פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
הוועדה לביטחון לאומי
10/04/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 174
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, ב' בניסן התשפ"ד (10 באפריל 2024), שעה 10:46

בחינת כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה החקלאית (פלישה לקרקעות, פלישת והיזק עדרים, גניבת ציוד ותוצרת חקלאית, השתלטות על קרקע ומענה רלוונטי)

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר
מירב בן ארי
משה סעדה
גלעד קריב
נאור שירי

קטי קטרין שטרית

כמאל פארס - י.ע.ע מזכירות ביטחונית המשרד לביטחון לאומי

ד"ר גיא נגר - מנהל תחום מחקר מדעי ההתנהגות, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ערן שמיר - ק' ייעוץ והנחיה תביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מירב נוסבאום - ק' חקירות משפטן אח"מ, מג"ב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ משה מועלם - רענ"ח מג"ב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

קרן אבירם - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

דוד בבלי - יועץ השר לביטחון לאומי

יוסי מימון - רח"ט מדיניות פנים, המטה לביטחון לאומי

לילך שלום - עו"ד, היועצת המשפטית לרשות האכיפה במקרקעין, משרד האוצר

סוריא בשארה - עו"ד, המחלקה למשפט פלילי, ייעוץ וחקיקה

אושרה פטל רוזנברג - עו"ד, פרקליטות המדינה

רמי שוורץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אורי מלכה - מנהל היחידה, רשות הטבע והגנים

אברהם בנימין - סמנכ"ל מסיניות, תנועת רגבים

שי גליק - מנכ"ל בצלמו

עופר אופן - סמנכ"ל בכיר חטיבת השירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משה אחרק - מנהל הפיצוח, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אליאב נהרי - קב"ט מועצה אזורית מגידו

מירי פרנקל-שור

לאה גופר

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בחינת כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה החקלאית (פלישה לקרקעות, פלישת והיזק עדרים, גניבת ציוד ותוצרת חקלאית, השתלטות על קרקע ומענה רלוונטי)

בוקר טוב לכולם. תודה רבה על המאמץ שהשקעתם כדי להגיע לכאן בזמן לדיון מאוד חשוב. אבל רגע לפני שנתחיל בדיון, כמו בדרך כלל אצלי בדיונים, אני מזכיר לנוכחים את התקופה שבה אנחנו נמצאים. 187 ימי לחימה. אני מקווה שזה באמת חרבות ברזל ולא חרבות קרטון, כי יש לי הרגשה שחלק מהאנשים עדיין לא הפנימו שמדינת ישראל מנהלת מלחמת קיום. מי שלא הבין את זה ב-7 באוקטובר ולא הבין את זה עד עכשיו בשביל זה אני פה. להזכיר לכולנו, אנחנו במלחמת קיום. אין קשר לאיזה צד פוליטי אני או במי אני תומך או במי אני לא תומך. דבר אחד מאוד ברור לי, אם אנחנו לא ננצח את האויב הזה ולא נשמיד אותו אנחנו נצטרך להתמודד איתו גם בעתיד. אם יש איזה שהיא חובה שאני מרגיש לעצמי היא להעניק לילדיי ולנכדיי קרקע קצת יותר פורייה לנהל שגרת חיים נורמלית ממה שאני קיבלתי מאבא שלי.

ובאווירה הזאת ולא במעבר חד, אנחנו אמנם התרכזנו כאן לדון בנושא פשיעה חקלאית ולכאורה הכותרת מסתכמת בפשיעה. אבל גם פה אני רוצה להזכיר שפשיעה חקלאית יכולה להיות בין רגע פשיעה לאומנית. ונתקלנו בזה לא פעם של שריפת שדות ושריפת מפעלים חקלאיים על רקע לאומני. לא על רקע של פשיעה בלבד או פשיעה נטו כפי שנהוג להסתכל עליה.

אנחנו נמצאים בתקופה שחלק מהעולם מחליט להחרים אותנו. חלק מהחרם הוא גם ייבוא של מוצרים מחו"ל. נדמה לי שכולם צריכים להבין היום שפיתוח המשק המקומי והחלטה על עצמאות כלכלית וחקלאית במדינת ישראל היא צו השעה. פעם היינו מגדלים כמעט הכול לבד. התחרות הובילה אותנו להביא דברים מחו"ל והיא הרגה חלק מהחקלאות בישראל. אני לא רוצה לתת לזה יד נוספת. אני לא רוצה לתת יד נוספת למי שרוצה להרוג לנו את החקלאות. לכן בדיון הזה, אני לפחות אסתכל על החקלאות כעל משאב לאומי. לא רק כעל דבר שיש עליו פשיעה.

באוגוסט 2022 נערכו דיונים דומים לדיון הזה שאנחנו מקיימים פה היום. משרד החקלאות והמשרד לביטחון פנים דאז, היום המשרד לביטחון לאומי, קיבלו החלטה על הקמת מוקד משותף שיהיה פתוח 24/7 ויהיה קשוב יחד עם גופים אזרחיים לצרכי הציבור. לאירועים שנוגעים לפגיעה חקלאית. אני חייב לומר, מהסיורים שלי במהלך השנה האחרונה שאני לא רואה שניתן מענה אמיתי לפשיעה החקלאית. וכשאני מדבר על פשיעה חקלאית אני מדבר על מגוון נושאים. הטריוויאלי ביותר הוא כל מה שהוא לא במגזר העירוני אלא בשטחים הפתוחים, הוא לצורך כל דבר ועניין פשיעה חקלאית או פשיעה במרחב הכפרי. אבל דברים אחרים שמאוד ברורים כמו למשל גניבת ציוד חקלאי, ציד לא חוקי, גניבת בעלי חיים ותוצרת חקלאית, הצתת שדות, השגת גבול ומרעה. כל מיני פעולות שאנחנו יודעים שהיום מתבצעות והן על תקן של פשיעה חקלאית ואין לנו מענה. וכשאני מסתובב ופוגש ראשי מועצות אזוריות וראשי יישובים מה שאני שומע כל הזמן זה שהם לא מצליחים להתמודד עם הנזקים שמוסבים להם על ידי גורמים כאלה ואחרים בשטחים החקלאיים.

לכן החלטנו לקיים את הדיון הזה. מתוך מטרה אחת מאוד ברורה: להוביל שינוי שיהיה או בחקיקה או בהחמרת תקנות שקיימות כיום כדי לגרום לזה שיהיה הרבה פחות משתלם, עד כדי צמצום הפגיעה ביכולות החקלאיות שלנו. ואני מזכיר עוד פעם את מה שאמרתי פה בתחילה, אני לוקח בחשבון שהפשיעה החקלאית יכולה לשאת פנים של פשיעה לאומנית וגם לזה אנחנו חייבים לתת את דעתנו. וטוב שזה יקרה שעה אחת לפני.

אז אלה הנושאי, זו מטרת הדיון. ומפה אני אבקש התייחסויות, קודם של חברי הכנסת כדברי פתיחה ואחרי זה של כל הנוכחים. אני מזכיר, המטרה היא לגבש ביחד תכנית פעולה שתסייע לנו באמת לתת לזה מענה. יכול להיות בחקיקה, יכול להיות בכל דרך אחרת שתחליטו.

חה"כ משה סעדה, בבקשה.

בוקר אור. אני זוכר, עשינו סיור ביחד עם הוועדה בצפון. הייתה לנו התכנסות בכרי דשא. ככה מאוד נחרט בזיכרוני. מאוד הרשים אותי הזוג שסיפר ששרפו להם את האוטובוסים, זוג מצפת. עכשיו, מעבר לסחיטה ולאיומים הסיטואציה שנוצרה שהם הופכים להיות קורבן כפול. הם קורבן על מה שקרה, הם קורבן לסחיטה. והפחד שלהם עכשיו שהילדים שלהם ייפגעו. ומשטרת ישראל לא קיימת בפועל. לא קיימת בהקשר הזה, כי היא לא יכולה לפענח את התיקים האלה. מאוד קשה לפענח. והסביר לנו באמת בהגינותו נציג המשטרה. משפחת פשעה שולחת ילד בן 13-14, רעול פנים, עם בקבוק תבערה ויכול לגרום נזק של מיליונים.

אנחנו מחוקקים ומעלים את הרף ונותן תחושה טובה. אבל אם אין פענוח אז מה זה שווה? אז זו אות מתה בספר החוקים. סוגריים, גם שאתה מעלה את הרף השופטים לא מבצעים את זה. כי הנסיבות שלו קשות והם חסים עליו. אני מכיר את בית משפט. הוא רואה את הקורבן שיושב מולו. בעיניו הוא הקורבן. הוא קורא לו הקורבן, קורבן הנסיבות שלו. אני קורא לו עבריין. הוא רואה אותו, הוא מתחשב בו ובסוף מי שמשלם מחיר זה הזוג הזה מצפת. שאני זוכר שמה שהדהים אותי שגם חברת הביטוח לא מוכנה לממן אותם. כי היא אומרת להם זה במזיד. בעיה שלכם.

אז היה דיון בוועדת הכלכלה. השאלה איך משנים את זה מן היסוד. איך אנחנו תוקפים, ואני פונה לנציגי המשטרה, את משפחות הפשע. עכשיו, אני יזמתי חקיקה בנושא הזה ובוועדה של פוגל, ואז ישב נציג המשטרה, ואני לא אזכיר את שמו. אמרתי לו תקשיב, יש לנו בעיה עם הפענוח. שמתוך 100% תיקי רצח, שזה היה באזור ה-300 שנה שעברה, לא פענחו 92%. וזה רצח. אתה מדבר איתי על גניבה חקלאית. 92%. ואני שואל אותו אם יש לך בעיה ואם אתם צריכים חקיקה. הוא מסתכל עליי בחיוך גדול. אומר לי 'משה, אין לנו בעיה למשטרת ישראל'. אמרתי כאילו, מה זה הדבר הזה? יושב נציג של המשטרה בכיר, מגיע מטעם המפכ"ל ואומר שאין לו בעיה מול משפחות הפשיעה ובסך הכול 92% לא מפוענחים. גופות ברחובות והוא יושב עם חיוך גדול. העסיק אותו הסודה.

ואני אומר לעצמי, תתעוררו. תתעוררו. אנחנו יחד. יחד עם פוגל רוצים להילחם בארגוני הפשיעה. אנחנו הבאנו פה חקיקה, נאבקים ביועמ"שים כדי להחיל אותה. להחיל שעל סמך מידע אפשר לחלט את כל הרכוש של ארגון פשיעה. זה חקיקה תקדימית, נכונה, צודקת ואין לנו ברירה אחרת. כי קשה לפענח. אני מכיר את קשר השתיקה. כי גם כשאתה אוסף ראיות, מי יגיע להעיד בבית משפט? מי יסכן את החיים שלו למען תיק כזה או אחר ויפתח? ולכן אני אומר, אני מצפה ממשטרת ישראל לבוא כאן ולהגיד את האמת: אנחנו בבעיה קשה. זה לא רק חקיקה. אנחנו מתקשים לפענח את התיקים האלה. לכן המישור צריך להיות לא בשלב החקיקה, אלא בשלב איך אנחנו עוזרים לכם חקירתית. איזה כלים, איזה כלים נותנים לכם? אתם צריכים לדרוש למשל, היום אין שימוש ברוגלות. אין שימוש ברוגלות. גם במקרים מהסוג הזה, אין שימוש. אתם צריכים לדרוש את זה. מה תעשו, איך אתה יכול? אתם עיוורים. אז נוסיף את החקיקה ואין פענוח אז מה הועלנו? ולכן אני חושב שמשטרת ישראל צריכה לשים את הספוט עכשיו על הפענוח. ולשנות את האחוזים. 92% של אי פענוח זה 100% כישלון. וזה לא שלכם, כי זה שלנו. כי כולנו משלמים מחיר. לכן אני רוצה שתעבירו את המסר כשאנחנו מגיעים לישיבה הבאה שהנציג יגיד שאולי אולי יש בעיה קלה. בעיה קלה. ויגיד אולי משה תעזרו לנו. ולא יישב ויגיד 'שמע משה, אין בעיה בפענוח. הכול מצוין'. סיימתי את דבריי.

רק מענה קטן להערה שלך. אני מקווה שביום רביעי כבר נקיים דיון ראשון על נושא של הכנסת רוגלות חזרה למקום שאנחנו רוצים.

אתה יודע שההחלטה הזאת לבטל את הרוגלות מהפשיעה הכלכלית של משפחות הפשיעה היא החלטה חד צדדית של היועמ"שית שהיא מנוגדת לחוק. ואני גם הערתי לה. עכשיו תבינו, יש לזה מחיר של חיי אדם. אם המשטרה לא מפענחת, אותו רוצח שרצח אתמול הוא ירצח מחר. אותו זוג שחי בפחד מהסחיטה באיומים שמא יפגעו בילדים שלו, הוא ימשיך לחיות בפחד. בשם איזה עיקרון מנעו שימוש ברוגלות מול משפחות פשיעה?

אנחנו אמרנו, כי אני הובלתי את היוזמה של הקמת ועדת חקירה על הרוגלות. אמרתי תשתמשו ברוגלות איפה שמותר. לשאוב מידע אסור. מה לעשות? זה החוק. גם משטרת ישראל מחויבת לחוק. אבל מכאן לקחה את זה היועמ"שית ואמרה אסור הכול. סליחה, למה? אם טעיתם אתם, אם ביצעתם עבירות פליליות נחקור אתכם. שימי בצד. אבל תני למשטרה את הכלים. וגם פה המשטרה צריכה לזעוק, להגיד אין לנו כלים. אבל הנציג של המשטרה הכול טוב לו. יש לו רק 92% לא פענוח. תעבירו לשר שיבדוק מול הנציג שלו שיעשה תיאום ציפיות. זה קצין בכיר. שלח לכנסת חיוך מאוזן עד אוזן והכול טוב, הוא לא צריך שינוי חקיקה.

תודה רבה לחה"כ משה סעדה. אחד הדברים שהעלית בדברים שלך והוא חשוב לומר אותו פה הוא שאת אותה בעיה של ביטוח שקיימת גם במקומות אחרים קיימת גם אצל החקלאים. כלומר, גם הם לא מוצאים היום מספיק חברות ביטוח שיתנו מענה לפשיעה או לפגיעה החקלאית. חה"כ נאור שירי, בבקשה.

תודה. אנחנו עוסקים בדיון על פשיעה חקלאית. ואני לא חושב שזה הדיון העיקרי. כאילו, אנחנו נדבר על זה היום, דיברת על רוגלות. אני רוצה לספר לכם שעמדתי היום בפקק בכביש 6. לאורך כל הדרך כולם נוסעים על השוליים. עכשיו, את הניידות אני כבר רגיל לראות על השוליים, למרות שבעיניי זה לא חוקי, אבל אני שם את זה בצד. נוסעות ניידות ליד אזרחים. עכשיו, לא אחד שתיים שאתה אומר אוקיי, יכול להיות, נסיעה מבצעית. אבל אני שם את זה בצד. השוטרים לא עוצרים אף אחד ממי שנוסע על השוליים. לידם הם נוסעים. ואתה יודע, מעבר ל-להתעצבן שאני עומד בפקק ומעבר לפרוק את זעמי על יובל היועצת שלי. לא באמת פרקתי, סתם שיתפתי אותה בתסכול. אני אומר טוב, אז אולי גם ניסע.

אבל אתה מבין? אתם מדברים על חקלאים, רוגלות, ארגוני פשיעה, פענוחים. אין חוק. המשטרה רואה את האזרח, תעצרו אותם. מישהו יעצור אותם. למה אף אחד, שזה לא מטופל, מה אנחנו בכלל מדברים על ארגוני פשיעה, פענוחים, רוגלות? זה כותרות. את היום יום אין משטרה – זו הבעיה שלנו. זו הבעיה. אם האזרח יידע שהוא נוסע על השוליים מאחורי ניידת ומישהו יעצור אותו, אז אולי יהיה חוק במדינה. אבל אין. אין. אנחנו מדברים על המתאר החקלאי. על המתאר העירוני. רוכבי קטנועים וכל השליחים. אין. הם נוסעים על המדרכה. אתה יודע, על המדרכות. אין דין ואין דיין. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. ואם אנחנו מדברים על זה, מפה צריכה להתחיל המשטרה לעבוד. מהדברים הקטנים האלו. ואז אנחנו נתפנה לטפל בארגוני הפשיעה.

זה גם וגם, אתה יודע.

אבל זה לא גם וגם, כי כשאין את זה אין שום סיכוי שיהיה לך את ארגוני הפשיעה.

לא, אבל אתה צריך לעזור לזוג מצפת שמפחד על הילדים שלו, כי הוא מאוים.

משה, הזמנו לפה הרבה מאוד אנשים על נושא מאוד מסוים.

אבל איך אתה מצפה שהמשטרה תטפל בזה כשלנסוע על השוליים אף אחד לא עוצר? זה mindsets של ארגון.

אני חושב שההערות שנשמעות פה הן הערות חשובות. אנחנו אמנם התכנסנו לנושאים אחרים, אבל טוב לפעמים שחברי כנסת שמים את המציאות מול העיניים. אבל אנחנו נחזור להתעסק בנושא שלשמו התכנסנו.

חה"כ נאור שירי תודה. אני מבטיח לך שאני אתן את דעתי גם להערה הזאת שהערת בעתיד המאוד קרוב, בהחלט. אני חושב שיש בזה לא מעט. גם אני רואה את זה. אני חושב שאני מבלה לא פחות ממך על כביש 6 ואוכל את הלב כל פעם מחדש.

מכובדי, מי פותח? מי רוצה להתייחס מילות פתיחה? בבקשה.

רמי שוורץ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. במאי 2023 הגשתי לוועדה מסמך על פשיעה חקלאית בישראל, מסמך נתונים בעיקר. מאחר שהנתונים מתייחסים רק עד 2022 אז אני לא אתעמק בהם אבל אני כן רוצה להציג כמה מהמגמות המרכזיות ואני חושב שהם יכולים להועיל לדיון.

בפתח הדברים מאוד חשוב לציין שהנתונים שאנחנו מקבלים ממשטרת ישראל מתייחסים אך ורק לפשיעה מדווחת. ככל שפנייה לא מגיעה למשטרה אז היא לא באה לידי ביטוי בנתונים. בין השנים 2016 עד 2022 הייתה ירידה כ-40% במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות של פשיעה חקלאית. הירידה לא הייתה אחידה. היו שנים שמספר התיקים עלה. אבל בסופו של דבר הייתה ירידה. אבל שוב, כפי שאמרתי, זה משקף רק פשיעה מדווחת ואני אחזור על זה בסוף דבריי.

כ-65% מהתיקים היו על גניבה על כל סוגיה. וב-60% מהתיקים שנפתחו על פשיעה חקלאית לא היה חשוד ידוע. כלומר, תיקים לא גלויים. ובסופו של דבר כ-85% מהתיקים נסגרו. יש לציין שהדבר הזה לא ייחודי.

נסגרו באיזה עילה?

בכל העילות. שמתוכם 67% נסגרו כי עבריין לא נודע. זו הייתה העילה הנפוצה ביותר.

עבריין לא נודע. למעט חוסר אשמה כל העילות האחרות זה עילות של חוסר פענוח. צריך לראות, לסכום את כולם כדי לדעת כמה אחוזים באמת יש. כמה זה סך הכול?

אז אני אומר, 85% של התיקים נסגרו. אחוזים בודדים בגלל חוסר אשמה. אבל כן חשוב לציין שהשיעור הזה של תיקים שנסגרו לא יוצא דופן בהקשר של פשיעה חקלאית. כלומר באופן כללי עבירות כנגד רכוש אנחנו רואים שיעורים דומים של תיקים שנסגרו.

אתה אומר שיעורים דומים. גם חוסר אשמה זה לא אומר שפענחו. כי יכול להיות שתפסו עבריין וזה לא האיש. אבל תבינו, נציגי המשטרה, 85% אי פענוח.

משה, זה ברור.

זה מספר נוראי.

אנחנו טוחנים משהו שאני לא רוצה כרגע לטחון.

לא, כי כל הישיבה הזאת היא על החקיקה. אז מה זה יעזור לנו?

לא, הישיבה היא לא על החקיקה. הישיבה היא לגבש ביחד איזה שהוא דפוס פעולה שכן יסייע לכל האנשים שכן עוסקים בחקלאות במענה לעניין הזה. כי בסופו של דבר אנחנו רואים את זה. אז לפרוטקשן נתנו איזה שהוא סוג של מענה בחקיקה. ואני חייב לומר שהוא כן בא לידי ביטוי בחודשים האחרונים. אבל לכל שאר הדברים אין כיסוי. אנחנו מסתובבים ואנחנו שומעים על אנשים שמסתובבים להם בשדות עם טרקטורונים והורסים להם. אנחנו שומעים שאיך שהם קוטפים את היבול ושמים אותו בארגזים, באים למחרת בבוקר ולא מוצאים. אנחנו שומעים על זה שמסתובבים להם בשטחים וצדים כל מיני דברים ועושים נזקים. יותר מידי פעולות שבהן אנחנו לא מצליחים להגן על אנשים ששלחנו אותם לעבד את הקרקע ולהוציא ממנה יבול. בבקשה רמי.

רק אני אחדד את הנקודה, כי סיפרתי פה על הנתון. כאמור 85% של התיקים על פשיעה חקלאית נסגרו. ב-10% מהתיקים שנפתחו בשנים האלו הגיעו להרשעה בבית המשפט.

לסיום אני אציין את הנושא של תת דיווח. כל הארגונים שמייצגים את החקלאים הציגו בפנינו תמונה של תת דיווח מאוד נרחב. חקלאים לטענתם לא מדווחים למשטרה על פשיעה חקלאית. זה גם עלה בסקר שעשה המדען הראשי של המשרד לביטחון לאומי וגם בדוח של מבקר המדינה ועוד מקורות אחרים שאפשר לראות במסמך. לעומת זאת, בתשובה שקיבלנו ממג"ב נטען שהם לא מכירים תופעה נרחבת של תת דיווח בנושא הזה ושהם רואים בירידה במספר התיקים עדות לאכיפה אפקטיבית.

בסדר גמור. טוב מאוד. זה מאוד חשוב כיוון שגם אנחנו נתקלנו בסיורים שלנו בתת דיווח. כלומר חקלאים שניזוקים כבר לא ממהרים לדווח על זה ומנסים לפתור את זה בכוחות עצמם. עד כדי כך שראינו פלישה לשדות מרעה על ידי אנשים מסוימים שבאו לשם עם העדרים שלהם. ניצלו את השטח, גמרו את מה שאפשר היה לגמור שם ונעלמו משם. ואף אחד לא עשה עם זה כלום, כי הבינו החקלאים שאף אחד לא יטפל בזה.

בחלק מהמקרים כן ראינו שהמועצות האזוריות מטפלות בזה. איך מטפלות בזה? חלקן חוקקו חוקי עזר פנימיים שמאפשרים להם לקחת את אותם עדרים ולכלוא אותם. ועד הרגע שתגיע לשם משטרה או מישהו אחר וייתן לזה מענה הם לא משחררים את העדרים. כך שיש לזה איזה שהיא סוג של התייחסות. אבל תת הדיווח זה אחת הרעות החולות.

כן בבקשה. משטרה, אתם רוצים להתייחס? אני אשמח.

סגן ניצב משה מועלם. אני רק ענף חקירות של מג"ב. ולידי יושבת יועמ"שית של האח"מ של מג"ב ואנחנו פה כדי להציג את הדירקטיבה של החיל, של מג"ב. ולהגיד מה אנחנו עושים כדי כן לשפר את היכולת שלנו לאכוף את כל מה שקשור לפשיעה החקלאית.

שבעצם אתם הנציג החוקי האמיתי של מדינת ישראל בשטח הכפרי, באזורים החקלאיים.

אני אתקן. לא חוקי. אנחנו פשוט לקחנו את זה כמשימה חילית. אוקיי? המשטרה הכחולה עוסקת במגוון רחב של נושאים ואנחנו, למג"ב יש את הפריווילגיה לעסוק בנושאים מאוד מאוד נקודתיים וספציפיים. והפשיעה החקלאית היא הנושא החשוב ביותר שמטופל בחיל. ואני אתן מה אנחנו עושים כדי באמת ממש בימים האלה לייצר משהו אחר. ואנחנו גם צריכים את הסיוע שלכם.

יפה מאוד.

אני אתחיל ככה: אנחנו התחלנו בהקמת שיטור מועצתי. שיטור מועצתי זה ביישובים הכפריים. אנחנו עוברים, כרגע יש שישה שיטורים כאלה. ארבעה בדרום ושניים בצפון. הם עוסקים אך ורק בטיפול בפשיעה החקלאית ברמה כזאת שזו המשימה העיקרית שלהם. כמובן שהניידות האלה הן שותפות גם למשטרה הכחולה וגם לנו. בשנת העבודה הזאת השיטור המועצתי צריך להיות מוכפל לכדי 12 שיטורים מועצתיים. כך שאנחנו עושים צעד כחלק מהצעדים שאנחנו נוקטים.

אנחנו הקמנו בתוך מג"ב יחידות ית"כ. זה יחידת תקיפה כפריות. כחלק מהעשייה, כחלק מההבנה שלנו שאנחנו חייבים למקד כוחות ספציפיים לפשיעה החקלאית. עכשיו, זה דברים, אם המענה שלנו היה גנרי, זאת אומרת מג"ב מגיב לפשיעה חקלאית ככלל, אז היחידות האלה עוסקות בפרט בנושא הזה של פשיעה חקלאית וזה כבר קיים.

אני לא יודע אם אם מכירים, אבל מג"ב עובר איזה שהוא ר-ארגון להפוך למשמר הלאומי. כחלק מהמשמר הלאומי מוקמות שתי חטיבות בצפון ובדרום כפעימה ראשונה. וחלק מהמשימות שלהם זה יהיה הבולטות והנוכחות בתווך הכפרי. עכשיו, כשאני אומר שידידי רמי אמר שיש ירידה ואנחנו עוסקים, יש איזה שהיא הרתעה, אז יש גם מניעה. יש מושג שקוראים לו מניעה. ואני חושב שהנוכחות שלנו במקומות האלה גם תביא לאיזה שהיא השפעה על מה שקורה בשטח. זה לא הפתרון היחיד, אבל תהיה לזה השפעה. זה שתי חטיבות. כל חטיבה כזאת מונה מאות שוטרים שיהיו נוכחים בתאי השטח האלה. אני מניח שיהיה לזה השפעה. זה כוחות מג"ב.

יש לזה איזה שהיא הערכת לוח זמנים?

זה קורה ממש בימים האלה. אני לא רוצה להגיד מתי, כי אני לא עוסק בזה ביום יום.

ברור. זה בסדר משה. אני שואל כיוון שאתמול בערב הייתי אמור להשתתף במפגש של חקלאי רמת הגולן יחד עם ראש המועצה החדש אורי קלנר. על מתן מענה לקשיים בשטחים החקלאים שלהם, מול הגניבות שאיתם מתמודדים והנזקים שיש. זה נדחה מסיבות אחרות. אבל שתבינו שמתבצעות התארגנויות אזרחיות לעניין הזה. זאת אומרת, כדאי שהם גם יידעו שאנחנו הולכים לתת מענה בדרך אחרת ואולי זה יחסוך את המאמצים שלהם. בבקשה משה.

נגעתי בחטיבות הטקטיות. במקביל להקמת החטיבות אנחנו מגדילים, מכפילים את כמות כוח האדם בימ"ר הכפרי. יש לנו ארבעה ימ"רים כפריים מצפון לדרום. שתי היחידות של ימ"ר צפון וימ"ר דרום מוכפלות מ-60 פלוס ל-120 פלוס וכשאנחנו מבינים שכוח האדם הוא איזה שהוא פקטור לטיפול בכל הבעיה הזאת. אם אנחנו נניח עם 20 בלשים אנחנו נהיה עם 30 בלשים. אם אנחנו עם 10 חוקרים אנחנו נהיה עם 20 חוקרים וכך הלאה. וזאת מתוך הבנה שאנחנו צריכים להגדיל את כמות כוח האדם שהוא פקטור בטיפול בפשיעה בכלל ובפשיעה הכפרית בפרט.

אני גם אציין שאנחנו לאור המלחמה אנחנו גם עסוקים גם בכיתות הכוננות. כיתות הכוננות הן חלק היום, ואני מניח שזה יהיה גם בהמשך, כחלק מכל העשייה והלחימה שלנו בפשיעה. נכון שפעם אחת הם כוננים לאירועי פח"ע וטרור. אבל במקביל זה עוד כוחות שיהיו רתומים לכל הנושא הזה של פשיעה חקלאית.

זה אומר שהם יצטרכו גם להיות מתנדבי משמר הגבול.

בהחלט.

אוקיי, אני מציין את זה כדי שיהיה ברור.

הם קיבלו מאתנו נשק. הם מזוודים ברמה של צה"לית.

כן. כמו מתמיד. ברור.

דבר אחרון, וזה ככה טקטי ולא אסטרטגי. עוד שני דברים, סליחה. קודם כל, אנחנו רוצים להפוך את עבירת הפלישה, בכל מה שקשור לנזקים בשטחים החקלאיים לעבירת קנס מינהלי. חברתי פה תרחיב בנושא הזה. זה חלק מהלחימה בפשיעה החקלאית.

אני אסיים בדבר טקטי. אנחנו החלטנו כהחלטה חילית לתפוס עדרים שפולשים כחלק מהרתעה. אנחנו תפסנו עדר של 24 ראש מסומן, שפלש באזור צפת ועכברה. אנחנו הולכים לחלט את הפרות האלה. ויש לנו גיבוי של בית משפט בעניין. זה חלק, עוד איזה כלי, אמנם טקטי, אבל איזה שהוא כלי שאנחנו כן רוצים להשתמש בו כחלק מההרתעה. והבחור שם מוכן לשלם ומוכן לכל דבר שאנחנו נציב לו, ואנחנו שם.

אז זה בלי להיכנס לנתונים, כי אני לא רוצה להלאות את כולם. אלה הדברים, אלה אבני הדרך שלנו כחיל. אני לא תמים, אבל אני מניח שזה יוביל לאיזה שהוא שינוי. תודה.

תרשה לי לנסות להידבק באופטימיות שלך. מירב?

אנחנו מובילים כבר כמה שנים ועכשיו זה באמת הגיעה העת לעבירת הפלישה לשטח חקלאי, אדוני דיבר עליה בעניין פלישות עדרים ואפילו טרקטורונים שנוסעים בשדות חקלאיים.

היום זה עובד על בסיס חוקים פנימיים. חוקי עזר עירוניים.

יש התייחסות לזה בחוק העונשים, יש עבירה בחוק העונשין.

ב-494?

494. כיום אנחנו לא אוכפים אותה, כי זה עבירת חטא. מה שאנחנו עושים ואנחנו באמת בישורת האחרונה, וזו באמת בשורה בנושא הפשיעה החקלאית, זה להפוך אותה לקנס מינהלי. כך שכל פרה שתיכנס לשטחים חקלאיים הבעלים שלה יקבלו 500 שקלים קנס לראש. כמו שנותנים על פיצוח.

אנחנו העברנו את התקנות, בטח תרחיב על קרן ממשרד הבל"מ. אנחנו כבר העברנו את התקנות במשרד הבל"מ. כרגע ממתינים למשרד המשפטים ואנחנו ממש בישורת האחרונה. רוצים שזה ייכנס במהירות האפשרית. שיהיה לנו באמת מענה לתופעה הזאת. היא תופעה קשה, תופעה שפוגעת בחקלאות. ואנחנו ממש מקווים שזה יקרה בימים הקרובים.

ויש יכולת לתפוס את הפרה?

למי הפיצוח כפוף?

אני אגיד לך איפה הבעיה.

רגע משה, שנייה. למי הפיצוח כפוף?

משרד החקלאות. הם איתנו בעניין.

יש פה נציג של משרד החקלאות?

ברשותכם אני רוצה לציין שמשרד החקלאות שותף מלא, באמת.

חוץ מלהגיע לפה לדיון.

הם בפגרה.

אבל הוא שותף מלא שלנו לכל העשייה. הם מוכנים לשתף איתנו.

משה, אנחנו מכירים לא מהיום. מי ששותף מגיע לפה לדיונים. נותן מענה, לוחץ יד, משתתף. חה"כ משה סעדה, רצית להעיר משהו?

כן. אני רוצה להבין, אם הקנס המינהלי מאפשר לנו יכולת מינהלית גם לתפוס את הפרה? כי מה החשש שלי? תטילו קנס, אין ממי לגבות. זה לא פעם ראשונה שזה קורה במגזר. השאלה אם יש יכולת לתפוס את הפרה ואז יש לנו מאיפה לגבות את המחיר. והמחיר גם יותר משמעותי. זה בעיניי הפתרון. תפסת את הפרה, שהוא יבוא וישחרר אותה. כמו שעושים עם רכב. רכב חונה שלא כדין בתל אביב, העמיסו את הרכב. אתה תרוץ כבר אחרינו. כך זה צריך להיות. אחרת עכשיו לכו תגבו את הכסף.

אז אני אשיב. יש לנו יכולת לתפוס את הפרה ואנחנו נתפוס במקרים המתאימים. ואנחנו חושבים, אנחנו סבורים שלפגוע בכיס של העבריין דווקא בעבירות האלה זה מאוד משמעותי. אבל כן, יש לנו יכולת.

לא, לא ירדת לסוף דעתי, לא ענית לי. הרי ברור לי, ברור שלפגוע בכיס זה משמעותי. אבל מה שאני אומר לך, מה שלמדה עיריית תל אביב ולמדו כולם שאחר כך קשה לגבות, ככלל קשה לגבות, עוד יותר במגזרים מסוימים קשה לגבות. לפעמים גם אין כתובת. לכן אני אומר, דרך הפעולה צריכה להיות כמו שלמדו אז בעיריית תל אביב. היית בא, מחפש את הרכב. אין רכב. מתחיל ללכת, אץ רץ, מתחיל לחפש. ואז עד שלא שילמת לא קיבלת. ואז יש כלי אכיפה משמעותי. ואז פעם הבאה הוא יחשוב הרבה. כי קנס, קודם כל עם קנס הוא יכול לבקש להישפט עליו. ואז הכול מתחיל מהתחלה. ו-ב', לכי תגבי את הקנס. ואת תמצאי את עצמך מתעסקת על היום בלגבות את הקנס הזה. אז קחו את המרה, תאמיני לי, הכסף יגיע במהרה.

אז כמו שאמר סנ"צ משה מועלם לידי אנחנו כבר תפסנו לאחרונה עדר של פרות במטרה לחלוט אותו. וכן יש לנו יכולת לתפוס, גם שנהפוך את העבירה הזאת לעבירה מינהלית.

יפה מאד.

למה אתם לא עושים את זה כדבר שבשגרה?

משה, בוא נתקדם.

קודם כל אנחנו צריכים לשנות את החקיקה כדי שזה יהיה.

אז תגיד לנו מה.

תכף היא תגיד. אנחנו תפסנו את זה בעבירה פלילית.

כמו שתופסים בחניות. אותו מנגנון שבחניה. בעיריית תל אביב יש להם מנגנון יופי עובד.

יש אופציה או שהוא משלם 500 שקלים לראש או שהפרה הופכת לבולי ביף. זהו, קל.

יפה מאוד.

אבל פוגל, אתה מבין, אם הם לא יתפסו כנוהל.

אני מבין, משה, אני מבין, בוא.

כי כל האמירות האלה 'קל' זה סיסמאות. כי אם לא יתפסו. מה הבעיה? אתה רוצה לפתור את הבעיה. איך פתרו את הבעיה בתל אביב? כשהתחילו לתפוס לאנשים את הרכבים, תאמין לי, הבן אדם חשב פעמיים.

נכון.

כולל עבדך. אמרתי לעצמי עכשיו לך תחפש את הרכב. לשלם 100 שקלים אני מוכן. אבל להתחיל לחפש את הרכב ולהתרוצץ אני לא מוכן. לכן אם לא נשנה את זה, ואם חסר לכם כלים, נעזור לכם. נשדך אתכם לעיריית תל אביב. אם את הדבר הזה לא נעשה לא יהיה פתרון. אז אני אומר, זהו, זה זמן אחרי ה-7 באוקטובר זה זמן אמת.

משה, בואו נתקדם. ההערה של חה"כ משה סעדה בעצם באה ואומרת בואו ניתן מראש מענה לקשיים שעלולים להיווצר לנו בגלל חוסר היכולת לממש את החוק או את הקנס המינהלי. הערה נכונה. בואו נחשוב על פתרונות נכונים לעניין הזה. בבקשה.

ערן שמיר מחטיבת התביעות, משטרת ישראל. חבר הכנסת אמר שיהיו מצבים שאולי החשוד בשטח, בעל העדר, יעדיף לשלם את הקנס על סך 1,000 שקלים נניח ולגמור את הסיפור. לא פוגעים בעדר שלו. אבל אני רוצה לדייק את הנושא. מירב אמרה מקודם, הקנס הוא לא יהיה 1,000 שקלים. זה יהיה בהתאם למספר ראשי הבקר שבשטח. זאת אומרת על כל פרה שנמצאת בשטח החשוד אמור לשלם קנס בגובה של כמה מאות שקלים.

500, כן.

ואם מדובר בעשרות פריטים אז כמובן שהקנס יעלה בהתאם. זו חתיכת סנקציה משמעותית.

ככל שהקנס יותר גדול הסיכוי שהוא ישלם הולך וקטן.

משה, בואו נפסיק עם ההקנטות האלה, זה ברור לכולנו.

יהיו סנקציות בהתאם.

השאלה היא האם עד שהוא משלם את הקנס, וזו שאלה נכונה, גם אני הייתי רוצה שתינתן לה תשובה. האם עד הרגע שהוא משלם את הקנס העדר אצלי?

במקרים שבהם העדר, משרד הפיצוח תופסים את העדר במקרים שהחשוד בעל העדר לא נמצא בשטח.

אז אנחנו מציעים לכם ללכת לכיוון אחר. תרצו שנעזור לכם בחקיקה לעניין הזה, נראה לנו יותר נכון. יש לך את הכוח ביד. מה הכוח? העדר. איך אמר משה לפני רגע? או שהוא הופך להיות סטייק או שהוא מוחזר אליך ויהפוך אצלך להיות מה שאתה רוצה. אני חושב שזה הכיוון הנכון כדי שתוכל לממש באמת את היכולת. זה גם מתלבש מאוד על מה שאמר פה נאור שירי לפני זה. בואו נפגין את המשילות שלנו. בואו נראה שאנחנו באמת מתכוונים לזה, לא רק מסמים "וי".

עוד מישהו? בבקשה.

הערה קטנה רק במישור של משרד החקלאות שלא מופיע. זה לא בתוך הדברים שרציתי לומר. אברהם בנימין מתנועת רגבים. נכון לשנה שעברה אנחנו מכירים שהייתה בעיה בתחנות הסדר של משרד החקלאות בדרום. אני לא יודע אם זה השתנה מאז, אבל צריך לשים פה כוכבית. אחרת זה פשוט לא יהיה רלוונטי.

מאה אחוז. קרן, רצית להגיד משהו? בבקשה.

קרן אבירם מהלשכה המשפטית של המשרד לבל"מ. אני רק אעדכן, כמו שאמרו, לגבי הסטטוס של התקנות המינהליות. באמת אנחנו עובדים עליהם מול היועצים המשפטיים. אנחנו בישורת האחרונה לפני פרסום להערות ציבור. ואכן מדובר בקנסות מינהליים על עבירה 494 בחוק העונשין, שזה השגת גבול. ומדובר בקנסות של אלפי שקלים. ואנחנו באמת מנסים להריץ את זה כמה שיותר מהר. אנחנו מקווים שבקרוב זה כבר ייצא להערות ציבור ונתחיל לקדם את החקיקה. אנחנו כמובן בוחנים עוד פתרונות של חקיקה. כמובן הפתרון האולטימטיבי הוא לא רק חקיקה. אבל במישור החקיקה אנחנו בוחנים עוד דברים. ובאמת חלק מהדברים שעלו פה אנחנו גם נצטרך לבחון אותם כדי לתת עוד כלים.

מעולה. תודה קרן. כן, התייחסויות נוספות? בבקשה.

שי גליק, מנכ"ל בצלמו. אז אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות מחקלאים שעלו פה. אבל זו נקודה מאוד מאוד פשוטה. הדרך להיאבק בפשע זה שהוא לא ישתלם כלכלי. אוקיי? זה הכלל הכי בסיסי. כרגע הפשע בישראל משתלם כלכלית. אני לא חושב שיש פה מישהו שחולק על זה.

אמר את זה השר כמה פעמים: מעצרים מינהליים לערביי ישראל, לא לערביי ישראל, לפושעים, אוקיי? למי שפושע בצורה מאוד גבוהה. לא, לא, קודם כל, רגע, אפשר לצחוק.

פעם שעברה שישבת אמרת, מה הוא אמר על הימין? שרק בשמאל יש מפגינים? מה קורה איתך, תגיד לי.

הוא לא שם לב, יצא לו בלי כוונה.

בואו, מכובדי, חברי הכנסת. שי, מותר לך, מותר לך. בואו, תודה. שי, מותר לך.

זה רק אוכלוסיות מסוימות נכנסות, לא כולם.

משה, נאור, גברתי. הבנתי את הקצף שיצא והוא בצדק. ושי, מותר לך להתנצל ולהמשיך.

אני מתנצל. אני מתנצל.

יופי. בבקשה שי.

תתחיל מחדש. הפשע משתלם, ידוע.

כן. צריך להבין שלפעמים קשה מאוד להתמודד עם פשע בצורה ישירה. אנשים מפחדים להעיד, עדים מתים – זה לא סוד. בכל העולם. זה לא רק בישראל. אפשר לבדוק את זה. רוב ראשי הפשע לא כל כך מהר יושבים בכלא. כי זו הסיבה. יודעים מי הם, יודעים מה הם עושים ולא מצליחים להתמודד איתם. אחד מהכלים שהומצאו בישראל וגם בעולם בדרכים אחרות – מעצר מינהלי. עכשיו אני יכול להגיד לכם, אתמול פורסם שנער בן 14 קיבל סוג של מעצר מינהלי. לא יודע אם שמעתם את זה או לא שמעתם את זה.

שמענו.

שמענו.

יפה מאוד. אז אם נער בן 14 מיצהר יכול לקבל מעצר מינהלי, אני חושב שעבריין שמטיל אימה, שפוגע, שרוצח, גם יכול לקבל מעצר מינהלי. בעיניי זה מידתי ושוויוני. אגב, העבריין הזה, לא משנה מאיזה לאום ואיזה מוצא, צריך להיאבק בפשע. לפשע אין כיפה ואין זהות. יש פשע.

אין צבע.

ואין צבע, נכון, אין צבע. ואני שוב פעם אומר צריך לחזור ולעשות מעצרים מינהליים כנגד אותם עבריינים בכירים. כי כולם פה מסכימים.

לא, האמת שאנחנו לא כולם מסכימים.

אה, אוקיי.

מירב, תודה.

אני אסיים. מסכימים שלא מצליחים מספיק לעצור את הפושעים. זה כולם מסכימים?

כן.

יפה מאוד. ולכן כאשר לא מצליחים והדרכים הישנות לא עובדות לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה. וזו ההצעה שאני מציע.

תודה. ד"ר גיא נגר, בבקשה.

שלום לכולם. ד"ר גיא נגר, מנהל תחום מחקר לשכת המדען הראשי. בהמשך למה שרמי שוורץ דיבר.

דוקטור לאיזה תחום אתה?

דוקטור בקרימינולוגיה. הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.

יפה. לא, סתם לדעת מה תחום ההתמחות שלך.

בשמחה רבה.

בבקשה. ד"ר גיא נגר, תמשיך בבקשה.

בהמשך למה שרמי שוורץ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת הציג את נתוני התופעה של הפשיעה החקלאית. אז כמו שרמי אמר בצדק זו רק התופעה המדווחת. לכן כדי לדעת את התופעה הלא מדווחת, אז יצאנו בעצם למחקר בשנת 2022 ביחד עם הלמ"ס, ביחד עם מג"ב. ביחד עם איגוד האיכרים. מחר מאוד רחב שבחן את היקף התופעה בקרב הפשיעה החקלאית בישראל. על פי הדיווח של החקלאים עצמם. אז 70% מהחקלאים דיווחו שנפגעו מהפשיעה החקלאית. אם נכמת את זה למספרים, אז לפי הלמ"ס המרשם החקלאות האחרון של הלמ"ס מדבר על 17,500 חקלאים בישראל. זה אומר שכ-12,000 משקים חקלאיים בישראל נפגעו מהפשיעה החקלאית. זה נתון אדיר. אנחנו מציגים 800 תיקים, 700 תיקים. זה 12,000 משקים שדיווחו שנפגעו בשנה האחרונה מפשיעה חקלאית. שזה בעצם מה שנקרא התופעה המלאה ולא קצה הקרחון של הפשיעה המדווחת.

יש את המחקר הזה?

יש את המחקר באתר שלנו, כן, כמובן, את המחקר המלא.

באתר של הוועדה גם?

אנחנו נעלה אותו, כן. בבקשה.

בפילוח לפי סוגי עבירות אז זה קצת מתחבר לדיון היום ולעבירות המינהליות. אז בעצם העבירות שבהם נחשפו הכי הרבה לפשיעה חקלאית זה השגות גבול וגניבת תוצרת חקלאית. 44% מהם אמרו שנפגעו מהעבירות האלה. לאחר מכן גניבות ציוד, השחתות ציוד. לאחר מכן גניבות רכב, פלישת עדרי צאן, גניבות בעלי חיים, הצתות שטחים חקלאיים ולבסוף גביית דמי חסות בסך הכול כ-7%.

אם מדברים על אחוז הדיווח, כי זה גם בסוף אם הם לא מדווחים אנחנו לא יודעים.

מאוד חשוב, בהחלט.

אז הדיווח הגבוה ביותר מן הסתם הוא בעבירות גניבה. ולמה? בגלל הביטוח. זה אנחנו יודעים גם מהפשיעה הקלאסית.

איפה אין דיווח? דמי חסות.

הדיווח הנמוך ביותר בגביית דמי חסות. נכון. 10% מהם רק דיווחו על תופעת גביית דמי חסות.

כי כל השאר משלמים פשוט, זה יותר נוח להם.

ברור. הוא אומר עדיף לשלם, יהיה לי שקט.

בבקשה ד"ר גיא.

לגבי הנושא של העלות הכלכלית למשק, כימתנו גם את הנושא הזה. כי בסוף שאלנו אום אוקיי, איימו עלייך, גנבו ממך, שרפו לך. כמה כסף מדובר? אז כימתנו את זה במודל כלל החקלאים והגענו שהעלות למשק של הפשיעה החקלאית עומדת על 1.5 מיליארד שקלים בשנה, על פי דיווחי החקלאים כמובן.

וזה הדיווחים שהגיעו.

זה הדיווח שהגיעו מהחקלאים עצמם. מסך הפשיעה החקלאית. נכון שברובם מדובר בעבירות גניבה.

ואז אתה יכול גם לכמת את זה בכסף.

נכו. כי אתה גם שואל אותם כמה כסף בסוף הפסדת? אתה מכמת את זה, לוקח מכלל החקלאים. הגענו ל-1.5 מיליארד שקלים. זה לא מעט.

שאלנו אותם מה לדעתם הפתרונות להפחתת הפשיעה החקלאית? אז בעצם האחוז הגבוה ביותר דיבר על נושא של החמרת הענישה. 91% מהם דיברו על החמרת הענישה. לאחר מכן 80% דיברו על הגברת הנוכחות המשטרתית. ו-61% דיברו על קנסות מינהליים. שזה מתחבר לדיון היום.

אתה זוכר מה שדיברנו על הקנסות המינהליים.

נכון מאוד.

כמה שהם אפקטיביים, בטח בנושא של גניבות. תמיד האינסנטיב כלכלי עדיף לתת קנס גבוה לגנב.

נכון מאוד.

לאחר מכן דיברו על נושא של מערך המתמידים. שיטור מועצתי שגם הוזכר פה גם עלה. הקמת מוקדים, חיזוק כיתות הכוננות של המועצות האזוריות. וזה עוד לפני המלחמה זה כבר עלה. והתקנת מצלמות לזיהוי מספרי הרכבים. אלו הפתרונות העיקריים שעלו.

יש את הדוח המלא באתר, שם גם אפשר לראות פילוחים לפי איפה נפגעים, איזה מחוזות, איזה סוגי פשיעה.

אנחנו נעלה את זה גם באתר שלנו. אנחנו ניקח את זה מכם.

השיטור מועצתי שזה די חדש, אצלכם במשרד.

דיבר על זה פה הנציג ממג"ב.

בודקים נגיד מול מועצה שלא קיבלה?

יש לנו מעט מאוד שקיבלו. לכן אי אפשר להשוות את זה. יש לנו ארבעה. אבל אנחנו אמורים לתת עוד איזה שש בשנה הקרובה.

יש בסך הכול 30 ומשהו מועצות אזוריות בארץ. נכון?

וכמה הקמתם? שישה?

אנחנו הקמנו שיטור מועצתי בשש מועצות. אבל, מי?

התוכנית שקיימת כרגע במשרד לביטחון לאומי שהייתי חלק ממנה אומרת שבתוך תקופה של משהו סביב חמש שנים לכולם יהיה. זאת הכוונה. אנחנו משנים קצת את המתכונת. לכולם יהיה בסוף. בסדר עדיפויות, כן, קיים גם למועצות האזוריות.

זה גם יסייע יותר.

בהחלט. גיא, עוד משהו?

רק בהמשך להערה של חברת הכנסת, אז באמת אנחנו כן בוחנים בימים האלו אנחנו עושים קבוצת ניסוי שזה שש המועצות האלה, לעומת קבוצת ביקורת. יש מועצות אחרות שבהם לא פועל השיטור המועצתי. אבל זה בהקשר אחר של מחקר מלווה לתוכנית השיטור המועצתי.

יש תוצאות ביניים?

בואו רגע נשמע את אליאב נהרי, קב"ט מועצה אזורית מגידו. נשמע מפי הגבורה. שלום אליאב, מה שלומך?

שלום אדוני יושב-הראש. אני רוצה להודות לך על הדיון המאוד חשוב הזה. אתה היית אצלו וגם חה"כ מירב הייתה אצלנו. מועצה אזורית מגידו גובלת עם ואדי ערה וסובלת מאוד מאוד מכל התופעות שהעלו פה. כל נושא פלישות עדרים, כל הגניבות בקר ותוצרת חקלאית. הזקים שהם לאומיים לגדרות. אנחנו יכולים לקום בלילה וחתכו לנו 3 או 5 ק"מ גדר. וזה לא, זה לא פלילי, זה לאומני. זה כדי שהעדרים ייכנסו.

אני אשמח שתאמר את זה פעם נוספת, אליאב.

זה פשוט עצוב לשמוע את זה.

אני אשמח שתחזור על זה פעם נוספת.

אני חוזר ואני אומר, העבירות שאני מדבר עליהן זה לא עבירות פליליות, זה עבירות לאומניות. לבוא ולחתוך 5 ק"מ גדר זה עבירה לאומנית. זה עבירות שהן למטרה להבריח את החקלאים מהקרקע, מי שלא מבין את זה. והם אומרים לנו את זה בפנים. וזה דברים שאנחנו מתמודדים איתם ביום יום. ואני שומע את החברים פה בוועדה והם מדברים על כל מיני דברים, גם אגב, גם כולם, על עבירות מינהליות ודברים. הבעיה שאין אנשים בשטח. אנחנו מועצה אזורית מגידו, שטח 185,000 דונם שרובה אדמות מדינה שאנחנו אמונים לשמור עליה ועל היערות. אבל אין. זה יפה שיש קנס מינהלי. זה הפיצוח, עד שהוא מגיע, עד שרואים אותו. מי יאכוף את העבירות האלה? זה דברים שאנחנו מתמודדים איתם לבד. המדינה רואה ברשות המקומית כלבנת היסוד, גם לשמור על אדמות המדינה, גם לייצר את התוצרת החקלאית למדינה, אבל מפקירים אותנו. ואנחנו מתמודדים עם זה לבד.

קודם כל, אני כקב"ט אין לי שום סמכות. אין לי תעודה מהמדינה, אין לי כלום. אתם מבינים שאני אמור להתמודד יחד עם כיתות הכוננות גם בעבירות הלאומניות, גם בעבירות החקלאיות, גם בעבירות הפליליות. אין לי תעודה. לסיירים שלי אין להם תעודה. מנפנפים אותנו מהשטח כשאני עוצר מישהו.

לא. אבל אם אתה הופך להיות ככיתת כוננות מתנדב משא"ז אז יש לך את הסמכויות.

נראה לך הגיוני שאני כבעל תפקיד, כמנהל אגף הביטחון וקב"ט מועצה אני צריך ללכת להתנדב במג"ב כדי שתהיה לי תעודה?

לא, זה לא. אני מבין.

לא, צריך לתת לו סמכויות.

כן, אבל צריך להגדיר את זה.

לדעתי גם אין לך שיטור מועצתי. נכון?

אין לי גם שיטור מועצתי כמו שאת יודעת. כי אני הייתי אמור בהתחלה להיות בפיילוט.

אליאב, שנייה. אתה מכיר את המגבלה שלי של לשמוע שניים במקביל.

אין לו כוח אדם.

אז תן לי רגע לעצור פה. חבריי חברי הכנסת, בואו נקשיב למה שיש לאליאב להגיד. כי הוא באמת הוא הקול שלנו השפוי מהשטח. ומציג את הצרכים והכאבים שלו. אלון ביטון פה? עוד לא, נכון? אז אני אומר לכם שאני הולך לשבת בימים הקרובים או נדמה לי אפילו היום עם אלון ביטון על כל הנושא של סמכויות הקב"טים. אני כבר מתעסק בזה מספר חודשים. אליאב העלה לי את זה כשהייתי אצלו בביקור ואנחנו נעשה את זה. אנחנו נעשה גם בזה שינוי. אבל חשוב להמשיך לשמוע את ההצעות שלו, כי הוא נמצא שם ומתמודד עם זה ביום יום. אליאב, בבקשה.

אני אספר לך משהו קטן על קב"ט גלבוע. קב"ט גלבוע שגם מתמודד כמוני על דברים. בכביש עצרו אותו משטרה ונתנו לו דוח למה יש לו אור כחול על הגג. זה תבין. קב"ט ומנהל אגף ביטחון של מועצה אזורית גלבוע. תראה עם מה אנחנו מתמודדים. אין לנו שום סמכות, שום דבר. כמו שאמרתי, לא לסיירי הביטחון. אני צריך שהם יתנדבו למשטרה, למתמיד. וכשהם יוצאים לסיור שיציבו אותם בסיור מתמיד במג"ב כדי שתהיה להם איזה שהיא סמכות.

הכלים האפקטיביים זה לעשות מוקד רואה טכנולוגי, שיהיה בשת"פ עם כולם. גם משרד החקלאות, הפיצוח, גם עם מג"ב, גם עם כולם. שבסוף יש מלא כוחות בשטח. סיירת ירוקה, כולם, אבל אף אחד לא מדבר עם אף אחד. זה רק אם אנחנו מכירים ברמה האישית אז אנחנו יודעים לחבר אותם. אבל יש כל כך הרבה יחידות ואנשי אכיפה בשטח שהם צריכים לדעת לדבר אחד עם השני. זה חייב להיות.

לגבי העדרים הפולשים. אתם חייבים להבין שהרבה עדרים הם לא מסומנים, אין להם שירותים וטרינריים, כי הם לא צריכים מרעה, הם פולשים כל היום. אז גם אם אתה תופס את הפרה, כמו שחה"כ משה סעדה אמר, אתה תופס את הפרה, הוא נעלם. תיקח את הפרה הוא בורח כדי שלא תיתן לו ישר קנסות לפרות. הם יודעים להעלים את הפרות שלהם עד שמגיעים אנשים. הפרות שלהם, תסלחו לי, הן פרות משוגעות. שאף אחד לא יכול לתפוס אותן. כדי לתפוס אותן צריך להביא 30-40 איש ומכלאה ניידת.

תקשיב, אחרי שנתפוס את הפרה הם ירדפו אחרינו.

בבקשה אליאב.

אז מי שחושב ששלושה אנשים יכולים לתפוס עדר, אז הוא, תסלחו לי, חי בסרט. אני מזמין אותו יום אליי, יום שיתלווה אליי ונראה אותו תופס פרה אחת, לא עדר.

סיור, יום בוקרים. אבל כולל ארוחת צוהריים, כולל הכול.

את אותה פרה.

אני אביא שוחט.

אני אומר, אם תצליח, אז עליי השוחט. אני אומר, מה שחשוב, שוב, גם אותו דבר סמכויות לפקחים של קק"ל. קק"ל מסתובבים בשטח, שורפים שם, מישהו מדליק מול העיניים שלו. מה הוא יעשה? הוא פותח אירוע ב-100. בנחל לקיני או בוואדי ערה, עד שמגיע שוטר ליער. לוקח לו, קודם כל אין וויז לנווט ליער שם. הוא שם פס על הפקח של קק"ל. זה גם עוד דברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם. ועד שמגיעים כוחות ההוא נעלם. זה חייב להיות סמכויות וכול גורמי האכיפה. לדעת לדבר איתם ביחד. אנחנו הצבנו עכשיו מצלמות בסיוע של משרד הביטחון ותקצוב משרד החקלאות מאזור גלעד בא"ח גולני עד לאזור מדרך עוז, מצלמות שגם יודעות לזהות עשן וגם אינדיקציה. אנחנו בונים כרגע מוקד רואה. אבל שוב, זה בסוף אמור להכווין אנשים לאותה עבירה שרואים אותה. כרגע אנחנו עם שני מש"קים על 185,000 דונם. זה המצב שאנחנו מתמודדים איתו.

לגבי החברים שדיברו פה על העבירות שיורדות. זה כי הבוקרים כבר לא רוצים להגיע. הבוקרים שלי זה חבר'ה מהקיבוצים, עם עדרים של 1,000-1,200 אימהות. וכשגונבים, אירוע אחד הוא כתוב במשטרה אירוע אחד. אבל אירוע אחד יכול להיות 80 אימהות. 80 אימהות כפול 15,000 תעשו חשבון. נזק של מעל חצי מיליון באירוע אחד זה מסומן כאירוע בודד. ומה, מי הנאשם העיקרי? קוראים לו ליחידת ארז לחקירה למה הוא לא ספר את הפרות, איך הן נעלמו לו. הוא החשוד המרכזי. הוא הודיע לי יותר אני לא מתלונן. תעזוב אותי, לא רק שלא מחזירים לי את הפרות, אני גם החשוד? אז הם לא מתלוננים כבר. הם מתמודדים עם זה לבד. מנסים להגיע לפרות בצורה עצמאית. לשלם לכל מיני אנשים בשטח שידווחו להם. אז בטח שאנשים לא יתלוננו. נראה אתכם סופרים כל יום עדר של 1,400 אימהות. איך תספרו אותם? רק לאסוף אותם זה לוקח שלושה חודשים, כל אחד מהשטח שלו. אז כשנעלמים ואתה מגלה שפתאום אין לך 1,400, יש לך 1,200 ו-200 אימהות נעלמו, אז כולם מרימים גבה. מה מרימים גבה? זו החקלאות. זה לא ילדים שאמורים לחזור הביתה כל יום ב-19:00.

אלה הדברים שאנחנו מתמודדים איתם. דבר נוסף, כל העניין של הטרקטורונים והסוסים שעולים על השטחים החקלאיים. וכל הרעיונות. כרגע מה שאני צריך לעשות, שוב, כי אין לי סמכות, וגם לשוטרי מג"ב אין סמכות, אין לו מה לעשות. זה להביא בוחן תנועה שיתחיל לחפש מה יש לו בטרקטורון לא תקין כדי לתת לו איזה דוח. הוא בכלל לא מקבל דוח על ההיזק לשטח. למועצה יש חוק עזר שעוד לא אושר במשרד הפנים, אני לא יודע מתי הוא יאושר. אנחנו הגשנו אותו כבר מזמן. ובסוף גם המשטרה נותנת לאותו אחד שעלה על השדה למה אין לו, אני לא יודע מה, אין לו טסט או אין לו משהו. זה דברים שהם עוד לא הצלחנו לאכוף. ואני עושה את המבצעים האלה יום יום. אני מביא 40 מתנדבים, אנחנו מביאים משטרה, בזכות מג"ב שבאים לעזור. גם היחידה הטקטית. אבל בסוף תראו מה הדוחות האנשים הנכבדים, השוטרים ממג"ב הם יכולים לבדוק מה בסוף התפוקות של אותם מבצעים. זה בסוף אותו בוחן תנועה שנותן את הדוח לאותם כלים מוטוריים. ולסוסים, אני כבר לא מדבר שאין לי מה לתת לו. איזה דוח אני אתן לסוס?

אליאב, אני כל כך שמח שעלית לדבר פה. זה מחזיר את כולנו לפרופורציות שנבין באמת עם מה מתמודדים אנשים כמוך בשטח. תודה שאתה שם ותודה שעלית, ונמשיך להיות בקשר.

תודה רבה, אני מודה לך מאוד.

תודה אליאב. יוסי מהמל"ל איתנו בזום, בואו נשמע גם אותו בבקשה.

בוקר טוב. קצת קשה לעלות אחרי אליאב. אני מכיר את הסיפור הזה כבר שנים, בעיקר מהמגזר הבדואי בדרום. ואני חושב שהפגיעה הכלכלית בכל אותם גורמים עבריינים זה הבסיס להצלחה. אחד, זה החרמה והשמדה של כל עדר לא מסומן. ניסינו לעשות את זה בעבר עם הגמלים, בגלל התאונות, אבל זו אות מתה בחוק. צריכים באמת להקפיד בחקיקה של מדינת ישראל, בעיקר בתחום הווטרינרי. עדר שאינו מטופל, אינו מחוסן, אינו ראוי, יושמד. ועלות ההשמדה תהיה על הבעלים של אותו עדר.

דבר שני, ואמרו את זה קודם ואני חוזר ואומר את זה, כי זה אחת הבעיות שעלו כבר בשש השנים האחרונות שאני מכיר את הנושא הזה. זה קרנטינות לאחסון העדרים שתופסים. יש אחת, אני לא יודע אם היא מתפקדת היום. צריכים לעשות אחת בכל מחוז.

איפה יש כרגע קרנטינה יוסי? אה, במושב דור, נכון. כן, כן, במושב דור, כן.

צריכים לפחות שלוש כאלו. כי גם כשאתה מביא מישהו לשם, אז הוא משחרר את העדר ואותו חקלאי לוקח את העזים האלו שלו, את הגמלים או את הסוסים שלו והוא לא נפגע כלכלית. עדר כזה שאני מחרים אותו ומתברר שהוא גם לא מחוסן ולא מטופל זה להשמדה. אין שום אפשרות לקבל את זה בחזרה.

והדבר השני שרציתי להעלות בנושא הזה והקדים אותי אליאב זה סמכויות. סמכויות שיינתנו לכל גורם שעוסק בעסק הזה. ואני מציע שלדיון הבא אדוני, לזמן את יואל זילברמן מהשומר. הוא חי את העסק הזה כבר שנים. אביו סבל מהתופעה הזאת. אני חושב שהוא ייתן לנו הרבה תובנות.

אתה מדבר על השומר החדש.

נכון. הוא פשוט במילואים היום. רציתי שהוא יעלה יחד איתי, אבל הוא לא יכול.

אוקיי. לא, לא, אנחנו נעשה לזה דיון המשך ונזמין אותו, בהחלט.

איפה הבעיה במתן סמכויות? כי משפטית אין בעיה.

שאלה מצוינת.

למה זה לא קרה עד עכשיו<

כי זה צריך להיות בחקיקה. מה זה איפה הבעיה? צריך להגדיר בחוק מה הסמכויות.

תקשיבי, הרי כשרצו, כשהקימו את מח"ש ורצו להפוך אותה למחלקה אזרחית אז די מהר חוקקו, הוסיפו לפקודת המשטרה תוספת והקנו.

משה, בואו רגע נעצור את שיעור ההיסטוריה.

לא, אני רוצה להבין איפה זה נתקע.

משה, השאלה מצוינת, בוא ניתן למישהו לענות לנו. בינתיים אתה שואל את השאלה ומנסה לתת תשובה. בוא, שאלת שאלה, בוא ננסה לקבל תשובה. יוסי, לך יש מושג איפה זה נעצר נושא הסמכויות בעבר? אתה מלווה את העניין הזה לפחות בעשור האחרון, אם לא יותר.

זה נעצר תמיד בזכויות חקיקה, זכויות אדם.

די, משה ומירב. אתם רוצים זמן ויכוח? אני אתן לכם. אבל בואו, יש פה אנשים שבאו להציג את דעתם. מירב, תודה. יוסי, בבקשה.

אני מסכים עם מה שאומרת חה"כ מירב. זה הליכי חקיקה שנעצרים בדרך כלל בייעוץ וחקיקה.

אבל למה לא עשו את זה בעבר? מה זה נעצרו?

שנייה רגע, תן לו. הוא אמר אני מסכים. שמעת את זה ישר נכנסת לאירוע?

קשה לי עם זה, כן.

תהיה בשקט, תן לו להביע את דעתו.

די נו, בואו, חברים.

אנחנו רוצים לשמוע.

אני רוצה להזכיר לכם, אנחנו משודרים. עם ישראל רואה אותנו. יוסי, בבקשה.

אני אומר שוב, אני חוזר על מה שאמרתי קודם.

אני לומד את זה יחד אתכם. קדימה יוסי, בבקשה.

זה נעצר בהליכי חקיקה כאלה ואחרים, כולל החובה לחסן את העדרים. פשוט צריך לקבל החלטה ולעקוב שהחקיקה הזאת מגיעה למשרד המשפטים וחוזרת להצבעה בכנסת.

תודה.

אני לא מקבל תשובה כזאת שהיא אומרת כלום. מה זה נעצר בהליכי חקיקה?

בוא, משה, ממי אתה רוצה את התשובה? מיוסי מהמל"ל? אז בוא תשמע.

אבל למה זה לא היה גם בעבר? למשל בממשלות האחרות. מה, זה פתאום יש פשיעה חקלאית?

יש שיטור עירוני יש קרוב לכמה שנים יש שיטור עירוני?

הרבה שנים.

כמה שנים? סליחה רגע. 12 שנים?

יותר, יותר.

יוסי, תודה רבה.

אני הייתי ראש מטה והייתי מנכ"ל של עירייה.

תודה. בואו, אני נותן עכשיו שלוש דקות לוויכוחי ח"כים.

2011, תודה רבה. 13 שנים. הוא יודע יותר טוב מאתנו, אוקיי? הוא, אז בואו נקשיב גם. 13 שנה של שיטור עירוני שגם מוארכת כל שנה בהוראת שעה. אתה יודע את זה בעצמך.

מה קשור?

להגדיל סמכויות לשיטור עירוני זו החלטה של המשרד לביטחון לאומי יחד עם משרד המשפטים. ועם כל הכבוד, בערים חזקות יש שיטור עירוני חזק ושיטור מועצתי הוא מכפיל כוח. אבל בסוף יש אחריות למשרד לביטחון לאומי עם משרד המשפטים להביא הצעת חוק. את יודעת מה? אפילו כניסת לחצרות או מניעת רעש שיש היום לשיטור עירוני, לבוא אפילו בעבירת אלמ"ב הוא לא יכול להתערב, אלימות בתוך המשפחה. ירצה המחוקק, גם דיברנו על זה לדעתי - - -

יפה מאוד. אז עכשיו בואו, חבריי חברי הכנסת.

יש משרדי ממשלה, הם אמורים להביא.

חבריי חברי הכנסת, אני אתן לך רגבים עוד רגע. בואו. אם אנחנו רוצים באמת פתרונות.

יש להם מלא מתנדבים גם.

זה לא עוזר מתנדב אם אין שוטר לידו.

לא, אני אומרת, גם ככה יש.

חברותיי חברות הכנסת, בואו אולי נקשיב לאחרים. אני אתן לכם בסוף כמה זמן שאתם רוצים. בינתיים יש לנו כרגע את משרד החקלאות, עופר, יחד איתנו, עופר אופן.

לא הייתי שותף לדיון, אני לא יודע מה נאמר עד עכשיו. מה שאני יכול זה להציג עבודה שעשינו פה בתוך המשרד. התחלנו לפני קצת יותר משנה. זה קצת נעצר מאז המלחמה.

ב-2022 קיבלתם החלטה יחד עם המשרד לבט"פ אז, באוגוסט 2022 קיבלתם החלטה משותפת להקים מוקד יחד עם המגזר הכפרי ו-24/7 כדי לתת מענה לאירועים חקלאיים. האם זה קם הדבר הזה? הוא מתקיים, יש לו הצלחות? בבקשה עופר.

א', המוקד הוקם. הוא מוקד של המשרד שהוקם באמת בתחילת 2022, אבל הוא נותן שירותים רבים. הוא לא הוקם רק לפשיעה החקלאית. כדי לתת מענה צריך לבנות את המענים קודם ואז המוקד יידע לתת את המענים האלה. אז יש ארבעה מענים או ארבעה תחומים שבהם המשרד החליט להתמקד, כי בעולמות התוכן של פשיעה עצמה זה לא תחום העיסוק של המשרד.

הנושא הראשון זה כל הנושא של מעקב תלונות. כלומר, לפתוח איזה שהיא אופציה לחקלאים שמתמודדים עם פשיעה חקלאית להגיש אצלנו במשרד איזה שהיא הודעה או איזה שהיא אמירה שיש לי אירוע כזה וכזה. אנחנו לא מחליפים את המשטרה, אנחנו לא באים בנעליה. אבל כן מייצרים איזה שהוא תהליך פנימי אצלנו של מעקב אחרי התלונה. כי הרבה פעמים התלונות האלה מטבען נכנסות לתחתית הרשימה והן מטופלות אחרונות. הכוונה הייתה לקחת גורם בתוך המשרד שילווה את התלונות של החקלאים ופשוט יציף את הבקשה הזאת כל הזמן כלפי מעלה.

התחום השני שהחלטנו שאנחנו צריכים להתעסק בו זה כל הנושא של תמיכות באמצעי אבטחה. ופה היינו בסיג ושיח עם המשרד לביטחון לאומי של איזה סוגי פתרונות אבטחתיים כדאי לתמוך בהם.

אבטחתיים זה גם טכנולוגיים וגם אנושיים?

אנחנו דיברנו על טכנולוגיים, אבל זה היה צריך להשלים את האנושיים שנותנים במשרד לביטחון לאומי. לכן היה חשוב שסתם לדוגמה, אם אנחנו תומכים במצלמה, אז המצלמה תהיה מקושרת לאיזה שהוא מוקד צופה, מוקד רואה, שהמשרד לביטחון לאומי מממן כדי שיהיה לזה איזה שהוא מענה. וכדי שיהיה איזה שהוא כוח שבמידה והוא רואה משהו גם יוכל לתת את התגובה ואת המענה המיידי. אז זה הנושא השני.

השלישי היה בכל הנושא של בעיות ביטוח. יש חקלאים רבים שנתקלים בעקבות הפשיעה החקלאית בבעיות עם חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח אותם בגלל הבעיה החוזרת ונשנית של הגניבות אצלם. גם שם ירצנו איזה שהוא קונספט של ביטוח חצי ממשלתי, תמיכה ממשלתי. זה לא נסגר עד הסוף, אבל זה היה הכיוון השלישי.

והאחרון זה מה שנקרא שיתופי פעולה. אנחנו התחלנו איזה שהוא תהליך עם כמה משרדים שבו ניסינו לראות איך אנחנו ביחד מוצאים פתרונות. בין אם זה בזמנו המשרד לשוויון חברתי שהיה אחראי על פשיעה בחברה הערבית שחלק מהתקציבים יסייעו בנושאים האלו ועם משרד נגב גליל שמרבית הבעיות בפשיעה החקלאית הם בתחומים האלה של הצפון והדרום, של הנגב והגליל.

אני מוכרח להגיד שמאז תחילת המלחמה, מאוקטובר, לא התקדמנו בנושא הזה. אבל בהחלט בהתאם למדיניות המשרד יש לזה איזה שהיא חשיבה.

מה הסמכויות שיש לפיצוח כשהם פועלים בשטח?

הפיצוח למעשה אחראים על חוקים שעוזרים מעט מאוד בתחום הזה של פשיעה חקלאית. כי הם, יש להם סמכות רק בתחום של מחלות בעלי חיים. ואם יש עדר שפולש אז הפיצוח יכולים להתלוות ובמידה והעדר הזה לא מחוסן אז יש לו סמכות. אבל אין לו סמכות חוקית לעצור או להילחם בנושא של פלישה.

זאת אומרת שאם אני בתור בעל קרקע חקלאית קורה עכשיו לפיצוח כי יש עדר שפלש לשטח שלי ומתברר שאותו עדר איננו מחוסן או לא מסומן. מה יעשה, מה יעשה עם זה הפיצוח?

הוא יודע להחרים את זה, הוא יודע לקחת את זה.

לקחת את כל העדר.

כן.

אוקיי. תישאר איתנו, עופר, אם יהיה לך עוד משהו שתרצה לומר אנחנו נשמח לשמוע אותך. אני אשמח לשמוע את המשרד לבל"מ על הנושא של סמכויות. בבקשה קטי, רצית לשאול משהו?

היו לכם פעם פקחים במשרד החקלאות.

זה הפיצוח.

כן. לא. לא רק העניין של הפיקוח. היו גם פקחים בעלי סמכות ממש. זה עדיין?

יש להם הרבה פקחים.

לא, לגבי פשיעה חקלאית.

לא, אין להם.

לגבי פשיעה חקלאית.

בואו נשמע אותו. השאלה שאלה מצוינת, בואו נשמע את עופר. אנחנו נותנים תשובות במקום עופר. עופר, האם יש פקחים ולאיזה תחומים ומה הסמכויות שלהם אם אפשר.

ומספרם, אם אפשר. לגבי פשיעה חקלאית.

התשובה היא לא, אין לנו פקחים שעוסקים בפשיעה חקלאית. היחידים שעוסקים באכיפה ופיקוח זה באמת הפיצוח. והחוקים שעל פיהם המשרד עובד זה באמת חוקים של מחלות בעלי חיים או חוקים של צמחים. אבל שוב, בהיבטים האלה. וכמובן צער בעלי חיים. לא בהיבטים של פשיעה.

עופר תקשיב, אתה יודע, אני מסתכלת עכשיו בעולם העסקי, אני מתרגמת את זה עכשיו אליכם. בעצם החקלאים זה הלקוחות שלכם. החקלאים הם לקוחות שלכם. אני עוד לא מבינה מהסקירה הקצרה שנתת מה אתם עושים למען הלקוחות האלה שמתמעטים משנה לשנה. חלקם הגדול מרים ידיים, פשוט מרים ידיים, כי אין להם את האפשרות.

זה לא התפקיד שלו.

לא, לא משנה.

זה משנה, זה מהות טיעון.

לא. אני אסביר לך משהו, נאור. הרי החקלאים הם חלק בלתי נפרד מהמשרד. והשאלה שלי היא מה אתם עושים למען - - -

חקלאים הם אזרחי מדינת ישראל.

שנייה, שנייה נאור.

שמגיעה להם הזכות לביטחון.

אבל שנייה. אני לא רואה הגנה. אני לא רואה, אתה יודע, גם איזה שהם צעדים שאתם עושים גם בכיוון הממשלתי, גם בכיוון של הכנסת. כשאתם רוצים להגיע לנקודה מסוימת אין אדם היום במדינת ישראל שלא מכיר את המכון הוולקני. אוקיי? כי אתם רוצים תקציב נוסף ואתם עושים איזה שהוא סוג של קמפיין כדי להוסיף. וזה בסדר. זה בסדר גמור. אני שואלת מה אתם עושים עבור אותם חקלאים שמיום ליום אנחנו יודעים ש-א' הם מתמעטים ו-ב' הם פשוט מוותרים. אתה יודע. כי הם מרגישים, התחושה הפנימית, כשאני מתארת את מה שאני אומרת, שאין להם אבא. ואני לא חושבת שזה רק בעיה של המשטרה.

חה"כ קטי שטרית, תודה.

זה כמובן בעיה של המשטרה, אבל אני לא חושבת שזו בעיה רק של המשטרה.

עופר, תנסה לענות עד כמה שאתה יכול. בואו נאפשר לו לענות בבקשה. עופר, בבקשה.

אני מאוד מסכים עם חברת הכנסת שאמרה את זה. אני בהחלט חושב, החקלאים זה הלקוחות שלנו. אנחנו פה עבורם. אבל אין לנו את הסמכויות של ההגנה עליהם כמו שאמר מישהו. ואין לנו את היכולת של המשטרה או של הצבא או של מג"ב לבוא ולשמור עליהם. אנחנו כן יכולים וזה אנחנו כן רוצים לעשות או עושים בחלק מהמקרים. יש לנו כבר היום תמיכות בנושאים של אמצעי אבטחה ואנחנו רוצים להרחיב את זה. ואמרתי, בנוסף אנחנו רוצים גם להכניס איזה שהוא תהליך של ביטוח שהוא תלוי תקציב והוא תלוי יכולות של המשרד שכרגע הן לא מאוד גבוהות לאחר הפיצוץ האחרון.

אבל אנחנו גם מאמינים שבגלל שהם לקוחות שלנו אנחנו צריכים גם ללוות אותם. וגם אם זה תפקיד המשטרה לבוא, לחקור, את הפשעים, אנחנו כן יכולים לבוא ולתמוך. ושוב, כמו שאמרתי קודם, להציף את הבעיה מהחלק התחתון של התלונות בשולחן, להעלות אותם למעלה. זה עוד לא קיים, אבל זו בהחלט כוונה. אני יכול גם להגיד שהצטרף עכשיו משה אחרק, שהוא מנהל הפיצוח. אז אם אתם רוצים לשאול שאלות שקשורות דווקא לפקחים של הפיצוח אז הנה, הוא גם איתנו עכשיו על הקו.

יופי, אני אשמח. הוא איתנו?

בוקר טוב. משה אחרק, מנהל יחידת הפיצוח.

בוא ספר לנו קצת על הנושא של פשיעה חקלאית. איך אנחנו, אני מתכוון הפיצוח, מתמודד עם הבעיה הבלתי נפתרת הזאת?

אנחנו עכשיו פועלים בכמה מישורים. המישור של פשיעה חקלאית, אם נתייחס לנושא של בקר וכו', פלישה של מרעה והנושאים האלו, אז כביכול אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם מג"ב על ידי ביקורות יזומות לאותם מפרים, לאותם עבריינים שפולשים לשטחי המרעה. ויכולים לעשות להם אכיפה, עושים להם אכיפה יזומה נפרדת על הרפתות שלהם, על המשקים. בודקים את הנושאים של זיהוי, טימון, חיסון. למי שייכים אותם ראשי בקר וכו' וכו'. זה בהיבט הזה.

היבט נוסף זה כל נושא ההברחות. גם מה שפוגע בחקלאות בנושא של גידול הירקות. הפשיעה החקלאית בכלל, ביצים, בשר. אז מחזקים את נושא המעברים על ידי סיכול של הברחות במעברים של תוצרת חקלאית שעוברת. ומגבירים את האכיפה גם באותם אטליזים ובמקומות שיש שחיטה שחורה שגם פוגעת במישור הזה.

עופר ומשה, הסקירה שקיבלנו מעופר, אני יותר מודאגת. א', לא שמעתי. הוא אמר תמיכות. אני אשמח לדעת באיזה סדר גודל מדובר. לגבי התמיכות, מה התמיכות בעצם שנותנים לאותם חקלאים.

שניים, האם החקלאים יודעים, האם יש איזה סוג של הסברה? האם החקלאים יודעים שיש להם אפשרות לקבל תמיכה?

שלוש, דיברת על ביטוח ברמה עתידית. אז א', קצת ביקורת, אנחנו מקבלים כל הזמן ביקורת, אז אנחנו גם יכולים לומר לכם שאם יש לכם כזאת תוכנית ואני מברכת על כל יוזמה, אגב. כל יוזמה מבורכת. יש לזה איזה תאריך יעד מתי זה ייעשה? מתי זה ייכנס לפועל? כי השאלה ראשונה שהייתה לי בזמנו לפני שאתה ענית ומשה דיבר, זה כשאמרתי לגבי הלקוחות. השאלה שלי כן אני חושבת שמשרד החקלאות צריך ליזום. אני חושבת שמשרד החקלאות לא צריך לישון יום אחד, אבל יום אחד בניחותא כשיש חקלאים שעושים להם את המוות. אני אומרת את המוות. כי אני מכירה, ברמה האישית, הרבה מאוד חקלאים. אני גרה בבית שמש. מסביבי זה מטה יהודה. מטה יהודה זה הרבה מאוד מושבים.

קטי, בואי נתקדם.

כבר איבדו, רבים מהם כבר איבדו את היכולת בכלל להמשיך עם החקלאות.

תודה. עופר, יש לך תשובה לגבי התמיכות? משה, בינתיים תודה רבה.

גם פיקוח, מתי כן פיקוח.

כן, כן.

צר לי, לא באתי מוכן. אני אוכל אולי להשלים את זה אחר כך מה הסכומים שקיימים. אבל כל התמיכות יוצאות בקול קורא וכמובן מפורסמות לכל החקלאים. מה הסכום שכרגע מוקצה לנושא הזה אני באמת לא יודע להגיד כרגע.

אתה יודע להגיד מה ההתייחסות לנושא ביטוח? כי זו טענה ששמענו מהרבה מאוד חקלאים. שאחרי פעם אחת של גניבות כבר אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותם.

כן. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לגבי ביטוח זה שאחרי בחינה שעשינו מדובר בסכומים מאוד מאוד גבוהים. אני לא יודע להגיד מתי זה יקרה והאם זה יקרה.

יש סיוע של המשרד, שיפוי? אני אתן לך דוגמה. אנחנו התמודדנו בשנה שעברה עם אירועי מירון. אף חברת ביטוח לא הייתה מוכנה לבטח את זה. משרד האוצר נתן שיפוי לאירוע הזה כדי שאפשר יהיה לקיים אותו. השאלה היא אם משרד החקלאות יכול לקחת על עצמו שיפוי לחקלאים, כדי שכן יוכלו להמשיך לייצר.

חלק מהפתרונות שעלו זה גם באמצעות שיפוי. חלק מהפתרונות היו באמצעות ביטוח משנה וחלק מהפתרונות באמצעות יצירת מודל ביטוחי ומשהו שדומה למודל של קנ"צ שבאמצעותו יינתן פתרון ביטוחי. אבל שוב, מדובר בעשרות רבות של מיליונים שכרגע אני לא רואה לזה מקור תקציבי, אז אני לא יודע להתחייב על מתי זה יקרה.

כנציג משרד החקלאות אתה מבין את הבעייתיות? כי למעשה אתה מציב את החקלאים מול שוקת שבורה. אתה אומר יש כל מיני פתרונות בגדול. אין לי יעד, אין לי תקציב. במילים אחרות אמרתי כלום. האמת. אני שם לך תמונת מראה. אמרתי כלום.

עכשיו, אתה יכול להגיד אין לי מה להגיד ותקשיבו, יש בעיה. ואני אומר לאוצר אני לא מגן על חקלאים. אבל אתה לא יכול להגיד לנו הרבה מילים שאין בהן כלום והחקלאי בסוף נפגע.

בואו נכבד קצת את האנשים שכן עולים מולנו.

לא, אני אומר.

באנו בטענות כאילו הוא שר החקלאות.

פוגל, תן לי להשלים. תן לי להשלים. כי אני אומר יש פה אומנות המילים. ככה אנחנו בחברה הישראלית. כל אחד אומר תשובה בסוף לא קורה כלום. וזה אחלה, כולם שמענו, המשכנו, אתה הנהנת יפה, הוא הנהן יפה. נגיע לוועדה הבאה, נדבר על אותו דבר. הה שתייה, פעם היה גם בורקסים. התרבות הזאת, די. החקלאים נמצאים בפני שוקת שבורה. אין לו פתרון, שיתחיל את הדיון להגיד תקשיבו, האמת שאין לנו פתרון. איך אתה, פוגל, יכול לעזור לי? תבין שאם לא קטי העלתה הוא לא העלה את זה בכלל. על הדרך. וזה דבר משמעותי. כי פעם אחת פוגעים בו, אף אחד לא מבטח אותו. עכשיו, אומר לנו ד"ר גיא נגר, 12,000 משקים נפגעים בשנה. אלו מתוך המדווחים. זה אומר שאם ניקח את אלו שלא מדווחים, אני מוסיף את מה שאמר הקב"ט של מגידו, שהרוב לא מדווחים, אז זה עשרות אלפים שנפגעים.

זה כבר ייאוש.

אף אחד מהם, אם הוא מתלונן חברת הביטוח לא תבטח אותו. אתה מבין את המצוקה? אז מה, אני בא, במקום שהוא יתחיל בזה שיגיד אין לי פתרון, תעזור לי. אז מכסים את זה, הכול נשמע יפה, שמענו, תמיכות, נשמע טוב וזהו. אני אומר, אחרי ה-7 באוקטובר הגיע זמן אמת.

אני מקבל מאוד את מה שאתה אומר. רק דבר אחד, אני אתן לכולם לדבר. מירב, בואי, אל תיגררי כרגע. תעשי טובה, בבקשה.

לא, אבל - - -

לא, חבל, נו מירב. אני אתן לך תכף.

זה מדיניות. משרד החקלאות.

תודה משה. תודה קטי, תודה. בואו נתקדם. יש לנו פה עוד כמה. הרי קיימנו את הדיון הזה לא בשביל לסמן "וי" ולא בשביל להנהן בראש. קיימנו את הדיון בשביל לאבחן את הפערים ולדעת מה אנחנו צריכים לעשות כחברי כנסת. אז ברור לנו ממה שנאמר וגם ממה שלא נאמר, משה, שאנחנו נצטרך להיכנס לעובי הקורה, ברור לי לחלוטין. לי לפחות זה מאוד ברור. ויש דברים שאני לא מבקש מעופר לומר, כי גם הוא מחויב לדברים שהוא מחויב אליהם וזה בסדר גמור. עופר, אם תוכל כן להביא לנו במהלך הדיון את הנתונים על כספי תמיכות אנחנו בכל זאת נשמח לשמוע את זה.

עכשיו אנחנו נעלה את עו"ד לילך שלום, שהיא מהרשות לאכיפת מקרקעין במשרד האוצר. שלום ליל, תודה שאת איתנו.

בוקר טוב. שמעתי את הדיון. אנחנו בעצם ברשות לאכיפה ומקרקעין יש לנו סמכויות לפעול בקרקע של שטחים פתוחים שבמובן הזה אני חושבת שאנחנו כן יכולים לעזור בחלק מהמקרים. אבל זה צריך להתאים לסמכויות שיש לנו על פי חוק.

תעצרי פה רגע, לילך, ותגידי לי מה הסמכויות שיש לכם על פי חוק.

בסדר. אז הדגש אצלנו הוא השמירה על ייעוד הקרקע. כלומר שמירה על שטח פתוח במובן הרחב. ייעוד חקלאי, לוודא שהשטח משמש את ייעודו. אם זה בנייה לא חוקית או שימוש אסור אז יש לנו סמכויות גם מינהליות כמו צווים מינהליים וגם עבירות מינהליות. אבל זה צריך בסוף להתאים קודם כל לייעוד.

לייעוד של הקרקע.

אנחנו לא יכולים לפעול למשל נגד פרה שחוצה ופולשת לקרקע חקלאית. זה פחות בתחום שלנו. אבל אם יש בנייה לא חוקית כלשהי או שימוש שהוא לא תואם את הייעוד אנחנו עוזרים.

אני רוצה רגע כן להעיר הערה. שטח שמיועד להיות חווה חקלאית של מישהו, בסדר? האם פלישה של עדר שהוא לא מאותה חווה חקלאית לאותו שטח שבעצם בא ואוכל שם את כל התבואה? זה לא פגיעה בייעוד הקרקע?

אז זהו, גם פרה, בעיקרון זה מרעה יכול להיות חקלאי. לכן רציתי לציין את העובדה שנראה לי שחסרים פה בדיון אנשי רשות מקרקעי ישראל. ראיתי שהסיירת ירוקה הוזמנה, לא שמעתי אם הם דיברו בינתיים או לא. אבל הם האנשים שיש להם סמכויות לפלישה לקרקע כשמדובר בקרקע של המדינה. יש להם סמכויות משמעותיות. גם לרשות מקרקעי ישראל, לא רק לסיירת הירוקה. יש להם כלים נרחבים. אנחנו היתרון שלנו הוא יתרון יחסי שאנחנו יכולים לפעול גם בקרקע פרטית. אבל נראה לי שבמקרים של פשיעה חקלאית זה פחות רלוונטי. רוב החקלאות מתקיימת על קרקע מדינה. וכמו שאמרת למשל כשפרה עוברת ונכנסת לשטח מרעה זה לא פגיעה בייעוד של הקרקע. אם מקימים שם אוהל או איזה שהוא מתקן לא חקלאי, למגורים למשל, או כל דבר אחר, אז כמובן שאנחנו מעורבים בזה.

ואם אני נכנס לשטח של מטעים ושם שם מלכודות ציד לציפורים?

גם לא. זה רשות הטבע והגנים יכולה לסייע. זה מאוד ספציפי. אנחנו בתוך חוק התכנון והבנייה. אנחנו צריכים עבודה שמצריכה היתר או שימוש.

לא, לא, את מבהירה את זה מצוין. חשוב לנו להבין את הפערים. בסדר גמור.

אפשר לקבל נתונים כמה כאלה היו לכם במהלך השנים האחרונות?

סליחה, נתונים על מה בדיוק?

על בנייה לא חוקית בשטחים חקלאיים.

יש לנו דוח שאנחנו מגיעים לכנסת כל שנה.

כן, כן, יש את זה.

אנחנו פועלים הרבה מאוד על בנייה לא חוקית בשטחים חקלאיים.

בנייה לא חוקית יש.

גם בצווים מינהליים. אנחנו מוציאים מעל 2,000 צווים בכל הארץ בשנה. ואנחנו גם מבצעים 70% מהצווים שלנו. וגם אנחנו מוציאים קנסות מינהליים ומפנים עסקים או מטרדים. אפילו מטמנות ותחנות מעבר שנמצאים על שטחים פתוחים. אז במובן הזה אנחנו כן מבצעים עבודה.

בהחלט. תודה לילך. רמי, אני אשמח אם אנחנו נכניס לאתר אצלנו את הנתונים שהם מציגים בכל שנה. בסדר? זה מאוד חשוב. יש פה סיירת ירוקה? לא שמתי לב, מתנצל. קדימה, הבמה שלך.

אני אורי מלכה, מנהל סיירת ירוקה.

ביליתי איתו יום שלם של לימוד. כן, בבקשה אורי.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת במה שפתחת. ב-7 באוקטובר מנהל מרחב דרום שלנו, של הסיירת הירוקה, נחטף מניר עוז. ואתמול ציינו יום הולדת 50 שלו.

תגיד את השם אבל.

אוהד יהלומי.

נכון, נכון. ציינת לי את זה גם בסיור. נכון מאוד. נאחל לו מזל טוב מפה ונקווה שנפגוש אותו כמה שיותר מהר. בבקשה אורי.

אני רוצה להתייחס בעצם כמעט לכל מה שהחבר'ה אמרו פה. אני אתחיל בנושא של סעדה. חה"כ משה סעדה. אז ככה: קודם כל אני רוצה בשני מישורים. פעם אחת באמת אתה צודק בנושא של שירותים וטרינריים. ברגע שאין סימון של ראשי בקר, אם אין סימון, אין אפשרות לאכוף. ואני רוצה להגיד לכם שמשרד החקלאות, ואני מקווה שעופר שומע אותי. אני מקווה שהוא כן שומע, גם הוא וגם משה.

הוא שומע.

סימון הבקר הועבר בעצם למגדלים וזו תקלה חמורה מאוד. המגדל עכשיו לוקח את מספרי האוזן שהוא קיבל מהווטרינר והוא מחליט מתי הוא עושה את זה ואם לא. מה זה אומר? שבעצם ניתן להלבין בקר גנוב. ניתן לסחור במספרים האלה ולעשות כל דבר אחר. זה הבסיס. אתה רצית משהו שהוא בעצם יורד לקרקע. זה הבסיס.

מפה אני רוצה גם קצת ניקח את המשטרה. אני רוצה להגיד לך, יש לנו משטרת ישראל מדהימה. מדהימה, מדהימה. תיקחו את הדוגמה של חוות - - -

92% פענוח, זה יפה מאוד.

משה, די נו.

תן לו לדבר.

בבקשה אורי.

בסוף אנחנו מכירים את הסיפור של שטח המרעה של פארק הירדן. מה שנקרא חוות חלב ודבש. שנים עמלנו על הדבר הזה, שנים, שנים. עכשיו, ללא סיוע של משטרת ישראל, יחידת ארז, מתפ"א, לא היינו מגיעים לתוצאה הזאת. בסוף עשינו שם פינוי של עבריינים שהיה באמת גם מרצון של משטרת ישראל לטפל במקום הזה. הוצאנו את האנשים. דרך אגב, אני לא קורא לזה חווה, כי זה לא חווה. מה לעשות? זה שטח מרעה. ההקצאה היא לטובת מרעה בשטחים האלה. אוהבים או לא אוהבים – זאת התוצאה.

לגבי עדרים שמשוטטים. כולם פה אמרו, דיברנו על עכברה, החבר'ה שם דיברו על עוד. בסוף המומחה לתפיסת בעלי חיים במדינה זה הסיירת הירוקה. אנחנו תופסים גמלים, אנחנו תופסים פרות, אנחנו תופסים את כל בעלי החיים. נכון, יש דרישה של כל המועצות שנבוא ונסייע להם. אנחנו לא יכולים לסייע לכולם, אני כבר אומר לכם. זה לכאורה יישמע שאולי יש פה איזה בעיה פשוטה. דיבר על יוסי מהמל"ל, תחנת הסגר. מדינת ישראל, אין תחנת הסגר. זה כמו שלמשטרת ישראל לא יהיה חדרי מעצר או בתי כלא להכניס עבריינים. אין לנו תחנת הסדר. יום אחד היא עובדת, ביום השני היא לא עובדת.

מי אחראי על תחנת הסדר?

משרד החקלאות.

משרד החקלאות?

להגיד עוד דבר אחד. חייבת להיות תחנת הסגר מדינתית. פה לא ניתן להפריט את זה ולהגיד עכשיו אנחנו מוציאים את זה ונותנים את זה לאיזה קבלן פרטי. למה קבלן פרטי לא יכול להחזיק תחנת הסגר? כי אחרי התפיסה הראשונה, השנייה, שיבואו ויאיימו עליו, הוא לא יכניס יותר בעלי חיים. אז צריך להבין ולרדת באמת לעומקים של דברים שבסוף המדינה לא יכולה להתנער ולהגיד אנחנו עכשיו מעבירים את זה ל-X, Y או Z. אז חשוב מאוד.

כשאתה אומר תחנות הסגר, אורי, אתה מתכוון?

תחנה אחת. לא צריך תחנות, אחת.

תחנה אחת ארצית, שמה? שאליה נוביל את אותם עדרים שתפסנו?

שאליה נוביל יחד עם מג"ב ואליה נוביל יחד עם הפיצוח אם צריך. כל גוף שבעצם רוצה לתפוס בעלי חיים ולהכניס אותם להסגר. כדין כמובן, כן? כדין. בחלב ודבש, בשטח מרעה שם, כל מה שתפסנו, דרך אגב, בקר משוגע. דיברו פה על רצים, תופסים. אני רוצה להגיד לך, דיברנו על זה גם בסיור. אנשים שלנו מגיעים מכל הארץ. עובדים יומיים שלמים. נכון, זה קשה מאוד. קשה מאוד. מכניסים אותם לתוך מכלאה ומעבירים את זה לתחנת הסגר. זה הבסיס. דיבר פה נציג רגבים ויוסי. אם לא תהיה תחנת הסגר לא נוכל לתפוס בעלי חיים. זה כלי שהוא מאוד חסר.

דרך אגב, כולם מדברים גם על הנושא של סמכויות. אנחנו לא יכולים להציף את כולם בסמכויות. כי בסוף אתה צריך להבין שאם אתה תופס בקר, בסמכות כזאת או אחרת, אתה צריך גם להיות מומחה תוכן. להבין מה הסטטוס של הקרקע.

ברור.

יש את הנושא של חוק התיישבות חקלאית. יכול להיות שאותו חקלאי יש לו שותפות עם בעל עדר אחר. אתה לא מכיר את זה. והוא נקרא מתקשר. אז אתה מגיע לשטח עם מג"ב, עם פנקס כזה של קנסות מינהליים. ובעצם אתה לא מכיר את זה שהוא עשה איתו שותפות סמויה. ויש הרבה כאלה. יש לנו חווה, כמה חוות בצפון שאנחנו מטפלים בהן בהיבט של חוק ההתיישבות החקלאית.

אבל אתה מגיע רק כשיש תלונה.

לא, לא, לא. ממש לא.

מה פתאום.

ממש לא.

יש סיורים יזומים.

הפקח החכם צריך לדעת לזהות את הדבר הזה. כמובן שבאמצעות שירותים וטרינריים, רישום של בעלי חיים, מי מחזיק, כמות ראשים, מתי נצפו שם פעם אחרונה 1,000 ראשים ומתי אחר כך 1,500. האם זה הגיוני או לא? זאת אומרת פקחים צריכים לדעת לאתר את הדברים האלה.

אז קודם כל לבוא ולהגיד סמכויות? אני לא חושב שצריך לחלק. עכשיו דרך אגב, יש לנו מספיק חוקים שצריך אולי לעשות תיקוני חקיקה. חוק פינוי קרקע. חוק פינוי קרקע של רמ"י הוא חוק מדהים. צריך לעשות לו התאמות לבעלי חיים.

יפה מאוד.

ולהסמיך אותנו. משרד החקלאות לא מאפשר לנו בפקודת היערות, דוגמה בפלישות לשמורות יער. מירב, אני חשבתי שאת תקשיבי דווקא לי.

אני מקשיבה לך.

היא חברה טובה, כן?

סליחה, נשים יכולות לעשות חלוקת קשב.

לא, לא, תאמיני לי, הוא יודע.

אז ככה, יש את הנושא של שמורות יער. יש לא מעט פלישות. אנחנו מוסמכים על ידי משרד החקלאות עד שמשרד החקלאות לא מאפשר לנו לתת לנו קנסות מינהליים. למה? כי הוא רוצה שכל התראה כזאת זה יגיע ללשכה המשפטית. שם הם ימצאו את כל התהליכים החקירתיים ואחר כך. אני חושב שזה יהיה הרבה יותר פשוט קנס של 2,500 שקלים לרועה שפולש כל יום הוא בטוח יבין את זה. הוא בטוח יבין. וזה לא מתאפשר לנו.

מעולה.

תראו, אני לא הגיבור הגדול.

אבל תגיד, רק מילה על הקנס. כי אני הכי בעד, גם יודע את זה פוגל. אבל מה, איך אתה מבחינת אכיפה? אתה מסוגל לנהל את זה היום? כי יש נגיד מקומות שאין מי שיאכוף. כמו שדיבר במגידו.

כן, נכון. הוא דיבר במגידו, רן דורון ראש המועצה רמת נגב.

אנחנו נצטרך להגדיל אותו, אין שום ספק.

הוא מתקשר אליי כל יום. אני מסביר לו תקשיב טוב, אני אתן לך את הסיוע. אתה צריך לקחת את האחריות. לי אין סמכות. אני לא תופס בעלי חיים לצידי דרכים. אני צריך פה או את משטרת ישראל, תקנות תעבורה או את חוק העזר העירוני של המועצה.

נכון מאוד.

עכשיו, אני גם צריך שיפוי. אני בסוף לוקח את בעלי החיים, אני סוגר עם הקבלן, אני מעביר לתחנת ההסגר. אני צריך שראש המועצה יתחייב עם התחייבות חשב או הגזבר שלו, שהוא מממן את הכול. עשיתי פעם אחת סיוע למועצה כזו או אחרת, אני לא אגיד את שמה.

הערה במקום, בסדר גמור.

והשאירו אותי עם חוב של 50,000 שקלים. אז חשוב שכן תכירו את זה.

תודה אורי.

יש עוד כמה דברים. אבל בסדר, סיימתי.

כוח אדם קצת? כמה?

כוח אדם של הסיירת הירוקה? זה 40 פקחים על כל הארץ.

על כל הארץ. לא, לא, אנחנו צריכים להגדיל אותו. אני רשמתי.

ממש עכשיו תפסנו גמלים. עכשיו, גמלים אני לוקח משטחי אש על פי תקנות הגנה לשעת חירום. זאת אומרת, אני נותן שירותי פיקוח גם לצה"ל. אז שם אני לוקח על פי תקנות הגנה לשעת חירום. אם תהיה לי הגדרה טובה של חוקים ואני אוכל לבצע, כמו שיש חוק עזר עירוני של מועצה כזו או אחרת, לא יודע מה, לחוקק איזה שהוא חוק שהסיירת הירוקה יכולה לתפוס בעלי חיים בצידי דרכים או בשטחים כאלה ואחרים, אני אומר לכם אני אשמח לעשות את הכול.

אני בטוח.

שאלה. תפסת גמל, הוא אצלך עכשיו. יש לך עלויות של המכלאה כל דברים האלה. בא הבדואי, מבקש את הגמל. מה? יש קנס, יש כתב אישום, מה?

אין קנס. ה-"קנס" זה ההובלה מהנגב לדור, זה ההחזקה.

אין קנס מעבר?

אין קנס מעבר.

טעות.

איך אין לך מכלאה בנגב עם כל הבעיה של הגמלים שם? אתה לוקח את הגמל לדור?

כן, נו.

זה משוגע.

כן, כן. לוקחים אותם, מעמיסים אותם על רכבים מיוחדים לחיות. לכן אמרתי תחנות הסגר ולא תחנה אחת. למרות שאורי מדבר על תחנה אחת מדינתית. אני יודע.

אחת טובה שתנוהל בצורה מקצועית, כמובן בפיקוח וטרינרי.

יכול להיות שאתה צודק. אנחנו נבחן את זה. זאת הערה נכונה מאוד.

פוגל, יש לי שאלה.

מכובדי, אנחנו עוד רגע צריכים לסיים.

פוגל, שאלה קטנה. אני רוצה לדעת.

בבקשה.

סליחה איש הסיירת, רק אני רוצה להבין, איך זה עובד? הוא בא, רוצה להוציא. עד שהוא לא משלם הוא לא מקבל את הגמל שלו?

קודם כל הוא הולך למשטרת ישראל, להיחקר על זה שהוא נכנס לשטח אש. אני שולח אותו לפיצוח. אם אין לו סימון ושיבוב הוא נחקר בפיצוח.

אתה מטרטר אותו.

הפיצוח 29,000 שקלים קנס, באופן מיידי.

זה המחיר של הגמל, לא?

לא, זה הרבה יותר. אם הוא רוצה לשחרר את בעלי החיים הוא מגיע והוא משלם. אני מתחשבן איתו על ההובלה, על החזקה, על כל מה שקשור.

כל הכבוד.

כן, יפה.

ידוע, תודה שמואל. לא, אני רוצה מישהו שיעזור למועצה, זה בסדר.

לחזק את המשטרה.

בואו, מכובדי, אני אתן לכמה שיותר מכם לדבר. אבל מעכשיו אני חייב עוד רגע לסיים. כן אורי?

עוד משהו. כמו שאמרתי, בסוף באמת יש לנו משטרה. אני לא מכיר את האנשים האלה. יש לנו משטרה מדהימה. לפני שבוע עשינו מבצע. אנחנו יזמנו אותו. לקחנו את מתפ"א, תפסנו 19 משאיות על השלכת פסולת בשטח אש. מי שמכיר את כולא ליד ראש העין. לפני כן בטירה 19 תיקים שמי שמנהל אותם זה להב 433. נעשים פה דברים גדולים גם. אנחנו פחות בקטע של יחסי ציבור.

יפה מאוד, תודה רבה. עוד מישהו מיושבי הכיסאות הזולים שם בקצה? בטוח? קרן, את רוצה לדבר על הנושא של סמכויות משהו? תכף אני נותן לך, דוד, עוד רגע. דוד, בבקשה.

דוד בבלי, המשרד לביטחון לאומי.

בבקשה לדבר בקצב הכתבה.

עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי. קודם כל, אני כמובן מברך על הדיון. עלו פה כל מיני רעיונות. חלק כבר ממש בסיפה שלהם. למשל התקנות באמת מקווה שבקרוב מאוד יפורסמו להערות הציבור ואפשר יהיה להטיל קנסות מינהליים. הנושא באמת של השיטור המועצתי, אנחנו רוצים להרחיב אותו ואז לאפשר שימוש בהם.

עלה פה נושא הסמכויות. יש משהו שאנחנו יכולים להוביל בעניין הזה? בבקשה.

בסוף בסוף בסוף הרבה פעמים יש חוקים ויש את הפרקטיקה. הדוגמה הכי טובה לדעתי שאני יכול לתת פשוט מהקדנציה של השר זה נושא של ההסתה. הסתה לטרור זה נושא חשוב והיו חוקים. אפשר לשפר אותם, אבל היו חוקים. אבל בפועל כמעט ולא טופלו. ומהרגע שהוקם צוות הסתות פתאום באמת ראו שינוי מאוד מאוד משמעותי. כי בעצם מחברים את כלל הגופים.

מה אתם עושים במשרד למען הפשיעה החקלאית? נגיד לעומר בר לב היה יועץ מיוחד בתוך המשרד שכל חקלאי שנשרף לו, נגנב לו, היה מתקשר ליועץ הזה, סגל קראו לו.

אני יודע מי זה.

ופשוט היה, א', ישיר לחקלאי. כי נגיד היה לי אירוע של מנגו.

מירב, הנקודה ברורה. בואי ניתן לו רק לענות.

אגב, לאומני. אני רק רוצה לחדד שזה היה אירוע לאומני ברמת הגולן על המנגו. כי גם כרתו לו את כל המנגו וגם השאירו לו מנגו. ולפחות היה לנו קודם כל תקשורת.

כן, דוד בבקשה.

אני אומר, אז לכן אני רוצה לסקור את הפעולה כדי לחבר את זה. בסוף יש ממשק מאוד גדול בין הפשיעה החקלאי לפרוטקשן. ושם באמת העברנו חוק היסטורי. המלחמה קצת עיכבה את היישום שלו.

יש מישהו במשרד שמתעסק בנושא הזה?

מי במשרד שהחקלאי יכול להתקשר אליו?

מירב.

הטלפון שלי זמין 24/7 למי שרוצה להתקשר.

לא, אבל לתת - - -

דוד, שאלנו שאלה, בואו ניתן תשובה.

אני עונה, אז אני עונה.

כן, לא? הכול בסדר.

אני אומר, בלשכת השר זמינים 24/7 לכל פנייה. אני רק אומר שבסוף צריך לשים לב שהרבה פעמים עסוקים כל הזמן ברמת הפרט ולא פותרים דברים כמכלול.

אוקיי, אז מה אתם כן עושים?

אני אומר.

מירב, די.

התקנות שדיברו עליהם הרבה מאוד שנים.

יכול להיות שאין. יכול להיות שהחליטו אחרת, שהם לא עושים כמו שהשר אומר. הכול בסדר.

התקנות שבירכת עליהם לקנסות מינהליים בעזרת השם יפורסמו להערות הציבור אני מקווה מאוד עד סוף הפגרה כבר יפורסם.

לפשיעה חקלאית?

תקנות לפשיעה חקלאית. סעיף 494 לחוק העונשין שמדבר על פלישה לקרקע או של אנשים או של כלי רכב או של בהמות. זה כבר צעד ראשון חשוב שבעזרת השם יעבור בקרוב.

נושא של הפרוטקשן שהוא עבר, שהוא שוב חלק מאוד מאוד משמעותי. כי בסוף הרבה מהנזקים שנעשים להם זה במסגרת פרוטקשן. גם חוזק מאוד הנושא של הפרוטקשן. הוספו הרבה מאוד כוחות לתחום הזה. אבל אני חושב, לא סתם העליתי את הנושא של צוות הסתות כי בסוף הסיפור הזה של כמה משרדי ממשלה שיושבים ביחד מוצאים הרבה מאוד פתרונות.

מי יכול לקחת על זה אחריות?

אני אשמח לקחת אחריות גם על זה.

יפה. הנה, מההתחלה.

לא הבנתי. הסתה ב-ת' הוא אמר?

הסתה לטרור. רציתי להגיד שיש את חוק מאבק בטרור שמאפשר להעמיד לדין. בפועל למשל כל שנת 2022 הועמדו לדין 20 אנשים על הסתה לטרור. כרגע אנחנו עומדים על 150 בחמישה חודשים.

אז מה הקשר לפשיעה חקלאית?

לא, הדיבור הזה של משרדי ממשלה שמתאחדים לשולחן עגול ועובדים ביחד. ואז מקצרים מאוד תהליכים.

יפה מאוד. ומי יוביל את זה, אתם?

המשרד לביטחון לאומי ישמח להוביל את זה. אבל בסוף צריך נכונות של כל משרדי הממשלה. ניקח את זה לתשומת ליבנו.

אנחנו הוועדה נמליץ שזה מה שיקרה ונעקוב אחרי הביצוע של הדבר הזה. יפה מאוד, רעיון מצוין. עוד דוד?

עלה פה הנושא של חוק עזר עירוני. באמת אני מכיר שתי מועצות שיש להם חוקי עזר עירוניים שמאפשרים איזה שהיא תפיסה.

כדאי להפוך את זה למשהו שהיא חקיקה שלנו או להשאיר את זה במסגרת חוק עזר עירוני?

יכול להיות שצריך לעשות את זה באמת במסגרת.

אין חוק עזר עירוני שיאושר, כי אין חקיקה ארצית.

יש בפועל שני חוקי עזר כאלה, בפועל.

הם לא אושרו.

מה לא? השתמשו בהם.

מה החוק אומר?

אני אשלח לך אותו אחר כך.

יש חוק עזר. אנחנו נפגשנו עם ראשי המועצות. ראשי מועצות שחוקקו חוק עזר עירוני שמאפשר להם לתפוס עדר שפלש לשטח שלהם והם לא משחררים אותו עד הרגע שלא - - -

לא, אבל באמת הייתה בעיה ביישום שלו, כמו שאמרו. כי אז אתה צריך בעצם כל מיני אישורים של כל מיני משרדים ואתה לא מצליח. אז שוב, הנושא הזה של איגום משאבים הוא מאוד מאוד קריטי פה. גם נושא של חקיקה. אני שמעתי פה על נושא של סמכויות. אני אשמח כמובן לקבל דיוק איזה סמכויות. כי אני רואה שגם משרד המשפטים אנחנו לא תמיד מבינים למה הם מתכוונים. כי מה שאנחנו יכולים לפתור בחקיקה או אפילו בתקנות כמובן שנשמח לעשות את זה.

בהחלט.

עוד מישהו, לפני שאני מאפשר לחברי הכנסת לומר דברי סיכום? בבקשה רגבים.

אברהם בנימין מתנועת רגבים.

אתה חדש שם?

11 שנים. סמנכ"ל.

אברהם הוא סמנכ"ל כבר הרבה מאוד שנים.

מירב, עשית איתי סיור בדרום. חוק הגמלים, התייחסנו לסיפור הזה של הגמלים. אז סתם כדוגמה, איך הוא הפך לאות מתה בסופו של דבר לגבי הסיפור הזה של תחנות הסגר. אנחנו לא חושבים שמספיקה תחנת הסגר אחת אלא שתיים או שלוש. ולו של העובדה שכבר היום משרד החקלאות לא יודע להתמודד עם זה. זה חוק שעבר בהסכמה רחבה מאיתן כבל ועד ברושי וסמוטריץ' ושהובילו את החוק הזה ב-2018 יחד איתנו. אבל בסופו של דבר השיבוב התת עורי לא הושלם ואין גם תחנת סיום, תאריך יעד. אין השמדת בהמות שלא מסומנות, כמו שאמר יוסי מהמל"ל. וזה דבר שצריך לתת עליו את הדעת גם בסיפור הזה.

אנחנו בהחלט מצטרפים לעניין של הקנסות המינהליים. בסופו של דבר הדבר הזה מוכיח את עצמו פעם אחר פעם, אם זה בעבירות של חוק התכנון והבנייה, זה מה שהוריד ב-50% את עבירות התכנון והבנייה מאז שעברו לקנסות מינהליים. אנחנו מצפים בקוצר רוח לראות את התקנות הללו, כי בעינינו זה המפתח.

עוד נקודה אחת. יש ארבע תחנות בשרשרת הזאת. יש את החקלאים שלצערי לא כל כך שמענו אותם פה. יש כמובן את המשטרה, את הפרקליטות ובסופו של דבר את בתי המשפט. גם בדוח של מכון המחקר והמידע של הכנסת לא הייתה התייחסות לגבי סוגיית מתחם הענישה והסיפור של התוצאות של ההרשעה. כי אם אנחנו לוקחים את ממוצע כתבי האישום הכלליים במדינת ישראל, אז אנחנו מדברים פחות או יותר על נתונים של 20% מהתיקים של המשטרה שמגיעים לכתבי אישום ובסיפור של הפשיעה החקלאית זה ב-17%. זה עדיין נקרא נגיד שזה במתחם סביר של הסטייה. אבל אם אנחנו נסתכל על ממוצע ההרשעה של התיקים שהבשילו לכדי כתב אישום אז שם אנחנו מדברים על פערים מאוד מאוד משמעותיים. אחוזי ההרשעה במדינת ישראל, בניגוד למה שמקובל לחשוב, זה לא 99% הרשעה, אלא 59% הרשעה פחות או יותר. אבל בחקלאי זה 10%. וזה אומר שבסופו של דבר החוליות בשרשרת לא מצליחות לעבוד. אם זה בגלל הסיפור של האמון שדיברו עליו. המשטרה, אנחנו יודעים, עובדים מאוד מאוד קשה גם בסיפור של כל המרחב הכפרי. אנחנו נמצאים בדיונים האלה כמעט כמו שפעת עונתית. כל כמה שנים חוזרים לדיונים האלה. אבל אנחנו יודעים שהמשטרה ומג"ב עושים עבודה מאוד קשה. ובסופו של דבר גם כשזה מבשיל לכדי כתב אישום המתחם של הענישה, גם כשזה מגיע בסופו של דבר לבית משפט לא מדובר במתחם מרתיע. וחסר לי פה, חסרים לנו פה נציגי, נגיד הרשות השופטת. בסופו של דבר המודעות לנושא הזה של הפשיעה החקלאית עדיין לא חלחל גם להנהלת הרשות השופטת.

אנחנו הצענו בזמנו, גם קידמנו איזה שהיא טיוטה של הצעת מחליטים. הנושא של המודעות לשופטים והחמרת הענישה. בסופו של דבר זה השלב הרביעי בשרשרת שנשמח לקבל עליו בדיוני הבאים.

יש לחברת הכנסת לימור סון הר מלך הצעת חוק על זה שעברה טרומית שעוסקת בכל העבירות שרלוונטיות לפשיעה החקלאית. גם מדייקת אותם וגם קובעת מינימום.

זה בדיוק מה שנעשה בדיונים הבאים. אנחנו לא, הנפנו פה דגל שאין לנו כוונה לקפל אותו כרגע. יש פה נציג של משרד המשפטים? בבקשה. את רוצה להתייחס?

לא, אין לי מה להתייחס. אני חושבת שקרן התייחסה לתקנות. באמת נמצא בישורת האחרונה. ולגבי החקיקה של הפשיעה החקלאית זה באמת אמורה להיקבע ישיבה עם חברת הכנסת.

מעולה. יופי, זה מה שרציתי לשמוע. תודה, כבר היה שווה. חבריי חברי הכנסת, מילות סיכום, בבקשה. קטי, בבקשה.

אחד הדברים שמפריעים לי בכל הדיון זה שאני שומעת הרבה מאוד גופים, ארגונים, גופים, מבורכים. אבל הפיזור הזה גורם לעלויות גבוהות. כאילו, אני רואה המון גופים. רואה פחות מאוד אכיפה. ולצערי הפיזור הזה מטבע הדברים גורם לעלויות גבוהות ולכפל תפקידים ואי טיפול שאני חושבת שהייתי אומרת שהוא חשוב מאוד.

אני להערכתי זה שאנחנו לא רואים פה חקלאים זה יכול להיות שהם פשוט התייאשו. התייאשו מהטיפול בהם. כי אני חושבת שהמספר שלהם שפוחת משנה לשנה זה רק הסימן שפשוט הם לא מרגישים שיש להם אבא. זו הסיבה שאמרתי למשרד החקלאות, עם כל הכבוד למשטרת ישראל, משרד החקלאות הוא בעצם היה צריך להיות אבא והאמא שלהם.

הוכיחו לנו החקלאים בתקופת הקורונה שכל העולם היה סגור, לולא החקלאות הישראלית היו קשיים אדירים. ולכן אני מצדיעה לחקלאים. ואני חושבת שמחובתנו להגן עליהם ולסייע להם בכל דבר.

חסרה לי ההתייחסות של המועצות האזוריות. אני מקווה שהם לא התייאשו. והדבר האחרון שאני אומרת זה שאני מאוד מקווה, מתפללת, שהמחשבה היא לא להפוך את האזורים החקלאיים האלה לנדל"ן. זה מה שלצערי הרב אני חושבת שהחשיבה היא שהשטחים החקלאיים האלה שהם הופכים להיות מיום ליום יקרים יותר וחוסר ההתייחסות אליהם בצורה מאוד רצינית, החשיבה שעומדת מאחורי זה זה שמדובר בנכס נדל"ני שאולי זאת הבעיה. הבעיה היא להפוך את השטחים האלה לבנייני בטון.

תודה רבה חה"כ קטי שטרית. חה"כ נאור שירי, בבקשה.

פתחתי בעניין השוליים לא כי אני חושב שאין ידע איך לטפל בזה ואני בטוח שיש תיקוני חקיקה כאלה ואחרים שאפשר לסייע. אבל זו לא הבעיה בעיניי. החקלאים כמו שאר אזרחי מדינת ישראל, לא סתם אמרתי לך שהם אזרחי מדינת ישראל ולא הבנתי את הקשר לוולקני, אבל אני שם את זה בצד.

לא, כשרוצים להביא משהו לתשומת לב יודעים לעשות את זה.

כן. וזה ממש עזר להם, כי קיצצו בוולקני, אבל בסדר גמור. זה לא קשור לוולקני, הם אזרחים. אז אחד עוסק בחקלאות, השני יש לו עסק למכירת פלאפל ושניהם סובלים מאותה בעיה. מאותה בעיה. כמו שיש בנייה בלתי חוקית בשטחים חקלאיים יש את זה גם במתאר העירוני, בדיוק אותה בעיה. הבעיה היא שמשטרת ישראל, ואנחנו צריכים לומר את זה בהגינות, בעשור לפחות שאני זוכר, האחרון, נחלשת ומוחלשת בצורה קיצונית. זה לא העניין של הגמל הספציפי או הפלישה הספציפית בנקודה מסוימת, אלא זה עניין רוחבי. אין משטרה במדינה. אין משטרה במדינה. ויש בעיה במשטרת ישראל, שהיא לא משחררת שום סמכות לאף גורם אחר. וזו בעיה גם של משרד המשפטים וזו בעיה גם של המשטרה. לא מוכנים להיעזר. יש מלא כוחות שרוצים לעזור או לפחות מספר כוחות. לא נגיד מלא. אבל המשטרה לא נותנת את הסמכות הזאת.

גם השיטור העירוני והמועצתי. הסמכות של הפקח נגזרת מהשוטר שלידו, השוטר או השוטרת. הוא לא יכול להסתובב לבד בניידת ולבצע עיכוב או מעצר, חוץ מעיכוב אזרחי. אז אנחנו צריכים להודות שהמשטרה חלשה ולהתחיל לטפל בזה. ואז הבעיות לאט לאט עם חקיקה נכונה ומאוזנת ולא מעצרים מינהליים לכל בן אדם במדינת ישראל שלא בא בטוב למנכ"לים מסוימים, אז הדברים יתחילו להתיישר. תודה.

תודה חה"כ נאור שירי. חה"כ משה סעדה, אתה רוצה לומר מילות סיכום?

אפשר לא לומר?

אפשר, כן. אתה יכול לוותר.

אז אני לא שומר על זכות השתיקה, כדרכי. והאמת אני יוצא מהדיון פחות אופטימי. כשאני מסתכל בסוף בסוף הכול מסתכם בנתונים. כשיש לך מפעל, אם אתה תשקיע עד הקצה והתוצאה בסוף היא השלילית במאזן יגיד לך בעל המפעל אח שלי, אתה לא תעבוד אצלנו, כי בסוף המאזן שלילי. וכשאני מסתכל בנתונים שהמשרד לביטחון לאומי מביא, אני אומר 85% זה הכנסת אי פענוח. משהו כמו 12,000 משקים. זה אלו הצדיקים שמתלוננים. כל השאר עוד עשרות אלפים לא מתלוננים. זאת אומרת באזרח אין דין ואין דיין. אזרח כבר שהרהיב עוז והתלונן יש לו עונש. מעבר לזה שהוא צריך לחשוש מעבריינים אין לו חברת ביטוח שתבטח אותו. אנחנו קיימנו דיון בוועדת הכלכלה לפני מספר חודשים. זה לא נפתר. משרד החקלאות, האיש שעלה מטעם המשרד, יש לו תשובה כללית מאוד שאומרת הכול ולא כלום. גם העניין הזה לא נפתר.

עניין הסמכויות, שמדברים על לתת למועצות סמכויות. אני מסכים לגמרי עם נאור. כי מי שמכיר את המשטרה ויודע שלתת סמכויות זה דבר קשה. גם זה יש תהליכי חקיקה. מה התהליכים, מה, בגדול, הכול תשובות בגדול. והאזרח הקטן משלם מחיר. לכן אני אומר, חייבים לשנות את החשיבה. חייבים לאתחל מחדש. אפשר להגיד לא הצלחנו. אמת, לא הצלחנו. צריך להגיד את האמת ביושר. משטרת ישראל לא מצליחה. תנו לנו כלים, תבקשו משהו.

אני מכל אחד שדיבר פה. כל אחד, באמת, כולל הסיירת הירוקה, כולם שיבחו את עצמם ובסוף החקלאים משלמים מחיר. אבל הם יצאו בתחושה מצוינת. פוגל, נתנו להם, הם אמרו שהמשטרה טובה, הם אמרו סיירת ירוקה טובה. כולם win win. האזרח, אין סמכויות, אין ביטוח, יש פגיעה, יש פרוטקשן. ואף אחד לא משלם מחיר. העבריינים לא משלמים מחיר.

תודה חה"כ משה סעדה. חה"כ מירב בן ארי, בבקשה.

תודה פוגל. קודם כל, אני אמשיך מאיפה שהוא אמר. לא שמעתי פה אף אחד עף עצמו, ממש לא. להיפך, שמעתי הרבה תסכול והרבה חוסר במשאבים. אני לא מסכימה עם שום דבר שאמרת.

זה לא נכון, כי אנשים ישבו ודיברו מדם ליבם.

אף אחד לא, להיפך, התסכול רב. נתחיל מזה שרק 10% מדווחים על דמי חסות. שזה האירוע. סבבה, גנבו לו את הטרקטור, ילך לביטוח, יהיה באסה וזה. כי גם לא מוכנים לבטח. שכחנו גם לציין שיש הרבה חברות ביטוח שלא מוכנות בכלל לבטח חקלאים. אבל נגיד שהוא כבר מצא חברת ביטוח, יקבל. באירוע הכי מרכזי, כבוגרת הוא בא, מי כמוך יודע, שהאירוע זה דמי חסות. ובכל מקום מעדיפים החקלאים לשלם ושיהיה להם שקט. ויש יחידה לפשיעה כלכלית במשטרה שחבל שהיא לא פה, כי היא אמורה לתת את התשובה לנושא של דמי חסות. יחידה קטנה שצריך להגדיל אותה. אין סמכויות קודם כל זה צריך לזכור לאותם אנשים שנמצאים בשטח. אין, אפילו כששאלתי את אורי על הסיירת הירוקה דווקא כן יש 40 אנשים בכל הארץ יש, אבל אין לו שום סמכות לאכוף.

אין הסגר לבעלי חיים שנתפסים. זו הזיה בעיניי שיש אירוע בדרום של שטחי אש, אין בכלל מי שיביא את זה, את בעלי החיים, שצריך לגרור אותם לדור, שזה מוזר. יש הרבה דברים שאין.

אני אבל כן רוצה להגיד משהו על פתרונות, כי כבר התחלנו. התחלנו את השיטור המועצתי והוא עובד. התפקיד, אני אישרתי לדעתי שש רשויות של שיטור מועצתי. חייב לדפוק על השולחן. איפה השיטור המועצתי של שש הרשויות הבאות? הרי אני זוכרת שהלכתי למרחבים, ואמרו לי שפעם ראשונה שהם ראו מג"בניק נותן דוח ואמרו למג"בניק מה אתה נותן לי דוח? והוא אמר נעים מאוד, אני השיטור המועצתי. זה קודם כל פוגל, שלך.

דבר שני, ואני אגיד את זה שוב פעם, לחקלאי שפשעו בו צריך איש קשר במשרד לביטחון לאומי. לא אתה, עם כל הכבוד. צריך מישהו שמבין. שמבין. והיה דבר כזה בעבר. שהתקשרו ומנגנון פיצוי מיידי. שהיה קרן, כמו קרן הניכיון, שאפשר לפצות, לשפות אותו. אז זה פתרונות: שיטור מועצתי, איש קשר במשרד ומה שאני אומרת תמיד, זה לא יעזור. לא יהיו כתבי אישום אדון - - -

שנה וחצי לא עשתה כלום.

גם אם יהיו כתבי אישום אז עד שהוא ילך והוא ימשיך לגנוב. אתה מכיר את זה. קנס ועוד קנס ועוד קנס ואתה מרחיק אותו מהשטח.

אני לא רק מדברת על תסכול, מילה אחרונה. כי פשיעה חקלאית היא בסוף אירוע מאוד מאוד מתסכל. כי בסוף הוא קם בבוקר, ופגשתי מלא חקלאים כאלה, שבאמת בוכים. וזה לא נכון, זה לא קשור לנדל"ן בכלל. השטחים ימשיכו להיות חקלאים. ימשיכו להיות חקלאים.

טוב, חבריי.

זה מייאש, מירב.

אין ייאוש בעולם.

כן, יש. בנושא פשיעה חקלאית יש. כי אתה קם בבוקר ורואה את כל המטע וכן, הרוס מהיסוד, אז יש כאן נושא לאומני גם שאין לו מענה. והדרך היא יותר ויותר, כי כשרואים את השוטר דבר ראשון, זה כמו באיילון. תמיד אני נותנת את הדוגמה. רואים שוטר, מורידים את הרגל מהגז ולא נוגעים בפלאפון. אותו דבר בנושא של חקלאות.

תודה רבה חה"כ מירב בן ארי. חבריי, חברי הכנסת, מכובדי כולם. קודם כל, אני מאוד שמח שקיימנו את הדיון הזה. הוא דיון ראשון ואנחנו נמשיך לקיים דיונים בעניין הזה, כיוון שאי אפשר להניח את זה מתחת לשולחן או לטאטא אותו מתחת לשטיח. זה לא נכון. יש פה אוכלוסייה של מדינת ישראל שאנחנו צריכים לתת לה מענה.

אני גם אמרתי פה בדברי הפתיחה, החקלאות היא ערך לאומי. וצריך לוודא שאנחנו מאפשרים לה המשך קיום, כי היא חלק מהעצמאות של מדינת ישראל שאי אפשר לוותר עליה. מבחינתי תסכול זה לא תוכנית עבודה. ואני יכול להגיד לכם כאחד שמנהל את הוועדה הזאת כבר למעלה משנה, אני לא מחפש אשמים. אני מחפש פתרונות. אני מחפש איך אנחנו כן יכולים להוביל הלאה. וברור לי לחלוטין מהדיון שנעשה כאן שיש פה הרבה מאוד גורמים שרוצים לעשות טוב רק אנחנו צריכים לתת להם את הכלים לעשות את זה יותר טוב ממה שזה נעשה היום.

הציפיות ממשטרת ישראל הן ציפיות מאוד גבוהות וטוב שכך. אבל היא כרגע קטנה על כל המשימות שאנחנו רוצים שהיא תעשה. ואנחנו נגדיל אותה. ואני חושב שהשיטור המועצתי הוא חלק מהמענה. ואני חושב שהמשמר הלאומי הוא עוד חלק מהמענה.

ולכן בדיון הבא מה שאנחנו נתמקד בו, דוד, אני אשמח מאוד לראות איזה שהיא תוכנית לשולחן עגול של גופים ממשלתיים שמנוהלים על ידי הבל"מ וכן נותנים לזה מענה כמו שנעשה בזמנו בשולחנות עגולים אחרים, שיש דברים שראוי לחקות אותם והם יכולים כן להוביל למקום אחר. אני חושב שאנחנו צריכים לבוא ולהגדיר מה הסמכויות שאנחנו רוצים לתת ולמי. ואיזה תיקוני חקיקה אנחנו רוצים, כולל כאלה שלא יאפשרו לשופטים להיות רחמנים מידי וותרנים מידי.

אתה צריך להתעקש שיביאו לך שיטור מועצתי. אם לא, אתה לא מקדם.

נכון. אבל לא הקשבת לי. דיברת עם נאור כשדיברתי על השיטור המועצתי. זה בדיוק מה שיהיה. ותאמיני לי, זה יהיה בסוף אצל כולם.

תודה רבה על ההשתתפות שלכם. הדיון הבא מתחיל בעוד חמש דקות. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:39.