פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
03/04/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 307
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ד באדר ב' התשפ"ד (03 באפריל 2024), שעה 9:05
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/04/2024
הצעה לדיון מהיר בנושא: "קליטת דור הניצחון לשירות הציבורי"
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "קליטת דור הניצחון לשירות הציבורי" של חה"כ דן אילוז, חה"כ שרון ניר, חה"כ צבי ידידיה סוכות, חה"כ משה טור פז
מוזמנים
¶
עמרי בן צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ליאת בן מאיר שלום - עו"ד, המחלקה החוקתית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
ורד אבוטבול שהם - מנהלת אגף בכיר גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה
רונן דסה - מנהל אגף בכיר אסטרטגיה, נציבות שירות המדינה
יהודה תמר - מנהל מדור גיוס, הכנסת
אביב חיים עזרא - מייסד תנועת דור הניצחון
ניבה ונקרט - אימו של עומר ונקרט, חטוף בעזה
שי ונקרט - אביו של עומר ונקרט, חטוף בעזה
רישום פרלמנטרי
¶
א.ב., חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעה לדיון מהיר בנושא
¶
"קליטת דור הניצחון לשירות הציבורי" של חה"כ דן אילוז, חה"כ שרון ניר, חה"כ צבי ידידיה סוכות, חה"כ משה טור פז
היו"ר משה סעדה
¶
בוקר טוב, אנחנו נדון הבוקר בנושא של הצעה לדיון מהיר בנושא קליטת דור הניצחון לשירות הציבורי, של חבר הכנסת דן אילוז, שרון ניר, צבי סוכות ומשה טור פז. היכן הם? אני מקווה שהשעה לא הפריעה להם.
היו"ר משה סעדה
¶
זה דיון מאוד חשוב ותודה על היוזמה שלכם. תודה לארגון של דור הניצחון שנמצא פה אביב, חבר שלו, שיזמו את הדבר הזה וזה חשוב. בכלל אני חושב שאתם דור שאנחנו חייבים להצדיע, אז מבחינתי זה דור הילדים שלי. אצל דן זה הדור עצמו. זה דור שחייבים להצדיע לו כי אנחנו היינו בסיטואציות מלחמתיות. היה לנו חומת מגן אבל זה לא אותו דבר. אנשים עזבו הכול, עצרו את החיים שלהם בחג שמחת תורה, עשו סטופ, יצאו למלחמה קשה של חמישה, שישה חודשים וזה לא נגמר, ואף יותר, כאשר יש לנו מלחמה מבית. יש לנו מלחמה מחוץ. אתה מדבר עם אנשים ואתה רואה את המוטיבציה. אתה רואה את האש בעיניים. זה משהו מבפנים. זה מתוך אמונה בעם הזה, באחדות של העם הזה, בניצחון של העם הזה, ומתוך ידיעה שאנחנו באירוע קיומי. אני רוצה להצדיע לכם. אני באמת חושב שאנחנו צריכים להיות ראויים לכם, וכדי להיות ראויים לדבר הזה אני חושב שזה דורש מאיתנו קודם כל אחדות של עם ישראל. מה שראינו אתמול בערב, אני לא אאריך בזה. זה לא אחדות. אני חושב שזה פוגע ברוח העם. זה בפוגע בחיילים שלנו.
החיילים שלנו שנמצאים עכשיו בטנקים ונלחמים ממש ברגע זה רוצים לראות עם אחד עם דגל אחד, אחים יחד, כי זה מה שבאמת אנחנו. מה שאתם רואים זה שוליים, כי העם הזה הוא אחד, הוא ביחד, ובזכות היחד הזה אנחנו מנצחים. את הציבור הזה שמנצח במלחמה הזאת ובמלחמה שבוא תבוא במהלך השנה, אנחנו צריכים לראות אותו ולא להצדיע לו רק בקרב כי זה לא חוכמה, אלא גם ביום שאחרי. גילוי נאות, דור הניצחון, יש לי שלושה כאלו בבית. שלא יגידו, אני אינטרסנט. כן, יש לי שלושה ילדים שב-7 באוקטובר שלושתם גויסו, בת שהיא קצינה בשלדג, במטה, קצינת מודיעין, בן שריונר במילואים שלחם בחאן יונס, ובן גולנצ'יק לשעבר שהיה בצפון. כל אחד מהם עשה 150 ימים. מי סופר היום את ימי המילואים? הדור הזה שהוא דור שרוצה אחדות ורוצה ניצחון ורוצה להשיב את החטופים, הכול שלוב, הכול שזור. אנחנו צריכים את הדור הזה, להצדיע לו ולקדם אותו.
אני בא משירות המדינה. יש פה נציג של משרד המשפטים? אני חושב שאת הדור הזה צריך לתעדף לא בגלל מה שהוא עשה, בגלל מה שהוא יעשה, כי אני רוצה לשים בתפקידים הללו את האנשים הכי ערכיים והכי טובים, וזה הם. בכל מכרז כשאתה רואה מישהו שעשה מילואים ואמר הנני, אוטומטית הוא מתועדף כי הוא האיש הכי טוב. צריך לתעדף אותם בשירות הציבורי. צריך לתעדף אותם במכרזים. צריך לתעדף אותם בנקודות למס. לא לחכות רק שקוראים לו למילואים אלא עכשיו בכל דבר, בכל עניין. אני חושב שזה מוסכם על כולם בכנסת ישראל מקצה לקצה, וזאת הדרך הראויה לא להוקיר לכם תודה, אלא לאפשר לכם להוביל אותנו, את מדינת ישראל בידיים טובות לחוף מבטחים כי אתם הדור שלנו, אתם הניצחון שלנו ואתם האחדות שלנו, אז תודה ליוזמים ואני משאיר את הבמה לכם.
דן אילוז (הליכוד)
¶
טוב, אמרת כבר הכול אבל ננסה להשלים. אני אהדהד כמה דברים שאמרת. ב-7 באוקטובר זה היה יום נורא ואיום, אבל גם ביום הנורא ואיום, בתוך החושך הזה ראינו נקודות אור שהאירו דווקא בעוצמה מאוד גדולה. אולי נקודת האור הכי גדולה שהייתה זה לראות דור חדש של גיבורים ממש שפשוט קם ולקח אחריות עם המון ערכים, עם המון עוצמה, עם המון ציונות, דור שהזכיר לנו באמת את הדורות - - -
דן אילוז (הליכוד)
¶
כן, דור תקומה ממש. אני זכיתי כמו שאמרת, להיות בדור הזה. לצערי לא זכיתי בגלל התפקיד לשרת לידם, אבל זכיתי להיות בדור הזה.
דן אילוז (הליכוד)
¶
חברים שלי. אני מכיר אותם. ידעתי שהם ערכיים. גם אני הופעתי, בוא נגיד ככה, מעוצמת הערכים, היכולת, ההקרבה העצמית וכו'.
כמו שאמרת, חבר הכנסת סעדה, אני מסכים איתך. אנחנו צריכים את העוצמות האלו בתוך השירות הציבורי. אנחנו צריכים את הערכים האלו בתוך השירות הציבורי. זה לא רק טובה שאנחנו עושים להם.
דן אילוז (הליכוד)
¶
זה טובה לנו. זה כדי שיהיה לנו שירות ציבורי יותר טוב, כדי שיהיה לנו שירות ציבורי יותר מקצועי, יותר ערכי, שלטווח ארוך הוא יהיה יותר טוב. זה משהו שאנחנו עושים לעצמנו, ולכן יש חשיבות מאוד גדולה לדיון שיש פה כדי לראות איך אנחנו נצליח לעודד אותם להיכנס ואז אחר כך לקלוט אותם לתוך השירות הציבורי.
מצד שני יש גם עוד משהו שאני רוצה להגיד. אני חושב שכחברה אנחנו צריכים לדעת להגיד בפה מלא ובלי להתבייש שמי שמשרת צריך לקבל יותר. מי שמשרת צריך לקבל תיעדוף. זה נכון לכל המגזרים, אגב, גם לבני המיעוטים, גם למגזר החרדי וגם למגזר הכללי. מי שמשרת צריך לקבל יותר, וזה עוד משהו שאפשר לתת לאנשים שמשרתים, תיעדוף בתוך המגזר הציבורי. יש הצעות חוק בנושא הזה. יש הצעה שלי, יש גם הצעה של חברת הכנסת שרון ניר. לא סתם שנינו מגיעים לפה, כי זה גם דברים שהם חשובים לנו ובוערים אצלנו ויש לנו גם הצעת חוק בנושא הזה. אני לא חושב שזה צריך להיות רק בתחום החקיקה, לכן גם הנושא הזה, חשוב שיהיה עליו דיון עוד לפני החקיקה כדי לראות איך בלי כלים של חקיקה שזה כלים כבדים, מה שנקרא, אפשר לעודד את דור הניצחון להיכנס לתוך השירות הציבורי, ולראות איך אפשר להקל עליו, איך אפשר להכניס אותו, איך אפשר להביא את כל הערכים האלו לתוך השירות הציבורי, וכמו שאמרתי, גם לתגמל את השירות באמירה ברורה שמי שמשרת יקבל יותר.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל תודה רבה, אדוני, על הדיון הזה. תודה לחבר הכנסת דן אילוז שהנושא הזה באמת בוער בו ובוער בי ומצאנו נקודת מפגש בעניין הזה.
היו"ר משה סעדה
¶
אנשים לא יודעים שנקודות המפגש בכנסת הן רבות. רב המחבר על המפריד. המפריד לפעמים הוא דק מן הדקה במיוחד בדברים הללו.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני אגיד, אדוני, שמלחמת ה-7 באוקטובר, מעבר לאסון הגדול זימנה לנו רגעים היסטוריים. הרגעים ההיסטוריים האלה הביאו אותנו למפגש עם דור הלוחמים והלוחמות של אוקטובר שנת 2023. כבר בשעות המוקדמות של השבת השחורה הם קפצו עוד מבלי שהקפיצו אותם. הם הבינו מבלי שהסבירו להם. הם נהרו לצפון, לדרום על מנת להגן על הארץ הזאת. הם היו דוגמה ומופת לכולנו, דוגמה ומופת לערכים של לאהוב עד מוות, לאהוב את המדינה עד מוות ודברים שחשבנו שהם רק שמורים לפינות בהיסטוריה של מדינת ישראל, אז ההיסטוריה חוזרת על עצמה וקפצה וממש התלבשה לנו על הדור הזה באופן מושלם. הרוח הישראלית של הדור הזה היא שנתנה רוח גבית להנהגה, גם להנהגה הצבאית וגם להנהגה המדינית. העוצמה של הדור הזה נשקפה אלינו מכל מקום. היא נשקפה אלינו משדה הקרב, היא נשקפה אלינו מארגוני חברה אזרחית. היה באמת פרץ שטף בלתי פוסק ומבורך של נתינה אין-סופית לחברה הישראלית.
אני רוצה להגיד, אנחנו כולנו אלו שטעינו להעריך את הדור הזה, אדוני. פשוט טעינו להעריך אותו. הם לא עמדו באיזשהו מבחן, וברגע שהמבחן הגיע, אז באמת העוצמה שלהם התפרצה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
בדיוק אני אומרת שחשבנו שמדובר בדור טיקטוק, בדור האינסטנט, בתפיסת עולם של אני, מה יוצא לי מזה? אני זוכרת את עצמי היות ואני שנים שירתי בצבא, וממש שנים הערכנו את הדור הזה ואיך באמת לנתב אותם למקומות של מפגש עם שירות משמעותי, מה יוצא להם מזה. הבנו שהדבר המשמעותי בשבילם הוא באמת אהבת המדינה. הבנו את זה בבת אחת.
כל אחד מאיתנו עם סוג של חשבונות נפש באופן שבו הוא מגדל את הילדים שלו, אז תמיד התרפקנו על הדור של ההורים שלנו שהם היו רעבים להצלחה, רעבים להישג, ושאלנו את עצמנו האם זה שאנחנו מגדלים אותם, סוג של שבעים במידה מסוימת, זה משפיע או פוגם בערכים שלהם? אז אני אומרת חד משמעית, לא רק שזה לא פוגם. עצם העובדה שהם גדלו על תשתית וינקו ערכים אמיתיים של אהבת המדינה, ואפילו שהם לא היו רעבים, הם באמת מסורי נפש באופן מלא. כל מה שהעשרנו אותם, כל מה שהכנסנו והטמענו בשורשים, המים האלה שהטבענו אותם בתוכם זה התפרץ אלינו בבת אחת כאיזה גדול מופת.
אני יכולה להגיד לכם בנימה אישית וכאימא לקצין קרבי שמשרת בצנחנים, שלאורך כל חיי באמת השתדלתי להיות האימא הלביאה, המגוננת. חשבתי שהוא הילד הקטן, והיום כשהוא נכנס הביתה אחרי חודשי לחימה ארוכים, אבא שלו ואני מסתכלים עליו באמת מלמטה למעלה. הם הרוויחו לנו את המדינה הזו. הם פשוט גדולים. הם גדולים, הם ענקיים, הם עצומים. ככה אנחנו מסתכלים עליהם בבתים. כשמפקד שלו בשרשרת הפיקוד, מפקד יחסית בכיר של הבן שלי, יואב, אמר לי, יואב הוא גיבור אמיתי, הוא נבחן במבחן האש והוא הצטיין, אני אומרת את זה ואני רועדת מהתרגשות כי בשבילי הוא היה הילד שלי. הוא עדיין הילד שלי. ההיפוך הזה ביום אחד שאימהות מצאו את עצמן מסתכלות על הילדים שלהן מלמטה למעלה, כי הם באמת הגנו עלינו. הם באמת אלה שמרוויחים לנו את המדינה הזו. היפוך המטבע הזה שבבת אחת מילדים של אימא ואבא, אנחנו מסתכלים עליהם כאל דור שהרוויח לנו את המדינה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
זה ממש כך. זה כאילו פור שהתהפך בבת אחת ואנחנו מסתכלים עליהם באמת בהערכה רבה.
היו"ר משה סעדה
¶
מקטרים פה על מערכת החינוך הישראלית. מקטרים פה על הכול ובסוף זה יציר כפיה של מערכת החינוך הישראלית, של החינוך, של הציונות.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
של החינוך ושל הערכים ושל הבתים, והבתים הטובים האלה באמת הצמיחו ילדים מפוארים שיודעים להרוויח את המדינה ומבינים מה צריך לעשות. לא שואלים שאלות. מבינים מה צריך לעשות לפני שאומרים להם, וזה מאוד מרגש אותי. אני מספרת אמנם את הסיפור האישי אבל ברור לי שמדובר פה בסיפור של מאות אלפי לוחמים שפשוט גדלו בבתים טובים, מבינים שאנחנו נלחמים את מלחמת הקיום השנייה שלנו. מבינים את זה. למרות שהם גדלו בבתים אחרי 75 שנה שכאילו הכול נראה מובן מאליו, שסברו שאולי מדינת ישראל לא תעמוד במבחני קיום, אז הנה יש לנו מבחן של מלחמת קיום והם עומדים בו בהצלחה.
מה שנותר לנו באמת זה להבין שלנו בתוך התפקיד הזה כהנהגה, כממשלה, ככנסת, כקואליציה, כאופוזיציה, לראות שאנחנו שמים אותם לא רק בקדמת הבמה בשדה הקרב, אלא בקדמת הבמה בחזרתם לשגרה. הם צריכים לחזור לשגרה ואנחנו צריכים לשאת אותם על כפיים כי הם אלו שהגנו עלינו, ולשאת אותם על כפיים זה לא רק באמירות אלא זה במעשים. זה בתיעדוף, בחקיקה ובכל עשייה שבסוף תביא לידי ביטוי הצבתם בקדמת הבמה, שהם ירגישו שבזמן שהם היו שם אנחנו עבדנו בשבילם ומתכוונים באמת לתת להם להיות בפוזיציות ובעמדות שבעתיד ינהיגו את המדינה הזאת. תודה רבה, אדוני.
היו"ר משה סעדה
¶
תודה רבה לך. דברים מרגשים, מדויקים ונכונים.
אני רוצה לתת לאביב לדבר, אביב מתנועת דור הניצחון ולוחם שלחם בעזה וביהודה ושומרון.
אביב חיים עזרא
¶
קודם כל בוקר טוב, תודה רבה לכם על המילים החשובות האלו. נראה לי שעכשיו הגיע הזמן שנעבור טיפה למעשים. אני אתן לכם סקירה ממש קצרה על מה זאת תנועת דור הניצחון. תנועת דור הניצחון בעצם מדברת על עשייה של אימפקט חברתי בטווח המיידי עבור דור הניצחון, תודעה ואסטרטגיה לטווח הארוך וקהילתיות של הדור, בעצם לחזור לקהילה, לשמור על הערבות הדדית שכולם נהנו ממנה ב-8 באוקטובר, ולא לחזור ל-6 באוקטובר שראינו נגיעות ממנה אתמול ואני בטוח שזה כאב פה לכולם.
אני מגיע, נקרא לזה מהמגזר העסקי, סטארט-אפ, ואצלנו עובדים לפי יעילות. אם תסתכלו על הדוגמה של אל על, הם לפני חודש לקחו יוזמה שיווקית ענקית. אמרו, אנחנו מוציאים 10,000 כרטיסים למשרתי מילואים פעילים בחינם. מעבר לדאטה שהם אספו, הם הבינו שיש קורלציה בין האנשים ששירתו את המאמץ הלאומי, לבין האנשים שירצו לטוס עם חברת התעופה הלאומית. אם אנחנו רוצים להגיד שאנחנו סטארט-אפ ניישן, אז הגיע הזמן שנתחיל לעבוד ככה ואתם תיקחו באמת את הדיבורים המרגשים האלו מלב אל לב, ותהפכו בדיוק כמו אל על, כמטוס שממריא ולא איזה כטב"ם שמתרסק. תיקחו את הקונספט הזה ותכניסו את דור הניצחון לשירות המדינה.
מי שתרם למאמץ הלאומי, דור הניצחון, יש לו חיבור לשירות הלאומי, לשירות הציבורי, אז קודם כל בואו ניקח את הדברים האלה שיודעים לעשות טוב ב סטארט-אפים ובעסקים. ניקח אותם גם טיפה למדינה, טיפה לדבר הרוחבי, לערכים שאנחנו הבאנו מהשטח. לא רק לבוא להגיד שמגיע לנו יותר, כי בהחלט מגיע לנו יותר. להגיד, מי שנותן יותר מקבל יותר, וזה מאוד פשוט וזה מאוד ברור ויש לכם תמיכה מקיר אל קיר בעם. אני בטוח שאתם משתדלים להקשיב. זה לא רק ברשתות.
עוד פעם אני חוזר למה שקרה אתמול. זה אנשי ה-6. אנחנו אנשי ה-8. דור הניצחון זה הדור שנרתם לדגל בזמן שהיו אנשים שרצו לקרוע את הדגל, והגיעו להילחם ב-7 באוקטובר. מאז אני באופן אישי 150 יום מסתכל ואומר, איזה כייף לכם. נפלה בחלקכם הזכות לתקן עוולות היסטוריות. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקחת את הדוגמה הפשוטה שהיה באל על, שהם אמרו, יש קשר בין אנשים שתרמו למאמץ הלאומי, לחברת התעופה הלאומית. תעשו אותו דבר ותגידו, יש קשר בין אנשים שתרמו למאמץ הלאומי, לשירות הציבורי, כי אנחנו רוצים אנשים צעירים שנלחמו, שאוהבים את המדינה, שמרגישים אחריות ושייכות אליה.
אין מישהו ששילם בדם ונתן מעצמו כמו הדור הזה, ורוצה להמשיך לתת. אנחנו רוצים להשתלב. אנחנו רוצים להיות לצידכם. אנחנו רוצים שתשלבו אותנו בשירות המדינה, וזה לא בשביל להפלות ערבים ולא בשביל להפלות חרדים. אנחנו צריכים להיות במקום הראשון. אני לא יודע איפה הייעוץ המשפטי פה, אבל יש שוני רלוונטי. אנחנו נהרגנו.
היו"ר משה סעדה
¶
אמרתי לך, אביב, אנחנו צריכים לעשות את זה כי זה אינטרס שלנו, כי אני רוצה במשרד המשפטים, בכל משרד את האנשים הכי ערכיים והכי טובים, ואני יודע שאתם עברתם את מבחן האש.
היו"ר משה סעדה
¶
אתם עברתם את זה שאמרתם הנני, באותו יום בלי לשאול למה, האם זה כדאי, האם זה נכון, במשך חמישה-שישה חודשים. זה עוצמתי, זה ערכי. אתם האנשים הנכונים במקום הנכון ואין לי ספק שמשרדי הממשלה שומעים אותנו, קשובים לזה ויובילו לשינוי, אבל אני אתן לכם.
אביב חיים עזרא
¶
אני רק אשלים משפט אחרון כי באמת, סליחה, אולי לא הבנתי בדיוק איפה הייעוץ המשפטי ואיך אנחנו מוודאים שדור הניצחון שמשרת מילואים פעיל נמצא לפני חרדי, לפני ערבי, ואם הוא ערבי וחרדי ומשרת, אדרבא, יהיה לפני, אבל איך אנחנו מוודאים שזה לא מתמסמס חקיקתית-משפטית ואומרים לנו שאין שוני רלוונטי או כל מיני סיפורים שאוהבים להפיל פה מאחורי הקלעים.
אני שמעתי את המילים ואני מבקש, בואו נעבור למעשים ותהיו על זה. אימהות הלוחמים זה גם דור הניצחון. נשות המילואימניקים זה דור הניצחון. זה לא רק מי שנלחם. זה סטודנטיות, זה הורים צעירים. כולנו דור הניצחון, אז תהיו איתנו על זה. יש לכם זכות גדולה.
היו"ר משה סעדה
¶
תודה רבה לך, אביב.
לפני שאני אתן לחברי הכנסת, יש פה כרגע את שי ונקרט, אביו של עומר שחטוף ברצועה.
ניבה ונקרט
¶
תודה רבה שאתם פה. דור הניצחון, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה כי אתם אלה שבסוף נכנסתם וחיפשתם את הבן שלי. אני מאמינה בכם. כשכולם ייצאו מעזה אתם תנהיגו אותנו.
ניבה ונקרט
¶
בטח. בוא.
אני רק אגיד שאני מעל 20 שנה בשירות המדינה במשרד הביטחון. אני עובדת סוציאלית. אני מטפלת במשפחות שכולות שנים, ואני גאה להיות חלק מלשרת את המדינה.
אני רוצה לאתגר את חברי הכנסת פה. נכבדיי, מי יהיה הראשון והאמיץ מביניכם שיבוא ויגיד, אני לא יוצא לפגרה? אני לא יוצאת לפגרה. הבן שלי, שאני אתאר את התנאים? ישן בחול מתחת לאדמה כבר 180 ימים, עושה צרכים בדלי שלא מחליפים אותו, רוב היום בחושך, אז ליאם אור שהיה איתו והשתחרר, אמר, אנחנו רוב היום בעיניים עצומות כי אין ברירה. כל המידע הזה נכון ללפני 100 ומשהו ימים. אין לי שום מידע מאז, מה קורה עם הבן שלי.
חיבקתי את הבחור הצעיר פה - - -
ניבה ונקרט
¶
ואמרתי לו שזה חיבוק במקום עומר, כי היום אני מציינת 50. אני לא חוגגת. בבקשה, אין מחיר לחיים. אין. הבן שלי חי וכל יום אנחנו שומעים על מישהו אחר שכבר לא שורד את השבי הזה. תגידו לי, מה עדיף, שהרוצחים יהיו עדיין בכלא על המזרנים הנוחים שלהם או שהבן שלי יהיה פה ויקים בית בישראל? מה עדיף? הוא הבטיח לי נכדים. אני הבטחתי להוציא אותו משם ושנינו נעמוד בהבטחות שלנו, ואני צריכה את העזרה שלכם. בבקשה. אין פגרה בימים כאלה. הדור הצעיר נלחם ונהרג עדיין בעזה. איזה פגרה יש להם? הם בקושי ישנים שעתיים, עם נעליים ועם אפוד ועם אלוהים יודע מה, אז איזה פגרה, תגידו לי? אתם הנבחרים שלנו. מי יהיה האמיץ הראשון שיבוא ויגיד, אני לא יוצא לפגרה? אני מאתגרת אתכם. צאו מפה ותגידו שזה אתם.
אני לא יודעת איך אפשר לישון בכלל. המדינה שלנו כמו בטייס שקיבל ורטיגו, עם הראש כלפי מטה. אנחנו עוד שנייה לפני התרסקות. תעצרו את זה בבקשה. תודה.
שי ונקרט
¶
אחרי שאשתי מדברת כנראה שאני כבר לא רלוונטי בשיח, כי העוצמה שהיא משדרת ומה שהיא אומרת מדם ליבה, זה משהו שאי אפשר להישאר אליו אדישים. אנחנו 180 ימים בתופת. הבן שלנו נחטף משטח ריבוני של מדינת ישראל, שנסע בסך הכול למסיבה לחגוג, ליהנות, לשמוח את החיים, להאמין שאפשר לחגוג במדינה הזאת בבטחה, והיום אין לנו את הביטחון הזה. אנשים בשבת, חטפו אותם מהמיטות שלהם עם פיג'מות. אני לא יודע אם מישהו עצר לרגע לחשוב, לדמיין מה אנחנו עוברים ביום-יום. כשאומרים, אין לנו יום, אין לנו לילה, אתמול במקרה אמרו לי, ב-10 בחודש אנחנו חוזרים מטיסה, אז שאלתי אם ב-10 באוקטובר. אני עדיין באוקטובר. אני לא יודע בדיוק את התאריך מלבד זה שיש לאשתי יום הולדת, אז אני זוכר את התאריך. אנחנו חיים בתופת ואנחנו לא רואים את הדברים מתקדמים. אני בחשיבה שלי ובהרגשה שלי הייתי בטוח שהכול נגמר תוך שבועיים. אמרתי, תופת כזאת, אני לא חושב שכל האזרחים פה יתנו לדבר כזה להימשך, וזה נמשך.
יש לנו צבא חזק, אמיץ, שמשדר עוצמה בלתי רגילה. במספר חודשים בודדים נטרלו את היכולת הצבאית הגדולה של חמאס, ארגון שהוקם לפני 20 שנה במטרה אחת, להשמיד אותנו. כשאני אומר 'אותנו' זה כל אחד מאיתנו ללא צבע, ללא מין, ללא שום הגדרה. כשאשתי אומרת פה נושא פגרה, אז לי אין פגרה. אני לא חושב שמישהו יכול לצאת לפגרה. לא בתקופת מלחמה. זה שעת חירום והבקשה היא נראה לי לגיטימית. אפשר לוותר על זה. אתם עובדים קשה. אתם עושים המון משימות. צריכים לנהל את המדינה. המדינה חוזרת למסלול מסוים. המדינה נמצאת במסלול מסוים, אבל בבקשה שימו את זה בסדר העדיפות הראשון כדי שאנחנו גם נוכל לעזור למדינה הזאת להשתקם, ושתהיה לנו תקומה אמיתית אני צריך את הבן שלי בבית. תודה.
היו"ר משה סעדה
¶
אני חושב שכולנו היינו רוצים שהבן שלכם באמת יגיע כמה שיותר מהר הביתה. אנחנו לא יודעים להבין את החוויה שלכם, את מה שאתם חווים באמת יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, שנייה-שנייה. זה סבל בל יתואר. כאבא לילדים, רק המחשבה שהוא נמצא שם במקום הזה עם תתי האדם האלה, אבל מאותו מקום גם ברור לי שהילדים הללו שהם לא ילדים, של דור הניצחון, שזה גם הילדים שלנו שנלחמים שם ומסכנים את נפשם למען העם הזה כדי להחזיר את הילדים הביתה, הם ישיבו אותם הביתה בעזרת השם. ברור לי שבסוף נעשה הכול כדי שכולם יישבו בשולחן הסדר, כל העם הזה יחד, משפחה אחת בשולחן אחד. זאת המטרה של כולנו, אין בזה מחלוקת, לא ימין, שמאל. כולנו אותו צד, אותה משפחה. כולנו רוצים את הילדים עכשיו בבית בעזרת השם, אז נתפלל יחד.
משה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
שלום, אני משה טור פז, נעים מאוד, מיש עתיד, לא יוצא לפגרה. מימיני יושב חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, גם הוא לא יוצא לפגרה. משמאלי חבר הכנסת מתן כהנא שהרגע יצא, גם הוא לא יוצא לפגרה, וגם חברת הכנסת שרון ניר. אני מניח שרוב רובם של חברי הכנסת, אני יכול לדבר על כל חברי הכנסת של יש עתיד, קיבלנו החלטה, אנחנו לא יוצאים לפגרה, אני כבר אומר. הסיבה היא באמת שמדינת ישראל נמצאת במלחמה ושהחטופים לא חזרו הביתה, ושכולנו צריכים, יכולים וחייבים להיות מחויבים להחזרה שלהם ולניצחון.
אתמול הייתה לי הזכות לארח פה בכנסת 25 חיילים מדור הניצחון, וקצינים.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני התחלתי את המילואים שלי בגדוד 420. הייתי מ"מ ומ"פ שם ואחר כך מג"ד של הגדס"ר. אתמול אירחתי פה 25 חיילים, חיילות, קצינים, קצינות ששירתי איתם בשלושה חודשים הראשונים של המלחמה, מאוגדת עזה, והם באמת דור הניצחון.
אני רוצה לומר פה משהו לך, אדוני היושב-ראש, שהעלינו. אני חושב שאת המחויבות שלנו אפשר לפרוט למעשים. כמו שבסוף מה שייבחן זה שנחזיר את החטופים כולם בשלום הביתה, זה מבחן, גם קליטת דור הניצחון בשירות הציבורי, הדיון המהיר שביקשנו הוא מבחן עבורנו. זה לא מבחן תיאורטי. אפשר לספור אותו.
בימים האחרונים חתמתי על הצעת חוק שמציעה תיעדוף מובהק לאנשי מילואים, אפילו כהגדרת חוק יסוד. אמרו לי, למה צריך חוק יסוד בשביל זה? כדי שזה יהיה ברור, כדי שלא תהיה שאלה, כדי ששאר החוקים יוכפפו אליו. דיברתי עם עמיתיי בנציבות שירות המדינה, לא אתכם, אבל עם אנשים אחרים בדרג הבכיר והם אמרו לי, קינלי, זה אפשרי. נכון, צריך לעשות שינוי אבל זה אפשרי. אני אומר כאן, באמת אנחנו צריכים לפרוט את הדיבורים האלה למעשים. מותר להגדיר ש-3% או 5% מהשירות הציבורי חייב לקלוט אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, חרדים, ערבים. אפשר גם להגדיר את זה על אנשי המילואים. אנשי המילואים הם בסך הכול מקצה לקצה, בפוטנציאל 3% מהציבור במדינה. אפשר להגדיר אותו כציבור. דרך אגב, היופי הוא שאין פה אפילו אפליה כי 25% זה נשים. יש בו גם ערבים ויש בו גם חרדים, אמנם במספרים קטנים מחלקם היחסי לצערנו הרב.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
בדיוק. זה פתוח. זה מועדון שאפשר להיכנס אליו. זה גאווה להיכנס אליו. נסעתי לפה, לקחתי טרמפ, מישהו מעובדי הכנסת שמתחילת המלחמה, בשישה חודשים הוא חמישה חודשים במילואים. הוא מתנדב כי הוא בן 55, אבל הוא לא היה מוכן שלא יקבלו אותו למילואים, אז אחרי שהוא גמר לעשות שלושה חודשים ביחידת קישור לעיר חרדית ועוד חודש בכיתת הכוננות וזה לא הספיק לו, הוא הצטרף לגדוד המילואים של עוף החול, זה שהקימו באמת כעוף החול, שריונרים. הוא בן 55. גם זה דור הניצחון מבחינתי. בן אדם שמתנהג ככה זה דור הניצחון. ככה צריך להתנהג, לכן אני חושב שאנחנו בכנסת צריכים לפרוט את הדברים האלה. המחויבות שלנו לחיילים הסדירים ולאנשי המילואים חייבת להיות חד משמעית והיא נבחנת במעשים, בחקיקה, בתיעדוף. כמו שאמרת, בסוף זה גם משתלם לנו. תודה.
רונן דסה
¶
שלום לכולם, רונן דסה, מנהל אגף בכיר אסטרטגיה. קודם כל לכם משפחות החטופים, אני רוצה להגיד שאנחנו משתתפים בכאב שלכם ושותפים למה שאתם עוברים. בעזרת השם מקווה שהחטופים יחזרו במהרה ובבריאות שלמה.
לך אביב אני אגיד, דור הניצחון, אנחנו פשוט מעריכים, מוקירים. אתם עושים עבודה מדהימה בטח ביום-יום, ואנחנו שותפים בעזרת השם לניצחון הקרוב שיגיע. ברמה המקצועית תיכף חברתי ורד אבוטבול תאריך. אני אגיד שהנושא של העדפה מתקנת קצת שם את העדיפות של חיילי המילואים בצורה קצת שונה, ולמה? כי כל הנושא של העדפה מתקנת, 15א לחוק המינויים בעצם מייצר העדפה לאוכלוסיות בתת ייצוג ולכן אנחנו לא חושבים שנכון להכניס את דור הניצחון לתוך המנגנון הזה.
דן אילוז (הליכוד)
¶
משה, אני דווקא מסכים עם מה שהוא אומר. זה לא העדפה מתקנת, זה צריך להיות העדפה אחרת.
היו"ר משה סעדה
¶
השאלה איך זה מתורגם, כי מאחר ואני בא משירות המדינה, בסוף הכול מתורגם באחוזים ובתקנים. השאלה איך זה מתורגם בפועל? איך פורטים את השטר?
רונן דסה
¶
באנו לפה עם הצעה פרקטית. אנחנו חושבים שנכון לייצר תיקנון זמני או תקנים זמניים למשך שנה או שנתיים לדור הניצחון כדי להכניס אותם לתוך שירות המדינה, ואנחנו כנציבות שירות המדינה נגרום להשמה. הרי זה המומחיות שלנו. אנחנו נשים אותם בתוך המנגנונים של שירות המדינה.
היו"ר משה סעדה
¶
להגיד תקן זמני זאת אמירה שהיא בעייתית ליישם אותה כי כרגע יש קיצוצים, ולייצר תקנים זה קשה מאוד. אני יודע מה זה להילחם על תקן.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
משה, רק תרשה לי לצטט לך. ב-2019 אמרה סמנכ"לית נציבות שירות המדינה: "אנחנו מתקשים לגייס אנשים טובים לשירות הציבורי". יש לנו גם קושי להביא את האנשים שאנחנו רוצים לשירות הציבורי. גם אנחנו מכירים תופעה של עזיבה, אז גם פה יש אתגר, צריך לומר את זה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה רגע לשים נתונים על השולחן ולכן להסביר למה לדעתי חשוב כן לתעדף. מבחינת נתונים, מרבית האנשים הם יוצאי צבא, אבל אנשי מילואים שמשרתים שירות פעיל זה בסוף 2% מהאוכלוסייה. מדובר ב-300,000. כשאתה מסתכל על זה, זה באמת מתי מעט. אלה שמוכנים לקחת את זה כאיזשהו סוג של משהו שהוא ארוך טווח, של לבוא מגיל 20 עד 45–50, לא רק לעשות את שלוש שנות החובה שלהם אלא להתחייב באמת לשמור על המדינה הזאת גם כשיש משפחות וגם כשיש מורכבויות וגם כשיש דברים נוספים, לכן לתת תיעדוף לאנשי מילואים זה דבר שהוא מתבקש בדיוק באותה משוואה שנאמר פה, מי שנותן יותר מקבל יותר. את זה צריך לתרגם לחקיקה. לא תקנים ולא שום שטיק לדעתי.
רונן דסה
¶
אני מסכים ב-100%. היושב-ראש, רק אני אגיד עוד פעם, אנחנו חושבים שהתיעדוף הוא לא יהיה דרך 15א חוק המינויים, לשים אותם בעוד אוכלוסיות שיש להן תת ייצוג, כי זה ייצור תחרות שהיא לא נכונה, בטח לאוכלוסיות שקשה לייצג אותן. צריך לחשוב על מנגנון אחר. ישבנו אתמול עם נציב שירות המדינה וחשבנו כן להקצות תקנים מתוך המשרד.
היו"ר משה סעדה
¶
בוא נדבר דברים ריאליים. תקנים לא יוסיפו כי יש כרגע בעיה בתקציב. אתה רואה, משרד הביטחון נזקק לתקציב, מינהלת תקומה נזקקת לתקציב, משפחות החטופים בצדק נזקקות לתקציב. לא יוסיפו תקנים. אני חושב שצריך לעשות שינוי בחשיבה בתיעדוף. אני למעלה משני עשורים קיבלתי אנשים לשירות המדינה, וזה פתח, זה שער לשירות המדינה. תמיד היה תיעדוף של אוכלוסיות של ערבים, וחרדים נכנס בשלב הרבה יותר ואותם תיעדפנו. לא חשבתי שזה לא ראוי, אבל אסור היה לשאול אם עשית צבא ומה עשית בצבא, שבעיניי זה ערך כי זה מלמד אותך מי האיש שבפניך. אני פה מודה, גילוי נאות, עברתי על החוק. לא היה ראיון שלא שאלתי אם עשית צבא ומה עשית בצבא. לא היה מישהו שלא קיבל תיעדוף, כי מי שהיה קצין בצבא ומי שהיה לוחם לא דומה למי שלא היה קצין ולא היה לוחם. אין מה לעשות, כי אני רואה מישהו ערכי שנתן את הנפש שלו למען עם ישראל, אני אתעדף פה. פה צריכה להיות אמירה ערכית שלכם, הנחיות לוועדת המכרזים לתעדף את אנשי המילואים.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
לפי נתוני נציבות שירות המדינה שיעור התקנים הבכירים הלא מאוישים במדינה עומד על 268. 300 משרות דירקטורים בחברות ממשלתיות לא מאוישות. מבין המשרות המאוישות 71 תפקידי בכירים מתבצעים על ידי ממלאי מקום או מינויים זמניים, אז חברים, יש מקום. זה לא שאין מקום ועכשיו אי אפשר להכניס. אפשר להכניס.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
חשוב לי להגיד את המשהו הארוך טווח כי הוא התייחס לזה. זה התכתב עם זה. אין מה לעשות, אנחנו חייבים לקיים דיון. אני רוצה רגע להגיד לך וזה מאוד חשוב לי, ותתכתב עם מה שאני אומרת. שנתיים זה לא מספיק. אני רוצה שזה יהיה דרך קבע. מי שמתמסר למדינה הזאת עשרות שנים, אל תגבילי אותו למלחמה כזו או למלחמה אחרת. אני רוצה שיהיה לו תיעדוף לאורך זמן. איש מילואים שמשרת 20, 30 שנה את המדינה הזאת צריך להיות מתועדף. אנחנו עומדים מאחורי זה בריש גלי ובאופן הכי גלוי שבעולם, לכן אל תבואי לי עם כל מיני פתרונות שהם צדדיים והם לא נותנים מענה למה שאנחנו אמת רוצים כאן בבית המחוקקים.
ורד אבוטבול שהם
¶
אני רוצה לחלק את זה לכמה סוגיות. אחת, העניין של העדפה מתקנת בסופו של דבר היא לא העדפה עיוורת. היום כשיש בתוך אותו סעיף את אותן אוכלוסיות שמוגדרות כאוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם – ערבים, חרדים, אתיופים, עולים, אנשים עם מוגבלות, נשים, בסוף הקבוצה הזו היא מאוד גדולה וככל שהם מגיעים לתוך ועדת הבוחנים, ההעדפה הזו מתנהלת רק כאשר יש כישורים דומים. גם אם נוסיף אוכלוסייה, שתיים, שלוש או ארבע, בסוף זה רק הבולטים מביניהם שהם יהיו הטובים ביותר.
ורד אבוטבול שהם
¶
לפני הצבועים, אני אסביר. רק מי שבסוף, השניים-שלושה מובילים שביניהם, יש איזה שהם מדדי השוואה מאוד ברורים, רק אז מתחילים לבצע את המבחן של אותה העדפה מתקנת כדי להגיד מי מבין אותן אוכלוסיות גיוון או אל מול מי שלא באוכלוסיית גיוון הוא המתאים, כי נאמר פה שצריך לתת להם את ההעדפה הראשונה, אז בכל מקרה אנחנו לעולם לא יכולים לתת לאוכלוסייה מסוימת העדפה אחת שהיא מעבר להעדפה. כל מי שנכנס לאותה קטגוריה של העדפה זכאים לאותה העדפה אל מול האוכלוסייה שלא זכאית ואז נעשה המבחן.
ננסה רגע לסבר את האוזן כדי להבין מה המשמעות. כשאנחנו מדברים על משרות שהן משרות צבועות, קודם כל הן לא חייבות להיות משרות שהן זמניות. גם אם זה לא תוספת תקנים, יש לך כמשרד פול של משרות בתוך חוק התקציב, יש לך משרות פנויות. כמו שבא משרד מתוך ההבנה שלו ואומר, אני רוצה לייעד משרות לאנשים עם מוגבלות, לערבים, לחרדים וכו', כי פה יש להם יעד שהם צריכים לעמוד בו, הוא יכול לבוא מהמקום המוסרי והערכי שאנחנו מחויבים לו ולהגיד, אני כרגע את אותה משרה ספציפית מייעד לאותה אוכלוסייה. זה לא חייב שזה יבוא מהמקום הזה שאתה מגדיר את זה בחוק שאתה חייב אפילו להכניס.
ורד אבוטבול שהם
¶
בעבר זה נבחן ביחס לאוכלוסייה אחרת שלא הייתה בחקיקה, והייתה חוות דעת שכן אפשר.
אנחנו קיבלנו את ההזמנה לדיון הזה ממש בימים האחרונים ואנחנו בעצמנו עוד יושבים ומגבשים. אני אגיד שמאז שפרצה המלחמה עשינו הרבה. רונן אולי ירחיב בהיבטים של אגף אסטרטגיה לאיזה מענים ניתנו, אבל אני יכולה להגיד כמנהלת אגף גיוס ומיון, בלילה שפרצה המלחמה אנחנו עצרנו בשלב הראשוני את הגיוס בכלל לשירות המדינה, דווקא מתוך החובה הזו והחוק. גם יש לנו את החוק של שוויון הזדמנויות בעבודה שידענו שיש ציבור מאוד גדול של מעל 300,000 מגויסים ולא רצינו לפגוע בהם. גם אחר כך כששחררנו את המכרזים האלה, בשלב הראשוני בצורה מאוד מדודה בתוך שירות המדינה ואחר כך גם במכרזים הפומביים זה עבר אישור שלי ושל הסגנית שלי שיושבת פה ברמת המשרה הבודדת, דווקא מהטעם הזה שלא רצינו - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
קודם כל כול הכבוד, אבל אנחנו רוצים שינוי קונספטואלי. לא רק לא לפגוע בהם, לתעדף אותם. אנחנו אומרים את זה ברור. פעם זה היה בושה להגיד, או שכמו שאמר פה היושב-ראש, אסור היה לשאול. אני רוצה שישאלו. אני רוצה שישימו אותם בקדמת הבמה. אנחנו אומרים את זה הכי פשוט שיכול להיות, הכי מובהק.
ורד אבוטבול שהם
¶
קודם כל אנחנו יכולים לעשות את זה גם בהיבטים האלו של המשרות שאותן אנחנו מייעדים. צריך לעשות את זה גם משרות שהן חכמות ושנותנים את המענה, וזה לא רק המשרות הזוטרות אלא לראות את זה בתוך מנעד התפקידים.
ורד אבוטבול שהם
¶
אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד פעולות רכות. אני יכולה להגיד שבתחילת השבוע עשינו פורום בזום, בערב, לנשים בשירות המדינה, ונתנו כלים וטיפים לנשים בתהליך גיוס לתוך שירות המדינה.
היו"ר משה סעדה
¶
האם אני בראיון, כהנחיה, את אחראית על ההון האנושי, אני חייב או רשאי לשאול האם שירת בצבא?
היו"ר משה סעדה
¶
הנורמות האלה, אנחנו חייבים לעשות בהן שינוי כי זה נורמות פסולות ומוטעות שבמקום לתעדף את הדור הנפלא הזה שהוא השכפ"ץ שלנו, שהוא מגן עלינו, כשהאיש הזה מגיע לשער של שירות המדינה, מה אנחנו עושים? אנחנו אומרים לו, אנחנו לא רוצים לראות את זה. אנחנו לא רוצים לדעת שאתה ערכי, אנחנו לא רוצים לדעת שהוא מוסרי, שאתה מגן עלינו, שאתה חלוץ לפני המחנה, ופה האחר יכול לספר את כל אשר על ליבו, מי הוא, מה הוא.
ורד אבוטבול שהם
¶
לא. אם אני כמועמד אתחיל לספר, ואני יושבת בלא מעט מכרזים בכירים בשירות המדינה, ומועמד אומר, אני עשיתי א', ב' בצבא, כשאתה מדבר איתו ושואל שאלות בהיבטים של ערכיות - - -
היו"ר משה סעדה
¶
מותר לי לשאול אותו אם הוא התנדב. זה לגיטימי. מותר לי לשאול אותו איפה הוא למד, זה לגיטימי.
ורד אבוטבול שהם
¶
בטח כשיש תפקידים משמעותיים המועמדים מציינים את זה בקורות החיים. אני יכולה להגיד שבתקופה האחרונה הגיעו לא מעט מגויסים אלינו לאגף למכרזים בכירים, והגיעו על מדים והם גם דאגו לספר את זה, והוועדה שאלה את השאלות בהתאם לכך.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
זה לא ממקום של חס וחלילה פגיעה בשוויון. בעיניי זה פשוט, 'אדם הוא סך מעשיו' וזה משהו שמשפיע גם על המשוואה, על תורת היחסות. עברת עוד דברים, זה חלק - - -
דן אילוז (הליכוד)
¶
שני דברים. קודם כל יש פה איזה אמירה שמוכנים ורוצים לייעד משרות. אני כן מציע שכוועדה אנחנו נעשה דיון המשך בנושא הזה כדי לוודא ולקבל איזשהו פידבק למה כן נעשה.
יש לי שאלה יותר פשוטה. את יכולה קצת לתאר את התהליך של איך מגייסים מישהו לשירות המדינה כדי שנבין? אני חשבתי שיש סוג של ניקוד באיזשהו שלב של המועמד כדי שאנחנו נדע.
אביב חיים עזרא
¶
אז נכניס 3010 ותשימו אותנו פשוט מקום ראשון. זה הכול. לא צריך סיפורים ופגישות וראיונות. יש לנו 3010, זה משרת מילואים פעיל. הוא במקום הראשון. הוא מוכן למות. הוא רוצה לשרת. למה להסתבך? למה פוליטיקלי קורקט על סתם, על שטויות?
ורד אבוטבול שהם
¶
טוב, אז אני אסביר איך גיוס בשירות המדינה עובד. הליך הגיוס לשירות המדינה נעשה בשני מנגנונים. המנגנון הראשון הוא בעצם קליטה מתוך העובדים בתוך שירות המדינה. זה יושב על הסכמים קיבוציים, תלוי רמת משרה. שלב ראשוני מפורסם מכרז שהוא או פנימי או בין-משרדי, אבל הוא מיועד לעובדים מתוך שירות המדינה. ככל שאותן משרות לא מאוישות מקרב העובדים בשירות המדינה, המכרז הזה יוצא למכרז שהוא פומבי שהוא פתוח לציבור הרחב. מבחינת התהליך שלו הוא די דומה. יש לו את ההתאמות בשלבים השונים. השלב הראשון, שהמשרד מפרסם את המשרה.
ורד אבוטבול שהם
¶
בשלב של הוועדה בעצם מגיעים כמות מסוימת של מועמדים, זה תלוי סוג מכרז, שעברו את כל שלבי הסינון השונים והגיעו לשלב הראיונות. הוועדה מנקדת את המועמדים ביחס לקריטריונים שונים ותבחינים שקיימים בפני הוועדה ורלוונטיים לאותה משרה שהם מתמודדים אליה. בסופו של דבר המערכת הממוחשבת נותנת איזשהו סיכום כללי ביחס לציונים שניתנו לכל אחד מהמועמדים, כשהדיון בעיקרו הוא על פי רוב לשלושת המובילים בתוך הוועדה.
ורד אבוטבול שהם
¶
כשאנחנו ניתן תוספת בסוף לאוכלוסייה אחת, אנחנו מייצרים אפליה אל מול אוכלוסייה אחרת.
ורד אבוטבול שהם
¶
אבל אם יהיה לך מועמד שנמנה היום על אוכלוסייה שנמצאת במקום הזה, כמו אדם עם מוגבלות לצורך העניין שלא יכול היה לשרת בצבא, ואתה תעדיף עכשיו - - -
ורד אבוטבול שהם
¶
בסדר, אבל עם כל הרצון לתת את הניקוד הזה, אנחנו נייצר איזושהי אפליה גם אל מול אלו שכבר הוגדרו, לא אל מול אפילו מי שלא נמצא בתוך הסטטוס - - -
היו"ר משה סעדה
¶
אני חושב שדן צודק. הנקודה שלו היא צודקת, כי הוא אומר, הפוך, בואי תתעדפי את אותו חרדי, את אותו ערבי שעשה צבא ואז תעודדי, וזה לאו דווקא צבא. צריך לדייק גם. זה גם אנשים שעושים שירות אזרחי ושירות לאומי.
היו"ר משה סעדה
¶
מה זה תרומה לקהילה? זה אמורפי. יש לנו חובה לקהילה. יש לנו חובה במדינת ישראל לשרת. זו זכות אבל זו גם חובה. יש לנו דרך שירות צבאי, שירות אזרחי, שירות לאומי. כולם קדושים בעיניי וכולם ראויים וכולם תרומה לחברה הישראלית. יש לך את זה שהוא משמעותי. תתעדפי. אם מגיע ערבי שעשה שירות אזרחי, וערבי שלא עשה שירות אזרחי, כשהגיעו אליי לא שאלתי בכלל. ברור שאני אתעדף את הערבי שעשה שירות לאומי. אותו דבר לחרדי. אין שאלה, כי יש מישהו שתרם למדינת ישראל שנתיים ויש אחד שאמר, בוא נראה איך אני דואג לעצמי. את מי אני אכניס לשירות המדינה? אני חושב שזאת החובה שלכם.
היו"ר משה סעדה
¶
יש לך עשרות מועמדים. יש אחד שבחר לשרת את המדינה ויש אחד שאמר, לא מתאים לי, אני לא אשרת את המדינה, אז ברור שזה שלא שירת את המדינה, אני פחות רוצה אותו בשירות המדינה.
היו"ר משה סעדה
¶
גם בן אדם עם מוגבלות, יש דרכים לשרת. יש שירות לאומי ושירות אזרחי. אין בן אדם במדינת ישראל, אני במח"ש, מחלקה לחקירות שוטרים, פרקליטות. העסקתי אנשים מוגבלים ברמה שאני חושב שיותר משזה תרם לו, זה תרם לנו להעסיק אותו, ברמה שחוץ מלענות לטלפון הוא לא מסוגל להזיז לא יד ולא רגל. זה תרם לנו המון.
היו"ר משה סעדה
¶
והוא עשה שירות לאומי. אנחנו כשירות המדינה צריכים להציב יעד. צריך להציב ערך, וכן, אנחנו חייבים, זו החובה המוסרית שלך ושלו. אנחנו עובדים של המדינה. אנחנו רואים את אביב, אנחנו רואים את החבר'ה האלה. כן, תיעדוף. בעבר זו הייתה מילה גסה לשאול איפה שירת. היום בעיניי אתם צריכים להוציא דף הנחיות, חייבים לשאול.
ורד אבוטבול שהם
¶
אנחנו כגוף בתוך שירות המדינה. הוא גוף שמיישם הנחיות. ישתנו החוקים, אנחנו נעשה את ההתאמות.
ורד אבוטבול שהם
¶
שוב, זה לא שהדברים לא נאמרים. כשמועמד מציג את עצמו והוא מדבר, ועל פי רוב המועמדים שיש להם שירות משמעותי כן מדברים על זה, זה מייצר שיח בתוך הוועדה, אבל זה לא אומר שאם מישהו יגיד לי, אני שירתי והייתי קצין בגולני, אני אגיד לו, לא, לא, רגע, תעצור - - -
היו"ר משה סעדה
¶
מה של החוק, אל תדאגי, אנחנו נעשה את זה כי כולנו מבינים שהחשיבה שלנו עד ה-6 באוקטובר היא לא הייתה מספיק מדויקת. היא לא הייתה מספיק ציונית, לא הייתה מספיק ערכית ואנחנו משנים את זה. לגבי תיעדוף היום, אני מצפה מנציב שירות המדינה שעכשיו כשאתם חוזרים אליו ומביאים לו את מה ששמעתם בוועדה מקצה לקצה, וכולנו חושבים אותו דבר, שבמכרז הבא שיהיה מחר מתועדף מי ששירת, לא משנה אם הוא ערבי, אם הוא חרדי. לא משנה איזה שירות, מתועדף.
היו"ר משה סעדה
¶
הילדים האלו הגנו עליו, אז מה, הוא לא ייתן להם הגנה? מה אתה מצפה? זה מפריע לי שאתה אומר את זה. זה שמגיע להם לקבל את המינימום שמגיע לכל עובד, אל תגיד לי את זה אפילו. זה החובה שלך. אני מצפה שאתה תבין את זה שזה האינטרס שלנו, שלך, של ורד, שלי, שהאנשים האלו יהיו בשירות המדינה כי הם האנשים שבאמת משרתים את המדינה. הם לא משרתים כשטוב להם, הם משרתים כשהמדינה קוראת להם לדגל. הם עוזבים הכול והולכים להגן בגופם ומסכנים את עצמם. אני יודע מי זה עובד בשירות המדינה שאתה קורא לו לעבוד בשבת. כמה אני אקבל, 150%, 200%? איפה הטבת השכר שלי? מי ייתן לי שעות נוספות?
היו"ר משה סעדה
¶
האנשים הללו רק ממקום ערכי, רק ממקום של ציונות, רק ממקום של להגן על הבית, רק ממקום של להגן על הדגל הלכו והניפו את הדגל. אתם חייבים.
היו"ר משה סעדה
¶
אני מכיר את שירות המדינה. אני בא ממנו. אין דבר נפלא מלהיות עובד בשירות המדינה. אין אנשים ערכיים כמו האנשים בשירות המדינה, על אחת כמה וכמה משרד המשפטים, פרקליטות, כי אני מכיר, 'אדם קרוב אצל עצמו'. האנשים הללו, זה לא דומה מה שהם עשו למה שאני עשיתי כל שנותיי. לעזוב הכול בשבת, לעזוב משפחה, לעזוב ילדים, ללכת לקרב להילחם כפשוטו על החיים עכשיו שאנחנו מדברים בנחת. יש לוחמים שמסכנים את החיים שלהם.
היו"ר משה סעדה
¶
לאנשים הללו החובה שלי היא להצדיע אבל גם לעשות. אתם נמצאים במקום הזה שהחובה הערכית שלכם זה לשנות. את החוקים אנחנו נשנה, זה התפקיד שלנו, אבל את השאר אני מצפה מכם היום ללכת לנציב שירות המדינה ולהגיד לו, היינו בכנסת וזה המסר וזה הערך ואת זה נעשה.
ורד אבוטבול שהם
¶
בהקשר של ייעוד המשרות, אני יכולה כן להגיד שבחשיבה הראשונית שלנו עוד בשלבים המאוד ראשונים כשכן הייתה הבנה שאנחנו חייבים לפרסם חלק מהמכרזים כי יש מקומות שהייתה נדרשת שם השמירה על הרציפות התפקודית, אז כשהיו יותר ממשרה אחת שמרנו אחוזים מסוימים של משרות להמשך, לתקופה הבאה, לכן מראש אני יכולה להגיד שכבר במקום שבו לא יגידו עכשיו, הנה, זה תוספות תקציב כמו שאמרתי או שהמשרד יצטרך לייעד משרות. יש משרות היום כמעט בכל משרד. במקומות שבהם היה להם מסות של גיוסים, כמויות של משרות שנשמרו לשלב של רגע אחרי.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
נשמח לראות את זה בסוף בנתונים, איך עלה הייצוג של משרתי המילואים לאורך שנים במגזר הציבורי. זה מה שאני רוצה לראות, אגב, לטובת המדינה ולטובת המגזר הציבורי אני רוצה את זה יותר מכל.
ורד אבוטבול שהם
¶
בנתונים שהוצאנו נכון לאתמול אני יכולה להגיד, אני אחראית על האגף של תהליכי הגיוס, שמתוך המערכת של מי שמתמודד למכרזים בשירות המדינה 75% הם משרתים.
היו"ר משה סעדה
¶
מה שאמרתי קודם כל, ותעבירי את זה לנציב שירות המדינה. כשירות המדינה שהחיילים האלו לחמו, אתם הייתם צריכים לחשוב כבר איך אנחנו מתעדפים אותם כי זה אינטרס שלכם, וזה לא קרה.
היו"ר משה סעדה
¶
יש את העניין של החוק, אתה לא היית מקודם, שאסור לשאול אפילו מה אתה עשית בצבא. את זה צריך לשנות. יש את הדבר של התיעדוף שהם לא צריכים חקיקה - - -
היו"ר משה סעדה
¶
שרון, סליחה, גם משה וגם מתן ביקשו לדבר. אני אתחיל עם משה כי משה גם הגיש הצעת חוק בעניין הזה.
משה פסל (הליכוד)
¶
אני אגיד לכם את האמת, אני לא מקבל את העניין של הטיעון הזה של האפליה. בטח אחרי ה-7 באוקטובר צריך להיות פה ברור שכן, המילואימניקים, אנחנו צריכים לתעדף אותם. התירוץ הזה של אפליה הוא לא מקובל בעיניי, אלא אם כן באמת בן אדם לא היה יכול לשרת. עם כל הכבוד, זה שיש אוכלוסיות שלא משרתות, הן יכולות לעשות שירות לאומי, שירות אזרחי. הכול בסדר. שירות מילואים פעיל, זה שהם שירתו בצה"ל, בסדר, אוקיי, נכון, אבל אי אפשר להשוות את זה לשירות מילואים פעיל.
אני חייב להגיד, קורה פה דבר הזוי. אם תשאל אותם, לדעתי למעלה מ-80% מאזרחי מדינת ישראל מסכימים כולם שהמילואימניקים, צריך לתת להם יותר בכל מקום ובכל דבר. אני לא אומר את זה סתם, כי כמו שאתה יודע, אני הגשתי הרבה הצעות חוק בעניין הזה של המילואימניקים אבל במעונות הסטודנטים גם השתמשו בטיעון הזה של אפליה, שזה מפלה אוכלוסיות אחרות ולכן אנחנו לא יכולים לתת למילואימניקים תיעדוף במעונות סטודנטים. אגב, ההצעה הזאת לא באה לפתע פתאום. היא באה כי מילואימניקים ויתרו על הלימודים והם צריכים עכשיו להשלים את הלימודים, ולתת להם הקלות בעניין הזה, לכן אני אומר לך, בסוף אנחנו צריכים לבקש מהם לעשות את זה אבל אם לא, כל הכבוד לכם שאתם עושים את החקיקה הזאת, והחקיקה הזאת, צריך להעביר אותה אפילו בפגרה. לא משנה מה, חייבים להעביר את הדבר הזה ולהגיד, מילואימניקים ומי ששירת שווה יותר. כן, זו האמירה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
לא רק זה. מה שאמר פה משה פסל, צריך להבין את החשיבות של זה, איך שהם יוצאים מהשטח. יש פה חשיבות להביא את זה עכשיו.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להגיד משהו אפילו יותר חריף. בעיניי, ברגע שמדינת ישראל וצה"ל יבנו מסלולים שהם מותאמי אוכלוסיות, מי שיבחר לא לשרת שום שירות לאומי או שום שירות צבאי, מבחינתי שלא יוכל לעבוד בשירות המדינה. מי שיש לו בעיות כאלה או אחרות, לא יכול לשרת מאיזושהי סיבה, ברור, זה סיפור אחר, אבל מי שאין שום סיבה, אין מניעה בריאותית שיוכל לשרת, ויהיה מסלולים שהם מאפשרים שירות לכל אחת מהאוכלוסיות ולשמור על אורח חייה. מי שיבחר לא לשרת באחד המסלולים האלה, לא יוכל לעבוד בשירות המדינה.
משה פסל (הליכוד)
¶
היושב-ראש, אני חייב להגיד לך, אם את זה כנסת ישראל, מה ש-80% מאזרחי ישראל, אולי אפילו למעלה מזה מאוחדים בזה, לא מצליחים לעשות, אני אומר את האמת, אין פה מה לעשות.
עמרי בן צבי
¶
שלום, בוקר טוב, עמרי בן צבי מייעוץ וחקיקה. נמצאת פה גם ליאת בן מאיר שהיא תתייחס להיבטי ייצוג הולם ושוויון, אם תירצו.
עמרי בן צבי
¶
מהמחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה. אני מלווה את הנציבות מבחינה משפטית. אני אגיד אולי משהו קצר. אני לא חושב שאני אחדש מה שנאמר פה. לגבי המצב החוקי הקיים, הנציבות כגוף שהוא בתוך שירות המדינה, היא חייבת לפעול על פי המצב החוקי הנוכחי. אני חושב שאין על זה מחלוקת, זה די ברור. חבר הכנסת אילוז אמר וגם אחרים שיש הצעות חוק שהוגשו בנושא הזה, אז הן קיימות והן בצינור.
בנוגע למה שאפשר לעשות בלי חקיקה, אני חושב שהנציבות ציינה שנערכת עבודת מטה בנושא הזה. אדוני היושב-ראש, אמרת שאתם רוצים להעביר מסר לנציבות בשביל שהם יחזרו ויבחנו את הנושא הזה. זה נושא שצריך להיבחן ברמת המדיניות.
היו"ר משה סעדה
¶
אתם צריכים לתת להם גב ברמה המשפטית, שיבינו שבסוף האפליה היא בין שווים. אם זה לא שווה אז אין אפליה. זה תמיד ככה. למעשה בעניין הזה אין אפליה, והתיעדוף, אין שום בעיה משפטית. אנחנו נעשה את העניין החוקי, אבל עד שנעשה את העניין החוקי, כבר עכשיו אפשר כשמגיעים למכרז, לתעדף. כמו שאתה בודק מי התנדב סתם התנדבות, אתה בודק מי ערכי. כל סטודנט, אתה שואל אותו, מה התנדבת, מה אתה עושה מעבר? זה לגיטימי וזה ראוי. אותו דבר מי שהתנדב, מי שעשה צבא, מי שאמר הנני צריך תיעדוף כבר ממחר בבוקר.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני, אני רק רוצה להוסיף למה שאתה אומר, ואם אפשר אפילו לבקש, כי אתה בטח תעשה לזה דיון המשך כי זה ראוי בעיניי. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו צריכים לבקש מנציבות שירות המדינה זה להביא לנו פילוח של אוכלוסיות בדגש על אוכלוסיית משרתי המילואים והייצוג שלהם לפני ה-7 באוקטובר ואחרי ה-7 באוקטובר, וכל מה שעושים כדי להגדיל את הייצוג שלהם, וביחס לאוכלוסיות אחרות ביחס לייצוג שלהם. היינו רוצים לראות את הפילוח של המשרתים במגזר הציבורי בדרגות השונות בדגש על הדרגות הבכירות, איך אנחנו רואים עכשיו ייצוג של אנשי מילואים בשירות פעיל בכל דרגות השכר והקידום בתוך המגזר הציבורי כי זה מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים את המנהיגות הזאת בתוך המנהיגות של המגזר הציבורי. תודה.
אביב חיים עזרא
¶
גם אם חברי הכנסת המכובדים לא היו פה, יש פה אירוע תרבותי שאתם באופן יזום, באמת אתם לא אמורים להיות צריכים אותם.
אביב חיים עזרא
¶
ברור שאתם עובדים לפי חוק וסמכויות וכו', אבל אני מדבר מלב אל לב. יש פה אירוע תרבותי של להגיד, האנשים האלה, אם היינו חברת סטארט-אפ היינו שמים אותם במקום הראשון. אנחנו רוצים אותם במקום הראשון, אז תשימו אותם במקום הראשן כי אנחנו רוצים להיות אתכם. אנחנו רוצים לשבת פה. אנחנו רוצים חבר'ה צעירים שיושבים בדיוק פה ומדברים איתם, אז בלי קשר אליהם, בלי קשר לחקיקה, תפיסת state of mind תרבותית שדור הניצחון חייב להיות במקום הראשון בלי להתנצל. דיי.
היו"ר משה סעדה
¶
כל מכרז, בסוף המכרז יושבים ועדת בוחנים ומדרגים בציונים על הוורבליות שלו, על כמה הוא אדם ערכי. יש רובריקות. כבר עכשיו יכולים להוסיף רובריקה, כמה הוא תרם למדינת ישראל. בעיניי זה מובן מאליו. עד היום לא שאלו את זה. אם אתה בקורות החיים לא כתבת, לא שאלו אותך. אסור היה לשאול.
היו"ר משה סעדה
¶
לכן ברמת המחר בבוקר אתה יכול להחליט שאתה מתעדף את מי שערכי יותר, כי ערכי זה אחד שעשה מילואים. זה מחר בבוקר. אתה רוצה לעשות את זה רחב יותר, אפשר בחקיקה. עד שאנחנו נחוקק, וזה תהליך, אתה יודע, בינתיים שירות המדינה, וזה נציב שירות המדינה מוציא מחר בבוקר. אני הייתי מצפה לפני הדיון בוועדה, שאחרי שהוא רואה את מה שקרה פה, הוא מכנס את כל העובדים ואומר, תקשיבו, מה אנחנו עושים לתעדף? אני מדבר לא רק בקליטה של שירות המדינה אלא לאורך כל שדרת הפיקוד איך מתעדפים אנשים שעשו מילואים.
משה פסל (הליכוד)
¶
משה, אתה מתעלם ממשהו. אני ראיתי את הדיון גם כשלא הייתי פה. עקבתי אחרי הדיון. בוא נגיד את האמת, זה לא יקרה.
משה פסל (הליכוד)
¶
אנחנו פה, אבל שולפים את הטיעון הזה של אפליה. אתה אומר, מרצונו החופשי של מי בוועדה הוא יתחשב אולי בשירות.
היו"ר משה סעדה
¶
משה, אמרתי, אנחנו עושים שני דברים. קודם כל אנחנו כרגע מעבירים הנחיה ומבקשים מנציב שירות המדינה להוציא הנחיות בעניין הזה. בלי קשר, אנחנו נעבוד על חקיקה מהירה בעניין הזה, כי כמו שהיטבת לומר, זה מקצה לקצה. להוציא אולי חלק קטן מאוד ושולי בכנסת, כולם יהיו בעד זה כי כולם רוצים אנשים משרתים, ערכיים, ואני מדגיש, זה כל שירות ערכי - צבאי, לאומי, אזרחי. כל מי שמוכן לתת לחברה ממנה הוא בא, אנחנו מצדיעים לו, לכן אני רואה את רוב חברי הכנסת הערכיים תומכים בעניין הזה.
אביב חיים עזרא
¶
מעבר להצדעה, חבר הכנסת סעדה, באמת אני חושב שזה אירוע טיפה יותר פשוט. יש 3010. יש X ימים שאנחנו עושים בשנה. זה הכול. פשוט תיראו מי עושה ימים. שימו אותם במקום הראשון. תפסיקו להתנצל. כל העם מאחוריכם, רוצה שתעשו את זה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה להגיד שלא רק שאנחנו צריכים לעשות את מה שהוא אומר, אנחנו צריכים לעשות את זה מתוך דעה צלולה שזה יטייב את המגזר הציבורי. עם כל הכבוד, אנחנו לא עושים פה טובה לאף אחד. אנחנו מקדמים את מדינת ישראל.
נאמר פה, 'מה זה, צריך לתעדף את הטובים ביותר, לא את אלה ששירתו מילואים'. זה פשוט לשים שני דברים שהם לא מתנגשים, הם הולכים אחד עם השני. מדובר פה באנשים המעולים שבמעולים. ברור שבסוף בן אדם צריך לעמוד בדרישות המשרה וזה התפקיד שלך ואת יודעת להסתכל על זה, אבל להתחיל להגיד שנותנים פה איזה תיעדוף לאיזה מישהו, זה יטייב את המגזר הציבורי. לנו זה ברור לחלוטין.
יהודה תמר
¶
יהודה תמר, מנהל מדור גיוס בכנסת. לפי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה – "לא יפלה מעסיק בין עובדיו ובין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם - - - או קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי" - - -
יהודה תמר
¶
נכון לעכשיו זה המצב החוקי. זה שאתה רוצה שממחר בבוקר זה ישתנה, אני לא רואה מצב שבו בן אדם לוקח על עצמו להגיד, אני מעדיף איש מילואים, כשהחוק אומר הפוך.
היו"ר משה סעדה
¶
אני אפתיע אותך. כל שנותיי בפרקליטות עשיתי את זה. ברוך השם קיבלתי רוח גבית, במוצהר. הייתי שואל איפה שירת, למרות שהיה כתוב לי בדף הנחיות לא לשאול.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
משה, אני באמת מעריץ את מה שעשית, אבל השאלה אם אנחנו יכולים לבוא בדרישה עכשיו לדרג הביצועי? אנחנו צריכים לתקן את זה.
משה פסל (הליכוד)
¶
מה זאת אומרת אין בעיה? יושב פה יהודה ואומר לך שהוא לא יכול לתעדף מילואימניקים גם אם הוא רוצה. זאת האמת. הלוואי ואין בעיה.
היו"ר משה סעדה
¶
תנו לי לעשות סדר. יש פרשנות של החוק. עד היום הפרשנות שניתנה, בעיניי הייתה מוטעית. היא הייתה נוחה לכולם. היא הייתה נוחה לחשיבה שהתברר שהייתה מוטעית. היום כדי שלא תהיה שאלה של פרשנות וכדי להקל עליכם ולתת לכם כלים ערכיים וציוניים, אנחנו נדייק את זה ונחוקק את זה ונחדד את מה שבעיניי הוא מובן מאליו כי הוא ערכי, הוא מוסרי, הוא ציוני. כדי שלא יהיה ספק אנחנו נחוקק את זה כמה שיותר מהר ואז תהיה עליכם החובה ליישם את זה באופן הזה שכל מי ששירת, ואני מדגיש, לא משנה איזה שירות, יתועדף. מה המדינה תרוויח? קודם כל היא תרוויח עובדים טובים יותר, כי אין מה לעשות, מי ששירת ברור שהוא איכותי, ודבר שני שזה לא פחות חשוב, היא תכניס יותר אוכלוסיות לשרת את המדינה, כי ברגע שיידעו שהמחסום בין היתר להיכנס לשירות המדינה, ואני לא יודע אם אתם יודעים, אנשים עומדים בתור.
ורד אבוטבול שהם
¶
הנתונים מראים אחרת. הנתונים מראים ש-75% מקרב המועמדים בשירות המדינה בחמש השנים האחרונות שירתו בצבא.
ורד אבוטבול שהם
¶
עדיין זה הרוב. זה נתונים בחוסר כי זה לא שדה חובה במערכת, כך שיש מועמדים שהם עדיין שירותו והם בוחרים לא לציין.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
את מסתכלת על 89% שמשרתים בשירות סדיר בצה"ל. זה הציבור הכללי. אני מדברת על שירות מילואים. תעשי הבחנה, זה חשוב. ה-89% בציבור הכללי עושה שירות סדיר בצה"ל את השלוש שנים, ויש כאלה שגם עושים יותר. אנחנו רוצים להסתכל על אלה שלאורך שנים משרתים. אנחנו ממש רוצים לתת לזה עדיפות כי אנחנו מבינים שמדינת ישראל נסמכת במידה רבה על כוחות המילואים שלה, וצריך לתת לזה ניקוד. צריך לנקד את זה כי אנחנו מבינים שזה מעט אנשים. זה פשוט לעשות סוג של העמקה בנתונים, שאלה ששירתו שירות צבאי הם כמובן אחרי זה ממשיכים למילואים, אבל צריך להסתכל על זה בצורה יותר רחבה כי שם אנחנו מבינים שיש פחות.
אביב חיים עזרא
¶
זה לא כזה כמובן. לא כולם ממשיכים לעשות כל כך הרבה ימי מילואים. בואו תגידו, הנה אנחנו באים, נותנים. תנו לנו בחזרה. מי שנותן יותר מקבל יותר, ואנחנו עושים את זה לאורך שנים. אני בעקיפין עושה שירות ציבורי לא כי אני בנציבות שירות המדינה, כי אני כל שנה עושה 30–40 יום בכל קו, בכל מקום, מתי שיקראו לי, בלבנון. אם תירצו, גם באיראן אנחנו נעשה פעילות, אבל פשוט תשימו אותנו במקום ראשון. באמת אני מבקש, לא צריך להתנצל ולא צריך עכשיו להסתבן עם מלא נתונים. אני מבין, זו עבודה מקצועית ואחראית וחשוב שתעשו את זה כדי שלא יפילו את זה אחר כך בחקיקה, אבל חשוב לי שנעמוד על זה ביחד, שיהיה ברור, לא מתנצלים על זה שדור הניצחון במקום הראשון.
משה פסל (הליכוד)
¶
משה, מעבר לזה אני חושב שהיה נכון גם במדרג הזה, אין מה לעשות, יש לוחמים גם, ואולי אפשר גם את הלוחמים, לתת להם אפילו ניקוד יותר גבוה. לוחם מקבל גם יותר כסף.
משה פסל (הליכוד)
¶
אבל זה בדיוק העניין שאנחנו צריכים להגיד, אין מה לעשות, יש מי שמשרת ונותן יותר למדינה. אתה יודע מה, אני אלך איתך על זווית אחרת. עזוב לקבל יותר. הוא צריך להיות מעורב יותר בשירות המדינה. כן, זאת האמת.
ורד אבוטבול שהם
¶
למה העדפת את זה ולא את ההוא. שלא ישתמע. לכולנו יש מטרה אחת. בסוף כולנו אזרחים והחובה המוסרית היא חובה מוסרית של כולנו, בין אם אני עכשיו בטייטל הזה ורונן ובין אם לא.
ורד אבוטבול שהם
¶
לא, זה לא עניין שזה אלינו. אנחנו מייצגים ואנחנו רוצים להגיד את הדברים שהם יובנו. המערכת הזו היא מערכת מורכבת. בתוך האוכלוסייה הזו יש הרבה מועמדים שמגיעים לישורת האחרונה של הוועדה, בין אם הם נמנים על אוכלוסייה שזכאית להעדפה מתקנת ובין אם לא. בתוך הדיונים האלה של הוועדה, בסוף יש את השלושה-ארבעה המובילים בתוך הוועדה, אם הם נמנים או אם הם לא נמנים.
כנראה שכשיש מועמדים שמגיעים עם ערך מוסף של תרומה לקהילה, לא משנה באיזושהי מסגרת אבל עם תרומה ועם ערך, ובסוף אתה רואה שאותו מועמד, לצד אותה תרומה יש את ההבנה הזו שיש פה ערכים אחרים שהוועדה אומרת, כזה אני רוצה שיישב מחר בבוקר ויהיה העובד שלי, אבל בפועל הוא פחות מתאים לתפקיד בהיבטים מגוונים של ניהול, של מקצוע וכו', ובסוף הוא לא יגיע לאותו דיון. זה מה שאני מנסה להגיד. צריך לעשות את זה בצורה חכמה, לכן הפתרון המאוד ראשוני שאמרנו שאנחנו חושבים עליו, אגב, מבלי לתת לזה את הדעת סביב זה שיש עכשיו ועדה ואנחנו נצטרך לבוא.
ממש בימים הראשונים כשבאנו והסדרנו את זה עם משרד המשפטים, אמרנו, במקום שבו אתה צריך לפרסם, תפרסם, אין בעיה, כי בסוף יש לך מערך כיבוי והצלה ואתה לא יכול להיות בלי לוחמי אש. אתה חייב שיהיה לך. הם חלק ממערך הלחימה שלך היום. בתוך ה-100 משרות שהם יצאו החוצה, שאמרנו 30 משרות, אז אפשר לבוא ולהגיד, מ-day 1 ה-30 משרות האלו הן המשרות שלא יפורסמו לציבור הרחב, אלא יפורסמו לאותה קבוצת אוכלוסייה. אגב, ההעדפה הזו שניתן אותה, בסוף לא משנה איך תקרא לה, היא הרבה יותר חזקה מזה שתיתן לו עוד 2–3 נקודות, כמי שיושבת בוועדות האלה בתוך הריאיון, כי מראש מה אתה אומר? כל המשרות האלה הן לא לרונן ולוורד ולמאן דהוא, הן לאותה קבוצה שאני רוצה לתת לה איזשהו יתרון יחסי על פני כולם.
דן אילוז (הליכוד)
¶
קודם כל זה מעולה ואנחנו נרצה בדיון מעקב לראות שזה באמת קורה. אני חושב שזה מאוד חשוב שזה קורה.
היו"ר משה סעדה
¶
שמענו פה את כולם. אני חושב שאין מחלוקת, כולם פה מסכימים שצריך לתעדף. כולם מסכימים שצריך לעשות שינוי חקיקה. אתם צריכים לעשות את שיעורי הבית אצלכם ולראות מה אתם יכולים לעשות כרגע לפני שינוי החקיקה מבחינת ההנחיות שאתם נותנים לוועדות הבוחנים. אנחנו נעשה את שיעורי הבית אצלנו במובן של חקיקה מהירה מאוד, ואני מקווה שכבר בתחילת מושב הקיץ נוכל להצביע על החקיקה הזאת, ועד סוף מושב הקיץ לסיים אותה כבר בעזרת השם. אני חושב שאנחנו נביא בשורה לעם ישראל ובשורה לדור הניצחון. זאת המטרה שלנו.
המון תודה לכולם שהגיעו. לכם, דור הניצחון, אל תנוחו על זרי הדפנה.
היו"ר משה סעדה
¶
אין מה לנוח. צריכים להגן על המדינה ולהגן על הדגל, ושבעזרת השם יחד ננצח.
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:25.