פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת הכספים
02/04/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 375
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 13:25
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 02/04/2024
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024, הצעת הודעה בדבר ישוב ספר
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024
2. הצעת הודעה בדבר ישוב ספר.
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
מוזמנים
¶
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף
יוראי מצלאוי - סמנכ"ל משרד האוצר
אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר
ישי פרלמן - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר
אורלי שיף - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר
אושרת חסיד - רמ"ט מנכ"ל משרד האוצר
גל ברנס - אגף התקציבים, משרד האוצר
ליאור גור - פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה
אייל שמואלי - ראש מועצה מקומית כפר ורדים
עמית סופר - ראש המועצה האזורית מרום הגליל
אופיר יחזקאל - מ"מ וסגן ראש עיריית קריית שמונה
חיים אליהו רואש - סגן ראש העיר נהריה
יעל גויסקי - עו"ד, יועצת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל
אבירם אלון - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
יורם אזולאי - מנכ"ל אשכול גליל מזרחי
אופיר שיק - ארגון לב הגליל
אורן פסטרנק - עו"ד, מייסד מחאת הריבון
אהרון גמזו - נציג היישובים הלא מפונים בגליל
אופיר נחמני - יו"ר הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה
יניב גיגי - בעלים של חברת אטרקציות בצפון, רפטינג נהר הירדן
ערן גיגי - בעלים של חברת אטרקציות בצפון, רפטינג נהר הירדן
עמית שם טוב - מטה משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024
2. הצעת הודעה בדבר ישוב ספר
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל בפני החברים. הייתי בכנס של ילדים אוטיסטים עם הורים וזה לקח קצת יותר זמן ממה שחשבתי.
אנחנו עוברים להצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024.
עמית שם טוב
¶
אח שלי הוא עומר שם טוב שנחטוף מהמסיבה ב-נובה. מה-7 באוקטובר ההורים שלי לא עבדו יום אחד. הם ממקימי המטה. יום אחד הם לא עבדו ואיך אתם הולכים לפצות אותם על זה? בנוסף לכך שגם עומר נחטף והוא לא כאן כבר 179 ימים. אותו אתם חייבים לפצות אבל מה עם ההורים שלי שנתנו את כל החיים שלהם בשבילו? איך אתם יכולים לעזור בזה, ולא רק לעזור אלא לפצות? זו החובה שלכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
רוב מוחלט של חברי הכנסת סבור שהשבת החטופים הוא הדבר החשוב ביותר. זה בלי שום קשר למה שאמרת. אנחנו לגמרי איתכם והתפילה שלנו היא שכל 134 החטופים ישובו הביתה במהירות האפשרית.
בחודש נובמבר, יחד עם חבריי, גם ינון אזולאי, יצחק קרויזר וגלעד קריב, יזמתי דיון בכנסת על מיצוי זכויות משפטיות של החטופים ובני המשפחות. לא חשבנו שהאירוע הזה יתארך לחצי שנה. גם הדיון עצמו זורם לכל מיני כיוונים.
מבחינת החטופים עצמם, עבר חוק שמעניק להם חלף שכר על אותו פורמט של תגמולי מילואים. עבר חוק ואתה יכול אחר כך לדבר איתי ואני אסביר לך איך זה עובד. מבחינת המשפחות, אני חושב שעוד לפני שלושה-ארבעה חודשים המעגל הראשון קיבל פיצוי. אני מסכים שזה לא מספיק ונצטרך להרחיב אותו ואנחנו גם מנסים עכשיו לעשות זאת. היום אחר הצוהריים יש לנו פגישה בתל אביב במטה החטופים. אנחנו מנסים להרחיב את המעגלים כי יש גם משפחות שהן לא במעגל הראשון שנמצא בחזית המאבק. אנחנו לגמרי על זה ואני אשמח שנהיה בקשר וכל בקשה נשמח גם להסביר וגם לעזור.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. כולנו כאן בוועדה נעשה את כל מה שניתן על מנת לפתור את הבעיות. ולדימיר, אתה תדבר איתו אחר כך.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
רק משפט אחד. שר האוצר הקים אתמול ועדה ציבורית, בדיוק כדי לבדוק את הנושא הזה. הוא חתם אתמול על הקמת הוועדה הציבורית בראשותו של אביעד הכהן.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
יש כמה בעיות. יש את המעגל השני וגם נושא של עבודה, הנושאים שהוא העלה כאן.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
זה לא רק שיש מעגל ראשון אלא גם יש מענקים שהמשפחה יכולה להעביר אותם למי שהיא מעוניינת. אני מבין שיש בעיה בהנגשת ידע.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
כמו שאמר בליאק, היום נשב גם עם החטופים וגם עם השבים גם על המתווה שמתגבש לשבים בתקווה שכולם יעברו לסטטוס הזה מסטטוס חטופים.
יוראי מצלאוי
¶
בוקר טוב, אני סמנכ"ל משרד האוצר. אני אגיד בקצרה איזה מסמכים הנחנו בפני הוועדה ואחר כך אני אתן סקירה קצרה ותזכורת גם לגבי הדיון הקודם, מה היה עד עכשיו ומה אנחנו נותנים עכשיו.
יש טיוטת תקנות מעודכנת לגבי יישובי קו העימות שאפרט לגביה והודעה נוספת בדבר יישובי ספר ברמת הגולן שגם אודותיה אני אפרט.
כמה צעדים אחורה לגבי מה שהיה עד היום ותזכורת לדיון הקודם שנערך. עד היום מבחינת הפיצויים מה שהענקנו בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, הענקנו פיצוי מלא, מסלול מחזורים בהתאם לתקנות. אני מדבר רק על הצפון כי זה נושא הדיון. הענקנו לרמת הגולן צפון, רמת הגולן דרום וליישובי קו העימות. הפיצויים האלה ניתנו על בסיס שילוב הנחיות של פיקוד העורף והנחיות של פיקוד צפון.
כן חשוב לומר ולהדגיש בהקשר הזה – אמרתי את גם בפעם הקודמת אבל חשוב לי לחזור על זה גם עכשיו - שבמבצעים קודמים אנחנו עבדנו עם הנחיות פיקוד העורף ובהקשר הזה במלחמה הנוכחית הייתה איזושהי אנומליה ושיקוף של ההנחיות של פיקוד העורף לעומת הנחיות נוספות שניתנו בפועל על ידי פיקוד צפון, מגבלות כאלה ואחרות שקשורות לחסימת צירי תנועה, שימוש בתשתיות אזרחיות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהוראות ההתגוננות של פיקוד העורף ולכן באופן חריג ותקדימי התבססנו על ההנחיות, גם על ההגבלות שפירט פיקוד צפון והענקנו את הפיצוי לכל היישובים שהיו ברשימה ללא יוצא מן הכלל, לכל יישובי רמת הגולן ויישובי קו העימות.
עכשיו אנחנו מדברים על החודשים ינואר ופברואר וכאן נעשה איזשהו פיצול. העדכון שקיבלנו מפיקוד צפון מפרט את ההגבלות שחלו. בקו העימות חלו אותן הגבלות שחלו בחודשים אוקטובר עד דצמבר בהתאמה גם בחודשים ינואר ופברואר ולכן מבחינתנו אנחנו העתקנו את המצב ואלה התקנות שמונחות כאן לפניכם. כלומר, מסלול מחזורים מלא לכל יישובי קו העימות שנמצאים ברשימה של פיקוד צפון. הרשימה הזאת כוללת הגבלות מארבעה סוגים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק לדייק אתכם כדי שתעזרו לנו להבין את זה יותר טוב. תגידו מה ירד מהפעם הקודמת שאישרנו, מה הורדתם, מה הוספתם, אם הוספתם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מהדברים שנאמרו אני מבין שפיקוד העורף ופיקוד צפון נתנו את ההנחיות למי לא ולמי כן. אם פיקוד העורף ופיקוד צפון לא נמצאים כאן, אני חושב שהדיון מיותר. אם הם לא נמצאים כאן ולא יכולים לענות על השאלות שאני רוצה לשאול כל הדיון מיותר כי הוא לא מחליט איזה ישוב יהיה אלא הוא מקבל הנחיה מפיקוד העורף או הנחיה מפיקוד צפון. אני רוצה שהדיון הזה יופסק עכשיו ונקיים דיון ברגע שפיקוד העורף יגיע ויגיע פיקוד צפון ואז אני רוצה לשאול אותם שאלות. הוצאו ישובים על טענות שפיקוד העורף אמר שהם לא נכללים. אני לא יכול לקיים דיון חסר כאשר האנשים שמחליטים לא נמצאים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בדיוק. הסתמכו על פיקוד העורף. פיקוד צפון הוציאו את היישובים שאני דיברתי עליהם והכנסתי אותם ועכשיו הם לא נמצאים. כשאני שואל אותם, אומרים לי פיקוד העורף. אני מסתמך רק על מה שהוא אמר כי הוא לא מחליט איזה ישוב יהיה אלא מי שמחליט זה פיקוד העורף ופיקוד צפון. כל הדיון מיותר. הוא לא מחליט. הוא מסתמך על פיקוד העורף ועל פיקוד צפון ואם הוא מסתמך עליהם, אי אפשר לקיים דיון. איתו אני לא יכול להתווכח, הוא יגיד הוא קיבל הנחיה מפיקוד העורף.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אולי אפשר להגיע להבנה כדי שהדיון כן יימשך. שקודם כל על השולחן יהיה שמה היה, ממשיך. אם אתם רוצים עוד להוסיף, שיבוא פיקוד העורף ויסביר לנו למה להוסיף למרות שלא אכפת לנו.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אין בעיה אבל לפחות שתושבי הצפון שהגיעו יוכלו להעביר לחברי הכנסת מה המצב בו הם נמצאים.
היו"ר משה גפני
¶
למה לא נמצאים היישובים הדרוזים. תפרט, בסדר. חמד, יכול להיות שאני אקבל את העמדה הזאת אבל בוא נראה קודם את מה שיש לנו כאן.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני כבר שאלתי אותו ולכן אמרתי את מה שאמרתי. הוא אמר לי שהוא הסתמך על פיקוד העורף ועל פיקוד צפון.
יוראי מצלאוי
¶
אני אגע גם בזה. כמו שאמרתי, לגבי יישובי קו העימות אנחנו העתקנו מצב והם מקבלים פיצוי מלא לפי שיטת המחזורים במסלול המחזורים.
לגבי רמת הגולן. ברמת הגולן חל שינוי בין החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר לבין החודשים ינואר-פברואר. חלק מההגבלות שחלו על ידי פיקוד צפון הוסרו, בין היתר חסימות צירים, שימוש מופחת בתשתיות אזרחיות וגם הכוחות ששהו בשטח הופחת.
יוראי מצלאוי
¶
אני תכף אומר מה המענה שניתן. בגלל הירידה בהשוואה ליישובי קו העימות, בהגבלות של פיקוד צפון, ולאור העובדה שבהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף רמת הגולן נמצאת ירוקה, כלומר, אין לה הגבלות לא בהתקהלות, לא בעסקים, על פי ההנחיות היבשות של פיקוד העורף, עשינו הפסקת פעילות חלקית ליישובי ספר שיהיו זכאים במסלולים של חקלאות ותיירות להגיש לפי המסלול האדום ולקבל פיצוי. בשביל זה לא צריך תקנות אלא זו החלטה.
יוראי מצלאוי
¶
היישוב הכי דרומי הוא חד נס, הוא 12 קילומטרים מהגבול. כל היישובים ברמת הגולן. כולם, ללא יוצא מן הכלל. כל מי שחלות עליו תקנות חס רכוש. כל יישובי רמת הגולן ללא יוצא מן הכלל בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר, יקבלו את המסלול שפירטתי עכשיו לגבי החודשים ינואר-פברואר.
בנוסף לזה, ביישובי רמת הגולן, עברה ביום ראשון החלטת ממשלה לגבי אילת ומתווה תיירות שניתן לה. זו החלטת ממשלה לגבי אילת.
יוראי מצלאוי
¶
אני רוצה לפרט את הקשר לרמת הגולן. בהחלטה הזו הכנסנו גם מענק הוצאות קבועות ליישובים שבחודש דצמבר חלו עליהם תקנות מס רכוש ובין היתר אלה יישובי רמת הגולן ולכן הם יהיו זכאים, גם מי שהוא לא עסק של תיירות או חקלאות, מכוח החלטת הממשלה, לא מכוח התקנות, להחזר הוצאות קבועות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל איך הממשלה יכולה להחליט שלא באמצעות תקנות? כל הדברים האלה צריכים להגיע לכאן כי זה סוג של חקיקת משנה.
יוראי מצלאוי
¶
הממשלה נתנה מענק הוצאות קבועות ליישובים מוטי תיירות. מענק הוצאות קבועות. את המענק הזה החלנו על יישובים מוטי תיירות - על אילת, מועצה אזורית תמר, וגם רמת הגולן בהתאם לקריטריון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
עסק תיירות שיש לו 150 עובדים, 100 עובדים, 20 עובדים, מה איתו? הוא לא עובד עכשיו בכלל. הוא ברמת הגולן.
יוראי מצלאוי
¶
אני אומר שאם הוא עסק תיירות, הוא מקבל מסלול אדום מלא בהתאם להחלטה והוא יכול להגיש תביעה למס ערך רכוש. אם הוא לא עסק תיירות, הוא עסק אחר שהוא לא תיירות ולא חקלאות, הוא יקבל מענק הוצאות קבועות בהתאם להחלטת הממשלה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה הקריטריון ליישובים מוטי תיירות בהחלטת הממשלה? אתה בא לכאן ואתה אומר שזה בסדר כי יש השלמה במקום אחר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אולי לא הבנתי אותך. אתה בעצם בא ואתה אומר, לשאלתו של חבר הכנסת עמאר, שמה חסר כאן, חלק מהעניינים נפתרים בהחלטה משלימה שמטפלת ביישובים מוטי תיירות שיקבלו מענק בגין הוצאות קבועות.
יוראי מצלאוי
¶
אני אדייק. אני אומר שוב. אני מפרט את שורת המענים שניתנים באזור מסוים. אני אומר שלגבי מס רכוש ניתן להגיש תביעת פיצויים – אני מדבר עכשיו רק על רמת הגולן – במסלול האדום, לא בהתאם לתקנות, זאת החלטה מינהלית של מנהל מס רכוש ברשות המיסים, והוא פותח להם, לכל יישובי הספר ויישובי רמת הגולן כולם יישובי ספר למעט שישה יישובים שאותם אנחנו משלימים כאן כדי שהם ייכנסו עד חודש אוקטובר במשך שנה מתחילת המלחמה והם יקבלו בחודשים ינואר-פברואר - הם יוכלו להגיש גם רטרואקטיבית – פיצוי מלא במסלול האדום למסלולים של תיירות וחקלאות.
יוראי מצלאוי
¶
בנוסף לזה, לאור החלטת הממשלה, יש מענה נוסף שניתן לעסקים שהם לא תיירות ולא חקלאות, שהם עסקים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו אני שואלת איזה ישובים מהסוג שנקראים מוטי תיירות נמצאים בגדר האזור הגיאוגרפי שאנחנו דנים בהם ברמת הגולן? באיזה עוד ישובים שלא מנויים כאן זה מטפל? האם יש כאלה?
יוראי מצלאוי
¶
הקריטריון שנלקח בהחלטת הממשלה, זה מה שאמרתי קודם, הוא הקריטריון של מי שחלו עליו תקנות מס רכוש לחודש דצמבר. זה הקריטריון.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אין לו פתרון. יש לו בעיה. הוא לא מופיע. זה תלוי אם המטייל ירד אם הקיאק בצד המזרחי של הנחל או בצד המערבי שלו.
אמיר דהן
¶
אני אתחיל ואומר שבחוק מס רכוש בתקנות כתוב שצריכה להיות הפסקת פעילות מלאה בעקבות הנחיות פיקוד העורף בכל הענפים למעט שני ענפים שם הנזק שלהם הוא מיידי - חקלאות ותיירות.
לגבי רמת הגולן, הנחיות התגוננות גולן דרום וגולן צפון, עשינו בחינה אצלנו בקרן הפיצויים. הפסיקה תמיד אומרת שהפגיעה ביישובי הספר צריכה להיות שונה מיישובים אחרים בארץ. אם זה זהה, אין לך יתרון בגלל שאתה יישוב ספר ואנחנו חושבים שיש. הוצאנו חוות דעת שפורסמה ביום ראשון והיא אומרת שכל היישובים האלה בנושא התיירות זכאים להמשיך להגיש תביעה, כרגע זה כולל מרץ וככל שהמלחמה תמשיך, זה יהיה גם מעבר לחודש מרץ. זה נותן פתרון לגבי כל מי שמוגדר כיישוב ספר.
על נושא הרפטינג שמעתי עכשיו.
היו"ר משה גפני
¶
אמיר, תעשה לי טובה, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת ואני מחכה לישיבה הזאת. עד שהבאתם את תקנות, עבר זמן. אני רוצה לדעת כדי שאנחנו חברי הוועדה נוכל להסיק מזה לדברים אחרים. אני רוצה לדעת האם עם אילת הסתדרתם.
היו"ר משה גפני
¶
הם היו אצלי בשבוע שעבר ואני עמדתי עם לשון בחוץ. לא ידעתי מה לענות להם. כבר עכשיו אני רואה שהיישובים היהודים בפנים, ואני בעד, אבל היישובים הדרוזים בחוץ.
הדבר השלישי, הרפטינג של הירדן. זה היה בישיבה כאן. אתם הייתם. אם אנחנו מוציאים אותם, המשמעות של העניין היא שלא עשינו.
אמיר דהן
¶
אני אמשיך. בחוק שלנו רשום שאטרקציות, אתרי תיירות, צריך לגבש רשימה עם שר התיירות, עם משרד התיירות, בהמלצתם, ואנחנו היום פועלים כדי לדעת בכל התיירות ברמת הגולן וגם באזור שלהם מי מוגדר כאטרקציה במשרד התיירות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
רוב הפעילות שלהם היא עם תלמידים ונוער. הם לא יכולים לקבל אישור ביטחוני של משרד החינוך להגיע לשם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כן. גם בתקופת הקורונה, שר התיירות הכין רשימה של אטרקציות. אלה רשימות מוכנות.
אמיר דהן
¶
אני לא מתווכח לגביהם. ברור שזאת אטרקציה. אני רק אומר מה הכללים.
הדבר הנוסף שכרגע יש לנו איתו בעיה ודיברנו על זה בחוץ ברשות המיסים זה שיש מקומות שהם לא מוגדרים בתוך יישוב ספר. שאלתי אותם למי הם משלמים ארנונה. הם משלמים למועצה האזורית. הם לא מוגדרים באחד היישובים. אנחנו עכשיו נבדוק וכאשר נראה שמסביבם כל היישובים האלה מוגדרים כיישוב ספר, אנחנו נוציא חוות דעת שלנו שגם הם מוגדרים כיישוב ספר.
ערן גיגי
¶
גונן קיבל ויסוד המעלה קיבל. אני גר ביסוד המעלה. השיט שלנו מתחיל מיסוד המעלה ונגמר ב-... חמישה קילומטרים. אנחנו על התפר.
אמיר דהן
¶
במקומות האלה שהם לא בתחום יישוב ספר כי החוק שלנו מדבר על יישובים ספציפיים והוא לא מדבר על אזורים, אנחנו נוכל להכיר בהם בחוות דעת שלנו. נבדוק את זה מיד אחר כך. על פניו נראה שהם בפנים. זה לגבי האטרקציה הזאת. זה אומר שהם יהיו זכאים לאדום בדיוק כמו הצימרים ברמת הגולן.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
רציתי רק לדעת שאני מבינה. כלומר, מה שאתה אומר זה שהוצאתם חוות דעת, לשר התיירות יש סמכות לפרסם רשימת אטרקציות אבל עד אז יחול מסלול אדם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אולי רק תאמר ליושב-ראש הוועדה ולכולם מתי תתפרסם הרשימה הזאת. היא הרי מוכנה מתקופת הקורונה. מתי תתפרסם רשימה אטרקציות? אנחנו בחודש אפריל והחבר'ה האלה לא קיבלו פיצויים.
אמיר דהן
¶
אני אענה על שתי השאלות ששאלת. שאלת קודם כל על אילת. להחלטת הממשלה צורף סעיף חדש וזאת לא רק אילת ועין גדי, מועצה אזורית תמר.
גל ברנס
¶
בהתאם לבקשה של הוועדה גיבשנו קריטריונים לערים מוטות תיירות. הקריטריונים היו לגבי היקף ההכנסות של הרשות המקומית מארנונה, היקף המפונים ששהו בעיר והחליפו את המקומות של התיירות שהצריכה שלהם הייתה שונה, ומידת הפריפריאליות שלהם. היישובים שנמצאו רלוונטיים זאת אילת ומועצה אזורית תמר. בנוסף, כמו שנאמר, הוספנו את יישובי רמת הגולן בגלל המגבלות שחלו בהם בחודש דצמבר.
גל ברנס
¶
היו שלושה קריטריונים: לגבי היקף ההכנסות מארנונה מתיירות של הרשות המקומית, לגבי מספר המפונים ששהו בעיר ותפסו את המקום לתיירים שדפוסי הצריכה שלהם שונים ומידת הפריפריאליות כאשר המשמעות של זה היא שלא יכולים לבוא אנשים שהם לא תיירים. אף אחד מהקריטריונים האלה לא התקיים לגבי טבריה אלא רק לגבי אילת ותמר. אלה הרשויות היחידות לגביהן התקיימו שלושת הקריטריונים האלה. רק הקריטריון לגבי הפריפריאליות התקיים בעוד רשות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
חוץ מהמפונים, זה קריטריון שמזכיר את החקיקה שעשינו על איים ירוקים בתקופת הקורונה.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אני רוצה לדעת לגבי הדרוזים אבל יש קצת טעם לפגם גם בעניין של חבל אילות וגם בנושא של טבריה. אני חושב שאתם טועים בעניין הזה. טבריה בוודאי. טבריה היא עיר תיירות.
אופיר נחמני
¶
אני מטבריה. אני יושב-ראש הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה. הייתה לנו ועדה קרואה שנציגה לא בא לכאן וגם ראש העיר שנבחר רק עכשיו נכנס לעניינים. אני מצאתי לנכון לבוא לכאן כי בטבריה יש כמה בעיות מאוד מאוד קשות.
היו"ר משה גפני
¶
אני רואה את המפה של ארץ ישראל, אני רואה כאן את מה שהיה פעם כאשר אז היינו צריכים לשנות את החוק. מה שקורה זה שאתה מסתכל על המפה, אותו קו רוחב, אתה רואה את אותו הדבר. היישובים היהודיים בפנים והיישובים הדרוזים בחוץ. הם היו אצלי בשבוע שעבר. ראיתי את זה. דיברתי עם חמד עמאר.
אמיר דהן
¶
אני אסביר. אוקטובר עד דצמבר באזור הנפגע שהיו לו תקנות מלאות בנובמבר ובדצמבר, באזור הצפון, אלה היו יישובים מאזור הנחיה רמת הגולן דרום וצפון, יישובי קו העימות ושמונה יישובים מאזור גליל עליון של ההנחיה, ספסופה, מירון, אור הגנוז, בר יוחאי וכדיתה, כסרא-סמיע, ינוח-ג'ת ובית ג'אן. זה היה לפי הנחיות פיקוד צפון שנתנו לנו כי היו שם בעיות ביטחוניות.
כאשר קיבלנו את החומר לגבי ינואר-פברואר, ההנחיות של פיקוד צפון היו שונות. מבחינתם כרגע מה שהם רואים כאזורים שנפגעים ולהם יש הנחיות מחמירות, תזכרו שכל האזורים האלה, למעט קו העימות, הם ירוקים בדיוק כמו תל אביב וירושלים בהנחיות פיקוד העורף. כמו שביקשתם מאיתנו בוועדה עת אישרנו את התקנות הקודמות דיברנו עם פיקוד צפון ואתמול בלילה נתנו לנו אישור נוסף לגבי ארבעה יישובים אותו אנחנו בוחנים כרגע ועל פניו נראה שהיישובים האלה צריכים להיות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אם אנחנו מסתמכים על פיקוד העורף ופיקוד צפון, לכן אמרתי שאני רוצה לשמוע אותם. אם רשות המיסים לא מחליטה בנושא והם מסתמכים רק על מה שאומר להם פיקוד העורף, אני לא יכול לשאול אותו שאלות כי הוא לא נמצא שם ולא מכיר. אני נמצא שם ואני מכיר. כמו שאמר לך היושב-ראש, אותו קו, לא יכול להיות שכפר ורדים יהיה בפנים וינוח-ג'ת שנמצא שני מטרים ממנו לא יהיה. לא יכול להיות שכסרא-סמיע ובית ג'אן לא יהיו בפנים. אני רו ה לשמוע את פיקוד העורף שיגיד לי מה ההבדל.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אנחנו לא בדיון ראשון בנושא הזה וגם לא בדיון שני אלא היינו בכמה דיונים. יש רק דבר אחד. אתה מסביר והוא צודק כשהוא אומר שפיקוד העורף לא כאן. התחושה היא שלא קרה אף פעם בטעות, לא יודע למה, שהנחיות לינוח-ג'ת היו מסוימות ולכפר ורדים היו הפוכות. לא יודע למה. משום מה. יכול להיות שאתם צודקים, הכול מקצועי, אבל למה לא קרה פעם בטעות שכפר ורדים בחוץ וינוח-ג'ת בפנים? נשמע מוזר.
יוראי מצלאוי
¶
אני מציע שנשקף את המצב כי יש הרבה דיס-אינפורמציה. בחודשים אוקטובר עד דצמבר יש שתי מובלעות גיאוגרפיות שהיו בעייתיות. האחת היא צבר היישובים של מירון, בר יוחאי, ספסופה וכדיתה שגם בסבב הקודם בהתחלה לא נכללו. בוועדה עלו טענות ואנחנו הלכנו וביצענו בדיקה נוספת מול פיקוד העורף ועלה שיש שם סוללת ארטילריה והיו שם חסימות כבישים. על בסיס זה נתנו מחודש אוקטובר, נובמבר ודצמבר.
יש מובלעת נוספת של היישובים הדרוזים – בית ג'אן, כסרא-סמיע וינוח-ג'ת. היישובים האלה, בחודשים אוקטובר עד דצמבר, כשהבאנו את המתווה הראשוני, הם לא נכללו. על סמך בדיקה נוספת בעקבות הדיון בוועדה כאן התגלה לפיקוד צפון שהייתה שם סוללת ארטילריה בין היישובים האלה וחסימת צירים נוספת. לכן הענקנו את הפיצוי בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר.
שתי הסוללות האלה, עת פנינו לפיקוד צפון כדי לבקש את העדכון לחודשים ינואר ופברואר, פונו משם בסוף חודש דצמבר. גם חסימות הצירים שהיו שם פונו. זה על פי נתוני פיקוד צפון.
לגבי צבר היישובים במובלעת של אור גנוז, מירון, ספסופה וכולי, קיבלנו מסמך של פיקוד העורף שמסביר שלאור הרגישות וצבר הבסיסים שיש בקרבת היישובים האלה וספציפית במירון, עיקר הירי של חיזבאללה מתמקד שם. לכן על בסיס המסמך הזה שאנחנו בוחנים אותו כרגע, על פני הדברים ליישובים האלה ניתן להעניק. אנחנו גם בדקנו ואימתנו את הטענות של פיקוד צפון.
היו"ר משה גפני
¶
בפעם הקודמת דיברתי עם פיקוד צפון. אני מבקש לשמוע את הדברים שלו עד הסוף. הוא מתייחס לזה.
יוראי מצלאוי
¶
אני מבקש להשלים את דבריי כדי שתבינו את התמונה המלאה. אני לא אומר אם זה בסדר או לא אלא אני משקף מצב.
יוראי מצלאוי
¶
לא הסתפקנו במסמך שהעביר פיקוד צפון אלא בדקנו אותו. גם לגבי צבר היישובים בר יוחאי, ספסופה וכולי. ביקשנו מהם לקבל נתונים על היקפי הירי בהשוואה ליישובים אחרים שסמוכים גם מצפון וגם מדרום. גם כאלה שהם יישובי קו עימות ומקבלים וגם כאלה שנמצאים מדרום והם לא יישובי קו עימות ולא מקבלים. באמת היקף הירי שיש באזורים האלה של מירון, בר יוחאי כולי הוא לאין שיעור משמעותי מהירי שיש ביישובים מסביב. אלה לא ניואנסים אלא גם מגובה בנתונים שהם לא רק מסמך של פיקוד העורף אלא נתוני התרעות ופגיעות. זה לא רק תמ"ס אלא כטב"מים שנשלחים לשם עם חומרי נפץ. זה אזור מאוד מאוד רגיש. זה לגבי האזור הזה.
אתמול ביליתי את השעות הקטנות של הלילה עם אלוף פיקוד העורף כדי לנסות להבין לגבי המובלעת השנייה של היישובים הדרוזים שכאמור היו זכאים והסוללה שם פונתה. לגבי היישובים האלה בדקנו גם את היקף הירי שם. היקף הירי שם בחודשים ינואר ופברואר נמוך מאוד. אני מדבר על כל היישובים ואני סוכם את הכול. הייתה התרעה אחת בינואר והתרעה אחת בחודש פברואר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אותו שיגור שהיה שם, היה לכפר ורדים וכפר ורדים נכלל והיישובים הדרוזים לא נכללים, ואתה בא להגיד לי חסימת כבישים.
יוראי מצלאוי
¶
לגבי כפר ורדים, יש מסמך. הם כלולים במסמך של פיקוד צפון שמפרט את ההגבלות שחלו שם. ההגבלות שחלו שם בחודשים ינואר ופברואר זהות להגבלות שחלו שם בחודשים אוקטובר עד דצמבר שהעניקו פיצוי מלא, וזה בין היתר בארבעה תחומים עיקריים: חסימות כבישים, שימוש בתשתיות אזרחיות, שהייה של כוחות צבא וביטחון והגבלות כאלה ואחרות על מערכת החינוך. לפי הנתונים שמועברים הפורמליים שמועברים אלינו מפיקוד צפון ומפיקוד העורף, הדבר הזה כרגע לא מתקיים ביישובים הדרוזים. מתקיים בכפר ורדים.
ניסינו לבדוק האם בהיקפי הירי יש יכולת להבחין ולראות האם גם ביישובים הדרוזים יש איזושהי מובלעת אחרת שמשקפת מצב ייחודי. לצערי כרגע זה לא משתקף בנתונים. בנוסף, הוספנו ושאלנו אתמול בלילה את פיקוד העורף האם יש הנחיות אחרות מסוג אחר כמו שהיית כוחות מיוחדת, הגבלות אחרות שלא משתקפות באופן פורמלי בהנחיות שחלות באזור הזה וגם לשאלות האלה נענינו בשלילה.
במצב הנוכחי אין לי בסיס עובדתי שמייצר את ההצדקה המשפטית כדי להסביר למה ביישובים האלה אני מעניק כרגע וליישובים אחרים לא. לכן כאן אנחנו נמצאים כרגע בקושי. גם הנתונים שניסינו לקבל מפיקוד צפון וגם הנתונים שניסינו לקבל מפיקוד דרום והאימות שלנו של הדבר הזה יחד עם נתוני הירי, לא מעלה כרגע איזשהו בסיס שעליו אפשר להעניק.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
משחקים כל פעם עם פיקוד העורף אם יש סוללה או אין סוללה. זה לא עובד כך. שגרת חיים. לכן כל ההנחיות האלה הן לא רלוונטיות. זה כל הזמן אותו דיון ובסוף יש חבל ארץ שאין בו שגרת חיים. אין בו כלום וזה לא משנה אם יש סוללות או אין סוללות.
יוראי מצלאוי
¶
אני רוצה להשלים את התמונה. עד עכשיו התייחסתי לתקנות. במסגרת ההחלטה של אילת הקריטריון שנקבע להענקת המענק להחזר הוצאות קבועות קבע שמי שנכלל בתקנות מס רכוש, יישובים שנכללו בתקנות מס רכוש בחודש דצמבר, זכאים. היישובים הדרוזים היו זכאים בחודש דצמבר.
יוראי מצלאוי
¶
ולכן בחודשים ינואר ופברואר, מכוח החלטת הממשלה, לא מכוח התקנות, הם יהיו זכאים למענק הוצאות קבועות.
יוראי מצלאוי
¶
למסלול אדום - לא. למסלול הכלל ארצי שמדבר על השתתפות בהוצאות קבועות והשתתפות בשכר ככל שהשארת את העובדים בעבודה כמו שנתנו בכל הארץ.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה בעצמך אומר שהר מירון הוא נקודה מאוד רגישה וכך גם אמר לך פיקוד צפון. בית ג'אן והר מירון, זה אותו מרחק.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שמה ששואל חבר הכנסת חמד עמאר זה האם הקריטריון שפיקוד העורף פועל לפיו של מספר שיגורים הוא הקריטריון שמבטא את הפגיעה הכלכלית.
אני רוצה לשאול את אמיר עוד שאלה בנושא. דיברת על החלטת הממשלה בנושא יישובים מוטי תיירות.
אמיר דהן
¶
לא החלטת ממשלה. זה יישום החוק הרגיל הקיים. חוק מס רכוש הרגיל. אנחנו מיישמים אותו והוצאנו הסבר איך החוק הזה מתקיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שאלה שנייה שמתחברת. לפי ההנחיות שלכם, אמרתם שאילת תיכנס וכולי. איך זה מסתדר עם התאריכים? אנחנו יודעים שאילת שסבלה קשות עכשיו מתאוששת מאוד כי כבר אין אצלה מפונים. דווקא הצפון מבחינה תיירותית הרבה יותר נטוש. תיישם לי את הקריטריון ותאמר מה זה אומר. ברגע זה ממש אילת מתאוששת. היא נפגעה קשות והיא צריכה לקבל. אבל כל היישובים בצפון, תיירותית - - -
אמיר דהן
¶
אנחנו מדברים על ינואר-פברואר בלבד. לא מדובר על התיירות באילת אלא דווקא בגלל שהעיר מוטת תיירות, העסקים של המסחר מתאוששים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו כאשר אילת מתאוששת, אתם תתנו לה ינואר, פברואר ומרץ ובצפון לא ותשאירו אותו על הקרשים?
גל ברנס
¶
חברת הכנסת, בדיוק בגלל השאלה שלך למה אילת כן, הכנסנו את כל היישובים בצפון שהמשיכו לקבל עד דצמבר ועכשיו המגבלות של פיקוד צפון השתנו לגביהם ולא ניתן להכניס אותם לתקנות, הם הוכנסו להחלטת הממשלה כי היה נראה גם לנו לא הגיוני שהמצב שלהם יהיה פחות טוב מהמצב באילת. לא בתיירות.
יעל גויסקי
¶
אי אפשר לבסס את התקנות האלה על בסיס פיקוד העורף. אני יושבת כאן מטעם לה"ב. זה לא הגיוני.
היו"ר משה גפני
¶
הבעיה שלכם במשרד האוצר היא שאתם מקבלים החלטות לאט לאט. נראה לי שבסוף תקבלו החלטות על פיצויים כאשר כאן יהיה שלום. אתם מקבלים החלטות על אילת אחרי ששם יש פחות בעיה וכשיש בעיה בצפון, שם אתם עוד מדשדשים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו חוזרים לאותו דיון כי אני חושב שרוב חברי הוועדה היו ביישובים הרלוונטיים והמצב מאז לא השתנה. יש לפחות 15, 18 יישובים שאין בהם שגרת חיים. זה הקריטריון. יש סוללה או אין סוללה, האנשים בקושי נמצאים שם. אין חינוך, אין עסקים, אין שגרת חיים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אין שגרת חיים במובן הכי בסיסי. אנחנו מדברים על זה חודשים ואין מענה. התושבים פונים אלינו ואין לנו מה לומר להם. המצב הזה חוזר פעם אחר פעם. אני חושב שבכלל אין קורלציה בין הקו הביטחוני לקו הכלכלי. אנחנו צריכים לגשת לזה בראייה הרבה יותר רחבה. גם בנושא התיירות, בעיניי אנחנו צריכים להרחיב את המתווה לפחות למרחק של 30 קילומטרים מהגבול כי יש הרבה מאוד עסקים תיירותיים.
אני גם חושב שמתווה ההוצאות לא נותן מענה. אנחנו צריכים להכניס אותם לפחות למתווה של מחזורים כי הפער הוא משמעותי בין הוצאות קבועות למחזורים. זה לגבי הצפון. שישה חודשים אנחנו באירוע והמצב שם לא השתנה ובטח לא השתנה לטובה. אנחנו חייבים לתת פתרון לאנשים האלה כי חודשים רבים אין להם שום פתרון וזו המשימה שלנו לתת להם מענה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולחזור לנושאים עליהם דיברנו ועדיין אין מענה. קודם כל לגבי העסקים שעבדו עם עזה. אין שום פתרון לחובות אבודים לגבי הסחורות. אין מענה לענפים מיוחדים, לענף האירועים והתערוכות. דיברנו על כך אבל אני לא בטוח שהתקדמנו. אני גם אשמח אם יהיה עדכון לגבי העזרה למילואימניקים עצמאים, האם המנגנון הזה עובד גם לגבי מילואימניקים וגם לגבי משפחות אנשי המילואים. שר האוצר מתהדר בטוויטר שהכול בסדר אבל אני לגמרי לא בטוח שזה נכון.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. השר וסרלאוף, אתה רוצה להתייחס?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן. כמה מילים. באתי במיוחד כי אני יודע שהדיון חשוב וכמוני כמוכם אני מקבל פניות מבעלי עסקים רבים ותושבים שקורסים. אני חושב שאנחנו לא יכולים לפעול כל הזמן בצורה דווקנית לפי קריטריונים תחת חדרים ממוזגים בירושלים אלא צריך לרדת לשטח ולראות את המושבים, לראות איך הם נאנקים. המלחמה נמצאת לא רק באפס עד תשע אלא היא מגיעה לכולם. יש לזה השלכות רוחב, כמובן גם על התיירות. בממשלה אנחנו נעשה מה שצריך אבל כאן בוועדת הכספים אנחנו צריכים להפעיל רגישות יתר ולהתייחס לזה במובן הרחב של זה ולא להתביית על קריטריונים שאומרים שכאן יש יותר טילים וכאן פחות. אני מסכים איתך חבר הכנסת ולדימיר שיש הבדל בין היבט ביטחוני לבין היבט כלכלי. כלומר, גם אם בהיבט הביטחוני אפס עד תשע הוא יותר מאוים, תיירות לא תגיע גם לאפס עד 30. אנשים לא יבואו כי בצפון יש מלחמה גם במציאות הנתפסת וגם במציאות האמיתית. לכן אנחנו צריכים להיות קשובים לראשי המועצות. נמצא כאן ראש המועצה המקומית כפר ורדים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
גם מבואות חרמון.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כמובן. ראש המועצה האזורית מרום הגליל, מטה אשר, גליל עליון ובוקעתה. ראשי המועצות לא נמצאים כאן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אחרי המלחמה מפת יישובי הספר חייבת להשתנות.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
חד משמעית. אני מסכים איתך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השר, יש לי שאלה. אתה הודעת שאתה לא נכנס לישיבות הממשלה עד שראש הממשלה לא יעמוד במילתו ויקבל החלטה שדואגת ליישובי הצפון.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
זה לא כולל את ועדת הכספים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
האם התחדש משהו? האם אתה איש בשורות? שנדע גם את הקונטקסט בו אנחנו מקיימים את הדיון הזה. האם אתה נכנס לישיבות הממשלה? כלומר, האם הממשלה טיפלה בעניין הזה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא תכננתי להגיע לריאיון אבל שאלת שאלה ואני אענה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא ריאיון. זה רלוונטי לדיון.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני אענה בקצרה כי אולי זה נוגע לכולם וכולם ירצו לשאול אותי על כך אחר כך. אני אומר שיש דברים שמתקדמים. אני כבר שבע מדיבורים ולכן אני רוצה לראות מעשים. יש התקדמות מאוד מאוד משמעותית כולל ישיבה שהייתה אתמול עם אנשי משרד ראש הממשלה ואנשי האוצר. אני לא רוצה להלאות אתכם ולומר לכם שהנה זה קורה עד שזה לא קורה אבל בהחלט יש תאריכים ברורים לפי מה שהציגו לי וזה צריך לקרות בקרוב. אנחנו נמתין. אני אפילו השאלתי כוח אדם מהמשרד כדי שירוצו כמה שיותר מהר לסיים עם הצעת המחליטים הזאת. אני אומר שחוץ מהממשלה יש לנו כאן גם מה לעשות בוועדת הכספים ולכן אני באתי, גם כדי להביע את ההזדהות ולומר את הצורך שלי כשר שנמצא בשטח ורואה את המצוקות ורואה את הבעיות. אנחנו צריכים להתייחס לזה בצורה של המקרו ולא להיכנס לכל מיני קריטריונים יבשים כאשר התושבים, הרשויות והעסקים קורסים. תודה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השר, אנחנו מחזקים אותך. חבל שאתה צריך לשבות כדי שיתייחסו לצרכים של הצפון.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו ועדת כספים. אנחנו עכשיו נמצאים בפני דילמה מאוד בעייתית. אנחנו לא יכולים לאשר תקנות כאלה. התקנות האלה גורמות עוול לכמה דברים אבל המציאות היא שאין לנו תשובות לשאלות שנשאלו כאן. מצד שני, יכול להיות שכדאי לנו לחכות. אתה אומר שגם במשרד האוצר וגם במשרד ראש הממשלה עומדים לשנות את הדברים האלה, באמת יש כאן אנשים רעב ללחם. אנשים נמצאים בצפון.
אבירם אלון
¶
לא יכולים יותר לחכות. חצי שנה אנחנו בלי חיים. אי אפשר עוד דיון, עוד החלטה ועוד דיון. זהו. חצי שנה ילדים בלי חינוך. אנשים תחת הפגזות.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו חיכינו לתקנות האלה ולא רק שחיכינו אלא שמנו את הנושא הזה בסדר היום עם כוכבית שכאשר התקנות יגיעו לכאן, נוכל מיד לדון בהן. הן הגיעו אתמול ואנחנו דנים בהן. מה שיש לנו בינתיים, יש כאן התקדמות לסייע ליישובים רבים בצפון אבל הבעיות לא נפתרות. כמו שאתה אומר, יש כאלה שרעבים ללחם. השאלה אם לחכות עוד עד שיהיה פתרון ואת זה אני שואל את השר. הוא אומר שהוא דיבר עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר ואני שואל מה עושים עכשיו. אני הייתי מצביע על דברים שאנחנו חושבים שצריך להצביע ומצביע בעדם.
יוראי מצלאוי
¶
אני רוצה להשיב לכמה שאלות, גם לדברים שאמר השר וגם לשאלה של חברת הכנסת פרקש לגבי הקריטריונים ולגבי האמירה הכללית של קריטריונים פריזמה ביטחונית או פריזמה כלכלית.
מבחינתנו אני לא מסתכל אך ורק על ירי או אך ורק על הגבלות אלא אני מסתכל על מה שמשבש שגרת חיים. מבחינתי כאשר מדובר על נזק מלחמה, זה בהקשר של מלחמה וזה גם מה שהחוק אומר ואומרות התקנות. אנחנו פונים לגורמי הביטחון כדי לקבל מהם אינדיקציה.
יוראי מצלאוי
¶
זה מה שאני עושה. אני אסבר את אוזנך ואומר איך אנחנו עושים את זה. ברמת הגולן לא עלינו עד הרף ופנינו למשרד החינוך כדי לבדוק מה היקף התלמידים שלומדים ביישובים מפונים אבל הם תושבי רמת הגולן ולכן בפועל למשפחות שלהם אין לימודים. קיבלנו ממשרד החינוך מספר של 191 ילדים ועל בסיס המספר הזה, אנחנו בסוף מסתכלים על זה כהגבלות מצטברות. גם הדבר הזה נוסף למכלול השיקולים והצליח להביא את רמת הגולן לכך שהם יקבלו מסלול אדום בתיירות ובחקלאות. פנינו לכל משרד ממשלה רלוונטי שיכול לתת לנו בדל של אינדיקציה לגבי הפרת שגרת חיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אם כך, איך מבואות חרמון לא בפנים? איך גליל מערבי לא בפנים? איך מטה אשר לא בפנים? איך גליל עליון לא בפנים?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ומה עם ה-10 אחוזים? מה זה 90, באיזה קנה מידה? כל יישוב אחד שהוא בחוץ, מבחינת היישוב הוא 100 אחוזים.
אמיר דהן
¶
מבואות חרמון, כל היישובים שמפונים זכאים למסלול אדום. את מעלה כאן יישובים שהם זכאים. כמעט כל מה שאמרת, הכנסנו אותם כיישובי ספר. אמרת מירון וכולם בפנים.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
האירוע צריך להיות קו הגבול בלבנון וקו הגבול בסוריה ולמתוח ממנו קו של 30 קילומטרים. לא להתעסק עם הירי כאן או הכטב"ם שיגיע עד לשם. בדיוק כמו שעשו בגבול שאין למדינת ישראל הסכם שלום עם אותה מדינה שזאת לבנון וסוריה. משם למתוח קו, מהקו הכחול ולא מקו הגדר. ידעו לעשות את זה בדרום עם 40-7 ואפשר לעשות את זה גם בצפון. למה בדרום זה על פי קילומטרים ובצפון זה על פי סוללה?
היו"ר משה גפני
¶
תודה. אורית, את רוצה להתייחס? אני רוצה לדעת מחברי הכנסת, תאמרו מה לעשות, האם לחכות עד שהם יביאו פתרונות או להצביע עכשיו. אני רוצה תשובה. אני לא רוצה להחליט לבד אלא אני רוצה שכולם יהיו שותפים להחלטה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני שמחה לשמוע כי אני רוצה להגיד לך שאני מתביישת להסתכל בפני משפחות החטופים. הבוקר היה דיון בהשתתפותם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מתביישת להסתכל להם בעיניים כי כפו עלינו פגרה בתקופה כזאת. אני מברכת אותך על כך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שיש כאן דילמה אבל אני חייבת לומר לך שבכנסת הזו בוועדת כספים, כל פעם שאנחנו מאשרים משהו ומשחררים את החבל, פשוט לא חוזרים אלינו. אנחנו רואים את זה בכל דבר – בבנקים, בחשב הכללי, בגיוסים, בקרן הערבות – ולכן שאלתי אם אנחנו נעבוד בפגרה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא יודע. מצד אחד הרי ברור שאין לנו שום כוונה לעכב כל מרכיב של פיצויים למישהו. מצד שני אני מסכים עם אורית. ברגע שמאשרים, אנחנו בגדול יכולים לחפש.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני קודם כל אתייחס לדיון ואחר כך אני אומר מה תשובתי. אני מסכים שלא צריך להיות באיזושהי הגדרה של פיקוד העורף או לא פיקוד העורף. צריך לראות ולהבין שהמקומות האלה לא עובדים. אגב, גם אחרי שחוזרים לשגרה, אנחנו יודעים שעדיין העסקים לא חוזרים לעצמם. זה שאנחנו מביאים עכשיו את ינואר-פברואר, יש את מרץ-אפריל ואתם יודעים- גם מהדרום - שגם מי שחזר, עדיין יש כאלה שצולעים.
מדברים על מועצות מסוימות, על כפר ורדים, על גליל עליון, הוספתם, הורדתם, אבל מה עם צפת? איפה צפת נמצאת? באיזה מסלול?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם אם דיברו איתך קודם בנושא הרפטינג ואמרת שיכול להיות שיש לו פתרון של התיירות. למה זה לא צריך לבוא מהתחלה כדי שנוכל לישון בשקט? שאותם עסקים יוכלו לישון בשקט? בסוף אנחנו פותרים להם את הבעיה. הוצאנו להם את המיץ אבל בסוף פתרנו להם את הבעיה, אבל למה להוציא את המיץ? אם אנחנו יודעים שהוא בתיירות, תגיד. עשינו את העבודה הזאת בתקופת הקורונה ותגיד שאתה כבר מצהיר שכל מי שהיה בקורונה יהיה בפנים. יש לו כבר את האישור של משרד התיירות ואתה תאמר לו שיהיה רגוע ושקט כי הכול בסדר. הוא רוצה לקיים את התיירות אצלו. הוא אומר שיכול להיות שפיקוד העורף יגיד לו כן. מישהו מאיתנו הלך לשם? משרד החינוך מאפשר לצאת לשם?
יוראי מצלאוי
¶
אגב, האמירות שלא מקבלים תשובות בחזרה, האמירה הזאת, אני מצטער, אדוני היושב-ראש, אני אומר גם לך, אני חייב את זה גם לעובדים שלי ולאמיר. מאז הדיון הקודם – ואמרתי את זה גם בדיון הקודם ואני חזור ואומר את זה עכשיו - העובדים שלי לא ישנו לילות כדי להביא את הסיפור הזה של אור גנוז וכל היישובים האלה. אתמול עד שעה 12:00 בלילה העובדים שלי היו בפיקוד העורף כדי לגמור את הדבר הזה. זאת יוזמה אך ורק של משרד האוצר.
יוראי מצלאוי
¶
אתם אומרים שאתם לא מקבלים תשובות. קיבלתם תשובה עכשיו. זה לגבי האמירה שלא מקבלים תשובות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בוא אני אסביר לך משהו. אם הם לא ישנו אתמול בלילה, זאת אשמתך. הם יכלו לישון אתמול בלילה אם היית מביא את מה שהבאנו בפעם שעברה ולא צריך עוד פעם להוציא ולהכניס את זה. מה המשחק הזה של מוציאים ומכניסים?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אנחנו מעריכים את העובדים שלך לא פחות מאשר אתה ואתם יודעים את זה טוב מאוד. אל תאשים אותנו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני עדיין לא דיברתי אם חוזרים אלינו עם תשובות או לא. בפעם שעברה עשינו כאן בדיוק את אותו דיון ובאנו עם אותן בעיות ואז הלכתם וחזרתם והלכתם וחזרתם. אגב, רק בגלל שהוועדה התעקשה הלכתם והבאתם את היישובים האלה ובסוף הכנסתם אותם, בגלל פיקוד הצפון, פיקוד הדרום, הכול בסדר. אם היינו לוקחים את אותו דבר שהיה בפעם שעברה והיינו מכניסים ומכאן אנחנו מוסיפים, עדיין העובדים לא היו ישנם טוב כי לעובדים שלך אכפת מכל אחד ואחד שנמצא ואנחנו יודעים מה קורה. תמיד אנחנו מזכירים את אמיר אבל לאמיר יש צוות עובדים ענק וגם לך, עובדים תחתיכם שעושים את עבודתם הכי טוב אבל בסופו של דבר יש גם את אלה שאנחנו יכולים לפתור להם את הבעיות אם אנחנו נותנים להם מראש את מה שאנחנו יודעים לתת ולא צריכים ללכת הלוך וחזור, תשעה קילו מטרים, תשעה וחצי קילומטרים, יש ארטילריה או אין.
כבר עכשיו אתם עשיתם בדיקה מה קרה מינואר ובאיזה מקומות הוחמר המצב כדי שלא נצטרך לחזור על אותו דיון והפעם הוא יהיה על מרץ-אפריל
יוראי מצלאוי
¶
בסוף חודש דצמבר פנינו לפיקוד צפון ולפיקוד העורף כדי לקבל את הנתונים האלה. בסוף חודש דצמבר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לשאלת היושב-ראש ששאל מה אני אומר. אני אומר לא לאשר את זה עד שנביא את הכול בשבוע הבא.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כמו שעשינו בחוקי התקציב. תן להם הנחיה לדבר עם החבר'ה האלה, להגיע למשהו מוסכם ולהציג לוועדה.
אמיר דהן
¶
דובר כאן על 30 קילומטרים, עשיתם בדרום 40 קילומטרים ורציתי לומר שתזכרו – אני בוועדה הזאת מ-2007 – שכל פעם שעשינו תקנות בדרום, זה בעקבות הנחיות פיקוד העורף או הצבא. אף פעם לא פרצנו אזור באף אירוע, באף מלחמה. קחו את צוק איתן, שומר חומות, עמוד ענן, עופרת יצוקה, חרבות ברזל – הכול בהנחיית פיקוד העורף.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
¶
אתה יושב כאן ונהיה שכפ"ץ של גוף שלא נמצא כאן כדי לשאול את השאלות. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אתה מסתמך על משהו שאני לא יכול לשאול אותו ואני לא יכול לברר אצלו. יש כאן תהיות שעולות. אמרתי, מעולם לא הגיע לוועדה מצב שינוח-ג'ת וכסרא-סמיע היו בפנים וכפר ורדים בחוץ.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גפני, אני אומר לך משהו בנושא ששאלת. בפעם שעברה שלחנו אותם לעשות שיעורי בית, הם חזרו עם שיעורי בית שעשו וכל העיכוב היה בגלל משרד הביטחון ולא בגללם. כשאני חושב על זה שוב, אני אומר שאנחנו עלולים לא לאשר את זה עכשיו ואז משרד הביטחון ימשיך לחגוג. מצד שני, אני באמת סומך עליהם כי בפעם שעברה הם הביאו את זה. אם אנחנו נדע, והם יאמרו לנו, שתוך מספר ימים הם יודעים להביא את התשובה ואנחנו נעזור להם להביא את התשובה כמו שבפעם שעברה עשית כדי לעזור להם - יכול להיות שכדי לא לתקוע את האחרים כן צריך לאשר את זה ולעשות את זה. בפעם שעברה הם עמדו בהתחייבות שלהם.
אמיר דהן
¶
לגבי עסקים בנהריה, אנחנו יודעים שיש על החוף עסקים שסגורים בהנחיית הצבא. להם יש הפסקת פעילות והם זכאים למסלול אדום מלא. אני הייתי בנהריה פעמיים בשבועיים האחרונים.
אמיר דהן
¶
אני לא יכול להגיד שהעיר מושבתת לגמרי. יש בעיר עבודה. לכן מסלול המחזורים, תמיד כשהתקנו תקנות, בכל המבצעים, זה היה במקומות שלא הייתה הפסקת פעילות מלאה. ההנחיות גרמו להפסקת הפעילות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, אני יושב כאן בדיון ואמרתי לך מהתחלה שהצבא שצריך לתת לנו את התשובות, לא נתן את התשובות. אני גר בצפון. נרצה או לא נרצה, הצפון במלחמה. הילדים שומעים את ההפצצות, אם הוא יושב בבית ג'אן או אם הוא יושב בצפת. אנחנו באים לכאן ומדברים, מוציאים יישוב, מכניסים יישוב, זה יהיה בפנים וזה יהיה בחוץ. בפעם הקודמת אנחנו עשינו עבודה טובה והפעם חייבים לעשות עבודה טובה. אסור לנו להיגרר ולומר שאנחנו צריכים לאשר את זה עכשיו כי יש יישובים שיכולים להיפגע. הם יכולים לעשות את העבודה תוך יומיים. הם יכולים להביא לנו את זה כבר ביום ראשון.
אני לא מצליח להבין אם מוציאים יישוב ואם מכניסים יישוב. כמו שנאמר כאן הוא שכפ"ץ של הצבא. שיבוא לכאן הצבא ויסביר למה בית ג'אן לא בפנים, למה צפת – שם נהרגה חיילת - בחוץ ואנחנו מדברים על חודש ינואר. אני לא מצליח להבין את ההחלטות של הצבא.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מציע לקחת את כל החבילה שהייתה בפעם שעברה, לאשר אותה ומה שהביאו חדש – לאשר ביחד ונמשיך. לא יכול להיות שביישובים השתנה משהו מינואר-פברואר. לא השתנה כלום.
אבירם אלון
¶
כבוד היושב-ראש, היה אמור להיות גוף שדואג לנושא האזרחי והגוף הזה לא קיים. לכן הכול נופל על משרד האוצר ולכן גם נושא הפינוי נופל על משרד האוצר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אם פיקוד העורף יחליט להכניס את צפת, הוא יכניס את צפת. אני אומר לכם שזה תלוי בלחץ שמופעל כאן בוועדה, אם צפת תיכנס או לא.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
גם לא הוגן להאשים עכשיו את מי שלא נפגע כלכלית. מי שלא נפגע כלכלית, לא יגיש. אנחנו מאשרים ינואר-פברואר. אפילו אם הוא רוצה לרמות, הוא לא יכול כי אנחנו עכשיו מאשרים ינואר-פברואר. הוא יגיש את האמת, את מה שהיה לו. מי שלא הפסיד, לא יגיש. מי שהפסיד, הוא יגיש. לא יכול להיות מצב כזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו חוזרים אחורה. תמיד לוקחים את האזרחים שלנו שמרמים אבל אנחנו כאן לא יכולים לרמות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני מציע להקפיא את הנושא עד שיביאו את כל היישובים.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני חושבת שצריך לאשר את מה שהיה קודם.
היו"ר משה גפני
¶
רק שתדעי, את חברה בוועדה. כל הזמן אומרת לי היועצת המשפטית שיש בעיה. אם אנחנו מאשרים את מה שהיה - - -
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא נוכל אחר כך לשנות?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
נכון. עשו עוד סיבוב.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אם כן, עדיף לחכות.
רציתי לשאול לגבי התיירות. אני לא יודעת היכן בכל הנושא הזה נמצאים המדריכים של התיירות. צריך לקחת אותם בחשבון. לרוב הם לא תושבי המקום ויש כאלה שהם כן תושבי המקום. זו נקודה מאוד חשובה שצריך לתת עליה את הדעת.
באשר לנושא החקלאות שעד עכשיו לא דיברנו עליו. יש עובדי קבלן שעובדים בחקלאות וצריך לדאוג גם להם. לא יכול להיות שאנשים נפגעו ואנחנו מדברים באופן כללי. הכול חשוב אבל גם האנשים האלה צריכים להתפרנס. כאשר מביאים את הפתרון צריך לקחת גם אותם בחשבון.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, בסוף אנחנו חוזרים לאותה נקודה עם ההנחיות של פיקוד העורף ופיקוד צפון. עוד מעט לא יהיה למי לעשות את התקנות האלה ולתת את ההטבות. התושבים של הצפון נוטשים.
לכן אני אומר שוב שיש כאן אפשרות אחת. יש החלטות ממשלה לפיהן מדינה שלישראל אין איתה הסכם שלום, קו הגבול הוא קו עימות וזאת לבנון וסוריה כאשר אנחנו מדברים על הצפון. למתוח קו ישר, כי מה זה שגרת החיים שיש שם? אתמול הילדים בגולן היו בממ"ד ובבוקר הם הלכו לבית הספר. לפני שלושה שבועות ראינו ילדים שנוסעים בהסעה לחוגים ומטח רקטות פגש אותם באמצע הדרך. חיילת נהרגה בצפת. אין שם שגרה. זה לא רק לתיירות, זה לא רק לחקלאות, אין שם כלום. לא מגיעים שם לטיפולים. עסקים מעלים אבק. לכן אני אומר שעוד מעט כבר לא יהיו תושבים ולא יהיה בשביל מי לתקן את התקנות ועל מה להצביע. או שמפקיעים את האחריות מפיקוד העורף, ואם יש מלחמה בצפון – שיודיעו שאזור הצפון הוא במלחמה, קו הטיווח הוא 30 קילומטרים מקו הגבול של מדינה שאין איתה הסכם שלום כמו לבנון וסוריה, שיגזרו פנימה 30 קילומטרים עד שנגמרת המלחמה. עד שראש הממשלה לא אומר שהמלחמה הסתיימה, כל מי שנמצא בטווח האזור הזה, נמצא במסלולים שיכולים לקבל את התקנות ואת ההטבות ואת הפיצויים כי אחרת כבר לא יהיה למי לתקן ולמי לתת.
קריאה
¶
כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעלות סוגייה שכן קשורה לדיון והיא פיצוי למגדלי העדרים הבדואים בנגב שנפגעו עקב המלחמה באי יצירה לשטחי מרעה במיוחד בעוטף ובשטחי אש. מחוז דרום במשרד החקלאות, מחוז נגב, הכין תחשיב לפיצוי לפי הנתונים שיש לו ועד לרגע זה הם לא קיבלו כל תשובה. אני יודע שהנושא הזה הועבר למשרד החקלאות שהעביר אותו למשרד האוצר וטרם התקבלה תשובה.
יעל גויסקי
¶
אני מלה"ב. רועי כהן מתנצל על שלא יכול היה להגיע. אני חושבת שמה שאמר חבר הכנסת קרויזר זה בדיוק מה שאנחנו בלה"ב מרגישים. הקריטריונים לפי פיקוד הצפון, פיקוד העורף, לא רלוונטיים. צריך לקחת את הקריטריון ולעשות בדיוק כמו שבדרום, אפס-שבע, אפס-ארבעים. זה הצע כאן גם על ידי יתר הארגונים.
דבר נוסף שהוא מאוד חשוב. המלחמה לא מסתיימת בחודש מרץ, בטח לא בצפון. מביאים לנו טלאי אחרי טלאי. כל פעם צריך לתקופה. לעסקים בצפון אין ודאות.
הדבר השלישי ואני מתחברת לנושא עליו דובר כאן, תיירות. בטח שבצפון אנחנו מדברים על אטרקציות אבל מעבר לזה יש נושא של מורי דרך, נושא של תיירות נכנסת ומכל הנושא הזה מתעלמים.
אנחנו מבקשים מהוועדה. אם תאשרו עכשיו את התקנות, למעשה אישרתם את הנושא ואלה בעצם קריטריונים של פיקוד העורף, פיקוד הצפון. אם אתם דוחים בכמה ימים ותבקשו שזה יהיה יותר מדויק על בסיס קריטריונים אחרים, התוצאה תהיה טובה יותר.
אייל שמואלי
¶
ראש המועצה כפר ורדים. אגב, בנושא של כפר ורדים אני רוצה לעדכן שמעבר לזה שהוא נכנס עכשיו, הוא היישוב היחיד בכל הצפון שאין לו הטבות מס אבל זה דיון אחר.
אייל שמואלי
¶
אני מסכים. אני רוצה לספר לכם ולשקף לכם קצת את המצב. יושבים כאן תיירנים, ראש מועצה, בעלי עסקים, האוצר ואני באמת לא מצליח להבין את הדיון ואיך פתאום גלשנו לאיזשהו שינוי שהיה בין אוקטובר, נובמבר, דצמבר לבין ינואר-פברואר בצפון.
אני רוצה לספר לכם שהבוקר קמתי ב-03:35 מכיוון שפיקוד צפון לכל קו העימות, כולל ינוח-ג'ת, כולל כסרא-סמיע, כולל בית ג'אן, נתנו לנו הערכת מצב בשעה 03:30 לפנות בוקר בעקבות החיסול שהיה בדמשק. זה קורה בערך ארבע פעמים. זה לא קרה בנובמבר-דצמבר כי לא היינו שם. אבל עכשיו פתאום התחלנו להגדיל קצת ולהסלים.
לגבי נהריה. יוראי, כשהצבא סופר רקטות, בנהריה עד היום לא הייתה אף אזעקה ולא הייתה אף רקטה אבל העיר הזאת מושבתת לגמרי. זה מעניין. זאת תופעה. צריך לתת לתושבים שם בונוס ענק על זה שהם לא נטשו אלא נשארו בעיר ולכן כנראה לא יורים עליהם עכשיו כי זה חלק ממשא ומתן מלחמתי.
אייל שמואלי
¶
אני רוצה לומר שלדחות את הדיון זאת הריגה. פשוט הורגים אותנו. זה יכול להידחות ואז הוועדה תעבוד בפגרה כאשר לחוק הזה צריך חקיקה ואנחנו לא יודעים אם תהיה מליאה ולאן זה נגרר. אנחנו בחודש אפריל ודנים על ינואר-פברואר.
עמית סופר
¶
אדוני היושב-ראש, אני מודה על הדיון החשוב ואני כן רוצה לציין לשבח את משרד האוצר ואת רשות המיסים שעד השעות הקטנות של הלילה עשו את העבודה כדי לראות איך באמת לסייע לאותם יישובים שמלכתחילה היו אמורים להיכלל כקו העימות וטוב שאנחנו לא חוזרים על הדיון הזה.
יחד עם זאת אני אומר שאני בעד קריטריונים ואי אפשר להתנהל בלעדיהם אבל בתוך עולם ההחלטות צריך גם לראות את האמת ולצערי האמת היא שהיישובים בקריסה כלכלית טוטלית. כשאני מדבר על יישובים שמעבר לתשעה קילומטרים כמו שפר, אמירים, עמוקה, תשעה וחצי קילומטרים, התייר לא עוצר בתשעה קילומטרים אלא הוא מסתכל על שטח טריטוריאלי. היישובים עם אפס הכנסה. אנחנו באפריל והתושבים מאמירים ומקומות אחרים מגיעים אלי ללשכת הרווחה. אין להם הכנסה בכלל ואנחנו באפריל. נכון, עד דצמבר היה אירוע כלכלי מאוד נרחב, כלל המדינה, מדינת תל אביב, כולם, אבל היום אנחנו באירוע מלחמתי בצפון.
אם מישהו כאן חושב שאנחנו לא נמצאים במלחמה, הוא מוזמן להגיע אלינו לצפון. אין ספור טילים, כטב"מים, התרעות, אין בכלל שגרה. מה שחברי ציין קודם אכן זה כך. בשעה 03:00 בלילה אנחנו מקבלים את אותן המלצות מפיקוד צפון אם יש לימודים או אין לימודים, מסיעים בהסעות או לא, ומדובר על כלל יישובי המועצה ולא רק על היישובים עד תשעה קילומטרים. אני אתן דוגמה את חוות בת יער עם 100 עובדים, קריסה טוטלית. הוא נאלץ לפטר את כל העובדים. בסוף נגיע לנקודת האל חזור שאחרי כן לא נוכל לחזור אליה. היום תושבים, לא רק שאין להם מסגרות חינוך, אין להם הסקה. מה הציפייה? הם פשוט יעזבו את המקום ויעתיקו את מקום המגורים שלהם לאזור המרכז. לזה אנחנו מייחלים? לזה אנחנו מחכים?
יש פתרונות. כאשר רצו להגדיר ברמת הגולן יישובים שהם לא יישובי ספר, קיבלו החלטה שנגדיר יישובים מסוימים כיישובי ספר למשך שנה. כאשר רצו לקבל החלטה לגבי ערים מוטות תיירות, אילת, חבל אילות ואחרים, אפשר לקבל. כאשר רוצים, מוצאים את הפתרון אבל צריך להסתכל על האמת וזו האמת.
אהרון גמזו
¶
אני גר בקיבוץ כפר סאלד בגליל העליון, יישוב שהוא טיפה מעבר לקו הפינוי. אני מייצג כאן פורום של 25,000 אנשים.
אהרון גמזו
¶
לא. אני מאוד מכבד את העבודה של משרד האוצר אבל הם עושים את העבודה שלא צריכים לעשות. משרד הביטחון נותן להם את הנתונים והם איכשהו צריכים להוציא קריטריונים מי כן ומי לא. אותו דבר לגבי החלטת הפינוי. החלטת הפינוי היא מבצעית וגם אזרחית ואני אקריא אותה לכולכם: "מי שלא ניתן להבטיח את שלומה של האוכלוסייה ולהבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים עבורה".
תגידו לי, חברת חשמל שלא מגיעה זה שירות בסיסי? חינוך אין, וזה שירות בסיסי? כטב"מים על הראש זה שירות בסיסי? הבעיה כאן היא שאין גוף שמחליט את זה. היום בישראל אין גוף שמחליט באיזה יישוב אי אפשר לחיות.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אכן הגיע הזמן להפסיק לשים טלאי על טלאי כמו שאנחנו רגילים והתמכרנו לזה ולבנות צוות ייעודי שיקבע, יתעדף ויכין מדרגות. בתוך העניין הזה לדעת גם להחריג יישובים שביום יום של השגרה הם לא נחשבים כיישובי ספר. לאור המצב החריג והחמור שהמדינה לא הכירה בצפון הארץ, שלראשונה מאז קום המדינה יצרה חגורת ביטחון בתוך המדינה ולא מחוצה לה – אין מנוס מהגדרה נקודתית לטווח המיידי הקרוב הנוכחי ולצד זאת לקבוע צוות שיקבע אחת ולתמיד תעדוף של מי נכנס ולצד זאת מי יוצא.
אהרון גמזו
¶
מחוץ ליישוב בו אני גר יש מחסום וכתוב שטח מסוכן. מישהו בדק מה מצב הילדים אצלנו? מפילים את הכול על משרד האוצר שמנסה להציג קריטריונים שלוקח לו שלושה חודשים לקבל אותם ממשרד הביטחון ואנחנו כל הזמן באותו לופ. יש החלטת ממשלה שמופרת. ההחלטה הזאת מופרת. אצלנו אי אפשר לחיות ביישוב לפי החלטת ממשלה אבל אין אף גוף שיחליט על כך. אני מזמין את כל חברי הוועדה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אני מחזק את כל מה שאתה אומר ובפרט שהכתובת לא אמורה להיות מופנית לכיוון משרד האוצר. משרד האוצר הוא שלמן. הוא מי שאמור לקבוע את התקנונים על פיהם הם משלמים.
אופיר נחמני
¶
אני מטבריה. אני יושב-ראש הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה, גוף שהקמנו לפני שנה וחצי בניסיון להוציא משהו מהעיר הגמורה, שלצערי גמורה כלכלית ובכלל גמורה, שנקראת טבריה. לא התכנסנו לשם זה ואני אהיה ספציפי.
ביום ראשון ראיתי שערים מוטות תיירות, אזורים מוטי תיירות מקבלים על ינואר-פברואר, העסקים באילת ובים המלח. אני רוצה לשאול במה טבריה שונה מאילת ומים המלח. ממש בדקה אני אתן לכם נתוני השוואה, פעילות עסקית בערים המרכזיות בישראל עליהם אני מתבסס. חברת שבא מנהלת מערכת תשלומים לאומית בכרטיסי אשראי.
באמצע חודש מרץ היא הוציאה הודעה האומרת: "ערי התיירות, חזרת הכנסים והנופשים לאילת הובילה את ההוצאות בכרטיסי אשראי בעיר לירידה של שישה אחוזים בלבד אבל בטבריה ההוצאות עדיין נמוכות ב-20 אחוזים". אצלנו בטבריה יש יציבות של 20 אחוזים ירידה בפעילות העסקית.
"טבריה ואילת רושמות מגמות הפוכות במהלך השבועות של חודש פברואר". אנחנו מדברים כאן על ינואר-פברואר ואני בכלל עוד לא נכנס לחודש מרץ. "בעיר אילת שבה חלה ירידה במספר המפונים במלונות ולעומת זאת עלייה בנופשים ובכנסים המתקיימים בעיר, נרשמה התאוששות משמעותית והיא עומדת על ירידה בהוצאות של שישה אחוזים בלבד. שבוע ממוצע. לעומת זאת בטבריה היקף הירידה עדיין גבוה ועומד על 17 אחוזים".
בטבריה אין כלום. אין חקלאות, אין היי-טק, אין לאו-טק, אין שום דבר. הקפיטליזם בטבריה מתבסס על ענף התיירות. בטבריה אין תיירות צליינית ואין תיירות ישראלית. בטבריה יש קרוב ל-4,500 חדרי מלון, מתוכם 4,000 מפונים תושבי אילת. החנויות כחול-לבן תפוסות מה-7 באוקטובר, העסקים בעיר מתלוננים שאף אחד לא יכול לעצור וזה נכון. כלי הרכב בטבריה, גם של המפונים, בעיקר של המפונים, חונים במרכז העיר גם על המדרכות והאנשם פשוט לא מתקרבים למרכז העיר. הטיילת בטבריה ריקה. שוממת. המסעדות נסגרו והכול עומד להשכרה. חברות ספנות, שיט, בסטות בשוק – אתם צריכים לבוא לראות מה המצב עכשיו.
בהמשך לנתונים, נהריה למשל עם שישה-שבעה אחוזים פגיעה. בטבריה זה ממש משמעותי. העסקים יפגעו ויש הרבה עסקים כאלה ואתם חייבים להכניס את זה ביחד כי זאת עיר מוטת תיירות ואין תיירות וגם לא תהיה בפסח.
יורם אזולאי
¶
מנכ"ל אשכול גליל מזרחי. 18 רשויות שמתבססות על כלכלת תיירות. אני מצטרף להמלצה של חברי הכנסת. יש כאן שני גבולות, לבנון וסוריה. עם כל הכבוד לצבא, לבנון וסוריה, קו 30 ולפי מחזורים. זה פשוט מאוד.
יניב גיגי
¶
רפטינג נהר הירדן. אנחנו לא ירידה במחזור, אנחנו מה-7 באוקטובר סגורים לגמרי. אנחנו לא סגורים כי אנחנו עצלנים. אנחנו לא יודעים מה להגיד לעובדים. יש לנו על 150 עובדים שעובדים גם במעגל הראשון וגם כאלה שעובדים בקבלנים משנה. רוב העובדים עברו למרכז וגם כשתסתיים המלחמה, הם לא יחזרו לגליל. אנשים לא רוצים לחזור לגליל ולא בגלל המלחמה. לנו יהיה קשה לחזור לשגרה גם אחרי שנתאפס. בעלויות החודשיות שלנו, היום אנחנו מחזיקים את האתר הזה, אלה גם עובדים שסיימו את החל"ת שלהם, גם רצף ביטוחי, זה גם חשמל ומים. זאת אומרת, כל חודש אנחנו שמים מאות אלפי שקלים, באים לוועדה אחרי ועדה ולא יודעים מה קורה איתנו וכמה זמן זה יימשך. בחודש מרץ זה יסתיים? באפריל? במאי?
יניב גיגי
¶
עדיין יש לנו עובדים שאנחנו לא יודעים מה לומר להם מחר בבוקר. מסתיים להם החל"ת. כרגע אנחנו סגורים לגמרי ולא יודעים מה קורה בהמשך.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לדעת לגבי ההחלטה שלי. אני רוצה לדעת האם אתם יכולים להתחייב על מה שהיה כאן באופן מאוד ברור. מדובר על שני קווי גבול. אנחנו כל הזמן מדברים על האם יש סוללה או אין סוללה. כולנו אמרנו את אותו הדבר. בסופו של דבר הצפון מושבת. המשמעות היא שאנשים יעזבו.
היו"ר משה גפני
¶
זה לא הסיפור שעכשיו יורים או לא יורים. אם היה רק שיגור אחד או היה יותר משיגור אחד, זה בכלל לא הנושא שעומד כאן לדיון. אנחנו כולנו מדברים על פיצויים לאנשים שבעצם החיים שלהם הושבתו, אפילו אם לא היה שיגור אחד. אין שם אנשים. אין. הנה, אומר לך בעל הרפטינג שם שהמקום סגור ולא משנה אם ירו או לא ירו. הצפון מושבת. יש שני קווי גבול, מול סוריה ומול לבנון. האם אתם יכולים לקבל החלטה שיתחיל דיון לא על כמה שיגורים היו והאם הייתה סוללה בדצמבר ולא הייתה סוללה בינואר, כי מה זה בכלל משנה? בטבריה אין תיירות. העיר נסגרת.
אני רוצה לדעת אם אנחנו נאשר היום את התקנות שהבאתם כדי לא לעכב שום דבר, האם אתם יכולים להתחייב שאתם תבואו עם תשובות גם על הדרוזים, גם על הנושא של התיירות, גם על הנושא של קווי הגבול.
אופיר יחזקאל
¶
אתם לא יכולים לתקוע את קריית שמונה ואת שאר היישובים. אני ממלא מקום וסגן ראש עיריית קריית שמונה.
היו"ר משה גפני
¶
יש לנו אפשרות אחת, אמיר ויוראי. אם אלה היו אנשים אחרים היינו אומרים שלא נצביע עכשיו כי אם נצביע אתם תלכו ולא תחזרו. אתם בהתחייבויות שהיו לכם בעבר כיבדתם אותן. אני רוצה לדעת על מה אתם יכולים להתחייב כדי שלא נעכב אנשים שרעבים ללחם. אנשים מחכים לזה כבר חודשים ארוכים. הצפון מושבת. האם אנחנו יכולים לאשר את זה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רוצה לחדד. קודם דיברנו על נהריה ואולי לא הבנתי ולכן שאלתי שאלה ברורה והיא האם הם נפגעו לעומת הפעם שעברה. נאמר לי שכנראה לא אבל נראה לי שכנראה כן.
אמיר דהן
¶
אני הסברתי את זה. נהריה בתקופה של אוקטובר, נובמבר ודצמבר, ההנחיות היו מחמירות. הייתה תקופה מאוד קשה. אנחנו עשינו גם סיורים שם וראינו שהייתה שם הלכה למעשה - מכל ההנחיות של חינוך וכל הדברים – הפסקת פעילות. אני לא מדבר על תיירות אלא דווקא על אנשים שצריכים הפסקת פעילות בחקיקה כמסלול אדום. בנוסף לזה הותקנו כאן תקנות ודרך אגב, רוב העסקים בנהריה בחרו את המסלול המחזורים ולא את האדום. בדרך כלל המסלולים האדומים מתאימים לתעשייה ולמפעלים גדולים. מסלולי מחזורים זה אובדן הכנסות מלא עם מחזורי מע"מ שלהם. באירוע הזה, בינואר-פברואר, ההנחיות שונות והמצב בעיר שונה מכפי שהיה באוקטובר עד דצמבר.
אמיר דהן
¶
אני לא יכול כי החקיקה אומרת שצריכה להיות הפסקת פעילות. אין דרך. אנחנו לא יכולים לעבור על החקיקה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר. יש לי דבר נוסף. המלחמה מתמשכת ובצפון עוד יותר והתושבים עדיין לא חוזרים. כאשר אתה מגיש את הבקשה, אומרים לך בוא נסיים את החשבון לאותם עסקים ואחר כך. בינתיים צריך לעשות איזושהי הפסקה ולשלם לאותם אלה שנמצאים במיוחד במסלול האדום. אתה אומר להם בואו נעשה הפסקה חצי שנה, קבלו חצי השנה, תמשיכו ותפתחו חשבון חדש.
אמיר דהן
¶
לכל מי שבמסלול אדום, פתחנו להם - בכל התקופות, אוקטובר, אחר כך נובמבר ודצמבר, ינואר ופברואר ולקראת תחילת שבוע הבא. תמיד עשינו את זה בדו-חודשי, בחודש השני – אפשרות להגיש בקשה למקדמה וקודם כל לקבל מקדמה עד שהוא יוכל לכמת את הנזק העתידי שלו. שילמנו במקדמות.
אמיר דהן
¶
לסגור חשבון זה גם בתפעולי ובשביל זה אני צריך עכשיו פי שניים עובדים. אני צריך לעשות עכשיו את השומה ולעשות שומה נוספת.
אמיר דהן
¶
הוא מקבל 70 אחוזים מהפגיעה שלו והוא יכול לדרוש יותר. אני חושב שלא ראינו בעיה ושהמקדמות באדום הפריעו לעסקים. זה נתן להם פתרון מלא. אפשר להעלות את אחוז המקדמה וזה נותן פתרון.
אופיר יחזקאל
¶
אני אומר בצורה מאוד ברורה. הביאו דוגמה שקריית שמונה שהיא יישוב בפנים ולכאורה הכול בסדר. היישוב הזה מפונה, העסקים נסגרו ומה שקורה עכשיו באפריל, עדיין לא נפתחה האופציה להגיש למחזורים מינואר-פברואר. נכון שאפשר להגיש באדום אבל הרבה מאוד עסקים לא מגישים באדום אלא רוצים להגיש במחזורים. למה אנחנו צריכים לחכות ל-2 באפריל כדי לדבר על ינואר-פברואר? למה לוקח כל כך הרבה זמן? למה אי אפשר שלגבי יישובים שאין מחלוקת לגביהם, לסגור את העניין הזה, להתקדם, לתת לאנשים לגשת.
קריאה
¶
יש מענק עידוד בסך 3,000 שקלים שניתן לאנשים שעובדים 11 ימים וזה מסתיים באפריל. בבקשה תדאגו הוא יימשך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
אדוני היושב-ראש, ברשותך, חשוב שהאוצר יבין שהמלחמה בצפון עוד לא התחילה. שאף אחד לא יטעה לרגע לחשוב לשנייה אחת שהמלחמה התחילה. זה כרגע מה שנקרא הקדמה. זה המבוא.
אדוני היושב-ראש, כל עוד האוצר לא ישכיל להבין שבשלב הזה מדינה מכניסה את היד לכיס עמוק מאוד, אנחנו עלולים לקבל את האנשים הללו בצונאמי של משפחות פושטות רגל, נתמכות רווחה, נתמכות סעד.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב-ראש, כמוך גם אני רגיש לנושא ואני רוצה שאנשים יקבלו את הכסף כמה שיותר מהר. אם נקבל הבטחה ברורה של האוצר שיביאו את זה תוך שבוע, אני אצביע בעד אותם אנשים שיקבלו.
היו"ר משה גפני
¶
אמיר ויוראי, אני מבקש שתגידו לוועדה מה אתם מציעים לעשות. לנו יש טענות והטענות האלה שאלמוג אמר בצעקות, אני אומר בשקט.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו מתלבטים בעניין הזה. אנחנו סומכים עליכם. אני מבקש שתגידו מה אתם עושים בשבוע הזה ובתוך שבוע מה אתם מביאים לנו. אתם אומרים למשל לגבי הדרוזים שהם יוכלו לקבל מכיוון שהם קיבלו בדצמבר.
היו"ר משה גפני
¶
הדבר הזה לא יכול להיות. אני מבקש שאתם תעשו את השינויים. אנחנו רוצים קו גבול. אנחנו רוצים להפסיק עם הנושא של כמה שיגורים היו. כמה שיגורים היו, זה לא רלוונטי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית)
¶
נכון אדוני היושב-ראש, טרור הוא פחד. אם יש פיגוע בתוך קניון הצפון, זה לא משנה שכבר אין מחבלים מסביב.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היושב-ראש, לפני שאתה מחליט על הצבעה. יהוראי ואמיר, אני רוצה גם לקבל תשובה לגבי מבואות החרמון, האם כרגע הם בפנים או לא. כל האזור הזה הוא כרגע שקט. הוא נכלל? הוא לא נכלל? אני רוצה שבשאלה של היושב-ראש תיתנו התייחסות פרטנית לאזור מבואות החרמון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
גם על אמירים ועמוקה.
אתם צריכים להסתכל בראייה הרחבה. זה מקום של תיירות. במשך השנה יש להם שם צימרים.
יוראי מצלאוי
¶
אני אשיב לשאלת היושב-ראש. אמרתי גם קודם שאנחנו לא נעצרים בירי. אנחנו מוכנים לשקול, ואנחנו גם שוקלים. ברמת הגולן חלק מהשיקולים היו שיקולים של משרד החינוך. פנינו למשרד החינוך כדי להבין. אני לא עוצר בשום הגבלה. כל מה שמפריע לפעילות הכלכלית השוטפת, מבחינתי יכול להיות קריטריון רלוונטי.
יוראי מצלאוי
¶
אולי אני לא מסביר את עצמי טוב. לפני 10 דקות אמרתי את זה ברחל בתך הקטנה. אני אומר שאנחנו פתוחים לשיח. אני מוכן לקיים כל שיח ולעשות שיח חוזר עם פיקוד צפון ואני מוכן לדבר עם אלוף פיקוד העורף לגבי הדרוזים. אני אומר שוב שאני מקבל את הצעת היושב-ראש. אני חושב שמה שנכון כרגע. בסוף יש כאן מתווה שנותן מענה טוב – נכון, לא שלם - לעסקים רבים גם בקו העימות וגם ברמת הגולן. גם ליישובים האלה של מרום הגליל שאתמול בלילה הצלחנו להכניס אותם. אני חושב שחבל לעכב את זה.
אני מוכן לעשות כל בירור שהוועדה תטיל עלי. אנחנו נחזור עם התשובות. אני לא מבטיח שאני אצליח לספק את הפתרונות אבל אני מבטיח להיות פתוח לכל שיח ולקיים כל דיון, להגיע לכל דיון ולעשות את עבודת המטה עד הקצה. אני לא השארתי אבן אחת שלא נהפכה בהקשר לכל השאלות שעלו כאן.
היו"ר משה גפני
¶
יש שלושה דברים עיקריים. הראשון שבהם הוא שהתוכנית הזאת של שיגורים, אם היו יריות או לא היו, כבר לא רלוונטי. מה שרלוונטי בצפון זה שהיישובים מושבתים. אנשים לא שם ויכול להיות שחלקם כבר לא יחזרו. המדינה צריכה לשנות עכשיו גישה לגבי העניין הזה ועל זה אנחנו רוצים תשובה. אנחנו רוצים תשובה על רשימת היישובים שדובר בהם כאן.
היו"ר משה גפני
¶
עם כל הכבוד, אני מבקש להפסיק. אני רוצה לגבי הדרוזים. אני אומר לכם שזה לא יעבור בשלום העניין הזה עם הדרוזים. כל מה שהצלחתי להבהיר כאן בוועדה לפני כמה שנים, את הנושא הזה של הטבות המס, זה היה מכיוון שלא עשינו אפליה. המפה הייתה נראית כמו שהיא ולא שהיישובים היהודים נמצאים בפנים וכאן היישובים הדרוזים נמצאים בחוץ. זה לא יהיה. אני מבקש שתמצאו פתרון לעניין הזה.
אמיר דהן
¶
אדוני, אני רוצה לעדכן. בדקתי עכשיו את שלושת היישובים הדרוזים, הוגשו בהם 1,600 תביעות, יותר מ-1,000 במסלול הוצאות מזכות שהם כן מקבלים. זאת אומרת, 70 אחוזים מבעלי העסקים לא בוחרים את המסלול המחזורים. הם הולכים למסלול הוצאות מזכות וכך קרה באוקטובר עד דצמבר. עסקים שהם עתירי הוצאות והרווח שלהם מאוד נמוך, תמיד הלכו להוצאות המזכות.
היו"ר משה גפני
¶
יוראי, אתם בודקים את זה ברצינות ובתוך שבוע אתם באים לכאן עם תשובה. אני אמליץ לחברים את מה שאתם מבקשים. אתם מבקשים שנאשר את התקנות האלה ואני אמליץ לאשר בכפוף להתחייבות שלכם שאתם בודקים את זה ותחזרו עם תשובות.
אורן פסטרנק
¶
אדוני היושב-ראש, אני מתחום האירועים. אדוני היושב-ראש ביקש כאן מנציגי האוצר, וטוב שיושב כאן סמנכ"ל משרד האוצר - כבר ב-16 בינואר, לפני חודשיים וחצי, וב-29 בינואר ואחר כך ב-19 במרס – פתרון לנושא ענפים שלא חזרו לשגרה ביום גמר תוכנית הפיצויים וזה אומר 31 בדצמבר 2023. תחומים כמו אירועים, הפקות, תיירות ועוד. הדברים האלה נדונו כאן ונטחנו עד דק. לצורך העניין, גם בתל אביב, לא בצפון ולא בדרום אלא בתל אביב, ברמת גן, בלוד, כאשר מרימים אירוע חודשים לפני, אי אפשר היה באוקטובר, בנובמבר ובדצמבר לסגור אירועים לינואר-פברואר. לכן העסקים בירידות מחזור של בין 80 ל-100 אחוזים.
יש לכם את כל הנתונים כאן במחשב ואני מבקש שהאוצר ייתן לחברי הוועדה לראות את המחזורים העסקיים של תחום האירועים ושל תחום התיירות כי הם לא מבינים שלאנשים אין כסף ולכן תנו להם את הנתונים כדי שהם יראו. אתם לא נותנים להם פיצוי על ינואר ופברואר.
משפט אחרון שאני חייב לומר. אני מתחום האירועים האלקטרוניים. אני מבקש מחברי הכנסת, מהממשלה, לעשות כל מה שהם יכולים כדי להחזיר את ה-32 חברים שלנו החטופים שנלקחו מהמסיבות של נובה ופסיידק ועדיין יושבים שם בשבי. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
לא, אני לא מסכים. אם נתחיל עכשיו לחדד עוד דברים, לא נוכל להתקדם.
מי מקריא את התקנות?
ישי פרלמן
¶
הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024
1. תיקון תקנה 1
בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצוים (תשלום פיצוים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - התקנות העיקריות) –
(1) ברישה, במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".
הרישה זה הסעיף שמתאר את התחולה של התקנות, לגבי איזה נזקים התקנות האלה חלות. כאן אנחנו מוסיפים נזקים שהתרחשו עד סוף פברואר. בתוך התקנות מובהר על איזה יישובים זה חל ולגבי איזה נזקים.
(2) בפסקה (1)(א) -
(1) אחרי ההגדרה "אזור שנפגע בחודש דצמבר" המובאת בה, יבוא:
""אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר" – היישובים והאזורים המפורטים בתוספת החמישית או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2024".
זה נוסח שהוא מאוד דומה לנוסח שהיה קיים קודם לגבי אזור שנפגע בחודש דצמבר. ההבדל כאן הוא שפירטנו את היישובים בתוספת החמישית.
ישי פרלמן
¶
כן. הוספנו תוספת חדשה ופירטנו שם יישובים ואלה פחות יישובים מאשר בתוספת הרביעית.
(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה -
(1) בפסקה (1), מסלול שכר עבודה -
(1) בהגדרה "תקופה מזכה לעניין שכר" המובאת בה -
אלה התיקונים שמאריכים את מסלול השכר בתוך היישובים הרלוונטיים.
(1) אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024). ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום במקום "האזור המיוחד" בא " אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר".
זה מתייחס למקרים בהם יש עובדים שגרים באזורים שנפגעו באזור החודשים ינואר ופברואר, שהם עובדים באזור אחר שלא זכאי לפיצוי – המעסיק שעובד באזור אחר שלא זכאי לפיצוי באופן כללי, הוא יהיה זכאי בגין העובדים הספציפיים האלה. זה נכון גם לאדם שגר באזורים שנפגעו באזור ינואר ופברואר אבל הוא עצמאי שעובד באזורים אחרים וגם הוא יקבל את הפיצוי לפי מסלול שכר לגבי ההכנסות העסקיות.
ישי פרלמן
¶
זה זהה עם שינוי לגבי האזור.
2) בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקה (1) יבוא "כאמור בפסקאות (1) ו-(1א)".
3) בפסקה (3), במקום "על אף האמור בפסקה (1)" יבוא "על אף האמור בפסקאות (1) ו-(1א)".
אלה תיקונים טכניים מאחר והוספנו פסקה.
(2) בפסקה (2), מסלול מחזורים -
(1) בהגדרה ""מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס" "תמיכות ותרומות", המובאת בה, במקום "עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "עד יום כ' כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".
זה בגלל שמדובר כאן גם בתקופת זכאות של חודשיים. בדומה למה שעשינו בחודשים נובמבר-דצמבר, גם כאן צריך שהמחזור שאליו משווים, גם הוא יהיה מחזור של חודשיים. זה תיקון שמבהיר את זה.
(2) בהגדרה "מסלול מחזורים" אחרי פסקה (ב) יבוא:
"(ג) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר":
1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט במפסקת משנה (ב) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.
2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6 לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.
והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".
זה בדיוק אותו דבר כמו המסלול שהיה לגבי נובמבר-דצמבר, לגבי מי שנפגע עד סוף חודש דצמבר ועשינו את השינויים הנדרשים בתאריכים.
(3) בהגדרה "תקופת הבסיס" – במקום "בשנת 2022 לתקופת הזכאות" יבוא "לתקופת הזכאות בשנת המס הקודמת".
גם זה יחסית תיקון טכני שנדרש. עד כה תקופת הבסיס הייתה בשנת 2022 והיום יכול להיות שזה יהיה בשנת 2023 כי אנחנו משווים שנה קודם ועכשיו אנחנו בשנת 2024. אם כן, בעצם שנה קודם, ינואר ופברואר 2023. עשינו את התיקון הטכני שכתוב בשנת המס הקודמת במקום שנת המס 2022.
(4) בהגדרה "תקופת הזכאות" המובאת בה, אחרי פסקה (ב) יבוא:
"(ג) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בינואר 2024), אחת מאלה לפי העניין -
אמיר דהן
¶
זה כבר לא רלוונטי היום. גם בקורונה עשינו את זה רק בתקופה הראשונה. עשינו בסיס מזומן בתקנות הקודמות, בהתחלה. בסיס מזומן רלוונטי רק לתקופה הראשונה כי נגיד בספטמבר-אוקטובר הוא קיבל הכנסות עבור שביעי-שמיני, ואם הוא כבר ברצף של המלחמה, זה כבר לא רלוונטי יותר לעשות.
היו"ר יצחק פינדרוס
¶
אם היו עושים ברשימה רשימה חדשה ולא היינו גורעים יישובים, זה היה נכון. זאת לא רשימה חדשה.
ישי פרלמן
¶
אני חושב שבסעיף הספציפי ששלומית התייחסה אליו, שם היה תיקון שנדרש באופן ספציפי לתקנות בחודש הקודם והוא לא נדרש עכשיו. הוא נדרש לצורך תיקון טעות שנעשתה באוקטובר.
(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).
(2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).
(3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי -התקופה שמיטום כ"ב בשבט התשפ"ד (1 בפברואר 2024) עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרס 2024).
(4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".
זה דומה לאיך שעשינו את זה בפעם הקודמת.
ישי פרלמן
¶
כן. זה זהה למעט המועדים. את החודשים שדחינו, דחינו גם הפעם. את המחזורים שלא דחינו, לא דחינו הפעם. כמו שאמיר אמר, לא דחינו את העוסק על בסיס מזומן המדווח דו-חודשית כך שזה אותו דבר כמוה אחרים.
אמיר דהן
¶
מסלול החקלאות מבוסס על זה שעובדים הגיעו לעבודה ולא יכלו לצאת לשטח. מסלול החקלאות נבנה במקור עבור אזור הדרום כאשר כל יום נורו טילים ואין מיגוניות. כל היישובים האלה שנמצאים כאן מוגדרים כיישובי ספר. יש להם זכאות להגיש מסלול אדום ולכן אנחנו חושבים שהמסלול הזה לא מתאים באירוע הזה לכל קו העימות ויש להם זכאות. לכן הכנסנו גם את כפר ורדים להיות יישוב ספר – זה בתקנות הבאות – ואז כל יישובי קו העימות הם יישובי ספר ויש להם זכאות להגיש מסלול להגיש מסלול אדום. כמו שאמרתי לפני כן, הם לא נדרשים להפסקת פעילות.
ישי פרלמן
¶
(3) בפסקה (4), מסלול קבלן ביצוע -
(1) בהגדרה "חלק השכר המזכה" המובאת בה, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לעניין פסקה (ג) בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" – תקופת הזכאות היא חודשים ינואר ופברואר 2024 בלבד".
ישי פרלמן
¶
החלפנו את ההגדרה כי בפעם הקודמת הייתה איזושהי טעות טכנית בנוסח ובטעות מחקנו את הזכאות לפיצוי בחודש אוקטובר.
ישי פרלמן
¶
בפועל אפשרנו את הפיצוי כי זה היה ברור לגמרי שזאת טעות טכנית בנסחות. עכשיו לצורך זה שיהיה יותר קל לקרוא את התקנות, אנחנו החלפנו את כל ההגדרה ועכשיו ההגדרה תהיה כתובה כמו שכאן.
(2) במקום ההגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה יבוא:
""מסלול קבלן ביצוע" – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע –
(1) לעניין נזק שאירע בתקופת שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים.
שלומית ארליך
¶
סעיף קטן (א) במקור היה צריך להיות אבל הוא נשמט מהנוסח המקורי. בפועל הם כן אפשרו את הפיצוי בהתאם לסעיף הזה אבל הם מכניסים אותו עכשיו כאן ומחליפים את כל סעיף מסלול קבלן ביצוע לצורך הבהירות.
ישי פרלמן
¶
(2) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) -
(1) באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים.
(2) באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים בתוספת סכום התקרה הקבוע בהגדרת "הוצאות מזכות" בסעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק.
ישי פרלמן
¶
כמו שאמרנו בדיון הקודם, היה פיצוי של חודשיים לעסקים שנפגעו עד חודש דצמבר ופיצוי של חודש במסלול מחזורים לחודש הוצאות מזכות לעסקים שלא נפגעו בחודש דצמבר. זה עושה את ההבחנה בין שני סוגי העסקים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אם עסק נפגע באופן אנוש עד כדי הפסקת פעילות גורפת באוקטובר, נובמבר ודצמבר, ובינואר -פברואר הוא עובד בהיקפים גבוהים והוא לא הגיש על המקטע הראשון. כאשר יושבים איתו על החשבון בודקים את זה מצרפי ומחלקים את זה חודשי?
אמיר דהן
¶
הגיש בדיעבד על המקטע הראשון. אם אנחנו רואים שההכנסות בינואר-פברואר הן הכנסות נדחות, הוא דחה את ההכנסות - - -
ישי פרלמן
¶
את פסקה (ג) אנחנו מוסיפים עכשיו.
(3) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר".
ישי פרלמן
¶
כמו שיוראי הסביר, הם לא זכאים. יישובים באזור מיוחד שזה לא אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, הוא לא זכאי לפי התקנות המוצעות.
(ג) בהגדרה "התקופה הקובעת" המובאת בה, בפסקה (1), במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יבוא "כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".
זאת הגדרה שהיא רלוונטית למסלול שכר. אנחנו מאריכים אותה כך שהיא תחול עד סוף פברואר 2024. בתוך ההגדרה של מסלול שכר עצמו, יש את כל התנאים הספציפיים.
(3) בפסקה (8) אחרי התוספת הרביעית המובאת בה יבוא:
"תוספת חמישית
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר")
אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אילון, אלקוש, בית הלל, בן עמי, בצת, ברעם, ג'יש (גוש חלב), גונן, גורן, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, זרעית, חוסן, חורפיש, חניתה, יובל, יחיעם, יסוד המעלה, יערה, יפתח, יראון, כברי, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר ורדים, כפר סאלד, כרם בן זמרה, להבות הבשן, לימן, מטולה, מלכיה, מנות, מנרה, מעונה, מעיליא, מעין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מרגליות, מרכז כ"ח, משגב עם, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נווה זיו, נטועה, סאסא, סער, ע'ג'ר, עבדון, עברון, עין יעקב, עלמה, עמיר, ערב אל ערמאשה, פסוטה, פקיעין, פקיעין החדשה, צבעון, צוריאל, קריית שמונה, ראש הנקרה, ריחאנייה, רמות נפתלי, שאר ישוב, שדה אליעזר, שבי ציון, שדה נחמיה, שומרה, שלומי, שמיר, שניר, שתולה".
עמית סופר
¶
לא. פיקוד העורף שלח את המכתב בלי כדיתה אצל פיקוד צפון והוא מופיע כקו עימות. אין איתו בעיה. הוא קו עימות לכל דבר אלא שאולי אין לו סמל של יישוב.
שלומית ארליך
¶
היישובים שכרגע לא נמצאים וכן יהיו בתוספת הרביעית הם כנף, מעלה גמלא, רמות, נמרוד, מרום, מרום הגולן, עין זיון, מג'דל שמס, מסעדה, בוקעאתא נמצא במסגרת יישובי הספר, ... אודם, אורטל, רמת טרמפ נמצא ביישובי הספר, תל אילון. בית ג'אן, ינוח-ג'ת, נווה אטיב, אלוני הבשן, רמת מגשימים, חסון שגם עכשיו מבקשים להוסיף ליישובי הספר, נוח, מיטל, אליעד, מיצר, מבוא חמת, ... בני יהודה גם נכנס ליישובי הספר, גבעת יואב, נאות גולן, אפיק, כפר חרוב, קדמת צבי, קצרין שנכנס ליישובי הספר, אניעם, חד נס שנכנס ליישובי הספר, ואת אור הגנוז ומירון אנחנו מכניסים עכשיו לתוספת.
לגבי כדיתה, את בודקת.
אמיר דהן
¶
לעניין יישובי ספר. באזורי הנחיה גולן דרום וגולן צפון כל היישובים, למעט חמישה יישובים, הם לא יישובי ספר. ברגע שפרשנו את החוק שכל התיירות שם זכאים, נוצרה הבחנה בין יישובים שהם סמוכים ברמת הגולן והם לא יישובי ספר ולא יהיו זכאים להגיש בתיירות. הגדרנו את כל היישובים וגם תיקנו את הנושא של כפר ורדים.
אמיר דהן
¶
קו העימות, מכל היישובים בקווי ההנחיה, באזור ההתגוננות, רק כפר ורדים לא יישוב ספר. תיקנו גם את זה.
אמיר דהן
¶
כרגע הוא גם דו מחזורי אבל הוא גם יישוב ספר. ככל שיש לו הפסקת פעילות בענפים מסוימים, הוא זכאי גם למסלול אדום.
עמית סופר
¶
לי מאוד מציק שאותם יישובים שידעו להכניס אותם לצורך שנה כיישובי ספר ברמת הגולן, עיני לא צרה באף יישוב, חד נס הוא יישוב הרבה יותר עורפי מיישוב כמו שפר, אמירים ועמוקה, תשעה וחצי קילומטרים והיישוב הוא 15. ידעו להכניס אותם, להגדיר אותם כיישוב ספר כדי להכניס אותם לתקנות. יישוב כמו שפר ואמירים, אם זה המהלך, כדי להתאים לקריטריונים, תתאימו אותם ותכניסו את אותם יישובי ספר.
אמיר דהן
¶
חשוב להגיד בנושא הזה שגם שפר ואמירים באוקטובר עד דצמבר, בתקופה הכי קשה, לא היו בתקנות של המחזורים אלא היו רק במסלול הכלל ארצי.
היו"ר משה גפני
¶
אמיר, אני ביקשתי ואני חוזר ומבקש עכשיו לפני ההצבעה שתבדקו את רשימת היישובים הזאת ותתנו תשובה בעניין הזה.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
אמיר, ובכפוף ובהסתמך על מקום לשיקול הדעת הרחב של שיש לכם, מסתבר שיש לכם מקום להפעיל שיקול דעת.
קריאה
¶
עד היישוב עין אל אסד, כל היישובים האלה הם יישובים תיירותיים ובסופו של דבר הם נסמכים רק על תיירות, כמעט מרביתם והם בטווח של 12 קילומטרים מהגבול. כל התיירות שם קרסה טוטלית.
אורלי שיף
¶
הודעה בדבר יישוב ספר
לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961
בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "יישוב ספר" שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצוים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי היישובים בוקעאתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ הם יישובי ספר לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ה' בתשרי התשפ"ה (7 באוקטובר 2024).
תחילתה של הודעה זו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לחזור על כמה דברים. קודם כל, לגבי הנושא הזה שהצפון מושבת אני מבקש ללכת על שני קווי גבול. לקבוע מהו קו הגבול ולא להתחשב אם ירו או לא ירו. המקום מושבת. צריך לקבוע ואני מבקש שתתנו לנו תשובה בתוך שבוע. תדעו שעמדתה של הוועדה היא שצריך לקבוע את קווי הגבול. לא להתחיל עכשיו לבקש מפיקוד העורף ומפיקוד צפון שיבוא ולא יבוא כמו שאני עמדתי והתחננתי אליהם לגבי הדברים האלה. אני לא מסכים לזה בשום אופן. הוועדה מבקשת להתחשב בעניין הזה כי אחרת אנחנו מאבדים את הצפון. אנשים לא יחזרו לשם. ההתנהגות של הממשלה בעניין הזה היא לא ראויה. זה בידיים שלכם. אני מבקש לקבל על זה תשובה בתוך שבוע.
אני מבקש לקבל את רשימת היישובים בלי קשר לעניין הזה. אני מבקש את רשימת היישובים שנמצאים מחוץ לעניין.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש תשובה לגבי הדרוזים. היועצת המשפטית לא תאהב את מה שאני עומד לומר עכשיו. אם לא תתנו תשובה חיובית, אני אביא להצבעה כאן את רשימת היישובים הזאת ואני אסביר שאי אפשר לקחת רשימת יישובים שנמצאים באותו קו גבול או באותו קו רוח, הם נמצאים כי הם יהודים ואלה לא נמצאים כי הם דרוזים. אין הסבר לדבר הזה. אני אביא את זה להצבעה. אני אעשה כל מאמץ לא להביא את זה להצבעה אבל זה תלוי בכם. היועצת המשפטית תגיד לי שאסור לי לעשות את זה ומי שיהיה צודק זאת היא אבל בסוף אני צודק.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אתה הולך על זה, גם לי יש עוד משהו. אני לא נגד היועצת המשפטית בעניין הזה. הרב גפני, כל פעם אנחנו מעלים ומדברים על מה שאני מעלה ובסוף לא יוצא כלום. יש את תחום האירועים שהועלה ואין להם פתרון. הם עדיין לא חזרו וכנראה גם לא יחזרו בזמן הקרוב. תשאל אותם אם הם קיבלו פיצויים, אם פיצו אותם. שאל אותם, הוא כאן, הוא יגיד ל. לא, הם לא קיבלו. אני חושב שרשות המיסים, אתם צריכים להביא פתרון. אני יודע שאתם לא אוהבים לעשות את זה על פי תחומים. אני לא אומר לכם כמו שאמר הרב גפני שבסוף נביא הצבעה וזה יהיה על פי תחומים כי זה לא ילך לי, אבל להביא פתרון אתם כן יכולים. כמו שבתיירות, כך באירועים שלא נגענו בהם ולא קיבלנו תשובה לגביהם. הם לא יכולים להמשיך במצב הזה. תביאו תשובה גם לזה.
היו"ר משה גפני
¶
אני יכול לדעת מה אמרתם לגבי הנושא הזה של האטרקציות? אני רוצה גם את החלק הזה. ינון, אני איתך לגמרי.
אמיר דהן
¶
בכל יישובי הספר, לגבי האטרקציה, רשום בחקיקה שאנחנו צריכים לקבוע עם שר התיירות רשימה מוסכמת של האתרים.
אמיר דהן
¶
אנחנו עובדים על כך. זה כמו שעל פיקוד העורף או על הצבא, אלה דברים שאנחנו עושים את המקסימום כדי לקדם אותם.
יוראי מצלאוי
¶
אדוני, אנחנו מבטיחים שלפני הדיון בוועדה, ככל שיש פערים מול משרדי ממשלה אחרים שאינם משרד האוצר או רשות המיסים, אנחנו נציף את הפער הזה בפני הוועדה לפני הדיון כדי שתוכלו לזמן את הנציגים הרלוונטיים.
היו"ר משה גפני
¶
ביקשתי תשובה לגבי טבריה. מה שאמרת זה נכון ואני מצטרף לזה. אני מבקש לקבל תשובה לגבי טבריה.
אנחנו מצביעים על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
התקנות אושרו
יוראי מצלאוי
¶
הוא לא של פצ"ן. הוא הופיע בפעם הקודמת. הסיבה שפיקוד צפון לא הכניס אותו למכתב עם ארבעת היישובים האחרים – מירון, בר יוחאי והשאר – בגלל שהיו שם פלישות. בכל מקרה, עשינו את הבירור שלנו ומבחינתנו זה לא רלוונטי לעניין הפיצויים ולכן הוא ייכנס. אני אעדכן את פיקוד העורף בהקשר הזה.
גל ברנס
¶
מענק עידוד, חזרה לעסקים, 3,000 שקלים. המענק למפונים ימשיך עד חודש יוני. זה בעבודה מול הביטוח הלאומי ויאושר בהמשך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני היושב ראש, גם יישוב עין אל אסד, יישוב דרוזי, הוא היישוב היחידי שלא נכנס.
יוראי מצלאוי
¶
עין אל אסד לא היה גם בפעם הקודמת. היה מסלול כלל ארצי של הוצאות מזכות שחל עד ה-31 בדצמבר 2023. לפי המסלול הזה הוא קיבל. הוא לא נכנס למתווה המלא של התקנות לפי חוק מס רכוש. הוא לא היה מעולם והוא גם לא נמצא עכשיו.
היו"ר משה גפני
¶
התקנות אושרו.
תודה רבה. אני אומר לכם שבאמת אישרנו את התקנות האלה בלב כבד. אנחנו לא בטוחים שאנחנו עשינו נכון אבל עשינו את זה כי ראינו את האנשים ואת העסקים שנמצאים במצוקה ובאמת רעבים ללחם. אני מבקש שתעמדו בדבר הזה ובתוך כמה ימים, בתוך שבוע, תנו לנו תשובות על כל הנושאים. מדינת ישראל שוגה בזה שהיא לא תוחמת קווי גבול. מתחילים לדבר האם כן הייתה סוללה או לא הייתה סוללה אבל אנשים לא חיים שם.
תודה רבה. הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:50.