פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
01/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 200
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 12:31

הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון),התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
עאידה תומא סלימאן

אורי כץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

אפרת לב ארי - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

בועז מירן - אח של עמרי מירן החטוף בעזה

אסתר בוכשטב - בנה יגב חטוף בעזה

אמונה - בת דודה של איתן מור החטוף בעזה

יזהר ליפשיץ - בנו של עודד ליפשיץ החטוף בעזה

אילת וולברג

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון),התשפ"ד-2024

אני פותח את הישיבה בנושא הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד-2024. אנחנו נבקש מעו"ד גאולה צמח, נמצאת פה, לשכה משפטית זרוע עבודה.

בתקנות האלה משרד הפנים.

אז למה כתוב פה משרד העבודה?

כי התקנות הקודמות באמת היו תקנות של שר העבודה.

אפרת לב ארי נמצאת? אז עו"ד אפרת לב ארי מהלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול.

אנחנו לא מעברי גבול, הם תחתינו. השם התקצר. הוא היה ארוך מידי וקיצרנו אותו.

רק רגע. אני ביקשתי אם יש משפחות חטופים. אלה שעוד לא דיברו. בועז מירן, אח של חטוף, עמרי.

עמרי מירן, שנחטף מנחל עוז. אז עמרי נחטף מול המשפחה שלו, מול אשתו ושתי הבנות שלו. אחת בת שנה שרק השבת חגגו לה יום הולדת שנה. זאת אומרת שחצי שנה היא בלי אבא שלה. השנייה בת שנתיים ושבעה חודשים. וזה גם מצב מאוד קשה.

אנחנו פה פורום תקווה, חושבים שצריך להפעיל לחץ. ראש הממשלה בעצמו אומר שרק לחץ יביא לשחרור החטופים והוא לא מפעיל לחץ. לא ברור לנו למה זה מתמשך. למשפחות החטופים אין את כל הזמן. השעון שלהם דופק בצורה הרבה יותר מהירה. וכל עיכוב בכניסה פשוט עוד ועד אנשים שם, אני לא יודע מה יהיה מצבם בקצב הזה. הדרישה שלנו מראש הממשלה להיכנס כמה שיותר מהר, לעצור את המשא ומתן שכרגע הוא מנהל, שהוא עקר, שהוא רק נועד לבזבז זמן. חמאס מנצל את זה. ולהיכנס לרפיח ולפילדלפי במיידי. ולבצע עסקה רק כשחמאס מוכרע. עסקה אחת שכוללת את כל החטופים. תודה.

תודה רבה. אסתר בוכשטב.

שלום. שמי אסתר, אני אמא של יגב. אני רוצה לפתוח את דבריי, לצערי כמעט בכל שבוע בחצי שנה האחרונה כשאני מגיעה לפה אני פותחת בהשתתפות בצער משפחות הנופלים. כל שבוע נוספים עוד חיילים לרשימה.

אני אמא של יגב. יגב נחטף מהבית שלו בקיבוץ נירים יחד עם אשתו רימון. יגב ורימון חיים בקיבוץ נירים יחד איתנו. אנחנו חיים גם בנירים. אנחנו כמשפחה קמנו ב-7 באוקטובר ב-6:29 לסיוט הגדול של חיינו. סיוט שלא נגמר. אנחנו מצפים לעזרת המדינה כדי שהוא ייגמר סוף סוף, כי זה סיוט שאי אפשר לעלות על הדעת כמה הוא קשה. אנחנו המשפחות נלחמות כל רגע על החזרת הבנים, האחים, הדודים, הסבים, הילדים, כל מי שנחטף ב-7 באוקטובר. אני מספרת על הסיוט שלנו, אבל כל פעם שאני אומרת הסיוט שלנו אני חושבת מה קורה להם, לחטופים עצמם. הסיוט שלהם הוא סיוט שאי אפשר לתאר במילים. סיוט שהוא לא יום ולא לילה.

לשמחתי רימון, בת הזוג של הבן שלי, חזרה במתווה הראשון. והסיפורים שהיא סיפרה הם סיפורים נוראיים. סיפורים קשים. ואני באמת אומרת, אני לא יודעת איך אפשר להמשיך את הסיוט הזה שם וכמה זמן הם עוד יהיו שם. ואני חושבת שהמדינה שב-7 באוקטובר הפקירה אותם ואותנו צריכה לעשות כל מעשה כדי לתקן את הכישלון הנורא.

אני רוצה לספר בכמה מילים על נדב. נדב פופלוול נחטף מביתו, מהבית שלו ושל אמא שלו בנירים. נדב בן 52 היום. כשהוא נחטף בשבוע שהוא נחטף אני זוכרת את השיחה עם אחותו. אמא שלו חנה והוא נחטפו ביחד מהבית. ואחיו הגדול רועי נרצח. רועי ראה את התמונה של נדב וחנה בפייסבוק שהמחבלים צילמו באון ליין והוא חשב שהוא יוכל להציל אותם. הוא רץ אליהם. הוא רץ אליהם וניסה להציל אותם והמחבלים רצחו אותו בדרך. באותו שבוע שזה קרה, יום שני, אחותו איילת, האחות הצעירה שנשארה לבד, אמרה לי 'אני מקווה שאת יום ההולדת שלו באפריל הוא יחגוג בבית'. אני לא יודעת למה היא אמרה את המשפט הזה, זה היה משפט תלוש. וכשהיא אמרה לי את זה לא האמנתי לרגע שיכול להיות שיקרה המצב שב-1 באפריל אני אשב פה בכנסת ואדבר על נדב. היום יום ההולדת שלו. אז כן, נדב מציין את יום ההולדת 52 שלו במנהרות החמאס ואין לי מילים להוסיף מעבר לזה. מה אפשר לאחל לו?

אני רוצה להזכיר, ואני מזכירה את זה כל שבוע, שהזמן שלהם הולך ואוזל. 178 יום ילד בן שנה ואיש מבוגר בן 86 שחגג יום הולדת לפני שבוע, פה חגגנו לו, ציינו. אין להם זמן. הזמן שלהם הולך ואוזל. ואני רוצה שכל מי שיכול לעשות מעשה שיעשה כדי לקדם. ואנחנו יודעים שאי אפשר להחזיר אותם בכוח צבאי, חייבים לעשות עסקה. זה מה שאומרים לנו אנשי הצבא ואני מאמינה להם. ואני מבקשת שכל מי שיכול להרים יד לעסקה שיעשה את זה. תודה.

תודה רבה. אמונה.

שלום. אני אמונה, בת דודה של איתן מור שנחטף מהמסיבה ברעים. איתן יכול היה להציל את עצמו, לגמרי. הוא בחור צעיר, חזק, מתאמן. היו גם חברים שלו שניצלו והוא בחר להישאר ולטפל בפצועים ובגופות. להסתיר גופות שלא ייחטפו. אני בטוחה שכאשר הוא הציל אותם הוא לא חשב לעצמו מי ימין ומי שמאל, הוא הציל אותם נטו כי זה עם ישראל ונטו כי הם יהודים.

גם בפורום תקווה אנחנו באמת מסתכלים על כלל האזרחים ולא רוצים שתהיה כאן עסקה מופקרת שתסכן את כלל חיי האזרחים כאן במדינה ותביא עלינו עוד פעם 7.10. כי זה באמת מחדל ובאמת נמאס. אז אנחנו מצפים ממכם, מהממשלה שלך, וממך חה"כ ישראל, שתדאג לזה. וגם אם יש עסקה בטיחותית שתביא לנו את כולם, כי אנחנו לא רוצים שחלק יישארו שם והוא בקטגוריה של הצעירים, הוא רק בן 23. שלא יישאר שם לנצח. באמת חצי שנה זה כבר יותר מידי. אי אפשר לדמיין במושגים של זמן מה זה חצי שנה.

אנחנו סומכים עליכם ובטוחים שתעשו כל מה שאתם יכולים ומבקשים מכם גם לעשות כל מה שאתם יכולים בשביל החטופים. שבעזרת השם ננצח.

אמן. יזהר ליפשיץ. כבר היית אצלנו, נכון?

יש לי פה מנוי כבר חצי שנה.

אני מעריך את זה, כי עודד כבר חזר, נכון? לא?

יחד איתך אני חושב שזה היה נחמד אם הוא היה חוזר.

בעזרת השם, הוא יחזור. אני חשבתי, האמא, אמא חזרה. אז לא טעיתי לגמרי. אז גם אבא יחזור. אז בוא נשמע מה אתה אומר.

זה מעניין, 'בוא נשמע מה אתה אומר'. זה, כן, חצי שנה. יושבים פה כל הדוברים פה ואני מזדהה עם כל מה שהם מספרים ואני גם מכיר את הסיפורים. גם הבן של ליבמן וגם עליו, איך שהם הצילו אנשים. אנשים שהיו בגולני והיה להם ידע ויכולת גם לברוח והם המשיכו והצילו את כולם. והם באמת הגיבורים שלנו.

אבל ב-7 באוקטובר היו מעט גיבורים ביחס למדינה כולה. ואני בן קיבוץ ניר עוז ואבא שלי הוא ממקימי קיבוץ ניר עוז. והם נשארו בקיבוץ וכיתת הכוננות ניסתה להגן עליהם כשמאות צבאו על הקיבוץ מהבוקר. בשעה 10:00 בערך נגמרה ההתנגדות והתחיל מה שנקרא פוגרום, שואה קטנה. רבע מהקיבוץ נחטף או נרצח. אבל מי שנרצח, נרצח וכבר קברנו אותו. ומי שאנחנו יודעים שמת ונמצא אצל החמאס אנחנו מקווים שנקבל את גווייתו ונקבור אותו. אבל ברגע זה יש נערות ונערים, חיילות וחיילים, עמוק בתוך הבונקר. והעדויות מספרות שהם עוברים את כל סוגי ההתעללויות ואת כל המידות. ויש לא מעט שמתאים מה עובר אותו חטוף שבוי ולמה באמת המצווה של פדיון שבויים כה חשובה. אפשר להוסיף קצת אינוס והתעללות פסיכולוגית ולהוסיף עוד כמה מידות כדי שזה יתאים יותר לעולם המודרני מה שנקרא.

אבל לנו נגמר הזמן. ורק כוח ינצח ותתחילו להפעיל כוח, דיברנו על זה הרבה. אחרי 54 יום הפסיקו להחזיר חטופים. צה"ל הראה שהוא יודע לחזור ולהפעיל כוח. משום מה, זה נגמר. כבר שלושה חודשים לא מפעילים כוח, לא מחזיקים חטופים. ובכל מדד אנחנו הולכים אחורה. הרבה אוכל נכנס לרצועה, הרבה אספקה. מטוסים שלמים של תרופות. הידידות הקרובות שלנו כבר לא מספקות לנו נשק. אנחנו הפכנו למצורעים. בקושי, אם אנחנו צריכים להילחם כדי לספר את הסיפור של ניר עוז וכבר יש מכחישים שאומרים שה-7 באוקטובר לא היה והצילומים זה מבוים. ואנחנו כבר עוד מעט לא קיימים. משהו שבשואה לפחות, השואה שסבא שלי, אבא שלי הוא בשואה הזאת הפרטית שלנו בקיבוץ ניר עוז, אבל סבא שלי מהשואה הקודמת. לקח הרבה שנים עד שהמכחישים באמת הרימו ראש. הם כבר הרימו ראש, הם במיליארדים ואנחנו במיליונים.

ואנחנו מפסידים להם ברשתות החברתיות ובהסברה של המדינה. ובהזדהות שלהם עם מה שאנחנו עושים ואנחנו הפכנו לאנשים הרעים בעולם. והסבל של החטופים שלנו כבר לא מפריע לאף אחד. אבל נשארנו אנחנו פה בפנים, יהודים בתוך ארץ ישראל, עם מצוות פדיון השבויים שלנו. ופה אני רוצה להגיד איך נקום בפעם הבאה, איך נגייס את ילדינו? איך זה אם אנחנו כרגע לא נלחמים בכל הכוח עם 10 אוגדות או אני לא יודע מה, ומשקיעים כל כסף וכל אמצעי כדי למגר. פשוט מושכים זמן והחטופים מתים. זה משהו שהוא לא יהודי, הוא לא נכון. אסטרטגית הוא פוגע בנו. ביום שאחרי אנחנו לא נדבר עם נכנסו לרפיח או לא. נדבר איך לא הצלנו את אלה שאפשר היה להציל אותם. איזה עם אנחנו, איזה מדינה אנחנו. איזה ערבות יש לנו. איזה ביטחון יש לחייל שיוצא, שאם ייחטף מה יעשו בשבילו. אם לא יצליחו בכל הכוח לשחרר אותו האם בתחבולה נעשה לנו מלחמות, נמצא פתרונות?

אנחנו מרגישים שזנחו אותנו. וקיבוץ ניר עוז שיש לו עוד כמעט 20 חטופים חיים. אנחנו ביהדות מקדשים חיים. אני לא רוצה שאף חייל ימות בשביל גווייה. זה באמת אפשר לעשות בכל הסדר וגם אם ייקח עוד חודש. אבל כל יום שעובר ואנחנו מאפשרים את ההתעללות בילדות ובילדים, את האינוס, את ההרג – זה יום שאנחנו נהיים בו פחות יהודים. זה יום שבמשפט שלמה הזה אנחנו חותכים לאמא האמיתית מתוך התינוק שלה עוד איזה אצבע או רגל. ואיך נחיה אחרי זה? מה יישאר כשהכול ייגמר?

בגלל זה כרגע אנחנו אומרים את הכול ועכשיו, כי פשוט לא נלחמים. אז את הכול ותחזירו לנו את הכול.

תודה רבה. אנחנו נחכה איזה 30 שניות כדי שנוכל לעבור מהדברים שאתם דיברתם לתוכנית של נושא שהוא רחוק הרבה מהנושאים שלכם. אז עוד 30 שניות אנחנו נתחיל בדיון.

(הישיבה נפסקה בשעה 12:46 ונתחדשה בשעה 12:47.)

אם אפשר קצת להפריע. אנחנו כל הזמן מדברים. ואתה, דווקא מחוכמתך והבנתך, מה אתה חושב על הדבר? על כל יום שעובר שהם בפנים. ואתה חלק מממשלה שיש לה יכולת להחליט האם להילחם בעוצמה בלתי מתפשרת או בתחבולה להחזיר? מה אתה כבן אדם? אני חצי שנה מדבר פה. מה אתה חושב? אותי זה מעניין.

אני מוכן, אני מזמין אותך לחדר שלי, בעזרת השם, אני אגיד לך כל מה שתשאל.

אבל אנחנו פה.

לא. כשאני יושב פה כיושב-ראש ועדה אני צריך להיות כל כך רגיש, כל כך זהיר, שזו הסיבה.

רק ברגש. בלי אסטרטגיה ובלי שום דבר.

אבל אם אתה רוצה לדעת דעות והשקפות.

לא, לא דעות והשקפות. הכאב, הכאב שהם שם בפנים. משהו בלי שום דעה ימין ושמאל.

הכאב, אני חשבתי שזה מובן מאליו. אני חש את כאבכם. אני לא יכול להגיד ממה בדיוק כמוכם. אבל כבר הרבה חודשים. נדמה לי שגב' בוכשטב הייתה אצלי בחדר? כן. אז אני חי את הנושא הזה. יותר מכל אזרח ישראל, לפחות כמו כל יהודי. וכואב לי, כן. אני מאוד מקווה ליום, אני מאמין שזה יבוא. אני לא כל כך אופטימי תמיד, אבל כשאתם הייתם אצלי בחדר בשעתו חשבתי שזה ייקח 5.5 שנים לפחות, כי היה לי את התקדים של גלעד שליט. אחרי שעברו 50 יום וחלק מהאנשים חזרו, מאז אני אופטימי שבעזרת השם כל יום זה יכול להיות. הבעיה למה זה לא קורה כרגע זה כבר עניין של דעות. אבל העניין של הכאב אני מקווה ומתפלל כל יום שהקדוש ברוך הוא יעזור שעוד היו, מחר, ברגע שיעלה, כולם ישוחררו. ואני מזדהה עם הרצון שכולם ישוחררו. ובעזרת השם נוכל להתבשר בשורות טובות. זה מה שאני מרגיש.

טוב, אז אנחנו ברשותכם נעבור לנושא של הדיון. אנחנו ביקשנו מרשות האוכלוסין וההגירה. כן, הגב' אפרת, בבקשה.

קצת קשה לעבור מנושא כואב שהוא באמת דיני נפשות לענייני חולין, אבל נמשיך את הנושא הבא. התקנות ששר הפנים הניח בוועדה הן בעצם תקנות שנועדו להוות השלמה לתיקון לחוק עובדים זרים שקיימנו בו כמה וכמה דיונים פה בוועדה ולבסוף עבר בקריאה שנייה ושלישית. פורסם ב-21 בפברואר.

הוא נועד להסדיר את מנגנון הניכויים חדש מכספי פיקדון של עובדים זרים, בעקבות פגיעת בג"ץ מחודש יולי 2023. מאחר שחלק משמעותי מהתקנות הקיימות היום הועלה לחוק, בעצם כל הנושא של מנגנון הניכויים והזכאות לחלק מכספי הפיקדון אנחנו עכשיו נדרשים לערוך את ההתאמות בתקנות עצמן. וגם להוסיף עוד דברים שראינו תוך כדי עבודה על תקנות עבודת הנוסח ביחד עם הייעוץ המשפטי של הוועדה.

אז ברשותך, אפשר להתחיל להקריא?

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד-2024



בתוקף סמכותי לפי סעיף 1יא(ד) ו-(ז) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בהסמכת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:



אז נשלחה בעצם לוועדה הסכמת שר האוצר להתקנת התקנות. ובעצם הסעיפים המסמיכים הם 1יא(ד) ו-(ז), אז אני רק רוצה לקרוא את ההסמכה. סעיף קטן (ד) קובע שעובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן על חשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו אליהם בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים. ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.

בעצם מה שנקבע בתקנות זה המקום והתנאים. המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור. בנוסח שאני אקריא בהמשך ייקבעו גם תנאים וגם מועד. וזה סעיף ההסמכה הרלוונטי.

ישנו סעיף נוסף, סעיף קטן (ז). שר הפנים בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות בדבר תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזה בהתאם לסעיף קטן (ד) לרבות הפקדתם בחשבון הבנק של העובד הזה מחוץ לישראל. גם לגבי זה יש הוראות שמוצע להתקין.

יש עוד פסקאות שרלוונטיות לעניין ההסכמה? לא. אז (ד) וסעיף קטן (ז) שהקראתי. וכמו שציינה היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה זה בעצם הסדר משלים שנועד להוות בעצם השלמה של התיקון לחוק שהוועדה אישרה והכנסת אישרה לאחר מכן המליאה. אושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית. ולכן כל דבר אני אנסה להסביר או שהממשלה תסביר מקומות שנדרש את הנחיצות של התיקונים האלה.

תיקון תקנה 7
1.
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן התקנות העיקריות), בתקנה 7 -



(1)
בכותרת השוליים, המילים "לעובד זר" – יימחקו;



(2)
תקנת משנה (א) – בטלה.



בעצם תקנה 7 עוסקת במסירת מידע לעובד הזר. ובעצם אם אדוני זוכר, הוועדה עמדה על כך שחשוב שהעובד הזר יקבל מידע הן לגבי האפשרות למשוך את כספי הפיקדון. זה נקבע בחוק בעצם במסגרת התיקון בסעיף קטן (ב2). הן לגבי כספי הפיקדון המתנהלים לגביו בקרן או בחשבון הבנק ובכלל בתשלומי המעסיק, סכומי הפיקדון, רווחים שנצברו, עמלות ודמי ניהול שנוכו. גם לגבי אופן הגשת הבקשה לקבלת כספי פיקדון וגם מידע לעניין תוקף השלב הראשון של העובד הזר לפי הוראות חוק הכניסה לישראל.

כיוון שבעצם ההסדר הזה הוא גם בחקיקה ראשית ממילא מתייתר העיגון שלו והוא רחב יותר ממה שכיום מעוגן בתקנות, מוצע בעצם לבטל את תקנה 7(א) לגבי מסירת מידע לעובד זר ולהשאיר את תקנת משנה (ב) שנוגעת לעניין העברת מידע מהממונה לביטוח הלאומי שזה עניין אחר.

יש עוד משהו לממשלה להוסיף בעניין הזה? בסדר.

ביטול תקנה 8
2.
תקנה 8 לתקנות העיקריות בטלה.



בעצם תקנה 8 הייתה ליבת ההסדר של הניכוי מכספי העובד הזר והיא עוגנה כאמור אחרי דיונים מעמיקים בוועדה בחקיקה ראשית. גם לפי פסיקת בג"ץ בעצם ככל שהכנסת לא הייתה מאשרת הסדר חלופי אז תקנה 8 הייתה בטלה. ולכן בנוסח המוצע מוצע לבטל את תקנה 8 לעניין הניכויים. כשכל בעצם התוכן שלה מופיע בשינויים שהתקבלו בוועדה בחוק.

אחרי תקנה 8 מוצע להוסיף את תקנה 8א והיא נוגעת לעניין הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון. בעצם, ממה שאני מבינה, כדי שעובד זר יקבל את הכספים ולא רק יהיה זכאי, אלא יקבל אותם בפועל, הוא צריך להגיש בקשה לממונה. זה מוסדר כיום בתקנה 9 בצורה מעט מסורבלת ובגלל שהחוק היום קובע בסעיף 1יא(ד)(1) שבעצם הוא לא יקבל את כספי הפיקדון אלא אם כן הוא מגיש בקשה, בהתאם להוראות התקנות, היה חשוב לכתוב את כל עניין הגשת הבקשה, להסדיר אותו בצורה ברורה ונהירה. כך שכל עובד זר יידע שהוא צריך קודם כל להגיש בקשה ומה הוא צריך לכלול ולצרף אילו מסמכים.

לכן בעצם מוצע להוסיף את תקנה 8א.

הוספת תקנה 8א
3.
אחרי תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא:



"הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון
8א.
(א) עובד זר המבקש לקבל את כספי הפיקון יגיש לממונה בקשה בכתב כמפורט להלן, לפי העניין:

עובד זר יכול לבקש לקבל את הכספים כשהוא יוצא מישראל, ממש בנמל התעופה, בן גוריון, אולי הממשלה יכולה לפרט לגבי זה איך בדיוק זה עובד. או שהוא יכול לבקש לקבל את הכספים בחו"ל. לגבי כל אחד מסוגי הבקשות צריך מסמכים אחרים. אם הוא רוצה לקבל את הכספים ממש בנמל התעופה הוא יצטרך לצרף כרטיס טיסה, דרכון בתוקף או מסמך נסיעה תקף אחר. אם הוא ירצה לקבל את הכסף בחו"ל אז כמובן שהוא צריך גם לצרף פרטים מלאים מדויקים על חשבון הבנק שאליו בעצם יועברו הכספים.






(1) בקשה לקבלת הכספים בעת עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה תוגש בצירוף צילום כרטיס טיסה ודרכון בתוקף או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת דעתו של הממונה;



בעצם כל הפרטים האלה היו מעוגנים היום בתקנה 9(1) שבהמשך גם כן נתקן ונתאים אותה. נמחק את הדברים משם, כי הם מופיעים פה בצורה מסודרת.

תקנת משנה (א)(2) בעצם מתייחסת לבקשה לקבל את הכספים אחרי שהוא כבר עוזב את ישראל. הבקשה, אגב, אנחנו נראה, יכולה להיות מוגשת בארץ עדיין. הוא יכול להגיש את הבקשה בארץ. אבל הוא בעצם מבקש לקבל את הכספים בחו"ל. הוא לא רוצה לקבל אותם בנמל תעופה בן גורים, אלא לחשבון בחו"ל. או שהוא יכול להגיש את הבקשה אחרי שהוא עזב את ישראל כבר והוא מבקש אותה מחו"ל ואז גם כן הוא צריך לצרף את המסמכים שנפרט עכשיו.





(2) בקשה לקבלת הכספים לאחר עזיבתו את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה תוגש בצירוף דרכון בתוקף או מסמך נסיעה תקף אחר להנחת תדעו של הממונה ופרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק המתנהל על שמו מחוץ לישראל.



גם זה קיים היום בתקנה 9(2) בצורה קצת אחרת ואנחנו נעדכן גם את הנוסח של תקנה 9 בהמשך. אני עוברת לעמוד הבא. יש איזה שהן שאלות לגבי הנוסח שהקראתי עד עכשיו?





(ב) בקשה כאמור בתקנת משנה (א) תוגש לא יותר מ-30 ימים לפני עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ובלבד שבקשה כאמור בתקנת משנה (א)(1) תוגש עשרה ימים לפחות לפני עזיבתו של העובד הזר את ישראל.



אז היום בעצם בתקנה 9(1) כתוב כך: אם העובד רוצה לקבל ישירות לידיו את הכסף כשהוא עובר את ביקורת הגבולות בנמל תעופה בן גוריון הוא צריך לצרף את המסמכים שאמרתי קודם והוא צריך בעצם להגיש עשרה ימים לפחות לפני עזיבתו את ישראל, אך לא יותר מ-30 ימים לפני המועד האמור, בקשה בכתב למשיכת הכספים.

אז למה עשרה ימים? אתם רוצים להסביר? למה 30 ימים? מה הרציונל?

עשרה ימים כי בעצם נדרש לנו זמן לטפל בבקשה. בדרך כלל הטיפול הוא די מהיר. בקשות לרוב מאושרות תוך יום עבודה, יומיים בדרך כלל. אבל כדי להשאיר לנו מרחב זמן לבדוק את הזכאות של העובד לכספים. מלבד 25% שהוא זכאי להם בכל מקרה, לגבי היתרה. צריך לראות כמה זמן, אם הוא שוהה שלא כדין, בקיצור, צריך לעשות בדיקות מסוימות. ולכן יש לנו היסטורית הרבה פעמים לקחנו לעצמנו יותר זמן.

לגבי ה-30 יום, זה בגלל שבכל חודש שעובר בעצם גדלה, אם הוא שוהה שלא כדין גדל שיעור הניכוי. כמו שעיגנו אותו בחוק. לכן אנחנו מגבילים את זה ב-30 יום. כי אם כרטיס טיסה הוא לעוד חודשיים אז אני אצטרך לחשב בהתאם את שיעור הניכוי בגין שהייה שלא כדין.

ובעצם תקנת המשנה הבאה היא דנה באמת בנושא שבו עובד זר הגיש בקשה לקבל את הכספים, צירף כרטיס טיסה ובסוף לא יצא במועד בזמן שבו נקוב בכרטיס הטיסה. התעכב בארץ, מכל מיני סיבות. ואז בעצם יצטרך להיות איזה שהוא עדכון של הסכום, כי הסכום כבר לא נשאר, הניכוי הוא לא אותו דבר. כי בכל שיהוי ביציאה לפי כמובן ההסדר שעוגן בחוק יש בעצם שיעור גדל בהתאם לתקופת השהות שלא כחוק.

במקרה והוא התעכב אחרי התאריך הנקוב בכרטיס בגלל סיבות מאוד בואו נגיד בעל כורחו, האם מתחשבים בנסיבות האלה?

בוודאי. יש לזה הסדרה בחוק. כשהוא מגיש את הבקשה העדכנית יותר, כי הוא לא יצא בזמן, במועד שנקוב בכרטיס הטיסה המקורי הוא יכול להציג לנו את אותן נסיבות ואנחנו בודקים אותן. עיגנו את זה בחוק, שבנסיבות שבהן נבצר ממנו לצאת במועד או שהוא לא יצא בטעות בתום לב או בנסיבות אחרות, יש ממש הגדרה כללית כזאת, אנחנו לא ננכה.

אבל ההגדרה, כפי שאת אומרת, כללית.

אולי זה יעזור אם אני אקריא את סעיף ד(2) לחוק, מה שעיגנו בחוק? כתוב שם "על אף האמור בסעיף ד(1)(2) מצא הממונה לפי בקשה של עובד זר כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תוך התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזה הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי כולה או חלקה, ראשי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו".

זאת אומרת, אם הנסיבות אפילו בטעות או בתום לב הוא לא יצא.

תום לב. אבל אם הוא חולה?

ברור.

אז הוא מציג מסמכים רפואיים, זה בדיוק נבצר ממנו.

לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי. או שלא נבצר ממנו.

מסמכים רפואיים זה בדיוק ה-'נבצר ממנו' שכתוב בחוק.

כן?

אנחנו מקבלים באמת הרבה בקשות כאלה, עוברים על המסמכים הרפואיים. מתחשבים לקולא, ממש.

בדיונים הקודמים הם חשפו את כל התהליכים. אבל אפילו אם הוא היה בריא והכול, אבל בתום לב הוא שכח, הוא לא יכול היה, לא הסתדר.

(ג) הגיש עובד זר בקשה כאמור בתקנת משנה (א)(1), ולא יצא מישראל במועד הנקוב בכרטיס הטיסה שצירף לבקשה, יעדכן העובד את הממונה לגבי מועד יציאתו החדש ויצרף כרטיס טיסה תקף; עדכן העובד הזר את הממונה כאמור, יעודכן סכום יתרת כספי הפיקדון שהעובד הזר זכאי לקבל לפי סעיף 1יא(ד1) לחוק, בהתאם למועד יציאתו החדש הנקוב בכרטיס הטיסה."



כפי שהסבירה קודם אפרת מהייעוץ המשפטי לרשות האוכלוסין וההגירה, בעצם אם הניכוי השתהה יותר זמן צריך לחשב מחדש את שיעור הניכוי ולעדכן אותו בהתאם. כמובן ככל שהוא יחויב. בהתאם לנסיבות.

תקנה 9 שתכף נקריא את התיקון הכותרת שלה היא תשלום כספי הפיקדון לידי העובד הזר. ובעצם היא כללה, אגב, גם את העניין של הגשת הבקשה לממונה. כיוון שהפרדנו את עניין הגשת הבקשה לתקנה 8א שהקראנו עכשיו, אז אנחנו מתקנים בהתאמה את תקנה 9, כך שמה שיישאר בתקנה 9 זה בעצם רק אופן העברת התשלום טכנית עצמו ולא הגשת הבקשה.

אני אקריא את הנוסח, אולי גם אנסה להקריא את הנוסח המשולב כדי שנבין מה נשאר.

תיקון תקנה 9
4.
בתקנה 9 לתקנות העיקריות -



(1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "למשיכת" יבוא "כאמור בתקנה 8א(א)(1)";



אני אקריא את התקנה, מה יישאר ממנה בעצם אחרי שאנחנו מוחקים את הסיפה. אז כספים שבחשבון הבנק ישולמו לעבוד הזר כאמור בתקנות אלה באמצעות הגוף המנהל את חשבון הבנק באחת מן הדרכים המפורטות להלן: (1) ישירות לידי העובד הזר לאחר שהעובד הזר עבר את ביקורת הגבולות בנמל תעופה בן גוריון. בעת עזיבתו של העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה ובלבד שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה כאמור בתקנה 8א(א)(1). זו אופציה אחת של תשלום.

האופציה השנייה מופיע ב-9(2), אני אקריא את הנוסח בפניכם.



(2) בפסקה (2), במקום הסיפה החל במילים "שפרטים" יבוא "שהעובד הזר הגיש לממונה בקשה כאמור בתקנה 8א(א)(2), וצירף לבקשה פרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק כאמור באותה תקנה; הגיש העובד הזר בקשה כאמור לאחר שעזב את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, תתבצע ההעברה הבנקאית לפי פסקה זו, בתוך 30 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה, ובלבד שהעובד הזר צירף לבקשה פרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק."

העובד הזר רוצה לקבל את הכספים בחו"ל. הוא יכול להגיש את הבקשה בארץ ואז הוא יקבל את הכספים בעצם 30 ימים מיום שהממונה ראה שהוא יצא. זה נשאר ב-9(2). בתוך 30 ימי עבודה מהיום שנודע לממונה כי העובד הזר עזב את ישראל. זה אם הוא מגיש את הבקשה כשהוא עדיין בארץ.

אם הוא מגיש את הבקשה אחרי שהוא עזב את ישראל, אז בעצם המועד שהוא יקבל את הכספים זה בתוך 30 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה.

הבנק זה בנק בחוץ לארץ, כן?

בנק בחוץ לארץ.

לא, הבנק שבו מתנהל חשבון הפיקדון הוא בנק בישראל. היום זה בנק מזרחי טפחות שזכה במכרז חשכ"ל. וההעברה הבנקאית באמצעות סוויפט מבוצעת לבנק של עובד הזר המתנהל בחו"ל.

אבל כשאתם מדברים פה על פרטים מלאים ומדויקים בחשבון הבנק שלו במלזיה או נורבגיה או ספרד או סין.

הקראנו קודם ב-8א(א)(2) שכאשר הוא מגיש את הבקשה הוא צריך לצרף פרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק המתנהל על שמו של העובד הזר מחוץ לישראל.

אם הוא רוצה לקבל את הכסף בישראל, יקבל את זה?

הוא יקבל במזומן, בנתב"ג, אחרי שהוא עובר ביקורת גבולות. יש עמדה, במזומן. במטבע, מט"ח לפי בקשתו.

אפילו אם זה 200,000 שקלים?

הוא מקבל במזומן, השבתי. הוא מקבל במזומן.

אתה לא יודע אם יש לו סניף בנק בכפר איפה שהוא חי שם בסין. אז לכן הוא רוצה את זה במזומן בכסף שלהם, נכון? אתם נותנים להם לפי המטבע שלהם.

לפי מה שהם בוחרים, ביורו או בדולר.

רק יורו או דולר?

אלו האפשרויות שקיימות כרגע. הם יכולים גם בשקלים, אבל אף אחד לא בוחר בשקלים. מה הם יעשו עם שקלים?

אני רק אציין שהיה חשוב לממשלה להשאיר את ההוראה שאומרת שזה רק ובלבד שפרטים מלאים ומדויקים על חשבון הבנק נמסרו לממונה. כלומר, גם אם העובד הזר מגיש בקשה אבל הוא לא מגיש אליה פרטים מלאים ומדויקים והממונה לא יודע לאן להעביר את הכספים, אז השעון של 30 ימי עבודה לא מתחיל לדפוק עדיין, בגלל שלא יודעים לאן להעביר את הכסף. אני מדייקת?

את מדייקת. ורק פה אני אוסיף שברגע שיש פרטים מלאים, מדויקים, ואסמכתה והכול מסודר, זה עניין של ימים. אנחנו לא מחכים 30 ימי עבודה.

כמה זמן בממוצע?

אני לא יודעת ממוצע. אני רק יודעת שזה באמת מטופל מיד. אבל ההעברה עצמה לוקחת זמן.

זה כבר דיברנו בדיונים קודמים שכל הדברים האלה צריכים להיות נגישים והמידע הזה צריך להיות נגיש לאנשים. כי אני מתאר לעצמי מישהו שמגיע מארץ רחוקה ולא מכיר, עד שהוא ימלא את כל הפרטים ואת כל הטפסים.

זה נכון. אבל אנחנו גם מטילים חובה על המעסיק שלו או על חברת הסיעוד, שהיא לא מעסיק בעל היתר, אבל היא כן המעסיק שלו, לעזור להם למלא את טופס הבקשה. טופס מקוון שדרכו הם יכולים להגיש. אנחנו מקבלים את זה און ליין עם כל המסמכים. טופס נגיש, טופס פשוט.

דובר בדיונים הקודמים שתהיה אפליקציה.

נכון. אנחנו עד לסוף החציון הראשון של השנה הזאת אמורים להעלות אותה לאוויר. היא בעבודת פיתוח מואצת.

מתי זה יוצא? עוד שלושה חודשים?

כן, כן.

אוקיי.

אז אני אמשיך. אני מקריאה את סעיף 5.

רק סליחה אדוני, אני אדייק. האפליקציה היא לא להגשת בקשה, היא לקבלת המידע.

אני מדבר על המידע.

הגשת הבקשה זה באתר.

מידע ברור ונהיר לכולם.

כן, כן, בשפות.

איך הבקשה עצמה מוגשת?

דרך המלך היא להגיש אותה און ליין. יש טופס מקוון, כמו שאמרתי. עוזרים לו, המעסיקים. אבל אפשר, מי שמתקשה או שאין לו משום מה איזו דרך להגיש און ליין אפשר להדפיס את טופס הבקשה, למלא ידנית, לשלוח במייל. זה פחות רצוי. אבל יש כאלה שעושים את זה גם.

אנחנו מציינים פה בעצם שהבקשה תוגש בכתב, אבל אנחנו לא מציינים פה בתקנות באיזה אופן בכתב, לכן אני שואלת.

זה בחוק אני חושבת, דיברנו על זה בחוק. הסדרנו את זה בחוק.

גם בחוק זה בכתב. אבל לא כתוב אם זה במייל.

אני חושבת שכן כתבנו את זה. רגע, אני בודקת.

אז השאלה איך העובד ידע?

קודם כל, העובד יידע כי הכנסת הטילה בחוק עלינו את החובה בין יתר הדברים שאנחנו צריכים ליידע אותו, מה שהקראת קודם, אז גם על אופן הגשת הבקשה. אז זה מפורסם גם באתר. הוספנו, אני מקווה שזה כבר עלה לאוויר, אבל הוספנו גם לשירות המקוון של המידע של צבירת הכספים, כמה כספים הופקדו לכל עובד, הוספנו גם שם קישור גם לנוהל שבו יש מידע נרחב וגם קישור לטופס מקוון להגשת בקשה. כך שלפני שהוא יוצא מהארץ הוא גם יכול להסתכל כמה הוא צבר, כמה פיקדון יש לו. ואז בקליק אחד לעבור לטופס המקוון של הגשת הבקשה.

אני רק אציין שבחוק באמת, אני עכשיו מסתכלת על ההוראות, קבענו באמת שאפשר שההשגה תוגש בכתב באמצעות דואר אלקטרוני. אז רק לגבי ההשגה. או באפון מקוון אחר. השאלה אם גם לגבי הבקשה תהיה בעצם הבקשה או באמצעות דואר אלקטרוני או באופן מקוון אחר. את אומרת שיש טופס מקוון?

יש טופס מקוון. ומי שמתקשר יכול גם להדפיס טופס נייר, לסרוק אותו ולשלוח לנו במייל. יש כאלה שעושים את זה.

ומידע לגבי אופן הגשת הבקשה כן מועבר ונגיש באתר. זה כן הכנסנו בסעיף קטן (ב)(2)(2) מידע לגבי אופן הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף קטן (ד) וקישור לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה לעניין הפיקדון. זאת אומרת אמור להיות לעובד הזר המידע איך להגיש את הבקשה.

אפשר להמשיך בנוסח?

תיקון תקנה 10
5.
בתקנה 10(א) לתקנות העיקריות, במקום "תקנות אלה" יבוא "סעיף 1יא לחוק".



תקנה 10 אנחנו לא נוגעים במהות שלה. המהות שלה היא זכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר. אבל כן כתוב בה שבעצם אם נפטר עובד זר בטרם עזב את ישראל והממונה אישר שהעובד הזר היה זכאי לכספי הפיקדון לפי תקנות אלה, הזכאות לכספי הפיקדון היא כבר לא לפי התקנות. כי כאמור מוצע לבטל את תקנה 8. וכיוון שהזכאות היא על פי חוק מוצע להפנות לחוק. כך שיהיה כתוב שהעובד הזר היה זכאי לכספי הפיקדון לפי סעיף 1יא לחוק.

ומה אתם עושים עם הכסף?

במקרה של פטירה? את רוצה להסביר את זה?

אז בתקנות נקבע סדר קדימויות לקבלת הכספים במקרה של עובד זר שנפטר ובעת פטירתו הוא היה זכאי לכספים. אני חושבת שכאן לא משנה אם הוא נפטר כשהוא היה בארץ או במקרה בחופש מחוץ לישראל. אז יש סדר קדימויות שהראשונה בקדימויות היא האלמנה או יותר נכון להגיד בן או בת זוג. יש גם עובדות זרות שחלילה הולכות לעולמן. ואם אין בן או בת זוג אז לילד ואם אין אז הורה. ואם אין אז לפי החלטה שיפוטית חלוטה שגם מאושרת בישראל, היורש או זה שזכאי לכספים.

אוקיי, תמשיכו.

תיקון תקנה 11. תקנה 11 היא תקנה בעצם שקובעת הוראות לעניין שימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובד הזר. זאת אומרת כספי פיקדון או שנוכו או שהעובד הזר לא ביקש להוציא אותם, לקבל אותם, לא הגיש בקשה במשך תקופה של מעל שבע שנים.

אני מציעה שהממשלה תסביר את הצורך בתיקון וגם להסביר בעצם את המצבים השונים. מה קורה כיום, בתיקון החדש בעצם יש 25% שניתנים לעבוד בכל אופן. מה בעצם יקרא אחרי שבע שנים עם ה-25% האלה.

אז קודם כל לגבי, שבע שנים מיום יציאת העובד מישראל. זאת אומרת שאם עובד יצא מישראל ולא משך, מסיבותיו, את הכספים, יש לו שבע שנים לבוא ולדרוש אותם. להגיש בקשה ואז לבצע את ההעברה הבנקאית לחשבון הבנק שלו בחו"ל. אז עובד שהיום יוצא מישראל ונגיד שהוא שוהה בלתי חוקי המון שנים, עדיין הוא זכאי לאותם 25% והוא יוכל להגיש את הבקשה.

לגבי כספים שנוכו מהעובד, בגין שהיה שלא כדין, עד עכשיו, התקנות נכון להיום אחרי שנתיים הכספים שנוכו ממנו מועברים לאפוטרופוס הכללי. עכשיו, מאחר שבחוק קבענו הסדר אחר שמאפשר לעובדים במשך שלוש שנים להגיש בקשה להפחתה במקרה של נבצר ממנו לצאת בזמן או בתום לב, בטעות, או נסיבות אחרות.

בדיוק הסעיף שדיברנו עליו קודם בדיון.

נכון. במקרה כזה הוא יכול להגיש עכשיו בקשה שלוש שנים. ולכן התיקון המבוקש הוא להאריך את משך הזמן שבו אנחנו שומרים את הכספים משנתיים לשלוש שנים, לפני העברתם לאפוטרופוס הכללי.

כדי לאפשר לעובד עדיין להגיש בקשה וערעור לפני שזה יעבור לאפוטרופוס.

נכון מאוד.

בעצם התקופה הייתה של שנתיים כי בעבר הייתה אפשרות 18 חודשים להגיש ונתנו עוד חצי שנה נוספת. ופה בעצם משנתיים מאריכים לשלוש שנים בהתאם לתקופה שהוארכה בחוק. אז אני אקריא את הנוסח.

תיקון תקנה 11
6.
בתקנה 11 לתקנות העיקריות, במקום "תקנות אלה" יבוא "סעיף 1יא(ד1)(2) לחוק" ובמקום "שנתיים" יבוא "שלוש שנים".



אפרת, פספסתי אם הסברת אחרי שנתיים. מה קורה אחרי כל פרק זמן .

נגיע לזה בתקנה 14, לא? אני יכולה להסביר.

נראה לי שזה חשוב להבין מה קורה לכספים אחרי שלוש שנים בעצם. כי אנחנו מאריכים את התקופה משנתיים לשלוש.

אז מה שיקרה עכשיו, אחרי שלוש שנים, זה בעצם גם מה שקרה בשנתיים. בשנתיים יש לנו, המערכת שלנו יודעת להציף לנו ברמה החודשית את העובדים שעברו שנתיים מהמועד שבו הם היו צריכים לצאת מישראל. ואז אנחנו עושים בדיקה פרטנית לגבי כל עובד. כי יכול להיות שבינתיים הוא הסדיר מעמד שלו כעובד זר. התחתן עם ישראלית או הגיש בקשה למעמד הומניטרי, או הגיש בקשת מקלט, גם זה קורה. ואז יש לו סטטוס אחר. וכל עוד יש לו איזה שהיא או שהוא מצוי בהליך להסדרת מעמד או שהוא כבר קיבל מעמד אחר אנחנו לא נעביר את הכספים. כי הכספים האלה הם כספים שמנוכים בגין שהייה שלא כדין. ברגע שהוא לא שוהה שלא כדין או שהוא בהליך להסדרת המעמד שלו כדין בישראל אנחנו ממתינים עם העברת הכספים.

אוקיי.

שומרים לו את הכסף.

נכון. עוד לא מקבלים את ההחלטה להעביר, אלא בודקים את הנסיבות מעת לעת כדי לראות אם באמת כבר אפשר להעביר את הכספים או שצריך לשמור לו.

בעצם בתקנה 11 כתוב שהכספים אחרי שהם מועברים לאפוטרופוס הכללי זה לשם הקצאתם למטרת רווחתם ובריאותם של עובדים זרים כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ובכלל זה לצורך תגבור של שירותי טיפול ותמיכה בתינוקות, בפעוטות זרים חסרי מעמד אזרחי. לשם יועד הכסף. לא משנים עכשיו.

מי מבצע את מה שאמרת עכשיו?

זה האפוטרופוס הכללי.

לגבי כספים שעברו להם שנתיים על ניכויים או שבע שנים לעובד שיצא ולא משך, ממועד תחילת תוקפן של התקנות האלה ב-2016 הכספים האלה מועברים לאפוטרופוס הכללי, כי זה מה שנקבע. אבל עוד מעט כשנגיע לתקנה 14, יש הוראת מעבר כזאת, שאם אלה כספים שחלפו לגביהם שנתיים או שבע שנים לפני כניסת תקנות לתוקף ב-2016 הם לא מועברים. לא נדרשת העברתם לאפוטרופוס הכללי. המדינה מקצה אותם למטרות האלה. ועוד מעט כשנגיע לתקנה 14 אנחנו מבקשים להוסיף עוד מטרה.

בבקשה.

אני רק אציין שבסעיף 1יא(ז)(2) לחוק במסגרת הסמכות של שר הפנים לקבוע הוראות אז הוא גם רשאי לקבוע הוראות בדבר השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת לגבי עובד זר מ-12 חודשים. פה בעצם קובעים תקופה של שלוש שנים. בתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל, כפי שייקבע. והקראתי מקודם בעצם מה נקבע בתקנה 11 וכאמור פה לא מוצע לשנות את ייעוד הכספים אלא רק להאריך את התקופה משנתיים לשלוש, בהתאם להוראות החוק.

התיקון לתקנה 14 זה בעצם תיקון שהתבקש על ידי הממשלה. אז אני מציעה שהם יסבירו קודם כל את הנחיצות ואז אפשר יהיה לשאול שאלות.

שבמקום כלכלה ותעשייה יבוא עבודה?

זה תיקון נלווה. אם כבר מתקנים את תקנה 14 מתקנים שם איזה שהוא תיקון.

אז מה אנחנו צריכים לדבר?

לגבי סעיף (2).

אז בואו נקרא קודם את סעיף (1).

תיקון תקנה 14
7.
בתקנה 14 לתקנות העיקריות -



(1) בתקנת משנה (א)(2), במקום "הכלכלה והתעשייה" יבוא "העבודה";



זה פשוט עדכון של המשרד.

בהנחה שזה יישאר כך בשנה הבאה גם. בואי נמשיך, סעיף (2).

שיסבירו מה, זו ממש הייתה בקשה שלהם.

אולי תקריאי.

אז אני אקריא ואסביר ואז הם יסבירו את הנחיצות.



(2) בתקנת משנה (ג), במקום "באותו סעיף" יבוא "באותה תקנה" ובסופה יבוא "וניתן יהיה להקצותם גם למטרת תשלום כספי פיקדון לעובד זר שאושרה בקשתו לקבלת כספי פיקדון או שהתקבלה השגתו, לפי הוראות סעיף 1יא לחוק והתקיים לגביהם אחד מאלה:




(1) כספי הפקדון שלו הועברו לאפוטרופוס הכללי, בהתאם להוראות תקנה 11 לפני כניסתן לתוקף של תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד-2024".




(2) לא נדרשה העברתם לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות תקנת משנה זו.




הכוונה לתיקון הנוכחי. אם בהמשך יתנו לו מספור של תיקון מספר 2 במחלקה של חקיקת משנה אז גם פה יהיה צריך לתקן בהתאם. הכוונה לסט הזה של התקנות.

להבנתי, הכי טוב שהם יסבירו את הצורך ואחרי זה אולי נשאל שאלות לגבי זה.

אז כמו שאמרתי קודם, נקבעה בזמנו בתקנות הוראת מעבר לגבי כספים שלא נמשכו על ידי עובד זר. בין אם אלה כספים שנוכו ממנו וחלפו שנתיים. שוב, לפי הנוסח הקיים, לא לפי הנוסח המבוקש. ובין אם כספים של עובד זר שיצא מישראל ובמשך שבע שנים לא דרש כספים שהוא זכאי להם. עכשיו, יכול גם להיות שזה אותו עובד שחלק מהכספים נוכו ממנו ואז אחרי שנתיים העברנו לאפוטרופוס הכללי וחלקם בעצם מחכים לשבע שנים, כי הוא זכאי.

אותה הוראת מעבר, כמו שאמרתי, נקבעה כך שהחל מיום תחילתן של התקנות ב-2016 הכספים שחלפו להם שנתיים יושב באפוטרופוס הכללי ומה שלא, כספים שחלפו להם שנתיים או שבע לפני תחילת התקנות לא נדרשת העברתם לאפוטרופוס הכללי. זו ההוראה הקיימת כיום. המטרות שלשמם יוקצו הכספים כולם, בין אם הועברו לאפוטרופוס ובין אם נשארו בחשבון שהמדינה מנהלת אם מטרות רווחה ובריאות של עובדים זרים, כהגדרתם בחוק. או למסגרות לילדים ופעוטות חסרי מעמד ומה שנקבע שם.

אנחנו רוצים לקבוע כאן שאותם כספים שלא הועברו לאפוטרופוס הכללי אלא נשארים, שוב, בניהול המדינה, חשבון שהמדינה מנהלת ומקצה למטרות כאלו ואחרות בהתאם לתקנה, אפשר יהיה גם להקצות אותם לצורך תשלום כספי פיקדון לעובד זר שאושרה בקשתו לקבלת כספי פיקדון , עכשיו לפי החוק החדש. אבל בפועל הכספים שלו כבר הועברו לאפוטרופוס הכללי או נשארו באותו חשבון, אבל בעצם חולטו. אין לנו מאיפה לשלם לו. מדובר באוכלוסייה של עובדים שבעצם הם בתפר שבין החוק הקודם, לפני התיקון, לבין החוק החדש.

על כמה כסף מדובר פה?

קשה מאוד להעריך. ניסינו להעריך.

קודם כל כמה כסף בכלל היום נמצא בניהול המדינה ולא הועבר לאפוטרופוס הכללי?

שלום. עו"ד אורי כץ, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. זה לא כסף בניהול המדינה, זה כסף שהוקצה לחשבון בנק ייעודי. כרגע ההערכות העדכניות שקיבלנו הם בסביבות כ-30 מיליון שקלים.

מה אתם רוצים לעשות עם ה-30 מיליון שקלים האלה?

אז בין היתר אנחנו מציעים עכשיו להשתמש בהם גם לצורך, כפי שאפרת הסבירה, החזר כספי לעובדים זרים שנמצאים בתפר בין החוק הקודם לחוק הנוכחי, שיימצא שהם זכאים.

אתם יכולים לתת דוגמאות למקרים, כדי שנוכל יותר להבין מעשית?

הסיטואציה היא שעובד שהגיש בקשה ראשונה לקבלת כספי הפיקדון אחרי ששהה בישראל שלא כדין תקופה של מעל שנתיים למשל. לפי החוק החדש הוא יהיה זכאי לקבל 25% מהפיקדון שנצבר לגביו. אבל בגלל שחלפו שנתיים ולפי החוק הקודם והתקנות שמכוחו אז, אחרי שנתיים הכספים מועברים לאפוטרופוס אז בעצם לא נשאר הכסף ברשות האוכלוסין, הוא כבר הועבר. וכך הזכאות שלו כבר קיימת עכשיו מנוסח החוק.

יש מניעה בעצם כסף שעבר לאפוטרופוס הכללי בהנחה שאותו עובד עכשיו בעצם יהיה זכאי, כי הוא ביקש בקשה וזכאי ל-25% כמו שתיארת, לקחת את הכסף חזרה מהאפוטרופוס הכללי?

אין לנו סמכות לזה.

קודם כל, הזכות של העובד הזר היא קיימת כרגע מכוח החוק שעבר. היא קיימת, נקודה. עכשיו השאלה רק מה המקור. זו שאלה של מקור. גם מהאפוטרופוס, גם הכספים שנצברו בפיקדון, זו שאלה של מקור מאיפה בעצם הוא יקבל את הכסף שמגיע לו.

בעיקרון לא רצינו להיכנס לקחת כספים מהאפוטרופוס, גם כי באמת הם כבר הועברו לניהול האפוטרופוס בהתאם למבחנים שלו של ההקצאות שהוא עושה. גם כי יש קושי, בגלל שאפוטרופוס זה חוץ תפקידי אז לא רוצים להיכנס לשם. כנראה זה גם משהו שהיה צריך תיקון חקיקה ראשית כדי להורות לאפוטרופוס להעביר כספים שכבר מצויים בידיו לצורך מטרה מסוימת.

האפוטרופוס יש לו מטרות אחרות לגמרי. לכן אני יותר מבין את הצורך להחזיר את הכסף בשביל העובדים, כסף של העובדים, מאשר ללכת אחר כך לבקש נדבות מהאפוטרופוס שיחזיר את זה. זה לא סביר.

בעצם יש פה שנים דברים מקבילים: גם האריכו את התקופה משנתיים לשלוש, כדי שהכסף יישאר בידיים של רשות האוכלוסין וההגירה וגם באמת אנחנו נכנסים פה ב-14(ג) זו הוראת מעבר שהייתה בזמנו כשהתקינו את התקנות. זה כספים שכמו שאפרת הסבירה קודם, כספים שהם כרגע, אולי אפשר גם לשאול איזה שימוש נעשה בהם. אבל זה בעצם איזה שהוא פתרון ביניים.

אני מניח שלא משתמשים, אני מניח שזה שמור. לא? גדעון, אתה רוצה לענות במקום האוצר?

לא, אני לא רוצה לענות, אבל אני רוצה לתת רקע לשאלה הזאת. יש פה נקרא לזה הקשר היסטורי. כשהותקנו התקנות בוועדה הזאת במאי 2016, נציג משרד האוצר ביקש שאותם כספים שמקורם בהפקדות, אגב, לפי נהלים, לגבי עובדים בענף הבנייה והטכנולוגיה הייחודית, יוקצו לתקצוב חלק מהחלטת ממשלה שהוחלטה כשנה לפני כן, שהכותרת שלה תגבור שירותי תמיכה וטיפול בתינוקות ופעוטות של זרים חסרי מעמד אזרחי בישראל. ויש גם נוסח דומה בתקנות. זה היה במאי 2016.

לפי נותנים שהוועדה לעובדים זרים קיבלה נכון לסוף דצמבר 2021 או ינואר 2022, כלומר קצת יותר מלפני שנתיים, כ-35 מיליון שקלים שמקורם בעצם באותן הפקדות לפני התקנת התקנות הועברו למשרד האוצר. כ-2.6 מיליון הועברו לאפוטרופוס הכללי וכ-17.6 מיליון היו בבחינה אם לא צריך להעביר אותם ואם כן, אז לאיזה גוף להעביר אותם. כלומר, לפחות כ-35 מיליון שקלים.

באותה נקודה, לפי דברי נציג החשב הכללי בדיון בוועדה לעובדים זרים ביוני 2022 עלה שבעצם לא נעשה שימוש בכספים האלה לטובת אותה החלטת ממשלה. והוקמה איזה שהיא ועדה בין משרדית שהייתה אמורה למצוא ייעוד לכספים האלה לפי המטרה שמוגדרת בתקנות. אז אפשר לשאול האם מאז הוגשו המלצות כאלה. האם נעשה שימוש בחלק מהכספים והאם אפשר גם לחדד את הסכום שנצבר, כי לפני שנתיים היו כ-35 מיליון שקלים.

מה קרה בשנתיים האלה? לא התווספה פרוטה אחת?

אז יש פה כמה שאלות. קודם כל, בשאלה היסטורית אז באמת אגף החשב הכללי הוא מוביל את הטיפול בכספים האלה והנציג שלהם הוא פשוט בשירות מילואים ארוך מאז פרוץ המלחמה. התכתבתי איתו קצת והוא כתב לי שהבוקר הוא יצא מעזה. אז יכול להיות שאם באמת יידרש מידע עובדתי אנחנו כמובן נספק כל מידע.

יש הבדל בין 35 מיליון לבין 70 מיליון, כן?

הועברו בסך הכול כ-38 מיליון.

אם לפני שנתיים היה 35 מיליון.

לגבי הכסף, ושוב, בטח אפרת תשלים אותי, מדובר בכספים שנוכו לפני כניסת התקנות הנוכחיות לתוקף בשנת 2016.

לא, הם לא נוכו לפני, המקור שלהם לפני. אפילו יתכן, תקני אותי אפשר, יתכן שגם עכשיו יש כספים שמקורם.

נכון. שעדיין לא הגענו אליהם בבדיקה הפרטנית שאנחנו עורכים. יש עוד כמה מאות עובדים שעדיין לא בדקנו. עובדים שהכספים שלהם היסטורית הופקדו עוד לפני וכו'. אז נכון, יש עדיין עובדים. אם צריך את הנתונים אני יכולה להביא נתונים וגם את הסכומים.

מאוד חשוב לדעת את הנתונים, כי אם מדובר באותו סכום פחות או יותר, אז אנחנו לא נכנסים לקטנות.

לא, אבל אלה כספים שיכול להיות שגם נשלם אותם. אנחנו עוד לא בדקנו פרטנית את אותם עובדים. מבחינת הכספים שכן הועברו לא לאפוטרופוס הכללי אלא לאותו חשבון שממנו מקצים, הסכום הוא כ-38 מיליון שקלים, נכון לסוף שנת 2023.

כולל את הסכום שגדעון זעירא הזכיר אותם.

גדעון הזכיר 35 מיליון, בינתיים הנתון העדכני שסגרנו עד 2023 זה 38 מיליון שקלים שהועברו לאותו חשבון.

איך יכול להיות, מאיזה שנה זה מונח שם?

הנתון שאני הקראתי זה סוף 2021.

2021, אז זה שנתיים. אז בשנתיים נוספו 3 מיליון בערך?

זה לא גדול בהרבה למרות חלוף הזמן, כי ההוראה הזאת היא הוראה היסטורית שחלה על עובדים שהניכוי שלהם היה בגין תקופה של לפני 2016. מאז 2016 הכספים מועברים לאפוטרופוס הכללי.

זאת אומרת נכון להיום לא נתקעים כספים כאלה אצלכם.

רק אם זה כספים שלפני 2016 הפקידו בענף הבניין והטכנולוגיה הייחודית.

וחלפו לגביהם השנתיים או השבע, לפי העניין, לפני תחילת התקנות.

לפני 2016.

לפני 1 באוגוסט 2016.

גדעון, זה מתאים לך?

זה מתאים כי הנתונים, אתה קיבלת נתון כנראה לפני שנה, שנתיים?

לפני שנתיים, קצת יותר משנתיים. הנקודה היא שיכולים עוד להיצבר כספים. אבל השאלה המרכזית היא מה עשו עם ה-38 מיליון שקלים מאז שהתקינו את התקנות. עכשיו מציעים איזה שהוא שימוש בהם, אבל עוד קודם היה להם.

קודם כל, בעינינו זה חוסה תחת אותו ייעוד. זאת אומרת הוראות החוק והתקנות, הן קובעות שזה יהיה לרווחת העובדים הזרים. בעינינו להעביר לעובד זר 25% בהתאם להוראות החוק החדש זה בהכרח תכלית הפיקדון, אחת התוכניות המרכזיות היא להבטיח את הזכויות הסוציאליות שלו בארץ המוצא. זה בוודאי עומד בתנאי של רווחה.

זו שאלה חשובה, בגלל שהחוק מסמיך, כפי שציינו קודם, ב-1יא(ז)(2) להשתמש בכספים למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שייקבע. ואתם בעצם אומרים שפרשנות הממשלה.

גם אם זה לא בדיוק לשון החוק זה בוודאי מתיישב עם התכלית של החוק, התכלית הסוציאלית, רווחתם של עובדים זרים, זכויות סוציאליות. להבטיח שיהיה להם סכום הגון כזה או אחר כשהם נמצאים במדינת המוצא שלהם אחרי תקופת עבודה בישראל.

אני חושב שקצת מאוחר, אני חושב לסגור את הישיבה. אבל היות ואני לא רוצה עוד ישיבות בעניין ואנחנו לפני פגרה, אז אני מעדיף להיות יותר ענייני.

מה שאפשר אני אקריא מהר.

אם נדבר על היסטוריה מ-2016 אני צריך שמונה שנים.

אבל זה כן חשוב להגיד שזה היסטוריה. הכספים הם היסטוריים, אבל השימוש הוא עכשווי בגלל כמו שתיארו כל מיני מקרי ביניים שיכול להיות שהכספים כבר הועברו לפי ההסדר הישן ועכשיו לפי ההסדר החדש כן העובד הזר יהיה זכאי לכספים. והממשלה בעצם רוצה להשתמש בכספים האלה, ההיסטוריים לשימוש לטובת העובדים הזרים.

אוקיי, מי מתנגד לזה? מה הבעיה פה? הכסף של עובדים בעד עובדים, מה?

השאלה אם היו המלצות לשימוש בכספים האלה, לפי אותו צוות בין משרדי. והאם עד היום נעשה שימוש בחלק מהכספים. כ-38 מיליון שקלים אנחנו מבינים שהועברו למשרד האוצר. אנחנו לא יודעים מה עשו איתם עד היום.

אז כמו שאמרתי, לגבי ההיסטוריה אנחנו נצטרך תשובה מנומקת יותר גם מטעמי אגף החשב הכללי שיוכל להסביר מה נעשה עד עכשיו. פשוט זה באמת לא התאפשר בגלל שירות המילואים הארוך. זו תשובה שאין לי כרגע תשובה מלאה.

אבל אין בעיה שתשלחו את התשובה אחרי הישיבה לוועדה בעוד נניח 30 יום נוכל לקבל?

כן, אני מקווה.

הוא כבר חזר אמרת.

הוא אמר הבוקר. כתבתי לו הודעה "מקווה שלא תצטרך לחזור שוב".

עוד 30 יום נקבל את זה כדי שה-ממ"מ יהיה לו את המסמך מה נעשה בכסף.

כל שאלה עובדתית שנדרש אנחנו נשיב.

אני רק אציין שהנוסח שהקראתי קודם, לא אמרתי את זה כשהקראתי, חילקנו לשתי פסקאות. הוספנו שלא נדרשה העברתם לאפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות תקנה משנה זו וחילקנו לשתי פסקות. זה לא נמצא בנוסח שנשלח לוועדה. ואני מתנצלת שלא ציינתי את זה קודם.

אני שמעתי סעיף (2), אמרתי בטח זה נוסף.

אז אני מתנצלת, אני נוהגת לציין. הקראתי, אבל זה לא היה בנוסח בפניכם.

מה חשוב שמה שאת אומרת נקלט בפרוטוקול והפרוטוקול יודע ומי שייכנס לפרוטוקול יראה את זה, אז אנחנו נבין את זה. זה בסדר.

זה יהיה בנוסח שנאשר. כן. גם פסקה (1) וגם (2).

אני תמיד כשאני עושה הצבעה, לא תמיד, אבל בדרך כלל אני אומר מי בעד הנוסח כפי שהקריאה היועצת המשפטית, ואז אני מכסה את כל מה שהיא אמרה. לא מה שכתוב פה, מה שכתוב פה. יש לי פה 10 טיוטות.

הקראתי גם את (1) וגם (2). אז אני עוברת לסעיף 8 תיקון התוספת הראשונה. התוספת הראשונה זה בעצם גם כתב הסכמה היסטורי אבל שהבנתי שעושים בו שימוש גם היום, אם לא היינו מתקנים אותו. אפרת, את יכולה להסביר מה זה כתב ההסכמה ומתי משתמשים בו ואז אני אקריא את התיקונים הנדרשים?

אולי תקריאי קודם?

אחרי זה אני אקריא מהר, כי אין, לא צריך להסביר.

לא עניין של מהר או לאט. אנחנו צריכים, כדי שכל הנוכחים יבינו על מה מדובר.

נדרש בעצם להתאים, כתב ההסכמה זה כתב שחותם עליו העובד הזר וצריך להתאים אותו להוראות החוק החדשות. כי ההסדר הקודם כלל ניכוי אחרי חצי שנה וכו' ושיעורי ניכוי אחרים. ובגלל שההסדר החדש על פי החוק קובע שיעורים אחרים, אז כמובן שהעובד הזר כשמביאים לו לחתום על טופס הטופס צריך להיות מעודכן. אז זו מטרת התיקון של כתב ההסכמה.

תיקון התוספת הראשונה
8.
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בכתב ההסכמה -



(1)

"ב. בעת מתן הסכמתי זו הובאו לידיעתי כל אלה:





(1) הכספים שיצברו בחשבון הבנק יינתנו לי במועד יציאתי את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת רווחים, בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);



זה כמובן כשהוא יוצא בזמן.





(2) אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל יינתן לי חלק השווה ל-25% מהכספים במועד יציאתי את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לפי הוראות חוק עובדים זרים, בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, ובניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק ומס כדין (בשיעור סופי של 15% הקבוע בחוק);





(3) אם אצא מישראל לאחר תום התקופה שבה אני רשאי לשהות בישראל ולא יאוחר משנים עשר חודשים מאותו מועד, יינתנו לי נוסף על החלק השווה ל-25% מהכספים כאמור לעיל, גם יתרת הכספים, בתוספת הרווחים שנצברו על היתרה ובניכוי של הוצאות הרחקה מישראל וגם שיעורים אלה, בהתאם לתקופת השיהוי ביציאה מישראל;



פה בעצם יש לנו את טבלת הניכוי, שיעורי הניכוי החדשה כפי שהיא עברה בחוק.

את רוצה שהם יפרטו לפני הרשימה?

אני אסיים לקרוא את שיעורי הניכוי.



טור א'

טור ב'


תקופת השיהוי

שיעור הניכוי


מעל חודש עד חודשיים

5%


מעל חודשיים עד שלושה חודשים

20%


מעל שלושה חודשים עד ארבעה חודשים

25%


מעל ארבעה חודשים עד חמישה חודשים

30%


מעל חמישה חודשים עד שישה חודשים

35%


מעל שישה חודשים עד שבעה חודשים

40%


מעל שבעה חודשים עד שמונה חודשים

50%


מעל שמונה חודשים עד תשעה חודשים

60%


מעל תשעה חודשים עד עשרה חודשים

70%


מעל עשרה חודשים עד אחד עשר חודשים

80%


מעל אחד עשר חודשים עד שנים עשרה חודשים

90%";



הקראתי את זה מאוד מהר, כיוון שזו בדיוק הטבלה שקבועה בחוק.

כן. וזו הטבלה שכבר דנו בה הרבה. ואני מבין שמדובר ב-90% מתוך ה-75.

(2)
בסעיף ד, במקום "(1 בחודש שלאחר פרסום תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016)" יבוא "ל' בתשרי התשע"ז (1 בנובמבר 2016)".



עכשיו אני מציעה, אם זה בסדר, שהם יסבירו גם מהו כתב ההסכמה, מתי הוא נדרש והאם נעשה בו שימוש כיום.

אז לפי התקנות חובת הפקדת פיקדון שחלה על חברות סיעוד שמעסיקות עובדים זרים בסיעוד נכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 2016. אבל אם יש עובדים שכבר הועסקו על ידי החברה עוד קודם, בוודאי שחלה עליהם חובה להפקיד איפה שהוא כספים על חשבון תגמולים ופיצויים לעובדים. בין אם זה בחברות ביטוח, בין אם זה בחשבונות כאלה ואחרים שהם פתחו.

התקנה הזאת בעצם, או כתב ההסכמה מאפשר לעובד הזר להסכים שאותם כספים שחברת הסיעוד הפקידה עבורו עוד קודם לתקנות יועברו אל חשבון הפיקדון שלו. והמשמעות של כתב ההסכמה שהוא גם מבין ומקבל על עצמו שגם יחול על הכספים האלה אותו מנגנון ניכויים במידה שהוא יישאר בישראל שלא כדין.

מה עם ההצמדה והריבית שמגיע לו בתקופה הזאת שהבנק נותן על זה?

בגדול כל עוד יש כסף על שם העובד הזר בפיקדון אז הוא בחשבון הבנק בבנק שזכה במכרז כרגע מפעיל הוא ממשיך לצבור ריבית והצמדה בהתאם לתנאי המכרז. זה דווקא ניהול חשבון הכספים של העובד בבנק, גם המכרז הוא בכלל לא מבחין בין השלבים של הכסף.

זאת אומרת כל הכסף, ההצמדה והריבית.

זה לא בדיוק הצמדה וריבית. הוא ממשיך בהתאם לתנאי המכרז, את התנאים התחרותיים הבנק מציע לתת. כרגע אם אני זוכר נכון, אל תתפסו אותי במילה, זה פריים פלוס 0.1, אני לא בטוח.

אני מדבר על העיקרון.

בעיקרון כל עוד יש כספים.

מה שהוא הרוויח זה שלו.

כל עוד יש כספים על שמו בחשבון הבנק הם צוברים ריבית בהתאם, כאילו הם כספים לכתחילה. זה לא משנה.

שלו. זה מה שאני רוצה להדגיש, זה כסף שלו ומגיע אליו, כולל ההצמדה והריבית.

כולל הריבית לגבי זה. הצמדה היא ממועד הכסף, אבל פה זה כסף שעוד לא, ברגע שהוא מושך אותו אז הוא מקבל אותו עם ריבית שנצמדה, אז אין ממה להצמיד, כי המועד אותו מועד משיכה. אבל זה ממשיך לצבור ריבית לפי המכרז.

אני רק אציין שבתקנות עובדים זרים, פיקדון בחשבון הבנק מ-2008, שנוגעים בעצם לאופן ניהול הכספים בחשבון הבנק כתוב תקנה 3 שכספי הפיקדון יופקדו בידי הגוף בפיקדון שתנאיו ייקבעו בהליך התחרותי. ואז בעצם יוצא מכרז ובהליך התחרותי נקבעה תשואה או ריבית.

הייתה תחרות גם על גובה הריבית. וזה צובר ריבית כל עוד הכסף נמצא בחשבון הבנק.

זאת אומרת גם אחרי שהעובד לדוגמה מקבל, הוא מבקש בקשה לקבל כספים, הוא מקבל את הסכום הראשוני. לאחר מכן הוא מגיש בקשה להפחתת תקופת השיהוי או ההשגה.

במהלך שלוש השנים.

והבקשה שלו מאושרת. אם הבקשה מאושרת הוא מקבל כספים נוספים. הכספים שהוא יקבל יהיו כספים שממשיכים - - -

שיצברו ריבית עד מועד העברת הכסף הנוסף אליו.

טוב.

זו אותה ריבית כמו שהוא צבר לכתחילה.

סיימתי להקריא את הנוסח. סעיף התחילה פה שמחוק הוא כיוון שכאשר הגישו את התקנות לוועדה חשבו שיצביעו עליהם ביחד עם החוק או בסמוך. כיוון שהחוק כבר נכנס לתוקף אז מוצע שהתקנות ייכנסו לתוקף באופן מיידי.

באופן מיידי. מי בעד אישור טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד-2024, כפי שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אילת וולברג, ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

התקנות אושרו.

שיהיה בהצלחה, תודה רבה.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:41.