פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



61
ועדת הכלכלה
07/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 366
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 13:45

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של ח"כ ינון אזולאי, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ אופיר כץ, חה"כ משה גפני

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
זאב אלקין
אליהו ברוכי
שלום דנינו
בועז טופורובסקי

ינון אזולאי
יוראי להב הרצנו
צביקה פוגל
יצחק פינדרוס
גלעד קריב

ברוריה מנדלסון - עו"ד, יועצת משפטית, משרד התקשורת

אלעד מקדסי - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת

רותם ספיר יעקבס - עו"ד, לשכה משפטית, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת

יפעת גורדון - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אור שלהבת אפרים - מתמחה, ייעוץ וחקיקה (כלכלי), משרד המשפטים

עדי ליברוס - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חן נסים - כלכלנית, ראש צוות תקשורת, רשות התחרות

מרדכי כץ - עו"ד, ראש צוות, רשוץ התחרות

שלו יקיר - מנהל פיתוח משאבים, הבית הפתוח

אילנה מזרחי - עו"ד, ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן

אמרי זגורי - מנהל קשרי ממשל - ארגוני הקהילה הגאה, האגודה למען הלהט"ב

יוגב עזרא - חבר ועד מנהל, העמותה למלחמה בספאם

משה בלוי - אורח של חה"כ ברוכי

זלמן בלאק - ועדת רבנים לענייני תקשורת

נריה הרואה - עו"ד, יועץ משפטי, חברת מרכזיה בע"מ

מנחם לנצנר - סמנכ"ל ימות המשיח בע"מ, חברת מרכזיה בע"מ

יעקב לנצנר - חברת ימות המשיח בע"מ

יוסף יצחק לנצנר - חברת ימות המשיח בע"מ

ריקי שפירא רוזנברג - עו"ד, המרכז הרפואי לדת ומדינה

ציפי לביא - פעילה חברתית, קידום מדיניות

קובי בן עמי - אח של אוהד בן עמי החטוף בעזה

תמר עשת - בת דודה של אביתר דוד החטוף בעזה

נופר בוכשטב - אחיה יגב חטוף בעזה

איתי עצמון
נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

חבר מתרגמים; מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב-2022 של חה"כ ינון אזולאי, יוסף טייב, ישראל אייכלר, אופיר כץ ומשה גפני.

אתם רוצים לדבר?

שלום לכולם. אני כבר הייתי אצלך כמה פעמים. אני אח של אוהד בן עמי שנחטף מקיבוץ בארי. כמו שאתם רואים, ככה, עם בוקסר וטי-שירט. אני מסתובב כבר עם התמונה הזאת, כבר הדבקתי אותה, היא קרועה, כבר 214 יום. ואח שלי לא בבית. אשתו רז נחטפה גם, חזרה אחרי 54 ימים והיא לא איתנו. תהליך השיקום שלה עדיין עוד לא החל. אנחנו משפחה חצויה, שבורה ומרוסקת. אח שלי עדיין לא פה ואני לא רואה שום דבר שקורה.

אני באופן אישי אספר משהו אישי, כדי שאני אוכל להיזכר בקול של אחי אני נכנס להודעות ווטסאפ לפני אותה שבת ארורה, כדי שאני אוכל לפחות להיזכר בקול שלו. כי תמונות שלו אמנם מזעזעות שלו יש לי, אבל יש לי גם לא מזעזעות. זה מצב אבסורד. שבוע הבא חג, יום העצמאות. לא יכול להיות לתפארת מדינת ישראל אם הם לא פה. זה מצב שלצערי לא יכול להתקיים, לא חגיגות ולא משואות. אין תפארת מדינת ישראל אם 132 חטופים בין החיים ובין המתים לא פה איתנו. זה צריך להיות ברור לכולם.

חמאס עכשיו רוצה להתקדם לאיזה שהיא עסקה שאני אומר עסקה ומחיר גם יש לי צמרמורת. כי אח שלי וכל 132 החטופים הם לא מניה בבורסה שמדברים עליהם במונחים של עסקה. ובמונחים של מחיר. זה פשוט אבסורד. הם אנשים חיים שנחטפו והופקרו על ידי המדינה. ובגלל זה הם כרגע נמצאים בשבי של החמאס.

אני קורא מפה לראש הממשלה לשים את כל הפוליטיקה בצד והכול, כי יש איזה שהוא אישור חיובי ולעשות את כל המאמצים כדי להגיע לעסקה ולשחרר אותם הביתה. אני רוצה להזכיר פה לכולם, פדיון שבועיים הוא מעל הכול. ואם זה לא יקרה עכשיו אנחנו נקבל 132 ארונות. ואני פונה מפה לחברי הכנסת שאני רואה אותם כבר הרבה ועוזרים, אני לא אומר שלא. לנסות לעשות, אני בעצם דורש, לעשות הכול, להשפיע בכל דרך אפשרית, כדי שעכשיו תהיה עסקה ונוכל לגמור עם הסיפור המטורף הזה ולחזור לחיים נורמליים. תודה.

אני אמשיך. אני תמר, אני בת דודה של אביתר דוד, בן 23, שנחטף מפסטיבל הנובה. אני אמשיך את קובי ואגיד שאנחנו באמת באים לפה, אליכם. אנחנו מאמינים שלא סתם נתנו את הקול שלנו, לא סתם המיסים שלנו משלמים את המשכורת שלכם. כי התפקיד שלהם הוא לדאוג לנו, האזרחים. זה התפקיד וזה הכוח והסמכות הענקית שנתנו לכם בידיים. ואני דורשת שתנצלו אותה. אנחנו ברגעים כל כך קריטיים. חייב להיות אמיצים וחכמים. לא לפעול כל פעם לפי הרגע. מה שחמאס עושה אז אנחנו נגיב. לתכנן, לפעול בצורה חכמה שתקדם אותנו. כל מבצע צבאי צריך להיות עם חשיבה איך הוא מקדם את החזרת החטופים. כי לא יהיה ניצחון מוחלט בלעדיהם. כמה שלא נדבר על ניצחון מוחלט הוא לא יהיה בלי להחזיר את החטופים.

תדמיינו בעוד 20-30 שנה שהילדים שלי ילמדו על מה שקרה כאן, והם ישמעו שהפצצנו ברפיח והפצצנו פה והפצצנו שם, אבל לא הצלחנו להציל 132 אזרחים שמקום קבורתם לא נודע. הם לא ירגישו שהיה ניצחון למדינה. אף אחד לא ירגיש את זה. כי אנחנו יודעים שזה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו. כי זה פגע בעוטף, אבל היה את כל המסיבה. אני מכפר סבא, אביתר מכפר סבא. היו אנשים שבמקרה יצאו לטייל בארץ שלנו ונקלעו לסיטואציה הזאת. כל המדינה מפונה.

אף אחד לא יחזור לאייש את הגבולות אם הוא לא ירגיש בטוח בהם. אף אחד לא יחזור לגור בעוטף כאשר המשפחה שלו, השכנים שלו והחברים שלו נמצאים קילומטרים ספורים ממנו. זה שיקום לכל המדינה, אני לא סתם אומרת את זה. כי לא יוכל להיות שיקום בלי זה. אף אחד לא יחזור לגור בניר עוז או בבארי כאשר המשפחה שלו שם. זה הניצחון של המדינה ואני דורשת שתפעלו. כל כוח שיש לכם. בין אם זה בתוך המדינה, בין אם זה קשרים שיש לכם בעולם שאפשר להפעיל בשביל ליצור את הלחץ הזה. בין אם זה קול בקבינט, בין אם זה קול במליאה. שכל מהלך של המדינה שלנו יהיה עם מטרה אחת, להציל חיי אדם. המטרה שלנו היא לא להרוג כמה שיותר מחבלים ויש בזה צורך, אני לא, אני שמה את זה בצד. אבל המטרה העליונה היא להציל חיי אדם. ואסור שנשכח את זה. תודה רבה.

אני נופר בוכשטב, אחות של יגב. זה אחי הגדול, בן 35, ציין בשבי. הוא נחטף יחד עם אשתו רימון והיא שוחררה לשמחתנו אחרי 53 ימים והוא עדיין שם. מה שניחם אותנו לפני שהיא חזרה זה לחשוב שלפחות הם ביחד, לפחות הם שומרים אחד על השני, מחזקים אחד את השני. עכשיו אני יכולה רק לקוות שהוא לא יושב שם לבד באיזה מנהרה.

אני באמת נמצאת פה די הרבה. אני מניחה שרובכם כבר רואים אותי כל שבוע. אבל שבוע שעבר בפסח הייתי דווקא בגרמניה, במשלחת. הקהילה היהודית הזמינה את המשפחה. ויצא לנו לחוות את קצת מהקהילה היהודית שם ואת המאבק שלהם להשבת החטופים. ודיברתי עם אחד הבחורים והוא כל יום לובש את החולצה של החטופים ומסתובב כך בגרמניה, ברחוב, בלי לפחוד, עם הדסקית. שאלתי אותו 'תגיד, אתה לא מפחד להסתובב ככה? אנחנו רואים את האנטישמיות כלפינו שעולה'. הוא אמר לי 'אם אני אפחד, אם אני אסתיר את מי שאני מה זה שווה ללכת בעולם הזה ולפחד להגיד מי אני בכלל?'. וזה כל כך ריגש אותי לשמוע. בכלל, זה היה שלושה ימים לראות כמה הקהילה היהודית מחוברת ומאוחדת ועושה הכול למען המלחמה באנטישמיות, למען החזרת החטופים ובאמת הם כולם בתוך זה.

ואז אני חוזרת לארץ ומדברת פה עם חברי כנסת, שרים בממשלה. ואומרים לי 'אנחנו מפחדים להגיע לכיכר, כי זה צבוע פוליטית. אנחנו מפחדים לדבר אתכם בציבור כמובן, לא אחד על אחד, כי זה נגוע פוליטית. ואני אומרת באיזה עולם זה הגיוני שלדבר עם משפחות, להגיע לכיכר, להילחם למען השבת החטופים וזה צבוע פוליטי? אני מבקשת פה מכם, תעבירו גם את המסר הזה הלאה, להחזיר את החטופים זה הדבר הכי אנושי, בסיסי. והדבר הראשון שצריך לעשות. אין פה שום פוליטיקה. יכולות להיות מחלוקות על הדרך וזה בסדר ומקובל. אבל להחזיר אותם הביתה זה הדבר הראשון והחשוב ביותר. אין להם עוד זמן שם. ותעבירו את זה. אנחנו רוצים שתדברו איתנו, אנחנו רוצים שתפנו אלינו, שתיגשו, שתדברו.

אני יכולה להגיד אתמול שפגשתי את יוראי בהפגנה, הוא יכול להעיד ששמחתי מאוד לראות אותו. אנחנו רוצים את המפגש הזה, אנחנו רוצים את השיחה. יכול להיות שזה יהיה לא קל, לא לנו ולא לכם. אתמול רימון, אשתו של יגב, כמו שאמרתי חזרה, אתמול רק בפעם השנייה היא נפגשה עם חבר כנסת. פעם שנייה שהיא בעצם יכולה לספר מה עבר עליה שם למישהו בעל השפעה והחלטה. וזה גם אחרי שאנחנו פנינו. נוצר איזה שהוא רושם שאנחנו לא רוצים להיפגש. ואני פונה אליכם, תפנו אתם אלינו. תהיו אקטיביים, תתקשרו, תדברו. תשאלו את מי שחזר מה הוא עבר. תסתכלו להם בעיניים. זה לא קל לדבר עם רימון ולשאול אותה מה עבר עליה שם. מה היא מרגישה. מה היא מרגישה שהבעל שלה עדיין בעזה והיא לא יכולה, היא יודעת מה עובר עליו והיא לא יכולה לעשות שום דבר. זה לא קל. גם לנו לא קל לשמוע את זה, ועדיין זו המחויבות שלכם כאנשים בממשלה. תעשו את זה.

אני אגיד דבר אחרון. אנחנו יודעים שיש עסקה על השולחן, אנחנו יודעים שחמאס אמר כן. יכול להיות שהמתווה עוד לא סגור. יכול להיות שיש דברים שלא כולנו יודעים, כי שוב, העדכונים הם רק מהתקשורת ואנחנו לא יודעים הכול פה. אבל אל תפספסו את זה. אל תפספסו את ההזדמנות להציל אנשים. יש שם אנשים שצריך להציל. אין דבר יותר חשוב מזה. וחייבים להגיד את זה בכל מקום. חייבים להחזיר אותם הביתה, אל תפספסו את זה. תודה .

עוד מישהו? אוקיי. ברשותכם אני אמשיך את הישיבה.

קודם כל, זה המשך ישיבה. זאת אומרת אנחנו לא מתחילים את הכול מאפס. אנשים כבר התייחסו ודיברו על העניין הכללי ועל הסעיפים השונים. היועץ המשפטי, אתה רוצה להגיד משהו, בינתיים מה עשיתם?

כן. לפני החג ב-18 באפריל הפצנו נוסח לדיון שבעצם מוטמעות בו ההחלטות או הנושאים שהוועדה ביקשה מאתנו לבחון אותם ואתם רואים את השינויים האלה בעקוב אחר שינויים לעומת הנוסח שהופץ לקראת הדיונים הקודמים. בנוסף לכך ניתן לראות בעמוד האחרון נוסח מתוקן להוראות המעבר שבעצם בהוראות המעבר הוועדה עדיין לא דנה, אז לבחירתך איך לנהל את הדיון. האם להמשיך מהוראות המעבר או לחזור אחורה.

בואו נסיים לקרוא. מה שלא קראנו זה רק את הוראות המעבר.

נכון. הוראות המעבר בעצם לא הוקראו ולא נדונו עדיין.

אוקיי. ברוכי, רצית שהרב בלוי יתייחס לעניין? אוקיי, הרב בלוי.

תודה רבה. לי קוראים משה בלוי. אני איש חינוך כבר 30 שנה בכל הרצף מנוער רגיל, מבוגרים, וגם הקמתי ומנהל שני מוסדות של נוער חרדי מנותק. נוער על הרצף של הניתוק. הסוגייה האם להתיר ולתת אפשרות לנייד את המספר הכשר שמזוהה בציבור כמספר כשר נטו, שחוץ מלדבר בטלפון אי אפשר להשתמש בזה. לא ווטסאפים, לא S.M.S, ולא להגיע לשום מקום אחר, זה משהו קריטי.

אני אסביר את עצמי ואשתדל לקצר במילים. אחד, העובדה ש-70,000 אנשים חתמו שאם מתירים שבמספר שמוגדר ככשר יוכלו להשתמש גם במכשיר לא כשר עם המספר הזה הם מפסיקים להשתמש עם טלפון סלולארי. 70,000 איש עם הפרטים שלהם חתמו על זה. העובדה שבהמון ערים בארץ באזור חרדי יש אלפי אנשים שחתמו שהם רוצים לקחת אנשי מקצוע בעלי מלאכה, אינסטלטורים, חשמלאים וכדומה, רק אנשי מקצוע שיש להם פלאפון עם מספר כשר. יש עשרות חברות לדרייברים בציבור החרדי. קמים חברות של לקוחות שאומרים אנחנו רוצים חברה שאין ווטסאפ, רק מכשיר פלאפון פשוט ומכשיר קשר מירס.

הדבר החשוב בציבור החרדי שהוא חשוב לנו בהרבה דברים זה הייחודיות, הקבוצה הסגורה. אני יוצא לי להפנות הרבה אנשי מקצוע בתחום הנפש לפסיכותרפיסטים, פסיכולוגים, ואני נתקל יום יום שאני נותן טלפון בדרך כלל אנשי אקדמיה, יש להם פלאפונים לא כשרים, מכשירים. אני נותן לאנשים נאורים, אנשי עסקים, פלאפון של פסיכולוג. והוא מסתכל על המספר, 'מה, זה לא מספר כשר?'. הוא מרגיש לא קשור. זאת אומרת החלק של קבוצה סגורה שאני יודע שאני נמצא בקבוצה שהמספר הזה רק מספר כשר שאי אפשר להגיע. הרבה אנשים מרגישים פגיעה. זה פוגע בנו שאנחנו נמצאים בקבוצה שהיא לא סגורה לזה.

הדבר השני, אם אני מדבר יותר על הנוער, אנחנו נמצאים בעולם שהנוער שלנו, ואני לא מדבר על נוער רק עד גיל 18. נוער לא רק במשרד הרווחה זה עד גיל 21. נוער בחוק אולי זה עד 18, אבל נוער זה עד גיל 20 פלוס. אנחנו רוצים שיהיה להם מכשירים שהם יוכלו לתקשר עם חברים, עם המשפחה. ברגע שהמספר לא יהיה חסום, שאין אפשרות, לא תהיה לנו אפשרות לתת לנוער להחזיק פלאפון ביד וזה לא רק נוער עד החתונה. הרבה אנשים צעירים לא יהיה להם אפשרות להחזיק. בעיקר אני חוזר לטיעון הראשון. הייחודיות, הקבוצה הסגורה שרק אנחנו יש לנו בקבוצה הזו אי אפשר להגיע למשהו אחר. הראיה הכי גדולה זה מה שהבאתי, שעשרות אלפי אנשים עומדים על זה. זה חשוב להם הייחודיות הזאת שאנחנו נמצאים בקבוצה מיוחדת. זה גם גאוות יחידה, זה שומר, זה מוסיף, זה נותן.

לכן אני חושב שזו זכות דמוקרטית לאפשר לקבוצה כזו גדולה לתת להם מספר שבכל הקבוצה הזו אין אפשרות להגיע למה שהקבוצה רוצה, שלא יוכלו להגיע לשם. תודה רבה.

טוב, חה"כ פוגל, אתה היחיד שלא התייחסת לעניין עד עכשיו, אז ניתן לך לדבר ראשון.

אדוני יושב-הראש, אני קודם כל מודה לך על ההזדמנות. אני חושב שזה אחד הדיונים שלא נערכים אצלי בוועדה, אבל נכון להיות בהם שותפים, כי יש בהם משמעות רבה.

בהנחה שאני מקבל את הגישה שאומרת את מה שהציג כרגע הרב בלוי, נניח שאני מקבל את הגישה הזאת. אני שואל את עצמי למה בתוך העסק הזה אין תחרות? למה בתוך העסק הזה לא תהיה יותר מחברה אחת שתעניק שירותים של טלפון כשר?

יש.

לא, אין.

לא, לא, אתה לא יודע.

לא, פוגל אני חושב, סליחה שאני מתערב. הספקים זה כל החברות. אתה מתכוון בטח לתחרות בתוך טווח הטלפוני.

בתוך הטווח הטלפוני, בתוך הקומה השנייה.

למה אין מתחרה למשטרה למשל בשמירה על החוק? או מתחרה לבתי המשפט בשמירה על החוקים?

לא, אבל יש. אגב, יש.

לא, אני שואל אותך.

למה? יש רק זרם חרדי אחד? יש תחרות גם בין הזרמים.

לא, מי שרוצה, שיקים. מה הבעיה?

בסדר גמור.

מי מפריע לו?

אני חושב שיש פה הצעות נוספות. אצלי במשרד היו היום - - -

פינדרוס, הייתה אי הבנה. הסברנו לו, הכול בסדר. זהו.

לא, לא, לא אי הבנה. אתם יודעים בדיוק כמוני למה אני מתכוון.

לא, ממש לא.

אז אני אומר לכם. יש פה גורמים נוספים.

יש גם זרמים בתוך הקבוצה הגדולה יש כל מיני זרמים, דרך אגב.

נכון.

לא זרם אחד.

נכון. אני חושב שיש פה הצעות נוספות שכדאי לשמוע אותם, זה הכול.

שמענו.

בסדר, אם שמעתם.

לא שמענו.

לא, רק שתדע, שאם יש תחרות ולא חברה אחת שעוסקת בכשר הזה. וזה מה שאנשים רוצים כנראה. מה אני יכול לעשות?

כמו שאין כפייה דתית גם לא תהיה כפייה חילונית.

לא, לא, לחלוטין לא. אני אמרתי מראש שאני מקבל את הגישה של טלפון כשר. אני רק חושב שבתוך הקומה השנייה הזאת של מספרים שאינם ניתנים להחלפה למי שרוצה לעבור בין חברה לחברה, אני חושב שצריך לשנות את זה. זה הכול. אני חושב שצריך לתת צ'אנס לעוד חברה.

אגב, עסקה טובה הצעת. ביטול כל הכפייה הדתית בתמורה לחוק הזה. בבקשה. שלא תהיה כפייה דתית ולא תהיה כפייה חילונית. עסקה טובה.

לא, באופן כללי אני אומר. לא תהיה כפייה דתית ולא תהיה כפייה חילונית.

לא, באופן פרטני. למה כללי? באופן פרטני. שלא תהיה כפייה חילונית ולא תהיה כפייה דתית.

יש רצון גם לכפייה חילונית, לצערי הרב.

אז אני מציע שלא תהיה כפייה חילונית וגם לא תהיה כפייה דתית. בואו נטפל בכפייה החילונית. דיון אחד כפייה חילונית דיון אחד כפייה דתית. נעשה ככה, נצעד.

אין שום בעיה.

יחד ננצח.

אבל גלעד, במקרה הזה אפילו לשיטתך לא קיימת כפייה. כי זה אנשים שמוכנים לקבל.

לא, לא.

כשאתה מדבר על כפייה אתה אומר שהדתיים כופים על חילונים. אז במקרה הזה זה לא המקרה.

אני כבר אמרתי אין ספור פעמים כאן שזה בסדר גמור שתהיה קומה כשרה.

נכון, הוא אמר את זה. רק הוא רוצה, קומה כשרה מיוחדת.

לא, אני בעד תוכניות שמאפשרות סינון תכנים משמעותי מאוד. אני רק חושב שכמו כל דבר זה צריך להיות בפרמטרים שהולמים את החוק.

לא נתחיל את הוויכוח מאפס.

לא מתחילים מאפס. אבל הצעת, אדוני יושב-הראש, הנחתם נוסח חדש. אז כל סעיף ששונה מחייב דיון. יש לי הערות על הסעיפים ששונו.

אנחנו נתייחס לשינויים ונגיע אליהם. אבל תאפשרו לנו להגיע אליהם אז נגיע אליהם.

אין שום בעיה.

יוראי, אתה רוצה להגיד משהו לפני זה?

רק לסיום, סליחה אדוני יושב-הראש. אני רוצה להבין ממה שאמרת זה שהחברות שקיימות היום ימשיכו להיות שחקניות בשוק הזה?

חברות תקשורת?

כן.

כן, כל החברות.

שייתנו הצעות. למשל אף קבוצה היא לא רק עם חברה אחת. זאת אומרת זה נדמה לי שלושה, נכון?

יש את רמי לוי, יש את הוט. כולם.

לא, הכוונה גם בקבוצה הקיימת, הגדולה. זה לא חברה אחת שמחזיקה את כולם.

אבל אנחנו, החברות החדשות לא יוכלו להיכנס. עכשיו עשו רפורמה.

בסדר, אתה שמענו אותך. אי אפשר להתחיל את הכול.

למה לא?

למה לא? כי זו הוראת המעבר שאתם עושים.

אז נגיע להוראת המעבר.

כן, החדש. אבל זו בדיוק הרפורמה של משרד התקשורת. משרד התקשורת אפשר היום להכניס הרבה חברות תקשורת חדשות.

לא נתתי לך זכות דיבור. לא נתתי לך זכות דיבור, אתה יודע את זה? מילא ח"כים אין לי ברירה, אבל אתה.

לא, לא, אני לא אדבר בלי זכות דיבור, חה"כ דוד ביטן, אין סיכוי. אדוני יושב-הראש, אני מבין מתוך מה שאתה אומר זה שהעמותות הקיימות היום ימשיכו לתפקד. זה מה שאני מבין. זה נכון?

כן.

אוקיי, תודה.

מה גם שיש יתרון גדול לגבי הוועדה הקיימת. אבל זה עניין של רשם העמותות, לא שלנו.

ברור, לא, לא.

רשם העמותות הוא בודק את העניין. הוא ייתן את ההנחיות.

טופל כבר אחרי זה.

אני יודע שטופל. אבל אני אומר, זה עניין של רשם העמותות. לא לחוק עצמו. החוק לא הולך להתייחס לזה. ועדת רבנים, העמותה שפועלת או לא פועלת זה רשם העמותות.

פינדרוס, אתה רוצה להגיד משהו?

כן.

נו, בבקשה.

אני גם כן לא השתתפתי בדיונים הקודמים, אבל ריקושטים מהדיונים הקודמים הגיעו גם החוצה. ואני רוצה להתייחס לשני דברים. אמר פה את זה אחד מחברי הכנסת. יש פה משהו שבאמת אני לא מצליח להבין אותו. כשמדברים על זכויות ועל זכויות של אנשים ושלא יהיה כפייה, אין זכות לאף אחד לכפות גם על קבוצה, גם לא על יחידים. באה קבוצה מסוימת, אמר הרב בלוי 70,000 איש, ואומרת אנחנו רוצים משהו מסוים.

בעלי הזכויות לצורך העניין בכנסת, בעלי זכויות האזרח ואומרים לו אין לכם שום זכות לקבוע לעצמכם כללים. אנחנו רוצים לקבוע כללים. לא קשור, עזוב, לא קשור לדת, לא קשור לחינוך. לא משנה הסיבה. בא לי. בא עלי עכשיו 70,000 איש ללבוש קרניים. לא על חשבונך. לא ביקשתי ממך שתשלם לי את הקרניים. לא ביקשתי ממך שום דבר. יש לי זכות כקבוצה לקבוע לעצמי זכויות. לא יכול ויושב פה בוועדה לא חבר ועדה, גוף, שחודר אליי הביתה. אני קניתי לבן שלי טלפון כשר ואני לא רוצה שהוא ישמע את ערוך 12 ואני לא רוצה, הבן שלי בבית. ויושב פה אדם שמגיע לפה לוועדה פעם אחר פעם בלבוש חרדי, הוא נכנס אליי הביתה בכוח. לא רק זה, כאשר מצליחים לחסום מספר שלו הוא יוצר מספר חדש, פעם אחר פעם. זה הרי דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת ואנחנו מגנים עליו? אנשים שהם בעלי זכויות מגנים? אני לא רוצה לבן שלי טלפון, הלכתי במיוחד, רכשתי לו סוג טלפון כזה. כשאני רכשתי לעצמי טלפון עם S.M.S רכשתי טלפון של נתיב והודעתי. עברתי מספר. היה לי מספר היה 41 שהיה בקומה הכשרה, אני היום במספר אחר. הודעתי לכל עם ישראל, מסיבותיי אני, עברתי לנתיב. הבן שלי נמצא עם מספר אחר. למה הוא צריך לשמוע ערוץ 12 כל יום? זה מפריע לי בארוחת ערב, לא לדת. למה הוא צריך לשמוע ערוץ 12? אני רוצה שיהיה לו את זה לשיחה הביתה. ואתם מכריחים אותי. והוא בא לפה, מסתובב פה ומדבר עם חברי כנסת. וכל פעם מכניס את זה מחדש.

חוסמים את המספר, אני מתקשר לוועדה לעדכן אותם את המספר, חוסמים. והוא עוקף את זה עוד פעם. והוא בא בלבוש חרדי. ואחר כך הוא גם שואל עוד משהו למה לא נותנים לכל הקבוצות החרדיות? הלכתי לבדוק. הקבוצה החרדית שהוא מבקש לא משתמשת בכלל בקומה כשרה. אז באיזה סיבה? למה שאני אתן עכשיו למישהו שלא משתמש בעניין הזה להיות חלק מהוועדה? הוא רוצה להים לעצמו ועדה יבושם לו. אבל באיזה זכות בא הרוב הליברלי במדינת ישראל וכופה עליי כקבוצה אורח חיים אצלי בסלון. לא במרחב הציבורי. כשאני לא קבעתי לאף אחד במרחב הפרטי מה הוא עושה. קבעתי במרחב הציבורי, אתה צודק. בנישואים וגירושים אנחנו קובעים במרחב הציבורי. קבעתי למישהו עם מי הוא נכנס לבית? קבעתי עם מישהו עם מי הוא נכנס לבית?

עם מי הוא יכול להתחתן זה לא מרחב ציבורי.

אתם הגעתם למצב אבסורדי. אתם תקבעו לי מה ייכנס אליי הביתה בשם זכויות האזרח? התהפך לכם משהו ואתם עוד באים ואומרים את זה במתק שפתיים. נכנסים אליי לסלון וקובעים לי את החיים. ביקשתי להקים קבוצה. נכנסתי לכל חברות התקשורת שהיו באותו זמן. ביקשתי מהם לתת שירותים לאותה קבוצה הפנימית שלי. זו הבקשה שלי. מה אתם רוצים מחיי? למה אתם נכנסים לי הביתה? מה עשיתי לכם רע? למה אתה מסתובב פה ומוציא כסף ולוביסטים ומפעיל חברי כנסת בשביל להיכנס לטלפון של הבן שלי והבת שלי? מה רע הם עשו לך? מה הם עשו לך רע? באיזה זכות אתה עושה את זה? תודה רבה.

טוב, אלקין.

כמעט והשתכנענו.

אתה רוצה להגיד משהו?

כשאני אחליט לדבר אני אומר לך.

לא, בסדר. כי אתה לא דיברת אז. אני עובר לח"כים שלא דיברו בזמנו. אתה דיברת יותר מידי.

ואני אמשיך לדבר. על כל סעיף שהוכנס בו שינוי נעשה דיון.

קודם כל, מותר לך להתייחס לשינוי. לא על הסעיף, על השינוי עצמו.

על השינוי עצמו.

כן, בסדר.

כל שינוי נתייחס.

אתה לא עושה לי פיליבסטר.

אני עושה? אני עושה פיליבסטר? פעם אחת אמרתי משהו לא ענייני?

רגע. שכחת שחלק מהבקשות שלך קיבלתי.

הכול בסדר. מה שאתה לא תקבל בסופו של דבר בג"ץ יקבל. כי מה לעשות? החקיקה הזאת לא חוקתית. נשמע את משרד - - -

לא צריך לשמוע אותם.

בשביל זה 30 שנה לקח לקבל פסיקה בנושא הגיור ועד היום חה"כ פינדרוס חושב שהוא צריך לקבוע מי מתחתן עם מי וזה המרחב הציבורי. טוב.

כללים הם, אני לא קבעתי לך בכללי התקשורת שלך איזה תקשורת אתה תצרוך.

בסדר. אתה רק קובע עם מי אני יכול להתחתן ועם מי לא.

אתה כל הזמן חוזר על זה.

הבן שלך מה הוא צורך זה חשוב. אבל עם מי אני מתחתן ועם מי לא זה כן.

אתה בודק איזה טלפון אני מכניס הביתה.

ואם לי יש בית כנסת שעל פי אמונותיי כן או לא, זה לא רלוונטי. כן.

אני בדקתי אם אתה חי עם יהודייה בבית או לא. אתה בודק עם מי אני, הטלפון שלי בבית.

ואם אני יכול לצרוך תחבורה ציבורית ביום מסוים זה גם לא חשוב. רק הבן שלך וערוץ 12 חשוב.

איך אתה מסוגל להסתכל על עצמך במראה - - -

אין כפייה דתית, רק כפייה חילונית.

חבר'ה, אתם סוטים מנושא הדיון.

אז בוא נחזור.

מה יש לכם אתם?

וכנראה, אגב, פינדרוס גם לא התלונן עליי הפעם, הוא התלונן על אדם חרדי.

טוב. הייעוץ המשפטי יקריא את סעיף הוראות המעבר. כן? אמרתי לך, אני הולך להמליץ עליך להיות שופט בבית המשפט העליון.

תודה רבה.

הוא כבר, הוא יודע מה הם יגידו כל הזמן.

אני עוזר לכם להוציא תחת ידכם חקיקה.

הנה, אלקין. ביקשתי ממנו לעשות המלצה. רק כבר שופט, כי אתה כבר כותב את פסקי הדין.

בסדר גמור. אחרי זה תתפלאו למה יש התערבות של בתי משפט.

אני רק רוצה להזכיר שבכלל כל ההסדר שמונח כרגע על השולחן ונדון כאן בוועדה בעצם אמור לבטא פרקטיקה קיימת שמושתת על סעיף קיים בחוק. סעיף 51ג שאושר כאן בוועדה בסוף שנת 2010. ובעצם על סמך אותו סעיף מתנהלת היום הקומה הכשרה והקווים הכשרים. ולצורך זה היה צורך לנסח הוראות מעבר שיגשרו בעצם בין המצב המשפטי הקיים היום לבין המצב המשפטי החדש, כלומר החוק החדש שהוא הרבה יותר מפורט. אבל כמו שאמרתי, בעצם אמור לבטא את הפרקטיקה שקיימת היום. אני אקרא. אגב, חה"כ קריב, חלק מהשינויים כאן הם בעקבות הערות שלך.

בסדר גמור.

הוראות מעבר סעיף 5(א).

אמרתי שקיבלנו חלק מההערות שלו, כל הזמן.

נכון, חלק מההערות היו מוצדקות ונכונות והן יושמו.

אבל הוא, אתה יודע, אתה מקבל הערה אחת פתאום הוא קופץ לך עם שמונה הערות.

זכותו כחבר כנסת.

דרך אגב, הכול נאמר כבר בדיון הראשון. זה לא שאני מקבל ואז קופץ עם עוד. זה לא חומרה על חומרה, הכול נאמר. דרך אגב, אני ממתין לשמוע את הדעה המסודרת. ביקשנו בדיון הראשון חוות דעת מסודרת ממשרד המשפטים.

משרד התקשורת נתן חוות דעת.

אה, תקשורת זה מצוין.

רגע, רגע. משרד המשפטים, קודם כל עד היום לא כינסתי את הישיבה כי המתנתי להם. והם בדרך לתת התייחסות לכל מיני דברים.

גם הנוסח מאוד השתנה.

אבל בגדול, אנחנו לא מסיימים היום, אנחנו ממשיכים.

לא, אני גם חושב שכדאי שחוות הדעת תינתן לגבי הנוסח החדש.

שתדע שהקפאתי את זה לחודשיים כי המתנתי. אוקיי?

אני חשבתי שהמתנת בעיקר בגלל הוויכוח הפוליטי בין עוצמה יהודית לבין המפלגות החרדיות. לא קשור?

לא, לא.

השלמות תעשה בבג"ץ.

אנחנו פה אדוני.

אז לא היה ויכוח פוליטי בתוך הקואליציה בין עוצמה יהודית למפלגות החרדיות?

היה ויכוח, אבל אני לא המתנתי בגלל זה.

אה, בסדר גמור. שתדעו שאתם, איזה מזל שיש משרד משפטים.

למרות שהם נתנו חוות דעת, דרך אגב. בישיבה הראשונה הם כן נתנו.

הצלחנו לשכנע את משרד המשפטים שהסוגייה קצת יותר סבוכה.

לא, הם רצו לשקול מחדש. אין בעיה, שישקלו מחדש. כן, הלאה.

אני קורא עכשיו את הוראות המעבר.

הוראות מעבר
5.
(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), הגבלות או חסימות לעניין שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק, שנקבעו ערב יום התחילה בהתקשרות בין מנוי או קבוצת מנויים ובין ספק מורשה, ובכלל זה לפי סעיף 51ג(ג)(2)(א) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – ההגבלות הקיימות), יראו אותן כהגבלות או חסימות שהתבקשו כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ויחולו עליהן הוראות אותו סעיף, ובלבד שההגבלות הקיימות הן מאותו סוג של ההגבלות או החסימות המנויות בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; לעניין הגבלות או חסימות שהן לא מאותו סוג כאמור, תידרש בקשה מפורשת של המנוי בהתאם להוראות סעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; הוסכם בהתקשרות כאמור כי ההגבלות הקיימות יבוצעו בהתאם לקביעת יחיד מסוים או תאגיד מסוים לפי בחירת המנוי, יראו באותו יחיד או תאגיד כמי שציינו אותו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.



אני רק אעצור כאן ואגיד כמה משפטים. כפי שאתם רואים כאן, בעצם אנחנו בהוראות המעבר האלה נותנים תוקף להסכמים הקיימים. כפי שאמרתי בפתח הדברים, אנחנו נשענים כאן על מערכת ענפה של הסכמים שקיימת גם היום מזה שנים של מנויי הקומה הכשרה או הקומות הכשרות. וכמובן שלא סביר, כפי שאנחנו נוהגים בהרבה דברי חקיקה לא סביר לדרוש בעצם לערוך שוב פעם מחדש את אותם הסכמים שכבר קיימים. לכן אמרנו שאותם הגבלות שקיימות היום בהסכמים ימשיכו להיות בתוקף. אבל הסייג שהוספנו כאן, כיוון שבעצם רשימת ההגבלות הורחבה לעומת מה שקיים היום, אז בעצם אם מדובר על הגבלות חדשות בכל זאת תידרש בקשה מפורשת של המנוי לפי הוראות ההסדר החדש.

תוכל רק להזכיר איזה הגבלות נוספות נכנסות לחקיקה שלא קיימות היום בהסדר?

לא, אני לא יודע. שוב אני אומר, ההסדר היום, שיחות נכנסות, לא. רגע. אני שוב אומר, אותו סוג הכוונה היא בעצם לרשימה שקיימת בסעיף קטן (ב) שהוועדה כבר דנה בה ארוכות. יש היום בעצם רשימה שם של הגבלות. בין היתר הגבלת ניידות מספרים שקיימת גם היום. אמנם לא בחקיקה, אבל היא קיימת היום בהסכמים כפי שאנחנו כולנו יודעים. ויש הגבלה חדשה שמדברת בעצם על שיחות נכנסות ממערכת חיוג אוטומטית. אנחנו נגיע לזה בהמשך. זה בעצם תיקון לעומת הנוסח - - -

איתי, סליחה. מה ציינת קודם על ניידות מספרים?

לא. אמרתי שיש רשימה של הגבלות שונות שבעצם ניתן שמנוי, או קבוצת מנויים, רשאים לבקש במסגרת אותו סל שירותים ייעודי.

במסגרת הקבוצה.

נכון.

במסגרת הקבוצה?

כן.

כן. אז אני אמרתי, יש שם רשימה של הגבלות. לא כל ההגבלות היום מנויות בסעיף היום. הסעיף היום בחקיקה הוא די רזה. הוא בעצם סעיף די מצומצם.

שוכחים שיש אנשים שיש להם מנוי כזה ויש להם עוד פלאפון שהם מחזיקים. לא מעט אנשים חרדים. אז מה? זה לא שזה מונע מהם לרכוש פלאפון אחר ולעשות בו שימוש.

לא, בוודאי. אבל אני אומר כרגע לשאלה של חה"כ דנינו, בעצם מה שהקראתי כרגע בסעיף קטן (א) אומר כך: אנחנו נותנים תוקף להסכמים הקיימים. כלומר אותם אנשים הרי לא מאיינים להם את ההסכמים שקיימים כיום עם אותן הגבלות או חסימות שקיימות כבר מזה שנים. אבל אם מדובר על הגבלות חדשות שלא קיימות היום, שהכוונה היא בעיקר להגבלת שיחות נכנסות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטי, אז לגבי אלה תידרש בכל זאת בקשה מפורשת של המנוי. כיוון שאנחנו רוצים לוודא בעצם מה מרכיב - - -

וזה לא יהיה במסגרת טופס ההצטרפות הרגיל?

לא, זה יהיה. כרגע זה מדבר על המנויים הקיימים.

תבחין בין המנוי הקיים למנוי חדש. מנוי קיים כבר חתם בעבר, הוא כבר בתוך העניין. אתה לא יכול לבטל את הכול. אז לא מבטלים. עושים, זה נקרא הוראות מעבר.

כמה מנויים יש היום בקומה הכשרה?

למעלה מחצי מיליון.

חצי מיליון איש. אתה לא מאיין הסכמים של חצי מיליון איש.

זה הוראות מעבר.

חייבת להיות חובת יידוע מסודרת.

כן, גלעד. אתה יודע מה? אני שוקל לקרוא לחוק הזה על שמך. חוק גלעד קריב, כי קיבלתי לא מעט בקשות שלך.

לא בטוח שיהיה טלפון כשר.

א', זה בסדר גמור. שנביא את החוק למקום הנכון אין לי בעיה שהוא ייקרא על שמי. אם אפשר להכניס את כל חבילת החקיקה שפינדרוס הציע. של ביטול הכפייה הדתית והכפייה החילונית. אז אני בכלל אשמח שזו תהיה רפורמה על שמי.

אני מבקש את רשות הדיבור על הסעיף.

עוד לא סיימנו לקרוא.

אני עוד לא סיימתי. רק סעיף קטן (א) והסברתי אותו. סעיף קטן (ב) הוא בעצם כפי שאמרתי בראשית הדברים, סעיף קטן (א) חל בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) כאן יש בעצם תנאים נוספים. אנחנו בעצם שוב רוצים לוודא כאן שמרכיב המודעות או ההסכמה או הבקשה בעצם קיים בצורה מספיק חזקה. לכן אני אקרא עכשיו את סעיף קטן (ב) שקובע כך:



(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו אם הספק המורשה הודיע למנוי, בהודעה קולית וכן בחשבונית, בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, כי הוא מקבל שירות בזק במסגרת סל שירותים ייעודי, ואם נכללת מגבלת ניידות מספרים בסל השירותים כאמור או מגבלה אחרת שלא נכללה בהסכם ההתקשרות, יציין זאת במפורש בהודעה; בהודעה כאמור יבקש הספק המורשה את הסכמתו של המנוי להגבלות או לחסימות שנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי; לא הגיב המנוי לבקשת ההסכמה בתוך X חודשים...



כאן הוועדה תצטרך לקבוע מה התקרה הסבירה.

איך הוא פונה?

רגע, תן לו לקרוא.

אני רק אסיים, ברשותך.



(ב) ...מיום שנשלחה אליו ההודעה, יראו אותו כאילו הסכים להגבלות או חסימות שנכללות בסל השירותים הייעודי כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ואולם לעניין הגבלות או חסימות שהן לא מאותו סוג כאמור, תידרש בקשה מפורשת של המנוי בהתאם להוראות הסעיף האמור; הודיע המנוי כי אינו מסכים לאותן הגבלות או חסימות, יבטל הספק המורשה את ההתקשרות עם אותו מנוי, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 51ג(ז)(3) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.



כלומר אם המנוי אומר שהוא לא מסכים, חברת התקשורת מבטלת את ההתקשרות והמספר אמור לחזור בעצם לקומה הכשרה. כלומר אנחנו בעצם שומרים כאן על מה שדובר כאן על קבוצת המספרים הזאת של הקבוצה.

רק להבין, לגבי הקבוצה הזאת של המנויים הקיימים. זה רוב מניינם. היום בכל משפחה חרדית יש טלפונים ניידים, זה בסדר. זה לא שמחכים עוד חצי מיליון מנויים אחרים. אני בתוך הקומות הכשרות השונות גם הקבוצה הזאת של המנויים הקיימים יכולים לבצע ניוד בין קומות כשרות?

לא עם המספר.

הרי אנחנו דיברנו לאורך כל הדרך שלפחות ניוד בתוך קומות כשרות בין הספקים.

בין הספקים בסדר.

בין הספקים כן.

אבל גם בין קומות כשרות.

אתה מתכוון בין ועדות.

אני רוצה להבין.

אם הוא ירצה לעבור מסלקום לפלאפון הוא יכול.

אין שום בעיה.

לא, אבל אני רוצה רגע להבין. המשמעות של החקיקה, כמו שאתם מביאים, בואו נשים את כל ההערות האחרות שלא קיבלתם שלי, עוד נדבר בהם, כי שיניתם בקטנה.

קיבלתי. למה לא קיבלתי?

את הדברים שלא קיבלתם. אני חושב שצריך להיות ניוד כללי.

לכן זה לא חוק גלעד קריב, זה חוק גלעד. בלי קריב. זה היה חצי עמוד, היום זה 12 עמודים.

אבל אני חושב שזה יכול להיות גלעד קרוב.

בעגלא ובזמן קריב.

זה יכול להיות, כן.

מכובדיי, תקשיבו. אם אתם מייצרים את המצב הזה שבעצם 90% מהמשפחות החרדיות אם לא יותר בישראל כבר מנויות בתוך הקומה הזאת ואתם נותנים להם.

הם כל הזמן גדלים.

א', שכן ירבו, הכול בסדר. תבינו רגע את המשמעות. מכיוון שאתם גם מאפשרים לכל תאגיד כזה לדרוש ציוד רט"ן שנוגע רק להתקשרות איתו, אז המשמעות היא אחת: גם אם אדם רוצה לעבור לקומה כשרה אחרת, שמציעה בדיוק את אותם פיצ'רים טכנולוגיים. זה לא שהיא כן מציעה ווטסאפים. אדם יצטרך, תבינו את עוצמת השליטה. יש פה רשות תחרות? יש פה משרד משפטים? יש משרד תקשורת? אתם לוקחים את כל המנויים הקיימים ואומרים להם שאם אתם תרצו לעבור לוועדת רבנים אחרת צריך לקנות מכשיר חדש.

גלעד.

זה המשמעות. איך זה יעמוד בתנאים חוקתיים בסיסיים?

גלעד, אתה חוזר בדיוק לאותה בעיה שאנחנו במחלקות בינינו. שאתה בא ואומר המספר זה זכות חוקתית.

לא, לא, לא. תקשיב, לא.

לא, רגע, רגע.

הם יצטרכו מכשיר אחר. לא, כי הוראות המעבר במצב הנוכחי שקרוב ל-100% מהפוטנציאל הקיים כבר מנויים בוועדת רבנים אחת, המשמעות היא שתדבר על תחרות, תחרות, תחרות. אבל כשאתה בא למשפחה שיש בה חמישה מכשירים, וברוך השם, המשפחות החרדתיות גדולות, הכול טוב ויפה. אז כל משפחה מחזיקה חמישה, שיש קווים. ועכשיו אתה אומר להם את הדבר הבא: אתם רוצים לעבור לוועדת רבנים אחרת, שבעצם מפעילה את אותם קריטריונים של - - -

אתה מדבר על המכשיר.

צריך לקנות עכשיו חמישה מכשירים. תסבירו לי איך זה עולה בקנה אחד עם איזה שהיא פילוסופיית עבודה של שוק התקשורת שאתם קידמתם.

מה שהוא מציין, קודם כל זה נכון עובדתית?

כן.

יש תחרות בין החברות, בין הספקים. אז יש, התחרות קיימת.

לא, לא. מכשירים, לכל ועדת רבנים מותר לומר אני רוצה רק את המכשיר הזה.

אני אומר אני לא רוצה שגלעד קריב יקים מחר ועדת רבנים והמכשירים שלי יסתדרו עם המותג שלי - - -

כל ועדת רבנים תחסום את התחרות למול ועדת רבנים אחרת בדרישת ציוד ייחודי. אתה יודע, עד הרגע הזה פעם אחת לא היו פה, עד הרגע הזה לא הופיע כאן בדיונים נציג אחד של חברות הסלולר.

הם הוזמנו.

אל תיתממו. כאשר ועדה רוצה שיופיעו לפניה, בייחוד הוועדה עם היו"ר הספציפי הזה.

הם מוזמנים.

הם מוזמנים והם לא באים. עכשיו, למה הם לא באים? למה הם לא באים?

הם חוץ מאיתנו מרוויחים.

הרי ועדת הרבנים הקיימת תדרוש שהמכשירים הספציפיים, הפלטפורמה הטכנית, תיוחד רק לקומה הכשרה. מי שירצה לעבור לוועדת רבנים אחרת יצטרך לקנות שמונה מכשירים חדשים.

אבקש לעדכן.

אתם חושבים שזה יעמוד בבג"ץ?

אבקש לעדכן כי כל חברות הטלפונים הסלולריים, לרבות החברות המפעילות וירטואלית, הוזמנו לדיון.

ואבקש לפרוטוקול להעיר את תשומת לב התקשורת בישראל שאף אחת מחברות הסלולר לא טורחות להגיע לדיון שנוגע לחצי מיליון מנויים.

גלעד, אנחנו כאן. אני כאן. אני מרכזייה, אני כאן. למה אתה אומר שאנחנו לא כאן? אני כאן. הנה, אנחנו הולכים להפסיד מהתחרות הזאת.

אני אהיה יותר ספציפי. כוונתי לשלוש חברות הסלולר הגדולות במדינת ישראל.

אבל הם ירוויחו מהתחרות, אנחנו נפסיד. כי אנחנו יש לנו רק 4,000 מספרים בקומות הכשרות.

רק רגע.

ניידו אלינו רק 4,000.

הם לא ירוויחו כלום. אף אחד לא יעבור לוועדת רבנים אחרת. יש מכשירים לקנות.

גלעד, בוא. קודם כל, אין לנו שום דרך משפטית לחייב חברות להגיע לפה. תראה מה קורה בנושא של המזון, שאני ביקשתי מחברות להגיע, לא כולן מגיעות. הם שולחים לי את הנציגות שלהם, הכללית.

יש לי הצעה, אדוני יושב-הראש, יש לי רק הצעה. בוא ניזום אתה ואני חקיקה, שקובעת שתאגידים פרטיים שפעילותם מוסדרת בחקיקה ייעודית, שיש עליהם רגולציה, ושהם מגודל מסוים, ואני מוכן גם להכניס שיש להם נתח מסוים בשוק, בסדר? על פי מה שתקבע רשות התחרות, מחויבים להתייצב. ואם הם לא מתייצבים אחרי שלושה זימונים, בבקשה יש צעדים נגד התאגיד.

רגע.

אתה יוזם איתי את החקיקה?

זה בדיוק מה שאני רוצה לעשות, בלי להיכנס איתך לפרטי פרטים.

נהדר. רפורמת ביטן קריב.

שוועדת הכלכלה וכספים יהיו יכולות לזמן.

הנה, הצעתי לך.

כי חוץ מוועדת ביקורת המדינה.

לא לגבי כל התחומים, לגבי תחומים מסוימים.

הנה, גם ינון יתמוך בזה. כי הוא באמת נאבק ביוקר המחיה.

לכן זה שהם לא באו זה לא בשליטה שלנו.

בסדר.

אבל מה שאתה בא ואומר עכשיו, מה שאתה דואג היום, אתה דואג שמשפחה חרדית שרוצה לעבור אז אתה דואג לה למה היא הולכת לקנות. זה הבעיה שלך?

לא. למה היא צריכה לקנות מכשירים חדשים? היא לא יכולה לעבור.

אני יכול להציע הצעה?

אני רק רציתי להגיד משפט, רק משפט.

לא צריך הצעות פה, לא צריך יותר מידי.

לא, לא, דוד. אם הוא מעלה נקודה שהיא באמת כלכלית משמעותית למשפחות, אני מנסה רגע להגיד. אולי אותה ועדת רבנים שמקבלת איזה שהיא עמלה על הטלפונים יכולה לקבל על עצמה את הטלפונים האלה ולזכות אותם. מה, למה לא?

יש הצעה הרבה יותר פשוטה.

מה, החברות האלה לא מקבלות עמלה?

זה כל הנושא.

יש הצעה הרבה יותר פשוטה.

לא? ועדת רבנים לא מקבלת?

תחרות שמציעים פה היא תחרות בין ערכים.

אבל למה? הייעוץ המשפטי רוצה להגיד משהו, אי אפשר לתת לו? קריב, מילא, אין לי שליטה עליו. לצערי הרב, מה אני אעשה?

יש לך הרבה שליטה עליי.

אני רק רוצה להשיב לחה"כ קריב. אתה מדבר בעצם על סוגייה של הצימוד של המכשיר לסל השירותים הייעודי. זאת שאלה אחרת.

המספר.

נכון. המספר. אני אומר עכשיו מעבר לכך שהדברים האלה מעוגנים היום בהסכמים והמנוי חתם עליהם. אוקיי? אני רק חייב להגיד את זה גם כאן לוועדה. ההסכמים מונחים בפנינו, זה מה שהמנויים חתמו. אוקיי? מעבר לכך, אני לא חושב שהסוגייה הזאת לגמרי קשורה קשר ישיר להוראות המעבר. זה קשור בעצם לסעיף שאנחנו נגיע אליו בהמשך שמדבר בעצם על ייחוד, במסגרת ההגבלות על ייחוד סל שירותים ייעודי בין היתר לציוד - - -

אני אסביר לך למה זה נוגע להוראת המעבר.

אבל אומר חה"כ קריב שהדבר הזה לא צריך להיות פוזיטיבי.

לא, אבל יכול להיות שהמגבלה לא תהיה, אני לא יודע.

לא יוראי, זה לא קשור להוראות המעבר.

אני אסביר למה זה קשור להוראות המעבר. בוודאי שזה קשור. תראו, אם לא היו הוראות מעבר, תראו, אם הוראות המעבר היו אומרות שאין הנצחה של המצב הקיים, אלא אנחנו עכשיו בתהליך של שלושה חודשים מאפשרים לעוד ועדות רבנים להיכנס לקומה הכשרה ואז מודיעים חברים, הכול מתאפס וכל אחד בוחר מחדש. בסדר? אז כל אחד עם המכשיר שלו, הקיים, יכול לעבור. הוראות המעבר מנציחות את המונופול. מכיוון שכרגע יש מונופול דה פקטו, בסדר? אז הוראות המעבר בדרך שהן כתובות מנציחות את המונופול. עכשיו, יש דרך לפתור את זה. אפשר לומר לספקים מכוח החוק אין דבר כזה לייחד ציוד רט"ן פר ועדת רבנים.

אז זה בדיוק, זה מה שאתה אומר, זאת הנקודה.

אין בעיה רק שכרגע כאשר מחברים את הסעיף פלוס הוראות המעבר מקבלים - - -

וחוץ מהסוגייה הזאת הוראות המעבר - - -

אי אפשר לכייל אותם מחדש, את המכשירים? אני רוצה להבין, לכל קומה יש את המכשיר שלה? זה המצב?

מבחינה פיזית, מבחינה של מכשיר יש דבר שנקרא סינלוק. זה בעצם כמו אפליקציה שמפעילה את המכשיר.

לא, מה שהם אומרים שאתה יכול לזהות את הקומה הכשרה באמצעות המכשיר.

יש שוני מהותי בין המכשירים האלה, התכונות שלהם?

יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.

אין שום הבדל, הם רק רוצים להשיג פה את המונופול. אין שום הבדל מהותי.

טכנולוגית פשוט עושים גרסה חדשה ומתקינים. זה טכנולוגית.

זה עניין של זיהוי.

אין שום משמעות לתחרות בין הוועדות אם אתם לא מאפשרים, אם יש זכות וטו לוועדת רבנים אחת.

אין זכות וטו.

יש.

אפשר. כל אחד יכול לקחת את המכשיר, מה שהוא רוצה לקנות.

שנייה, סליחה רגע.

נו, באמת.

יש מישהו פה, חבר כנסת, תסבירו לי מה המשמעות, למה אתם גם מחייבים שהמכשיר יהיה מסוג מסוים. מה המשמעות?

שאי אפשר לעבור איתו אם אני עובר לפיקוח של ועדת רבנים אחרת.

את המספר הבנו למה הוא לא יכול לעבור. אבל למה את המכשיר?

שליטה.

רגע, לא, בואו נשמע. מה הנימוק? מה הסיבה?

אפשר לעשות שעל המכשיר לא יהיה סימון דווקא לאיזה עמותה מסוימת.

מה הסיבה שאתם אומרים שגם המכשיר צריך להיות מסוג מסוים?

אפשר לעשות הפרדה בין המכשיר לבין הסים.

מבחינתך אפשר גם ללכת עם מכשירים פרוצים, זה אתה, זה כבר שמענו, אנחנו יודעים. תודה.

לא. אפשר ללכת עם מכשיר כשר, להגדיר אותו מה המאפיינים של מכשיר כשר.

מבחינתך לבטל את המכשירים שלנו, את הכול.

מחשבון ודברים כאלה.

מבחינת גם - - - את המכשירים הכשרים שלנו להטריף אותם.

תהיה כשרות גלובלית שמקובלת על כולם שיכולה לשמש כל עמותה שהיא, זה דבר מאוד פשוט ואפשר לעשות. אני חושב שדיברתי גם כן עם אנשים במשרד התקשורת והם אמרו שהם תומכים בעניין הזה. אין שום בעיה לעשות הפרדה בין העמותה שאחראית, של הסינון, של הסנכרון, לבין הסינון של המכשיר. אלה שני דברים שהם שונים לחלוטין. ותהיה את ההגדרה של כשר ויכול להיות שאפשר להגדיר בחוק יש שתי עמותות שונות שלא יכולות - - -

דוד, אני יכול להסביר.

אתה כבר הולך למסקנות. אני רוצה לדעת למה הדרישה הזאת. מה הרציונל?

אני יכול לתת את ההסבר שלי? ניתן בית אזולאי ובית קריב. אחרי ההסבר שלו אני גם רוצה להסביר.

אתה רוצה להסביר לפני אתה גם יכול.

קריב, אתה העלית את הבעיה, נכון? בוא נשמע קודם כל. אחר כך, אתה רוצה לדבר בסוף אין לי בעיה.

במכשירים הכשרים זה לאו דווקא המספר. מספר זה דבר העיקרי, זה נכון. במכשירים הכשרים יש מספר מכשירים שכאשר הוועדה נותנת עליהם את החותמת היא יודעת גם מה קורה בתוכנות של המכשיר, מבחינה טכנית. יש מכשירים שיכול להיות בהם רדיו למשל. שיכול להיות שהוועדה השנייה תסכים ואני לא רוצה. יש מכשירים שאפשר לצלם איתם וידיאו או תמונות. במכשיר הזה למשל, אני אתן לכם דוגמה, זה נוקיה 208, לצורך העניין. יש לו מצלמה, אבל הוא לא מצלם, כי הורידו לו את המצלמה. כשהוא הגיע לארץ עשו לו, עקרו לו, עיקור של המצלמה ואז הוא לא מצלמה.

גיירו, גיירו. עשו לו ברית.

גיור רפורמי.

לא, לא רפורמי.

עכשיו, כשאני לקחתי את המכשיר הזה אני לקחתי אותו על דעת שאין לי בו מצלמה, שאין לי בו רדיו, שאין לי בו וידיאו וגם זה נותן את זה לילדים שלי. ואני גם לא יכול להכניס בו כרטיס זיכרון לראות בו סרטים, לצורך העניין או סרטונים.

זאת אומרת כל מכשיר יש לו את הייחודיות שלו.

אגב, יש 208 אותו דבר, אחד על אחד אם תראה אותו, הוא מכשיר לא כשר. שיש בו רדיו, שיש בו אפילו אתה יכול להכניס בו ווטסאפ. היום הוא אולי פחות נמצא בשוק, בגלל שהוא היום ווטסאפ לוקחים כבר את הסמארטפון, מי שלא לוקח כשר.

אבל זה בעצם אני מקבל אותו עם התוכנות בעצם עם אותם דברים שאני רוצה לקבל אותו, שהוא נטו להתקשר בלבד. לא לראות בו סרטונים, לא לראות בו סרטונים, לא לראות בו טקסטים. כלום כלום. זה מה שאני רוצה ולכן הדבר הזה הוא כשר בצורה הזאת.

אם ניקח למשל את הכשרות, ניקח מסעדה. השאלה אם אתה רוצה להחליף לה, היא הייתה עד עכשיו לצורך העניין בכשרות רבנות. היום רוצים להפוך אותה לצורך העניין לבד"צ. יבוא בד"צ יגיד תשמע, בכשרות שלי אתה לא יכול להביא את התנור הזה, כי התנור הזה צריך לעבור הגעלה או שאם זה כלי חרס, אתה צריך בכלל לשבור אותו. כי אני לא סומך על הכשרות הזאת. כלומר, אני לא יכול לעבור עם אותו, תבוא עם אותו תנור, עם אותו כלי? לא. הוועדה כשהיא באה ועושה משהו והיא אומרת אני נותנת מכשיר, על המכשיר הזה יש לי עליו את כל הפיקוח, גם על טכנולוגי מה קורה בפנים וגם על המספר שלו ולכן אני לא יכול, אתה מדבר על זה כי אני לא יכול, כשאתה אומר לי תעבור עם המכשיר שלך לוועדה השנייה. הוועדה השנייה יכול להיות היא יכולה להגיד לך דברים אחרים. לכן את המכשיר הזה אני נשאר איתו ולא עובר עם המכשיר אפילו.

ינון, אתה צודק. רק שאתה לא עונה על הבעיה שאני העליתי. על פי נוסח החוק היום.

לא, הוא שאל קודם כל אתה מדבר משפטית. הוא קודם כל שאל מה הרציונל. על הרציונל עניתי.

אבל הרציונל, שנייה.

עכשיו אתה טוען משפטית? בסדר.

חבר'ה, שנייה, כי הבעיה הרבה יותר קטנה.

כי כשאני קניתי אותו אני יודע שגם אם מחר אני אלך להחליף את המכשיר הזה, אגב, סתם שתדע שיכול להיות שהמכשיר הזה יתקלקל לי פעמיים בשנה או פעם בשנה וצריך, לא ישתלם לי לתקן אותי, אני אלך לקנות מכשיר אחר. אז אם אני כבר עובר לחברה אחרת, אם זה ההוצאה שלי, בסדר.

ינון, שנייה. הבעיה שאתה, מה שאתה הסברת זאת לא הקושיה שהקשיתי. לי ברור לחלוטין למה בסופו של דבר כשאתה עושה סינון הסינון הוא גם של תכנים, אבל הוא גם של פיצ'רים טכנולוגיים. בסדר גמור. מקובל עליי שאם יש קומה כשרה אז קומה כשרה זה לא רק אי אפשר לצרוך.

אז מה אתה אומר? שאפשר לקחת את המכשיר ולשנות את?

לא, לא. על פי הנוסח הנוכחי יכולה ועדת הרבנים לבוא לספק סלולר ולומר לו סוג המכשיר הזה שייך רק לקומה שלי. אני לא מוכנה שוועדת רבנים אחרת תאמר גם אצלי המכשיר הזה כשר. זאת אומרת שיש פה, תעזבו, לא קשור בכלל לרציונל של סינון. יש פה פשוט כלי ומנגנון למנוע מסיבות כלכליות מעבר לוועדת רבנים אחרת שחותמת על אותו מכשיר. זאת אומרת תבוא ועדת רבנים א' ותאמר לפרטנר אתם את סוג המכשיר הזה, שחצי מיליון מנויים כבר יש להם, זה רק אצלי. כשתבוא ועדת רבנים אחרת אסור לכם לפרטנר לאפשר להם קומה כשרה עם אותו מכשיר.

שנייה, שנייה. אם זה ייאסר בחוק להגביל חברת תקשורת על סוג מכשיר, אתה נרגע, הכול בסדר?

בנקודה הזאת. בנקודה הזו שמאפשרת, כדי למנוע מצב שבו ההתניה של סוג הרט"ן לא הופכת להיות אמצעי למניעת תחרות. אין בלעדיות. לספק אסור להבטיח, לספק אסור להבטיח בלעדיות - - -

למה במוצרי חשמל היום יש לספק בלעדיות? סתם שאלה.

אני אומר לך, זה לא אותו דבר.

למה לא אותו דבר?

שנייה, אני אומר לך.

וכשאני אומר לך, וגם בנושא הזה, אתה אומר, אתה לא עונה לשאלה.

אני עונה.

שואל אותך ברוכי משהו.

אבל רגע, שנייה. לגבי הנקודה הזו הפתרון הוא לומר שלחברת הסלולר אסור לקבוע שסוג מכשיר מסוים הוא רלוונטי רק לקומה אחת. עכשיו, אם ועדת הרבנים ב' תאמר שהמכשיר ש-א' אישרה הוא לא מספיק כשר, אז בסדר, אין לי בעיה. תקבע סטנדרט חדש.

אז רגע, מה אתה רוצה שיהיה כתוב בחוק?

אני אמרתי, שספק לא רשאי לקבוע בלעדיות על סוג של רט"ן רק לתאגיד אחד. זה דבר אחד. דבר שני, לגבי הוראות המעבר. אם הולכים על הוראות מעבר אז בתקופת החודשים האלה כן צריך לאפשר ניוד עם המספר.

אבל הקומה קיימת.

רגע, לא החוצה. תעזוב, לי יש ויכוח איתך האם ראוי לאפשר ניוד החוצה מהקומה הכשרה. בסדר, זה ויכוח בינינו, אנחנו לא מסכימים.

נכון.

אני חושב שזה חוקתי, אתה לא.

לא, זה גם מהות החוק.

אני מבין. לדעתי לא, כי מהות החוק היא להבטיח שהבן של פינדרוס לא ייחשף לתכנים שההורה פינדרוס לא רוצה.

זה האמצעי, זה האמצעי.

לא. אין שום קשר בין ניוד המספרים החוצה לבין צריכת התוכן. ניוד המספרים החוצה רק קשור למה שאמר הרב בלוי בכנות, שזה אמצעי שליטה על הקהילה וזיהוי.

זה לא קשור לשליטה.

עכשיו אני אומר לך דבר נוסף.

הוא לא אמר ככה.

בדיוק אמר.

טוב.

הוא אמר שזו תהיה דרך לזהות.

אמצעי שליטה?

אמצעי לזהות מי בקהילה ומי לא.

לא, לא.

טוב. נוציא את הפרוטוקול ונראה אם הוא אמר שזה אמצעי לזהות מי בקהילה ומי לא.

אתה הבנת את זה.

אם הבנתי לא נכון, סליחה. רק לומר, בהוראת המעבר חייב להיכנס יכולת לנייד בין ועדה אחת לוועדה שנייה. לא יכול להיות שיבואו לחצי מיליון מנויים ויאמרו להם - - -

אבל הם כבר קיימים.

אז מה. אבל אתה עכשיו מסדיר הוראות מעבר לחוק חדש, עם אפשרות להגבלות נוספות. תאפשר ניוד עם המספר.

דוד.

יש לך 500,000 איש.

תן להם לבחור בין ועדת רבנים אחת לשנייה. אני רק אומר, לי אין אינטרס בשום ועדת רבנים.

אדוני, אני יכול רגע לענות לשאלת יושב-הראש לעניין הרציונל? עו"ד זלמן בלאק.

אני חושב שאזולאי הסביר את זה יפה.

אנחנו דיברנו פה על עניין הזיהוי בעניין המספרים.

רגע, רגע, עצור רגע. אזולאי, אני רוצה רגע להבין. אתם נגד שיהיה כתוב שאי אפשר לייחד, שהחברה סלולר לא יכולה לייחד סוג מסוים לקומה מסוימת?

היום זה קיים.

אני יכול להוסיף לכם שאפשר פשוט להוסיף בהגדרות הוועדה מוכנה שיהיה רק יומן, רק שיחת טלפון. דברים כאלה, הגדרות מאוד ברורות.

אני יודע את הקיים היום בכל בחברות. כשעומדת ועדה אני באמת לא יודע את העניין.

אם זה אותם מאפיינים שמקובל בשתי הוועדות זה עובד. אפשר לעשות שגם על מכשיר לא יהיה סימן מסוים. בסך הכול מדובר על אותם יבואנים זה MTK זה אותו יבואן.

אני מבקש, רגע.

הוא מביא לשתי העמותות. זה אותם פיצ'רים בפנים בדיוק. ההבדל היחיד זה בהגדרות בהפעלה.

אני אוציא אותך. אני אומר לך, אני אוציא אותך. גם אזולאי וגם ברוכי, לישיבה הבאה תנו לי תשובה. בסדר?

אני רוצה להסביר. אין פה נושא של סוג מכשיר או חברה מסוימת. המכשירים האלה מגיעים עם חותמת כשרות והם מיוחדים לאותה קומה כאמצעי זיהוי. כמו שאמרנו שיש מספר כשר שנועד לזהות, גם אותה חותמת נועדה לזיהוי.

מה זה החותמת?

יש פה חותמת.

זיהוי.

הלכו, עיקרו את המכשיר. בדקו אותו. אם אתה מאפשר להכניס מספרים, אם אתה מאפשר להכניס סימים אחרים.

אבל זיהוי של מה? רק אם תוכל להגיד. של סוג ההגבלות? זאת השאלה.

שייך לקהילה באמצעות הסלולרי שלו. יש את דיני הגנת הפרטיות במדינת ישראל.

אבל קריב, אתה לא יכול - - - זה לא הולך ככה.

כאשר אדם מסתובב עם המכשיר הוא אומר בעצם אני משתמש בהגבלות פלוני, בהגבלות אלמוני. עכשיו, ברגע שאתה רוצה להוציא את זה לוועדה אחרת אותו אדם הולך עם מכשיר ומציג בפניהם - - -

אבל אם לוועדה אחרת יש בדיוק את אותן הגבלות?

אז בואו ניגע בנקודה הזאת. מה זה אותם? אנחנו לא הגדרנו בחוק מה זה ועדת כשרות. בכוונה. כי יושב-הראש לא רצה להיכנס לנושאי כשרות. אז מחר בבוקר יבוא ביטן ויגיד אני גם כשר.

אגב, הוא כשר ביטן.

אני מבטיח שאני לא הולך לייצר לכם תחרות בתחום הזה. ברוך השם יש תחרות בתחומים אחרים.

דוד, יש פה הטבעה פיזית על המכשיר עצמו.

שהם שייכים לקבוצה הזאת.

מה אני יכול לעשות?

ברגע שאתה מאפשר להוציא את זה החוצה.

קודם כל אני רוצה, תבינו.

הרסת את הקבוצה.

החוק הזה לא מתייחס רק לחרדים.

מה זה 'הרסת את הקבוצה'? תעבירו חוק שכל אדם חרדי צריך ללכת עם דסקית זיהוי. אני לא מבין את זה. זה טלפון. מה זה? זה אמצעי זיהוי לאיזה קהילה אדם משתייך?

זה לא קשור לקהילה, איך זה קשור לקהילה?

זיהוי של מה? מה אתה אמור לזהות באמצעות מכשיר הטלפון של האדם? אתם רוצים להגן על כך שאנשים לא יצרכו תכנים שהם לא רוצים לצרוך או שילדיהם לא אמורים לצרוך. מה הקשר בין הדרישה הלגיטימית הזאת, שכולנו בעדה, לזה שאתה צריך לומר אה, הבן אדם הזה שייך לחסידות גור ולא לקבוצה השנייה. מה קרה?

אני לא מבינה מה כל כך ההיתממות פה. יש פה מלא חברים - - -

רבותיי, אני סיימתי את הדיון הזה. בנושא הזה של הפלאפון עצמו אמרתי שייתנו תשובה. אם נקבל את ההצעה של קריב בעניין הזה.

אני רק רוצה לומר שאני באמת תוהה, כי הרי המטרה של הקומה הכשרה זה שיידעו מי יכול להתקבל לחיידר או לא ומי יכול, בוודאי שזאת המטרה.

אני לא נוהג להוציא אנשים, חבל על ההתפרצויות. עכשיו בואו, אני חושב שיש משהו במה שהוא אומר, על העניין של ההצעה הזאת. אז תחשבו על זה.

כאילו איך המשפחה לא מאבדת ערך אם היא החליטה סוף סוף לעבור לוועדת רבנים אחרת.

צריך לדייק את המצב העובדתי והמשפטי היום, כי איך שהוצג הוא לא בדיוק כמו שהוא היום בפועל.

מי אתה?

אני יוסף לנצנר.

כל הכבוד, צא החוצה. עוד חמש דקות תחזור. בסדר? אמרתי לכם לא להתפרץ, נכון? טוב, שב, שב, בוא. בבקשה משרד המשפטים.

לגבי הנקודה המסוימת הזו?

אם יש לך התייחסות עד עכשיו.

שהיא אגב רלוונטית לסעיף אחר בהצעת החוק, אבל לסוגייה העקרונית.

אדוני יושב-הראש יחליט איפה הוא רוצה לגבי הנושא של הברזל. ברגע שאדם עוזב את הקומה הכשרה ואם אנחנו מניחים שהוא לא יכול לשמור את המספר אנחנו לא מזהים הצדקה למנוע ממנו להשתמש בברזל בקומה כשרה אחרת. ולחייב אותו לקנות את אותו מכשיר עם אותם מאפיינים מנוונים רק כדי לקבל את אותו שירות של קומה כשרה אחרת. זה נראה לנו מעורר קושי משמעותי. ובמובן הזה אנחנו שותפים לגישה של חה"כ קריב.

את מדברת על השינוי. בסדר, הבנו. מכוח מה? הנושא הכלכלי?

חופש הקניין.

לא יודע אם חופש קניין. ואם אני הסכמתי לזה מראש?

דוד, מותר לי להסכים להשתכר מתחת לשכר מינימום? לא. האם מותר לי להסכים לעבור שבעה ימים? לא.

אתם מכירים את הסעיף בחוק החוזים שקובע שחוזה שנוגד את תקנת הציבור הוא חוזה בטל?

רגע, זה לא דוגמה מה שנתת עכשיו.

למה? יש דברים שאתה לא יכול להסכים להם.

יש דברים שאתה לא יכול להסכים. זה לא כתוב בשום מקום שאתה לא יכול להסכים.

חופש הקניין מגדיר את זה.

יש הבדל, יש הבדל. תאמין לי, אני יודע על מה אני מדבר. אני אמרתי שאני לא רוצה להיכנס לזה כרגע עד שהם ייתנו לי תשובה. אבל בגדול אין פה איזה זכות מיוחדת. אם אני יש מקומות שאני צריך להשקיע עוד 1,000 שקלים אז אני אשקיע עוד 1,000 שקלים. זו לא הבעיה. אין פה זכות מיוחדת.

אגב, זה 300 שקלים. 250, 150.

קוראים לזה זכות הקניין אדוני יושב-הראש.

לא מבין את הטיעון שלכם. אבל בסדר.

הגבלה על, ניחא אתם אומרים שהמספר שייך לספק. בסדר, אני מוכן להתווכח איתך על זה, אבל זה היה תירוץ שלך אליי. המספר לא שייך לאדם, הוא שייך לספק. זה הוויכוח. הברזל שייך לאדם. כשהמחוקק מטיל מגבלה על יכולת השימוש של אדם ברכושו היא צריכה להיות לתכלית ראויה. אין פה תכלית ראויה של חסימת תחרות ומידתית. איך זה עומד בהסברים, איך זה עומד חוקתית? אפשר לקבל תשובה מהייעוץ המשפטי?

מה זה אין תכלית?

התכלית הראויה היא למנוע תכנים שרוצים לסנן, לא להגן על המונופול של ועדת רבנים.

רגע, קריב. לפי איזה סעיף?

אדוני יושב-הראש.

לפי איזה סעיף? פסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אתה נהיית, אני מבין שאתה כותב פסקי דין בעליון. אבל חכה רגע. לפי איזה גישה משפטית את חושבת שהוא לא יכול, זאת אומרת, הוא חייב לקבל חזרה את המכשיר ולהשתמש בו עוד פעם?

לא, הוא לא מקבל חזרה. המכשיר נשאר ברשותו.

הוא שלו, נכון? הכוונה לקבל חזרה את השימוש בקומה אחרת. לפי איזה גישה? אז הוא הפסיד, דרך אגב, אם הוא משתמש בו חמש שנים הוא לא שווה כלום. אפס. כלכלית הוא לא שווה. אם הוא משתמש בו חצי שנה אז הוא שווה לו.

אבל הערך האלטרנטיבי שהוא צריך לקנות חדש עולה לו כסף. ואני חושב שאפשר למצוא לזה פתרון שהחברה הסלולרית מסדרת את הברזל הזה. מסבה אותו לקומה האחרת.

אדוני יושב-הראש, אפשר להתייחס לנושא?

אפשר להשיב?

משרד המשפטים לא סיימה את דבריה.

בסופו של דבר נקודת המוצא, גם אם הדבר נראה לך פעוט ערך או מאוד מאוד זול, הברזל הוא רכושו של הפרט.

בסדר, אז מה?

והוא אמור לעשות איתו כל מה שהוא רוצה.

ואם אני מראש החלטתי שהברזל הזה אני מוותר על הזכות הזאת של לעבור - - -

אתה לא יכול לוותר על הזכות הזאת. היא קוגנטית, היא לא דיספוזיטיבית.

היא לא קוגנטית, לא נכון, היא לא קוגנטית.

אין בעיה, אז תפתח את הוראות המעבר. אין בעיה.

היא לא קוגנטית.

אז תפתח עכשיו את השוק, תעשה איפוס מצב. אבל אתה גם לא רוצה לעשות איפוס מצב וגם - - -

לא שאלתי אותך, קריב, עם כל הכבוד.

דוד, אני מבין, אני רוצה לעזור לך.

אני רק אשלים את הטיעון.

אמנם אתה שופט בית המשפט העליון, אבל תן גם למשרד המשפטים להגיד משהו.

אין שום בעיה.

אני לא מומחית טכנולוגית.

טוב, אנחנו נדון בזה בדיון הבא.

צריך למצוא לזה פתרון. כמה כאלה יהיו?

רגע, רשות התחרות, כן, מה רצית להגיד?

אנחנו גם רצינו להתייחס לנושא הזה. אנחנו גם התייחסנו לנושא הזה בעמדתנו הפומבית שגם הובאה בפניכם לסעיפים 23 ע ד25.

אנחנו חושבים שהקשירה הזאת בעצם בין המנוי למכשיר בעצם מחייבת את הלקוח שרוצה מנוי כשר גם לרכוש מכשיר כשר ואם הוא רוצה לעזוב את המנוי הכשר צריך גם להחליף את המכשיר הכשר היא כן יוצרת חסם. גם חסם למעבר של הלקוח בין ועדות כשרות שונות, כיוון שמעבר לעובדה שהוא צריך להחליף את העובדה או לקבל - - -

אבל בין ספקים - - -

חה"כ ברוכי, אני אסיים ואז אני אוכל להתייחס לשאלות. גם מעבר לזה שהוא צריך לבחור במנוי אחר או לבחור מספר אחר הוא גם עכשיו צריך לרכוש מכשיר אחר. מדובר בהוצאה כלכלית.

תגיד לי, אני רוצה להבין. אתם רשות התחרות, נכון?

נכון.

איפה הייתם עד היום?

אנחנו הגשנו עמדה.

לא, רגע, איפה הם בכל הנושאים האחרים? אנחנו דנים פה על עשרות נושאים, אין רשות תחרות. ופה תחרות עסקית יש, כי אי אפשר למנוע אם לוועדה אין הסכמים עם שלושה ספקים.

איפה הייתם עד היום? חצי מיליון איש בקומה אחת שמתעסקים אותו דבר.

אם לא תצעק אני אוכל גם להגיב.

עכשיו פתאום נזכרתם להגיב?

אנחנו לא נזכרנו עכשיו.

דוד, יש לי שאלה. אני שואל את רשות התחרות ואת משרד המשפטים. כשיש לי ראוטר של בזק אני יכול לעבור איתו לחברה אחרת?

אני שילמתי על הראוטר הזה.

לא יכול לעבור איתו. אז מה קרה בטלפון הכשר אני כן יכול לעבור איתו?

אפשר לעבור, אפשר.

אתה עכשיו יש לך מכשיר של הוט, אתה יכול לעבור ל-yes?

על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר? הראוטר, אתה טועה. הראוטר של בזק הוא רכוש של בזק. זה כמו לומר לי שיש לי טלוויזיה בבית ואם אני בטלוויזיה רוצה לעבור מהוט ל-yes אני צריך לקנות טלוויזיה חדשה.

זה לא באמת, כי אני משלם.

אתה טועה.

אני משלם את זה בהתחלה.

אתה טועה. ציוד הקצה של האינטרנט זה רכוש החברה. זה כמו מה שאמרתם על המספר. אתם רוצים שאני אקנה טלוויזיה חדשה.

אין בעיה. אז מה שאתה אומר לי תכין את הלקוח שהברזל הוא של ועדת הרבנים וזה רק דמי שימוש על ה-300 שקלים שאתה משלם עליו. בסדר. אז אוקיי, זה מה שאתה רוצה, אז זה בסדר.

כולנו עכשיו נגיע למצב שכל חברת סלולר שהיא מציעה מבצע היא תחתים את הלקוח שהוא לא יכול לקחת את המכשיר.

בהמון חברות אתה לא יכול לקחת.

אתה טועה. הברזל זה הטלוויזיה, זה לא ציוד הקצה של חברת האינטרנט.

דוד, את בזק ואלה, לא, הראוטר, אתה מחזיר בדיוק. זה מושאל לך.

אתה טועה. הראוטר הוא לא רכושו של האדם. הראוטר הוא רכושה של חברת האינטרנט.

אתה משלם על הראוטר עצמו.

אתה משלם דמי שכירות על הראוטר. חברים, סליחה, אצלי התקלקל האינטרנט במוצאי שבת, אתמול בא טכנאי. לא שילמתי על תיקון הראוטר.

רגע, רגע, מה שאתה אומר, אני אסביר לך מה התוצאה של מה שאתה אומר.

אולי שאני אקנה טלוויזיה חדשה כשאני עובר בין הוט ל-yes?

לא.

כן.

לא? הבנתי.

מה שאתה אומר שבוועדת הרבנים תקנה את המכשיר ותשכיר אותו. אה, זה אין בעיה?

סליחה, דרך אגב, כשנוכיח - - -

אז אין בעיה של תחרות.

אוי, כשאתה תראה את הפערים בין המסלול הזה לבין הקנייה הכול בסדר. מה שמדהים, יש פה ועדת כלכלה, אין לנו ויכוח האם מותר לסנן תכנים על פי רצונו של האדם. אבל אי אפשר לבנות עוד קומה ועוד קומה ועוד קומה כשברור הרי שאין שום קשר בין ייחוד הברזל לבין התכלית הראויה של הגנה מפני תכנים לא ראויים. כל התכלית של ייחוד הברזל במתכונת הזאת היא למנוע תחרות בין ועדות רבנים בתוך הקומה הכשרה.

אבל דוד, דוד.

זה ברור כשמש וזה צעד לא ראוי.

דוד, כולנו מסכימים - - -

רגע. אני רוצה לשאול את משרד המשפטים.

אדוני יושב-הראש, אתה רוצה שנסיים את ההתייחסות?

לא, לא, הבנו.

אבל שאלת שאלה ולא קיבלת תשובה.

כן, אני אגיד לך למה לא.

שאלת איפה היינו, אז אתה רוצה שאני אסביר?

איפה היית עד עכשיו, 500,000 - - -

אתה רוצה שאסביר או שאתה רוצה לצעוק?

לא, אני לא רוצה.

מה זה להגיד ליושב-הראש אתה רוצה לשמוע או שאתה רוצה לצעוק? עם כל הכבוד שיהיה לך קצת כבוד ליושב-הראש.

אני נשאל שאלה.

עם כל הכבוד תכבד את יושב-הראש. מה זה אתה רוצה לצעוק? איזה מן דיבור זה ליושב-הראש?

אני מכבד את אדוני יושב-הראש.

לא, אתה לא מכבד אותו.

הוא שאל שאלה, אני רוצה להשיב.

זה לא כבוד צורת הדיבור הזאת.

אני רוצה להשיב.

לא, אני לא נותן לך.

אבל שאלת.

אני לא. צא החוצה בבקשה. אוקיי? צא צא, אני לא צוחק. אני לא, אני אוציא אותך.

בסדר.

בינתיים אל תדבר, זה הכול.

אני רק רוצה מה ששאלת.

אני לא שואל אותך כלום עכשיו. אני שואל רגע את משרד המשפטים. שמעתי את מה שאמרת. את אומרת במצב שוועדת הרבנים רוכשת את המכשירים ומשכירה אותם לחברים, זה בסדר מבחינה משפטית?

אני לא יודעת אם זה בסדר.

זה עוקף את העניין של הקניין הפרטי.

אבל זה לא חל על המכשירים של היום.

אני שואל שאלה.

- - - של ועדת הרבנים. זאת המשמעות של השכרה, בואו, אל תעשו - - -

לא, גלעד.

אז אמרתי לך, המשמעות אבל היא שכל פעם שהמכשיר יתקלקל מי שצריך לתקן אותו זה ועדת הרבנים.

תגיד לי, אתה הפכת להיות משרד המשפטים גם? לא הבנתי אותך, מה אתה רוצה?

הפרדת רשויות.

אז אני מבקש שתבררי את התשובה לעניין.

אני אברר. אבל אני רוצה גם להשיב לשאלה שחשוב שהיא תהיה חלק מהדיון הזה. אם אנחנו מניחים שהמספר נשמר וזה לאורך כל דיוני הוועדה הדבר שהכי חשוב לנו, ועדת הרבנים יודעת לספק בדיוק את אותו שירות על גבי אותו הברזל. מה ההצדקה לכל הדבר הזה?

איך אני יכול לדעת שזה יהיה לאורך ימים?

רק דקה. כל הדברים שקורים בתוך הטלפון הם לא נראים לעין. אם אני מבינה נכון, הסימון שהם מדברים עליו המציעים הוא ממש סימון איזה שהיא מדבקה על גבי.

לא, לא.

אז תכף תתקן אותי. אם אני צריכה לבוא לוועדת הרבנים האחרת והטלפון שלי לא מתאים אני אצטרך לקנות מכשיר חדש. זה עניין שלי, החלטה שלי. אבל אם המכשיר שלי מתאים, יש לי אותו, הוא מתאים – למה לחייב אותי לקנות חדש שהוא בדיוק אותו הדבר? עם אותם ניוונים, עם אותם הגבלות, שיהיו גם חסימות.

אני מבין את מה שאת אומרת. מהבחינה הכלכלית את צודקת, אין ויכוח.

זכות הקניין.

עוד פעם?

תאפשר לה, בבקשה.

הנושא של הזיהוי כפי ששבו והסבירו לנו נובע מהמספר. איך אני נותן את המספר שלי ויודעים מיד על איזה קבוצה אני נמנה – זה לא ייפגע. זה לא ייפגע. זה ממש רק המכשיר שאני מחזיק ביד. לנו זה נראה מרחיק לכת מאוד.

וצריך למצוא לזה פתרון, דוד. זה יימצא. כן.

הבעיה היא רק כלכלית, היא לא בעיה אחרת.

מהותית.

ביטן, כך גם השכר. אתה לא יכול להחליט שאתה מרוויח פחות משכר מינימום. זה בדיוק אותו דבר.

אתה נותן דוגמה קיצונית מידי.

זכות הקניין היא זכות קיצונית.

אני שואל שאלה פשוטה. הבעיה היא רק כלכלית. היא לא בעיה משפטית.

נכון. אבל היא הפרידה יפה בין שני הדברים. ואני חושב שיימצא פתרון למה שהיא אומרת וזה צודק וזה נכון. ואיך לסדר את זה מול חברת הפלאפון, מול הספק, יימצא פתרון.

לא, לא, זה לא פתרון פשוט. עכשיו אני אומר דבר כזה: קודם כל הבעיה היא בעיה כלכלית ולא יותר מזה. ואני לא רואה פה בעיה משפטית מיוחדת. אני מכיר את העמדה של רשות התחרות, שמעתי אותה אצלי בחדר. אז זה עניין אחר. אני רק לא מבין, רשות התחרות, ויש לך דקה לענות לי, איפה הייתם עד היום? הרי היום יש קומה של חצי מיליון איש, בדיוק באותם כללים, באותם תנאים שדובר עכשיו. ולא ראיתי אתכם שאתם מנעתם את זה. שעשיתם משהו בעניין הזה. ועכשיו פתאום אתם באים לחוק הזה ונזכרים בעניין?

ממש לא פתאום. בפניך יש עמדה שלנו מ-2021.

עמדה זה משהו אחר.

איזה שנה?

חה"כ אזולאי, אני מבקש לענות ליושב-הראש. אני רוצה לענות ליושב-הראש.

לא, אל תנהל את הדיון פה. בסדר? עם כל הכבוד לך, מותר לי גם לשאול אותך שאלות. אל תנהל את הדיון. בסדר?

אני שואל אותך שאלה אחרת. איפה הייתם עד היום? מה עשיתם עד היום כדי למנוע את העניין הזה? אם אתם טוענים שזה נוגד, לא יודע מה, את התחרות, את חוקי התחרות. איפה הייתם עד היום? גם משרד המשפטים לא היה עד היום. איפה הייתם?

אני רוצה להתחיל מאיפה היינו עד היום. אנחנו ביצענו בדיקה ב-2019-2020 שהביאה בין השאר לביטול. ועדת הרבנים הודיעה על ביטול של התניית הבלעדיות שחלה עם כל המפעילים הסלולריים בעקבות ההתערבות שלנו. ההתערבות שלנו אנחנו העדפנו באמת את המישור ההסדרתי ולא את המישור האכיפתי, בין היתר משום שאנחנו ידענו שזו עמדה שבאופן מסורתי משרד התקשורת וגם כאן שהיא נדונה בוועדה ראו את קיומן של ההגבלות האלה, הגבלות על ניוד והקשירה בין המכשירים כהגבלות שחלות וקיימות וידיעות והיו נתונות תחת עינם של המאסדרים הרלוונטיים.

את העמדה שלנו בעניין העברנו גם לוועדת הכלכלה ב-2020. היינו מעורבים גם בייעוץ ועתירה בזמנו לבג"ץ. העמדה שלנו שנמצאת בפניך היא לא עמדה להצעת החוק, היא עמדה שהוגשה במסגרת השימוע ששר התקשורת הקודם שקל לערוך שינויים ביחס לפיקוח על ועדת הרבנים.

לכן לומר שלא היינו מעורבים באירוע זה ממש לא מדויק.

יש שיקולים שגם אתה מכיר אותם, שבגינם אנחנו מעדיפים מישור הסדרתי ולא מישור אכיפתי.

מה הפגיעה בתחרות פה? אני רוצה להבין. מה הפגיעה בתחרות?

הפגיעה בתחרות כאן היא משום שברגע שלמנויים כבולים בעצם לוועדה אחת, הוועדה הזאת יכולה להשתמש בכוחה.

לא, לא, אני מדבר על המכשיר. לא עכשיו באופן זה.

אבל זה אחת מהכבילות.

המכשיר, כמו שהסברתי, המכשיר יוצר חסם מעבר. אותו מנוי שבוחר לעבור לוועדת רבנים אחרת הוא נדרש עכשיו גם לרכוש מכשיר. זאת אומרת שבמקום לעשות את ההחלטה ובמקום לשאת במחיר של החלפת המספר, של החלפת המספר שהוא עובר בין מתחרים, הוא נדרש גם לשלם את המחיר של מכשיר.

רק כדאי שתציין שבין ספקים הוא יכול לעבור. בין ספקים יש תחרות טובה.

חה"כ ברוכי, אני מדבר על התחרות שבין ועדות רבנים.

אתם רשות תחרות עסקית ולא רשות תחרות - - -

אבל תחרות, ועדת הרבנים זה לא עסקי. כמו שיש עסק, בין ועדות רבנים זה לא עסק.

חה"כ אזולאי, אין לי שום רצון להתערב במישור הערכי. יש לי רצון לאפשר למנויים לבחור איזה ערכים הם רוצים שיוצגו - - -

אין פה פגיעה בתחרות.

אני לא מסכים איתך, אדוני יושב-הראש.

טוב, אנחנו לא מסכימים. גם היועץ המשפטי שלי לא מסכים איתך.

אדוני, היועץ המשפטי שלך, עם כל הכבוד, הוא לא עוסק בדיני תחרות.

מה שאתם אומרים לגבי המכשיר, זה על הקצה שבקצה.

חסם מעבר. יש הרבה חסמי מעבר שמונעים מלקוחות לעבור בין ספקים.

הצמדה של ברזל ברכושו של האדם - - -

יש לי מסמך של מיכל הלפרין הממונה על התחרות שהיא אומרת שהיא בדקה את הכול והכול תקין.

לא, זה לא נכון. אני חתום עליו. אם תשים לב, אני חתום עליו בשמה. זה ממש לא מה שאמרנו. אנחנו אמרנו שבדקנו, יש דברים שמיצינו את הבדיקה ועברנו למישור ההסדרתי. ויש דברים שקיבלנו מוועדת הרבנים את הערובות לזה שהיא ביטלה את התניית הבלעדיות מול כל המפעילים הסלולריים. ואנחנו כתבנו גם שם שאנחנו ממשיכים בבדיקה.

בסדר.

אבל לא כתוב שיש בעיה תחרותית כל עוד אין ועדה חדשה וכל עוד יש מניעה לעבור לוועדה אחרת. ברגע שיש אפשרות - - -

אבל קיימים חסמי מעבר.

ברגע שיש אפשרות לעבור בין ספקים, אז יש תחרות עסקית הוגנת.

ברוכי, ברוכי. אני לא מקבל את העמדה.

אני רק אציין שלמרות שביטלו את התניית הבלעדיות שמים על זה פס והחברות לא מוכנות לחתום עם ועדות נוספות.

אז אתה יכול להגיש בפנינו תלונה ואנחנו נברר אותה.

הדבר היחיד שכן טענה שיכולה לעלות זה שברגע שהוא רוצה לעבור אז יש פה שיקול כלכלי מסוים כי הוא צריך ללכת לקנות מכשיר חדש.

אז הוא ימכור את הישן.

זו טענה שכן אפשר לשקול אותה. אבל שים לב, אין פה בעיה של תחרות. אני לא מקבל.

אבל אדוני, הרבה פעמים חסמי מעבר כל חסם כשלעצמו הוא לא חסם בלתי עביר, אבל צבר חסמים מונע מלקוחות לעבור.

בסדר, אבל זה לא עניין של תחרות.

אני לא מסכים אדוני.

כמו שאמרתי למשרד המשפטים, שלא כל דבר זה עניין חוקתי. גם לכם אני אומר, לא כל דבר זה עניין של תחרות.

אבל זה כן.

רשות התחרות יכולים גם להתנגד לאחוז החסימה.

חברים, רשות התחרות היא גוף עצמאי. מותר לו להביע את דעתו. הכנסת חושבת אחרת, בסדר. יגיע כנראה לבית המשפט. אבל לקבוע לרשות התחרות - - -

הכנסת תחליט, אין מה לעשות. אנחנו המחוקק ואנחנו נחליט.

אין בעיה. כל עוד אתם עומדים בקריטריונים חוקתיים. אתם רוצים גם לומר לרשות התחרות מה עמדתם?

קריב, בוא, אנחנו רק נשלים את ההקראה. כן?

אני רוצה רק להשלים את הקראת הוראות המעבר.

סעיף קטן (ג) בעצם הוא סייג לסעיף קטן (ב) שהקראתי קודם לכן. בעצם בסעיף הקטן הזה ניסינו להקל על מנויים שהתקשרו לאחרונה עם חברת תקשורת לצורך קו כשר. ואנחנו נצטרך לדבר כאן על בעצם מה התקופה הרלוונטית או הנכונה לעניין הזה.

מה ההקלה?

אני תכף אקריא ואסביר.



(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו הוראותיו לעניין מנוי שהתקשר עם ספק מורשה ב-X השנים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה, ובלבד שההגבלות הקיימות הן מאותו סוג של ההגבלות או החסימות המנויות בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; לעניין הגבלות או חסימות שהן לא מאותו סוג כאמור, תידרש בקשה מפורשת של המנוי בהתאם להוראות סעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.



מה שאנחנו ניסינו לעשות כאן, ואני אומר, זה כמובן פתוח לדיון. אבל הרעיון שלנו היה שבעצם מנויים שהתקשרו ממש לאחרונה עם חברת התקשורת וביקשו בקשה מפורשת או הסכימו כבר לאותן הגבלות או חסימות לא צריך עוד פעם לעשות בעצם אשרור לבקשה שלהם או להסכמה שלהם. וכמובן כל עוד מדובר על הגבלות קיימות שהן מאותו סוג שמנוי בסעיף 51ג1.

טוב.

והוועדה תצטרך להכריע קודם כל אם בכלל מקבלים את הסייג הזה ואם כן, מה התקופה הרלוונטית.

בסדר, כשנצביע.

אפשר לשאול למה בתוך תקופת המעבר לא פותחים את הניוד בתוך הקומות הכשרות? אני מבין את הסיפור של המספר, לא נכנס אליו עוד פעם, יש לנו ויכוח. ייפתר במקום אחר.

הוא פתוח כיום, כיום הוא פתוח.

אבל בהוראות המעבר, למה בתקופת המעבר חצי שנה לא מאפשרים את הניוד בתוך הקומה הכשרה?

אתה אומר לבטל את מגבלת ניידות המספרים.

בתוך הקומה הכשרה. יש הוראת מעבר, נכון? האם עושים הסדרה בחקיקה ראשית,

אתה מתכוון מחברת תקשורת לחברת תקשורת?

לא. מתאגיד אחד לתאגיד אחר, אבל בתוך הקומה הכשרה. לוקחים חצי שנה, אומרים לאנשים בתקופה הזאת אם תתקל טענתכם שאי אפשר לנייד אלא בין ספקים ולא בין תאגידים מפוקחים.

היום אפשר לנייד בין ספקים.

בין ספקים קיים.

שזה אומר שיש תחרות. אין שום בעיה.

לפחות בתקופת המעבר לאפשר ניוד.

אבל אתה לא מבין מה הבעיה? שהיום הקומה הזאת קיימת. מה אתה רוצה? אני לא מבין. זה משגע אותי.

נכון, אני תמים.

אני יודע שאתה תמים. אני רוצה לעזור לך לצאת מהתמימות.

אתה מבין עניין, זה קיים היום. אתה רוצה היום להרע את המצב שלהם?

למה גלעד קריב מתעניין בזה?

הוא הולך להקים קומה מיוחדת רק של רפורמים.

גלעד קריב מתנגד בקומה כשרה?

לא, הוא אמר שהוא לא מתנגד. אבל הוא שם כאלה תנאים שבסוף לא צריך קומה כשרה.

אני בעד קומות כשרות.

זה ממש מזכיר לי את ימות המשיח.

אדוני.

שמענו אותך ואנחנו יודעים בדיוק מה, בשביל מה עוד פעם? אותה טענה תטען אותה מאה פעם?

אני רוצה להגיד עובדות. אדוני, עובדות.

אפילו מבחינת הכללים בכנסת אני לא חייב לשמוע את אותו בן אדם אותו דבר 20 פעמים.

אתה מדבר עליי?

אדוני, על הוראת המעבר.

אפילו את זה אני לא חייב.

אדוני, על הוראת המעבר.

על הוראות המעבר אני נותן לשניים לדבר. אתה דיברת כבר. אני יודע מה אתה הולך להגיד.

לא אדוני, מה שאני מתכוון להגיד לא אמרתי.

הבחורצ'יק ההוא שלא מפסיק לדבר. נו, תגיד.

בהוראת המעבר מדברים בעצם על האפשרות מה קיים היום. כשאנחנו מסתכלים בתוך מה שחברות התקשורת החתימו. מנחם לנצנר מרכזייה.

ימות המשיח.

גם ימות המשיח.

אז תגיד.

לא, מרכזייה היא חברת תקשורת. אוקיי. במה שהלקוחות חותמים בחברות התקשורת אני מצרף פה לדוגמה את מה שחברת פלאפון מחתימה את הלקוחות. לא היה אף פעם הגדרה של עמותה מסוימת שהיא מקבלת את הבלעדיות. יש פה למשל הגדרת ועדת הרבנים שזו עמותה רשומה שהוקמה על ידי רבנים שמונו על ידי גדולי ישראל. ומובהר שבעת ניוד מספר הטלפון למפעיל אחר באחריות המפעיל האחר לדאוג שהמספר יוצג בקומה כשרה או בהסדר דומה שישמור על מאפייניו.

זאת אומרת פלאפון מחתימה את הלקוחות שאם הם רוצים הם יכולים לעבור לקומה כשרה אחרת, שהם שומרים על המאפיינים. ומה המאפיינים? הם כותבים פה. השירות שניתן למנויי הכשרה יוגבל כדלקמן: ביצוע שיחות טלפון בלבד. וכן תכונות נלוות, אך לא תמונות ולא S.M.S ולא חיבור לאינטרנט.

המצב העובדתי היום שבג"צ עצר את האפשרות של פירוק הקומה הכשרה, אבל הוא אמר שהוא ידון האם יש פה אפשרות של אפיון טכני. היום יש כבר שתי ועדות רבנים שהם מאותו אפיון טכני של ללא אינטרנט, ללא S.M.S. זה המכשירים שלהם, זה נראה בדיוק אותם דברים, אפילו אותו יבואן מביא את זה לארץ. זה המכשירים, זה הסימים שלהם. וכיום החוק מאפשר להם לנייד מתוך הקומות הכשרות והם כבר מניידים בפועל מתוך הקומות הכשרות לכשרות שלהם. ויש להם כבר בערך 10,000 מנויים, יותר מ-4,000 מספרים נוידו עם המספרים הכשרים שלהם לקומות הכשרות החדשות. זאת אומרת, כאשר אנחנו מדברים בחוק על זה שלקוחות הם רוצים להגדיר את סל השירותים שזה יהיה שייך לקומה מסוימת, הקומות היום מעורבבות. הדרישה המינימלית שנדרשת זה להשאיר, שבקומות שכבר היום חולקות את שתי העמותות שכבר תהיה אפשרות להשאיר את המצב, שהם יכולים לעבור עם הטלפון והמספר שלהם, להשאיר את מה שקיים היום, לעבור מכשרות לכשרות. כמו שקיים היום בפועל. ומתג הניידות פתוח למעבר בין כשרויות.

אני חושב שלהוסיף בהוראות, להוסיף סעיף שאומר שהקומות הכשרות, שמי שכבר קיים היום בתוך המספרים שנעשה בהם שימוש הוא יוכל להמשיך לעשות שימוש. זה גם יכול לחסום את האפשרות של, כי זה אנטי תחרותי.

טוב, תודה רבה.

אבל לפחות להשאיר את מה שקיים היום, שיישאר פתוח. תודה רבה.

קדימה, החברה התחרותית. דבר, אבל אל תחזור על דברים שאמרת.

אני עו"ד נריה הרואה, יועץ משפטי. הזכיר כאן רב בלוי את החשיבות של המספר.

את מי אתה מייצג?

את מרכזייה. אני היועץ המשפטי של מרכזייה ואני רק רוצה להתייחס.

אבל ביאת המשיח, הוא דיבר כרגע.

אתה מרכזייה, לא?

כן.

אז מה, שניכם מדברים על אותו דבר? לא. יש מישהו שזה לא קשור למרכזייה שרוצה להגיד משהו?

כן. אני רק רוצה לציין - - -

אתה דיברת. בבקשה, תגיבי, לנושא זה.

עו"ד ריקי שפירא רוזנברג.

את מי את מייצג רק?

אני מייצגת את המרכז הרפורמי לדת ומדינה.

לא הבנתי, גלעד קריב לא מספיק?

גלעד קריב לא קשור למרכז הרפורמי לדת ומדינה.

שאלתי את יושב-הראש.

קודם כל, זה לא פייר מה שאתה אומר.

לא, מה, שאלתי.

כי גם אצלכם מדברים חרדים.

לא, הוא רק שאל שאלה תמימה.

זה לא תמים. הוא לא שואל שאלות תמימות.

אני חייב לומר שאני באמת מעריך את חה"כ גפני על העיסוק האובססיבי שלו בקריירה הפוליטית שלי.

ממש לא.

זה מעיד על יחסי אהבה שנאה מורכבים. אנחנו נפתור את זה מחוץ לחדר הוועדה.

כל עוד אתה קיים, אז - - -

אם מנסים - - - ועדת כספים זה לא הולך.

לא, לא, הכול בסדר.

תכניס לך את זה לראש.

זאת ההתניה?

לא, זה גורם מעורר.

הבנתי. שמעת?

הכול בסדר.

אז אני רוצה להדגיש שהוראת המעבר שבעצם מצלמת את המצב הקיים ואומרת מאות אלפי המינויים שקיימים היום לוועדת הרבנים, שוועדת הרבנים הזאת כפי שאנחנו יודעים היא עמותה בפירוק, שיש בה בעיות רבות שנבדקות כעת. ולמעשה הצעת החוק באה ואומרת האנשים שמנויים היום בוועדת הרבנים לא יוכלו לנייד את המספר שברשותם לקומה כשרה אחרת וגם כבולים לאותו מכשיר טלפון שמשרת אותם רק בקומה הכשרה. הדבר הזה בעצם מבטיח את המשך המונופול, בעצם אומר שהשוק לא ייפתח לתחרות. שהתחרות לא תהיה אפשרית.

אני חושבת שבהצעת חוק אמיתית שרוצה להסדיר את הנושא ורוצה לקבוע שבאמת אנשים יוכלו לקבל שירות כפי שהם בוחרים ותהיה תחרות אמיתית בשוק, אינה יכולה לאפשר הוראת מעבר כזאת. הוראת המעבר צריכה לקבוע שיכול להיות ניוד בין קומות כשרות. ושאין קשר בין שירות הקצה לחסימת הקווים. לכן אנחנו חושבים שהוראת המעבר הזאת, כפי שהיא מנוסחת כיום היא לא חוקתית.

אני מציע שמועצת הרבנות הראשית תעסוק בתחום התחרות - - -. תמיד אתם רוצים הכול. יש פה התייעצות סיעתית של דוד ביטן עם משרד המשפטים. זה מסוכן לו לפריימריז.

הנקודה החשובה כאן שבהסכמים לא כתוב איזה ועדת רבנים.

זה הלכה למשה מסיני איזו ועדת רבנים.

לא כתוב, כמו שאמרתי, לא כתוב. מה זה הלכה למשה מסיני?

יש דברים שלא צריך לכתוב.

טוב, קריב.

מה עשיתי הפעם?

תשמע, כיוון שאני רוצה לסיים את החמש דקות.

אז אתה רוצה שאני אצא רגע לחמש דקות?

לא, אני נותן לך אפשרות, אתה רוצה לדבר?

לא.

מה קרה?

נגענו כרגע בהוראות המעבר. בישיבה הבאה אנחנו צריכים לעבור הרי כל שינוי שהוכנס. נכון? יש לי הערה על כל אחד מהשינויים שהכנסתם.

רגע. ישיבה הבאה אנחנו נעבור סעיף סעיף על התיקונים שאנחנו עשינו אחרי הקראה.

הכול בסדר.

זה מה שאנחנו נעשה. זה לא אומר שפותחים את כל הדיון מחדש.

לא, לא, לא. אני מאוד קפדן בהוראות של יושב-הראש. רק אני רוצה להבין מתי משרד המשפטים יציג את חוות הדעת החוקתית המלאה.

רק לעניין הוראות המעבר.

אדוני יושב-הראש, מתי הישיבה שבה משרד המשפטים נותן את העמדה שלו על כל החוק מבחינת האיזונים החוקתיים?

אמרתי, לא כל דבר זה חוקתי.

לא. רק לתחום החוקתי.

איפה שזה חוקתי, חוקתי.

התחום הרבני אני לא מבקש, אני לא מבקש מהיחידה לקידום המשפט העברי להציג את חוות דעתם על החוק. חוקתי, ייעוץ וחקיקה.

אז מול משרד התקשורת?

כן. אני רציתי לשמוע אם יש לכם התייחסות לעניין התקופות שסימנתי כאן בצהוב בהוראות המעבר בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג). בעצם השארתי את זה פתוח כיוון שלא היה לי איזה שהוא רציונל לקביעת התקופה.

זה צרכני. אני לא חושבת, אתה יכול לחשוב וחברי הכנסת יחליטו.

לא. אבל מה נראה לכם, אם נראה לכם סביר לקבוע את זה?

ההוראה ב-(ג) אני פחות, לא יודעת, פחות התחברתי אליה מראש.

אתה יודע מה? סכמו את זה ביניכם. סמכו את זה ביניכם. אם לא תגיעו להסכמה תגידו לי.

אחרי שסגרנו את אל ג'זירה אז יש את כל הצוות של משרד התקשורת לעסוק בסוגייה הנכבדת הזאת. סיימנו את האתגר הכי גדול.

לא סגרנו. הסגירה של אל ג'זירה זה תקופת זמן מוגבלת.

30 יום.

וכתוב בחוק שצריך לאשר את זה אצל שופט. חכה.

אושר, אושר.

לא אושר.

תוך 72 שעות.

כן? אישרו את זה?

לא אישרו? עוד לא אישרו.

לא אצל שופט.

הגישו עתירה לבג"ץ בנפרד. יש גם עתירה ועכשיו הגשתם לשופט לאשר. אבל הבנתי שבינתיים ביצעתם צעדים. רק שהחוק אומר שאישור השופט הוא נדרש קוגנטית לפני. לא? טוב. פוגל.

אתה רוצה להגיש על זה בג"ץ?

לא.

הוא יודע כבר מה הם יגידו.

הם יספרו לך את תרומתי הגדולה לחוק הזה. בסדר. גם כאן אני מנסה לאזן.

אוקיי. אז הישיבה הסתיימה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:15.