כי בעקבות כך יכולנו לפרוס את הכלים האלה בצורה בטוחה ורחבה יותר.

בעודי פונה למקרי שימוש, כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשלב ראשוני במסע שלנו, והרבה מהשימושים שלנו הם עדיין ניסיוניים. אנחנו מכסים מקרי שימוש כמו פרודוקטיביות של פיתוח, ועד מקרי שימוש של משקיעים ושל בנקים. יש הרבה חשיבה קדימה בנושא הזה, אבל כדי לעזור לכם להבין את הגודל של מקרי השימוש שאנחנו מוצאים כיעילים ביותר – חשוב לזכור על מה המודלים האלה מאומנים. כרגע, אנחנו משתמשים בעיקר במודלי שפה גדולים (LLM's), שמאומנים על שפה כתובה. אי-לכך, הישגי פרודוקטיביות יושגו על ידי אלה שמשתמשים בשפה כתובה. זה מתיישר עם התחזיות של הכלכלנים שלנו לגבי סוג העבודות שיושפעו מכך הכי הרבה.

מעבר לכך, אנחנו ממוקדים מאוד במקרי שימוש של "טייס משנה" (Copilot). המודלים האלה יכולים לספק תוכן לא נכון, ולכן חשוב לנו מאוד שיהיה אדם שיסתכל על הפלט ויאשר אותו. הדבר המרכזי שאנחנו מתמקדים בו – וכולם דיברו עליו כרגע – הוא בפרודוקטיביות של פיתוח; להפוך את האנשים לטובים יותר בדרך שבה אנחנו משרתים לקוחות, מתפתחים ומנהלים סיכונים. כפי שאמרתי, אנחנו נמצאים בשלב מוקדם יחסית, והרבה ממקרי השימוש שלנו עדיין נמצאים בשלבים ניסיוניים, ולכן אין הרבה עובדות או מספרים שאני יכול לשתף בהם, אבל תחום אחד שבו התחלנו להשתמש בבינה מלאכותית באופן נרחב יותר הוא פרודוקטיביות של פיתוח. יש לנו פיילוט שהראה עלייה בפרודוקטיביות של הפיתוח של בין 10% ל-40%. מן הסתם, זה תלוי במקרה השימוש והמפתח, אבל זו כמות גדולה בכל חלק של הטווח.

מעבר לכך, מצאנו שאלה שהסתגלו לכך יותר קיבלו הישגים גבוהים יותר. היתרונות מתעצמים כשמדובר בצוותים לעומת אינדיווידואלים. לכן, טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה שככל שאתה משתמש בה יותר – אתה משיג יותר. זו שאלה שאני נשאל כל הזמן, ולכן חשבתי שכדאי להתייחס אליה – אתם משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית ומאמנים את המודלים הגדולים האלה כדי לקבל תובנות וכן הלאה, וההתמקדות שלנו היא לא בכך, כרגע. על מנת לאמן את המודלים האלה על סוגי מידע שונים, כמו נתונים כלכליים, נדרש מאגר נתונים גדול ובאיכות גבוהה מאוד, ושני מומחים טכנולוגיים עם הבנה עמוקה מאוד, במיוחד אם אתה הולך לאמן את המודלים על מאגרי נתונים שונים וסוגי מידע שונים. לבסוף, נדרשת כמות אדירה של משאבים – כלכליים ואנרגטיים. למעשה, אנחנו משתמשים במודלים חיצוניים מצד שלישי, או בקוד פתוח, כדי להנגיש פרודוקטיביות בצורה פשוטה יותר; השגת תוצאות לא חייבת להיות מסובכת עד כדי כך. אנחנו חושבים שזה דפוס שהרבה חברות – במיוחד חברות גדולות – יישמו בסופו של דבר.

לסיכום, בקצרה, אנחנו ממוקדים ב-א', לחנך את הלקוחות שלנו על היתרונות הפוטנציאליים של בינה מלאכותית גנרטיבית עבור העסקים שלהם; ב', התעשייה נעה בקצב גבוה מאוד. יהיה צורך עולה וגובר לשלב בין טכניקות מעמיקות יותר לבין פלט בעל אנרגיה גבוהה יותר. אנחנו רואים הזדמנויות פרסומיות רבות, שמשפיעות על ההון כתוצאה מכך. לבסוף, אנחנו נשתמש במחקר הכלכלי שאנחנו מבצעים על מנת לייצר שיח מניב יותר, בעוד שיותר ויותר אימוצים ייעשו, מודלים חדשים יאומנו על מידע חדש ויותר תעשיות יהיו מעורבות יותר בבינה מלאכותית גנרטיבית.

תודה. תודה רבה דיויד, אתה בעצם הבאת את נקודת המבט של גולדמן סאקס למול הלקוחות. אם אני יכולה ככה טיפה לארוז את זה. ובעצם מה שאתה אומר שאתם מחנכים קצת יותר את הלקוחות להשיא יותר רווח, שהשימוש בטכנולוגיה, יש בו גם משמעות של רווח, מה שדניאל דיבר עליו, שיהיה גם קיטוב בהכנסות. מולי, גם אתה דיברת על זה, נכון? שהדבר הזה יגיע אליהם בצורה של רווח.

באמת תודה רבה. גם גולדמן סאקס, אני מבינה שאתה הזכרת את המחקר שהחברה פרסמה בנושא שוק התעשייה שגם מדברת על אובדן דו-ספרתי של מקומות עבודה. ובאמת תודה רבה, תודה רבה על נקודת המבט הזו.

ועכשיו נעבור לשני הדוברים הבאים. נעבור לאסף פתיר. יריב – אתה תדבר על המצב המשפטי מבחינת העובדים, לדעתי אחרי הנציג של ההסתדרות, אם זה בסדר? אני בונה את זה. אסף, הכלכלן הראשי של מכון rise, שזה נורא יהיה מעניין, גם אתה חושב טיפה פחות אפוקליפטי מדניאל שרייבר, נשמע אותך. ואחריו נעבור טיפה לראות את התפיסה במאקרו כלכלה קודם של הממשלה ונתחיל לרדת.

יפעת, אפשר לתת לבנק ישראל לדבר לפניך? כן, כי את היית עם בעיית זמן. אחרי אסף תדבר ד"ר אלה שחר. כי אתם יש לכם נתוני מאקרו מבחינת כל המשק, מבחינת חשיפה של השוק הישראלי לשינוי הזה. ואז כמובן יפעת, שאת סמנכ"לית אסטרטגיה בזרוע העבודה במשרד העבודה. כל הסיפור הזה מונח על כתפיכם לא מעט, ואז כמובן נמשיך לרשות החדשנות ולגורמים האחרים. הבנתי שיש כאן נציג של משרד הביטחון, נשמח לשמוע אותך.

בבקשה, ד"ר אסף פתיר ואחריה ד"ר שחר.

אני מציע לחלק את הדיון באופן כללי בנושא הזה לשניים, והדיון היום היה בעיקר על החצי הראשון. אני חושב שיש שני דיונים שאפשר לנהל. דיון אחד הוא על החלק הספקולטיבי יותר של ההשפעות ה-AI על שוק התעסוקה. ובנושא הזה יש אנשים עם דעה אפוקליפטית מאוד לגבי איפה זה יוביל את שוק התעסוקה. ויש אנשים שהם קצת יותר סקפטיים. אני לא חושב שהאנשים עם הדעה האפוקליפטית טועים. אני חושב, וזה משהו שחשוב לי להגיד בתור כלכלן – יש לנו המון שנות מחקר על הנושא הזה, עם המון מאמרים שהסתכלו על הרבה מאוד אספקטים ויודעים למדוד כל מיני דברים קטנים כמו עליות של כל מיני דברים וכמו השפעות של זה על שוק העבודה, אנשים עם מיומנויות גבוהות ואנשים עם מיומנויות נמוכות. וכולי.

כשאנחנו סקפטיים, זה לא שאנחנו סקפטיים כי אנחנו לא מבינים מה זה AI ואנחנו נאיביים, אני חושב שזה מבוסס על הרבה מאוד ניסיון ומחקר היסטורי. ואנחנו מכירים מספיק את ההיסטוריה של הנושא הזה כדי להכיר מספיק דוגמאות של אנשים שאמרו בעבר שהנה העבודה הולכת להיגמר. ואנשים מאוד מאוד רציניים, אדם סמית' מתייחס לזה ב'עושר האומות' ב-1776. ג'ון קיינס אומר ב-1930 שעד סוף המאה, שבוע העבודה יהיה של 15 שעות. אגב, חלק מהאנשים החשובים בתחום הזה בכלכלה הם כלכלנים ישראליים כמו יוסי זעירא שכתב על זה הרבה מאמרים חשובים בשנות ה-80. יש לנו הרבה ניסיון והרבה סיבות להיות סקפטיים. ואומרים לנו – כן, אבל הפעם זה שונה. ומאוד יכול להיות שהפעם זה שונה, אבל גם את זה אמרו בעבר הרבה מאוד פעמים. זה מה שאני אומר לגבי זה.

הסוגיה הזאת של איך להתמודד במשק שבו לא צריך יותר את כוח העבודה של 50% מהאנשים, וכל מיני הצעות, בין אם זה הכנסה אוניברסלית, בין אם זה הספקה יותר של שירותים ציבוריים. אגב, בהקשר למה שאמר שמואל, קיינס חשב שאחת הבעיות תהיה שאנשים צריכים לעבוד, שיש צורך חברתי-פסיכולוגי מאוד חזק לעבוד, לכן הוא הציע שהרבה מהפתרון יהיה לתת לאנשים האלה עבודות, כשאנחנו יודעים שהם ייצרו מוצרים שאולי השוק לא מעוניין בהם, אבל זה לפחות ייתן להם איזושהי תחושה שהם לא מקבלים את הקצבה שלהם בחינם. אז חשבתי על זה שאפשר לקחת כמה עשרות אלפי אנשים ולתת להם ללמוד תורה על חשבון המדינה, בתור פתרון אפשרי, מהפכני.

אסף, אני הפוליטיקאית בדיון הזה.

יש מספר כיוונים, אפשר לדבר על קיצור שבוע עבודה, אפשר לדבר על קיצור שנות העבודה, שאנשים יצאו לפנסיות. אבל אני חושב שהדברים האלה הם ראשית מאוד ספקולטיביים בשלב הזה. שתיים, אני חושב שהם לא יקרו בבת אחת. אימוץ של טכנולוגיות, הפער בין טכנולוגיה שמומצאת לזה שהיא נכנסת לשימוש נרחב, הוא מאוד רחב. ראינו את זה עם האינטרנט, ראינו את זה עם המחשב האישי. יש אגב דוח של המועצה הלאומית לכלכלה של ארצות הברית שיצא לפני חודשיים שמראה מאוד יפה את הזמנים האופייניים לדבר הזה, וזה קשור מאוד לעלויות ששמואל דיבר עליהם.

ומה לוחות הזמנים שמדברים בדוח הזה של המועצה?

נגיד, העלייה בפריון שקרתה בעקבות האינטרנט והמחשב האישי, היא בין עשר ל-15 שנה אחרי שהטכנולוגיה הפכה להיות מסחרית.

אבל השאלה שוב היא האם אנחנו לא מדברים בעולם אחר מבחינת הקצבים?

יכול להיות.

זה מה שאמר כאן דניאל. והנקודה הזאת של הקצבים היא נכונה מאוד. אנחנו פה בקצבים אחרים שלא הכרנו.

אם הטכנולוגיה של AI תייצר החלפה המונית של עובדים, זה לא יקרה קודם בישראל. אני חושב שהדיון הזה הוא קצת יותר מתאים בשלב הזה במכוני מחקר, באוניברסיטאות, בחדרי סמינרים. אני לא בטוח שהוא נורא דחוף לממשלה להתעסק עם זה בשלב הזה, כי אני חושב שזה קצת מידי ספקולטיבי וקצת מדי רחוק. מה שלא אומר שלא צריך לעשות על זה עבודה מכינה ומחשבה וכולי. אבל אני לא בטוח שזה צריך להיות בסדר עדיפויות של הממשלה. מה גם - - -

גם לא במערכת החינוך? ילדים שיצאו לשוק העבודה בעוד 20 שנה מהיום, אתה לא חושב שהם צריכים לקבל כישורים שיכינו אותם למה שיקרה?

אני רוצה להפריד בין איך שאנחנו - - -

אז תפריד, תדייק.

נושא אחד זה איך נראה המשק שבו 50% מהאנשים אין להם עבודה. נושא אחר, ובגלל זה אני חושב שכדאי להתמקד בו, כי המשאבים בנושא הזה הם אחד על חשבון השני קצת, ומה שבוודאות יקרה. ומה שבוודאות יקרה, זה כמו עם מכונות האריגה שלא הורידו את הצורך בעובדים במאקרו, אבל האנשים שעבדו בתחום הזה איבדו את מקום עבודתם והם הפסידו. האוטומציה שקרתה ב-50 שנה האחרונות ברחבי העולם, גם המתפתח וגם במפותח, יצרה קיטוב בהכנסות, הגדילה את האי-שוויון. הקיטוב ש-AI צפוי לייצר, ופה אני מאוד מסכים עם דניאל, הוא קיטוב אחר מאשר בין גוף למוח. זאת אומרת שכאן אנחנו הולכים לראות סיטואציה שבה יש מקצועות מסוימים שיש בהם הרבה פחות צורך ומקצועות שיש בהם הרבה יותר צורך. והמקצועות שיש בהם הרבה פחות צורך, זה לאו דווקא המקצועות של עבודה פיזית כמו שאנחנו רגילים לעבודת אוטומציה, אלא מקצועות שבהם המטלות הן יותר רפטטיביות, מטלות שבהן המשימות - - - אגיד באופן כללי: יש דברים ש-AI יודע להחליף יותר מאחרים. ויש כאן עבודת נמלים שעושים במקומות אחרים בעולם וצריך לעשות אותם, כדי לאפיין משלח יד פר משלח יד.

מה הם המקצועות שיותר חשופים לסיכון של החלפה? אתה כרגע אומר מקצועות יותר רפטטיביים, יותר טכניים. למרות שדניאל הראה כאן את התכנות גם, זה פחות טכני.

הדוח הנשיאותי מדבר על זה ש- 10% מהעובדים בארצות הברית להערכתם, ואני מניח שהמספר דומה בישראל ואולי קצת יותר גבוה בישראל בגלל שכוח העבודה שלנו קצת שונה. אבל 10% מהעובדים נמצאים בסכנה שהעבודה שלהם תיותר, לא יהיה צורך בעבודה הזאת יותר. אבל בחלק גדול מאוד מהכלכלה יש משלחי יד שיש טכניקה אחת שעושים את זה, יש מן טבלאות כאלה של אנשים שבנו בעבודת נמלים כל משלח יד, מה המטלות האופייניות לאותו משלח יד. בין היתר, דיוויד אוטור כותב על זה הרבה, ומעריכים מה החשיפה שלהם ל-AI כתוצאה מאיזה מטלות סביר ש-AI יוכל להחליף בעשור הקרוב. וכאן אנחנו רואים שיש הרבה מאוד משלחי יד שבהם חלק ניכר מהמטלות שלהם יושפעו. זה לא אומר שהמשלח יד הזה ייעלם, אבל זה אומר שהאנשים האלה יצטרכו ללמוד לעבוד עם AI. ויכול להיות שיהיה צריך פחות מהם כתוצאה מזה. אבל אלה דברים – זה בדיוק, כאן מערכת החינוך נכנסת, כאן כל מערכת ההכשרה המקצועית נכנסת. זאת אומרת שאנחנו צריכים להבין איזה מקצועות. אולי אנחנו צריכים להפסיק להכשיר אנשים לתפקידים האלה. באיזה מקצועות אנחנו צריכים לקחת אנשים שהם - -

לתמרץ אנשים למקצועות.

- - מוכשרים לתפקידים האלה וללמד אותם איך לעבוד יותר טוב עם מערכות של בינה מלאכותית. כל הדברים האלה, יקרו בוודאות. ואני חושב שפה צריך להיות הפוקוס.

אבל גם זה חלק מהערכות ממשלתית שכרגע היא לא על השולחן, בוא נגיד ככה.

זה צריך להיות המוקד של ההיערכות הממשלתית בעיני.

תודה רבה אסף. אתה נתת כאן את הדגש שמדבר על הצורך בלהיערך לשינוי משלחי היד ולבדיקה יותר נקודתית של ישראל לגבי איך נראית מפת העובדים של ישראל. כי יש כאן שינוי שעד עכשיו דיברנו עליו ברמת המאקרו. וכמו ששמענו את תומר סיימון ממייקרוסופט שעוזר למדינות ספציפיות להכין אסטרטגיית בינה מלאכותית, אשמח לעבור עכשיו ולהתחיל לשמוע התייחסות של גורמי הממשלה. ראשונה תהיה ד"ר שחר מבנק ישראל. חוקרת בכירה באגף מאקרו כלכלה ומדיניות. תודה שהסכמתם להגיע לדיון הזה. אני יודעת שהעבודה שלכם היא עוד ככה בעבודה והיא בעצם במהלך העשייה. אבל ממה שאני ראיתי, יש לכם מה לומר. בבקשה לרשותך עד עשר דקות. ואחרייך יפעת ממשרד העבודה. בבקשה.

שלום לכולם, תודה על ההזמנה לדון בנושא כל כך חשוב. נאמר כבר רבות על ההאצה בשימוש בבינה מלאכותית בכלכלה וכמובן שזה יביא לשינויים בשוק העבודה עם הטמעה מלאה של ה-AI בכלכלה צפויים השפעות על שוק העבודה, על התעסוקה, על השכר, על פריון העבודה, על הכנסות מעבודה. נכון כמו שנאמר קודם, חשוב שהמדינה תתמקד ותקדם מדיניות שתתמוך בתהליכים אלה. קודם כל גם כדי לשמור על רמת התחרותיות של המשק הישראלי וגם כדי לתמוך בעובדים שהולכים להיות מושפעים מהתהליך.

(הצגת מצגת)

אני רק רוצה להוסיף כמה מספרים לדיון. אלה כמובן מספרים ראשוניים, אסף פתיר קצת התייחס לחלק מהדברים. השאלה עד כמה ישראל חשופה לתהליך, ועד כמה היא מוכנה לחדירת ה-AI לכלכלת ישראל. את זה אנחנו יכולים למדוד משני מדדים חדשים שנערכו על ידי קרן המטבע. ונוכל לראות את זה בהשוואה למדינות OECD.

אתחיל במדד החשיפה, וכמו שאסף הסביר, מדד החשיפה מראה את מלוא הפוטנציאל של אימוץ הבינה המלאכותית בסוף התהליך. והוא מחושב כך: לוקחים כל משלח יד, מחלקים אותו לאוסף משימות, לגבי כל משימה מחליטים האם אפשר לבצע אותה על ידי AI ברמת הפיתוח הנוכחי, ואז קובעים את שיעור החשיפה של כל משלח יד. מחלקים את כל משלחי היד לשלוש קבוצות, אלה שלא יושפעו באופן מהותי ואלה שכן הושפעו. אז אלה שהושפעו, אלה שחשופים ל-AI ברמה גבוהה, כש-AI משלימה את פעולות העבודה. אז כאן אנחנו מבינים שאין דאגה לתעסוקה. ואלה שחשופים בחשיפה גבוהה ל-AI, כש- AI יכול להחליף את העובד. לוקחים את ההתפלגות של עובדים בשוק העבודה לפי משלח יד ומחשבים בממוצע במשק מה אחוז האנשים עם חשיפה גבוהה ל-AI, בין אם חשיפה עם אפקט תחלופה או אפקט החלפה. מה שאנחנו רואים בממוצע של מדינות ה-OECD, 57% מהאנשים יהיו חשופים לשימוש ב-AI בסוף התהליך – זה פוטנציאל כאשר AI יכנס באופן מלא למשק.

מה שניתן לראות כאן הוא שכרבע מהעובדים הם בעצם חשופים, הם עובדים במשלחי יד עם חשיפה גבוהה ש-AI משלים את העבודה שלהם. ושליש מהמועסקים בממוצע של OECD, ניתן להחליף אותם על ידי AI.

זה שונה או יש חפיפה? שליש בכלל יאבדו עבודה, ורבע?

לא בהכרח שהם יאבדו עבודה, יכול להיות שיעשו הסבה מקצועית למקצועות אחרים.

כן, אבל את מדברת על תמונת המבט שלך.

הפוטנציאל, כן. מכלל המועסקים במשק, שליש כנראה ניתן יהיה להחליף אותם על ידי AI. זה לא אומר שהם יאבדו את עבודתם. זה גם תהליך שייקח שנים. מדובר היום על 15-10 שנים, יש שאומרים חמש שנים. צריך להגיד שאין פה הסכמה הרחבה לגבי כל המספרים, גם מספרים שהוזכרו קודם. יש הרבה סימני שאלה.

אם נסתכל, זו מתודולוגיית החישוב. נסתכל על ישראל, לישראל יש פוטנציאל גבוה. יש חשיפה גבוהה לכניסה לשימוש בבינה מלאכותית – כשני שליש מהעובדים יש להם משלחי יד היום שבעתיד, אחרי כניסה רחבה של AI לכלכלה, הם יושפעו מה-AI.

את יכולה לפרט? את בעצם אומרת שישראל היא חשופה מאוד מבחינת שוק העבודה שלה להשלכות על כמות המשרות בהנחה שמטמיעים את הבינה, את ה-AI. אבל באיזה משלחי יד בעיקר? הרי מה שאנחנו רואים זה כבר את העיבוד של כל הנתונים שלכם ואת כל ההנחות שלכם. איפה היו המקומות הרגישים במיוחד, או שיפעת תציג את זה?

לא דרך המחקר הזה, אבל כן, אפשר.

סיווג משלחי יד, הסיווג הבין-לאומי הוא אחיד. זאת אומרת, אלה ש - - - שימו לב, שהיתרון של ישראל שהפער בין ישראל ל-OECD הוא בעיקר בגלל החשיפה למשלחי יד עם השלמה של AI. זה אומר שעובדים ימשיכו לעבוד ויוכלו להשתמש בכלי AI בעבודה שלהם.

אם אנחנו רוצים דוגמה, אפשר לחשוב על יועצים, על משפטים, חשבונאות, תכנות, כל האנשים שיוכלו להשתמש בכלים אלה.

ומה הדוגמה למשלחי יד שנמצאים בשליש האלה שאמרת שהם בסכנה שהטכנולוגיה תחליף אותם?

למשל, מקצוע ראשוני זה שירות לקוחות. כשכבר היום אנחנו מתכתבים עם צ'ט בוט, בעתיד הם ידברו איתנו. אני מניחה שתישאר קבוצה של אנשים שמתמחים במקרים מאוד ספציפיים וקשים, אבל רוב האנשים יוחלפו, גם בתרגום - - -

זה לפי הערכה שלכם, שליש מהעובדים?

זה מדד של קרן המטבע הבין-לאומית.

אבל לגבי ישראל?

הנתונים של הקרן הן לגבי ישראל. הם חישבו את המדד עבור כל המדינות, ואנחנו הכנסנו את מדינות ה-OECD כאן.

לאור החשיפה הגבוהה של כלכלת ישראל, החשיפה הגבוהה נובעת מהמבנה של כלכלת ישראל ומבנה התעסוקה של ישראל. השאלה עד כמה אנחנו, עד כמה הכלכלה מוכנה לכך? לכך יש גם את מדד המוכנות שפותח על ידי קרן המטבע. המדד אומר שיש ארבעה תנאים בסיסיים לחדירה של AI לכלכלה. התנאים האלה הם: תשתיות טכנולוגיה מתאימות; הון אנושי; חדשנות ורגולציה. כשלוקחים בחשבון את כל ארבע התנאים הבסיסיים אנחנו רואים שהמדד הזה בממוצע של ה-OECD עומד על 0.67, וישראל נמצאת במקום 13, שזה יותר גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD. אבל אם נשווה את זה עם המקום הגבוהה של החשיפה הפוטנציאלית ל-AI, כנראה מיקומה של ישראל לא מספיק גבוה.

זה בעצם הדירוג של הבינה, שהוא נראה הדירוג הרגיל שאנחנו מכירים אותו, היא לא נמדדת אל מול רמת החשיפה. זה מה שזאת אומרת. הכוונה לישראל.

כל מדינה, החשיפה שלה תלויה בהתפלגות של משלחי יד. התפלגות של משלחי יד תלויה במבנה הכלכלי של המדינה. בישראל יש משקל גדול של הייטק. הרי AI בא לבצע פעולות קוגניטיביות. קוגניטיביות אלה פעולות שמבצעים אנשים משכילים. ויש לנו ענפים שלמים ששם מבצעים פעולות כמו הייטק ברמת טכנולוגיה גבוהה ששם כנראה תהיה השפעה.

רק נקודה אחרונה שרציתי לדבר וכבר הזכירו כאן, זה הוזכר לגבי אחד התנאים הבסיסיים לשימוש ב-AI, זה המיומנות הטכנולוגית – הידע והכישורים הדיגיטליים. כאן אני מביאה השוואה בין-לאומית ומתבססת על סקר בין-לאומי PIAAC, שמשווה מיומנויות של אנשים. בסקר הזה משתתפות הרבה מדינות, והוא נערך פעם בעשר שנים. הנתון האחרון עבור ישראל הוא ל-2015. יש כאן מבחנים שבדקו את היכולת לפתור בעיות בסביבה ממוחשבת. וכאן אנחנו רואים שישראל נמצאת נמוך מהממוצע של ה-OECD, שזה מראה שיש עוד דרך ארוכה שצריכים לעשות אותה בשיפור של כישורים דיגיטליים.

נתון שני מעניין מהסקר הזה הוא שרבע מהנסקרים ביצעו את הסקר באמצעות טופס נייר, הם בחרו לענות לא במחשב. הנתון הזה לא שונה מהממוצע של ה-OECD, זה קרוב. אבל איפה השוני? כשאנחנו מסתכלים על התפלגות קבוצות הגיל, כמה ישראל שונה מממוצע ה-OECD. יש לנו הרבה יותר צעירים שבחרו לעשות את הסקר בצורה מודפסת ולא ממוחשבת.

הסקר הזה כולל את כל האוכלוסייה בישראל? אם אני ממש אדייק, אז למשל - - - כולל אוכלוסיות שלא לומדים ליבה בכלל וכולי?

כן, כן. הוא מייצג את כל האוכלוסייה מגיל 16 עד 65. בקרוב, בסוף השנה נקבל נתונים של גל נוסף ונדע את הנתונים המעודכנים. אבל זאת כנראה התמונה, שהצעירים שלנו יש להם כישורים נמוכים יותר בתחום הדיגיטלי.

טוב, צריך לסיים. הגעת לסיכום, נכון?

כן, אני רק רוצה לומר לסיכום שדוח קרן המטבע מראה שבהינתן החשיפה הגבוהה של המשק הישראלי, שרגישות של שוק העבודה לפיתוחי AI, מקומה של ישראל ברמת המוכנות שלה לחדירה של AI, לא מספיק גבוהה. ויש ארבע תנאים חיוניים לאימוץ של AI: תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מימון, חדשנות ורגולציה בתחום AI. והנתונים שהראיתי מחדדים את האתגר המיוחד שיש לנו בתחום החינוך, בפיתוח כישורים דיגיטליים, כי זה הבסיס לשימוש בטכנולוגיות של AI. תודה.

תודה, תודה רבה. זה היה מעניין מאוד. אני חושבת שזו פעם ראשונה שאנחנו לא רק מקיימים כזה דיון, שאם אני הבנתי גם מכם, אתם רק מתחילים ללמוד את הדברים האלה בבנק ישראל. אני מניחה שהדברים עוד יעמיקו, כי יש צורך בעבודת מיקרו שתרד לעומק הדברים ולמסקנות.

אלה נתונים ראשוניים, פשוט היה חשוב להשתמש במתודולוגיה אחידה לכל המדינות כדי שנוכל להשוות. לכן היא לא מותאמת לשוק הישראלי.

תודה. אני מעריכה מאוד את זה שהסכמתם לבוא ולהציג עבודה שאני יודעת שהיא באמצע, שאתם עובדים עליה, כי הנושא הוא מאוד חשוב. וגוף כמו בנק ישראל צריך להיות שחקן בשיקולים ובתגובה הממשלתית למה שאנחנו שומעים בדיון הזה.

נעבור אילך יפעת, מזרוע העבודה – לא הבנתי, אין כבר זרוע עבודה? כשאני הייתי שרה הייתה זרוע עבודה במשרד הכלכלה, היא חזרה למשרד העבודה.

זה במשרד, זה משרד כמו שזה היה בעבר.

בסדר גמור. אני לא רוצה לבזבז את הזמן – עשר דקות לרשותך. מבחינתי אשמח מאוד שתשתפי אותנו באיזשהו פילוח ראשוני שאת עושה לגבי איך נראית ישראל מבחינת משלחי יד, מבחינת חשיפה, מבחינת מה שדובר כאן. כמה אנשים עובדים בעבודות רפטטיביות. אנחנו בהתחלה של דיון, אבל אני תמיד אומרת את זה – מבחינתי זה דיון שצריך להתכונן ולהציג אותו, גם אם זה טיפה מוקדם אסף, זה דיון שצריך להתקיים ברמת ראש ממשלה, לא בוועדה בכנסת. ואנחנו כאן רוצים לעזור לדיון הזה, להדהד לממשלה. בבקשה.

אני רק רוצה להתחבר שהשנה אנחנו עסוקים המון במה קורה בשוק עבודה, מה ההשפעות של ההטמעה של הטכנולוגיות. אבל באמת אני מתחברת לד"ר אסף פתיר, שאנחנו מתייחסים יותר לטווח היותר קרוב, לטווח שבאמת משפיע ומה השינויים שאנחנו מצפים שיקרו, אנחנו כרגע לא מתייחסים לאיזשהו שינוי טוטאלי בשוק העבודה של באמת אנשים שייצאו לגמרי ויפסיקו לעבוד. לכן אנחנו גם לא בונים קרן עכשיו של הכנסה בסיסית לאזרחים. אנחנו באמת מסתכלים על מה אפשר לעשות כדי לעזור לאנשים להתמודד עם השינויים שהתחילו עוד לפני ה-generative AI, והם מתעצמים עכשיו.

(הצגת מצגת)

אציג קצת רקע, קודם כל שנבין איפה אנחנו עומדים בישראל, קצת נתונים ענפיים שיעשו איזשהו פילוח של איפה עיקר הכוח שלנו, איפה יש בעיקר הרבה עובדים או הרבה עסקים. קצת ניתוח על השפעות AI וסיכום שלנו.

קודם כל אחבר אותנו למגמות בשוק העבודה היום. זה המצב היום, זה נכון למרץ 2024, ככה נראה שיעור התעסוקה בישראל, הוא במצב טוב מאוד. אגיד שגם אחרי המלחמה הייתה ירידה מאוד משמעותית בתחילת המלחמה, ב-7 באוקטובר ולאט לאט שוק העבודה התאושש. אפשר לראות פה גם את הקורונה. אבל בסוף אנחנו בשיעורי תעסוקה די גבוהים, גם ביחס לעולם. אז כן חשוב להבין שהאתגרים והכול, עוד לא רואים אותם בשוק העבודה בישראל מבחינת נתוני מאקרו. עוד שנייה ניגע קצת יותר ברמת משלחי יד ונראה איפה האתגרים.

גם באבטלה, לא רואים הרבה אנשים מובטלים, שיעורי אבטלה יחסית נמוכים, גם בהשוואה בין-לאומית. כלומר, מי שרוצה לעבוד, ומחפש עבודה, כנראה ימצא. לא בטוח עדיין במיומנויות שלו, וביכולות שלו, אבל הוא יכול למצוא עבודה ואת זה אפשר לראות גם בנתונים – שיעורי אבטלה מאוד נמוכים.

עכשיו קצת ניתוח, שבכלל נבין איפה עיקר הכוח בשוק העבודה, איפה עיקר העובדים ואיפה עיקר העסקים. אפשר לראות שהצהוב בגרף זה אחוז המעסיקים. אגיד בעל פה שיש אחוז גבוה מאוד של מעסיקים בעולמות המסחר הסיטונאי והקמעוני שדווקא שם יש אחוז נמוך יחסית של עובדים. מה שאומר שהענפים האלו שמוקפים, זה מסחר סיטונאי, זה שירותים מקצועיים ובינוי. אלה ענפים עם מעט עובדים והרבה מעסיקים, כלומר זה עסקים קטנים.

בבינוי יש מעט עובדים והרבה מעסיקים?

כן.

יש מעט עובדים ישראליים.

אחריג פה שבעצם כל הנתונים כאן - - -

עובדים ישראליים, תדייקו.

את צודקת. כל הנתונים שלנו, שמתייחס בדיוק לעניין הזה שבענף הבינוי שהוא ענף מוטה פלסטינים ועובדים זרים. זה לא תמיד נסקר טוב בסקרי הלמ"ס. הנתונים האלה מבוססים על סקר כוח אדם וצריך להבין שזה ענף שהוא בחסר מבחינת ההסתכלות. כן אפשר לראות שאלה ענפים שמוטים יותר לעסקים קטנים-בינוניים. צריך לשים לב שעסקים קטנים-בינוניים לפעמים יהיה להם יותר קשה להטמיע טכנולוגיות מבחינת העלויות והיכולת שלהם להתארגן.

יפעת, בהינתן השקף הקודם, אותנו יותר מעניין הענפים שבהם יש הרבה עובדים. ואותם את לא הקפת, כלומר הקפת את ההפך. אנחנו רואים שזה בריאות, תדגישי את זה.

אקריא אותם: חינוך, שזה ענף שיש בו הרבה עובדים. ענף שיש הרבה טכנולוגיות ושינויים שצריכים להיכנס. אבל בעיקר אני חושבת לדור ההמשך, כלומר, לא רק שהמורים יעשו אלא דור ההמשך שאני גם אדבר על זה בהמשך קצת בנגיעה. ענפים נוספים שיש הרבה עובדים זה שירותי בריאות, רווחה, אלה שירותים שילכו ויגדלו. אנחנו צופים מכל הניתוחים וגם מהעולם, אלה דברים שרק ילכו ויגדלו ויצטרכו שם עוד עובדים.

ענף אחרי זה הוא מסחר סיטונאי, שיחסית יש שם הרבה עובדים. יש שם לא מספיק תשומת לב ממשלתית בכל עולמות המסחר.

יש לך גם תעשייה, כרייה, חציבה, מינהל מקומי, ביטחון, ביטוח לאומי.

נכון. דווקא בתעשייה המדינה משקיעה. כן אפשר לשים לב, כדי לזקק איפה צריך את עיקר תשומת הלב, זה באמת יכול להיות או בענפים מוטים לעסקים קטנים-בינוניים או מקומות שיש בהם הרבה עובדים, ואז צריך לראות מה עושים עם אותם עסקים.

מבחינת שינוי בכמות מועסקים, פה אפשר לראות איפה עיקר הענפים – אלה נתונים בין 2017 עד 2022 – ורצינו לראות איפה יש את עיקר השינוי שכבר חל. איפה יש גידול בכמות עובדים, לעומת קיטון בכמות עובדים. ואפשר כבר לראות שיש ענפים שאולי אנחנו לא בהכרח היינו רוצים שהם יגדלו, למשל מינהל מקומי, זה ענף שגדל; מידע ותקשורת זה ענף שגדל, וגם בהתערבות ממשלתית שפשוט דוחפת שהענף הזה עוד יגדל; שירותים מקצועיים. ומהצד השני יש ענפים שקטנו מאוד, כמו חקלאות, תעשייה, שירותי אירוח ואוכל. זה קצת ניתוח של איפה עיקר העובדים, לאן הם הולכים. הם הולכים דווקא יותר לענפים – או למינהל מקומי ושירותי ציבור או למידע ותקשורת.

מבחינת פילוח גילאים, מה שאפשר דווקא בנתונים שהציגו לנו בנק ישראל, אפשר לראות שגם הצעירים אולי לא היו מספיק מתקדמים. בגדול החשש שלנו יהיה בעולמות של בינה מלאכותית ושל כל האוטומציה, יהיה יותר נטייה לחשוב שענפים שהם מבוגרים, כלומר שרוב העובדים שלהם הם עובדים מבוגרים, כנראה שיהיה יותר קשה להטמיע טכנולוגיה. בכל זאת, אנשים כבר יותר קשה להם לשנות את שיטת העבודה. ואפשר לראות שיש פה ענפים שהם "ענפים מבוגרים" זה אומר שמעל 50% מהעובדים, הגדרנו את זה 45 פלוס, אבל אפשר גם לנתח את זה בגילאים יותר מאוחרים, שיש לנו פה 65 פלוס. אפשר לראות שתעשייה, חקלאות, שירותי בריאות, שירותי תחבורה, דואר, אלה ענפים שבהם העובדים יותר מבוגרים.

זה הצד השמאלי. כל הצבעים הירוקים, נכון?

נכון.

ירוק ושמאלה. פה מועסקים יותר מבוגרים. עשית חתך גילאי.

כן. ולמטה זה הענפים היותר צעירים. פה במקרה רואים שזה מינהל מקומי וציבורי. הרי יש גם שירותי אירוח ואוכל, מידע ותקשורת, אלה ענפים יותר צעירים. ככל הנראה יהיה יותר קל להטמיע שם טכנולוגיות.

משהו שהוא חשוב מאוד לנו במשרד, ואנחנו שמים עליו דגש כל הזמן, זה שילוב של אוכלוסיות. יש פה איזשהו ניתוח של איזה ענפים יש בהם אחוז ייצוג יתר לאוכלוסיות. וצריך לזכור שהאוכלוסיות הרבה פעמים יותר קשה להטמיע טכנולוגיות, מכל מיני פערים שנוצרו עוד לפני. ענפים שאנחנו רואים ייצוג גבוה מאוד לאוכלוסיות זה ענף הבינוי. זה לא רק הפלסטינים ועובדים זרים, יש גם הרבה עובדים ישראליים מהאוכלוסייה הערבית שעובדים בענף הבינוי, וחשוב לראות איך בכל זאת מצליחים להטמיע שם טכנולוגיה, למרות שאולי יכול להיות שיהיו יותר אתגרים. גם בענף הבינוי אנחנו רואים, גם בשירותי בריאות, יש הרבה ייצוג יתר.

בשיטת הניתוח שלנו מנתחים את אותם ענפים שיש בהם אוכלוסיות ומנסים לתת דגש ולעזור לאותן אוכלוסיות, גם להשתלב בענפים אחרים, אבל גם באותם ענפים, לראות איך אנחנו מצליחים לשלב אותם בצורה יותר טובה ולעזור להם להטמיע טכנולוגיות.

זה היה קצת רקע להתחבר לנתוני מאקרו ולהבין איפה האתגרים. אדבר קצת על השינויים בשוק העבודה, אנחנו מנתחים נתונים מדוחות בין-לאומיים ורואים מה נאמר ומה אנחנו משווים את ישראל ביחס למדינות אחרות, מסקרים. יש לנו סקר של הפורום הכלכלי העולמי, הם עשו סקר שסקרו בהם מדינות מכל העולם. סקרו הרבה עסקים בכדי להבין איך הם רואים את זה – זה קצת מזכיר את הניתוח שהציגו פה מקרן המטבע – ולנתח איפה עיקר ההשפעה תהיה, על אילו ענפים או על איזה משלחי יד.

אפשר לראות שבאופן כללי יש צפי להעברת של חלוקת המשימות בין אדם למכונה, מנתחים את זה פה ומראים שעד שנת 2025, הרבה מהמשימות יעברו מהאנשים למכונות, וזה מה שמצריך עוד כישורים, אותם מיומניות שדיברו כאן מקודם בסקר PIAAC, שבדק את זה בשנת 2015 ונעשה בימים אלו סקר חדש, להבין איזה כישורים אנחנו נדרשים בהם בישראל. ועולה באופן מובהק הכישורים הדיגיטליים, והכישורים של AI, ו-"ביג דאטא" זה מצד אחד, כל הכישורים האלו שהם כישורים של קידמה וטכנולוגיה. ומהצד השני: המנהיגות, ההשפעה החברתית, חוסן, גמישות. כלומר, כישורים שהם יותר בין-אישיים, שגם הם צוברים תאוצה ורואים את זה בעולם וגם במדינת ישראל לפי הנתונים של הסקר הזה.

רגע, אתם לא יכולים להעלות את המשך השקפים שלה? מה קרה? איך שעוברים לצד של הממשלה, יש בעיות טכנולוגיות. אני פשוט מסתכלת על השקפים שלכם, הם מאוד מעניינים. אני לא מבינה למה לא - - - אהה, אתה לא יכול להגדיל אותם? אז למה היא לא מציגה? אהה, יש בעיה ב-PPT, בסדר. אז אולי תדברי גם על המקצועות. בעבודה שהכנת, את מראה מהם המקצועות שצומחים ומהם המקצועות שדועכים. אוכל לעזור לך: המקצועות בדעיכה הם פקידות, מזכירות, שירותי חשבונאות, קופאיות וטלרים, פס ייצור, פקידי דואר, נציגי מכירות, שירות לקוחות, הנה, זהו. ובצמיחה יש לך נהגי משאיות – שזה לא כל כך מסתדר עם מה שתומר הראה לנו בכרייה, אבל נגיד – מורים לחינוך מקצועי, מומחים לפיתוח עסקי, מרצים באוניברסיטה, מהנדסי אלקטרו-טכנולוגיה, מורים לחינוך מיוחד, טרנספורמציה דיגיטלית, מומחי קיימות, פועלי בניין.

רק אתייחס למה שאנחנו מציגים פה. הנתונים האלה הם נתונים מהפורום הכלכלי העולמי, מאותו סקר שנערך על 11 מיליון עובדים. אלה לא נתונים של ישראל. תכף אציג מה אנחנו רואים כבר במגמות בישראל. אלה הנתונים שהם כבר מזהים. אגיד שהצד השמאלי של המקצועות בדעיכה, אפשר לראות שהמקצועות היותר רפטטיביים, ומקצועות שהם פחות מצריכים מיומנות מיוחדת, הם באמת בדעיכה. אראה איך זה נראה בישראל מהנתונים שלנו.

איך זה נראה בישראל? זה העדויות שלנו לביקושים בשוק העבודה בישראל. אפשר לראות שהמקצועות שראינו בצמיחה, אלה מקצועות כמו בעלי משלח יד בתחום המכירות; מסדי נתונים; תחום הרשתות; תחום המינהל; עובדי ספורט וכושר; עובדים בתחום הבריאות ובתחום מדעי חיים. קודם כל אלה מקצועות שאנחנו עשינו ניתוח מה מידת השינוי באותה קבוצת משלחי יד, בין שנת 2014 לשנת 2020. וראינו שאותם משלחי יד, הם משלחי יד שהם משלחי יד שהם בצמיחה משמעותית מאוד, זה שיעור השינוי שלהם. לעומת זאת, משלחי יד שראינו בדעיכה ובקיטון בכמות העובדים באופן יחסי בצורה די משמעותית הם: פועלים בלתי מקצועיים – שימו לב בתעשייה – מפעלים של מתקנים ומכונות נייחים; מנהלי מכירות; פועלים בלתי מקצועיים בכרייה ובבנייה; עובדים בלתי מקצועיים בתחומים אחרים, ומפעילי מתקנים לעיבוד של מתכות. אלה מקצועות שאנחנו כבר רואים בהם את הירידה. שוב, אלה נתונים עד 2020. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הנתונים האלו. אבל באמת כבר אפשר לראות את הירידה בביקושים שהיא כבר בשטח. זה כבר לא בתיאוריה, זה כבר בשטח, איך זה נראה.

אבל לא בהכרח שהשינויים האלה הם מבטאים את ה-generative AI .

זה לא ה-generative AI.

בסדר, אבל זה הדיון.

זה לפני ה-generative AI. מבחינת הפוטנציאל, איך החברות תופסות את קצב אימוץ טכנולוגיות - - -

אבל זה נכון לפני שלוש שנים, ארבע שנים.

זה רק ממשיך, כן, זה עוד לפני ה-generative AI.

מבחינת אוטומציה וטכנולוגיות חדשות, אפשר לראות שכבר התחילו לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. מרבית הארגונים והחברות כבר טוענים שהם צפויים לאמץ את הטכנולוגיות בחמש השנים הקרובות. זה משהו שרק צפוי להתגבר. אחד החסמים המשמעותיים שהעסקים מדווחים עליהם זה פערי מיומנויות וחוסר יכולת למשוך כשרונות ומסגרת רגולטורית מיושנת. אלו הדברים שאנחנו שמים עלינו במשרד, כלומר, פערי המיומנויות – זה הדגש שלנו. אנחנו עושים הרבה פעילות סביב הנושא הזה. בעיקר סביב אוכלוסיות, אבל לא רק, בעצם לעזור להם לרכוש את אותן מיומנויות שחסרות. וגם לגבי מסגרת רגולטורית מיושנת, אנחנו מתחילים לבחון מה אפשר לעשות כדי לסייע בכל מה שאפשר שהחסם לא יהיה חסם רגולטורי.

יפעת, צריך לסכם. תודה.

לסיכום, כמו שקצת התייחסו פה לפני, היו בעבר מהפכות מידע, ואנחנו לא צופים עכשיו שינוי, לפחות מבחינתנו, שהוא ברמה שבאמת אנשים יפסיקו לעבוד. אנחנו מאמינים שהשינוי יהיה משמעותי והוא ישפיע וישנה את שיטת העבודה, והוא יחליף מקצועות, יעלים מקצועות קיימים, יצור מקצועות חדשים. אנחנו בעד ההטמעה של הטכנולוגיות, אנחנו חושבים שזה ייעל מאוד וישפר את שוק העבודה ואת התוצר במשק. אבל מה שאנחנו שמים עליו דגש כל הזמן, זה לשמור ולדאוג שאוכלוסיות שעומדות להיפלט משוק העבודה, אם הם לא יעברו איזושהי הכשרה והם לא יקבלו את הכישורים והמיומנויות, שהם לא יישארו בחוץ, וצריך להכשיר אותם אפילו בזמן שהם לא יגיעו למצב שהם יהיו מובטלות. אלה דברים שכן צריך לחשוב עליהם כבר עכשיו.

ואתם עושים את זה כבר או רק מבינים את זה כרגע בעצם?

אגיד בסוף שהיכולת שלנו מוגבלת בתקציב. כרגע התיעדוף שלנו הוא עובדים שלא עובדים או עובדים מקרה אוכלוסיות ששמים עליהם דגש גם אם הם עובדים וגם אם לא.

בסוף צריך ממשלה להניע תהליך אסטרטגי כזה. כלומר, דרג של שרים שצריך להתחיל ולהעביר תוכנית כזו.

- - - לגבי החלטה. הדבר הנוסף שאני חייבת לציין פה זה כולל לימודי STEM באנגלית, והמיומנויות - -

החינוך.

- - שזה לא רק אצלנו, זה חייב להתחיל כבר במשרד החינוך.

נכון. תודה רבה.

נמשיך ונעשה את זה יותר קצר – חמש דקות. זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. אתה אורח כבוד כאן, עבדתי איתך. דווקא בדיון הזה רציתי לתת קצת דגש אחר. יש לרשותך חמש דקות. אחרי זה נעבור לזווית של דיני עבודה שיכולה להיות מעניינת. יש כאן נציג של ההסתדרות, מי זה? אני מקווה שאתם לא מתכוונים להתחיל שביתה כללית במשק עם מה ששמעתם פה. מי זה?

אם אפשר נעשה שביתה.

כן. אתה יודע, מה שמצחיק אותי בימים אלה. נשמע אותך חמש דקות. ביקשנו במיוחד שתבוא, גם להיות ערניים, חלק מהדיון הוא על זה שאולי איגודי העובדים יצטרכו טיפה לחשוב מחדש על התפקיד שלהם ועל המקום שלהם במקום הזה. ולפניך יהיה עורך הדין יריב קסנר, שידבר על איך החוק מתייחס לדבר הזה, שבעצם הולך לשנות את כל יחסי העבודה. ואחרי זה יהיה בדקות ספורות, מה שמך שוב? אלעד דביר ממשרד הביטחון. זה בכלל יהיה טוב. וכמובן דוברים אחרונים עם כל אחד מהם. גם מייקרוסופט רצתה כאן להציג את הפעולות שמייקרוסופט עצמה עושה בשוק העבודה בישראל. ניתן לה את המקום הזה לאור העבודה החשובה שלהם.

נתחיל לרוץ כאן עם סבב של חמש דקות. זיו, בבקשה.

יפה. אדבר שתי דקות ואשאיר את השלוש הנותרות. אגב, דיון מרתק היום, בעיקר מגוון הדעות ומגוון האפור.

אני רושמת את זה. מחמאה מרשות החדשנות, אחרי שהייתי השרה שלכם. בבקשה זיו.

כפי שאת מכירה את התוכנית, המיקודים הראשונים שלה עמדו בעולמות של הון אנושי באקדמיה, חוקרים. המיקוד השני היה בהבטחת המסוגלות של ההייטק עצמו מבחינת משאבי האנוש שלו וההון האנושי שלו לקחת נתח ממה שקורה מסביבנו. ובאמת התהליך הזה של השפעה על שוק העבודה הרחב ועל מערכת החינוך, הם פרקים חדשים שעדיין לא נוספו בצורה פורמאלית ואנחנו עוסקים בהוספה שלהם בימים אלה.

מילה אחת שהיא חשובה – אנחנו מעורבים מאוד בשיח הבין-לאומי. שני פורומים משמעותיים מאוד שקורים סביבנו, האחד הוא פורום ייעודי בעולם של OECD, שנקרא AI Features ופורום שני בהובלתו של פרופ' יהושע בנג'ו, בריטי שבודק את ההשפעה של generative AI על העולם. אחד הפרקים בתוך הדבר הזה הוא הנושא של שוק העבודה. גם שם אנחנו מעורבים מאוד בפעילות. זהו.

וגם בפעילות שלכם. יש לכם את כל הצד הזה שאתם עוזרים בהטמעת טכנולוגיה בתעשייה בישראל. זה לא בדיוק הדיון של היום. אבל בזה אתם עושים עבודה חשובה מאוד.

בבקשה.

שלום, שמי יוסף גדליהו, מנהל מדיניות ממשלתית לבינה מלאכותית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הצטרפתי למשרד לפני מספר חודשים. אני מצטרף לזיו בתודות, הדיון חשוב, נושא חשוב מאוד ומשמעותי בכל מה שקשור למדיניות ממשלתית לבינה מלאכותית.

אני רוצה לעדכן שמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בהמשך היסטורי להחלטות הממשלה, שהוא מוביל את המדיניות הממשלתית בתחום, אנחנו עוסקים לאחרונה גם בהיערכות להשפעת הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. אנחנו מניעים עבודה לתוכנית משותפת ביחד עם משרד העבודה לעניין הזה. צפויה גם פגישת מנכ"לים בחודש הקרוב. אנחנו מקווים להתחיל להיערך.

אנחנו עוקבים כבר תקופה מקרוב אחרי המחקרים והדוחות הבין-לאומיים בנושא, אם זה ה-OECD, קרן המטבע העולמית ה-IMF, הבנק העולמי, ישנם גם פורומים ספציפיים לבינה מלאכותית שעוסקים בזה, את חלקם הזכיר זיו. אנחנו מכירים משם את האתגרים שעלו גם כאן היום בדיון. בגדול אני חושב באפשר לחלק אותם לשלושה: הראשון, החשש מאובדן של משרות כתוצאה מאוטומציה של משימות ומקצועות; השני, ואולי הוא העיקרי, הצורך בהתאמה של כישורי העובדים לשוק תעסוקה שמשלב בינה מלאכותית. השלישי, השפעות על השכר, על שוויון הזדמנויות בעבודה, ובין היתר לשים לב לאוכלוסיות מבוגרות ולאוכלוסיות שהאוריינות הטכנולוגית שלהם פחותה יותר.

לאחרונה גם גיבשנו במשרד סקירה פנימית מקיפה של מחקרים עדכניים בנושא. אנחנו מקווים לפרסם אותה בקרוב. היא משמשת אותנו כבסיס לתחילת העבודה בנושא ביחד עם משרד העבודה.

בגדול, ההמלצות הראשוניות שאנחנו חושבים עליהם כרגע, בשים לב למה שקורה בעולם, זה קודם לעשות איזשהו מחקר ייעודי לכלכלה הישראלית. לשים לב לאתגרים הייחודיים של הכלכלה הישראלית ולתעשייה, התעשייה הטכנולוגית והבינה המלאכותית המשמעותית שיש פה. התאמה של מערכת החינוך – כמובן בשיתוף פעולה עם משרד החינוך. והכשרות מקצועיות לעובדים שיושפעו, כולל איזושהי מעטפת ביטחון עבורם.

אולי אציין כהערת אגב, שמההתרשמות שלנו בשיח גם מקריאת הדוחות הבין-לאומיים, וגם מהמעורבות בפורמים כמו ה-OECD והפורום שהזכיר זיו, באמת השיח פחות נוטה כיום להיערכות ממשלתית לאובדן טוטאלי של משרות, ויותר מכוון כרגע – שוב, יכול להיות שיהיו שינויים תוך שנה, אנחנו יודעים שהדברים האלה טסים – לעולמות של התאמת הכישורים של העובדים לעולם שמשלב בין בינה מלאכותית לאנשים. מדובר באתגר גלובאלי, לכן אנחנו חלק מהשיח העולמי.

תודה רבה. אני גם מקווה שהדיון הזה יעלה על סדר היום את הנושא הזה בעבודה של כולכם. ואתה יודע שבממשלת ה"שינוי" העברנו החלטה של תוכנית לאומית בנושא ההייטק. היא כללה תוכנית דגל שלי ושל שרת החינוך שנקראה "הייטק קלאס" – להגביר את כישורי ה-STEM וההייטק לכל ילד במדינת ישראל בבית הספר. חבל מאוד שהתקצוב של התוכנית הזאת פסק בממשלה הזאת. אשמח שתעלה את זה שם. אני חושבת שאם יש משהו אחד שעליו אין בכלל מחלוקת, זה שצריך לתת דגש אדיר בעולמות החינוך, שהילדים שלנו יקבלו את הכלים שהם צריכים.

עכשיו נעבור לשמוע את נציגי תחום העבודה, לא יודעת אם זה בדיוק ככה. עורך דין קסנר, שותף וראש תחום הייטק הון וקרנות השקעה בפירון. חמש דקות לרשותך. ואחרי זה באמת יהיה מעניין אותי לשמוע את נציג ההסתדרות אם באמת חושבים על העולמות האלה או פשוט תעשו שביתה במשק. זה יהיה מעניין. באמת שזה שינוי שהוא מהותי, הוא תפיסתי. בבקשה.

תודה רבה שהזמנת אותי לפורום החשוב והמכובד הזה. אין ספק שיהיו לנושא של בינה מלאכותית השלכות שיחייבו התאמות חקיקתיות אם אנחנו רוצים לשמור גם על הערכים שלנו. בסוף, מכל מה שאני רואה פה וממה שדובר פה, אני בעיקר שם לב שאין כל כך מחלוקת על התוצאה הסופית. יש הרבה מחלוקת על השאלה, האם זה ייקח לנו שנה, חמש שנים, 20 או 15 שנה, וכמה נהיה ערוכים לדבר הזה. ובאמת, הרוב מתייחסים פה לסוגיית ההיערכות. אני לא חושב שיש מחלוקת על סוף הדרך, אני חושב שלרגולציה ולחקיקה יש תפקיד מפתח בזה שנהיה יותר ערוכים ויותר נוכל לקבל את השינוי הזה בצורה פחות קשה.

כבר היום דיני עבודה לא מתאימים כל כך למצב שיש לנו היום במשק. זאת אומרת, דיני העבודה שיש לנו היום במדינת ישראל לא מתייחסים עדיין למצבים כמן: עבודה מהבית, עבודה מחו"ל, כל מיני הגדרות של שעות נוספות או של תפקידים כמו בהייטק שדורשים זמינות במנעד רחב של שעות מצד אחד, מצד שני יש לנו גמישות כמעט מוחלטת של העובד לנהל את סדר יומו.

כאילו תיאורטית הטמעה של טכנולוגיות שלgenerative AI לעובד מסוים שתדרוש ממנו אולי פחות עבודה פיזית, אבל יותר זמינות. הוא יגיד למשל שזה הרעת תנאים, נכון?

זו אופציה אחת מיני רבות. אבל גם היום, המחוקק לא כל כך מתייחס לזה. יש לנו חוקים שנוצרו לפני 76 ו-74 שנים, והוא בעצם משאיר לבתי הדין לומר את דברם. ואז זה יוצר - - - קודם כל זה לאט, ב' – זה לא מומלץ וזה גם לא עקבי. בהקשר הזה אני חושב שדווקא חשוב שהמחוקק לא יפגר אחרי המהפכה המהירה מאוד הזאת כפי שהוא נהג בעבר.

ניגע בכמה דוגמאות קטנות, למשל הנושא של קבלה או גיוס של עובדים לעבודה. יכולה להיות לנו הטיה כלשהי שהיא הטיה שנובעת מזה שהכלי של הבינה המלאכותית שיש לנו, מתמקד בעובדים מסוימים. עובדים שאולי, לא יודע, מבחינתו ולפי החשיבה שלו, רק נשים או רק גברים מתאימים לתפקיד מסוים או הם יותר טובים לתפקיד מסוים ורק אם הם בגיל מסוים. זו צורת חשיבה שהיום בערכים שלנו היא לא מקובלת ובהחלט עשויה להיות לא חוקית. חשוב שתהיה רגולציה שתטפל גם בנושא הזה של האחריות, לשמור על ערכים, שהיום אנחנו רואים אותם כחלק בלתי נפרד מעולם העבודה.

עוד דוגמה, נניח שיהיה לי כלי של בינה מלאכותית שבמהלך ראיון מרחוק, בעצם מתיימר או ירצה לתת לי דרוג על כמה המרואיין אמין. למה? כי הוא כלי שלמד לקרוא שפת גוף או שפת פנים. אז האם אנחנו רוצים שכלי כזה ישתף את המידע שלו? אם הוא לא ישתף – איך הוא ילמד? אם הוא ישתף, אז אולי יש לנו פה בן אדם שנגזרה עליו אבטלה לנצח, כי הוא באותו כלי AI לדעתו, איננו אמין. זו סוגיה שצריך – שוב, יש פה נושא של אחריות ויש פה נושא של ערכים.

אם כבר אגב מדברים על ערכים, אז אם מחר בבוקר יש מפעל שהוא חושב שיש לו כלי AI שיכולים להוריד אחוזים, נניח 30%, 40% מכוח העבודה. אבל בצד שני הוא צריך לגייס עובדים לדברים אחרים, וכוח העבודה שהוא מוריד, אולי הוא כוח עבודה מאוד, נקרא לזה ותיק, בגילאים 45, 50 – אז לפני זה, כחלק מהליך, הוא יקבל תמריץ חיובי אם הוא ישאיר את כוח העבודה הקיים במקומות שבהם הוא צריך לגייס. שוב, זה כבר יותר בנושא של רגולציה, אבל זה משהו שנמצא בטווח שבין השינוי שמתרגש אלינו לעוצמת ההתאמה שלנו. זה משהו שיכול לרכך קצת את הדברים.

בנוסף, או למשל מה אנחנו נעשה אם יש לנו כלי AI שנמצא אצלנו כחלק מסביבת העבודה – דיברו פה קודם על מוקדים וכדומה – שפתאום משתמש בשפה לא הולמת כלפי אנשים בסביבת העבודה או אפילו רעילה. אז על מי האחריות? על מי שנתן את הכלי? עלי כמעסיק? היום למשל, אם אני מגייס עובד, בסוף כל האחריות עלי. אנחנו רוצים שיתחיל איזשהו מרוץ ואולי זה נכון, היום יש תחומים בדיני עבודה שבהם יש שני גופים שאחראים. למשל, מי שמעסיק עובדים שהם בתחום של כוח אדם, דוגמת ניקיון וכולי, האחריות במידה רבה מאוד היא גם על המשתמש שיש לו חובת פיקוח וגם על המעסיק האמיתי, זה שהוא אצלו אותו עובד כוח אדם מועסק וממנו הוא מקבל תלוש שכר וכולי. יכול להיות שגם כאן, נידרש לאיזושהי כפילות מסוימת של אחריות, רק כדי לא להגיע למקומות שהיום, מאוד קל לנו לנתר אותם כמו סביבת עבודה וכולי.

צריך לסיים. רק אגיד שאתה מעלה כאן הרבה סוגיות שחלקן צריכות ואמורות לבוא לידי ביטוי בכללי הרגולציה והאתיקה. והסוגיות שאנחנו עוסקים בהם גם בדיון הזה, הם עוסקים בהיבטים טיפה ארגוניים אפילו, שידבר עליהם נציג ההסתדרות שפתאום מפעל שלם עובר אוטומטיזציה וכולי. כך שיוכלו לשאול שאלות של עבודה מאורגנת.

חצי דקה ובאמת רציתי לסיים עם העבודה המאורגנת. לא אכנס עכשיו לנושא של פרטיות, למרות שברור שיש לנו פה היבטים כבדי משקל וכולי. אומר שבעבר, אני חושב שאם יש פה הזדמנות פז למחוקק כן ללכת קדימה, יש פה הזדמנות פז גם לארגוני עובדים וגם לארגוני מעסיקים שבסופו של דבר אנחנו יודעים שכל פעם שיש שינוי כזה במקום, אנחנו זוכרים את זה מתחילת שנות ה-90 כשהגיעו המחשבים האישיים, אז יש הזדמנות פז לבוא ו - - - ברור לנו שלא נוכל להתחמק משינויים טכנולוגיים אם אנחנו חיים בעולם גלובאלי, אז לעשות את הדברים בשיתוף. תודה רבה.

תודה רבה. נציג ההסתדרות, חמש דקות לרשותך. ואחריו נציג משרד הביטחון. ואז ניתן סבב של דקה. אני מבינה שהרבה רוצים לומר מילים ממש בודדות. יש לנו חמישה כאלה ונסיים. תודה על הסבלנות, זה דיון ארוך מהדיונים הטיפוסיים. אבל הנושא הוא מעמיק ומשמעותי. בבקשה.

יש הרבה מאמרים שמדברים על זה שאיגודי עובדים צריכים לחשוב על תפקידם בעולם של המהפכה הזאת. רציתי לשמוע ממך איך הדברים, אם הם עולים על השולחן שלכם.

צוהריים טובים, תודה על ההזמנה, שמי יקי חלוצי, אני עומד בראש איגוד לעובדי טכנולוגיות מידע ושירותי תקשורת. אנחנו שמחים על הדיון החשוב הזה, אנחנו חושבים שיש משמעות גדולה מאוד למה שמתפתח – תכף אגיד את זה כאן ועכשיו, זאת אומרת שאנחנו כבר מתמודדים עם כל מיני היבטים של כניסה של כלים של בינה מלאכותית לתוך עולם העבודה, לא רק בהיבט של החלפת עובדים, אלא גם בהיבט של מערכת יחסי העבודה.

אנחנו פנימית במישור האסטרטגי וגם במישור המטא-אסטרטגי, יחד עם איגודים מקצועיים שותפים שלנו בעולם, כן עוסקים בתחום הזה. השורה התחתונה שלי תהיה שדווקא שיתופי הפעולה והשולחנות העגולים עם המעסיקים, עם המדינה, יכולים להיות כלי להאצה ולהערכות.

ככה בשביל הספורט, לקראת הדיון הזה, ביקשתי מ- ChatGPTלכתוב מכתב זימון לשימוע. יצא לא רע. יצא מכתב בסך הכול טוב. וצריך לומר, זה מעלה מספר סוגיות. הסוגיה המרכזית שכולם התייחסו אליה כאן זה אובדן המשרות. ובהחלט, המכתב הזה יכול להחליף את המנהל של העובד, הוא יכול להחליף את העורך דין שכותב את המכתב. אבל לא רק. יש פה גם סוגיה מוסרית. כניסה של כלים שקשורים ל-AI בהיבט של הערכה ומדידה של עובדים ואפילו ניהול של עובדים, בסופו של דבר, מי שכותב את האלגוריתמים של אותם כלים להערכה ומדידה, הוא זה שקובע את תרבות הניהול החדשה. וזו סוגיה בפני עצמה שאנחנו נדרשים אליה.

הוזכרה פה הסוגיה של הפרטיות ושל העברת המידע. לדוגמה, תיקחו מוקדי טלפון ברחבי העולם, בארץ זה קצת פחות קיים כי אנחנו לא מדינה דוברת אנגלית, יש כללים של - - - השיחה המוקלטת הזאת לטובת הבקרה ושיפור השירות, היא כבר הפכה להיות למצלמת וידאו שמסתכלת על העובד נותן השירות במהלך נתינת השירות. היא מכניסה את המידע תוך כדי השיחה עם הלקוח שמקבל שירות, ובעצם נותנת הערכה ומדידה על פי בסיס הקול, על בסיס הבעות הפנים. תיקחו את כל הדבר הזה ותכניסו שוב לתוך שאלה של הערכה ומדידה ושאלה מוסרית, וגם שאלה של פרטיותו של אותו עובד – אנחנו מקבלים פה אינספור דברים שנמצאים כבר כאן עכשיו על השולחן שלנו.

צריך לומר – בינה מלאכותית ובכלל כל התקדמות הטכנולוגיה הזאת, נמצאת כבר בתוך מערכת יחסי העבודה בארצות הברית. הוזכרה פה מקודם השביתה של התסריטאים והבימאים. אגב, השביתה הזאת הסתיימה בהסכם. ההסכם הזה מסדיר דברים שקשורים לזכויות יוצרים בתוך מערכת יחסי העבודה של תסריטאים ושחקנים במסגרת השימוש בבינה מלאכותית. וגם אצלנו בארץ, הסדרה של עבודה מהבית, הסדרה של מנגנוני פרטיות כאלה ואחרים שנמצאים בתוך ההסכמים הקיבוציים. זה משהו שאנחנו מתחילים לראות אותו בתוך מערכת יחסי העבודה והיא נמצאת.

אחזור לשורה התחתונה של רגע שנייה לאסוף את המסקנות של הדברים: מבחינתנו אנחנו רוצים להציע שולחן עגול. השולחן העגול הזה - -

נכון, שולחן עגול, צריך עבודה ממשלתית שאתם באמת תהיו שחקן בתוכה.

- - צריך לכלול את המדינה, הוא צריך לכלול את ארגוני המעסיקים שאני לא רואה אותם כאן. אסיים. תודה לך.

תודה לך. תודה שבאת. אלעד דביר, רע"ן בינה מבצעית במשרד הביטחון. זה לא בינה מלאכותית, זאת בינה מבצעית.

זה בינה מלאכותית. עניין של תקנים כנראה. בינה מלאכותית במשרד הביטחון. אני מתעסק בבינה מלאכותית בחמש השנים האחרונות בצה"ל, ואני אכן רואה תמורות מסוימות במשרד הביטחון. הדגש הוא פה כמו שאמרו פה קודם, על מעבר של התפקידנים מכאלה שמבצעים פעולות חזרתיות או רפטטיביות לכאלה שהם מקבלי החלטות. אנחנו לא מייתרים את הבן אדם בקצה, אלא הופכים אותו למקבל החלטות. המשמעות היא שהוא צריך לדעת יותר על איך המכונה עובדת ועל סמך מה היא מקבלת את ההחלטות, כדי לקבל על בסיס זה החלטות טובות יותר. יש אזורים שבהם יש ממש - - -

זה מעניין, הוא הופך למין בקר של העבודה.

נכון, הוא הופך למין בקר של העבודה. זה נותן לו יכולות אחרות, ולדעתי גם יותר מעניינות ממה שהיה לו קודם. זה בדרך כלל מה שקורה. אפשר לראות דוגמה למהפכה באמ"ן, אגב באזורים היותר טכנולוגיים, שם קורות המהפכות היותר גדולות. באמ"ן אפשר לראות שהבינו מתישהו שיש בעיה של מחסום שפה. הסיפור הזה של ערבית זה משהו שהוא יקר מאוד. קשה לייצר כאלה לאורך זמן. ולכן הבינו שצריך להכניס בינה מלאכותית כבר לפני כמה שנים לעולמות השפה. לקחו את אותם אנשים דוברי שפה, הפכו את הקורסים לקורסים לתפקידנים דווקא בשפת העברית. זאת אומרת, הקטינו את כמות דוברי השפה, הגדילו את כמות דוברי העברית, ולימדו אותם יותר על איך לאחזר מידע, מה זהPrecision , מה זה recall, במובני בינה מלאכותית. המודל בסוף מוציא להם את הנתונים כדי שיבינו על סמך מה המודל קיבל את ההחלטה, וישפרו את עצמם ואת השאילתות ואת המודלים בקצה. זאת מהפכה שקרתה באמ"ן, היא לא קורית בהרבה מקומות.

בוא נתרגם – כאילו פחות אנשים שיודעים ערבית. ובעצם הם נעזרים בטכנולוגיה בשביל המחקר, בשביל איסוף המודיעין.

נכון. ואנשים מתעסקים יותר בלהבין את העולם המודיעיני שלהם, פחות את השפה, אלא יותר את העולם המודיעיני ואת התמורות בעולם הזה. ולהבין יותר טכנולוגיה. זה ממש הכשרות שעשינו בהם שינויים בשנים האחרונות וזה מה שקורה היום. אגב, נשארו דוברי ערבית ויישארו לעד דוברי ערבית, לתמוך בכל מיני דברים קצת יותר מורכבים. המטרה היא להקטין. ולא מקטינים את כוח האדם בכלל, הסך הכול נשאר אותו דבר. המטרה היא לעשות יותר ולמצות יותר מודיעין עם אותו כוח אדם.

הסיפור של generative AI לא מספיק חזק בצה"ל מהסיבה הפשוטה שסיפור השפה הוא עדיין מחסום אצלנו. השפות שמעניינות אותנו הם לא השפות שמעניינות בחוץ. זאת גם אחת הסיבות שאנחנו עובדים עם רשות החדשנות על התוכנית הלאומית. אני מקווה שבשנתיים הקרובות זה ישתנה. ולכן אנחנו רק באזורים שהם לא מסווגים כרגע עובדים בעיקר עם מודל השפה. בעולמות של גיוס כוח אדם או אפילו עכשיו במלחמה, כתבנו מודל ראשוני שלוקח ומתאים מילואימניקים וקורות חיים שלהם, למול התפקידים שפתוחים בצה"ל. משהו שהוא יחסית פשוט עם מה שקיים היום. מתחילים לעשות את זה עכשיו כי מבינים שלא מנצלים כמו שצריך את כוח האדם של המילואים.

השלב הבא שעובדים עליו זה היכולת לעשות מיון יותר טוב לתפקידים בכירים. - - - עם אנשי כוח האדם בצה"ל. אלה אזורים יותר רכים שאולי כדאי להתחיל בהם בבינה מלאכותית. כמו שאמרתי קודם, הסיפור של סיווג המידע והתמיכה בשפות שלנו מקשה על generative AI. אנחנו כן מתחילים לעבוד עם מודלי שפה בתוך הארגון, עם תרגום מאנגלית לעברית וכולי. אבל זה לא קורה מספיק.

יש עוד סיפור אצלנו בצה"ל שהוא ייעודי, בסוף כוח האדם בצה"ל הוא זול. כוח האדם חובה. ולכן גם קשה למצוא בחלק מהמקרים תמריצים כלכליים חזקים בשביל להחליף את אותם אנשים. ולכן הדבר הזה קורה יותר לאט.

הסיפור של מקצועות התוכנה בצה"ל נותן צ'יפ בשנתיים האחרונות יותר גדול לחוקרי בינה מלאכותית על חשבון מתכנתים רגילים. לדעתי הדבר הזה ילך ויתגבר. רובוטיקה זה תחום משמעותי שנכנס בשנתיים האחרונות לצה"ל. אגב, בגלל אותו אזור מסוכנות שדיבר עליו תומר סיימון, מסוכן מלוכלך וכולי – אצלנו זה בגלל האזור המסוכן. יש הרבה אזורים שהיינו רוצים להכניס רובוטיקה ולא בן אדם בקצה, להקטין את הסיכון לחיילים.

לסיכום, אני חושב שיש תמורות במשרד הביטחון ויהיו תמורות משמעותיות בשנים הקרובות. הם תהיינה נמוכות יותר מהתעשייה. וצה"ל בסוף יצטרך ליצור מקצועות חדשים כמו שהוא עושה היום ולשנות את ההכשרות הקיימות לאור ההתפתחויות האלה. אגב, ראינו ב-7 באוקטובר מה קורה כשמסתמכים רק על טכנולוגיה. ככה שאנחנו מבינים שלא הולכים להסתמך רק על טכנולוגיה, אלא רק לצד אנשים. לצד מקבלי החלטות. ואנחנו עושים גם הרבה מאוד הכשרות בתוך משרד הביטחון. עשינו כבר אחת כזו, עושים עוד אחת השנה, בשביל ללמד מנהלים בכלל על פוטנציאל הבינה המלאכותית ומה אפשר לעשות עם הדבר הזה. הבשורה הזאת לא הגיעה למספיק אנשים בצה"ל. אנחנו עושים כזאת הכשרה גם לבכירים וגם למנהלים זוטרים יותר בשביל לשנות את המציאות הזאת.

תודה רבה. מעניין מאוד. תודה שבאת. ואתה יודע, לצערנו הצבא צריך חיילים עכשיו ולא רק טכנולוגיה. חבל שלא היית גם בדיון הקודם שהיה מאוד מעניין לגבי האתגרים האסטרטגיים מבחינת היתרון הטכנולוגי הביטחוני שיש לישראל, שגם התחרות בו הופכת לקשה.

דוברים אחרונים. פתאום הבנתי שיש נציג של משרד החינוך. מירב זרביב, את מה שנקרא "מצטנעת". כמה דקות בודדות. זה לא דיון על החינוך עכשיו לבינה מלאכותית ואיך משרד החינוך שעושה הרבה מאוד דברים כדי להיעזר בבינה מלאכותית כדי ללמד, זה לא הדיון. זה רק לגבי איך אתם רואים את השינויים בעולם התעסוקה. אתם מודעים לזה, לא מודעים לזה. אני מקווה שהדיון הזה חידש. בבקשה.

אנחנו מאוד מאוד מודעים לשינויים בעולם התעסוקה בעקבות הבינה המלאכותית, בעיקר בעולם של שוק ההייטק, בטח בעולמות האינטלקטואלים שמושפעים, ש-30% מהעובדים במשק הולכים להיות מושפעים ממנה באופן רדיקלי מאוד. בפן של מוכנות, אנחנו עסוקים בארבעת הממדים של ה-OECD, בעולמות החדשנות, בעולמות של ההון האנושי, בעולמות של הרגולציה וגם בעולמות של התשתיות. בארבעת התחומים האלה אנחנו כבר מעל שבע שנים עסוקים בניסויי בינה מלאכותית. עוד בתפקיד הקודם שלי, כבר ב-2017, הקמנו את המעבדה לבינה מלאכותית בחינוך. השקענו בכל העולמות של רובוטים חברתיים במערכת, בשיתופי פעולה עם האקדמיה, יחד עם מפא"ת. עשינו הרבה מאוד עבודה בללמוד איך הבינה המלאכותית משפיעה על הכיתה. אני חייבת לומר שבהתחלה היינו עסוקים מאוד בתלמידים, העולם של הבינה המלאכותית ישפיע מאוד על תלמידים. ולאט לאט הבנו שהתלמידים זה לא הנושא, כי התלמידים די מהר ובקלות עבדו איתנו וכל ההיבט של המחויבות של התלמידים היה מעמיק מאוד ונכון מאוד. האתגר המרכזי מבחינתנו היה המורים.

המורים?

לגמרי. המורים. זה האתגר המרכזי.

אולי אפשר כמו ביפן. איך זה היה? במקום כמרים במקדשים שלהם. כי זה באמת כל כך קריטי, אני לא מפסיקה לשמוע את זה. מורים למדעים, מורים לטכנולוגיה, פשוט אין.

גם ההיבט של המחסור במורים, גם בהיבט של גיל המורים והאוריינות הדיגיטלית של מורים. הכשירות של בינה מלאכותית של מורים ומתוך זה הכשירות של הבינה המלאכותית. זאת אומרת שאיכות מערכת החינוך היא כאיכות מוריה.

אבל האם אתם יושבים על התוכניות של החינוך כבר? יושבים כאן אנשים, וכולנו מבינים שהכישורים שתלמידים צריכים לקבל בבית הספר משתנים. כישורי גמישות, חשיבה יצירתית, אדפטציה לשינויים. לקבל כלים כדי להסתגל לעולם עבודה משתנה. איפה זה בא לידי ביטוי בתוכנית הלימוד?

ממש היום יש לי דיון אצל השר בהיבט הזה. כתבנו את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בחינוך, נשמח להציג אותה בחודש הבא. באונסק"ו השנה הצגנו, ואונסק"ו התעניינו מאוד בהיבט של המחקר ופיתוח בחינוך שעשינו בשנים האחרונות, ובעיקר בעולמות ה-generative AI מאז שה-AI פרץ לתוך מערכת החינוך. אנחנו נמצאים בבחינות בגרות מבוססות בינה מלאכותית. קורסים ממירי בגרות שכבר בנינו השנה, שהם ממירי בינה מלאכותית. הגדרנו את כשירות הבינה המלאכותית במערכת – גם למורים וגם לתלמידים. אנחנו נמצאים לפני כניסה של כל הכשירות הזאת לכל תחומי הדעת. השנה עשינו את זה במקצועות ההומניסטיקה, וזה ייכנס לתוך התהליך של הבגרות הגמישה. זה מעסיק אותנו מאוד. בעולם של החינוך הטכנולוגי, זה עוד יותר מעסיק אותי. אני אחראית על התוכנית של הון אנושי להייטק. והתמקדנו - - -

מה מצבה של תוכנית ה'הייטק קלאס' המפרפרת? תוכנית שהייתה אמורה להיות כבר בשנה השלישית ליישום שלה ולהתפרס. אני לא יודעת אם את מכירה אותה, אבל היא יצאה לדרך.

אני מכירה אותה. למרות שהיא לא הייתה מתוקצבת השנה, נכנסתי לתפקיד ותקצבתי אותה.

זו לא אשמתך שהיא לא מתוקצבת, זה סדרי עדיפויות משובשים של ממשלה, וסליחה שאני טיפה תוקפנית, אבל זה מרגיז אותי. השקענו בזה כל כך הרבה עבודה, כל כך הרבה, אני ושרת החינוך, כדי שבמקום לחמניות ושוקו בקייטנות למדעים, ילדי ישראל ילמדו בבית ספר מכיתה א' את המקצועות האלה.

אני צריכה לסיים, נעשה דיון על הדברים. תודה רבה. בואו נקשיב לנציג של אוניברסיטת בן גוריון ויש לו דקה. ואחריו נועם ממייקרוסופט ואביב מ-OneAI. נסיים בזה.

בבקשה.

רציתי להעלות נקודה שנגעו בה גם עורך הדין קסנר וגם יפעת, אחד מהדברים שכבר אנחנו רואים שה-AI משפיע עליו זה הנושא של העסקת עובדים וספציפית מיון קורות חיים. זה יוצר בעיה בעיקר באוכלוסיות שסובלות מתת-ייצוג במאגרי המידע הקיימים. דוגמה לזה אפשר לראות – חברת אמזון בזמנו ניסתה למכן את תהליך מיון קורות החיים שלהם, וכתוצאה מזה מדעניות זוכות פרס מק'ארתור נדחו בגלל שהיה להם את המילה "female" בקורות החיים שלהם. מחקר שלי ספציפית עוסק בזה ומראה שיש בעיה נוספת שהיא שאם אני מניח שהמשחק - - - מסודר נגדי, אני פחות אטה להגיש מועמדות למשרות האלה. יש הרבה במחקר, לא אצליח להכניס אותו בדקה.

מה שכן, רגולציה חיצונית כמו שהציעו פה היא כלי פחות אפקטיבי, בגלל שהמערכות הלומדות מתאימות את עצמן. למשל, במקום לעשות אפליה על בסיס גזע, אני יכול לעשות אפליה על בסיס מקום מגורים ובית ספר שלמדתי בו ולהגיע ל-95%, 98% התאמה בין הדברים.

הדרך הנכונה לטפל בבעיה הזאת היא על ידי שיפור הגישה לשוק העבודה של אוכלוסיות שמיוצגות ביתר, בין אם זה על ידי ירידי תעסוקה או הכנות מקצועיות לגבי איך אני מגיש מועמדות למשרה מסוג כזה וכזה.

עוד פעם, זה צד של הדיון, אבל זה לא מוקד הדיון היום. אני מצטערת שאני חותכת אותך. נעשה את הדיון הזה, זה לא איך, זה משתנה, אלא מה זה יעשה לעבודות? כמה עבודות תהיינה? את הדיונים על הרגולציה ועל ההטיות וכולי, זה נראה לי במקום אחר.

זה משמעותי כי זו בעיה שקיימת היום ואפשר לפתח מדיניות כלפיה היום, לא בעוד חמש שנים.

נכון, את הכול צריך לעשות היום. תודה רבה. הדוברת הבאה.

נעים מאוד, נועה גבעון מנהלת קשרי ממשל במיקרוסופט ישראל.

סליחה שאני קשוחה, מבזק, כי אנשים פה כיבדו וחרגנו מאוד.

אגיד שהיה כאן דיון חשוב מאוד. הדיון התחלק לשתי סוגיות, לטווח הארוך ולטווח הקצר. לטווח הארוך שמענו פה מספר דעות, חלקן נטו יותר להזדמנויות, חלקן דיברו יותר על הסכנות. אבל לטווח הבינוני, הדעה הייתה יותר ממוקדת ויציבה. אני חושבת שנציגת משרד העבודה, יפעת סיטרואן, מיצתה אותה כשהיא אמרה שה-AI לא יחליף במיידי את העובדים, אלא עובדים עם אוריינות AI וכישורי AI יחליפו עובדים נעדרי כישורים כאלה. ובנושא הזה, אנחנו במייקרוסופט מאוד ממוקדים דרך קורסים והכשרות למגוון קהלים מגוונים – לא אפרט אותם כרגע – דרך הפעילות הפילנטרופית שלנו ועוד. יש לנו בשביל הפעילות הזאת הרבה משאבים, לאו דווקא כספיים, אם זה התשתית הטכנולוגית, אם זה היצע הקורסים האינסופי של לינקדין, אם זה ההון האנושי של המומחים שלנו. אבל עדיין, אם אני אציג לכם, לו היה הזמן והייתי מציגה לכם את המספרים של האנשים שאנחנו מגיעים אליהם בכל הפעילות הזאת, המספרים שלנו, ואני אומרת את זה במלוא הכנות – לא כל כך מרשימים. לא כל כך מרשימים כי אנחנו כאן צוות בטוחות שללא שותף לאומי לנושא הזה, לא נצליח להיות כישוריים.

מהצד העסקי של חברה מסחרית, ברור לנו שאנחנו זקוקים לגוף ממשלתי שיביט על הפעילות הזאת באופן הוליסטי, שינהל את האופרציה וידע לתעדף את הצרכים ויאפשר לנו לבצע את מה שאנחנו טובים ורוצים להיות שותפים בו. אז אם להיות מאוד פרקטי, וזו השורה האחרונה – נשמח מאוד לשתף פעולה עם הגופים שכבר יושבים, עם הגופים הממשלתיים, החל ממשרד החינוך ובואכה משרד העבודה, ולחשוב ביחד על השותפות הזאת, כי ברור לנו שזו צריכה להיות שותפות ציבורית, עסקית בנושא הזה. זהו.

תודה רבה. הדוברת מ-OneAI?

זה דובר.

אביב, אני מצטערת לכל שם יש נושא השם ונושאת השם. בבקשה.

שלום, שמי אביב, אני סמנכ"ל מוצר בחברת הסטארט-אפ OneAI וחבר בפורום ההייטק. אנחנו כ"סטארטאפיסטים" בצד של ההזדמנות. בינה מלאכותית תפתח מקצועות חדשים והזדמנות לאנשים חדשים להיכנס לשוק העבודה, בדגש דווקא על מגזרים שהרבה פעמים לא משולבים בהייטק, בדגש על פריפריה, מגזר ערבי, חרדים. אנחנו ב-OneAI פתחנו מחלקת תיוג שזה מחלקה של אנשים שמאמנים את ה-AI. העסקנו בה אנשים מהמון רקעים, סטודנטים, אמהות חד-הוריות, אנשים מהפריפריה. זה באמת פתח הזדמנות מדהימה למקצוע חדש. עם זאת יש גם סיכונים, ברור לנו שה-AI הולך להחליף חלק מכוח האדם במקצועות בהם העבודה בעיקר ברורה וחזרתית. לדוגמה בשנות ה-60 המרכזניות הידניות הוחלפו תוך כמה שנים וזה ביטל למעלה ממיליון משרות.

מי שנפגע מההתקדמות הטכנולוגית הוא מי שימצא את עצמו מאחור. כלומר, אם ניתן הכשרה מספקת לאנשים במדינה, בייחוד מכל קצוות התעסוקה ומהפריפריה, נכשיר אנשים לעולם החדש ונוכל לתפוס את ההזדמנות וזה חשוב מאוד.

בן גוריון מוזכר בציטוט בחומר הרקע: טכנולוגיות מתקדמות יאפשרו לעובד היחיד המשתמש בטכנולוגיה עילית לבצע פעולות הדורשות כעת פי עשר עובדים. זה ציטוט של בן גוריון מ-1969 והוא מודע לחשיבות של ההתערבות הממשלתית בנושא, בעיקר בהכשרות. איך באמת עושים את זה? סבסוד ועידוד קורסי הכשרה למקצועות רלוונטיים לעולם ה-AI – זה חשוב מאוד ושוב בעיקר בפריפריה ומרכזים שלא משולבים היום בתעשייה או משולבים פחות. ענקי הנבטה לסטארטאפים רלוונטיים, בעיקר לאור המגמה הגלובאלית והירידה בהשקעות הון סיכון, אנחנו חייבים להישאר מקדימה גם בזה. סבסוד של שילוב עובדים מהפריפריה, הזכיר גם עמיתי עורך הדין קסנר על איך עולם ההעסקה מתמודד עם עבודה מרחוק. לדוגמה היום גם חברה שמעסיקה אנשים מהפריפריה, תופסים את המרכז של החברה כמקום שבו נמצאים המשרדים. אם אנחנו נשנה את זה וניתן מענקי סבסוד להעסקת עובדים מהפריפריה גם מרחוק, אז אנחנו נוכל להתאים את עצמנו לעולם העבודה החדש ולשלב הרבה יותר עובדים ממקומות שפחות משולבים היום. וגם השקעה בלימודי ליבה, שזה חשוב מאוד. התלמידים שלנו כשיגדלו יוכלו להשתלב בעולם העבודה, גם כשהוא ישתנה, אם הם ילמדו פתרון בעיות ולימודי ליבה.

תודה רבה. אני רואה שהדברים מתחילים להיות טיפה רפטטיביים גם בדיון. אכן חשובים מאוד. נעבור לסיכום. תודה רבה וגדולה - - -

אפשר 30 שניות?

אתה כאן? חיפשתי אותך. בבקשה.

ניל נמיר מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח. למרות חילוקי הדעות ששמענו לטווח הביניים, את הזכרת בהתחלה על הכישורים שנצטרך לטווח הארוך – יש דברים שאנחנו יודעים בוודאות לטווח ארוך. אנחנו יודעים שנצטרך פחות נהגים, אנחנו יודעים שנצטרך יותר עובדי גריאטריה בגלל ש-AI ישפר את אורח החיים. ולכן לפי דעתי צריך מבוגר אחראי שלא דיברנו עליו בכלל, שמישהו בממשלה ייתן הכוונה לאיזה מקצועות ייפתחו ויגדלו ואיזה מקצועות לא ילכו. היום המון אנשים מקבלים הכשרות להיות נהגים שלא יצטרכו אותם בעוד 20 שנה. לעומת זאת, כשאני אם ירצה ה' אגיע לגיל 86 בעוד 20 שנה, לא יהיו מספיק עובדים גריאטריים לטפל בי. וצריכים מישהו בממשלה שיטפל בזה וייתן לזה הכוונה.

נכון. תודה.

אני רק רוצה להתייחס למה שהוא אמר, אנחנו במשרד העבודה מתעסקים עם זה כבר כמה שנים, ויש לנו אתר שמונגש לפרט, הוא לא מספיק מפורסם, אתר שנקרא 'עבודטא'.

יפעת, הדגש שלו זה מה הטכנולוגיה תוציא. הוא כן דיבר גם בהיבטי הטכנולוגיה.

אוקיי, אני רק אומרת שמבחינת מידע, הוא מונגש לציבור, הציבור לא מכיר, אבל המידע מונגש.

תודה.

נסכם – תודה רבה לכל הדוברים על הדיון החשוב מאוד הזה. כמו שאני מקווה שהתרשמתם, זה לא עוד דיון שוטף, אלא זה נושא שמחייב מחשבה ומערב הרבה מאוד סוגיות של שאלות חברתיות, שאלות אפילו פילוסופיות, כלכליות, שאלות של צדק חלוקתי. וזהו דיון שנוגע בבסיס של החברה ובזהות האישית של "מהו עובד". נושא הבינה המלאכותית נודע בכל תחומי החיים וחייבים להתכונן גם להיבט הזה שהוא טומן בחובו.

שמענו בדיון הזה שתי אסכולות ביחס להערכה בשאלה: מה יהיה עתיד העבודה בעידן הבינה המלאכותית. שמענו את הגישה, לא אני כניתי אותה, אבל בואו נכנה אותה אפוקליפטית יותר, החייזרים כבר כאן, זהו סוף העידן שבו אנחנו היצורים הכי אינטליגנטיים שקיימים. אסכולה שאומרת שמה שיקרה בעולם התעסוקה איננו דומה למהפכה התעשייתית; שהבינה המלאכותית תייצר אבטלה טכנולוגית משמעותית ושחייבים להיערך לעולם כזה ולמשמעות הכלכליות של זה, לרבות תשלום הכנסה אוניברסלית.

מנגד יש גישה שרואה בבינה המלאכותית כוח משלים לעובדים האנושיים שאולי תחליף היבטים מסוימים בעבודה, אבל באותה המידה תייצר מקצועות חדשים ואחרים ככלי עזר שתגביר את הפרודוקטיביות.

כך או כך, שמענו כאן את התחלת הנתונים מטעם בנק ישראל ומשרד העבודה, שבעצם ציטטו את דוח קרן המטבע ומזהירים בצורה ברורה כי בהינתן לרמת החשיפה של שוק העבודה במדינת ישראל היום, רמת המוכנות של המשק לאתגרים האלה, היא לא גבוהה דיה. כך או כך גם הבנו שעל הממשלה מוטל תפקיד באירוע הזה והיא לא יכולה לצפות בו מהצד.

ולכן, הוועדה מנצלת את הבמה הזאת ואת הדיון החשוב הזה, כדי לקרוא מפה לממשלה לפעול באופן הבא: לגבש אסטרטגיה ממשלתית לאומית בתחום ה-AI כדי לוודא שמדינת ישראל תוכל להשפיע על העיצום ועל ההתפתחות של התפתחות הטכנולוגיות בתחום ה-generative AI על עולם התעסוקה. א' –על הממשלה במסגרת התוכנית שהיא תגבש לכלול התייחסות למשמעויות התעסוקתיות שיש לפריצה הטכנולוגית של בינה מלאכותית על משלחי היד במדינת ישראל. ב' – לבדוק את המשמעויות הכלכליות שיהיו לפריצה הזו על הכלכלה בישראל. ג' – לבדוק את המשמעויות שיכולות להיות לעניין הזה על תעשיית ההייטק בישראל, ברקע הצורך לשמור על מעמדה של ישראל בעולם הזה. ד' – לבחון את רמת החשיפה הספציפית של ישראל ומוכנותה לשינויים האמורים בעולם התעסוקה הזאת לאור מאפייני התעסוקה, פילוח העובדים בישראל, ומאפייני תעשיית ההייטק.

ה' – על הממשלה להכין תוכנית לאומית להגברת המוכנות של המשק לשינוי הזה בהיבטי תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, הכשרות לעובדים קיימים ועובדים עתידיים, מחקר, חדשנות ומה ההשפעה שצריכה להיות על זה על הרגולציה. ו' – על הממשלה לבחון את היערכות מערכת החינוך בישראל לעידן הזה. מה הם הכישורים שהתלמידים של היום יידרשו כדור העובדים העתידי, בדגש על חשיבה יצירתית, יכולת למידה עצמאית, גמישות ועוד. יש לפעול באופן אקטיבי בתוכנית עם יעדים לשיפור איכות החינוך והאוריינות הדיגיטלית בישראל. ז' – החלטת הממשלה צריכה לבדוק – בעיני לא פחות – את התרחישים השונים שצפויים ביחס להיערכות התקציבית והפיסקאלית של הממשלה לאירוע הזה. בעידן כזה שצפוי לייצר גם כן קיטוב בהכנסות, הגברת חוסר השוויון, הדברים האלו יעלו שאלות בנוגע להמשך המיסוי, האם הוא יכול להיות אותו הדבר בעולם החדש? איך תיראה חלוקת המשאבים הציבוריים במדינה הזאת? האם יש מקום להכניס תוכנית מגרה כגון הכנסה אוניברסלית שהוצעה כאן, אל מול חלופות אחרות שהציג כאן למשל מולי, של שירות ציבורי מוגבר ותמיכה ממשלתית מוגברת? הדברים האלה צריכים להיבחן לעומק. ח' – לאור גודל האתגרים, הממשלה חייבת לבחון את הסיכונים ואת ההשקעות שהיא צריכה להיות שותפה להם. ט' – כמובן, להבטיח יישום בפועל של רפורמות מבניות שחייבות להיות כרגע.

לצורך הכנת התוכנית הממשלתית על ראש הממשלה להקים בהקדם, צוות ממשלתי בשיתוף של כמעט כל הגורמים שדיברו כאן, ביחד עם השוק הפרטי, שיבחנו את הסוגיות ועל בסיס המלצותיהם תגובש האסטרטגיה הממשלתית הנדרשת. וכמובן, בעולם התעסוקה, אני לא הייתי מחכה, וכבר מעמיקה ומתקצבת את ההכשרות לעובדים קיימים וחדשים ושילוב בתוכניות של עובדים קיימים ועובדים עתידיים בכל התחומים וההיבטים שדיברנו בהם.

לבחון בנוסף גם את התפקיד של איגודי עובדים בעולם החדש הזה שיכול לבוא אלינו לפי חלופות מסוימות. ואני קוראת מכאן, נקודה אחרונה, אבל בעיני הכי חשובה: לחדש את התקצוב ללימודי ה-STEM, האנגלית, תוכנית ה'הייטק קלאס' כמו שקראנו לה, שהעלתה לראש סדר העדיפויות של הממשלה, בממשלת השינוי של להשקיע בילדים. וכמובן, בכוח החינוך ובמורים שחסרים.

תודה רבה, אני מקווה שהדיון הזה היה חשוב ומעניין. ותודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:18.