פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת המשנה לענייני איו"ש
16/05/2024

מושב שני



פרוטוקול מס' 21
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון
לענייני איו"ש
יום חמישי, ח' באייר התשפ"ד (16 במאי 2024), שעה 10:00

קליטה סלולרית ביו"ש - דיון מעקב

חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר
זאב אלקין
עמית הלוי

מוטי סטולוביץ' - ראש מטה מנכ"לית, משרד התקשורת

דודו כהן - קצין מטה תקשורת ודואר באיו"ש, משרד התקשורת

סא"ל מורן חדד - ראש ענף תיאום אזרחי, משרד הביטחון

סא"ל מורן סעדה - ראש ענף תשתיות חושן, אגף התקשורת, משרד הביטחון

רס"ן רפי רוזנשיין - ראש תחום תשתיות וכלכלה, יועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

סר"ן יותם אפללו - קצין ייעוץ מדור תשתיות ותקשורת, יועמ"ש איו"ש, משרד הביטחון

ליאור ורונה - מנכ"ל פורום החברות הסלולריות

משה פרג'ון - מנהל אגף חברות סלולאריות

חגי גנש - מנהל מרחב יו"ש, HOT

דוריס בן אפרים - מנהלת תחום הרכשה ורישוי, חברת סלקום

עמיחי אליהו רחמים - סגן ראש מועצה בנימין, מרכז השלטון המקומי

איתי פישהיימר - עוזר ראש מועצה בנימין

נעם דן - רכזת תקשורת מו"פ והשכל"ג באג"ת, משרד האוצר

אסף פרידמן

ויקטוריה שטיינברג - איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


קליטה סלולרית ביו"ש - דיון מעקב

בוקר טוב לכולם. ראשית, ברצוני לשלוח חיבוק ענק למשפחות הנרצחים שהתבשרנו עליהם הבוקר שאת חלקם הכרתי אישית, רועי בית יעקב, דניאל חמו, גלעד אריה בוים, בצלאל דוד שעשוע ואילן כהן, השם יקום דמם. הכאב איום ונורא, כאב קשה מנשוא ואנחנו עם ישראל כולו מחבק אתכם בשעתכם הקשה. ברצוני להבטיח לכם מכאן, מועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבניכם לא נפלו לשווא. נעשה כל שביכולתנו כדי להשלים את יעדי המלחמה הכה צודקת הזו.

יש על מדינת ישראל לחץ אדיר מכל העולם לעצור את מלחמה זו, לחץ שמתחיל במנהרות של עזה מחמאס ועובר דרך אירופה וארצות הברית שמבלי משים בסוף מסייעים לחמאס לשמר את שלטונו בעזה באמצעות הלחץ על מדינת ישראל, ולצערי לחץ המגיע גם מתוך גורמים במדינת ישראל. יש אנשים ששכחו את הזוועות ואנחנו לרגע לא שכחנו, לרגע אחד לא שכחנו את זעקת הילדים הנטבחים, הנערות שנאנסות, לרגע לא שכחנו את דם ההורים שנטבחו לעיני ילדיהם וקשישים שנורו למוות במיטותיהם.

אם יש בממשלה הזו מישהו שלא עומד בלחץ ולא מספיק זוכר מדוע התחלנו במלחמה צודקת זו וחושב שאפשר להביא את השטח בעזה חזרה לישות כלשהי שתחזיר את כל מה שהיה מההתחלה – הוא יכול ללכת הביתה. כיום יש צורך בהנהגה של אנשים שיכולים לעמוד בלחץ, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להמשיך להתנהל במצב בו יש שר בממשלה שלא יכול לעמוד בלחץ בינלאומי וקורא להחזיר את הרשות הפלסטינית לעזה, זה לחזור בדיוק על טעויות העבר.

ברצוני להבטיח מכאן לכל המשפחות השכולות שאנחנו כאן נעשה הכל, כל מה שנוכל כדי שנוכל להסתכל לכם בעיניים ולהגיד שבניכם לא נפלו לשווא, המלחמה הצודקת הזו תושלם ואנחנו ננצח. כל מחבלי החמאס ישלמו מחיר כבד מאוד על כל מה שעשו, כל מי שהיה שותף לטבח, כל מי שמימן ותמך, כל מי שהיה חלק, עזר להם איכשהו, חימש, כולם יחטפו וכולם ישלמו, ייקח כמה שייקח. מדינת ישראל נחושה ואנחנו נעשה זאת גם אם ייקח הרבה מאוד זמן וגם אם כל העולם לא יאהב זאת. מי שלא יהיה חלק מהדבר הזה, כנראה שלא ראוי להיות חלק מהנהגת מדינת ישראל בשעה זו. תודה רבה.

נעשה סבב על מנת שכל אחד יציג את עצמו ונתחיל. תודה רבה.

צהריים טובים. מוטי סטולוביץ', רמ"ט מנכ"לית משרד התקשורת.

דודו כהן, קמ"ט תקשורת.

מורן חדד, ראש ענף תיאום אזרחי במנהל האזרחי.

רפי רוזנשיין, ראש תחום תשתיות וכלכלה ביועמ"ש איו"ש.

יותם אפללו, מדור תשתיות ותקשורת ביועמ"ש איו"ש.

מורן, רע"נ תשתיות חושן, אגף התקשורת.

דוריס בן אפרים, סלקום, מנהלת תחום רישוי והרכשה.

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות.

משה פרג'ון, חברת PHI.

חגי גנש, חברת PHI.

איתי פישהיימר, עוזר ראש מועצה בנימין.

הבחור שהיה אמור להגיע שמנהל את ההתיישבות הוא קרוב משפחה של אחד הנופלים מקרני שומרון. ערב לפני הדיון הוא שלח לי הודעה שלצערו הוא לא יוכל להגיע, אז זו הסיבה שהם לא כאן. חבר הכנסת אלקין, תרצה להגיד משהו?

אתה מכיר את מורשת הקרב הארוכה שיש לי עם הנושא.

חבר הכנסת אלקין, נראה לי שאתה היית יו"ר הוועדה הראשון, לא?

יו"ר ועדת המשנה הראשון, כן.

כיו"ר ועדה זה היה הראשון, לפני זה היה איזה - -

וכבר אז לפני 15 שנים הנושא עלה על שולחנו. נעשה סיכום של מה שהיה בוועדה הקודמת וננסה להבין מה התקדם מאז. מה שדובר בוועדה הקודמת זה שחיכו לחוות דעת של יועמ"ש איו"ש ושל משרד האוצר, שהם מאשרים את השימוש בקרן החוץ תקציבית ל-50 מיליון שקלים כדי לצאת למכרז וכו'.

אמרתם שאתם עובדים על המכרז ועל כל הנקודות שבהם הולכים להשתמש. בנוסף, יש את צו העיצומים שבתחילת מרץ כבר נכנס לתוקף ולכן אנחנו צריכים להבין מה נעשה מאז עם צו העיצומים, האם נעשתה פנייה לחברות ולמה אנחנו מחכים בעניין זה? דודו, נתחיל איתך.

ביצענו מספר מהלכים בתקופה זו, אבל חשוב להדגיש שנכנס לתוקף צו העיצומים, עדכנתי אתכם שכרגע אין תקציב עדיין. זאת אומרת, כרגע אנחנו מתקדמים בשני מישורים – מקדמים אתרים באופן שוטף, זה הולך קשה, אבל מתקדם איכשהו. שנינו ותיקים בעניין הזה, עברו שנים רבות והבעיה עדיין נשארת, אבל אנחנו מתקדמים ויש לנו כרגע את צו העיצומים. אנו מבצעים כל מיני פעולות מקדימות על מנת לראות אם בכלל, מתי אפשר לעשות בו שימוש ואיך.

מה זאת אומרת מתי אפשר לעשות בו שימוש ואיך? זה לא משהו שלמדתם לפני שהוא נכנס לתוקף?

לא, הוא נכנס לתוקף ובאופן כללי צו העיצומים מתייחס לא רק לכיסוי הסלולרי.

צו העיצומים הוא משהו שקיים בכל מדינת ישראל. מה מיוחד ביהודה ושומרון?

נכון. חבר הכנסת צבי, עד היום לא הוטל בישראל עיצום על כיסוי סלולרי. לא הוטל.

מוטי, זה גם מה שאתה מכיר? ישב כאן שר התקשורת ודיבר.

במהלך החודשים האחרונים היו מספר פניות לחברות הסלולר כולל דרישות לעיצום והן התאספו לשימוע, אבל העיצומים טרם מומשו.

לא רק כיו"ר ועדה לענייני איו"ש אלא גם כחבר כנסת שמנסה להבין האם יש לנו את האפשרות להטיל עיצומים על חברות הסלולר, ובכל מדינת ישראל לא נעשה בזה שימוש מעולם?

יש ברשותנו את הכלים להטיל עיצומים על חברות הסלולר ובמהלך החודשים האחרונים המשרד מקדם זאת באופן מואץ. סך הכל זהו תהליך חדש בצורת מימושו.

חשוב להדגיש, העובדה שקיים הכלי אין פירושו שקמים מחר בבוקר ואומרים שיש עיצום כספי.

יכול להיות שהוא יבוא ויגיד " בכל מדינת ישראל חוץ מיהודה ושומרון מצב הקליטה בסדר ואנחנו כמשרד תקשורת מרוצים". לא נראה לי שזהו המצב.

אציין שוב, יש ברשותנו את הכלי הזה, יש הליכים מסוימים שצריכים להשתמש בהם על מנת לעשות זאת בצורה חוקית ומסודרת. לא קמים מהיום למחר, זה שהצו נכנס לתוקף ב-1 במרס, זה בסדר, אבל אנחנו סך הכל חודשיים אחרי כניסת הצו.

הדבר הזה נשמע כמו איזושהי אות מתה בספר החוקים.

לא, זה בפירוש לא אות מתה. לא אמרתי.

אם בכל מדינת ישראל לא נעשה בזה שימוש, הרי בכל מדינת ישראל זה לא נכנס במרס, לא צריך להמציא את הגלגל.

אדייק. יש מספר תהליכי עיצום המתקיימים כיום מול חברות התקשורת, כולל קריאה לשימוע ותהליכים שנמצאים לפני הבשלה, חלקם פורסמו גם בתקשורת במהלך השבועות אחרונים. יש כאן תהליך שמחייב תהליך מסודר מאוד בישראל וגם בשטחי איו"ש – של תהליך עיצום, הזמנה לשימוע ומתן זמן תגובה. אני מאמין שדודו מדבר על כך, גם אם הוא מחליט להטיל צו עיצומים בראשון למרס, יש תהליך סדור שהוא חייב לעבור ולעבור את התהליכים עם היועמ"שים על מנת לממש אותו.

החלק השני שהוא יותר ממשי מבחינתנו, קודם כל, כרגע אנחנו נמצאים לאחר מיפוי ראשוני.

מטרידה אותי האמירה הקודמת. כמה שנים קיים במדינת ישראל עניין העיצומים? החוק, כמה זמן הוא קיים? לא ביהודה ושומרון.

סליחה, אני לא מספיק בקיא בנושא.

אולי חבר הכנסת אלקין יוכל לעזור לנו? אני מניח שמספר שנים לפחות, נכון? איך יכול להיות שעד היום לא השתמשו בו?

ניתן להגיד שמספר שנים.

סתם המחוקק חוקק משהו? למה לא השתמשו? אני לא יכול לבוא אליך בתלונות על יהודה ושומרון אם לא נעשה בזה אף פעם שימוש בכל מדינת ישראל.

אני שמח שהגעת למסקנה הזו.

אדוני יושב-הראש, אני חולק על כך. לאי הכיסוי הסלולרי ביהודה ושומרון יש גם משמעות ביטחונית ולכן המצב חמור יותר.

בוודאי. הוא טען שלוקח לו זמן להבין איך זה עובד, ואני שאלתי "מה זאת אומרת? זה קורה בכל הארץ, למה אתה צריך שייקח לך זמן?" והוא אמר שזה לא קורה בכל הארץ. זו הייתה התשובה.

לדעתי גם אם זה לא מופעל בכל הארץ, ביהודה ושומרון - -

זה צריך לקרות ביהודה ושומרון.

אין קשר להפעלה בארץ או לא בארץ. נעשה בזה שימוש כשיהיה צורך, אבל חשוב לנו להסביר שיש תהליך אחר שאותו אתה מכיר שהתחלנו בו לקראת מכרז.

זה לא סותר. זה גם מה שהשר אמר בוועדה, שזה לא סותר.

נכון. לקראת מכרז, אם וכאשר נקבל כמובן את התקציב. אני מדגיש כי חשוב שנבין זאת, כרגע אין סיכום, אין שורה תקציבית. חשוב להדגיש. יחד עם זאת, עשינו את כל ההכנות הנדרשות.

הכוונה היא ל-50 מיליון?

אני מדבר על ה-50 מיליון, כן. איני יודע מתי זה יקרה ואיך אבל במקביל אנחנו ממשיכים יחד עם החברות לקדם מתקנים, הקמת אתרים, הולך קשה, אבל מתקדם ואני מניח שהחברות שכאן יעדכנו בהמשך מה הן עשו עד כה בשנת 2024.

מה שעשינו, בשלב הראשון יצאנו ב-RFI ואנחנו כרגע בשלב של RFI מול החברות על שלב ראשון של 20 מתקנים באדמות המדינה. לדעתי העברתי לעוזר שלך בוואטסאפ את הרשימות של רשימת המתקנים. שבוע הבא נעשה כנס עם החברות על מנת לדעת ולהיערך בהנחה שנוכל להתקדם לשלב הבא.

אני אומר ומדגיש, 20 המתקנים הם שלב ראשון. כרגע גיבשנו רשימה של 43 מתקנים והכל דינאמי. זאת אומרת, גם ב-20 המתקנים יש מתקן אחד שאולי נוריד.

בכל 20 המתקנים עברנו כבר את התהליכים הסטטוטוריים?

לא.

אז מה כן עברנו בהם? רק מיפוי שלכם שאומר איפה צריך מתקן?

כל 20 המתקנים נמצאים על אדמות מדינה ויש בזה יתרון כי ברגע שמדובר באדמות מדינה אין צורך להוציא צווי תפיסה, הן לא אדמות פרטיות וכך הלאה. זה יפשט את התהליך.

לפי מה בחרתם את ה-20?

קודם כל, רצינו שזה יהיה בכל איו"ש. זאת אומרת, לקחנו שניים-שלושה מתקנים בכל המועצות האזוריות. התקיים גם כנס של שר התקשורת עם ראשי המועצות והסברנו את העניין שאנחנו רוצים לא לשים את הכל במועצה אחת ומועצה אחרת לא תקבל שום מתקן, זה פעם אחת.

פעם שנייה, קבענו שאלו אדמות מדינה. פעם שלישית, ברוב המקומות, כמעט בכולם אין כיסוי לשלושת החברות וגם בדקנו את נושא התשתיות וחיבורי חשמל, האם אפשר להביא לשם חיבורי חשמל כי לשים מתקן באיזשהו פיסטין או במקום מסוים ולא להביא לשם חשמל פירוש הדבר שאין מתקן. זה ברור. בסך הכל גיבשנו רשימה.

בפעם הקודמת דובר בוועדה גם על סדר עדיפות ביטחוני.

זה הדבר הנוסף. 20 המתקנים האלו, בדקנו מה הם האינטרסים הביטחוניים ואנחנו מתואמים עם הפיקוד בעניין זה. נכון שהפיקוד רוצה יותר מתקנים במקומות מסוימים, אבל בסופו של דבר תכללנו את הצורך גם של ההתיישבות. הסברנו לפיקוד שהראייה שלנו בראש ובראשונה היא התיישבותית, אדמות מדינה שמכסים גם את האזורים ואת הכבישים וכמובן זה גם ביטחוני, כל כביש - -

מחילה, אני לא מצליח להבין את דבריך. מה פירוש התיישבותית? בסוף אני כתושב יהודה ושומרון, וגם אם לא הייתי תושב יהודה ושומרון, קודם כל זה ביטחוני וזה גם מה שנאמר כאן בוועדה בפעם הקודמת.

אני מסביר.

אם יש מקום ביטחוני ויש מקום של אדמות מדינה - - -

זה לא סותר. כל מתקן נותן מענה ביטחוני.

כן, סדרי עדיפויות.

אז יש סדרי עדיפויות. ציינתי, שלב ראשון זה אדמות מדינה, חיבורי חשמל.

חלילה, אני לא מאשים אלא מנסה להבין.

מורן, רע"ן תיאום אזרחי. ברשותכם, אנסה להסביר במשפט. אקח את דבריו של דודו, לנו היה חשוב מאוד במנה א' לייצר חווית הצלחה, כי ברור לנו שזה רק שלב ראשון בפרויקט ואנחנו רוצים שהאתרים האלו יקומו. א', על מנת לשפר את הקליטה, ו-ב' כי במידה וכולנו נצליח יחד עם החברות לראות שהאירוע עובד – יהיה קל יותר לגשת למנה ב' ולהמשיך הלאה, ולכן מה שהיה צריך לעשות זה לייצר מטריצה מסוימת שנותנת מענה להכל – להיעדר התקשורת לכל החברות, מענה ביטחוני, אבל גם שזה יהיה במקום שיש נגישות אליו מבחינת חשמל וגם שאפשר יהיה להעביר את זה כמה שיותר מהר מבחינה סטטוטורית באדמות מדינה כי אחרת אם נכנסים לצווי תפיסה, זה תהליך שהוא הרבה יותר ארוך בצורה משמעותית.

לכן אם היינו לוקחים רק את הביטחוניים, יכול להיות שביטחוניים היו נופלים סטטוטורית במקומות שהם צווי תפיסה והיו מעכבים אותנו משמעותית להקים את האתר הראשון. אנחנו כולנו רוצים שהאתרים יקומו ולכן המטרה שלנו, מה שדודו עשה נשמע מאוד פשטני, אבל יש מטריצה ענפה שהיה צריך לשלב ולשקלל בה את כל הקריטריונים.

לא בטוח שאני מסכים עם התשובות, אבל לפחות הבנתי אותך.

היה צריך לשלב את כל הקריטריונים ביחד ולייצר תמהיל של מנה א' שאיתו נצא לדרך. יחד עם זאת, אציין שכרגע כל הרשימה של 20 האתרים שאמורה לתת מענה לכל איו"ש – היא בגדר חלום כי לא ראינו אפילו שמסומנת שורת תקציב לאירוע ועד שלא יגיע הכסף לא נוכל להתחיל כלום. כרגע אנחנו בשלב של RFI מול החברות, אבל על מנת להתחיל להקים דה פקטו את התרנים בשטח, אף אחד לא יוכל זאת ללא הכסף.

במקביל יש מתקנים נוספים שהם בתהליכים של רישוי והקמה. כמובן שאנחנו כל הזמן בקשר עם החברות ללא קשר ל-20 המתקנים, והייתי מעדיף שהם יעדכנו מה הולך לקום במהלך השנה הקרובה.

נשמע אותם בהמשך, בפעם קודמת לא היה לנו זמן עבורם, הפעם יהיה. יש דברים נוספים שברצונך לעדכן בהקשר זה?

לא.

מבחינתכם כרגע אתם מחכים שתהיה שורה תקציבית לאירוע? - - נשמע כבר.

ולמענה מה-RFI של החברות ונוכל להתקדם.

זה תהליך שהוא מקביל.

כן, הכל קורה במקביל.

יועמ"ש איו"ש.

רפי רוזנשיין, ראש תחום תשתיות כלכלה ביועמ"ש איו"ש. התחייבנו בדיון הקודם להשלים את חוות הדעת. חוות הדעת הושלמה, אישרנו את הפרויקט וכרגע אנחנו מלווים את התהליך המכרזי שכבר החל ונמשיך ללוות אותו.

אתם מלווים את המכרז. מורן, אנחנו בשלב של בניית מכרז?

אנחנו בשלב הגדרת התבחינים והתנאים למכרז בשיתוף יחד עם משרד התקשורת וכמובן יועמ"ש איו"ש שמלווים אותנו צמוד. אנחנו דנים בפרטים של המכרז על מנת לראות איך מבצעים אותו בצורה הטובה ביותר. יש מורכבויות שעולות ואנחנו מנסים לפתור אותן משפטית. יועמ"שים נוספים גם עובדים יחד עם יועמ"ש איו"ש, גם משרד התקשורת ומשרד הביטחון, מנהלת ההתיישבות, גורמים רבים שמתעסקים באירוע על מנת לקדם ולעלות אותו למסילה.

אתם יודעים להגיד עכשיו מה אמורה להיות החלוקה? אני מניח שלא בכל מקום המדינה תתיר את כל הבנייה של הכל.

לא. הכוונה היא שהתקציב יועד לאותם 20 מתקנים והמדינה תממן את התורן והברזלים עצמם כולל חיבורי החשמל, והחברות יתקינו את הציוד השידור שלהן, המקמ"שים שלהן.

ואבטחה?

גם אבטחה, מה שצריך. לא תהיה אבטחה של חיילים שישמרו על המתקנים, אבל יהיו מצלמות, גדרות וכל מה שקשור לאמצעי אבטחה.

גם את זה המדינה תממן?

כן.

ב-50 מיליון כמה אתרים אתם יודעים להקים?

ציינו שה-50 מיליון לא פותרים את כל הבעיה. סדר גודל של 30-20 מתקנים. 20 מתקנים הם מתקנים שאנחנו מקימים מהמסד ועד הטפחות, אלו תרנים קרקעיים. בשלב השני, יתר התקציב ילך או לחיזוק תרנים קיימים בבסיסי צה"ל או אפשרות להקים מתקנים בתוך הבסיסים, לאו דווקא על קרקע, אבל 50 מיליון לא סוגרים את כל הכיסוי.

מישהו מנציגי הממשלה רוצה להוסיף משהו נוסף בהקשר זה? אני אעדכן את הוועדה כי ראש מנהלת ההתיישבות אינו נמצא כאן. מה שאני מבין כרגע זה שיועמ"ש איו"ש העבירו אישורם, גם יועמ"ש משרד הביטחון העבירו את אישורם לעניין, כרגע זה תקוע אצל יועמ"ש האוצר. יש ויכוח בין היועמ"שים.

יש נציגת אוצר בזום. היא לא מהיועמ"ש אלא אגף תקציבים.

נכון, נעם דן. אני לא בטוחה שהיא תדע להגיד מה שיש - - - לומר.

שלום. יו"ר הוועדה, כל מה שאמרת הוא נכון. מבחינתנו הבנו שזה מתקדם. המנהל האזרחי היה כאן אתמול אצל אסי ואנחנו מחכים לחוות דעת משפטית מהם. זה מה שקיבלתי מהלשכה המשפטית שלי.

חוות דעת משפטית מאסי?

חוות דעת משפטית מהמנהל האזרחי, זה מה שאני הבנתי מהלשכה המשפטית שלי.

מה זאת אומרת? נעם, יש לדיון עוד שעה וחצי כמעט, נשמח אם תוכלי לעשות בירור ולחזור עם תשובה מדויקת כי גם המנהל האזרחי מכירים משהו אחר וגם אני מכיר משהו אחר.

אני אשמח לשמוע. להבנתי, הם היו כאן אתמול בדיון אצל אסי, דיברתי עם הלשכה המשפטית שלי לפני הוועדה. המנהל האזרחי היו אתמול בדיון אצל אסי ומה שנסגר – שהמנהל האזרחי יכתוב חוות דעת משפטית חדשה שתעבור לבחינה משפטית כאן באוצר, וזה מתקדם להבנתי. הלשכה המשפטית שלנו תקדם את זה ככל שיעבירו את זה כמה שיותר מהר. דיברתם איתם לפני הוועדה וזה המסר שקיבלתי מהם.

אני מכיר משהו אחר, אבל בואו נשמע מה הם אומרים. מי היה בפגישה? מישהו מכיר מה היה שם אתמול?

היו בפגישה נציגים של יועמ"ש איו"ש, איני מכיר שהם מחכים לחוות דעת. אני מוכן לבדוק.

נעם, תוכלי לוודא זאת? גם אני מכיר משהו אחר וגם הם אומרים שזה לא נאמר.

אוודא שוב, אין בעיה.

תודה רבה. מישהו נוסף ממשרדי הממשלה שרוצה להגיב או שנעבור לחברות? חבר הכנסת הלוי ברוך הבא, תרצה להגיד משהו?

פספסתי עשר דקות, משהו השתנה מאז?

כן. יועמ"ש איו"ש הביאו את חוות דעת שהבטיחו שייתנו, גם הם וגם יועמ"ש משרד הביטחון שהם תומכים בשימוש בקרן החוץ התקציבית. כרגע אסי מסינג, יועמ"ש האוצר לא אוהב את חוות הדעת שלהם, ועכשיו יש ויכוח.

יש כאן מצב אבסורדי כי הוסיפו כסף והתמריץ הפך להיות תמריץ שלילי במקום תמריץ חיובי. אם יש הנחיה, העברתם את התקנה שאמר כאן בזמנו שר התקשורת והחברות מחויבות ואם לא – קונסים אותן, אז בסוף הכסף הפך להיות לרועץ. זה נהיה כסף שמור לבעליו לרעתו, אז תעזבו את 50 המיליון האלו.

חשבתי שהבעיה היא היתרי הבנייה, קיימנו מספר שיחות, בדקנו וראינו שזה לא המעכב ולכן חזרתי בי ממה שאמרתי לרפי, שאמרתי שאכין לו תוך כמה דקות את מה שצריך, אבל התברר שזה לא מה שמעכב ולכן לא עשינו את צו האלוף. מה מעכב עכשיו? זה שהממשלה באה ואמרה "עוד 50 מיליון שקל"? אז אין 50 מיליון שקל, נוותר.

יש שני תהליכים במקביל.

אעדכן אותך בהקשר הזה. קודם כל לגבי צו העיצומים, נאמר שהם לומדים זאת, בכל מדינת ישראל לא נעשה אף פעם שימוש בכלי הזה והם לומדים אותו ומקווים שכבר בקרוב יצליחו לעשות עם זה משהו. זה לגבי צו העיצומים. תכף נתעדכן בדיוק מה קורה במקביל, אבל הוא טוען שבמקביל הם כן עובדים מול החברות כמו כל השנים על הקמת אתרים נוספים.

ללא קשר ל-50 מיליון.

תכף נשמע מהחברות מה הם מתכננים לעשות והאם זה כמו שאתה אומר, אני גם חושב כמוך.

כמה מ-72 האנטנות שהיו חסרות כבר התחילו תהליכים היום בשטח?

איני יודעת אם זה ברור, ה-50 מיליון שמדברים עליהם לא ניתנו מעולם. בואו ניישר, ה-50 מיליון לא ניתנו, הם דוברו, סוכמו, הם לא ניתנו, שקל לא ניתן ולכן אי אפשר להתחיל להקים אתרים.

אבל למה צריך כסף בשביל להקים אתרים?

איך יקימו אתרים ללא כסף?

סליחה. יש חובה. החברות מחויבות, הצגתם זאת כאן בהרחבה. רק אמר השר, או מי שאמר "בואו ניתן בונוס כדי לתמרץ" או משהו כזה, אבל הבנתי שבסוף החברות באות ואומרות, ויכול להיות שהבנתי לא נכון, אומרת - -

עוד לא דיברנו.

פעם שעברה. אומרות יש כסף, בואו נחכה לכסף. אז אין כסף, כל אחד שיעשה מה שצריך בפרט שכאן מדובר על הצלת חיים.

אדוני, אציין שעשינו מספר דברים שדודו הציג אותם קודם, יצאנו עם RFI לחברות, תכננו את המנה הראשונה להקמה. נעשה כנס עם ראשי המועצות על מנת לראות את - -

כמה זה המנה הראשונה מה-72?

20 אתרים.

20 אתרים שמתוכננים כבר?

כן, אדמות מדינה, אנחנו יודעים להגיד איפה נכון להקים אותם. יצאנו ב-RFI לחברות, יש כנס של שאלות ותשובות מול החברות שנוכל לענות להן על השאלות ואנחנו מחכים לשורת תקציב. ברגע שיהיה את הכסף, נוכל - -

אבל למה צריך שורת תקציב? אין כסף, נגמר. למה צריך כסף? יקימו.

אנסה להסביר. אין קשר ל-20 המתקנים ויכול להיות שגם בכלל לא יהיה תקציב, לא ידוע מתי ואין קשר. יש מתקנים שנמצאים בתהליך של רישוי והקמה. ציינתי שאני מעדיף שהחברות - -

נשמע אותן עוד מעט.

יש מתקנים שנמצאים בהליך של הקמה או של רישוי.

למרות שדודו, למען הסדר הטוב, בסוף הם לא עובדים אצלנו.

הם עובדים אצלנו. מה זאת אומרת?

אני ככנסת לא יכול לפקח על חברות הסלולר.

אנחנו מפקחים על החברות.

לכן אני אומר שאני לא יכול לבוא אליהם בתלונות "למה לא עשיתם דברים?"', אתה יכול לבוא אליהם בתלונות למה הם לא עשו.

אני בא אליהם בתלונות, אנחנו כל הזמן בקשר איתם. לא תלונות, אלא גם מקדמים איפה שיש חסמים.

תכף נשמע אם צריך תלונות. שאל חבר הכנסת שאלה מצוינת, בדיון הקודם שהיה לפני מספר חודשים אמרתם שיש 72 נקודות שסימנתם כמקומות שבהם חסרה קליטה. השאלה היא מה התקדם בתוך כל ה-72 ולא בתוך ה-20?

גם ה-20. מחילה, אדוני יושב-הראש. ה-20 האלו הכנתם תכנון, מתי תהיה אנטנה? מתי הבת של ניגרי תוכל להציל את עצמה ואת הנהג דקה לפני שהקליטה תגמר אחרי שרצחו את אמא שלה? דודו, מתי תהיה אנטנה בפועל? לא שאתה לא רוצה, אתה רוצה, אבל מה לוח הזמנים?

מהרגע שנסיים את המכרז, במכרז ניתן סדר גודל של שישה חודשים עד להקמת כל המתקנים.

נניח שהדבר עם האוצר נפתר, כמה זמן ייקח לסיים את המכרז?

אי אפשר לצאת למכרז ללא תקציב.

אבל אתם בונים את המכרז עכשיו, כמה זמן ייקח לסיים לבנות אותו?

בכל הארץ יש תקציב? אני לא מבין מה שאתה אומר. אין תקציב בכל הארץ.

בכל הארץ לא צריך תקציב.

לא, גם כאן לא צריך תקציב. סליחה, מה יש כאן אזרחים מסוג ב'? אני לא מבין. למה צריך תקציב? לא צריך תקציב. דודו, ברמת השרון אתה מתקצב? לא.

עמית, מה שקרה זה ששר האוצר שהוא במקרה גם מתעסק בסוגיה הזו שנים רבות, מבין שאנחנו רודפים אחריהם. חבר הכנסת אלקין כינס כאן דיונים לפני 15 שנים באותו הנושא וכל פעם זה הסתובב מסביב לשולחן והגיע לאותה התוצאה, אז הוא אמר 'אין ברירה, נכניס את היד לכיס ונשים קצת כסף כמדינה כדי שהדבר הזה יקרה". כי בסוף נוכל להמשיך לספר לעצמנו סיפורים ולזמן אותם כל חודשיים, אבל אנחנו רוצים שיקומו אנטנות, אז כנראה שאנחנו צריכים לשים כסף כמדינה. מה לעשות? בסוף אין קליטה, הוא התחיל את זה ו-15 שנה דנים בזה.

חבר הכנסת עמית הלוי צודק, יש כסף ואנחנו עדיין דנים בזה.

זה לא אמור להיות כך. לא, אין, יועמ"ש האוצר לא אישר אותו עדיין. אם הוא היה מאשר הוא אמר, תוך חצי שנה ידעו לצאת לביצוע.

מתי המכרז ייגמר? אתה לא יוצא למכרז. המכרז מוכן? כתבתם אותו?

אנחנו בתהליך כתיבה, זה לא מכרז פשוט.

דודו, כמה זמן ייקח לסיים את המכרז?

מהרגע שיש תקציב?

לא. את הכתיבה של המכרז, היא לא תלויה בזה שיש תקציב.

הכתיבה של המכרז זה יותר היועמ"שים כאן.

אנחנו עושים את כל התהליכים המקדימים שאנחנו יכולים לעשות עד לשלב שבו הכסף נדרש כדי להתקדם.

הוא שאל מתי יהיה מוכן המכרז? אנחנו עבדנו בממשלה, מתי תהיה מוכנה חוברת המכרז?

יצאנו לתהליך של RFI ואנחנו ממתינים לקבל את המידע הנדרש. ברגע שנקבל את המידע - -

כמה זמן ה-RFI? אני שואל ומעביר אליך את כל השאלות ששואלים אותי, אנשים שנוסעים בבקעת הירדן, נוסעים מרותם ולא מצליחים לקלוט. יש תאונת דרכים, לא מצליחים להזעיק משטרה, על זה אנחנו מדברים.

שתבינו את הסיטואציה, אני נוסע בכביש עם שני מכשירים, אחד של רשת פלאפון ואחד של סלקום. נוסע בכביש, מגיע לצומת רחלים משתמש בסלקום, מגיע - - משתמש בפלאפון.

גם אנחנו נוסעים.

שייתן לוח זמנים. אתה כותב מכרז, ראינו שצו אלוף לקח 6 שנים פעם שעברה, רפי, כמה זמן לוקח לכתוב מכרז? לא בציניות, אלו דברים של המציאות.

אני עונה. אם נקבל את המידע הנדרש, שביום שני יש כנס ונקבל את כל המידע הנדרש – זה עניין של חודשים בודדים לכתוב את המכרז ולצאת לדרך.

במי תלוי המידע הנדרש?

בחברות.

הצגתם להם לוח זמנים תוך כמה זמן אתם רוצים לקבל את המידע?

לאחר מכן נצטרך את התקציב הנדרש על מנת לפרסם את המכרז.

זה ברור, אין צורך לחזור על זה פעם נוספת. מבחינת החברות, הצגתם להם לוח זמנים עד מתי הם מביאים לכם את המידע שאתם צריכים?

הצגנו לחברות במסגרת ה-RFI ובי קשנו שיתנו התייחסות עד 22 במאי. כדי להיות בטוחים, זימנו אותם ל-20 במאי שזה ביום שני הקרוב, ייתכן שניתן להם ארכה של עוד שבועיים על מנת לתת מענה.

אם אתם צריכים לשבת איתם איפשהו כאן, אני יכול לסדר לכם כאן חדר. הם נמצאים ויושבים כאן.

הם יקבלו קפה ביום שני ויקבלו תשובות והכל יהיה בסדר. אנחנו רוצים להיות אופטימיים. אם יצטרכו עוד שבועיים פרק זמן של הארכה, ניתן להם גם הארכה.

למה? זה כל כך מסובך?

אנחנו ביקשנו מהחברות לתת התייחסות לאותם המיקומים.

מתי ביקשתם?

ה-RFI יצא לפני חודש.

לפני חודש וביקשתם עד 22? זאת אומרת, קצת יותר מחודש נתתם להם. כמה זמן לוקח לאסוף נתונים כאלו?

צריך לשאול אותם.

זו התקופה. אנשים יבואו ביום שני מוכנים וערוכים לאנטנות.

אז אין צורך בהארכה, דודו למה לפרגן להם ככה?

אין שום מקום במדינת ישראל שלוקח כל כך מעט זמן. בגלל חשיבות הנושא של אדוני ואנחנו מודעים לכך, נערכו החברות להגיע ביום שני עם תשובות ולהתקדם, לא לשבת ולדבר.

התשובות שביקשנו מהחברות ב-RFI, קבענו את המיקומים, א' ביקשנו שיתייחסו למיקומים, פעם אחת.

דודו, קיבלת תשובה. יום שני, אין צורך בהארכות בכלל.

כי אתם מבקשים.

אתה אומנם צעיר ואין לי רבע מהניסיון שלך, אבל למה להכריז שאתה נותן להם הארכה עוד לפני שביקשו?

עמיחי, סגן ראש מועצה אזורית בנימין. שאלת הבהרה, אני מנסה להבין האם כל אתר כזה ייתן מענה לכלל החברות?

כן, לכן צריך גם לקבוע מבחינת החברות את סדר האנטנות על התורן. עניין לא פשוט. יש ביניהם גם כל מיני עניינים ובסופו של דבר נצטרך לקבוע את הדברים.

בסדר גמור. חזרו אלינו עם תשובה מהאוצר לאחר בירור. נעם, אנחנו איתך.

ביררתי פעם נוספת ובוודאות אתמול היו אצלנו בלשכה המשפטית, אלי ורפא מהייעוץ המשפטי של יועמ"ש איו"ש, וסוכם בוודאות שהם הולכים להעביר חוות דעת משפטית חדשה ללשכה המשפטית שלנו. הכדור עכשיו אצל המנהל האזרחי, אצל יועמ"ש איו"ש ומחכים אצלנו לחוות דעת מהם.

אשלים את הדברים. אתמול אכן התקיים דיון, יועמ"ש איו"ש עצמו נכח בדיון. במסגרת הדיון הלשכה המשפטית של משרד האוצר ביקשה לבצע מספר חידודים בחוות הדעת. הסכמנו לבצע מספר חידודים על מנת שחוות הדעת תוגש בהסכמת שני המשרדים ולכן נעשה את החידודים וכך נראה לנו שנוכל להתקדם מהר יותר בלי להביא את הדברים להכרעת משרד המשפטים.

מה שהכרתי זה שסידרו לנו פגישה אצל המשנה ליועמ"ש.

כן, אבל לפני הפגישה עם המשנה נקבעה פגישה מקדמית עם משרד האוצר.

אם מותר לשאול, מה השינויים שהם ביקשו בחוות הדעת?

מטבע הדברים, אני לא רוצה להגיד בפורום הזה. מלכתחילה סברנו שחוות הדעת שלנו היא מספיקה לכן נבצע את החידודים על מנת לקדם את הנושא ולהביא את הדברים להשלמתם מבלי להביא את הדברים להכרעת משרד המשפטים.

כן אשמח שתעבירו לוועדה בהקדם את החידודים כי זה משהו שמשנה דרמטית את - - -

זה לא ישנה דרמטית את חוות הדעת. המסקנה תהיה אותה המסקנה.

ברשותך, מה שנשאר בחלק זה בהנחה שחוות הדעת הזו תסתיים והתקציב – שמשום מה נדרש לעניין – ימצא, נשארה שאלת המכרז. RFI יצא, ייגמר עוד שבוע בהנחה שהחברות מוכנות? מוכנות, מצוין. חודשים בודדים זה הרבה, רפי. המילה "בודדים" בפרט כשהיא בלשון רבים היא לא מוסיפה לחודשים.

בפעם הקודמת נתתם לנו חודשיים ועשיתם זאת מהר יותר.

אבל המכרז, הרי בסופו של דבר כל החברות כאן וזה תורן משותף, אין 1,000 חברות במדינת ישראל והתורן משותף, אז זה המון וזה עניין של פיקוח נפש, וככל שנתחיל להילחם, אנחנו בתחילת מלחמה, אבל העסק יכול להתפתח וצריך להתייחס לכך אחרת ביהודה ושומרון, צריך עוד תקנים, משאבים, אבל רפי, זה לא יכול להיות עוד חודשים. זה לא יכול להיות חודשים.

ביהודה ושומרון חוץ מחצי המיליון יהודים שגרים שם, גרים שם בנוסף לא מעט תושבים ערבים שגם הם משתמשים באנטנות הללו וצריך לחשב כמה אוכלוסייה, כמה אנשים משתמשים. זו צריכה להיות מידת רמת דחיפות העניין ולכן חודשים בודדים זה לא תשובה. יש כבר RFI? הכנתם אותו?

אדוני, התהליך המכרזי הוא לא התהליך שהיועמ"ש מוביל אותו, אנחנו מלווים אותו ונותנים תיעדוף לחלק שלנו, מבינים את הצורך.

מי מוביל?

המנהל האזרחי. סדר גודל של הליכי המכרז בשירות הממשלתי הוא שלושה חודשים לפחות, עד שמפרסמים ונותנים זמן, ועדת מכרזים.

כמה זמן המכרז מפורסם כשמפרסמים אותו? 60 יום?

במקרה של 20 מתקנים שצריכים לצאת לשטח ולראות, לפחות 45 יום.

45 יום?

לפחות.

שאלתי על ההכנה.

דודו אתה יכול להגיד שאם נקבע דיון מעקב בעוד שלושה חודשים, נראה שהמכרז מוכן?

אוכל להניח את דעתכם ולומר שכל מה שאנחנו יכולים לעשות לפני קבלת התקציב, אנחנו עושים ולכן לדעתי נגיע לשלב שבו לא נוכל להתקדם יותר כי אין לנו תקציב.

רפי, אנחנו לא באים אליכם בטענות אלא מנסים להבין.

אנחנו לא ממתינים לתקציב על מנת להתקדם. פרסמנו RFI ומקווים שנקבל את המידע שביקשנו ונוכל להתחיל לכתוב את כל המסמכים.

שאלתי על כתיבת המכרז. כתיבת המכרז תיקח לנו שלושה חודשים?

הוא אמר שלושה חודשים.

חבר הכנסת הלוי, ברגע שנתחיל לכתוב את המכרז ונוכח ההתקדמות בעניין התקציב כפי שאני רואה אותו, לדעתי לא יהיה עיכוב ואם יהיה הוא לא יהיה דרמטי לחלוטין משום שאנחנו מתקדמים עם הכתיבה לפני שיש אישור תקציבי, ולכן דעתי היא שהמיקוד כאן צריך להיות לא על כתיבת המכרז וכן על קבלת התקציב הנדרש.

נניח שיש חוות דעת מעודכנת בשבוע הבא, עוד שבועיים?

כמה זמן ייקח לכם לעשות את החידודים?

השאלה היא על חוות הדעת, לגבי התקציב שאתה מדבר.

עובדים על החידודים.

כמה זמן אתה מעריך?

איני יודע להגיד, אבל זה בעבודה ולא ייקח הרבה זמן.

לא הרבה זמן זה שבוע-שבועיים?

שבוע-שבועיים?

לא יודע להגיד, זה לא ייקח הרבה זמן.

אתה יכול להעריך כמה הכי הרבה זה ייקח?

זו תהיה תקופה סבירה, לא הרבה זמן. אנחנו עובדים על זה כרגע בשעות אלו.

בוועדה הקודמת בסוף הצלחנו לחלץ ממך תאריך.

והתוצאה הייתה - - -

התוצאה הייתה מצוינת.

צבי, זה דורש ועדת כספים או שזה כסף שהוקצה כבר?

זו קרן חוץ תקציבית של המנהל האזרחי, אני לא מאמין שיהיה צורך בוועדת כספים. זה לא בתוך תקציב - -

הכסף לא קיים כרגע במנהל האזרחי?

קיים. הקרן החוץ תקציבית קיימת.

חסרה שורה?

המעבר מהקרן אליך זה רק פעולה.

אין צורך בוועדת כספים אם זה מהחוץ תקציבי.

החוץ תקציבי זה בהנחיית שר האוצר?

כרגע מדובר על החוץ תקציבית.

אבל חוות הדעת - -

אומרת שזה לא יהיה מהקרן?

חוות הדעת אמרה שזה לא יהיה מהקרן.

הבנתי.

זה לא נכון. חוות הדעת של אסי מסינג, אסי מסינג לא רוצה שזה יהיה מהקרן. חוות הדעת של יועמ"ש איו"ש אומרת שזה יכול להיות מהקרן.

זו המחלוקת.

השאלה אם בחידוד הוא רוצה שזה לא יהיה מהקרן? לכן שאלתי.

החידוד לא משנה את המסקנה.

זה מה שאמרתי, אין הבדל.

אז זה יהיה מהקרן. אין סיבה שזה לא יהיה כי זה לשימוש כולם שם הרי.

זה מה שאסי מסינג טוען שלא.

מה זאת אומרת "לא"? הוא לא גר שם. אז זו רק הנחייה של שר האוצר. עוד שבועיים תהיה חוות דעת ושר האוצר יוכל להנחות את אנשי האוצר להעביר מהקרן החוץ תקציבית אליך למנהל את אותם 50 מיליון שקלים, זה האירוע. צבי סוכות, יש לך קשר עם שר האוצר. עוד שבועיים.

אסי מסינג - - יועמ"ש האוצר לא עובד אצלינו.

אבל זה הסתיים, הייתה הסכמה אתמול.

כבוד יושב-הראש, בענייני המכרזים, בסוף במכרזים ביטחוניים שיש להם חשיבות ביטחונית בין אם הם מכרזים שמסייעים גם לפעילות הצבאית ביהודה ושומרון וגם מכרזים שבאים לתת מענה לסוגיות ביטחוניות, לדעתי אפשר לקצר את התהליכים הללו בין אם זה 45 יום, לקצר אותם.

קיימים נהלים בצבא לקדם מערכות לחימה וגם לקדם מערכות שנדרשות לטובת לחימה ואנחנו לא בתקופת רגיעה. כולנו נמצאים בלחימה, בהכנות. סוגיית המכרז לא חייבת להיות על פי נהלי המכרז הרגילים אלא יש נהלים למכרזים בתקופת לחימה לטובת מערכות ביטחוניות.

נקצר ככל האפשר את תקופת המכרז, אבל צריך לקחת בחשבון שמעבר לנהלים שדיברת, בסופו של דבר החברות יצטרכו – לתת מענה ל-20 מקומות, לצאת לסיורים בשטח, לעשות תכנון מסוים, הרי זו מהות המכרז וזה לוקח להם פרק זמן.

אני מניח שיושב-הראש יבקש לשמוע אותם וכיצד הם נערכים לאירוע.

בואו נשמע אותם.

אנחנו נשמע אותם, אבל קודם כל ארצה לקבל לוח זמנים. תחמירו עם עצמכם, תתנו לוח זמנים שאתם אומרים ששם אפשר לכנס דיון מעקב ולראות, הרי את דיון המעקב הזה קבענו בלארג'יות אחרי הפעם ההיא שאמרתם חודשיים, וזה קרה, התקדם.

נציין שהייתה התקדמות ועשינו צעדים יפים בדרך.

אז אף אחד בחדר גם לא חשב שיועמ"ש האוצר הוא זה שייתקע את העניין. אשמח לקבל לוח זמנים ולאחר מכן נעבור לשאר. דודו, מי אחראי על המכרז? מורן, בסוף זה אצלכם.

המנהל האזרחי.

תנו לנו לוח זמנים מתי אתם מעריכים שהמכרז יהיה מוכן?

ברשותך, אני מקווה שחבריי כאן לא יחלקו עליי, אשמח להעביר לכם מועד לאחר שנקבל את תוצאות ה-RFI ביום שני, בעזרת השם. נראה את ה-RFI ומה הולך, ולפי המידע שנקבל נדע כמה פשוט או מסובך זה לכתוב את המכרז. כך נדע.

מעולה, תודה רבה. איתי.

איתי, עוזר ראש מועצת בנימין. האם במסגרת ה-RFI לחברות נשקלה האפשרות של ?roaming
roaming פירושה אירוח של רשת אחרת במקום לעלות עוד סקטורים שדורשים יותר חשמל, ויותר חשמל דורש יותר תשתית, יותר תקציב, עיכובים וכו'. האם נשקלת אפשרות של roaming לא רק באתרים החדשים אלא גם בישנים? אפשר לחסוך כסף רב. השאלה מופנית לדודו, אבל יכול להיות שזו שאלה גם לחברות הסלולר. האם בכלל נשקל העניין הזה?

קודם כל, תדע שאין roaming בארץ בכלל בין החברות. אין כרגע כי משרד התקשורת לא אישר זאת. יש לכך מספר סיבות שלא אכנס אליהן, ולכן אנחנו הולכים בעקבות משרד התקשורת בעניין זה. אנחנו לא מתכננים כרגע ב-20 המתקנים, הם יהיו 20 מתקנים כמו כל יתר המתקנים.

אנחנו מדגישים באופן מפורש שבמכרז כל תורן ישמש את שלושת החברות לפחות ואם יהיה צורך גם חברה פלסטינית אחת אם תרצה להצטרף – היא תמיד תוכל להצטרף. ככה אנחנו מתכננים את זה.

אני מסכים שאין בארץ, אבל במקרה הזה הולכים למקומות שיהיה קשה להעביר אליהם חשמל, אני יכול לחשוב על שניים-שלושה אצלנו גם שיהיה מסובך להעביר חשמל, ככל שאתה מוסיף סקטורים לתורן כך נדרש יותר חשמל ואם נדרש יותר חשמל – זה מייקר את העלויות. האם לא שווה לשקול זאת במקרה הזה? תוכל להרוויח ב-50 מיליון האלו אתרים רבים יותר.

חבר הכנסת הלוי שאל קודם למה צריך מימון, מכיוון שכולנו מבינים שלהרים תורן במקומות האלו זו השקעה שהיא מעבר למה שחברות הסלולר בדרך כלל משקיעות בשביל להרים תורן בתוך יישובים וכו' שזה הרבה יותר קל, כאן אתה מכביד ומוסיף על העבודה. חשמל זה כסף רב, מהניסיון שלנו במקומות שהרמנו בהם, לדוגמה בשדה אפרים, נוסף כסף רב ולפעמים חברת חשמל גם לא מסכימה להעביר לשם חשמל ואז מתחילים להמציא המצאות – נגיד בעדינות – לא הכי טובות.

לדעתי שווה לשקול זאת למרות שאני יודע שאין roaming בכל הארץ, כאן הצורך הוא גם ביטחוני. יו"ר הוועדה סיפר קודם שהוא נוסע עם מספר טלפונים כי כל פעם יש קליטה אחרת ואם תהיה roaming ביהודה ושומרון, זה יוכל לשנות את כל התמונה.

יש כאן נציג משרד התקשורת?

אני מציע שנקבל התייחסות של חברות הסלולר. בעניין החשמל, ברגע שהבאת חשמל לחברה אחת, זה כבר לא משנה. הבעיה היא תמיד להביא את התשתית הראשונה וזה לא משנה מה הקיבול, אם זה 100 אמפר, 80 אמפר או 40 אמפר. זה דבר אחד.

במבחן התוצאה רואים שזה לא עובד.

דבר שני, במסגרת ההכנות ל-RFI קיימנו דיון עם אנשי חברת החשמל וקמ"ט האנרגיה שלנו, שיתפנו אותם בפרויקט של 20 המתקנים והם מודעים אליו, ולדעתי הם נרתמו לעניין. זה לא יהיה המקרה של שדה אפרים. בניגוד למה שמקובל בתוך הקו הירוק, קיימת אפשרות להתקין שלושה מונים לכל חברה באותו תא שטח. הסדרנו את העניין עם חברת החשמל.

מה אמות המידה ל-20 שבחרתם מתוך ה-72?

הסברנו.

אגיד פעם נוספת בשביל מי שלא היה מקודם, אחד, נאמר שהם עשו חישוב של לפזר את זה במועצות ביהודה ושומרון שלא יהיו כולם באותה המועצה. שתיים, שיהיו על אדמות המדינה. שלוש, מקומות שבהם לשלושת החברות אין קליטה. ארבע, שקיימות תשתיות נוחות יחסית של מים וחשמל. השיקול המרכזי שלהם היה שזה עובד על מנת שאפשר יהיה להמשיך הלאה בפרויקט.

כמובן גם העניין הביטחוני.

ברשותכם, שאלה נוספת על 20 הראשונים ואלו שבעזרת השם יבואו אחריהם, כיצד נעשה המיפוי של איפה נדרש להעמיד את התורן ובאיזה גובה? ניסיתי להבין בכנס שעבר ואשמח לקבל תשובה.

מיפינו כ-90% או יותר מכל הכבישים באזור יהודה ושומרון. ביצענו נסיעת מבחן, לא באמצעות החברה שלקחתם אלא נסיעת מבחן שלנו עם מכשירים שלנו. יש לנו ביחידה - - סלולר, סקרנו את כל הכבישים ולכן קבענו את 20 המיקומים על פי תוצאות נסיעת המבחן.

אפשר לפרסם את התוצאות לציבור? מפה חמה? משהו פשוט שנוכל לבצע השוואה עם מה שאנחנו עשינו ואולי לגלות דברים אחד לשני. ייתכן שגם אני פספסתי דברים, אבל ממה שלמדתי וחקרתי נסיעת מבחן היא לא השיטה הכי מוצלחת, אבל קטונתי. אם אפשר לפרסם את זה לציבור נוכל לבצע השוואות.

הם אמרו שהראו את זה לראשי רשויות בכנס.

לא הראו.

לא היית שם?

הייתי ולא הראו.

נתנו דוגמאות, אני לא בטוח שכרגע בשלב הזה אנחנו רוצים לפרסם את זה לציבור.

איתי, תזכור שחלילה יכולות להיות משמעויות ביטחוניות לפרסום של זה.

אפשרנו לראשי הרשויות להתייחס ולנסות להשפיע, אולי ניתן יהיה לשנות או להוסיף דברים. שר התקשורת בעצמו יגיע לפחות ל-11 רשויות באיו"ש על מנת להגיע לכל ראש רשות ולקבל את התייחסותו.

אני לא מכיר שקיבלנו את המפה. אין צורך לפרסם אותה לציבור, אבל אם תוכלו להעביר אותה לפחות למי שמתעסק בעניין ברשות המקומית - -

השאלה האם יש לך פערים? אתה אומר שעשית בדיקה, אולי הבדיקה - - -

לדוגמה, יש מרחב של אזור נווה צוף במערב בנימין, קמ"ט החליט לשים תורן במקום מסוים ואני חושב שצריך לשים מקום אחר לפי הבדיקה שלי. אולי אני טועה ואולי הוא טועה, אני לא יודע.

אבל השיקולים הם לא רק קליטה. יש סל שיקולים רחב מאוד שהצגנו אותו.

ברור. קרקע, חשמל, תשתיות, אני בטוח. אני מבקש בואו נשווה בינינו את הדברים ונפתח אחד לשני את העיניים, זה הכל. השאלה האם זה בכלל אפשרי?

דודו, תעבירו להם את החומר שלכם ותעשו בדיקה נוספת. אני בעד.

אנחנו מזמינים כל רשות מקומית וכל ראש מועצה - - -

תעביר להם עכשיו.

אבל אם עושים כבר את המכרז זה אומר שחברת הסלולר כבר קיבלה את המיקום, בסוף נגלה שעשו את כל העבודה והמיקום לא מוצלח.

עוד לא יצא המכרז.

ה-RFI יצא.

RFI זה RFI.

RFI זה הצעת מחיר למקום להקים מקום מסוים.

נכון, זו התייחסות.

לא, לא.

RFI זה כן המיקומים. מה לא?

ממה שראיתי RFI יושב על המיקומים, מה שהראה שר התקשורת.

הוא מתכוון למיקומים ספציפיים.

הפערים לא גדולים.

לדעתי אתה מדבר על הפוליגונים וב-RFI מדובר על המיקומים בתוך הפוליגונים.

הבנתי. ב-RFI אתה אומר לחברת הסלולר "אני רוצה להקים כאן נקודה, בואו תתנו לי הערכת עלויות". הבנתי נכון?

לא. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להקים בפוליגונים האלו - - בין היתר.

זה יותר הגיוני, בסדר.

נשמע את נציגי חברות הסלולר.

ליאור ורונה, מנכ"ל פורום החברות הסלולריות. דבר ראשון, אתחיל בהצהרה שהיא גם מעובה בהוכחות בשטח, החברות מחויבות ומבינות את הדאגות. החברות מחויבות בעשייה ולא רק בהצהרה, וגם עושות ופועלות. אם תסתכלו על כמות האתרים שהוקמו ב-2023 וחמש שנים אחורה ביהודה ושומרון.

יש לכם נתונים?

יש לנו נתונים, העברנו הכל. גם מה שהועבר ב-2024 ומתוכנן לקום ב-2024, אבל יותר מהכל אנו מחויבים ומבינים את דאגות החברים בוועדה ומחויבים במאה אחוז. כפי שהקמנו הרבה ביזמתנו לפני שלוש שנים אתר גדול באזור בני נצרים בעוטף, למרות קשיים גם של תושבים שחששו מהאנטנה הוקם האתר ופעל בצורה מאסיבית מאוד ב-7 באוקטובר והציל חייל וכולנו מבינים שהטלפון הסלולרי מציל חיים, בכל מדינת ישראל וכל מקום שאזרח ישראלי נמצא בו.

המחויבות היא בשטח ואתם יכולים לבדוק, אבל אני לא יכול שלא להצטמרר וזה נשמע לי אבסורד כי אתם בכוחכם גם לסייע לנו, בכוח שלכם כמחוקקים, כי לדון על ענישה ועל אכיפה כאילו החברות הן האשמות בזה שאין תשתית סלולרית ביהודה ושומרון או במקומות אחרים בישראל – אין אבסורד גדול מזה ואסביר גם למה.

זמן רב אני נמצא בתפקיד מנכ"ל הפורום, ולדוגמה שבוע הבא אני נוסע ליישוב עצמון במשגב לשבת עם תושבים ולשכנע אותם להקים אתר בתוך היישוב עצמון בגלל שהמועצה מבינה שיש שם בעיות קליטה. אמרתי להם שלא אגיע ליישוב אלא אם כן ההתחייבות היא שהאתר יוקם בתוך היישוב.

אני מתחייב בזאת שאני מוכן להגיע לכל יישוב במדינת ישראל כפי שעשיתי בכל מקום על מנת לשכנע תושבים. אבל אני לא מכיר מקרה אחד שבו ישוב במדינת ישראל פנה לחברות הסלולריות, אליי או לגוף מסוים, לפעמים הפניות הן דרך משרד התקשורת, ואמר "אנחנו מוכנים להקים אתר בתוך היישוב, על מבנה על היישוב ויש לכם מקום" והחברות לא נרתמו. לא מכיר מקרה.

אני כן מכיר מקרה למשל כמו של אדוני. אתה מכיר יותר ממני את היישוב יצהר שהקימו שם אתר ולפני מספר שנים שרפו אותו בגלל חשש של תושבים. כאן הבעיה שלנו, כי במקום שבו יש לנו תשתית, כלומר חשמל, במקום שבו יש לנו שמירה כי שמירה יכולה להיות מתושבים שחוששים או מפורעים שאומרים שזו תשתית של יהודים, תשתית של ישראלים, ושהם ישרפו אותה, בשביל זה אנחנו חייבים את זה והמדינה יכולה לקחת אחריות.

אבל אנחנו צריכים את זה בתוך היישובים כי לשים את זה מחוץ ליישובים ללא שמירה, זה מועד לפורענות של אלף ואחד גורמים שלא צריך לספר לכם עליהם. אתן לכם את האבסורד ופה אני מסתכל עליכם, ולהפנות אלינו אצבע - - -

הוא דיבר על זה שיש מרכיבי ביטחון שיהיו על האנטנות.

מצוין, ואנחנו שם. מעולה, אני שמח, אנחנו מחזקים וזה יהיה מעולה.

לא יכולתם לעשות זאת לבד?

אנחנו עושים. אני יכול לתת לך רשימה של אתרים שנשרפו, לא רק ביהודה ושומרון, בגלל בעיות ביטחון או גניבות של מתכות ואנחנו צריכים את התמיכה גם של המדינה. אני יכול לקחת אתכם לסיורים בנגב, מתי שתרצו, לראות מקומות שבהם הקמנו אתרים, מקומות שנגנב מהם ציוד ומקומות שנשרפו. אנחנו מקימים, שורפים לנו, מקימים עוד, אבל יש בכך השקעות שאתם מבינים אותן. אז אנחנו באים למדינה ואומרים שצריכה להיות גם ענישה, לאו דווקא עלינו אלא גם על הפורעים.

אציין משהו שהוא האבסורד הכי גדול. המדינה, גורמי המדינה, הגורמים הממשלתיים הם המפרקים מספר אחת במדינה של אתרים במדינת ישראל. המפרקים מספר אחת עם בקשות של נת"ע, בקשות של נת"י, מנהל דיור ציבורי שציינתי אותו בחצי משפט גם בישיבה הקודמת וזה תחת פיקוח שלכם.

הרי מנהל דיור ציבורי אמור להיות הגיוני כמו בארצות הברית שמחייבים את החברות הסלולריות להקים אנטנות סלולריות על תשתיות המדינה, מנהל דיור ציבורי אמון על כך. בחוזים שלהם הם אוסרים על הגופים שעובדים איתם להקים אנטנות סלולריות על הגגות שלהם מפחד מהתשתית, כאשר משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מעודדים הקמת תשתית. אנחנו פונים למנכ"ל של מנהל דיור ציבורי –הוא עובד מדינה, מקבל משכורת מהמדינה – מבקשים להיפגש איתו ולקדם הקמת תשתית. הוא לא מוכן להיפגש איתנו ואומר "על הגג שלי לא תהיה אנטנה".

אבסורד שמדינת ישראל לא מחייבת את דיור מנהל ציבורי להקים אנטנות. אני יודע שזה אולי פחות רלוונטי לגבי יהודה ושומרון, אבל זה לא משנה, זו אמירה של המדינה. אנחנו צריכים להוריד אנטנות מנכסים של המדינה? מחייבים אותנו? איך יכול להיות שלא מעודדים כמו בארצות הברית שמחייבים אותם להקים אנטנות? אבסורד גדול מאוד ששמים רגליים במקום לעודד.

אתם יכולים לנסח חוק ולדאוג שכל ישוב יהיה מחויב לתת לנו מקומות בתוך היישוב להקמת אנטנות. אין דבר אבסורדי מזה. אנחנו מוכנים לשתף פעולה וגם שיתפנו פעולה. תנו לי ישוב שרוצה שנקים בתוכו אתר – יקימו בו. אני יכול לתת דוגמאות רבות, ניתן לראות תכניות על היתרים ופעילויות – הוקם בשכונת תמר בביתר, אלפי מנשה, מעלה אדומים, צומת הדואר, בנעלה, פדואל, כיכר חגי, עמנואל, באלפי מנשה מתכננים להקים לא מעט ומקימים.

כל אלו בתוך היישובים?

אני יכול לתת רשימות מכאן ועד הודעה חדשה. חברים, אנחנו מחויבים, משתפים פעולה, נשתף פעולה, יש לנו אינטרס שהוא ביטחון מדינת ישראל. לא בגלל "7 באוקטובר", כפי שציינתי הקמנו גם לפני "7 באוקטובר" כי לפני שלוש שנים היה לי ויכוח בעוטף ואמרתי שזה עניין ביטחוני, כאילו חזינו מה יקרה, ואלוהים יעזור לי אם לא היה אתר באותו זמן וזו מחויבות. אבל גם אתם חייבים לבוא ולדחוף את זה, לייצר חוקים שיחייבו ולא יגרמו לגופים הממשלתיים להוציא אנטנות כי זה לא רק יהודה ושומרון אלא גם מקומות אחרים במדינת ישראל, ובוודאי גם יהודה ושומרון.

מה קורה עכשיו ביהודה ושומרון?

ביום שני מגיעים נציגי החברות. יש 20 אתרים על הכל, תנו לנו אפשרויות. יושב כאן ראש מועצה, חסרה אנטנה? יקימו לו בתוך היישוב. זה כמו שכל פעם שאני הולך לכפר סבא, אומרים לי שאקים בהוד השרון.

היינו רוצים שיהיה ישובים בכל מקום ביהודה ושומרון, יש מרחבים לדוגמה בין עופרה לשילה שעדיין לצערנו אין שם התיישבות יהודית רציפה. בעזרת השם נגיע גם לזה.

הגעתם לפריסה שציינתם אותה קודם, יש פעילות שנעשית. אני אומר שאנחנו צריכים את עזרתכם בנושא של שמירה וביטחון.

אני מבין מה שאתה אומר, אבל מצד שני האתרים המדוברים הם אתרים שאינם יכולים לקבל מענה מהיישובים.

אם תראו את כמות האנשים בחברות שעוסקים בדברים האלו, שיבוא רמ"ט תקשורת או משרד התקשורת ויגיד שמאז "7 באוקטובר" או לפני זה הוא פנה לגבי אתר ספציפי מסוים ולא הקימו.

ליאור, אני מנסה להבין את הפער. אתה אומר שאחר שיגיע הכסף ויקימו 20 אתרים זה כן יהיה בסדר, אני רוצה להבין את הפער. אתה מבין את השאלה? השאלה פשוטה. אם זה אירוע של כסף, אז למה המדינה צריכה לעשות את זה?

כי יש כאן תהליך וזה לא עניין של אירוע של כסף. אתם אומרים "בואו תקימו אתר" כאילו אתר קם ביום אחד. יש תהליכים הנדסיים, אישורים ואדמות, אמרו זאת האנשים האובייקטיביים ביותר.

15 שנה חבר הכנסת אלקין פתח כאן דיונים.

שמעתי את אותם המשפטים.

אדון ורונה, מה האפשרות לקבל תיק קידום תקצוב?

אני מסתכל עליכם ואומר שוב, תנו לי מקום במרכז יישוב שאתם אומרים לי "בוא תקים".

מה זה מרכז יישוב? ואדי חרמיה.

הקמנו.

עדיין אין שם קליטה. אני נוסע שם כל יום ואין קליטה. צומת רחלים, אין קליטה.

15 שנה אנחנו בדיון הזה. אני נוסע בכביש הרודיון ובאופן קבוע יש מקומות שהקליטה נגמרת, התחלפו שלושה ראשי ממשלה במדינה הזו וכל אחד מהם תמיד ידע איפה אני נמצא לפי ההפסקה בשיחה, ידעו להגיד באופן מדויק.

לא אגיד שהם ביקשו את זה מאיתנו.

מה האפשרות לקבל את עזרתכם בנושא? תתחילו כבר לרוץ על הדברים על מנת שהדברים ייסגרו, גם ה-50 מיליון שקלים - - - נדע שהם יגיעו . קידום המימוש עוד טרום התקצוב.

יש לנו אינטרס להקים תשתית במדינת ישראל.

ליאור, איך פותרים את בעיית הביטחון עם הכסף שמגיע מהאוצר? נשים כמדינה 50 מיליון שקלים ואז ישרפו את זה?

לצערי הרב, יש דברים שנקראים "שמירות".

גם עכשיו שורפים לנו. בחודשים האחרונים היה אתר בעופרים שנשרף, עלה באש וכולם ראו אותו בלילה. נשרף אתר בבית כאחיל שצמוד לבסיס צבאי.

השאלה פשוטה. אם הסיבה שאתם לא מקימים מחוץ ליישובים היא בגלל בעיות ביטחון, אז מה יעזור לנו המכרז? זו השאלה.

אדוני יושב-הראש, אתם חושבים שאנחנו לא מקימים, אנחנו מקימים כל הזמן, דודו כהן יעיד על זה ויוכל להעביר לכם את המספרים. אנחנו מקימים, הוא מפיל עלינו, מתקשר אלינו, דוחף אותנו ואנחנו עושים את זה גם מטעמינו.

יכול להיות שהבנתי משהו לא נכון.

יש לנו שירות טוב לתת ללקוחות שלנו. אני רוצה להגיד מספר דברים.

אני רוצה לקבל תשובה לשאלה לפני שאתה תגיד מספר דברים. מקימים מחוץ ליישובים כמו שמקימים בתוך היישובים?

כן. גם עכשיו אנחנו מקימים, בחוות גלעד אמור להיות תורן, מקימים בתוך בסיסים, ליד בית חגי, עושים את זה, אבל לצערנו האתרים האלו נפגעים. מקימים אתר במיליון שקל ושורפים אותו, בבית כאחיל רק הציוד עולה - - -

ליאור, מה הפתרון לדבר הזה?

להקים בתוך היישובים ואז זה מחובר לתשתית.

אבל יש מקומות שאי אפשר להקים בתוך היישוב.

אז צריך לדאוג לשמירה וזו הבעיה. אי אפשר לייצר סיטואציה – שתקים אתר, תשקיע את הכסף ויישרפו - - -

למיטב ידיעתי, הסיפור הזה הוא בתוך המכרז.

שמירה ואבטחה.

זה בתוך המכרז.

לפני המכרז.

גם מקומות שרוצים להקים בהם לא בתוך יישובים, בתוך המכרז רשום שצריך להקים מוקד מצלמות שאמור להתחבר לצבא הקרוב. גם אם מקימים אתר בין עופרה לעלי - - -

איתי, לפני המכרז. המכרז הוא בונוס כי מדינת ישראל לא צריכה - - - בכל המדינה אין דברים כאלו. גם ביהודה ושומרון לא צריך מכרז. לפני כן, אני מנסה להבין, אם מעגל המצלמות שמשדר ישירות לצבא, אם זה פותר את הבעיה אז שהם יעשו את זה.

הצבא צריך לקבל את זה כמשימה. אני מניח - - - הוא מקבל כמשימה, זה לא יושב אצלו, זה יושב אצל הצבא.

ברגע שאנחנו מקימים אי אפשר להפיל את האחריות רק עלינו. אבטחה במקומות מועדים לפורענות זו אבטחה לא רק שלנו, זו אבטחה של המדינה. הרי אתם לא רוצים שהחברות הסלולריות יקימו כאן משמר של אבטחה ויסתובבו בין האנטנות. ברגע שהחברות נדרשות – הן מקימות.

לא תהיה אבטחה צה"לית, עם שמירה וחיילים.

אז אנחנו צריכים להגיע לתוך יישובים ובמקומות אחרים שנדרש - - -

צריך להציג את הדברים כפי שהם, הרי יש צירים רבים ואנחנו התמקדנו בצירים, והבעיה המרכזית – כמו שאנחנו מבינים אותה באיו"ש, היא בכבישים ובדרכים המובילות להתיישבות. זה שתקים בתוך התיישבות לא יפתור את בעיית הכביש במקרים רבים, ולכן התמקדנו בכבישים וזה מה שחשוב להדגיש כי זה הדבר המרכזי, איך הצגת את זה? אנשים נקטעים שם.

הדבר הנוסף, נושא המצלמות, להפך. מה שאתה מציג, ואנחנו הצגנו בכנס ראשי ההתיישבות שנחבר את זה לחטיבות המרחביות, הדרישה של ראשי ההתיישבות הייתה לחבר את זה למוקדים שלהם, של ההתיישבות.

גם נכון, למה לא?

אמרנו או זה או זה.

זו תוספת כוח.

גם וגם.

ברגע שמחברים את זה לחטיבה אפשר לחבר את זה גם למוקד הביטחוני. זו לא פעולה נוספת, זו פעולה מחשובית פשוטה.

חשוב להדגיש שלא תהיה שמירת חיילים על המתקנים.

זה ברור שלא ישבו שם חיילים כל היום וישמרו על המתקנים.

אני מרגיש שאני שואל את אותה השאלה חמש פעמים, השאלה היא אחרת. לפי החוק הפשוט במדינת ישראל מי שאמור להקים את אנטנטנות אלו אתם, נכון?

ואנחנו מקימים. מקימים ועומדים ברישיון בצורה מוחלטת.

לא כולם כאן מסביב לשולחן מסכימים. באת ואמרת מקודם – ולדעתי ביושר – שכשאתה מחוץ ליישובים, לא אמרת את המילים "נמנע מלהקים", אבל זה מה שהבנתי, שיש לך בעיה להקים שם כי – הורסים, שורפים, אין שם תשתיות, זה מאוד מסובך, ולכן באה המדינה ונאלצת כרגע לצאת למכרז.

נלך שני צעדים אחורה שוב. לצורך העניין אתה רוצה לבנות עכשיו בוואדי חרמיה, מקום שקל לי לדבר עליו כי אני נוסע בו כל יום, רוצה לשים שם עוד אנטנה כי עדיין אין שם קליטה. אתה צריך שמירה, נכון?

אני רוצה להקים אנטנה בכל מקום שאתה צריך כדי שאתה תיסע בצורה בטוחה, אתה וכל אזרחי מדינת ישראל.

אז למה אין לי קליטה כבר במשך עשרות שנים?

התחלתם תהליך, אני רוצה לקוות שעכשיו יהיה פתרון ואנחנו מחויבים לפתרונות. מצד שני, גם אני מסתכל עליך בצורה ישרה ואומר לך אדוני, אתה צריך להסתכל על החברות, החברות מחויבות להקים, אני אומר זאת לפרוטוקול. הייתי כאן פעם שעברה, אין מקום שבו ביקשו מאיתנו להקים ולא עשינו את כל המאמץ, אם יש לנו שיתוף פעולה והיום גם יש כאן תהליך וליווי מלא. אנחנו כאן, אנחנו כבר שם.

אבל אני אומר לאדוני שגם אתה יכול לסייע בידינו ויש תהליכים שאפשר לעשות כדי לייצר - - -

מחילה, תגיד ברור מה שאתה רוצה להגיד. בסוף, בקצה, אתה מחויב להקים אנטנה. עלויות האבטחה שלה, נראה מה הולכים לעשות עכשיו במכרז. זה לא מידע מסובך, אם תבוא ותגיד שגם מה שהולכים לעשות במכרז הוא לא מספק - - -

לא אמרנו ולא נגיד את זה. אנחנו בעד.

אז למה אתם לא עושים את זה כבר אתמול?

אנחנו יכולים ללכת בהיסטוריה לכל מיני בעיות שהיו. אנחנו מחויבים עכשיו, בואו נעשה, בואו נקים.

יש לך כיום אתרים שלך ששמת שם רשת מצלמות שמחוברת ישירות לצבא ולמוקדי המועצות?

לא.

לא, אין דבר כזה.

למה לא? לכאורה זה פתרון האבטחה.

יש לך אתר מחוץ ליישוב בוואדי חרמיה ולא קרה לו שום דבר. אם אני זוכר נכון שמתם שם PHI, שמו שם גידור כמו שצריך, מצלמה, האתר עומד כבר כשמונה שנים. למיטב ידיעתי הוא בחיים.

אני מניח שעלות המצלמות היא עלות נמוכה הרבה יותר מעלות הקמת תרנים.

היא זניחה.

רק לשים את המצלמות. אם הפער הגדול הוא במצלמות - - -

הפער לדעתי זה בחיבור, בממשק לצבא. הצבא לא יודע לעבוד עם - - -

צריך שיהיה חיבור למוקד, צריך לבדוק מקומות בשטח. יש מקומות שיש פתרון ויש מקומות שלא.

לכן באת ואמרת שאתה צריך את העזרה שלנו כמדינה ואנחנו כאן בשביל זה.

לשרוף תורן גדול לא לוקח חמש דקות.

אין כאן עכשיו נציג צה"ל.

מאיפה אתה מכיר את כל הדברים האלו? איך אתה יודע איך שורפים את התורן? איך מעבירים את המצלמות? איך תעבור התקשורת בין המלצות לאתר? איך זה עובד?

לאיתי יש דוקטורט.

אני מתעסק בזה המון.

איך זה עובד? איך זה יעבוד? אני רוצה לדעת איך זה עובד.

זה עובד בצורה די פשוטה. אתה יכול לעשות את זה בקלות אם אתה מחובר לסיב.

איפה יש סיב? אתה יודע שבוואדי חרמיה צריך להביא חצי מיליון שקל בשביל להעביר סיב?

נכון, אבל כיום יש שם סיב.

משה, אזכיר שבוודאי חרמיה, המנהל האזרחי השקיעה 2.5 מיליון שקל כדי לשים סיב. שמנו סיב של שישה וחצי קילומטרים - - -

כיום אנחנו שמים מצלמות בכל מיני חורים שלא מגיעים אליהם.

ברשותך יושב-הראש, אני מקבל אסמס מאמא שאומרת לי "אני תקועה 40 דקות בוואדי חרמיה, אני לא יכולה להעביר שום דיווח לגננת שאני מאחרת, אני לא יכולה להעביר דיווח אם עכשיו יורים עליי" והדבר הזה הוא מסכן חיים. יש כאן תהליכים רבים שהם חשובים – מכרזים, הנחיות, וזיכיון וכל מיני המצאות שהכל על הכיפאק, אבל האחריות היא על הכתפיים שלנו.

נכנסתי לאירוע של להיות נציג ציבור לא בשביל לספר סיפורים לתושבים שלי ואני בטוח שגם אתם, אין לכם שום כוונה לספר כאן סיפורים. אז עכשיו בואו נתגייס כולנו לאירוע הזה, תשימו אתם את מה שצריך על מנת לקדם את זה, נעשה מה שצריך בנושא התיאומים ושיתופי הפעולה עם המנהל האזרחי, עם משרד הביטחון, כל מי שצריך.

רפי, תריצו את המכרז זריז, אם צריך לעבוד שישי-שבת, זה אירוע ביטחוני מסכן חיים, אני לא מבין מה האירוע. כשאני צריך לעבוד שישי-שבת כי יש אירוע מסכן חיים, אני עושה את זה.

סליחה שאני נסער. אתמול בלילה קיבלנו הודעה על לוחם נוסף שלנו שנפל בעזה, לא התחלנו לשאול שאלות '"רגע, השעה 02:00, 03:00", כל עובדי המועצה באשר היו נדרשים – הלכו לאן שצריך. אני בטוח שגם אתם עושים כך אם יש איזשהו תורן שנשרף באמצע בלילה, אני בטוח שכל העובדים שלכם קופצים לאן שצריך. אני בטוח שבמנהל האזרחי אם יש אירוע מסכן חיים – כולם קופצים ועושים את מה שצריך, שישי-שבת, הם עובדים גלובליים ובכלל לא מקבלים לפי שעות.

אז מה האירוע כאן? מחכים ל-50 מיליון שקל, והעבודה שנעשית כאן על ידי ועדת המשנה, השר לשעבר וחבר הכנסת הנוכחי אלקין, חבר הכנסת צבי הסוכות, חבר הכנסת הלוי שהיו כאן, הם עושים זאת בתור נציגי ציבור בשביל לדאוג שהדבר הזה יקרה ואני מודה להם כך.

אני נמצא כאן פעם ראשונה ואני אומר לעצמי "ריבונו של עולם, למה צריך את הדיונים האלו? בואו נגמור את האירוע, את הפרשה הזאת". אתם תקדמו ביצוע, אתם תוציאו את המכרז, אתם תוציאו את חוות הדעת המשפטית ותעבירו את ה-50 מיליון שקל, נדבר עם שר האוצר שיעביר את ה-50 מיליון שקל מהקרן החוץ אזרחית, חוץ בנקאית, חוץ תקציבית ונגמר האירוע.

אני מסכים לכל מה שאתה אומר.

אפשר בראש השנה להרים אליך טלפון מוואדי חרמיה לאחל לך חג שמח ושנה טובה?

אני בניתי את האתר בוואדי חרמיה, שמנו אותו שם בוואדי חרמיה כי זה אזור מגודר וזו קרקע שאפשר לבנות עליה.

ועדיין אין קליטה.

והוא נותן 100 מטר לכל כיוון, ברגע שאתה עובר את העיקוף אתה מתנתק.

תעלו לגבעה.

הייתי שם 100 פעמים, ואתה בא לחפש קרקע וכל אחד בא אליך עם איזה צטלה ואומר שזו לא קרקע של המדינה, זו קרקע של - - -

אפשר להקים גם על קרקעות שהן לא של המדינה, יש דמ"צים. כתבו לא אחד ולא שניים עד היום, אם יש דרישה מבצעית של הפיקוד - - -

אני יכול להגיד לך על מקומות שאנחנו רוצים להקים ואין אפשרות להקים.

חומש, דוגמה טובה.

צריך לפתור את הדברים האלו.

חומש אמרו לנו צורך צבאי, הלכנו לבנות, היינו כבר בייצור של התורן, באים להקים ופתאום אומרים לנו "עצרו, תזוזו 20 מטר אחורה כי זו קרקע של מישהו פרטי".

כי אם יש הבדל של 20 מטר מכאן לכאן אז יגידו לך "תזוז 20 מטר".

עכשיו תזרוק את התורן שעלה 600 אלף שקל כי צריך לייצר אחד חדש כי הוא לא מתאים.

מה זאת אומרת "תזרוק"? צריך לבנות במקום אחר? בהתחלה אישרו לכם?

כן.

בהתחלה אישרו לכם?

כן, אמרו מהר, ביטחוני, בואו תבנו. הנה, אנחנו נרתמים, אנחנו בונים, אנחנו לא מעכבים.

זה אכן אירוע בעייתי.

כבוד יושב-הראש, אמרתי שהמדינה היא המפרקת מספר אחת ויש כאן בעיה.

עדיין אני שואל על סיפור האבטחה, אם הדבר הזה הולך לקרות במכרז שהולכים לעשות בעזרת השם, אם הכל ילך כמו שצריך, למה אתם לא נמצאים במקום שבו אתם עושים את זה בעצמכם?

אנחנו חברת סלולר, אנחנו לא חברת אבטחה. אי אפשר לאבטח את כל האתרים האלו, בטח לא ביהודה ושומרון ולא בכלל.

אני מניח שיש לכם כיום אתרים רבים ביהודה ושומרון שאתם חוששים לגביהם?

נכון. אדוני, יש מדינת ישראל, יהודה ושומרון, תל אביב, חיפה, הצפון, הכל – כל האתרים הם שווים, האזרחים שווים, הכל שווה. לכולם מגיע הכל אותו הדבר, אנחנו מסכימים ואין בכלל ויכוח על זה. נראה לכם שצריך לאבטח את הכל? יש כאן תהליך שצריך לעשות אותו ביחד, בחשיבה, העלו כאן רעיונות, הכל ייבדק. אי אפשר להגיד לחברות "אתן פה, בגלל שהמדינה אולי קצת פחות שומרת, תאבטחו".

איפה שיש מקום שאתה אומר "אני לא מקים בגלל שאין לי אבטחה" - - -

לא אמרתי שאני לא מקים. אני רוצה להקים בכל מקום. אני רוצה להקים בכל מקום, אני רק מבקש ממך שתסייע בידינו שהאתרים שאנחנו מקימים, יישארו, ושרשויות ממשלה כמו מנהל ציבורי יפסיקו להוריד לנו אתרים.

אולי המכרז צריך לעסוק באירוע האבטחה ולא באירוע של - - -

למה גופים של המדינה מורידים לנו אתרים? זה אבסורד. אוסרים עלינו בגלל פחד, למרות שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה אומרים שצריך להקים כמה שיותר אתרים, ונותנים לגורם אחד שהוא עובד מדינה לא לאפשר לנו להקים אתרים.

אומנם למנהל הציבורי אין הרבה נכסים ביהודה ושומרון בינתיים, אבל יש כאן אבסורד. אתה מדבר איתי על אבטחה ואני אומר בסדר, אבל תסייעו בידינו. אנחנו צריכים לאבטח את עצמנו, החובה שלך כמדינה לאבטח אותי גם.

יש לי הצעה מצוינת. במקום שהמכרז יהיה על זה שהמדינה תממן את כל התורן, המדינה תממן רק את האבטחה. מה דעתך?

זה יעלה יותר מ-50 מיליון.

באותם 20 מקומות.

אמצעי הביטחון על האנטנה לא אמורים להיות כאלו יקרים. מקימים אתר ושמים עליו מצלמה שמתממשקת עם המוקד הביטחוני, אנחנו עושים הרבה כאלו בחוות. מדובר באלפי שקלים ולא במאות אלפי שקלים. זה לא הסיפור, זה לא האירוע. האירוע זה הקרקע. ביהודה ושומרון קשה מאוד בגלל הקרקע, סטטוס הקרקע ותשתיות החשמל. כל השאר, פתיר. זו דעתי.

אני מסכים, הכל פתיר. רק צריך לעשות את זה ביחד.

קיים קושי גדול מאוד גם מול היישובים, זה אחד הקשיים שלנו. לדוגמה, לקח לנו שלוש שנים להקים אתר בפדואל. עשינו את כל המאמצים להקים אותו כמה שיותר מהר, בסוף הוא עומד ויש שם אתר שנותן כיסוי, אבל לקח שלוש שנים לשכנע את התושבים שייתנו לנו להקים את האתר.

בנעלה, היינו צריכים להביא משטרה על מנת להקים אתר שקיבלנו עליו היתר בנייה אחרי שנתיים או שלוש שעבדנו עליו. כל הזמן נתקלים בבעיות עם תושבים שלא מוכנים שנקים אתרים. בנריה, התורן עמד ריק כמה שנים ללא אנטנות עליו.

אנחנו יכולים לחזור שוב לאותה העמדה שהסכמנו עליה, כפי שציין חבר הכנסת אלקין, אתם חוזרים לאותו המקום שוב ושוב. הבנו, ביישובים יש אנשים שלא מוכנים - - -

בנריה הצלחנו להקים את זה רק בשנה שעברה.

הבנו.

אדוני, יש תהליך.

כרגע מדברים על הצירים.

גם בנריה, דודו לחץ עלינו להקים אותו במהירות כי היו בעיות בצומת הדואר, והאתר רואה ונותן כיסוי לצומת הדואר והכבישים משני הצדדים של היישוב. אחרי שהתורן כבר עמד שם לקח מספר שנים עד שהצלחנו להקים את האתר עצמו.

אדוני יושב-הראש, לגבי הצירים, לא אתחמק מהסוגייה שלך. כפי שציינתי, אנחנו מוכנים, משתפים פעולה ונמשיך לשתף פעולה לגבי כל מקום, יש לנו אנשי הנדסה והם יבואו ויגיעו ויראו כל מקום שאפשר. כמובן לגבי שטחים ושטחים שניתן להעמיד עליהם תרנים, המדינה גם צריכה לתת ולשים את ידה ולסייע ואני חושב שיש כאן תהליך.

מה זאת אומרת? זה שאתה אומר זאת - - -

אנחנו נקים. אין בעיה, הקמנו ונמשיך להקים. יש מקום ספציפי, בואו נשלח מהנדסים, יש פה נציגים של משרד התקשורת ונבדוק כל מקרה לגופו. אנחנו בעד, לא רוצים להשאיר שום מקום שבו אתה תיסע בצורה לא בטוחה.

המנהל האזרחי אמרו שיש להם 20 נקודות שהם גם העבירו לכם את המיקומים. 20 נקודות שבהן יש – אדמות מדינה, תשתיות קרובות יחסית, צורך רב.

אמרנו שלגבי ה-20 אנחנו באים בידיים פתוחות.

על פניו ב-20 המקומות האלו הבעיה היחידה היא האבטחה.

לא, לא אמרנו זאת. מה פתאום? ממש לא.

יש מפגש ביום שני הקרוב.

אז למה צריכים 50 מיליון שקל? למה שלא תבנו את זה בעצמכם?

יש שלוש בעיות. הראשונה היא הביטחון, השנייה היא הבעלויות בקרקע, והשלישית היא התשתיות, להעביר לשם תשתית חשמל או כל תשתית שצריך.

אדוני היקר, דיבר כאן מקודם נציג המנהל האזרחי שבחרו 20 נקודות ביהודה ושומרון שבהן יש הכי מעט בעיות קרקע, הכי מעט בעיות תשתית והכי הרבה בעיות קליטה. לכן כל התירוצים שציינת כרגע, מחילה.

אמרנו שאנחנו מחויבים לתהליך.

לא בוצע סיור הנדסי באף אחד מהאתרים.

אנחנו נגיע ביום שני ויהיה סיור הנדסי, המטרה שלנו היא לשתף פעולה ולהקים את האתרים האלו. אין לנו שום סיבה לא להקים את האתרים. שוב, לא אמרנו שאנחנו לא מקימים מסיבות כאלו ואחרות, אמרתי שאנחנו מחויבים ואנחנו מבקשים גם את עזרת המדינה לסייע בנושא. אנחנו מקבלים את עזרת המדינה ונקווה שנקבל יותר. הייתי שמח מאוד אם הייתי חבר כנסת, הדבר הראשון שהייתי עושה זה להגיש הצעת חוק שמחייבת את מוסדות המדינה להקים אתרים על גגות המשרדים והנכסים שלהם.

אנחנו חוזרים לאותו המקום. נשים בצד את היישובים ונחזור לצירים. יש לנו 20 נקודות בצירים שאותם בחר המנהל האזרחי שיש בהן אדמות מדינה, מעט מאוד קליטה והרבה תשתיות.

אנחנו מגיעים ביום שני בשביל לשבת עליהם בצורה רצינית.

אף אחד לא יודע אם יש שם אדמות מדינה.

אני אומר שאנחנו יודעים, קמ"ט התקשורת אומר לך.

ביום שני אנחנו מגיעים לישיבה כדי לדבר על הדברים ולהתקדם. אתה רוצה לקדם עכשיו בישיבה את מה שאמור להיות ביום שני? יהיה לי קשה, לא נמצאים כאן כל הצוותים של החברות.

ציינתם אתה וחברך שביום שני הכל יהיה מוכן, תבואו מוכנים.

אנחנו מגיעים עם ידיים נקיות על מנת לעשות סיורים, אני לא אומר לך שהכל יהיה מוכן. אנחנו באים עם רצון לקדם, לא לעכב. לקדם.

בסדר גמור. אשאל שוב למרות שהגעתם לדיון ואף אחד לא חייב אתכם, אתם לא עובדי המדינה והגעתם לכאן.

כי אנחנו רוצים.

ואני רוצה לשאול אותך שאלות. אם יש 20 נקודות שבהן אדמות מדינה, יש מעט מאוד בעיות תשתית, מעט מאוד בעיות קליטה, בחרו אותם כי אלו המקומות שבהם הכי קל. ציינו כאן נציגי המנהל האזרחי שלהערכתם תוך חצי שנה אפשר להקים שם תרנים. למה אנחנו צריכים לבוא ולשים 50 מיליון שקל מהקרן החוץ תקציבית למען האירוע במקום שאתם תעשו זאת?

אדוני, דבר ראשון, המקומות האלו טרם נבדקו הנדסית וחייבים להגיד שצריך לבדוק אותם גם הנדסית.

אין בעיה. מתי?

בואו נדאג שהם יעברו הנדסית.

מתי הם ייבדקו הנדסית?

מבחינתנו ביום שני אנחנו מחויבים לקבוע לוחות זמנים והכל. יש לנו צוותים שמטפלים מדן ועד אילת, ומצפון הארץ עד אילת.

התשובות שאתם אמורים לתת ביום שני כוללות תשובות הנדסיות?

אני לא מהנדס. האנשים שמגיעים מגיעים מוכנים לאחר ישיבות הכנה. אדוני תמיד יכול לקבל החלטות לגבי תקצוב כזה או אחר, אבל גם אדוני יודע ואדוני בן אדם מאוד ישר ובדרכך יודע שעל מנת לקדם את הדברים האלו בצורה טובה, אתה מבין בדיוק מדוע משרד התקשורת תקצב. נושא האבטחה הוא נושא של המדינה, גם נושא האדמות הוא נושא של המדינה, יש דברים רבים שצריך לעבוד יד ביד, אבל אדוני תמיד יכול ללכת אחורה ולקוות שנלך צעד קדימה.

לא נעים לי להגיד לך, אבל להבנתי הסיבה שמשרד התקשורת שם את הכסף היא כי אתם לא עשיתם את מה שהייתם צריכים לעשות.

לא. אני אומר פעם נוספת, מבחינת כמויות שהקימו, גם ביחס למקומות אחרים, ויש מקומות ספציפיים שלך כואב ואני מבין וצריך לפתור אותם לא בגלל שלך כואב אלא כי כואב שהם צריכים להיות מבחינה בטיחותית, וציין כאן אדוני בצורה ברורה מאוד ודיבר מדם ליבו, אנחנו מחויבים גם אליו, מחויבים לטפל בו ובואו נקדם זאת. אתם מנסים לכוון אלינו אצבע ואני אומר לכם לא לכוון אותה אלינו.

יש לך, עשו לך את העבודה.

אז בואו נתקדם.

משרד התקשורת עשו עבודה, המנהל האזרחי עשו עבודה מצוינת, סימנו לך 20 מקומות ואתה לא צריך שום כסף מהמדינה. סימנו לך 20 מקומות שכל מה שאתה צריך לעשות בהם זה סיור הנדסי ולבדוק שמבחינה הנדסית אפשר לבנות שם.

אדוני, אתה יוצא מנקודת הנחה שזה מה שצריך לעשות, אז תמיד אתה יכול לקבל החלטה כזו.

אני שואל אותך, בוא תסביר לי למה לא.

לדעתי אתה רוצה ללכת שני צעדים אחורה ולצפות שנצא צעד אחד קדימה, אדוני יודע שאנחנו צריכים ויודע למה זה תוקצב. שר התקשורת היה כאן ואמר למה הוא צריך את זה.

תסביר לי אתה למה אתה צריך את זה?

אני לא צריך כלום. אני רוצה שתהיה במדינת ישראל, אני מוכן לעשות תשתית. אני עומד ברישיון, מקים אתרים, עומד בכל הסטנדרטים של משרד התקשורת. אם תיקח אותי לכל מקום ותבחן את זה על ידי ועדה חיצונית או פנימית של משרד התקשורת, של הכנסת, ועדת חקירה ממשלתית, תגלה פרקטית שבמחויבות שלי לפריסה במדינת ישראל – אנחנו עומדים פלוס פלוס.

ביהודה ושומרון אתם לא עומדים במחויבות הזו. הדברים האלו נאמרו בוועדות לאורך שנים.

אנחנו עומדים גם ביהודה ושומרון, אבל אדוני אומר – ואני מבין את הכאב, אני לא עוצם את העיניים – אדוני אומר שיש נקודה מסוימת שאין לי בה קליטה, אתה תפתור לי את הבעיה הזו ולא משנה לי מה ולמה. אז אני אומר לך שעל פי חוקי מדינת ישראל החברות הסלולריות – עומדות, יעמדו, ועמדו, ואתה יכול לבדוק את זה על ידי כל גוף בלתי תלוי.

לבוא ולהגיד לנו שאנחנו אשמים שבפינה הזו לא היה, כי אתה מחויב בפינה הזו כי אתה עובר רבע שעה ועשר דקות, אני מבין את המצוקה ואני אומר שבואו נפתור את המקומות האלו, אבל אתה לא יכול להגיד לי שאני לא עומד ברישיון, כי אני עומד ברישיון, זה מוכח ובכל מקום יעידו על כך.

היות ואני לא אחראי עליך, בסוף אתה אזרח כמוני - - -

שזה יהיה ברור לחלוטין שאנחנו עומדים ברישיון.

דודו, אני שואל אותך שאלה, שמעת את הדיון. הבמה שלך.

ציינתי וזו לא פעם ראשונה, כרגע לפי מיטב הבדיקות שלנו ביהודה ושומרון יש חסר בקליטה הסלולרית ואין עמידה מלאה בתנאי הרישיון. זו לא פעם ראשונה, גם בפעם הקודמת אמרתי ואני אומר את זה, ואומר את זה שוב – למרות שיש ויכוח בינינו – לא עומדים בתנאי הרישיון באופן שאנחנו מבינים אותו ועל בסיס הבדיקות שלנו.

אתה יודע מה הדרך להכריע בזה – זה ויכוח משפטי פרשני – תטילו עיצום, הם יעתרו ונדע מה התשובה. לא נדע מי צודק במחלוקת עד שלא תטילו עיצום.

דודו, האם נעשו עד היום ניסיונות שלנו כמדינה לפתור את בעיות האבטחה? או שמבחינתנו תמיד אמרנו לחברות שהן צריכות לדאוג לאבטחה?

גם את זה צריך להכניס לפרופורציות. מאז המלחמה ולא לפני כן, נשרפו שני מתקנים באזור יהודה ושומרון מתוך עשרות מתקנים שנמצאים גם בשטח הפתוח. גם את זה צריך לשים בפרופורציות.

וגניבות? הוא דיבר גם על גניבות.

אני אומר מבחינת מה אנחנו יודעים שנפגע. גם בתוך יצהר נפגע כי פגעו במתקנים מסיבות אחרות.

אני לא הכרתי את זה.

אנחנו סבורים שלפתור את בעיית הצירים לא יעזור בכלום, זה לא הכל בתוך היישובים. נהיה חייבים להקים מתקנים בשטח הפתוח ולאבטח אותם אחרת לא יהיה כיסוי כמו שאתם מבקשים וכמו שההתיישבות מבקשת ומגיע לה כיסוי בצירים. זה הכל.

אני מנסה להבין את הפער בראייתך. כשלא בונים אנטנות בשטחים הפתוחים, זה רק בגלל האבטחה?

לדעתי זה לא רק בכלל האבטחה.

אלא?

לדעתי יש כאן עניין של סדרי עדיפויות של החברות.

לכן יש את צו העיצומים.

צריך לקחת בחשבון שכל תורן שנבנה בשטח הפתוח הוא תורן קרקעי שיקר הרבה יותר מתורן שעומד על מבנה, ואני מבין את העניין הזה מבחינת סדרי העדיפויות של החברות, הן פועלות בצורה כלכלית. אבל מבחינת תנאי הרישיון הן מחויבות לתת כיסוי בכבישים.

אם הם לא עומדים בתנאי הרישיון?

לכן יש צו עיצומים. אזכיר שוב שנלחמנו על צו העיצומים, אתם אמרתם שש שנים, אני לא בטוח שזה שש שנים וכרגע הוא בתוקף רק חודשיים.

יש לך הערכה מתי יסתיים כל ההליך של ללמוד איך עובד צו העיצומים?

אנחנו יודעים איך עובד צו העיצומים.

ציינת שצריך לבחון.

קודם כל, אנחנו רוצים לקדם את עניין ה-20 מתקנים יחד עם החברות. אם זה לא ילך – נלך בכיוון. יש כאן עניין של מקל וגזר, החלטנו ללכת קודם כל בשיטת הגזר, כלומר לסייע לחברות להקים מתקנים, נלך לצו העיצומים אם זה לא ילך.

למה זה סותר אחד את השני? אני מנסה להבין את הרציונל. אנחנו נמצאים שנים רבות בתוך הסיפור הזה, גם עכשיו ייקח עוד זמן עד שייגמר המכרז, נקבל אישור וכו', וגם בכלל באופן כללי, האם אנחנו כמדינה רוצים להרגיל את החברות שאנחנו מממנים את האנטנות ביהודה ושומרון?

תחשוב מה תהיה התוצאה של זה, אתה יודע שהתוצאה תהיה שנשים 20 מתקנים וזהו, לא יהיו עוד מתקנים ולא יהיו עוד אנטנות, כי הם יגידו בצדק – שמתם כסף, פעם הבאה שאתם בקואליציה תביאו עוד כסף.

זה גם תקדים למקומות אחרים בארץ.

זה מה שהיועמ"שים טענו.

בואו נסתכל כרונולוגית. קודם כל, ביקשנו להכין את צו העיצומים. הסיפור של 50 המיליון הגיע רק לפני מספר חודשים כהצעה לא מהכיוון שלנו. אמרנו שכל דבר שיאפשר לקדם את הכיסוי הסלולרי – נקדם אותו. אם אפשר להשתמש בקרן החוץ תקציבית בתקציב של 50 מיליון לקדם את אותם המיקומים שבסדר העדיפויות, הם לא יגידו את זה כאן, אבל זה לא בעדיפות ראשונה בסדר העדיפות של החברות. אז אנחנו הולכים לעניין הזה שאם יהיה תקציב – טוב, אם לא נהיה תקציב – נדרוש מהם לממש את זה.

בנושאים התקדימיים שציינת, אני יכול לתת את נקודת מבטנו, הקמנו אנטנה בשדה אפרים על גבעה חשוכת אל ולא בתוך יישוב, ועד כה אף אחד לא שרף אותה, נקווה שכך גם יהיה. בסוף התהליך לאחר שהצלחנו להביא את הקרקע והכל, הייתה סוגיית חשמל.

מה זאת אומרת אתם הקמתם?

לא אנחנו.

אתם לא הקמתם את האתר, אנחנו הקמנו אותו.

אעדכן אותך שנאלצנו לשים כסף של תושבים, כספי מועצה כאלו ואחרים, למיטב זכרוני מאות אלפי שקלים על מנת להביא לשם חשמל. נכון שהחברה באה, הקימה ועשתה מעל ומעבר, אפרגן להם על זה שביום שהיה את הקרקע והחשמל הם גם עזרו לנו בכל העניין, היתרים וכו', על זה אין טענות. אבל בסוף, כשהמדינה מגיעה ושמה 50 מיליון שקלים, זה תקדים ותקדים שמאוד יכול להיות שיפתור את הבעיה הנקודתית, אבל בטווח הארוך יכול להיות שזה יוצר מצב של תלות מסוימת בזה.

סליחה שאני אומר, בשדה אפרים היה הסכם יחד איתנו, ביקשנו מישראל, הובלנו את זה יחד עם החברות, הכרחנו אותן. המקרה של שדה אפרים לקח כמעט שנתיים וחצי גם בגלל בעיות של מעמד הקרקע ואפשרות להקצות אותה, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות. אם מצד אחד שומעים שהכל ביטחוני והכל דחוף, אז אם נותנים לך תקציב תעשה כמו שאמר שר התקשורת: "קח את התקציב ותממש אותו מידית".

אני מסכים.

אתה לא יכול - -

אמרתי גם בוועדה הקודמת שזה יוריד את החסם. זה רעיון מצוין.

ומצד שני אתה אומר - - אי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות.

יו"ר הוועדה אמר מקודם ואמרתי לו שבאמת זה נכון שאתה הולך להקים אתרי תקשורת, ושם כסף של תושבים, מועצה, מדינה, לא משנה מי, למען התשתיות – זה יוצר תקדים מסוים. אי אפשר להגיד שזה לא נכון כי זה נכון.

זה תקדים, אבל - -

זה לא נכון מה שאמרתי?

אסביר פעם נוספת.

יכול להיות שאין ברירה, אני מסכים איתך דודו. יכול להיות.

לדעתי ברמה של שר במשרד הביטחון, השר סמוטריץ' אם הוא רוצה לתת תקציב, כנראה שהוא מבין. נושא התקדים נדון גם אצלו בדיונים.

נכון, הייתי שם. אני מסכים איתך לגבי המסקנה שאין ברירה כי בסוף חברות הסלולר מגיעות עד קצה הרווח שלהן ואיפה שהן מפסידות יותר מדי כסף הן לא אמורות להיכנס כי הן חברות עסקיות. הייתי עושה בדיוק אותו הדבר. הן אמורות להיכנס איפה שזה הגיוני וסביר מבחינתן.

יש להן מחויבות ברישיון לכסות את הכבישים.

אז למה בשדה אפרים לא שמו כסף לחשמל? הרי זה לא עומד ברישיון.

ברישיון כתוב שכל כביש חד ספרתי, דו ספרתי ותלת ספרתי צריך להגיע ל-95% כיסוי החל מ-1 בפברואר 2024, כבישים ארבע ספרתיים ל-85% כיסוי. זה מה שכתוב ברישיון בישראל וזה אותו רישיון באיו"ש. אין קשר לעניין העסקי, זו המחויבות שלהן.

אני אומר פעם נוספת וזו לא פעם ראשונה שאני אומר, ביחס לכבישים ולצירים – החברות כולן כמעט לא עומדות בתנאי הרישיון. אתם מרגישים את זה, התושבים מרגישים את זה. גם אנחנו נוסעים בכבישי איו"ש בדיוק כמוכם ואנחנו יודעים שזה לא זה. זה הכל.

יש למישהו מהחברות עוד משהו להוסיף? עמיחי?

המלצתי אליך יושב-הראש היא לקבוע דיון, אפילו קצר, אם צריך יעלו בזום, אני מקווה שלא מוואדי חרמיה כי שם קצת קשה, אבל אפשר לעשות עוד חודש דיון נוסף של חצי שעה, 20 דקות, כל אחד ייתן עדכון קצר. זה מה שהייתי עושה וזו המלצתי אליך, כל חודש, אנחנו נבוא, אני מבטיח שאני אבוא בלי נדר, נעשה את המאמץ, אני רק מבקש מכם להירתם לאירוע ולקדם כל אחד בגזרתו. תודה רבה על הדיון ואני מודה גם לכם על השותפות והמעורבות. שנדע ימים טובים.

אדוני יושב-הראש, ברשותך לפני שאתה מסכם, אנחנו התחלנו את הדיון בסקירה של דברים שעשינו מהדיון הקודם ועד עכשיו. סיימנו אותו בצורה פחות אופטימית. לדעתי נכון להתרכז בפרקטיקה של הדברים, במה עשינו ובמה אנחנו עתידים לעשות על מנת לקדם את זה. להבנתי, המטרה של כולנו סביב השולחן היא משותפת – להקים את האתרים ביהודה ושומרון על מנת לשפר את הקליטה, לאפשר ביטחון יותר טוב ואיכות חיים טובה יותר.

פעם אחרונה שניסיתי לקבל קליטה בכביש עם אופטימיות, זה לא הלך לי.

אני לא מדברת רק על אופטימיות, אלא עם קבלות כי בפתח דברינו בתחילת הישיבה גם סקרנו את מה שעשינו, אני לא מדברת רק בסיסמאות ואופטימיות, באתי והצגתי גם את הדברים שעשינו ועשינו לא מעט ולכן חשוב לי גם לסכם את הדברים בצורה הזו, נעשו לא מעט צעדים בחודשים האחרונים, נעשתה עבודה מאומצת ויש התקדמות שרואים אותה בשטח.

אנחנו נמשיך ונפעל כלל הנדרש יחד עם החברות, ואני מקווה שהכנס ביום שני יניב פרי ונראה שאנחנו מתקדמים. המטרה היא לקדם את תנאי המכרז, לקדם ולקבל את שורת התקציב, ולהתחיל לבנות ולהקים את האתרים. זו המטרה ולא פחות מכך. אני מקווה שכולם כאן רתומים למשימה.

אתם בסדר גמור, גם אתם וגם היועמ"ש עשיתם כאן עבודה. בדיון הקודם יצאנו באווירה שאנשים כאן צחקו ובסוף הבאתם את חוות הדעת בזמן והיא יצאה טובה ונקווה שגם זה יקרה מהר. בסופו של דבר החשש שלי ולדעתי גם חברי הכנסת האחרים העלו אותו וגם במועצה, אנחנו כמדינת ישראל מקבלים נורמה ואני מרגיש כאן מנציגי החברות שהמדינה היא זו שצריכה להקים את האתרים ביהודה ושומרון. כאן ברצוני להבין איך אנחנו מבטיחים לעצמנו שגם מחוץ ליישובים יהיה ברור לחברות שהמדינה עושה זאת כשאין ברירה, אבל זה לא תפקידנו.

החברות מקימות את האתרים, לא המדינה מקימה את האתרים.

במימון המדינה.

לא להכל. ניתן לראות שהחברות מממנות ביהודה ושומרון. יש לנו ויכוח, החברות מממנות ומימנו.

כמה אתרים בניתם מחוץ ליישובים בשנה האחרונה?

אין לי נתון, אוכל לבדוק.

אני אשמח, מקודם אמרת שיש לך.

- - בשנה האחרונה, בחמשת השנים האחרונות הוקמו לדעתי כ-170 אתרים.

כמה מחוץ ליישובים?

אני לא יודע כמה מחוץ ליישובים. אין לי מפה בראש של כל היישובים. אפשר לבדוק.

מתי תוכל להחזיר תשובה?

כמה מחוץ ליישובים? נבדוק ונחזיר תשובה.

נכניס טלפונים לאחר הדיון ונשמח לקבל תשובה, נעביר לוועדה.

יש לנו כאן טלפון, תמיד.

מצוין, על זה הדיון, על זה מדברים.

בגלל זה אנחנו מוכנים לסייע בכל מקום ולהקים בכל מקום שאפשר ולדעתי יש כאן תהליך. אנחנו מחפשים את הפרקטיקה, תמיד אפשר להצביע – אתה אשם, אני אשם, הוא אשם, כל אחד אשם.

אהיה פתוח, יכול להיות שאתה לא יכול להגיד דברים כי הוועדה הזו משודרת ובסוף גם תעמוד מול צו העיצומים, אבל אני לא קיבלתי תשובה לאיך הפער נוצר. אתה אומר שמצד אחד יש לך בעיות אבטחה, ומצד שני אתה מחויב - - -

ובעיות שטח, טופוגרפיה, מי בעל הנכס. יש דברים רבים.

הפער הוא גדול. הכיסוי ביהודה ושומרון הוא נמוך יחסית למקומות אחרים במדינה כשהוא צריך להיות גבוה יותר בגלל בעיות הביטחון, ועדיין לא קיבלתי תשובה איפה הפער בתוך הסיטואציה הזו כי 15 שנה יש כאן דיונים, ועוד דיונים על אותו הדבר ולא קיבלתי תשובה ממך איפה הפער.

איפה הפער?

כן. אם הפער הגיע למקום שבו נאלצנו לשים את היד בכיס - - -

לדעתי אדוני מבין היטב את הצורך בזה שלמשל ביהודה ושומרון גם אתה צריך יותר ביטחון מאשר בכל מקום אחר ואנחנו בעד לסייע.

המציאות היום היא שיש לנו ביהודה ושומרון קליטה סלולרית פחותה מאשר במקומות אחרים, באחוזים, זה מה שהוצג כאן.

ולכן הגיע לכאן רמ"ט התקשורת ואנחנו, ולא תמצא בשום מקום בארץ מבחינה תקדימית שהחברות יהיו מגויסות לתהליך ששר התקשורת ביקש, ואדוני בישיבה הקודמת היה נחוש וברור מאוד ואננו הצהרנו מחויבות ומצהירים גם עכשיו מחויבות לתהליך, מבינים את הרצון והאינטרס, ורוצים שגם אתה וכל אחד במדינת ישראל ייסעו בצורה בטוחה.

לכן מבלי להיכנס לפרט כזה או אחר, תמיד אפשר להיכנס, אבל אני אומר בואו נתחיל לעבוד. יש ישיבה ביום שני, בואו נתקדם, כפי שהציעו כאן בואו נשב עוד חודש, חודשיים, שבוע, שבועיים, נקדם את זה. אני מבטיח גם להגיע לכל ישיבה. אפשר להיכנס כאן לוועדות חקירה מכאן ועד הודעה חדשה על אלף ואחת דברים. בואו נתקדם.

כך נעשה. דודו, אני מציע שגם אני אדבר עם ראשי הרשויות ועמיחי תבדקו גם אצלכם, אם אתה אומר ששר התקשורת אמר, לדעתי זה לא אמור להיות בדרג שר התקשורת האירוע הזה, אל אמור להיות בדרג אנשי מקצוע שמנהלים את האירוע. זו לא פגישה של שר התקשורת עם ראש המועצה לשבת על מיפוי האנטנות ואיפה כן ואיפה לא.

הדבר הזה צריך לקרות ואם יהיה צורך נכנס ועדה, אני מעדיף שלא. לדעתי זה אירוע שלכם מול נציגי המועצות ויכול להיות שאתם כבר עושים זאת, אבל ממה שאני מכיר זה לא נעשה.

זה שהשר מגיעה לראש המועצה, כמובן שאנחנו שם.

ברור. עם כל הכבוד שיש לי לשר ולראש המועצה, לא שם - - - הדברים האלו.

ביקשנו במסגרת כנס ראשי המועצות שכל ראש מועצה שמרגיש צורך להתייחס לאותם 20 מיקומים ולאותם 43 מיקומים, כי דיברנו על זה שיש מספר רמות, ואפילו לאותם 72 מיקומים, כל מי שמרגיש צורך ורוצה להשפיע מוזמן אלינו, אנחנו נבוא אליו, נקבע, אין בעיה. זה דבר אחד.

הדבר השני, כרגע שר התקשורת מוביל הפגישות עם ראשי המועצות ואנחנו שם. הדבר השלישי, אנחנו שוקלים אפשרות לעשות כנס ראשי רשויות שלנו, של המנהל. אנחנו לא רוצים ליצור כפילות, אבל שוקלים זאת. כולם מוזמנים, כל ראש רשות שרוצה להשפיע – מוזמן אלינו, אנחנו מבצעים פגישות - - - איך קם שדה אפרים אם לא עם ישראל גנץ? הפגישות שלנו.

עכשיו כשיצאתם למיפוי וקבעתם 20 אתרים וליאור אומר שהם מוכנים לבנות בכל מקום ביישובים ויבנו בכל מקום שיבקשו מהם, נעזוב את הדרכים הבינעירוניות שזה אירוע מורכב יותר, זה אירוע שלדעתי בסוף בשיח עם המועצות אפשר להגיע לתוצאות של דברים רבים.

אתן דוגמה, לא מזמן הייתי ביישוב יקיר, ביישוב יקיר הם מוכנים כיישוב לשים אנטנה על בית הכנסת של היישוב, הם רוצים, הוועד של היישוב מת שזה יקרה, פנה למועצה ולא יודע למי עוד על מנת שזה יקרה.

אנטנה כזו פותרת גם חלק מנחל קנה כי בסוף היא מול כביש נחל קנה. ברמת הפתרונות האלו, בסוף כמה כוח אדם יש לך? ברוך השם אני לא מפקפק בעבודה שלך, אבל המועצות והיישובים עצמם יש להם אנשים שחיים שם ובוער להם. אם זה יצוף משם אני בטוח שזה יכול לייעל לך את התהליך בצורה משמעותית.

כל מה שאתה אומר בסדר גמור, אין בעיה, אנחנו מוכנים. אם אתה אומר יקיר מוכן, בבקשה, נפגשנו למשל עם משכיות שזה גם פותר חלק מהעניין, שכנענו אותם להקים מתקן למרות התנגדות התושבים. יש התנגדויות של תושבים, ראה מה קרה לנו בנעלה, וזה חוזר במקומות אחרים שאנשים רוצים את המתקנים מחוץ ליישוב גם כאשר המתקן אמור לכסות את היישוב עצמו. אני לא מדבר על עניין הדרכים.

אבל בכל מקום שבה ההתיישבות, ראשי היישובים, מזכירי היישובים מוכנים להקים – אנחנו נכריח את החברות להקים. הוא גם הצהיר על זה, אם זה בתוך יישוב, זה הדבר הכי קל.

לרוב זה לא פותר בעיות בכבישים.

אני אומר שוב במפורש, התמקדנו בכבישים, אותנו מעניין הכבישים בראש ובראשונה.

ברמה הכי פשוטה, אני נוסע כל יום מיצהר לירושלים, בצומת יצהר הגדולה אפשר לשים אנטנה גם בחטיבת שומרון וגם ביצהר.

בחטיבת שומרון מתוכנן תורן.

בצומת רחלים אפשר לשים אנטנה גם ברחלים וגם באריאל, או בעלי.

ברחלים מתוכנן תורן. אתמול קיבלו היתר בנייה ממועצה אזורית שומרון.

כמה זמן אנחנו עובדים על זה?

שנתיים וחצי.

אפילו יותר משנתיים.

התנגדות של מזכיר היישוב, ואחרי שקיימנו פגישה והצלחנו לשכנע אותו – לאחר שנתיים וחצי, אתמול קיבלו היתר בנייה.

שישה מיקומים עברנו.

איפה?

ברחלים.

כולם כאן יועצים, אבל בסוף יש מהנדס רדיו שאומר "זה מיקום שכן מתאים, וזה מיקום שלא מתאים" וכשמגיעים למיקום שכן מתאים מתגלה שזו לא קרקע של מדינה, שהיא קרקע בבעלות פרטית. יש אילוצים. אני מסכים שצריך לעבוד כתף מול כתף עם ראשי המועצות, פחות עם היישובים כי זה לאו דווקא צריך להיות בתוך היישובים, אבל כן עם ראשי המועצות והמועצות יכולות לתת לנו את התשתית גם כן מחוץ ליישובים ולהכווין אותנו, וצריך לעבוד איתם.

לא יודע אם זה בסמכותי כיו"ר וועדה, אבל אם זה בסדר מבחינתך שאני אפנה אליך ראשי רשויות ואת העובדים, אגיד להם שנאמר כאן בוועדה שהדלת פתוחה והם יכולים להשפיע על המיקומים.

בוודאי. אמרתי שאנחנו פנינו, מזמינים כל ראש מועצה.

כי האירוע של ההשפעה על המיקומים זה אירוע - - -

אגיד מניסיון שלנו שהדלת פתוחה, יש הקשבה, שיתופי פעולה גם עם חברות הסלולר. חברות הסלולר - - נפלה הקליטה בוואדי חרמיה, ישר שלחתי הודעה לסלקום וישר בדקו. גם לפני שבועיים נפלו תדרים.

איתי, לא בכל המועצות יש איתי. זו הסיבה שאתה היחיד שיושב כאן עכשיו, עשית דוקטורט על הסיפור הזה.

ממה שאני רואה יש נכונות מחברות הסלולר במקומות שהם סבירים וטובים ואפשר להקים בהם, יש שיתופי פעולה ואצל דודו יש דלת פתוחה, אני מתקשר אליו כל פעם שצריך. מחזק.

לפני שמדברים על עיצומים, לדעתי צריכים לקבוע מתווה קבוע של ישיבות עבודה שלנו יחד עם ראשי המועצות, עם מטה יהודה ועם מטה בנימין, לעשות נוהל קבוע ועם זה - - -

מסכים ואני בעד.

אם אתם כנציגי הסלולר תשבו באופן קבוע עם המועצות, לדעתי זה מצוין.

אני מרים את הכפפה וכבר נקבע.

זה יקדם משמעותית. תודה רבה לכולם על כל הדברים. נקבע דיון המשך, נעדכן את כולם. יש תשובה שביקשנו לקבל שבוע הבא לגבי תאריך המכרז. נכון?

כן.

יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

אני אמשיך לנסוע בלי קליטה.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.