פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



18
ועדת הכלכלה
08/04/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 355
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 10:47

המשבר בדירות האירוח לשיכון מפונים

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
בועז טופורובסקי
משה פסל
אלון שוסטר

יוראי להב הרצנו
יסמין פרידמן

מיכאל יצחקוב - ראש מטה שר התיירות, משרד התיירות

גדעון אליאס - חשב המשרד, משרד התיירות

שחר דפני - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התיירות

אורי שאשא - סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

ד"ר תמר קלהורה - עו"ד, יועצת משפטית, ייעוץ וחקיקה אזרחי, משרד המשפטים

אלי זפרני - חבר מועצת העיר, עיריית קריית שמונה

אייל לבנטל - מנכ"ל, התאחדות דירות האירוח בישראל

אייל קוצ'ינסקי - עו"ד, יועץ משפטי, התאחדות דירות האירוח בישראל

דניאל כהן - נציג, התאחדות דירות האירוח בישראל

ליטל אמסלם בן שושן - מפונה מקריית שמונה

אביתר אמסלם בן שושן - מפונה מקריית שמונה

רחל בן שושן - מפונה מקריית שמונה

אשר בן שושן - מפונה מקריית שמונה

אילן בן שושן - מפונה מקריית שמונה

אסף פחימה - מפונה מקריית שמונה

שי דניאל - מפונה מקריית שמונה

רויטל אוחנה - מפונה מקריית שמונה

דימיטרי גורבושקו - מפונה מקריית שמונה

יקטרינה גורבושקו - מפונה מקריית שמונה

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


המשבר בדירות האירוח לשיכון מפונים

אני פותח את הישיבה. הנושא הוא המשבר בדירות האירוח לשיכון מפונים – המשך דיון. האמת היא ששמעתי את נציג משרד התיירות, ואני נוטה לקבל את העמדה שלו. אנחנו ניתן להם לדבר, קודם כול. יש פה כל מיני שיקולים, תקציביים ואחרים; לא ניכנס לאחרים כרגע.

מצד שני, יש פתרון. אנשים מקבלים תקציב אישי לא קטן, אז להיכנס איתנו על דמי קיום של 200-300 שקלים, כשהם מקבלים את התקציב הגדול, זה לא במקום. זה גם עושה לנו בעיות בנושא של המענקים של הביטוח הלאומי; ברגע שזה יגדל – זה יגדל, כי שם יש 60,000 משפחות שמקבלות את זה. בואו ניתן למשרד התיירות לדבר, ואחר כך אתם. תסבירו לי למה מי שלא מתאים לו – יכול ללכת למלון?

זה יעלה למדינה יותר מאשר הפתרון הזה.

אז מי ייתן את ההפרש, אם זה הנימוק?

מיכאל יצחקוב, ראש מטה השר. אני רוצה שחברי הכנסת יבינו את היקף התופעה, מבלי להגיד מה אנחנו עושים. בסופו של דבר, משרד התיירות מבצע את החלטת הממשלה – את קליטת המפונים. גדעון אליאס, החשב של המשרד, יביא את המספרים ויסביר מה קורה היום: כמה מפונים יש; כמה יש בדירות; מה אנחנו יודעים; מה אנחנו לא יודעים.

בוקר טוב. קודם כול, מבחינת כמות המפונים שיש כרגע, אנחנו מדברים על סדר גודל של 27,000-28,000 מפונים.

משפחות?

מאיפה?

מכל הארץ?

כ-7,000 מפונים מהדרום - - -

כן. בבתי מלון - - -

בכל המתקנים – במלונות, בדירות, באכסניות. You name it.

אתה מדבר על משפחות או על בני אדם?

אנחנו מדברים על מספרים מוחלטים.

זה נראה לי מספר נמוך מאוד.

4,000 איש נמצאים ביישובים שמוגדרים אדומים, שלא חוזרים; כל השאר הם מפונים שנמצאים במוסדות שהם במימון ישיר של המדינה, או בפינוי עצמי.

אז המספר הזה הוא הפינוי העצמי?

לא. כל השאר הם בפינוי עצמי. 27,000 זה המספר של המפונים של המדינה, וכל השאר – פינוי עצמי.

יש כ-60,000 שמקבלים פינוי עצמי עם מענק של ביטוח לאומי. מתוך ה-27,000, כ-21,000 הם מהצפון וכל השאר מהדרום, בחלוקה שמיכאל ציין: כ-4,000 הם מיישובים אדומים שיש להם פתרונות קבע זמניים עד לחזרה שלהם ליישובים, והשאר הם משדרות או מיישובים אחרים בדרום שלא נפגעו, ושהחליטו לא לחזור בהתאם למה שהחלטת הממשלה אפשרה.

כמה נמצאים בדירות האירוח האלה?

כרגע, לפי הנתונים שיש לנו, בדירות צימרים יש כ-754 מפונים; באכסניות, וכדומה, יש כ-480 מפונים; ובסוג נוסף של מתקנים יש כ-800 מפונים, כשלחלקם הוצאנו מכתבים שאומרים שהם יכולים להמשיך כמתקן דירות, חלק יאושרו כמתקן אחוד וחלק לא ירצו להמשיך כדירות ויתפנו. בסך הכול, כמות המפונים בשלושת סוגי המתקנים האלה היא כ-2,100.

למה אתם לא מוכנים להיענות לבקשה ולהוסיף את דמי הקיום האלה?

אנחנו עשינו איזה שהוא דיון עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר. אנחנו מדברים פה על דברים מציאותיים; הכי כיף לי להיות נחמד ולהגיד "שר התיירות אומר שתביאו עוד 1,000 שקלים לכל אחד לכל יום", אבל זה לא אחראי. האם אגף התקציבים יפתח את ההסכם? היום, אני שומע שמועות שלפיהן הוא אומר שה-100-200 שקלים הם יותר מדי; תקנו אותי אם אני טועה. הוא כבר אומר: "18,000 שקלים נטו לזוג פלוס שניים זה הרבה".

אני לא נכנס למפונים; הם לא צריכים להיות חלק מהאירוע הזה. המדינה רוצה לפתוח הסכם, ושאני אגיע לאגף התקציבים והוא יגיד לי: "יש פה 800 איש שיש לי עליהם ויכוח". אולי אתה מסוגל לעשות את זה, אדוני היושב-ראש; אני לא הצלחתי לשכנע אף אחד מאגף התקציבים.

כי המשמעות היא שאותם אנשים, שנמצאים עכשיו בדירות, יאולצו לעבור שוב למקום אחר, בגלל שגגה שקרתה תחת המדיניות שלכם.

השגגה לא קרתה תחת המדיניות שלנו.

אז מה קרה? הורו לאנשים להתפנות מהבתים שלהם; הם נכנסו למלונות, ולאחר מכן לעוד מתחמי דירות. עכשיו, אומרים להם: "בגלל שגגה בהתקשרות בין כל מיני גורמים – אתם צריכים לעבור שוב".

אנחנו לא אומרים להם - - -

אם יש לך דירה ואתה אומר שהיא מלון – זו לא שגגה.

להבנתי, אדוני יושב-הראש, אנחנו כאן במטרה לוודא שהם לא עוברים עוד פעם לפני פסח. איך גורמים לזה לקרות? המספרים הם לא גדולים; מה הפתרונות? להגיד "אנחנו ניקח מהם 18,000 שקלים כי זה יותר מדי" – זה לא פתרון.

זה לא מה שאנחנו אמרנו.

רבותיי, זה לא נושא הדיון כרגע. כרגע, המצב הנתון הוא 200 ו-100, נכון?

200 ו-100 זה לפינוי עצמי, לא כולל מע"מ; 110 פלוס מע"מ זה מה שהמדינה משלמת.

בלי אוכל.

אוכל מקבלים במלונות או במתקנים אחודים – אכסניות, ישיבות ומקומות כאלה, שאושרו על ידינו.

בואו נחליט אחרת. למה רבקה, ששוהה בדירת אירוח, שונה מיוסי, ששוהה במלון ממול?

כל אחד יכול ללכת למלון, אז הטענה: "אנחנו נמצאים שם ומגיעה לנו עוד תוספת" היא הטענה הראשונה שאתם צריכים לענות עליה. מהצד השני, אתם צריכים לענות על שתי שאלות: א', למה לשלם כפול למלון כשאתם יכולים לשלם פחות? זה דבר שאין לכם תשובה לגביו. ב', כמו שאמר לי החשב של משרד התיירות, זה יחייב אותנו לתקן את הסכומים של הביטוח הלאומי, ואז תהיה לזה עלות תקציבית גדולה מאוד. תסבירו לי את שני הדברים האלה לפרוטוקול.

שלום. שמי ליטל, ואני מפונה מקריית שמונה. הקשבתי קצת לדיונים הקודמים שלכם, ואני רואה שאתם מתמקדים בעיקר במשפחות של ארבע וחמש נפשות. אם מדברים על דירות שבהן מקבלים 20,000, 30,000 ו-40,000 שקלים – יכולתם לחתוך את זה עם כוכבית ולהגדיר מקסימום למשפחה. לא ראיתי שהתייחסתם לכל ההרכבים האחרים. לצורך העניין, אני חד-הורית עם שני ילדים. יש הרכבים של זוגות או של יחידים שאין להם שום התייחסות.

כרגע, עבור ההרכב שלי, השינוי אומר שבעל דירת האירוח שאני נמצאת בה בתל אביב יקבל 13,200 שקלים בחודש. תורידו לו שכירות, ארנונה, ועד, כבלים, חשמל וכל מה שהוא משלם, ויצא שלא משתלם לו להחזיק אותי בדירה. בעקבות המכתב הזה, שהוצאתם ב-02 באפריל – שאומר שההסדר האחוד נגמר עד ה-04 באפריל – מאות תושבים קיבלו הודעה שהם צריכים לפנות את הדירות שלהם בתוך 48 שעות. אנחנו לא חפצים שזורקים אותם לרחוב; אין לנו לאן ללכת. אתם צריכים להבין את המצוקה שלנו.

צריך לזכור שאנחנו לפני חג הפסח.

אנחנו לא דיירים שיכולים לעבור מחדר לחדר. הילד הזה כאן עבר כבר שלוש מסגרות בתקופה הזו. זה נראה למישהו הגיוני שעכשיו אני שוב אצטרך להעביר אותו גן? תסתכלו לו בעיניים ותגידו לו שהוא צריך לעבור, כי אני מתביישת להסתכל לילדים שלי בעיניים על כל מה שהם עברו בחצי השנה האחרונה.

היינו במלון. לחזור לשם זו לא אופציה. במשך ארבעה חודשים, הבת שלי שכבה על מזרון; ארבעה חודשים שהילדים שלי לא אכלו את האוכל שם, כי הוא לא טעים להם; שהדבר היחידי שיכולתי לבשל להם, כאמא שלהם שצריכה לדאוג להם, זו מנה חמה בחדר, כי יש שם קומקום חשמלי שאפשר לבשל ממנו.

זו לא אופציה. אתם חייבים להבין מה זה אומר להיות סגורים בחדר של 25 מטר. תיכנסו עם המשפחות שלכם לתוך מעלית לכמה שעות ותרגישו שנגמר לכם החמצן – זו בדיוק ההרגשה שלנו. אתם חייבים להבין שיש כאן אנשים. ההתנהלות הזו היא לא הגיונית; אתם לא רואים אותנו בכלל. הפסקתם לנו את האוכל ועכשיו – אתם רוצים לזרוק אותנו לרחוב. במה חטאנו?

וזה בלי שום קשר לבעיות שיש לנו בחיים; למה שהשארנו מאחור.

זה המעבר השלישי שלנו. את המעבר האחרון הייתי צריכה לעשות לבד, כי אבא שלי היה מאושפז באיכילוב עם זיהום בבטן מהאוכל שקיבלנו שם. הייתי צריכה לעשות חמש נגלות עם מוניות כדי להעביר את הכול. ביום למוחרת התמוטטתי, והייתי מאושפזת בטיפול נמרץ נוירולוגי עם אירוע מוחי. אני עוד לא בת 40. אתם לא מבינים מה קורה לנו. אתם חייבים להתעורר ולהבין שיש כאן אנשים וילדים.

אני רוצה להוסיף משהו: החל"ת הוא 4,500 שקלים. מתוך זה, 4,000 הולך למשכנתא. יש לנו ביטוחים, דירות, בתים - - -

אייל, תסביר לי את העמדה שלכם.

יש לנו שלושה הסדרים: כולנו מבינים את המלונות – מי שמגיע למלון מקבל אוכל מהמלון; המדינה משלמת למלון 550 שקלים, בסטנדרט הזה. הבעיה היא בדירות האירוח, שבהן אין מזון; אתה לא אמור לתת אוכל למפונים בדירות האירוח.

אין לכם בכלל, באופן כללי. כשאני הולך לצימר – אני מביא את המזון בעצמי.

נכון. אנחנו השחקן הקטן פה. בסוף, אתה צריך להחליט אם האנשים האלה מקבלים אוכל או לא; אותה גברת שהולכת למלון מקבלת אוכל, והשנייה לא. זו הבעיה שלכם. אנחנו מסתכלים תמיד בעין עקומה – רוצים להרוויח – אבל בואו נבין את האירוע: המציאו אמצע. אמרו: "בואו לא נקרא לזה מלון או דירות אירוח, אלא אחוד" – המצאה של משרד התיירות. אם יש לך יותר מ-11, בסביבה קרובה וכו' – היה תשלום יותר גבוה, של 360 שקלים, ואז היית מחויב לתת להם אוכל.

זה מה שעשו; הרבה מאוד יחידות אירוח נרשמו כדיור אחוד. דרך אגב, רובם נתנו קופונים; כולנו יודעים את זה. אנשים אמרו: "אל תתנו לנו מנה חמה או חמגשיות; תנו לנו כסף". גם מלונות עשו את אותו הדבר – נתנו כסף. המלון היה מחויב לתת אוכל, וגם האחודים. פרקטית, בפועל, נתנו להם כסף לקנות אוכל ולבשל בחדר, כי יש להם דירות עם מטבחים.

אחרי חודשיים שבהם זה עבד, הם קיבלנו מכתבים: "חבר'ה, עלינו עליכם. אנחנו בודקים אם אתם בכלל אחודים, כי אתם לא עומדים בדיוק בהגדרה" – בעלים אחד, סביבה גאוגרפית. כל האחודים ענו, ובשבוע האחרון כמעט כולם קיבלו הודעה: "בדקנו אתכם – אתם לא אחודים".

זה פשוט ביזיון. אין לתאר. מה עוד הם צריכים לעבור?

אתם בכלל לא מבינים מה אנחנו עוברים, ומה הילדים שלנו עוברים, מבחינה מנטלית. אתם חושבים שהאירוע שלנו הוא רק המגורים? יש לנו עסקים שסגורים.

חשוב להבין שמלון זו לא אופציה. אי-אפשר להמשיך ולהתקיים במלון.

אני מבקש מהח"כים – הכי קל זה לטעון את הטענות האלה.

מדובר במעט אנשים שצריך למצוא להם פתרון.

אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו; היו פה חמישה דיונים על העניין הזה. נתנו, ונותנים כל הזמן. השאלה היא עד כמה אפשר למתוח את החבל. זה הכול.

אני אמשיך. לפני בערך שבוע, הם קיבלו הודעה: "חברים, בדקנו אתכם ואתם לא אחודים; ההסכם הסתיים".

מה שאתה מדבר עליו הוא דבר אחר לגמרי, כי הדירות לא נמצאות במתחם אחד.

נגיד והם צודקים; אני לא יודע – ההגדרה של משרד התיירות היא לא ברורה, והם יודעים את זה. אחרי שכולם פעלו כאחודים, הם קיבלו הודעה: "אתם לא אחודים, ובתוך יומיים – ההסכם שלכם מסתיים".

קודם כול, בואו נפריד. לגבי הבעיה של האחודים, זה לא יעזור גם אם ניתן תוספת של 300 שקלים למחייה, כי אתם תפנו את האנשים בכל מקרה.

"אחודים" זה פתרון שהמציאו; זו הגדרה של בני אדם.

אתם המצאתם אותה לבד; הממשלה לא ידעה מזה.

משרד התיירות המציא שלושה מסלולים: אחד מהם זה "אחוד", שזה האמצע. רוב דירות האירוח - - -

כמה אנשים יש באחודים האלה? אני רוצה שתסביר, כרגע, מה הוויכוח עם הנושא של האחודים ומה זה יוצר.

ואיך זה קשור לביטוח הלאומי.

הם יסבירו את זה עוד מעט.

אני לא יודע אם הריב על העבר – אם הם היו אחודים או לא – ייפתר פה; אולי בבתי משפט. אני מדבר עכשיו על מה קורה מחר בבוקר.

אמרתם לאחודים לפנות, כי ההסכם התבטל, נכון?

ההסכם התבטל, ואמרו: "אם אתם רוצים – תרשמו את עצמכם כדירות אירוח רגילות". אז, המשמעות היא שאם עד עכשיו הם קיבלו 360 שקלים ונתנו אוכל – עכשיו הורידו אותם ל-220 שקלים, ואותו מפונה שקיבל אוכל – לא יקבל אוכל.

עכשיו אתם מבינים איפה הבעיה.

לא נתנו אפשרות בחירה לאחודים לצאת מההסכם. אמרו להם: "יש לכם יומיים להחליט אם כן או לא".

עד עכשיו, שילמו להם 360 שקלים ליום. על 120 שקלים ליום לדירה?

זו לא הבעיה.

דוד, אנחנו לא נפתור פה את הרטרואקטיבית; כנראה שנריב עם משרד התיירות. השאלה היא מה קורה מחר בבוקר. הודיעו לאנשים: "מחר בבוקר – קחו 220 שקלים ואל תתנו להם אוכל".

תסביר את הבעיה של האחודים.

כשהתחיל כל האירוע, אנחנו, כממשלה, הבנו שאנחנו צריכים לתת מענה דרך המלונות, שיודעים לספק באזור ה-90,000 - - -

תסביר לגבי האחודים.

אורי שאשא, סגן החשב הכללי. טיפלתי בהסכמים האלה. אני אסביר איך בכלל הגענו לסיטואציה. לדעתי, בכלל לא היינו צריכים להגיע אליה. הפתרון הראשון שניתן הוא פתרון לבתי מלון. האוכל בבתי מלון לא ניתן כי חשבנו שצריך לתת כלכלה למפונים, אלא כי בהגדרה, מי שנמצא בבית מלון לא יכול לבשל לעצמו, כי אין מטבח. לכן, הדבר הכי טריוויאלי הוא שבבית מלון – ניתן את היכולת לאכול שלוש ארוחות ביום.

החלופה השנייה שחשבנו עליה, ביחד עם משרד התיירות, הייתה הנושא של ה-100 וה-200, עבור מי שלא נוח לו במלון ורוצה להתקיים בקיום עצמאי, כמו מגורים בדירה. אז, היה לחץ להתקשר עם הדירות; התקשרות בחטא. אני לא חושב שאנחנו, כממשלה, צריכים לעשות הסכם איפה שלא נכון לעשות הסכם. אם האזרח היה יכול לקבל את הכסף וללכת לאיזו דירה שהוא ירצה – זה היה עדיף. כך, אם הוא רוצה, הוא יכול להוסיף כסף לדירה על הים או לפנטהאוז, ואם לא – הוא יכול להסתפק בפחות ולהשאיר את הכסף לעצמו.

זה להיות מנותק.

גם רוצים שנשכור לטווח ארוך, ושנראה תלושי שכר כשאנחנו באבטלה.

הפתרון של הדירות עצמן הוא פתרון שווה ערך למי שמקבל פתרון של 100 או 200, כי אז הוא יכול לשכור דירה ולהתארגן בעצמו.

אז מה זה העניין של האחודים? למה נזכרתם בהם?

אנחנו לא נזכרנו באחודים. כשקבענו את ההסכם עם הדירות, הוא דיבר על 220 שקלים או 110 שקלים, שהוא סכום שמשקף 20,000 שקלים לחודש לא כולל מע"מ. אם אתם שואלים אותי, כשאני מסתכל על מחירי דירות – זה יכול לאפשר מספיק כסף גם לבעל דירה במרכז, אם הוא לא Greedy, לקחת ולתת את הכסף הזה כתלושים אם הוא רוצה.

אני לא מכריח אותו; אני לא רוצה להיכנס לשם בכלל. אני לא יודע לפקח על בעל דירה ולהגיד לו: "אתה צריך לתת תלושים של 50 שקלים לבן אדם". אני לא רוצה להיות שם. למה אתם שמים אותי, כממשלה, במקום שאני לא יכול להיות בו?

אתה לא במקום הזה. אף אחד לא ביקש ממך להיות במקום הזה.

אז תיתן לתושב באופן עצמאי.

התעריף הוא של 20,000 שקלים בממוצע לבעל דירה של משפחה, כתלות בסוג הדירה שהמפונה רוצה. בגדול, זה אמור להשאיר מספיק כסף למפונה לדמי כלכלה, אם הוא רוצה לעשות את המשא ומתן עם בעל הדירה. אני לא מכריח אותו.

הכסף לא עובר לחשבון שלהם?

בוודאי שלא. הוא הולך ישירות לבעל הדירה.

למה?

אני מסכים. אני חושב שנכון היה לשלם את הכסף הזה ישירות למפונה, בפתרון שאנחנו נותנים ב-100 ו-200, ושהוא יחפש דירה. אלה בעלי דירות שהתחכמו. אנחנו קבענו - - -

זה לא נכון להגיד את זה.

סליחה, אלה לא בעלי הדירות.

זה להיות מנותק בעליל. ובוא תהיה במקומנו.

רבותיי, הנושא של האחודים הוא באמת בעייתי. מצד שני, זה יוצר בעיה, שבה הם אומרים: "אם ההסכם שלנו מבוטל בגלל הוויכוח על האחודים – צאו החוצה בתוך יום-יומיים", וזה בלתי אפשרי.

הם לא ישכנו אף אחד? ישאירו את הדירות ריקות?

זו הבעיה של בעלי הדירות. אני מבקש: אייל קוצ'ינסקי, אתם תחתמו להם שעצם העובדה שנותנים להם ארכה לא מונעת מהממשלה לטעון את הטענות שלה, והם יתנו ארכה נוספת בלי לוותר על אף טענה. הרי, אתם לא מצפים שאנשים יעזבו עכשיו - - -

אני רוצה להגיד מילה אחת על זה. משרד התיירות לא אומר להם: "אתם צריכים לפנות את המפונים ולזרוק אותם". אנחנו אומרים להם: "אתם צריכים להתאים את התעריפים שלכם לתעריפי דירות".

זה לא הולך.

אז למה אתם מורידים להם את התעריף?

אנחנו מורידים, ואנחנו חושבים שזה תעריף ריאלי. 20,000 שקלים לבעל דירה – גם אם זה באזור המרכז – הוא תעריף ראוי. אם אני מעלה אותו - - -

אתם מורידים את התעריפים, ואז מתלוננים שבעלי הדירות מוציאים את האנשים ערב פסח.

אבל זו לא הבעיה.

סליחה, גם בעלי הדירות יכולים לשמש דוגמה אישית ולספוג מעט; לא יקרה להם שום דבר. בלי קשר למפונים, שמגיע להם.

זה כסף קטן, ומספר מועט של אנשים. תאפשרו להם לחגוג את פסח במקום שבו הם נמצאים עכשיו. אני לא מבין את זה.

כרגע, הבעיה היא שאתם ביטלתם להם את ההסכם, ואז, באופן טבעי, הם מוציאים אותם. כרגע, אני מציע שתתנו לאנשים לעבור את הפסח; אין ברירה. זה המצב.

אני לא מבינה למה הכסף לא נכנס ישירות לאנשים, ושהם ינהלו את זה.

חברת הכנסת העלתה פה נקודה מדויקת. אני לא רציתי להיכנס לזה, אבל אני אגיד את זה: קיבלתי פניות מהרבה מאוד מפונים – גם מכאלה שיושבים פה – שפעם, אותם מתקנים אחודים צדיקים אמרו להם: "השבוע אתה תקבל 900 שקלים" - - -

מה זה 900 שקלים?

כסף מבעל הדירה.

בעל הדירה מחליט כמה כסף יהיה להם לאוכל?

כן. תודה רבה.

המדינה נותנת להם סכום כסף, ומתוך זה – הם מחליטים כמה לתת.

סליחה, אתם לא מעדיפים לקבל ישירות לחשבון שלכם?

למה אתם לא מפרידים את הסכומים? למה אתם לא אומרים: "זה סכום לדירה, ואת זה – משלמים ישירות למפונה"?

זה מה שאנחנו אומרים. אנחנו לא רוצים יותר כסף; תנו אותו למפונים, כדי שיהיה להם אוכל לפסח.

זה מה שאני אומרת.

הם לא רוצים לתת כסף; הכסף הולך לבתי המלון. אנחנו מקבלים את התעריף הנמוך. תנו להם את הכסף, כדי שיהיה להם מה לאכול בפסח.

האם המפונים לא מעדיפים שהכסף יכנס ישירות לחשבון שלהם? ואם לא – מדוע?

אין לנו בעיה.

אני אענה לך, כמשרד התיירות.

המפונים צריכים לענות; לא המשרד.

המפונים הם לא צד באירוע. אני אגיד לך למה - - -

המפונים הם לא צד באירוע? אתה לא צד באירוע.

וגם קראת לנו נוכלים.

אני לא קראתי לך נוכל.

אמרת שבעלי דירות הם נוכלים. אמרת שהיינו צריכים לתת להם אוכל, ובמקום זה נתנו להם כסף.

אגב, זה בדיוק הנושא: המפונים הם לא צד באירוע, ולכן כך זה גם מתנהל.

רק המדינה - - -

סליחה, הדברים של כל מי שמדבר כאן לא נרשמים בפרוטוקול, כולם מדברים ביחד ולא ניתן לרשום פרוטוקול או להבין זה את זה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, האם ניתן לשאול את בעלי הדירות שאלה?

כן.

תודה. אני רוצה לדעת: כמה כסף אתם מקבלים עבור דירה ממוצעת של זוג עם שני ילדים, ובאיזה אזור?

אנחנו עובדים בתל אביב. על דירה ממוצעת של משפחה של ארבעה אנשים – דירת ארבעה חדרים, לצורך העניין – אנחנו מקבלים בסביבות 20,000 שקלים, וזה כולל את כל התשלומים. היום, דירה כזו בתל אביב עולה לנו 14,000-15,000 שקלים לפני כל ההוצאות.

מאיזו בחינה היא עולה לך?

מבחינת שכירות. אנחנו חברות ניהול.

אתם לא בעלי הדירה?

אנחנו גם בעלי דירה וגם חברות ניהול.

זאת אומרת, אתה מרוויח פה פעמיים?

תלוי באילו דירות. תני לי להסביר לך: היום, בעל דירה לא יכול להשכיר את הדירה למפונים, אלא אם כן יש לו מעל 11 דירות. פה, אנחנו נכנסנו, בכובע של חברות ניהול. ברגע שאנחנו משכירים את הדירה למפונים – הדירה עולה לנו 15,000, ואז יש לנו תשלומים, חשבונות, ארנונה – שהיא יקרה מאוד בתל אביב – וועד בית של 500-600 שקלים. עכשיו אנחנו נכנסים לקיץ, וקיבלנו חשבונות של 2,000-3,000 שקלים. כמעט ועברנו את המכסה של מה שאנחנו מקבלים. פה, הם כבר חברים שלנו; הם צריכים כלכלה, ואני מוציא מהכסף שלי הרבה מעבר בשביל שהם יהיו בדירות.

מה כולל הממוצע של 20,000 השקלים?

ארנונה, חשמל, ועד, מים, אינטרנט, כבלים, ניקיון, תיקונים. עכשיו הם רוצים שאני אביא להם שולחנות ללימודים של הילדים, מיטות אחרות או טלוויזיה בחדרים. אנחנו בהפסדים; שלא יהיו פה אי-הבנות. לצורך העניין, אני לא פיניתי את המפונים וגם לא אפנה אותם – אמרתי את זה לכל מי שנמצא אצלי בדירות באופן חד-משמעי – אבל אין לנו דרך לעזור יותר בכלכלה.

"חבר'ה, אנחנו נשארים עם התקציב הנמוך. תנו להם כסף לאכול. תנו להם לקנות שוקולד לילד, תרופות, חיתולים, טיטולים - - -

אני לא יכולה להסכים איתך על כך שזה תקציב נמוך. אני לא חושבת שזה תקציב נמוך, כי אתה בעל הדירה וגם החברה המנהלת.

שאלת שאלה ולא הקשבת לתשובה. יש לי דירות שבהן אני חברת ניהול, ויש לי דירות שאני הבעלים שלהן.

דוד, הפתרון הוא ברור: צריך להפריד בין הכסף לדירה לבין הכסף של הכלכלה, והם ישלמו ישירות לאנשים.

יש פה חברות שמנהלות 300 דירות, אבל הן לא הבעלים. יש להן אולי דירה פה ודירה שם.

אבל אז הם באים ואומרים: "אין לנו חוזה לטווח ארוך. קשה לנו, כי בעלי הדירות רוצים חוזה לטווח ארוך". זו טענה שצריך להתמודד איתה.

אני חושב שהבעיה היא אצל בעלי הדירות, אם זו השאלה. אני חושב שיש פה מנופים שבעלי הדירות מפעילים כדי לקבל יותר כסף.

בסוף, המפונים משלמים את המחיר. אנחנו, ככנסת וכממשלה, לא יכולים לאפשר כזה דבר.

אני מבטיח לך שברגע שלא נעלה – בעלי הדירות יתפשרו על שכר דירה שהוא יותר נמוך.

אני מבקש לשאול את משרד התיירות ואת משרד האוצר לגבי האפשרות להשכיר מבנים חדשים, כמו שאתם עושים עם המפונים של הקיבוצים. כך, זה ישמור על הקהילה, וגם תשכירו בשבילם את הדירות. אני מצטער להגיד לכם, אבל דעתי היא מאוד מבוססת ולא סתמית: את ראש השנה – הם יעשו מחוץ לקריית שמונה, ואני אופטימי. השאלה היא: האם זה אפשרי?

השאלה שאני רוצה להוסיף, לאורי שאשא, היא: מה זה הטיעון הזה על השפעות רוחב על הביטוח הלאומי?

אם אנחנו עושים עכשיו העלאה של התעריפים – זאת אומרת, מגדירים את זה ש-20,000 השקלים כבר לא מספקים, לכאורה - - -

זו אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא לשלוף מתוכם את התשלום עבור המזון.

אני מתנצלת, אבל אני לא מקבלת את זה שזה לא מספיק לבעלי הדירות. תל אביב לא זרה לי, ואפשר למצוא דירות גם יותר זולות.

אפשרות אחת שעלתה היא דרישת בעלי הדירות להעלות, ואפשרות אחרת היא להפריש מתוך זה את הסכום עבור המזון למפונים. נגיד שמוסיפים – זה לא ברור לי איך עניין נקודתי לכמה מאות אזרחים משפיע על הביטוח הלאומי.

אנחנו טוענים שה-100 וה-200 מספיק למשפחה, בממוצע, גם לשכירות וגם למחייה.

אם הם לא היו בהסכם איתם, אבל ההסכם איתם הוא אסטרונומי.

אז למה אתה לא עושה הסכם חדש?

אני מבקש לתקן איזה שהוא עיוות בהבנה: לא מדובר פה בבעלי דירות; מדובר פה בחברות אירוח.

זה בכלל לא משנה. 20,000 שקלים לדירה זה סכום יקר מאוד.

אבל למלון אתם משלמים 50,000 שקלים עלינו.

תני לי להשלים את הנקודה, כי זה חשוב מאוד.

אל תענה. אני לא רואה איך אני אוכל לפתור את זה היום. כרגע, אני מבקש מכם דבר אחד: אני רוצה שאנשים לא יפונו לפני פסח. זה דבר שחשוב לי מאוד. תדאגו לכך שהם לא יפונו, ותאריכו את ההסכמים עד אחרי פסח. מי את?

אני מהלשכה המשפטית של משרד התיירות.

זה לא מעניין אותי, אני אגיד לך את האמת.

הלשכה המשפטית, בואי ותסתובבי איתנו, חברי המועצה. אנחנו סובלים - - -

די, לא.

רגע, דוד, אני רוצה להגיד משהו.

האנשים דיברו בשמכם.

אנחנו – כנבחרי ציבור – בבעיה.

אמרתי לא עכשיו. אני מבקש מכם שאנשים לא יפונו לפני פסח. זו הבקשה. לא מעניין אותי שגיליתם עכשיו את הבעיה עם הדירות. אחרי פסח – תעשו מה שאתם רוצים. אתם רוצים לבטל איתם את ההסכמים? תבטלו. עם כל הכבוד, אתם לא חייבים לגור בתל אביב; אפשר לגור גם בראשון לציון.

אדוני היושב-ראש, אני חייב להסביר לך משהו. זה לא נכון. אותנו פינו בעל כורחנו לתל אביב; לא נתנו לנו להחליט בכלל. הילדים שלנו נמצאים פה במסגרות, והאישה כבר עובדת במקום. לאן תעקור אותם עכשיו? מה זה "חייבים לגור במלונות"?

אני מסכים ב-100%, ומלון לא יכול להיות אופציה. ביטן, אי-אפשר לנרמל את המלון כאופציה לחיים ולמגורים של אנשים. צריך לפתור להם את הבעיה.

אני לא יכול לפתור את הבעיה הזו, נקודה.

אתה יכול לאשר אותם כמתקן אחוד וזה הכול.

שאשא, אתם, כפקידים, צריכים להבין אותנו. בסוף אנחנו, נבחרי ציבור, סופגים את כל הבעיות שיש לתושבים שלנו. הבת שלי נמצאת בתל אביב ואשתי באילת, ביום שבת, הייתי עם ששון גואטה בבית המלון לגונה באילת. אתה יודע איך האנשים סובלים שם כבר חצי שנה? היום בבוקר, אני נוסע למילואים בנפח, חוזר היום, מוריד את המדים ומנסה לייצג את התושבים שלנו. הבת השנייה שלי גרה בתל אביב, ואנחנו, חברי המועצה, מפוזרים בכל המדינה. אתם חושבים שזה פשוט? תחריגו אותנו.

אני, כמדינה, לא יכול לעשות משהו לא נכון בגלל שיש 1,000 אנשים שגרים בדירות ומקבלים - - -

למה אתה מוכן לשלם למלון 550 שקלים?

אורי, אתה חייב להפסיק להשתמש במונח "בעלי דירות". אין פה בעלי דירות; יש פה את התאחדות דירות האירוח, שמייצגת 440 חברות.

הישיבה הסתיימה. החשב הכללי, תדאגו שהם לא יפונו לפני פסח.

אז את החג נעביר בבתים, ואחרי פסח יפנו אותנו?

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:26.