פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
01/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 67
מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור
יום רביעי, כ"ג בניסן התשפ"ד (01 במאי 2024), שעה 9:48

1. ישיבת מעקב - תלאות הממתינים לבדיקות ולוועדות במרב"ד
2. פניות ציבור בנושא: סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה ציבורית

חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – היו"ר

ירון לוי
משה רוט

ד"ר יובל דאדון - מנהל רפואי מרב"ד, משרד הבריאות

ד"ר הדר אלעד - ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות

יניב תייר - מנהל מערך ועדות רפואיות, משרד הבריאות

דינה צ'רנו - אגף לפיקוח על קופו"ח ושב"ן, משרד הבריאות

ליאור ברק - משרד הבריאות

יוסי נזרי - מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עמיחי לוי - מנהל אגף בכיר רישוי ותפעול, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

שרונה קרסגי - מנהלת אכף נת"צ, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

עופר לוי - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

טליה ליאור - מנהלת תחום ניידות, המוסד לביטוח לאומי

לודמילה אליאסיאן - מנהלת אגף נכות כללית, המוסד לביטוח לאומי

פרופ' מיכל שני - יו"ר איגוד רופאי המשפחה

ד"ר יעל גילרמן - סגנית יו"ר איגוד רופאי המשפחה

ד"ר אפרת בלומרוזן - מנהלת היחידה לבטיחות הטיפול, מחוז ירושלים, שירותי בריאות כללית

ד"ר לאוניד מזור - ראש תחום רפואה תעסוקתית, קופת חולים מאוחדת

ד"ר יונתן ברקלי - סגן רופא מחוזי ירושלים, קופת חולים מאוחדת

זהר גליל - סמנכ"לית 15 דקות - ארגון צרכני תחבורה ציבורית

דנה דוד - עו"ד, יו"ר ועדת מכון רפואי לנהגים, לשכת עורכי הדין

רונן ליטבק - מנכ"ל עמותת הצעד הבא - קהילת הקטועים בישראל

רות פרמינגר - עו"ד, יו"ר ועדת חקיקה, ארגון נפגעי פעולות איבה

נתן זזון - מנהל תפעול דן בדרום דן באר שבע, חברת דן בדרום תחבורה בע"מ

ד"ר ספי מנדלוביץ' - משנה למנכ"ל משרד הבריאות

אפרת פלזר ביכמן - המועצה לשלום הילד

אתי שבתאי

חבר המתרגמים; מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.





ישיבת מעקב - תלאות הממתינים לבדיקות ולוועדות במרב"ד

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור. אנחנו מתחילם עם הנושא של תלאות הממתינים לבדיקות ועדות מרב"ד. נושא שאנחנו מרבים לעסוק בו גם בוועדה בראשותי, גם הוועדות הקודמות עסקו בו רבות. אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד לנסות להוריד את תלאות הממתינים.

אני אתחיל אולי עם ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שביקש אישור מיוחד להופיע במקומם. רק למען נוחות הנוכחים בוועדה, על פי רוב כשמגיע דבר כזה מבקשים לדחות את הוועדה. אני ביקשתי לא לדחות את הוועדה, ולחרוג ממנהגינו ולשמוע את המשנה למנכ"ל בזום. בוקר טוב.

בוקר טוב לכולכם. תודה קודם כול על האישור החריג. אני פותח כנס גדול, אז לכן לא נמצא במשרד וביקשתי את זה, ותודה רבה.

קודם כל תודה לך יושב-הראש. אנחנו חושבים שאתם חלק משמעותי מהמאמץ הזה. באמת, אני אומר את זה מכל הלב. אז קודם כל תודות לך. שאנשים גם יידעו את זה, כמה אתה רתום לדבר הזה. וזה לא רק בפגישה פעם בחודש, אלא אתה מתעסק הזה הרבה.

אני חשבתי שאם תרצו אני אעשה סקירה לתת איזה זווית מקרו על כל מה שנעשה. שוב, לדבר על המחויבות שלנו, לדבר על איפה נקודות הכשל נכון לעכשיו. זה בסדר, מקובל עליך?

כן, כן, בהחלט. יש אולי שני דברים שאנחנו נשמח אם במסגרת הדברים גם תתייחס אליהם. הנושא שעלה פעם קודמת ושהוועדה פנתה לנציבות ונציב שירות המדינה גם לפתור את העניין הזה הוא אמר שהוא עומד מולך. התשובה שלו אליי הייתה שהוא פנה אליך.

הנושא השני, מול קופות החולים. זאת אומרת שינוי שער הכניסה. איך זה מתקדם והאם זה עובד מול קופות החולים, זה עובד או לא עובד. אלה שני הדברים שאנחנו נשמח במסגרת הסקירה שלך לשמוע. כן.

אוקיי, בסדר גמור. אז אני אתחיל, אני רושם לעצמי קופות חולים, אין בעיה, אני אתייחס לזה.

אז קודם כל, כמו שאני תמיד אומר, אתם תכף תראו, אני חושב שזה לא רק נתונים זה גם מעשים, אבל המחויבות שלנו היא עליונה לגבי הנושא של המרב"ד ולראיה הייתי נותן את זה כדוגמה. בשלושה חודשים הראשונים של המלחמה אני מתעסק עם המלחמה בעיקר, הדיונים היחידים שבוצעו שלא קשורים למלחמה היו בנושא של המרב"ד. זה לא דיונים סתם, זה כל פחות או יותר הנהלת המשרד בשביל לקדם את הדבר הזה. לכן אנחנו אמרנו מהרגע הראשון שלא ניתן גם למלחמה להוות איזה שהוא תירוץ, סיבה, לעכב את הגאנט המאוד ברור שאנחנו אמרנו איך פותרים את הבעיה של המרב"ד ואנחנו ממשיכים ודבקים ועובדים בו נכון לעכשיו. גם אם זה מתסכל ברמה הזאת שהמספרים לא יורדים באופן מיידי.

עכשיו אני עובר על האבנים הגדולות: המכרז שהוא בסוף ה- game changer הכי גדול. זה בסוף מכרז מאוד מורכב, שהוא נעשה, המכרז הקודם לקח שנתיים להרים אותו. את המכרז הזה הרמנו בחצי שנה, בלי לוותר על קוצו של יוד. זה מאוד חשוב. כי לייצר מכרז שבסופו של דבר לא יוביל למהפכה לא עשינו כלום. ואני חושב שאנחנו רוצים מכרז יוצא מן הכלל. המכרז יצא, ניגשו לא מעט חברות. עכשיו יש כבר ועדת ייחוד של המכרז ואנחנו נעמוד בגאנט, בין חודשיים לשלושה חודשים כבר החברה אמורה להיבחר. אני נזהר בדברים, כי שוב, אנחנו נמשוך את זה עוד שבועיים כדי לוודא שתהיה חברה מצטיינת. אבל חודש, חודש וחצי. תוך בין חודשיים לשלושה המכרז כבר לעמוד על הרגליים.

אני רוצה להגיד, המכרז מדבר על 2,000 בחודש. זה המון, זה מספר עצום של תיקים. אני רוצה להגיד בכנות, אנחנו לא חושבים שבחודש הראשון יהיו 2,000, זה לא תוכנית העבודה, לוקח זמן. אבל תוך כמה חודשים אנחנו נגיע לשיעור של חודשיים והדבר הזה מתקדם. שוב אני אומר, כשנתחיל לעבוד זה game changer. אנחנו לא נרגיע עד שהמכרז יעבוד. כי חלק מהתשתית, מכל המהפכות שעשינו בשנה האחרונה היו גם לאפשר למכרז להצליח, שזה שער הכניסה, כל מיני בקשות מיותרות, לדעתנו. אני לא יודע אם מיותרות, אבל החלטנו שאפשר לוותר עליהן וכיוצא בזה כדי לגרום למכרז הזה להצליח.

אני רוצה להזכיר, עבודה פרטית למי היא נוגעת? היא נוגעת בעצם לעובדי המרב"ד לאפשר להם באופן חריג לעבוד בשעות הערב והצוהריים ולעשות ממש כבר יש אישור לתיקים בעיון. אנחנו מדברים על לעשות דברים יותר מתקדמים שאלו הן ועדות. אחרי שדיברת עם הנציג ותודה רבה לך על זה, מיד פנו אליי על זה. אנחנו התחלנו לקדם את זה ביחד, כבר הוגשה עכשיו בקשה בהקשר הזה.

אני שוב רוצה להגיד בכנות, הדבר הזה, תמיד אני אומר שיש מכלול של עשרות דברים שיובילו לשינוי. זה לא יהיה game changer, כי גם אם אנחנו נצליח להעמיד את העבודה הפרטית על הרגליים לא מדובר באלפי תיקים בחודש, מדובר במאות תיקים בחודש. אבל גם מאות תיקים בחודש זה שינוי משמעותי. יותר מזה, כמו שיניב, שהוא מנהל הוועדות, שאתה כבר מכיר היטב, אומר גם אם לא סוגרים את כל התיקים, ברגע שמתחילים לגעת בתיק ולהזיז אותו אתה פתאום מגלה שהתיק הזה בכלל לא צריך ועדה וכיוצא בזה. אז הדבר הזה היה עד פסח. בסדר, זה לגיטימי לגמרי שהנציגות מכל הממשלה לא עובדת, בעצם יש בקשה שהיא נוגעת גם לפסיכולוגים, היא נוגעת גם לרופאים. היא נוגעת לעוד כמה עובדים. וזה אמור לשחרר - - -. אני רוצה להגיד גם אם הייתה היום עבודה פרטית מאושרת זה לא היה מוריד את כל הגבנת, אבל זה היה עוד צעד אחד מבין הרבה מאוד צעדים. אז בהמשך להתערבות שלך, הנציבות פנו. אנחנו בקשר עם הנציבות. מגישים עכשיו, הוגשה בקשה, יש איזה תיקונים. מגישים בקשה חוזרת ואני מקווה שזה יעלה. כולם באים בגישה פתוחה לגבי הדבר הזה.

השינויים שהתחלנו לגבי צמצום שער הכניסה אני לא מדבר על קופות חולים, תכף ירצו לדבר על זה, כי זה לא לב העניין. הם עברו, הם נכנסו. השינויים האלה הם שינויים הדרגתיים. מה הכוונה הדרגתיים? אנחנו את שלנו עשינו. לכאורה אפשר לסמן "וי". אבל לוקח זמן לשטח, השטח 30 שנה עבד באותה שיטה. זאת אומרת רופאים ידעו, זה מה שנקרא טופס 12ב. הם ידעו שהם, החולה הזה יש לו שבץ, או בעיה נוירולוגית, אני אוטומטית מדווח למרב"ד. הדברים האלה שונו. לוקח זמן לציבור הרופאים להבין שהם שונו. אז מה שעושים, בפועל, זה היום יש מי שהפנים את השינוי, בסדר. מי שעוד לא הפנים את השינוי הוא שולח את הבקשה למרב"ד והמרב"ד בעצם יודע להגיד לו לא, לא, הכול בסדר. האיש הזה לא צריך מרב"ד. אז התהליך שהוא תהליך הדרגתי תוך כמה חודשים כבר מה שתהיה הכשרת הלבבות, השטח יכיר. כל רופא כזה ששלח יקבל את המשוב. יבין שדברים השתנו. וזה גם נעשתה עבודה שטח אדירה עבור רופאי המשפחה מול האיגודים, מול כל הגורמים האלה שגם מכירים את הדבר הזה מלמטה. יש על זה "וי". התהליך הזה הוא תהליך הדרגתי כמו שאמרתי.

הנושא של הכנסת עובדים נוספים, זה נקרא עובדי מעו"ף. יש לנו אישור לתקציב ל-12 עובדים. זה הרבה מאוד. גויסו שני עובדים, עובדים מעולם. מספיק שני עובדים שעושים מהפכה, זה היה לפני פסח. עובדים בכל הכוח לגייס עובדים. לא מוכנים להתפשר על האיכות אחרת זה לא יקדם אותנו בשום דבר, כי צריך גם הרבה שיקול דעת. יש שביעות רצון אדירה מהעובדים האלה והדבר הזה ממשיך בכל הכוח כדי לגייס אותם.

בדיוק הרמנו, היינו במרב"ד, עשינו הרמת כוסית לפני פסח. בין היתר סיבה למסיבה הייתה השקת התיק הדיגיטלי. שוב, צריך להבין, יש גם תיקים בעבר שהם תיקים לא דיגיטליים. אז אחת הבעיות הכי גדולות שלנו. הכנסנו למסלול של תיק דיגיטלי. יש עוד השלמות שצריכות להיעשות. אבל התיקים החדשים כבר חלקם הגדול במסלול הדיגיטלי. יש עוד כל מיני פערים. אבל גם, אם מישהו לפני שנה היה אומר שיהיו תיקים דיגיטליים אף אחד לא היה מאמין.

הנושא של תחבורה, יש שיתוף פעולה. אני חייב להגיד, לא מסכימים על הכול ויש לפעמים חיכוכים וזה בסדר. אם רוצים לעשות שינויים אז יש חיכוכים. לפעמים זה לא נוח לנו, לפעמים זה לא נוח להם. יש שיתוף פעולה. פעם בכלל לא היה שיח. היום יש שיח ברמה של עשר פעמים ביום. יש שיח איתם בכל הדרגים. החל מדרגי המקצוע ועד לדרג השרים. גם השר שלנו, שהוא גם הוא רתום. כל יום שואל אותי מה קורה עם המרב"ד והוא מעודכן. אז הממשק הוא מאוד טוב עם התחבורה. על חלק מהדברים יש הסכמות וכבר מתקדמים, על חלק עוד אין הסכמות, אבל זה לקראת תהליכים של הסכמות וכבר רואים את זה בפועל את הדברים האלה קורים ואת הדברים האלה משתפרים. אני גם יודע שתהיה על זה בטח הרחבה בדיון וכיוצא בזה.

ועוד משהו שהיה לי חשוב להגיד זה העובדים של המרב"ד שבמקביל לכל התהליכים האלה, אני מניתי כאן רק תהליכים עיקריים, שגם אני יודע שלך חשוב לדבר עליהם. יש עשרות תהליכים. ובתוך הדבר הזה גם מאוד חשוב לחבק ולהחזיק את העובדים של המרב"ד שסביבת העבודה מאוד השתנתה, לגמרי. גם דברים השתנו באופן דרמטי ולהחזיק אותם ולחבק אותם. אני גם אמרתי להם את זה בהרמת כוסית, שאנחנו דואגים להם ואף אחד לא יאבד את מקום העבודה שלו וכיוצא בזה. וזה תהליך שינוי שהוא תהליך לא פשוט. והנהלת המרב"ד גם משקיעה בזה הרבה מאוד בשביל העתיד ובשביל לכבד ובשביל לעשות את התהליך הזה חלק כמה שיותר.

גם העובדים מבינים, לא יודע, אני אמרתי להם את זה בצורה מאוד, אני בן אדם לא אמצעי. היו שם 40 עובדים בהרמת הכוסית. אמרתי, ראיתי חיוך. אנשים חייכו, אנשים הנהנו, אנשים אני חושב מרגישים תחושה של לקחת חלק מתהליך ההצלחה ותהליך השינוי וזה מאוד מאוד חשוב. ואני רוצה להודות לעובדים וגם להנהלת המרב"ד בהקשר הזה.

אתה שאלת אותי, אז יש כמה סוגיות. אני מקווה שהתייחסתי לחלק מהדברים על שער הכניסה מקופות החולים. הם מודעים לזה, יצא בחוזר. אבל אנחנו לא רק שלחנו את לחמנו בחוזר, אלא יש הרבה, גם במועצות הלאומיות הייתה עבודה וגם היה הרבה מאוד כיתות של אנשי המרב"ד, במיוחד ד"ר יובל דאדון שהוא בעצם הרופא שמוביל את התהליכים האלה והיה בשטח ובקשר עם גורמי השטח האלה. בסופו של דבר זה לא מספיק. אנשים עדיין שולחים והתפקיד שלנו הוא לתת משוב. הם רואים, הם רואים שהבקשה חוזרת אליהם. אומרים לא, האיש הזה לא צריך בעצם לפנות למרב"ד. וכך התהליך הזה קורה ומשתפר.

כמו שאמרתי, תוך כמה חודשים אני מאמין, עד שכולם ילמדו את התהליך הזה. אבל אם יהיה צורך אנחנו נעסוק בשידור חוזר של הדבר הזה. אז אני מקווה שהתייחסתי בהקשר הזה לקופות החולים. ואם יש עוד שאלות אני לרשותך.

תודה רבה ספי. אתה רוצה להוסיף משהו? על הנושא של קופות החולים אנחנו נצטרך לשמוע. אנחנו עוברים ליובל, לדיוק פרטים. והאם יש לנו מושג כמה זמן עדיין ממתינים? אני מבין שיש פרק זמן של זמנים. כמה זמן היום ממוצע המתנה?

אז קודם כל תודה ספי. מבחינת זמני המתנה, אחד הדברים שדיברתי פה בוועדות הקודמות זה להבדיל רגע בין השירותים השונים שנותן המרב"ד. יש את הנושא של כשירות נהיגה, יש את הנושא של התאמת רכב ויש את השירותים האחרים. כאשר בהקשר של התאמת רכב, שזה נושא שעלה פה הרבה מאוד וזה גם הנושא הבוער להרבה מאוד אנשים והרבה מאוד תלונות, אנחנו מדברים על 100% שיבוץ עד סוף יוני. זאת אומרת כל העיכוב הגדול שדיברנו עליו, על 2,000 תיקים, שאחר כך ירדנו בהדרגה, הדבר הזה כבר הושלם.

כולם משובצים עד סוף יוני.

כן. כולם משובצים לוועדות. שזה, אתם זוכרים, היה לנו אתגר מאוד מאוד גדול.

זה ממש לא נכון, ממש לא נכון. רק אתמול קיבלתי עוד תלונות ועוד תלונות. היום בבוקר אספתי עוד שלושה פצועים שמחכים או לתור לרישיון נהיגה או לזה.

להתאמת רכב? שנייה, עוד פעם.

אבל בוא, אני מציע לתת לו. אנחנו נשמע אותך.

תפסיקו עם זה.

סליחה, סליחה. אנחנו משתדלים פה בוועדה לדבר ברשות דיבור. משתדלים פה בוועדה, זה בסדר גמור.

שומעים את אותם סיפורים.

אבל לכן התכנסנו כאן היום ואנחנו משתדלים בוועדה לדבר ברשות דיבור.

שאלנו לפני שבוע מה נשתנה.

כמו שאמרתי בדיון הקודם אנחנו לא מתחמקים. אנחנו פה כדי לשמוע ביקורת. ושוב, ולתקן. אז אני מבין את הכעס ואני מבין את המצוקה. וכמו שאמרתי פעם קודמת, אני אחזור ואני אגיד עוד פעם. אנחנו האזרחים, בסדר? אנחנו רואים אתכם, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה כדי לתת את השירות. ואם יש ביקורת אנחנו עובדים לתקן. בשביל זה אנחנו פה ובשביל זה אנחנו מקבלים גם פניות שחלק מהפניות מגיעות דרך הוועדה ואז אנחנו מגלים על מקרים שנפלו בין הכיסאות ואנחנו פועלים לתקן.

ואנחנו רואים מקרים שאנשים נופלים בין ביטוח לאומי, בין משרד הרישוי לביננו, באותו מעמד. מרים טלפון לכל הגורמים הרלוונטיים 'חבר'ה, תדברו. לא יכול להיות שמישהו מתעכב פה שנה וחצי. בואו נעשה כדי לקדם את הדברים האלה'. אז אני מבין את הכעס ואנחנו נדבר באופן נקודתי ויש מקרים פרטניים, נשמח לברר.

אבל אי אפשר להגיד מאה אחוז פתרון.

יש פה נציג מקופות החולים? מי נמצא פה מקופות החולים? אני אשמח לשמוע בנושא של ההתוויה, של אנשים שלא צריכים להגיע למרב"ד אם זה עובד, לא עובד, הנהלים החדשים, איך זה עובד. מה מבחינתכם.

עוד פעם, גם בדבר הזה צריך רגע לדייק. בתוך הדבר הזה עשינו שני מהלכים. יש את הנושא של אנשים שמגיעים לגיל 70 ונשלח להם בעבר טופס משרד התחבורה.

אני מדבר על קופות החולים, על הרופאים פשוט.

לא, לא, זה אותו דבר, זו הנקודה. אני אדבר בקצרה, כי אני רואה שאני לא מצליח. אני אומר, יש כאן שני דברים: יש את הטופס מי שמגיע לגיל 70 חידוש רישיון נהיגה. ויש את הדבר השני שנקרא דיווח 12ב. עבור 12ב יצא חוזר מנכ"ל שמגדיר אין לדווח על המצבים שהם לא קבועים וכן הלאה וכן הלאה. ועבור טופס לגיל המבוגר, זו עבודה משותפת שהייתה עם המועצה הלאומית לרפואת הקהילה, עם האיגוד, שבאנו ועבדנו. ובמקום לשאול שאלות מאוד כלליות, עכשיו לא משתמשים בטופס הישן, אין שם טופס שיש שם את השאלה האם הבן אדם כשיר בעיניי לנהיגה. כך אנחנו מקבלים הרבה פחות הפניות ממשרד הרישוי, כי התשובה היא לא תשובה 'כן' שמעביר אלינו אוטומטית וזה שיתוף הפעולה מולה. עכשיו אנחנו יודעים, אומרים חבר'ה, אם מישהו מגיע אליכם עם הטופס הישן, עם השאלות המאוד מאוד רחבות, עם הדברים שהם לא קשורים, אתם מוציאים את הטופס החדש, או האדם עצמו מוציא את הטופס החדש מאתר משרד התחבורה ורופא המשפחה, ממלאים את הטופס החדש באופן כזה ששער הכניסה מצטמצם. זה מה שדיברנו.

אני אתן לפרופ' שני להמשיך.

אני פרופ' מיכל שני. אני יושבת ראש האיגוד ישראלי לרפואת משפחה. אנחנו עובדים מולו.

שנייה, לא, אני רוצה קודם לשמוע מקופות החולים מבחינת הרופאים והקהילה, האם גם ה-12ב האם זה הוטמע מספיק. והטופס החדש זה פחות, בסדר, זה טופס. אולי נשמע אותך אחר כך. אני רוצה קודם לשמוע על הנושא של שער הכניסה ב-12ב.

ד"ר אפרת בלומרוזן, מנהלת היחידה לניהול סיכונים בשירותי בריאות כללית, מחוז ירושלים. אז 12ב לא מוטמע מספיק. הוא עבר לפני כמה חודשים בצורה של מצגת פאוור פוינט, העקרונות האלה. וגם לא הופץ בצורה מלאה, כי זה לא היה מאוד קריא ומונגש לשטח. עכשיו תוך כדי הסתכלתי ובאמת ראיתי שבחיפוש מהיר אפשר למצוא את הטופס החדש שחוזר מנכ"ל שבאמת שואל את השאלות בצורה יותר מפורטת ובאמת מאפשר לצמצם את שער הכניסה. אבל זה עוד לא מה שקורה בשטח. זה לגבי ה-12ב.

לגבי טופס רישיון נהיגה, אז באמת מגיעים יותר עם הטופס החדש. כן נתקלים פה ושם עוד בטפסים הישנים ולא בטוח שכל השטח יודע לפנות, לא לפנות. לסמן כשיר לנהיגה, לא כשיר לנהיגה, שזו שאלה שכבר לא רלוונטית. לא לגמרי מוטמע בשטח.

לכן אני שואל אותך, כמי שנמצאת בקופת חולים כללית ומכירה את השטח. מהי הדרך הנכונה שכל רופאי הקהילה, רופאי המשפחה, יהיו מודעים לחוזר מנכ"ל. מה חסר לכם בשביל שכל רופא בקהילה יהיה מודע לחוזר מנכ"ל?

כל רופא בקהילה זה תמיד מאוד מורכב. זאת אומרת, זה המון רופאים.

אם הייתי רוצה להטמיע משהו בין עובדי הכנסת, הייתי פונה למנכ"ל הכנסת ושואל אותו איך להטמיע את זה. אז את אותה שאלה אני שואל אותך. בסוף את מי שאמורה לתת לנו פידבק ולומר לנו איך זה יקרה בפועל, שכל רופא בקהילה יידע את זה. מה צריך משרד הבריאות לעשות בשביל העניין הזה?

אחד הדברים שעשינו גם עם פרופ' שני אנחנו הולכים לעשות סדנה משותפת בכנס. השאלה אם יש עוד דברים, שנשמח לעשות.

יובל, אני צריך לשמוע, בדיוק. אנחנו נמצאים כבר, בואו נגדיר את זה. אנחנו נמצאים כבר כמה חודשים בנוהל החדש. אם הוא בסוף לא מוטמע אז לא עשינו כלום. לכן אני שואל את קופת חולים כללית ואת קופת חולים מאוחדת ואחר כך את קופת חולים לאומית. תגידו לי אתם מה צריך לעשות בשביל שרופאי הקהילה יהיו מודעים בשביל לצמצם את שער הכניסה.

צריך בתור התחלה להוציא באמת מיילים, לעדכן את השטח.

מי צריך להוציא את המיילים האלה? בואי, אני רוצה לרדת לרמה הפרקטית. כי פשוט, כמו שאמרתי, אנחנו שנה בדיון. אני רוצה לרדת לרמה הפרקטית. מי צריך להוציא את המייל זה?

ברמה של הנהלת המחוזות.

הנהלת המחוזות צריכה להוציא מיילים?

אדוני, זה צריך להיות בהתחלה מנכ"ל משרד הבריאות.

הוציא, הוציא. דיברו. אני שואל איך מגיע לידיעת רופאי הקהילה מה שכתוב בחוזר מנכ"ל שיצא לפני ארבעה חודשים. זאת הייתה השאלה שלי.

אז בתור התחלה להנהלת הקופה ודרך הנהלת הקופה להנהלת המחוזות. ודרך אגב, רלוונטי 12ב גם לרופאי בתי החולים. זאת אומרת, גם משם הם אמורים לדווח על אבחנות חדשות במסגרת מיון, במסגרת אשפוז. שזה כבר פחות התחום שלי.

אז בתור התחלה חוזר מנכ"ל צריך להיות מופץ להנהלת קופת חולים כללית ומשם הם כבר יידעו איך להפיץ את זה הלאה למחוזות. צריך להביא בחשבון שהחדירות לשטח זה תהליך שלוקח הרבה זמן. זאת אומרת אם אתה אומר שאתה מפיץ משהו לכל עובדי הכנסת במייל.

לא, לא, אני לא מפיץ. אמרתי אני פונה למנכ"ל הכנסת ושואל אותו איך להביא לידיעת עובדי הכנסת. אני אומר לך מראש שאני לא יודע לעשות את זה. אני פונה למנכ"ל הכנסת ושואל אותו איך תביא לידיעת עובדי הכנסת. האם צריך יום עיון, האם צריך יום גיבוש, האם צריך טיול שלושה ימים ליוון? יכול להיות. אבל תגיד לי מה צריך כדי שזה יקרה. אני אפנה אליו. אני לא יודע. אני אומר מראש שאני לא יודע.

כן, רצית להתייחס.

כן. שמי ד"ר יונתן ברקלי ממאוחדת. אני בתפקיד רופא משפחה מחוזי. אני חייב להגיד שאני מתעסק בכל הנושא של העברת מידע לשטח, אנחנו מוציאים כל שנה חוברת מידע שמרכזת את כל הנתונים. ויש דברים שאני לא ידעתי בעצמי עד שאני חיפשתי. 12ב אני לא מודע לזה. גם הנושא של הטופס החדש. לא קיבלתי שום עדכון. יום אחד מגיע לי מישהו, פתאום אני הסתכלתי, זה השתנה, זה לא הטופס שאני מכיר. בלי שום הודעה קודמת, בלי שום דבר.

יש באופן כללי באמת בעיה בכל קופות החולים להוריד ידע לתוך השטח, לרופא אחרון. צריך להבין שבקופות חולים רופאים עובדים בשיטות שונות. יש שכירים, יש עצמאים ויש רופאים שעובדים עם כמה קופות ואז אם יש מיילים גם של מאוחדת וגם כללית ואז הם לא עוקבים אחרי המיילים של הקופה. אז תמיד יש קושי גם בתוך הארגון עצמו, שהארגון עצמו רוצה להוריד לשטח מסרים, יש שם קושי.

אבל זה מתחיל במקרה כזה שמנכ"ל משרד הבריאות צריך להוציא למנכ"לי הקופות נא להעביר לשטח את כל מה שהוא רוצה להעביר. בדרך כלל זה עובר מהמנכ"ל למנהלי מחוזות. יורד עד שמגיע לרופא אחרון. לא זכור לי שקיבלתי עדכון לא לגבי 12ב ולא גם לגבי הטופס הירוק.

ימי עיון אני לא חושב שזה אפקטיבי. יש המון רופאים.

אני לא אמרתי מה.

זה חייב לבוא דרך הצינורות.

האמת היא שאני מרגיש קצת מתוסכל. אני אומר את זה בצורה רגועה עם חיוך, אבל אני מרגיש קצת מתוסכל. כי בדיון בינואר פה ביקשנו מאגף הפיקוח על קופות החולים למצוא את הדרך איך להעביר את המסר הזה. מי נמצא פה מאגף הפיקוח? ביקשנו להעביר את המסר הזה. דיברנו על בדיון בינואר, אם אני זוכר נכון. השאלה היא איך אנחנו, יש איזה שהוא נתק כנראה. כי השטח לא מודע לזה. אומרת מכללית ד"ר אפרת, אומרת אני עכשיו תוך כדי ספי גיליתי את זה. אז אני שואל, איך אתם דואגים שהקופות כולם יהיו מודעים לזה? איך עושים שהשטח יידע מזה? זה משמעותי מאוד.

דינה צ'רנו מאגף פיקוח קופות חולים ושב"ן משרד הבריאות. החוזר זה חוזר מנכ"ל שיצא והופץ לקופות החולים.

בינואר, אם אני זוכר נכון.

אני לא זוכרת בדיוק את התאריך שלו.

יולי.

יש נוהל מסודר איך אנחנו מפיצים חוזר, איך אנחנו מעבירים את זה לידיעת הקופה. הקופה יש לה בפנים כל קופה עם ההטמעה שלה.

כן. אבל אני שנה אחר כך והקופות לא מודעות. לא הרופא, אני כבר לא מדבר על הרופא בשטח. אני מדבר על אלה שיושבים כאן. שהם אמורים להעביר את זה, הם גם לא היו מודעים.

אז אנחנו נתזכר את כל האנשים הרלוונטיים בקופות שיעשו הפצה חוזרת של החוזר הזה.

אני רוצה לבקש בקשה. אני רוצה עוד היום שייצא מייל מסודר מכם למנהלי קופות החולים, מנהלי מחוזות, לא יודע, תפוצת נאט"ו, שאומרת בצורה פשוטה 'רבותיי, נא שימת ליבכם. יש טופס חדש 12ב, נהלים חדשים. שימו לב לעניין הזה. חוזר מנכ"ל מיולי'. הכי קצר, הכי פשוט. רבותיי, שימו לב לדבר הזה. בתפוצת נאט"ו. זאת אומרת מנכ"לים, מנהלי מחוזות, אני לא יודע מה, אני לא מכיר את התפוצה שלכם. שהדבר הזה ייצא. כי זה מיולי ואנחנו נמצאים במאי. זאת אומרת שעברה כמעט שנה, 10 חודשים, 11 חודשים והם לא יודעים את זה. זאת אומרת, כל האנשים צריכים לדעת שיש את הדבר הזה.

אם לא צמצמנו את שער הכניסה, אני עכשיו גם מתחיל להרגיש למה אנחנו נמצאים באותו תסכול. אם לא היה מצומצם שער הכניסה, אז אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום ועדיין נמצאים באותו זה. זאת אומרת שייצא בתפוצת נאט"ו ופיקוח שלכם שזה אכן קורה בשטח. הרי בסוף הם קבלני משנה של משרד הבריאות. אין מה לעשות. יושבים פה קבלני המשנה של משרד הבריאות. אם הם לא מקבלים הנחיה אנחנו במצוקה. אז אני מבקש עוד היום, אנחנו רוצים לוועדה שיצא בצורה ברורה יידוע למנכ"לי הקופות, מנהלי מחוזות, רופאים מחוזיים, לא יודע מה. תנסו להגיע לתפוצה הכי גבוהה שיש לכם.

יצא ותקבלו.

דיברנו, דרך אגב, אם אתם זוכרים, דיברנו פעם קודמת עם משרד הבריאות ואמרנו תעשו איזה שהוא פרסום ודיברנו שאין פרסום. כבר דיברנו על זה בוועדה הקודמת. אבל פה אני פשוט נדהם לשמוע משתי הקופות שהן כן, בדקנו עכשיו, הסתכלנו בגוגל. אפשר לעשות את זה בתהליכים יותר טובים. רצית לדבר על בפועל בקהילה.

אני רוצה קצת להסביר על התהליך, איך הוא עובד. כי אני חושבת שבתור מי שעובדת בשטח אני רואה את הדברים קצת אחרת. אז קודם כל העבודה מאוד אינטנסיבית. חלק גדול מהשאלות, מהבעיות, מהדברים, אנחנו העלינו מולו. אמרנו לו תשמע, אתה אומר לי האם היה לו CVA כן או לא, היה לו כך, היה לו כך. אני לא יודעת אחר כך מה לכתוב וזה תוקע אתכם. זאת אומרת זה היה החלק הראשון בתוך העבודה.

התהליך השני, צריך להבין שיש למעלה מ-5,500 רופאי משפחה במדינת ישראל. זה לא משהו שאתה אומר הופ וכולם יודעים. התהליך הזה עובר בהרבה כיוונים. זאת אומרת, הדיפוזיה הזאת היא רחבה כי גם אנחנו בתור איגוד מעבירים את המסר.

מה תפוצת המיילים שלך?

תפוצת המיילים שלי בערך 3,000.

3,000 מתוך הרופאים? אני מבקש להעביר את זה עוד היום. כי אני אגיד לך משהו. אני אגיד לך. אפשר לדבר על התהליך ואני נמצא בתהליך ואנחנו פה. אם אני נמצא חוזר שיצא ביולי ובוועדה דיברו עליו המון ודיווחו עליו לוועדת העבודה והרווחה ולוועדה לפניות הציבור ובשורה לעם ישראל, בסדר? ויושבת פה רופאה בכירה מקופת חולים כללית, רופא בכיר קופת חולים מאוחדת ואומרים גילינו את זה עכשיו תוך כדי הדיון – אז לא יודע מה, משהו לא עובד. זאת אומרת אני מבקש בבקשה, המייל שייצא היום ממשרד הבריאות. מייל פשוט מאוד, 4-5-6 שורות, לא יותר. פשוט מאוד 'רבותיי, אנא שימת ליבכם, 12ב שונו הנהלים. יש חוזר מנכ"ל מיולי, מאוגוסט, שאומר שזה שונה. אנא שימו לב לדבר הזה'. זה הכול, פשוט מאוד. יש לך 3,000 מתוך ה-5,000 אז אנחנו נגיע ל-60%. אז הצלחנו להתחיל להטמיע. עוד לא דיברתי על מסע פרסום. דבר פשוט מאוד.

זה דבר שהוא זועק לשמיים. אם אנחנו תוך כדי דיון על ההתחלה וזה הסיבה שגם התעקשתי קודם על התשובות. כי קודם כל רציתי לשמוע מהשטח. האם הרופאים יודעים. ושאלתי, דרך אגב, את ספי מהרגע הראשון, זה מה ששאלתי אותו. שאלתי תגיד לי האם זה עובד מול קופות החולים, זה מה שאני רוצה להבין. כנראה שמתוך 5,000 רופאים רובם לא יודעים.

אנחנו מקבלים את הטופס, אנחנו כבר עובדים על הטופס החדש.

מי זה אתם?

הרופאים.

אבל יושבת פה רופאה בכירה אומרת אני לא יודעת. לא הטופס. סליחה, יש פה בלבול. לא על הטופס אני מדבר, סליחה. אני לא מדבר על הטופס, אני מדבר על ה-12ב. הוא הרבה יותר מורכב מהטופס. הטופס הוא סיפור אחד. אנחנו מדברים על שני דברים. אני מדבר על משהו אחר, על ה-12ב, על חוזר מנכ"ל שיצא ביולי, כמו שתיקן אותי. על החוזר הזה, שיהיה יידוע לכולם. הטופס אמרו, זה עובד, זה בסדר. הטופס כולם אמרו שזה עובד. כי זה הטופס שעובד. יש אנשים בודדים שלא, אבל ברובם זה עובד. אני מדבר על הדבר הזה. אני מבקש שמשרד הבריאות יוציא את זה, אגף הפיקוח על קופות החולים. אתם גם תוציאו היום יידוע לכל הרופאים. רבותיי, יש טופס חדש. עו"ד דנה דוד מלשכת עורכי הדין.

שלום. יש לנו עניין של לשכת עורכי הדין, דיברנו על זה פה פעם קודמת, הייתה פגישה עם היועצת המשפטית המקסימה של המכון הרפואי. אני קודם כל אשבח את הבנות של המכון הרפואי, שהן מקסימות. זה דבר ראשון.

דבר נוסף, יש לנו את העניין עם פמי פרמיום, בעצם התיקים שדיברנו עליהם פעם קודמת. שהם נבדקו בפמי פרמיום וכרגע תקועים. וזה רעה חולה. תיקים של פמי פרמיום, מישהו שזכה במכרז וכרגע אין להם מענה. הבנתי שזה נפל בין הכיסאות. אני צודקת? תקנו אותי אם אני טועה.

יניב תייר, מנהל מערך הוועדות. שום דבר לא נפל בין הכיסאות, אנחנו כן עשינו איזה תהליך בשיתוף עם משרד התחבורה כשאנחנו מנסים שנייה לייעל את התהליך. הבינו שאפשר לשפר את המנגנון וכרגע משרד התחבורה ואנחנו בליווי גם מקצועי, אבל גם בליווי הדוק ברמת תהליכי המחשוב, מוודאים שמייצרים מענה הרבה יותר מהיר. זאת אומרת שהמענה כן יגיע ממשרד התחבורה דרך פמי פרמיום. אבל הם לא יצטרכו להמתין מחדש את כל התהליך במרב"ד.

אז יש לזה צפי בעצם? כי זה תיקים, אלפי תיקים לדעתי שאין לנו - - -

2,200. 300 כבר בתהליך. אנחנו עושים איזה פיילוט כדי לראות שבאמת הצלחנו לקצר להם את התהליך משמעותי. ובמידה והצלחנו אז כל ה-1,900 הנוספים כנראה יסיימו את התהליך באופן די מהיר.

אז הם חוזרים לפמי.

נכון.

ויש כבר מועדים, מסודר?

עוד לא. עוד פעם, אנחנו בתהליך של לפתור את זה נכון. כל האנשים הבאים שיגיעו לציבורי כבד יהיו בתהליך פשוט יותר מהיר יותר. אנחנו חוסכים הרבה מאוד זמן לאזרחים ובטח לציבורי כבד שזה אינטרס לאומי. אבל אנחנו שם, זה קורה. זה חלק משיתוף הפעולה שד"ר ספי מנדלוביץ' שיתף עליו ולמעשה כל העבודה המשותפת עם התחבורה.

אוקיי. הלוואי.

רונן ליטבק, מנהל "הצעד הבא".

שלום. אני מתנצל על ההתפרצות מקודם. אבל היא מדם ליבי ואני גם לא הולך להיות נעים עכשיו, צר לי. אני רונן, מנהל ארגון שנקרא "הצעד הבא" – הבית של קטועי הגפיים בישראל ואנחנו מייצגים את כל קטועי הגפיים. כבר עשינו מספר תהליכים ושינויים עבור קטועי הגפיים שהוזנחו עשרות שנים במדינת ישראל. אם זה מול לודמילה בביטוח לאומי, אם זה מול יוסי ניסן ממשרד התחבורה. ולצערי המרב"ד כבר שנים תופס מקום ראשון, מר ד"ר יובל דאדון, במועדון האקסקלוסיבי של גופים ממשלתיים ופקידי ציבור שמתעמרים ומתעללים בנכים. זה מה שאתם עושים.

אני כל ועדה פה, אל תעשה לי ככה. אני כל ועדה פה, שומע סיפורים. על הולכים, הולכים. אנחנו לא הולכים. החברים והאנשים שאני מייצג לא הולכים. הרכב זה הניידות שלהם. וכל ועדה אנחנו שומעים. אני זוכר לפני שנתיים ישבנו באולם אחר פה, הראינו מצגת מסועפת עם דלת פתוחה. מה השתנה מאז? כלום לא השתנה. מה השתנה מהפעם הקודמת? כלום לא השתנה. אפילו הרופאים לא יודעים מזה.

בינתיים עשרות קטועים ואולי גם מאות נכים מחכים לתור לניידות שלהם. זה מה שהם צריכים. ומשרד התחבורה, הבטיחות בדרכים, אתם יודעים מה קורה בינתיים? פשוט נמאס להם לחכות אז הם נוסעים בלי רישיון נהיגה. זה מה שקורה בפועל בשטח כתוצאה מהדבר הזה. זה מה שקורה. ואתם מדברים על יוני? בואו אני אספר לך על בחור בשם אלרועי בן שלוש, בן 27. מגיל כ-20 חולה אונקולוגי. עבר קטיעה לבסוף. מעל שנה הוא מחכה שייקבעו לו תור. לא לתור, אין לו תור עדיין. מעל שנה הוא מבקש תור. שחר כהן, קטוע מ-2020. החודש קיבל סוף סוף תור. לא עדכן אותי לכמה זמן. אבל זה בטח "בעדא בעדא".

עד מתי תספרו לנו פה סיפורים? עד מתי תשבחו את עצמכם, תהללו את העבודה המשותפת. תדברו איתי על סדנאות? אני באמת ממליץ לכם בחום רגע לעשות בדיקה עצמית. להסתכל בעיניים במראה, לחשוב מה היה קורה אם זה היה אצלכם בבית הקטוע הזה שהיה צריך את התור הזה. שהיה צריך את רישיון הנהיגה שלו.

מקודם שולח לי בבוקר בחור שלנו, ברח לי שמו, ומספר לי לאשתו אין רישיון נהיגה. הוא כל היום מפעיל את האחים שלו ואת אמא שלו ואת אבא שלו, כדי להביא את הילדים. הוא אבא, הוא קטוע טרי. וגם הוא מחכה לתור. והוא קטוע רגל שמאל, בשנייה מאשרים לו. אין לו שום בעיה לנהוג על אוטומט. וזה המצב בשטח באמת, כבוד יושב-ראש הוועדה. לא מספרים לך פה, זה המצב בשטח.

אבל גם לא סיפרו משהו אחר.

אז חבל שזה כך, חבל שאנחנו מתכנסים. ואני ממליץ, אתה יודע, אני גם רוצה לברך וגם להמליץ. אני רוצה לברך את משרד התחבורה שלקח נושא בעייתי של קטועי גפה שלא קיבלו תג נכה לצמיתות בגלל שמנהל אגף הרישוי מר יוסי נזרי שיושב פה ומנכ"ל משרד התחבורה ולשרה היה אכפת מהנושא תוך פחות מחודשיים הנושא נפתר נקודתית ועכשיו הם עושים את תהליכי העומק שפה מדברים על שנתיים. אז מה שאני מצפה שיקרה שיעשו צו שמונה לרופאים, למה שצריך, ויטפלו בכל הנכים שממתינים לרכב שלהם, כי זה הניידות שלהם, זה הרגליים שלהם. הוא אפילו לא מקשיב, כי זה לא מעניין אותו. לא מעניין אותו פשוט. אז מה אנחנו עושים פה? פשוט לא מעניין אותו. אז אני מדם ליבי מדבר ונמאס לנו לבוא לוועדה הזאת ולשמוע כל פעם הולכים לעשות והולכים לעשות והולכים לעשות. אנחנו לא הולכים, מר יובל דאדון. אנחנו לא הולכים ונמאס מזה כבר. תודה רבה כבוד יושב-הראש.

עו"ד רות פרמינגר.

טוב, אז אני מסכימה כמובן עם כל מילה שאמר רונן. אני גם נציגה אמנם של ארגון נפגעי פעולות איבה. אבל אני גם כקטועה חברה בצעד הבא, בצוות של ההנהלה שלו.

אני חושבת שאנחנו שומעים פה, אדוני יושב-הראש וחה"כ לוי, עוד פעם ועוד פעם את אותם סיפורים. אני רוצה לתת דוגמה קטנה. תראו מה שקרה כאן הרגע. דיברת על הנושא של רופאי קופות החולים שלא מודעים. אני חושבת שעם כל הכבוד למשרד הבריאות הוא לא יכול לשבת שם ולהסתכל על כל האמירות של קופות החולים כאשר יש להם חלק נכבד. תזכרו שמשרד הבריאות זה הרגולטור של קופות החולים. אני לא רואה שאפשר לשבת ולהסתכל מרחוק איך קופות החולים לא מיישמות את מה שצריך ליישם. יש להם חלק נכבד בעניין ואני גם חושבת שקופות חולים צריכות להירתם לזה. אגב, אני גם מציעה שאולי תסתייעו בהר"י שגם היא נגישה מאוד לרופאים.

אני לא רוצה להסתבך עם מרשם אז אני אשאיר את זה כך.

טוב. אני רוצה לדבר על המכרז. המכרז, אני שומעת שיש כמה חברות שזכו. קודם כל אני מברכת, באמת צריך להגיד שהחיינו שזה קרה. אבל אני לא מבינה למה, ובדיון הקודם לצערי לא יכולתי להשתתף. אבל נאמר בחגיגיות שיש כבר מכרז והוא יוצא לדרך. למה קובעים במכרז שיהיה רק זוכה אחד? איך משרד הבריאות מצפה שזוכה אחד שלא מיומן בנושא הזה יעשה מה שמשרד הבריאות לא עושה שנים רבות והוא צריך לעמוד במספרים של שנה לתת את הפתרונות. למה אי אפשר, עוד פעם אני אומרת, לתת זוכה נוסף או לקבוע כמה זוכים במכרז הזה. אין סיבה לקבוע זוכה אחד. זה דבר אחד.

הדבר השני, אני חוזרת עוד פעם: אני ממש מבקשת מכם, חברי הכנסת, מדובר בקטועי רגליים ובנכים קשים, שאין מחלוקת על היכולת של מרכזי השיקום של בתי החולים לטפל בהם ולתת את כל המענים שנותנים במרב"ד. עוד פעם ועוד פעם מתעלמים מהפתרון שנמצא פה בזירה ואני לא מבינה למה. בדיון הקודם היה מנהל בית לוינשטיין, ד"ר חגי אמיר ואמר יש לנו את כל הפסיליטיס. אז למה אנחנו צריכים להמציא את הכול מחדש? אני רוצה להזכיר לכם, מדברים באנשים נכים וקטועים. שהמניעה הזאת לתת את השירות הזה גורמת להם להיות אסירים בבית שלהם או עבריינים. ואני מזכירה לכם את זכות היסוד ואת חוק כבוד האדם וחירותו. אתם פוגעים בחירות של האנשים האלה. פעם אחת הם נפגעו בנכות שלהם ופעם שנייה בחירות שלהם לקום ולעשות לחיים שלהם ולצאת לחיים נורמליים.

אז אני ממש מבקשת עוד פעם להסתכל שוב. כתוב במסמכי המכרז, אדוני יושב-הראש, אני קראתי כל אות במכרז. ויש אפשרות, יש פררוגטיבה למי שמנהל את המכרז.

אבל זה סוכם כבר בוועדה הקודמת. שאם הם יחליטו הם ייקחו גם את - - -.

שמעתי את זה.

אז למה את חוזרת? אז אם שמעת, אז אין צורך לחזור.

אני אגיד לך למה. כי כרגע כל ההתנהלות היא על זוכה אחד.

מי אמר, לפי מה החלטת את זה?

לפי התשובה שקיבלנו.

הודיעו בוועדה בישיבה הקודמת שלפי החלטתם המקצועית, אני מקריא את תשובת משרד הבריאות. נעשה מבחן מול היחידה הרלוונטית במשרד וניתן יהיה לבחור יותר מספק אחד בהתאם לשיקול הדעה המקצועית של ועדת המכרזים של המשרד.

טוב, אז אני מקווה ששיקול הדעת שלהם יכריע לזכות.

בסדר. לא, אבל אני אומר, הנושא עלה באמת בוועדה הקודמת. התשובה של משרד הבריאות לוועדה הייתה שאכן אפשר יהיה לבחון יותר מזוכה אחד. עכשיו אני רוצה גם להתייחס, את אומרת שחוזרים אליי ואמרת צו שמונה.

אם שמת לב, זה בדיוק הנושא שדיברתי עם ספי מנדלוביץ', עם הנציבות, לתת אפשרות למשרד הבריאות לקחת את האנשים, לעשות בדיוק את הניקוי שולחן הזה. לכן פניתי לנציב שירות המדינה שחזר מיד לד"ר ספי מנדלוביץ', נכנס לעומק העניין, ועל זה היה הדיווח שלו. הוא לא דיווח שהכול כבר בסדר, שהוא קיבל אישור. הוא אמר שכן, הוגשה בקשה והיא התעכבה בגלל פסח. זה מה שהיה בדיון. אף אחד לא אמר שלא בדיוק על זה דיברנו, על אותו צו שמונה שאתה מדבר עליו, על זה דיברנו. ולתת להם אפשרות לעבוד גם אחר הצוהריים וגם ערב, לסיים את התיקים. זה אחד.

שתיים, משרד הבריאות דיווח ש-2,000 תיקים שהיו תיקים, כל ה-2,000 קיבלו תורים עד יוני. אתה אומר שזה לא נכון. צריך לבדוק את זה. אבל על זה היה הדיווח. אף אחד לא בא ואמר שהכול בסדר. אני גם אזכיר לך שאני פניתי, פשוט אולי בגלל שאת מתבלבלת, את צועקת על המרב"ד. פניתי למשרד הבריאות שיושב כאן.

אני לא צועקת, אני נעימה.

שאחראי על קופות החולים ואליו דיברתי. לא דיברתי אל קופות החולים. שאלתי את קופות החולים מה זה. זה בדיוק מה שעשיתי. שאלתי את משרד הבריאות איך עושים את זה. ביקשתי אולי גם מאיגוד הרופאים, הרופאים בקהילה, לעשות את זה. ואם מרשם או הר"י רוצים גם להשתתף באירוע זה בסדר גמור מבחינתי, הכול בסדר.

אדוני, רק עוד שאלה אחת.

כבוד יושב-ראש הוועדה, קודם כל תלונות אליך אין לנו.

לא, לא, אני רק הסברתי.

הלוואי ומשרד הבריאות והמרב"ד ייקחו ברצינות את הנושא כמו שאתה לוקח ומקיים באופן רציף את הוועדות ובודק ומעמיק. הבעיה שזה לא קורה.

אדוני, אני רק רוצה להוסיף שאלה אחרונה. מדוע מרכזי השיקום לא ייתנו את המענה לנכים שהם נמצאים שם. הרופאים שם. יש להם את כל הפסיליטיס. למה הם לא ימלאו את מה שממלא המרב"ד?

שאלה טובה. אפשר לקבל תשובה מגורם מקצועי אולי.

טוב. תאספו את השאלות ונענה. משרד התחבורה. עוד מישהו רוצה לשאול שאלה בנושא הזה לפני שאני עובר לתשובות של משרד הבריאות? משרד התחבורה, יוסי?

כן, בוקר טוב.

שמע, מתברר שההחלטה של השרה לא לקחת את המרב"ד אליה למשרד הוכיחה את עצמה. אתם מסתובבים, הכול בסדר, מצוין. הם חוטפים את המכות, הכול בסדר. השרה קיבלה החלטה.

דיווחנו בפעם שעברה וגם בפעמים הקודמות על ההתקדמויות ובאמת היו דיונים עם השרה ושר הבריאות וסוכמו שם דברים וקידמנו כמה דברים גם כן עם המנכ"לים אחרי זה. כל נושא הגיל, שהעלו את הגיל 75. כל מה שכל הזמן אומרים במרב"ד או במשרד הבריאות זה לצמצם את שער הכניסה למרב"ד כי הכמויות הן אדירות. אז באמת גם על הטופס הרפואי ועל גיל 75 שדיברנו.

אבל אני חייב להגיד שמשרד הבריאות או הנהלת המרב"ד מסכמים את הדברים בשולחן הדיונים ועושים דברים אחרים בפועל. וזה מנוגד לכל סיכום שנעשה בין המנכ"לים. מנכ"ל שלי הוציא הודעה למנכ"ל משרד הבריאות בערב החג על פעולה חד צדדית שנעשתה באמצעות המרב"ד. יניב דיבר פה מקודם על 300 תיקים פיילוט. ובערב החג מתקשרים אליי מהזכיין ואומרים לי שהמרב"ד זרק 2,000 תיקים אליהם. אי אפשר להתקדם ככה, אי אפשר. אני מצטער שאני אומר את הדברים, ואני אומר אותם גם בצורה עדינה. אם רוצים באמת להתקדם צריך לעשות את זה בצורה מסודרת, לפי כל הסיכומים, לפי ההחלטות. ולא להגיד משהו בשולחן הדיונים ולבצע משהו אחר. אני יודע, אני יודע בוודאות שמשרד הבריאות לא רוצה את המרב"ד. אני יודע שהמרב"ד לא רוצים את המרב"ד. כולנו יודעים את זה.

גם משרד התחבורה לא רוצה את המרב"ד.

בסדר.

זה מוסכם גם על משרד התחבורה וגם על משרד הבריאות – שניהם לא רוצים את המרב"ד.

משרד התחבורה לא רוצים לקבל את המרב"ד, בוא נגיד את זה ככה. אבל משרד הבריאות המרב"ד הוא שלו, מה לעשות, זו המציאות. ועד שזה לא ישתנה יש חוקים, יש תקנות ואי אפשר לפעול בניגוד לתקנות. ואם באמת רוצים להתקדם, אם באמת, אז צריך לפעול באמת לפי התקנות ולפי החוקים ולא לעשות, לסכם דברים מצד אחד ומצד שני לעשות דברים אחרים. וחבל, כי הגענו לסיכומים די בסדר, שאפשר היה להמשיך להתקדם משם. אבל לצערי, שוב פעם, כנראה שאצה להם הדרך לזרוק את התיקים האלה וחבל.

טוב. אתה יודע שהוועדה גם אצה לה הדרך לזרוק את התיקים האלה.

לא, אנחנו לא רוצים לזרוק, אנחנו רוצים לטפל.

לא, לזרוק אני מתכוון שתיקח חברה ותסיים את זה. זה אינטרס של כולנו בסוף.

ואני חייב לציין, דיברו פה על הנכים ועל התאמות רכב וכו' שממתינים הרבה זמן. יש עוד אנשים שממתינים. גם נהגים שממתינים, יש אנשים אחרי פסילות שממתינים, שעברו פסילות ארוכות ועדיין ממתינים. גם זה ציבור שצריך לטפל בו.

ודרך אגב, אמר פה יובל או יניב שממתינים 20,000. לא זוכר, פעם שעברה.

22,000.

לא יודע, כנראה שלא שמעתי את ה-2. אבל לא משנה, היה 30. לא יודע, אם צמצמו בחודש 8,000 זה מספר יפה. לא?

לא, אבל יש את נציבות שער הכניסה והוציאו תיקים שאמרו שלא היו אמורים להגיע. בוא, יש דברים שלא היו אמורים להגיע למרב"ד והם הגיעו למרב"ד. על זה דיברו. לא דיברו שטיפלו ב-8,000 תיקים בחודש. זה בסדר, אף אחד לא חשב שתטפלו ב-8,000 תיקים בחודש.

ביטוח לאומי, תרצו להתייחס? אני כן אומר לפרוטוקול שאנחנו בשיח אל מול משרד הבריאות והביטוח הלאומי על ההצעה שהצענו פעם קודמת למצוא דרך איך, למצוא יותר דברים שיכולים להסתיים בתוך הוועדות, ברופאים שנמצאים בביטוח לאומי, במשרד התחבורה. בדיוק כמו שעשינו בקופת חולים בצמצום שערי הכניסה, אולי לנסות לעזור. הוא עוד לא בשל, הייתה לנו שיחה קודם. אנחנו נמשיך את השיח הזה לראות איך אנחנו מתקדמים. יובל, יניב, תרצו להתייחס לשאלות שהועלו?

כן. קודם כל, תודה רבה. אני אחזור ואגיד, כמו שאני אומר בכל דיון, תודה רבה על הביקורת, תודה על הצעקות. זה לא מהשפה אל החוץ. כפי שאמרתי בדיונים קודמים, לכל אחד מאתנו יש אפשרות לעסוק במשהו אחר ואנחנו כאן כדי לשפר את הדבר הזה ולעשות שינויים שלא נעשו עשרות שנים. ואנחנו נפרט את זה גם כאן.

לגבי הדברים שלך, רונן. יש כאן בלבול. אנחנו מקשיבים לנה שאתה אומר. יש כאן בלבול בין שירותים שונים. ציינת ניידות. יש כשירות נהיגה ויש התאמת רכב. צוות השירות המסור בדק ספציפית את המקרה שעליו אתה מדבר, את אותו שם שאמרת. אני לא אחזור עליו, שומרים על הפרטיות. אבל הוא בדק את זה. זה דיווח, לא התאמת רכב ולא כשירות נהיגה. הדיווח הגיע בסוף ינואר. הנושא הזה כבר נמצא בטיפול. אז הוא לא ממתין שנה. אז אם אנחנו מדברים על לבדוק את הנתונים, אנחנו אומרים נתונים שבדקנו אותם.

הדבר שדיברנו על כל השיפוצים עד סוף יוני זה בהתאמת רכב. שירות שאנחנו נותנים לביטוח לאומי. אין יותר ממתינים. זה הישג שקרה דה פקטו.

זה לא מדויק, בוא תדייק.

אנחנו בדקנו, אני מדייק.

לא, לא, תדייק. אני אסביר לך למה אתה צריך לדייק. כי כשאתה נתת תורים לאותם 2,000 לא נתת לנו עכשיו איזה שהיא פרישה לכמה לוחות זמנים הם הולכים להמתין.

ויש לי עוד שאלה, אם יש מפתח תקינה למספר הרופאים מול כמות המטופלים של משרד הבריאות שבו אנחנו יכולים לבחון, כבוד יושב-הראש, כמה זמני המתנה אנחנו יכולים לאות ואיך אנחנו יכולים למדוד האם זה משהו ריאלי.

ברגע שאדם מקבל זימון הוא מקבל תור, הוא מקבל תאריך.

כמה זמן?

אז השאלה שלך לא ברורה לי. זה המידע, בוודאות.

אז ברשותך, ד"ר יובל, אני אחדד את השאלה. יש 2,000 תורים שנקבעו. אתה יכול להגיד לנו מה טווח הזמן שאותו מטופל צריך להמתין?

עד סוף יוני, עניין של חודשים בודדים. אם בעבר היה כאן צעקה מאוד גדולה על אנשים שהמתינו שנה, שנה וחצי – זה לא קיים יותר. אין אף אחד שממתין לוועדת התאמת רכב. זה לא משנה כמה תצעקו או תטענו אחרת. אלו הנתונים, בדקנו אותם.

לא, אנחנו לא רוצים לטעון דברים לא נכונים, אנחנו רוצים להביא את הקולות של האנשים. זה מה שאנחנו עושים, אנחנו לא צועקים.

אנחנו מברכים על הקולות של האנשים. רות, תביני, אנחנו מברכים על הקולות של האנשים. זה לא אמירה מהשפה אל החוץ. הסברתי לכם גם פעם קודמת, מקרים שמגיעים אלינו, מקרה ספציפי שקרה עם השר, מישהי שהייתה אצלי, שנפלה בין הכיסאות. נפלה בין ביטוח לאומי למשרד הרישוי אלינו, באה, אני בדקתי אותה. משרד הרישוי לא רצה לתת לה בצד ימין במקום בצד שמאל. אמרתי לה אני אתן לך את הפרוטוקול, תלכי, תגישי להם את הדבר הזה. חוזרת אליי אחרי שבועיים, הם מסרבים לקבל. כי ביטוי לאומי, הקצבה ביטוח לאומי תלויה במשרד הרישוי שתלויה במשרד הבריאות. באותו מעמד עצרתי את כל מה שהיה לי, ביטלתי את כל התוכניות לאותו יום. הרמתי טלפון לחבר'ה שלנו שיתופי פעולה במשרד הרישוי לביטוח לאומי. עלינו כולנו על קו טלפון אחד. אמרתי חבר'ה, תדברו. לא יכול להיות שהאזרח נופל בין הכיסאות בגלל הדבר הזה. נתתי לה את כל מה שהיא צריכה כדי שתאשרו לה מצד ימין לצד שמאל. אין שום מניעה רפואית.

לכן אני חוזר ואומר, הצעקות שלכם זה הצעקות שלנו. הזעקה של הציבור זו הזעקה שלנו. גם אני וגם יניב וגם צוות המרב"ד באנו לכאן כדי לתקן ולנסות להפוך את המקום הזה למקום שייתן שירות ראוי לציבור. וזה השינויים שעשינו. והשינויים שנעשו הם שינויים שקרו. הדברים שבאמת לא קרו פה הרבה מאוד זמן: שיתוף פעולה מול משרד הביטחון. תפסיקו להעביר אלינו את כל הדברים על אוטומט. ישבנו איתם, דייקנו אילו ליקויים צריכים להגיע אלינו. זה דבר שאנחנו נעשה גם עם ביטוח לאומי. העלאת גיל חידוש רישיון הנהיגה זה משהו שיוזמה אחרי עבודה מקצועית ויסודית וסקירה של מה נעשה בעולם.

אבל סליחה, אני מוכרחה רק להפריע לך.

תני לו.

רק שנייה, בבקשה. עבודה מול רופאי המשפחה. מול רופאי המשפחה, שיח עם רופאי המשפחה. תפסיקו להפיל עלינו את כל הדברים, כי אתם מניחים שרופאים משפחה צריכים לעשות את הכול. הוסיפו להם בסעיף האם הבן אדם כשיר לנהיגה. גרמו לכך שכל מי שהייתה לו תשובה 'כן' או שאנשי רפואת הקהילה באו ואמרו לא בסמכותנו אוטומטית הגיע אלינו. אז באמצעות השיח המשותף הזה שלא קרה שנים אנחנו מובילים שינוי. וכן, בצורה חד משמעית. אנחנו מובילים שינויים שלא היו פה שנים וזה קשה ואנחנו מתמודדים פה עם הרבה השמצות, כולל כל מיני הבטחות שיפרסמו עליי אישית כתבה משמיצה.

לא אנחנו, חד משמעית. לא, ממש לא.

בסדר גמור.

זה חלק מהעניין, אתה יודע.

אז אני אומר, ספציפית עבור המקרה הזה אנחנו בדקנו. הדבר הזה נמצא בעיון. אז שוב, הדשנו את הנושא הזה של הפרדה בין הדברים ועל השירותים השונים שנותן המרב"ד. התאמת רכב אין המתנה. זה תוך חודשים בודדים.

במסגרת הדברים שעשינו שוב עוד פעם, זה לא הצהרות. זה לא פופוליזם. דברים שאכן עשינו. העלאת גיל חידוש רישיון נהיגה – נתנו למשרד הרישוי את כל הביסוס המקצועי אחרי עבודה מקצועית, סקירת ספרות.

אתה אומר את זה פעם רביעית.

אין בעיה. אני יכול בבקשה להשלים את המשפט? אפשר שננהל את הדיון זה בצורה מכובדת? תודה.

כן.

כי לפני שנייה הייתה כאן השמצה שאנחנו רק זורקים דברים לאוויר. אז אני בא ומסביר, אנחנו עושים שינויים שלא נעשו כאן. זה אחד מהם. הנושא של רישיונות גבוהים ועבודה מול פמי. רבותיי, זו רפורמה שלא קרתה. שאנחנו באנו ועשינו עבודה מקצועית שבה אנחנו באים ואומרים אנשים לא צריכים לעבור את כל המסע הארוך לאחר שהוכח שאין להם אינדיקציה למסוכנות. וזה דבר שעבדנו מול משרד הרישוי. העברנו להם את האסמכתה המקצועית כדי שהדבר הזה ייעשה. כדי שאנשים, תהיה לנו את האפשרות לאשר לאנשים כשירים, טובים, מוכשרים, לקבל את רישיון הנהיגה ואת הרישיונות הגבוהים. וזה אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מול משרד הרישוי, מול פמי, כדי להדריך אותם. לא זורקים את זה עליהם. נעבוד איתם ביחד כדי לדייק. אותם קריטריונים שקבענו.

יש לי שאלה אחרת: מתי קטוע רגל, כל מה שאתה אומר שמעתי עשרות פעמים.

רגע, אני אסיים את המשפט ואני אשיב לך, אין בעיה.

את הכבוד שלנו כבר - - - כשאתה אומר שיקרתי. בדקתי עכשיו, הוא כן מחכה שנה. אבל ניחא, עם הבדיקות שלכם שם. אולי איבדתם את המסמכים איפה שהוא.

לא, לא.

כמו שהמייל לא הגיע לרופאים.

אני אשמח להראות לך את המסמכים, צילום מסך.

בסדר. אני אשמח שתדבר איתו. מיד אחרי זה נתקשר אליו, הוא איתי פה על הקו.

אבל אני רוצה לדעת באמת שאלה פשוטה. מתי קטוע רגע או נכה יוכל להתקשר לקול הבריאות ולא יגידו לו התורים ארוכים או שיתנו לו תור לטווח זמן הגיוני. שלושה חודשים, ארבעה חודשים. סביר. ולא שנה – שנה וחצי. כי אם מר דאדון יתקשר עכשיו לקול הבריאות וינסה לקבוע תור לרישיון אחרי קטיעה או כנכות, אתה יודע מה יקרה. ואני לא משמיץ, אני אומר אמת.

אחד הדברים, והאמת שאכן קורית, שנפגעי "חרבות ברזל" הגיעו אלינו תוך ימים בודדים. חלק מהמקרים הללו, אין מה לעשות, אתה מוזמן לדבר עם עשרות החיילים - - -

אבל זה לא הוגן מה שאתה עושה.

אתה מוזמן לדבר עם עשרות החיילים שנתנו להם את השירות בפרק זמן מהיר.

"חרבות ברזל" במשך חצי שנה יש 62 קטועים. בשגרה במשרד הבריאות, בוא נספר למשרד הבריאות נתונים שהם לא יודעים, כי הם לא אוספים את הנתונים האלה. בשגרה בחצי שנה יש כ-350 קטועים. אז עוד 350 תיקים שיצטרפו אליך.

על מה אתה מדבר? על ניידות, התאמת רכב או כשירות נהיגה?

ואני מברך על משרד הביטחון, מגיע להם. אבל הבעיה היא נכי השגרה. אני יודע שנכי צה"ל יקבלו הכול, אני לא מוטרד. אפילו אבא של קטוע ששלח לי אתמול טלפון, אמרתי לו תפנה לארגון נכי צה"ל הם יטפלו בך מיד. מזה אני לא מוטרד. אני מוטרד מאלה שהם לא נכי צה"ל, שאין להם את כל ההילה הזאת. בהליכי משרד הבריאות.

רק להזכיר, בואו, רק להזכיר שלפני חצי שנה גם נכי צה"ל היו צריכים להגיע למרב"ד.

נכון. וגם פעולות איבה.

והיום לא. אז בואו, זה מה שהוא אומר לך.

ותבורכו על כך. נכון, נכון.

וכאן אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שהעלית, רות. זה הנושא הזה של להיעזר באותם בתי חולים שיקומיים. אז דיברנו על זה בעבר. יש כאן את הנושא המשפטי של מיהו הרופא המוסמך. אבל התגברנו על הדבר הזה. באנו ואמרנו רבותיי, כדי לחסוך את הצורך לאנשים להגיע למרב"ד תנו לנו את המידע המלא. ממצאי בדיקה נוירולוגית פיזיקלית מלאה, הרקע הרפואי המלא, כולל הסטטוס הטיפולי והיציבות הקלינית. אנחנו נקבל החלטה על סמך עיון בלבד. וזה מה שאנחנו עושים. וזה שיתוף הפעולה גם מול מרכזי השיקום. ככל שתתנו את המידע מפורט, אובייקטיבי מבחינה רפואית לא נצטרך לזמן אנשים לבדיקה אלינו ונקבל החלטה במיידית.

אז זו בשורה מאוד טובה. אבל אני אשמח, כמו שאנחנו אומרים, כן, כן.

בואי, זה לא פינג-פונג. תודה.

בסדר, צודק. אבל לפחות שנראה את זה ונשמע על זה.

אתה רוצה להתייחס?

אני רק רוצה לחזור על השאלה שמקודם לא הבנת. יש, שמעתי כאן 22,000 אנשים שממתינים. נכון?

עוד פעם יש לנו סלט גדול. יש התאמת רכב, יש כשירות נהיגה.

אז בוא נפרק את שניהם.

התאמת רכב היו 2,000. אין אף אחד שממתין, לכולם יש תור תוך חודשים בודדים.

ממתינים לפגישה, יש תור.

כן, לבדיקה. שבמעמד הבדיקה הם מקבלים תשובה, מקבלים נושא כשירות נהיגה, מקבלים התאמת רכב, סוגרים את המקרה. נותנים את השירות לביטוח הלאומי במקור.

ונשאר לנו התאמת רכב.

זה התאמת רכב.

זה התאמת רכב, אוקיי.

הנושא של כשירות נהיגה: עכשיו אנחנו כבר עומדים על 19,000. וזה במסגרת אותו דבר, כאן הדרך שלנו זה להגדיל את נפח הפעילות של המרב"ד על ידי אותו מכרז שיצא לפעולה. ובעקבות הדיון הקודם, כמו שרצה יושב-הראש, לפנות לוועדת מכרזים לבחון את האפשרות של יותר מאשר ספק אחד. בדקנו את זה, ניגשנו, שאלנו האם יש אפשרות. וזה משהו שאנחנו בוחנים.

אז השאלה שלי כמה זמן המתנה הגדרתם במשרד הבריאות שאותו מטופל יפגוש את הוועדה?

אם אנחנו מדברים על כשירות נהיגה, הזמן שאנחנו רוצים, שאנחנו מדברים עליו.

לא מה אתם רוצים, מה קבעתם.

אין, אין כרגע.

אין כרגע.

כרגע זה 20 שנה.

אני מחכה לשמוע את זה כבר רבע שעה. אבל בסדר, תן לו.

לא, אבל בוא. אני מתנצל שאני מתפרץ. אלה הדברים, בשביל זה הוציאו מכרז. כרגע אין פתרון למשרד הבריאות. הם לא אמרו שיש.

אז זאת גם תשובה. אבל שיגידו את זה.

על זה הדיון. אם הייתה תשובה אז לא היה דיון. התשובה היא שאין פתרון כרגע עד שלא יגמר המכרז. אין כרגע.

אין כרגע פתרון, אין זמני המתנה. זה יכול לקחת שנה, שנתיים.

כן.

ברגע שייכנס ספק ויוכל להגדיל את נפח הפעילות ואנחנו נכשיר ונלווה אותם, כמו שאר יושב-הראש, באופן כמה שיותר מהר.

אוקיי. אז כרגע אין פתרון עד שייכנס ספק.

אמרנו, אנחנו רוצים כמה שיותר מהר.

אני מאמין לך.

לעזור לכמה שיותר אזרחים, כמה שיותר מהר, תאמין לי.

כרגע אותם 18,000 מחכים להתנהלות של משרד הבריאות. נכון? והתחבורה. נכון יובל? זה נכון או לא?

מה השאלה?

אתה לא מקשיב, אה? כשמדברים אתה לא מקשיב. אני אשאל עוד פעם.

הרישוי הוא בסמכות משרד התחבורה.

כבוד יושב-הראש, אני אשאל אותך, נראה לי אתה מקשיב לי.

כרגע אין. זה הדיון.

יפה. אז אותם 18,000 מחכים שיהיה מכרז ושמשרד הבריאות יתחיל להניע את התהליך.

נכון.

תודה. קשה להגיד את זה?

בשביל זה לא צריך להגיע לפה, בשביל זה אתה יכול לקרוא עיתונים.

קראתי את הפרוטוקולים, אבל אותן ישיבות אותם דברים מדברים עליהם, אז אמרתי אולי אני אבוא ומשהו יתחדש.

תודה. אני רוצה לסכם את הישיבה בשלושה חלקים. חלק אחד אני מבקש שהיום גם משרד הבריאות, רופאי הקהילה, להוציא בתפוצת נאט"ו. תפוצת נאט"ו זה אומר כמה שיותר. אני לא יודע איך אתם עובדים, משרד הבריאות, אבל תפוצת נאט"ו את הנושא של ה-12ב. לא הטופס החדש, אני מדבר על ה-12ב. שייצא עוד היום עם דיווח לוועדה.

גם לבתי החולים. כי זה לא רק אנחנו.

אני שאלתי מה תפוצת המייל שלכם. מצידי תשלחו את זה גם לעובדים סוציאליים. תשלחו את זה למי שאתם יכולים. אני באמת אומר, בכנות. הוויכוח הוא על קופות החולים, רופאי הקהילה. הנושא הזה הוא קריטי. בתי חולים פחות ממלאים את הטפסים האלה. בסוף רופאי משפחה ורופאי קהילה הם אלה ברובם.

בדיווח מחויבים כולם.

אז אתם תוציאו במקסימום האפשרי, משרד הבריאות. אם יש עוד אגף במשרד הבריאות שיכול להוציא את זה, אני מבקש שתבדקו. אולי גם האגף על פיקוח בתי חולים.

אנחנו נשמח שתשלחו למזכירות הוועדה על הנושא של נציבות. אני רוצה לקיים שיחה נוספת עם נציב שירות המדינה. אם הדבר הזה לא מתקדם אני אשמח לקיים איתו דיון נוסף.

הנושא השלישי, מה שהעלינו פעם קודמת, למצוא דרך, אני חושב שדי דייקת את הרעיון. בדיוק את ההסדר שיש עם משרד הביטחון לעשות הסדר דומה עם ביטוח לאומי. אני חושב שאותו דבר אני מבקש שנקבל דיווח לוועדה.

אדוני, ומה עם ההפניה למרכזי השיקום, שהוא סיפר עכשיו שיש הנחיה?

ההנחיה הזאת יצאה למרכזי השיקום?

אנחנו עובדים איתם בשיתופי פעולה, כן.

אבל ליידע אותם שהם יכולים לשלוח את הדבר הזה ואז זה יהיה לעיון בלבד, היידוע של הדבר הזה.

ככל שהמידע שיישלח הרבה יותר מפורט וברור זה יחסוך לנו את הצורך לבדוק.

זה אני מבקש, מי נמצא פה מבתי החולים, שאחראי על בתי החולים?

אין פה בתי חולים.

טוב. אני מבקש שאנחנו נפנה למשרד הבריאות, לאחראי על בתי חולים. להוציא את שני הדברים: גם את ההנחיה, שככל שישלחו מידע יותר מפורט הם יסתפקו בעיון בלבד. ואת הנושא של 12ב, גם להוציא לרופאים בבתי חולים ששולחים טפסים למשרד הבריאות. לנסות להוציא את זה בתפוצת נאט"ו.

תודה רבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא, משרד התחבורה, תודה רבה לכולם.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:52 ונתחדשה בשעה 10:55.)

סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה ציבורית

אנחנו בסעיף 2 בסדר היום: ישיבת מעקב פניות הציבור בנושא סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה ציבורית.

אני חייב לומר שהוועדה, בפרט ביומיים הקרובים, אני קיבלתי אישית בווטסאפ שלי, אבל לא רק, זה גם במיילים של הוועדה, גם בפניות לוועדה, המון פניות. אני מדבר על שני סוגי פניות שקיבלנו: א' זה חוזר בכל ועדה, ואני אשמח לשמוע ממשרד התחבורה מה עושים בעניין הזה. במקומות שה-GPS לא קולט, קיבלנו פנייה הזויה. שהפקח אמר שיש הוראה להוציא גם כרטיס ידני במקום שאין תיקוף. זו אחת הפניות שקיבלנו. אז אני אומר, משום מה אני לא יודע למה הדבר הזה לא ירד. הנושא של כמות הפקחים שעולים על אוטובוסים. זה חוזר וחוזר כל הזמן. שעולים באמת כמות של ארבעה פקחים נכנסים בבת אחת, לא באוטובוסים גדולים, אלא בצורה מפחידה. אלה שני נושאים בעיקר שהגיעו.

וכמו שאמרתי למשרד התחבורה, הגיעו פניות פרטניות על דוחות לא מוצדקים. אנחנו נעביר את זה ישירות לוועדה ולא נעלה את זה פה. ביקשו אז בזמנו, אגד גם כן אמרו, בשביל להתכונן לוועדה. אז אני מקבל את זה. בצוק העיתים, בחגים, זה הגיע ביומיים האחרונים. אנחנו נעביר לכם את הפניות. אבל אני ארצה בראשית דבריכם, משרד התחבורה, תעדכנו אותנו מה קורה עם הנושא של הנוהל. מה עם ההנחיות. יש נוהל, אין נוהל, יצאו הנחיות, לא יצאו הנחיות? פורסם לציבור, לא פורסם לציבור, יש הערות?

עופר ממשרד התחבורה. הנוהל עדיין בתהליכי גיבוש, בין היתר גם בנושא של כמות הבקרים. אני מניח שאנחנו נגבש נוהל של משרדי הממשלה ביחד עם המפעילים וכו'.

איזה משרדי ממשלה?

משרד האוצר. אז אנחנו בהחלט נשקול בחיוב גם לפרסם אותו להערות ציבור.

יש פה נציג משרד האוצר? זו פעם שנייה שהם לא מגיעים, משום מה. אין פה אף אחד מהאוצר? אולי תגיד לנו איפה הנקודות שאנחנו התקדמנו ואיפה הנקודות שעוד לא התקדמנו.

הנוהל כרגע הוא בשלב fine tuning בכמה וכמה היבטים וגם בנושאים טכנולוגיים ובנושאים של התאמות טכנולוגיות לדרישות הנוספות שאנחנו דרשנו. בכלל זה רישום של טלפון של הורים, התקשרות להורים. ואנחנו עמלים לסיים את הגיבוש של הנוהל ולהגיע לנוסח סופי.

אני אשאל שאלה שאני לפחות העליתי בישיבות הקודמות. הנושא של תגמול פקחים לפי כמות דוחות נמצא בתוך הנוהל?

בוועדה הקודמת, אדוני, אני אמרתי. משרד התחבורה, אנחנו לא מעסיקים את הבקרים ואנחנו לא מתערבים בתנאי העבודה שלהם. אנחנו, עמיחי.

אמרנו שאנחנו לא מקבלים את התשובה הזאת.

זה המצב המשפטי אדוני.

אז אני ממליץ עוד פעם למשרדי הממשלה לא לבוא לוועדת כלכלה עם נוהל שלא יטפל בנושא הזה. אני אומר את זה בצורה אולי הכי ברורה. אני ממליץ למשרדי הממשלה לא לבוא עם נוהל כזה, תמצאו פתרון. לא אמרתי על תנאי העסקה. בואו, על אף שאני חושב, אמרתי, שאני חושב שמדינת ישראל הייתה צריכה להעסיק אותם.

זה כבר עניין אחר.

אני חושב שזה מה שהיה צריך להיות.

כרגע זה לא המצב. לא המצב העובדתי.

בסדר. אבל גם אם לא, לא יכול להיות מצב שפיקוח ובטח לא סמכויות לפקחים בצורה כזאת.

אני אוסיף. עמיחי לוי מהרשות לתחבורה ציבורית. קודם כל, אני מתנצל בשמו של דודי יוסף, מנהל אגף הפיקוח, שהוא בעצם הנציג הרלוונטי. הוא נמצא בחו"ל אז אני מטעמו.

אני אוסיף על הדברים שאמר עו"ד לוי, על אף שמודל התמריץ הוא עניין ליחסי עובד מעביד מנהל הרשות לתחבורה ציבורית ייפגש בקרוב עם מנכ"ל אגד כדי לדון בחלופות נוספות. שוב, זה דבר שהוא נתון לסמכותה של אגד כחברה פרטית. אין פה סמכויות רגולציה. צריך להבהיר את זה, כמו שאמר עו"ד לוי. אבל כן אנחנו בשיח פתוח איתם ננסה לדון על חלופות נוספות. יש פה גם נציג אגד, תוכל בוודאי לשאול אותו.

כן, אבל השאלה היא לא אליו. אני בכוונה אומר את זה. השאלה היא לא אליו. אנחנו כמדינת ישראל מטילים סמכויות. סמכויות של קנס, נותנים לו סמכות. אם אנחנו עושים את זה בצורה לא נכונה, הוא בסוף ספק שירות של המדינה, החוזה שלו הוא מול המדינה, מול האוצר. הוא לא המדינה, עם כל הכבוד, הוא חברה פרטית, ציבורית לא משנה, אבל בסוף הוא נותן שירות, הוא קבלן של המדינה. בסוף השירותים של המדינה, המדינה צריכה לעמוד על רמת השירותים. כמו שהיא עומדת על רמת השירות ועל הדיוק בזמנים שצריך לדאוג. ואני אשמח לקבל תשובה על זה, כי קיבלנו כמה פניות על זה. כל הדברים האלה. הוא גם צריך לעמוד על איזה שהם נהלי עבודה.

אני מתאר לעצמי, לצורך העניין, אם היו עושים דברים שהם נוגדים עקרונות אחרים במדינת ישראל, הם גם היו פונים למשרד התחבורה ומשרד התחבורה היה מפעיל באיזה הוא מקום את החוזה, את ההסכם, את ההתנהלות. אמור להיות בצורה, התביעה היא לא עליו. הוא עשה חשבון עסקי פשוט ואמר תקשיב, אני אעשה את זה בצורה כזו, זה יעזור לי בעבודה מול הפקחים, יעזור לי בהסדר עבודה.

אז שוב, ברמת הנוהל, כמו שאמר עו"ד לוי, הנוהל יסדיר את כל מה שברמת רגולציה ונהלים. סוגיית אופן חישוב השכר או התמריץ לפקחים זה עניין שהוא לא נתון לרגולציה. זה לא משהו שמשרד התחבורה יכול חוקית להתערב בו. ועל אף זאת אנחנו בשיח פתוח עם הנהלת אגד ננסה לחשוב על כיוונים בנושא. הצורך מובן.

תודה. כן.

אני זהר גליל מארגון 15 דקות. רציתי לשאול, התחלת לעלות את זה, על נושא ה-GPS. לא הבנתי מה העדכון לגבי זה, חוץ מהנוהל. נושא שכבר חצי שנה אנחנו מתמודדים איתו. עדיין אנשים מקבלים קנסות. מה קורה עם זה אני אשמח לדעת.

אני אשיב שאנחנו בשיח עם מפעילי האפליקציות שתוך זמן קצר יימצא פתרון טכנולוגי לנושא הזה.

לא, אני שואל, בסוף פקח עולה על אוטובוס בחיפה, כשה-GPS לא עובד, מה ההנחיות שלו? זאת השאלה. משהו פה לא מסתדר לי. אתם אומרים ההנחיה היא ברורה. אנחנו מקבלים פניות שאנשים, משהו פה לא.

קודם כל, מה שאמרת קודם ממש לא נכון. כלומר, אין הנחיה להסתובב גם עם רב קו. זה פקח שכנראה לא בקיא בנהלים.

אז אני אפנה אליכם את הפניות שאנחנו קיבלנו.

אם הוא לא מכיר אז איך הוא פקח?

שגה בדבר הזה. אבל בוודאי שאין.

אבל אנחנו כבר כמה חודשים וזה עוד לא יורד לשטח? הפקחים לא יודעים מזה.

אז אנחנו נחדד את זה למפעילים. אין שום חובה כזאת. וכמו שאמרתי, בקרוב מאוד אמור להיות פתרון טכנולוגי.

אני מדבר כרגע, שעה 11:05 עולה אדם לאוטובוס באיזה שהוא מקום בצפון שה-GPS לא עובד. והעסק לא עובד. והפקח מתחיל את הוויכוח. השאלה אם הוא יודע או לא יודע. זאת השאלה.

אני צריך לבקש מאתי לרכז את הפניות. אבל הפידבק שאנחנו מקבלים מהשטח הוא שלא מודעים לזה. לא מודעים לזה.

אז אמרתי, אנחנו מקבלים את ההערה ונוציא עידוד למפעילים לעדכן את הפקחים.

לגבי הפתרון, גם אנחנו בקשר עם המפעילות של האפליקציה ולפי מה שאנחנו יודעים הפתרון הטכנולוגי קיים כבר המון זמן והוא לא יותר מידי מסובך. מה לוחות הזמנים? כשאתה אומר בקרוב, אחרי שאנחנו מחכים חצי שנה.

אני אזהר מלהתחייב פה אבל כמו שאמרתי, בזמן הקרוב מאוד מאוד. אנחנו איתם בהבנות אחרונות.

אנחנו מחכים.

אני אשמח לשאול, כבוד יושב-הראש.

אני אתן למי שרצה לדבר, חה"כ רוט ביקש זכות דיבור. והוא ממהר לוועדת כנסת.

דבר ראשון, קודם כל תודות מעומק הלב של הרבה מאוד אנשים לכבוד יושב-הראש שאתה מעלה את הנושא. שאתה מחדד את הנושא, מדרבן את הנושא ולא נותן לדבר הזה להיזרק, כל אחד זורק את האחריות על השני. אני אישית קיבלתי הרבה פניות שפשוט התביישתי. יחס משפיל.

אני רק אספר סיפור קטן. בחורף, בגשם בירושלים עומדת אישה עם עגלה. עולה לאוטובוס. ואיתה ביחד עולים שלושה פקחים והיא שמה את העגלה בפינה שמיועדת לעגלות, מנסה לחזק את העגלה. וזה לוקח שתיים שלוש דקות. בינתיים ניגש אליה פקח שהיה איתה בתחנה. אומר לה מה גברתי, תראי לו. היא אומרת אבל עוד לא הספקתי לגשת בכלל למכונה לתקף. לא. האישה הזאת פשוט שלושתם ביחד בצעקות עליה ונתנו לה קנס. לא יאומן כי יסופר. ולא בצפון קוריאה, זה קרה בירושלים. אז התחלתי לברר. אני שומע שזה מעשים מידי יום ביומו בקווים מסוימים. קו 3, קו חמישים ומשהו, אני לא זוכר. 56 נדמה לי. קווים מסוימים שעוברים בין הציבור הזה, יש ציבור הנחלש, ציבור נשים עם עגלות וכאלה שגם מתביישות להתמודד בצעקות האלה וגם נבהלות מאוד מהר. הם מנצלים אותם. וזו קבוצה של מאפיה. יכול להיות שיש להם אינסנטיב לדבר הזה, ריבוי של קנסות. יכול להיות שזה סיבות אחרות שאני לא רוצה להגיד את זה פה בשולחן. אבל מי שרוצה רמזים אני יכול לתת רמזים לאיזה ציבור מותקף במיוחד. פניות ממש התביישתי שיש כאלה דברים.

יש עוד נקודה. יש אנשים שאחרי שקיבלו את הקנס אין להם כוח להילחם, אז הם משלמים. למרות שגונבים מהם. אבל גם אז, לא קל לשלם את הקנס הזה. לא קל. אני אישית ניסיתי. שמעתי, בדקתי, אני אוהב לבדוק לבד. בדקתי, ניסיתי לשלם את הקנס. לא הצלחתי.

מה זאת אומרת? איך אמורים לשלם את זה?

יש אפשרות לשלם את זה באינטרנט, אבל זה לא עולה. זה לא עובד. זה נפל. ואני מתקשר ואומרים לי לא, אז אומר לי מחר זה יום אחרון. אין עם מי לדבר. גם כשרוצים כבר לשלם את הקנס, מרוב שאנשים כבר אין להם עניין. ואני ניסיתי לעזור עם בן אדם אחד, לשלוח מכתב. שום התייחסות. שלחתי מכתב למה לא מגיע לבן אדם קנס. שום התייחסות למכתב הזה, פנייתך התקבלה, לא התקבלה. שום כלום. הכול יחס משפיל. גונבים מהציבור באישור שלנו. ולכן אני מבקש, חה"כ יושב ראש הוועדה, אנא אל תיתן לדבר הזה לרדת מהשולחן. תודה.

תודה רבה. כן, מי היה קודם שאני אתן לו את זכות הדיבור?

לשמאלך, כאן. בסדר. אני רציתי לשאול את עמיחי לגבי לוחות הזמנים. תן לנו פרק זמן. אתה יודע, בקרוב בקרוב, אבל גם בקרוב אפשר להגדיר את זה.

לגבי הנוהל או הבעיה הטכנולוגית?

הבעיה הטכנולוגית. גם לגבי הנוהל, בוא, שני הדברים האלה.

לגבי הנוהל, כמו שעופר אמר קודם אנחנו למעשה מגובש כבר אבל נדרשות ההתאמות מול האוצר ועוד גורמים. לגבי הפתרון הטכנולוגי, שוב, אני לא רוצה לנקוב פה בתאריך ולהגיד ב-15 במאי.

חודשיים, שלושה, חצי שנה?

שבועות.

שבועות. אוקיי. ועד שיימצא הפתרון, כל אותם אנשים שמקבלים קנסות בגלל חוסר קליטה, אתם תזכו אותם?

אז הם יכולים לפנות אלינו עם ערעור. הנה, שרונה פה.

רגע, רגע, חבר הכנסת, סליחה שאני מתערב. שלא יובן לא נכון, מה זה לפנות? הם לא אמורים לקבל קנס, תודה.

לא, נכון.

כבוד יושב-הראש, אני מוביל לשם, אני אסביר למה. לא אלה שהולכים לקבל את הקנסות. אותם אלה שקיבלו כבר קנסות ואתם בגלל בעיה טכנולוגית לא היה לכם פתרון. לא עדכנתם את אותם פקחים שיש בעיה וצריך להבין שיש בעיה ולא לתת קנס. מה עם אותם אלה? האם זה זיכוי אוטומט אתם צריכים לעשות או הם צריכים להבין?

הם צריכים לפנות כי אחרת לא נדע.

אין לכם רשומות? אני יכול להגיד לך את המספר המדויק של הקנסות.

סליחה, כבוד חבר הכנסת. אסור לנו לשמור שמות ואנחנו לא מנהלים מעקב שמי אחרי הנושאים בגלל הגנת הפרטיות.

רגע. אבל עכשיו כשאני מקבל קנס?

רק ככל שאתה לא משלם אותו אז כמובן יש אפשרות לגבות אותו בהליכים. אבל באופן עקרוני אני לא מנהל מעקב אחרי גם רשימת הקנסות שניתנה. אנחנו כפופים לחוק הגנת הפרטיות ולהנחיות של הרשות להגנת הפרטיות.

אוקיי. מישהו יכול לתת את הנתון הזה כמה קנסות יש?

ניתן לוועדה.

כמה קנסות יש שכרגע אפשר לבטל אותם רק צריך לעדכן את האנשים?

אה, לא. זה לא. כי אתה לא יודע מה הסיבה.

אוקיי.

היא רוצה להתייחס. כן?

יש לי פה תגובה רשמית של משרד התחבורה לערעור שהתקבל ב-25 באפריל. וכתוב פה שהבקשה לביטול הדרישה לתשלום תעריף מוגדל בוטלה. וכתוב פה "במקרים שבהם יש תקלות תקשורת בעקבות מצב ידוע וחוזר ותקלות רשת GPS רצוי להצטייד בכרטיס רב קו למקרים בהם האפליקציה לא עובדת". כלומר יש פה פער מאוד גדול.

רצוי, רצוי.

רצוי, רצוי. לא רצוי, יקבל קנס.

רק רגע. אנחנו, הרי כולנו אנשים ישרים, נכון? יופי. והנוסעים בחיפה, כן? ליד הבית שלהם ממש יודעים איפה יש בעיות GPS.

הם אשמים, בואו, כן, הם אשמים.

לא, לא, אני לא אמרתי שהם אשמים אדוני. לא אמרתי.

אז תסביר, אני לא מבין.

אני מניח שככל שאדוני ילך לסופר וכשהוא יודע שיש תקלה בסופר הזה שהוא לא מקבל דיינרס, אז אתה לא תבוא רק עם דיינרס ותגיד רק רגע, מגיע לי בגלל שאתם לא מקבלים דיינרס.

דוגמה לא טובה, כי אם אתה מציע אפליקציה בתור מדינה שאתה בא ואומר לתושבים שלך אנחנו מדינה מתפתחת, דוגמה לא טובה.

אין בינינו חילוקי דעות אדוני, לחלוטין אין בינינו חילוקי דעות. אנחנו הצענו את האפליקציה ואנחנו מציעים את האפליקציה ואנחנו חושבים שזה פתרון נהדר.

עו"ד עופר, יש פה תחושה מאוד לא נעימה. אתה יודע, יש סוגיה בגמרא על איך חוזר וטוען. זאת אומרת אדם נכנס לבית הדין, אמר טענה אחת, יצא החוצה. אמר רגע, נזכרתי, יש לי טענה אחרת, חוזר חזרה. האם מאמינים לו או לא?

אני בתחילת הוועדה אמרתי שקיבלנו פניות לוועדה על זה שצריך להצטייד ברב קו. הנוכחים פה בשולחן כולם הרימו גבה כאילו נפלתי מהירח, אמרתי אין לי דרך עכשיו לזה. אז אומרת זהר מ-15 דקות.

אנחנו לא נותנים קנסות למי שאין רב קו.

לא, אבל הייתה הנחיה כזאת.

לא, זאת לא הנחיה. לא אדוני, סלח לי. זו תשובה שקיבל פונה שפנה ואמר קיבלתי תעריף מוגדל בגלל שלא הצלחתי לתקף את האפליקציה בגלל שיבוש GPS. הערעור שלו התקבל והתעריף המוגדל בוטל. נאמר לו אדוני יודע שבמקום שאתה נוסע יש בעיות GPS ממליצים לך, ככל שאתה רוצה להיות אזרח שומר חוק, גם להצטייד ברב קו. זאת לא חובה, זאת לא הנחיה שניתנה למפעילים, זאת לא הנחיה שניתנה לבקרים. זה בתשובה שביטלה את התעריף המוגדל שקיבל האזרח. אמרו לו אתה רשאי להצטייד גם ברב קו. זה הכול אדוני.

עו"ד עופר לוי, כיוון שאני בכנסת שמפקח על הממשלה, אני פחות מפקח על האזרחים – את זה משטרת ישראל עושה. אני מפקח או על גופי הפיקוח, חברות התחבורה. אני לא מפקח על אזרחים, אני מפקח על הממשלה. אני הייתי שמח מאוד אם תיקחו את הדוחות האלה ותעשו תחקיר איך הדוח הזה הגיע. כי זה לא עוד מסוג העניינים של שיקול דעת עכשיו אנחנו מבטלים את הדוח. יש פה משהו שמתברר שאנשים מקבלים דוחות כשהייתה הנחיה שלכם לא לתת דוחות. וזה צריך להיות בדיקה שלנו איך הגיע. אני מציע שתאספו את הדוחות האלה ותעשו בדיקה איך יכול, למה הדוח הזה הגיע. תראה, הערעור זה היה טעות בשיקול הדעת, טעות זה. פה אני מדבר על הנחיה שיצאה באופן ברור.

אני מבין את מה שאתה אומר. אתה לא רוצה שיהיה מצב שבאזורים מסוימים ייסעו כל הזמן בלי תשלום. אבל הפיקוח שלנו הפרלמנטרי אמור להיות שאנחנו לפחות נגיד לגבי עצמנו בסוף נכון שאין עובד מעביד, נכון שאין הכול, הפקח שעולה הוא קבלן ביצוע של מדינת ישראל. הוא קבלן ביצוע שלך, של משרד התחבורה, בדרך כזו או אחרת. אין יחסי עובד מעביד, אני מסכים, הכול בסדר. הוא קבלן ביצוע שלנו, הוא ספק שירות שלנו. אם מדינת ישראל נתנה לו הנחיה לא לתת פה דוחות ויוצאים שם דוחות ואנשים מגיעים לערעורים משהו לא נכון. ואני מציע שתעשו, פשוט תיקחו את הדבר הזה.

כן, את רוצה להשלים משהו?

כן. יש פה שלב נוסף אבל. כי יש כאן ערעור שבוטל. אחרי שהוא קיבל את הדוח, ערער על הדוח והערעור בול עם לוגו של משרד התחבורה.

הערעור בוטל?

הערעור בוטל.

אה, הוא לא התקבל.

הוא לא התקבל?

אדוני יושב-הראש, אין בפנינו את פרטי האירוע.

לא, לא, הכול בסדר. אני מדבר על העיקרון, מדובר על ערעור בנושא ה-GPS. אני מדבר כרגע על העיקרון של הדבר הזה. הוא כנראה לא מוטמע וכנראה גם לא מוטמע בגלל נוסחאות כאלה מעורפלות. משהו פה לא.

אז כמו שאמרתי, יצא בזמנו, באחד הדיונים הקודמים כבר עדכנו את זה שיצא מכתב של דודי יוסף שהנחה כך את המפעילים. אנחנו נוציא, לאור הדברים שעלו פה אנחנו נוציא חידוד נוסף.

תעשו בדיקה עם הדוחות ואני מבקש שתעביר גם את הדוח הזה אליהם. וגם אתי תעביר לכם את הפניות שקיבלתי. כמו שאמרתי, נאמן למה שאמרתי, שאנחנו לא נעשה את זה בצורה של נפתיע אתכם, נעשה את זה בצורה מוסדרת.

שלום רב, שמי נתן זזון. אני בעצם מייצג את חברות דן בדרום ודן באר שבע. מנהל את מערך פיקוח ואכיפת החברות האלה כבר כמעט שמונה שנים. אין לי מספיק ניסיון כמו לחבריי פה, אבל מספיק ניסיון כדי להגיד משהו שחשוב להגיד. אנחנו מתעסקים בבעיה שהעלינו אותה וזו בעיה אכן חשובה מאוד. אבל זה רק ענף. יש עוד הרבה בעיות כאלה. השורש הוא שאין, לטעמי, שאין אחידות בכלל המפעילים. מרמת הדרכת הפקח עד רמת האכיפה והביצוע. תשאל כל מדריך איך הוא מדריך. כל אחד מדריך אחרת. אין שום אחידות בשום דבר.

הפוך, אני רוצה לעזור לך לחדד את מה שאתה אומר. אומר לך עו"ד עופר לוי ממשרד התחבורה, מה זה קשור למדינה? יש לכם חברות, תתמודדו. מה זה קשור למדינה?

זה ממש לא נכון. בנוהל, גם בנוהל הקודם וגם בנוהל החדש יש בדיוק, בדיוק הנחיה לגבי האופן או מה באחריות המפעיל להדריך את הבקרים. הווה אומר מה הבקר צריך לדעת קודם שהוא עולה לאוטובוס כדי לבצע את עבודת הבקרה. מוטמע בנוהל באופן מפורש.

וזה עובד?

וכל מנכ"ל שמבקש שאנחנו ניתן כתב אישור לאותו בקר שולח לנו מכתב בחתימת ידו, בתצהיר מאושר, שהבקר הזה עבר את ההדרכה כנדרש בנוהל.

אני לא רוצה להיכנס ספציפית לסעיפים ספציפיים בנוהל כזה או אחר, אבל אני כן חושב שצריך יותר אחידות. אני גם לא בא להאשים חס ושלום אף אחד. כל אחד עושה פה את עבודתו נאמנה.

הנוהל הוא אחיד לכל מפעילי התחבורה הציבורית, ידידי. גם לדן בדרום.

הוא אומר לך שלא אבל. זו בדיוק הבעיה. אם בשטח זה לא ככה.

אגב, זה עלה גם בוועדה הקודמת.

אני אתן לך דוגמה, בסדר? אני לא רציתי לתת את הדוגמה הזאת פה, כי זה פה חודש אולי. מצלמת גוף. יש מפעילים מטעמם, כמונו למשל, שרכשו מכספנו מצלמות גוף למבקרים ויש כאלה שלא. בנוהל רשום להפעיל מצלמות גוף. אבל אין שום דיבור, אף מפעיל לא קיבל איזה שהיא הנחיה. לא כל מפעילים יש לאנשים מצלמות גוף. לא משנה. מה שאני אומר זה בסדר גמור.

אתה מדבר על משהו אזוטרי. מצלמות גוף הם תוספת כספית ואנחנו מציעים את האפשרות למפעילים להפעיל מצלמות גוף מכמה וכמה טעמים. בין היתר כדי לשמור על הבטיחות והביטחון של הבקרים שלצערי הרב, אני לא יודע אם מישהו בוועדה שם לב, לאחרונה פורסמו כמה וכמה פרסומים על בקרים ובקריות שהותקפו בצורה אכזרית באוטובוסים.

אני מסכים. החשיבות של המצלמה היא עליונה. לא זאת הייתה כוונתי. בכל מקרה, אני כן חושב שצריך כמו שיש פורום של קב"טים, פורום של נגישות, פורום של שירות לקוחות, צריך להיות גם פורום של פיקוח של כל המפעילים. לא רק עם אגד, גם עם דן, גם עם כל המפעילים. צריך שתהיה אחידות מרמת ההדרכה ועד רמת הביצוע.

כמו כן, אני חושב שאם תהיה אחידות ואם יהיה איזה שהוא קשר ישיר לא יהיה פה איזה שהוא מהלך של דיסאינפורמציה בין מפעילים שמפעיל אחד פועל אחד ומפעיל אחד פועל אחרת.

תודה.

קודם כל אני רוצה להתנצל על קודם, זה כן היה הערעור, הקנס בוטל ולא הערעור בוטל. זה היה כתוב בניסוח מבלבל.

קצת נתונים לגבי הדברים שאתם אומרים שהתפרסמו ממש בחודש אפריל על ידי משרד התחבורה. אז היה בעצם גידול של 95% בתלונות על קנסות בין 2022 ל-2023.

תגידי בהתאמה להיקף הבקרות.

זה כתוב לי. אני אגיע לזה, אני מקווה. ספציפית על הנושא של התנהגות הפקחים הייתה עלייה ב-277%. ו-86% מהתלונות על קנסות לא מוצדקים הם של אגד. יש כאן 80% מהערעורים התקבלו. ואני אבדוק, אני חושבת, אני צריכה לבדוק את ההשוואה הכללית. אבל זה נתונים שנותנים קונטקסט לדיון ואני חושבת שהם מחדדים את הדברים שנאמרו כבר.

אני רוצה לסכם את דיון ההמשך. משרד האוצר לא נמצא פה, עדיין לא הגיעו להסכמה ולא פורסמה הטיוטה של הנוהל.

אבל אני רוצה לומר שלושה דברים שעולים פה מאוד מאוד חזק. בעיקר להתייחס, עופר, למה שאתה אמרת בסוף על הנושא של האלימות. זה אחד משלושת הדברים. לא בעיקר, אלא אחד משלושת הדברים. תראה, עולה פה בוועדה פעם אחר פעם מתוך נציגים של הוועדים, של הפקחים, של כל החברות. בסוף, במבחן התוצאה, זאת אומרת אתה יכול להיות צודק משפטית, אתה הוצאת חוזר, החוזר הוא אחיד לכולם. הנושא של מצלמות גוף לא הוצאת כחוזר אלא כתמריץ. זה יצא ככה. אבל בסוף בתמונה הכוללת אין אחידות בין הפקחים. אנחנו מודעים לזה פה, רואים את זה בוועדה פעם אחר פעם. אין אחידות בין החברות. לא בצורת הפיקוח, לא בצורת ההתנהלות ולא בצורה שהעסק הזה עובד.

יש תרעומת של הציבור. עכשיו, מה לעשות? הם לא הפקחים היחידים במדינת ישראל שנותנים קנסות. יש גם פקחים עירוניים שנותנים קנסות, לא חוטפים מכות. לא חוטפים מכות. בסדר? חוטפים דוחות חניה, אני מתאר לעצמי שכמעט אין פה אזרח שלא חטף דוח חניה באיזה שהוא שלב.

זה פחות מאז שהפיקוח התחיל ללכת יחד עם משטרה.

בדוח חניה הולכים עם משטרה? מתי פעם אחרונה שקיבלת? כנראה אתה לא מקבל דוח חניה. אז אני קיבלתי דוחות חניה, לא הולכים עם שוטרים.

קודם כל, רוב דוחות החניה ניתנים היום במצלמות אלקטרוניות, זה אחד.

גם וגם. גם לפני. אני הייתי בעיריית ירושלים אחראי על מאות פקחים. אף אחד לא קיבל מכות ובלי שוטרים.

הייתי אומר משהו ציני ואני אמנע מהאמירה הזאת.

למה?

כי אני נמנע.

אני שואל אותך, אני הייתי אחראי בעיריית ירושלים, על אותן שכונות, אותם מקומות. פקחי חניה נתנו, אף אחד לא קיבל מכות. אף אחד לא צעקו עליו, אף אחד לא הרביצו לו. למה פה זה פתאום כן? תסביר לי מה קרה? זאת אומרת יש פה משהו לא נכון. יש פה משהו לא נכון. אתה גם שומע שאין אחידות.

כבוד יושב-הראש, פקח חניה אין לו מפגש עם הזה. הוא שם על החלון והולך.

גם כשפוגשים.

זה לא אותו דבר.

אני יכול להזכיר לאדוני עשרות מקרים שאני זוכר בהיסטוריה הקצרה שלי על פקחי חניה שפורסמו בעיתונות שחטפו מכות, עד כדי דקירות. אז ההשוואה היא לא במקום. ברגע שפקח, מי שמתפקידו להשית סנקציה כספית על האזרח, הוא חשוף לאלימות של האזרח. בין אם הוא באוטובוס, בין אם הוא פקח בנייה ובין אם הוא פקח חניה. זה קורה, לצערנו הרב. זה קורה. ולכן בין היתר אנחנו גם מתחבטים כרגע בפרסום הנוהל בשאלות של איך לשמור על בטיחות של האזרחים.

אני לא אתווכח איתך משפטית. אני בא מהמערכת של השלטון המקומי. הייתי שם כ-20 ומשהו שנים. הייתי אחראי על הפקחים, הייתי אחראי על מפקחי בנייה והייתי אחראי על מפקחים. והוצאתי צווי הריסה כראש עיר. אני אומר לך, הוצאתי צווי הריסה.

ולא הייתה אלימות, אדוני.

לא. לא. לא רק לא הייתה אלימות, אלא בסקרי שביעות רצון, נכון שלא הגיעו כמו הרמה במערכת החינוך, אבל הגעתי ל-75%. אני יכול להראות לך את זה.

אני מכבד מאוד את אדוני.

אני יכול להראות לך את זה. והגעתי לרמת גבייה של 97%. ועובדי גבייה אצלי ציינו לשבח את השירות. אז בוא, לכן אני מציע לך, אתה צריך לשמוע את הקולות מהשטח. הקול מהשטח אומר יש משהו לא נכון במתווה.

יש הרבה קולות מהשטח. אבל הקולות מהשטח לא מגיעים רק מציבור הנוסעים.

משהו לא נכון במבנה. ואני אומר לכם את זה מהיום הראשון. יש משהו לא נכון במבנה. אני מציע לך לדבר עם הבת שלי שנוסעת באוטובוס יום יום ועוברת את הגיהינום הזה יום יום ורואה את זה. ודרך אגב, מתעמתת עם פקחים בשביל אנשים אחרים. הבת שלי, בת 20, מתעמתת כמעט על בסיס יומי עם פקחים בשביל אנשים אחרים לעזור להם. אנשים שמקבלים סבל.

אתה מכחיש את העובדות?

אתם מכחישים מציאות. אתם חיים באיזה שהיא - - -

אנחנו לא מכחישים מציאות. אנחנו לא.

אתם מכחישים מציאות. צר לי. צר לי. יש פה משהו, באים פה כל נציגי הפיקוח. באו לפה מאלקטרה פעם קודמת, באו זה, כולם זועקים את הזעקה הזאת. כולם זועקים את הזעקה. אתם 'לא, אנחנו הוצאנו נוהל, הכול בסדר, הכול עובד'. יש פה משהו שאני לא מצליח להבין אתכם.

אנחנו לא אמרנו שהכול בסדר.

הכול לא בסדר אבל.

אנחנו אמרנו שיש לנו עוד הרבה עבודה לעשות ולכן אנחנו עדיין בשלבי גיבוש הנוהל ועבודה מול מפעילי התחבורה הציבורית בהיבט הזה. לא אמרנו את זה אדוני. זה הכול.

וגם לא אמרתם שהכול לא בסדר.

אנחנו גם לא אמרנו שהכול בסדר ואנחנו גם לא אמרנו שהכול לא בסדר.

ואני אומר לך שהכול לא בסדר.

אני לא אתווכח עם אדוני.

אם מענישים אזרחים על לא עוול בכפם הכול לא בסדר.

אם זאת האמירה של אדוני, אז בסדר.

כן. אם האזרח סובל, אז אני לא יכול ללכת מפה עד שלא פותרים את הבעיה. אני לא מבין אותך. האזרח הוא בעל הבית ופתאום עכשיו אנחנו מתקיפים אזרחים על לא עוול בכפם ועוד אנחנו יושבים פה ואומרים שלא הכול היה ככה, זה בסדר, זה חצי בסדר. זה לא, זה לא בסדר. כל עוד שיש אזרח שמתוקף על ידי מישהו שכביכול מייצג את המערכת אז אנחנו לא בסדר.

אם אזרח הותקף על ידי פקח זה לחלוטין לא בסדר.

ואתה לא בסדר.

לחלוטין לא בסדר. וגם אני לא בסדר אם אזרח הותקף על ידי פקח.

תודה רבה.

בסדר? זה הכול.

אני רוצה להתייחס. הילדה שלי קיבלה קנס, היא בת 13.

אני רק רוצה לומר דבר אחד. יש קרוב למיליארד נסיעות נוסע בתחבורה הציבורית בשנה. ועשרות מיליוני בקרות שמבוצעות ומיליוני תעריפים מוגדלים שניתנים. אז קחו את, מבחינתי, גם אם אזרח אחד יצא נפגע או לא מרוצה מהשירות אז אני לא עשיתי את עבודתי נאמנה. אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציות.

זה לא הסטטיסטיקה. הסטטיסטיקה היא בדיוק הפוך. היא עובדת ככה: כמה אנשים שתמימים שנפגעו על לא עוול בכפם – זו הקובייה. לא אלו שנסעו ושילמו והפקח לא היה.

בדיוק בקובייה הזאת אנחנו משתדלים לטפל.

לא רלוונטי מיליארד נסיעות. רלוונטי אך ורק אלף הנסיעות האלה שהפקחים נתנו קנסות והתעמתו. אם היה צריך להיות שם אפס תקלות. ואם יש תקלות שהם מגיעים לאחוזים כל כך גבוהים סימן שהמערכת חולה.

אז זה בדיוק אנחנו עובדים כדי לטפל בבעיה.

ואנחנו אמורים לתקן את זה אחת ולתמיד ולא לנסות להצדיק את שלא מוצדק וזהו.

ירון לוי.

קודם כל, אני מזכים איתך. אחד הדברים שצריך לדבר עליהם זה מלמטה למעלה. והלמטה למעלה גם במספרים, זה אומר שבשנת 2023 יש 238,146 קנסות. כמה מאותם קנסות אנחנו יכולים לבחון אותם אם הם נכונים או לא נכונים? ואני רוצה להמשיך את השאלה בתשובה. הבת שלי שבוע שעבר נסעה לעזריאלי, בת 13. היא העבירה, לא הייתה קליטה משום מה. היה לה כסף, הכול. האופן שבו היא תיארה שאותו בקר פנה אליה וכל התהליך לא נחמד. אז אנחנו מדברים כאן על כמה דברים. זה נושא אחד.

הנושא השני, לגבי אלימות. אנחנו מגנים כל אלימות. אבל אתם צריכים לשאול את עצמכם וגם אנחנו האם מקרי האלימות שעולים בקרב הבקרים תואם את המציאות. אני לא מצדיק שום אלימות. אין שום הצדקה, עוד פעם, גם אם זה נכון, לא נכון לקבל את הקנס. וצריך להגיד את זה. זה לא כיף לא להיות פקח במדינת ישראל, סופגים קללות וחלק מכות. אני הייתי סגן ראש עיריית בת ים, אני גם הייתי חתום על צווים של פינוי עסקים בחוף הים. ואתם יכולים לתאר לכם שאנשים נחמדים לפעמים גם מנהלים את העסקים האלה. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים להגן ולשמור על החוק.

יש כאן מציאות. אגב, 24 מיליון שקלים שהכנסתם ב-2023 לפי הנתונים שאני קראתי, אני חושב שזה עוד מקור הכנסה שזה יכול להסביר את כל האינטראקציה הזאת שיש. 24 מיליון שקלים הכנסה מקנסות.

ולמי ההכנסה? לחברות?

לחברות. ומי מפעיל את אותם בקרים? החברות. אז אני נוגע בנקודות שאתה דיברת עליהם. והשאלה כאן המהותית האם אותן חברות צריכות להפעיל את הנושא הזה של קנסות? התשובה היא לא.

יש סנקציה לסיפור כזה של אזרח שנפגע? יש סנקציה בכלל? האם מורידים משהו? האם היה אחת מחברות התחבורה ששילמה פעם אחת איזה שהוא קנס גדול מאוד ופיצוי לאזרח שקנסו אותו בחינם והשפילו אותו? האם האישה הזאת שבכתה לי, האם היא קיבלה איזה שהוא פיצוי? לא. היא שילמה את הקנס. זה מה שהיה. והיא לא תשלם פיצוי, כי אנחנו לא מסתכלים על האזרח, אנחנו דופקים את האזרח ורק רוצים דבר אחד. לשבת יפה עם החבר'ה בכל החברות התחבורה ולשלוח נהלים. תודה רבה.

אני רוצה שהאזרח לא ייפגע. ואם האזרח נפגע אני לא ישן בשקט. זה כל הסיפור, לא משהו אחר. 24 מיליון שקלים, גנבים, פושעים. זה הסיפור.

המועצה לשלום הילד, אפרת, בזום. כן?

כן. תודה על רשות הדיבור, וגם תודה ליושב הראש ולכל חברי הכנסת שלא מרפים מהנושא הזה, כי באמת זו הדרך כדי לוודא שבאמת הדברים ייעשו כמו שצריך. אני רוצה באמת רק להגיד בקצרה ולחזור לנקודה שהעלה יושב-הראש לעניין שצריך אחידות. הנושא הזה כל הזמן חוזר על עצמו שצריך שיהיה נוהל, אבל צריך שהוא יהיה גם מיושם ומיושם כמו שצריך. ושיהיה פיקוח על הדבר הזה. נראה לי שזה המפתח. אני מניחה שהנוהל שמתגבש מתייחס גם לדבר הזה. לאיך יש מעקב של משרד התחבורה על היישום של הנוהל הזה. שבאמת הדברים נעשים כמו שצריך. כי מה שאנחנו שומעים לאורך גם הדיון הזה שיש כל הזמן פערים בין ההנחיות לבין מה שקורה בשטח. אז את הדבר הזה צריך לתקן. צריך לבדוק איך הוא נעשה בצורה מיטבית.

או שההנחיות מידי כוללניות ונותנת אפשרות בעצם לכל חברה להתנהל בהתנהלות אחרת.

ושאנחנו מחכים לשמוע מתי יפורסם הנוהל להערות הציבור. כי נראה שיש הרבה מקום לכך שיינתנו ההערות החשובות.

לתחושה שלי היום לא יהיה.

ושיהיה נוהל כמו שצריך ושגם ייושם אחר כך בצורה מיטבית.

משרד התחבורה, עוד דבר אחד אם תוכלו. עלה בפניות, עוד פעם, אמרתי בגלל שהתקצר הזמן מהחג. הנושא של איחורים. אתם יכולים לתת לנו עדכון מצב, איך אתם מתמודדים היום עם נושא של איחורים ועיכובים? כמה תלונות יש לכם?

איחורים של זמני יציאה של אוטובוסים? יש מעקב אוטומטי על 100% מהנסיעות. ועל כל נסיעה שהיא באיחור מעל הרף שנקבע, ברוב ההסכמים זה מעל 6 דקות יש קנס שמושת באופן אוטומטי.

אה, זה באופן אוטומטי? אדם לא צריך להגיש תלונה אפילו?

לא. יש אפשרות לחברות לערער אם יש איזה שהיא סיבה חריגה לאיחור הזה. אבל ברירת המחדל היא שמושת.

מה האחוז שאתם בערך יודעים?

ברמה שנתית?

לא משנה אם ברמה שנתית או שבועית. זה אחוזים.

יש איזה שהוא גרף. בחול המועד פסח למשל יש עומס מאוד מאוד גדול בחלק מהקווים, זה גם יוצר בעיות תפעוליות. אם אני מדבר ברמה שנתית, אני לא זוכר את שברי האחוז, אבל זה אחוזים בודדים של איחורים. יש בגדול מגמת שיפור בביצוע.

כמה בערך החברות נקנסו על איחורים? יש לכם איזה שהוא נתון?

יש לנו את הנתון.

נשמח לקבל לוועדה. בואו, אני לא אתקיל אותך. נשמח לקבל לוועדה גם את הנתונים על האיחורים, פילוח של הנושא הזה וקנסות. ערעורים שהתקבלו של החברות.

יש דוח מפורט.

מראש בשביל לא להסתבך אני מוכן להוציא את חול המועד מתוך הדבר הזה. כתושב העיר העתיקה אני יכול להגיד לך שגם לי לקח שעה וחצי רק לצאת מהבית. אז זה בסדר, אני מכיר את זה. זה בעיה של משטרת ישראל שצריך לפתור אותה בוועדה אחרת, לא בוועדה הזאת.

אפשר רק לשאול מה גודל הקנס פר איחור?

אני לא חושב שזה נושא הוועדה, אדוני יושב-הראש.

אנחנו נשמח לקבל נתונים.

אני לא חושב שיש מקום לצלול לנושאים האלה.

זה לא עלה היום. אנחנו נשמח לקבל.

רק שנייה. הקנס פר איחור מפורסם במסגרת, באתר של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית. הסכמים, תמצאי לכל אשכול ואשכול יש את המכרז שלו ואת ההסכם שלו. נספח הפיצויים המוסכמים מפורסם, הוא ברור ושקוף לציבור.

אנחנו נשמח אבל לקבל נתונים כלליים על האחוזים ברמה השנתית, אחוזי הקנסות פחות או יותר. אחוזי אירועים שהתקבלו. אם תוכלו להעביר לנו איזה שהוא נתון לוועדה אנחנו נשמח לקבל את זה.

אנחנו נעביר את הדוח המלא.

אנחנו נשמח לקבל את זה. אני אומר שוב את הסיכומים של פעם קודמת ואני כנראה גם צדקתי פעם קודמת. אני מציע עו"ד עופר לוי מהלשכה המשפטית, אמרתי את זה גם בפעם הקודמת, ושוב, אני מציע לאוצר לשקול שוב להוציא את הדבר הזה מידי החברות. אני חושב שזה יהיה נכון. גם אם לא, אם אתם מתכננים להביא נוהל, להביא את הנוהל כמה שיותר מפורט וכמה שיהפוך להיות בסוף שהמפגש שכל אזרח או ילד, נמצאת מולי המועצה לשלום הילד, או אזרח מול פקח, כשהוא יעלה לאלקטרה או יעלה לכפיר או יעלה לדן או אגד, הוא יפגוש את אותו ניסוח, את אותו דבר הוא יפגוש. איך תעשו את זה? אתם לא המעסיקים, הכול בסדר. אבל שהוא יפגוש את אותו דבר. אם צריך שיהיה נוהל של מצלמות גוף או בעקבות זה לא יהיה נוהל של מצלמות גוף זה בסדר גמור, תחליטו אתם. אבל שיהיה משהו אחיד. על מנת שיגיע לוועדת כלכלה, ואני אומר את זה, אמרתי את זה גם בוועדת כלכלה זה לא יעבור.

הנושא הזה של תגמול לחברות, תמצאו פתרון לדבר הזה. אני מבין שאתם לא מעסיקים, אני מבין שאתם לא נכנסים להסכמי עבודה. התפיסה הזאת שלא רק שהחברה היא זו שמקבלת את רוב ההכנסה, את רוב ההכנסה החברה מקבלת ולא מדינת ישראל מקבלת מהקנסות. שזה דבר כמעט לא מקובל. כמעט לא מקובל. קנסות, דרך אגב, חלק מקנסות שעיריות מטילות נכנס למדינת ישראל. אבל זה לא אמור להיות ככה. זה נותן אינסנטיב לחברה להרבות בקנסות. זה לא תפיסה נכונה, זה לא נכון וזה לא עובד.

דיברנו על פיקוח על חניה. אף עירייה לא מתוגמלת על פי מספר הדוחות שלה. אף אגף גבייה לא מתוגמל בעירייה על פי הגבייה שלו. זה לא עובד ככה. לכן אמרתי לך, הצלחתי להביא אצלי בעיריית בית"ר עילית כן לשביעות רצון. עלייה בכמות הגבייה ושביעות רצון של תושבים, עלייה בכמות שביעות הרצון. ועל פי זה נמדדו אצלי מנהלי מחלקות ונמדדו אצלי עובדים. על פי שביעות הרצון גם באגפי גבייה. וזה עבד. מה לעשות? עשיתי את זה במשך שש שנים, לא פיילוט של יום אחד. וזה עבד. גם בפיקוח על הבנייה. גם בקנסות וגם בגבייה ואמרתי לך, הגעתי ל-97% גבייה. מי שמכיר מה זה מעיריות להגיע ל-97% גבייה אני מציע לו שיבדוק מה המשמעות של זה. ובעירייה סוציו-אקונומי. לא דיברתי על עיריית הרצליה, בית"ר עילית זה סוציו-אקונומי 1. אתה יכול לבדוק, נתוני משרד הפנים. איך אמרת קודם? מפורסם באתר האינטרנט? נתוני משרד הפנים בשנים שהייתי ראש עיר מפורסמים באתר עם דוחות כספיים.

לכן אין לזה שום הצדקה. אני אומר לך, חיכוך עם האזרח יכול להיות מול גופים גדולים שמחזיקים על חוף הים. מול אזרח בסוף, אזרח כשהדוח מוצדק הוא מבין את זה. כשפונים אליו בצורה נכונה הוא מבין את זה. יכול להיות שלא נוח לו, לא נחמד לו, אבל הוא מבין את זה והוא יודע להעריך שירות.

אני חושב שאנחנו בשלב הזה, זו בדיוק הבעיה. אין נוהל בכלל, הם לא המפעילים שלהם בכלל. זה צריך להגיע לוועדת כלכלה. הם לא מצליחים להגיע לסדר ביניהם לאוצר לרשות התחבורה הציבורית, לא מצליחים להגיע להסדר והבנה אל מול החברות.

בכל מקרה אבל צריך להיות סנקציות על ההתנהגות, כמו שהיה עם המוניות. לפני שלא היו סנקציות על העסק של המוניות הסיפור היה, מי שזוכר, זה היה נהג המונית הישראלי היה פעם עניין לשמצה. אבל היום ברוך השם המצב השתפר. ממתי? ברגע שהפך להיות פיקוח וסנקציות.

נכון. אני מציג גם לעשות בדיקה אצלכם ברשות על דוחות. כמו שאמרתי, דוחות שבוטלו, לבדוק האם הם בודקו בגלל חוסר שיקול דעת או בוטלו כי זה לא היה מוצדק בכלל, כל הסיפור הזה לא היה נכון. ולבדוק איך אתם מטפלים בזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:41.