פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת הכלכלה
08/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 357
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 12:40

הצעת תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)(תיקון), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
שלום דנינו

עודד פורר

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית איגרמן - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אפרת ורד - עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אבינועם ביר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איציק שניידר - מנכ"ל, מועצת החלב

עילית סקפה לנדאו - עו"ד, יועצת משפטית, מועצת החלב

דגן יראל - מנכ"ל, התאחדות יצרני החלב בישראל

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אילנה דרור - כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל

אביגל כספי

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)(תיקון), התשפ"ד-2024

אני פותח את הישיבה. הנושא: הצעת תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)(תיקון), התשפ"ד-2024. משרד החקלאות, תציג את זה, בבקשה.

ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה לתקן את תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר). לצערנו, יש חקלאים ובעלי מכסות שמבקשים לצאת מהענף, ואנחנו מבקשים שהמכסה תישאר בענף. נקבעו תקנות שמסבירות איך מעבירים מכסה מאדם לאדם. אדוני יודע שיש לנו שני סוגי יצרנים: היצרנים השיתופיים, שהם הקיבוצים, ואת המושבים השיתופיים, ויש לנו את המכסות הבודדות של המושבים. לכן, יש שיטת העברה שונה בתוך אותו ענף, כדי לשמר את הכמות באותו ענף.

אנחנו מבקשים לתקן את תקנות העברת המכסות ביצרנים שיתופיים כדי לעמוד בהחלטת הממשלה, שקבעה שתינתן קדימות ברכישה לרפתות באזור עוטף עזה. התקבלה החלטת ממשלה, לאורך כל השנים, שמאפשרת לשר לתת את ההעדפה הזו.

כשאנחנו מתקנים את התקנות, אנחנו מבקשים להסיר מגבלות שהיו בעבר, כמו שקיבוץ יכול לקנות מכסה בהתאם למספר התושבים או החברים שלא נמצאים. אנחנו מבקשים להסיר את המגבלות האלה ולהגדיל את הכמות שהם יכולים לקנות בכל אירוע.

לקנות או לייצר?

לקנות. כרגע, לקנות זה לייצר.

יש מושבים, חוץ מהקיבוצים, שיש להם?

יש מעט.

אחד – רק יכיני, ורפת אחת.

יש שם עוד רפתות; יש בערך שמונה או תשעה יצרנים ביכיני.

יש שמונה או תשע רפתות ביכיני?

יצרנים.

אם הבנתי נכון בדיון הקודם, את הגדלת המכסות, שאני מבין מאיפה היא באה - - -

אלה דברים שונים. בהגדלת המכסות, הייתה יתרה במכסה הכללית, ונתנו אותן כתוסף לעוטף. עכשיו, אנחנו מדברים על חלב שמיוצר על ידי פלוני, והוא מבקש לצאת מהענף.

אחרי שהגדלת את המכסות לקיבוצים בעוטף – עוד יש להם עניין לרכוש - - -

אנחנו נותנים להם קדימות. אם הם ירצו – הם יקנו; אם לא – הם לא יקנו.

אתם יודעים אם יש להם עניין לרכוש אחרי שהם קיבלו את המכסות?

קודם כול, התקנות האלה הן לא רק לעכשיו.

הן שנתיות. הם מתקינים בתקנות את מה שהיה בכל החלטות הממשלה, במקום שבכל פעם תבואו - - -

אדוני, בתקנות הקודמות היה סעיף של העדפה לעוטף עזה, והוא פג תוקף כי הוא התייחס להחלטת ממשלה שפגה תוקף. עכשיו, אנחנו מבקשים להכניס את ההוראה הזו - - -

מה זאת אומרת "פג תוקף"? אישרנו תקנות לא מזמן.

את תקנת ההעברה בין מכסות שנותנת עדיפות לעוטף עזה עד 2019.

למישהו מהח"כים יש שאלה? פורר.

אילו מגבלות אתה מסיר פה על רכש מכסות, בעצם?

הייתה מגבלת כמות, ובקיבוצי – היה סעיף שאומר שאם במושב שיתופי יש 60 חברים – הוא יכול לקנות ללא מגבלות.

כל זמן שאתה מסיר מגבלות – אני בעד.

טיוטת תקנות תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר)(תיקון), התשפ"ד–2024




בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12(א)(3) ו-38 לחוק תכנון משק החלב, התשע"א–2011, בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון תקנה 1
1.

בתקנה 1 לתקנון תכנון משק החלב (העברת מכסות של יצרנים שיתופיים בענף הבקר) התשע"ה–2015 (להלן – התקנות העיקריות), ההגדרות "היקף מכסת הייחוס במשק השיתופי" ו-"יישובי עוטף עזה" – יימחקו.

תיקון תקנה 3
2.

בתקנה 3(א) לתקנות העיקריות, במקום הקטע המתחיל ב-"לפני תקנה 17" ומסתיים ב-"התשע"ד–2014" יבוא "לפי תקנה 32ז לתקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד–2014".



פה, אנחנו מתקנים סעיף שכבר לא רלוונטי בנוסח הרלוונטי להיום.

ביטול תקנה 5
3.

תקנה 5 לתקנות העיקריות – בטלה.



אלה המגבלות שדיברתי עליהן, חבר הכנסת פורר.

תיקון תקנה 6
4.

בתקנה 6 לתקנות העיקריות –




(1) בתקנת משנה (א) –




(א) בפסקה (1), המילים "ובלבד שהוא נמצא באזור עדיפות לאומית, והיקף מכסתו אינו עולה על היקף מכסת הייחוס במשק השיתופי" – יימחקו;




(ב) פסקה (2) – תמחק;




(ג) במקום פסקה (3) – יבוא:



פה אני מכניס תיקון שנתבקשנו לעשות על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה. זה לא מופיע בנוסח שלכם, ואני אקריא אותו. זהו תיקון טכני, שבו אנחנו מגדירים את השם המלא של החוק.

עו"ד חגית איגרמן. הוא היה מוגדר במקום אחר ונמחק.




"(3) תקופת תוקפה של החלטת הממשלה מס' 462, מיום כ"ט בניסן התשפ"ג (20 באפריל 2023), שהתקבלה לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, לפי עדכונה מזמן לזמן, או בתקופת תוקפה של כל החלטת ממשלה אחרת הבאה במקומה והקובעת הוראה בדבר מתן עדיפות בקבלת מכסה ליצרנים שהם יישוב מיישובי עוטף עזה – יצרן מקבל שהוא יישוב מיישובי עוטף עזה, כהגדרתם או כמשמעותם בהחלטת הממשלה שבתוקף באותה עת; החלטות הממשלה לפי פסקה זו יפורסמו באתר מועצת החלב יחד עם פרסום לפי תקנה 18;".


(ג) במקום פסקה (3) – יבוא:



מה שאנחנו מבקשים, בתקנה זו, היא שלא נצטרך לתקן את התקנות בכל פעם שיש החלטת ממשלה שמאפשרת העדפה ליישובים מיישובי עוטף עזה. כלומר, ככל שיש החלטת ממשלה בתוקף, בהליך המכרז של העברת - - -

בלי ביקורת של הכנסת?

ככל שיש החלטת ממשלה - - -

יש עדיפות לעוטף עזה.

במקרה הזה. יכולים לתת עדיפות גם לדברים אחרים.

זה לעוטף עזה.

אם יש תמיכה עקרונית של הכנסת במהלך הדיון הזה, וגם הכנסת מבקשת לתת את אותה הטבה כאשר יש הטבה ליישובי עוטף עזה – זו הביקורת שלה.

אם הממשלה החליטה לתת עדיפות לעוטף עזה – לא תצטרכו לבוא לכנסת.

רק לגבי עוטף עזה?

כן.

מה עם עוטף הצפון?

אם תהיה החלטת ממשלה שתיתן העדפות כמו שיש לעוטף עזה – אנחנו נבוא לתקנות. כרגע, אני לא יכול להכניס לחוק משהו שאין לי מסמיך בהחלטת ממשלה לגביו.

גם בלי התיקון – התקנות לא יחילו את החלטות הממשלה האלה. זאת אומרת, אם עכשיו הייתה החלטת ממשלה כזו – היינו צריכים לבוא לכנסת ולתקן אותה, גם בלי התיקון הנוכחי.

אם כבר עושים תיקון, אפשר להגיד שזה יחול גם עליהם במידה ותהיה החלטת ממשלה.

אנחנו לא יודעים מה תהיה החלטת הממשלה שאותה נחיל עכשיו.

באופן עקרוני, לגבי העניין שבו התקנות מזכירות את החלטת הממשלה, ונותנים מן כרטיס פתוח להחלטות הממשלה – בדרך כלל, כשיש תיקון של החלטת הממשלה, חוזרים לוועדה.

זה מה ששאלתי.

לכן ביקשתי, וקיבלו את ההערה, שאלה יהיו רק החלטות ממשלה מכוח אותו החוק. בעצם, מה שיכול להשתנות זה רשימת היישובים או עצם ההחלטה.

מקובל עלינו.

זאת אומרת, מרחב תמרון בתוך החוק הזה.

זו החלטה שקובעת העדפה לעניין העברת מכסות; זו לא החלטה כללית.

אנחנו מקבלים את מה שאתם אומרים וגם את מה שהיא אמרה. תעשו את התיקון הזה.

(ד) פסקה (4) – תימחק.




(2) תקנת משנה (ב) – בטלה.

מה ההבדל בין "תימחק" לבין "בטלה"?

בפסקאות אנחנו כותבים כך, ובתקנות – אנחנו כותבים אחרת. זה עניין נוסחי. אם תוכל להסביר מה היה התוכן של תקנה (4) שנמחקה, ולתת הסברים למה שבוטל ונמחק בתקנת משנה (ב).

פסקה (4) אומרת: "יצרן מקבל באזור עדיפות לאומית שלא קיבל מנת מכסה באותו הליך – העברת מכסה לפי פסקאות (1) עד (3), סדר העדיפות בין יצרנים מקבלים, כאמור בפסקה זו, ייקבע כהיקף מכסתם מהקטן לגדול".

פה, אנחנו מורידים את הרגולציה ואת ההגבלות שהיו. עילית, יש לך מה להוסיף?

אני עילית, היועצת המשפטית של ועדת המכסות. בעצם, במקום לעשות את תקנת משנה (4) ו-(5) – שזו רשימה של יצרנים שלא קיבלו לפי (1) ו-(3) – הייתה הפרדה: קודם, לעשות רשימה של יצרנים באזורי עדיפות לאומית, מהקטן לגדול, ורק אחר כך לעשות רשימה של יתר היצרנים.

כאן, אנחנו מוותרים על העדיפות שניתנת לאזור עדיפות לאומית, ואומרים שאחרי היצרנים שקיבלו לפי פסקאות (1) ו-(3), תיערך רשימה של יתר היצרנים, מהקטן לגדול, ללא ההבחנה אם הוא באזור עדיפות לאומית או לא, ולפי זה – תינתן להם האפשרות לקנות מכסה. בעצם, אנחנו מוותרים על העדיפות שניתנה לאזור עדיפות לאומית.

בסדר?

כן. זה אומר שאם מגיעים למצב בצפון – יצטרכו לחזור לוועדה.

יצטרכו לחזור אלינו.

מניסיון קודם, הבנו שאנחנו לא מגיעים לסעיף (5) במכירות המכסה, ואז אנחנו יוצרים פער במכסות, כשיש יצרנים שהם לא באזורי עדיפות לאומית ואף פעם לא יוצא להם לקנות, לפי אף אחד מהסעיפים, והם נותרים היצרנים הקטנים באופן יחסי. אנחנו רוצים שתהיה אפשרות להגיע גם אליהם.

תיקון תקנה 7
5.

בתקנה 7 לתקנות העיקריות –




(1) בתקנת משנה (א), במקום הקטע המתחיל ב- "או (2)" ומסתיים ב-"במשק השיתופי" יבוא "מנת מכסה בהיקף העולה על 500,000 ליטרים".



פה, אנחנו מגדילים את הכמות כי מחקנו את ההגדרה של מכסת ייחוס. אנחנו מאפשרים כמות שונה.




(2) תקנת משנה (ד) – בטלה.

תיקון תקנה 8
6.

בתקנה 8 לתקנות העיקריות –




(1) בפסקה (2), המילים "שמתקיימים בהם תנאי הסף לקבלת מכסה לפי תקנה 5" – יימחקו;




(2) אחרי פסקה (4) יבוא:




"(5) העבירה ועדת המכסות את מנות המכסה של היצרן הפורש ליצרנים מקבלים ונותרה יתרת מכסה להעברה, תפעל ועדת המכסות לגבי יתרת המכסה בהליך חדש כאמור בתקנה זו".

אם תוכל, תסביר את שני התיקונים האחרונים שלא הסברת – גם לגבי המגבלה של 10% מהיקף מכסות היישוב, וגם את הביטול של 7(ד).

עד כמה שזכור לי, 7(ד) בוטל כי לא היה בו צורך אחרי התיקונים האחרים; זה לא שינוי מהותי. בגלל שביטלנו את היקף מכסת הייחוס וקבענו מנה קבועה שאפשר להעביר – 500,000 ליטר באותה מועצה אזורית ואת ה-100,000 – כבר אין משמעות ל-10% לפי היקף המכסה. לכן, הפסקה הזו בטלה. מה השאלה לגבי סעיף (8)?

להסביר את השלב האחרון של הליך העברת המכסה.

אם נשארה יתרת מכסה להעברה – יש הנחיות לוועדה לחזור על התהליך מחדש לגבי היתרה, כדי שלא יהיו שאלות לגבי מה עושים עם היתרה הזו, ברמה הטכנית.

המצב הזה לא קרה. כלומר, בכל הליך שבו מכרנו מכסה – המכסה הסתיימה ואפילו לא הגענו לכל היצרנים. כשעשינו את התיקון הזה, ואמרנו שיכול להיות מצב כזה, באופן טכני, שבו לא נגמור את המכסה – שלא יהיה לנו מספיק ביקוש אחרי שנפנה לכל היצרנים ברשימה – התקנה אומרת שאנחנו נתחיל את ההליך מחדש, ונתחיל את סדר העדיפויות לפי תקנה (6) מההתחלה.

ח"כים, אתם רוצים להגיד משהו?

הנושא של התכנון, שעודד מעלה, הוא עקרוני – אם המשק יכול לתכלל את עצמו באופן טבעי, עסקי וכלכלי. זה הסיפור הגדול. אנחנו מתעסקים כל הזמן עם החלב – שזה לא רווחי ליצרנים, ומצד שני יש מחיר מטרה, ובאירופה זה מסובסד. במסגרת המסכנות של כל היצרנים, אני אף פעם לא מבין איך תנובה נמכרה ב-2 מיליארד, ואחרים קנו אותה ב-4 וב-8 מיליארד אחרי כמה שנים. זאת אומרת, הערך של המחלבות כל הזמן עולה, אבל אנחנו כל הזמן שומעים כמה הם מפסידים בייצור החלב.

הם מפסידים רק במה שנמצא תחת פיקוח.

איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב. קודם כול, אני חושב שדווקא בעת הזו – זה הזמן לשבח את משק החלב על ההתנהלות שלו במהלך המלחמה. אנחנו זוכרים מה קרה עם הרפתות בעוטף ומה קורה עכשיו עם הרפתות בצפון, אבל אנחנו ממשיכים לספק חלב.

איך התכנון פתר את הבעיה? איך זה היה משנה אם זה היה פרטי?

קודם כול, בואו נודה לרפתנים הגיבורים שלנו, שממשיכים לחלוב גם תחת אש.

כל הכבוד, אבל הם לא חולבים תחת אש בגלל ההסדרה של החלב.

לא סתם שר החקלאות לשעבר, חבר הכנסת עודד פורר, לא ביקש לבטל את התכנון במשק החלב; ידוע שענף החלב הוא מתוכנן בכל העולם, ויש חשיבות לתכנון.

חשוב להגיד – ואני רוצה להגיד את זה גם כמי שהיה שר החקלאות – שלאורך כל השנים, ענף החלב ידע להתייעל וגם להתנהל מול המדינה, גם בהסכמים שהלכו ופתחו את השוק בהדרגה, איחדו רפתות ויצרו מנגנונים טובים, בסך הכול. תמיד יש עוד מה לשפר, אבל אני חושב שהענף הזה הוא מהמובילים בענפי החקלאות בישראל, ואני חושב שהתיקון של התקנות הוא חיובי ובכיוון הנכון.

לראות את המיכל של טרה ליד שדרות מלא ומתרוקן בסוף היום, ימים לאחר פרוץ המלחמה – היה מרשים מאוד. אנחנו מצדיעים לכל אותם - - -

הם לא מייצגים את טרה; הם מייצגים את אלה שמייצרים לטרה את החלב.

זה ברור לי, אבל אני ממשיך לראות את זה בשרשרת.

המחלבות הן חלק ממועצת החלב, ושניידר מייצג את כולן.

כבוד היושב-ראש, נעים מאוד. קוראים לי דגן יראל, ואני המנכ"ל הנכנס של התאחדות יצרני החלב. אני לא מגיע ממשק החלב; אני לומד את משק החלב. בחצי השנה האחרונה, מאז השבת השחורה, אני רואה את המשמעות של תקומה ושל התיישבות חקלאית על הגבולות.

אין מה לעשות – האמת היא פשוטה מאוד: במקום שבו יש רפת – יש התיישבות, יש חקלאות ותהיה תקומה. במקום שבו לא תהיה רפת, או שהרפת תהיה ממומנת – אין רפתנים, אין מתנדבים, וכנראה שגם אין חלב. לכן, המסר צריך להיות ברור מאוד: הרפת היא בבת עינה של הציונות ושל התקומה, במיוחד אחרי השבת השחורה. אני מקווה שתהיו פרטנרים של יצרני החלב להמשך לבוא.

עוד מישהו רוצה להגיד משהו? רבותיי, מי בעד התקנות עם התיקונים שדיברנו עליהן?


הצבעה

אושר.

אושר פה אחד. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:06.