פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
3
ועדת החוץ והביטחון
01/04/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 170
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 01/04/2024
הצעה לדיון מהיר בנושא: "קושי במימוש הטבות וזכויות למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל"
פרוטוקול
סדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "קושי במימוש הטבות וזכויות למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל" של חברי הכנסת עידן רול, זאב אלקין, לימור סון הר מלך
נכחו
¶
חברי הוועדה: יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
עידן רול – מ"מ היו"ר
לימור סון הר מלך
שרון ניר
מיכאל ביטון
מיכל וולדיגר
טלי גוטליב
מוזמנים
¶
זאב ריינמן - רע''ן תקציבי אכ''א ושכר, משרד הביטחון
קרן אוהב ציון - ע' בכיר להכוונת חיימ''ש מחוז מרכז, משרד הביטחון
תמי תורגמן - סגנית יו''ר קרן הסיוע, משרד הביטחון
ליאור בן טוב - ר' צוות עצמאיים, משרד הביטחון
שלום קופילוביץ - דוברות אכ''א, משרד הביטחון
אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המסים, משרד האוצר
יעל אסיף - רשות המיסים, משרד האוצר
רותם אבידר צאליק - ראש תחום כנסת וקשרי ממשל, פורום נשות המילואימניקים
אופיר טל - חבר ועדה, העמותה למען משרתי המילואים
מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
איילת השחר סיידוף - ראש התנועה אימהות בחזית
מירית הופמן - אימהות הלוחמים
חובב גליק - בעל עסק, מוזמנים נוספים
דניאל שטיינברג - אביו של מח"ט הנח"ל יהונתן שטיינברג ז"ל
רישום פרלמנטרי
¶
איה לינצ'בסקי
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
שלום לכולם, לפני שנפתח את הדיון המהיר בנושא: קושי במימוש הטבות וזכויות למשרתי מילואים במלחמת חרבות ברזל, מכבד אותנו בנוכחותו דניאל שטיינברג, אביו של מח"ט הנח"ל יהונתן שטיינברג שנפל בגבול רצועת עזה ב-7 באוקטובר, בבקשה, רשות הדיבור שלך.
דניאל שטיינברג
¶
תודה רבה, אני מודה על הדקות שאפשרתם לי לדבר. אני אבא של יהונתן שטיינברג זכרונו לברכה, מח"ט הנח"ל, שנפל ביום שמחת תורה בקרב של יחיד מול רבים. היום, כ"ב באדר ב' תשפ"ד, בדיוק חצי שנה משבת שמחת תורה. בדיוק ששה חודשים מאותו יום בו עמלק של היום פשט, זנב, הרג, חטף, אנס וחמס. זה גם בדיוק ששה חודשים לנפילתו בקרב הגבורה, יחיד מול רבים של בננו האהוב אלוף משנה יהונתן שטיינברג מח"ט הנח"ל בשבת, שמחת תורה.
ששה חודשים של טלטלה. טלטלה אישית וטלטלה לאומית. הטלטלה האישית נשארת בארבע האמות של ביתנו ומשפחתנו, אבל הטלטלה הלאומית פוגשת את כולנו בכל פינה. הבית הזה אמור להיות המצפן הלאומי. מצפן שינווט בין הזרמים האיומים הניתכים עלינו והמאיימים איום של ממש על עתידנו בארץ היקרה, שבנינו היקרים מסרו את נפשם למענה, למעננו, למען כולם.
המסר של יהונתן וכל פקודיו בכל שנות הקריירה שלו בצבא היה מסר של שליחות למען הכלל. מסר של ביטול האני הפרטי ביום פקודה והתמסרות למטרה לשמה מגויסים הילדים של כולנו, לצבא הגנה לישראל. מסר של אחדות בכור ההיתוך הצבאי הלאומי תוך חתירה למצוינות מקסימלית ותוך חתירה לניצחון על אויבים באשר הם.
אשר על כן, אני יודע שיש לי את הזכות המלאה, כאבא של גיבור ישראל וכשליח של משפחות השכול, אגב, אני מדבר בשם פורום הגבורה, פורום א-פוליטי של משפחות השכול, משפחות של גיבורים שאינם אתנו עוד ובמותם מאפשרים לבית הזה, למצפן הלאומי, לקבל החלטות ולדייק בביצוען. יש לי הזכות לדרוש מכם ובאותה מידה גם לגבות אותכם, המשיכו בלחימה ובמלוא התנופה. עשו סוף לטלטלה הלאומית. הגבירו את הלחץ על החמאס שעדיין מחזיק מעמד ועדיי מחזיק בחטופים. היכנסו להיכן שצריך להיכנס, אל תהססו. אל תשעו לעצות אחיתופל "הומניטאריות" ואולטימטומים של מדינות העולם שמצפנם אינם המצפן שלנו ומצפונם רחוק מלהיות המצפון שלנו.
הוכח כבר בששת החודשים שחלפו שרק כוח ומהלומה מוחצת תאפשר את שחרור או חילוץ החטופים שכה יקרים לכולנו. לא ייתכן שהאויב, לאחר ששה חודשי לחימה, יכתיב לנו תנאי כניעה כאשר מטרתנו הנה ניצחון מוחץ.
נכדי נלחם כרגע בעזה. זה מוסיף לטלטלה האישית שהמשפחה נמצאת בה. בני יהונתן, כמח"ט, השביע אותו בכותל המערבי וכך אמר לו, כמו גם לכל הטירונים, אני מצטט: "הצהרת השבועה אותה נשאתם היום הינה נקודת ציון משמעותית בתוך מסע שלם. מסע זה כולל בתוכו את ההבנה כי לא האני הפרטי הוא זה שעומד במרכז, אלא חיי הכלל, העם, המדינה. עד כדי מוכנות למסור את הנפש למענם". הוא הראה דוגמה אישית, כמו שאר הנופלים.
אל תתנו יד לפילוג בעם. אל תתנו מקום ולו אף פינה קטנה לשיח המפלג, לשיח הקורא לשריפת המדינה, לקריאות הנשמעות אפילו עכשיו, פה בחוץ, מחוץ לבניין, הנותנות על מגש של זהב, לא מגש של כסף, נותנות על מגש של זהב רוח גבית לחורשי השנאה נגדנו בעולם.
אני קורא לכם בשם פורום הגבורה, המשיכו לנצל את האחדות המופלאה הקיימת בקרב חיילנו בסדיר ובמילואים הדורשים להגיע להכרעה ולהפסיק את מה שנראה כדשדוש. אנחנו נותנים רוח גבית חזקה לממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, להגדיל ראש, להגיע במהירות, בהחלטיות ובזקיפות קומה להגשמה מלאה של יעדי המלחמה, תודה.
שמעון אור
¶
אני דוד של אבינתן, אחי התאום ירון הוא האבא, אנחנו לא יודעים עליו כלום, אני חושב שזו התמונה הראשונה שהייתה, של נועה ארגמני על האופנוע, תמונה ששחררו בזמן החטיפה, היינו בסעודה של שמחת תורה ובשעה 11:00 כבר ראינו את התמונות.
אני רוצה לפנות אליך יושב-ראש הוועדה הזאת, לדבר מאוד מסוים. אנחנו מזהים שיש ירידה מההתייחסות לנושא של החטופים כדבר שיהיה בלעדי. כלומר פתאום מכניסים נושאים כמו גיוס חרדים כשהנושא הזה הוא נושא שאולי כבר 20 שנה נמצא על הפרק ולא מטופל. אומר גם ליועצת המשפטית לממשלה, גם לבית המשפט העליון, אבל גם לממשלה ולחברי הכנסת וחברי הפורום הביטחוני, שיתעסקו עם הדבר הזה ויעשו דיונים על קוצו של יוד, כן ולא. מה שקורה בפועל הוא שלא מתעסקים עם הנושא של החטופים, כי צריכים לשמור על הקואליציה, כי צריך להגיע להסכמים בין החלקים שבתוך הקואליציה והחטופים, לא פועלים לטובתם.
אני מבקש ממך, כמה שאתה יכול, גם אתם שנמצאים בצבא, לשמור את הנקודה הזאת לאחר כך. לא יקרה כלום, לעשות משהו ביניים. הם לא התגייסו 20 שנה, אז לא יתגייסו עוד שנה, לא יקרה כלום, להתעסק אך ורק בנושא של החטופים, איך מביאים אותם בחזרה. זה מה שצריך להתעסק, לא שום דבר אחר. שום דבר אחר.
דבר נוסף, אם אנחנו יודעים את האמת, שלמעשה אין עסקה, כי סנוואר רוצה בפעימה השנייה שניסוג מעזה לגמרי ולשקם את עזה ולהחזיר אותו חזרה וזה לא יהיה, כי בארי ונחל עוז ואחרים לא יוכלו לחזור, אז בבקשה לא לשקר במצח נחושה למשפחות החטופים כאילו יש איזה משא ומתן. אין משא ומתן. לא להגיד, אנחנו מתקרבים לאט לאט, כי הפעימה השנייה נשארת אותו דבר, מהתחלה היא נשארת אותו דבר. 40 חטופים, לא משנה כמה מרצחים יוציאו, אבל הפעימה השנייה נשארת אותו דבר. זה אומר שהם חוזרים לעזה ואנחנו יוצאים החוצה וחזרנו ל-6 באוקטובר.
אז להגיד את האמת, שהממשלה תגיד את האמת, סליחה משפחות החטופים, אין לנו מה לשלוח את השליחים לשם מכיוון שאין לנו מה לעשות מולם, כי הם רוצים דבר שאי אפשר לתת אותו. אז ממילא נשארת רק אופציה אחת. אנחנו יכולים ללכת עם האופציה השנייה והאופציה השנייה היא להיכנס לרפיח ולפילדלפי ולסגור אותם. אבל גם לסגור אותם זה לא מספיק. לכסח אותם צבאית זה לא מספיק מכיוון שרק מי שיהיה במשילות ביום שאחרי יוכל לקבל את השליטה על עזה. לא מספיק ביטחון, לא מספיק פצצות, זו חשיבה צבאית, צריך משילות.
משילות זה לספק להם מים ומזון וחשמל ואם נהיה אלה שנמצאים ביום שאחרי, העזתים יבינו שאין להם מה להחזיק את החטופים מכיוון שאנחנו הולכים להיות הריבון ואם אנחנו הולכים להיות הריבון אז למה אני מחזיק את החטוף? אני לא מקבל כלום. יותר מזה, יבולע לי כשיגיעו אלי הביתה וידעו שהחזקתי חטוף. אז יהיה שיתוף פעולה של האזרחים, של החמולות. למה החמולות לא משתפות פעולה? מכיוון שהם הבינו שהולכת להיות הפסקת אש וכולם ברחו אחורה. זה ידוע, אני לא מגלה שום דבר.
אז אנחנו צריכים להראות משילות, כן להכניס את המים, כן להביא דברים שלא יתנפלו אחד על השני, צריך לדאוג לכל זה. אם נעשה את זה, נקבל ידיעות על הגופות ונקבל ידיעות איפה האנשים נמצאים. אני מבקש מכם, גם אנשי הצבא וגם מחברי הכנסת וממך שנמצא בתוך המערכת, כמה שיותר להגיד את האמת למשפחות ולאזרחים, זה יביא לנו את החטופים בחזרה. אני מודה לך על ההקשבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה רבה גם לך. הוועדה הזאת מקדישה בפורומים הסגורים זמן ספציפית לנושא החטופים, אבל אנחנו לא יכולים לעצור את שאר הפעילות כי יש צרכים של מערכת הביטחון, של צה"ל. אני מסכים אתך לגמרי שאולי בסוגיות שמרבות מחלוקת בישראל אפשר להנמיך את הלהבות ואולי גם לדחות לתקופה מסוימת. אבל כרגע אנחנו בדיונים של הוועדה, בין היתר הדיון הוא על מילואימניקים שלנו, כאלה שנתנו תרומה יקרה, חלקם בחייהם או בגופם, אבל גם אלה שהתמזל מזלם וחזרו חיים ולא נפצעו, לפעמים מתקשים למצות את הזכויות ולחזור למסלול חיים נורמלי. מספר חברי כנסת, עידן רול, זאב אלקין ולימור סון הר מלך הציעו שנדון בנושא הזה בוועדה. אבקש מחברי הכנסת להציג את הנושא בקצרה ולאחר מכן נשמע את אנשי הביטחון.
עידן רול (כחול לבן)
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון. אני אנסה לקצר מכיוון שיש פה מילואימניקים שחוזרים לעוד שירות מילואים ובאו לדבר על הקושי שלהם במיצוי הזכויות. מבחינתי הדיון הזה הוא נדבך נוסף במסגרת מאמץ כולל של חיזוק יוקרת מערך משרתי המילואים. תפיסת הביטחון הקודמת של מדינת ישראל, לפיה אנחנו צבא קטן וחכם שחקה במשך עשורים את יוקרת מערך משרתי המילואים, את הנראות שלו בחיים שלנו, את הנראות שלו במרחב הציבורי ועכשיו, הבית הזה והממשלה חייבים לשנס מותניים ולחזק ולהוסיף זכויות והטבות ומנגנוני מיצוי ולוודא שלהיות משרת מילואים או משרתת מילואים זה משהו שהוא עם יוקרה, עם מערך תמיכה, עם מערך תמיכה נפשי לילדים, לבני ובנות הזוג, עם מערך כלכלי לבני ובנות הזוג וזה חלק מזה.
אומר משהו שאמרתי עוד לפני שסיכמו ברוב הדר ותרועה בתקשורת את סל הפיצויים וההטבות למערך משרתי המילואים, האנשים האלה, הגיבורים, חוזרים מחודשים מחוץ לבית הישר לבית שמתמודד בסוגיות לא פשוטות. ילדים שחווים רגרסיה, נשים שיחזיקו את הבית ואת העסקים וצריכים עכשיו לדאוג לכל זה ולחזור לעבודה שלהם. לא יכול להיות שהם צריכים בנוסף לכול להילחם בתחנות הרוח של הבירוקרטיה הישראלית. יש פה אנשים שהזמנתי שהם עורכי דין ורואי חשבון והם אומרים שהם לא מצליחים, עם כל הידע שלהם בטכנוקרטיה, הם לא מצליחים להשיג את הזכויות שלהם.
בשורה תחתונה, זה חלק מהתקצוב של הדבר הזה, זה משהו שלטעמי משרד הביטחון חייב לייצר בדחיפות, בין אם להוציא לחברה אזרחית, בין אם לקחת רכזי כוח אדם מצה"ל. לדעת שכל משרת ומשרתת מילואים שחוזרים הביתה, יש מישהו שיודע למה הם זכאים ואומר הכנו לכם את הטפסים ונלווה אותכם עד למיצוי מלא של הזכויות. גם אלו שהצליחו איכשהו להשיג את הזכויות שלהם ומדברים אתי כל יום, משרתי מילואים שאומרים שכבר קבלו את הזימון הבא או חוזרים לזימון הבא עוד שבוע ועדיין לא קיבלו שקל לעסק שלהם והם ניסו.
אנחנו צריכים לדעת שגם אלה שהצליחו לא היו צריכים להשקיע בזה ימים שלמים בטלפונים עם ביטוח לאומי, מס הכנסה, משרד הביטחון. התפקיד שלנו כמדינה ששולחת אנשים לשרת במילואים זה לכל הפחות לבצע עבורם את כל הדבר הזה ולדאוג לניצול זכויות מלא. אני מקווה שמזה יצא היום הדיון, תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה רבה לחבר הכנסת עידון רול. יוזמת נוספת חברת הכנסת לימון סון הר מלך. אפשר להוסיף שגם בעלך היה מספר רב של ימים במילואים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
עידן הציג בצורה טובה את הדברים עם הקושי בהתמודדות עם התופעה והקושי במימוש הזכויות. אחד הדברים המדויקים שאמרת, שגם אנשי מקצוע עצמם לא מצליחים להבין מה בדיוק נדרש, אז בוודאי האדם הפשוט שצריך להתמודד עם זה והרבה פעמים זו האישה שנמצאת בבית וצריכה להתמודד עם מימוש הזכויות, כשיש לה עוד כמה משימות.
שמעתי את העצה שלך שנשמעת מצוינת ואני רוצה לספר על הדברים שעשינו. ביקשנו מפורום נשות המילואים להגיד עם איזה אתגרים הם מתמודדים בפועל ואשמח לקבל התייחסות לדברים. ברמה הטכנית דברו על תקרות החלוקה החודשיות הכלליות הקשורות למשק הבית שעדיין לא מדויקות ואין קריטריונים מדויקים מי מקבל ואיך מקבלים. יש פערים בנושא הנגשת המידע למרות שיש מאמצי הסברה, עדיין יש קושי בהנגשת המידע לצורך מימוש הזכויות. הרבה נשים פונות אלי ואומרות שהם יודעים שהם זכאים אבל לא מצליחים. גם כשמצליחים ועוברים את המשוכה של האישורים, הכסף נכנס, לא נכנס, מגיע, לא מגיע, יש בלגן גדול.
יש צורך להפחית בירוקרטיה כמו הפחתת מסמכים הדורשים אישור סגן אלוף או לחילופין לחשוב על גורם צבאי כמו קצינת שלישות שתסייע באופן פרטני בפן הבירוקרטי. אין חיווי בקשה, אין אפשרות לדעת האם הבקשה אושרה, לא קיים סטטוס טיפול ואין צפי להחזר כספי. לכן לתא המשפחתי אין את היכולת להיערך כלכלית לחודש הקרוב. כשאין ודאות כלכלית יש מניעה משימוש בגורמי תמיכה. יש משפחות שדברו על חג הפסח הקרב שיש הרבה אי ודאות ביחס לגיוס בן המשפחה וצורך בעזרה במשק הבית.
גם בפן הרגשי הטיפולי, קיים סקר פנימי של פורום משרתי המילואים שמראה ש-32% הרגישו צורך לקבל סיוע נפשי רגשי עבור עצמם בתקופה הזאת, אבל לא ידעו לאן לפנות. 68% לא ידעו למי לפנות עבור קבלת סיוע רגשי לילדים שלהם. 58% מרגישים כי אין להם מספיק משאבים וכלים להתמודדות רגשית טובה יותר בסבב המילואים הבא של בן הזוג.
ההמלצות הן לדאוג לסטנדרט טיפול ולייצר מתווה מותאם עם גורם מתכלל עבור המשפחות, על זה כבר דובר בעבר. יש לתת קדימות לתורים ומענה מתוך הקהילה למשפחות המילואים, למשרת ולכל התא המשפחתי. אנחנו רואים שהמערכה עוד לפנינו וצריך לתת את המענים לזה. אשמח לקבל תשובות מגורמי המקצוע גם ביחס לדברים שהעליתי, תודה.
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן)
¶
עשינו חוק לתנאים באקדמיה, מילגות והקלות. חוק טוב שכל הכנסת תמכה בו. פגשתי חיל מילואים שאמר שאין לו מושג מה הזכויות שלו ואיך לממש אותם. הייתי רוצה שאחרי חודש יבוא הצבא וידווח לנו מתוך המילואימניקים שיש לו, מי מימש את הטיפול הפסיכולוגי, מי מימש מלגות, או כל דבר אחר. יש לי הצעה מעשית, תמנו משקית ת"ש ליחידות מילואים. משק"ית ת"ש של יחידת מילואים תלווה את המילואימניקים גם כשהם בבית. יש לסדירים מש"קית ת"ש ולמילואימניקים אין מש"קיות ת"ש ויש אלפי מש"קיות ת"ש זמינות כי הם סיימו שירות. תציבו מש"קיות ת"ש ליחידות מילואים.
זאב ריינמן
¶
זאב ריינמן מאגף תקציבים במשרד הביטחון. יש שתי החלטות ממשלה שהגדירו הטבות למשרתי המילואים: החלטה מנובמבר מס' 1023 והחלטה מינואר מס' 1226. ההחלטה מנובמבר היא החלטה של כ-820 מיליון שקלים, מומשה במלואה, חלקה הגדול הוקצה כמענקים וחלקה להקמה של אותה קרן סיוע.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני לא סתם שואלת, למה זה נתון בסל ולא מקבלים? נשמח בשם חיילנו הגיבורים לקבל על זה תשובה.
זאב ריינמן
¶
לאחר מכן אושרה החלטת ממשלה בהיקף של כ-9 מיליון שקלים. רובה של החלטה זו הם מענקים שמגיעים באופן אוטומטי למשרתים, המשרתים לא מתבקשים לעשות שום דבר, זה כמעט כל הכסף למען הדיוק. אלה מרכיבים שנכנסים ישירות לחשבון הבנק של המשרתים.
זאב ריינמן
¶
אני בכלל לא מדבר על ביטוח לאומי ועל כל החלק השוטף. מדובר בהיקף של למעלה מ-14 מיליארד שקל שכבר הוקצו למשרתים דרך ביטוח לאומי וכמובן דרך תקציב משרד הביטחון. אני לא מדבר על זה בכלל כי מבחינתי זו לא הטבה. זו השגרה וזה השוטף. אני מדבר על ההטבות הייעודיות לחרבות ברזל שהממשלה קבלה עליהם החלטה וזה אושר בחוק התקציב שאישרתם במליאה לפני כחודש וחצי. זה גם לפי דעתי האירוע המרכזי שמפריע.
זאב ריינמן
¶
רוב התקציב מגיע כמענקים שנכנסים לחשבון הבנק, מענקים תוספתיים ייחודיים לחרבות ברזל, זה לא ניתן בעבר.
זאב ריינמן
¶
כן. עד כה כל המענקים שמגיעים חולקו. הוקצו כ-1.7 מיליארד שקלים כמענקים. יותר מזה, ב-1 במאי בהתאם לפקודות ולהסדרה יוקצו כ-2 מיליארד שקלים נוספים - - -
זאב ריינמן
¶
אני בכוונה אומר את הפרופורציות כדי שנבין את סדרי הגודל. עד סוף החודש הזה יועברו כמענקים ישירות לחשבונות הבנק של המשרתים סך הכול מתחילת הלחימה, כ-4.5 מיליארד שקלים, כשהם לא צריכים לעשות שום דבר.
מעבר לזה הוקמה קרן סיוע, שמטרתה לא לעשות מהלך רוחבי, כי מאוד קשה לנו לתפוס את האנשים, אלא לתת להם אפשרות להגיש. משרד הביטחון וצה"ל ישבו ארוכות, בהתייעצות עם משרד האוצר, איך לנהל נכון את הקרן והם משתפרים כל הזמן. במהות, איפה שאפשר היה להקל - - -
זאב ריינמן
¶
עד כה 540, העברנו כבר 320 מיליון שקלים שהוקצו ממשרד הביטחון, מתוכם 100 מיליון שקלים הועברו ישירות לרשות המסים על מנת להקל משמעותית על עצמאים שלא יצטרכו להגיש לנו ולעשות להם מכפלה בהגשות.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
פגשתי כמה אנשי מילואים עצמאיים שאמרו לי שהם לא קיבלו שקל. שהם מתקשים ולא קבלו שום שכר, שום מענק ושום דבר. הסיפור זה העצמאים, חייבים לראות מה הפתרון לזה.
היו"ר עידן רול
¶
מה הגופים הנוספים שמימוש ההטבות והזכויות האלה תלוי בהם? משרד הביטחון מקצה את הכסף, אמרת מס הכנסה. יש משהו שצריך להראות מול מס הכנסה? פה מתחילה שרשרת המימוש.
טלי גוטליב (ליכוד)
¶
אנחנו רוצים פתרון, פחות כיבוס של אינפורמציה. שאתה מילואימניק שכיר הכול יותר פשוט. אי אפשר לפטר אותך, כי חוקקנו חוק. אי אפשר לא לשלם לך, הכול סדור כמו שעון שווייצרי. בעוד שהעצמאים, לולא הייתי עצמאית הרבה שנים לא הייתי מבינה את זה, כי עצמאי זו התשה בלתי נתפסת.
(היו"ר יולי יואל אדלשטיין, 13:35)
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
נתתם כסף גם לרשות המסים כדי שיהיה מעבר קל של הדיווחים, אבל בפועל לא משולם לעצמאים מה שצריך להיות משולם להם והם ניזוקים יותר שכיר כי הם מאבדים את העסקים שלהם ועסקים נסגרים, מאגר הלקוחות נפגע.
זאב ריינמן
¶
גם ראש צוות עצמאים של הקרן נמצא פה וסגנית יושב הראש של הקרן נמצאת ואני אעביר את הדיבור אליהם. בהקשר של ביצוע הטבות חשוב להבין את סדרי הגודל. אם השיח ממוקד בבעיית המיצוי של העצמאים אז נמקד כאן, אבל חייבים לומר - - -
תמי תורגמן
¶
שמי תמי תורג'מן, אחראית על מערכות מידע, בקרה וסגנית היו"ר ונמצא איתי ליאור בן טוב ראש צוות אחראים. נענה קודם לשאלות ואחר כך ארחיב למקרו. לגבי עצמאים ליאור ייתן לכם את ההתייחסות.
ליאור בן טוב
¶
לגבי עצמאים, טיפלנו מעל 10,000 פניות עד כה. חלקם נשללו, הרוב אושרו, בסכומים של 86 מיליון שקלים שכבר שולמו לעצמאים.
עידן רול (כחול לבן)
¶
השאלה היא מה הייתה גובה הפניה. חלק הגישו אולי על 100,000 וקיבלו רק 10,000, זה גם נתון חשוב.
ליאור בן טוב
¶
כ-80% מהבקשות הם ברמת עוסקים פטורים ועד 25,000 שקל בחודש, עד 300 מה שהוגדר שנתי. זאת אומרת שהסכומים לא גבוהים באופן יחסי. סך הכול אישרנו 6,000 בקשות מתוך ה-10,000 שטיפלנו בהם. יש הרבה עניינים טכניים שדברנו עליהם בוועדת כלכלה ואני לא רוצה לחזור עליהם.
עידן רול (יש עתיד)
¶
אז אנחנו מדברים על 6,000 מתוך 40,000. קושי להגיש זה חלק מהדיון. חלק נמנעים מלהגיש כי הבית שלהם קורס אז הם לא הגישו. אנחנו צריכים להסתכל על העוגה כולה. יש 6,000 שאושרו, כנראה גם לא בסכום מלא שהם ביקשו, מתוך 40,000, זה הנתון האמיתי. 6,000 קבלו רק חלק מהכסף מתוך 40,000 עצמאים משרתי מילואים. זו הפרספקטיבה שלך.
ליאור בן טוב
¶
יש דברים מעוותים בנתונים. דנו בוועדת הכלכלה על זה ואחזור על זה פה לטובת מי שלא היה. יש המון בקשות שכנראה בגלל הסרבול הוגשו כמה פעמים, במקום בקשה אחת זה הוגש פעמיים ושלוש.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אבל מדברים על 40,000 עצמאים, לא על 40,000 פניות. אז תגיד לנו מה נכון.
אמיר דהן
¶
שמי אמיר דהן, מנהל מס רכוש בקרן פיצויים ואני אנסה להסביר, מהמילואימניקים 40,000 הם עוסקים אבל לא כולם פעילים. צריך לזכור שכמעט 50% לא פעילים, בדקנו את המחזורים שלהם ואין להם מחזורי דיווח. אלה עסקים חדשים שפתחו תיק ולא כולם פעילים. לא לצפות שיהיו 40,000 עוסקים כי זה שהם פתחו תיק לא אומר שהם פעילים.
עידן רול (כחול לבן)
¶
קודם כל 50% אומר שיש 20,000 ורק 11,000 הגישו אז אני מבקש להבין איך יוזמים פניה כדי לעזור להם. דבר שני, יושב פה חובב שהוא דוגמה טובה לעצמאים שפתחו עסק בשנה שעברה, אותה בעיה שהייתה בקורונה, שהם נופלים בין הכיסאות כי אין להם מה להראות. מה עושים נקודתית לכל אותם עסקים שפתחו ב-2023? אותה בעיה של הקורונה משתכפלת.
אמיר דהן
¶
אני אתן הסבר מה עשינו יחד עם קרן הסיוע בתקופה האחרונה. מאוקטובר עד דצמבר, כל חיילי המילואים קבלו פיצוי גם דרך קרן פיצויים. בנוסף למה שהם טיפלו יש קרן פיצויים, אוקטובר עד דצמבר, עשו שני סוגי חקיקות שאחת, תוצאות קבועות על כל הארץ, זה מחזורים, מעל 10,000 מילואימניקים הגישו תביעות, סיימנו 99% מהתביעות. עשינו מבצע רק על המילואימניקים כדי לסיים את התביעות שלהם. מעבר לזה, קרן הסיוע טפלו בפניות שנפלו בחקיקה שלנו ולא היו זכאים לפיצוי, אולי בגלל צמיחה או כל מיני דברים אחרים, זה הטיפול שהם עשו. הם נתנו און טופ על חוק מס רכוש.
בינואר 2024, בשיתוף עם קרן הסיוע, יש את הפיצויים שהם לחצי שנה קדימה מיום השחרור של אותו מילואימניק. פתחנו מערכת משותפת בשבוע שעבר, כבר 1,200 תביעות הוגשו מסוף שבוע שעבר. התביעות הועברו לקרן הפיצויים מסיבה אחת - - -
אמיר דהן
¶
מינואר עד סוף שנת 2024 אין יותר פיצויים במדינת ישראל למעט תקנות שאנחנו מעבירים מחר לגבי קו עימות בצפון כי כל הארץ נמצאת במצב אחר. לגבי מילואימניקים, הוחלט בהחלטת ממשלה שהייתה לתת פיצוי חצי שנה קדימה מיום שהם שוחררו למילואים. כלומר, אם הם היו 30 יום במילואים בשנת 2024 הם זכאים לקבל מיום השחרור שלהם. אם השתחררו ב-29 בפברואר, הם יקבלו גם ינואר-פברואר וגם חצי שנה קדימה ואחרי זה תהיה חשיבה גם על התקופה הנוספת.
אמיר דהן
¶
אני מדבר כרגע על המילואימניקים, זה מה שאני יודע לגבי קרן הפיצויים. המילואימניקים העצמאיים או בעלי שליטה בחברות. גם מי שבעל שליטה בחברה ומעל 25% באחזקות, גם החברה תהיה זכאית לפיצוי.
עידן רול (יש עתיד)
¶
אז יש כ-9,000 שלא הגישו, יש לכם תוכנית איך ליידע אותם על האפשרות לעשות את זה בקלות?
אמיר דהן
¶
אני אסביר גם על זה מה עשינו. יש אקסל שהם עוד לא ראו, שפיתחנו אותו קדימה והם עדיין לא יודעים כי זה הסתיים רק הלילה. בגלל שזה היקף גדול של תביעות ותקופות ארוכות, פתחנו מערכת יחד עם קרן הסיוע, לנו יש מערכות ממוחשבות שיודעות לטפל בתביעות בצורה יותר מהירה. פיתחנו מערכת כזו והתביעות החלו להיות מוגשות משבוע שעבר. היה עיכוב מסוים מתחילת שנה, אבל עכשיו כשזה עבר למערכת הממוחשבת זה ירוץ יותר מהר. כרגע הוגשו מעל 1,200 תביעות וזה ירוץ. לגבי העזרה בדברור של זה, אני מניח שקרן הסיוע יענו על זה ממשרד הביטחון.
לגבי השאלה על להגיע אליהם. לקחנו את כל תעודות הזהות שנתנו לנו, של המילואימניקים, פיתחנו מערכת שאתה אנחנו יכולים לדעת גם אם הוא לא הגיש תביעה, האם הוא זכאי לפיצוי. עשינו את החישוב בעצמנו. אני עוד מנסה ללמוד את המערכת ואני אשב אתם אחרי זה ואז נוכל להוציא הודעות או לעשות פניות בתיאום אתם לאותם מילואימניקים שלא הגישו תביעה עד היום ויכול להיות שהם מגויסים. אתמול ראיתי לדוגמה שאפילו בתקופות של אוקטובר עד דצמבר היו כמעט 5,000 מילואימניקים שעל פניו נראה שיש להם זכאות והם לא הגישו תביעה.
אמיר דהן
¶
רק אתמול סיימנו את הפיתוח של המערכת הזאת כדי לאתר את האנשים. זה לא כזה פשוט. לאתר מי בעל המניות באותה חברה ומה האחזקות שלו.
טלי גוטליב (ליכוד)
¶
זה אומר שחיילי המילואים העצמאיים צדקו כשאמרו שחצי שנה לא נעשה דבר? אל תכעס על השאלה, אנחנו מחויבים להם, אנחנו לא עושים להם טובה.
אמיר דהן
¶
בוודאי לא עושים טובה. בסוף צריך לזכור שרוב התביעות כן שולמו. יש בעיות ואנחנו מנסים לאתר איך מגיעים לאלה שלא הגישו. גם בעסקים הרגילים באו בטענות למס רכוש. צריך להסתכל על המקרו. אנחנו יודעים שזה אירוע גדול. יש 500,000 תביעות בקרן פיצויים, מתוכם רק 10,000 מילואימניקים. יש היקף גדול גם במילואימניקים. אנחנו מנסים היום לטייב את המערכת ולהגיע לאלה שלא הגישו תביעות. אי אפשר להציג שכל חיילי המילואים לא קבלו. הרוב העיקרי כן קיבל ואנחנו מנסים כרגע בשיתוף פעולה להגיע למקומות האלה.
זאב ריינמן
¶
כמות משרתי המילואים העצמאיים הוא בין 30,000 ל-40,000. אין ציפייה שכולם הגישו, רובם אפילו לא הגישו. מערך התגמולים שמשרת את המילואים מורכב מכמה שכבות. את השכבות הראשונות והבסיסיות, שזה רוב הכסף, שמקבלים דרך ביטוח לאומי עם תוספת של 25% כעצמאים שרק עצמאים מקבלים ומערך התגמולים והמענקים, הם מקבלים בכל מקרה בדחיפה, הם לא צריכים להזיז את האצבע.
הרבה יכולים להגיע למצב שאין פגיעה תוספתית נוספת בעסק שלהם והם לא נדרשים להגשה נוספת. לכן אין ציפייה שכולם יגישו. השאלה כמה מתוך אלה שבאמת נפגעו הגישו, זה משהו שמאוד קשה להעריך, לכן הצעד הזה הוא צעד שמנסה לבדוק האם יש בפוטנציאל כאלה שלא הגישו, זה יהיה צעד משמעותי שיכול לאתר לנו. אבל חייבים להבין שייתכן מאוד שבפרטו, אנחנו כבר נמצאים היום במצב שאלה שנפגעו-קבלו, האחרים פשוט אין להם פגיעה.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני רוצה להגיד מילה טובה על אמיר, כל פניה שאנחנו פונים אליו, הוא מיד מטפל ומיד דואג, אז תודה אמיר.
אמיר דהן
¶
גם בכלל ארצי, בלי קשר למילואימניקים, נתנו פתרונות בחקיקה הזאת. עסקים שנפתחו, כולל בחודש ספטמבר, חודש לפני המלחמה, זכאים לפיצוי. בקורונה היה שרק מי שפתח עד סוף 2010 היה זכאי לפיצוי ובינואר, פברואר מרס לפני הקורונה לא היה זכאי. פה נתנו פתרונות מלאים לכולם. מהיום שהוא פתח עד אוקטובר עושים ממוצע ויוצרים לו תקופת בסיס. לכולם יש פתרון, אני לא מכיר מקרים שאין בהם פתרון. המקרים שיכולים להיות זה אם הוא פתח בנובמבר או דצמבר בזמן המלחמה. את זה אני לא מכיר ובשביל זה יש בקרן הסיוע ועדת חריגים שימצאו את הפתרונות למקומות האלה.
אבל החקיקה עצמה והוראת הביצוע המשותפת שפרסמנו שבוע שעבר, שמפרטת את כל המקרים, עשינו דברים בהוראת הביצוע הזאת, במערכת הממוחשבת, פיתחנו דברים שהמילואימניקים אפילו לא צריכים להכניס את הנתונים שלהם, כי דיברת על רואי חשבון שלא יודעים להגיש. הם צריכים להכניס שלושה נתונים שאנחנו לא יודעים אותם לגבי עסקאות הוניות ולגבי דברים בסיסיים. הם לא צריכים להגיד מה המחזור שלהם, המערכת הולכת למרשמי מס הכנסה ומאתרת אותם לבד. זה במערכת החדשה, רק למילואימניקים, שנפתחה שבוע שעבר. עשינו פתרונות שלא נעשו בקרן 20 שנה. אני נמצא 20 שנה בקרן ולא עשינו מעולם כאלה פתרונות.
טלי גוטליב (ליכוד)
¶
אולי שתצא הודעה מהוועדה שנודע לנו על תוכנה מיוחדת שמקלה את הגשת הטפסים והבקשות לידיעת חיילי המילואים.
תמי תורגמן
¶
אני מבקשת להתייחס לעוד כמה דברים ואחר כך אם תרצו לצלול לבנות הזוג העצמאיות, גם לזה אפשר להתייחס. כמה נתונים על הקרן: הקרן קבלה יותר למעלה מ-170,000 פניות וטיפלה ביותר מ-90% מהפניות האלה. שילמנו למעלה מ-250 מיליון שקלים. שאלתם מי משלם ואיך משלמים, אז הזנה מתבצעת אצלנו והיא באופן מידי.
זאב ריינמן
¶
אני רוצה לחלק את הנתונים: בקרן יש 540 מיליון שקלים. אושרו 250 מיליון מתוכם שולמו 230, היתרה תשולם ממש בימים הקרובים, זה פשוט לוקח שבועיים שלושה עד שזה משולם. כרגע יש 250 מיליון שאושרו ומתוכם 230 נכון להיות שולמו. מעבר לזה הועברו עוד 100 מיליון שקלים נוספים שהועברו לרשות המסים על מנת שיוכלו לקדם ישירות לעצמאים ולקצר את התהליך, לכן לפני זה אמרתי 330, שזה יחד עם ה-20 שווה 350. אז אנחנו מדברים על 350 שאושרו ו-330 שממש שולמו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
מה שדווח לנו במסגרת דיוני התקציב, שגם אתה נוכחת בהם, שלא היה ולא יהיה מצב שהקרן תתחשב בהיעדר משאבים, כשיש בפניה פניה מוצדקת. אני מדייק?
תמי תורגמן
¶
נפרט גם על מה אנחנו שוללים. טבעי שיהיו תשובות שליליות. אם הציפייה היא שלא יהיו תשובות שליליות וכל התשובות שלנו יהיו חיוביות אז כנראה שאנחנו לא עושים את עבודתנו נאמנה. בסוף אנחנו נדרשים לבדוק, יש מדיניות ואנחנו מאוד מקפידים עליה. מצד שני, האמינו לי, אנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו איך אפשר לרדד בירוקרטיה, להוריד מסמכים, להתייחס לדברים בקלות, זה משהו שכל הזמן על השולחן שלנו. אני מזמינה אותכם לבוא לקרן הסיוע, תפגשו קצינות צעירות במילואים שזה כל מה שהם שומעות, לפשט את הדברים, לא להקשות, בירוקרטיה זה משהו שאנחנו משתדלים להשאיר מחוץ לדלת, אבל בסוף יש פה כללים שאנחנו חייבים להתייחס אליהם.
לגבי פשטות ההגשה, טענו פה שמאוד קשה ואף אחד לא יודע. אני לא יודעת באיזה עולם חי מי שלא מכיר, זה מאוד פשוט להגיש אצלנו בקשות, זה מאוד דיגיטלי, מאוד מתקדם, קצר וקולע. כל בקשה יש לה את המאפיינים שלה. כמובן שאנחנו לא חפים מטעויות, יש אנשים שבכל זאת קשה להם וזה מורכב, יש אפשרות לפנות אלינו, אם במוקד טלפוני, בפייסבוק ועוד אפשרויות שהרחבנו כדי לתת מענים לקצוות שאולי קשה להם להשיג אותנו. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מהמספרים, שמתוך 170,000 פניות, 90% נענו.
הפניה פתוחה גם לבת הזוג. במידה ומשרת המילואים לא נמצא ולא יכול להגיש, אין סיסמאות, הסרנו חסמים על מנת שבת הזוג תוכל להגיש את הפניה בשמו ומבחינתנו אנחנו מתייחסים לזה כאילו הפניה הוגשה על ידי איש המילואים בעצמו. ליאור ירחיב לגבי המענה שאנחנו נותנים לעצמאיות לאובדן הכנסה ויתייחס לסוגיה של השלילות.
ליאור בן טוב
¶
לגבי בנות הזוג המענה לא יהיה דרך רשות המסים, הוא יהיה אצלנו ישירות בקרן. מה שהיה מאוקטובר עד דצמבר ממשיך אצלנו בקרן. אנחנו גוף הביצוע בסופו של דבר, מה שהוחלט הוא שרק לתקופת השמ"פ בנות הזוג מפוצות, זו החלטה שהיית בוועדת הכלכלה, לכן לא דנים באירוע הזה.
לגבי השלילות, סיבות לשלילה היא דבר ראשון פניה כפולה, בן אדם שהגיש פעמיים על אותו דבר וזה קורה לא מעט לצערי. דבר שני, יש כאלה שלא מציגים ירידה במחזורים אז אנחנו לא מפצים. אם יש עליה וככלל, בקרן אנחנו לוקחים, בשונה בהקשר הזה ממה שנעשה ברשות המסים בתקופה מאוקטובר עד דצמבר, אנחנו לוקחים את הממוצע הטוב מבניהם. מה שעשינו במהלך המשותף החדש, המערכת הממוחשבת בודקת אוטומטית האם יש צמיחה. אנחנו הכנסנו את העניין של עסק בצמיחה וזה נכנס אצלנו. דבר אחרון אלה אנשים שעשו פחות משמונה ימי שמ"פ, למשל התגייסו ב-31 באוקטובר, אז את חודש אוקטובר לא פיצינו. אם בנובמבר ודצמבר כן היה, אז יש החלטה גורפת בעניין הזה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
שמונה ימים זה המון לעצמאי. בשונה משכיר, שמונה ימים זו נגזרת של הרבה כסף ואובדן של הרבה כסף. למה דווקא שמונה ימים?
טלי גוטליב (ליכוד)
¶
מי קבע את זה כחתך? כשישבנו בוועדות והעברנו תקציבים לא חשבנו ששמונה ימים זו תקופה שלא צריך להתחשב בה. השאלה שלי היא מי קבע את השמונה ימים האלה כחתך? זה המון.
אמיר דהן
¶
מה שנאמר כאן לגבי צמיחה, זו פעם ראשונה שאנחנו מכירים נוסחה שמתייחסת לצמיחה שיש לעסק. בכל התקנות והחקיקה שהיו לכלל העסקים בארץ לא היה דבר כזה של צמיחה. זו פעם ראשונה שהכנסנו את זה, גם בתוך מערכת ממוחשבת, עסקים שצומחים לא יפגעו בגלל שהפגיעה שלהם יותר נמוכה בגלל הצמיחה, אז הם יקבלו גם את הצמיחה הזאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
אופיר טל מהעמותה למען משרתי המילואים ואחריו מירית הופמן מאימהות הלוחמים, בבקשה.
אופיר טל
¶
שלום, הייתי בקרן, רוב הדברים שנאמרו כאן נכונים, אכן יש הרבה רצון טוב, עובדים יפה מאוד, הכניסו הרבה כוח אדם ונראה שזה עובד, לפחות מההתרשמות שלי. אגיד מה שגם אמרתי למנהל הקרן בזמן אמת, שמאוד מטריד אותי נושא השקיפות. מה שקורה היום הוא שהרבה החלטות מתקבלות בערר או בוועדת חריגים והופכות למדיניות של הקרן. אני מתסכל על ההחלטות ומה שמפיצים בפועל מול מה שהקרן מפרסמת, יש פערים מאוד גדולים. כלומר, משרת מילואים לא יודע, כשהוא מגיש את הבקשה, מה הוא יכול לקבל. יש פער בין המדיניות בפועל לבין מה שמוצג למשרת המילואים. זאת בעיה אחת שצריך לפתור אותה.
בסופו של דבר התחושה שלי הייתה שגם ועדת החריגים וגם ועדת ערר נותנת יותר ממה שבאמת כתוב בתקנון, אבל ברגע שזה לא יורד לתקנון וזה לא מתבטא בפרסום, יש בעיה וצריך לפתור את זה. אמרתי גם למנהל הקרן בזמן אמת ולא ראינו שזה השתנה.
אופיר טל
¶
עד כמה שאני זוכר, למשל בעלי כלבים שיכולים לקבל פיצוי על דוגי סיטר, או ששמים את הכלב בפנסיון זה לא מופיע באתר בפעם האחרונה שראיתי וזה כן דבר שניתן לו פיצוי. תוך כדי ביקור שלי קרן ניתנה לי דוגמה שמפצים על זה.
אופיר טל
¶
אני חייב להגיד שהקרן עובדת, יש הרבה רצון טוב, יש רצון לפשט הליכים, דברים שנאמרו פה ראיתי אותם קורים בזמן אמת ועובדים, צריך להגיד את האמת.
תמי תורגמן
¶
יש דברים שהוספנו, אפשר להיכנס לתוך אתר המילואים ולתוך הטופס הספציפי לנושאים האלה, הרחבנו ושמנו כדוגמאות גם את הפנסיון ואת הדוגי סיטר וכו'.
תמי תורגמן
¶
יכול להיות. אני יודעת להנגיש את המידע. גם אנשי המילואים לא רצים לתקנון לחפש, הם מסתכלים באתר ובטופס.
אופיר טל
¶
אני מדבר על התקנון שבאתר. כשאני נכנס לאתר ומסתכל מה רשימת הדברים שיש, לא כל הדברים מופיעים שם.
תמי תורגמן
¶
אני מוכנה לשבת אתך אחרי זה, לקבל הערות וגם להראות לך את המקומות שבהם זה קיים. אנחנו מרחיבים כל הזמן. שומעים מהשטח איפה הבעיות ומתאימים את הטפסים שלנו. הייתה עוד הערה בנושא של יוזמה, איפה אנחנו בין יוזמים למנגישים, צריך להבין גם שבסוף אנחנו לא יכולים להגיש בשם אנשים, צריך להביא מסמכים, צריך לפרט.
אופיר טל
¶
הנושא השני זה נושא הפרסום שנגעו בו. לדעתי צריך לרדת לשטח, זה קורה אבל כנראה שלא מספיק. כל מי שמשתחרר צריך לפגוש את אנשי הקרן, זו עמדתנו וזה מה שצריך להיות וזה לא קורה בפועל לפי מה שאנחנו יודעים ולפי מה שמגיע אלינו ומה שאנחנו שומעים.
תמי תורגמן
¶
זה קורה. אתה צודק במובן מסוים, אבל הרחבנו באופן משמעותי, ממש בימים אלה אנחנו מקימים צוות שטח, הרבה יותר רחב ועם יותר אנשים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
אני מבקש ממך לקבל את ההצעה ולשבת עוד כמה דקות אחרי הדיון ולתת לסגנית יושב-ראש הקרן את ההערות.
אופיר טל
¶
נושא נוסף שעלה בדיונים קודמים ואין לו מענה ואני לא יודע למה הפורום שלהם לא מגיע לפה באופן קבוע, זה נושא חברות ההזנק, צריכה להיות פה גם הרשות לחדשנות. זה לגבי עסקים בתחילת דרכם, אני לא מספיק מומחה בזה, אני חושב שזה נושא שצריך לתת עליו את הדעת.
אופיר טל
¶
אם לחברה כזו אין הכנסות בשלב הראשון של חייב, היא לא מצליחה לגייס כסף בגלל המצב, אז יכול להיות שצריך לתת לה פיצוי. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא, אבל צריך לקבוע קריטריונים לעניין הזה. זו דעתנו.
אסיים, ברשות אדוני, כמו קאטו הזקן, הפתרון, בין היתר, לאנשי המילואים העצמאיים זה העומס. הפתרון לעומס הוא בין היתר, עם כל הכבוד לגיוס חרדים ואנחנו כמובן בעד הגדלת מאגר הגיוס, זה לקחת את מאגר הגיוס הקיים, עשרות אלפי ואולי יותר חיילי מילואים משוחררים מהמערך בלי סיבה. מדובר גם על אנשים צעירים שמשוחררים מהמערך. ביקשנו נתונים בדיונים קודמים, אני לא יודע אם הנתונים האלה הגיעו. הדבר הזה הוא בנפשנו. צריך להגדיל את מספר משרתי המילואים ואלה מאגרים קיימים ונמצאים. תגדילו את מספר משרתי המילואים ותקטינו את העומס גם על העצמאיים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה רבה אופיר. יש לך הערות חשובות ונקודתיות, אז בבקשה תעביר לקרן. מירית הופמן מאימהות הלוחמים ואחריה חובב גליק, מילואימניק בעל עסק.
מירית הופמן
¶
תודה רבה על רשות הדיבור. שמחנו לשמוע על היוזמות, הן מאוד מבורכות. אני מבקשת להכניס עוד כמה דברים. הקדמה, שמי מירית הופמן, אמא לשלושה ילדים, צנחן ששירת מתחילת המלחמה ועד לפני כחודש והשתחרר עם צו. יש לי שתי בנות, אחת שירתה במודיעין חיל האוויר והשנייה תצפיתנית בגבול מצרים.
לכל היושבים בחדר הזה ברור כי עם ישראל צריך להוקיר תודה למשרתי המילואים. רוב משרתי המילואים בילו את רובה של חצי השנה האחרונה במדים, עוזבים משפחה, עבודה, עסקים עצמאיים ויוצאים להגן על המדינה. הצפי הוא שבשנים הקרובות הם יתנדבו למילואים הרבה יותר מהימים הקבועים בחוק וזכינו לראות מספרים מדאיגים. אנחנו, כאימהות הלוחמים, גאים בבנינו ובנותינו הלוחמים ובמה שהם תורמים למדינה הזאת כי אין לנו ארץ אחרת.
זה יפה ונחמד לתת להם בשחרור מתנות, שוקולדים וגיפט כארד ולצערי גם תקציב לפסיכולוג כדי לדבר על מה שהם עברו וחלילה עוד יעברו, אבל זה לא מספיק בכלל. בראש ובראשונה יש לוודא כי החוק מכיר בעבודה שהעם בישראל מעוניין לתגמל את מי ששירת. בשבוע האחרון ראינו יועצים משפטיים, נציגי אגף התקציבים באוצר ומשרד המשפטים שמתנגדים להעדפת משרתי מילואים במעונות בטענה שזה פוגע בסטודנטים שבחרו לא לשרת בצה"ל בשל השתייכותם למגזר הערבי.
השירות בצה"ל פתוח לכל אזרח בישראל בני כל הדתות וכך גם הזכויות הנלוות אליו. לא יעלה על הדעת שמי שלא שירת יום אחד יקבל זכויות יתר בשל אפליה מתקנת או התמודדות עם פערים תרבותיים, בעוד שמי שהקדיש שנים בחייו בסדיר ובמילואים, סיכן את חייו למען ביטחון המדינה, נמנעות הטבות כדי לא לפגוע בסטודנטים ערבים.
גם לגבי הזכויות הקיימות בחוק יש לוודא שהמנגנונים יעילים מספיק ומכסים גם את המקרים שעלולים ליפול בין הכיסאות. אחד מהדברים שהעלינו אלה עצמאים שהקימו עסק חדש זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, שמענו ואנחנו שמחים שיש לזה התייחסות, אולי לא מספיקה, אבל לפחות התחלנו. בנוסף, סטודנטים שמתכונים למבחנים, שדורשים חודשי הכנה כמו מבחני ידע לקבלה לרפואה או מבחני הלשכה למשפטים.
אני רוצה להוסיף גם את כל הנושא של קבלה לרפואה, שאנחנו רואים שיש אפליה מתקנת לטובת ערבים לעומת חיילים שצריכים לנסוע אחר כך לפולין ולגרמניה - -
מירית הופמן
¶
- - חזרו כי הדגל קרא להם, חזרו לשרת במילואים ועכשיו אני יודעת שישנה הטבה והם לומדים באחת האוניברסיטאות בארץ, אבל לא היו צריכים מלכתחילה לנסוע לחו"ל בעוד שאנחנו יודעים שיש ערבים שמקבלים אפליה מתקנת וזה בדמי והייתי חייבת להעלות את זה, אז סליחה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
עכשיו היה פקטור לסטודנטים בישראל, לרופאים הישראלים היה פקטור של חמש נקודות ולאזרחים שלנו, שיצאו החוצה, למדו בחו"ל כי לא התקבלו לרפואה עם 730 בפסיכומטרי אל מול 500 - - - לא קבלו את הפקטור.
מירית הופמן
¶
בימים אלה, במיוחד של המלחמה, בהם אנחנו עדים יום יום למסירות אין סופית של החיילים שלנו, אני מבקשת תתחילו לפעול במוסריות כלפי אלו שמחרפים את נפשם לעוד הרבה שנים, כי בלעדיהם אין לנו מדינה. שנהיה ראויים להם, תודה רבה.
חובב גליק
¶
צוהריים טובים. אפתח ואומר שהגעתי לפה למרות שמחר אני חוזר ל-40 יום בשירות קרבי, אני מפקד. קוראים לי חובב גליק, אני עורך דין ויש לי עסק כשנה וחצי. לפני כן כעשר שנים עסקתי בתחום המקרקעין. שירתי 125 ימים בשירות קרבי ומיד לאחר מכן, ב-10 בפברואר הגשתי בקשה באתר של הקרן. יש לי רואה חשבון, לא יכולתי להגיש בקשה במס הכנסה בגלל שהקמתי את העסק שלי ברבעון האחרון של 2022, אז בעצם אין לי נתונים להשוות.
אני רוצה לחלק את האירוע הזה לשלושה דברים מרכזיים: אחד, יש כמה גופים שונים שצריכים לתת פיצויים. ביטוח לאומי, מס רכוש, מס הכנסה וקרן הסיוע. אנחנו לא יודעים למי לפנות ולמה. באמת שלא. אני עורך-דין שעוסק בתחום, אומרים לי לפנות לזה ולפנות לזה ואני לא יודע מי אמור לתת לי ועל מה.
דבר שני, תסלח לי הגברת שאמרה שקל להשתמש במערכת. אני אדם שעוסק במחשבים לא רק בעבודה אלא גם ביום יום, זה קשה להתעסק עם המערכת. לי אישית היה קשה להתעסק עם המערכת והיה קשה גם לרואה חשבון שלי. אנחנו בשנות ה-30 לחיינו, מבינים טכנולוגיה, קשה להתעסק במערכת.
לי אישית יש שני חריגים, יש לי עסק חדש, אז אי אפשר להשוות לנתונים המקבילים ובנוסף יש לי חוזים שנחתמו לפני המלחמה שביקשו ממני ממש טובה, לשלם אחרי החגים. לא הבנתי את המשמעות של זה לפני החגים, גם אני הייתי שבוי בקונספציה, אב בדצמבר שילמו לי. יש לי תשלום שנכנס ב-5 באוקטובר שרואים אותו כחלק מתשלומים שבוצעו במלחמה, לך תבין למה, בנובמבר אפס ובדצמבר יש לי הכנסות רק על עבודה מחוזים שנחתמו לפני המלחמה.
כתבתי על זה מכתב ודיברתי עם ליאור בעצמו, הוא ראה את המכתב, התקשר אלי וביקש ממני כמה דברים. ניסיתי כמה פעמים להגיש את הדברים שביקש במערכת, המערכת נתקעת, יש שם תקלות מחשוב חוזרות. אני מגיע לסוף, קיבלתי מענה שאני מקבל 19,430 שקלים, מצנעת הפרט אני לא רוצה להגיד לכם כמה זה זניח לעומת מה שקורה בעסק שלי בשנה האחרונה או בעשרה חודשים שלפני המלחמה. התשובה שלהם היא שהם לא יכולים להיכנס לכל מקרה ספציפי, אז קודם כל אני מבקש כן להיכנס לכל מקרה ספציפי.
חובב גליק
¶
אז זה לא מה שאמרתם לי. מה שכן, אחרי שנתנו לי את התשובה התקשרתי כמה פעמים וביקשתי שיחזרו אלי ולא חזרו אלי. התקשרתי וביקשתי שייתנו לי את הפירוט שמסביר לי איך הגיעו לתחשיב הזה של 19,430. לא נותנים לא הפירוט ואומרים לי תגיש ערעור. אז אני מבקש להבין למה ואיך, או על בסיס מה אני אמור להגיש?
יש לי עסק חדש שהלך די טוב בשנה שעברה, חמישה ילדים בבית. אני חוזר עכשיו למילואים ועדיין לא קיבלתי שקל. גם בהודעה שכתוב בה שאקבל את הסכום הזניח הזה אני אומר תודה, כתוב שאקבל את זה תוך שבועיים ב-1 לחודש, בדקתי וזה עוד לא נכנס.
חובב גליק
¶
אמיר וליאור, אני יודע שיש לכם כוונות טובות, גם אנשים שדיברתי אתם גם מביטוח לאומי וגם מקרן הסיוע, פשוטו כמשמעו אני מאמין לכם ומאמין בכם. אמרת משהו על ביטוח לאומי, ביטוח לאומי נתן פיצוי בסך הברוטו מהשכר האחרון שמשכתי בחודשים האחרונים. זה לא נוגע בהפסדים של העסק וזה לא מכסה את ההוצאות שלה עסק אפילו על העובד עצמו, כי זה לא מכסה על מס הכנסה ולא מכסה על ההפרשות לפנסיה ועוד שלל דברים שהם רק סביב העובד עצמו שיצא למילואים ויש לי עוד עובדים.
אני אלך מחר למילואים ואמשיך להתנדב למילואים שלא יהיה לכם ספק בדבר הזה. לא חשבתי אף פעם לעשות משהו אחרת, אני נרגש לחזור לחיילים שלי, לצוות שלי ולחזור לשירות מילואים, הפעם בגזרה קצת אחרת באזור חברון. אבל באמת שמאוד מאוד כואב לי. לא קיבלתי שום פיצוי והיה לי מאוד קשה להתעסק עם המערכת. היו פניות חוזרות ונשנות עם בקשה שיתקשרו אלי חזרה. כמה וכמה פעמים במערכת הסיוע שהגשתי, המסמכים לא עלו למערכת, התקשרתי ואמרו לי שזה ייקח כמה ימים.
מישהו מהסיוע אמר לי לקחת הלוואה בינתיים עד שיפצו אותי. להמליץ לעסק לקחת הלוואה זה מאוד מקומם. דבר נוסף שאמרו לי, יש כל מיני מענקים שכל המילואימניקים קבלו, שגם השכירים וגם המובטלים קבלו אותם, אז יש לי ממה להתקיים בינתיים. תודה רבה.
לסיום, קודם כל מה שחבר הכנסת עידן רול שהביא אותי לפה הציע, שיהיה מישהו שנמצא אתנו בקשר ויכול לעזור, לא מתוך הסיוע, לא מתוך הצבא. אני מבקש שהוא לא יהיה מתוך הצבא, אלה צריכים להיות אזרחים שמכירים את נבכי הקשיים שאנחנו עוברים ביום יום, זה יכול להיות מילואימניק עצמאי בכובעו האזרחי, אבל לא בטוח שמש"קיות ת"ש יתאימו כמו שהוצע כאן.
התקשר אלי אפילו מישהו מקרן הסיוע, אחרי שכתבתי מכתבים ופניתי לעוד חברי כנסת, אמר לי אני אתך, אפילו הוא לא עונה לי. לא עונה לי להודעות ולא לשיחות טלפון. אני באמת מבקש, לא רק לנסות עכשיו, אחרי שאני יוצא מפה, לנסות להיענות לעניינים של חובב, לא בשביל זה באתי לפה יום לפני שאני חוזר למילואים במקום להיות עם המשפחה, באתי לפה בגלל שהתייעצתי עם חיילים וחברים שלי ואני אומר לכם שהאירוע פה מסואב ומתיש.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
אני יודעת שיש במסגרת חיילים פצועים ממלחמות קודמות שעושים מילואים כדי לעזור לפצועים. מגייסים אותם כדי לדבר עם פצועים. מה שאמר חובב זה רעיון טוב, לגייס כוח אדם אזרחי, עצמאים, כמילואים שהם יעזרו וילוו.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
זה לא קשור לעורכי דין, זה קשור לזה שמי שהיה עצמאי מבין עצמאיים. מי שעבד מול רשויות המסים יודע מה זה לעבוד עם רשויות המסים. מישהו שיודע מה זה בירוקרטיה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
אני חייב לומר שיש את הצד השני של המטבע בסיפור הזה, שכשזה מבוסס על מילואימניקים אז הם נעלמים באיזשהו שלב. אנשים מסיימים את המילואים ואז אותו אדם שליווה אותך, יכול להיות שיהיו כאלה שימשיכו מתוך רצון טוב, אבל יכול להיות שיחזרו לעזק שלהם עם כל הבעיות שהצטברו במהלך המילואים ואז כבר לא יהיה מענה. אני מכיר את זה מתחומים אחרים. רותם אבידר ואחריה איילת שחר סיידוף, בבקשה.
רותם אבידר צאליק
¶
תודה רבה. קודם כל אני מבקשת לומר כמה מילים על קרן הסיוע. שמי רותם אבידר צאליק, עורכת-דין ממובילות פורום נשות המילואימניקים. מתחילת הדרך הצלחנו לייצר שיתוף פעולה מאוד פורה עם קרן הסיוע ומאז ועד היום אנחנו נמצאים בנקודה אחרת. אנחנו כל הזמן מטייבים את המערכת וכל הזמן יש קשב מאוד גדול גם מקרן הסיוע ולדעתי יש פה שיתוף פעולה טוב ואנחנו כל הזמן מעלים ומציפים צרכים ומקבלים מענים. עם זאת, עדיין יש המון פערים.
אני רוצה לחבר אותכם לרמה הרגשית, איפה אנחנו נמצאים, משפחות המילואים ולצערי אני שומעת כאן "משרתי המילואים" ונשות המילואים נמצאות ברוב המקרים מחוץ לתמונה. אנחנו נמצאים במצב שהיה כבר סבב א', היה סבב ב' ואנחנו שבוע לפני סבב ג'. אתמול הייתי בשיחת זום אצלנו בתוך הפורום ומצאנו את עצמנו יושבות ובוכות אחת עם השנייה כי כבר אין כוחות. אנחנו כל הזמן אומרות: בחץ הראשון את גוססת, בחץ השני כבר אין יותר. אין. גם רמת החוסן שלנו הולכת ונגמרת. לכן התמיכה כאן היא מאוד חשובה.
אני רוצה להגיד כמה דברים מאוד פרקטיים ונקודתיים, חלקם בסיוע הכלכלי וחלקם בהקשרים רגשיים. ברמת הסיוע הכלכלי, כמו שאופיר הציג פה וגם חברת הכנסת סון הר מלך, אין קריטריונים מוסדרים עדיין ולכן זה מייצר חוסר ודאות מאוד גדול עבור המשפחות והנשים. היות ואין קריטריונים אז נשים המון פעמים חוששות בכלל מלהגיש כי הן אומרות, אני לא אבנה על זה בכלל. ברגע שאני בונה על זה ומוציאה את הכסף, אני יכולה גם לפגוע בעצמי כי אין לי מאיפה להחזיר. אנחנו לוקחים בחשבון גם שנשים פוטרו ויש גם קושי כלכלי בסיסי. לכן אנחנו נמצאים פה במצוקה כשהמטרה היא להקל.
בנוסף, אנחנו מתמודדים עם מפלצת בירוקרטיה קשה מאוד. בהתחלה אפילו אני הגשתי לקרן הסיוע ולא נתנו לי מענה היות וזה לא בן הזוג שלי, היום אנחנו באמת לא במצב הזה. עדיין הבירוקרטיה מניעה מלכתחילה מלגשת לזה כי אין פנאי. תחשבו רגע על אימא על ארבעה ילדים שבן הזוג נעדר חצי שנה מהבית, הוא לא נמצא. היא לא יכולה להתמודד כבר עם הדברים האלה, אין לה פנאי לגשת עכשיו ולהציף את המסמכים שוב ושוב. אפילו באובדן הכנסה, צריך להגיש כל חודש מחדש את כל המסמכים וזה מייצר כאוס. זה לגבי הבירוקרטיה.
לגבי המענים הרגשיים, היינו כאן לפני שלושה חודשים בוועדה הזאת והצפנו את האתגר העצום שמשפחות המילואים חוות. יש ילדים שנמצאים ברגרסיה מהתחלה ועד היום שרק הולכת ומתדרדרת והמענים עדיין 1,500 שקלים חד פעמיים לטובת טיפול רגשי. הנשים עצמן כבר השתמשו בזה מתחילת המלחמה כדי לייצר חוסן וכבר אין מאיפה. אנחנו צריכים לפתור את זה ברמה הנקודתית הזאת ואשמח אם יתקיים דיון נוסף ממש נקודתי עבור הטיפול הרגשי.
נקודה אחרונה היא הניצול של הכסף עבור המענים הרגישים. 1,500 השקלים עבור הילדים במקרה הטוב מנוצלים עבור הילדים. להורים, 1,500 שקלים ניתנים גם עבור בן הזוג, למשרת המילואים, גם עבור טיפול זוגי וגם עבור טיפולים אלטרנטיביים, ספא וכו'. מה שקורה הוא שנותני שירות כאלה ואחרים לוקחים את אותם 1,500 שקלים, מפרסמים הטבות ומזמינים ליומיים בקפריסין, שלושה ימי ספא בחסות המדינה. בעיני זה זילות בצורך לטיפול רגשי. אנחנו מדברים על משפחות שחצי שנה נמצאות בחזית העורף כשבן הזוג שלהם מגויס ונותן את החיים שלו למערך ביטחון המדינה. המצב פה הוא קטסטרופאלי ולא יכול להיות שמישהו לא צריך טיפול רגשי. לכן צריך לצבוע את הכסף הזה ולשים את הדברים בקריטריונים מוסדרים וכמובן גם להגדיל את התקציב.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה. אני רוצה לומר לך ספציפית על החשיבות של הנוכחות שלכם כשבאים עם דברים קונקרטיים, כמו למשל נושא 1,500 השקלים שתפס את אוזני חברי הוועדה בדיון לפני כמה חודשים וזה עלה כל הזמן מול הגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון, אני מקווה שימצאו מענים כי הייתה הסכמה די רחבה שעם הכסף הזה, בלי לצטט שום דבר מהדיונים, אבל אמר מי שאמר שעדיף כבר ללכת לקנות מסטיקים לילדים ולא להתחיל טיפול פסיכולוגי עם הסכום הזה.
רותם אבידר צאליק
¶
נכון, אני לא מתחילה אפילו טיפול פסיכולוגי אחרי שהילדים שלי חוו כזו אי יציבות וחרדת נטישה, אז לא אכניס דמויות חדשות לטיפול.
איילת השחר סיידוף
¶
שלום, אני עורכת-דין איילת השחר סיידוף מאימהות בחזית, תנועה של קרוב ל-50,000 אימהות מגייסות, לא רק ללוחמים. אני רוצה לחזק את חברתי מאימהות ללוחמים, הגשנו יחד הצעת חוק לתעדף מילואימניקים במעונות בלבד, משהו מאוד קטן, מאוד ספציפי שחשבנו שיעבור קל, קבלנו את תשובת משרד המשפטים והיינו בהלם, שאי אפשר לפגוע בזכויותיו של הסטודנט הערבי. בסך הכול ביקשנו העדפה במעונות, לא העדפה מטורפת.
יש לי תחושה שפקידים במדינת ישראל, כולל נבחרי ציבור לא מבינים את המציאות בה אנו שרויים. הילדים שלנו הפכו מסדירים למילואימניקים ברגע. יש לא מעט חבר'ה שהיו צריכים להשתחרר החודש, עוד לא יצאו משערי הבסיס וגילו שמחכה להם צו 8 והופכים אותם לאנשי מילואים, חלקם עדיין נמצאים בתוך עזה.
אנחנו צריכות רגע לעצור ולראות מה קורה. הילדים שלנו לא יכולים להיות יותר החיילים השימושיים האלה שאף אחד לא מתייחס אליהם. אני נמצאת עם חברותיי בפורום של מילואימניקים שעוברים עירייה עירייה ומתחננים לזכויות. מתחננים. לא באים וזורקים עליהם זכויות, אנחנו הולכים כמו קבצניות בכל מיני מקומות ומבקשות לילדים שלנו הטבות בזמן שהם נלחמים עבור כולם.
מצבת המילואים במדינת ישראל זה אולי 1% מכל העם, 100,000 משפחות מתוך 9 מיליון, תעשו את החישוב, 360,000 חיילים מתוך 9 מיליון תושבים, למה האנשים האלה הם לא יקירי העם? למה נבחרי הכנסת לא מייצרים עבורם את התשתית הכי טובה? אנחנו לא יכולות לבוא כמו אביוניות.
המוטיבציה שלנו נשחקת, אנחנו מבינות את המצב הביטחוני אבל אני חייבת להגיד שהתשובה של משרד המשפטים, כשאני חשבתי שזה משהו קטן לבקש תעדוף במעונות, כל כך זעזעה אותי, אני מזועזעת עד עמקי נשמתי. הדבר הזה פתח פתח להבין את מי מתעדפים במדינה בזמן שהילדים שלנו נלחמים. אני מבקשת שהוועדה הזאת תפעל או תזמן חברי כנסת ותבקש לייצר חוק שיבוא מכם ולא שאנחנו נתחנן בכל פעם למשהו שיתנו לילדים שלנו. די, אנחנו ששה חודשים בתוך האירוע.
אופיר טל
¶
נאבקנו בחוק המילואים שייכנס סעיף ספציפי בנושא הזה. סעיף 20 לחוק המילואים קובע במפורש שהאבחנה לטובת חייל מילואים סבירה ומידתית היא אבחנה מותרת ואינה אפליה. שימוש בסעיף 20 יכול לפתור את הבעיה הזאת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
אופיר צודק, אני מתבייש לומר לך שהייתי עוד יותר נאיבי ממך ואמרתי באחד הדיונים שבמשך 28 שנותיי שאני בבניין הזה אני שומע כל הזמן שאסור להפלות, שוויון ועניינים, אמרתי שזאת עכשיו התקופה שכל העם מבין, כולל משרדי הממשלה, שזה הזמן לתת הטבות לאנשים שתורמים מעל ומעבר לאזרח שהוא לא תורם. הסתבר שגם את וגם אני טעינו, יש עדיין אנשים שחושבים אחרת. אני מקווה מאוד שנצליח להתגבר על זה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
יש שתי מכללות תל חי וספיר שהסטודנטים מקבלים אותו דבר, גם כאלה שמשרתים וגם כאלה שלא משרתים, תשלום לימודים מלא. משלמים להם מלא את הלימודים בלי אבחנה אם שרתת או לא שרתת, איך יכול להיות? אלה מקבלים 100% ואלה מקבלים 100%.
מאירה בסוק
¶
אם אפשר להעלות נושא שלא עלה כאן, שמי עורכת-דין מאירה בסוק מנעמ"ת. אמנם מדובר בנשים אבל אני נמצאת בהרבה ועדות שקשורות למילואימניקים, הנושא של פיטורי מילואימניקים. יש אמנם חוק שאסור לפטר מילואימניקים, אבל אם עברו 60 יום, שיהיה ברור, מפטרים מילואימניקים וכמו שאמרה רותם, מפטרים נשות מילואים. יש פה בעיה מאוד קשה שלמרות החוק זה קורה והחוק לא נאכף.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה, הערה חשובה. אני לא משפטן אבל בוועדה הזאת אנחנו חייבים לדבר עוד מעט על מצב מיוחד בעורף לעוד שבועיים ובהכרזה על מצב מיוחד בעורף בין היתר אוסרים פיטורים בכלל, לא רק של אנשי מילואים. אבל כנראה שיש דין ויש לו פרשנויות.
מאירה בסוק
¶
זו הבעיה, אולי תדברו עליה, העלינו מזמן את הנושא של צו 8, נניח לא פוטרת בתקופה הזאת אתה מוגן ואז ביוני אתה בצו 8, בתקופה הזאת אתה לא מוגן ואז מפטרים אותך.
קרן אוהב ציון
¶
אדוני היושב-ראש, אני נציגת משרד הביטחון, אנחנו מטפלים בכל ועדות התעסוקה ואשמח להגיב שמאז תחילת המלחמה קבלנו עשרות פניות של חיילים משוחררים שרוצים לפטר אותם, או פניות של מעסיקים שמבקשים לפטר. יש חוק שמגן על המילואימניקים שלא נותן לפטר. אנחנו עם היד על הדופק ובכל מקרה ומקרה נלחמים ורואים את טובתו של החייל המשוחרר, כמובן יחד עם טובתו של העסק, מבלי לפגוע בזכויותיו של המילואימניק.
איילת השחר סיידוף
¶
זה פיטורים שקטים. אסור לפטר אותם אבל מפטרים אותם באמתלות שונות. יש הרבה מילים אבל המון דברים נעשים מתחת לרדאר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
אנחנו צריכים לחשוב קדימה, בוודאי איך עסק קטן יחשוב פעמיים לפני שהוא מעסיק מישהו. מה אני צריך עורך-דין כזה שעכשיו 40 יום לא יהיה זמין לטלפון. לכן צריכים לתת את הדעת על כל מיני דברים, אפרופו הדיון הקודם לגבי הרחבת הנטל. חבר הכנסת עידן רול, אתה מבקש לסכם?
עידן רול (כחול לבן)
¶
תודה רבה אדוני היושב-ראש על קיום הדיון. תודה לחבריי ולכל האורחים שבאו. אני רוצה לומר לסיום שאני באמת רואה בתא המשפחתי כאקו סיסטם כלכלי. דנו היום בזכויות משרתי המילואים אבל חשוב אולי לקיים דיון נפרד על נשות משרתי המילואים ובני הזוג, בטח עצמאיים. יש מעל 17,000 נשות משרתי מילואים עצמאיות, בסוף אם מפצים פה ולא דואגים שם, הפגיעה נעשית בצד השני ויש פגיעה בטוטאל, בסך של ההכנסה המשפחתית. אנחנו יודעים איך זה, מישהו צריך לקחת נטל גדול יותר, בטח מישהו עצמאי, אין מי שידאג שתבוא לו עבודה. ברגע שלא רצים אחרי לקוחות או לא משווקים חלה פגיעה בעסק.
לכן אני חושב שעדיין לא פתרנו ברמת המדיניות איך אנחנו נותנים מענה מספק. יש בית לנהל ויש חרדות, קושי ורגרסיות. אנחנו מסתכלים על תקופה שונה, שנים רבות קדימה וצריכים להתחיל לראות בית כמכלול ולדעתי נגענו עד עכשיו בעיקר רק בצד אחד של המכלול הזה, תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה. כדי לסכם את הנושא, התרשמתי שיש התקדמות גדולה בפעילות שלכם. אני זוכר את הדיונים ההתחלתיים ואת הזעם של כולנו שבכלל לא הייתה התייחסות לנושא, למרות שכבר אז היה ברור לכולנו שזה לא אירוע של מלחמת ששת ימים אלא מדובר במושגי זמן אחרים לגמרי.
אני בוודאי מביע בשם כולנו גם הערכה, כמו שגם אמר עורך-דין חובב גליק, כולכם ודאי באים עם כל הלב ועם כוונות טובות ועם רצון לשפר את המצב. יחד עם זאת, זה אך טבעי שבמערכת כה גדולה, כשמדובר בעשרות אלפי לקוחות, אם מדברים רק על אלה שפנו בנושא העצמאיים, אבל יש פוטנציאל של מאות אלפי אנשים עם סוגיות ובעיות ולא דומה משפחה למשפחה ומצב למצב ובכל פעם אנחנו מדברים על בנות זוג, שלפעמים זה בני זוג וכן הלאה. לפעמים גם שני בני הזוג נמצאים במילואים ועוד כל מיני מצבים שהחיים יוצרים לנו.
יש עדיין דברים לטפל בהם, נעקוב אחריהם, מודים לכם על מה שנעשה עד כה. חלקכם רשם את הדברים, אתם מכירים את האנשים, תבואו איתם בדברים בצורה לא פורמלית ותוך פרק זמן מסוים נקיים פה דיון המשך לראות איך הדברים מסתדרים ובוודאי שאנשים שנוגעים בדבר מוזמנים לפנות אלינו. לפני שאני נועל את הדיון, אתן לניתאי ויזל, אחיו של אלקנה ויזל ז"ל, לומר כמה מילים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
חד משמעית. מה ששמענו מנציג רשות המסים שיש מערכת שתעשה ריצ'ינג אאוט. זה יכול לשנות מאוד את התמונה.
ניתאי ויזל
¶
שלום לכולם, תודה על הבמה. לפני הכובע של אח של אלקנה אני מתחבר לדיון שהיה פה כי הייתי מילואימניק בעצמי עד לא מזמן, ארבעה חודשים בצפון, שלושה חודשים בהר דוב וחודש בגולן. אני בן 42, ששה ילדים, מבין על מה אתם מדברים למרות שהאוזן לא ירדה לכל הפרטים, אולי מהתרגשות. אבל מחברים שלידי, יש לידות, אנשים שפוטרו ומחפשים עבודה, את כל הדברים האלה ראיתי ואנשים שנאחזים בציפורניים כדי לשרת ולתת. הגדוד שלי, גדוד 8112 מתגייס שוב בחודש הקרוב לעזה. אנשים חזרו הביתה אחרי 136 יום, היו כחודש וחצי ומגויסים שוב ללחימה בתוך הרצועה. אז אני מצטרף לדברים, לא דן על הפרטים, אבל בהחלט צריך לחזק ולחבק את האנשים האלה.
אני רוצה להתחבר לאחי, זה שאחי נפל בקרב לא הופך אותי ליותר צודק. יש משפט במקורותינו שאומר: "קבל האמת ממי שאמרה". אני מרגיש מוזר בתפקיד החדש שנכפה עלי, אבל אין מה לעשות. אני מציע לכולם להתבונן בדברים שלעצמם ולא בגלל שאני אח שכול אז אני יותר צודק ממישהו אחר.
בכל זאת אני פה עם הכותרת הזו אז בקצרה, אחי אלקנה נהרג לפני חודשיים בקרב באל מועזי ברצועה, מה שיודע בתור אירוע קריסת המבנים. קוראים לזה "אסון" ואנחנו לא משמשים במילה הזאת, זה מינוח שהחלטנו לא להשתמש בו למרות שזה כואב מאוד. אלקנה היה מילואימניק, נשוי לגלית, אב לארבעה, מורה בישראל, אמן ג'גלינג ומדריך בעמותת לתת פה, שעוסקת במוגנות. היה איש חינוך במהותו ופרש את החינוך לכמה מישורים. בן אדם עם הרבה לב.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
רק להגיד שעמותת "לתת פה" עושה עבודה מדהימה בנושא של מוגנות מפגיעות מיניות, אחת העבודות הכי טובות בהדרכה, הכשרה. הוא היה דמות שאנשים שמעו אותו מעביר הדרכות כאלה ועושה עבודה מדהימה.
ניתאי ויזל
¶
קבלנו כמשפחה הרבה פניות כאלה. המשרה המרכזית שלו הייתה מורה, הוא היה מחנך כיתה ו' בבית ספר נווה דקלים באזור לכיש ובסופי שבוע, הוא הסתובב בארץ. קבלנו פניות ממגזרים שונים, הוא לא עבד דווקא במגזר הדתי והיה אמן גדול בזה.
אני רוצה לחזק את כולנו, חשבתי בדרך מה להגיד, יש את הצוואה של אלקנה שאני רוצה לקרוא ממנה כמה דברים, דווקא מהחלק הלוחם שלה, אחר כך הוא התייחס לחיים עצמם. הוא ממש אמר לנו: "תשמחו, אל תפסיקו את העוצמות של החיים", משפטים קשים ליישום אבל מצד שני מתווים דרך. בצד הלוחם אלקנה כתב את הדברים הבאים, אני יודע שלא יושבים מולי לא הרמטכ"ל ולא ראש הממשלה, אבל כולנו פה ואני רוצה להדהד את זה כאן ושזה יגיע לאן שזה יגיע.
לפני כן הקדמה קצרה, אלקנה נפצע בצוק איתן במפרק, שלאמן ג'גלינג זה דבר בעייתי, אמרו לו בבית החולים שטוב שהגיע, כי הוא לא רצה להגיע ואמר שזה רק רסיסים. אבל אמרו לו שהתנועתיות שלו ביד יכלה להיפגע וטוב שהגיע בזמן. אחרי זה יצא מהמילואים, אשתו אמרה לו לשבת בבית ואיך שהתחילה המלחמה הנוכחית הוא לא היה משובץ לגדוד וכל הזמן חתר לחזור והפעיל מלא לחיצים וקשרים עד שחזר לגדוד ולחטיבה, גדוד 8208 שנקראת חטיבת בה"ד 1, 261.
אלקנה ידע שיכול להיות יקרה לו משהו ובמכתב שהוא כתב לפני האירוע הוא כתב את הדברים הבאים, אני מצטט: " אם אתם קוראים את המילים האלה, כנראה שקרה לי משהו. קודם כל, במקרה שנחטפתי לשבי החמאס, אני דורש שלא תעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחלט שלנו יותר חשוב מהכול, אז אנא, פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח כדי שניצחוננו יהיה כמה שיותר מוחץ". כאן הוא ממשיך לדברים אחרים, לא אקרא את כל המכתב, מי שרוצה אני אעביר לו. זה גם הולחן לשיר "ניצחתי בדמי".
אני מחבר את המילים האלה לדיון הקודם שהיה פה על כוח אדם ועל גיוס חרדים. כל הדיונים האלה חשובים אבל יש פרמטר שנקרא הקטלניות של צה"ל, אני אומר את הדברים לא בביקורת כי קטונתי ובוודאי כאזרח אני לא יודע את כל השיקולים שיש, קצת ענווה לכולנו לא תזיק. אבל אני כן קצת חווה כאזרח ושומע גם מאחרים שהלחימה על דוושת הגז יורדת. זה לא מה שהיה בהתחלה, זה לא ההלם של ההתחלה, לא כמו החודשים הראשונים והבאתי גם דברים של מפקד חיל האוויר מוטי הוד, אשאיר לכם את זה, תחשפו דברים נפלאים שמוטי הוד כתב במלחמת ששת הימים, איזו רוח לחימה, איזו גבורה ואיזו קרביות.
אני שייך לאנשים שחושבים שהדרך להחזיר את החטופים, אפרופו כל האנשים היקרים והכואבים שמסתובבים פה שלבנו אתם, היא לא בוויתורים, היא לא בהתרפסות, היא לא בלהוריד את הראש, לכן אני מחזק את מיש יושב כאן ואת מקבלי ההחלטות, תמשיכו עם רגל על הגז. חודש וחצי חודשיים חופרים לנו על רפיח, יאללה, אמור מעט ועשה הרבה. בואו נתקדם וניתן את הניצחון שמגיע לעם ישראל. מתוך כך, מעמדת כוח, נוכל בעזרת השם להשיב את החטופים. תודה לכולם.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין
¶
תודה רבה לך ניתאי ושמור על עצמך. תודה לכולם, ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:34.