ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 01/04/2024

הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 32) (הגברת האכיפה – ניכויים משכר עבודה), התשפ"ה–2025, הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון - חובת מענה הולם), התשפ"ג-2023, הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון - פניה מוקדמת), התשפ"ד-2024, הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון - תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג-2023, חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת הכנסת
01/04/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (1 באפריל 2024), שעה 11:30
סדר היום
1. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג -2023 (פ/3753/25), של חה"כ שלום דנינו.
ב. הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פניה מוקדמת), התשפ"ד-2024 (פ/4270/25), של חה"כ אברהם בצלאל וקבוצת חברי כנסת.
ג. הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון – חובת מענה הולם), התשפ"ג-2023 (פ/3886/25), של חה"כ ישראל אייכלר.
ד. הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד-2024 (פ/4233/25), של חה"כ אפרת רייטן מרום.
2. בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות:
א. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד-2024 (כ/1002), של חה"כ צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת.
ב. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024 (פ/4409/25), של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת
3. בקשות נוספות מטעם הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק – נוסח ההצעות יישלח בהמשך.
נכחו
חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
בועז ביסמוט
מירב בן ארי
עמית הלוי
משה סעדה
צביקה פוגל
אריאל קלנר
חברי הכנסת
ישראל אייכלר
אפרת רייטן מרום
ייעוץ משפטי
ארבל אסטרחן
שגית אפיק
מנהלת הוועדה
נועה בירן - דדון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם


קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון -תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג-2023 (פ/3753/25), של חה"כ שלום דנינו. ב. הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון פניה מוקדמת), התשפ"ד-2024 (פ4270/25), של חה"כ אברהם בצלאל וקבוצת חברי כנסת. ג. הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד -2024 (פ/4233/25), של חה"כ אפרת רייטן מרום. ד. הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון - חובת מענה הולם), התשפ"ג-2023 (פ/3886/25), של חה"כ ישראל אייכלר
היו"ר אופיר כץ
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, כ"ב באדר ב' התשפ"ד – 1 באפריל 2024. סמדר גורן, בקשה.
סמדר גורן
אני בת קיבוץ ניר עוז. נולדתי וגדלתי שם הרבה שנים. מה-7.10 אני בפגרה, החיים שלי נעצרו, כל מה שעשיתי קודם נעצר, העבודה שלי נעצרה לגמרי. התחלתי בסוג של עבודה חדשה שכל יום אני לומדת בה מושג חדש. למדתי מה זה מנותקי קשר, מה זה נעדרים, מה זה חטופים, למדתי מה זה שהצבא לא מגיע לקיבוץ עד שאחרון הרוצחים והבוזזים יוצאים ממנו, למדתי מה זה שרבע מתושבי הקיבוץ שלי נרצח או נחטף לעזה. אחרי 14 יום נאלצתי ללמוד גם מה זה שאחי, אבנר גורן, שנחשב נעדר עד עכשיו, נרצח ונמצא ליד הגדר של עזה. אמנם הצלחנו לפחות לקבור אותו, אבל להתאבל עליו עוד לא הצלחתי. למדתי מה זה שגיסתי נחטפה מבית התינוקות במצב קשה לעזה ואחרי 55 יום הודיעו שהיא לא בין החיים ועדיין מוחזקת שם. אני מנסה להבין מה זה ארבעה יתומים שנשארו בלי אבא ובלי אימא ואני אחראית עליהם. אני לומדת כל הזמן מה זה חטופים שעדיין נמצאים בחיים ועוברים התעללות שאנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו.

בעבודה הזאת שלנו אין לאף אחד מאיתנו שבתות, חגים, שמחות. אנחנו כל רגע נמצאים בחרדה למה שיעלה בגורל מי שעוד חי ומה יעלה בגורל מי שכבר לא חי. הלילות שלנו מלאים סיוטים. אני עושה דברים שאף פעם לא עשיתי בחיים ולא חשבתי בחיים שאני אעשה - להתראיין בטלוויזיה, לנאום בכל מיני עצרות, להגיע לרחובות ולצרוח כל הזמן לעסקה ולשחרור שלהם. שום דבר לא קורה. אנחנו נוסעים הרבה לחו"ל בשביל לפגוש כל מיני אנשים שאולי יוכלו לקדם, שאולי יוכלו לאחוז במקומות הנכונים כדי שאיזו שהיא עסקה תקרה. אנחנו מגיעים לפה כל יום שני כדי לקוות שבאמת יהיה מי שיקשיב לנו, יהיה מי שיסתכל עלינו, יהיה מישהו שיעשה משהו כדי לקדם את השחרור של היקרים שלנו.

גם אנחנו היינו מאוד רוצים לצאת לפגרה, פגרה באמת, ולעצור מכל הדברים האלה, אבל אנחנו יודעים שאם נעשה את זה יש סיכוי מאוד גדול שכל מי שחי כבר לא יחזור בחיים, יש סיכוי מאוד גדול שאנחנו כבר לא נזכה לקבור את מיה, שלא נזכה לקבור את כל החטופים הרבים שלא בין החיים, כשלצערנו יש שם הרבה. אנחנו יודעים על 36 שכבר לא בין החיים, אבל יש יותר מזה. אני באמת לא מצליחה להבין איך איזה שהוא חבר כנסת ואיך הכנסת יכולה בכלל להרשות לעצמה לצאת לפגרה. הבנו שמיום ראשון מפסיקים חלק מהוועדות של הכנסת, מפסיקה העבודה של הכנסת. זה תפקיד שלכם, לא שלנו, להחזיר אותם, לעשות הכל כדי ללחוץ על חברי הקבינט ועל ראש הממשלה. כמו שאנחנו לא יוצאים לפגרה מהעבודה החדשה שלקחנו על עצמנו, כך אני חושבת שלכם אין שום זכות לעשות את זה. תודה.
היו"ר אופיר כץ
תודה. חנה, בקשה.
חנה כהן
אני הדודה של ענבר הימן. ענבר השתתפה במסיבת הנובה, נחטפה ונרצחה. את הסיפור בהרחבה הרוב פה מכירים ואני לא אחזור עליו, אבל אני רק אומר שמידי פעם אנחנו שומעים על כל מיני עסקאות שנרקמות. פעם זו ההצעה של צרפת, פעם זו ההצעה של בריטניה, של ארצות הברית, כשהמכנה המשותף של כל ההצעות זה שהנרצחים - משום מה אתם קוראים להם גופות, אבל הם היהלום שבכתר עבורנו – נמצאים בסוף העסקה. מה זה אומר? זה אומר שאף אחד לא יכול להבטיח לנו מתי אנחנו מקבלים אותם, האם נקבל אותם, מתי אנחנו קוברים אותם, מה נשאר מהם.

אנחנו נמצאים בעיצומה של טרגדיה רצינית. לא מספיק שענבר, שהיא הייתה עולם ומלואו עבור הוריה ועבורנו, נרצחה בצורה מזעזעת, אנחנו גם לא מצלחים להתאבל עליה. אנחנו כל יום קמים וחושבים מה אנחנו עושים כדי להביא את ענבר. יש לנו סיוטים בלילה, סיוטים רבים. אנחנו כל לילה קמים בבעתה כי אנחנו חושבים מה עשו לה, איך היא נרצחה, איך היא הגיבה, מה היא עשתה בשעות האחרונות שלה, איך היא פחדה, איך היא קפאה על מקומה, האם היא מתה בצורה מהירה, האם היא סבלה. כך אנחנו חיים את החיים לנו כל יום וכל היום.

אי אפשר את הנרצחים האלה להשאיר לפעימה האחרונה שבעסקה, הם יהיו הראשונים להיעלם. בטוח שאנחנו לא יודעים איפה כולם נמצאים כבר היום. אנחנו לא למדנו מההיסטוריה, לא למדנו מהסיפור של שאול ורגב כלום. חייבים להחזיר את כולם בעסקה אחת, לא ברשימות, כי כבר נמאס לנו מזה, היינו שם פעם. הפכנו להיות אנשים חולים שמשתמשים בכדורים, שהולכים לפסיכיאטרים. המציאות הזאת היא מציאות לא אנושית. אל תמשיכו עם המציאות הזאת, אנחנו מספיק סובלים. תמצאו איך להביא את כולם הביתה לא בעוד שנה או שנתיים אלא עכשיו.

אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה. אין לנו קבר לעלות אליו, אין לנו איפה להדליק נר, אתם מבינים את זה? ישבנו שבעה בלי גופה, והסאגה המזעזעת ממשיכה, הסכין מסתובבת בלב עוד קצת, עוד קצת ועוד קצת, עד שלא נישאר פה. תודה.
היו"ר אופיר כץ
תודה. לילך שר, בקשה.
לילך שר
אני חברת קיבוץ נירים. כולנו הופקרנו ב-7.10. ישבנו בממ"ד והימרנו מי מאיתנו יחיה, מי ימות ומי ייחטף לעזה. פחדנו כולנו פחד מוות כי שמענו מה קורה אצלנו בקיבוץ. שמענו על ילדים שהבית שלהם עולה באש והם צועקים "הצילו". כשהמחבלים נכנסו לבית של הבת שלי והיא כתבה "הם אצלי עכשיו", היו לי 50 דקות שבהן אף אחד לא ענה לי. כבר הייתי בטוחה שהבת שלי חטופה. במזל הם הצליחו להיאבק ולא נחטפו. לקיבוץ נירים יש שני חטופים שעדיין נמצאים בעזה: יגב בוכשטב, בחור צעיר שעוד לא התחיל את החיים, ונדב פופלוול שהיום יש לו יום הולדת 52 והוא לא בן אדם בריא. אנחנו דואגים להם. אנחנו עקורים מהבתים. אין לנו חיים עד שהחטופים האלה יחזרו הביתה. הם צריכים לחזור עכשיו, כי אנחנו נמקים, כי המשפחות נמקות. אל תצאו לפגרה, אל תפסיקו לעשות הכל בשביל שהם יחזרו הביתה, אני ממש ממש מתחננת. תודה.
היו"ר אופיר כץ
תודה.
שחר
גם אני בת קיבוץ נירים. אני חושבת שלילך הסבירה יפה מה היה, וגם כולנו יודעים את הסטטוס, אבל אני אגיד שחוץ מהכאב על החטופים ועל הנרצחים יש גם כאב גדול מאוד מהאדישות, מחוסר האכפתיות ומזה שלא כולם עושים כל מה שהם יכולים כדי לתקן את זה, כשהפגרה היא דוגמה מצוינת לזה. גם לאנשים מפורום תקווה, שכביכול לא מסכימים איתנו בדרך, אכפת, יש להם את המטרה להחזיר את החטופים. זה שלא עושים פה את המקסימום זה שובר.
היו"ר אופיר כץ
תודה. אנחנו נעבור לסדר היום. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – תקופת צינון לעובד ציבור ברשויות פיננסיות), התשפ"ג-2023 (פ/3753/25), של חה"כ שלום דנינו. ההמלצה היא ועדת העבודה והרווחה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.
היו"ר אופיר כץ
יועבר לוועדת העבודה והרווחה. הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פניה מוקדמת), התשפ"ד-2024 (פ/4270/25), של חה"כ אברהם בצלאל וקבוצת חברי כנסת. ההמלצה היא להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.
היו"ר אופיר כץ
יועבר לוועדת חוק, חוקה ומשפט. הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – הגברת הסנקציות על ניכויים משכר עבודה בניגוד לדין), התשפ"ד-2024 (פ/4233/25), של חה"כ אפרת רייטן מרום. ההמלצה להעביר לוועדת העבודה והרווחה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?

הצבעה
אושר.
היו"ר אופיר כץ
יועבר לוועדת העבודה והרווחה. הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון –חובת מענה הולם), התשפ"ג-2023 (פ/3886/25), של חה"כ ישראל אייכלר.
מירב בן ארי (יש עתיד)
תסביר לנו, חבר הכנסת אייכלר, למה חוק תקשורת דיגיטלית צריך לעבור לוועדה שלך אם זה חוק שתמיד נדון בוועדת המדע. מה הקשר שלך לתקשורת דיגיטלית?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
הנושא הוא לא תקשורת דיגיטלית, הוא אנשים מוגבלים וקשישים שלא מסתדרים עם אפליקציות, אנשים שאין להם שיג ושיח באינטרנט. אמנם אני לא משתייך לזקנים האלה שלא יודעים להסתדר, אבל היות ואני מתקרב לגיל, אני מבין את זה. זה נושא סוציאלי ממדרגה ראשונה, לכן ביקשתי את רשותו של יושב ראש ועדת החוקה, שזה היה אמור להיות אצלו - -
מירב בן ארי (יש עתיד)
לא, זה היה אמור להיות בוועדת מדע.
היו"ר אופיר כץ
ועדת חוקה.
מירב בן ארי (יש עתיד)
הם שמו את זה פעם שעברה בוועדת חוקה כי לא הוקמה ועדת מדע. בכנסת ה-23 זה היה בוועדת מדע. תקראו על החוק הזה.
שגית אפיק
ההמלצה של הלשכה המשפטית הייתה במקור ועדת חוקה, אבל החוק הזה עוסק בנושא שנחקק בוועדת המדע בכנסת ה-20. תיקונים לחוק הזה לאורך השנים נעשו בוועדת המדע. בכנסת ה-24 לא הוקמה ועדת המדע. בנוסף, במסגרת חוק ההסדרים הובא תיקון שקשור בנושא שהצעתו של חבר הכנסת אייכלר עוסקת בו, לכן התיקון הזה הועבר לוועדת החוקה שקיימה בו דיונים רבים ושינתה מאוד את כל הנושא של הדיוור הדיגיטלי באופן מאוד משמעותי. אנחנו התלבטנו כשכתבנו את ההמלצה של הלשכה המשפטית. מכיוון שהנושא עצמו כבר נדון פעם אחת בחוקה, חשבנו שנכון יהיה להמליץ על ועדת החוקה באותו מקרה. יחד עם זאת, אם ועדת החוקה לא תטפל בהצעת החוק הזאת מסיבות כאלו ואחרות, ברור שהוועדה המתאימה לכך, ואולי הייתה הוועדה המתאימה לכך מלכתחילה, היא ועדת המדע. ועדת המדע היום היא הוועדה האופוזיציונית היחידה שיכולה לחוקק. אני חושבת שאם הוועדה שקבועה בתוך החוק לא תחוקק את החוק שנוגע בנושא שהוא אחד מהנושאים המשמעותיים ביותר שהיא דנה בו, זה דבר מאוד בעייתי. יש גם חוסר הוגנות כלפי האופוזיציה לא להעביר את זה לוועדה שיכולה לחוקק. אם הוועדה של היושב ראש עוסקת בנושא ההצעה בצורה ברורה, נכון להעביר את אותה הצעת חוק לוועדה של אותו יושב ראש, אבל אם הצעת החוק לא קשורה בכלל לאותו ועדה, שזה המקרה שנמצא לפנינו, אני חושבת שזה גובל ממש בשימוש לרעה להעביר את אותה הצעת חוק לאותה ועדה שכל כך לא מתאימה להצעה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
אני ממש מתקומם על דברי היועצת המשפטית בקשר להוגנות, בקשר לאופוזיציה ולכל הדברים האחרים. כל מהות הצעת החוק הזאת היא לא דיגיטלית, היא אוכלוסיות שלא מכירות כל כך את הנושא של האינטרנט, שלא מסתדרות עם אפליקציות, בעיקר קשישים ובעלי מוגבלויות. אם יש נוהל שאומר שליושבי ראש אסור להביא חוקים שלהם, אני יכול להעמיד ממלא מקום בוועדה שלי שינהל את הדיון.
שגית אפיק
הוועדה שלך לא עוסקת בנושא הזה.
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
בנושא של קשישים.
שגית אפיק
הוועדה שלך לא עוסקת בנושא התקשורת הדיגיטלית בגופים ציבוריים. אתה נכנס לחוק שכל כולו שייך לאחת משתי ועדות שיש אותן בכנסת. זה ממש לא נכון להעביר את ההצעה הזאת לוועדת העבודה.
מירב בן ארי (יש עתיד)
אם לקשישים יש עכשיו בעיה עם הארנונה, ועדת העבודה תתעסק בזה?
ישראל אייכלר (יהדות התורה)
בהחלט.
מירב בן ארי (יש עתיד)
לא. אם זה כך, תעביר את זה לוועדה של מירב כהן שמתעסקת בקשישים. אתם לא רוצים להעביר את זה לוועדת המדע, בגלל שזו הוועדה האופוזיציונרית היחידה.
היו"ר אופיר כץ
בשבוע שעבר העברנו לוועדה הזאת חוק.
מירב בן ארי (יש עתיד)
לא קשור. גם ועדת פנים, גם ועדת כלכלה, גם ועדת חינוך וגם רווחה עוסקות בנושאים של קשישים. אתה לא לקחת בעלות על כל אירוע של קשיש במדינת ישראל. היועצת המשפטית אמרה שזה חוסר הוגנות. תסביר לי את האירוע הזה. למה אתה מתעקש להעביר חוק שמעולם לא היה בוועדת עבודה ורווחה לוועדת העבודה והרווחה, חוק שחוקק בוועדת מדע ועבר לוועדת חוקה? איך הגעתם לוועדת עבודה ורווחה? כמה פעמים באתי בחצי השנה האחרונה לוועדת הכנסת כדי להילחם על משהו? המקרה פה הוא לא בסדר. יש פה חוסר מקצועיות וחוסר הוגנות כלפי האופוזיציה.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
אנחנו נשמח לשמוע את האמת ואת הדברים שעומדים מאחורי. אני מאוד מכבדת את יו"ר ועדת העבודה והרווחה שעושה עבודה מצוינת, אבל אני בהחלט לא מבינה את הבקשה כאן שהולכת בסתירה גמורה לייעוץ המשפטי של הכנסת, שהולכת בסתירה גמורה לנוהל ולנוהג שהיה פה. גם אני שימשתי כיו"ר ועדת העבודה והרווחה ומעולם לא העליתי על דעתי לבקש לעשות דברים כאלה שאינם בהלימה עם חוקי הכנסת. לחוקי הכנסת יש היגיון אינהרנטי ומובנה בכל הנוגע לניווט של חקיקה לכל ועדה וועדה. האם, אדוני היושב ראש, תהיה מוכן לומר לנו מה הטעמים האמיתיים להעביר את החוק לוועדת העבודה והרווחה?
היו"ר אופיר כץ
אני לא מקבל את הגישה של "תגיד לנו את האמת ואת הטעמים האמיתיים" כאילו יש דברים מאחורי.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
זו לא פעם ראשונה.
מירב בן ארי (יש עתיד)
החוק אומר שמדווחים לוועדת מדע. איך אתה עושה את זה מבחינה חוקתית?
היו"ר אופיר כץ
מה זה "מבחינה חוקתית"? הלוואי והיו שומרים עלינו בכנסת ה-24 ככה.
מירב בן ארי (יש עתיד)
לא הקמתם את ועדת המדע.
היו"ר אופיר כץ
יש הסכמה בין ראשי הוועדות. לגבי הטיעון שזה ועדה של האופוזיציה, בשבוע שעבר היא קיבלה חוק. זה לא חוק כזה שזועק לשמיים. אתם כולכם בעד החוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה)
יכול להיות שאתה צודק, אבל בוא תסביר לנו למה.
היו"ר אופיר כץ
הסברתי שיש הסכמה בין ראשי הוועדות.
מירב בן ארי (יש עתיד)
של יו"ר ועדת מדע ויו"ר ועדת חוקה?
היו"ר אופיר כץ
כן. מי בעד להעביר לוועדת עבודה ורווחה?

הצבעה

בעד – 7
נגד – 1
נמנעים – אין
אושר.
היו"ר אופיר כץ
הועבר לוועדת העבודה והרווחה.



בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד-2024 (כ/1002), של חה"כ צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת. ב. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024 (פ/4409/25), של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת
היו"ר אופיר כץ
בקשת יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי למיזוג הצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד-2024 (כ/1002), של חה"כ צביקה פוגל וקבוצת חברי כנסת. ב. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024 (פ/4409/25), של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד המיזוג?

הצבעה
אושר.
היו"ר אופיר כץ
אושר פה אחד. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים