פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



48
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
02/05/2024

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת


מושב שני



פרוטוקול מס' 67
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום חמישי, כ"ד בניסן התשפ"ד (02 במאי 2024), שעה 12:30

1. ביקור הוועדה בבית לוחמי הגטאות
2. שימור מפעלים ועסקים אשר נמצאים במרחבים סמוכי גדר שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

רם בן ברק
ששון גואטה

יואל בן שושן - מנהל תחום, משרד הכלכלה והתעשייה

אופיר צספי - סגן מנהל הרשות להשקעות, משרד הכלכלה

ישי רובין - ראש אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

יניב חן - רפרנט ומרכז אזורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רועי מקוב - פקיד שומה ומנהל מיסוי מקרקעין טבריה, רשות המסים בישראל

משה נסים - שירות התעסוקה, מחוז צפון

פרח פרום - התאחדות התעשיינים בישראל

אילנית - מנכ"לית התאחדות התעשיינים בישראל

אורלי זאבי - קבוצת זוגלובק, מנהלת מחלקה משפטית, התאחדות התעשיינים בישראל

מיטל פרי - עו"ד, מנהלת קשרי ממשל בכירה, התאחדות התעשיינים בישראל





רונן מרלי - ראש עיריית נהריה





אייל שמואלי - ראש המועצה המקומית כפר ורדים

משה דוידוביץ - יו"ר קו העימות, ראש המועצה האזורית מטה אשר

גבריאל נעמן - ראש המועצה המקומית שלומי

מופיד עאמר - ראש המועצה המקומית חורפיש

ניג'ם שרף - יו"ר המועצה המקומית גוש חלב

ענבר בזק - חברת כנסת לשעבר, מנכ"לית החברה הכלכלית, גליל עליון

יגאל כהן - מנכ"ל בית לוחמי הגטאות

דגן לוין - מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית

מיכל צורן - איגוד התעשייה הקיבוצית

מוטי אוחנה - בעלים ומנכ"ל, טרק ים אכזיב בע"מ

יוסי אטיאס - מנכ"ל עסק, חוף בצת

אלון לוי - מנכ"ל משותף, עסק לשירותי הצלה בחוף בצת

מאור וינברג - בעלים ומנכ"ל, "מסע באיזי טיולים בע"מ"

סמדר וינברג - עו"ד ויזמית עצמאית

אילנית כלפון דדוש - מנכ"לית צימרים, מושב גורן

מנשה תמיר - מנכ"ל עשת אילון, קיבוץ אילון

אביב סוטו - מנכ"ל "אייברי דניסון ישראל בע"מ", חניתה

אושרת זהבי - מנכ"לית עמותת התיירות אשכול גליל מערבי

אורי טירולר - מנכ"ל יקב "כמיסה"

אלירן אשכנזי - סמנכ"ל כספים, "אייברי דניסון ישראל בע"מ", חניתה

טלי קיסר - סגנית המפקח על הבנקים, בנק ישראל

אריה אהרונוביץ - עו"ד, בעלים ומנכ"ל, מלון בוטיק H34, נהריה

עופר שכטמן - מייצג עסקים, מועצה אזורית מטה אשר

מופיד מרעי - מנכ"ל, מכללת תל חי





דוד כהן - מנכ"ל חכ"ל, מעלה יוסף

גדי יעקב - יועץ עסקי עצמאי

רמי זיו - מנהל כספים, "פלסן סאסא בע"מ"

רן פרידמן - בעלים, מסעדת "בנחלה"





אדית פרידמן - בעלת מסעדת "בנחלה", נהריה

אמיר אופנהיימר - מסעדת "אנדלינה"




מוזמנים באמצעים מקוונים
עמית גל - משרד האוצר

ורד קירו זילברמן

אמל ביבאר

מיכל כזרי – איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. ביקור הוועדה בבית לוחמי הגטאות
2. שימור מפעלים ועסקים אשר נמצאים במרחבים סמוכי גדר שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה

חברים שלום לכולם, שמי יגאל כהן ואני מנכ"ל בית לוחמי הגטאות. ברוכים הבאים אלינו. אני יודע שאתם עוסקים בנושא חשוב ומשמעותי מאוד היום, ואני מאחל לכולנו ימים טובים ושקטים. תודה רבה גם למכובדים ולחברי הכנסת שהגיעו אלינו וגם לכל השותפים, התושבים והחברים שלי בגליל. שיהיה לנו עתיד מוצלח וטוב יותר.

תודה רבה, יגאל. אנחנו פותחים באופן רשמי את ישיבת הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל במוזיאון לוחמי הגטאות, אחרי סיור משמעותי של חברי הוועדה, ראשי הרשויות, חברי כנסת לשעבר, ראשי ארגונים ותושבי הצפון.

בסיור הזה פגשנו את דליה, ילדה ישראלית שהלכה לבקר את הסבתא בפולין, המלחמה פרצה והיא עברה את השואה ושרדה, חזרה הביתה והקימה פה משפחה. היא לחשה לי באוזן – "מיכאל, תביאו את החטופים. אל תנוחו עד שתביאו אותם".

אנחנו כאן בוועדה לקידום ולחיזוק הנגב והגליל לא סתם. ערב יום השואה, ואני אהיה פה גם בטקס יום השואה ביום שני. מכאן אני גם עולה לחניתה, יש לי פה חברים. בכל שבועיים אנחנו הולכים לחניתה. המקום הנכון והראוי לנציגי משרדי הממשלה, לשרים בממשלה ולמנכ"לים בממשלה, הוא להיות בצפון – בשעת משבר.

יש קשר בין מה שראינו פה היום לבין המשבר והאסון שפקד את החברה הישראלית לבין כוחות הנפש, התושייה והחיוניות שנדרשת, כדי לצאת למציאות חדשה בחברה הישראלית במדינת ישראל ובאופן ממוקד בצפון.

היה פסיכולוג-פילוסוף שקראו לו ויקטור פראנקל, ועיקר תורתו היה מבוסס על המשפט – "כל מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה – יוכל לשאת כמעט כל איך". אנחנו מדברים הרבה בוועדה שלנו על תקציבים, על תכניות, על החלטות בממשלה – ה"מה?", אבל "לשם מה?" או "למה?" אנחנו עושים דברים? או למה אנחנו כאן בארץ הזו? הביקור הזה במוזיאון לוחמי הגטאות הבהיר לנו היטב.

כמובן שזו תחנה בהיסטוריה היהודית של אחד האסונות הגדולים ביותר שפקדו את העם היהודי, אבל הוא המשך של מה שקראנו בהגדה, "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו". מבחינת ההנהגה הציבורית, פגשנו אתמול הרב קלמנזון שאיבד את בנו ואמר שיצאו מעותניאל שני אחים שלא היו בתפקיד – אחד לוחם בקיסריה במוסד, והשני לוחם. הם לקחו נשקים ואקדחים, מצאו נשק בבארי והצילו 100 אנשים ואחד הבנים שלו נפל.

הרב קלמנזון אמר אתמול – "תחשוב טוב, יהיה טוב". זו סיסמה טובה, אבל היא יכולה לגרום לגאווה או ליוהרה ולהתעלמות מהכאב ומהדאגה. הוא הציע משהו אחר – "תחשוב רע, יהיה טוב", שאם תחשוב שיש מה לתקן, תפעל לתקן ויהיה טוב. תדאג שיהיה מה לתקן.

אנחנו באים היום לצפון ואנחנו יודעים שהמציאות קשה. אם בדרום האיום הביטחוני הולך ופוחת, בצפון הוא מתקיים, בועט ויורה מאות טילים – על בתים, על כיתות כוננות, על חיילים, על רחפנים וכטב"מים עם פצועים והרוגים בצד הישראלי, עם כ-100,000 תושבי צפון מפונים ללא מענה, עם עשרות אלפי עסקים בסכנה קיומית, עם מפעלים שנסגרים, עם תושבים ששוקלים לא לחזור הביתה לצפון.

המצב בצפון – החברתי, הכלכלי והאזרחי מחמיר; המצב בדרום – החברתי והכלכלי משתפר. רוב התושבים שבו לביתם, יש תכנית תקומה לדרום ויש הבטחה לתכנית לצפון שמתגבשת. הוועדה דרשה תשובות מנציגי משרד הממשלה וקיבלנו מכתב טוב.

נעבור על התשובות שקיבלנו. נציגי משרד ראש הממשלה התחייבו שהתוכנית הממשלתית לא תובא לאישור לפני שתהיה שביעות רצון של לפחות 80% מראשי הרשויות והקהילות ממנה. הם הצהירו שהם יודעים להביא 100%, אבל אני אמרתי שאין דבר כזה, ושרצוי שנראה קודם אם פועלות בהחלטת הממשלה הזו באזור 20-15 רשויות, ושההנהגה של הרשויות והקהילות מרגישה שיש פתרונות לסוגיות שעלו.

יש פה נציגי משרדי ממשלה נוספים שנבקש מהם תשובות. נשמע גם את ראשי הרשויות, ואני מבקש מכולם להיות תמציתיים. אני לא אזוז מפה עד שאשמע את כולם. נמצאים איתנו גם חברי הכנסת, ואתם כמובן תחליטו מתי אתם רוצים לומר כמה דברים.

בפעם הקודמת העלינו סוגיות בנושאים שונים של משרדי הממשלה, ואני מבקש עדכון מרשות המסים לגבי אופן הפעולה, מיצוי הזכויות, פתרונות חדשים והארכת תאריכים לזכאויות. פורסמה רשימת יישובים חדשה של מי שיכול להגיש בקשות – ונשמח שרשות המסים תעדכן אותנו גם בנושא זה.

שמי רועי מקוב, יש שני נושאים שהייתי רוצה לדבר עליהם – עלה נושא של פיצוי לבית שבנוי בפלישה ללא רישיון - - -

בית שנפגע שאין לו היתר בנייה מלא, אבל משלמים ארנונה באופן מלא, כי גם כשיש תוספת בנייה שלא הוסדרה, היא מחייבת תשלום ארנונה – וברגע שהוא נפגע, אי אפשר לקבל פיצוי על כלל הבית, אלא על מה שיש עליו היתר בנייה.

ראשית, הכלל הוא שהחותם לא יוצא נשכר, ובדרך כלל אנחנו לא בודקים, אלא במקרים בולטים מאוד. הבית הזה, לא רק שהוא בנוי ללא היתר וללא רישיון, אלא שיש שם פלישה לשטח ציבורי ששוכן בו מקלט ציבורי שהיה אמור לשמש את תושבי היישוב לולא היו מפנים אותו.

איפה זה?

בקריית שמונה, רחוב היסמין 8.

האם יש חריגים בדבר הזה?

יש פסיקה בנושא הזה, וזו חוות הדעת המשפטית שקיבלנו לעת עתה. אני חוזר ואומר שהמקרה הזה לא מאפיין, כי בדרך כל אנחנו לא בודקים, אלא במקרים חריגים מאוד, והמקרה הזה חריג מאוד. אני חושב שגם ראש העיר שלקח את חברי הכנסת לסיור בדיוק במקום הזה, אולי לא נתן את דעתו על כך שאדם פלש למקום ששוכן בו מקלט ציבורי. אם ראש העיר בקריית שמונה חי עם זה בשלום, אז אני - - -

עבירות בנייה יכולות להיות גם עשרות שנים.

שם זו בנייה חדשה.

הנושא השני שעלה בפעם הקודמת על ידך, הוא תשלום הפרמיה לביטוח רשות ביישובים מפונים, וזו לא החלטה של רשות המסים, אלא יוזמה של המחוקק. אם אתם חושבים שנכון לעשות, יש לכך כמובן עלות תקציבית - - -

אולי תסביר איך נולד הדבר, כי נוצר מצב שבו תכולת בית של אדם נפגעה במלחמה, ויש לנו בארץ כמה מאות ואולי כבר אלפי בתים כאלה, והמירב שמאפשר שיפוי הוא 120,000 שקלים לתכולת הבית.

120,000 שקלים למשפחה.

הטענה של רבים היא ששווי התכולה כולל מטבח וכו' היא מעל 120,000 שקלים, ואז אמרו אנשי האוצר או רשות המסים שהם ישיגו להם ביטוח זול יותר, שאם חס ושלום ייפגע הבית שלהם בפעולת איבה, הם יוכלו לקבל יותר על התכולה. האם עד כאן אני צודק?

מס רכוש משלם סכום מלא למבנה שנפגע. דיברת על מטבח ומטבח הוא חלק מהמבנה, ולכן זה לא חלק מהשלב שמבוטח בביטוח רשות. ביטוח רשות לדוגמה על פי הטבלאות לזוג הוא - - - לזוג עם שלושה ילדים זה כ-125,000 שקלים. כמה שהסכום נשמע נמוך, הוא לא נמוך כל כך. היישובים האלה נפגעו בעבר בכלל המוצרים, לרבות מוצרי חשמל. הדברים היום הרבה יותר זולים מאשר היו בעבר ואפשר לבדוק את הנושא. זה מחולק לסעיפים מסוימים.

צריך רק להבין שביטוח התכולה לא מכסה תכשיטים, מזומן וחפצי אמנות, כך שמכשירי חשמל, ריהוט וביגוד בסיסי הוא בהחלט מכסה. התקנות מאפשרות לכל אדם במדינת ישראל לרכוש ביטוח רשות בפרמיה של 0.3% להשלמה עד לקרוב למיליון שקלים, כשהביטוח הוא לשנה קלנדרית.

כמה עשו זאת?

אין לי נתונים.

לדעתי עלות הפרסומת בטלוויזיה הייתה מכסה אלפי אנשים. האזרחים לא אמורים לעשות ביטוח לטיל של חיזבאללה שיפגע בהם. זה פרדוקס.

הביטוח גם לא מכסה את זה.

ביטוח רגיל לא מכסה.

זה ביטוח מיוחד להשלמת - - - המדינה לא מגדילה את ההיקף ואומרת שאולי מהיום תכולת בית תיחשב עד לתקרה של 250,000 שקלים, אלא שהיא תבדוק אם באמת לאדם הזה היה על מה להצהיר. היא אומר לו שזה יישאר 120,000 שקלים, ואם הוא רוצה להגיד שיש לו משהו יקר יותר, אותו הוא יקבל מהביטוח אם יחטוף טיל מהחיזבאללה.

לא, הביטוח לא יכסה את זה. הביטוח יכסה נזקי איבה - - -

אז למה עושים את הביטוח? כשיש עכשיו פרסומת שקוראת לעשות ביטוח – על מה הוא חל?

מדובר בביטוח הרשות.

על מה חל הביטוח?

על התכולה.

באילו נסיבות?

בנסיבות של נזקי איבה.

איבה? זה מה שאמרתי.

כן.

אם הוא חטף טיל, הוא יכול לקבל 120,000 שקלים לתכולה ולדרוש את השאר מהביטוח, אם הוא שילם ביטוח כזה.

בדיוק.

אבל זה אירוע לא הגיוני. כמה בתים כאלה יש? האם יש 2,000 בתים כאלה? 3,000 עד סוף המלחמה? זה לא אירוע של כל מדינת ישראל, למה צריך בכלל שתהיה פרסומת בטלוויזיה ל-10 מיליון ישראליים? בסוף הסיפור הזה פוגש ב-3,000 ישראליים ו-3,000 בתים.

לא, הביטוח לא פוגש 3,000 ישראליים, כי אנשים לא מודעים לכך. להפך – דווקא בסיורים שערכנו בצפון ברשויות המקומיות, העלינו את הנושא, והיום היה באמת קמפיין בטלוויזיה כי אנשים לא הכירו את זה. יכול להיות שיש דברים שצריך לתקן בביטוח. הוא לשנה קלנדרית, אם לדוגמה עשית ביטוח ב-1 בינואר, שילמת פרמיה של 0.3% לשנה שלמה, אבל אם עשית - - -

אבל אם עשית אותו בספטמבר?

היינו בביקור אצל ראש עיריית קריית שמונה ב-24 בדצמבר, ואז עלתה השאלה - - בשישה ימים. שונא סיכון יעשה, אוהב סיכון לא יעשה - - -

לא הגיוני שעל חודש ביטוח משלמים כל שנה. הביטוח הזה, לידתו בחטא, זה משהו שצריך להיעצר. בסיכום הוועדה, נקרא למדינה להגדיל את השיפוי שהיא נותנת על התכולה לנפגעי איבה ולבטל את הביטוח, שהוא בזבוז כסף וגם הפרסומת היא בזבוז כסף.

מדובר במדינת ישראל כולה, ואם אנחנו רואים את המלחמה האחרונה - - -

אבל בפועל, דה פקטו, יכול להיות לא עלינו שזה יעלה לאלפי אלפים, וכרגע מדובר באלפים בודדים של בתים שנפגעו.

נראה לי שאתה צריך להסביר לנו, את הנושא של הביטוח כי אני לא מבין. המדינה מבקשת שאנחנו האזרחים נעשה ביטוח - - -

באיזה מושב אתה גר?

אני מגורן.

בגורן הבית שלך יכול להיפגע על ידי פצצת מרגמה, הלכה התכולה ונשרף הבית – רשות המסים היא גוף אפקטיבי מאוד בפגיעה ישירה, והם ישלמו לך מהר על התכולה ועל הנזק, אבל עד 120,000 שקלים לתכולה, כי זו התקרה שקבעו.

בתים חדשים של 250 מ"ר, ויש פה רבים כאלה, רק המטבח לבדו עם האמצעים בתוכו עולה 100,000 שקלים. בפרסומת בטלוויזיה הם אומרים שהם שמחים לבשר לכם שהמדינה עשתה משא ומתן עם חברת ביטוח, שיהיה לכם בזול לבטח, נותנים לכם תוספת שיפוי על ה-120,000 שקלים אם יש לכם תכולה כזו. אז תעשו ביטוח, כי אם תחטפו טיל תקבלו יותר מ-120,000 שקלים.

אני בכל פעם מגלה מחדש כמה האנשים יצירתיים.

סוכני ביטוח.

שמי אייל שמואלי ואני ראש המועצה המקומית כפר ורדים. אני חייב להגיד שאני נחשף לעניין הביטוח בפעם הראשונה, מה שמחבר אותי יותר לסוגיה כראש רשות בקו העימות. מדינת ישראל מקצה לי כיתות כוננות, במטרה שאהיה אחראי על הגנת היישוב שלי כנגד כוחות רדואן שיגיעו מלבנון – ועכשיו אני מבין איך הכל מתקשר.

מדינת ישראל בורחת מאחריות על ההחלטות שלה, לא שלי בתור אזרח וגם לא שלך, ואני לא יודע איפה אתה גר, כי דיברת על מדינת ישראל כולה. לא יכול להיות במדינה מתוקנת שמקבלי ההחלטות לוקחים את ההחלטות ואומרים לאזרחי מדינת ישראל שהם מציעים להם ביטוח כנגד טילים של אויבי מדינת ישראל שיגיעו בעקבות החלטות של ממשלת ישראל – איך זה מסתדר לכם? אני לא מצליח להבין.

קודם כל, הוא לא הכתובת.

אני לא מאשים, חס וחלילה, שום דבר פה הוא לא אישי. אנחנו כולנו אזרחי מדינת ישראל.

אגב, רשות המסים היא אחד הגופים שהגיב הכי מהר וטוב לנפגעים בהיבטים האלה.

לא מדובר בכוח עליון.

שמי אריה אהרונוביץ ואני עו"ד ובעלים של בית מלון בנהריה. חוק הביטוח קובע שגם אחרי 120,000 שקלים נזק כביכול שחברת הביטוח משלמת לאדם, חברות ביטוח פרטיות לעולם לא ישלמו על נזקי איבה. זאת אומרת שאם יש לו תכולה בשווי 200,000 שקלים, הוא לא יקבל את זה מחברות הביטוח ולא משנה באיזו קונסטלציה. מעבר לכל הטענות החמורות שהעלו בפניך, אני מוסיף עוד 50% נקודות שליליות על הנושא הזה, כי חברת הביטוח לא ייתנו את הכסף אחר כך.

זה ההסכם שהם עשו.

זו חקיקה שנעשתה.

ההפניה לחברת הביטוח היא על פי הסכם של המדינה איתם. התנאים לשיעור הביטוח והפרמיה הם ניסוח של המדינה בהסכם עם חברת הביטוח.

יכול להיות.

לא יכול להיות, אלו העובדות. אני רוצה להקריא סוגיות שהעלינו למשרד ראש הממשלה ערב גיבוש החלטת הממשלה. נאמר שם שעל דעת ראשי הרשויות, לא התקבלה החלטת הממשלה ערב פסח, כדי לא לעשות אותה מהר ולא טוב ולשפר אותה. האם זה נכון, מר אדי?

אני מתנגד בתוקף להחלטה הזו.

האם אתה יכול לנמק?

כן. אם לא כל יישובי קו העימות נכנסים לתוך ההחלטה, אנחנו מתנגדים בתוקף ונעשה הכל כדי שהיא לא תעבור.

כמה יישובים יש ואת מי הוציאו מההחלטה בקו העימות?

מדברים על 975 כרגע.

שמי רונן מרלי ואני ראש עיריית נהריה. אני מתנגד להחלטה. המדינה עושה טעות קשה מאוד מתוך ידיעה שהיא לא מבינה את החיים כאן. בבית לוחמי הגטאות שאנחנו נמצאים בו אין בעיה, אבל אם אתה הולך קילומטר צפונה יש בעיה, כי כשאתה מגדיר קו עימות ו-15 שניות ממרחב מוגן, העיר נהריה - - -

מדובר ב-15 שניות ממרחב מוגן שלא קיים, אלא אם כן אתה בבית ויש לך ממ"ד, כי אם אין לך, החיים נעשים מורכבים ואנשים לוקחים סיכון. קו החוף סגור, ואגב המלון של אריה הוא על קו החוף. יושבים פה אנשי עסקים שאני מכיר את כולם - - -

למה סגור?

כי אסור.

אנשים לא באים.

בעיר נהריה מותר להתקהל עד 30 איש בשטח פתוח. נהריה היא עיר של 76,468 תושבים נכון ל-1 באפריל. מה יעשו 30 איש בשטח פתוח? אתה יכול להתקיים? אני לא מדבר על אירוע או על יום הזיכרון ואני לא רוצה להרחיב בנושא, כי גם בערכים שלנו, אנחנו לא מוכנים לעשות חגיגות כמו שנהריה יודעת לעשות, ואותו הדבר גם לגבי כפר ורדים או מעלות.

הממשלה לא מבינה את הבסיס. מצופה מחברי הכנסת שבאים לבקר בצפון שיכירו אותו. אם אתה לא מגדיר את כל יישובי קו העימות בתוך ההחלטות, אתה מכשיל בהכרח את הרוב של תושבי קו העימות, כי אנחנו הרוב. תיקח את כל התושבים המפונים לגליל המערבי, הם אפילו לא שכונה בעיר נהריה. אני אומר את זה בצער רב, כי אם הוגדר קו עימות, הממשלה צריכה לעמוד מאחורי ההגדרה הזו.

כשאתה שואל את שר אוצר לגבי הדבר הזה, מה התשובה?

אין עם מי לדבר.

ומשרד ראש הממשלה?

אין עם מי לדבר. הוא לא היה אצלי ולו פעם אחת תחילת המלחמה. באתי להסביר לחברי הכנסת את הבעיה המרכזית. בכל פעם מנסים - - -

אתה משלם מחיר על זה שלא פינית את היישוב שלך.

חד-משמעית.

קריית שמונה פונתה, ומתייחסים אליה; הוא לא פונה, אז לא מתייחסים אליו.

יש מקומות קשים יותר.

בסדר, אנחנו לא עושים תחרות, ואני גם לא ממליץ לריב בין ראשי הרשויות. הוא לא בא ממקום של חולשה – הוא אומר שהעיר שלו מתפקדת, אבל התיירות שלו מתה, ועל התיירות צריך תשובה וכעת אין שום תשובה. אנחנו כבר ארבע פעמים שואלים את השאלה – כל עסקי הפנאי בצפון מתים, ואין מענה כספי לכך. בקורונה ידענו לעשות את זה, ופה אין תשובה. ככל שאתה קרוב לגבול וחוטף יותר, אתה משלם יותר. אתם צריכים לעבוד ביחד על הדברים.

הסיפור האמיתי הוא הסיפור הזה – אם לא מכלילים את כולם כקו עימות אחד, מפצלים בינינו ואני לא הולך לריב עם אף אחד מראשי הרשויות, להפך – אני עוזר להם המון, גם אם הם יגידו לך את זה וגם אם לא. לא רק שהתיירות הושבתה, העיר נהריה חיה מקיץ לקיץ. אם תבוא לנהריה בקיץ, היא כמו מיאמי. העסקים של האנשים שיושבים כאן היום מושבתים, אבל לא רק זה. אי אפשר להתקיים יותר מ-30 איש ואין מרחבים מוגנים גם אם אני רוצה. אני מבקש שתבינו את זה.

יש דברים שאתה מבקש שהם עבורך. לא קיבלת טילים לבתים, אבל ממ"דים אתה צריך למי שאין – אלו דרישות הגיוניות.

ומה עם הפיצויים לעסקים כאלה?

תכף נגיע לזה.

קו הים הוא אירוע מורכב וגם אותו צריך להבין. נהריה צרובה מחדירות מהים בהיסטוריה שלה ואני מניחה שכולכם מכירים את הסיפורים, והעסק בקו הים הוא הרבה יותר מורכב מהעיר נהריה. מה שאני רוצה לומר בשורה התחתונה, זה שאם לא תבינו שזה גוש אחד, ואם הגדירו במדינת ישראל קו עימות, צריך לפצות את העסקים ולא לעשות הבדלים.

למה אני אומר שאין עם מי לדבר? כי משרד האוצר מפחד מהעיר נהריה, כי כשאתה אומר שאתה לא צריך לפצות את כל העסקים בעיר נהריה, אני אומר שמי שעובד שיהיה לו לבריאות, אבל הרחוב סגור ואי אפשר לעבוד כך. צריך לפצות אותם עכשיו עם מקדמות, ולא להגיד להם לחכות.

הם לא ישרדו.

שמי גבי נעמן ואני ראש מועצת שלומי. לחלק מהדברים שראש העיר דיבר עליהם, אני אנסה לחבר ולעשות איזשהו סדר קצת בעניין. כל מה שקשור לעסקים, בתי מלון לדוגמה, לאורך קו הגבול, אין מקום למדינה לחשוד בכך שלא ייתנו פיצויים, כי העסקים סגורים. יש קריסה כלכלית של כל האנשים, ובעלי העסקים שנמצאים פה הם לא סתם נמצאים פה. עוד מעט הם גם יסגרו את המלונות והם לא יוכלו לעשות שום דבר.

בעסקים של כל היישובים שלא מפונים, העסקים עובדים פחות או יותר, אמנם לא ב-100%, אבל עובדים. אני לא יודע לייצג אותם פה, ואני חושב שנהריה תייצג אותם טוב יותר. לגבי החלטת הממשלה, הייתי בכל הישיבות, והחלטת הממשלה מדברת על קו העימות כולו בלי יוצא מן הכלל.

כל יישובי קו העימות?

כל יישובי קו העימות. מה ההבדל בהחלטת הממשלה? הגדיל לעשות משרד החינוך ולקח תקציב של כ-600 מיליון שקלים לטובת היום שאחרי כשנחזור הביתה, והוא יחולק בצורה כזו שכל ילד בשלומי שהוא יישוב מפונה, יקבל 4,000 שקלים; וכל ילד בנהריה או בכפר ורדים יקבל 2,000 שקלים – האם אתה חושב שזה צודק או הוגן?

2,000 שקלים כתוספת לפעילות?

כפר ורדים בכלל לא בתכנית.

לא כפר ורדים. אני מדבר על כל היישובים המוגדרים כקו העימות. החלטת הממשלה חייבת לתת ביטוי ליישובים המפונים, כי שם מקור הבעיות, כי היום 9,000 התושבים של שלומי מפוזרים בכל הארץ. היום אנחנו נמצאים במקום שאנחנו לא יודעים מה אנחנו עושים בו עם פתיחת שנת הלימודים, והיא לא תיפתח בשלומי. אנחנו צריכים למצוא פתרונות יצירתיים ונכונים לילדים, במיוחד בבתי הספר התיכוניים. אנחנו כל היום מתמודדים עם הבעיות.

אסכם במשפט אחד, ואני אומר את זה גם על דעתו של משה דוידוביץ – יש להגדיר את היישובים המפונים ולתקצב אותם באופן ברור ומוחלט, וכמובן את יישובי קו העימות. יש לחזק ולהגדיר אותם כיישובי קו העימות.

הצעתי לשר האוצר שהגיע הזמן לעשות סדר בהטבות המס ולקחת חלק מכל הטבות המס האלו ליישובים, לפנות את כל מי שנמצא 9 ק"מ דרומה ולחזק בכסף הזה - - - יש פתרונות, רק צריך לדעת לעשות אותם. צריך לדבר על השינויים ואל תפחדו לעשות זאת.

אנחנו לא מפחדים לדבר על שום דבר, אבל מעדיפים שלא לדבר, כדי שיהיו מעשים.

הטבות המס שוות 1.8 מיליארד שקלים בשנה, והן ניתנות לשני שלישים סתם.

שמי עאמר ואני ראש מועצת חורפיש. אני חדש כראש מועצה, אבל הייתי שותף במפגש הראשון עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וחילקו 85 מיליון שקלים ליישובים המפונים, ואלה שלא מפונים לא קיבלו אפילו גרוש.

עזבו שהוא הבטיח שה-85 האחרים כן יחולקו וניכנס לתוך העוגה, ואני לא יודע איפה זה עומד. אנחנו צריכים תשובות בנושא הזה. הוא הבטיח לפני החג וזה לא קוים. אני רוצה להגיד משהו מעבר לנהריה, מעלות, וכפר ורדים – חורפיש רחוקה 3.5 ק"מ מהגבול.

2 ק"מ.

עד הדואר זה 3.5 ק"מ.

אנשי האוצר בזום, האם אתם מצליחים לשמוע את הדברים שנאמרים בדיון פה?

שומעים מצוין.

האם אתם שומעים את האנשים?

בקושי רב.

הגדר בחורפיש רחוקה כ-2 ק"מ מהדואר, אבל הבית האחרון בחורפיש רחוק 500 מטר מהגבול. במשך שבעה חודשים, אף אחד לא הסתכל עליי מהממשלה הזו, לא נתן כלום, לא בדק מה הם הצרכים של הכפר הזה שהוא עבר להיות מ-8 לחודש בסיס צה"לי עם 1,300 חיילים שאני חיבקתי ונתתי להם את כל המקומות הציבוריים שלי. על מגרש הכדורגל שלי כרגע יש כוח צבאי - - -

אל תפרט.

אני רוצה להגיד מה התחושה שלנו. אנחנו לא נהריה, ומעליי כל הזמן ישנם תותחנים. זה לא סוד שאתמול בלילה תקפו והירי היה מעליי. היו שלושה פיצוצים שמופיד גם יעיד עליהם שכל הבתים רעדו מהתקיפה. יש לי ילדים שנמצאים במצב חרדה שאיש לא מתאר לעצמו.

היום ביקר אצלי תת-אלוף אלון שהוא אחראי פיקוד העורף, והוא הבין את המשמעות ואת הפחד. אני אראה לך סרטונים של ילדים ושל נשים שבוכים בזמן ירי ובזמן אזעקות.

הבנו את הבעיה. מה אתה דורש עכשיו מהממשלה?

אני דורש לקבל משהו בשביל התושבים שלי. גם בתיירות אין לי, גם צימרים אין לי וגם האנשים מפוחדים. לא עליתי שקל אחד למדינת ישראל. האנשים פונו והם מקבלים עדיין כל חודש 30,000-20,000 שקלים. הם עלו להם מיליוני שקלים בשבעה החודשים, ואני לא עליתי שקל אחד למדינה. אני סירבתי להתפנות מהבית שלי, כי זו המנטליות הדרוזית שאני סירבתי לה, ועכשיו אמרתי שאני מוכן להתפנות.

התושבים שלי סובלים ואף אחד לא בא, אף אחד לא שואל, לא מעניין אף אחד שילדים מרטיבים בלילה. אני לא רואה את משרד החינוך אצלי. לא יכול להיות שאתם מפקירים 7,000 נפשות בתוך כפר, ואף אחד לא שואל עליהן.

תודה רבה. אני רוצה להקריא את תשובת משרד הממשלה לסוגיות שהעלינו בדיון הקודם למעקב, לפני סיום עיצוב החלטת הממשלה. פנינו בסוגיית העברת מענק למפונים לפני החג, והדבר הזה בוצע ושולם; לגבי העברת מענק לרשויות ולמועצות לפני החג, נאמר שזה בטיפול מול המשרדים הרלוונטיים. האם בוצע?

בוצע.

העברת מענק מיוחד לשמונת היישובים שלא פונו – יש כמה יישובים שנופלים בין הכיסאות, הנושא בטיפול מנכ"ל משרד ראש הממשלה ויוסדר בימים הקרובים מול המשרדים הרלוונטיים. זה דבר שהוועדה תעקוב אחריו, והדיון בכנסת מזמין גם את מנכ"ל או את סמנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני רואה את התשובה לגבי היישובים שלא פונו.

צירוף ראש העיר קריית שמונה לוועדת ההיגוי – בוצע; תכנון שיתופי פעולה בין פילנתרופיה למשרדי ממשלה – בטיפול; שילוב הכשרות מקצועיות בהחלטת ממשלה למפונים – האם יש פה נציג ממשרד הכלכלה?

כן.

העלינו מספר סוגיות למשרד הכלכלה – גם תקציבים שהסתיימו לליווי עסקים דווקא בתקופה הזו של מעוף, וגם שאלנו מה התכנית של משרד הכלכלה להציל את העסקים ולשמור עליהם. אחת הסוגיות שעלתה, היא גם הנושא הזה שאם כבר יש מפונים, שתהיה להם זכאות במלון לקבל הכשרות מקצועיות ולאמון שלכם. האם אתה יכול לתת לנו מבט של משרד הכלכלה – מה הוא מתכוון לעשות פה בצפון ובהחלטת הממשלה?

שמי יואל בן שושן, מנהל תעשיות במשרד הכלכלה. אנחנו עומדים כרגע לקראת סיום מפגש בנושא הצרכים של המפעלים בצפון, בקו אפס עד תשע, וכנ"ל לגבי מפעלים שחושבים להעתיק את מקום הפעילות שלהם, או פעילות חלקית, למקומות אחרים. סיימנו את הפעילות הזו, וכרגע אנחנו עדיין בעבודת מטה לראות איך אפשר לעשות - - -

האם הצגתם את הדרישות שלכם למימון מיוחד עבור הצפון, שייכלל בהחלטת הממשלה? והאם קיבלתם תשובה חיובית מהאוצר וממשרד ראש הממשלה?

עדיין לא.

אבל האם אתם בתהליך כזה?

כן.

מה הכיוון? לאן הדברים הולכים?

אנחנו לקראת סיום עבודת המטה, וזה צריך לעבור את האישור של המנכ"ל ושל השר ואז - - -

כדאי שאני אעיר שבמשך שבעה חודשים לא ראיתי את המשרד שלכם מתפקד מול כל יישובי קו העימות בצפון.

אני חושב שצריך לבקש מהמנכ"ל, מהסמנכ"ל ואפילו מהשר ברקת. בסך הכל בקו העימות מדובר ב-20-15 רשויות. צריך לבוא לפה ליומיים עבודה, לפגוש אותם גם כקבוצה וגם כיחידים עם רשם משרד. יש משרדים שבאו לצפון ופגשו את ראשי הרשויות ויצרו אמון, כמו נגב גליל.

אנחנו מבקשים ממך להעביר לשר ברקת ולמנכ"ל שלו, למשנים ולסמנכ"לים שיגיעו לפה ליומיים בדחיפות. אם יש משרד שיכול לעשות מעשה לתעשייה, לעסקים בינוניים וקטנים, בגיבוי של מימון האוצר, זה אתם. המיפוי שאתה מדבר עליו, זו דרישה שלנו, מיפוי המצב בצפון.

עשינו אותו גם לפני כן.

אתם עובדים, אבל ראשי הרשויות כאן צריכים לדעת שהם גם רואים אתכם בעיניים, את ההנהגה של המשרד. אני רוצה שייצא מכתב מיוחד לשר הכלכלה מהוועדה, שמבקש שהוא ידווח על הסיורים האלה של מנכ"ל המשרד והצוותים בכל הרשויות בצפון בחודש הקרוב. ולגבי תקציבים של ליווי עסקים, מעוף, באותו תקציב של הכשרות מקצועיות, האם אצלכם ההכשרות המקצועיות?

ההכשרות המקצועיות נמצאות אצלנו, אבל כעת הכל במסגרת התקציב הרגילה, לא משהו מיוחד, אבל אנחנו עושים עבודת מטה, לראות האם אפשר להגדיל את התקציב ולתת להם גם מעבר.

מתי אתם מאמינים שיהיו לכם תשובות?

כחודש, פלוס מינוס.

הבנתי.

זו פחות או יותר תשובת משרד ראש הממשלה, כפי שסיכמתי אותה כאן.

ההחלטה שלנו היא לעכב את החלטת הממשלה, עד אשר כל יישובי קו העימות ייתנו את הסכמתם למה שכתוב, כדי שנוכל לדעת ליישם. כל משרדי הממשלה התבקשו לתת את הפרק של התקציב שלהם.

נכון.

משרד הכלכלה ומשרדים נוספים טרם הגישו - - - להחלטת הממשלה.

לא מופיע בכלל הפרק שלהם. אני רוצה לפנות לאנשי האוצר בזום. שמעתם את עיקר הדברים, אני רוצה קודם כל לדעת מבחינת האוצר, מה היחס שלו להחלטת הממשלה הזו? כמה כסף הוא מעמיד? אילו משרדים מבחינתו סגורים מולו בסוגיות של תקציב תוספתי לסוגיה בצפון? מבחינתי "סגורים" זה אומר שהמשרד הממשלתי ביקש מכם, כל אחד כופף את הידיים והגעתם לאיזשהו סכום או לאיזושהי הגדרה של מה יינתן לו לפעולות מיוחדות בצפון.

אני גם מבקש שהאוצר יתייחס ספציפית לדרישה שעלתה פה, שכלל יישובי קו העימות ייכללו בהחלטת הממשלה, וגם לסוגיה של הצלת התעשייה והעסקים הבינוניים והקטנים שחלקם זולגים וחלקם כבר עוזבים את הצפון ושוכרים מקומות בעורף פנימה, ולא יחזרו לקו הגבול – וזה בעצם יוצר מצב שבו הקהילות שיישובו הביתה לקיבוצים – לעתלית, לחניתה וכו', ימצאו פחות מקומות עבודה, כי מפעלים עזבו, התעשייה והעסקים נסגרו.

מבחינת האוצר, הכסף הטוב ביותר ילך לשימור תעשייה ופיתוח כלכלי, כי בסופו של דבר זה גם מניב מסים ומחזיר את עצמו, ולכן האחריות על שמירת הכלכלה בצפון במשבר הזה, היא אמנם רשמית של משרד הכלכלה, אבל האחריות של גורם ממשלתי מתכלל עם עוצמה להבין מה נכון לעשות בעת הזו בצפון, זה משרד האוצר. הדבר הזה חל גם על ההיבטים של משרד התיירות, שדיווח לוועדה שאין לו שקל נוסף או למשבר של עסקי הפנאי והתיירות בצפון.

באופן לא שגרתי, הייתי בחופשה ברמת הגולן ובאצבע הגליל – הכינרת הייתה מפוצצת, אבל אף מטייל לא עלה לאצבע הגליל, לא לגליל העליון ולא לגולן. כל העסקים הללו שנשענים על פנאי ועל תיירות, הולכים לקרוס. כשנרצה להחזיר אותם לפעילות ביום שיהיה פה שקט, לא יהיה מה להחזיר.

אנחנו רוצים תשובה, מהי המדיניות שלכם ומהן הפעולות שלכם בסוגיית שימור עסקי הפנאי והתיירות, התעשייה, העסקים הבינוניים והקטנים, בכל האזורים בצפון שמושפעים עכשיו מהמלחמה. הבמה שלכם, בבקשה.

יש פה מספר סוגיות שהעלית ואני אנסה להשיב ככל שניתן. לגבי החלטת הממשלה, יש החלטת ממשלה צפון שמתגבשת בימים אלה ביחד עם כל משרדי הממשלה והיא בעבודה. זה משהו שכולנו עובדים עליו, הוא מתגבש ובסופו של דבר אמורים לצאת ממנו בשורות חיוביות.

לגבי מה שהעלית עכשיו על ההקמה של מעין מנהלת, אנחנו לא בטוחים שזה הדבר הנכון בהכרח, וכנראה הדבר ייעשה דרך משרד ראש הממשלה.

לגבי הפיצויים שמגיעים למפעלים, ככל שמפעל נפגע ביישוב מפונה, הוא זכאי לפיצוי מקרן מס רכוש, וגם פה לרשות המסים יש שני מסלולים – המסלול הירוק והמסלול האדום, כאשר המסלול הירוק הוא המסלול המהיר והנורמטיבי שעונה על תכולת רוב העסקים;

והמסלול האדום נותן מענה פרטני למי שלא קיבל מענה במסלול הירוק. אפשר גם להגיש בקשה לרשות המסים להגדלת המקדמות – זו גם פעולה שניתנת להיעשות ואנחנו מכירים כאלה שעשו את זה.

אנשים שואלים באילו מקדמות מדובר? יש פה אנשים שלא יודעים על מקדמות.

יש מקדמות של רשות המסים. אם יש נציג של רשות המסים, אני מניח שהוא יידע לתת תשובות מדויקות יותר. רשות המסים נותנת מקדמות ולאחר מכן את הפיצוי עצמו, שזה למעשה המסלול האדום.

המסלול האדום הוא עד דצמבר ולמפונים בלבד - - -

שמענו את הטיעון. עמית, נאמר פה שהיו מקדמות, ובחודשים האחרונים הן הופסקו.

אני לא מכיר את זה שהמקדמות הופסקו, אבל צריך לבדוק ולהפנות את השאלה לרשות המסים.

אריה, האם אתה מתעסק במקדמות?

אני מתעסק בנזק העקיף, אבל המקדמות משולמות - - -

האם יש פה נציג רשות המסים שעוסק - - -

מישהו צריך להקשיב לתושבי הצפון.

יש פה אנשי אוצר ואנחנו רוצים לקבל מהם תשובות.

אבל הם גם לא נותנים תשובות.

אז נדע שאין לנו תשובות. אמרתי שאני לא זז מפה עד שאני שומע את כולם, גם אם זה יהיה עד הערב, אבל תהיו קצרים ולעניין.

עמית, יש פה טענות לכך שהמקדמות האלו לא חלות בחודשים האחרונים ולא על קבוצות מסוימות. אני שואל אותך, האם יש מסלול לעסק פנאי או עסק תיירות שקרס בגבול הצפון? אין מטיילים, מה הוא עושה? התשובות שקיבלתנו בפעם הקודמת ממשרד התיירות, היו שאין להם פתרון לבעיה. מה התשובה שלך?

התשובה היא שאנחנו נותנים את המסלולים שהצגתי קודם לכן. אם יש איזושהי פגיעה, הוא מקבל לפי מסלול מחזורים - - - כל מי שהוא צמוד גדר. ספציפית לתיירות - - - אני רפרנט שאחראי על הכלכלה, ואם יש אטרקציות תיירות וכן הלאה, מסלולים שעוברים דרך משרד התיירות, זה לא משהו שאני מכיר באופן אישי.

אני לא מדבר על היישובים צמודי הגדר, אלא על נהריה ועל כפר ורדים.

יש עשרות עסקים בצפון שמתפרנסים בקיץ ועיקר הפרנסה שלהם הוא בקיאקים, בחוף הים, בהיבטים של קמפינג וכו' – אלה הם עסקים עונתיים, והוא אפילו לא יכול להראות לך את ההפסדים, כי העונה מתחילה במאי, ומראש הוא הפסיד את הכסף כי אין לו הזמנות.

אם זה מקרה פרטני - - - -

זה לא מקרה פרטני. כל הצפון הוא ארץ של תיירות ופנאי ואין תיירות – זה אירוע גדול.

אני מנסה להבין, האם הם לא קיבלו מענה במסלול הנורמטיבי? אם הוא לא קיבל מענה דרך המסלול הירוק הנורמטיבי של רשות המסים, שינסו להגיש שוב פעם דרך המסלול האדום - - -

כרגע התשובה היא שאין תשובה. נציגי העסקים, בבקשה.

שמי עופר ואני נציג של 50 עסקים במועצה האזורית מטה. אנחנו כמה יישובים שנמצאים 10 ק"מ או 9.5 ק"מ או 11 ק"מ מקו הגבול, שלא נכנסו למתווה, כליל, אשרת, עמוקה, בית העמק - - -

על הגבול של 9 ק"מ?

כן. בשבוע שעבר היו לנו יירוטים. רובנו בעסקי התיירות ולא הגיעו אנשים, כולם מיד ביטלו את כל ההזמנות, אבל יש 10% שכן מגיעים, ואנחנו רוצים להיכנס למתווה הזה ולהגדרות האלו. כשאני שומע פה מה קורה, אני שואל איפה אנחנו? איפה הגבול?

בואו נתחיל עם הקרובים ביותר לגבול. אנשי העסקים, בבקשה.

שמי מיכל מקיבוץ סאסא, מהתעשייה הקיבוצית והתאחדות התעשיינים. איתנו כאן גם המנכ"ל דגן לוין. המפתח של החזרה לצפון הוא כלכלה ותעשייה; המפתח של התעשייה הוא ההון האנושי, וההון האנושי לא נמצא פה היום. ההון האנושי צריך לקבל פרמיה רצינית מאוד, בשביל שהוא לא יברח לנו ובשביל שהתעשייה לא תיאבד את האנשים שלה בצפון.

כבוד יושב-הראש, אנחנו זקוקים לאנשים בצפון. התעשייה שם יודעת לשגשג כשיש מיגון וממ"דים וכשהאנשים שלה מקבלים עידוד מהמדינה. אני רוצה להגיד לכבוד נציגי משרד האוצר והמסים – אנחנו נדע להתפרנס פה, אבל צריכים את העזרה שלכם – בפרמיות, בהקלות, במיגון ובממ"דים, כדי שהעובדים ירגישו בטוחים לחיות ולעבוד כאן, בהכשרות ובהקפצה של האזור הזה.

אנחנו נחזיר את הכסף– בצורה של רווחים, בצורה של תשלום מס ובצורה של ארנונה. תשקיעו בנו. אנחנו רוצים לראות תכניות שמעודדות את הכלכלה בצפון.

שמי יוסי אטיאס ואני מחוף בצת, אנחנו מפעילים את החוף ויש לנו שם קמפינג. דיברו פה על פיצויים, אבל לא קיבלנו שום פיצוי מתחילת המלחמה.

הגשת בקשה גם במסלול האדום?

הגשנו גם במסלול האדום.

מה התשובה שקיבלת?

קיבלנו רק על אוקטובר.

מה קיבלת? עבור אילו חודשים?

על אוקטובר.

לפי חודש? לפי היקף יחסי של הפעילות?

מקדמה.

לקחו את שנת הפעילות שלך, חילקו ל-12, הכפילו בשניים וקיבלת אוקטובר-נובמבר? זה הרי בדרך כלל דו-חודשי.

לא, פה זה חד-חודשי.

אמרו שהעבירו ולא קיבלנו כלום עד עכשיו, חצי שנה בלי שום תשלום. היינו אמורים לפתוח את החוף ב-15 באפריל, זה קרה וזה לא יקרה וגם אף אחד לא יכול להגיע לאזור הזה. נמצא פה ראש המועצה משה דוידוביץ, שיכול להגיד לך שהחוף נראה חרובה מפעילות הטנקים. שטח צבאי סגור לגמרי.

נשארת בלי תשובות מהמדינה כבר קרוב לחצי שנה?

וגם בלי כסף.

אבל מה שלא מובן לי, הוא שבהתחלה הבינו שאתה צריך עזרה – מה קרה אחרי חודש? מה ההסבר שקיבלת?

לקחנו עורך דין שיטפל בזה מולם, ושום דבר לא התקדם – הכל תקוע.

ביקשת מקדמות?

בהתחלה.

קיבלת אחת, אבל בשיעור של החודש הראשון? לא חצי שנה קדימה?

אבל למה לא קיבלת אם אתה מפונה? בגלל שהמשרד שלך בנהריה?

לא קיבלנו בגלל שאנחנו נמצאים בנהריה - - - על הגבול, סמוך לראש הנקרה.

אדוני יושב-הראש, תן לי רגע להסביר - - -

אז איך הוא קיבל את החודש הראשון?

בחודש הראשון אישרו לנו כי נהריה הייתה במסלול. ראש העיר דיבר קודם על חופי הים שלא עובדים, אבל היו מספר טביעות שם. אנשים באים לחוף הים, ואסור לו להפעיל שם את המצילים. איך אוכפים את זה? מצד אחד אנשים לא מקבלים פיצויים ולא מטפלים בהם, אז הם כבר בעיר והולכים לים; ומצד שני, לא נותנים לו להפעיל את המצילים שם.

סכנת חיים. אני יודע שאתה לא מטפל בכל הדברים, אבל מקרים פרטניים תוכל לחבר ברשות?

ודאי.

במיוחד את האירוע - - - יש פה נפילה בין הכיסאות של עסק שמרחב הפעילות שלו הוא בקו החזית, אבל הרישום חברה שלו במקום אחר. השיפוי צריך להיות לפי הפעילות שלו.

לא נכון. לפי זה, אין שום קו עימות – זו בדיוק הבעיה.

נכון, לפי המיקום. גם עסקים בנהריה צריכים לקבל שיפוי.

שמי אלון לוי, יש לנו את חוף בצת שיוסי דיבר עליו, וחוץ ממנו יש לנו חברה שנותנת שירותי הצלה מחוף בצת עד הקריות – אנחנו מחזיקים שם את כל מצילי הים ואת כל מצילי הבריכות. מלבד זאת שנפגענו בתיירות כפי שיוסי הסביר, עכשיו החברה שלנו גם לא יכולה לספק שירותי הצלה, כי מראש הנקרה ועד שבי ציון זה שטח צבאי.

כמה עובדים יש לך?

בעונה אנחנו מגיעים ל-115 עובדים.

ועכשיו אתה לא יכול להעסיק אותם?

יש לנו 60-50 מצילי ים, שעכשיו הסוגיה החדשה שנפתחה לגביהם שאחרי שנתנו להם חל"ת, אמרו להם שהם עובדים עונתיים, ומכיוון שהיו כל החורף בחל"ת, הם לא יכולים לקבל – ועכשיו הם גם לא עובדים וגם לא יכולים לקבל כסף.

אני לא מדבר על ילדים, אלא על אנשים עם משפחות שהם מצילי ים 30-20 שנה, שאומרים להם שהם לא יכולים לקבל כסף ולא מגיע להם חל"ת. מ-15 באפריל, כשנפתחה עונת הרחצה, האנשים האלה בבית בלי כל הכנסה, וגם כשהם הולכים לביטוח לאומי, אף אחד לא נותן להם תשובות.

גואטה הצעיר, אתה בוועדת כספים?

אני בכלכלה, אבל אני אהיה גם בכספים ככל שצריך.

יש פה מקרים של עובד עונתי, כמו מציל שמתפרנס בקיץ, וצריך שתהיה החרגה שאדם שמועד העבודה שלו עונתי, לא ייפגע בגלל החודשים - - -

יש אלף מקרים כאלה.

הם לא רוצים לאשר לו חל"ת, זה כל העניין.

דיברנו באופן כללי על התיירות שהיא בסכנה פה.

עכשיו היו שלושה ימים של חמסין והחופים היו מלאים. האם אתה חושב שמישהו יכול היה לעצור אותם? כרזו להם לצאת כי אין מצילים, האם אתה חושב שמישהו יצא? מצילים שלנו מהקאנטרי יצאו להציל אנשים.

אסור לכם להפעיל? אסור לשים שם מצילים עכשיו?

לא.

תודה. כעת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

יש אנשים שעובדים בתחום אמנות ותרבות, וכשהם מגישים בקשה לרשות המסים, הם צריכים להציג קבלות וחשבוניות, והם לא יכולים להציג שהם הפסידו משהו, כי הם מוציאים חשבונית קבלה רק לאחר שהאירוע התקיים – מה איתם? כי יש המון כאלה שלא עומדים בקריטריונים. האם יהיו שינויים בגישה או בהחרגה? איך הם יכולים להגיש בקשה לפיצויים?

האם הוועדה בראשותך יכולה לטפל בכל העניינים האלה?

אנחנו ועדה בכנסת, אנחנו עובדים בפגרה ונעשה דיונים נוספים ולא נשקוט עד שנביא להחלטת ממשלה. המשימה שלנו היא שהחלטת הממשלה הזו תהיה משופרת, שיעלו פה הבעיות ומשרד האוצר והממשלה ישמעו ויכניסו את התיקונים – זו מלחמה ואנחנו נלחמים.

הגיעו לפה חברי כנסת כדי לגבות את המאבק הזה – חלקם בוועדת כלכלה, חלקם בכספים, חלקם בחוץ ובביטחון, ואנחנו נילחם שהחלטת הממשלה תהיה מתוקנת ומשופרת ושתיתן מענה. כרגע, אני אומר כאמירה כללית, זה מחדל, זו בושה וחרפה שאין תכנית להצלת עסקי הפנאי והתיירות בצפון. למה? כי זה מובהק. זה לא ויכוח, כמו שמישהו אומר שיש פה חופים פעילים ומלונות משגשגים – אין. הכל ריק.

בקורונה הייתי שר בממשלה ושילמנו בזמן ומהר; במלחמה אנחנו לא יודעים לשלם בזמן ומהר? אנשים צריכים לשלם מחיר פעמיים? גם פינו את המשפחות שלהם, גם חטפו טילים וגם שומעים פה פגזים וצבא – אבל הבסיס המובהק, עסקי הפנאי, המלונאות והתיירות לא יעבדו בקיץ הזה בצפון. זה לא אירוע חריג. כשאתה שואל את הממשלה מה הפתרון – יש גמגומים.

בכובע של יושב ראש המכללה הטכנולוגית תל חי, נושא האקדמיה ונושא הסטודנטים לא קיבלו כאן התייחסות. יש סטודנטים של המכללות הטכנולוגיות ויש סטודנטים של המכללות האקדמיות – ואין שוויון בסיוע. לדוגמה, תל חי אקדמית מקבלת ארבע שנים לימודים בחינם לכל הסטודנטים; תל חי טכנולוגית לא מקבלת את זה. אני יודע שגם במעלות לא מקבלים את זה ואני לא יודע מה קורה עם הגליל המערבי. הסוגיה הזו חשובה מאוד.

דבר נוסף, יש סטודנטים שגרו במעונות הסטודנטים בקריית שמונה, והם צריכים להיות מפונים – מה הקטגוריה שלהם? הם תושבי תל אביב שהגיעו לפה ואין להם שום תנאים, אין להם שום סיוע. אני לא יודע מה קורה עם הסטודנט ששכר לעצמו מלון והוא לא בקטגוריה של יישוב מפונה.

אני חושב שצריך לתת סיוע מאסיבי, כי לגבי שנת הלימודים הבאה כבר ירדנו ברישומים מעל 40% – מי מגבה ונותן את הסיוע הזה? מה קורה עם הסטודנטים? וזה רוחבי לגבי כל המכללות בצפון. אגב, אתה יו"ר ועדה של הגליל והנגב, זה אותו הדבר ועל אותו משקל במכללת ספיר – ספיר אקדמית וספיר טכנולוגית. האוצר צריך לתת מענה אחיד לכולם.

אני מגבה את כל מה שאמר כאן ראש המועצה חורפיש שאותי הוא מייצג נאמנה. צריך לתת גיבוי לראשי הרשויות, הם יודעים לנהל את היישובים שלהם ואת הבעיות שלהם יותר טוב מכל אחד אחד.

נושא החקלאות לא קיבל כאן התייחסות, נושא ענף ההטלות שהוא מופגז יום-יום, אם לא יהיה קו סיוע או אישור אפילו, מיכאל, אתה מכיר את זה, כל המכסות שלא אושרו בשנה הקודמת, אני חושב שעכשיו כן צריכות להיות מאושרות בהוראת שעה. תנו סיוע גם ליישובים החקלאים, גם לענפים החקלאים, תנו סיוע לבעלי העסקים הקטנים.

את המשפטים האחרונים לא שמענו.

דובר פה גם על המשבר בענף החקלאות, זה עלה בוועדה הזו. היו כלים לסיוע של המשרד, כמו למשל מענק לעובדים החדשים בחקלאות שסגרתם אותו בלי סיבה.

הכנסנו את החלטת הממשלה - - -

צריך להכניס אותו חזרה להחלטת הממשלה. עידוד לעבודה בחקלאות ועידוד לכניסת עובדים חדשים לחקלאות. הוא ביקש גם הוראת שעה בסוגיות רגולטוריות. האם יש מכסות שקשורות להטלה וכל מיני סוגיות שבהן נדרשו לעשות פעולות שדרוג של לולים – המלחמה לא מאפשרת את הפעולות, את השיפוץ, את התיקונים ואת ההרחבה – וזה מול אנשי החקלאות בהוראות שעה להאריך להם תוקף של פעילות בענף ההטלה עד שתיגמר המלחמה, כדי שיוכלו לעמוד ברגולציה הנדרשת. לדחות את המועד למקסימום הדרישות הרגולטוריות.

בהמשך לדיון הקודם, שם העליתם את הטיעונים של מענקים קיימים וגם מענקים חדשים, ואחר כך נתייחס ספציפית לחקלאות, לגבי העובדים הקיימים אמרנו שנבדוק את זה ויש הארכה עד סוף יוני; ולגבי העובדים החדשים, זה צפוי להיכנס במסגרת החלטת הממשלה צפון וגם במסגרת החלטת ממשלה של נדל"ן.

נושא שימור העובדים גם חל על התעשייה, ובזמנו היה מענק לאנשים שעלו לעבודה בחניתה, ולהזכירכם זה קו אפס מהגבול. זאת אומרת שהמפעל מאוים בטילי נט ויש שם קרוב ל-200 עובדים.

הם לא עובדים חדשים.

גם עובדים קיימים. הם קיבלו מענקים, וזה עזר לשמר אותם במפעל. אנחנו רוצים לוודא שהמענקים האלה מתקיימים. אם עשיתם את זה עד יוני לכולם - - -

שאלתם אותנו את זה בוועדה - - -

- - - לתעשייה.

להבנתי, זה לכולם. לא עשינו אבחנה.

האם המענקים לשימור עובדים קיימים בקו הגבול גם בתעשייה וגם בחקלאות, ובתוקף עד יוני?

אנחנו נבדוק את זה.

עד סוף הישיבה תיתנו תשובה?

כן.

שמי עו"ד מיטל פרי ואני מנהלת קשרי ממשל בהתאחדות התעשיינים. כשיש לנו עסקים שנסגרו, יוצא מצב שעסקים כמו זוגלובק, עשת אילון וכו' ממשיכים לייצר והם על הגבול ולא הפסיקו לרגע, כדי שחלילה לא נהיה פה ללא מוצרים, אבל הם עובדים.

אחד הפתרונות הוא שכשיש עובדים שהעסקים שלהם נסגרו כמו מסעדות, הם לא יכולים ללכת לעבוד במפעל גם אם הם רוצים, כי הם מקבלים תמריץ שלא נשאר במצב שבו הם חוזרים לעבוד במקום אחר. ההסבה הזו, לעבור מעסק שנסגר למפעל שממשיך לעבוד, לא קיימת, וצריך לתת על זה את הדעת.

מה ההצעה המעשית שלכם?

לשמר תמריץ לחזרת עובדים, גם אם הם עוברים לעסק אחר ולא לאותו העסק שנסגר.

למה הכוונה? תני לי מקרה פרטי והסבירי זאת לפי דוגמה.

אני לא רוצה לדוגמה להפסיד את הטבחים שלי שעבדו אצלי במשך 15 שנה ועכשיו הם ילכו לעבוד במפעל - - -

מה ההצעה הקונקרטית?

אני לא באה לפתוח חזית חס וחלילה, אבל אם יש עובד שהעסק נסגר - - - והוא בבית - - -

אדם עבד בתעשייה נניח והעסק נסגר, הוא עובר למפעל אחר שחלים עליו ההגדרות של מפעל שמקבל מענקים לעובדים - - -

המפעלים המשיכו לעבוד, זה העניין אבל לא משנה. עסק שנסגר והוא יושב בבית ומקבל תמריץ, גם אם הוא היה רוצה לצורך העניין כן לחזור לעבוד, העסק נסגר בינתיים. במקום שהוא יישב בבית - - -

אדוני יושב-הראש, תודה רבה גם על הדיון וגם על מה שאתה עושה. אני חושב שאנחנו מפספסים כאן בגדול – ראשית, לשמוע דיון כזה בטענות כאלה אחרי חצי שנה, זו הזיה, שאנחנו מדברים על בעיות יסוד שצריכות היו להיפתר לפני חמישה חודשים, שבועיים-שלושה אחרי שהמלחמה התחילה כדי שנדע לאן אנחנו הולכים, ורק היום מקיימים את הדיון הזה.

דיברו על האפשרות שתקום מנהלת – חייבת לקום מנהלת, חייבת להיות קבוצה של אנשים ממשרד ראש הממשלה שהולכת ומדברת עם האנשים האלה פרטנית אחד-אחד, כי יש מיליון בעיות וחלק מהן עלו כאן, ואני מניח שזה חלק קטן.

מנהלת פותרת את הבעיה אחד לאחד, ולא כשאנחנו יושבים כאן ומנסים לפתור את הבעיות מול משרד האוצר שמתפלאים או שלא מתפלאים לשמוע אותם אומרים שלזה ייתנו פתרון ולזה לא יתנו פתרון.

אנחנו צריכים לדרוש שתקום מנהלת במשרד ראש הממשלה, שיסתובבו כאן כל היום, יפגשו את בעלי העסקים וייתנו פתרון פרטני שמתאים לאותו העסק שנפגע בגלל המלחמה הזו. אין דרך אחרת, אחרת זה לא ייגמר לעולם – ועובדה שאנחנו נמצאים יותר מחצי שנה אחרי שהמלחמה הזו התחילה ומדברים על בעיות יסוד.

בשביל להחזיר את התושבים לצפון, צריכים להחזיר את האמון בביטחון ואת האמון בממשלה. אם לא יהיה אמון בממשלה, לא יעזרו התושבים, כי לא יפתרו להם את הבעיות.

ראש המועצה גוש חלב בבקשה.

שלום לכולם. שמי נג'ים שרף ואני ראש מועצת גוש חלב. קודם כל, תודה רבה על הזימון, על היוזמה ועל האירוח. אני אישית חוויתי פה דברים, וזה לא מקרי שאנחנו פה. עברנו במסלול שבו האנשים חוו דברים תת-אנושיים קשים, ולמרות הכל הם ידעו לקום ולהקים מדינה לתפארת.

גם עכשיו אנחנו חווים דברים קשים ואני בטוח יותר שנקום מחוזקים יותר, אבל כל אחד מאתנו צריך לבוא מכוח תפקידו, לקום, לקדם ולעמוד שלו, כדי להגן על האנשים שהוא מייצג. אני מצטרף לכל הדברים והבקשות של חבריי פה, אבל רוצה לשתף ורוצה לזעוק ולבקש את עזרתכם ואת עזרתו של כל מי שיכול לעזור לנו בגוש חלב.

בגוש חלב למיטב ידיעתי אנחנו חווים את הדברים הקשים ביותר בצפון, ולא שאני מזלזל בכולכם שעוברים דברים קשים. אנחנו נמצאים במרחק של עד 3.2 עד 3.5 ק"מ מקו הגבול, אנחנו לא מפונים ב-100% מהתושבים, ולמרות הכל חווים אזעקות בכל האזור. האזעקות של סאסא ביחד עם חורפיש כבר שוות ערך לאזעקות שיש בגוש חלב.

מה המרחק שלכם מהגבול?

3.5 ק"מ. ולא רק זה, אלא שאצלנו בכפר ל-60% אין מקלטים, ולמרות הכל מנסים לקיים לימודים. הילדים שלנו חווים גם באזעקות וגם בעין את ההפגזות בהר מירון. רואים את הכל, ואלה דברים נוראים. ילדים מתמודדים בבית לבד, כי ההורים לא יכולים ולא מרשים לעצמם לא קיים את הבית, כולם יוצאים לעבודה ויש מקרים קשים מאוד שילדים בפאניקה נוראית לבד בבית שאין בו ממ"ד.

מערכת החינוך גם לא מצליחה, כי גם המורים לא מצליחים לחיות עם 30 ילדים בהתרעת אפס בגוש חלב. עם כל הזוועות האלה אנחנו לא נמצאים ב-975, שזה מגה-פיגוע בשבילנו. אנחנו גם לא יכולים להשתקם אחר כך. אין מקום שלא פניתי אליו.

אתה נחשב ליישוב קו עימות?

קו עימות הכי גבוה.

הכללים של קו העימות חלים עליך?

נכון. פורמלית, רק על הדף ועל הנייר וגם לפי משרד הביטחון, אבל באוצר זה נפל ואף אחד לא יכול לתת ולא מצליח להגיד לי למה. פניתי לכולם.

אני רוצה לתת ליו"ר קו העימות להתייחס גם לדברים שלך וגם באופן כללי. הוא אמר לי באוזן שזו תקלה ושחייבים לתקן את זה.

כולם אומרים את אותו המשפט, מאלון פרידמן עוד יושב-הראש - - - כבר מספר חודשים.

אני גם אומר לך, שאם אתה עיר שנפלה בין הכיסאות ונצטרך דיון רק עליך, זה מה שנעשה.

ומה עם חורפיש ועם - - -

הוא במצב אחר ממך, כי הוא בתוך קו העימות.

אני מעריך את מה שהוא עושה ומודה לו, אבל זה חוק אפס עד חמש. תחסכו מאתנו לפחות לא להתחיל לרוץ לבג"ץים. זה דבר שנפל, וכולם אומרים את המשפט שאתה אומר שאנחנו צודקים, אבל זה לא קורה.

יו"ר קו העימות דוידוביץ, בבקשה.

קודם כל, אני מבקש להתנצל על האיחור, כי ישבתי עם לשכת ראש הממשלה בנצרת על תכנית הצפון, שעליה אנחנו עדיין שוקדים ומנסים להוציא את הטוב, לבור את המוץ ולהוציא את הטוב ביותר בשביל הצפון, ובעיקר אני אומר לקו העימות כי התכנית הזו נקראת "צפונה", ואנחנו רוצים לשדד מערכות ולהתכוון למה שצריך להתכוונן ולא לפרוס אותה בסוף על כל הצפון, כי זה יהיה כמו - - - עדיף שאחסוך במילים מפאת כבודו של הציבור הרחב פה.

הסוגיות מתחלקות לשתיים – הסוגיה הראשונה, אלו הנושאים המיידיים. יש פה תעשיינים, חקלאים, בעלי עסקים שקורסים תחת הנטל של שיתוק מוחלט של הצפון פה, ויסלחו לי אחיי בעוטף עזה, שם החיים אט-אט חוזרים לשגרה, אבל פה כולם מדברים איתנו על כך שבספטמבר כנראה לא תיפתח שנת הלימודים ביישובים שלנו.

אין אופק לסיום המלחמה בצפון, ויש אומרים שהיא עדיין לא התחילה. העסקים לא יכולים לחכות – לא התעשיינים, לא אנשי התיירות ולא החקלאים. אין להם לא יכולת ולא מסוגלות להמתין חצי שנה, שמונה-תשעה-עשרה חודשים שממשלת ישראל תבין באיזו סיטואציה הם נמצאים.

כמו שאמרת, אם בקורונה שהיא דבר הרבה יותר קל לטיפול מאשר המלחמה, על אחת כמה וכמה האנשים האלה, מסלול אדום, מסלול ורוד, מסלול ירוק – מרוב צבעים גם הקשת איבדה את הצבע שלה. צריך לתת להם פתרונות עכשיו, ולא כמו שהם מספרים שהילדים שלהם בתוך המרתפים או בתוך המחילות, והם צועקים "עכשיו" כבר מספר חודשים ואף אחד לא שומע אותם.

אי אפשר למוטט את התעסוקה פה בצפון. אדוני יושב-הראש, פעם אחת כינסת ישיבה והיית לבד, וקודם כל אני מודה לחברי הכנסת שבאו לפה, מי מקרוב ומי מרחוק, אבל הייתי מצפה שחברי כנסת נוספים יבינו את הסיטואציה הזו של מה שקורה בצפון, שישמעו את האנשים המקסימים האלה ויבינו להיכן נקלענו.

חלק מהם כבר סגר את העסק ולא יפתח אותו – לא עדשות חניתה, לא אלביט בקריית שמונה – הם לא יפתחו את העסק שוב פעם באותו מקום. עכשיו אנחנו רוצים להשאיר את העסקים האלה שכאן אצלנו, שלא לדבר על כך שהמטרה של תכנית שממשלה עושה לעידוד ולסיוע, היא לחזק. זה שימור וחיזוק, אבל בואו נעשה קודם כל שימור.

גם כשישבתי היום במשך שעתיים עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה - - - אני חושב שיש פה רצון טוב ואני לא "חוסך שבטי", יש פה רצון טוב כדי לשדד מערכות, אבל עדיין אין חיבור בין המשרדים הממשלתיים להחלטה.

יש משרדים שלא מכירים את האירוע.

נכון. יש עדיין משרדים שלא מכירים את האירוע.

שמא חלילה יעזרו לצפון - - -

יש כאלה שהגיעו לאירוע.

נכון יש כאלה שהגיעו לאירוע, כאלה שבאו והם אכפתיים וצריך לכבד אותם, אבל יש כאלה שהם לא באירוע הזה ואנחנו מתמודדים בתוך הסוגיה הזו ביום-יום. ההחלטה המתגבשת היא לטווח המיידי – וזו התובנה; ויש נושאים לטווח הביניים שהם 3.5 מיליארד שקלים שאמורים לתת בחוק עידוד השקעות הון, בסוגיות שקשורות בהטבות ובסיוע רגולטורי לרשויות המקומיות וכו'. אנחנו מנסים לקצר לוחות זמנים. נאמר לי שב-16 במאי רוצים להביא את ההחלטה הזו לאישור ממשלה, ואני מתפלל.

לעניין גוש חלב, תעשו אבחנה בין חקיקה להחלטת ממשלה. אני אגיד שוב בציניות שהחלטות ממשלה יש למכביר, אבל אם תלכו למדפים בארכיון הכנסת, תראו מיליון החלטות שלא עשו עימן כלום. זה לא העניין עם ההחלטה. ראשית, אתה צריך להיות בתוך ההחלטה חד-משמעית, ועם חורפיש אתה בתוך ההחלטה זה 05975 - - -

מה מקבלים בסוף?

אתה צודק. עכשיו אנחנו צריכים גם לדאוג לא רק שתהיינה החלטות, אלא שתוכן יהיה כברן, ועל כך ישבנו היום עם לשכת ראש הממשלה וביקשתי שגם רשות כמו נהריה תיכלל בתוך 0.9, והתיירות אצלו לא שונה. העסקים לא חיים פה כשיש ארטילריה. אתה לא אורח, אלא בן בית בחניתה ואתה מבין שמה שנכון לגבול, נכון לגבול; אבל מה נכון 6 ק"מ לגבול זה אותו הדבר. אין צימרים ב-6 ק"מ, הם לא עובדים, אין תיירות גם לא ב-9 ק"מ. יושב-הראש, צריך לסייע לעסקים האלה.

קודם כל, מכיוון שאתה טוען שיש שבועיים ליישום החלטת הממשלה – אם לא יעלו על הפרק – פנאי, תיירות, מלונאות, תעשייה וחקלאות, לא צריך את ההחלטה הזו. אם כל העולם הכלכלי של הצפון לא יקבל גיבויים של שימור עובדים, שימור עסקים ורק אחר כך ידברו איתם על פיתוח והשקעות, אפילו לא צריך את ההחלטה הזו.

המסר הזה צריך להגיע ליוסי שלי, ונכון להגיד שיש משרדים שעוד לא הגיעו לאירוע. יש משרדים שעובדים והם בצפון. אני אומר שאפשר להעביר ביקורת על משרד החינוך, אבל הוא עובד ככל שהוא יכול ועושה דברים יצירתיים במלונות עם המפונים, באיחוד תיכונים, בגמישות הפעלה. כנ"ל נגב גליל, משרד הפנים ואחרים, אבל אנחנו לא נציין את מי שלא עובד. נשמח להגיד שכולם עובדים. חסר לנו לראות מהלך ענק של הכלכלה, של החקלאות ושל התיירות.

שמי אריה אהרונוביץ ואני בעלים של בית מלון. אני רוצה לדבר על שתי נקודות – אני מרגיש שהפקידים במשרד האוצר נהנים מחוסר ההבנה ששורר פה. דיברתם קודם על המסלול האדום, ואני מבקש במילה לעשות קצת סדר. המסלול האדום מדבר על כך שבתום האירוע, אתה תובע שלושה חודשים מתום האירוע. בפועל, הם צריכים לתת לנו מקדמה על כל התקופה הזו, כדי שבתום האירוע נסגור איתם את התביעה הסופית.

אנחנו מדברים על המקדמה רק כדי לחיות בינתיים. נתנו לנו את המקדמה הזו של 20% בחודש אוקטובר וחלק בנובמבר, אבל באופן עצמאי בינואר ובפברואר ועכשיו במרץ-אפריל הפסיקו לתת. הם יגידו לנו שייתנו לנו את ינואר-פברואר ושיכלילו את נהריה, אבל לגבי מרץ-אפריל שוב נרוץ אחריהם ונחכה לבוא לכאן לדיון שאולי ישמעו אותנו ויעשו את זה.

הם יושבים בירושלים ומנותקים מהעם. זה לא שהם לא באירוע, הם נגדנו. הם נמצאים פה כדי לחסל אותנו, זה מה שהם עושים. יושבת פה בחורה שהשקיעה הון תועפות במסעדה, יושב פה בחור שגם הולך להילחם, שהשקיע בעסק של סירות במפעל שלם והולך לו העסק כי הוא לא מקבל מענה.

בנוסף, הבנקים חוגגים עלינו, לוקחים לנו ריבית דה-ריבית על ההלוואות שלנו. אין לנו אבא ואימא בממשלה שייתנו להם הוראה לעצור, ואולי כדאי שייכנסו מתחת לאלונקה. אנחנו גם מגויסים, גם נפצעים, גם חוזרים לאזרחות וגם העסקים שלנו קורסים.

זה לגבי נושא המסלול האדום, שם יודעים בדיוק מה צריכים לעשות – רק להיכנס למחשב ובמספר לחיצות לראות איזה עסק סגור ולאותו עסק לתת את המקדמה, כדי שיהיה לו אוויר לנשום, כולל המפונים כמובן.

המסלול האדום הוא רק לגבי יישובים שמפונים.

נכון, אבל הם הכלילו בו גם את נהריה וגם יישובים שהם לא מפונים. גם המפונים במצב הזה. ציפיתי לפני פסח לקבל החלטה אנושית כאדם לאדם, שישחררו מקדמות, והייתי בטוח בסתר לבי שכך יהיה. הגעתי לוועדות בכנסת, ישבתי בוועדות כלכלה והתעקשתי בנושא המסלול האדום, אבל הם עושים בירושלים מה שהם רוצים. כך זה במשרד התיירות ובמשרד האוצר, ואין לנו עם מי לדבר. במקרה שלנו, אנחנו רגילים לדבר עם ראש העיר ועם ראשי המועצות – הם הפכו לממשלה עבורנו.

תספר את הסיפור האישי שלך ותראה כמה דרמה יש כאן. הבן אדם הולך לקרוס אחרי כל מה שהוא עשה.

יש מלון ברחוב שלי שקרס. מול המלון שלי, זה שטח צבאי סגור ובכל רגע יכולים לצאת, ואתם צריכים להבין על מה מדובר כאן. כשמדברים בנהריה על חדירה, זה לא סתם. גם הטילים האלה וגם חוף הים שלנו הם סכנה ממשית. לא רצינו להתפנות, רצינו להישאר ולהילחם.

אנחנו הולכים חמושים, מקווים שמוכנים לכל תרחיש, אבל איפה הממשלה והאנשים בירושלים שיושבים שם? למה הם לא כאן איתנו? על כך אני מאוכזב. מבקש שגם המפקח על הבנקים ייקח החלטה - - - אגב, כתבתי התראה לפני עתירה לבג"ץ לפני חודש בשם העסקים כאן למשרד האוצר - - -

נמצאת איתנו סגנית המפקח והיא תיתן תשובה.

לא ענו לי עד היום על המכתב הזה.

היא תשיב לך. גם אם זה נושא שהיא פוגשת בפעם הראשונה, היא תיתן תשובה.

אפילו שלחתי מייל באופן אישי לשי אהרונוביץ. בעלי העסקים לא צריכים ללכת למשרדי עורכי דין, לשלם הון תועפות כדי שייצגו אותנו מולכם, ואני מדבר על הון תועפות. משרדי עורכי הדין מרוויחים מיליארדים על חוסר התפקוד של הממשלה. תעשו את העבודה שלכם כמו שצריך - - - -

מה הסיבה לכך שלוקחים עורכי דין? כי אומרים לך שאתה לא זכאי - - -

לא. במסלול האדום אתה מחויב לקחת עורך דין.

חייבים שההגשה תהיה על ידי עורך דין?

כן.

רואי החשבון לא יודעים איך לענות לאנשים בירושלים, כי הם סוגרים את זה במערכת. אומרים לך שאתה יכול להגיש במסלול האדום, אבל יודעים שהוא סגור – רק כדי להטעות אותך וזה חמור מאוד. יושבים עורכי הדין ואומרים לך שהם יתחילו מרוץ מול המשרדים הממשלתיים ויגישו.

זה לא כולל את בתי המשפט והתביעה הסופית. אני מדבר רק על 20% מגובה מהמענק שאתה אמור כביכול לקבל. האנשים פה שופכים עשרות ומאות אלפי שקלים למשרדים גדולים, שפשוט מנצלים את זה שהמשרדים הממשלתיים לא יודעים לעשות את העבודה.

שמי מוטי אוחנה ואני בעסקי התיירות.

איזה עסק יש לך?

ספורט ימי, הפקות, אירועים - - -

סירות מהירות?

כן, גם סירות.

מבצת?

גם בצת וגם כל האזור סביב ראש הנקרה.

מה אתה עושה במילואים?

אני בצנחנים, ונראה לי שאנחנו נעשה שבת ביחד.

אז אתה כאן גם במילואים וגם באזרחי?

קפצתי כמו כל מי שיכל לקפוץ מתוך אידיאולוגיה. עזבנו הכל ובאנו. לא מעניינים עסקים ולא כלום, רצינו להחזיר את הביטחון ולהילחם, אבל זה נמשך כבר זמן רב. אני עדיין במילואים, אבל בסוף גם מתפרנס מזה באופן הזוי. יש לי ילדים בבית, יש לי עסקים ואני פשוט לא ישן בבית כבר שבעה חודשים, אלא ביציאות של סדיר 14-3, 8-3, 7-2 - - - אני לא יודע מתי אני אוריד את המדים, אני כבר בן 42, שזה מעבר לגיל.

קיבלת משהו?

לא קיבלתי. דרך הסיפור שלי אולי תבינו מה עומד מאחורי זה. באוקטובר נפתחו המסלולים הירוקים, ורואה החשבון שלי הגיש מיד בהתחלה, כי זה מסלול פשוט, אבל לאחר מכן הודיעו על מסלולים אדומים ואנחנו מפונים בסך הכל, העסק מפונה, יש לי צו סגירה, שטח צבאי סגור – הכל טוב ויפה.

מחודש נובמבר ועד היום אני מנסה לעבור למסלול אדום – המחשב תקוע, אין עם מי לדבר ואין מענה אנושי ברשות המסים בכל העניין הזה. היום לקחתי עו"ד כמו שאמרו פה וזה עולה הון תועפות.

כי התייאשת?

כן, התייאשתי כי אין ברירה, וזה עדיין לא עזר לי. במשך שבעה חודשים לא קיבלתי אגורה, אלא מקדמה על אוקטובר.

אתה יכול לתת לנו תמונה של הסיכון פה לגבי מחזור? כמה אתה מפסיד?

עכשיו לקחתי הלוואה של חצי מיליון שקלים כדי לשרוד והיא כבר נגמרה, ואני שוב צריך הלוואה של חצי מיליון שקלים. המדינה אמרה לי להשאיר עובדים ושהיא תשלם לי 70% מהשכר שלהם. עד היום לא קיבלתי שום דבר.

והשארת עובדים?

כן, השארתי עובדים.

קיבלת התחייבות כתובה?

הייתה אמירה ממשרד האוצר ואפילו קראתי על זה – אתם מכירים את זה? 70%?

כן.

כששמעתי את זה, אמרתי "נהדר". העובדים שלי ואני משפחה גדולה, ונשאיר חלק, לא את כולם. רובם לא יכלו בכלל לצאת חל"ת, אז השארתי אותם והמצב נמשך ולא קורה כלום. עד היום אני מממן והכל יורד כרגיל – מס הכנסה, ביטוחים, בכל חודש - - -

אבל אין הכנסה.

אלה מקדמות? אני לא יודעת מה זה? אולי מדובר במשכורות שאני מוציא לעובדים? אני והחברים שלי בצפון, כל מי שמתעסק בתיירות זה בא ממקום של אהבה לארץ, אנחנו מתפרנסים ולא מעבר לכך, לא בונים בניינים. אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים.

אתה מלח הים של הארץ.

שילמנו המון כסף עבור מסים במשך שנים בפיתוח, ואני אומר שזה הזמן שלכם לשמר. תשמרו את העובדים שלנו, תנו חל"ת ותדאגו למסלולים האלה. אם כבר יש מסלול, תדאגו לו.

זה מקרה הבוחן שלכם, אתם צריכים להרים אליו טלפון אחר כך ולהבין מה זה אומר "נפילה בין הכיסאות" של תכנית ממשלתית. אני אשלח לכם את מספר הטלפון הנייד שלו. את כל זה הוא גם צריך לנהל בזמן שהוא במילואים במשך חצי שנה. הוא צריך להציל את העסק ואת המשפחה, מוציא כסף על עורכי דין, עושה את מה שהמדינה רוצה – שימור עובדים – ולא מקבל את המענק בגין השימור שלהם.

יש להרים טלפון ולהבין איך קורה דבר כזה. אני יודע שהאוצר הוא לא המתפעל, הוא לא מנהל את הפעולות, אבל הוא צריך להיות עם פטיש 5 ק"ג או לייצר מנגנון ביצוע כשמשרד לא עושה את מה שהוא צריך. בזמן הקורונה, ביטוח לאומי הגיבו מהר ונתנו לגופים להגיב ולענות מהר. אם אין לו כתובת איך לפתוח את המסלול האדום, הוא תקוע ואין מספר טלפון והוא מבזבז כסף על עורכי דין.

פנינו למשרד האוצר, והם לא עונים.

כעת חברת הכנסת לשעבר, ענבר בזק.

אני אגיד דברים שעוד לא נאמרו – האחד, לפני כחודש הכירו באילת ובמועצה האזורית תמר כרשויות מוטות תיירות והכניסו אותם למתווה פיצויים כמו היישובים המפונים – וזה מה שצריך לעשות כאן. פשוט מאוד, להכיר בגליל המזרחי ובגליל המערבי כרשויות מוטות תיירות, ואז זה אומר שכל העסקים - - - קחו את המודל הזה, תסתכלו על הרשויות פה, שכולם מסכימים שגליל מזרחי וגליל מערבי מוטות תיירות. תעתיקו את זה.

קיבלתי את ההודעה על כך שאילת ותמר נכנסו למתווה כשהייתי בכנס באילת, ובאילת בחודש אפריל השגרה פחות או יותר חזרה, זאת אומרת שזה בסדר שצריך לפצות את אילת ואת תמר, אבל היום אילת מפוצצת לעומתנו כשעוד אין תיירות - - - זה אבסורד שהבינו שיש בעיה בתיירות, אבל נתנו אותה למקומות שבהם השגרה כבר חזרה.

לגבי הנושא השני – דיברו פה על נושא המסלולים אדום וירוק, אבל לא דיברו על כך שעסקים שניגשו וקיבלו מקדמות ומענקים, בערב החג הרבה מהם נדרשו להחזיר אותם. אשמח לתת כאן טלפון למי שצריך של מי שמייצגת מכפר ורדים עשרות עסקים בצפון. עשיתי איתה עסקים והיא אמרה לי שזה לא מקרה אחד או שניים, ויש לה תחושה שרשות המסים עושה הכל כדי לשלם כמה שפחות ומשנה את הקריטריונים תוך כדי תנועה.

חייבים להקשיב לזה ולהבין מה הבעיה, כי במקום לעזור לעסקים, הם מנסים להקשות. אני דווקא רוצה לתת דוגמה של עסק שכבר הגיש תביעה סופית, של המועצה מגליל עליון, עסק תיירותי שהוכר כשטח צבאי סגור. הצבא שהה שם במשך ארבעה חודשים, הבאנו את מס רכוש, הגשנו תביעה מפורטת, עבדנו עליה קשה וקיבלנו ממס רכוש רבע ממה שהגשנו.

עוד אחרי מסע הייסורים פה שהעסקים עוברים, אחרי שכבר הגיעו לרגע והגישו תביעה, צריך להילחם שנים? הרי הצבא שהה שם והנזקים ברורים, ועכשיו אני צריכה לשכנע ומתווכחים איתי אם הנזק היה לפני או אחרי שנכנס הצבא? למה להתעלל בעסקים ולהרוס לנו את הפרנסה?

שמי אביב סוטו ואני מנכ"ל מפעל "אייברי דניסון" בחניתה. דיברו על כל הנושאים הרלוונטיים, חוץ מנושא הביטחון – איפה משרד הביטחון ומיגוניות לעובדים? ולא רק לעובדים. בחניתה עסק נוסף עזב את הקיבוץ ויש לנו עסקים קטנים נוספים שאין להם מיגוניות – איפה המיגוניות? אצלנו ספציפית יש הסעות לעובדים, יש לנו 180 עובדים, ולא רק מחניתה אלא גם מנהריה ומיישובים אחרים באזור. הם באים מדי יום בסיכון בלי מיגוניות בחוץ. בפנים יש - - -

היה צריך בסך הכל 3-2 מיגוניות כדי להירגע.

מה שקורה הוא שאנחנו קונים את המיגוניות על חשבוננו. צריכים לחפש, להוציא את הכסף ולקנות. דבר אחרון הוא שאנחנו בבעלות אמריקאית ומחזיקים את זה בשיניים, אבל בסוף לחברה אמריקאית לא יהיו סנטימנטים, ואם המצב הזה ימשיך כשהם ירגישו שהעובדים לא בטוחים, גם אנחנו ו-180 העובדים - - -

אני מבקש ממך לבדוק את ההצהרה שנאמרה פה שמענקי התעסוקה נמשכים עד יוני. האם הדבר הזה מתקיים? זו דרישה של הוועדה והוא הגיע לפתרון - - -

זה נכון.

בדקנו את זה, המענקים קיימים עד יוני.

גם לחקלאות וגם לתעשייה?

נכון.

ובאמצע מאי צריך להתחיל לחשוב מה קורה ביולי-אוגוסט, שלא יהיה מצב של ואקום, שנדע שהיציבות נמשכת.

יש לי דז'ה וו לישיבה שעשינו ב-2006, ויש רק הבדל אחד, שאז קם איש גדול שאף אחד מאתנו לא הכיר, קראו לו ג'קי, שאמר שהוא אחראי ושכולנו נגיע אליו.

הוא היה אז ראש רשות המסים לדעתי.

כן. אני לא יודע מה היה עם האחרים, אבל האיש עמד במילה שלו. הלכנו אליו, דיברנו איתו והכל נפתר.

זה נקרא גישה מכלילה, כשאדם לוקח אחריות יותר ממה שביקשו ממנו. אין הרבה מנהיגים כאלה, אבל אנחנו פה ואנחנו אתכם.

אנחנו לא הוועדה החזקה ביותר בכנסת, אבל אנחנו ועדה מיוחדת, אני הקמת ויצרתי אותה. הוועדות החזקות אלו ועדות הכספים, הכלכלה וכו', אבל אנחנו בועטים וגם נכניס גולים. הארכת המענקים הללו שנעשתה, היא בזכות הוועדה הזו ויהיו גולים נוספים. לא נוותר.

המסע הזה הוא מסע משותף, ולא סתם באנו לפה. הדבר היסודי ביותר הוא להגיד לאדם "אני איתך". בכל מקום שאתה נמצא, אני בא אליך. ואתה צודק, חסרים לנו שרים ומנכ"לים שאומרים לנו לבוא אליהם. אני לא מתבייש לטפל במאות מקרים פרטניים בחודש.

אני מטפל באלפי מקרים פרטניים בשנה על ידי הטלפון הנייד. זו לא בושה למנכ"ל ללמוד ממקרה פרטני על אלף מקרים נוספים. לפעמים כשאתה יורד לשורש בעיה של אדם אחד, אתה מבין שאתה צריך לשנות את כל השיטה.

זו בדיוק הנקודה, ואני מתכוון למה שחבר הכנסת רם בן ברק אמר קודם. צריך שישבו פה נציגים עם סמכות ואחריות מטעם ממשלת ישראל, וכל אחד יהיה אחד כזה שאנחנו נכנס אליו ונצא כשכל הבעיות שלנו פתורות. האירוע כמו שאני מציע שנתייחס אליו, עוד לא התחיל בצפון.

נכון.

ואנחנו עוד עלולים לשבת פה - - -

עצוב שאם יהיו 300 טילים על הצפון, אתה תראה את כל המנכ"לים ואת כל השרים באים למחרת. אני אומר להם לא לבוא כשתהיה פה קטסטרופה או כשהמלחמה עם חיזבאללה תתחיל. ישאלו אתכם איפה הייתם חצי שנה קודם, כשעוד היה אפשר להכין ולשמור על הקהילות האלה.

ב-2006 הייתי מנכ"ל כליל, כשהתפלאתי שאין אזעקות – אמרו לי שהמדינה לא צריכה לשלם לי על אזעקות ושאני צריך לדאוג לעצמי. שמתי את עצמי קדימה על הגגות עם קפלסטים ואפודים, והתחלתי להודיע שיש אזעקה ושיש להיכנס מהר למקלט – אבל לא השתנה כלום.

היינו כנציג התאחדות התעשיינים וביקור של התעשיינים בחבל תקומה לפני כחודש, ונדהמנו לראות שמתחילים להקים את הכל, ומאיפה יקנו את הכל? מחוץ לארץ. הולכת להיות החלטת ממשלה על רכש של היישובים בתקומה, ולצערי אנחנו צריכים להיערך לזה שזה יקרה גם בצפון. הולכת להיות החלטת ממשלה על רכש של היישובים בתקומה, ולצערי אנחנו צריכים להיערך לזה שזה יקרה גם בצפון, אני מבקש מכם שתדאגו שהרכש הזה יהיה רכש כחול-לבן.<קריאה:< קריאה >> רועי ישראלי:

הכנסנו את זה לתעדוף של עסקים מהצפון.

יש לנו גם הצעת חוק כזו, ואני עובד עם התאחדות התעשיינים על עסקים כחול-לבן. הצענו מספר מתפרות שפתאום עכשיו תופרות מדים יום ולילה. אנחנו לא מחכים לאף אחד ואנחנו עובדים.

שמי סמדר וינברג ואני באופן רגיל גרה במעיין ברוך וכרגע מפונה. אני עורכת דין במקצועי ויזמית – יש לי עסקים ונכסים בקריית שמונה ובמטולה. דיברו פה על כל הבעיות שיש, ואני חושבת שמנקודת מבט עתידית, לאנשים מהסוג שלי אני לא יודעת אם יהיה מה לחפש בצפון גם כשיחזור הביטחון, משום שאם כרגע העסקים מחייבים ארנונה כשכל העסקים סגורים - - - משרד עורכי הדין שלי בקריית שמונה, הוא קיים 40 שנה וכרגע סגור, ואני צריכה לתפקד איכשהו דרך המרכז בצורה בלתי נתפסת.

השקעתי מאות אלפי שקלים במשחקייה מיוחדת לילדים במרכז קריית שמונה. שאלו אותי למה אני עושה את זה בקריית שמונה ולא בתל אביב, ואני יכולה לעשות את זה בתל אביב, אבל למה שלא תהיה לילדי קריית שמונה משחקייה כמו בתל אביב?

קיבלתי מפעל מאושר לאחוזת בריאות במטולה, אני מושקעת עם ערבויות וכו', ומה שקורה כרגע בהווה, רק נותן לדעתי את התחושה של מה שיהיה בעתיד. אם לא יפרסו שטיח אדום ויפתרו גם את הבעיות של העובד, וגם אם יגידו ליזמים שנקבל הנחות בארנונה, מענקים, הטבות וכו' – למה שנעשה את זה שם? הרי אפשר לעשות את זה בכל העולם.

המטרה של תכנית ממשלתית, היא לא להשיב מצב לקדמותו, וגם את זה הם התקשו לעשות כי הם לא עובדים מהר, העסקים נסגרים ויהיה קשה להחזיר אותם. המטרה היא שהמקום הזה יקבל דחיפה קדימה של השקעות ויזמות מעבר למה שיש.

לצערי אני איתך ברמה הבסיסית. אני רוצה להציל עסקים קיימים, אני רוצה שהם יהיו עם הראש מעל פני המים, שהביטחון יחזור וצריך גם משאבים ליזמות ולצמיחה, אבל זה שלב אחר.

אתה צודק במיליון אחוז כשאנחנו מסתכלים על ההווה שצריך לפתור את הדברים, ואני לא אחזור על כל השלומיאליות שאני רואה. לא הייתי מעסיקה אף אחד מהם בעסק הפרטי שלי, לאור הצורה שבה הם מנהלים שיחה, ואני עוד מממנת אותם ומשלמת להם משכורת ומקבלת שירות נורא. הם המנכ"לים ואני עובדת שלהם, משלמת להם המון מסים מדי חודש בהוראת קבע – ארנונה, מקדמות - - -

למה אני צריכה לשלם ארנונה על עסקים סגורים? אני תמיד מסתכלת קדימה ואומרת שאופן הטיפול כרגע נותן לי יותר מרמז על מה שיהיה אחר כך, ואם זה המצב, הכל בסדר. אל תעשו טובות. תודה רבה. אתם רוצים לשלם, להחזיק רק אנשים כאלה שמקבלים קצבאות ב-28 לחודש, אתם בכיוון הנכון.

משפט כואב.

שלום, שמי מנשה תמיר ואני מנכ"ל והבעלים של עשת אילון, מפעל בקיבוץ אילון שמייצר מכונות למיון ולאריזת פירות וירקות. ב-8 באוקטובר בבוקר כשהתחילו ההפגזות, בתוך מספר דקות המפעל התרוקן כי כל העובדים ברחו הביתה, הקיבוץ פונה וגם אנחנו נדרשנו לסגור את המפעל על ידי המועצה ועל ידי רשויות הקיבוץ.

כשהתחלתי לקבל טלפונים מלקוחות מודאגים בארץ ובעולם, אם אוכל לתת להם את המכונות שהם הזמינו, אם אוכל לתת להם תמיכה, הבנתי שאם אני לא פותח את המפעל, זה הסוף לעסק ולתמיד. הרמתי טלפונים לכל העובדים ואמרתי שמי שמוכן להצטרף, אני ב-15 לחודש פותח את המפעל. הגיעו בהתחלה חמישה עובדים בחשש גדול, אבל הבינו שעדיף להם להיות במפעל מאשר לשבת מול הטלוויזיה כל היום ולצפות בחדשות.

התברר שהייתה בעיה של מיגונים, והבנתי שאני לא יכול לקבל מיגוניות מאף אחד, אז הלכתי ורכשתי בעצמי. התקשרתי ל"אקרשטיין" שאמרו לי שאביא כסף ואקבל כבר למחרת בבוקר מיגוניות, וכך קניתי שלוש מיגוניות ושמתי ליד המפעל והעובדים התחילו לאט-לאט להגיע. עדיין ניסו לדרוש מאתנו לסגור את המפעל - - -

העובדים חזרו גם בלי מענקים על ההגעה?

כן. בעזרתו של רון תומר, קיבלנו אישור מיוחד של פיקוד העורף לפתוח את המפעל, כדי שנוכל להביא עד 30 עובדים, וזה בעצם מה שאנחנו עושים בחצי השנה האחרונה. שני הבנים שלי שהם מגויסים, השתחררו לפני שבועיים לאחר חצי שנה של מילואים.

איפה הם?

אחד בשריון היה בחאן יונס עד לפני שבועיים; השני מ"פ בכיר והיה באיו"ש עד לפני שבועיים –שניהם עובדים במפעל. החלפתי אותם, ומישהו אחר החליף את המנקה ואחד אחר החליף את המזכירה.

עד כאן סיפור אופטימי, אבל האם יש לך משהו מעשי להמליץ לנו?

קודם כל, להמשיך עם האופטימיות.

בהחלט. גם לגבי מוטי וגם לגביך, מצד אחד ישנן בעיות, אבל אתה משדר עוצמה ואומר שאתה נלחם על הבית ועל העסק שלך ושאתה משרת את המדינה ללא תנאי, וקודם כל יוצא לקרב.

אמרתי לעובדים "אנחנו לוחמים תעשייתיים", וזה חלקנו במלחמה. לא נסגור את המפעל ולא ניתן את המקום לאף אחד אחר – זה החלק שלנו וזו התרומה שלנו. לפני שהתחילו לדבר על שימור עובדים, אמרתי להם שמי שבא למפעל יקבל 100 שקלים תוספת ליום, שזה הרבה מאוד כסף עבורנו.

את זה אתה נותן?

כן.

חוץ ממה שהם יקבלו מהמדינה?

זה לפני שדובר על כך שהם יקבלו.

תמריץ שאתה החלטת לתת. יפה.

אנחנו ממשיכים לתת אותו.

ומה עם היחסים שלך מול הלקוחות בארץ ובעולם?

במקביל, התחיל הדיבור על המסלול האדום, המסלול הירוק וכו' – פניתי למס רכוש ואמרו לי להצטרף למסלול האדום, ביקשנו מקדמות ולשמחתנו, בניגוד לכל מה שאני שומע פה, קיבלנו מקדמות גם על אוקטובר, גם על נובמבר-דצמבר וגם על ינואר-פברואר.

זה נותן תקווה.

הוא יישוב מפונה, ויש פה הבדל. המפונה מקבל והלא מפונה לא מקבל.

זה ההבדל בינו לבינינו.

אני רוצה לומר שהמקדמות האלו עוזרות לנו לנשום, אבל יותר מכך, כי ברגע שאנחנו יכולים לנשום, העובדים באים והלקוחות שלנו רואים שלמרות מה שרואים בחדשות המפעל עובד ומתפקד, זה נותן להם להבין שיש עם מי לדבר ומתחילות להיכנס גם הזמנות.

מהו אחוז הייצוא שלכם?

חצי-חצי. לסיום, מעבר לזמן המלחמה, בתעשייה שלנו יש מענקים של מנהלת ההשקעות לחקלאים שקונים ציוד - - -

מרכז ההשקעות ודברים כאלה?

מניות השקעות של משרד החקלאות, מענקים בסדר גודל של 30% שניתנים לחקלאים.

אתה מדבר על תעשייה או על חקלאות?

אני מדבר על חקלאות.

אתה חלק ממושג של תעשייה?

אדם שרוצה לקנות מכונת מיון, יכול לבוא ולקבל 30% מענק מהמדינה, ולא אומרים לו שהוא חייב תוצרת הארץ. לפני שבועיים, חקלאים מעוטף עזה שצועקים היום לקנות רק כחול-לבן, נסעו לצרפת וקנו שם ציוד במיליון שקל. למה הם לא קונים בארץ?

כשאתה ספק של ציוד כזה.

אני ועוד הרבה אחרים בארץ. בין כה וכה הם מקבלים מענק על כך.

תכף נציג החקלאות יתייחס.

אחרי הרבה מאוד שנים של מאבק, נתנו תעדוף של 5% לתוצרת הארץ.

שמי אורלי זאבי מקבוצת זוגלובק. אנחנו נמצאים בשלומי ויש לנו מפעל קטן בנהריה, צמודים לגדר, 200 מטר תחת צו ריתוק, מייצרים בעיקר קבנוס לצה"ל כרגע, יש לנו עובדים מפונים ויישוב מפונה. אני נוסעת כל יום ויש לי כבר סימנים של הטילים בדרך.

אבל אני אגיד לכם שהטילים הם הבעיה הקטנה של התעשייה הזו. מייצרים תחת אש, אבל הבעיות הן חוסר הסנכרון בין משרדי הממשלה, אם יש כזה בכלל. משרד הכלכלה אמר שהוא יוציא מענקים שאחד הפרמטרים בהם יהיה קו עימות צמודי גדר, לא מחזור ולא ייצוא. לא ראינו ולא שמענו והנציג הלך.

חבל שהוא הלך.

משרד הכלכלה שבכל הרגולציה שלו נוטה להפלות רק את הייבוא לטובה, היום לייבא מוצר, מקביל ל - - -

את יכולה לעצור רגע? אנשי האוצר, עמית, האם אתה מכיר את הסוגיה הזו של מענקים למפעל שנמצא קרוב לקו הגבול? יש הצהרה של משרד הכלכלה שיהיה מסלול כזה. בעצם זה שהוא ממשיך לייצר בקו הגבול ולא עוזב את המקום שלו, הוא מקבל מענק. במאמר מוסגר, חלק מהמפעלים כבר עזבו. המוטיבציה שלהם היא לעזוב. האם אתה תבדוק הנושא

אני לא מכיר דבר כזה ספציפית, אבל יכול להיות שהם קיבלו הבטחה במסגרת החלטת ממשלה.

בתוך החלטת הממשלה אפשר להכניס מענקים כאלה – שימור תעשייה, מיקום בסמיכות לגבול, מפעל שמייצר שהוא גם מפעל שקיבל צו ריתוק, הוא בשלומי שזה קרוב מאוד לגדר, נפלו שם פצצות, אין אף תושב ובאים כמה עובדים בכל יום לעבוד. בכמה עובדים מדובר?

600.

600 עובדים באים.

430 בשלומי ויחד עם נהריה זה 600.

400 עובדים באים לשלומי שזה מאות מטרים מהגדר, והם לא מקבלים מענק כמפעל על כך שהם שם, ויש אחרים שכבר עזבו את חניתה, עזבו את עתלית, אלביט עזבה את קריית שמונה. הם זזו וכבר לא יחזרו. אנחנו רוצים לשמור את 400 העובדים האלה בשלומי. זה יישוב בדירוג סוציואקונומי נמוך.

במסלולים הקיימים היום של רשות המסים, אמורים לתת מענה ולהשאיר אותם במסלול.

לא, אין מסלול. רשות המסים מגיבה על פגיעה ישירה או עקיפה. אורלי לא אומרת שהיא עוד לא חטפה טיל לא עלינו, אבל שהיא הולכת לשם עם עוד 400 עובדים. היא יכולה לחפש מקום במרחק 10 ק"מ דרומה ולהירגע, אבל היא באה 200 מטר מהגבול לעבודה.

צמודי גדר זכאים למסלול המחזורים.

אני מדבר על מענק למפעל, לא לעובד אלא למעסיק. העובד שיגיע לעבודה יקבל מענק וימשיך לעבוד. יש שני מפעלים על קו הגבול.

יש מענקים לעובדים חדשים וקיימים, ויש מענקי המסלולים למפעל.

זה על שיפוי אובדן הכנסה. אלה עובדים, הם מוכיחים שהם עובדים, הם רק לא מעתיקים עצמם דרומה אלא נשארים בצפון. עמית, אתה רפרנט כלכלה, תלמד בבקשה את הנושא הזה.

לגבי מיגוניות, רכשנו בכספנו ועדיין חסרות מיגוניות נוספות וזה מציל חיים. כדאי שתהיינה כמה שיותר מיגוניות על מנת להציל חיים, כי אנחנו חוטפים את הרסיסים על בסיס יומי.

גבי נעמן אמר שהוא מחלק לכם מיגוניות.

לא קיבלנו. קנינו מכספנו ארבע, וזה עדיין לא מספיק. לסיום, ארבעה צוותים היו אצלנו במפעל כולל הבוקר, ומכינים אותנו לכך שתרחיש ייחוס עוד לפנינו. אני מקווה בפעם הבאה שניפגש, נהיה אחרי סוף טוב.

תודה לך על הדברים ותודה שאתם מתמידים ושומרים על התעשייה הזו על קו הגבול.

שמי אדית פרידמן, ואני מסעדנית. יש לי מסעדה בנהריה שנקראת "בנחלה", שסגורה מתחילת אוקטובר. אני מרשה לעצמי לדבר פה בשם המסעדנים, ויש פה גם את אמיר אופנהיימר ממסעדת "אנדלינה". כל הזמן מדברים על תיירות, ומסעדנות תמיד נופלת איפשהו בין לבין, ואני מבקשת שיראו אותנו המסעדנים. אני גם מסעדה וגם מקום שנותן גינה לאירועים. אף אחד לא עושה עכשיו אירוע בנהריה, אף אחד לא יביא עכשיו 40 ילדים לבת מצווה בערב. העיר מתרוקנת החל מהשעה 17:00 ולא רואים אותנו.

מה קיבלת עד היום?

אני רוצה לעשות סדר – מתחילת המלחמה נתנו לנו לבחור מסלולים, קיבלנו את המסלול האדום, הגשנו במסלול הזה וקיבלנו על אוקטובר, נובמבר ודצמבר. בינואר מישהו בממשלה החליט שאין יותר מלחמה בצפון והוציאו אותנו מחוץ למסלולים. אנחנו מבקשים דבר אחד, מקדמות מסלול אדום, כמו שידעו לתת אותן בלחיצת כפתור.

משרד האוצר, מס הכנסה, רשות המסים וביטוח לאומי – אתם מחוברים אליי למחשב בעסק, אתם יודעים כמה בדיוק הרווחתי בשנה שעברה, מה עשיתי וכמה מסים אני משלמת. כל אחד, שייכנס לרשות המסים - - -

רשות המסים תעשה את זה, אבל הם צריכים גיבוי ומימון של האוצר. עמית, כרפרנט כלכלה, היא עסק פנאי של מסעדנות ואירועים שקיבלה את המקדמות עד דצמבר, ומשום מה הן נעצרו. המלחמה נמשכת, הפגיעה נמשכת, לא השתנה שום דבר בנסיבות – נהפוך הוא, זה יכול להחמיר בינתיים עד שנביא בשורה של ביטחון לצפון.

אנחנו מבקשים פעולת חירום מול רשות המסים למקדמות למי שכבר קיבל בצפון, ונסיבות העסק לא השתנו. בין אם הוא קיבל את זה באוקטובר, בנובמבר או בדצמבר – להמשיך אותן עד היום.

הם שינוי פרמטר אחד בלבד. מה שהם עשו בלחץ שלנו על ועדת הכספים, זה שהם הכניסו את כל קו העימות לתוך המסלול האדום בעסקים לאוקטובר עד דצמבר. כשיש לחץ פוליטי בתוך ועדת הכספים ויש עיירות "קטנטנות" בדרום שקוראים להן באר שבע ואשדוד, כמו קיבוץ לוחמי הגטאות, אמרו ליו"ר ועדת הכספים שאם אשדוד ובאר שבע לא בפנים, הם לא מעבירים את ההחלטה לינואר-פברואר.

ומה שקרה, הכניסו בינואר-פברואר את אשדוד ואת באר שבע, גמרו את כל הכסף של הרזרבות והוציאו את כל קו העימות בצפון. אני מספר לכם את זה מבפנים בתוך הוועדה. הייתי שם וייצגתי אתכם. ואז הורידו את כל קו העימות והחזירו את זה רק ל-975, הווי אומר רק למי שנמצא ברשויות מפונות.

תודה על ההבהרה. עמית, זה אירוע שמחייב בדיקה וטיפול. מדובר בעסקים שהוכיחו את הפגיעה, קיבלו את המקדמות ובינואר המדינה נעלמה מהחיים שלהם והם צריכים לשרוד.

הם גם לא עונים לטלפונים או למיילים ולא נותנים התייחסות.

אני חייבת להסביר משהו – כשאני פונה לרשות המסים - - - יצאתם לפני החג בהודעה גדולה, עיריית נהריה ומטה אשר, שיש מענק לתושבים הלא מפונים – שימו לב שהמציאו מענק חדש. לא מספיק שהיו 7,000 מסלולים, המציאו מענק ליישובים מוטי תיירות. נכנסתי, ניסיתי למלא וזו בדיחה, זה לא מכסה לי אפילו ארנונה של חודשיים.

אני לא משלמת ארנונה לעיריית נהריה החל מינואר, כי אין לי מאיפה. צריכים להבין שמסעדנות היא עסק גדול, איבדתי את כל העובדים שלי, שנמצאים איתי 15 שנה, הם סיימו את החל"ת. אתם אומרים כאן שהחל"ת ממשיך, וצריך לעשות סדר בזה – החל"ת ממשיך רק לאזורים מפונים ורק עד יוני. לנו החל"ת הסתיים מזמן והעובדים שלי עזבו אותי.

אם אני רוצה לפתוח את העסק שלי מחר בבוקר, אני צריכה להכשיר עובדים מאפס, כאילו פתחתי עכשיו מסעדה מחדש, בלי שום קשר ל-17 השנים האחרונות שאני עובדת בה 16 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע – זה לא הגיוני. יושב פה ראש רשות המסים, ואני מתנצלת כי אתה הנציג ואולי לא הכתובת - - -

הוא לא אשם.

ברגע שאתה מקבל משכורת - - -

הוא אחראי על תחום מסוים, אבל הוא כן יחבר אותך לאיש הנכון. הוא ייקח את זה על עצמו והוא עשה את זה בעבר.

צריך לעשות מלחמה נגד הממשלה שלא עובדת, בזה אתה יכול לעזור. אני לא חושב שיקשיבו לך.

אם אני מחייגת עכשיו לרשות המסים, הם עולים על הקו, אני נותנת את מספר הח"פ. ואתה לא מאמין. האם אתה יודע מה התשובות שאני מקבלת מרשות המסים? – "אנחנו לא יודעים", "עוד לא למדנו את החומר". בכל פעם אני מקבלת תשובה אחרת. יש לי שיחות מוקלטות.

לאף אחד אין מושג. הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שהמקדמות במסלול האדום, אם הן לא נפתחות, אין לי איך לשלם – ארנונה, שכירויות, פנסיות ושלא נדבר על כך שלא משכתי לעצמי שקל מתחילת העניין הזה. האם זה הגיוני שכבר שבעה חודשים אני לא מתפרנסת? אתה יודע כמה מסים אני משלמת בכל חודש?

אני לא משלמת מסים, כי עצרנו, אבל במשך 17 שנה שילמתי מיליונים – איפה הכסף הזה? כאילו אני לא קיימת. אני שומעת פה מהבחור שישב לידי שהם עובדים, לומדים, ממפים – אחו שטויות. שבעה חודשים לאירוע, אוקטובר, נובמבר, דצמבר הם ידעו טוב מאוד לעשות את זה.

אתה נכנס לאתר רשות המסים ומופיעה שם קובייה של מקדמה. כל מה שצריך לעשות הוא שלאדם אחד תהיה מוטיבציה כדי שנוכל ללחוץ על הכפתור ולקבל את מה שמגיע לנו. לא צריך כלום מעבר לכך. לא צריך לחשב ולא כלום, הם יודעים.

וגם מה המקדמה הזו? אני גם ככה אהיה זכאית לכסף הזה בסוף המלחמה כי אני אגיש תביעה, עורכי הדין ייקחו ממני כסף, אבל אני אקבל את הכסף הזה כי הוא מגיע לי, אז למה לא לתת לי עכשיו מענק כדי שאוכל לשלם את ההוצאות השוטפות שלי?

יש לך עוד יכולת להיאבק ואת נחושה, אבל תחשבי לדוגמה על אדם שיש לו חנות קטנה של גלידה או ארטיקים, אבל הוא לא יודע להיאבק על הזכויות שלו והוא לא יודע לקחת עורך דין.

אנחנו לא קיימים. אני נפצעתי בצבא ואני לא מתכוון לעשות ניתוח, כי אני רוצה לדעת מה ייעשה איתנו. הממשלה מנותקת - - - שיבואו הצבא והמשטרה, אנחנו צריכים עכשיו לשבור את הכלים. דוידוביץ ומיכאל, תגידו לנו איך לצאת למלחמה, כי בירושלים לא מבינים את זה.

ישבו פה ראשי הרשויות - - -

אני לא חושב שאלה הפקידים, שהרי יש שרים ויש מנכ"לים לפני שיש פקידים. השרים והמנכ"לים צריכים להביא מדיניות ותקציב, ואז אם אין ביצוע, אפשר לבוא בטענות.

לפני שנכנסתי לפגישה, התקשרו אליי ממס הכנסה כדי לשאול אותי אם עדכנתי בתוכנה את החשבוניות כ"חשבוניות גבוהות", כי כל חשבון זה 150-100.

אנשים מתמוטטים ומקבלים התקפי לב.

אנחנו רוצים שיהיה לנו למי לפנות, אנחנו מבקשים כתובת. אני לא יודעת מנהלת או לא מנהלת, מבחינתי אני מוכנה בכל יום - - -

נעשה סדר – במדיניות במאבק על התכנית הזו ועל בעיות, הוועדה היא הכתובת ואנחנו נמשיך. יהיו דיונים בכנסת ולא נוותר. במקרה פרטני, כשאין לך איך לפנות למישהו ברשות המסים, נציג רשות המסים יחבר אותך לאיש הנכון שם לשיחה.

אנשי האוצר מקשיבים לכל מה שקורה פה ובעניין חוסר ההיגיון של מישהו שכבר קיבל מענקים או מקדמות ופתאום הן הופסקו – הדבר חייב להיפתר. אנחנו מטפלים בשלושת המסלולים הללו.

אז אני רוצה לפנות לאנשי האוצר, כדי שתבינו את הסיטואציה – כשאתם מגיעים לנהריה ומסתובבים בה, אתם תראו את הפלאפל עובד, את השווארמה עובדת ואת סניף ארומה עובד יופי, אבל מסעדות כמו "אדלינה", שמבוססות על תיירות ואירועים – אנחנו לא קיימים. לפי הוראות פיקוד העורף, אני יכולה להכניס למסעדה שלי עד 30 איש.

תדבר עכשיו עם אמיר אופנהיימר, שפותח את המסעדה שלו בחמישי, בשישי ובשבת כדי לשמר עובדים ומפסיד כסף. צריך להזרים לעסק עשרות אלפי שקלים בכל חודש – איפה ההיגיון? אני רוצה שכל אחד מכם יהיה במשך שבעה חודשים עם אפס הכנסות ועם עשרות אלפי שקלים הוצאות.

אחרי ששילמנו מיליונים. בלי המסעדות האלה - - -

שמי אושרת זהבי ואני מנכ"לית עמותת התיירות אשכול גליל מערבי. אני אחראית על 18 רשויות של עסקי התיירות. אנחנו רואים פה היום "מופע כובע" שמתנהל במשך חצי שנה. אני מכירה כל אחת ואחד מהם והלב שלי איתם. אני מרגישה את קיבוץ הנדבות, והעובדה שמשרד האוצר לא הגיע לכאן, זה כבר עצוב.

לפחות הוא מקשיב. האיש האמון על ההגעה לפה, בעצמו הלך לצבא היום, אבל אני אישרתי לו. את יודעת מה טוב יותר? שהם יהיו פה, יקשיבו ויביאו פתרונות.

אם יהיו פתרונות, אני מוכנה שזה יתבצע בזום, אבל לצערי אני סקפטית. לך זה חשוב, אתה כאן ואני רואה שאתה נלחם, כי מהיום הראשון ראית את האנשים והסתכלת להם בלבן של העיניים. יש פה אנשים שהם מבחינתי התלם האחרון, הם ציונים, כי מי שלא נמצא פה כבר לא יחזור לכאן. אנחנו עמלנו קשות, כדי שהאנשים האלה יהיו כאן ויקימו את העסקים שלהם.

מדובר באנשים צעירים בקיבוצים שלמים, שהקימו הרחבות ויישבו את הצפון, ובלעדיהם לא יהיה פה כלום. הם הקימו מפעלים באזורי התעשייה, ואם אנחנו לא נעודד ונחבק אותם עכשיו - - - עכשיו זה הזמן, כדי שהם לא יתייאשו.

מחר אדית או מוטי יעברו לחוף הכרמל או לתל אביב, הם יצליחו מהר מאוד. הם הציונים שלנו, הם התלם האחרון. קחו את עצמכם מהמשרדים בממשלה, בואו לכאן, תבינו את המצוקות האמיתיות ותנו להם מקדמות ומענקים.

כמנהלת תיירות באשכול, אני עוסקת בפילנתרופיה, מקבצת נדבות ולא רק היום, כדי לתת להם משהו, פרוטות, שתהיה להם תקווה. אנחנו מייצרים להם את התקווה, כדי שיישארו ויבינו שיש מישהו איתם, מישהו שרואה אותם, מישהו שדואג שיישארו להם עובדים ושנעסיק אותם.

למה בעידן הזה אנחנו צריכים להתעסק בקיבוץ נדבות כמועצות או כאשכולות, וגם אנשי העסקים האלה? אני מבקשת מכם שזה יהיה המופע האחרון ותביאו תוצאות. תודה.

מיכאל, יש לי הצעת ייעול קטנה.

טלי

שמי טלי קיסר ואני סגנית המפקח על הבנקים. אני פונה לאריה שקודם אמר ששלח מכתב, אבל לדעתי זה היה לאוצר, אז אם יש משהו פתוח מול בנק ישראל אני מבקשת להעביר אליי אחר כך, אבל אני מבינה שלא.

הזכרתם כאן משהו שרלוונטי לבנק ישראל, אריה זה בעיקר לגביך – קרן הלוואות. בסוף אנחנו מדברים פה על זרם הכנסות וזרם הוצאות. אני פחות אדבר על הכנסות ומענקים, כי הם לא לפתחנו, אבל כבוד היו"ר, בנושא ההוצאות הגדולות שיש למשק בית, האשראים הקיימים, שזה המשכנתא העסקית והאשראי הפרטי. כבר ב-15 באוקטובר ובתחילת נובמבר הרחבנו אותם ליישובי הצפון.

אם העסק עובד כשאתה לא מתגורר ביישוב של תקומה, אבל עובד במקום שפונה או שהוכרז על ידי המדינה, הוא גם זכאי. מה שאנחנו מאפשרים, זה שהבנקים אימצו את המתווה שלנו לדחות את האשראי – גם הצרכני, גם העסקי וגם המשכנתא לשלושה חודשים בלי ריבית.

גם למשכנתא וגם לאשראי צרכני - - - נכון שאשראי צרכני הוא עד 100,000 שקלים ואשראי עסקי הוא שני מיליון, אבל יש דחייה. המתווה הזה קיים עד 30 ביוני, זאת אומרת שאפשר לקבל דחייה של תשעה חודשים בלי ריבית ובלי עמלות. אם המחזור הוא מעל שני מיליון, ואתה לא בנישה הספציפית - - -

ההלוואה היא על שמונה מיליון והיום היא כבר שמונה וחצי - - - הבנק לקח ריבית דה- ריבית.

נכון שזה לא אשראי ללא מגבלה.

למה יש תקרה של שני מיליון? הפעילות של העסקים הבינוניים היא מעל שני מיליון.

כי בסופו של יום, גם המשכנתא וגם האשראי הצרכני עד 100,000 שקלים, והאשראי העסקי, אם אני לא טועה, הוא עד שני מיליון.

אולי שישקלו להגדיל אותו? זה פוגע בעסקים הבינוניים והקטנים.

עד התקרות של המתווים שאומצו על ידי המערכת הבנקאית כבר תשעה חודשים, זה בלי ריבית ובלי הצמדה כולל מינוס בעו"ש, ונכון שלא על כל מינוס בעו"ש ולא על כל סכום, אבל אפרופו כניסה מתחת לאלונקה, זה כבר התחיל ב-15 באוקטובר וכרגע ממשיך עד 30 ביוני ויש תקרה מקסימלית.

לגבי אשראי חדש, אני חושבת שהדיון כאן הוא לא על אשראים חדשים, אבל שאלתם גם לגבי הדירוגים, ואפשר לדבר על זה אחר כך. אני מתנצלת, אבל כל עולם המענקים, המתווים והמקדמות פחות לפתחנו, אבל אם יש משהו לגבי האשראי - - -

להעלות את המסגרת לעסק בינוני - - - זה יכול להיות אחוז מהפעילות.

קודם כל, יצאנו משלושה חודשים, ואחר כך הארכנו בשלושה חודשים נוספים ואחר כך בשלושה חודשים נוספים. אני יושבת פה וקשובה מאוד בכל שלוש השעות האחרונות, ואני פחות מדברת על זרם ההכנסות שהוא מהמדינה, אבל כן מדברת על זרם ההוצאות, הגם שהוא מוגבל, ולפחות שתדעו את הזכויות שיש לכם, שאתם יכולים לקחת גם את האשראי הצרכני וגם את האשראי העסקי - - -

לא, אנחנו לא יכולים לקחת - - -

טלי, נמשיך את זה אחרי כן ויש לי מה להגיד גם בעניין הזה.

שמי שי רובין ואני ממשרד נגב גליל, מנהל אגף גליל. בתחום העסקים אנחנו פחות יודעים לגעת, אבל אנחנו כן יכולים להצהיר שאתמול הוצאנו מבחני תמיכה לרשויות מפונות, כמיליון שקלים לכל רשות. רצינו לכל קו העימות, אבל אין לנו אישור משפטי לכך.

מדובר בתקציב של שמונה מיליון שקלים נוספים עבור כל קו העימות ולשאר יישובי קו העימות. הם יקבלו את זה מיידית. אתמול הם קיבלו את המכתבים. אנחנו יורדים לשטח, ציינתם את זה ואתם יודעים את זה. גם מחר נהיה בסיורים ביישובי קו העימות וגם ביום ראשון. אנחנו נשמח - - -

אין לכם מסלול של סיוע לעסקים, כי אתם לא משרד גדול, אבל מה שיש לכם אתם נותנים טוב ובזמן. עם זאת, אתם גם צריכים להיות גורם שדוחף את משרד הכלכלה, כי יש לכם אחריות על הנגב ועל הגליל, אחריות כוללנית גם אם אין לכם תקציב. אתם צריכים לגרום למשרד הכלכלה ולאחרים כמו תיירות, להבין שאם הם לא ייכנסו לאירוע, אנחנו בבעיה. בואו נשמע את משרד החקלאות.

שמי אורי טירולר מקיבוץ שניר, והתבקשתי לייצג את יקבי היין בגליל.

איזה יקב?

יקב "כמיסה" בפארק התעשיות דלתון, שמתמחה במגזר החרדי מבחינת איכות. אני מנכ"ל היקב. אתחיל בנושא אישי – אני משרת במילואים כלוחם מ-7 באוקטובר, זו המלחמה הרביעית שלי כלוחם, ויש לי ארבעה ילדים שמשרתים שירות פעיל כלוחמים.

אני חש שחברי הכנסת עושים לי כבוד גדול שהם נשארו עד סוף הישיבה כדי להקשיב, זה היחס הנכון בין האזרחים לנבחרים שלהם וזה מחמם את הלב. נקודתית, המתווים לסיוע לא עונים על המודל העסקי של היקבים, ואני יכול לפרט.

רק בעיקרון.

היקב עובד על מלאים ויקבים שגדלים הם השקעה עצומה במלאים. 20% מהפעילות שלנו הם אירוח, והיא עברה לאפס. כל היקבים מתמודדים עם שנת השמיטה של 2022 והמודל לא עונה על הצרכים של היקבים, שלא מקבלים שקל.

לא זמרו את הכרמים שלנו השנה, לא ייתנו יבול וזה יפגע ביקבים בעתיד. היום שילמנו משכורות, ואין לי מושג איך אני אשלם משכורות בחודש הבא, וזה נכון לגבי כל היקבים אצלנו. יקב שייסגר, יגרור אחריו את הכורמים ואת הספקים.

אם זה ייראה כמו הגישה האקטיבית שהייתה בשבעה החודשים האחרונים, אתם יכולים להיות בטוחים שבתוך חודשיים לא תהיה תעשיית יין בגליל.

מישהו שאחראי על השיפוי העקיף ברשות המסים צריך להבין את הדינמיקה הייחודית בהם.

יש בדלתון 11 יקבים - - -

פה זה אירוע - - - שהוא נניח נוגע בבקבוקים ולא מוכר אלא משמר אותם, או שלאירוח יש מרכיב של עסק פנאי בכלל.

כל המלאי שנהרס באביבים, הוא מלאי שאנחנו ייצרנו. אביבים עדיין לא שילם עליו ואנחנו לא נראה את הכסף הזה לעולם, זה כבר ברור. גם מסעדות בתל אביב ובמרכז הארץ הפסיקו לשלם לנו.

אתם גם יצרנים ליקבים אחרים?

כן. אשראי הספקים שלנו - - -

האם אפשר לחבר אותו לאיש רשות המסים של הסיוע העקיף?

כן, אפשר לחבר אותו. תוך כדי הישיבה, התכתבתי עם אמיר דהן, מנהל מחלקת הפיצויים שנמצא בבית עם חום, אבל כבר ביום ראשון הוא יתאם. דיברתי גם עם משה דוידוביץ, עשינו הדרכה באחוזת דוברובין והגיעו לשם 80 אנשים – זו הייתה הרצאה תיאורטית, ואחר כך ישבו כל עובדי מחלקת הפיצויים אחד-אחד באופן פרטני עם האנשים.

אפשר לעשות כנס כזה גם כאן?

כן. ביום ראשון נתאם עם משה.

ב-2006, כשהייתי מנכ"ל של יקב, הפיצויים הגיעו מיד, אבל עכשיו הממשלה מתעלמת מאיתנו. עד 6 באוקטובר, בכל שבוע היה ביקור של לפחות חבר כנסת או שר אחד אצלנו, כי אנחנו מקום פופולרי מאוד. מאז 6 באוקטובר לא ביקר אותנו אפילו נציג ממשלה אחד.

- - - מתוך 50 מיליון בכל הארץ, 15 מיליון פה באזור הגליל העליון - - - מי שהעסיק עובדים זרים לפני תחילת הלחימה והראה את הרציפות במהלך המלחמה מאוקטובר עד דצמבר, קיבל מענקים של 2,000 שקלים לעובד לחודש - - - ברצף.

העלו פה נושא נוסף של התמיכה, עשת אילון. דרך מנהל ההשקעות יש תמיכה של 5% יותר וכבר היו 35% ו-40%. אם יהיו מענקים נוספים דרך - - -

זו ההזדמנות שלכם להכניס בהחלטת ממשלה את הדברים שחשובים לכם.

אנחנו רוצים להכניס - - - העלו את הסוגיה מבחינת המושבה מטולה, שכרגע בית האריזה פרי מטולה הוא סגור. הם הולכים להקים מערך אריזה ארעי במורדות מטולה לטובת קריית שמונה - - - עשינו סקר ואני לא אפרט, אבל פנינו ליישובים המפונים לטובת אלה שמפעילים את הארגונים - - -

אולי לעכב את הרגולציה, לדחות את המועדים?

להוסיף עובדים זרים ליישובים המפונים במתחמי ההטלה - - -

תודה שלקחת שיעורי בית והבאת תשובות.

אני רוצה לסכם – אני מודה לכל מי שנשאר עד סוף הישיבה, לחברי הכנסת, לראשי הרשויות, לראשי היישובים, לראשי הארגונים והעסקים שנכחו אתנו בשעות האחרונות בוועדת נגב גליל מיוחדת שהתקיימה במוזיאון לוחמי הגטאות.

הגשנו בוועדה הקודמת רשימת הערות ותיקונים למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה, וקיבלנו רשימת תשובות ממשרד ראש הממשלה עם פעולות שהוא נקט ושיפר בתכנית, ואנחנו עדיין מודאגים מאוד מהחלטת הממשלה שעתידה לבוא.

במאמר אחד, כל ההיבט הכלכלי של שימור הכלכלה בצפון, לא נראה שמטופל טוב בהחלטת הממשלה – לא במסלול של משרד הכלכלה, לא במסלול של משרד התיירות ועסקי הפנאי, לא במסעדנות, לא באירועים וכו'. אין מענה טוב לכל העולם הזה, שהוא בסכנה.

בהיבט התעשייתי, גם כן. עסקים, תעשייה עוזבים את קו הגבול, ולאלה שנשארים אין מענק הישארות. לעובדים יש, אבל למפעל עצמו אין. אני מבקש מהאוצר לשים לב לכשל הזה, שכשנחזיר לפה 80,000 תושבים בעוד מספר חודשים, הם יחזרו למקום שומם מתעסוקה, שאלפי עסקים קטנים ובינוניים נסגרו בו, מקום שבו התעשייה נסגרה. אנשים יחפשו פרנסה ויהיו מובטלים ויקבלו דמי אבטלה – כסף מהמדינה, במקום לייצר כסף מהמסים.

אני מוריד את הכובע בפני כל בעלי העסקים, שומרים על העסק שלהם בשיניים ומשרתים את המדינה במקביל. אני מודאג מאוד שיש כאן עסקים שידעו לקבל את המקדמה לאוקטובר, נובמבר ודצמבר ופתאום נעצרו המקדמות. אין שום סיבה שהן ייעצרו, אם לא השתנו נסיבות המלחמה. המשבר הביטחוני רק מעמיק כרגע והצפון לא יצא ממנו, וחס ושלום שיחמיר פה המצב הביטחוני.

המקדמות היו צריכות להימשך, ויש גם תחושה שאין כתובת לבעיות. רשות המסים תעשה כאן כנס לאנשי עסקים שיוזמנו על ידי דוידוביץ ויהיה גם טיפול פרטני. אם אפשר עוד לפני הכנס, אם מישהו מבקש ממך שם של אדם לדבר איתו עוד היום על הבעיות, לתת להם את השמות האלה. אני יודע שאתה בתחום שלך מטפל בבעיות באופן פרטני. אני מבקש לחבר את האנשים של הסיוע העקיף שיהיו פה.

לגבי סוגיית הביטוח בגין תכולה של עסק שנפגע מפעולות איבה, הוועדה מבקשת וממליצה למשרד האוצר לבטל את הפרויקט הזה, לבטל את הפרסומות ואת השקעת הכסף המיותרת הזו ולהגדיל לסכום סביר בעידן מודרני, מה ייחשב תכולה של בית כסכום מקסימלי ולא של 120,000 שקלים, אלא 200,000 שקלים, ולעשות עבודת מטה כדי להגדיל את הסכום הזה, רק במקרים שהייתה בבית תכולה בשווי של מעל 120,000 שקלים, כפי שהמצב כיום.

הוועדה מברכת על ההתחייבות למענקים לעובדים שנשארים בקו הגבול בתעשייה ובחקלאות, ועל פתיחת המסלול של עובדים חדשים לחקלאות, ומענקי עידוד לעובדים חדשים. הוועדה מבקשת מבנק ישראל לבחון את הסוגיה של תקרת הסיוע באשראי, בריביות ובעמלות עבור עסקים בינוניים וגדולים שיוגדל מעל שני מיליון שקלים למספר גדולים יותר.

המספרים האלה לא פותרים בעיות לעסקים בינוניים וגדולים, כפי שראינו פה, וגם יש ללמוד את הנושא ולראות את הדינמיקה הספציפית למה אי אפשר ליהנות ממה שמציעים בשיטה הקיימת.

הוועדה גם ביקשה מבנק ישראל לבחון את הפגיעה במעמד העתידי של העסקים האלה, בתדמית ובמוניטין העסקי שלהם בדירוג האשראי בבנק. למעשה, תקופת המלחמה צריכה להקפיא את השינויים בדירוג האשראי של העסק הזה. לא דיברנו על כך, אבל הנושא עלה בוועדה לבחינה ולטיפול.

יש לנו כבר תשובה בנושא.

אני אדבר איתך על זה.

הוועדה מבקשת מאנשי האוצר לבוא לכאן לפגוש את המקרים הספציפיים האלה של העסקים על חוף הים בנהריה ובבצת. אנשים שמשרתים את המדינה, שעושים מילואים, והם סגורים והם יהיו סגורים בקיץ. הם קיבלו מענק עד אוקטובר, נובמבר, דצמבר וזהו – מאז הם בקושי שורדים. עמית, אני מבקש לדבר איתם, ואנחנו נשלח לך מספרי טלפון.

הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לבחון הצבת מיגוניות ליד מפעלים בקו הגבול, כפי שעושה משרד החקלאות, ולייצר תחושת ביטחון. הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה לייצר מענק למפעל על הישארות בקו הגבול, לא רק מענק לעובדים על התמדה, אלא גם מענק למפעל שנשאר בקו הגבול. זה דרמטי.

הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה וממשרד האוצר לנתח את סוגיית עסקי הפנאי שתלויים בפעילות תיירותית וקורסים בהיעדר תיירות. מסעדנות איכותית, אירועים, כנסים והיבטים אחרים של פעילות עסקית שנפגעת מיידית בשל היעדר תיירות. כל עולם התיירות והפנאי הוא בעננה גדולה בצפון, אין חשיבה, אין פתרון כוללני לתחום הזה בממשלה, ואני נאלץ לבקש מהאוצר להיות הגורם המתכלל וגם ממשרד ראש הממשלה.

בלי שימור התיירות, הפנאי, המלונאות, הצימרים, העסקים שתומכים בפעילות תיירותית, נחזיר לפה תושבים מובטלים, יישובים שבמקום להיות אשכול סוציואקונומי מסוים, הם ירדו בדירוג והתלות שלהם בממשלה תגדל, וגם התלות שלהם בתשלומי ההעברה של הביטוח לאומי תגדל.

הוועדה תקיים דיון מעקב על החלטת הממשלה ועל סוגיות שעלו כאן ותקיים אותו בכנסת. אנחנו נבקש נוכחות של גורמים בכירים ממשרד האוצר, ממשרד ראש הממשלה, ממשרד הכלכלה וממשרד התיירות. נבקש מכולם להיות נוכחים בפועל בדיון הבא בכנסת עם תשובות טובות.




אני נועל את הדיון. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.






































D4)
SEEBBBY,