פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



35
ועדת הכלכלה
07/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 365
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 11:12

הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021 (מ/1478)

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
שלום דנינו
בועז טופורובסקי

מרגנית לוי - עו"ד, משפטנית בייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיה וינרוב - ייעוץ וחקיקה, סטודנטית

ברקת שמאי - עו"ד, זרוע אסטרטגיה, משרד המשפטים

יובל שפיצר - זרוע אסטרטגיה, משרד המשפטים

יפעת רווה - ראש אשכול (סד"פ וראיות), ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

הילה בוסקילה - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

נתנאל יעקב חי - עו"ד, ראש תחום המשפט המינהלי, הסנגוריה הציבורית

ענת הר אבן - עו"ד, יועמ"שית רשות האכיפה והגבייה

אושרת דיין אליהו - עו"ד, ממונה בכירה ייעוץ משפטי במג"ק, רשות האכיפה והגבייה

עידו חי - רפרנט בט"פ ואכיפה באגף תקציבים, משרד האוצר

חוה ראובני - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ענבל בן ישעיה - מנהלת תחום רכב ונהיגה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רותם סיוון - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אמיר ליפשיץ - ר' חו' ייעוץ וחקיקה את"ן, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק דנית גלעד - ק' הנחיה וחקיקה משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק מיכל בן דוד - תביעות את"ן, המשרד לביטחון לאומי

מירה סלומון - עו"ד, ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי

אסף גרינבוים - עו"ד, איגוד לשכות המסחר

נוי זילברמן - עו"ד, krb, איגוד לשכות המסחר

מקסים מוזס - מנהל כללי ליים נטוורק, איגוד לשכות המסחר

מרדכי פדר - יו"ר חיים בדרך מתונה

חנה כהן - דודה של ענבר היימן ז"ל שנרצחה בשבי חמאס בעזה

אילן טיב - אביה קית' סיגל חטוף בעזה ואימה אביבה סיגל שוחררה בעסקת החטופים

איתי סיגל - אחיין של קית' סיגל החטוף בעזה

לי סיגל - אחיו של קית' סיגל החטוף בעזה

אביבה סיגל - חטופה ששוחרה, אשתו של קית' סיגל החטוף בעזה,

איתי עצמון
אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021, מ/1478

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ"ב-2021. יש כאן משפחות חטופים, אתם רוצים להתייחס? אוקיי, בבקשה.

שמי כהן חנה ואני דודה של ענבר היימן שהייתה הלפרית, שימשה כהלפרית בהתנדבות במסיבה בנובה. כאשר נכנסו המחבלים היא נסה לכיוון בארי. שם היא נחטפה ונרצחה בשבי חמאס.

אני כשאני מגיעה לפה כל שבוע אני שואלת את עצמי באמת למה אני צריכה לבוא לפה ולהתחנן בפניכם לקבל את הגופה של הילדה שלנו? לקבל אותה חזרה. מדינת ישראל, כך אני מרגישה, הפקירה את ענבר ואת שאר החטופים, החיים והנרצחים, לגורלם. ענבר שלנו הייתה במנוסה שעות. לא היו כוחות ביטחון שם, לא היו חיילים, לא הייתה משטרה. לא היה אף אחד שיציל אותה בעצם. לא אותה ולא את שאר החטופים. ואני שואלת את עצמי כל פעם מחדש האם לא הגיוני היה שאתם אלה שנושאים במחדל הנוראי, תגיעו אלינו הביתה ותתנו לנו דיווח, תעדכנו אותנו במה שקורה. אנחנו, משפחות החטופים, צריכים להגיע אליכם בשארית כוחותינו? אנחנו ממוטטים, אנחנו בקושי הולכים על הרגליים. אנחנו מתים חיים. האם אנחנו צריכים להגיע אליכם כל שבוע ולהתחנן? זה נשמע הגיוני?

אני שואלת את עצמי באמת עד מתי יימשך סרט האימה הזה שיש לו רק התחלה. אין לו אמצע ולא סוף. אנחנו לא חיים. אנחנו עזבנו מקומות עבודה. העבודה היחידה שלנו כרגע היא להחזיר את ענבר לקבר ישראל. אני מבקשת ממדינת ישראל שהיא אחראית למחדל הנוראי ונושאת ותישא בתוצאות של המחדל הזה, כי אנחנו לא נשכח את זה. אני מבקשת מכם, תחזירו לנו את כל 132 החטופים. האמת שאני כבר לא יודעת מי נשאר שם בחיים. כמה יש שם חיים, כמה יש שם נרצחים. תחזירו את הנשים, תחזירו את הגברים, תחזירו את החיילים. לשיקום. תחזירו לנו את הנרצחים שלנו, היקרים שלנו, לקבורה. כי מגיע להם להיקבר בכבוד.

ענבר שלנו עברה את יום הולדתה ה-28 כשהיא טמונה באדמת עזה. אני בעצם לא יודעת אם היא טמונה באדמה או זרוקה איפה שהוא, אני גם לא יודעת מה נשאר ממנה. אין לי שום מושג. ואני איחלתי לענבר שלנו ברכה. ברכה שונה, ברכה ביזארית, כל המצב שלנו הוא ביזארי, לא הגיוני. אני איחלתי לענבר שלנו שעד השנה הבאה היא תזכה לחזור ולהיטמן באדמת ארץ ישראל. זה נשמע לכם ברכה שאפשר לברך ילדה בת 28?

החטופים שלנו לא יצאו למלחמה. הם לא היו בשום משימה. החטופים שלנו נחטפו מתוך שטח מדינת ישראל. מדינת ישראל מחויבת, ואני אומרת שוב, מחויבת להחזיר לנו את כל 132 החטופים שלנו, עד האחרון שבהם. וזה כולל את שאול, את גולדין ואת השאר שנחטפו בסבב הקודם. כי אם אתם לא תעשו את זה כממשלה, לא תהיה שום זכות לאף אזרח לחיות במדינה הזאת. האמון בכם גם ככה נסדק והוא יישבר עוד יותר. לא תהיה עלייה לארץ ולא תהיה פה שום זכות קיום לאף אחד.

אנחנו לא נשתוק עד שאחרון החטופים שלנו לא יחזור הביתה. תודה.

אז אני אתחיל מזה שבזמן שהאישה היקרה הזאת מדברת פה לידי יש פה חלק שמתעסקים במחשב, בטלפון. זה מבזה בעיניי. אין שום דבר יותר חשוב מאשר לשמוע על ענבר כרגע בכמה דקות שהיא מדברת עליה. זה המעט שאתם יכולים לעשות.

כל ההתנהלות של הממשלה הזאת מבזה. זה לא ההתנהלות של אלה שיושבים מול המחשב, זה כל ההתנהלות של הממשלה. היא מבזה.

אז אני מבקשת שבשלוש דקות שאני מדברת על אבא שלי תסתכלו לי בעיניים, כין אין שום דבר יותר חשוב ממה שאני הולכת לדבר על אבא שלי שכבר 214 ימים נמצא במנהרות בשבי חמאס.

הסתכלתי על ההתארגנות פה, על הישיבה הזאת ב-5-10 דקות שאני נמצאת פה. אז מישהי לוקחת שלוק מים וכמה אנשים מדברים ביניהם. ולאחד יש חיוך על הפנים. דברים כל כך פשוטים שאבא שלי לא הרגיש כבר כמעט שבעה חודשים. הוא לא יכול להחליט שהוא רוצה לשתות שלוק מים. הוא צריך להתחנן ולקבל מים מלוחים. הוא בטוח לא חייך ב-214 ימים האחרונים. ולא היה לו שום סמול טוק עם אף חבר או חברה, לא לעבודה ולא לחיים. הוא יושב זרוק כמו שאמא שלי אומרת, על מזרן, בפינת החדר. ולא מבין איך זה הגיוני שיש כרגע דיון על בית משפט לעניינים מקומיים ומשמעותו בסימן ד' פרק ב'. במקום לדבר על זה שיש 132 נשמות שיושבות שם וגוססות. הנפש שלהם כבר לא קיימת. ואין לנו זכות קיום לקום בבוקר ולהתלבש עם בגדים נקיים כאשר אבא שלי לובש את אותם בגדים 214 ימים. ואין לנו זכות לשים מדים על הגוף שלנו כאשר לא הגנו על המדינה הזאת כמו שצריך. כל אחד ואחד מאתנו, זה לא מעניין אותי אם אתה שר, אם אתה חבר כנסת, אם את אזרחית. לאף אחד מאתנו אין זכות לקום בבוקר וללכת לישון בלילה כאשר האנשים שלנו, זה לא אבא שלי, זה גם אבא שלכם, זה גם אחות שלכם, זה בת דודה שלכם, זה סבתא שלכם, זה סבא שלכם. שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. ענבר לא תושבת העוטף. אבא שלי לא חייל שיצא להילחם. אבא שלי אדם ציוני שעלה לארץ בגיל 21 כדי להקים פה משפחה, כדי לחיות בבית בטוח לעם היהודי.

אז איך אני יכולה לראות אנשים על מדים ולהרגיש בטוחה? איך אני יכולה לפגוש שרים בממשלה הזאת שלא ראו את הסרטון של אבא שלי, כי היה להם דברים יותר חשובים לעשות. הם לא הספיקו. ולהרגיש שעושים הכול כדי להחזיר אותם הביתה. מדברים בממשלה הזאת ובעם הזה היקר שאני כבר מתחילה להרגיש שאני לא חלק ממנו, מתחילה לתהות האם הערכים שאני גדלתי עליהם, החגים שאני גדלתי עליהם, זה החגים של העם הזה. אני תוהה איך אנשים חוגגים את חג החירות כאשר יש 132 אנשים שנלקחה מהם החירות והם עדיין ב-7 באוקטובר.

אתם זוכרים את הזעזוע שהרגשנו ב-7 באוקטובר? בהרמת יד, מישהו פה חש זעזוע ב-7 באוקטובר? בהרמת יד. האם חשתם זעזוע וכאב, פחד, ב-7 באוקטובר? אבא שלי עדיין ב-7 באוקטובר. הוא לא חושב שהוא אי פעם יראה אותי. הוא לא חושב שהוא יגיע לחתונה של הבת שלו, שמחכה להתחתן. מחכה שהוא יחזור הביתה כדי שהיא תוכל להתחתן. כי אין שום סיכוי שהיא תתחתן כשהוא במנהרות חמאס.

ושרים בממשלה הזאת לא פינו את הזמן כדי לראות אזרח שלהם מתחנן על חייו ומדברים איתי על ניצחון, על הכרעה, על מיטוט חמאס. חמאס עכשיו בגן. יש לי חדשות. הם בני חמש והם לומדים לשנוא אותנו והם לומדים לעשות את האקט הבא שהם יעשו אל מול העם היהודי. אנחנו לא נמוטט את חמאס. לא נמוטט אותו. הם עכשיו נולדים. נולדים, הולכים לגן, הולכים לבית הספר ומתים להיות שאהידים שיהרגו יהודים. אנחנו לא נמוטט את חמאס.

היו לכם 20 שנה למוטט את חמאס ובמקום זה האכלתם אותו בכפית זהב ישר לתוך הפה. אני בתור ילדה פחדתי ללכת להתקלח כי אולי תהיה אזעקה ואני אצטרך לרוץ החוצה באמצע המקלחת. ילדים עשו פיפי בלילה בגיל 15, 16 מהסיוטים שייכנסו מחבלים לבית שלהם. 20 שנה לא מוטטתם את חמאס ועכשיו אתם נכנסים לרפיח כשאבא שלי נמצא שם. במקרה הטוב יושב על מזרן ומתפלל לאלוהים. במקרה הרע אזוק לשולחן, כמו שכמה וכמה פעמים אמרו לו שזה מה שיקרה אם הוא יגיד עוד מילה. וזה הזמן למוטט את חמאס. על החיים של אבא שלי, אדם ציוני, שלא עזב את הבית שלו 20 שנים. זה הזמן להכריע.

לא. זה הזמן להוריד את הראש ולהגיד הפסדנו ב-7 באוקטובר. הפסדנו. היינו יהירים. לא הייתה לנו ענווה ולא לקחנו את האחריות שהיינו צריכים לקחת על האזרחים שלנו. תשפילו מבט, תשלמו, ואנחנו נשלם מחירים כבדים. ואנחנו נפסיד שוב במלחמה שאנחנו מפסידים בה כבר 214 ימים. תחזירו את האנשים האלה הביתה. זה המעט שאתם יכולים לעשות, בשביל שאבא שלי יכול לחזור ולהתחיל לשקם את החיים שלו, אם בכלל. ובשביל שענבר תוכל לחזור הביתה ולהיקבר ולהיטמן באדמה שלה.

כולנו צריכים להתבייש בעצמנו. בכל יום שאנחנו פוקחים איניים והאנשים האלה עדיין שם.

שלום לכולם. בת דודה שלי אילן לא הציגה את עצמה. אז מי שלא יודע, קוראים לה אילן. היא הבת של קית' ואביבה. אני לא יודע מי הצטרפה אלינו. יש גם את אבא שלי, לי, האח הגדול של קית'.

אני לא יודע מה עוד אפשר להגיד על הדברים שאתן אמרתם. אבל אני כן אגיד שאיבדתי אמון מוחלט בממשלת ישראל. אני לא איבדתי אמון בעם ישראל. אני חושב שעם ישראל הוא חזק ואני מאוד מקווה שהוא יתאושש מהאירוע הזה. אבל ממשלת ישראל מכרה את העם שלה מזמן. חבר טוב שזכיתי להכיר עקב האירוע הנורא הזה, בשם יזהר, אמר הבוקר דבר. למה היום, למה אתמול בלילה החליטו לכבוש את הכניסה למצרים במעבר רפיח. למה לא עשו את זה ביום הראשון? דבר כל כך פשוט שלקח רק כמה שעות. מינימום פגיעה בשני הצדדים. אבל דבר מאוד מאוד משמעותי. דבר שחוסם את המעבר של נשקים ועוד כל מיני דברים שלנו אין שליטה עליהם ואולי גם חס וחלילה חטופים וחטופות.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו טוב טוב למה ממשלת ישראל החליטה לעשות את זה עכשיו אחרי 214 יום. אזרחי ישראל, ממשלת ישראל מסובבת אותנו על האצבע הקטנה שלה. זה מתחיל עם התקציבים הבזויים שמעבירים אחד לשני בשביל להישאר בשלטון וזה ממשך עם השקרים המוחלטים שהם משקרים לנו כל יום ביומו.

אז כמו שאמרתי, אני איבדתי מזמן את האמון בממשלת ישראל. לצערי. אני לא אוהב להגיד את זה, זה כואב. זה כואב לי להגיד את זה. אבל העובדה שאנחנו כמשפחה, משפחת סיגל, קיבלה יותר טלפונים, קיבלנו, זכינו להיות אזרחים אמריקאים, קיבלנו יותר טלפונים ודאגות מאנשי ממשל אמריקאים מאשר אנשי ממשל ישראל. זה בזוי. זה לא יאומן. וזה רק קצה הקרחון.

אני שמח שהדיון הזה לא בשידור, כי אני הולך לשאול עכשיו שאלה קשה. אה, זה כן בשידור? אז מי שמרגיש בנוח יכול ומי שלא, לא. אבל אני עושה עכשיו משאל עם. אני לא מדבר עכשיו על השמדה. ברור לנו, כמו שאילן אמרה, שחמאס יהיה וחמאס תמיד יהיה. אני לא אומר שאנחנו לא מטפלים בחמאס. בהרמת יד, מי פה מוכן לסיים עכשיו את המלחמה בשביל כל החטופים והחטופים יחזרו מחר? ממשלת ישראל, תסתכלו לאזרחים שלכם בעיניים ותבינו מה הם רוצים. לא מה אתם רוצים, אלא מה העם המדהים הזה רוצה. ואני בטוח שאם יהיה משאל עם, וזה מה שצריך לקרות, אזרחי ישראל יגידו חטופים עכשיו. תודה.

שמי לי, אח של קית'. כמו ששמעתם אבא של דור העתיד, איתי. דוד של עתיד של ישראל, עתיד שאני רוצה לראות. כמה שקשה לאילן עכשיו אני רוצה אותה כאן מנהיגה מובילה. התקופה היא קשה. הרוח שנושבת היא קשה מנשוא. אני לא רוצה לשכוח תוך כדי הדיבורים שלי, קית' מציין יום הולדת 65 מחר. יותר מידי חטופים ציינו ימי הולדת בעזה. חלק לא בחיים וקית' כן בחיים. מי שלא ראה את הסרטון או מי שלא מכיר את אביבה והילדים הנפלאים זה עליכם. ו-נו נו נו. תעשו מחקר קצר ותבינו איזה משפחה מדהימה. איזה חלוצים יושבים בגבול ועושים את מה שמבקשים מהם ומעבר.

אני יושב כאן ויש לי את הזכות לדבר מתוך מסגרת דמוקרטית שזה ערך עליון במדינה מתוקנת. אני גם איבדתי אמון, יש לי עוד תקווה שאנחנו נחזור להיות מדינה מתוקנת ונדע להשתקם ולשקם. רשות מחוקקת אולי לא מתווה מדיניות, אבל היא בעצם כן מתווה מדיניות וזה הגוף הכי חשוב. אתם נבחרי ציבור. אנחנו שמנו אתכם כאן. לעבוד עבורנו. ואם מלמעלה בקבינטים למיניהם לא יודעים לעבוד קשה ובנחישות לסיים את הפרשה העגומה הזאת, אולי הכי עגומה בהיסטוריה של המדינה, לסיים אותה עכשיו. אז שזה יבוא מלמטה. מלמטה זה לא רק האזרחים, בוודאי זה לא רק המשפחות. שיבואו נבחרי ציבור, תאזרו אומץ, תעלו לאן שאתם צריכים לעלות, תדפקו על השולחנות, בכל מקום.

יש עסקה. המילה אצל יותר מידי אנשים זה מן מילת גנאי או מקוללת או אני לא יודע מה. תקראו לזה איך שאתם רוצים. אנחנו קוראים לזה להחזיר את החטופים. אלה שבחיים ואלה שלא, לקבורה מכבדת ומכובדת. ולעזור לנו להתחיל לסגור מעגל. אף פעם לא נסגור את המעגל הזה. אבל אתם נבחרי ציבור, עליכם לגרום לזה לקרות. יותר מידי שיחות, הסברים, תירוצים. וגם אזרחים. תהיו איתנו, אבל מעבר לסרט צהוב וחיבוק. תהיו איתנו, שזה ייסגר מחר. זה יכול לקרות. זה תלוי בנו, אני מצטער להגיד לכם. כל מי שרוצה להגיד חמאס, זה תירוץ שמזמן לא קיים מבחינתי. זה תלוי בנו. זה יכול לקרות וזה צריך לקרות מחר. תודה.

אני כבר לא יודעת מה להגיד. נראה לי שכבר אמרתי הכול. אבל אני רוצה עשר שניות שנסתכל אחד על השני בעיניים ונהיה בשקט. עשר שניות. הייתי שם 51 יום שיום אחרי יום כל מה שהיה מותר לנו זה להסתכל אחד על השני בעיניים. כשיצא לקית' הסרטון, ואני מצטערת, אני לא מצליחה לראות אותו. ואנשים עוצרים אותי ואומרים לי קית' עשה את זה בשבילך. ואני לא מסוגלת. לא מסוגלת להביא את עצמי לראות את הסרטון ולראות את העצב שלו בעיניים. כי אני יודעת, בן אדם בן 64, מחר בן 65, שמתחנן, בוכה. והממשלה שותקת.

אני הייתי שם. ראיתי את האנשים, את החמאסניקים. הם שמחים עם כל דבר שקורה. עם כל אחד מהם שנהרג. זה לא הזמן עכשיו. אתם חייבים להבין את זה. הם מגדלים ילדים ששונאים אותנו. הם שונאים אותנו ומוכנים לעשות הכול. אתמול כאשר השר שנפגשנו איתו אומר שהוא לא בטוח שזה בכלל יעזור אם ייכנסו לרפיח בשביל להחזיר את החטופים. מה זה אומר? מה זה אומר? שקית' לא יחזור? שהם לא יחזרו? אז מה כן יעזור?

נתנו לנו את האפשרות לדבר. צריך וחייבים למצוא את הדרך בשביל לדבר. כשאני חושבת על הכנסת ועל החמאס הם כמו ילדים בני ארבע משחקים במכוניות ודורסים אחד את השני והורגים אחד את השני. וזה מאוד עצוב. אני עצובה. עצובה הרבה יותר מידי. חיצונית אני נראית בסדר, מבפנים אני גמורה. גמורה. אין לי לב, אין לי כבר את היכולת להתמודד עם כל מה שאני מרגישה. ואני מתחננת ואומרת לכם שתתעוררו. הגיע הזמן שתתעוררו. הרבה יותר מידי זמן קית' שם וכל החטופים שם. והרבה יותר מידי זמן הבנות עוברות התעללויות, כי אני ראיתי את זה. ראיתי את זה קורה, ככה, כל כך בקלות. ראיתי את החמאסניקים האלה מתעללים בקית' ככה. אז מה אתם חושבים? שהם נהיו חברים עכשיו? לא. הם עדיין שם עוברים את זה. אז אני מתחננת, ומתחננת שתעזרו לי להחזיר את קית' ואת כל החטופים.

אני רק אגיד מילה. אני רוצה לבקש שתצליחו להסתכל לעצמכם בעיניים במראה. ושכל מי שלא הרים את היד להפסקת הלחימה עבור שחרור החטופים והחטופות, בתום הוועדה הזאת יירד למטה למזנון החלבי. יש שם עמדה של משקפי VR שמדמים ב-360 את יום החטיפה. אחרי כמה דקות צפייה במשקפי VR שוב תשאלו את עצמכם האם אתם באמת לא מוכנים לעשות הכול. ומי שלא הרים את היד לא מוכן לעשות את הכול, כדי להחזיר את האנשים האלה הביתה.

אנחנו יושבים פה בעצם בשני צידי המתרס. אתם מסתכלים עלינו, שומעים אותנו. חלקכם מזדהים עם הדברים שאנחנו אומרים, עם הכאב שלנו. היום זה אנחנו, מחר זה יכול להיות כל אחד ואחד מכם. תזכרו את זה. תסתכלו על ההתנהלות של הממשלה כלפינו. תסתכלו מה קורה עם היקירים שלנו. תדמיינו שזה כל אחד מהיקירים שלהם. כי זה יכול לקרות גם לכם. אין לאף אחד מכם חסינות שבמדינה המטורללת שלנו זה לא יקרה לכם.

אני שמחה מאוד שאתם עונדים את הסימן הצהוב. אבל כולכם צריכים להצטרף אלינו למאבק. זה לא רק המאבק שלנו, זה מאבק של כל אחד ואחת מכם. תודה.

תודה רבה. אנחנו ברשותכם נמשיך את הישיבה.

אנחנו בסעיף 26?

כן.

פתחתי את הישיבה, כן, ברור. טוב, משרד המשפטים. תמשיכו לקרוא בבקשה.

שלום לכולם. אני אשתדל לאסוף את עצמי. אנחנו בעצם עצרנו בסעיף 25. הקראנו אותו כבר, אז אנחנו בעצם בסעיף 26 שמתחיל את פרק ו'. פרק ו' זה פרק שיש בו שלושה סעיפים שעוסקים בנושאים בעצם שמנויים בכותרת שלו שזה בעצם סמכויות השוטרים והסמכת מפקחים שאינם שוטרים. אז אני אקריא רגע את סעיף 26 ונסביר.

סמכויות שוטר והסמכת מפקחים נוספים

סמכויות שוטר
לשם אכיפת הפרות תעבורה
26.
לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, יהיו נתונות לשוטר הסמכויות הנתונות לו לפי החיקוקים כמפורט להלן, בשינויים המחויבים:



1. סעיף 23(ב) ופרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996;



1. סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 לעניין חפץ שבוצעה בו הפרת תעבורה או שעשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל הפרת תעבורה; הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודה האמורה יחולו גם על תפיסת חפצים על ידי שוטר מכוח סמכותו לפי פסקה זו;



1. פקודת התעבורה.




אני אסביר. זה בעצם הסעיף הראשון של הפרק והוא, כפי שאפשר להבין, עוסק בסמכויות שוטרים. אני אסקור רגע בקצרה את סמכויות השוטרים שנגענו בהם. סעיף 23(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה, סמכויות אכיפה מעצרים, זה בעצם הסמכות לעצור בלא צו במצב בו יש היעדר ציות להוראות שוטר או הפרעה למימוש סמכות העיכוב. פרק ג' לאותו חוק זה בעצם פרק העיכוב. סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש זה הסמכות לתפוס חפצים. וסעיפים שמצוינים בסיפה של פסקה (2), 33 עד 42 לאותה פקודה בעצם מסדירים הוראות שנוגעות לחפצים שנתפסו כגון שמירת התפוס, מסירת התפוס לפי צו. החזרת התפוס וכן הלאה.

פקודת התעבורה זה בעצם הפסקה השלישית. אני אגיד שהצעת החוק הממשלתית דיברה בעצם על תקנה 9ב לתקנות התעבורה. ואנחנו ביקשנו לשנות את זה כאן בנוסח שמונח בפניכם , לפקודת התעבורה. גם מכיוון שלפי לשון הסעיף ברישה כתוב שם לפיו. וכידוע לכולנו בפרשנות משפטית לפי חוק הפרשנות לפי זה כולל גם את התקנות וגם כי לאחר התייעצות נוספת עם משטרת ישראל חשבנו שנכון שכל הסמכויות שניתנות לשוטרים לפי פקודת התעבורה תהיינה נתונות להם גם בעת אכיפת הפרות תעבורה.

אני אגיד שני עקרונות שליוו אותנו בסעיף הזה ואני רואה שהייעוץ המשפטי רוצה להתייחס, אז אני מיד מסיימת. שבעצם עלתה מחשבה או איזה שהיא התלבטות מצד הייעוץ המשפטי מדוע, אני גם מודה שאני הייתי שותפה להתלבטות הזאת. מדוע לא לנסח את הסמכויות מחדש לאור המעבר מהליך פלילי להליך מינהלי. ובעצם יש כאן שני עקרונות שליוו אותנו בניסוח הסעיף. עיקרון אחד שבעצם אומר שמכיוון שיש דינמיקה בין ההסדר המינהלי לבין ההסדר הפלילי ודיברנו על זה ארוכות בדיונים הקודמים, אז לא רצינו להכשיל את עצמנו ובעצם להכשיל את השוטרים בעת מילוי תפקידם במובן הזה שהם חלילה ישגו בסעיף ההסכמה מכוחו הם פועלים. ואז בעצם זה יחטיא אותנו בשלב הראיות, ההוכחות. לכן הלכנו להפניות לדין הפלילי ולא ניסחנו מחדש.

סיבה נוספת היא כי כל תורת המשפט שהתפתחה באמצעות הפסיקה לגבי הסעיפים האלה, רצינו לשמר אותה כדי לא ליצור חלילה איזה שהיא משמעות שלילית מחודשת כשאנחנו ננסח מחדש את הסמכויות שממילא כבר מנוסחות וקיימות. סיימתי.

אני רק אמשיך את מה שאמרת. בעצם כיוונת להערות שלנו היו לעניין הסעיף הזה. שבעצם שואב סמכויות שעניינן במשפט הפלילי, חוק סדר הדין הפלילי, פקודת סדר הדין הפלילי, למישור המינהלי בעצם. כלומר, אנחנו הרי בחוק הפרות תעבורה מינהליות. ואני חייב להגיד שאכן היה לנו קושי עם ההפניה הזאת אבל אנחנו מבינים גם את ההסבר. אני חושב שזה בכלל משהו שנוגע לכל הניסוח והכתיבה של החוק הזה, שבעצם לוקח מונחים ושואב מסעיפים מהמשפט הפלילי לתוך המשפט המינהלי. וזה כמובן לא מצב אידיאלי.

רציתי להעיר שתי הערות לעניין הסעיף הזה. הערה ראשונה בעצם לעניין פסקה (3). אנחנו חשבנו שאכן לא נכון להפנות לתקנה מתקנות התעבורה כאן, גם כיוון שמדובר על חקיקת משנה. וככלל אנחנו לא מפנים לחקיקה ראשית לחקיקת משנה. כרגע לפי מה שהצעתם כאן שהפניתם לפקודת התעבורה אנחנו כן ביקשנו בשיח הפנימי שהיה לנו איזה שהיא רשימה או שעכשיו אתם יכולים כמובן לפרט בפני הוועדה באילו סמכויות מדובר. כדי שלוועדה תהיה תמונה מלאה. כיוון שהצעת החוק בנוסח המקורי דיברה רק על תקנה ספציפית לתקנות התעבורה. וכאן בעצם הרחבתם לכל הוראות פקודת התעבורה ותקנותיה, כפי שציינת קודם לכן.

אז אני אתייחס בקצרה ואולי אני אעביר למשטרת ישראל להתייחס.

אני מניח שהמשטרה יודעת.

נכון. אני רק אגיד שלמשל יש שם סמכות שוטר כשהוא נתקל בעבירות תעבורה והפרות תעבורה שמבוצעות באמצעות אופניים. או למשל סמכות של שוטר ליטול רישיון נהיגה במצב של תאונת דרכים בה נהרג אדם וכן הלאה. ואמיר, אם תרצו אתם רגע להרחיב, אני אשמח.

עו"ד אמיר ליפשיץ, ראש חוליית ייעוץ וחקיקה באגף התנועה במשטרה. פקודת תעבורה מקנה לשוטר כל מיני סמכויות שמאוד חשוב לנו לשמר אותן וגם בתקנות מכוח פקודת התעבורה. אין לנו כרגע רשימה שלמה וסגורה וממצה, אבל אני יכול לתת כל מיני דוגמאות לסמכויות שהן קבועות במפורש בפקודת התעבורה. לדוגמה סעיף 70 בפקודת התעבורה, שהכותרת שלו זה אחריות לחניה וסמכויות של שוטר. זה הכותרת של הסעיף בפקודת התעבורה. וזה לדוגמה הסמכות להרחיק רכב שמפריע לתנועה. זאת סמכות עזר שהיא קבועה במפורש בחקיקה ראשית ומאוד חשוב לנו שהיא תישמר. גם כאשר השוטר נתקל בהפרת תעבורה במודל החדש. זו דוגמה אחת.

יש עוד סמכויות שונות. לדוגמה בתחום האופניים, כמו שאמרה מרגנית ממשרד המשפטים. לדוגמה יש את הסמכות להוריד אוויר מגלגלי אופניים למי שמבצע עבירה. זאת סמכות ייחודית. היא סמכות ייחודית רק לשוטר שיכול לבוא ונהג פרוע על אופניים יכול להוריד לו את האוויר מהגלגלים כדי להרתיע אותו מהמשך ביצוע העבירה. וזה במקביל לרישום דוח בגין העבירה עצמה.

אז יש באמת, שזורות בפקודת התעבורה כל מיני סמכויות ייחודיות לשוטרים. סמכות לגרור רכבים, להזיז אותם. לנהוג בצורה כזו או אחרת. וחשוב לנו לשמר את המצב כמו שהוא. לא להרחיב שום סמכות ולא להפחית. פשוט להותיר את המצב.

אגב הדברים שאמרת כאן, אז אני מתייחס גם לשאר הפסקאות. יהיה איזה שהוא הבדל באופן הפעלת הסמכות כיוון שמדובר כאן בחוק החדש על המישור המינהלי לעומת מה שקיים היום? למשל, למשל אני נותן כדוגמה את סמכות העיכוב שקיימת בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי.

לא אמורה להיות. ברגע שהשוטר מגיע לביצוע עבירה הוא גם לא תמיד יודע אם מה שבוצע באותו רגע האם זה עבירת תעבורה או האם זה הפרת תעבורה. אבל במודל החדש אנחנו לא מבטלים את עבירת התעבורה. וכאשר שוטר יגיע לאכוף יכול להיות שמה שהוא יגלה ברגע שהוא יעצור את הנהג שנמצאת מולו עבירת תעבורה פלילית. ולכן הוא יידרש לאותן סמכויות. אנחנו לא רוצים להתמודד עם הטענה שבגלל שהחשד הראשוני שלו היה במישור המינהלי כרגע כל הסמכויות, לדוגמה תפיסת חפצים, לדוגמה עיכוב, לדוגמה תפיסה של טכוגרף. כל מיני סמכויות שהוקמו כיום בפקודה אנחנו לא רוצים ליצור שום פער משפטי פוטנציאלי. לכן אנחנו סבורים שהפניה לפקודה והפניה לפלטפורמות הקיימות בחוק סדר הדין הפלילי מעצרים אלה ההפניות הנכונות.

ושוב, אין כאן שום סמכות חדשה. הכול סמכויות קיימות. שימור של מצב קיים, רק במישור המינהלי או הפלילי במסגרת הליך האכיפה עצמו. אז לא אמור להיות שום שינוי. לפחות זה לא עלה במהלך הדיונים.

כן. אבל אני כן רק אוסיף לשם שלמות התמונה שכמובן כל השוטרים יעברו הכשרות מינהליות ויבינו את ההבדלים ויבינו את המשמעות.

טוב, תמשיכו.

הסמכת פקח או עובד רשות מקומית כמפקח
27.
1. פקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה לשם אכיפת עבירות תעבורה בתחומי רשות מקומית, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת הראשונה לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה, כולן או חלקן, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיפים 4 עד 7 לחוק האמור בכפוף לחובות ולסייגים לפי אותם סעיפים.




1. עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 27א1(ב) לפקודת התעבורה, יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה שהן עבירות תעבורה המנויות בתוספת האחת עשרה לפקודת התעבורה, ויהיו נתונות לו לשם אכיפת הפרות תעבורה לפי חוק זה, הסמכויות הנתונות לו לשם אכיפת עבירות תעבורה לפי סעיף 27א1 לפקודת התעבורה.



זה בעצם סעיף, כמו שאמרתי מקודם, שמתמקד בעם בהסמכת מפקחים שאינם שוטרים ברשויות המקומיות. זה בעצם מאמץ את הסדרי המינויים שקיימים כבר כיום לפי החוקים המוזכרים. ובעצם אנחנו מסמיכים, בעצם מציעים לקבוע כי פקח שכבר היום מוסמך לאכוף עבירות תעבורה יהיה מוסמך לאכוף גם הפרות תעבורה לפי החוק המוצע.

למה צריך אבל להגיד להגיד כולן או חלקן בעצם? אתם אומרים פקח שהוסמך לפי חוק ייעול פיקוח ואכיפה יהיה כבר מפקח גם לפי החוק המוצע לגבי הפרות תעבורה, שהן עבירות כאלה שמנויות היום בתוספת לחוק ייעול הפיקוח והאכיפה.

אני לא יודעת מירה.

אני מתנצל, שמתי לב לזה עכשיו.

לא, הכול בסדר. גם אני לא שמתי לב לזה. והאמת שאין כאן סמכות לגרוע, אז נדמה לי, נדמה לי שזה מיותר. אני חושבת. אתה חושב אחרת?

לא, נראה לי על פניו מיותר.

מכיוון שאין כאן סמכות לגרוע. יכול להיות שיש פקחים שמוסמכים רק לאכוף חלק מהעבירות. אנחנו נבדוק את הנקודה הזאת כדי לראות.

אבל אז יכול להיות שצריך לכתוב את זה.

בסדר. אז אנחנו נבדוק את זה. בסדר? אנחנו נבדוק רגע את הנקודה הזאת.

העיריות, יש לכם הערה פה?

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. גם אנחנו כמובן, מרגנית, נעשה את הבדיקה. אני רק מבקשת לשאול, מאחר שמדובר בהפרות תעבורה מינהליות עכשיו אז זה משמר תמונת מצב ביחס לפקחים שכבר מונו מכוח החוק ניהול האכיפה והפיקוח.

העובדה שמדובר בהפרות תעבורה לא משנה את העובדה שמלכתחילה מדובר בעבירות. ולכן אפשר גם למנות, אני מוודאת שזו המשמעות ואני רוצה לוודא את זה בפרוטוקול. שאפשר יהיה למנות גם לעתיד לבוא מפקחים לפי חוק ייעול האכיפה והפיקוח וגם לעתיד לבוא המפקחים שימונו יהיו מוסמכים מכוח הסעיף הזה. כי זה לא רק צילום תמונת מצב של מי שמונה כרגע, אלא בגלל שמדובר באותן עבירות שמשמשות גם מצד אחד כעבירה פלילית וגם מצד שני כהפרת תעבורה מינהלית עדיין אפשר יהיה להמשיך ולמנות.

אני מבין את השאלה שלך ויכול להיות שאולי כן, אני מתלבט אם לא צריך לתקן ולכתוב שפקח, רגע, סליחה ברשותך. לכתוב אולי שפקח שהוסמך לפי סעיף 3 לחוק ייעול הפיקוח והאכיפה יהיה מפקח גם לגבי הפרות תעבורה.

זה כתוב. זה מה שכתוב.

לא. כתוב לשם אכיפת עבירות.

לאץ "יהיה מפקח לפי חוק זה לגבי הפרות תעבורה".

לא, אני מתחבר רגע לשאלה. את מדברת על (א) או (ב)?

לא, אני אכן דיברתי על (א). זה לא משנה, (א) ו-(ב) זה אותו דבר מבחינתי. אבל אני דיברתי על (א).

את אומרת יכול להיות שהוא יוסמך בעצם לגבי הפרות ולא לגבי עבירות.

לפי מה שאני מבינה, אני רוצה לוודא. הוא יכול להיות מוסמך אך ורק לגבי העבירות וההסמכה שלו לגבי עבירות תהיה - - -

רואים אותה כהסמכה גם לגבי הפרות.

גם לעתיד לבוא.

כן, כך אני מבין.

כן, גם אני מבינה את הסעיף ככה.

אמרתי, זו שאלה. ואני רוצה פשוט את ההבהרה לפרוטוקול.

כן, כן.

אבל לא תהיה הסמכה, מה שאני שואל, הרי לא תהיה הסכמה ספציפית לגבי הפרות.

ייחודית להפרות, לא עבירות.

נכון, נכון.

הסעיף הזה מאמץ בעצם לכאן את ההסמכות שיינתנו שם, זה הוראה קבועה בתוך החוק הזה.

כן, כן.

אז כל מי שיקבל מינוי שם הסעיף הזה מתקף אותו לעניין הפרות. כך אני מבינה.

לא. מה שאני שואל, אין, לא תהיה הסמכה לגבי הפרות.

לא. זה בעצם משרשר אם תרצה או משכלל את ההסמכה.

ואותו הדבר כמובן גם לעניין סעיף קטן (ב) שמדובר בפקודת התעבורה. פשוט היה קל יותר להתעסק ב-(א) כי שם יש באמת ממש רשימה של הסמכות.

כן.

אוקיי, אז אני ממשיכה. סעיף 28 הוא סעיף קצת ארוך. אתם רוצים שאני אקרא את כולו ואסביר?

אני חושב שאפשר להקריא את כולו.

אוקיי, אני אקריא את כולו.

הסמכת עובד ציבור כמפקח

28.
1. שר התחבורה והבטיחות בדרכים (בסעיף זה – השר) בהסכמת השר לביטחון לאומי, רשאי להסמיך עובד ציבור אשר מועסק באחד מבין הגופים המנויים בתוספת השלישית, להיות מפקח לפי חוק זה, שיהיו נתונות לו הסמכויות המנויות בסעיף קטן (ד), כולן או חלקן, לשם אכיפת הפרות תעבורה, כולן או חלקן; לעניין זה, "עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 וכן עובד תאגיד שהוקם לפי חוק שחל עליו דין משמעתי על פי דין.



(א1) השר, בהסכמת השר הממונה על הגוף הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית.



(א2) הסמכת עובד לפי סעיף קטן (א) שאינו עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים טעונה הסכמה של השר הממונה על אותו עובד, ולעניין עובד תאגיד שהוקם לפי חוק – מנהל התאגיד.



1. לא יוסמך עובד ציבור למפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:




1. הוא לא הורשע בעבירה ולא ניתנה לגביו החלטה סופית להטיל קנס בשל הפרת תעבורה, שמפאת מהותן, חומרתן או נסיבותיהן אין הוא ראוי, לדעת השר, להיות מפקח, או לא הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה כאמור או לא הוגש ערר על החלטה להטיל קנס או ערעור על ההחלטה בערר כאמור, וטרם ניתנו החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין, בעניינו;




1. הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ד), כפי שהורה השר;




1. הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר.



1. הודעה על הסמכת עובד ציבור כאמור בסעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.



1. לשם אכיפת הפרות תעבורה, יהיו נתונות למפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א), סמכויות פיקוח כמפורט להלן:




1. לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;




1. לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או כדי להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995.



1. מפקח לפי סעיף זה לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ד) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה:



(1)
הוא עונד באופן גלוי תג הנושא את מספר העובד שלו ואת תפקידו.



(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו אותה יציג לפי דרישה.



זה בעצם סעיף שמאפשר לנו להסמיך עובדי ציבור, שכפי שהקראתי, עובד ציבור יכול להיות או עובד מדינה או עובד תאגיד סטטוטורי שמועסק, תכף אני אסביר את המנגנון שקבענו כאן לתוספת השלישית, להסמיך אותם כמפקחים.

עכשיו אני אסביר רגע לגבי התוספת השלישית.

אולי כדאי שתקראי אותה כבר בהזדמנות הזאת, את התוספת השלישית.

אין בעיה.

תוספת שלישית

(סעיף 28(א))

גופים אשר עובדיהם יכולים לקבל הסמכה כמפקחים

(1)
רשות שדות התעופה כמשמעותה בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977.

זה בעצם הגוף היחיד שממנו ניתן יהיה להסמיך את המפקחים הנוספים האלה.

אני מיד אתייחס. בעצם מה שאמרנו במסגרת השיח עם הייעוץ המשפטי אז בעצם הבנו שהסעיף שמאפשר להסמיך כל עובד ציבור באשר הוא קצת פרוץ מידי והיה צורך קצת לתחום אותו ולכן יצרנו את המנגנון של התוספת השלישית שאפשר לתקן אותה באמצעות צו של שרד המשפטים, באישור ועדת הכלכלה.

כרגע, ולפחות עד לבוקר, הבנו שמדובר רק ברשות שדות התעופה. ובבוקר בעצם הבנו שבמסגרת חוץ ההסדרים של 21 נתנו סמכות לעובדי משרד התחבורה לאכוף, לבצע אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית ולכן צריך להוסיף כאן גם את עובדי משרד התחבורה. אנחנו נוסיף את זה, פשוט זה היה ממש חצי שעה לפני הדיון ולא הספקנו. וגם הנוסח כבר פורסם לוועדה. אז אנחנו נוסיף את התיקון הזה.

לתוספת או כבר פה?

לתוספת. אתה רוצה שנוסיף את זה כבר לסעיף? נחשוב על זה.

אפשר לחשוב על זה.

אני מציעה לבחון בזהירות בדיוק את התיקונים שצריך על מנת לעשות את זה. זה סעיף שנחקק במקביל לחקיקת הכחול של זה, שזה כבר פורסם.

אז קודם כל אנחנו מתנצלים בפני הוועדה, זה משהו שהתעורר ממש בשעות האחרונות של הבוקר. אנחנו נעשה בדיקה ונשלים כמובן את הבדיקה בעניין הזה.

אוקיי. עכשיו, ככל שיהיו עוד גופים שעובדיהם יוסמכו למפקחים בעצם מי ינחה את אותם מפקחים? בעצם יכול להיווצר מצב שיש מפקחים שהם עובדים של כמה גופים שונים. כלומר, מספיק שהם עובדי ציבור שאמורים לאכוף את הוראות החוק החדש הזה. האם יהיה איזה נוהל אכיפה אחיד? מי הגורם שמנחה אותם?

אז אני אתייחס. העמדה של משרד המשפטים היא שאנחנו עושים הבחנה בין סמכות של תביעה, שזה אם הוועדה זוכרת, דיברנו על זה בסעיף 2(א) לחוק, אבל אנחנו עוד נחזור אליו בעקבות הערות הוועדה והערות הייעוץ המשפטי לוועדה. ובכל מה שקשור לסמכויות של תביעה, של תובעים למעשה, אז משרד המשפטים הוא בעצם הגורם שמתכלל והוא זה שמנחה באופן רוחבי. אז אנחנו עושים הבחנה בין סמכות תביעה שכזו לבין סמכות של אכיפה. ובסמכויות אכיפה העמדה של משרד המשפטים היא שכל משרד שאחראי על האכיפה בתחום הזה הוא בעצם אמור לתכלל את ההנחיות האלה. כלומר, זה תלוי אילו גורמים אנחנו נוסיף פה. זה מה שאני מנסה להגיד בצורה קצת משפטית.

כן. אבל אני אומר, כיוון שההגדרה של עובד ציבור היא כל כך רחבה, בעם גם עובד מדינה וגם עובד תאגיד סטטוטורי שחל עליו דין משמעותי לפי דין, יכול להיווצר מצב קצת משונה. שיש למשל, סתם אני אומר, חמישה גופים כאלה, שמסמיכים עובדים. שהעובדים שלהם יהיו מוסמכים לשמש כמפקחים לפי החוק. ויש גורמים שונים שמנחים אותם?

לא. נכון, אתה צודק. אבל כיוון שכרגע זה דיון עיוני אנחנו מעדיפים כרגע לא לדון בזה, כי כרגע אין כזה בסל. וברגע שייווצר כאלה בסל, אתה צודק שהשאלה הזאת תהיה רלוונטית ונצטרך באמת להידרש אליה. ולכן גם יש שם אישור ועדה.

את אומרת בעצם המענה, ברגע שאתם תביאו בצו הוספה של עוד ועוד גופים כאלה אז הדבר הזה יעלה.

השאלה הזאת תתעורר. כן. ברגע שנוסיף את משרד התחבורה זה פחות יתעורר. כי משרד התחבורה ורשות שדות התעופה זה אותו משרד. וכרגע אני לפחות לא מצליחה לחשוב על גופים.

רשות שדות התעופה היא תאגיד סטטוטורי, היא לא חלק ממשרד התחבורה. השר הממונה זה אותו שר.

נכון, חד משמעית. ותודה על הדיוק המשפטי. התכוונתי במובן של החיתוך מי מנחה אותם בתחום האכיפה. כי הם לא מנחים את עצמם. מי שמנחה זה בעצם השר הנוגע בדבר.

כן. אני רק אגיד כאן, כמובן זה יהיה לעתיד לבוא, אם תביאו צו כזה. אבל זה ברור בעיניי שחייב להיות איזה שהוא נוהל אכיפה אחיד שמנחה את כל המפקחים האלו. לא יכול להיות מצב שבו יש מפקחים מחמישה גופים שכל גוף מנחה את המפקחים שלו לאכוף את אותו חוק ממש. בעיניי זה מצב לא נכון ולא תקין.

בסדר גמור.

אז בעצם סיימנו את פרק ו'. אנחנו עוברים לפרק ז' שעוסק במרשם התעבורה המינהלי. אני אתן רגע איזה שהוא הסבר של שני משפטים על הפרק ואני אתחיל להקריא. בעצם הפרק הזה מדבר על הקמת מרשם חדש של מרשם תעבור מינהלי. היום יש מרשם פלילי לעבירות תעבורה ואם המעבר ממשפט פלילי למשפט מינהלי אנחנו בעצם מציעים להקים מרשם נפרד שבעצם יהיה מותאם למשפט מינהלי והפרק הזה בעצם כולל הוראות לעניין ניהול המרשם. ועכשיו אנחנו בעצם נקריא אותם. אני אקריא את סעיף 29.

איפה הוא יושב המרשם הזה? במשטרה?

המשטרה תנהל אותו, כן. זה גם קבוע פה ואנחנו מיד נקריא ונתייחס. זה בדיוק הסעיף הראשון.

מרשם התעבורה המינהלי

מרשם התעבורה המינהלי
29.
(א) לשם יישום הוראות חוק זה, תנהל משטרת ישראל מאגר מידע שיכלול נתונים כמפורט בסעיף קטן (ב) לגבי כל מפר (בחוק זה – מרשם התעבורה המינהלי).



(ב) מרשם התעבורה המינהלי יכלול, בין השאר, נתונים אלה (בפרק הזה – פרטי רישום):




(1)
שם המפר ופרטי הזיהוי שלו;




(2)
הפרת התעבורה שביצע המפר ומועד ביצועה;




(3)
גובה הקנס שהוטל על המפר בשל הפרת התעבורה;




(4)
מועד תשלום הקנס בשל הפרת תעבורה;




(5)
מידע על ההליך המשפטי הנוגע להפרת התעבורה, ובכלל זה החלטות בהליך המשפטי ומועד קבלתן.



(ג) פרטי הרישום יימסרו למשטרה באופן מקוון על ידי כל אלה:




(1)
מפקח או רשות אחרת המוסכמת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה;




(2)
בית דין לתעבורה;




(3)
מי שמייצג רשות המוסמכת להטיל קנס בשל הפרת תעבורה בהליך משפטי לפי חוק זה;




(4)
גורם המוסמך לגבות קנס בשל הפרת תעבורה, ולעניין גביית קנס לפי חוק המרכז לגביית קנסות על אף האמור בסעיף 9 לחוק האמור;

מה זה המרכז של הקנסות? זה קופה ציבורית?

המרכז לגביית קנסות, יושבות כאן נציגות מרשות האכיפה והגבייה והן תוכלנה להתייחס בהרחבה. אבל זה בעצם מרכז, יחידה בעצם של המדינה, יחידת סמך שכפופה למשרד המשפטים, שהיא אחראית על גביית כל החובות שמשולמים לקופת המדינה.

ולאיפה זה עובר כל הכסף הזה?

לקופת המדינה.

לאוצר.

כן.

לא רק למשטרה.

לא, לא.

הדוחות שלהם לא מגיעים אליהם?

לא, לא, לא. מה פתאום. לא, לא, לא.

אז אין לכם מוטיבציה. לעיריות כאן.

עיריות זה אחרת, כן.

שהעיריות ייקחו את הכסף? למה לא נכניס אותם?

העיריות לוקחות את הכסף של הקנסות לעצמם. למה אתה חושב שעיריית תל אביב רצה ונותנת קנסות ולא מבטלת אף אחד? אתה מבין? זה בקשות סרק אני קורא להן.

אין שם הכנסות של 460 מיליון?

אנחנו עוד נדבר על זה, כל השיטה הזאת שאתם לא מבטלים קנסות, גם אם אנשים צודקים.

אני ממשיכה.




(5)
גוף אחר שייקבע שר המשפטים לפי סעיף 36(ב).



תיבת המילים "לפי סעיף 36(ב)" נוספה אתמול בערב, בגלל זה הוועדה לא רואה אותו. זו פשוט הפניה, כדי שזה יסגור, כמו שאומרים בצבא, סגירת מעגל.

בעצם בסעיף 36(ב) מצויה ההסמכה.

נכון, ההסמכה של השר, בדיוק.



לעניין סעיף קטן זה "רשות" – כהגדרתה בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.



(ד) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יכללו במרשם התעבורה המינהלי פרטי רישום לגבי החלטה להטיל קנס שבוטלה.



(ה) נמצא כי נפלה טעות ברישומו של פרט רישום, יפעל הגורם שמסר את פרטי הרישום כאמור בסעיף קטן (ג) לתיקון הטעות במרשם התעבורה המינהלי באופן מקוון אמור בסעיף קטן (ג).



(ו) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.



אז בעצם זה הסעיף הראשון של פרק המרשם המינהלי. הוא קודם כל קובע, כפי ששאל חה"כ דנינו, שמשטרת ישראל היא זו שתנהל את המרשם. הוא קובע בעצם מהם הפרטים שיירשמו במרשם. מי הגורמים שצריכים למסור את המידע על המרשם. ואני מדגישה שמוסרים את זה כאן, כפי שכתוב בסעיף, באופן מקוון.

מדובר על חובה שלהם?

נכון, מדובר על חובה.

אז יכול להיות שצריך כאן לתקן קצת את הנוסח ולבטא באמת את החובה שלהם למסור למשטרה באופן מקוון. אנחנו נעבד את הנוסח הזה בכיוון הזה.

בשלב הנוסחות או עכשיו אתה רוצה?

לא, בנוסח שיובא להצבעות.

בסדר גמור, אין בעיה. אני כותבת לי. זהו בגדול. אם יש שאלות אני אשמח לענות. אם לא, אני אשמח לעבור לסעיף 30.

מה בעצם הסיבה לשינויים שעשיתם בסעיף קטן (ג) לעומת הנוסח שאושר בקריאה הראשונה?

אני אסביר. הצעת החוק הממשלתית בעצם לקחה נוסח שהוא קצת שונה מהסעיף המקביל בחוק המידע הפלילי. כלומר, בחוק המידע הפלילי גם, אני אסביר לוועדה, יש מרשם מידע פלילי. וגם שם יש סעיף של מי צריך למסור פרטים למרשם הזה ויש שם כל מיני רכיבים שלא היו בהצעת החוק הממשלתית ובעצם מה שביקשנו כאן לעשות סוג של השוואה כמובן בשינויים המחויבים. זה לא אחד לאחד. כי שם זה פלילי וכאן זה מינהלי. ובעצם הוספנו כאן את פסקה (5) שמדברת על גוף אחר שיקבע שר המשפטים, שזה מה שיש בחוק המידע הפלילי ולא היה כאן. כולל ההפניה כמובן, כמו שאמר היועץ המשפטי לוועדה, לסעיף ההתקנה, לסעיף הסמכות להתקין.

פסקה (4) הייתה קיימת בהצעת החוק הממשלתית. פסקה (3) ופסקה (1) זה בעצם הבהרה לתיבת המילים שהייתה בהצעת החוק הממשלתית לנהל הליך משפטי. עלתה שאלה בעצם מצד הייעוץ המשפטי מה זה אומר לנהל הליך משפטי ואז בעצם דייקנו את הנוסח שאומר, כך שהוא אומר שבעצם כל מי שמוסמך להטיל את הקנס וכל מי שמוסמך לייצג בהליך משפטי רשות שהטילה את הקנס הם אלה שימסרו את המידע.

ובעצם הרשויות המינהליות ולכן ההפניה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים?

נכון. רצינו להעביר, אנחנו עושים את זה די הרבה בחקיקה שאנחנו נסמכים על ההגדרה של רשות בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים כדי להבהיר שאנחנו עוסקים בפסקאות האלה ברשויות מינהליות.

אבל איזה בעצם רשויות רלוונטיות כאן להטיל קנס בשל הפרת תעבורה?

גורם מוסמך למשל, שהוא דן בהשגה.

לא, התכוונתי לרשויות שקיימות לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים.

לא, זה לא הרשויות לפי החוק. זה רק ההגדרה שאומרת לך מה זה רשות.

כן.

במקום לכתוב רשות מינהלית ולהגדיר אותה מחדש אנחנו משתמשים בהגדרה קיימת. הרשויות עצמן זה פסקה (1) ו-(3). וגם (4) זה רשות מינהלית.

אוקיי.

למשל הדוגמה שנתתי זה בעצם מה זה רשות אחרת שמוסמכת ונגיד למשל גורם מוסמך שמוסמך לדון בהשגה. בסדר?

בסדר גמור.

תמשיכו.

שמירת סודיות
30.
אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.

מסירת מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי תפקידים
31.
(א) משטרת ישראל תמסור מידע ממרשם התעבורה המינהלי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בתוספת השנייה לשם מילוי תפקידיהם ובהתאם לתנאים הקבועים בתוספת האמורה, אם נקבעו.



(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השנייה.

עיון במרשם התעבורה המינהלי
32.
כל אדם זכאי לעיין בפרטי הרישום על עצמו שבמרשם התעבורה המינהלי. ואם גילה הוא כי נפלה טעות בפרטי הרישום כאמור רשאי הוא לפנות למשטרת ישראל בבקשה לתיקון הטעות; קיבלה משטרת ישראל פנייה כאמור תעבירה לגורם שמסר את פרטי הרישום כאמור בסעיף 29(ג) לצורך תיקון הטעות במרשם התעבורה המינהלי באופן מקוון לפי אותו סעיף.



אז בעצם הקראתי שלושה סעיפים. הסעיף הראשון בעיניי הוא די ברור. זה סעיף של שמירת סודיות שבעצם אומר שמי שעוסק במידע שהגיע אליו לפי החוק הזה לא יכול להעביר את המידע הזה לאחר, אלא לפי הוראות החוק הזה או לפי צו של בית משפט.

סעיף 31 מסדיר בעצם את אופן מסירת המידע ממרשם התעבורה לגופים או לבעלי תפקידים. נגיע לתוספת השנייה בהמשך ונראה שם בעצם את הגופים האלה.

סעיף 32 מסדיר בעצם את אופן העיון של אדם בפרטי הרישום שנוגעים אליו במרשם בתעבורה ומסדירים איך הבן אדם הזה, אם הוא גילה שיש טעות מה הוא צריך לעשות כדי לתקן את הטעות. וכיוון שהמשטרה היא מנהלת את המאגר אז בעצם בעצתם הטובה של היועצים המשפטיים לוועדה הוספנו את הסיפה לסעיף שאתם רואים אותה כדי שבעצם הכתובת תהיה מי שמנהל את המאגר ובהתאם לכך יעבירו את הפנייה שלו למי שצריך לתקן.

אני חושב שכבר עכשיו אבל אפשר לדון גם בתוספת השנייה, כיוון שהיא ממש קשורה. היא חלק בעצם מסעיף 31(א).

אוקיי.

אצלי זה בעמוד 51 לנוסח.

אני מקווה שלא עשינו בדיקה אם התוספת הזאת יש למישהו מהממשלה תיקונים, אבל אין לי בעיה, נקריא אותה כפי שהיא ומקסימום.

לא, לא נעשו בה שינויים.

נעשו בה שינויים.

נעשו בה שינויים?

כן. אתה בכל זאת רוצה?

בסדר, אז תעזוב, ישיבה הבאה.

אוקיי, אז ישיבה הבאה.

אוקיי, תודה. משהו נוסף?

אני לא יודעת אם זה משהו שצריך להכניס לתוך החקיקה, אבל אני כן חייבת לשקף את זה גם בפני הוועדה. יש לנו לא מעט מקרים שבהם ההסכמה להעברת מידע, למסירת מידע מגוף מוסר מידע אלינו היא מותנית בתשלום של סכום כלשהו. לפעמים זה סכום מוסכם, לפעמים זה פשוט הוראת נוהל של הגורם מוסר המידע. רציני לוודא שאין שום דרישה לקבל, אין שום אפשרות לדרוש קבלת סכום כדי שנוכל לקבל מידע שדרוש לנו. אני מזכירה שלפי החוק חלק מהבדיקות שמפקח צריך לוודא זה שלאותו אדם אין עבירות או הפרות אחרות כדי להבין האם צריך להעביר את זה למישור הפלילי. יש כל מיני הוראות כאן שמחייבות גישה למידע שיהיה במרשם הזה ואנחנו רוצים לוודא שלא תתבקש תמורה בעד קבלת מידע או בעד גישה למרשם.

שאתם תשלמו את התמורה?

שהרשות המקומית תצטרך לשלם.

אבל באיזה מובן? לצורך העניין, הגשת בקשה לעיון בתיק זה?

אז אני אזכיר כמה דוגמאות כאשר למשל רשות מקומית מבקשת לקבל מידע מרשות האוכלוסין וההגירה לצרכים שונים של הרשות, היא צריכה לשלם בעד המידע שיתקבל. כאשר הרשות המקומית מבקשת לקבל מידע מרשות הרישוי של משרד התחבורה היא נדרשת לשלם בעד קבלת המידע. אנחנו רוצים לוודא שלא יהיה חסם בדמות דרישה לתמורה מפני קבלת מידע מהמרשם. משום שהמידע הזה דרוש לצורך ביצוע החוק.

אמיר, יש לכם התייחסות לזה?

תראו, אני לא ממדור מידע פלילי באגף החקירות והמודיעין. לכן אני לא יודע בדיוק את המנגנונים שקיימים כיום. אני יודע שכיום אין ממשק. אנחנו היום לא מקבלים בכלל מידע מהרשויות המקומיות וזה שורש הבעיה שיש לנו היום באכיפה. כי בעצם היום כאשר הרשות המקומית אוכפת לפי חוק ייעול האכיפה ורושמת דוחות מאחר שהם הוסמכו על ידי השר לביטחון לאומי, אנחנו לא יודעים על זה. זה היום פער שקיים. העיקרון של העברת המידע מאוד חשוב למי שזה יהיה אלינו. וכמובן שזה דו כיווני. יכול להיות שבעתיד, לא בעתיד, אנחנו נצטרך להתממשק במערכות ממוחשבות בינינו כדי שהמידע יעבור בצורה סדורה. כדי שהפקח העירוני כאשר הוא רושם דוח הוא יידע על דוחות קודמים שנרשמו לו. יש לזה המון רלוונטיות בחוק הזה. לדוגמה להפרה חוזרת. אבל להגיד לך לגבי הפינה הספציפית של גביית תשלום? אני לא יודע. משטרת ישראל, לפי מיטב ידיעתי, לא גובה תשלומים על כל העברת מידע לגוף שמגיע לו לקבל את המידע על פי דין. זה מה שאני יודע למיטב ידיעתי, בתקווה שאני לא טועה.

תודה אמיר. אנחנו בכל מקרה נשלים את הבדיקה הזאת ואני אשיב למירה. בכל מקרה, כאן אין שום אזור לגבייה. השאלה של הילה מהנהלת בתי המשפט נגעה לעיון בתיק בית משפט. היא לא שואלת על זה.

אני מתייחסת למרשם.

כן, כן, למרשם.

בהתייחס לסעיף שהוקרא עכשיו.

כן, כן, בגלל זה הבהרתי. בסדר מירה, אנחנו נשלים את הבדיקה, אני רושמת לי.

מרדכי פדר יושב ראש ארגון מתונה. השופט בערר יהיה לו זכות לעיין במרשם הזה כדי לראות אם למערער יש עבר תעבורתי?

כן, כן.

ועל פי זה לקבוע כן או לא.

זה ייקבע בתוספת השנייה. כשנקריא את התוספת השנייה. בסדר?

אני לא יודע אם זה בסדר, אבל תודה על התשובה.

בשמחה. אפשר להמשיך?

תמשיכו, כן.

מחיקת פרט רישום
33.
(א) פרט רישום יימחק מהמרשם בתום התקופה כמפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – תקופת המחיקה):




(1) לעניין מפר שהוא בגיר במועד ההחלטה הסופית – שמונה שנים מהמועד כאמור;




(2) לעניין מפר שהוא קטין במועד ההחלטה הסופית – שש שנים מהמועד כאמור;



(ב) נרשמה במרשם התעבורה המינהלי הפרת תעבורה נוספת שביצע מפר בתקופת המחיקה של פרט רישום אחר, תיקבע תקופת המחיקה של כל פריטי הרישום לפי תקופת המחיקה המאוחרת ביותר.



(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יימחק פרט רישום לגבי מפר עד לתשלום מלא הקנס שהוטל עליו בשל הפרת התעבורה.



(ד) לא יימסר מידע על פרט רישום שנמחק, ומידע על אודותיו לא יובא בחשבון לצורך קבלת החלטה בעניינו של אדם, אלא לגורמים המנויים להלן:




(1) משטרת ישראל;




(2) בעלי התפקידים המנויים בפרט 11(ב) עד (ז) או בפרט 12 לתוספת השנייה, מטעמים מיוחדים שיירשמו;




(3) היועץ המשפטי לממשלה;




(4) בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי ומטעמים מיוחדים שיירשמו;



1. בסעיף זה "מועד ההחלטה הסופית" – המועד שבו ההחלטה להטיל קנס הפכה להחלטה סופית להטיל קנס.



אז זה סעיף שמסדיר את אופן מחיקת פרט הרישום. קבענו כאן תקופות מחיקה שמתכתבות עם תקופות המחיקה שקבועות בחוק המידע הפלילי. כפי שהקראתי, לבגיר שמונה שנים ולקטין שש שנים. אם יש שאלות אני אשמח לענות.

נתנאל יעקב חי מהסנגוריה הציבורית. אנחנו חושבים שעם המעבר למשפט מינהלי הסנקציות צריכות להיות רכות יותר, שההשפעה שלהן על האזרח תהיה קלה יותר. כאן יש דווקא החמרה לעומת חוק המרשם הפלילי. גורמים המנויים בתוספת השנייה להצעה הם גורמים שלא יכולים לראות פריטים שהתיישנו. לכן ההשוואה צריכה להיות לא לתקופת המחיקה, אלא תקופת ההתיישנות. תקופת ההתיישנות לבגירים זה שבע שנים, לקטינים זה חמש שנים. וכאן אנחנו שנה אחת מעל: שמונה שני לבגירים, שש שנים לקטינים. לדעתנו זה צריך להיות הרבה מתחת. זה צריך להיות תקופות קצרות בהרבה מתקופות ההתיישנות שבחוק המרשם הפלילי, קצרות בחצי לפחות.

אם אנחנו באמת עוברים לתחום אחר זה צריך להשפיע גם כאן. אין סיבה שאדם שעבר הפרה שהיא מבחינת הערך הציבורי שלה, הסנקציה היא קלה יותר, זה יכול להפריע לו בהרבה דברים. ואפשר לראות את זה בתוספת השנייה, הליכים של אימוץ, של אומנה, של נשיאת עוברים, חוק הסעד.

אנחנו דווקא חשבנו שמכיוון שלנוכח המעבר למשפט מינהלי לא צריך לחלק את זה לתקופת התיישנות ותקופת מחיקה ולהתייחס לתקופה אחת.

לא, הכוונה קיצור התקופות.

זה קצר.

אבל הגורמים כאן זה גורמים של התיישנות. אבל הגורמים שיש בתוספת שנייה הם גורמים שהרלוונטיות לגביהם זה התיישנות. כי לפי חוק המרשם הפלילי הם לא יכולים לראות פריטים שהתיישנו. לכן ההשוואה צריכה להיות, אבל אותם גורמים שיכולים לראות את זה הם גורמים שלא יוכלו לראות פרטים שהתיישנו. לכן זה היינו הך התיישנות ומחיקה לעניין החוק.

עשר נהיה שמונה? חבר'ה, זו נשמעת לי הערה נכונה.

יפעת רווה, משרד המשפטים. אני רוצה לומר משהו. העובדה, יש דברים שצומצמו ושונו ונעשו בהם הקלות. עדיין העובדה שאנחנו מעבירים את הדבר הזה ממשפט פלילי למשפט מינהלי גם בגלל שזה יותר נכון ויותר מתאים ומהרבה מאוד סיבות זה לא הופך את עבירות התנועה לפחות מסוכנות. זה לא הופך את הצרכים למי שכן צריך לראות את זה וצריך להימנע. ואנחנו קיבלנו במהלך השנים המון תלונות בנוגע למה האדם הזה, למה האדם האחר, שיש לו גיליונות או הרשעות של המון עבירות ובסופו של דבר הרג מישהו לצערנו והיו כמה וכמה מקרים כאלה. למה הוא על הכביש בכלל ולמה לא ידעו על נהג הסעות ולמה לא ידעו על כל מיני אנשים שבסופו של דבר גרמו לפגיעות וגרמו לפעמים למותם של אנשים. הדבר הזה לא משנה. מנסים לעשות מערכת פה שהיא יותר יעילה ויותר נכונה. אבל אי אפשר להסתכל פה על צד אחד ובסופו של דבר - - -

את יודעת מה? שכנעת אותי. הלאה, תתקדמי.

פרק ח': הוראות שונות

הפעלת סמכויות מפקח כלפי ישראלי באזור
34.
מפקח יהיה המוסמך להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה גם כלפי ישראלי שביצע הפרת תעבורה באזור; לעניין זה "אזור" ו-"ישראלי" – כהגדרתם בתקנות המובאות בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.



זה בעצם סעיף שמאפשר להחיל את החוק המוצע על ישראלים שבעצם מבצעים הפרות תעבורה באזור יהודה ושומרון. לגבי חלק של הפעלת החוק המוצע על פלסטינים באזור יהודה ושומרון זה יבוצע בדחיקת הביטחון. אנחנו כבר בעבודת מטה מולם והם מקדמים את זה.

האם פקודת התעבורה חלה באזור?

למיטב ידיעתי כן, בדקנו את זה.

חלה על ישראלים, פחות משפט פלילי.

כן, כן.

שמירת דינים
34א.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 לעניין עבירות תעבורה.



אני אסביר. בעצם הצעת החוק הממשלתית לא התייחסה לדין הצבאי. הדין הצבאי מתייחס לעבירות תעבורה היום גם בדין משמעתי וגם בדין פלילי. זה קצת שונה מהאזרחות. ובמקביל מתבצעת עבודת מטה מול צה"ל כדי לעשות את ההתאמות הנדרשות בהסדר הזה להסדר שלהם. זה קצת יותר מורכב מהדין הישראלי הרגיל שחל על אזרחים. אבל אנחנו כמובן נביא את זה לוועדה ברגע שזה יהיה מוכן ואנחנו בתקווה שזה יקרה בחודשים הקרובים.

זכות עיון
35.
(א) מפר רשאי לעיין בחומר הנוגע להפרת תעבורה שבשלה הומצאה לו הודעה על החלטה להטיל קנס, ולהעתיקו, ובלבד שבקשת המפר לעיין בחומר כאמור הוגשה לא יאוחר מתום שנתיים מיום שהומצאה לו ההודעה כאמור.



(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין זכות העיון לפי סעיף זה ורשאי הוא לקבוע הגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה.



זכות העיון במרשם בעצם כאן מוסדרת ומאפשרת לשר המשפטים לקבוע הוראות לעניין היקפה. אני אדגיש שיש כבר פסיקה רבה על זכות העיון ולכן הסמכות כאן היא סמכות רשות ולא סמכות חובה של התקנת תקנות.

כלומר בעצם היישום או המימוש של הזכות הזאת לא יהיה מותנה בהתקנת תקנות.

נכון. לכן דייקנו את הנוסח כאן.

אני כן חושב אבל, כיוון שמדובר כאן על סמכות גם לקבוע בין היתר הגבלות לעניין היקף הזכות ואופן מימושה שהתקנות האלה כן צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה. ככל שייקבעו כאלה.

אוקיי.

בסדר גמור.

יש לנו שתי הערות לגבי זה. ראשית, אנחנו חושבים שצריך לקבוע אפשרות של הנגשה דיגיטלית של אותו חומר. כלומר, אם אנחנו באים לייעל ולאפשר גם המצאה דיגיטלית כך שזה מקל על המדינה וגם השתתפות בדיון באמצעים דיגיטליים. להגיד עכשיו לאזרח לך לארכיב שפתוח שעתיים בשבוע ביקנעם זה משהו שיכול מאוד להקשות על המימוש.

מאיפה אתה יודע שזה יהיה ארכיב ביקנעם?

לכן אנחנו צריכים שיתאפשר לו לקבל את זה באופן דיגיטלי. זה לא בהכרח ארכיב ביקנעם, אבל גם אם זה יהיה ארכיב בבאר שבע.

הכוונה היא להנגיש את הכול. אז אני לא יודע מאיפה.

לא, בסדר. אז אני אומר, למה שלא ייקבע כאן בעצם זכות עיון דיגיטלית?

כי אני לא בטוחה שזה יהיה דיגיטלי. ככל שזה יהיה דיגיטלי זה יהיה דיגיטלי. תאמין לי שגם אנחנו לא מחפשים שעות קבלת קהל באופן וולונטרי שיטריחו את האזרחים לכתת את רגליהם אלינו.

אין בעיה. אבל אם אנחנו מקלים על המדינה בהמצאה ואנחנו מקלים על המדינה בהרבה מאוד דברים.

מקלים על המדינה?

כן.

אנחנו דווקא חושבים שאנחנו מקלים על האזרח.

האזרח אולי ייהנה מזה, אבל האזרח גם צריך ליהנות מההקלה שבמימוש זכות העיון שלו היכולת להבין מה מבסס.

זה די מובן מאליו. אתה גם יודע שבמשרד המשפטים כך זה עובד. ככל שאפשר להעביר את החומר באופן דיגיטלי הוא עובר באופן דיגיטלי. אנחנו לא נקבע את זה כאן כעניין מנדטורי.

אז זה מה שאנחנו מציעים. אנחנו מציעים שייקבע כאן שזכות העיון, מימושה יתאפשר גם באופן דיגיטלי כך שהחומרים יועלו לרשת.

אוקיי. אנחנו מתנגדים לקבוע את זה באופן מנדטורי. ככל שזה יתאפשר זה כמובן ייעשה.

אם הדברים הם וולונטריים, בסופו של דבר, אז מה שיכול ליפול בדיוק על הנקודה שלא הוגדרה כי זה לא, לא התאפשר, לא רצו. ואנחנו רוצים שאזרח לא יצטרך לכתת רגליו באופן שיגביל בעצם את היכולת שלו להתגונן.

הדבר השני, זה מה קורה במקרים שיש מחלקות לגבי היקף החומר? למשל הוא הלך לאותו ארכיב ביקנעם, וראה שאין שם את תעודת ההסמכה של מפעיל ממל"ז או כל דבר אחר. ממי הוא מבקש?

הוא יכול לפנות לרשות.

זה בעצם מבוסס על רצונה הטוב של הרשות להעמיד לו חומרים?

לא, לא, ממש לא. אל תציג את זה כך. יש פסיקה רחבת היקף לגבי זכות העיון. ברשות מינהלית, אני מזכירה לכולנו, חל עליה חזקת תקינות הרשות. והיא מחויבת לפעול לפי הדין, ובכלל זה, חרף העובדה שדין חוק הפרשנות לא כולל פסיקה כשאני אומרת בהקשר זה דין לרבות הפסיקה. ולכן זה לא רצונה הטוב של הרשות. ואם חלילה תהיה תקלה, כמו שלעיתים קורה, כי כמו שאתה יודע, רשויות מנהליות עוסקות בעשרות, מאות ועשרות אלפים אולי מאות אלפים של פיות מידי יום. אז יש דרכים לפתור את זה בערכאות שיפוטיות שהבן אדם ניגש אליהן. זה חלק מהטענות שלנו.

אני גם מזכירה, אני לא יודעת אם זה עונה על הדוגמה שלך, אבל חוק הגנת הפרטיות בוודאי מחייב להעמיד מידע שנוגע לאדם, ביחס למידע.

לא. אבל העיין כאן שמדובר בהליך קונקרטי. אנחנו חושבים שצריך להינתן לבית הדין בעצם הסמכות לדון בבקשות לחומר חקירה.

קודם כל זה לא חקירה. אנחנו לא בחקירה, אנחנו במשפט מינהלי.

נכון. אבל הפרוצדורה שבמסגרתה החומרים האלה נאספו.

לא, אז זה לא חקירה. בוא נדייק במונחים. ובית הדין כשיוגש עליו ערר כמובן יהיה מוסמך לדון גם בטענה כזאת. שהמפר חושב שהיה צריך להינתן לו חומר מסוג אחר והרשות סברה שלא היה צריך.

אבל זה לא קבוע בחוק.

לא צריך לקבוע את זה בחוק. זה חלק מטענה של ערר.

לא. אני לא מסכים איתך.

מה זה לא? בוודאי שכן.

הטענה, סמכות להכריע בערר ואם לאשר או לא לאשר את ההחלטה מדברת על ההחלטה, מדברת על שינוי של ההחלטה, מדברת על ביטול של ההחלטה.

לא, לא. אתה טועה טעות מרה ואם תרצה אני אתן לך הרצאה שלמה אחר כך במשפט.

לא, אני לא צריך הרצאה, תודה על ההצעה. אבל אני כן חושב שצריך להיות בחוק באופן מפורש.

אתה מסתכל על זה בעיניים של משפט פלילי. מחילה שאני אומרת לך. במשפט מינהלי טענה כזו היא טענה שאפשר בהחלט לטעון אותה. טוענים אותה גם די הרבה. ואם תשאל את המשטרה כמה דיונים עשינו על הטענה הזאת, במסגרת הליך מינהלי שבה הרשות לא הוכיחה בעצם שההפרה בוצעה לפי כללי המשפט המינהלי. והמפר סבור שצריך, סתם, כמות העתירות שהגיעו אליי על זה שמפקח מסוים לא מוסמך כדין ולכן ההחלטה שניתנה בעניינו בטלה וכדומה. פשוט תבדוק פסיקה על זה. אם תרצה אני אפנה אותך. זה משהו שהוא באמת שגור ולא, אין כאן שום דבר תקדימי. כלומר, זה קורה כל הזמן במשפט מינהלי.

אני גם מזכירה שהיה לנו דיון שלם כאן בוועדה. ושוב, סליחה שאני מתפרצת.

לא, לא, ממש, בשמחה.

אני מזכירה שהיה לנו דיון בוועדה בנוגע להחלת הוראות של בית הדין המינהלי, הכללי.

חוק בתי דין מינהליים.

נכון, בדיוק. חוק בתי הדין המינהליים, לתוך החקיקה הזאת. יכול להיות, הרי כמו שאמרה נציגת משרד המשפטים, עובדה היא שבתי דין מינהליים היו כן מתייחסים לכל מיני, לקשת רחבה מאוד של טענות מהסוג הזה. יכול להיות שתמצא את התשובה לשאלה שלך במסגרת ההחלטה הזאת.

בסופו של דבר, כמו שאמרת קודם, שהמעבר למינהלי עדיין מתכתב, אני לא זוכר בדיוק את הניסוח. אנחנו מדברים כאן על הליכים שבמהות שלהם היו הליכים פליליים, הליכי תעבורה פליליים. והשאלה של אם חומר מסוים, חומר חקירה הוא לא, אם הוא לא רלוונטי להגנה או לא.

זה לא חומר חקירה.

היא עדיין רלוונטית גם בשלב שבו עברנו להליך המינהלי. אנחנו כבר מדברים שפה אחרת. אבל עדיין יש ערכאה שצריכה בסופו של דבר לאפשר לאזרח לברר את המחלוקת שלו, לגבי הסוגייה המאוד קונקרטית של האם משהו לא הועמד לו.

במסגרת הגשת ערר, אני אומרת פעם שלישית שבמסגרת הגשת ערר הוא יוכל להעלות גם טענה כזו והטענה תתברר ותיקבע בהחלטה, תתקבל בהחלטה במסגרת הערר.

אבל לא יהיו דיון.

יהיה דיון. זה סעיף 20, דנו בו כבר.

הדיון יהיה בכתב, לא בפניו.

דנו בזה כבר. מה שנקרא סופיות דיון.

רגע, שנייה. נגיד עכשיו חסר לי חלק, זה לא חומר חקירה, חלק מהחומר שנאסף. אני רוצה להעלות טענות על בסיס החומר הזה. אין לי אותו. אם אני עכשיו בערר בכתב.

יש סעיפים בחוק בתי הדין המינהליים שמסדירים את זה. אתה מוזמן לקרוא את החוק. אם תרצה אני אפנה אותך.

רגע. אני פונה בכתב. אין לי את היכולת לנסח את הטענות שלי בגלל שזה לא - - -

בוודאי שיש לך יכולת. דנו בזה כבר. תזכיר לי מה שמך?

נתנאל.

נתנאל, דנו בזה בסעיף 20. אני לא פותחת את הדיון עכשיו איתך, אלא אם כן יושב-ראש הוועדה ירצה.

לא, לא. אני מדבר על בסיס מה שנקבע. מה שכבר נקבע זה שאין לי את היכולת לנהל כאן את הדיון, לא בנוכחותי וגם לא תמיד תינתן לי האפשרות לנהל אותו ב-VC.

דנו בזה כבר.

איך אני יכול לקבל את החומר לפני?

אני לא דנה בזה עוד פעם. היועץ המשפטי לוועדה, אני אשמח, אלא אם כן אתם רוצים שאני אנהל את הדיון ואקבל החלטות. אני אשמח. מבחינתי הדיון תם. אנחנו חוזרים פה בחזרה לסעיף 20 ודנו בו כבר. אני לא, השאלה בתמצית מה שנקרא הייתה האם בית הדין בערר יוכל לדון בטענה שלא ניתן למפר מספיק חומר לשיטתו. ובהחלט הוא יכול. זה קורה המון בהליכים מינהליים. נתתי גם דוגמאות של עתירות מינהליות שתוקפים החלטה מסוימת של הטלת קנס או הטלת איזה שהיא סנקציה שבה אומרים שהמפקח לא הוסמך כדין, לא ענד תג זיהוי לפי החוק וכן הלאה וכן הלאה. ותוקפים את הדברים האלה.

אין צורך לקבוע את זה באופן מפורש. זה מובלע בסמכות השפיטה של בית הדין ומבחינתי זו התשובה. אלא אם כן תסמיך אותי.

אני אחדד את מה שאנחנו אומרים. בגלל שכאן, הדיון כאן הוא באבחה אחת. זאת אומרת, אני צריך לכתוב את הטענות שלי, להעביר אותן, ואין כאן את הסיג ושיח שיש בהליך פלילי רגיל. אז אני צריך שתהיה הסכמה בחוק לקיים את הדיון בשאלה האם כל החומר הועבר אליי או שיש עוד חומרים שהרשות לא רצתה להעביר וכן צריך להעביר אותם לפני שאני אצטרך לנסח את הטענות שלי במסגרת הערר.

אני חייב להגיד, אני לא, מרגנית, אני לא מכיר דוגמה להוראות כאלה בחקיקה.

אין הוראות, זה מובלע בסמכות השפיטה של בית הדין, זה בדיוק העניין. זה בדיוק העניין.

אתה מבקש לקבוע משהו די תקדימי.

לא, לא. ההליכים כרגע במה שיהיה הפרות של מה שכרגע זה עבירות, כוללים, וחלק גדול מהם גם כולל דיון על חומרי חקירה.

רבותיי, אני ברבע מסיים את הישיבה.

עכשיו אנחנו עוברים לעולם המינהלי עדיין צריך לאפשר למי שמתדיין את האפשרות לקבל את האפשרות לקבל את החומרים שנוגעים אליו כדי שנוכל להתגונן.

אמרתי לך שלא תסיימי היום, אני לא יודע למה חשבת שכן.

אם זה בשביל 40 דקות של משפחות החטופים, אני מורידה את הכובע ומצדיעה. אולי נסיים רק את הפרק הזה?

כן, זה מה שאני רוצה.

אז אני מתקדמת לסעיף 35א. אני מקריאה.

החזר תשלום קנס
35א.
החלט בית דין לתעבורה או בית משפט, לאחר ששולם קנס בשל הפרת תעבורה שהטיל מפקח שהוא פקח או עובד רשות מקומית כאמור בסעיף 27, לקבל ערר על החלטה להטיל קנס או ערעור על פסק דין בערר כאמור, והורה על החזרת סכום הקנס ששולם, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום תשלומו ועד יום החזרתו ויחולו הוראות החוק כאמור בשינויים המחויבים לעניין ריבית זו.



יש כאן שני שינויים.

אותה ריבית שחייבו אותו בתשלום? אותה ריבית?

זה להבנתי אותה ריבית, כי זה מה שעשינו במנגנון של התוספת פיגורים. השווינו את זה בעצם מה שנקרא לרפורמה בתחום הריביות. אז זה אותו דבר. יש כאן שני שינויים רק, אני אגיד לוועדה, אל מול מה שאתם רואים. כי פשוט התאמנו את זה באמת לאותו נוסח של תוספת ופיגור. והשתמשנו במונח החדש של ריבית שקלית. בסדר? זה לגבי זה.

מה זה ריבית שקלית?

ריבית שקלית, אולי הייעוץ המשפטי לוועדה יודע יותר להסביר, כי אני פחות מבינה בהבדלים של הריביות.

זה ריבית שבעצם מוצמדת, ריבית נומינלית, מה שנקרא. לא ריבית ריאלית, אלא ריבית שיה לה - - -

זה לא ריבית דה ריבית.

לא, זה לא ריבית דה ריבית. זה ריבית שמצרפים אליה הפרשי הצמדה. ריבית שכוללת, ריבית נומינלית כוללת רכיב של ריבית ריאלית, זה רכיב של הצמדה. וריבית שקלית אמור לכוון לאותו מונח שבכלכלה אנחנו קוראים לו ריבית נומינלית. שזה רכיב הריבית והערך של הכסף ורכיב ההצמדה.

אז אמרת שיש שני שינויים: אז השינוי הראשון זה הריבית השקלית.

אני אקריא רק את השינויים. השינוי הראשון זה ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961. והשינוי השני זה הסיפה שקובעת "ויחולו הוראות החוק כאמור בשינויים מחויבים לעניין ריבית זו".

הלאה, תמשיכי.

למה הסעיף הזה עוסק אך ורק בהשבת קנס שהטיל מפקח שהוא עובד של רשות מקומית?

מכיוון שבחוק המרכז יש הסדרה של אותו עניין בדיוק, לגבי חובות של מדינה.

היא יודעת את התשובה, רק היא רוצה שזה יהיה לפרוטוקול.

מירה יודעת הכול. היא פשוט מוקד ידע מהלך מטורף. תני לי להחמיא לך.

למדנו, למדתי אותך כבר.

ביצוע ותקנות
36.
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו ובכלל זה בעניינים אלה:




(1) סדרי הדין בערעור לבית משפט לענייני תעבורה; סדרי הדין כערעור כאמור יהיו במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט לעניינים מינהליים, בהתאם להוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בשינויים שיקבע שר המשפטים באופן שיבטיחו סעד מהיר ויעיל תוך אפשרות לקיום בירור עובדתי ככל שהדבר דרוש;




(2) סדרי הרישום של פרטי רישום במרשם התעבורה המינהלי, ואופן ניהול המרשם;




(3) האופן והמועד למסירת פרטי רישום מהגורמים המנויים בסעיף 29(ג) למשטרה ומהמשטרה לגופים ולבעלי התפקידים הזכאים לקבלו לפי סעיף 31.



(ב) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בעניינים אלה:




(1) גופים נוספים החייבים בחובת המסירה לפי סעיף 29(ג) או גופים שחובה זו לא תחול לגביהם;




(2) אגרות בעד הגשת ערר לבית דין לתעבורה;




(3) קביעת שיעורים או שיעורים מרביים של הוצאות לשכר טרחה לבעלי דין או לעדים;



(ג) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי והשר הממונה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ראשי לקבוע בצו כי הסמכויות הנתונות לשוטר לפי סעיפים 2א(א)(2) ו-(ב) יהיו נתונות גם למפקח, בשינויים שייקבעו בצו, בסעיף זה השר "השר הממונה" – כל אחד מאלה, לפי העניין:




(1) לעניין מפקח שהוסמך לפי סעיף 27 – שר הפנים;




(2) לעניין מפקח שהוסמך לפי סעיף 28 – שר התחבורה והבטיחות בדרכים,



(ד) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי.



(ה) תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) יותקנו בהסכמת השר לביטחון לאומי.



אני אסביר. זה בעצם סעיף הסמכה כללי שמדבר על כל התקנות והצווים ששר המשפטים רשאי להתקין. אני אתעכב אולי על סעיף קטן (ג) שבעצם שם מה שאמרנו זה אם זוכרת הוועדה דנו בסעיף 2א שבעצם מסדיר את המעבר מהליך מינהלי להליך פלילי ושמנו שם סמכות של שוטר ושל תובע. ובעצם רצינו לאפשר פלטפורמה עתידית שתאפשר גם למפקחים בשלטון המקומי ובכלל לקבל את אותם סוגי החלטות. כלומר, לעבור מהליך מינהלי להליך פלילי. אבל זה יהיה כמובן בצו, באישור הוועדה.

אוקיי. רק דיוק אחד לסעיף קטן (ב)(1) אתם מבקשים לקבוע כאן סמכות לשר המשפטים. לקבוע בעצם עוד גופים שיהיו חייבים בחובת מסירה. ובעצם כתבתם גופים שחובה. זה לא לגביהם. אז אני רק רוצה לחדד. מדובר על בעצם פטור לגבי הגופים שכבר עכשיו מנויים בסעיף 29(ג) כפי שהקראת אותו. כלומר לפטור אותם, את הגופים שעכשיו מעוגנים בחוק, מחובת מסירת המידע לפי אותו סעיף.

נכון.

אוקיי. אז רק את הנקודה הזאת לחדד.

אדוני, אפשר? אנחנו חושבים שהאפשרות לחייב אגרות כדי לערער לבית דין לתעבורה הוא לא במקום. היום אין דבר כזה היום במשפט הפלילי. כל הזכויות וגם הבקשות לא עלו בכלל.

דיברנו על זה שחמש שנים ראשונות לא יהיו אגרות.

בעצם כל הסמכות לגבות את האגרות מותנית בהבאת תקנות אגרות לאישור ועדת הכלכלה.

בסדר. זה עניין מהותי מאוד.

בסדר. כיוון שזה בהתחלה ניסוי כזה אז אל תגבו אגרות.

בסדר, לא נביא לוועדה. להמשיך?

יש סעיף הסמכה, אבל הם לא יביאו לוועדה תקנות בעניין של האגרות בחמש שנים הראשונות.

תודה אדוני.

הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:46.