פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת העבודה והרווחה
08/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 12:30

הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
טלי גוטליב
אלמוג כהן
צגה מלקו
חוה אתי עטייה
אלון שוסטר

טטיאנה מזרסקי

לילך נפתלי - עוזרת אישית לשכה משפטית, משרד העבודה

אריאל הבר - רכז ביטחון באג"ת, משרד האוצר

גליה ימין - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

דן נימני - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

ורד בכר - מנהל תחום בכירה שומה, משרד האוצר

עילם שניר - רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הדיל יונס - עורכת דין, משרד המשפטים

שלומי מור - משנה ליועמש, המוסד לביטוח לאומי

חנן פוטרמן - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

אפרת פורת - מנהלת תחום בכירה, המוסד לביטוח לאומי

אוריאל כזום - סמנכל קצבאות, המוסד לביטוח לאומי

אופיר טל - חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים

עירית ורונין - ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי

דובי אמיתי - יו"ר, נשיאות המגזר העסקי

לירון בנדק - יועמ"ש, נשיאות המגזר העסקי

הגר יהב - מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי

חגי אדרי - סמנכ"ל, התאחדות התעשיינים

מוריה ברבי - ראש תחום ראש עבודה פרטי, התאחדות התעשיינים

מיכל וקסמן חילי - ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

רון תומר - נשיא התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים

אורי בארי - רו"ח וסגן נשיא להב, להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

עדי גרינבאום - מנהלת אגף יחסים בינ"ל וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל

אורנה צח גלרט - יו"ר וועדת ביטוח לאומי, לשכת רואי החשבון בישראל

יאיר שלם - יושב ראש הסתדרות העובדים הלאומית

דוד בכור - נציג בוועדת האכיפה, הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל

שפרה שחר - מנכ״לית, עמותת בית חם לכל חייל

יובל פלג - מטה משפחות החטופים

לילך שער - מטה משפחות החטופים

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אליחי כנפו



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות




































הצעת תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד–2024

בוקר טוב, שלום. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. התאריך הוא כ"ט באדר ב' התשפ"ד, ולמספרם ה-8 באפריל 2024. אני רוצה לומר בפתיחת הדברים, שאחד מדפי המסרים שהיו לפני הפגרה אמר שיגידו בכל ועדה וועדה, יגידו: "אתם חברי הכנסת יוצאים לפגרה", עד כדי כך שמספרת לי חברת הכנסת עטייה, שגם עכשיו כשאישרנו לפני הפגרה את ההסכם לגבי המפונים, והכול מאושר ומסודר - - - את זוכרת, חברת הכנסת ביטון, שהיו פה מהביטוח הלאומי, וסגרנו שהם צריכים לשלם? אז הם עדיין אומרים שהכנסת בפגרה ולא משלמים.

אני אגיד לאדוני שאני בקשר כמעט יום-יומי עם הביטוח הלאומי, הם נערכים לנושא של התשלום. צריך - - -

אבל הוועדה בכנסת אישרה.

הוועדה סיימה, כן.

ואנחנו אמרנו כל הזמן שהוועדות פועלות גם בפגרה, ובוודאי, שאם בעזרת השם תהיה ישועה, ויצטרכו לאשר עסקה, הכנסת לא תהיה סגורה לשעה אחת.

בדיוק.

אמרנו את זה.

אני שמחה לראות במסך חברי הכנסת, שגם כאלה שהצהירו שלא יהיו, נמצאים כאן, ואני חושבת שזה נכון, כבוד היושב-ראש, גם אם זה לא מצלצל טוב, אנחנו בנסיבות מאוד-מאוד שונות הפעם, ויכולנו גם לא להיכנס לפינה הזאת מראש.

אני מציע לחברי הכנסת לא להתאכזב, אם גם היום יגידו בכל השידורים ובכל המקומות שהכנסת בפגרה, אז הכנסת לא בפגרה, היא פועלת, וגם עכשיו התכנסנו.

אני מציעה לדוברות ועדת העבודה והרווחה להוציא הודעה לכלי תקשורת, ולהודיע על ההסכם.

אבל זו לא רק ועדת העבודה, גם ועדת הכלכלה הייתה בבוקר.

כל הוועדות. שמעתי ביום שישי אצל ליאת רגב הם טוענים שחברי הכנסת בפגרה ועדיין לא אושר ההסכם, אבל כן אושר.

כן אושר ההסכם.

אדוני היושב-ראש, תרשה לי להתייחס - - -

בתוך מספר ימים זה גם - - -

בנושא שרצית?

לא, על הפגרה, אני רוצה להתייחס. אני חושבת שכל מה שנעשה עם הפגרה, וקודם דברתי עם חברתי, חברת הכנסת דבי, מה שנעשה הוא בעיניי הסתה והכפשה.

אני לא מסכימה, אם הייתה לי בת חטופה.

את יכולה גם לא להסכים, אבל אין לך זכות להשתיק אותה. תני לה להגיד את דבריה, ואת תגידי את דברייך.

אז אני רוצה להתייחס.

מותר להתייחס, אבל בואי - - -

דברי.

מה שאני רוצה לומר הוא שהכנסת והוועדה עובדות, ואנשים שואלים אותי, מה את עובדת? את בכנסת? הייתי בכנסת גם אתמול וגם ביום חמישי, גם מחר יש לי ועדה.

זה שאנחנו עובדים זה לא קשור.

ולכן אני אומרת - - -

- - - את אמורה להגיד שאין פגרה.

סליחה, אני לא מדברת פה פופוליזם. פה העבודה נעשית. בוועדה אנחנו עובדים. אי אפשר להגיד את זה. זה באמת כל-כך מצער אותי, ואנשים שמבינים גם הם. גם הם עושים את זה. אתם עושים את זה לא מתקבל על הדעת. את יושבת פה, כולנו עובדים. זה לא נכון.

את עושה עכשיו - - - אם היה לך חלילה ילד חטוף, או מישהו בעזה, הייתי רוצה לדעת איך את מרגישה, כי המילה פגרה משדרת חופש. אז אם גם ככה עובדים, אז למה היה דחוף לעשות הצבעה ולומר שיוצאים לפגרה. אז תגידו שלא יוצאים, תמשיכו את העבודה - - - וכן גם המליאה באופן מיוחד - - -

חברת הכנסת ביטון - - - את ממשיכה בדף המסרים זה בסדר.

- - - כי בלי הצבעות - - -

אני לא מסכימה לכל מילה שאת אומרת בנושא הזה - - -

את יכולה לא להסכים.

לא נכון.

אני רוצה רק לבשר לכם, שגם ביום רביעי תהיה לנו ישיבה.

נכון, זה בדיוק מה שרציתי להגיד.

נכון, יש יום רביעי, וגם מחר אנחנו נהיה כאן, ואנחנו בסיורים במסגרות מיוחדות.

בדיוק.

אבל אני חושבת שגם בדעת הציבור, ואנחנו משרתי ציבור, ואם זה הוויכוח אז צריך לכבד אותו.

דף המסרים שלך ברור, אבל אני רוצה להגיד שביום רביעי יהיה דיון נוסף - -

אנחנו כאן.

- - בחוק של הגנה על נשות אנשי המילואים. אנחנו נמשיך לעבוד והתקשורת תעשה מה שהיא רוצה. עכשיו אנחנו רוצים להתחיל את הדיון כמו שאנחנו עושים תמיד עם משפחות החטופים. יש פה אנשים שהם בני משפחה של חטופים? בבקשה, יובל פלג או לילך שער.

צהריים טובים לכולם, שמי יובל פלג, אני לא בן משפחה של חטופים.

אז למה? אני בקשתי - - -

רגע, אני מתנדב מזה - - -

לא, אני - - - משפחה.

שניה, אדוני היושב ראש.

אני אתן לך, אבל אני רוצה לדעת אם יש משפחה. רק משפחה.

זו בדיוק המטרה שאנחנו פה, אנחנו מתנדבים. שניכם לא משפחה, בסדר.

אני בת וחברת קיבוץ נירים, אני חברת משפחה מאוד קרובה.

רציתי להגיד, שאנחנו פותחים כל ישיבה עם בני משפחות החטופים ונותנים להם לדבר.

אנחנו נציגים שלהם פה, כרגע, הם בוועדה אחרת.

אם הם בוועדה אחרת, אז אנחנו יכולים להמשיך בעניינינו וכשיבואו ידברו, אבל בגלל שפתחת, אני אתן לך רשות דיבור, בבקשה.

זאת בדיוק המטרה לשמה אני פה, אדוני היושב-ראש, אני לא בן משפחה, אני בן , 28, שמי יובל פלג, בדיוק בגיל של אלכסנדר, שנמצא כרגע בעזה. אני מתנדב מזה שלושה חודשים במטה בעיקר בהגעה בכנסת. התחושה היא שהמאבק הפך להיות של המשפחות, בדיוק כמו התפיסה של היושב-ראש. המאבק הוא לא של המשפחות, הוא של כולנו. אני אמרתי לאסתר, אמא של יגב, מי שמכיר, שמדברת פה בהרבה ועדות, הבוקר אני לא הגעתי בשביל יגב ולא בשביל אסתר, אני הגעתי בשבילי, בשביל העתיד של המדינה של כולנו, ושל העתיד של ילדיי, שבעזרת השם אביא בשנים הקרובות למדינה הזאת.

אני במקרה לומד משפטים, ובמקרה גר עשר דקות מפה בנחלאות, ובמקרה חולם לעסוק בפוליטיקה לטובת המדינה של כולנו.

תודה רבה.

שנייה, אדוני.

לא, אני אתן לגברת שער, אתה רוצה לעסוק בפוליטיקה, בעזרת השם תצליח. הגברת שער.

אבל הנקודה שלי חשובה, ברשותך משפט אחרון, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מכל הנוכחים פה, ומי שעודד יצפה בזה, וגם ממך, אדוני היושב-ראש: המאבק, זכות הדיבור פה, בדיוק כמו שציינת, היא לא רק של המשפחות, היא של כולנו, של כל מדינת ישראל.

אבל, אנחנו, אתה לא יכול לעשות פוליטיקה פה.

אני לא עושה.

בפירוש לא. אנחנו חברי הכנסת מייצגים את העם, ואנחנו מבינים את הכאב של העם. בני משפחות החטופים מביאים להם את הכאב האותנטי, כדי שנרגיש מה שהם מרגישים, אבל מי שלא שם, אז גם אנחנו יכולים לעשות את זה.

הכאב האותנטי הוא גם שלי.

גם שלי.

אני שלושה חודשים במטה המשפחות.

גם שלי וגם של חברת הכנסת ביטון, ושל חברת הכנסת צג מלקו, וגם של חברת הכנסת עטייה, וגם של חבר הכנסת שוסטר, שבעצמו גר שם, כך שאף אחד לא צריך לבוא להטיף לנו פה.

אני לא בא להטיף, אדוני, אתה הופך אותי למטיף, אני בא להגיד שזה מאבק של כולנו על עתיד המדינה. תודה רבה על היחס.

הגברת לילך שער, תודה רבה.

שמי לילך שער, אני בת וחברת קיבוץ נירים. רוב משפחתי מתגוררת בקיבוץ. כיום כמעט כולנו גרים בבאר שבע, כיוון שאנחנו מפונים מבתינו ולא ברור מתי נחזור. ב-7 באוקטובר היינו בבית, לבת שלי נכנסו מחבלים, והיא כתבה לי: "המחבלים בבית", ואז 50 דקות שאין קשר אתה, ושאלנו מה קורה, ולא היה קשר. ואני הייתי בטוחה שגם הבת שלי, עם תינוק בן חודשיים חטופה בעזה או רצוחה. 50 דקות היו בשבילי נצח, הרגשתי שכל עולמי חרב עליי. אחרי 50 דקות היא יצרה קשר, ואמרה שבעלה היה חכם והצליח איכשהו להיאבק מחבלים והם ניצלו. אבל יגב לא ניצל, ונדב לא ניצל, ועוד חמישה הרוגים אצלנו בקיבוץ לא ניצלו. ועוד שלוש חטופות שלשמחתי כבר יצאו. יגב ונדב הם החטופים שעדיין נמצאים בעזה מקיבוץ נירים. מהמועצה שלנו נמצאים עוד הרבה מאוד חטופים. חברים שלנו, מורים, הורים של חברים, ילדים של חברים – אנחנו משפחה אחת גדולה – המועצה האזורית אשכול. וחסרים לנו האנשים. ועם כל הקושי של המלחמה והקושי שעובר עלינו כשאנחנו מפונים, ואנחנו לא יודעים את העתיד ומתי נוכל לחזור הביתה, הדבר הראשון והחשוב ביותר שאני מבקשת מכולם, וכל תושבי המועצה מבקשים, הוא שתחזירו את החטופים, כי אם לא יחזרו החטופים, אנחנו לא נחזור, ולא נוכל לחיות בלי החטופים שלנו שנמקים כבר חצי שנה בעזה, ואנחנו לא יכולים להמשיך עם זה יותר. אנחנו ממש-ממש מבקשים מכם, לעשות הכול, להסכים לכל עסקה, זה הביטחון שלנו שעומד על המאזניים. אני יודע שיכול להיות שהעסקה תדחה את הביטחון שלנו, תדחה את החזרה שלי הביתה בחצי שנה, בשנה, זה לא משנה. הכי חשוב לנו כיום שהחטופים שלנו יחזרו הביתה. בבקשה לעשות הכול, לא להגיד לא לעסקה שקיימת. לעשות הכול כדי שהם יחזרו הביתה. תודה.

תודה רבה, חברת הכנסת צגה מלקו, רצית להעלות נושא אנושי. אז אני רוצה לאפשר לך, שלא בדיוק בנושא שאנחנו הולכים לעסוק בו, אבל חשוב מאוד. חברת הכנסת מלקו, רשות הדיבור.

תודה, אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה להתייחס לעניין החטופים. עניין החטופים הוא לא של אנשים מסוימים, אלא של עם ישראל כולו, כולל חברי הכנסת. אנחנו יושבים ושומעים פה את המשפחות, זה לא בגלל שרק להן יש זכות לדבר, אלא שהן אלה שעוברות הכאב מדרגה הראשונה, וחובתנו לשמוע את זה, לכן התייחסתי לכך.

ילדה בת תשע בשם היימנוט, נעדרת כבר מאז 24 בפברואר, עברו כבר 45 יום. הם מתגוררים במרכז קליטה בצפת. ראו את הילדה בצפת, בטח ראיתם את זה בחדשות שהיא נכנסת, ואחר כך אף אחד לא יודע איפה היא. ואני הגעתי למקום, וראיתי את המקום והמצלמות. לצערי הרב, ואני אומרת את זה בכאב רב, עברו כבר 45 יום. המשפחה הם עולים חדשים, שעלו לארץ לפני שלוש שנים, ומאוד שמחו שהגשימו את חלומם, אבל הילדה, כאילו האדמה בלעה אותה, אף אחד לא יודע כלום. ומשטרת ישראל מחפשת. ביום חמישי היה לנו דיון חסוי בוועדה לביטחון לאומר ברשות חבר הכנסת צביקה פוגל. מה שמצער אותי, אני רוצה להוסיף, הוא שהילדה הזו היא בת למשפחת עולים חדשים, שאין להם שפה, אין להם אמצעים, אין להם יחצ"ן, אין מי שיעזור להם. והנה, עברו 45 יום, וזה לא מוזכר בשום מקום בתקשורת לא רואים את התמונה שלה בצד עם הכיתוב שהיא נעדרת כבר 45 יום.

קבלתם מידע בוועדה מהמשטרה, על משהו שאפשר להגיד, שאפשר להגיד לדבריה?

אין קצה חוט. חברתי טלי גם הייתה, זה מאוד ממצער.

מותר לומר את זה, כי זה כבר יצא, אחרת לא היינו אומרים את זה כי זה היה בחסוי, זה כבר פורסם, כי המשטרה כבר הודיעה שאין קצה חוט.

שאין להם. יהי רצון באמת ש - - -

זו בת תשע שאף אחד לא יודע איפה היא.

עכשיו נעבור לנושא שלשמו התכנסנו. אנחנו רוצים לאשר את תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל). אני צריך להגיד את הנושא הכללי? משרד העבודה. לילך נפתלי נמצאת פה?

אוצר?

התקנות מוגשות על ידי משרד האוצר?

גליה ימין, לשכה משפטית משרד האוצר, התקנות מוגשות על ידי שר העבודה ושר האוצר.

ואנחנו צריכים לאשר.

עורכת הדין ימין, בבקשה, תציגי לנו מה הנושא ומה ההסכם.

חוק הביטוח הלאומי, קובע היום חובה על מעסיק של משרת מילואים, לשלם בעדו את התשלומים לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, ולקופות נוספות מהסוג הזה, על התקופה בה שרת במילואים. אותו מעסיק מקבל מהביטוח הלאומי את השכר ששלם עבור אותו עובד, אבל על השיפוי הזה שהוא מחויב לשלם מכוח החוק, הוא לא מקבל בעדו לפי החוק את התשלום.

מה שאנחנו מציעים הוא שבגלל תקופת המלחמה הארוכה והיקף הגיוס הנרחב, הוא לשפות את אותם מעסיקים על התקופה שהחלה מיום 7 באוקטובר עד סוף שנת 2024, עבור אותן הוצאות. נגיד לעניין זה הסעיף המסמיך עליו אנו נשענים בחוק הביטוח הלאומי קובע שהסמכות לעשות את זה תהיה כאשר שר הביטחון הורה על שרות מילואים כשרות חירום, ועל סמך זה באמת שר הביטחון הורה שתקופת המילואים בתקופה שציינתי היא שרות חירום בעניין הפרק הזה בחוק הביטוח הלאומי, לכן יש לנו את הסמכות להביא את התקנות בפני הוועדה.

עוד אציין שלפי החוק נדרשות נסיבות מיוחדות, והנסיבות שהצגתי של משך הגיוס הן נסיבות מיוחדות לעניינינו. הצעת השיפוי המובאת כאן בתקנות היא לקבוע אחוז נורמטיבי לגבי כלל המעסיקים. האחוז המוצע הוא 20%.

אריאל הבר, אגף תקציבים במשרד האוצר. מה שאנחנו מציעים הוא שיפוי רוחבי של 20% למעסיקים המצוינים בתקנות, רק אגיד כמה דברי רקע.

ממה 20%?

מהשכר?

כתוב פה מסכום ההכנסה ליום של העובד משרת המילואים לפי דברי ההסבר.

20% מהשכר, נכון, אגיד עוד כמה דברי רקע. אחרי כמה שבועות מתחילת המלחמה, הבנו שהאירוע הוא ארוך. הוצעו מתווי פיצויים, שהוועדה כמובן מכירה היטב, והם פורסמו. לצד זה החלו לעלות קולות שהרכיבים הסוציאליים שתוארו פה קודם, מכבידים על המעסיקים, הדבר הזה עלה גם פה בוועדה. בדיון שנערך פה, אני חושב שזה היה בדצמבר, אמרנו שאנחנו בוחנים את הדבר הזה בשיעור של 16%, כי זה המכנה המשותף הנמוך ביותר שאנחנו יודעים להצדיק לכלל המעסיקים. באותו דיון, אני חושב שהיושב ראש אמר שהדרישה שלו היא 20%, ואפילו הייתה הצעת חוק שרצה בנושא הזה. כרגע מה שאנחנו מאשרים פה זה ה-20% כפי שתוארו.

בגדול אנחנו מבקשים לאשר את הדבר הזה בהקדם כדי שנוכל לשלם את הדבר הזה. אנחנו מבינים שאם נלך למודלים מורכבים יותר ייקח לנו זמן ונתעכב עם הדבר הזה, ולא סתם אנחנו מגיעים עכשיו, כמעט חצי שנה אחרי. אזכיר גם שה-20% האלה עודכנו בהסכם עם ארגון המעסיקים.

אתה מדבר בשיפוי רק על ההפרשות?

על ההפרשות הסוציאליות, בנוסף לשכר.

שיהיה ברור, אני אומרת פה לנו זה ברור, אבל צריך - - -

זה גם על ההפרשות וגם על דמי הביטוח הלאומי.

ראיתי, ואני קוראת את זה מולי, אני רק אומרת שכשאתם מסבירים, בסופו של דבר מדובר בפרוטוקול עבור האזרחים.

מה שאומרת חברת הכנסת גוטליב מאוד חשוב, כי אנחנו מכירים ויודעים מה זה, וחושבים שכולם יודעים.

השכר מוחזר ממילא.

מדובר פה על כך שאת השכר משלמים לכל חייל וכל חייל מילואים, אבל בנוסף לזה כל ההפרשות שהמעסיקים היו צריכים להפריש, אם פעם היה מדובר בחודש מילואים והם ספגו את זה, כיום מדובר בחודשים רבים, אז ניתן להם. מיכל וקסמן, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים.

תודה רבה אדוני. מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים ומרכזת את נושא בעבודה מטעם נציגות המעסיקים והעסקים. ראשית יש כאן ניסיון של המדינה, וזה כבר התקדמות ביחס לדיונים הקודמים, לנסות לפחות לקחת אחריות על השכר, כולל נלוויו, שהמעסיקים משלמים לחיילי המילואים. אבל הנוסח שמונח כאן לא מגרד אפילו מלמטה, את הזכויות הסוציאליות המינימליות שמשולמות על ידי המעסיקים בגין העובדים שמגויסים למילואים.

אפילו אם ניקח פה את הסכומים המינימליים ביותר הכוללים: הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, חגים, מינימום ימי חופשה והבראה, וכבר עברתי את ה-20%, כשלקחתי בכל אחד מהם את המינימום בזמן שבמשק משלמים הרבה יותר מהמינימום לפני שדברתי על קרן השתלמות ולפני שדברתי על הסכמים קיבוציים שמחייבים הרבה יותר מהמקסימום, לכן אם אני מדברת על מיצוע הגיוני, אנחנו מדברים על 37%, שלא נדבר על המקסימום שעולה על 40%.

יש כאן מצב שבאופן מלאכותי מחלקים בין שכר לזכויות סוציאליות. השכר משולם, ועל הזכויות הסוציאליות בואו נריב ונתווכח, למה? הכול צריך להיות משולם במסגרת החובה הראשונה של המדינה לשלם את שכר החיילים שלה, להגן על גבולות המדינה ועל תושבי המדינה, וזה אומר בין היתר לשלם את השכר ואת נלוויו. שמשרד הביטחון, או כל גוף שאמון על גיוס המילואים, רוחבו ומשכו, צריך לקחת בחשבון שחלק מזה, הוא יכול לגייס ולקבל כל החלטה שהוא רוצה, אבל אי אפשר לקחת בחשבון שחלק מזה ישולם בידי המעסיקים. יש לנו מעסיקים ששלמו במהלך אוקטובר-נובמבר-דצמבר, שלושה מיליון שקלים. מה שמציעים להחזיר להם פה הוא מיליון וחצי. יש מעסיקים קטנים יוצר שלא שלמו שלושה מיליון, אבל מתוך 25 עובדים שלהם, בנוסף על עוד עובדים פלסטינאים שלא עובדים אצלם מאז 7 באוקטובר, 15 עובדים הם חיילי מילואים, כולל המעסיק בעצמו. לא מספיק שהמעסיק נאלץ להתמודד עם ההיעדרות של העובדים האלה, הוא צריך גם לשלם את הזכויות הסוציאליות, ומה שמצעים כאן הוא להחזיר רק 50% מהזכויות הסוציאליות. המיצוע ההגיוני מדבר על 37%.

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.

אני מזכיר שלפני כמה שבועות ועדת השרים דחתה את החוק שלי להחזר קבוע ומלא, לא רטרואקטיבית על 75, אבל מעכשיו והלאה, ולעשות צדק עם המגזר העסקי שנשא על כתפיו במשך שלושה דורות את המילואימניקים. אני מקבל בצער, אבל בהרכנת ראש את התקנה הזו – את הוראת השעה הזו למשך השנה הזו. אני חושב שה-20%, אם הם נותנים מענה אז זה בסדר, אבל אני יודע שאפילו לשנה הזו זה לא מספיק בחלק גדול מהמקרים. אני מכיר את זה בתור מי שעסק בתשלומם, ומי שמקבל.

אני רוצה לחדד נושא שהתגלה ביני ובין חברתי-שכנתי, האם כשמדובר פה ב-20%, מדובר ב-20% מהברוטו, או מההפרשות?

מהברוטו, 20% מהשכר.

מההפרשות?

הסבירו - - -

השכר מוחזר מלא?

אפשר לשאול את ביטוח לאומי שנמצאים פה - - -

אולי האוצר ישיב בצורה מסודרת, תגיד את השם והתפקיד.

אריאל ממשרד האוצר, השכר משולם באופן מלא – 100%, על ה-100% האלה, נוספים 20%, לשם שיפוי על ההפרשות הללו.

אבל למה הם לא מקבלים את ההפרשות שהם מוציאים מכיסם, למה זה הופך להיות נטל על מעסיקים? הרי הם לא בחרו את המלחמה הזו - - -

זה מה שהיה עד היום, עכשיו מתקנים את זה. עכשיו נותנים להם את ההפרשות.

אבל תיקון מאוד חלקי.

אם כבר מתקנים, שיתקנו כמו שצריך.

תיקון מאוד חלקי, מאיפה הכסף הזה יבוא להם?

אני מבין שהנימוק למה לא להחזיר את כל הסכום היא כי זה מסובך וזה דיפרנציאלי, ויש פה שונות גדולה בין - - -

זה מה שהיא טוענת.

אתם משפים כל מעסיק בעוד 20% מהברוטו?

נכון.

ואם ההפרשות שהוא מפריש הן פחות מ-20% מהברוטו?

אין דבר כזה.

הוא גם מקבל.

הוא לא יכול.

אין סיטואציה כזו.

אבל אני רוצה לקבל תשובה, בין אם יש או בין אם אין.

הוא יכול לא להפריש.

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לעדכן את חברי הוועדה, הייעוץ המשפטי שלנו עשו חשבון שהנטו הוא 16% בלבד, בנוסף לזה יש כאלה שמפרישים קרן השתלמות, והוסיפו בכללי לכולם, גם למי שלא משלם, עוד 4% - -

כלומר יש מצבים כאלה.

- - והגיע ל-20%.

אבל יש גם ימי מחלה וכל מיני - - -

אשמח אם יפרטו כאן בדיוק את הזכויות, כי מהרשימה שיש לנו המספרים לא עולים בקנה אחד, ולא מגרדים את מלמטה את המינימום שמשלם מעסיק.

אני חושב שישבתם עם - - - אתם לא ישבתם?

הם לא ישבו אתנו.

אתם יכולים לפרט לפי הפרוט ש - - -

אולי האוצר יפרט יותר כדי שיהיה ברור איך ה-20% משפים את כל ההוצאות של המעסיק.

לא, את המינימום של ההוצאות, אלו לא כל ההוצאות.

גם לא המינימום, אולי תפרטו מהן זכויות המינימום, כדי שנראה ש-20% מגיע לשם? יש לנו 3,000 פניות שירות לאגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, ואנחנו יודעים בדיוק כמה זכויות סוציאליות משולמות.

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים, זה מאוד פשוט: יש 12.5% של הפרשות אוטומטיות לקרן פנסיה חובה לפי צו הרחבה, זה המינימום של המינימום.

12.5%?

לפי התיקון מ-2016, רובם מקבלים שמונה ושליש, זה אפילו לא 6.5.

אבל זה המינימום של המינימום, מתחת לזה אי אפשר לרדת.

נכון.

על זה יש כמעט אוטומטית תוספת בגלל אבדן כושר עבודה שמעלה את זה בעוד 1.13%, לבחירת העובד, לכן זה לא 12.5, אלא יותר קרוב ל-13.5. על זה צריך להוסיף: חגים, חופשה, מחלה, הבראה, והגעת קרוב לאזור של 19% במינימום של המינימום.

אנחנו עיגלנו את זה ל-20%.

ממש לא, זה לא החישוב.

עובד שעבד יותר משנה-שנתיים, כבר צבר יותר חופשה, יותר הבראה, קרוב לוודאי שעשות לו שמונה ושליש, כדי שיהיה לו סעיף 14, ואתה עובר את הרף הזה, וכמו שחברתי אמרה, אתה כבר לא מגרד אותו מלמטה. ברגע שיש טיפת ותק לעובד, והמעסיק עשה לו סעיף 14, נגמר האירוע, אנחנו הרבה מעל ה-20%.

האוצר רוצה להשיב?

וזה לפני קרן השתלמות, ליסינג.

אתה לא יכול לעצור לו קרן השתלמות בזמן שהוא במילואים.

אגיד שמה שהוועדה תארה פה מדויק, יש תוספות, אבל אני מזכיר שסעיף ההסמכה שלנו בעקבותיו אנחנו באים עם התקנות, מדבר על קופות תגמולים וקופות גמל, עליהן אנחנו מדברים. אני אתייחס קצת לחלק מהדברים.

אבל יש פסקי דין ויש חקיקה שמחייבת לשלם גם בגין זכויות אחרות. זה שבחוק הביטוח הלאומי לא כתוב לשלם הבראה, חופשה, מחלה ודברים אחרים זה בסדר, אבל יש פסקי דין שמחייבים לשלם את זה.

אני אתייחס לזה.

והתקופה הזאת המעסיקים משלמים את זה ואין החזר.

אבל בכל הכבוד, אנחנו אנשי חוק, והסמכות שלנו להורות או לא היא החקיקה שאנחנו יכולות להתווכח עליה, אבל סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי קובע מפורשות, שהסמכות שלנו לתת שיפוי היא כשמדובר בתשלומים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, לכן ההגבלה היא לשפות על הדברים הללו בלבד, אנחנו לא יכולים לשנות את כל חוק הביטוח הלאומי בהקשר הזה.

אבל אני אומרת לך שאנחנו לא משפים - - -

השיפוי של ה-20% שהוא יותר, מתייחס לתשלומים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי, כשאת צודקת שיש הפרשות נוספות, אני אומרת לך כמעסיקה לשעבר, ברור וזה מקומם וזה קשה. אבל הסמכות שלנו כאן תקנות, אנחנו מאשרים תקנות של השר מכוח סעיף 376 והפניה לסעיף 283, זה מה שאנחנו יכולים לעשות. זו המסגרת החוקית.

אגב, לזה התכוונת?

כן. אני רק אסביר, שעלה פה דיון תנאי - - -

אולי תיקחו אותה לאוצר?

עם הלהט של טלי אני לא בטוח.

אבל עדיין נשארה הבעיה, זאת אומרת שנשארה הסמכות אבל הבעיה.

רבותיי, אנחנו ניגש להקראת התקנות.

אלה ההסכמות אליהן הגיעו. ארגוני המעסיקים והחלטת ממשלה.

קודם כל, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להגיד לך משהו: יש ליעוץ המשפטי של הכנסת בעיה עם היכולת והידע שלך, כי עד היום היינו תלויים רק במה שהם אומרים, היום נשאל גם אותך.

הכול בסדר, זו לא בעיה.

אבל כן כתוב שניתן.

האמת היא שהם כבר הגיעו להסכמות ורוצים להתקדם.

תודה רבה, את הבהרת את העניין בנוסח משפטי. ידעתי את העובדות, אבל סעיף 38, אפילו קו האוטובוס הזה אני לא יודע - - - אז ודאי סעיפים כאלה אני לא יודע.

אני יכולה להגיד משהו? רק להוסיף עוד סעיף.

תגידי רק מה את מייצגת,

רואת חשבון אורנה צח, לשכת רואי החשבון. רק רציתי להוסיף את סעיף 344 – דמי הביטוח הלאומי שהמעסיק משלם, לא לשכוח. אם מדברים על חוק הביטוח הלאומי צריך לדבר על הכול.

חישוב ה-20% כולל גם את דמי הביטוח.

אלה הפרשות פנסיוניות בעיקר?

כן, הפרשות לקופות וכן דמי ביטוח.

זה לא כל התנאים הסוציאליים.

לא הכול.

התקנות צריכות לעבור לאישור המליאה?

לא, שאלו פה.

רק אקריא שורה ממה שכתבה היועצת המשפטית, כדי שלא נחשוב שלא ידעו: "הנטל שהושת על המעסיקים משרתי המילואים לפי סעיף 283 לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב. ברור שמדובר פה בסעיף הזה. תודה רבה.

אני רק רוצה לשאול לפרוטוקול, אם פעם נעשה שימוש בסמכות לפי 376, או שזו פעם ראשונה שקובעים את השיפוי הזה?

שאלה מצוינת. פעם ראשונה.

זה לשפות מעסיקים.

בנסיבות מיוחדות עכשיו

זו פעם ראשונה שמשפים את המעסיקים.

אז יש פה ממד היסטוריה, כי כבר המון שנים, כבר 75 שנה שאנשים הולכים למילואים.

אבל אל תשכחו שכמות המילואימניקים גדולה יותר.

סליחה זה מ - -

מאוקטובר.

- - מאוקטובר עד סוף דצמבר?

נציגת האוצר, כמה הסכום הכולל עליו אנחנו מדברים.

אנחנו אומדים את התיקון המוצע - - -

חברים תקשיבו, אם לא תקשיבו לא תדעו. חברת הכנסת גוטליב.

אני מתנצלת. פשוט הבהרנו שאנחנו רוצים שזה יעבור. זה לא מושלם, אבל אנחנו רוצים שהתקנות האלה יעברו.

חד משמעית.

אבל תקשיבי למשרד האוצר בבקשה.

עשינו תחזיות לכמה התיקון הזה יעלה, והתחזיות כרגע, וזה מאוד מושפע מהרבה מאוד דברים, התחזיות מדברות על 2.5 שקלים מיליארד שקלים.

בדיוק כמו שהקצבתם להחלטת הממשלה, בדיוק 2.5.

כ-2.5.

"תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד – 2024

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), לאחר ששר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ד (31 בדצמבר 2024), יהיה שירות חירום לעניין פרק י"ב לחוק, ובהתקיים נסיבות מיוחדות, ובתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 400 לחוק, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אנחנו מתקינים תקנות אלה:"

אני רק מודיעה שההודעה – הוראה של שר הביטחון ששרות המילואים בתקופה שאמרנו – מ-7 באוקטובר עד סוף השנה יהיה שירות חירום – זהו הודעה שניתנה ב-31 במרץ 2024, ולפי החוק אין חובה לפרסם אותה ברשומות, אבל ההוראה הזאת ניתנה והיא קיימת ועל בסיסה התקנות האלה כרגע מותקנות. בנוסף הסעיף המסמיך הוא סעיף 376 כמו שהוצג פה על ידי חברת הכנסת. הוא הסעיף שמסמיך בנסיבות האלה, ואם יש את ההוראה הזו לקבוע את השיפוי על התשלומים ששולמו לפי סעיף 238 לחוק.

"הגדרות 1. בתקנות אלה –

"מספר ימי שירות המילואים" – סך הימים - - -"

283, לא 238.

283, סליחה, נכון.

"הגדרות 1. בתקנות אלה –

"מספר ימי שירות המילואים" – סך הימים המחושב לפי סעיף 271 לחוק לצורך תשלום התגמול לפי פרק י"ב לחוק;

סעיף 271 קובע את דרך החישוב של תקופת המילואים לצורך תשלום התגמול. הוא קובע את זה לפי תקופות של שבעה ימים, ואם יש יתרות, אז גם את דרך החישוב לגבי אותם ימים. אנחנו נסמכים פה על אותה דרך חישוב לעניין מספר ימי שרות המילואים. חשוב לציין שהחישוב הזה כולל גם חישוב מוגדל של הכפלה ב-1.4 לגבי יתרת ימים שהיא פחותה משישה ימים. הייתה הגדרה של מעסיק, שחשבנו לכאורה שהיא מיותרת, כי אנחנו נמצאים פה בתקנות, אבל הוסבר לנו על ידי משרד המשפטים, שכיוון שהמונח הוא עדיין מעביד, נשאיר את זה פה כאן ליתר ביטחון, כשהכוונה היא כמובן כשאנחנו אומרים מעסיק היא למעביד לפי החוק.

"מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה;

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985;

ההגדרה מתוך סעיף 21 היא: תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית. מעסיק ציבורי הוא גם קופת חולים. בהמשך אנחנו מחריגים מעסיק ציבורי, הוא לא יקבל את השיפוי עבור הימים האלה.".

ברור, כי הוא מעסיק ציבורי, פשוט זו אותה קופה.

נכון.

מה שברור לך, לא ברור לאחרים.

תני להמשיך.

""סכום ההכנסה ליום" – הכנסת עובד לפי אחד מאלה ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו בסעיף 270 לחוק;

(1) עובד שעבד אצל מעסיק ברבע השנה – אנחנו עוד מעט מגדירים מה זה רבע השנה – הכנסתו מעבודה אצל אותה מעסיק ברבע השנה, מחולקת בתשעים.".

שימו לב שמחקתי את "בשלושת החודשים", אין צורך להגיד את זה פעמיים.

"(2) עובד שעבד אצל מעסיק חודש או חודשיים ברבע השנה – הכנסתו מעבודה אצל אותו מעסיק בחודש או בחודשיים האמורים, מחולקת בשלושים או בשישים, לפי העניין;

(3) עובד שעבד פחות מחודש אצל מעסיק ברבע השנה או שהחל לעבוד אצל מעסיק בחודש השירות – הכנסתו מעבודה אצל אותו מעסיק בחודש השירות, מחולקת בשלושים; בפסקה זו - "חודש השירות" – חודש שבו שירת בשירות מילואים, כולל חודש שבו שירת בחלק ממנו;".

לעניין פסקאות (1) עד (3), "הכנסתו מעבודה" – שכר העבודה לרבות תשלום ששילם לו המעסיק על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד.

למעשה בסכום ההכנסה ליום, אנחנו מנסים להגיע לסכום ההכנסה שאותו עובד קבל בפועל, אם באמת יש נתונים לגבי שלושה חודשים שהוא עבד כבר אצל המעסיק, אז מחלקים ב-90 ומחשבים, אם זה חודש או חודשיים שהוא עבד, גם שם יש דרך. לגבי עובד שעבד מספר ימים או פחות מחודש, אנחנו מסתמכים על השכר שקבל בפועל, וכן על הצהרת המעסיק שמשלם לו את תגמול המילואים. לפי התגמול שמשולם אנחנו למדים מה הייתה מתכונת ההעסקה, וכמה הוא אמור היה לקבל, לכן משם אנחנו גוזרים גם חלקי שלושים את שווי ההכנסה ליום אחד. ביטוח לאומי, אתם רוצים להוסיף עוד משהו לגבי החישוב הזה? מבחינתנו זה אמור גם לתת מענה לעובדים שעתיים ועובדים שלא עובדים משרה מלאה.

יש לנו פתרון לכל מי שעבד חודש, חודשיים, שלושה, או אפילו התחיל באותו חודש, אין לנו אבל - - -

תציג את השם בבקשה.

סליחה, אוריאל כזום, סמנכ"ל קצבאות. לגבי המשפט האחרון של הצהר של מי שעבד כמה ימים – זה אני לא - - -

אתמול היה לנו על זה שיח, וחשוב לי להבהיר, גם מי שהתחיל לדוגמה לעבוד ב-1 באוקטובר ויצא למילואים ב-8 באוקטובר, אמור לקבל את התגמול שלו. לגביו יש קושי, כי אנחנו לא יכולים ללכת אחורה ולראות כמה הרוויח, לכן כמה שהרוויח במספר הימים שעבד, פלוס מתוך התגמול שיקבל על המילואים, אנחנו נגזור את ערך היום שלו.

יכול להיות שהוא מרוויח 2,000, ותגמול המילואים הוא 9,000.

לא, לגבי מה שהמעסיק מדווח. נכון?

זה מה שהמעסיק מדווח, זה לא תגמול המילואים, המעסיק אומר שבתקופה של שרות המילואים הוא היה אמור להשתכר אצלי איקס שקלים.

רק תציג לפרוטוקול את השם.

עורך דין חנן פוטרמן, לשכה משפטית ביטוח לאומי. אני אומר שהחישוב יהיה לפי השכר שקבל בפועל עד שרות המילואים באותו חודש, והשכר שהיה משולם לו אילולא שרת במילואים. אם הכוונה הייתה לדוגמה שיעבוד רק יומיים באותו שבוע, ייקחו בחשבון רק יומיים, לא את חמישה ימי המילואים.

כי התגמול אמור להיות גבוה מאותם יומיים ש - - - נכון? כי יש תגמול מזערי - - -

התגמול של משרת המילואים, נכון. זה לא קשור לתקנות האלה, זה הולך לפי התגמול המזערי, שזה לא קשור לתקנות האלה של שיפוי המעסיקים.

נכון.

צריך להפריד בין תגמול מזערי שהולך למשרת המילואים, לבין התקנות האלה שמדברות על שיפוי לפי שכר ריאלי – שני דברים שונים.

""עובד" – עובד ששירת בשירות מילואים ולמעט עובד של מעסיק ציבורי;"

פה, כמו שאמרנו, מובן מאליו שאנחנו ממעטים את מי שהוא מעסיק ציבורי.

"רבע השנה" – השתמשנו בזה בהגדרה של ההכנסה – רבע השנה שקדמה ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים של העובד;

"שירות מילואים" – פה בקשנו לשנות שזה יהיה שרות מילואים לפי חוק שירות לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד עד יום ל' בכסלו התשפ"ה.".

כדי שמעסיקים ידעו בוודאות מהי אותה תקופה, ולא יצטרכו ללכת לאותה הוראה שממילא גם לא מפורסמת, אבל הבנתי שיש לכם עם זה איזשהו קושי?

עילם שניר ממשרד המשפטים. קודם כל ההוראה אינה מחייבת בפרסום, אבל להבנתי היא כן תפורסם ברשומות. גם תוקף התקנות הוא עד 31 בדצמבר. לגבי ההגדרה: לנו חשוב שיהיה ברור ששרות המילואים זה השרות עליו הורה שר הביטחון, כי זו גם הסמכות לתת.

אבל אנחנו כבר יודעים שהוא הורה, אז למה אנחנו?

גם השרות שאפשר לשפות בגינו הוא השרות עליו הוא הורה לפי הסמכות.

אבל אפשר לכתוב את זה עם התאריכים? פשוט לכתוב: שרות מילואים שהורה שר הביטחון בהכרזה בתקופה שמיום ועד יום, זה בסדר? פשוט חשוב לנו שהתאריכים יהיו.

זה נראה לי אפשרי.

מברור שעשיתי, חלק מהצווים שניתנו לאפריל ומאי, הם לא צווי חירום - - -

זו לא אותה הכרזה - - -

מדובר על שרות חירום.

אני רק רוצה לוודא, ושזה יהיה כתוב בפרוטוקול, שכל שרות מילואים החל מה-7 באוקטובר עד 31 בדצמבר הוא שרות מילואים שמזכה.

אני אקריא את ההוראה של שר הביטחון, שלא יהיה ספק:
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 278א לחוק הביטוח הלאומי, אני מורה כי שרות מילואים לפי חוק שרות המילואים התשס"ח-2008, אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד – 7 באוקטובר 2013 עד יום ל' בכסלו התשפ"ה – 31 בדצמבר 2024, יהיה שרות חירום לעניין פרק י"ב לחוק.".

הצווים וכולי, זה לא רלוונטי.

טוב שהערת, וטוב ששמעתי את ההקראה.

בסדר, נתקן את הנוסח ונכרוך את זה בהוראת שר הביטחון.

שיפוי למעסיק על תשלומים לקופות ולקרנות ועל דמי ביטוח.

"2. המוסד ישפה מעסיק של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, וזאת על תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד, לגבי שירות המילואים.".

לגבי עצמאי אני מעירה שהוא מקבל את התגמולים, כולל גילום של ההפרשות שהוא הפריש עבור עצמו. משמעות השיפוי מבחינת מיסוי.

ורד בכר, רשות המסים. מבחינתנו ההתייחסות לשיפוי הזה היא כמו לתגמולי מילואים שמשולמים למעסיקים. ככל שזו לא מהווה הוצאה, זו גם לא תהיה הכנסה, אבל זו לא תהיה הוצאה בידיהם. לצורך ההקבלה.

לא הבנתי.

מה לא הבנת? לא מדובר בהוצאה, לכן זו לא תהיה הכנסה – השיפוי.

כלומר גם לא יהיה מיסוי.

אז אין מיסוי.

אבל זו גם לא תהיה הוצאה, בדיוק כמו תגמולי מילואים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי למעסיק.

זאת לא הוצאה ולא הכנסה, אנחנו אומרים לפרוטוקול בלשון שכולם מבינים.

לגבי ה-20% ודרך החישוב זה כבר דובר.
"3. מקור מימון.

אוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום שיפוי למעסיק לפי תקנות אלה, לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בתשלום כאמור.".

האוצר בעניין? הכול סגור? נכון?

אני רוצה להתייחס לסוגיה הזאת. בדיוק כמו תגמולי מילואים של ביטוח לאומי, זו אמנם כן מהווה הכנסה בידי המעסיק, אבל ככל שזו לא הוצאה, צריכה להיות הקבלה בעניין, זו לא הוצאת שכר בידי המעסיק.

אז יהיה מיסוי, או לא יהיה מיסוי בשורה התחתונה?

אתם תמסו את זה.

אי אפשר למסות את זה בשום פנים.

אני לא רואה חשבון ולא עורך דין, אבל אני מבין שגם אם זה מוכר כהכנסה למעסיק, אם הוא משלם את זה לעובד אז זו הוצאה וזה מתקזז נכון?

ולכן אנחנו נדרוש שזו לא תהיה הוצאה ושכן תהיה ההקבלה בעניין, כי ברגע שזו כן תהיה הוצאה זו חד משמעית תהיה גם הכנסה.

לא סתם אמרתי להם להבהיר את זה.

אתם מסכימים למה שנאמר פה?

אני חוזר להגיד מה שאני מבין כאזרח פשוט: ברגע שאתם מחשבים את זה כהכנסה למעסיק, ברגע שהמעסיק שלם את הכסף לחייל המילואים, אז זו. הוצאה מול מהכנסה – אין מיסוי.

אבל ברגע שביטוח לאומי משפה את המעסיק, הוא בעצם לא נשא בהוצאה, לכאורה, כשמדובר בתגמולי מילואים. בואו נחזור לתגמולי מילואים: איך אתם מתנהלים עם תגמולי מילואים, כשביטוח לאומי משפה את המעסיק בתגמולי מילואים? האם זו מהווה הכנסה בידיו והאם זו הוצאה. האם זו הוצאת שכר עבודה

את מרשות המסים.

אני בכוונה שואלת, כי הם לא מבינים למה אני אומרת את מה שאני אומרת. מבחינתנו זו מהווה הוצאה.

דברי בעברית.

מבחינתנו זו מהווה הכנסה.

אבא שלי עבד 30 שנה באקדמיה ללשון, ואני לא מבינה מה את אומרת.

זאת הכנסה - - - בואו נעשה את זה פשוט, חברה.

- - - באוניברסיטה, אין לנו תואר שלישי.

מה זה קשור? לא כולם צריכים לדעת את הכול. זה נישה.

הכנסה למי, הכנסה לעובד?

לא, למעסיק.

זה מועבר אליו 100%.

המעסיק מקבל כסף, אבל נותן את זה לחייל, אז בעיניי זה הכנסה והוצאה ומקוזז.

וגם הוצאה, יש כאן גם הוצאה, ברור זה המאזן.

אין על זה מס, איך יכול להיות שאין מס?

אני לא מדברת על זה. על השיפוי, הם ייקחו לך מס.

למה, הרי אתה משלם את זה לחייל?

חברה, אפשר לשאול רגע שאלה?

יש מס או אין מס?

אני רוצה שאלה פשוטה עבור עם ישראל: כשהמעסיק משלם משכורת לעובד זאת הוצאה, נכון? כשהוא במילואים.

חד משמעית כן. הוא נושא בהוצאה, וזאת הוצאת שכר.

וכשהוא מקבל את הביטוח לאומי זאת הכנסה, כנגד אותה הוצאה. את השיפוי איך הוא מדווח?

לא, המעסיק הוא רק צינור, הוא לא מדווח על זה כהוצאה או כהכנסה. כדאי שרשות המסים יבהירו את זה שגם בנושא הזה המעסיק הוא צינור.

אז תבהירו את זה, כי ממה שאני אומרת לכם - - -

אבל רשות המסים יושבים פה.

אני אומרת לכם שמבחינת רשות המסים, אדוני, זו הוצאה כנגד הכנסה.

מה רע בזה?

כי יש לזה ערך, ומה שאומרים לנו כאן הוא שמשתמשים במעסיק כצינור להעברת ה - - -

בוודאי שהוא צינור.

המעסיק משלם ואין זכות להשיב לו את זה.

אז תסבירו לי: לצורך הדיווחים, זאת הוצאה כנגד הכנסה?

לצורך הדיווחים, ככל שהוא דורש את אותה הוצאה ומקבל הכנסה בגינה, זו תהיה הכנסה. ככל שהוא לא ידרוש את אותה הוצאה, אז זו לא תהיה הכנסה, אז זו לא תהיה הכנסה. זו ההקבלה.

לא הבנתי מילה.

איך הוא לא ידווח על הוצאה, אם הוא מדווח לכם על הכנסה?

כל מה שהוא משלם לעובד - - - מהווה הוצאה תהווה הכנסה בידיו.

אדוני היושב-ראש, אבא שלי היה 30 שנה נשיא האקדמיה ללשון העברית ולא הבנתי מילה.

אני חוזר לשכל הפשוט: מה שאני מבין מרשות המסים, תגידי לי אם זה נכון, טלי גוטליב, הוא שהיות שיש חיילים שלא מקבלים את ה-20%, וכל המעסיקים מקבלים 20%, ונניח שלעובד – לחייל הוא לא נתן 20%, אלא רק 18%, אז ה-2% האלה הם הכנסה, הבנתי נכון?

לא הם לא יכולים - - -

מה שהמעביד מקבל תמורת המילואימניק, הוא חייב להעביר לו 100%.

רשות המסים, תענו על זה בבקשה בדוגמה.

מסים זה דבר מרתק בפני עצמו, אבל העובדה היא כזו: אומרת לנו נציגת רשות המסים – אם המעסיק מתייחס בדיווחים שלו מתייחס למעבר השכר לעובד – לחייל המילואים כהוצאה, אז הוא גם צריך להתייחס למה שביטוח לאומי משפה אותו כהכנסה – הכנסה אל מול הוצאה או שהוא לא ידווח בכלל.

רגע, אבל זה מתקזז ב-100%?

אבל איך הוא לא ידווח, מותר לו לא לדווח?

כי אם הוא לא נותן לחייל את הכסף, אולי נשאר לו כסף?

אבל זו עבירה על החוק.

אבל אמרנו שלא כל החיילים מקבלים 20%.

כבוד היושב-ראש, אני בקשתי.

יש כאלה שאין להם קרן השתלמות.

הוא בהכרח לא מעביר את כל הכסף, כי חלק מהכסף הוא תגמולי מילואים.

כבוד היושב-ראש, אני בקשתי מראשות המסים שייתנו דוגמה מספרית.

אני מבקש שידברו ברורות, אני לא רוצה נוסחאות, אני רוצה נוסח ברור. אנחנו נותנים למעסיק 20% - -

אנחנו משפים אותו לא נותנים לו.

- - אם נתן לחייל 18% או 17%, אז מה קורה עם ה-3% האלה? שאלתי ברורה?

אני מתנצלת, אני מתקשה לשמוע, האם אפשר לחזור שוב?

בבקשה, אני הצגתי שאלה, ואני מבקש שרשות המסים תענה לי. קבענו 20% גלובלי, יש מעסיקים שלא נותנים את קרן ההשתלמות בגובה כזה, ונותנים לחייל רק 16%-18%, האם את מתכוונת שרק ה-2% האלה הם הכנסה?

לא, אני מתכוונת שהמעסיק הוציא הוצאות בגין העובד. כל ההוצאות הללו, בין אם הן סוציאליות, או כל הוצאה אחרת, יהוו הוצאת שכר בידי המעסיק. כל מה שיקבל מנגד יהווה הכנסה. אמרתי את זה בלשון הפוך - -

ומה זה אומר

- - ולכן זו בעצם הכנסה. אם זה הובן לא נכון.

ואם זו הכנסה, אני רוצה להבין, הוא צריך לשלם על זה מס?

אם זו הכנסה, זאת אומרת שאני לא מקבל שיפוי, גם ככה מקבלים 50% מהשיפוי, ועכשיו אומרים לי שההכנסה הזו תחויב גם במסים, וכמו שאני מכיר את רשות המסים, נחויב עליה גם במע"מ, אז ה-20% הופכים ל-14% בערך.

זה הפרוש של המילה הכנסה?

ותיקח בחשבון שלעמותות יש עוד 1% עלות מעביד.

אני רוצה לשמוע את רשות המסים, ומבקש לא להפריע לי. אני שואל את רשות המסים: האם כשאומרים שזו הכנסה, זה הפרוש שהוא אמר, שתגבו על זה מע"מ ועוד מסים?

הכנסה היא הכנסה של המעסיק על כל המשתמע מכך.

אבל אם הוא נותן לחייל את הכסף הזה, את מלוא ה-20%?

לכן אמרתי שיש להקביל זאת לתגמולי מילואים. גם בתגמולי מילואים, שלכאורה מהווים צינור, שמשולמים לעובד באמצעות ביטוח לאומי, יש להתייחס למנגנון זה בעינינו אות הדבר.

ולכן, הוא משלם או לא משלם על זה מס?

ולכן להקביל בין ההכנסה להוצאה.

אז הוא מקזז את זה? אני רוצה לשמוע ממך. יוכל לקזז את מלוא הסכום?

אם זו הוצאה וזו הכנסה ודאי שזה יתקזז. הכנסה והוצאה מתקזזים.

זה מה שרציתי לדעת.

ולכן בתחילת דבריי דברתי בלשון הפוך.

אדוני היושב ראש, אני חייבת להעיר משהו.

לא, אני רוצה להמשיך.

לא, אבל 18% לפחות מהמעסיקים במשק, ואולי אף יותר, הם עמותות. עמותות לא מזדכות, ולעמותות יש עוד 1% של עלות מעביד, ואני חייבת לומר שהמדינה ניסתה לעשות מחטף ולהעלות לנו את זה מ-8% ל-9%, והצלחנו עכשיו במלחמה לבלום את זה בגופנו.

אני רוצה שאנשי האוצר יקשיבו לזה. היא שואלת מה לגבי העמותות.

הרי אתם יודעים שלעמותות יש עוד 1% של עלות מעביד, ניסיתם להעלות את זה באחוז נוסף, ובלמנו אתכם לעת עתה, לא יודעת אם נצליח בעתיד, ובמקביל במדינות אחרות, על תרומות לעמותות, יש אחוז די גבוה של הזדכות במס. אנחנו עדיין, למרות המלחמה, ולמרות שהמגזר השלישי החזיק פה את המדינה, עדיין תקועים עם ה-35%. כלומר עמותות נפסדות מהסיפור הזה הרבה יותר. אני רוצה לציין שהעמותה שלי היא קטנה – שישה מתוך שישה עובדים יצאו למילואים, כלומר אני צריכה לספוג - - -

השאלה שלי היא האם העמותות כלולות בשיפוי הזה כמו המעסיקים.

המעסיקים אם הם מעסיקים כן, לא?

כן, כל העמותות שמעסיקות חיילים יקבלו את אותו שיפוי?

שתיקה רועמת.

לא, זו שאלה חשובה.

הפרוטוקול לא שמע את התשובה שלכם.

- - - מתנדבים זה מתנדבים, יש שכירים.

אז את יכולה לדבר לפרוטוקול? אם זה חל עליהם?

למה אני לא שומע תשובה?

השאלה היא איך העמותה מוגדרת, ואם היא כלולה במה שכתוב, צריך לבדוק.

תגיד לי אם היא כלולה במה שכתוב.

לא החרגנו עמותות - - - העמותות - - - בחוק ומכוח זה - - -

לעמותה יש מעמד של מעסיקים לעובדים שלהן?

כן.

בוודאי, אני משלמת כל חודש.

אז אין הבדל ביניהן לבין האחרים.

זו לא השאלה כאן, השאלה הייתה, האם עמותה שמקבלת את השיפוי תשלם מס כי היא לא יכולה לקזז הוצאה כנגד הכנסה.

ולא רק זה, יש להן עוד 1% תוספת - -

כי היא אמרה שהיא לא מזדכה, זאת השאלה שלה.

- - וניסו להעלות את זה בעוד 1%.

זה לא נכון.

אני מנסה לתרגם את מה שהיא אמרה.

למה עמותה לא יכולה להזדכות?

היא משלמת משכורות.

עמותה לא מזדכה, אני רוצה להסביר.

במע"מ אני יודע, אבל ב - -

עמותה לא משלמת מע"מ, וגם לא מזדכה על מע"מ.

- - אבל בהכנסות והוצאות?

לא מזדכה.

כי היא לא משלמת מס על הכנסות, אז היא לא יכולה לדרוש הוצאות.

בסדר.

אז היא לא משלמת מס, מה הבעיה, לא הבנתי? כל עוד הרעיון - - -

אם את לא משלמת מס אז מה הבעיה?

אתם מדברים על אחוזים שכולנו מסכימים בשולחן הזה, שגם אם נקבל אותם הם לא נותנים 100% מימון על מה שהמעסיק – לא משנה אם עסק או עמותה או המדינה – מה שהמעסיק סופג על ידי זה שהוא מעסיק אדם שיצא למילואים לתקופה ארוכה. הרי תמיד יצאו לנו אנשים למילואים, אבל זה היה זניח ולא דברנו על זה בכלל וספגנו את זה. העניין הוא שלעמותה יש עוד 1% של עלות מעביד, זאת אומרת שהפער בין מה שנקבל, עוד יותר לרעתנו, בגלל שאנחנו לא מקבלים בשיפוי את ה-1% הנוסף הזה. בסוגריים אני אומרת שהמדינה ניסתה לעשות מחטף ולהוסיף עוד 1%.

אני חושב שהתשובה צריכה להיות שרשות המסים תאמר, שגם ביחס אליכם מתייחסים לזה כמו לתגמולי מילואים – אם זה כמו לתגמולי מילואים אז זה לא חייב במס.

כרגע זה לא המצב, אנחנו ספגנו את זה.

האם זה נכון מה ש - - -

מה שאני מנסה לומר, ואני שואלת: האם בגין תגמולי מילואים שאתם משלמים, אתם דורשים את הוצאות השכר, כשאתם בעצם צינור? אני בכוונה מפנה את זה בצורת שאלה.

ממש לא - - -

ולכן אני אומרת שבמקרה הזה אתם דורשים את ההוצאות הסוציאליות - - -

אני אתן לך דוגמה בעברית קלה: עובד שלי שגויס למילואים, דרך אגב הוא סמג"ד והוא עד היום במילואים, הוא גויס למילואים ב-7 באוקטובר. המשכורת הממוצעת שלו היא בערך 9,000-8,000 נטו, כמובן שקיבלתי ביטוח לאומי - -

איך זה רלוונטי?

מביטוח לאומי קבלתי כמובן 13, נניח, כל ההפרש הוא שלו, הוא עבר ישר אליו, אני הייתי רק צינור, זה כסף של המילואימניק, לא כסף שלי, ללא דיחוי העברתי לו.

אני מסכם את הדיון לגבי העמותות במה שאומרת לי היועצת המשפטית של הוועדה. העמותות כמו שהן מקבלות שיפוי על התגמול כשמשלמים את השכר לחייל, אותו דבר יהיה לגבי ההוצאות האלה שאנחנו מאשרים היום, שיהיו בדיוק כמו תשלום מילואים, נקודה.

מעולה, כל הכבוד.

אנחנו עוברים לתקנה 4.

"תוקף ותשלומים ראשונים.

4. (א) תקנות אלו יעמדו בתוקפן עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).

(ב) תשלומים ראשונים לפי תקנות אלה, לרבות תשלומים עבור התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום תחילת תקנות אלה, ישולמו עד 60 ימים מיום פרסומן של התקנות אלה.".

אנחנו אומרים פה שהתקנות האלה חלות, כמובן, רטרו אקטיבית, והן יחולו והתשלומים הראשונים יועברו בתוך 60 ימים. חשוב לי לשאול: קודם כל החובה לפי סעיף 283 היא חובה שמוטלת על המעסיק להפריש, אבל מעסיק שלא מפריש עדיין יקבל את השיפוי הזה, אף אחד לא יבדוק את ההפרשות כנגד ההחזרים שיינתנו לביטוח לאומי?

שזה יהיה לפרוטוקול, שביטוח לאומי לא יצטרך לבדוק את זה.

לכן חשוב לי להבהיר: ביטוח לאומי לא בודק הפרשות. אין פה הוראות לגבי דרך הגשת הבקשה, מה המנגנון, האם אתם יכולים להסביר איך מרגע שהתקנות האלה עוברות, המעסיקים אמורים לקבל את הכסף הזה?

שלומי מור, ביטוח לאומי, קודם כל אנחנו באמת לא בודקים, כיוון שאנחנו לא מצויים ביחסי עובד מעביד, אבל כמובן שנקודת המוצא והציפייה היא שהמעסיק שילם ולא בקש בלי לשלם.

ברגע שאנחנו מקבלים את הבקשה לדמי המילואים עצמם, על זה נלביש את ה-20% האלה, וזה ילך למעסיק. לא אסבך פה, ברמת הפרוצדורה יש הבדל בין מעסיק ראשי ושניוני, אנחנו נאפשר לכל מעסיק, גם אם הוא השני של אותו עובד, לקבל את הכסף במהירות וביעילות האפשרית. ננסה לעשות את זה עם מינימום בקשות מממנו. אומר גם שאכן כתוב פה שתוך 60 ימים, הנה הסמנכ"ל שלנו הגיע, אולי הוא יתחייב לכך יותר ממני, נעשה מאמצים רבים על מנת שזה יהיה הרבה פחות זמן מאשר 60 ימים.

מילה טובה לביטוח לאומי, הם העבירו כספים מהר מאוד במלחמה.

לגבי התקופה שעברה, החצי שנה שחלפה, כבר הוגשו הבקשות לתגמולי מילואים.

נכון.

מה לגביהן? צריך להגיש בקשה פוזיטיבית, או שהמעסיקים יקבלו את הכסף?

לא, כל המעסיקים שקבלו יקבלו רטרו אקטיבית בלי להגיש, נצא גם בפרסום ונסביר, איפה שאפשר לעשות אוטומטי ומהיר, ברוב המוחלט כך זה יהיה.

אני מבקש בשם הוועדה לעשות את זה, אחרת יגידו שהח"כים בפגרה לכן לא שילמנו.

התחלנו כבר לעבוד לפי הנוסח - - -

אדוני אם אפשר רק לומר דבר אחד.

לא, אחרי שנסיים את הסעיף האחרון.

לא סיימנו.

אלה השאלות ששאלנו.

חברת הכנסת גוטליב?

אני רוצה לומר לאנשים שפנו אליי בנושא קביעת ה-20%, אם יורשה לי, ברור לי שיש כאלה שיותר, כמו שיש כאלה עם פחות, אבל זה לא העניין. שמענו את פנייתכם בהקשר הזה, אנחנו רוצים שהתקנות האלה יעברו היום. כל עיכוב דורש מקור תקציבי, דורש שיח מחדש ובחינה מחודשת האם זה צריך להיות עניין פרטני או קביעה גורפת לכולם, לכאן או לכאן, יש לזה כל מיני השלכות, לדוגמה האם הבדיקה תהיה בדיקה פרטית לדוגמה על כל מקרה או שהחלטנו על 20% וזהו. בגלל שאנחנו מאמנים כמחוקקים, קודם כל שהושג פה מקור תקציבי לדבר הזה, ושנית אנחנו רוצים שזה יעבור, וצריך להצביע על זה. אנחנו מבינים שזה לא מקסימלי, ואפשר היה אולי יותר או פחות, ויש מעסיקים שזה יותר, ואנחנו כן רוצים לעודד שלא יהיה Incentive רע להעסקת מילואימניקים, אבל כרגע אלה תקנות רבות חשיבות, וצרכיך להצביע להן היום As isלדעתי, וכך אני ממליצה, עם כל המורכבות.

בסוף יש פה Incentive להעסיק חיילי מילואים, וכולנו צריכים לקחת את זה בחשבון.

עכשיו זכות הדיבור לחברי הכנסת, אתי עטייה, בבקשה.

לפני שאני מתייחסת לתקנות, ומברכת, כרגיל אני נושאת תפילה להשבת החטופים והנעדרים במהרה, מי ייתן שיצאו לחירות מחופש לאור. אני מתפללת להחלמת הפצועים ולהחזרת החיילים והמפונים הביתה שלמים ובריאים. אני גם משתתפת בצערן של המשפחות השכולות שאבדו את יקיריהן.
אני רוצה להדגיש כאן בחדר, שלולי חברי הועדה, בהובלת יו"ר הוועדה, מלכתחילה התקנות לא היו מאושרות. קיימנו בעקבות פניית הסתדרות העובדים הלאומית, זה לא פייר לא להזכיר את אלה שבאמת מגיעה להם תודה, והם פעלו ועמלו בשיתוף אתנו – עם חברי הוועדה בהובלתו של אייכלר. ואני זוכרת שאייכלר החתים אותנו, הגיש הצעת חוק, ואמר אם לא תתקדמו עם המעסיקים כדי לשפות אותם, נגיש את הצעת החוק למליאה, וצריך גם להגיד תודה לאייכלר.

ולכל חברי הכנסת שחתמו על זה.

לולי אתה, אני קוראת את ההודעות לעיתונות, את הפוסטים שעלו, והשחקנים שזקפו את זכותם, פשוט כואב לי ואני מצרה על כך. אנחנו עמלנו

לא, יש להם פריימריז, לי אין, זה בסדר.

לא, אנחנו עבדנו ועמלנו, המגזר העסקי, התעשיינים וכל הנוגעים בדבר. שר העבודה, שר האוצר. תודה, אני מברכת על ההסכמות, עדיף 20% מכלום, יש מצב קשה, אז אני אומרת, שאני שמחה שהדיונים נשאו פרי, ונמשיך לפעול למען משרתי המילואים ובני זוגם. אנחנו חייבים הרבה לחיילים על שמירה על ביטחוננו. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת ביטון.

כבוד היושב-ראש. כמובן שאני תחילה מייחלת שתהיה עסקה, והחטופים שלנו והחטופות בעזרת השם, ישבו בשולחן ליל הסדר. תהיה לנו אנחת רווחה, ולו קטנה, כי באמת עברנו, ואנחנו עוברים ימים מאוד-מאוד קשים. גם העקורים ששבו הביתה – חברי שוסטר וגם אני – אלה לא ימים קלים, אבל אנחנו מוכנים לשלם גם מחיר ביטחוני כדי לראות את החטופים והחטופות חזרה בביתם.

לעניין התקנות, כמובן שאני מברכת. אני חושבת שבראש ובראשונה אנחנו צריכים להצדיע לאנשים שהיו שם בשעות הקשות, ושנמצאים שם עדיין. היום זה מוגדר כתקנות, אני מצפה שאחרי תקופה של עד 24, אולי גם נמשיך, וזה יהפוך להיות חקיקה, כי זה סוג של תיקון. זה גם לגיטימי ולא פייר שמעסיק, שגם ככה עוזר למשק ומשלם, והוצאותיו קצת יותר גבוהות, המדינה לא תשלם לו מינימום של שיפוי. תודה רבה, אני מצטרפת למה שחברתי אמרה, תודה לך כבוד היושב-ראש. שמחתי מאוד לשמוע שיש ועדות, אנחנו נגיע לוועדות לקדם כמה שיותר למען אזרחי מדינת ישראל.

תודה רבה. חברת הכנסת מלקו.

סליחה, תודה רבה גם למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים.

מה זה "גם"?, בלעדיהם אנחנו לא יכולים - - -

לכל הצוות שלך, אנחנו לא מזכירים הם לפני הכול.

חברת הכנסת מלקו.

אני מצטרפת לברכות. כולי תקווה שכל 133 החטופים יהיו בבית עד ליל הסדר. אני מקווה גם שהפצועים יחלימו מהר כמה שיותר.

בעניין התקנון, אני רוצה להתייחס, אדוני היושב-ראש, אם לא היה היושב ראש אייכלר, שבאמת שמנהל את הדיון ביד רמה, היינו הולכים לחקיקה, וזה היה נמשך עוד חצי שנה לפחות. אני מברכת על הדבר הזה, התקנון הוא חשוב מאוד, ואני בטוחה שנמשיך בעתיד אם נצטרך, אבל בינתיים 20% זה גם משהו, נכון שמגיע יותר למילואימניקים, בנות זוגם ומשפחותיהם, אבל עשינו מה שניתן בדיון מהיר ואינטנסיבי, והגענו לאן שהגענו. תודה לכל חברי הוועדה וגם לצוות הוועדה – היועצת המשפטית והמנהלת וכמובן לאדוני היושב- ראש.

אני יכולה בחצי מילה אדוני?

את יכולה בחצי מילה?

זה משהו קטן, אבל זה מסר מאוד חשוב. שמענו בשבועיים האחרונים פאתוס מוחלט בתקשורת כנגד הפגרה. אני רוצה להבהיר דבר אחד, שיהיה ברור לעם ישראל: הפגרה היא לא פגרה של חברי הכנסת, היא פגרת הכנסת, והיא חלק מהזכויות הסוציאליות וזכויות ההעסקה של עובדי הכנסת, מן הסיבה הפשוטה, שלא חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים שחלים על עובדים המדינה, כשכמובן משרד הממשלה ממשיכים לעבוד כרגיל ולתת שירות. גם אנחנו כחברי כנסת עובדים כל הזמן. גם ועדות הכנסת מתכנסות. קבלו אישור של ועדת הכנסת עם כל ההסכמות שהייתנו צריכים כדי להפעיל את הדבר הזה. לכל ועדה יש שש ישיבות במהלך הפגרה הזו. לכן אני מבקשת להבהיר: אנחנו נמצאים בזמן מלחמה, אנחנו צריכים לשדר ושהמלל יהיה מסר של חוזק, ניצחון והצלחות במקום החלשה ודכדוך, לכן אני מבהירה פה אחר כבוד, לא שאני צריכה לתת דין וחשבון, שיהיה ברור, חברי הכנסת לא יוצאים לשום פגרה, הם עובדים נקודה. לעובדי הכנסת יש את הזכויות שלהם ואנחנו גם אמונים עליהן. הכנסת תעבוד. הדברים ממשיכים לעבוד כתיקונם. בואו נשים את הדברים בפרופורציה, ודי לסגנון שמחליש ומבזה את נבחרי הציבור.

אני רוצה לומר משפט אחד. היום אנחנו ערב ראש חודש ניסן. מחר ראש חודש ניסן. על ניסן נאמר: "ראשון הוא לכם לחודשי השנה". כל ברכות השנה כלולות בניסן. כל הברכות של ניסן והפסח כלולות בראש חודש ניסן, לכן ערב ראש חודש ניסן הוא זמן גדול מאוד לתפילה לפרט ולכלל. אני מצטרף לכל הברכות, וכמובן לתפילה, שנזכה עוד הסדר הזה לראות את החטופים בבית, אני חושב שלא תהיה לעם ישראל שמחה גדולה יותר מזו. ובעזרת השם נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.

עכשיו אנחנו מצביעים.

אם אפשר אדוני, בקשתי זכות דיבור וניתנה לי, למיטב זכרוני, כמה מילים: אני מצטרף לדברים של חברת הכנסת טלי גוטליב לגבי זה שצריך להעביר את התקנות עכשיו, כמו שהן, ולהצביע עליהן, אבל אנחנו צריכים לחבק את המעסיקים, ואת הדבר הזה אנחנו עדיין לא רואים. חיבוק המעסיקים צריך להיות בין היתר על ידי חקיקה קבועה ולא בתקנות, ואנחנו מודעים לזה שזה ייקח זמן, אבל זה ייקח זמן ויש עכשיו את הזמן הזה. צריך לעשות את זה מעבר ל-2024, ובשיפוי מלא ולא רק 20%. אנחנו מברכים על ה-20% האלה, ויודעים שהעובדה שזה נעשה אוטומטית, תקל מאוד גם על ביטוח לאומי שעושה בדרך כלל עבודה נהדרת במלחמה הזו וצריך להגיד לו מילה טובה, אבל אנחנו - - -

אתה פתחת עכשיו דיון, אבל אני חייב לתת לכולם. אני רק רוצה להזכיר לך ולכולם, שלפני כמה חודשים, איש לא העלה על דעתו חלום לתת למעסיקים שיפוי על ההפרשות האלה.

אני חייב להגיב לאדוני.

אני לא מתווכח, אני רק מספר לך.

אני הייתי פה מהדיונים הראשונים, ואני יודע על האולטימטום שאדוני נתן, וזה היה אולטימטום במקומו.

עשינו משהו שלא נהוג, אמרנו שנציע הצעת חוק, וברוך השם שהגענו עד הלום. אני ממש ממש שמח בשבילך.

אני מודה לאדוני על זה. והאולטימטום מראה שאדוני בהחלט עשה את עבודתו. אנחנו צריכים להמשיך הלאה מעבר לזה.

תודה רבה.

ואם אפשר, ברשותו של אדוני, כמה מילים אישיות. הייתה פה גברת מקיבוץ נירים, ושמה פה את התמונה של נדב שחטוף בעזה, אחיו רועי ז"ל היה חייל שלי בסדיר, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות להזכיר את שמו – רועי פופלוול זכרונו לברכה, היה אדם חזק בצורה יוצאת דופן, ומי שלא ראה אותו סוחב 50 קילו במשך שבועות שלמים, לא יודע מה זה בן אדם חזק, והוא נהרג כשיצא מהבית שלו להציל את אמא שלו שנחטפה גם היא.

ה' יקום דמו יחד עם כל ההרוגים. בבקשה הגברת וקסמן.

אנחנו כמובן שותפים להערכה של אדוני על הקידום של התקנות הללו. מה שרציתי לומר קודם, ולא הספקתי לומר, הוא שבסופו של יום אני לא נכנסת לאכסניה של איפה מתקנים את זה, אם זה בתקנות או שהיה צריך תיקון חקיקה. אם כתוצאה מזה שתקנות הביאו לכך שאפשר לתקן לפי סעיף 280 ולפי סעיף 376 רק את הביטוחים, לא לשם פיללנו, אנחנו רצינו את כל - - -

חשבתי שאת רוצה לברך לשם שינוי.

לא, להיפך, אנחנו גם מברכים, וגם מודעים לאולטימטום שנתת, וגם לדיונים שהשתתפנו בהם כאן, ושנתת לנו גם להביע בהם את עמדתנו, ומעריכים את עבודתך. אבל מה שאנחנו אומרים בנוסף הוא שאסור לנו ליצור Incentive שלילי להעסקת חיילים, זו צריכה להיות תפיסה בסיסית אצל כל מי שיושב כאן.

הטיעון הזה היה בבסיס כל התיקון הזה שאנחנו עושים.

לכן אנחנו אומרים: 245 כנראה, לא התכוון לתת את כל ההוצאות של המעסיקים, אבל אם היו מקצים לזה סכומים גבוהים יותר, מה שהיה צריך לעשות, היו מצליחים לשלם את כל ההוצאות הסוציאליות שמשלמים המעסיקים, לכן אני בהחלט מבינה את זה שנבחרה האכסניה, כי זו אכסניה יותר מהירה, אבל בסופו של יום, לא יכול להיות שהאכסניה היא זו שסוגרת אותנו לתשלום רק על הביטוחים. אגב, הביטוחים לבדם מגיעים ל-24%, אם אני לוקחת קרן השתלמות ו-8.3 בגין פיצויי פיטורים.

תודה רבה, בבקשה אדוני.

תודה רבה, שמי אורי בארי, רואה חשבון נציג להב. אנחנו כמובן מברכים על ההסכם, ברור לנו שזה הסכם שהוא פשרה, חלק נהנים וחלק נפגעים, זה לא כל מה שאנחנו היינו רוצים, אבל אנחנו מברכים על כך מאוד, כבר דברנו על זה לפני זמן רב. אני רוצה לדבר לגבי המסים, שזה עניין הקרוב ללבנו: הנוהל בשוק הוא שדורשים את כל התשלומים לתגמולי המילואים כהוצאה, וכמובן שברגע שמקבלים את השיפוי זה יירשם כהכנסה, כמובן ללא מע"מ. דבר נוסף הוא שאנחנו מברכים אבל מדובר בשיפוי שהוא רק עד 31 בדצמבר, חשוב מאוד שתהיה מיד חקיקה נוספת, או תקינה נוספת שיתייחסו ל-2024.

אני מייחל שלא נזדקק עוד פעם לדברים כאלה.

את רצית, בבקשה?

הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, שהייתה צד להסכם הקיבוצי. אנחנו גם מבקשים לברך ולהודות, למעשה כבר חצי שנה המעסיקים משלמים את הסכום האלה, אם אפשר רק שאלה אחת, ושירשם בפרוטוקול: כמה זמן ייקח לביטוח הלאומי לשלם?

הם אמרו.

אני שמעתי עד 60 יום, אבל יש - - -

דווקא בתקופת המלחמה הביטוח הלאומי - - -

סגן מנהל הביטוח הלאומי, אתה יכול להתחייב על תאריך מוקדם יותר?

אנחנו אמרנו שאנחנו - - -

הם היו כל המלחמה הכי בסדר שאפשר.

בואו נשמע.

כשמגיעה מילה טובה, מגיעה מילה טובה, ביטוח לאומי - - -

בואו נשמע את הסמנכ"ל.

הגר היא גם חברת מועצה אצלנו, זה עלה גם לדיונים אצל המנכ"ל כדי לקצר לוחות זמנים, תוך חודש נתחיל לשלם את המסה הקריטית. ה-60 יום זה כהערכות, התחלנו כבר לשלם את זה ברגע שהתקנות גובשו. אני מזכיר שבמקביל היום אנחנו שולחים את מענק המפונים היום אנחנו פותחים את הלינק, ואת מענק ההשבה לעבודה – אנחנו עובדים על הרבה דברים במקביל. ברור שהמעסיקים מחכים לזה כבר חצי שנה, לכן 60 יום זה כדי שנספיק להגיע לכולם, אבל תוך 30 יום כבר נתחיל לשלם את המסה הקריטית.

מצוין, תודה.

אחרון חביב.

יאיר שלם, מנכ"ל ההסתדרות הלאומית. כפי שציינה הגברת אתי עטייה, מי שיזם את הנושא הזה בזמנו בפעמים הראשונות זה אנחנו כארגון עובדים, ואז הותקפנו, על איך ארגון עובדים הולך ומייצג מעסיקים, אני שמח על הרגע הזה, ואני רוצה לומר לכם, חבריי השותפים להתאחדות התעשיינים: מה שהשגתם פה היום הוא הישג גדול.

2.5 מיליארד שקל.

זה הישג ענק מבחינתנו, גם אם זה לטובת המעסיקים, בסופו של דבר זה מתגלגל לעובדים, וכולם חייבים להבין את זה, גם המתחרים שלנו תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו ניגשים להצבעה על תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהיא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד – 2024. מי בעד אישור תקנות הביטוח הלאומי? מי נגד?

הצבעה

התקנות אושרו.

אין נמנעים אין מתנגדים, פה אחד אושרו התקנות, שיהיה בהצלחה, חג שמח לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:50.