פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
38
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
09/07/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד (09 ביולי 2024), שעה 13:06
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 09/07/2024
הקדמת מועד הגג למעבר לייצור חשמל ללא פחם
פרוטוקול
סדר היום
הקדמת מועד הגג למעבר לייצור חשמל ללא פחם
מוזמנים
¶
גיל פרואקטור - ראש אגף אקלים מיטיגציה, המשרד להגנת הסביבה
רתם אבין - מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל, משרד האנרגיה
מאי אלון - אגף תקציבים, משרד האוצר
נעם דוד בוטוש - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
נתנאל יהושוע קופראק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
איתי גוטגליק - ראש אגף מקרו, רשות החשמל
יוסי רופא - סמנכ"ל ייצור ואנרגיה, חברת החשמל
דנה גרוסמן - אחראית קשרי ממשל בדירקטוריון, חברת החשמל
מור חלוץ - מזכירת החברה והדירקטוריון, חברת החשמל
צביקה שטג - מנהל אגף פרויקטי ייצור, חברת החשמל
מירי שאול - דוברת, חברת החשמל
נעם ברימן - יועץ משפטי, חברת נגה
ניר סהר - מנכ"ל, איגור ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל
חיים חומרי - יו"ר ועד שכ' חפציבה חדרה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל
צחי מימון - ועד שכונת חפציבה חדרה, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל
חנאן זחאלקה - מנהלת מחלקת ניטור אוויר, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל
יותם אשל - דובר, איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון כרמל
מירב עבאדי - ראש תחום רגולציה, אדם טבע ודין
אלון גינטר - מחאת הנוער למען האקלים
ירדן ישראלי - מחאת הנוער למען האקלים
אור כהן - רכז קשרי ממשל, פורום ארלוזורוב
דפנה גרוסמן - פעילה סביבתית
אמיר פוסטר - מנכ"ל, איגוד הגז הטבעי
איתן פרנס - מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
שגיא דגן - נציג הארגון, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
קרן ברק - יו״ר, פורום יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי
אנדריי סוסליקוב - ראש תחום איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
שמעון (שיקי) פישר - סמנכ"ל תפעול, חברת נגה
יוני ספיר - יו"ר, עמותת "שומרי הבית"
רישום פרלמנטרי
¶
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הקדמת מועד הגג למעבר לייצור חשמל ללא פחם
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
שלום לכולם, יום שלישי, ג' בתמוז תשפ"ד. הוועדה ממשיכה לעקוב אחר הנושא החשוב של סיום השימוש בפחם והמעבר לייצור חשמל באופן מלא על בסיס גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. כזכור, בתחילת הדרך התחייבה חברת החשמל כי עד לסוף שנת 2025 לא יהיה עוד שימוש בפחם לשם ייצור חשמל במדינת ישראל. בישיבה האחרונה בנושא עדכנה חברת החשמל כי הצפי לחודש אוגוסט 2026. כך למשל ביחס ליעדים שנקבעו ליחידות אחת עד ארבע, באורות רבין אנחנו נמצאים בעיכוב של כשנתיים. נרצה כאמור לקבל עדכון סטטוס לגבי ארבע יחידות הייצור הפחמיות בתחנת רוטנברג, בשבילך, חברת הכנסת מטי.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
כן. כמו כן, נבקש לדעת האם התקבלה החלטה בדבר השימוש שלהן ככל שיוחלט על שימור היחידות. יש לתת את הדעת על נושא התקנת הסולקנים על יחידות אלו. העיכובים בהפסקת השימוש בפחם יוצרים עלות משמעותית לאזרחי ישראל. לפי אומדן של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-1.3 מיליארד ש"ח בתעריף החשמל הוא כ-740 מיליון ש"ח אובדן הכנסה למדינה, מהם 460 מיליון ש"ח לקרן לאזרחי ישראל. האם רשות החשמל שוקלת לקזז, אנחנו נבקש לשמוע, חלק מסכום זה, מן החוב שנצבר בתעריף החשמל לחברת החשמל בגין עליית מחירי הפחם?
בנוסף לכך, ידועות ההשלכות הסביבתיות לשימוש בפחם על זיהום האוויר ועל תושבי האזור. הוועדה אף שמעה זאת בסיור שנערך לאחרונה במרחב איגוד ערים שרון כרמל ובבתי התושבים שסיירנו בהם, שבמהלכו הוצג בפני הוועדה רעיון להתקנת רשת תלת ממדית על מאגר הפחם בחדרה כחלק מפתרון הבעיה. נשמח לשמוע התייחסות גם לנושא זה, תודה רבה.
דברי פתיחה, סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נעם בוטוש, בבקשה.
נעם דוד בוטוש
¶
שלום, צוהריים טובים. אנחנו בעצם באמת מלווים את הוועדה כל פעם שיש דיון, כותבים מסמכים ומעדכנים כל פעם את האומדנים בנושא של המשמעות של המשכת ייצור החשמל מפחם, אז קודם כול נגיד לגבי שיעור הייצור. בשנת 2023, כ-17% מהחשמל בישראל יוצר באמצעות פחם, אחרי כבר כמה שנים של תחזיות יותר נמוכות, למשל תחזית משרד האנרגיה מאוקטובר 2021 שחזו שיעור של כ-14%. ושוב, גם היינו אמורים להיות בשיעור נמוך יותר אם היו עומדים במועדים שנקבעו.
בנוגע ליחידות אחת עד ארבע באתר אורות רבין, אנחנו עשינו אומדן של מה המשמעות של עיכוב של שנתיים. בהחלטת הממשלה המקורית דובר על הפעלה של יחידות בגז שיחליפו את היחידות הפחמיות החל מיוני 2022. היום אנחנו שנתיים לאחר מכן וכמו שאמרה יושבת הראש, אנחנו אומדים את זה בכ-1.35 מיליארד ש"ח, עלות עודפת של תעריף החשמל בגין השימוש בפחם.
בנוסף, עשינו איזה שהוא אומדן של אובדן הכנסות המדינה משימוש בפחם במקום גז טבעי. התמלוגים היו יכולים להסתכם בכ-280 מיליון ש"ח והיטל רווחי היתר, בעצם הקרן, בכ-460 מיליון ש"ח. ויש עוד הפסד של מס חברות, אבל זה קצת יותר קשה לעשות את האומדן המדויק.
נציין גם ואולי אחרי זה רשות החשמל יתייחסו לזה, אנחנו ביקשנו מהם תגובה על הנושא הזה, אז מבחינתם, העיכובים בהקמת היחידות הובילו באופן ישיר לשימוש יתר בפחם שגרר עלויות כבדות לצרכני החשמל והם מציינים שהם החלו בבקרת עומק על עלויות הפרויקט. אולי הוועדה תרצה לשמוע מה המשמעויות. כלומר, יושבת הראש דיברה על קיזוז, אולי באמת הם חושבים על אילו שהם רעיונות כיצד ניתן לפצות את הצרכנים על עודף העלויות שנוצר.
גם בנושא השימור, שימור היחידות, אנחנו יודעים שזה כרגע בדיונים, האם יהיה שימור מעבר לשנת 2026, למרות שכרגע לפי ההיתר של המשרד להגנת הסביבה זה עד סוף 2025.
נושא נוסף זה גם הסבת התחנות הפחמיות, שאר התחנות שצריכות לעבור הסבה לשימוש בגז טבעי. היחידה הראשונה, רוטנברג 1, כבר הבנו שעברה הסבה, היא עדיין בבדיקות, אבל עדיין לא בהפעלה מסחרית מלאה, צפוי להיות בקרוב. גם זה עיכוב של למעלה משנה מהמועדים המקוריים שהיו אמורים להיות וגם בנושא הזה היה שימוע של הרשות, שהיא בוחנת את ההכרה בעלויות המדווחות על ידי חח"י בגין הסבת התחנות, גם נרצה לשמוע מהם בנושא הזה. ובאופן עקרוני, איך משרד האנרגיה רואה את הפסקת השימוש בפחם; היעד הוא סוף 2025, מה הם היעדים הריאליים כרגע מבחינת הפסקת השימוש בפחם.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
תודה רבה, גברתי יושבת הראש, על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. סוגיית הייצור בפחם עולה גם בוועדות אחרות, ועדת הכלכלה, ועדת הפנים ואני ככה עוקבת אחריה בדריכות. לפני כן אני אומר את המשפט הקבוע, 277 ימים, 120 חטופים ורגע כולנו נעצור ונזכור אותם ונשאל את עצמנו כל בוקר את השאלה האם אנחנו עושים מספיק בכדי להחזיר אותם הביתה.
מדינה, היא אחראית על חיי תושביה, גם בנסיבות העניין של המלחמה, אבל גם באלמנט של הבריאות ואנשים מתים מזיהום אוויר. עוד עדות למחדלים ארוכי טווח, כן? אני לא רוצה להאשים אף אחד. אותי מאוד מאוד מטריד, אתם העליתם את השאלות, מאוד נוקבות, גם גברתי יושבת הראש וגם מרכז המחקר והמידע, זאת אומרת, אני לא אחזור על השאלות.
אותי מאוד מאוד מטרידה הזילות וחוסר הביצוע של החלטות ממשלה וגם של הבית הזה כגוף מפקח, גם על משרד האנרגיה ועל כל הרשויות. איך יכול להיות שפעם אחר פעם אנחנו אומרים שוב ושוב את אותם דברים ויש כאן פשוט זלזול, מבחינתי, מביש, גם בהחלטות הממשלה וגם בהיות הבית הזה רשות מפקחת על החלטות הממשלה ועל ביצוע משרדי הממשלה. לצד כל מה שטענתם, זה באמת מטריד מאוד, מטריד מאוד בכוח של המקום הזה לבצע את עבודתו נכוחה, ואת זה היה לי חשוב לחדד בפנייך.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
באמת זה לא דיון ראשון שאנחנו עושים בנושא הזה, זה מעקב שאנחנו מאוד מקפידים לקיים אותו מדי כמה זמן כדי באמת - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד)
¶
יש כאן נושא של משילות, יש כאן נושא של פיקוח ויש כאן נושא של בריאות הציבור. המשולש הזה הוא מאוד מאוד מטריד. בעבר הייתי באמת יותר קרובה לתחנות של אשקלון וכמה עיכוב היה בסולקנים וכמה דחיינות. כל החלטה, מתחילים אותה מזה: למה אנחנו דוחים ולא עומדים בלוחות הזמנים.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
הסיבה של ההתכנסות הזאת היא באמת כדי לוודא שהדבר הזה, באמת יהיה לו מענה ולא רק לדבר.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
טוב, יש עוד נושא שכן אנחנו נרצה להתייחס אליו, וזה באמת התעריפים של יצרני החשמל.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אנחנו נרצה לשמוע גם על יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי בנושא התעריפים, גם לסוגיה הזאת אנחנו נתייחס במהלך הדיון. מנכ"ל ייצור ואנרגיה, חברת החשמל, יוסי רופא, בבקשה.
יוסי רופא
¶
שלום, גברתי יושבת הראש. סמנכ"ל ייצור ואנרגיה, נמצא איתי גם צביקה שטג, הוא מנהל אגף פרויקטי ייצור בחברת החשמל. אז ברשותכם, קודם כול אני מתנצל בשם המנכ"ל, הוא לא הצליח להגיע, הוא עם השר. אני אתייחס לכמה נקודות לפחות, ואחרי זה צביקה ישלים.
ראשית, אני רוצה לדבר לגבי הנושא ההסבות לגז. אכן נאמר פה שיחידה מספר אחת סיימה את ביצוע ההסבה. חברת החשמל מתמודדת עם אתגרים עולמיים, לא פחות, וגם מקומיים. ממלחמת רוסיה-אוקראינה שהשפיעה באמת באופן נרחב על אספקות ציודים והגעת מומחים וכולי, אל תוך מלחמת חרבות ברזל ועוד אילוצים שונים כגון אילוץ שהגיע עד בג"צ כתוצאה מתביעה של חברת גז דרום לגבי כל האספקה של הגז ליחידה אחת ברוטנברג. היחידה חוברה לרשת ועובדת בגז טבעי מאוגוסט 2023, והיא נמצאת בתהליך - - -
יוסי רופא
¶
לא, מסחרית עדיין לא. אני רוצה לציין שכשהכנסנו את היחידה הזו לעבודה, פרצה מיד לאחר מכן מלחמת חרבות ברזל. היו עיכובים שלמים, כולל עזיבת מומחים שליוו אותנו בהכנסה לעבודה, הם עזבו את המדינה למשך מספר חודשים, וגם בגלל אילוצי מלחמה, לא תמיד נגה אפשרה לנו לבצע את הבדיקות האלה, אנחנו חזרנו לסדרת הבדיקות ממש לאחרונה. כאשר התוכנית שלנו בסביבות חודש אוגוסט לסיים את תהליכי הבדיקות ואז היחידה תהיה מסחרית.
אני רוצה לציין גם שבהתאם למדיניות השר, לאחר סיום היחידה הראשונה ובדיקתה על ידי הרשות והמלצת הרשות לשר לגבי המשך הפרויקט ומכיוון שלא סיימנו את הליכי הבדיקות, הדירקטוריון, וזה נאמר גם בדיון קודם אצלך, גברתי, על ידי המנכ"ל, הדירקטוריון באמת קיבל החלטה אמיצה ואישר את המשך ההסבות של ארבעת היחידות ברוטנברג. ואת יחידות חמש ושש, שתי היחידות האחרונות באורות רבין, בשלב ההוא לא אישר. לאחרונה, גם בעקבות טיוטת השימוע שיצאה על ידי הרשות וכולי, אז הדירקטוריון אישר את המשך ההסבות של יחידות חמש ושש.
אנחנו כרגע כבר חתמנו חוזה עם החברה שאמורה לספק את הציוד. לפי התוכנית שלנו, ודרך אגב, אנחנו גם לבקשת השר ואני חושב שזה גם עלה פה בוועדה, אנחנו הכנו תוכנית שאנחנו יכולים לבצע הסבה של שתי יחידות במקביל כדי לקצר את משך ההסבות. נפגשנו עם נגה לפחות פעמיים, נגה כרגע לא מאפשרת את ההפסקה של שתי היחידות האלה במקביל כדי לבצע את ההסבה במקביל.
יוסי רופא
¶
כן. ואנחנו, לפי לוחות הזמנים שיש לנו כרגע, אמורים להפסיק את היחידה האחרונה שתייצר בפחם במהלך 2026, ואז מבחינתנו אפשר לומר שתם עידן הפחם באופן שגרתי ונסב את היחידה האחרונה. זה לגבי תוכנית ההסבות. אני אאפשר לצביקה אחרי זה להוסיף אם יש עוד דברים נוספים.
לגבי יחידות אחת עד ארבע באורות רבין, ראשית, אני חייב לציין שיחידות אחת עד ארבע באורות רבין, חברת החשמל כבר מוכנה לנושא של השימור כבר לפחות שנתיים, מרגע שיצאה ההנחיה של המשרד להגנת הסביבה בהיתר הפליטה. היחידות האלה מופעלות מיוני 2022 במתכונת חירום שבה רק כאשר מוציאים מכתב או מתקבל מכתב מנגה להפעיל את היחידות, זה סוכם בין משרדי הגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, וכך הן מופעלות.
יוסי רופא
¶
אני אסביר. ההחלטה הייתה שהיחידות האלה תיכנסנה לשימור עד סוף 2025, עד דצמבר 2025. בעקבות דיון שהיה לנו עם נגה כהשלכות ממלחמת חרבות ברזל, נגה פנתה אלינו והיא ביקשה לבדוק את כל ההשלכות לגבי המשך השימור אחרי 2025 עד 2035 למשך עשר שנים נוספות ולהיות מוכנים להפעלה בפחם בשנת חירום.
יוסי רופא
¶
זה בערך בין שלושה לארבעה ימים, המטרה היא להגיע לאיזה שהוא עומס מסוים ואז להפסיק את היחידה. בין הבדיקות האלה היחידה מופסקת, היא איננה עובדת. אז אני חוזר, זאת הייתה הדרישה או הבקשה של נגה, אנחנו - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אם אנחנו רואים את האירוע הזה עומד לפתחנו, האם יש חשיבה על התקנת סולקנים על אותן יחידות?
יוסי רופא
¶
בשלב זה אין. אנחנו העברנו את ההתייחסות שלנו גם למנכ"ל חברת נגה וגם ליושב ראש הרשות, אמיר שביט לגבי כל ההשלכות של מה זה אומר להישאר עוד עשר שנים במצב שימור והאם נצטרך להפעיל את היחידות האלה בשנת חירום. עדיין לא קיבלנו תשובה, שלחנו את המסמך הזה רק לפני כחודש ימים, אנחנו ניתן לדברים להבשיל.
יוסי רופא
¶
כן, אז זאת תהיה תשובה שתגיע ממנכ"ל נגה ומיושב ראש הרשות.
עכשיו, ההשלכות של יחידות 1-4, עלה פה הנושא הזה של הנעת המחז"מים באורות רבין, אז כן, גם היחידה הזאת או היחידות האלה התעכבו בעיקר בעקבות הסיבות האלה שהזכרתי. גם מלחמת רוסיה-אוקראינה, גם מלחמת חרבות ברזל ששוב, בתקופה הזאת המומחים עזבו את הארץ למשך תקופה ארוכה מאוד. כרגע היחידה, מחז"מ 70 - - -
יוסי רופא
¶
זה בא והולך מכיוון שכל פעם יש איזו שהיא התרחשות מסוימת בתקשורת, אז הם מנחים גם את העובדים שלהם וגם את הקבלנים שלהם לא להגיע וחלקם עוזבים, חלקם חוזרים. זה און אנד אוף כזה, זה לא לגמרי מתקדם באופן רציף. אני חייב להדגיש שהיחידה הזאת כבר עובדת בגז טבעי מאוגוסט 2023 והיא בתהליכי בדיקות, אמנם עם תקלות שהיו לנו של GE. וכרגע התוכנית היא שהיחידה תהיה מסחרית באוגוסט, ואז למעשה אנחנו ניכנס למתכונת של שימור כזה או אחר בהתאם להחלטה של נגה ובהמשך להחלטה שלהם האם נפעיל אותם או לא נפעיל אותם בחירום.
יוסי רופא
¶
היא בתהליכים, אנחנו אמורים להתחיל את פעולות ההנעה של היחידה הזאת במחצית השנייה של השנה – אנחנו כבר במחצית השנייה; מתי שהוא באוגוסט או ספטמבר. המטרה היא להגיע מתי שהוא במחצית הראשונה של שנה הבאה למסחריות גם כן, ואז למעשה יחידות אחת עד ארבע, שוב, הן נכנסות לאותה מתכונת שאמרתי קודם, הפעלה בחירום כן או לא.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
כן, אני ביקשתי התייחסות, בעצם בסיור שערכנו באיגוד ערים שרון כרמל הציגו בפנינו את אחת האופציות, שאני משערת שאתם מכירים אותה, כדי באמת לנסות למנוע כמה שאפשר את אותו עשן פחמי.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אבק פחמי שמגיע ממש ממש, ראינו את זה בעיניים, את אותם גרגירים בגדלים שונים ומשתנים. ודיברו על רשת תלת ממדית שאפשר להניח ושבאמת היא מצליחה גם לשמור על, לא יודעת, על איזה שהוא איוורור של הפחם וגם באמת מונעת את הדבר הזה.
צביקה שטג
¶
אוקיי, אני אתייחס לזה. אנחנו בדקנו את נושא הרשת, עשינו מודלים יחד עם שרון כרמל, יושב פה יושב ראש האיגוד, יחד איתו - - -
צביקה שטג
¶
לא, לא. אז אני אגיד, בהתחלה התחלנו עם רשתונת קטנה ובסוף סיימנו עם רשת הרבה יותר גדולה, רק מה שחשוב להגיד, שבדקנו את זה וזה הוכח כלא יעיל. כלומר, אנחנו באנו ובדקנו את זה, ראינו שזה לא נותן את התשובה. ביחד עם איגוד ערים החלטנו לבוא ולהתקדם וגם עם המשרד להגנת הסביבה, שלחנו תוכנית, החלטנו להתקדם בעצם עם התזת קושרי אבק על גבי ערימות הפחם.
מה שנעשה זה ש-90% מערימות הפחם יהיו סטטיות. בהמשך למה שיוסי אמר, אנחנו בעצם נשמר את היחידות עצמן ודרך אגב, יש גם דרישה מנגה לבוא ולהמשיך לעבוד איתן עד 2035. זה לא דובר פה, אבל יש פה בעצם דרישה מערכתית מסוימת. לזה אני לא אתייחס, אבל גם זה ברקע בהמשך למה שיוסי אמר. אז מה שאנחנו מתכוונים זה קודם כול יצאנו למכרז כזה של התזת קושרי אבק עם כל הציוד, עם הכול, סיכמנו את זה עם האיגוד, שלחנו את זה למשרד להגנת הסביבה, את התוכנית ואנחנו כרגע במכרז להתקנה של הדברים האלה במהלך שנה הבאה, כמובן עם ירידה של כל שריפת הפחם וכל מה שדיברנו, במיוחד ביחידות 4-1.
רוב הערימה, הייתי אומר כ-70% בהתחלה מהערימה תהיה סטטית ואחרי שנעשה הסבה לגז או נסיים את ההסבה לפני האחרונה של יחידה חמש שבעצם תפסיק את שריפת הפחם, אז בעצם נבוא ו-90% מהערימה תהיה סטטית, פשוט מין קרום כזה על הערימה עצמה שלא יאפשר לאבק לבוא ובעצם להתעופף. וכל השאר, עשרת האחוזים הנותרים יותז במים - - -
דבר נוסף שאני רוצה להדגיש בהמשך למה שיוסי אמר מקודם, צריך להבין, אנחנו עברנו פה את מלחמת חרבות ברזל. אז יחידה ראשונה באמת התחילה לעבוד כשנה אחרי הזמן ואני אגיד רק שהיו פה איחורים של קורונה, של תשעה חודשים. אנחנו לא היחידים, כל המשק סבל מהדבר הזה, תשעה חודשים באיחורי ציוד. ואני רוצה להדגיש, לא יכולנו להתחיל הקמה של קווי גז מאזור קצא"א של ה-PRMS שנתג"ז הקים ועד התחנה כיוון שהיה הליך משפטי במשך שנה, התחלנו להקים את זה שנה אחרי.
ומה שאני רוצה להדגיש, יחידה אחת, גמרנו את ההסבה הרבה לפני שבעצם התחילה לשרוף גז, באוגוסט, כמו שאמר יוסי, התחלנו לעבוד כבר במרץ בפחם כי לא היה לנו את הגז, הקווים עדיין היו בהקמה. אז צריך להבין שיש פה דברים שהם דברים אקסוגנים שצריך לבוא ולהבין. אני רוצה להדגיש שחברת חשמל לא בחלה לא במשאבים, לא בכסף. באנו ועשינו האצות לקבלנים, כל מה שהיה צריך באנו ועשינו.
אני רוצה להדגיש, יחידה 2, יחידה 2 כרגע נמצאת ממש לפני הנעה. יוסי והאנשים שלו מתכוננים להניע את יחידה 2 ברוטנברג ממש תוך שבועיים מהיום. היא טעונה, לצערי, גם כן בפחם כיוון שאין מוכנות של גז. כרגע נתג"ז הודיעו לנו שה-PRMS של יחידה 2, PRMS זו תחנת הפחתת לחץ, לא משנה אני לא אכנס לפרטים, תהיה מוכנה רק ב-15 באוגוסט. אז כרגע היחידות תתחלנה לעבוד בפחם, ברגע שיהיה לנו גז זמין מנתג"ז, יוסי ואנשיו יכניסו גז ליחידה ונתחיל לשרוף גז.
דרך אגב, המחויבות שלנו לשריפת גז ביחידה 2 היא סוף יוני. ואני רוצה רק להזכיר, מלחמת חרבות ברזל, לא היה לנו בעצם היתר לעבודה בשטח שלושה חודשים, מאוקטובר עד סוף השנה לא עבדנו. צוותי ההקמה לא הורשו על ידי הביטחון וכל מה שקשור לזה של מדינת ישראל לבוא ולעבוד חשופים ברוטנברג. ולמרות כל זה, אנחנו נמצאים היום ממש בזמן, כלומר, שבועיים אחרי ההנעה שהיינו צריכים להיות. יוסי ואנשיו בשבוע הבא, בעוד שבוע-שבוע וחצי יניעו את התחנה בפחם, סיימנו את ההסבה ונמתין לגז.
עכשיו, אשר לתחנות 6-5: תחנות 6-5 היו צריכות לבוא בזימון ישיר אחרי 1, 2, 3, 4. כמו שאמר יוסי, הדירקטוריונית שלנו בצעד אמיץ, למרות שלא קיבלנו מהמדינה אישור עד היום פרט ללהוציא בעצם כסף ועלות על אישור על יחידה אחת, המשכנו את כל ארבע היחידות מבחינת רכש ציוד והקמה וכל השאר. כרגע נוצר פער בעקבות זה שגם הדירקטוריון שלנו בנובמבר שנה שעברה הקפיא בעצם את האישור לגבי יחידות 6-5 כיוון שלא, תבינו שמדובר פה על פרויקט של 1.7 מיליון שקל, לא ניתן לבוא ולהתקדם ללא שיש אישור של רשות החשמל ושל הממשלה. עד היום אין לנו אישור פרט ליחידה אחת.
אני רק אגיד, בסוף מאי, הדירקטוריון של חברת חשמל אישר את יחידות 6-5, חתמנו על חוזים עם חברת ריילי שכרגע מתחילה את התכנון ואת הייצור ואת כל הדברים האחרים, אבל צריך להבין, נוצר פער. ברגע שלא מקבלים החלטה בזמן והחלטה בזמן הייתה שנה שעברה, לא מקבלים החלטה בזמן, אז יש דחייה בלוחות זמנים. נכון לכרגע, לוחות הזמנים הם בדיוק כמו שיוסי דיבר כרגע ולא נוכל כרגע בגלל ציוד שלא יגיע וגם מבחינתנו, גם ביחידה 6-5, הקפאנו לנתג"ז גם כן את החוזה מולם ורק עכשיו הפשרנו אותו. אז גם נתג"ז לא יכלו לבוא ולהקים את ה-PRMS שלהם בזמן, כך שכל הדברים נדחו.
אז אלה דברים שהם דברים אקסוגנים שצריך להבין אותם, וחברת חשמל היא לא היחידה שעומדת בפני כל הדברים האלה. גם היצרנים הפרטיים וגם כל גופי המדינה הוכרו באיחורים בכל מה שקשור לכניסה של תחנות כוח ופרויקטי תשתית ודברים אחרים. אז אני בא ואני אומר, הדברים האלה, לא שאנחנו שמחים עליהם, עשינו ואנחנו נמשיך ונמשיך לעשות את הכול ללא, איך אומרים? עם כל האמצעים, עם כל הכסף, עם כל מה שנדרש על מנת לבוא ולעמוד בלוחות הזמנים המוקדמים ביותר.
נעם דוד בוטוש
¶
אז אני מנסה להבין, עם כל העיכובים שאתה אומר, עדיין אתם צופים במהלך 2026 להפסיק להשתמש בפחם?
צביקה שטג
¶
כן. התוכנית שלנו הייתה בעצם לבוא ולבצע את ההשבתה לפני האחרונה, בוא נגיד היחידה הראשונה של יחידה חמש באורות רבין, להשבית אותה בחצי השני של 2025 ואת היחידה השנייה באורות רבין שהיא יחידה שש ב-2026. אבל כמו שאמרתי, לא התקבלה החלטה, לכן הדברים נדחים. אני רק אגיד שסוף עידן הפחם - - -
צביקה שטג
¶
המקורי היה סוף הפרויקט באמצע 2026, אבל כשמדברים על סוף עידן הפחם, זה בעצם כשאתה משבית את היחידה האחרונה לטובת ההסבה. ברגע שאתה משבית אותה להסבה, היא כבר לא תשרוף יותר פחם, בוא נגיד כדלק ראשי, אוקיי? אז בעצם כשאתה גומר את היחידה החמישית, תם עידן הפחם. אז זה מה שמתכוונים. אז כרגע אמרתי, סוף עידן הפחם, כמו שאמר יוסי, אמצע שנת 2026. אנחנו נתחיל את יחידה חמש בתחילת 2026, סוף 2025-תחילת 2026, בהתאם להגעת הציוד שאמרתי. נעשה אותה - - -
צביקה שטג
¶
כן, כן, את ההשבתה שלה. ובאמצע 2026 אנחנו נתחיל את ההשבתה של יחידה שש שזו היחידה השנייה, ואז בעצם סוף עידן הפחם יהיה פחות או יותר באמצע 2026.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
טוב, תודה רבה. אנחנו נבקש התייחסויות לדברים שנאמרו. ראשון המתייחסים, איתי גוטגליק, רשות החשמל, בבקשה.
איתי גוטגליק
¶
שלום, צוהריים טובים, אני אתייחס לכמה דברים. הדבר החשוב שצריך להבין, שהמטרה של כולם לסיים את עידן הפחם כמה שיותר מהר. הסיבה שאנחנו מחזיקים עדיין בפחם היא בשביל ביטחון אנרגטי, שבמצב שלא יהיה לנו גז, שלא יהיו לנו אפשרויות, אנחנו נוכל להשתמש בדלק משני שהוא פחם שהוא גם יותר זול מסולר, גם פחות מזהם מסולר וגם קיים. אז זה דבר אחד.
דבר שני שדיברנו עליו, עשר השנים שנגה ביקשו. חשוב לציין שבעקרונות המדיניות של שר האנרגיה משנת 2019, הוא כתב שבעצם צריך לסיים, סליחה, בשנת 2020, אנחנו מדברים על 4-1, שבעצם צריך לסיים את עקרונות המדיניות, השימור יסתיים ב-2025. לקראת סוף תקופת השימור שעדיין לא התחילה ואמורה להסתיים ב-2025 נדון לגבי הצורך לשמר אותה אחרי זה.
עכשיו נגה פנו בעצם, אמרו, אנחנו רוצים לשמר את זה עוד בגלל הביטחון האנרגטי, בגלל המצב, בגלל המוכנות שלנו, אנחנו חושבים שצריך לשמר את זה עוד. הנושא בבחינה, יש לזה המון המון השלכות, כמובן שיש לזה השלכות סביבתיות, השלכות של עלויות על התעריף, עלויות מאוד כבדות, אבל מצד שני יש גם את העלויות של הביטחון האנרגטי. אנחנו בעצם קיבלנו את הנתונים, אנחנו עובדים עליהם.
איתי גוטגליק
¶
אנחנו צריכים להחליט האם אנחנו ממליצים לשר לשנות את עקרונות המדיניות ככה שתום תקופת השימור תתארך. יש לזה המון המון משמעויות, עבודה מאוד מורכבת.
איתי גוטגליק
¶
אז עוד פעם, התקנת הסולקנים, ככל שיוחלט להאריך, צריך לקחת בחשבון את העלויות של הדבר הזה, השימוש, אנחנו נשים את כל הדברים בעבודה כלכלית ונראה האם זה כדאי, האם לא כדאי, מה זה אומר. עוד פעם, יש פה משולש, ביטחון אנרגטי, עלות לצרכן ואיכות סביבה. בסופו של דבר, קובעי המדיניות יחליטו מה הדבר הנכון, אנחנו נציף להם את הדברים האלה. ככל שיוחלט שחייבים את הדבר הזה בשביל ביטחון אנרגטי, לא רוצים לזהם את הסביבה וחייבים סולקנים, גם אם זה יעלה את תעריף החשמל ב-20%, אם זה מה שקובעי המדיניות יחליטו, זה מה שיהיה. אבל המטרה שלנו היא לשים את הדברים על השולחן.
איתי גוטגליק
¶
לגבי האישור שלכאורה לא ניתן על ידי הרשות ובגלל זה הדירקטוריון החליט לקדם את זה על דעת עצמו, עקרונות המדיניות של השר אמרו, עד יוני 2022 התחנות יהיו מוכנות, לרשות החשמל יש שנה של בדיקה עד יוני 2023 ובעצם ביוני 2023 תתקבל ההחלטה. כמו שנאמר פה, אנחנו ביולי 2024, עדיין לא הסתיימה ההסבה.
על אף זה שעדיין לא הסתיימה ההסבה ביולי 2024, אנחנו אמרנו שאנחנו לא רוצים לעכב את זה, עשינו בעצם מפגש משולש עם חח"י ונגה, אמרנו בואו נקצר את תקופת הבדיקות, נעשה בדיקות מינימליות, לא בדיקות של שנה, בדיקות מינימליות, בדיקות של כמה שבועות. הבדיקות האלה, כמו שנאמר, עדיין לא בוצעו. אנחנו לא יכולים לתת אישור צ'ק פתוח על השקעה 1.7 מיליארד כי אנחנו רוצים שיקרה משהו, אנחנו צריכים לראות את הדברים בפועל, אנחנו לא יכולים לתת אישור סתם.
איתי גוטגליק
¶
בסדר גמור, אבל העיכובים, אני לא אמרתי מוצדקים, לא מוצדקים, גם זה אנחנו בוחנים. אני חייב להגיד שברור שחלק מהעיכובים מוצדקים, גם הקורונה, גם חרבות ברזל, גם למשק הפרטי אנחנו נתנו הקלות בגלל הדבר הזה, אין ספק שחלק מהעיכובים מוצדקים. כמו שנעם אמר, אנחנו נכנסים לבקרת עומק להבין את הדברים האלה, אבל אני לא יכול לבחון לפני שמשהו קרה ולהגיד, בסדר, אזרחי המדינה ישלמו עוד 1.7 מיליארד כי חברת החשמל חושבת שזה יצליח.
נעם דוד בוטוש
¶
האם אתם עושים איזו שהיא השוואה בין העיכובים שהיו לחברת החשמל בפרויקט הזה לבין עיכובים שיש לשוק, ליצרנים הפרטיים בשביל להבין? כלומר, הם טוענים, הייתה קורונה, הייתה מלחמת חרבות ברזל, שהדברים מוצדקים, אבל יש לנו גם איזו שהיא אשמה.
איתי גוטגליק
¶
אז חשוב שאני אגיד, לשוק הפרטי נתנו לפני שאנחנו מחלטים ערבויות בגלל הקורונה ארכה של תשעה וחצי חודשים, בגלל מלחמת חרבות ברזל ארכה של שישה חודשים, סך הכול זה שנה ושלושה חודשים.
איתי גוטגליק
¶
פה אנחנו כמעט מכפילים את העיכוב. בוחנים את זה, עוד לא הצענו על זה שום דבר, אבל זה בבחינה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
יש טענה כלפי יצרני החשמל מגז הפרטיים על עלויות מאוד מאוד גבוהות, אבל הם טוענים שבעצם הסיבה היא כי התעריפים שאתם קבעתם להם הם מאוד מאוד גבוהים ולכן הם צריכים בעצם לעמוד בסטנדרט שאתם קבעתם, אתם ומשרד האנרגיה. אז אני גם אשמח אם תוכל להתייחס.
איתי גוטגליק
¶
התעריפים של היצרנים הפרטיים נקבעים לפי בידים שמגישים ברמה חצי-שעתית לנגה. הם נותנים תוכנית כמה הם מעמיסים ואז נגה מעמיסה אותם מעמסה כלכלית. כמובן שחלק מהסיבה שהם יכולים לתת בידים גבוהים ופחות להיות מועמסים כי כרגע התחרות במשק היא עדיין לא משוכללת. וחלק מהסיבה שהתחרות במשק עדיין לא משוכללת היא שהתחנות של חברת החשמל, שהן אמורות להיות התחנות, המחז"מים הכי יעילים, הכי חדשים, מתוך 8,760 שעות בשנה אמורים לפעול 8,500 שעות בשנה, הם לא פועלים ואז תחנות פחות יעילות יכולות להרשות לעצמן לתת מחירים יותר גבוהים ובלית ברירה נגה חייבת לאמץ אותם.
איתי גוטגליק
¶
יש מכרז, קוראים לזה לפי מחיר ה-SMP, כל יצרן נותן את המחיר שהוא מוכן ויש תחנות מאוד מאוד לא יעילות וכרגע המחיר שלהן גבוה. מעבר לזה, אנחנו גם בוחנים את האפשרות לתת תקרה למחיר של ה-SMP הזה שבאמת ישקף את העלויות ולא כל אחד יוכל להבין שהוא יועמס בכל מקרה, אז באמת אנחנו בוחנים את הנושא הזה והוא לקראת סיום כבר.
איתי גוטגליק
¶
האזרח בקצה, יכול להיות שכרגע הוא באמת סובל בגלל שבאמת התחרות עדיין לא משוכללת, וחלק מהסיבה שהתחרות עדיין לא משוכללת היא עיכובים של שנתיים במחז"מ הכי יעיל במשק וכמובן שאנחנו מבינים את זה ואנחנו פועלים - - -
איתי גוטגליק
¶
אלה תהליכים של הממשלה, אז באמת אפשר לפנות פה לכל גורמי הממשלה, הם כרגע לא נמצאים פה, אבל אלה תהליכי תכנון ודברים כאלה, אלה העיכובים שאתה מדבר עליהם, ואלה החלטות של מדיניות גם, זה לא קשור ליזמים עצמם.
איתי גוטגליק
¶
אז מול הפרויקט של חח"י, בביצוע, עדיין הפרויקט של חח"י הרבה הרבה יותר ארוך מביצועים של חברות אחרות שהיו במשק.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
מנכ"ל איגוד ערים לשמירה על איכות הסביבה שרון כרמל, ניר סהר, בבקשה. אני אשמח גם אם תתייחס לדברים שנאמרו פה על הרשת התלת ממדית.
ניר סהר
¶
שלום, צוהריים טובים. הכנו גם מצגת, נשמח אם אפשר יהיה להציג אותה. ראשית, אני רוצה לפתוח, קודם כול, תודה על זה שהזמנתם אותנו וזה לא ברור מאליו שיושבת הראש, נטלי - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
תודה לכם על מה שאתם עושים, באמת עושים דברים מדהימים ונפלאים וזכינו לפגוש ולראות, ישר כוח גדול.
ניר סהר
¶
תודה רבה. ונעם ונתנאל, צוות רחב ומשמעותי הגיע, סייר, היה קצת חם, אבל בהחלט ניכר שחשוב לכם לקדם, וזו לא פעם ראשונה שלי כאן. ואני חייב להגיד שאני שומע פה דברים ואני מאוד מצטער לשמוע שזה לא הולך להסתיים על פי ההיתר, וזה הולך להיות עוד עשר שנים, מאוד מטריד.
ניר סהר
¶
כן, ואני אתייחס לזה. אבל אני אתחיל מזה שבעצם למי שלא מכיר, אנחנו מאגדים בתוכנו 19 רשויות, כמיליון תושבים. מחוף כרמל בצפון ועד נתניה בדרום, כאשר כמובן אלה שקרובים יותר לתחנת הכוח אורות רבין מזה 45 שנה סובלים ממפגע מאוד משמעותי בדמות פחם, פחם שהוא פולט מזהמים ובנוסף, כמו שהיושבת ראש הזכירה, אבק הפחם, שיושבים לצידי תושבים של שכונת חפציבה שזו שכונה במרחק של 800 מטר.
ניר סהר
¶
וכמו שגם ציינתי בעבר, יש שכונות חדשות שמתוכננות לקום שמה ואינן יכולות לקום כל עוד הפחם הזה משפיע על איכות החיים שלהן. דבר נוסף, אני שמעתי פה הרבה מאוד מספרים והרבה מאוד סיבות, אבל חשוב לומר, אנשים מתים. על פי פרופ' גרוטו, 50 אנשים מתים סביב תחנת הכוח אורות רבין בשנה בעקבות הפעלה של תחנות שמופעלות בפחם. וכשאני שומע עוד עשר שנים ואני שומע על הסבה והרבה מאוד דברים שאובייקטיבית מאתגרים את כולנו ואת המערכת, וכולנו רוצים ביטחון אנרגטי, אבל צריך לזכור, בסופו של דבר אלה אנשים שנושמים ואיכות החיים שלהם ובסופו של דבר, מי שנפגע אלה אנשים מבוגרים ו/או ילדים וצריך לתת את הדעת בעניין הזה.
(הצגת מצגת)
אתם רואים על המצגת בעצם בכמה מילים שאנחנו זוכים בכל שנה ושנה במקום המזוהם ביותר במדינת ישראל וזה על פי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה משנת 2022. מדברים הרבה על אזור מפרץ חיפה, מדברים הרבה על נאות חובב, מדברים על רוטנברג, לא מעט דיברנו פה על אשקלון, אבל אתם רואים שבחדרה פי שלושה מכל אזור התעשייה של אשקלון ופי 12 ממפרץ חיפה לפליטות חנקן. זה מטורף, מטורף. ואם מסתכלים על פליטות של גופרית דו חמצנית, פי שבעה מאזור תעשייה אשקלון ופי 65 ממפרץ חיפה.
היו הרבה דיונים פה, אני לא בטוח שפה בוועדה, על עניין מפרץ חיפה וקיבלו החלטה אמיצה, מדינת ישראל, ובסופו של דבר, על פי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, זה המקום המזוהם ביותר במדינת ישראל, אזור תעשייה חדרה. והתושבים מושפעים ויש לכך משמעות.
אתם יכולים לראות, אם נסתכל רגע על החלקיקים שדיברנו עליהם או נסתכל על תחמוצות החנקן, תחמוצות הגופרית, אתם רואים את ההבדל בין הירוק, השמאלי, בעצם אלה נתונים של תחנה שהיא בלי סולקנים לעומת הימני, הכתום, זו תחנה עם סולקנים. ויש משמעות גדולה להתקנת אמצעי הפחתה בדמות סולקנים ביחידות 4-1, בטח כאשר מדברים על כך שרוצים לשמר אותן למשך עשר שנים. זה מה שאני פעם ראשונה שומע היום, עשר שנים, זה אומר - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
- - - הדיון, זה מה שגם לנו התחדש, כי אנחנו יודעים שהיה דיון אם לגרוט אותן או - - - אני מבינה שמדברים על שימור.
איתי גוטגליק
¶
ברשותך, אני חייב לציין שזו פנייה של נגה, פנייה חדשה של נגה. עדיין בדיונים, לא התקבלה שום החלטה, הדיונים בהתחלתם. פנייה באמת מלפני סדר גודל של חודש. הם אומרים שצריך את זה מבחינת הביטחון האנרגטי, לא התקבלה שום החלטה, אין שום דבר עדיין.
ניר סהר
¶
כן, אבל כן ישנה החלטה על פי היתר הפליטה של אורות רבין משנת 2024 באם אין בכוונת רשות החשמל, משרד האנרגיה להפסיק את השימוש ביחידות 4-1, אנא התכבדו עד סוף שנת 2025 להתקין סולקנים. כלומר, אם מבקשים עכשיו מעבר ל-2025 כהצעה לעוד עשר שנים, זה רק מחזק את האמירה שלנו, אנא תתכוננו, אנא תגישו תוכניות.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
זה בדיוק מה שניסיתי לומר קודם, שאפשר להתכונן לזה מראש, לא צריך להגיע לרגע הזה שאנחנו נמצא את עצמנו ברגע השימור, ואם אנחנו מבינים שזה מה שהולך לקרות ואנחנו נשמח לקבל באמת את התשובה, אז אנחנו יכולים להיערך לדבר הזה מראש.
ניר סהר
¶
ואם מדברים רגע על מספרים, ושוחחתי לא מעט עם נתנאל ועם נעם על העניין הזה, באמת, 1.8 מיליארד שקל הזיהום הבריאותי, העלות החיצונית, כולל גזי חממה. ושוב פעם, אנחנו זוכים מקום ראשון בארץ. אם ניקח את כל המפעלים האחרים המזהמים של מדינת ישראל, נשר, רוטנברג, רותם, גזר ועד OPC בדרום, רותם, זה 1.8 מיליארד. כלומר, אורות רבין, עוד 1.8 מיליארד. כלומר, נאסוף את כל המפעלים המזהמים, השמונה האחרים, עדיין הם לא יגיעו לאורות רבין. זה מטורף, זה מטורף.
עכשיו, בואו נזכיר לכולנו רגע, נסבר את האוזן בערך כמה עולה סולקן, 2 מיליארד, 3 מיליארד. ושוב, זה לפי דו"ח של מבקר המדינה משנת 2022. כלומר, תוך שנתיים בעצם אנחנו מכסים את העלות של סולקן.
ניר סהר
¶
בהחלט, בהחלט. נדבר רגע על היתר הפליטה שבאומץ רב אני אומר, המשרד להגנת הסביבה ביחד איתנו וגופים ירוקים נתן בינואר 2024 היתר פליטה לאורות רבין. בא ואמר בצורה ברורה ומפורשת, יחידות 4-1 ימשיכו לעבוד במתכונת של שימור עד סוף 2025. באם, ואני מקריא, אלא אם יותקנו ביחידות האלה אמצעים להפחתת פליטות העונים לדרישות הטכניקה המיטבית הזמינה ביותר.
ניר סהר
¶
זה היתר הפליטה. ולגבי חמש ושש, אני לא רוצה להרחיב, אבל כבר שוחחתם על העניין הזה, כמו שצביקה אמר, שעד אמצע 2026 יוסבו לגז. מה קרה בסוף ינואר 2024? קיבלנו מכתב, מצד שמאל, של השר אלי כהן, שר האנרגיה, שיחידות 4-1 אלה ימשיכו לפעול לא במתכונת של שימור, אלא במתכונת של חירום 24 שעות ביממה על פי הנדרש.
אנחנו טוענים אגב שלפי חוק אוויר נקי, הם נדרשים לפנות לכל יחידה ויחידה בנפרד. כלומר, אם צריך את יחידה מספר 1, תפעילו את יחידה מספר 1 לאחר 21 ימים. אם צריך את מספר 3, תפעילו את יחידה מספר 3. מה ששר האנרגיה הוציא, באופן גורף לחצי שנה, בוא נפעיל את היחידות 4-1.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
עכשיו אני מצליחה להבין למה זה חודש, למה דיברו על חודש. כי בעצם כל יחידה היא בעצם במהלך שנה שישה ימים, אז אם יש לנו ארבע יחידות שפועלות במשך שישה ימים, אז זה יוצא בערך - - -
ניר סהר
¶
אבל אם נדייק רגע, ברשותך, היושבת ראש, היחידה עצמה ואנשי המקצוע פה של חברת החשמל מכירים את זה יותר טוב ממני, בכדי להניע יחידה פחמית כמו יחידה מספר 1, או 2, או 3, צריך סדר גודל של שלושה ימים לפני כן והפליטות האלה לא נחשבות, צריך להניע את היחידה, לחמם אותה הרי בסולר, נכון? ואז להכניס אותה לפחם ואחרי זה גם ההדממה שלה לוקחת איקס זמן. כלומר, אם ניקח את כל התהליך עצמו, יש משמעות יותר משלושה ימים בפועל.
ניר סהר
¶
יותר משלושה ימים. כלומר, ניקח שלושה ימים למשך חצי שנה כפול שלושה ימים, כפול ארבע, זה כבר מגיע לאותו חודש שדיברנו עליו ויותר. ולא מדברים רגע על התקלות, ואם נעבור שקופית אז נראה רגע את התקלות. תראו, מ-2022, בתור גוף שמפקח על אורות רבין, אני ספרתי, תאמינו לי, 24 תקלות של יחידות 4-1. כלומר, כל יחידה בעצם, 1, 2, 3, 4, נופלת פעמיים בחודש.
מה המשמעות של נפילה של יחידה כזאת? זה כמו, אני מדמה את זה לעובדים, אנחנו מגיעים לבאמפר בכביש, מה אנחנו עושים לקראת הבאמפר? אנחנו בולמים, נכון? כשאנחנו בולמים, אנחנו מבזבזים דלק באוטו. מה אנחנו עושים כשאנחנו עוברים את הבאמפר? אנחנו מאיצים, עוד פעם אנחנו מבזבזים יותר דלק. אז זה מה שקורה בכל יחידה, כל פעם שיחידה כזאת מופסקת, מבזבזים יותר גז או פולטים יותר מזהמים, אחרי הנעה מבזבזים עוד, עוד יותר. וכל זה בסופו של דבר לא נחשב ולא נכלל במסגרת הפליטות של אורות רבין.
היחידות האלה הן מאוד ישנות, משנת 1980, אני הייתי בן עשר. מאז, היחידות האלה עובדות באותה שיטה, באותה דרך, בלי שום אמצעי הפחת. מטורף, לא? כלומר, מ-1980 ועד היום. הגיע הזמן לעשות משהו בעניין הזה.
השקופית הבאה. כן, התושבים סובלים, ככה נראים הבתים שלהם.
ניר סהר
¶
כביסה לבנה בשום אופן אי אפשר לשים בחוץ, גם כביסה רגילה. כשבאה משאית ופורקת את הפחם, אנשים סובלים, איכות החיים שלהם נפגעת. לכן צריך מאוד מאוד לתת את הדעת כשמקבלים החלטה להאריך בעוד עשר שנים. זו לא החלטה ברורה מאליה. נכון, צריך ביטחון אנרגטי, אני מסכים, כולנו רוצים ביטחון אנרגטי. רק צריך לעשות את זה בשום שכל. צריך לתכלל את כל המשמעויות, צריך לבוא לבתים של האנשים ולבוא ולראות איך הם חיים בשנת 2024.
באמת זו תחנת הכוח אורות רבין, ואתם רואים את הכתם השחור? זה אתר הפחם, אתר ענק. באמת יושבת הראש וחברי הוועדה באו לבקר וראו. יש את שכונת חפציבה, יש את רובע הים, שכונה חדשה, 50,000 תושבים אמורים לגור במרחב של תחנת הכוח ואין היתר בנייה בגלל אותו מפגע, אבק הפחם. ורוצים לשמור על כשירות.
ולכן, אם אפשר לראות את השקופית הבאה. אגב, אני אתזכר פה אמירה, צביקה, אתה הזכרת שרוצים להסב ב-2026 את יחידות חמש ושש לגז, אבל צריך להזכיר שיחידות חמש ושש האלה יהיו דו דלקי. זה אומר שהיחידות האלה יעבדו גם בגז וגם בפחם, זה אומר שהמשמעות היא שתמיד יהיה פחם שיישרף באורות רבין.
יוסי רופא
¶
בגלל הנושא של ביטחון אנרגטי, שתשאר האפשרות להפעיל בפחם והנה אנחנו רואים מה קרה במלחמה האחרונה. זאת ההנחיה של המשרד וככה אנחנו פועלים.
ניר סהר
¶
רק אני רוצה להגיד פה לוועדה שגם כשיוסבו היחידות חמש ושש לגז, עדיין ישתמשו בפחם כדי לשמור על הכשירות של חמש ושש.
צביקה שטג
¶
בסדר, רק לציין, כמו שהראית פה יפה, שיחידות חמש ושש מצוידות גם בסולקנים, גם ב-SER-ים, גם בהכול.
צביקה שטג
¶
והורדה, אני רק אגיד, חברת החשמל השקיעה 7.2 מיליארד שקל להורדה של למעלה מ-90% מתחמוצות חנקן וגופרית.
ניר סהר
¶
נכון, צביקה, אבל אני אומר את החמש ושש מהסיבה שהערימות הללו, אנחנו לא נוכל להיפטר מהן. כי את הפחם הזה, נצטרך אותו בשביל חמש ושש.
צביקה שטג
¶
אז זה לא נכון. עוד פעם, אני אומר, לא נכון, למה? זה בהמשך למה שאמרתי מקודם. תראה, כשאנחנו מתפעלים באופן רגיל, צריך 100% מהערימה או 50% מהערימה שיהיה פעיל כל הזמן. אבל כמו שאמר יוסי מקודם, גם יחידות 4-1 וגם יחידות 6-5 לא יעבדו בצורה רציפה. לא מדבר חלילה אם תהיה מלחמה או דברים כאלה, אלה דברים אקסוגנים שאנחנו לא מדברים.
אבל ביחד עם אנשי התחנה ואנשי יוסי, אנחנו התחייבנו לבוא ומתוך הערימה עצמה של 100% ערימה, רק 10%-15% ממנה יהיה פעיל. זה אומר ש-85%-90% מהערימה יהיה מכוסה בעצם עם קרום מעליה שלא יאפשר התעופפות של אבק ו-10%-15% הפעילים יהיו מורטבים וגם נתיז עליהם גם כן קושרי אבק כמו שסיכמנו איתך.
צביקה שטג
¶
אז גם אני אומר, ולפי כתבי ה-BAT האחרונים, קרי מה שקורה בעולם ומה שמוכר, זה יפחית סדר גודל של בין 90% ל-99% מהתעופפות החלקיקים שקיימים ללא התזה וללא קושרים. אז אני רק רוצה את הקונטקסט לבוא, אני לא אומר שמה שאתה אומר לא נכון, אבל צריך את כל הקונטקסט להבין וזה נראה אחרת.
ניר סהר
¶
נכון, צביקה, אז אני רגע ארחיב בנקודה הזאת. תראו, צריך לזכור, האונייה הזאת, היא לא מגיעה משום מקום, היא מגיעה ממדינות, רוסיה, קולומביה וכן הלאה וכן הלאה, רוסיה עכשיו כבר לא. היא מגיעה בלי הפולימר הזה, בלי הקראסט הזה, בלי השכבה הזאת, והשינוע שלו בתוך המסוע יגרום להתעופפות, ואנחנו מכירים את זה ויודעים.
רק שנייה, עוד מילה אחת. בכל פעם שיגיע באגר בשביל להעמיס את אותה ערימה אל המסוע של חמש ושל שש כדי לשמור על כשירות, כל נגיעה כזאת בשכבת הקרח הזאת, אני קורא לה שכבת הקרח, של הקראסט, זה יפגע וזה ישבור את הכול ואז אם לא מרססים בזמן ולא מרטיבים בזמן, הם סובלים. לכן אני מאוד מאוד מוטרד, מאוד מוטרד מהשיטה הזאת. מה גם שעל פי התוכנית שאתם הגשתם לנו ולמשרד להגנת הסביבה, אין אזורים שהם מורטבים באופן מלא. כלומר, אותו הקראסט הזה שאתה מדבר עליו לא נותן מענה על כל האתר. גם אם זה 85% יהיה קראסט ו-15% יהיה הרטבה, ולכן אני גם לעניין הזה מוטרד.
דבר שלישי, אחרון, לעניין התפעול של התחנה. אתה יכול לראות שמה, מי שחד עין יכול לראות, אגב תסתכלו את המשאית יחסית להר, איזה הר מטורף זה יחסית למשאית, משאית זה דבר גדול. אפשר לראות שמה את המשפך, אתם רואים את המשפך עם הפחם שנשפך? אם לא פותחים את האקורדיון הזה, שהוא קיים בגובה של 5 עד 10 מטר, לא יעזור כל פולימר, אתה מסכים איתי? קראסט לא יעזור פה. וזה תפעול, ואנחנו לא פעם מגיעים לשם ורואים שאותו אקורדיון הזה, אותה הגרמושקה הזאת לא נפתחת למרות שזה על פי הנהלים.
בסופו של דבר, צביקה, ואני אומר את זה ליושבת הראש ולחברי הוועדה ולאורחים, חבר'ה, התושבים פה סובלים 45 שנה.
ניר סהר
¶
לא יודע פשע, אני אומר סובלים, אני אומר, צריך לעשות את הטוב ביותר, את המיטב ואת המירב, ויש לי הרגשה שזה לא מספיק. באמת כל זה נגרם מבחינתי, צביקה ויוסי, בגלל העיכוב של ההכנסה של מחז"מ מספר 70. מיוני 2022, לאחר מכן עברנו לינואר 2023, וכן הלאה וכן הלאה, אני לא אמנה את התאריכים, כל פעם הרי קיבלנו. ויש באמת סיבות אובייקטיביות, קורונה והמלחמה ו-GE, אני מכיר את הכול. אבל בסופו של דבר, כולנו קצת שבעים מהבטחות כי הבטיחו לנו גם החלטת ממשלה 4080, ולאחר מכן ביוני 2022 ועכשיו מבטיחים לנו שברגע שמחז"מ 70 ייכנס אז יחידות 4-1 יפסיקו מלעבוד.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אפשר להתייחס באמת לסוגיה של ההתעופפות של האבק הזה תוך כדי שינוע - - - זמן העמסה - - -
צביקה שטג
¶
בסדר, אין בעיה. רק בשביל להשלים את התמונה המלאה, בנוסף למה שאמרתי מקודם, אז קודם כול, כמות הפחם שתשונע בעתיד למה ששונע, בואו נגיד לפני עשר שנים, כשבאתר היה סדר גודל של 5 מיליון טון או אולי פלוס מינוס משהו כזה, אנחנו מדברים בעתיד על מאות אלפים בודדים של פחם שיבוא וייפרק, אז זה סדר גודל אחד פחות.
דבר נוסף, אני בא ואני אומר, אנחנו ביחד עם האיגוד אוכפים על הדברים של כל - - -, דרך אגב, השרוולים האלה, אלה דברים שבאנו והתקנו על מנת למנוע התעופפות של אבק ואנחנו מקפידים על זה. כמובן שכשתהיה ערימה שרובה תהיה סטטית, אז לא כל השרוולים יעבדו, אלא רק האזור הקטן של ה-10%, שם באזור הזה השרוולים יעבדו. אז זה יהיה משהו מאוד מוגדר, יותר קל לבוא ולפקח, יותר קל לבוא ולבצע והדברים יהיו הרבה יותר קלים מאשר לבוא ולתפעל ערימה של, אני אגיד, זה מיליון טון פחם, כרגע מדובר על 10% מזה, אוקיי? 10% מזה זה 100,000 טון פחם, זה מה שנצטרך לבוא.
וכמובן, אף אחד הוא לא מושלם, אבל לבוא ובאמת לפקח על התעופפות האבק הבלתי מוקדי של 100,000, הרבה יותר קל באזור מוגדר של 10% מאשר 100% ואני חושב שביחד עם האיגוד וביחד עם המשרד אנחנו הולכים לכיוון הנכון. זה מה שעושים בהרבה מאוד תחנות שרואים גם באירופה וגם בארצות הברית. היום סוגרים כבר הרבה תחנות פחמיות, אבל כשעבדו התחנות ותחנות שעדיין עובדות, הן משתמשות בטכנולוגיה הזאת וזו טכנולוגיה מוכחת שאני בטוח שתבוא ותוריד בצורה דרמטית את כל מה שמדובר פה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
צביקה, יש לי עוד שאלה, שאלה קצת יותר ברמה האנושית. יש פה באמת את תושבי שכונת חפציבה ושכונות נוספות שנמצאות בסמיכות, שבאמת סובלים את המציאות הזאת. אני ראיתי בעיניים שלי, לא כי סיפרו לי, ממש ראינו את המתקנים של הנכדים, של הילדים, הכול שם ערימות, שכבות. ילדים שיוצאים מהבית נקיים, לפעמים גם בבית אם אתה פותח חלון גם לא, וחוזרים שחורים, אני לא רוצה לחשוב מה הם נושמים.
אבל השאלה היא אם יש לכם עם התושבים של השכונות האלה, בסוף, אם יש איזו שהיא, גם הידברות, גם איזה שהוא שיח, גם איזו שהיא חשיבה על פיצוי בסוף. אני באמת שואלת את זה ברמה האנושית כאילו.
צביקה שטג
¶
אני אגיד רק זה, אנחנו, במסגרת ההקמה של המחז"מים ובמהלך כל השנים, ביחד עם ניר, באיגוד עצמו, ביצענו ממש פגישות עם הציבור. ואותה, לא יודע מה, אותה תושבת מחפציבה או ממקום אחר באה ואמרה את מר ליבה ואת כל הדברים. אבל אני חושב שכרגע, התמונה השלמה של הסבה לגז ושימור היחידות וכל הדברים שדיברנו פה, זה מוריד בצורה דרמטית את כל המספרים שניר הראה פה. אלה דברים שיורדים בסופו של דבר. אני לא בא ואומר, אני לא - - -
צביקה שטג
¶
אני חושב שיש פה בשורה דרמטית לתושבים האלה. משנת 2017 הורדנו נדבך ראשון גדול של פליטות מיחידות 6-5 באמצעות הסולקנים וה-SER-ים וכל השאר שהורידו בעצם ביותר מ-90% את כמות הפליטות לטובת זה. כל הנושא של הסבות לגז, את כל מה שנותר, בעצם יבוא ויוריד בצורה דרמטית והדברים יהיו כאלה שבאמת, זו בשורה לתושבי האזור. אני בא ואני אומר, גז שיישרף פה, אין לו חלקיקים, אין לו גופרית כמעט, הוא זניח.
צביקה שטג
¶
אבל אני אומר, המכונות שאנחנו קנינו פה, רכשנו פה, הן מהטובות בעולם עם מינימום פליטה וכל השאר. אז יש פה, בכל זאת, כשמסתכלים על כל הדברים, בשורה דרמטית לתושבי הסביבה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
גם עם הבשורה הזאת, אני באמת אומרת, האנשים האלה במשך הרבה מאוד זמן הגיעו לשם באמת ממקום מאוד אידאולוגי והאנשים האלה במשך כמה שנים כבר?
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
45 שנה, בעצם סובלים את הנזקים של הדבר הזה. ואני חושבת שמן הראוי היה שהייתה לפחות איזו שהיא הקלה בתשלומי החשמל, היה משהו. אני חושבת שהשיח הזה יכול באמת לעשות, בעיניי, רק טוב אם תצליחו למצוא את המשאבים כדי לעשות את זה. יו"ר ועד שכונת חפציבה, אתה תדע בטח לספר את הדברים יותר טוב, פגשנו אותך גם, חיים, בבקשה.
חיים חומרי
¶
צוהריים טובים לכולם ותודה שהזמנת אותי, גברתי היושבת ראש. אני קצת מקורר, אבל היום אני שמעתי את חברת חשמל, יותר קשה לי. האמת, יותר קשה לי ששמעתי אותם. ותאמינו לי, אני רק דקה אתן. אנחנו, ב-1940 הוריי עלו לקרקע, באו מ-עדן שבתימן ובצורה אידאולוגית עבדו בפרדסים. וב-1980 פתחו את התחנה ומאז אני יושב ראש הוועד, ואני לא זוכר יום אחד של נחת.
רק שתבינו כמה פעמים התקשרתי, המשאיות שלוקחות רוורס היו משגעות את התושבים עד שהנמכנו אותן. רק שתבינו, אנחנו קרובים 680 מטר מהבית הראשון. גברתי הייתה אצלנו, הרעפים היו אצלי אדומים, הם שחורים.
חיים חומרי
¶
לא הגיוני. אני גם לא רואה פה שום אור בקצה המנהרה. משקיע עוד 7 מיליארד, אני סובל מהפחם, ערימות הפחם. אני אומר לכם, כשבאים הילדים, הנכדים שלי באים, זה לא להאמין, מה שראיתם פה זה כלום. אני לא רציתי לצייר את זה כאילו אני באתי, איום ונורא. מתו כבר כמה שם ומבחינה משפטית הם לא הצליחו להוכיח. באמת, בן אדם לא מזמן, הוא גר ממש בקצה של התחנה, הוא נחנק, הוא היה עם בלון חמצן. לא מזמן, חצי שנה הוא מת לנו, השמחי הזה, ואף אחד לא יודע ממה הוא מת כי קשה להוכיח מבחינה בריאותית.
את שאלת אותו שאלה, הם לא באו לבקר אותנו פעם אחת, חברת החשמל. זה לא מעניין אותם, אנחנו בשבילם, מדברים על להשקיע עוד 7 מיליארד, אנחנו כלום, אוויר. התושבים סובלים, אתם לא מבינים? אם תבואו פעם, אני מזמין אתכם אליי, תבואו פעם אחת. וכשתצאו אצלי מהבית, תגידו מה אתם רואים. אתם לא מרגישים את זה, השבע לא יחוש בחיים איך הרעב מרגיש. תבואו אלינו. הגברת שלנו באה לפה, היא ראתה מה זה.
אני 45 שנה בוועד הזה ואני אומר לכם, האדם היחיד שיש לי לדבר זה עם ניר. אני גאה בו, נותן לנו פתרונות, עונה לנו. אתם לא עונים לנו. אני התקשרתי עשרות פעמים, לא עונים. ערימות הפחם האלה לא ילכו מחר, הן יהיו שמה עוד 100 שנה ומהן אני סובל. אני מבקש בקשה.
דרך אגב, היה פעם איזה מישהו ואמר, נעשה לכם מועדון, להשתיק אותנו. לא עשו שום מועדון, כן? כלום. הקימו בית ספר בשכונת חפציבה לתפארת חברת חשמל. לא אצלנו, ליד הבית שלי, הקימו בית ספר.
חיים חומרי
¶
בתוך המתחם, הם קיבלו היתרים. אני לא מקבל היתר על הבית כי אין לי תב"ע, והם כן קיבלו היתר.
חיים חומרי
¶
אני מ-1940 על הקרקע הזאת, אין לנו את התב"ע המסודרת, הם בנו שם בית ספר. בית ספר לתפארת ישראל, אני גאה בו, אני שמח מאוד, אני לא נגד. אבל תבואו, תבקרו אותנו. אני לא רוצה להוסיף, תודה על היחס שלך.
צחי מימון
¶
אני לא ותיק כמו חומרי, אבל מאוד התחברנו, זו שכונה מאוד קהילתית. הגעתי לשכונה לפני 12 שנים. בהתחלה, לפני 12 שנים זה באמת היה קטסטרופה, כאילו, ממש, החזקתי זרנוק מים לשטוף את הבומנייט ששמתי בגינה, פעמיים ביום גם. ילדים שיוצאים לגינה סתם לשחק עם הכלב חמש דקות ולחזור – זה רגליים, אני לא צוחק, בצבע הזה (מדגים בחפץ שחור). אני לא צוחק, ממש, ברמה הזאת.
צחי מימון
¶
ואני לא מדבר על המטרד, אני כבר מדבר באמת על הזיהום. האמת שהיום כשראיתי את הנתונים האלה כבר לחשתי לחומרי, נראה לי אני מוכר את הבית. אני מגדל ילדים ואני לא הייתי מודע לנתונים כאלו. כאילו, הייתי מודע לנתונים; אך לא כאלו. אני הייתי באמת שמח, תבואו, אפילו נזמין אתכם לארוחה על חשבוננו, תבואו, תראו במה אנחנו חיים. באמת באמת, בשיא הרצינות, אני חושב שזה מטרד ברמה שאף אחד לא היה רוצה את זה בבית. הבזבוז של המים שאנחנו שוטפים, כי אנחנו לא נעשה מפוח, כן? וגם מטאטא, אתה לא - - -
צחי מימון
¶
אז כמויות המים, אנחנו עם 1,500-1,000 שקל מים. חשמל אנחנו לא מדברים. אז באמת, אני הבנתי למה שאת מתכוונת כי אם כבר אנחנו סובלים, לפחות את הפיצוי הקטן הזה. לא באים למצוץ כסף, תסיימו את זה, לא רוצים. על כל חודש, כן? אבל אנחנו באמת סובלים שמה.
אלה עצים שאתה נוגע בהם, מלאים בפיח, אלה בתים, אלה המכוניות, אלה הדברים שאתה שם בחוץ. בא לך לשים איזה ארון נעליים, אז אתה כבר לא יכול לגעת בו. כביסה שאי אפשר לתלות בחוץ, אז עברנו למייבשים. זה באמת באמת, בקטע האנושי, בואו, בואו. אנחנו ישבנו פעם בחפציבה, אני יצאתי משמה יותר עצבני, כמה ימים לקח לי. חומרי הרגיע אותי, אמר לי, אין עם מי לדבר. זה כאילו, אני באתי בקטע של, וואלה, איזה יופי, חברת חשמל באים ומדברים איתנו ועושים שולחן עגול וקאיזן וכל זה. וואלה, לא, לא, זה כאילו לסמן, עשינו.
גיל פרואקטור
¶
שלום, גברתי יושבת הראש. ד"ר גיל פרואקטור, ראש אגף בכיר שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה. אז יש לי כמה דברים להתייחס למה שנאמר פה ואני חייב להגיד שאני חושב שניר שם את הנתונים בצורה מאוד מאוד קשה ואמיתית. ואחת, אני רוצה להגיד שלגבי התוכנית למניעת אפר פחם, חברת החשמל הגישה לנו תוכנית, אנחנו לא אישרנו אותה.
גיל פרואקטור
¶
אבק פחם, סליחה, אבק פחם. ואני לא מכיר את המספר הזה, 80 מיליון שקל, אבל זה לא משנה, זה מתגמד בוודאי ובוודאי לעומת הנזקים הבריאותיים. לגבי הנושא של המשך עבודת היחידות, אז אחת, אני רוצה להגיד, לפי היתר הפליטה הם צריכים להפסיק. יחידות 4-1, אורות רבין צריכות להפסיק לעבוד ב-1 בינואר 2026 אלא אם כן יהיו עליהם אמצעים להפחתת פליטות. זאת אומרת, אלא אם כן הן יהפכו למה שנקרא BAT, היום הן לא BAT.
עכשיו, אנחנו פעם ראשונה לא קיבלנו שום עדכון, שום מכתב לגבי הרצון להמשיך להפעיל אותן או לשמור אותן בכשירות תוספת של עשר שנים. זה דבר שהמשרד לא עודכן בו ובוודאי ובוודאי שכשאנחנו רואים את המציאות והמציאות היא שתחת נוהל חירום היחידות ממשיכות לעבוד, יש יחידה אחת שעובדת כל הזמן, חלק גדול מהזמן זו יותר מיחידה אחת.
גיל פרואקטור
¶
תחת נוהל החירום, בעצם נגה דורשת להפעיל לפחות אחת מארבע היחידות כל הזמן. הן עובדות בפועל, דה פקטו מאז יוני 2022 כשכל הארבע היו צריכות להיסגר, היחידות האלה ממשיכות לעבוד.
גיל פרואקטור
¶
הן לא, אבל אנחנו חיים במציאות לא פשוטה שכזכור, הממשלה העבירה בעצם מה שנקרא תיקון לחוק אוויר נקי שמאפשר לחברת נגה להורות לחברת חשמל להפעיל בחירום את היחידות האלה. ולכן הדרישה שלנו היא עוד יותר חשובה ואנחנו נעמוד עליה, שהם לא יוכלו להפעיל את היחידות האלה אם לא יהיו אמצעים להפחתת פליטות.
וכרגע, אין צל של ספק, כל אחד כאן יגיד שבזמן שנותר עד ל-1 בינואר 2026, גם אם הם היו רוצים, זה לא היה קורה. כי זה לא ניתן, לוקח הרבה זמן לתכנן ובטח לבצע פרויקט להתקנת סולקנים, בטח ובטח על יחידות 4-1. אז יש כאן התנגשות ואנחנו מבחינתנו, מבחינת היתר הפליטה, אנחנו לא נאפשר לדבר הזה לקרות וזו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על הדבר הזה וזה לחלוטין בניגוד לעמדתנו.
הדבר השני שאני רוצה להגיד זה שלבוא ולהגיד שצריך את היחידות האלה, צריך להציג חלופות, צריך לבחון בצורה אסטרטגית חלופות. עכשיו, אני מזכיר שלמדינת ישראל, וזה נאמר לא מעט פעמים, וכולל יו"ר נגה שדיבר על זה והרבה מאוד גופים אחרים כולל אותנו, מערכת החשמל, היא סובלת בצורה כרונית מספר מאוד מצומצם של נקודות תורפה. להמשיך עם אותו דבר ולטעון שזה מה שיתן את הביטחון האנרגטי, זה פשוט לא עומד במבחן המציאות.
הדרך היחידה, האמיתית והיסודית לבוא ולשפר את הביטחון האנרגטי זה לא בלהמשיך לעשות ולהישען על יחידות משנות ה-80, אלא לעבור למה שמדינות אחרות, מדינות ה-OECD האחרות עוברות וזו אנרגיה מתחדשת מבוזרת עם אגירה וכמובן עם כל המענה הטכנולוגי הרחב. הדבר הזה חייב להתבצע כתוכנית חירום לאומית. וכשעושים את זה בתוך השטח הבנוי - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
מה אתם עושים לטובת העניין הזה במשרד להגנת הסביבה? יש תוכנית כזאת? אתם בונים תוכנית? בניתם תוכנית כזאת?
גיל פרואקטור
¶
אז אחת, עשינו מספר עבודות שמיפינו את פוטנציאל הייצור הסולארי על רשת החלוקה בשטחים המבונים בכל ישראל והראינו שהפוטנציאל הוא מאוד מאוד גדול. בנוסף לזה, עכשיו אנחנו בעבודה מעמיקה עוד יותר או מקיפה עוד יותר שעשינו בהתחלה רק על חבל תקומה, עכשיו אנחנו מרחיבים את זה לכל מדינת ישראל כדי לייצר מיפוי מפורט ברמה של מבנה.
גיל פרואקטור
¶
את יכולה לשאול את משרד האנרגיה, אני חושב שמשרד האנרגיה גם פועל וגם מעוניין לקדם את האנרגיות המתחדשות. אבל אנחנו חושבים שצריך כאן תוכנית חירום לאומית כי אי אפשר לטעון שהביטחון האנרגטי של מדינת ישראל תלוי ביחידות הפחמיות ובמיוחד בארבע יחידות פחמיות מתחילת שנות ה-80. זה פשוט מה שנקרא אוקסימורון, זה פשוט פרדוקס, זה לא הגיוני.
הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, אנחנו מוטרדים, אנחנו מוטרדים מההתקדמות האיטית של ההסבה של היחידות ברוטנברג ובוודאי, כמו שצבי ויוסי אמרו, שהאחרונות בתור אלה 6-5 באורות רבין. אנחנו כן היינו רוצים שיימצא פתרון שיתן את הוודאות שנדרשת לחברת החשמל להאיץ את ההסבות ושלא יהיה את הפער הזה בין ההכרה בעלויות בין רשות החשמל לחברת החשמל, ומה שחברת החשמל מעלה פה, אנחנו מוטרדים ממנו והיינו רוצים שיהיה לזה פתרון.
והדבר האחרון, שבסופו של דבר, מבחינתנו, ההתחייבות הבין לאומית, גם הבין לאומית של מדינת ישראל שבעצם מי שהוביל אותה זה משרד האנרגיה, להפסקת השימוש בפחם בשנת 2026, בסוף 2025 למעשה. התחייבות שאנחנו חייבים, יש לנו אינטרס לאומי אסטרטגי וכמובן, בראש ובראשונה בריאותי, ליישם אותו. ואני מודה לך שאת מבצעת מעקב אחרי הנושא הזה. תודה.
גיל פרואקטור
¶
אז אנחנו עשינו מספר עבודות מאוד מקיפות, האחרונה שבהן שהתמקדה ברשת החלוקה הראתה שאפשר להגיע רק על בסיס הפוטנציאל המבונה, כמובן זה פוטנציאל מאוד שמרני כי ניכינו שיעורים מאוד נכבדים של הפוטנציאל עצמו, אפשר להגיע ל-40% אנרגיות מתחדשות על בסיס הדו שימוש וההספק המותקן הקרקעי והשטחים הקרקעיים שכבר אושרו, לא צריך מעבר לזה.
40% ב-2030, אבל אנחנו ככל הנראה, או לפחות לפי התחזיות הנוכחיות, לא נגיע גם ל-30% ב-2030 לפי הנתונים העדכניים שיש לנו. אז כשאתה מדבר על פוטנציאל, יש פער בין הפוטנציאל לבין הביצוע בפועל ולכן אמרתי ליושבת ראש שמה שצריך זו תוכנית חירום לאומית לאנרגיות מתחדשות בדגש על דו שימוש שזה הכי נכון מבחינת ביטחון אנרגטי ומבחינה כלכלית.
גיל פרואקטור
¶
אני לא אענה על זה באופן הזה, אני כן אגיד שבעבודה האסטרטגית שלקחה שלוש שנים שהוביל משרד האנרגיה ואנחנו עשינו, כחלק מהתוכנית האסטרטגית למעבר לכלכלה דלת פחמן, אפשר לקרוא את המסמך המאוד מפורט הזה, כולל את פרק האנרגיה, דיברנו שם על טווח של בין 54% ל-85%. 54% זה היה המינימום שמשרד האנרגיה עצמו נקב ב-2050 ובוודאי שאנחנו חושבים שאפשר להגיע להרבה הרבה מעבר לזה והחישובים והמידול נמצא שמה.
אבל אני לא חושב שזאת השאלה שצריכה להישאל. השאלה שצריכה להישאל היא מה עושים בחמש השנים הקרובות כדי א', לעמוד ביעד ל-2030, מה צריך לעשות בשנה הקרובה כדי לעמוד ביעד ואני מזכיר, יש יעד של 20% אנרגיות מתחדשות בסוף שנת 2025.
והצעד השני, המשלים, וזה מאוד מאוד חשוב להבין את זה, זה התייעלות אנרגטית. כי בסוף, אנחנו מדברים על אחוז ייצור אנרגיה מתחדשת מסך התמהיל, אבל אם אנחנו נצמצם את הגידול בביקוש לחשמל באמצעות התייעלות אנרגטית, אז אנחנו נוכל להגיע עם אותו הספק לשיעור גבוה יותר. אנחנו צריכים לצמצם את הגידול בביקוש לחשמל, זה לא פחות חשוב.
גם כאן יש תוכנית מקיפה שמשרד האנרגיה גיבש וכיום היא לא מתוקצבת, תוכנית שהעלות שלה היא למעלה ממיליארד שקל והיא לא תוקצבה. למעשה, הייתה התניה בהחלטה 286 שבינתיים בוטלה של מס הפחמן שאם יעבור מס הפחמן, יהיה תקצוב של 350 מלש"ח שגם זה לא מספיק. אנחנו רוצים לראות תקצוב מלא של התוכנית הזאת.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
גיל, סליחה, הזמן שלנו מתקצר. תודה רבה. חברת נגה, יועץ משפטי, נעם ברימן, בבקשה.
נעם ברימן
¶
כן, נמצא איתנו גם בזום מר שיקי פישר, סמנכ"ל התפעול, ואני מבקש שתינתן לו אפשרות הדיבור, הוא יוכל לענות.
שמעון (שיקי) פישר
¶
שלום לכולם, שמח להשתתף, תודה לך על ההזדמנות. שמעון פישר, שיקי פישר, סמנכ"ל התפעול ומשנה למנכ"ל של חברת נגה. יש לי פה מספר התייחסויות. דבר ראשון זה היה ההתייחסות של חברת חשמל לנושא של האם יתאפשר לקצר את הזמנים על ידי עבודה במקביל על יחידות חמש ושש. את שאר היחידות כבר אישרנו בתוכנית, הן מיועדות להמשיך עד סוף 2025 כי אלו יחידות שנשארו בשיפוץ.
אז אנחנו בדקנו את עצמנו והפסקה של שתי יחידות במקביל, שמדובר על סדר גודל, שתבינו, שתי יחידות של 575 זה 1,150 מגה-וואט שלא יהיו בחלק מהמערכת. זה דבר שמסכן את המערכת, הרזרבות יהיו נמוכות ולא נוכל לבצע את זה. השר ביקש מאיתנו לבדוק את זה פעם שנייה, בדקנו את עצמנו וזה לא מתאפשר. זה פשוט מאוד יהיה סיכון גבוה מאוד לחוסר יכולת של אספקת חשמל ולכן אנחנו מבקשים שזה יימשך באופן טורי.
נאמרו פה הרבה דברים על הנושא של מה נעשה בטווח קצר ומה נעשה בטווח ארוך. אז אני רוצה להגיד ככה מספרים שגם יהיו מול העיניים, לפחות נדייק בעובדות. אם נשווה את שנת 2022 לשנת 2023 שבהן לא השתנה שום דבר במשק, אף יחידה מוסבת לא נכנסה לעבודה, זאת אומרת, הסבה מפחם לגז וגם יחידות 4-1 המשיכו לעבוד כי 70, 80. אנחנו על ידי תפעול של המערכת והקפדה מאוד, הצלחנו להוריד את השימוש בפחם, משנת 2022 ל-2023 כי יש לנו תוצאות לכל השנה, במעל 20%.
אפילו ביחידות 4-1 שזה לא הובן קודם למה אנחנו ממשיכים להפעיל אותן, אז בכל הזדמנות אנחנו מסבירים. יחידות 4-1, ללא ההפעלה שלהן, יהיו הפסקות חשמל נרחבות באזור השרון וצפון הארץ, זה הסיכון. ולכן אנחנו נאלצים להפעיל אותן עד שמחז"מ 70 ו-80 יהיו מסחריים. זו נקודה שכולם צריכים להבין אותה, שזו לו איזו שהיא גחמה שמישהו רוצה להפעיל אותן, להפעיל אותן זה בגלל בעיות הולכה ולא בגלל שאין ייצור במקום אחר. כי אם אפשר לייצר במקום אחר, אנחנו נייצר במקום שהשיקולים הסביבתיים נלקחים בחשבון. זה חשוב מאוד להבין את זה.
אנחנו כרגע, חברת חשמל הסבירה את האילוצים שלה בדחיות ובעיכובים, אבל אנחנו צריכים לעבוד עם מה שיש לנו ביד כדי להבטיח את אספקת החשמל ולכן אנחנו מפעילים אותן. ומה שאני מנסה, למרות כל האילוצים, אנחנו בהבדל בין 2022 ל-2023 הפעלנו אותן ב-9% פחות ממה שהפעלנו רק בגלל הקפדה שלנו על הנושא.
אני חושב שאחד הדברים שצריך לשים אליהם לב כשמדברים על היחידות הפחמיות, אני חושב שצביקה מחברת החשמל אמר את זה, אבל צריך להיות דגש. יש הבדל גדול בין כל היחידות הפחמיות הגדולות, 4-1 ברוטנברג ומ"ד חמש ושש לבין היחידות 4-1. לאף אחד אין ספק שיחידות 4-1 מזהמות יותר, הן לא עברו פרויקט הפחתת פליטות ולכן ההפעלה שלהן היא מאוד בעייתי והנזק הבריאותי ברור לכולם. אבל חמש ושש ו-4-1 ברוטנברג, הן עומדות ב-BAT בפחם.
המדינה, וכמובן שאנחנו חברה ממשלתית, מבצעים את החלטות הממשלה, מסבים אותן לגז כדי להפחית יותר, מעבר למה שניתן ויש ברקע כל מיני קולות שאומרים, למה אתם מסבים אותן? תקימו תחנות יותר נצילותיות שפועלות בגז. אז אני מזכיר, הסיבה היא, במקרה הזה, הביטחון האנרגטי. ללא היחידות הפחמיות, את האופציה הפחמית במצבי חירום, יהיה קושי גדול מאוד לספק את החשמל ולכן בעצם החליטו לבצע הסבה של היחידות האלה ולא לבנות חדשות על פניהן, זו הנקודה. אני מתייחס גם למה שאמר - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
שיקי, יש לי שאלה רגע, שנייה. אני מתנצלת שאני עוצרת אותך כאן, אבל אני מנסה להבין. הבנו ביטחון אנרגטי, הבנו שיהיו הפסקות חשמל נרחבות באזור השרון, הכול הובן. אני רוצה להבין, יחידות 1-4, האם מדובר פה באמת על מצב של שימור של היחידות האלה, שמצב של שימור אומר שהן יופעלו במהלך השנה מספר פעמים, האם יש חשיבה, הסוגיה של סולקנים? דרך אגב, זה מה שהחוק אומר, אבל - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אני לא יודעת אם הצלחת לשמוע, אבל גם הוצעו פה עכשיו על ידי המשרד להגנת הסביבה כמה אלטרנטיבות. אבל נניח ולא הצלחנו להגיע עד לשם, אבל איך אנחנו באמת פותרים את הדבר הזה כשאנחנו מבינים מה המשמעות, אתה בעצמך אמרת, של תפעול של התחנות האלה?
שמעון (שיקי) פישר
¶
אז אני רוצה להתייחס. ברגע שמחז"מ 70 יהפוך למסחרי, אפשר להפסיק שתי יחידות וברגע שמחז"מ 80, יהיה אפשר להפסיק שתי יחידות נוספות. כלומר, במצב עסקים כרגיל, אין שום כוונה להפעיל את יחידות 4-1 המזהמות. גם כשהן נמצאות - - -
שמעון (שיקי) פישר
¶
שנייה, שמירת הכשירות, באמת, מדובר בזמן מאוד מאוד קצר של הפעלה שלהן. תראו, אנחנו מדברים על יחידה ארבעה ימים, יהיה עוד חצי יום, זה סדר הגודל של להפעיל את היחידה הזאת כדי לבדוק את הכשירות שלה פעם בתקופה, זה ממש שולי. ואין כוונה להפעיל את היחידות האלה, איך נקרא, בעסקים כרגיל. זאת אומרת, כל התכנונים שלנו יהיו כאלה כדי להבטיח שלא צריך את היחידות האלה. עצם הכניסה שלהן לשימור אומרת שהיחידות האלה לא חוזרות בלחיצת כפתור, גם לא בשלושה-ארבעה ימים.
שמעון (שיקי) פישר
¶
כרגע, לפי הבדיקה שעשתה חח"י לגבי הנושא של השימור, מדובר על סדר גודל של שבועיים שתי יחידות, חודש עוד שתי יחידות. זאת אומרת, זה רק אם יש אירוע מאוד קריטי שנמשך מעבר לתקופה הזאת, אז היחידות יופעלו. זאת אומרת, החשש שהיחידות האלה, הכי מזהמות, יופעלו במצב, הוא מאוד מאוד נמוך. אבל מכיוון שאנחנו מדברים על היערכות לביטחון אנרגטי, אנחנו אומרים, אנחנו רוצים שיהיו לנו אילו שהן יחידות שיתנו לנו שירות במצבי חירום, במצבים קיצוניים ולכן אנחנו מבקשים להשאיר אותן.
וכמו שדיברו פה כולם, אנחנו המלצנו להאריך את הזה לא כדי שיעבדו, אלא כדי שיהיו עוד סוג של גיבוי כי אנחנו, אפשר להגיד במסגרת המוכנות שלנו לכל מיני תרחישי חירום בזמן האחרון שלצערנו עלולים להתממש, אנחנו מבינים את החשיבות של שמירה על היחידות האלה למקרי חירום. זאת נקודה שצריכה להיות ברורה. כי כולם מדברים על איכות אוויר וכולי, ברור לנו שאין חשמל – זה גם הורג אנשים ואפילו הרבה יותר. אז צריך לשקול.
עכשיו, לגבי הסולקנים ששאלת את זה מספר פעמים בדיון הזה, אז כמו שאמרו מרשות החשמל ומשרד האנרגיה, הם יבחנו את הנושא הזה, אבל צריך לשים שני דברים על - - - יש בריאות הציבור ויש את העלות למשק וצריך לזכור כמה היחידות האלה יעבדו. אם היחידות האלה יעבדו עשרה ימים בשנה אם נשים בהם סולקנים, מישהו יעשה את החישוב הכלכלי וכמו שאמרו פה מרשות החשמל, אם זה יעלה כך וכך מיליארדים, מי שצריך להחליט. אבל זה לא אותו דבר כמו שיחידה עובדת ברציפות ליחידה שעובדת רק לבדיקות או במצב חירום. יצטרכו לשקול את זה, זה נתון שאני מציין אותו.
אז מבחינתנו, ההמלצה שלנו הייתה מתוך הסתכלות ארוכת טווח. האם אין פתרונות אחרים? אנחנו נשמח ובוחנים פתרונות אחרים כדי לשמור על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל לאורך זמן. כרגע, בכל האלטרנטיבות שקיימות, זה אחד הפתרונות שנמצאים על השולחן. כשיהיו פתרונות אחרים, אנחנו נשמח לשתף יחד עם משרד האנרגיה, יחד עם כל הגורמים. אבל אי אפשר לאבד משהו שהוא קיים ולהגיד בואו נזרוק ונקווה שיהיה טוב. זה לא יהיה אחראי ואנחנו בכובע שלנו של מי שאחראי על אספקת חשמל בכל המצבים מסתכלים וההמלצות שלנו הן המלצות שקולות שמסתכלות גם על ההיבטים הכלכליים, גם על ההיבטים הסביבתיים וכמובן, כמו שאמרתי, על שרידות מערכת החשמל הארצית.
נעם ברימן
¶
אני חושב שבסופו של דבר שיקי אמר את הדברים העיקריים. בעצם נגה פועלת כמנהל המערכת, היא מסתכלת בה רק משיקולים ממלכתיים של טובת הציבור, אין לה אינטרסים כלכליים ולכן כל הראייה היא מה הצרכים ומה היכולות של המשק ומה האילוצים שקיימים בפנינו. להגיע למצב שבו, ומדברים פה על הנושא של השימור, האם אנחנו מדברים על הנושא הזה אחרי 2025? זה נושא שאנחנו בודקים אותו כי יש פה אילוצים ולכן אנחנו מציפים את הדברים. זאת האחריות שלנו ואנחנו מציגים אותה.
אני רוצה להשלים עוד נקודה אחת. נאמר פה לגבי ההפעלה היום של יחידות 4-1. 4-1, האישור שניתן על ידי השר הוא אישור כללי כי ההסתכלות היא של הפעלה בשעת חירום. זה התחיל, התהליך בנושא הזה, אחרי 7 באוקטובר. ההיבט של ההפעלה בפועל הוא לפי הצרכים כשכל הזמן הראייה היא להפעיל את היחידות במינימום האפשרי תחת אילוצים של שרידות המערכת ולא משיקולים כלכליים. ההפעלה היא בסוף סולם העדיפויות ורק מאילוצים. אנחנו פועלים בנושא הזה גם בתיאום וגם תוך הצגת האילוצים ומדווחים בשקיפות, כולל למשרד להגנת הסביבה, ואלו התהליכים שאנחנו עושים כמנהל המערכת האחראי בנקודה הזאת.
נעם דוד בוטוש
¶
הצפי שלכם להפסקת השימוש בפחם תואם את חח"י? כלומר, לפי מה שאתם מכירים את המערכת, זה יהיה עד אמצע 2026?
נעם ברימן
¶
מי שפועל באירוע הזה ומי שמוביל את האירוע הזה זו חח"י. בסופו של דבר, אנחנו חיים מפי הדברים שלהם ואנחנו מאמינים למה שנאמר על ידם, כן, בנקודה הזאת. אנחנו כן אומרים, ואני חושב שזה חשוב להבין - - -
נעם ברימן
¶
רגע, אז אנחנו מקווים מאוד וכולנו מקווים, אני חושב שגם חברת החשמל, ברור לי שהיא פועלת על מנת להשלים את זה בהקדם האפשרי. אין לאף אחד אינטרס להאריך את התהליך ולמשוך אותו לשווא, סתם, באופן סרק, אין פה אינטרס אמיתי. עכשיו, לגבי 70 ו-80, אני אומר, ואמר את זה סמנכ"ל התפעול של נגה קודם, ברגע ש-70 תיכנס להפעלה מסחרית - - -
נעם ברימן
¶
ירדו שתיים ואחר כך 80, ירדו עוד שתיים. ויחסית די מהר, אחרי בדיקה של מחלות ילדות, הרצה וכולי, העסק יוצא, היא תצא מהתמונה, יצאו היחידות האלה מהתמונה. רק להיבטי שימור שהשימור הוא תהליך ארוך, אי אפשר להפעיל אותו כלאחר יד, זה אירוע מורכב ואני חושב שאלה האיזונים שיש כרגע למשק החשמל.
רתם אבין
¶
נכון, תודה. אני רוצה להתייחס בעצם להרבה דברים שנאמרו כאן וכולם נכונים וכולם חשובים. בעצם לפי עקרונות המדיניות שהגדיר שר האנרגיה ב-2021, באמת הייתה אמורה להתחיל תקופת השימור של יחידות 4-1 ולהסתיים באופן עקרוני בסוף שנת 2025, כאשר הוגדר שלקראת סוף שנת 2025 הצורך בהמשך השימור יבחן. ובעצם אנחנו עכשיו "רק" בשנת 2024, אבל אנחנו כבר מסתכלים על הנושא הזה בעצם משתי סיבות.
כי השימור עדיין לא התחיל, באמת הייתה דחייה בהקמה של המחז"מים והיחידות עדיין לא נכנסו לשימור ועכשיו אנחנו רואים שזה כן קורה והמחז"מים אמורים להתחיל להיכנס לפעילות ולהחליף את יחידות 4-1. והדבר השני בשנה האחרונה זו המלחמה. עכשיו, זה בעצם חידד לנו שני דברים, גם את הצורך לבחון את זה כבר עכשיו, אבל גם באמת, כמו שנאמר פה, הנושא של הביטחון האנרגטי וזו באמת לא סיסמה ואני רוצה טיפה לפרט על זה.
אנחנו כל הזמן מסתכלים במשרד האנרגיה, שבו האחריות שלנו היא באמת לוודא אספקת חשמל לכולם כי כמו ששיקי אמר, גם לחוסר בחשמל יכולות להיות הרבה השלכות מסוכנות. ההסתכלות שלנו צריכה בעצם לתכלל את כל השיקולים שנאמרו כאן על ידי כל הגורמים. אנחנו כמובן עושים בדיקות טכנו-כלכליות, אנחנו כמובן מסתכלים על מה האפשרויות שעומדות לנגד עינינו ואם יש אפשרות שהיא אולי פחות מועדפת אבל היא קיימת היום, אי אפשר באמת כלאחד יד לוותר עליה.
ולכן הבדיקה וכמובן, כמו שהמשרד להגנת הסביבה אמר, הוא עדיין לא מכיר את הבקשה כי זה נושא שעלה באמת רק בחודש האחרון ולכן אנחנו כבר עכשיו רואים לנכון לעשות את הבחינה הזאת. לכמה זמן נדרש השימור, לכמה זמן אנחנו רוצים ויודעים להגיד כבר היום שהאם באמת נכון להאריך את השימור, יכול להיות שזה יהיה משהו מדורג. אנחנו כל תקופה בודקים מה הפתרונות שעומדים מולנו כאשר אנחנו יודעים שייצור חשמל הוא מגז טבעי וגיבוי של סולר וגיבוי של פחם.
אבל אנחנו רואים שבמצבים מסוימים שמתממשים ואנחנו רואים אותם קורים, אסדות הגז יכולות להיות מושבתות גם אם הן לא נפגעו, לפעמים לוקחים החלטה לכבות אותן ואז אין אספקה של גז מהן. ויכול להיות מצב חלילה יותר חמור שאסדה נפגעת בפועל ואז לוקח חודשים ארוכים לשקם אותה. ובדיוק במצבים האלה אנחנו תלויים, במקום בגז אנחנו נהיה תלויים בסולר ובפחם. ואז בסולר יכול להיות שיהיה מצב שבו לא תוכל להגיע למדינה, לנמלים אספקה של סולר ואז שוב גם זה יורד.
זאת אומרת, יש לנו פה איזו שהיא היררכיה שבה אנחנו משתמשים באמצעים שעומדים לרשותנו בכל רגע נתון. ובאמת מלאי הפחם שצריך לטפל בו והוא צריך להיות מנוהל והסיכון הזה צריך להיות מנוהל, אבל זה איזה שהוא דלק זמין שיכול לעמוד כערימה שאם צריך לצפות אותה או מה שצריך לעשות כדי באמת שהסיכון הזה יהיה מצומצם, אבל זה עוד דלק זמין שיכול לעמוד ולחכות ליום הדין.
אז אנחנו באמת עכשיו עושים עבודת מטה במשרד כדי לבחון את כל הבקשות והשיקולים שהועלו כרגע ולהסתכל גם מה אנחנו עושים במצב הנוכחי, שאנחנו עדיין במצב מיוחד בעורף ועדיין לא חזרנו למצב של שגרה. אז גם כדי להבין איך נכון להתחיל את השימור בצורה אחראית כי כמו שהוסבר, ברגע שהיחידות נכנסות למתווה שימור, הן לא זמינות למנהל המערכת בהתראה של שלושה ימים, אלא בהתראה של שבועיים וגם כדי להבין לגבי משך השימור, מה אנחנו יודעים להגיד היום ואילו החלטות אנחנו יכולים לקבל כבר היום לפי המידע שיש לנו.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
תודה רבה, היה ברור ובהיר. תודה. אלון גינטר, מחאת הנוער למען האקלים ואחר כך מאי אלון מאגף תקציבים, בבקשה, אלון.
אלון גינטר
¶
שלום, אני אלון ממחאת הנוער למען האקלים, אני בן 16 וחצי, מנס ציונה. אני בדור שיחטוף את האש ממחאת הנוער למען האקלים, גם ליטרלי. אם תסתכלו בגרפים של מסמכי היעדים, אתם יכולים לראות שהפערים בין התמהיל של הדלקים לשנת 2023 בפועל לבין התחזיות של משרד האנרגיה משנת 2022, אפשר לראות שהם מביאים בעיקר מפער במעבר לאנרגיות מתחדשות, כלומר מגז. לפי התחזיות, היינו אמורים להגיע ל-14%, בפועל, אנחנו כרגע רק ב-11.5%. הפער בין אחוזי הגז בין תמהיל בפועל הוא 0.2%. אז זה לא העניין, זה לא מה שאנחנו צריכים לקדם.
אפילו אם נסתכל על מחירים של אנרגיות מתחדשות לעומת אנרגיות שעשויות מגז, אפשר לראות על פי מחקר של פרופ' מקס רוזר מאוניברסיטת אוקספורד שגז עולה בממוצע 56 דולר למגה-וואט בזמן שטורבינת רוח עולה 41 דולר למגה-וואט ואנרגיה סולארית 40 למגה-וואט. אז כאילו, גם מבחינה כלכלית זה לא הגיוני להמשיך להשתמש בפחם, זה בכלל אפילו לא בתמונה, זה ממש מחיר הרבה יותר גבוה, ואפילו בגז זה יותר יקר.
אז אני רוצה לשאול אתכם באמת, את חברת החשמל, איך זה הגיוני שאנחנו צריכים להביא לכם את הנתונים האלה? כי לא רק שזה מראה שלא אכפת לכם מהאזרחים, זה גם מראה שאתם לא מצליחים כחברה למצוא את הדרך להפיק אנרגיה בצורה יותר זולה. אז זה באמת הזוי ברמה אחרת. ורק דבר אחרון, אני רוצה לשים את זה על השולחן שאתם עוברים מאנרגיה שפולטת חומרים שמזהמים את האוויר וגורמים לאנשים למות מסרטן לאנרגיה שגורמת לאנשים למות ממכות חום. אז כאילו, אתם צוחקים, לא ברור מה קורה כאן, אז אתם לא רק נכשלתם כחברה, זה גם נראה שאתם נכשלים כאנשים, אתם לא עוברים לדבר הנכון לחברה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
תודה רבה, תודה רבה, אלון. אתם רוצים להתייחס למה שנאמר? אוקיי. מאי אלון, אגף תקציבים, בבקשה.
מאי אלון
¶
אנחנו מדברים כאן על תרחישים אופטימיים של להפסיק את הפחם ב-2026 או תרחישים יותר ריאליים של 2028 ובכל אופן - - -
מאי אלון
¶
לא, אם אנחנו לוקחים איזה שהוא תרחיש של שמונה חודשים להסבת תחנה שגם זה יפה, זה הרבה פחות מכמה שהיה עכשיו, אנחנו לא מגיעים ל-2026. אבל גם אם אנחנו אומרים שזה יקרה ב-2026, תראו, אנחנו מדברים כאן על שנתיים עיכוב במחז"מ 70, אנחנו מדברים כבר על כמעט שנתיים בהסבה הזאת, כאילו - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
כן, אבל באמת העיכובים האלה, הוסבר פה מה הסיבות שלהם, אבל אנחנו רוצים לקוות - - -
מאי אלון
¶
בסדר, אני אומרת, בסוף, קיים תרחיש שבו זה לא יקרה ב-2026 וכך או כך, אנחנו נשארים עם התחנות משנות ה-80, 90, תחנות לא יעילות, נצילות נמוכה, תחנות שיש להן תקלות בלתי נגמרות. ובסוף אנחנו אומרים, במקום זה, במקום לדבר על לוחות זמנים לכאן או לכאן, כמה חודשים זה יקרה, הדבר הנכון, בינינו, הוא להחליף אותן בתחנות חדשות יותר, יעילות יותר, עם נצילות כפולה, שזה אומר חצי מהזיהום שיש לתחנות הפחמיות הקיימות.
גם אם הן יוסבו, גם אם נשתמש בגז, עדיין אנחנו יכולים להחליף אותן בתחנות שיזהמו בחצי. ולכן אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא קודם כול להכניס תחנות חדשות, להכניס תחנות יעילות, להוציא את התחנות הלא יעילות מהשוק. ובעצם ההסבות האלה גם כובלות אותנו עכשיו לעוד 20 שנה לתחנות עם נצילות מאוד נמוכה ביחס למה שקיים בשוק. עכשיו, אני לא מדברת על - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
כבר היו מדברים כולם והיינו מצליחים להשיג דברים יותר טובים, אני אומרת, אם גם יצרני החשמל הפרטי מגז טבעי היו מקימים בעצמם תחנות כאלה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
נכון, נכון, אבל יש סיבה גם שהן לא אושרו ולמה, גם לזה יש סיבות, אבל עוד פעם, זה לא מהסיבות הנכונות. אני אמרתי פה שבעצם הסוגיה היא באמת התעריף שנקבע במשרד האנרגיה וברשות.
מאי אלון
¶
בטח. זאת אומרת, אין כאן בעיה תעריפית, הם פה נותנים את הבידים, הם מעוניינים להקים תחנות, כרגע הן לא מאושרות.
מאי אלון
¶
ואנחנו נשארים עם תחנות שגם אם אנחנו נסב אותן, הן ימשיכו להיות מזהמות הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להביא.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
תודה רבה. טוב, אז רק אמיר, אחרון חביב, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי אמיר פורסטר, בבקשה.
אמיר פוסטר
¶
תודה, גברתי היושבת ראש. אני רוצה להתחיל במשהו שנגע בי קודם כול במקום האישי ולהגיד לחיים וצחי, אני חושב שאתם לא מבינים עד כמה החשיבות שלכם להגיע למקומות כאלה ולדבר בהם. אני רואה אתכם פעם ראשונה, יש פה כמה חבר'ה, אם אלה גיל וניר שאנחנו כבר, אני חושב מ-2016-2015 נלחמים בטירוף בהפסקה של הפחם.
בהתחלה אמרו לנו שאי אפשר יהיה להפסיק, אחרי זה אמרו לנו 2030, אחרי זה שאלנו, למה 2030? אמרו אוקיי, 2025. אנחנו גם אמרנו שאפשר לעשות את זה קודם וגם אמרנו שאפשר, כאילו מה זה אמרנו? הרי אני לא איש שיודע להפעיל תחנה פחמית, אבל לקחנו יועץ שניהל תחנת כוח פחמית, את התחנה ברוטנברג ונתן לנו מסלול הרבה יותר מהיר עם הרבה פחות שימוש בפחם. אני מדבר פה על ההסבות, כן? יש את 1 ו-4, נשים את זה שנייה בצד, שהן באמת - - -
אבל אני חושב שאתם מגיעים ואומרים, אני לא שמעתי, זה מרגש לשמוע את זה, זה מרגש ועצוב באותו זמן. וניר, אתם תלכו ביחד, זה כל כך חשוב היה להביא אותם לפה וזה מה שאני אקח פה מהישיבה. עכשיו, תראו, חברת החשמל והאנשים פה, גם, הם רוצים לעשות את העבודה שלהם הכי טוב, אין ספק. אבל עדיין, אנחנו מסתכלים באמת על התאריכים, אני מסתכל, זאת אומרת, ההחלטה התקבלה בסוף 2016, זה יקח עשור עד שזה יקרה. תחילת 2017, סוף 2016.
אמיר פוסטר
¶
2018, אוקיי, עדיין, זה הרבה זמן. עדיין זה הרבה מאוד זמן ואני חושב, אין מה להסתכל אחורה על מי אשם ולמה, אני חושב שצריך להסתכל קדימה עכשיו ולראות איך עושים את זה הכי טוב שאפשר, גם 4-1 וגם את ההסבות. אם אפשר לעשות במקביל, אני חושב שכן, לפחות זה היועצים שלנו אומרים.
עכשיו אנחנו במלחמה אז אני לא מעלה ואומר בואו תעשו את זה עכשיו, אבל לפחות שתהיה איזו הבטחה שברגע שאין מלחמה, שאין מצב חירום, למה אז לא לעשות במקביל? אני חושב שלא בדקו עד הסוף את כל האפשרויות לעשות את זה וזה נמצא בדרגים למעלה. מה אני מתכוון בדרגים למעלה? שבסוף כשמישהו אומר שעושים את זה במקביל, הוא צריך לקחת אחריות על הדבר הזה ויכול להיות שבנגה מפחדים לקחת אחריות על הדבר הזה. אז צריך שיהיה גורם שיקח את האחריות על העניין הזה, כי אם זה אפשרי, זה אפשרי, אוקיי?
אז אני רק מבקש פה מכולם, באמת, כולם פה יש להם את אותה מטרה, החבר'ה שנפגעים פה אלה הם, שלא לדבר, כולם נפגעים כי זה יותר יקר היום פי שניים לייצר מפחם, אבל מי שנפגע אלה הם קודם כול. אז כולם פה רוצים בסופו של דבר שיהיה פה טוב, אז בואו נעשה את זה. אפשר לפי דעתי לצמצם את טווח ההסבה, שוב פעם, כשאנחנו לא במצב חירום. אז זאת ההתייחסות שלי פה היום.
ודבר אחד נוסף שאמרנו פה על הנושא של ביטחון אנרגטי ואסדות, אז בדיונים נוספים שיהיו אני אולי אתייחס לזה יותר, אבל צריך לזכור, יש היום תשתית נהדרת להפקת גז טבעי. גם כשאסדה אחת ירדה, בתמר, הייתה לנו אפשרות להביא גז, לא היה חסר גז לרגע לאף צרכן במשק.
אמיר פוסטר
¶
היה שימוש בסולר לא בגלל שהיה מחסור באספקת גז טבעי. מתי היה מחסור באספקת גז טבעי כתוצאה מהפסקת שימוש באסדה?
אמיר פוסטר
¶
הופסקה אולי בגלל שבכריש-תנין היה שם –, מתי היה? אני לא זוכר כזה מצב. אני לא מכיר מצב שהיה חסר.
אמיר פוסטר
¶
אוקיי. מה שאני אומר, שיש לנו גיבוי. אוקיי, אז זה גיבוי שהוא גיבוי שטוב שיש לנו את שתי יכולות ההפקה האלה, כן? אני מכיר דברים אחרים, אחרי זה נדבר. אבל אני אומר, גם זה לא יספיק לנו לעשור הבא וצריך להרחיב את יכולות ההפקה, זה הכול.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אוקיי, תודה רבה. חשבתי שאתה אחרון חביב, אבל יש לנו אחרון באמת חביב. יוני ספיר, יושב ראש עמותת שומרי הבית. בבקשה, יוני.
יוני ספיר
¶
תודה רבה על רשות הדיבור. אני רוצה להתייחס בקצרה לנקודה שעלתה כאן, גם על ידי נציגות רשות החשמל, נציג המשרד להגנת הסביבה ואחרים, וזה ההקשר של הביטחון האנרגטי. המלחמה הנוכחית מזכירה לכולנו באיזו שכונה אנחנו חיים ומה המשמעויות. אני חושב שלא היה צריך לחכות לתזכורת הזאת ואפשר להסתכל שנתיים אחורה מה קרה במלחמת רוסיה-אוקראינה ובתוך זמן קצר מאוד הרוסים השביתו מחצית מיכולת הייצור ומהרשת האוקראינית, זאת אומרת, גם רשת, גם תחנות כוח, שנאים וכדומה.
ואם נסתכל על האתגרים שבפני ישראל, אז גם הנשיא הקולומביאני מדבר על הפסקת ייצוא הפחם לישראל, גם החות'ים ואחרים מדברים על כך שהם יעכבו כניסה של אוניות לים התיכון ופה מדובר גם על פחם, גם על סולר וגם על תזקיקים. אנחנו מזכירים שצינור הנפט של הספק העיקרי שלנו עובד בשטחה של טורקיה והעמדה של טורקיה כמובן ידועה. אלה גם הדברים שעלו לנו לאחרונה לכותרות של מה המשמעות של תקיפה מסיבית על כ-20 מוקדי ייצור חשמל ושלוש אסדות.
ויש פתרונות לדברים האלה בעולם, האירופים לקחו ממשבר האנרגיה של 2022 ומהמלחמה את התובנות והגדילו את שיעור המתחדשות. למעשה, באירופה ב-2023 עמדו על כ-45% חשמל מתחדש ועוד כ-23% חשמל מגרעין שגם הוא נקי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על מעל שני שליש חשמל נקי לעומת 12% בישראל.
ואם אנחנו מסתכלים על מה אנחנו עושים פה בעשור האחרון ויותר, אז מדובר פה על פרויקט סולקנים שעלה כמעט כפליים מאשר תוכנן ובוודאי יתארך יותר מאשר תוכנן, ומדובר על פרויקט הסבות, ומדובר על ידי נגה ואחרי על הקמה של שבע, שמונה תחנות גזיות נוספות, ומדובר על פרויקטים של שימור הפחם, אנחנו לא עומדים להיפרד מהפחם כפי שחשבנו במקור.
ובעצם במקום להתכנס להרבה מאוד מוקדי ייצור קטנים, אלפים, אולי אפילו יותר, מוקדי ייצור קטנים על מיקרו-גרידים שאלה רשתות חשמל זעירות שהן מנותקות לחלוטין או מנותקות באופן מלא מהרשת הכללית, ובמקום להסתכל לאן העולם הולך ומהם הפתרונות האמיתיים לביטחון אנרגטי, אנחנו חוזרים ועושים את אותן טעויות, בפרט בשכונה שלנו, בפרט באתגר הנוכחי משבע חזיתות שונות.
ואני חושב שכאן בוועדה הזאת, ולוועדה הזאת גם יש מקום כדי להאיר את עיני הממשלה מה נעשה בעולם ולאן נכון שישראל תלך. הכלים של הוועדה הם כמובן פירות הקרן לטובת קידום האנרגיה המתחדשת, שינוי החקיקה כך שכספי הקרן ילכו לטובת שינוי מסיבי מאותה תוכנית לאומית שגיל מהמשרד להגנת הסביבה דיבר עליה, שינוי מסיבי של ההתייחסות של ישראל לאנרגיה מתחדשת, להתייעלות אנרגטית, להקמת מיקרו-גרידים.
גם זה מצריך שינוי חקיקה כי חוק משק החשמל היום מאפשר רק לחברת החשמל לטפל במיקרו-גרידי בודדים שיש לישראל, כמה קיבוצים וכמה מפעלים ואת זה צריך לשנות. כי צריך לעבור לכך שקמפוסים, מפעלים, אוניברסיטאות, בתי ספר וכך הלאה יהפכו להיות מיקרו-גרידים מלאים או חלקיים וכל הדברים האלה, יש לוועדה בהחלט מקום של כבוד והיא יכולה להשפיע בכל המישורים האלה, גם במישורים של חקיקה, גם במישורים של האוריינטציה הממשלתית וגם בשינוי ייעוד כספי הקרן, גם הקרן עצמה וגם פירותיה. תודה רבה.
אלון גינטר
¶
אוקיי. כל פעם שמדברים על הבעיות זה נשמע כאילו שפשוט אנרגיה מתחדשת זה הפתרון, ואני לא שמעתי אף אחד מכם מדבר על זה. אז מה התוכניות שלכם לאנרגיה מתחדשת?
מאי אלון
¶
זאת לא שאלה כל כך קצרה, אבל יש הרבה תוכניות וזה חד משמעית קורה במקביל וזה לא אחד על חשבון השני.
ירדן ישראלי
¶
לא, לגמרי, אבל כאילו כשמדברים פה על החלופה לחירום, אנרגיה מתחדשת בכלל לא נשקלת וכאילו שואלים - - -
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
טוב, יקירתי, אני מתנצלת, אפילו בחדר של הוועדה אנחנו כבר אחרי הזמן, אז אני מתנצלת ואני מבקשת לסכם את הדברים.
הדו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע מראה באופן מובהק כי העיכובים במעבר ובהסבות עולים כסף רב לתושבי מדינת ישראל. הוועדה מבינה שיש סיבות רבות לעיכובים, כגון הקורונה, מלחמת אוקראינה-רוסיה, מלחמת חרבות ברזל, בעיה עם חברת GE ועוד. אך יחד עם זאת, צריך לזכור שהעיכובים גורמים להפסדים כספיים גדולים לקרן לאזרחי ישראל ובעיקר לתושבי מדינת ישראל וכמובן, כמובן, כמובן לפגיעה בבריאות התושבים והסביבה.
לפי חברת החשמל, הצפי להפסקת השימוש בפחם הוא באמצע 2026. הוועדה תרצה לוודא כי אכן תהיה עמידה ביעד זה לכל המאוחר. הוועדה רשמה לפני שחברת החשמל מתנגדת לרעיון של איגוד ערים כרמל להתקנת רשת תלת ממדית על מאגר הפחם בחדרה מכיוון שלטענתם אינו יעיל ויקר מאוד. הוועדה רשמה לפניה שחברת החשמל יצאה למכרז על התזת קושרי אבק ומבקשת לקבל על כך עדכון לוועדה. הוועדה מצפה לקבל מרשות החשמל נתונים על עיכובים בפרויקטים של המגזר הפרטי אל מול העיכובים של חברת החשמל בכדי לבחון את הטענות.
הוועדה שמעה את המלצת המשרד להגנת הסביבה לבצע תוכנית חירום לאומית לאנרגיה מתחדשת, הוועדה שותפה להמלצה הזו. שמענו על עבודת המטה של משרד האנרגיה ועל כך שהוא לוקח בחשבון ומתכלל את השיקולים שהועלו פה על ידי הגורמים השונים. המשרד בודק את הפתרונות שעומדים על הפרק על מנת להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בעיתות חירום.
אני שוב מבקשת לייצר דיאלוג נכון ושיתוף פעולה בין כל הגורמים. מדובר במטרה משותפת למען אזרחי מדינת ישראל ועל כולנו לעשות הכול כדי להגיע אליה הכי מהר שניתן.
הוועדה תמשיך כאמור לעקוב באופן הדוק אחר הנושא החשוב הזה ואף תערוך סיור בקרוב בתחנת רוטנברג באשקלון. תודה רבה לכולם, תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:05.