ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/04/2024

הצעת צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)(הארכת מועד), התשפ"ד-2024, בקשה לאישור הארכת הכרזה על הגבלה בטחונית (מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



15
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 306
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ג באדר ב התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 11:30
סדר היום
1. הצעת צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת מועד), התשפ"ד-2024
2. בקשה לאישור הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023
נכחו
חברי הוועדה: יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
מוזמנים
עו"ד יפעת רווה - ייעוץ משפטי, משרד המשפטים

עו"ד גאל אזריאל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד נילי פינקלשטיין - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רפאל גנה - שבס, המשרד לביטחון לאומי

רמח הפעלה מיכאל דיאן - ראש מחלקת הפעלה בחטיבת המודיעין של שירות בתי הסוהר,
המשרד לביטחון לאומי

עו"ד אסף שרף - הלשכה המשפטית של שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי

עו"ד אביב ישראלי - עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

עו"ד ישי שרון - מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות, הסניגוריה הציבורית

עו"ד חנית אברהם בכר - הנהלת בתי המשפט
ייעוץ משפטי
אפרת חקאק
נועה ברודסקי לוי
סגן מנהל הוועדה
אלירן כהן
רישום פרלמנטרי
תמר פוליבוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. הצעת צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת מועד), התשפ"ד-2024
2. בקשה לאישור הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 5) לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד- 2023
היו"ר יצחק פינדרוס
אני פותח את הישיבה. היום כ"ג באדר ב', הנושא: צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית ובקשה לאישור הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית – בקשה של הממשלה להארכה.

משרד המשפטים, בבקשה.
יפעת רווה
יש לנו כאן בקשה כפולה: קודם כל, יש הוראת השעה שעומדת לפקוע ב-18 באפריל, ואנחנו מבקשים להאריך אותה בארבעה חודשים, לאור מצב המלחמה המתמשך – ועוד מעט שירות בתי הסוהר והמשרד לבל"מ יפרטו ויסבירו את הדברים. יחד עם זה אנחנו הבאנו גם הארכה של ההכרזה. ללא הארכת הוראת השעה, אי אפשר להאריך את ההכרזה מעבר ל-18 לחודש. אם הוועדה תיענה לבקשתנו להאריך את כל הוראת השעה, כמובן שגם ההכרזה תוארך.

ככל שחולף הזמן, יש ביקורת על ההסדר הזה, שיש בו פגיעה ויש בו קשיים, ואנחנו רוצים לדון בזה בצורה מסודרת. פנתה אלינו הסניגוריה הציבורית, גם המסמך שלה מצורף.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני שואל מה ששאלתי אותך בדיון הקודם וגם את הסניגוריה הציבורית, אם זה תלוי בהסכמה, איפה הבעיה?
יפעת רווה
לא, זה לא תלוי בהסכמה.
היו"ר יצחק פינדרוס
גם פה זה לא בהסכמה?
נועה ברודסקי לוי
מה שדובר בדיון הקודם זה עניין ההוכחות. אמרנו שזה אחד ההליכים שלא נעשים שלא בנוכחות, שלא בהסכמה. יתר ההליכים, החוק כמובן כן מונע אותם.
ישי שרון
רק בהסדר השגרה זה בהסכמה.
נועה ברודסקי לוי
וההוכחות, זאת אומרת: זה מה שעלה מהדיון.
אפרת חקאק
אולי תפרטו קצת יותר על ההסדרים שבחוק, שאתם מבקשים להאריך כרגע?
יפעת רווה
ההסדרים הם הסדרים לגבי אסירים ביטחוניים, ואל הסדרים שאפשר לשמוע דיונים בהיוועדות חזותית לא בהסכמה – זה ההבדל הגדול. אני האזנתי גם לדיון הקודם, אכן המחלוקות המרכזיות הן לאותם דיונים שאינם בהסכמה. יש הסדר – הוא גם לא קבוע, זה גם הסדר שהוא בהוראת שעה כרגע, הוראת שעה לתקופת שגרה, ששם באמת אלה דיונים בהסכמה, אבל זה לא המקרה.
גאל אזריאל
החוק עצמו מתייחס לכמה הסדרים שקשורים למצב החירום הנוכחי, לצרכים שנולדו בשל המלחמה ולסיכונים שלה. יש שני הסדרים שתלויים הכרזה, בעצם יש שתי הכרזות שונות שאפשר להכריז עליהן לפי ההסדר המיוחד והחריג הזה שחוקקנו אותו בשל המלחמה: יש מה שקרוי "הגבלה מלאה", "הכרזה על הגבלה מלאה", כשיש סכנת טילים מאוד משמעותית, ולכן יש סכנה להוציא את העצורים מבתי הסוהר ולהביא אותם לבתי המשפט בשל הסכנה שטילים ייפלו במהלך הנסיעה. לכן במצב כזה, אם תהיה הכרזה, הדיונים יתקיימו בהיוועדות חזותית ללא הסכמה, כדי להגן על ביטחונם ועל חייהם של העצורים והאסירים ושל הסוהרים. לא היה שימוש עד היום בהכרזה הזאת. בתחילת המלחמה לא התקיימו דיונים, ואחרי זה כן. היו תקנות שעת חירום לדיוני מעצרים בהיוועדות חזותית. עד שהגענו וחוקקנו את החוק, כבר לא היה צריך באותו מצב, באותן נסיבות, הכרזה כזאת ודיונים בהיוועדות חזותית בשל הסכנה של הטילים, ועם זאת חשבנו שנכון שכל עוד יש מלחמה ואנחנו לא יודעים מה מצופה לנו מבחינת הסכנות הביטחוניות על מדינת ישראל, שכל עוד החוק המיוחד הזה כהוראת שעה יהיה בתוקף, כן תהיה אפשרות להכרזה כזאת, כדי שחס וחלילה לא נצטרך שוב לשקול האם יש הצדקה להתקין תקנות שעת חירום. זאת הכרזה ראשונה.

הכרזה שנייה שיפעת נגעה בה היא הכרזה שקוראים לה הכרזה ביטחונית, שבשל הסכנה המיוחדת שנציגי שב"ס והמשרד לביטחון לאומי יוכלו להרחיב לגביה, המיוחדת והחריגה מאוד במלחמה הנוכחית שנצפתה מעצורים ומאסירים ביטחוניים, הוחלט לאפשר באופן מיוחד וחריג כאמור לקבוע שבשל הסכנה הזאת שיש כל מיני מידעים מודיעיניים – ושוב, יוכלו להרחיב גורמי המקצוע בהקשר הזה – שיש רצון או ניסיון לפגוע בסוהרים, לעשות כל מיני דברים שנראה לי שעדיף שלא אני אפרט לגביהם, הם יוכלו לפרט במסגרת מה שמותר להגיד בדיון פומבי. בסופו של דבר, במצב כזה, אם שר המשפטים והשר לביטחון לאומי שוכנעו שיש סכנה כאמור, גם במצב הזה יוכלו להכריז על מצב חירום מיוחד, שהוא הגבלה ביטחונית כך שכל אותם דיונים לגבי עצורים ביטחוניים ואסירים ביטחוניים בלבד, לא כמו ההכרזה המלאה שנוגעת לכל מי שנמצא בבית סוהר, באותו מצב הדיונים של אותם אנשים שהם עצורים ואסירים ביטחוניים יתקיימו בהיוועדות חזותית ככלל, אלא בחריגים מסוימים שהחוק קובע.

עוד הסדר שקבוע בחוק הוא הסדר שלא תלוי הכרזה, שקובע שכל עוד החוק בתוקף, מה שקרוי בדרך כלל בדיוני הוועדה "המחבלים העזתיים", מי שנעצר אגב השבעה באוקטובר או בתמרון ונמצא בהליך פלילי, גם הדיונים שלהם יתקיימו בהיוועדות חזותית.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני חוזר על עמדתו של יושב-ראש הוועדה, שהם לא אמורים להיות בדיון פלילי ואנחנו ממתינים לממשלה. במקרה אנחנו כבר באפריל, ובדיון שאני ניהלתי היה סיכום שעד אפריל יביאו לפה תשובות, אבל - - -
גאל אזריאל
זה לא הדיון של החוק הנוכחי.
יפעת רווה
זה נידון בפורומים אחרים.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני יודע, אני רק מזכיר שאנחנו באפריל, ואני ביקשתי עד אחד באפריל להביא לפה תשובות, אבל זה בסדר.
גאל אזריאל
כמו שהיועצות המשפטיות לוועדה יודעות, והן היו שותפות להליך, בינתיים שני החוקים להארכת תקנות שעת חירום שעוסקים בנושא בפלילי כן הוארכו בכנסת, ועדיין כמובן שהביקורת מוכרת.
היו"ר יצחק פינדרוס
אמרתי, אני ניהלתי את הדיון של ההארכה, ובאותו דיון סוכם, למיטב זכרוני, שעד האחד באפריל תובא לכאן איזושהי הצעה אחרת, ואנחנו הארכנו על פי לוח הזמנים הזה, ומהיכרותי את התנהלות הדברים, כבר אמרתי אז שאני חושש שגם באחד באפריל נהיה ללא תשובות, אבל בסדר.
ישי שרון
אולי זו מתיחה של האחד באפריל...
יפעת רווה
אז אנחנו אומרים, זה בדיונים אחרים, זה ממש לא בדבר הזה.
היו"ר יצחק פינדרוס
ובכלל גם את הסניגוריה הציבורית הוציאו מהדבר הזה – אמרו שהסניגוריה הציבורית לא תייצג אותם - - -
ישי שרון
לא נתחיל לערבב פה - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
כן, אמרתי שזה חלק מהדיון הגדול, שעד האחד באפריל יהיו תשובות.
גאל אזריאל
אז אלה ההסדרים העיקריים של החוק. כמו שיפעת אמרה, יש גם התייחסות להסדר בשגרה, שמוארך על ידי אותו חוק, אבל היא תוכל להרחיב בהקשר הזה.

מה שחשוב להבהיר זה שאותו חוק נקבע לתקופה של ארבעה חודשים, או כל עוד יש מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם ביניהם. כרגע יש עדיין מצב מיוחד בעורף.
היו"ר יצחק פינדרוס
למה לארבעה חודשים? לצורך העניין אני שואל – אני מדבר כאזרח עכשיו – ממשלת ישראל מחליטה לצאת למבצע יותר מסיבי בלבנון באחד ליוני, ואז אומרים לך: אבל תקשיב, זה יצא בארבעה חודשים. הרי זה תלוי סיטואציה, אז למה אתם מגדירים את זה לארבעה חודשים?
יפעת רווה
זה מה שהחוק מסמיך אותנו. סעיף 38 לחוק קובע שחוק זה, למעט הוראות פרק ד', יעמוד בתוקפו עד תום תקופה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד תום ארבעה חודשים מיום פרסומו לפי המוקדם, והשרים – הכוונה לשר המשפטים והשר לביטחון לאומי – רשאים בצו להאריך את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות, שלא יעלו על ארבעה חודשים כל אחת, ובלבד שההכרזה על מצב מיוחד בעורף עומדת בתוקף. זאת ההסכמה של החוק, ואנחנו כמובן כפופים להסמכה הזאת.
היו"ר יצחק פינדרוס
אבל אנחנו נמצאים בשישה חודשים בספק מה הולך לקרות בצפון. אנחנו יודעים, זה יכול להימשך עוד כמה חודשים אותו ספק. המשמעות של טילים, כשאתם רוצים להגן – אנחנו יודעים - - -
גאל אזריאל
ולכן כרגע השרים באים ומבקשים להאריך את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני מקבל את זה. אם זה מה שכתוב, זה מה שכתוב, זה - - -
גאל אזריאל
ועדיין כמובן שיש הסברים מהותיים. התקיימו דיונים בחוקים בסוגיה הזאת, כשחוקקנו את החוק בוועדה הזאת. באופן כללי, אנחנו קובעים הוראות שעה ספציפיות שמוגבלות בזמן במלחמה הנוכחית, בין היתר גם בגלל האתגרים המיוחדים של המלחמה הזאת, וגם בגלל העובדה שאנחנו קובעים את ההסדרים האלה מאוד מהר. גם בתוך הממשלה, כשכותבים את הצעות החוק הממשלתיות וגם בדיון בוועדה הדיונים הם מאוד זריזים ומהירים, ולכן לא נכון לקבוע כרגע הוראות קבועות. כמובן שלאחר המלחמה, נחשוב האם נדרשות הוראות כאלה.
יפעת רווה
אני מבקשת להשלים, אדוני. כיוון שיש ביקורת גם על ההסדר הזה, ואנחנו מתכוונים בארבעה חודשים – אם הוועדה כמובן תאשר אותם – שיוקצו לנו, לנסות לדון. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אם כן נתקן או לא נתקן, אני עוד לא יודעת מה יוחלט בסופו של דבר, אבל אנחנו נבחן את כל ההערות והביקורות שהושמעו על זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
המשרד לביטחון לאומי.
אביב ישראלי
אדוני היושב-ראש, כמו שנאמר פה ביחס להסדר – אני לא אחזור על ההסדר החקיקתי – הוא מאפשר בגדול את שני המתווים: את המתווה של ההכרזה על ההגבלה המלאה, במקרה של סכנת חיים כדוגמה אירוע של טילים; והמתווה השני הוא מתווה של הכרזה על הגבלה ביטחונית בשל הסיכון שכרוך בשינוע של אסירים. בשים לב לכך שהטעמים שעמדו בבסיס חקיקת הוראת השעה עדיין רלוונטיים, כמו שציין בוודאי אדוני היושב-ראש, בקשת השרים היא להאריך בארבעה חודשים נוספים. לצד זאת, יש גם בקשה – ככל שתאושר להאריך בארבעה חודשים נוספים – להאריך את ההכרזה על ההגבלה הביטחונית. צריך להגיד שהיא מופעלת כרגע ברצף מתחילת חקיקת הוראת השעה ב-28 ימים נוספים. נמצאים פה גורמי המקצוע בשב"ס. נוכל גם להתייחס לטעמים ולצורך בהארכת ההכרזה פעם נוספת.
אסף שרף
צהריים טובים, אני מהלשכה המשפטית של שירות בתי הסוהר. אני אתייחס לבקשה להארכת ההכרזה על הגבלה ביטחונית. בהתאם לחוק סעיף 2, צריכה להיות מונחת חוות דעת מקצועית של ממלא מקום נציב בתי הסוהר. חוות הדעת הונחה, היא נשענת על חוות דעת מבצעיות של ראש חטיבת המבצעים בשירות בתי הסוהר וראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר. בהתאם לחוות הדעת, קיים סיכון ממשי בכל מה שנוגע למידת הסיכון הנשקפת מהוצאת האסירים הביטחוניים.

אני יכול להגיד שבמישור המודיעיני קיימות ידיעות מודיעיניות רבות, שנוגעות לכוונות פגיעה בסגל. זה מידע מצטבר לאורך תקופה. הוא מדבר גם על אמצעי ושיטות האיסוף וההסלקה של חומרים אסורים של העברת מסרים. אני יכול גם לומר באופן מפורש, שגם במקרים שבהם מתקיימים דיונים בהיוועדות חזותית בתוך מתקני הכליאה, עדיין נעשה שימוש לרעה בפלטפורמה הזאת, זאת אומרת גם במפגשים האלה, כשמובילים את האסירים הביטחוניים לעבר העמדות וגם אסירים ביטחוניים שהוצאו באופן פיסי וחזרו, יש לנו מידעים שמצביעים על כך שהם עושים שימוש לרעה בפלטפורמה הזאת כדי לעוור את המסרים למימוש הכוונות השליליות. אנחנו רואים במישור הגלוי בהיבט המבצעי עלייה בכמות האירועים השליליים, שמייצרים האסירים הביטחוניים. זה בא לידי ביטוי בהפרות סדר, באירועי הסתה, בניסיונות להכניס חומרים, גם חומרים באמצעות עורכי דין לשם העברת מסרים לגורמי חוץ, ולכן על בסיס חוות הדעת, התמונה היא מאוד ברורה ומאוד חדה בכל מה שנוגע למידע העדכני ולהערכות גורמי המקצוע. ולכן לאור מידת הסיכון שנשקפת מהוצאת האסירים הביטחוניים, במיוחד בעיתוי הזה, אנחנו הנחנו כאן בקשה ל-28 ימים, לאחר שהשרים, שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים שעמדו בפניהם.

אני כן רוצה לומר בכל מה שנוגע לביקורת כזאת או אחרת על ההסדר, שכאשר גורמי התביעה והפרקליטות פונים לשירות בתי הסוהר בבקשה להוציא אסירים ביטחוניים לשם, למשל קידום דיוני ההוכחות, אנחנו נעתרים לבקשות. בחודשיים האחרונים נעתרנו לכל הבקשות, זאת אומרת אנחנו לא פועלים בצורה גורפת. אם פונים אלינו, כי יש טעם בסיום הליך משפטי, יש לנו פורום מקצועי שמתכנס. הוא בוחן איזו היערכות מקצועית ומבצעית נדרשת לצורך ההוצאה לדיונים ואנחנו מבצעים את זה, ולכן כל טענה שנוגעת לעיכוב של הליך הוכחות, שיש חשש לשחרור ממעצר או לאיזשהו הליך שנגרר תקופה ממושכת יתר על המידה, אנחנו נותנים על כך מענה; אנחנו גם מקיימים הערכות מקצועיות בכל מה שנוגע למערך ההיוועדות החזותית, לשיפור ההיוועדות החזותית; יש לנו גם שיח עם הסניגוריה וגם פגישה עם הסניגוריה, לראות כיצד אפשר לשפר את הדברים.
היו"ר יצחק פינדרוס
יש מושג תלמודי, שאומר: לאו רישא סיפא ולאו סיפא רישא. אמרת בצורה מאוד ברורה וחדה, גם מהניסיון שלכם, שכן – יש גם נושא של העברת מידע, גם נושא של הפרות סדר כתוצאה מהעברת מסרים וכל הדברים האלה, ואמרת בסיפא: אבל כל בקשה של התביעה – אנחנו נענים לה מיד. אין לכם איזשהו דגל אדום, שאתם אומרים להם: בסדר, הבנו שזאת הבקשה שלכם, אבל המידע שיש לנו הולך לסבך את העסק הזה?
אסף שרף
בוודאי שיש לנו.
היו"ר יצחק פינדרוס
אתה אומר: אנחנו נענים מיד, כאילו לא הצליח להסתדר לי הרישא והסיפא.
אסף שרף
הכוונה היא שאנחנו נענים, אבל יש לנו התניות, למשל: אם אנחנו מקיימים פעולות להעברות בין בתי סוהר, אנחנו מבקשים שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות, כדי שיהיה פחות קשר עם החוץ בכל מה שנוגע לבאי בתי המשפט. לפני חודשיים היו מצבים בתקופה יותר ממושכת, שכן אמרנו: יש פה יותר מדי אסירים ביטחוניים שאמורים להיות בדיון מסוים, אנחנו מבקשים לפצל את זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
זאת אומרת, יש לכם say לומר לתביעה: רבותי, מהמידע שלנו, אנחנו מבקשים לא לעשות את ההעברה הזאת?
אסף שרף
כן, כן.
היו"ר יצחק פינדרוס
לא יודע, תמצאו פתרון אחר – היוועדות חזותית שדיברנו עליה, משהו אחר?
אסף שרף
כן, כן.
היו"ר יצחק פינדרוס
כאזרח הייתי מוטרד מהרישא ומהסיפא.
דיאן מיכאל
צהרים טובים, אני רוצה לחזק את הדברים שלו ולהגיד דברים נוספים בהמשך לדיונים הקודמים שהיו כאן. קודם כל, אנחנו נמצאים בתקופה של רמדאן, כשנקודת הכניסה שלנו לרמדאן השנה לא דומה לשום שנה קודמת בתוך בתי הסוהר בכלל במדינה עצמה. אנחנו מדי יום קולטים כמויות עצומות של עצורים גם מעזה וגם מיהודה ושומרון, והסיכון מהם ברור. אנחנו מכירים את הסיכון, ולכן גם נערכים בהתאם. המון המון מידע שהוצג גם כאן, וגם מידע שממשיך להתקבל מדי יום על כוונות ממשיות של מחבלים לפגוע בסגל בתוך בתי הסוהר ובסגל של צוותי הליווי מחוץ לבתי הסוהר לבתי משפט.

אנחנו גם הצגנו כאן וממשיכים לתפוס מדי יום ממצאים חריגים: דוקרנים וכמויות עצומות של פלאפונים, והצגנו אותם פה בוועדה, שמעידים על הכוונות הממשיות של אסירים לפגוע בסגל. הם רק מחכים שזה יתממש באיזושהי צורה.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני שואל את אותה שאלה ששאלתי את הקולגה שלך, אתה מרגיש שלפעמים אתה לא יכול לעצור הליך שהתביעה דורשת לעשות בגלל המידע שיש לך?
דיאן מיכאל
אנחנו את המידע מגישים להם, הם אנשי המקצוע בעניין הזה, אנחנו שמים אותו על השולחן.
היו"ר יצחק פינדרוס
השאלה האם אתה מרגיש לפעמים, שהמידע שלך נתקל ב– אמרת תביעה, הבנתי, אבל בכל מקרה אני צריכה לקחת אותם לבית משפט?
דיאן מיכאל
לדעתי כן, התפיסות האחרונות של מחבלים – אנחנו לא יודעים להעריך את המסוכנות שלהם, זה מהיום למחר. קשה ללמוד את האנשים האלה, ולכן אני סבור גם - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
עוד לא אישרנו, מה שהיה עד היום, אתם אומרים לתביעה: מבחינתנו אסור את האסיר הזה להוציא?
דיאן מיכאל
לא לא, אני לא - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
אתה לא מגיע לזה?
דיאן מיכאל
לא, לא. אני רוצה להציג עוד דבר שגם כאן אמרתי, גם על כמות הממצאים שנתפסו וגם על הידיעות המודיעיניות. אני רוצה לחזק את זה באירוע שהיה לנו אתמול בבית סוהר קציעות, שני אסירים בתוך תא ביימו אירוע חריג של קטטה כדי שהסוהרים ייכנסו פנימה. הסוהרים נכנסו פנימה, אחרי שהצטיידו כמו שצריך בציוד, והם מצאו בפנים דוקרן נוסף. כל האירוע הזה היה כדי למשוך פנימה את הסגל, כדי לפגוע בו וגם שם ברוך השם הצלחנו.

אנחנו רואים שהתקופה של המלחמה עצמה משפיעה באופן ישיר על מה שקורה בתוך בתי הסוהר ועל הלכי הרוח בתוך התאים ועל המתח הזה שגובר כל יום. אני יכול להגיד שעד היום הוויעוד החזותי נתן פתרון טוב מאוד למה שקורה בתוך בתי הסוהר, והוא הוריד את החיכוך למינימום האפשרי בין צוותי הליווי והסוהרים לבין המחבלים בתוך בתי הסוהר. תודה.
היו"ר יצחק פינדרוס
תודה.

הסניגוריה הציבורית תרצה להתייחס?
ישי שרון
העמדות שלנו, של הסניגוריה הציבורית, מונחות בפני הוועדה. אני רוצה לשים דגש על שני עניינים, מתוך הבנה לאן הדיון הזה הולך בסופו של דבר, קצת במבט צופה פני עתיד.

אל"ף, אנחנו כמובן מבינים את הצורך הביטחוני, וזה נכון שזה צורך ביטחוני שהוא מתמשך, אבל ככל שהוא מתמשך יותר – ואנחנו כרגע עומדים על חודשים ארוכים, כמו שהיושב-ראש ציין, יכול להיות שאנחנו הולכים אפילו לתקופה ארוכה ביותר, אני חושב שאנחנו גם צריכים להתחיל לחשוב איך אנחנו כן מביאים יותר עצורים ואסירים לבתי המשפט, ובמסגרת החוק – הדבר הזה מצריך כמובן את תיקון הוראת השעה, דבר שאי אפשר לעשות אותו היום כמובן, אבל צריך לדבר עליו – לאפשר לשרים מנעד יותר רחב של שיקול דעת להחליט, שחלק מהאסירים והעצורים, בין אם אלה סוגי עצורים ועצירים ספציפיים, קטינים בעבירות מסוימות מהרף התחתון, לדיונים מסוימים, למשל: דיוני מעצר שהם מאוד מהותיים, דיוני הוכחות למשל, לאפשר להם את ה"משחק הזה" להחליט שאותם עצורים ואסירים ככלל כן יובאו לדיונים בצורה פרונטלית, אלא אם כן בעניינם קיימת מסוכנות אינדיבידואלית וקונקרטית, כי אין עניין של מסוכנות אינדיבידואלית וקונקרטית, אלא יש חוות דעת מודיעינית כללית על הסיכון הביטחוני. זאת קריאה להמשך הדברים.

אני כן רוצה לציין לחיוב את השיח שיש לנו מול שב"ס ועם ממלא מקום הנציב. אנחנו מרגישים שיש יותר נכונות לשקול בקשות לדיונים פרונטליים, כשמדובר בדיוני הוכחות. צריכים לשים לב לניואנס, אסף אמר כאן שלכל בקשות התביעה הם ככלל נענים; המצב הוא כמובן שונה - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
אני קיוויתי ששונה, ולכן שאלתי וחידדתי. אני מאוד מקווה שזה שונה.
ישי שרון
בסדר גמור, אני רק אגיד, מה הבעיה בהוכחות? התוצאה של זה שאי אפשר לקיים את הדיון. מה שקורה בפועל בסופו של דבר זה שהדיונים האלה נדחים, ואז אנשים עלולים להישאר במעצר שהוא ארוך יותר מגזר הדין שהם היו נידונים בו מלכתחילה.

יש עוד נגזרת מסוימת של הליכים, שהם לא הוכחות, למשל לצורך העניין טיעונים לעונש, שהרבה פעמים זה קורה במיוחד בתיקים של קטינים, שם יש חשיבות שהקטין יהיה נוכח, וזאת עוד נגזרת של בקשות לדיונים פרונטליים, שאנחנו מקווים שלאט לאט בצורה הדרגתית תהיה יותר נכונות, כמובן אלא אם כן מתקיימת איזושהי מסוכנות אישית ואינדיבידואלית. לגופו של עניין, אנחנו מבינים את הצורך בהארכת חקיקת המדף, בגלל שכמובן כמו שהיושב-ראש ציין, אנחנו לצערנו ממשיכים עם מצב החירום.
היו"ר יצחק פינדרוס
הערה לאספקט הכללי וגם לדיון שאמרתי שמתנהל בכלל על כל מחבלי הנוח'בה והמחבלים שנמצאים עכשיו. יש הבדל שמים וארץ – ואני בטוח שאתם כסניגוריה ציבורית מודעים לזה – בין דיון פלילי, שאדם עבר עבירה פלילית ובתפיסה הרגילה הוא אמור להיענש על זה ואמורים להחזיר אותו למוטב, לבין מישהו שלא מעוניין לחזור בו, מעוניין להמשיך בזה והוא כרגע מהווה סיכון. זה לא כל כך נושא של ענישה כמו התפיסה שהוא כרגע מהווה סיכון. הבעיה של כל הנושא הזה – ולכן בכלל ההליך הפלילי, זכויות הנאשם וכל הדברים האלה – כמעט ברמה הפילוסופית לא אמורות להיות רלוונטיות לדיון הזה, כי הדיון הזה הוא על אנשים חפצי חיים שרוצים להישאר בחיים. אדם שעבר עבירה הכי חמורה, מגיעות לו זכויות, כי זאת ענישה וזאת החזרה למוטב. פה לא מדובר על ענישה ועל החזרה למוטב; מדובר על משהו אחר.

אנחנו עם חפץ חיים, ואנחנו נכנסים להליך, שמה לעשות? כל הפילוסופיה שלו לא מתאימה לזה. אז עכשיו אנחנו צריכים לעשות תקנות לשעת חירום ומוגבלים בחקיקה רק לארבעה חודשים וצריכים לתת לו כן סניגוריה או לא לתת לו; זה לא האירוע. מדובר על חבורה אנשים, שמעוניינת להשמיד אותנו. זה מה שהם רוצים לעשות, גם אחרי שהם נעצרו, גם אחרי שדיברו איתם, גם אחרי שהם באו לבית משפט, והם מנצלים את ההליך הנחמד המערבי שלנו. לכן צר לי, אנחנו לפעמים קצת מתבלבלים בדיון, הוא לא דומה לדיון אחר. אנחנו מתבלבלים, ולכן גם שאלתי את השאלה הזאת. שאלתי את התביעה שאלה, שאני מקווה שהם לא נענים, כי השיקול הראשון לפני הכול, לפני ענישה – לא מעניין אותי אם הם ייענשו או לא ייענשו, לא מעניין אותי, אנחנו עם חפץ חיים, אין לנו שום עניין להתאבד. זה כבר לא ההבדל, הוא לא גורם של ענישה והוא לא גורם של חינוך, כי זה לא יחנך אותם ולא יעניש אותם. אנחנו רוצים להישאר בחיים, וזה לפחות הקונטקסט שיושב-ראש הוועדה הוביל בדיונים הקודמים בכלל בתפיסה הזאת, ואני חושב שזה נכון. אני לא אגיד כולם, היו פה חברי ועדה שהשמיעו דעות אחרות, אבל רוב חברי ועדה – זו העמדה שלהם, ועקרונית אני חושב שזו צריכה להיות העמדה של עם שרוצה להישאר בחיים.
ישי שרון
אני רק רוצה להשיב ליושב-ראש, גם אם זה מאתגר. הנוח'בות זה עניין אחד וזה דיון אחר; החוק הזה עוסק בכלל העבירות הביטחוניות וכלל סוגי העצורים והאסירים הביטחוניים.
היו"ר יצחק פינדרוס
אתה אומר לי שנוח'בה זה אחרת. שאלתי פעם בשאלה אחרת, האם זה ההבדל בין גור לבעלז, אז אם התושב הוא תושב עזה או תושב חברון, אותו תושב רצונו להשמיד, להרוג ולאבד, זה רצונו. הוא קם בבוקר, זה מה שהוא רוצה, הוא הולך לישון בלילה, זה מה שהוא רוצה, זה מה שהוא חונך.

כאדם דתי, שאמרו לו שזאת הדת שלו וזה מה שהוא אמור לעשות, אתה אמור להתגונן כרגע, אתה לא אמור להעניש אותו בכלל, זה בכלל לא הנושא. אתה אמור להתגונן.
ישי שרון
כן חשוב לי לומר משהו נוסף. מה שהיושב-ראש אמר לגבי מטרות הענישה והשיקום בהליכים האלה, ברור שזה סיפור אחר לגמרי. כאן אנחנו מדברים באמת על הכללים המינימליים לקיומו של ההליך התקין.

אגב, היוועדות חזותית אם כבר זה רעיון מערבי; רעיון מזרחי זה דווקא "אין דנים אדם שלא בפניו", אז אני לא בטוח לגבי החלוקה.
היו"ר יצחק פינדרוס
לא דנים, אני מתגונן. אתה רוצה את המושג התורני? יש הבדל בין בא במחתרת לבין מי שנעצר. בא במחתרת, הבא להרגך השכם להורגו, הוא בלי משפט, בלי עורך דין, גם בלי תובע, למה? כי הבא להורגך, השכם להורגו. אין לזה קשר, זה משהו אחר לגמרי.
ישי שרון
אנחנו מדברים על התגוננות. התיאור שתיארו פה אנשי שירות בתי הסוהר, ושנינו יודעים שלא היינו צריכים את התיאור שלהם, כי אנחנו מכירים את זה מהחיים, הוא תיאור חי, זה הבא להורגך השכם להורגו. אתה מגן על עצמך. לא אמרתי שצריך להרוג אותו, אבל צריך לעשות את המקסימום כדי להתגונן. זו ההגנה המינימלית שאנחנו כעם צריכים להגן על עצמנו.
אפרת חקאק
אני כן רוצה להגיד כמה מילים כדי לאתגר את האמירות האלה של היושב-ראש. אני חושבת שפה אנחנו מדברים על קבוצה של אנשים שכן אמורים להיות – גם אולי לפי התפיסה של היושב-ראש הקבוע – בהליך הפלילי הרגיל. אנחנו מדברים על עבירות הביטחון הרגילות שלנו במדינה, ולאו דווקא על הקבוצה החריגה והשונה מאירועי השביעי באוקטובר או האנשים שמגיעים מעזה.

אני חושבת שחלק מהסיבה שאנחנו חוקקנו חוק שצריכים לבחון אותו שוב ושוב כל כמה חודשים, אחת המטרות היא לא לבלבל בין שתי הקבוצות. מה שיכול להיות נכון לקבוצה מסוימת, לא בהכרח נכון גם לכל האסירים הביטחוניים במדינת ישראל, שהם לפעמים אזרחי המדינה. שוב, אנחנו לא הולכים על בדיקה פרטנית, אז אנחנו לא יודעים אם הם עונים על התיאור שהיושב-ראש עכשיו תיאר, או שהם באמת כמו עבריינים אחרים, צריכים להעמיד אותם לדין ולשחרר אותם. הם לא במעצר כרגע אך ורק בגלל שהם מסוכנים, הם במעצר כי הם מסוכנים, אבל אנחנו רוצים להעמיד אותם לדין. אנחנו צריכים תמיד לחשוב על זה. זאת החריגות המאוד מאוד דרמטית של החוק הזה, ולכן צריך להפריד. אנחנו לא אומרים כרגע, וגם היושב-ראש הקבוע לא אמר, שכל האסירים הביטחוניים עכשיו – לא צריכים לנהל נגדם הליך פלילי.
ישי שרון
אני חייב להגיד עוד משהו אחרון. אני מסתובב הרבה שנים במסדרונות הכנסת. אני לא מצאתי עדיין את הנוסחה של מניעת הזליגה במדרון החלקלק בין חקיקה שנוגעת לאסירים ביטחוניים לבין עצורים פליליים. מה שמתחיל פה, יזלוג גם לעצירים פליליים.
היו"ר יצחק פינדרוס
אני יודע, אני חייב לומר לך שאני אפילו מסכים אתך, ואני אגיד לך למה. אני יודע שאני נכנס לנעליו של היושב-ראש הקבוע, של ההתפלספות העקרונית, ואני לא הולך לעשות את זה, אבל אני רוצה לומר לך שאני לא חושב שבתפיסה שלי – ושם הבעיה – יש הבדל בין מחבל שנתפס בחברון, אפילו בעיר העתיקה במזרח ירושלים, השכנים הנחמדים שלי שאני חי איתם יום יום, לבין מחבל נוח'בה. זה פשוט היכולות, בתפיסה הדתית שלו והפילוסופית שלו, לאיזה ארגון הוא משתייך. יש לו תפיסה מה הוא רוצה לעשות ואיך הוא רוצה לעשות.

בגלל שאנחנו מחלקים ביניהם, הם מתחילים ואז זה גולש. הגלישה היא כשאנחנו לא חתכנו, אמרנו: כן, יש הבדל בין אדם שבא עם אידיאולוגיה לעשות משהו רע והוא בכלל לא בכיוון שהולך להשתנות – אני לא מכיר אסיר ביטחוני ממזרח ירושלים, או אפילו מהמשולש, ששינה את דרכו ביום שהוא יצא, לא מכיר, ואני מכיר הרבה, בתוך עמי אני יושב – והחלוקה הזאת בין מה שעושים ללא בית דין בתפיסה העברית של "הבא להורגך השכם להורגו" לבין מה שעושים בענישה הם שני דברים. נכון, אז אין עונשין מן הדין, וגם במשפט העברי יש הבדל בין עונש לפה, זאת מלחמת הגנה. מלחמת הגנה, בנוח'בה זה בולט, כי כולם רואים את זה, כי הם עושים את זה בגלוי, ובמזרח ירושלים זה פחות בולט ובמקומות אחרים זה פחות בולט. אבל האסירים האלה בסוף מונעים מדבר מאוד ברור, מאידיאולוגיה מאוד ברורה, והם לא מעוניינים להשתנות.

עבריין מין שנתפס, מסתובב מתוסכל ומתבייש בעצמו, ולכן יש הליך מאוד מאוד נכון ומוסדר ומוצדק, ואפשר לקיים עליו דיונים אין סופיים, ובצדק, מה הן הזכויות שלו, איך זה. נכון, צריך להעניש אותו, אבל איך עושים את זה. פה לא מדובר על זה. האדם, לא רק שלא מתבייש, הוא גאה בזה, הוא מקבל על זה שכר אחר כך מאיזשהו גוף, הוא חושב שהוא עשה את הדבר הכי נכון. זה לא עונש, זאת הגנה עצמית, ולכן זה שונה, ולכן היועצת המשפטית אני מסכים אתך, לו זה היה כך באמת שונה. לצערי הרב, זה לא שונה, לא שונה במהות, אלא שונה טכנית, כי ברור, בעזה יותר נוח לו לעשות את מה שהוא עושה ובמזרח ירושלים פחות נוח לו. אבל התפיסה היא אותה תפיסה והסיכון הוא סיכון, ולכן זה שונה, אבל אני לא הולך לתקן את כל זה בדיון הזה.
ענת ברודסקי לוי
אבל כן חשוב גם לציין, קודם כל שגם אנחנו כבר מדברים על מנעד הרבה יותר רחב של עבירות, וגם על שאלת איזה הליך יחול ועל השאלה כשהם צריכים להגיע לבית משפט, איך ייעשה הדיון והאם אפשר להוציא אותם לבתי המשפט.

כמו שצוין פה קודם, יש עוד סוג של הכרזה. ההכרזה היא לא רק אפשרות של הכרזה ביטחונית למקרה הצורך, אלא גם הכרזה במקרה שבו יש חשש עוד פעם לטילים באזורים מסוימים או על כלל מדינת ישראל, ואז האפשרות בכלל שכל הדיונים – גם של הפליליים – ייעשו בהיוועדות חזותית. החוק נועד להתמודד עם קיום הדיונים, כשאי אפשר להביא את העצורים והאסירים לבתי המשפט.
היו"ר יצחק פינדרוס
יש הצבעה?
אפרת חקאק
אם הולכים להצבעה, יש הערות לגבי התאריכים לצורך הפרוטוקול. לגבי ההכרזה שביקשתם, שימו לב שההכרזה פוקעת - - -
גאל אזריאל
עוד לא דיברנו על ההכרזה.
אפרת חקאק
הם דיברו.
אביב ישראלי
שב"ס התייחסו.
אפרת חקאק
הם דווקא דיברו בעיקר על ההכרזה.
גאל אזריאל
אתם רוצים להצביע על שניהם יחד ככה? בסדר.
אפרת חקאק
אחד, אחד, נדבר על זה.
היו"ר יצחק פינדרוס
אנחנו מצביעים על שניהם, אחד אחר השני.
אביב ישראלי
ההתייחסות של שב"ס נגעה רק להכרזה.
אפרת חקאק
רק להכרזה דווקא, הם דיברו על ההכרזה.

לגבי התאריכים, ההכרזה פוקעת באסרו חג, שימו לב שזה אומר שאם יהיה צורך שוב להאריך את ההכרזה, הממשלה תצטרך להביא את החומרים בחול המועד, אני לא יודעת מתי. זה עניין למזכירות הוועדה.
היו"ר יצחק פינדרוס
לא, הכנסת נמצאת פה. אני לא מאמין שיהיו דיונים בחול המועד. מתי ההדממה שלכם? רק בפסח חול המועד.
אפרת חקאק
אני רק אומרת, שימו לב לתאריך, כי אם אתם תצטרכו דיון כדי לבקש את ההארכה, הוועדה תצטרך לדעת על זה מספיק זמן כדי לקבוע דיון.
אביב ישראלי
בסדר, ניקח את זה בחשבון.
היו"ר יצחק פינדרוס
לא, זה אומר שיש לכם שבועיים וחצי, תעשו חשבון.
אפרת חקאק
לא לא, זה לא בהכרח נכון, כי החוק בנוי בצורה שאנחנו לא רוצים בהכרח שהממשלה תגבש עמדה, האם ההכרזה נדרשת בעוד שבועיים, נכון? כי זה רחוק מדי.
גאל אזריאל
לא, אם מבקשים - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
לא, אבל מבחינה טכנית יש לכם עשרה ימים שהכנסת לא נמצאת, אם אני סופר נכון.
אפרת חקאק
לא לזה התכוונתי. אתם יכולים כנראה לשלוח לנו את החומרים בחול המועד, אבל תהיו בקשר עם מישהו, תבינו שאנחנו לא עובדים כרגיל, אם צריך לזמן אנשים.
היו"ר יצחק פינדרוס
עשרה ימים הכנסת לא נמצאת. בעיתונים היה כתוב חמישה שבועות, אז אני מספר לכם שזה עשרה ימים.
יפעת רווה
אז לא הבנתי, יקיימו דיון בחול המועד?
גאל אזריאל
אתם תעשו דיון באסרו חג.
אפרת חקאק
נקיים דיון באסרו חג, אם יהיה צורך, אבל כדי לזמן את הדיון ולהזמין את האנשים, נצטרך לקבל את החומרים.

גם לעניין ההארכה של החוק, שימו לב שהחוק יפקע עכשיו בפגרת הכנסת, בחופשה המרוכזת, ב-18 באוגוסט.
היו"ר יצחק פינדרוס
ב-18 באוגוסט אתם בהדממה, קחו את זה גם בחשבון.
אפרת חקאק
זה יותר קל, כי את זה אתם יכולים להביא לוועדה עוד בתחילת אוגוסט.
היו"ר יצחק פינדרוס
לא, לפני אוגוסט, כי באוגוסט הכנסת יוצאת להדממה, עד כמה שאני יודע.
גאל אזריאל
הכנסת יוצאת לפגרה בסוף יולי, הוועדה תוכל להמשיך לפעול בתחילת אוגוסט, ההדממה זה רק מאמצע אוגוסט.
אפרת חקאק
אבל ב-18 הכנסת יוצאת לחופשה מרוכזת, אין כניסה אלא אם כן זה משהו דרמטי.
גאל אזריאל
אנחנו מודעים ללוחות הזמנים של הכנסת, במיוחד לאור הפגרה.
היו"ר יצחק פינדרוס
הפגרה לא רלוונטית לדיון הזה, אבל יש הדממה לעובדים, שאפילו אני לא מודע בדיוק לתאריכים, עכשיו הוא עדכן אותי. ההדממה היא עשרה ימים עכשיו, זאת אומרת: עשרה ימים מיום שישי לפני פסח עד אסרו חג, והשבועיים האחרונים של אוגוסט. אלה תאריכים שכבר לא תלויים בנו, עובדי הכנסת יוצאים במרוכז לחופשה.
אפרת חקאק
כן, ככל שיש צורך, יש עם מי - - -
היו"ר יצחק פינדרוס
אבל אם זה פוגע ב-18 באוגוסט, הם לא יוכלו להגיע ב-15 לאוגוסט ולבקש דיון, כי לא יהיה דיון, כי הכנסת נעולה.
גאל אזריאל
אבל כמו שעכשיו גם, כרגע הוראת השעה הנוכחית פוקעת ב-18 באפריל וידענו לבוא לפני הפגרה.
היו"ר יצחק פינדרוס
מצוין.
יפעת רווה
בסדר, ההתראה חשובה, טוב מאוד.
היו"ר יצחק פינדרוס
אז אנחנו יכולים לגשת להצבעה?
אפרת חקאק
משרד המשפטים רוצה להגיד משהו גם על ההכרזה?
היו"ר יצחק פינדרוס
אמר, אה הבנתי.
יפעת רווה
כשהצגתי בהתחלה, הצגתי גם את הנושא של ההכרזה, הצגתי אותם באמת ביחד, ואני מוכנה שוב לחזור על זה. אנחנו מבקשים הכרזה למלוא 28 הימים. אנחנו בזמן הזה, כמו שאמרנו, נקיים דיון ונראה את ההמשך.
היו"ר יצחק פינדרוס
בסדר גמור.
יפעת רווה
ואת החומר הסודי הבאתם לנו?
אביב ישראלי
כן, יש לי אותו פה.
אפרת חקאק
אני אשמח לקבל אותו.
היו"ר יצחק פינדרוס
עוד משהו? אנחנו יכולים לקיים הצבעה?
אפרת חקאק
שתי הצבעות.
היו"ר יצחק פינדרוס
ברור, זה יתנהל לפי הפרוטוקול.

הצבעה ראשונה – על צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת המועד) – מי בעד?
אפרת חקאק
אנחנו נקריא את הצו.
נועה ברודסקי לוי
צו קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת מועד), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 38 לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים על הארכת תקופת הוראת השעה עד ליום י"ד באב התשפ"ד (18 באוגוסט 2024).
היו"ר יצחק פינדרוס
מי בעד?
אלירן כהן
אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

אושר.
היו"ר יצחק פינדרוס
עכשיו אנחנו עוברים להארכת ההכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 5), לפי חוק דיונים היוועדות חזותית (הוראת שעה – חרבות ברזל).
נועה ברודסקי לוי
הארכת הכרזה על הגבלה ביטחונית (מס' 5)

לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 2(ה) לחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן – החוק), ולאחר ששוכנענו בכך שבשל סכנת חיים וסיכון ביטחוני מוגבר הנשקפים מעצורים או אסירים החשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בפסקה 2(ב)(2), בהבאתם לדיונים בשל מצב המלחמה השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף, לא ניתן לקיים דיונים בנוכחותם, וכי לא ניתן להפחית את הסכנה או הסיכון בדרך אחרת, ושקלנו את הצורך בהכרזה אל מול הפגיעה בזכויותיהם של העצורים והאסירים, הנובעת ממנה וכן את השיקולים המנויים בסעיף 2(ג) לחוק, ולאחר שהתקבל אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מאריכים את תוקפה של ההכרזה על הגבלה ביטחונית מיום ו' בטבת התשפ"ד (18 בדצמבר 2023) לפי סעיף 38(ב) לחוק לתקופה נוספת, עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
היו"ר יצחק פינדרוס
מי בעד?
אלירן כהן
אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.
היו"ר יצחק פינדרוס
אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה

אושרה.
היו"ר יצחק פינדרוס
תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:13.

קוד המקור של הנתונים