פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
27/03/2024
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
מושב שני
פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), שעה 8:35
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 27/03/2024
הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)(תיקון), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)(תיקון), התשפ"ד-2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
אליהו ברוכי
סימון דוידסון
שרן מרים השכל
מיכל מרים וולדיגר
רון כץ
צגה מלקו
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית
מוזמנים
¶
שר החקלאות ופיתוח הכפר אבי דיכטר
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
טל גלבוע - יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, משרד ראש הממשלה
יובל ליפקין - משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
תמר חובל - יועצת מנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צוק בר - יו"ר מועצת הלול, נציג השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
חגית איגרמן - עו"ד, מחלקה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
סיגל ירדני צורן - עו"ד, עוזרת ראשית - לשכה משפטית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ארז אוסמן - מנהל אגף כלכלה וסטטיסטיקה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
בתיה גטהון - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
גלי דוידסון - מנהלת אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה
גל ברנס - אגף תקציבים, משרד האוצר
אבינועם ביר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
שמואל לויט - מנכ"ל מועצת הלול
טומי מנור - עו"ד, יועץ משפטי מועצת הלול
יוסי וולפסון - עו"ד, חבר פורום עורכי דין ישראלים להגנה על בעלי חיים
אמנון קרן - עו"ד, מנחה קליני - הקליניקה לצדק סביבתי וזכויות בעלי חיים, אוניברסיטת תל אביב
שוקי בשן - יו"ר ארגון מגדלי העופות
מוטי אלקבץ - מזכ"ל ארגון מגדלי עופות
שמעון ביטון - מגדל, מושב אביבים, ויו"ר ועדת המכסות, ארגון מגדלי העופות
אמנון קרן - עו"ד, מנחה קליני, הקליניקה לצדק סביבתי
יעל ארקין - מנכ"ל תנו לחיות לחיות
ארז וול - עו"ד, יועץ משפטי, תנו לחיות לחיות
רעות הורן - מנכ"לית אנימלס
איריס מגן - רכזת אחריות תאגידית, אנימלס
הילה קרן - מנהלת פעילות ציבורית, אנימלס
שירי שלו - עו"ד, קשרי ממשל, אנימלס
אלון לוי - מנכ"ל ביצי רמת השבים
עמית סופר - ראש מועצה אזורית מרום הגליל
ברוך לגזיאל - מושב אבן מנחם, מייצג את יישובי קו העימות המפונים
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים; מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)(תיקון), התשפ"ד-2024
היו"ר יוסף טייב
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הצעת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים)(תיקון), התשפ"ד-2024.
תמי, בבקשה.
תמי סלע
¶
אני אגיד שמדובר בתקנות של משרד החקלאות. אני מציעה שהם בעיקר יסבירו. אני אגיד שמדובר על תיקון בתקנה 27 לתקנות שדנו בהן פה לפני שנתיים, אחרי תהליך ארוך במשא ומתן וגובש הסדר אחרי יותר מעשור שנים, 12 שנים, עד טיוטת תקנות בעניין הזה ולא הצליחו לסיים את התהליך. אז באמת לפני שנתיים גובש כאן הסדר עם תקופות מדורגות לגבי מעבר ללולים ללא כלובים, עם משך שנים מדורג לשלבים השונים לסוגי הלולים השונים וחריג נוסף שמאפשר לנסיבות מיוחדות הארכה של שנתיים נוספות. זה לווה בהסכם שנחתם והבטחות לתקנות נוספות לשלבים אחרים של התארגנות של ענף הלול. כעת באים עם בקשה להאריך בשנתיים את התקופה שנקבעה לגבי הלולים, לולי הסוללה מה שנקרא, הלולים הישנים שבהם מרחב המחיה הוא 350 סמ"ר. לולים שכפי שנמסר לנו פה וגם ראינו במסמכים כבר לא מחזיקים בהם תרנגולות בהרבה מדינות מזה שנים. וכן ניתנה אפשרות לעוד כמה שנים, כי באמת יש מגדלים, יש הרבה מהמגדלים הלולים שלהם הם בסטנדרטים האלה ורצו לאפשר להם זמן התארגנות.
אני מציעה שנשמע קודם את ההסברים של המשרדים ועל התהליך גם של תהליך העבודה שנעשה, נתונים שעומדים בבסיס הבקשה הזו שהיא נסמכת על כל מיני טיעונים. אבל שוב, אני מעדיפה שהגורמים יסבירו ואז נשאל שאלות ונתייחס לגופו של עניין לטענות השונות.
יובל ליפקין
¶
בוקר טוב. אני מבקש אם אפשר להעלות את המצגת, העברנו לכם מצגת. שמי יובל ליפקין, אני המשנה למנכ"ל של המשרד, נעים מאוד למי שאינו מכיר. אני יושב פה יחד עם אנשי המקצוע של המשרד והנציגים המשפטיים.
אז באמת המצגת בעצם תבהיר עובדות. לא מדובר בסיפורים, מדובר בעובדות שבעצם נכתבו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. כאשר השורה התחתונה שאליה אנחנו מכוונים היא כמובן שמירה, אני אומר את זה שוב, שמירה על אספקת הביצים בישראל, על ביטחון המזון של המדינה ועל רווחת בעלי החיים. אלה שני דברים שעומדים לנגד עינינו ואנחנו שמים אותם תמיד בראש סדר העדיפויות.
(הצגת מצגת)
עובדות
¶
70% מהתרנגולות המטילות נמצאות בצפון הארץ, 0 עד 10 קילומטר. זו עובדה. הסוגייה של אספקת הביצים היא קריטית ואנחנו בזמן מלחמה. מי שעדיין לא הבין את האירוע הזה, אנחנו במלחמה. ואספקת ביצים יש לה בעצם משמעות מאוד גדולה על ביטחון המזון של ישראל.
העובדה הראשונה שאנחנו רואים פה במצגת היא שאנחנו מייצרים בישראל 2.4 מיליארד ביצים בשנה. על ידי 9 מיליון תרנגולות מטילות. עכשיו, אם אנחנו בעצם נכנסים לפרטים ואנחנו מסתכלים על סך התרנגולות המטילות במיליונים יש פה חלוקה. יש פה חלוקה לשלושה בעצם ענפים. הראשון משמאל זה בעצם תרנגולות בלולים החדשים. בצפיפות של כ-750 סמ"ר ומעלה. מדובר על 3.5 מיליון. אוקיי? נשארו לנו עוד כ-5.5 מיליון שבעצם נחלקים לשתי יחידות: האחת 1.3 מיליון שמתוכם 42% הם בצפון. אלה בעצם תרנגולות בלולים החדשים. אבל בפועל הם ב-350 סמ"ר. כלומר ניתן להמיר אותם באופן די מיידי. הנגזרת שלהם, עוד שנייה נדבר על נגזרות של דברים, אבל זה משהו שניתן לייצר, ניתן להעביר אותם ל-750 באופן די מיידי, מה שיגזור, רואים ירידה בייצור של כ-40%. ירידה בייצור של כ-40%. אנחנו מדברים על מספרים לא קטנים. 4.2 מיליון כאשר 85% מהם בצפון. מדובר על תרנגולות בלולים הישנים, בצפיפות גבוהה.
יובל ליפקין
¶
ברשותכם, תנו לי לסיים. ומי שיכול לרשום הערות שירשום הערות. אני אענה על כל השאלות יחד עם אנשי המקצוע. רק תנו לי לסיים, יש פה איזה שהוא תהליך.
בתוך האירוע הזה של ה-4.2 מיליון ביצים, במידה ואנחנו נבצע את מה שאומרות התקנות שעליהן אנחנו מדברים היום באופן מיידי תהיה פה הערכה של המשרד ירידה בכ-30%. כמובן שיהיו סגירות לולים.
יובל ליפקין
¶
בעצם אנחנו מדברים על 4.2 מיליון ביצים, ירידה של כ-30% בייצור. מה שייצר בעצם חוסר כדאיות כלכלית לאותם לולנים להיות בלולים, במטילות, בביצים. המשמעות למטה, בשורה התחתונה זה ירידה של בין 20% זה המינימום, עד 50% בכושר הייצור של הביצים. בעקבות המעבר בעצם מצפיפות נמוכה בהתאם לתקנות.
האירוע הזה בעצם אם אנחנו מסתכלים על המקסימום ועל המינימום אנחנו מדברים על הערכה של חוסר של 1 מיליארד ביצים בשנה אפילו יותר. אלה ההערכות. כמובן שזה יכול להיות פחות, אבל אלה ההערכות של המשרד. במצב כזה, אני עוד מעט אגיע לנתונים של הייבוא של ישראל, כמה אנחנו מייבאים בשנה. אנחנו לא נוכל לעמוד במספרים האלה ויהיה פה חוסר משמעותי של ביצים, נקודה.
יובל ליפקין
¶
נקודות ציון, אלה עובדות. יוני 2022, חברים, בואו נשמור על תרבות דיון בבקשה. אני מבטיח לכם אני אעשה את זה הכי קצר שאני יכול ואני אקח צעד אחורה ואני אענה על כל השאלות.
יוני 2022 נחתם הסכם רפורמה. הותקנו תקנות, נקבע לולים חדשים יהיו לולים ללא כלובים, נקבעה הוראת מעבר שאוסרת על החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות נמוכה; במאי 2023 אישור תקציב מדינה. יולי 2023 פרסום נוהל תמיכה של המשרד; אוקטובר 2023 פרצה המלחמה; פברואר 2024 דיון בוועדת הכלכלה בנושא פדיון מכסות.
מחסור. דיברתי קודם על המספרים. בין 500 מיליון ל-1,000 מיליון ביצים בעקבות ההוראה. אנחנו מדברים על מחסור.
היו"ר יוסף טייב
¶
חברים, כל אחד פה רוצה להפוך להיות יושב ראש הוועדה? בשמחה, בואו, אני אלך לשתות קפה.
יובל ליפקין
¶
כל שביקשתי הוא חמש דקות להציג.
בחלופות הייבוא, שפעת עופות באירופה, היצע יורד מחיר עולה. שתיים, מזון רגיש, חיי מדף בהובלה לא ניתן לייבא אותם באוניות וכו, זה מוצר שהוא מוצר רגיש. הסתמכות על יבוא בשעת מלחמה, אנחנו רואים את זה, אגב, לא רק בביצים. אנחנו רואים את זה בחיטה, במוצרים נוספים. יש קשיים לא פשוטים ולא קטנים.
ייצור מקומי מלא כל השנה. אנחנו מייבאים בחגי ישראל, בעיקר בפסח ובראש השנה. המספרים המקסימליים הם כ-150 מיליון ביצים בשנה ייבוא. אלה גם עובדות. מגבלות בקצב בניית לולים והליכי תכנון.
יובל ליפקין
¶
בזמן שגרה. הליכי תכנון. שוק הביצים הוא שוק מתוכנן. הוא שוק שאנחנו בעצם מסדרים בעצם את התכנון שלו בתחילת שנה. אי אפשר באמצע שנה להתחיל מה שנקרא לייצר יש מאין. לפי הערכת מועצת הלול ניתן לבנות לולים, כמיליון תרנגולות בשנה. יכול להיות שהמספר הוא גבוה יותר. זו ההערכה של מועצת הלול. אין אפשרות, אמרתי את זה גם קודם, לייבא את הכמות הנדרשת של עד מיליארד ביצים.
הצעה לתיקון. בתקנה 27(ב) אנחנו מדברים על חוסר איסור החזקה יוחלף באיסור אכלוס. מה זה אומר בעצם? עוד רגע נגיע לזה. כל הלולים יעברו בהדרגה בעת החלפת להקה לצפיפות נמוכה מה-30 ביולי 2025. ייקבע מועד סופי להחזקה בצפיפות גבוהה תוך 20 חודשים לכל היותר מהמועד האחרון לאכלוס. השינוי ימנע מחסור בביצים בזמן המלחמה. לא לשכוח שאנחנו בתקופת מלחמה. הוא יאפשר זמן נוסף לבניית לולים או לולנים שמעוניינים גם יוכלו לפרוש. השינוי יצמצם את הפגיעה במגדלי הטלה.
זה השקף האחרון מבחינתי. אני אומר את זה, אני המשנה למנכ"ל, כמעט שנה במשרד. אני עושה את העבודה שלי בצורה הכי מקצועית שאני יכול והכי אפקטיבית מבחינתי ואני אחראי על הרבה מאוד נושאים במשרד. לנגד עינינו, שאני אומר לנגד עינינו אני מדבר על השר דיכטר, המנכ"ל אורי לביא וסגן השר אדון אבוטבול. אנחנו מחויבים אחד לרווחת בעלי חיים ולמעבר ללולים ללא כלובים. שתיים, שמירה על ביטחון המזון של מדינת ישראל. אנחנו רואים את זה לא רק בתחום המטילות, לא רק בתחום הביצים. אנחנו רואים את זה בכל התחומים. משרד החקלאות היום שם לנגד עיניו ובראש סדר העדיפויות את ביטחון המזון. אנחנו עם החלטת ממשלה גם לשנות את שם המשרד וגם לייצר את ביטחון המזון, כי אנחנו בישראל, לצערי אני אומר את זה, אנחנו לא כמו סין. בסין, ביטחון המזון לישראל, יש תוכניות מאה שנים קדימה. בישראל זה לא קיים. אנחנו אם שמים בראש סדר העדיפויות את ביטחון המזון, מסתכלים קדימה, בונים תוכניות עכשיו ל-2030-2040, אני אסבר את האוזן. אנחנו מייבאים חיטה, כ-90%. אנחנו מייצרים פה 10% גם בתחום הזה אנחנו בודקים כיצד ניתן לייצר יותר בישראל. לייבא פחות ולהסתמך בעיקר על השוק המקומי בשוק הפטם, בתחום הביצים, בתחום הפירות, בתחום הירקות, בתחום הבקר, בתחום העוף. לייצר הכול כאן. אני ראינו את זה גם בקוביד, גם בקורונה וגם במלחמה.
יובל ליפקין
¶
אנחנו, עם החלטת ממשלה שאנחנו רוצים להעביר אותה, היא תעלה מאוד בקרוב יחד עם עוד 20 משרדי ממשלה אחרים. איכות הסביבה שיושבים פה, הם גם הולכים להיות חלק מהדבר הזה. שהחלטת הממשלה אומרת שמשרד החקלאות הוא מוביל את סוגיית ביטחון המזון ומייצר תוך 180 יום מרגע שתעבור החלטת הממשלה מייצר תוכנית עבודה קדימה. 20-30 שנים קדימה על ביטחון המזון של ישראל.
אני מדבר כרגע על דברים יותר גדולים ברמת המאקרו על איך אנחנו יודעים ויכולים לייצר את ביטחון המזון שלנו בעצמנו. נכנסות פנימה, פחות החוצה. גם בגלל המלחמה, גם בגלל המחלות, גם בגלל המורכבויות השונות שיש היום הייבוא. וכולנו יודעים שברגע מלחמה, אם יקרה פה משהו עם הצפון הנמלים ייסגרו ואנחנו נהיה תלויים בעצמנו. ואנחנו צריכים לתת את המענה ולהיות תלויים בעיקר בעצמנו. תודה.
תמי סלע
¶
רציתי להתייחס קודם לנתונים שהובאו לגבי, זה היה במצגת קודם. הייתה התייחסות למחסור בביצים על רקע ההנחה שעוברים לצפיפות. אם אפשר לחזור למצגות קודמות יותר כדי שנוכל להתייחס לנתונים. ב-4.2 הייתה שם התייחסות לירידה בצפיפות התרנגולות המטילות בלולים שזה בעצם יוביל להפחתה מטבע הדברים גם בכמות הביצים. עכשיו, זה דבר שהוא ברור והוא בבסיס שינוי הסטנדרטים. זאת אומרת, מרגע שמשנים את הצפיפות, שזה מה שאושר פה, ידעו שיהיה פחות ולזה צריך להיערך, שזה יוביל להפחתה במספר הביצים. אז זה לא איזה שהוא שינוי שהוא מצדיק שינוי של התקנות.
תמי סלע
¶
רק לא סיימתי לדבר.
אני אומרת שחשוב בנתונים להתמקד בדברים שבאמת ישתנו בעקבות המצב ולהבין מבחינת הפריסה איזה באמת היקף של מטילות ולולים שהם רלוונטיים לעניין התיקון, זאת אומרת של 350, נמצאים באזורים שבהם הם לא יכולים להתארגן. אנחנו לא יכולים גם, היו פה בחלק מהמסמכים טענות למחסור בפסח הקרוב. פסח הקרוב הכול כבר מתוכנן וידוע. קשה לטעון שהתיקון שמובא פה כרגע ישפיע על מספר הביצים בפסח הקרוב.
יובל ליפקין
¶
אבל עו"ד סלע, שימי לב, 85% מהלולים הלא תקניים שיש לכאורה של ה-350 מטר נמצאים בצפון המדינה.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
כמה מהם מפונים? זה ש-85% מהם נמצאים אני מסכימה. עכשיו תן לי את הנתון. אני שאלתי רגע את - - -
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
גם כשהם מפונים החקלאים באים לעבור ולאסוף ביצים כדי לספק אוכל למדינת ישראל.
ברוך לגזיאל
¶
כבוד יושב-הראש, אני מפנה. יישוב מפונה. מעלה יוסף תשעה יישובים מפונים, מתוך 14 שמגדלים.
תמי סלע
¶
מה שאני מנסה לומר, ואני אגיד את זה בקצרה כי יש הרבה אנשים שרוצים לדבר ובצדק. שהיה פה איזה שהוא מהלך שברור שהיו לו התנגדויות והרבה אינטרסים והוא לווה בהסכמים ובקביעה של איזה שהוא סטנדרט עם קונצנזוס שצריך להתקדם לסטנדרטים יותר חדשים. והשינויים שכרגע מדברים עליהם צריכים לבוא גם אחרי תהליך של שיח של כל הגורמים שהיו אז שותפים לו גם והיו טענות שלא כולם היו בשיח והזמנים היו קצרים.
גם בנתונים שמבססים את הדברים שהשתנו. לא דברים שהיו ידועים מראש. זה שתהיה הפחתה בצפיפות וזה יביא לפחות ביצים וצריך להיערך לזה. אז אי אפשר לבוא ולטעון יהיה מחסור בביצים, בואו נאריך את התקופה. מה עשינו בינתיים כדי להתארגן? הרי בסופו של דבר זה ביולי 2022 נחתם. זה לא ממש במועד פרוץ המלחמה. מה עשינו כדי להיערך ואיפה אנחנו עומדים היום במצב הזה, האם זה מצדיק הארכה גורפת של שנתיים לכל הלולים שנמצאים שם או אולי משהו יותר מידתי. בסופו של דבר נקודת המוצא אני חושבת שהייתה פה גם בדיונים שהחזקה של תרנגולות ב-350 סמ"ר זה כן התאכזרות לתרנגולות. וצריך, גם אם יש הוראת שעה שהיא נדרשת היא צריכה להיות מידתית וסבירה. כדי שהיא תהיה מידתית צריך לבדוק מה המינימום של התקופה ושל ההיקף שנדרש באמת להאריך.
אני מזכירה שגם בתוך התקנות עצמן, במקור דיברו על שנה הארכה לגבי לולים של 350 ואז האריכו אותה לשלוש שנים כי אמרו אוקיי, נאפשר להכניס עוד פעם אחת תרנגולות ומחזור הטלה של שנתיים. וזה היה מאוד ברור פה. היו טענות בדברי ההסבר כאילו משהו היה עמום כי לא הבנו. בדיונים זה היה מאוד מובן למה הכוונה. הייתה כוונה לשנה אחת שבה ניתן להכניס.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
כן, אבל מה לעשות שהמדינה לא הביאה כסף? אז מה, נשאיר אותם שירעבו ללחם? שלא יהיה להם מה לאכול?
תמי סלע
¶
רק להשלים במשפט, כבוד יושב-הראש, אחרי שאמרתי על השלוש שנים וכמובן לא דיברנו עוד על זה שנקבעו 15 שנה לגבי לולים של 750. שפה באמת מתוך הבנה שהמדינה תמרצה ודחפה את הלולנים להשקיע בסטנדרטים מסוימים ואם עכשיו באים ומשנים צריך לאפשר להם תקופה שיחזירו את ההשקעה וזו גם תקופה ארוכה, אבל אנחנו לא מדברים על זה.
בנוסף גם נקבע חריג שיכול להיות שהוא יכול לתת מענה בדיוק לנסיבות חריגות כמו של מלחמה, של הארכה בעוד שנתיים, שזה בעצם מה שמבקשים עכשיו, במצבים שבהם מראים שיש נסיבות שמצדיקות את זה, לא משהו גורף. למה זה לא מספק ומה באמת היקף הלולים והיקף המטילות שיש בהם ומה המחסור שזה ישית ואיזה פתרונות אחרים יש. כי יש ייבוא ויש אכלוס חלקי ויש שימוש במכסות שלא מנוצלות. כל מיני פתרונות. קצת הלכו על פתרונות מקסימליים. הנחה שכל הלולים שיפחיתו בהם את הצפיפות הם לא כלכליים ולכן הם ייסגרו ולכן אי אפשר בכלל להסתכל על המטילות שיש בהם כפוטנציאל לביצים. אז אפשר לבדוק הנחות קצת יותר מידתיות ומאוזנות וסבירות.
אלה הדברים. כלומר, גם נתונים, גם משהו יותר מידתי וגם שיח עם כל הגורמים הרלוונטיים.
חגית איגרמן
¶
אני רוצה להגיד לגבי הדברים שהמשרד עשה מאז התקנת התקנות. קודם כל, ההסכם שדובר עליו שכלל גם את התקנות האלה, עם המגדלים, כלל עוד כל מיני דברים שצריך לעשות. בין היתר זה תמיכות להקמת לולים חדשים. באותו חודש שנחתם ההסכם והותקנו התקנות הכנסת התפזרה, לכן לא היה תקציב. לכן רק אחרי אישור התקציב במאי שנה אחר כך, חודשיים אחרי אישור התקציב, שאני חושבת שזה זמן סביר, יצא כבר הנוהל. אבל אנחנו כבר מדברים על שנה פלוס אחרי שהותקנו התקנות.
חגית איגרמן
¶
במאי 2023 אושר התקציב, ביולי, באותו חודש פורסם להערות ציבור נוהל התמיכה וביולי הוא כבר יצא ואפשר היה להגיש בקשות.
חגית איגרמן
¶
זה דבר ראשון. דבר שני, בהסכם דובר על כך שמגדלים שירצו לפרוש מהענף בעקבות הצורך להקים לול חדש. ממוצע הגיל בענף הוא די גבוה. יצאו מנקודת הנחה שיהיו אנשים שיעדיפו לפרוש וסוכם שהמדינה בעצם תיתן להם איזה סכום פדיון על המכסה שהם יחזירו למדינה. גם זה תלוי תקציב, תלוי אוצר. גם זה התעכב יחד עם כל שאר העניינים בעקבות זה שלא היה תקציב. ועכשיו עוד פעם עם התקציב המתוקן למלחמה זה שוב התעכב. זה ממש לאחרונה בוועדה בכנסת. זה עוד לא אושר, כי יש שם ויכוח לגבי הסכום ואנחנו מקווים שבימים הקרובים.
יובל ליפקין
¶
כן, משפט קצר. שאלו פה שאלה, אז אני אענה על התשובה. קודם כל, אני רוצה להגיד לכולם שכולם ינשמו רגע לרווחה, אנחנו נגיע לשם. אנחנו נגיע לשם. יש איזה מתווה שהוא מבחינתנו מתווה הדרגתי. אנחנו יודעים שזו המטרה שלנו ולשם אנחנו רוצים להגיע. אם היינו באים לכאן והיינו מבקשים לבטל את הדברים האלה זה היה אירוע מספר אחד. אנחנו היום רוצים לבצע את זה. יודעים שבמסגרת הזמנים האלה, בגלל שהמענקים אושרו גם רק ביולי-אוגוסט 2023 אנחנו בלוחות זמנים שהם בלתי אפשריים ואנחנו לא נוכל לעמוד בזה. והמצב הזה יגרום לדבר.
מה ששאלה חה"כ פרידמן, נפגעו 16 לולים. מתוכם שתי חוות ענק. מדובר על כ-450,000 מטילות. מספר לא קטן. אבל מעבר לזה, אנחנו ערים למצב קשה, בעייתי, בכל מדינת ישראל. גם בגלל ידיים עובדות, גם בגלל המצב של המלחמה. ולכן אנחנו מבקשים את מה שאנחנו מבקשים. תודה אדוני.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
בוקר טוב לכולם. אני ראשית רוצה להגיד לך אדוני היקר, יושב-ראש הוועדה, תודה על קיום הדיון. צר לנו שבגלל בעיות טכניות לא הועברה עמדתנו ודעתנו גם באתר בגלל שהיו תקלות משהו כזה. חברי כנסת כן, אבל זה עבר לאתר בסוף.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
לא משנה. זה היה חשוב, כי פשוט האתר מבחינתנו נותן כלי עבודה לכל הארגונים גם להכיר ולהבין את הדברים וחוסך לנו בהרבה שאלות, אבל לא משנה.
אנחנו נמצאים פה יחד איתך אדוני יושב-ראש הוועדה מסיבה אחת. שמעת גם את אנשי המקצוע, המשנה למנכ"ל, תשמע עוד אנשים אחרים. אנחנו רוצים לומר דבר בצורה הברורה ביותר. ליבנו ליבנו עם העופות, הלולים והתרנגולות. ליבנו איתם. אנחנו מבינים. אין אף אחד מאנשי המשרד אצלנו שלא מבין בחשיבות השינוי שצריך להיעשות. אנחנו נמצאים שם. ניקח אחוזים ניכרים מבעלי הלולים שעשו את השינוי הזה. ניקח אחוזים ניכרים מאלה שכבר מדללים את הכנסת העופות לתוך הלולים בצורה מופחתת כדי שזה יהיה תואם. ישנם עוד אחוזים שיצטרכו לעבוד על זה, לעשות את זה. ואנחנו שם. אתה לא תשמע אף אחד באמירה כפרנית שאנחנו נגד התקנות או שזה סתם דבר שלא מקובל עלינו. אנחנו שם.
ההבדל בינינו, ואני אומר את זה גם לשבחם של הארגונים, יש בזה גם צד חיובי. ההבדל בינינו לבין הארגונים הנפלאים שעושים עבודת קודש, איך להביא את התוצר המוגמר. יש פתגם שאומר, למדתי את זה מעורך דין ותיק, 40 שנה הוא במקצוע. הוא גם מורו ורבו של שר המשפטים שלנו יריב לוין. מורו ורבו מוטי ברקוביץ', עו"ד מוטי ברקוביץ'. הוא היה אצלי יועץ משפטי בעיריית בית שמש הרבה שנים. גם יריב היה אצלנו תקופה ואז הוא אמר משפט אחד: מה אנחנו רוצים לפעמים בסוגיות מהסוג הזה, האם לריב עם השומר או לאכול את הענבים? אנחנו בדיוק כמותכם רוצים לאכול את הענבים. רוצים לקצור את הפירות ולהגיע לזה. הבעיה, וזה טוב מצד אחד, שהארגונים מאוד אקטיביים בנושא הזה. והם חייבים להבין שגם שר החקלאות אבי דיכטר והמנכ"ל ואני והמשנה למנכ"ל וכל אנשי המקצוע שלנו, הם גם אנשי שטח. לא יעזור שום דבר. אנשי המחוזות שנמצאים פה. אנחנו אנשים ריאליים. יודעים גם בדיוק שהגם שכולנו אתכם, זה לא שאנחנו לא אתכם, לא להתבלבל. אבל צריך לעשות את זה עם שום שכל וגם לקבל את העובדה הזו שאנחנו גם יודעים באיזה מצוקה כעת נמצאים החקלאים.
אנחנו צריכים גם לזכור, כל התמיכות לכל הסיפור והאירוע הזה עוכבו בשנה. היה עיכוב של שנה בתמיכות. כלומר, אנחנו לא יכולים לבוא בתלונות כל זמן שהתמיכות עוכבו בשנה. אז כאילו פספסנו פה סוג של שנה שיכול להיות שבשנה הזאת היינו קולטים עוד כמה בעלי לולים שהיו עושים את זה.
דבר נוסף, הנושא הזה של המלחמה בעוכרנו. מי מאתנו לא מרגיש את מורא המלחמה. צריך להיות מנותק לגמרי כדי להגיד אין מלחמה, הכול כרגיל. זה לא בדיוק ככה, העסקים לא כרגיל. בהרבה תחומים הבינו משרדי הממשלה ונתנו דחייה. אני לא מדבר רק על דברים פשוטים כמו דחייה של דוחות ודברים מן הסוג הזה. דחו כל מיני עניינים. אמרו זה לא הזמן עכשיו, כי אנשים חלקם בבתי מלון, חלקם מפונים. ופה זה בדיוק אותו סיפור של אותם אנשים שאמורים לעשות חלקם הגדול את הרפורמה ולשנות את הלולים. אבל מה לעשות שהם לא נמצאים בבית? נמצאים ב-70% מהביצים הם על ידי האזור הצפוני שלנו. שכל שנייה אתה שומע אזעקות, גם הבוקר. שם הם נאבקים כדי להשתחל בשושו ללול לאסוף ביצים וחוטפים טילים.
אז באמת, דחילאק, זה באמת הזמן עכשיו להתחיל להלחיץ אותם עם הנושא הזה של שינוי הלול? הראש שלו בכלל לא פה. איפה הוא ישים את הראש, האם עם המשפחה המפונה שלו שם בטבריה או במגדל? שהייתי אצלם ואני יודע בדיוק מה שהם חווים שם. או שישים את הראש שלו באותו לול או באותן תקנות שמתייחסות כאילו לא קרה כלום. אין 7 באוקטובר אין כלום. נכון, יש לנו, אבל ידעתם לפני, לא ידעתם לפני. נכון, נכון שידענו. אף אחד לא מתכחש לזה. אבל השאלה היא איך אנחנו מביאים את אותם אנשים שאמורים לבצע את השינוי בצורה טובה ומיטבית שיהיה כיף לעשות את זה.
לייבא מחו"ל מיליארד ביצים בשנה זה קל להגיד את זה. אנחנו רואים בחגים כמה זה לא קל להביא את זה. וגם צריך לדאוג שהביצים יהיו לא רק טריות, לא נגועות חלילה בכל מיני דברים. אנחנו נשמור על בריאות הציבור. אבל גם בואו לא נשכח, אדוני יושב-הראש, שייבוא מוגבר של אותן מיליארדי ביצים גם יסגור את הענף הזה. אז מה אנחנו רוצים? לראות לולנים שעומדים ומחכים לעבודה? שעומדים בתור לחתימת אבטלה? אז אין לזה היתכנות בגלל שאנחנו נמצאים בעת מלחמה. וגם ראינו את המחסור בתקופת הקורונה.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
לכן אני חושב שבסך הכול הכללי, היות שבעצם אנחנו, אני רוצה לספר לך אדוני יושב-הראש, עד המלחמה, עצרנו את זה קצת, אבל עד המלחמה, מכירה את זה גם גב' טל גלבוע, יועצת ראש הממשלה והרבה מהנוכחים פה, כולל מוטי ממועצת הלול. כל החברים פה יודעים את זה שאני, מנהלי המחוזות שנמצאים, נהגתי לעשות כל יום שני אצלי מטה חקלאות. היו מגיעים לולנים מכל הארץ ומגיעים חקלאים מכל הארץ אליי וכל אחד עם כל עשרה אנשי הצוות שלי, יושבים ושומעים את התלונות שלהם ומנסים לפתור בעיות ופתרנו עשרות בעיות בחודש. מכל מיני תחומים.
תתפלאו לשמוע שעשיתי קצת דיאגרמה, לעשות בידול בכל הבעיות. זה התחלק לשלושה דברים: דבר ראשון זה עובדים זרים, דבר שני מים, ודבר שלישי כל הנושא הזה של הלולים וכל ההתקדמות בזה. אני לא מדבר על מקרי קיצון חריגים של כאלה שהם בני 85 שנה, 80 שנה. אתה אומר להם תתחיל לעשות, כאלה שחולים. לזה יש ועדת חריגים ששם אצל המנכ"ל יפתרו דברים כאלה וטוב שכך. כי הסרטונים שיצאו סרטוני זוועה. מה שראינו, אישה מדדה ברגלה ונדרשת כדי לקבל את הכמה אגורות ללכת לתקן את הלול שלה. נו, באמת. גם צריך להיות טיפה אנושיות בנושא הזה. אני לא מדבר על המקרים האלה. אבל היום כולם נמצאים במצב של מלחמה.
לכן יש הצדקה לבקשה המינימלית הזאת להעביר את זה את התאריך ל-30 ביולי 2025. ובמקום לרשום את הנושא הזה איסור, אלא פשוט לשנות את זה כפי שהציג את זה המשנה למנכ"ל אכלוס. אחרי זה, אחרי התאריך הזה מקובל עלינו. היה לי ויכוח במשרד בישיבת הכנה. עשינו ישיבת הכנה, לא באנו לפה ככה בשלוף. בישיבת ההכנה היה לנו ויכוח מה הלאה. אוקיי, הם טוענים שאחרי זה אפשר לבוא ולומר שמה שממשיך אחרי התאריך הזה זה כבר איסור וכו' וכו'. אני אמרתי שאני חושב שחובה להוסיף כוכבית קטנה וזה הגיוני וזה אנושי, בכפוף למצב המלחמה. אם העסק בצפון חלילה ימשיך להיות קשה או ידרדר הלאה אז גם אם אנחנו נותנים תאריכים, אני עוטף את זה בכוכבית די ברורה לנושא הזה.
אצלי במשרד אמרו אולי לא כדאי, כן כדאי. אבל אני לדעתי יש השלכות לעניין הזה. מי שרוצה להתעלם שיהיה, שיהיה אבו-עלי, שיהיה חזק. אני לא חזק. אני יודע מה קורה אצל החקלאים. פגשתי אותם, דיברתי איתם. הם רוצים לעשות את זה, הרבה מהם עושים, רוצים לעשות את זה. ורק מה שצריך להיות פה גילוי של רצון טוב. לא ללכת איך שאומרים עם הראש בקיר או עם הראש בלול, כי בסוף הראש ייפצע, לא הלול. אני מבקש מכם, הארגונים, אתם עבודתכם קודש, תמשיכו לעבוד. עבודתכם ברוכה ורצויה. למה? זה נותן לנו תמיד, אנחנו שואבים מכם השראה. נותן לנו תמיד את אותו כוח לשכנע את בעלי הלולים תראו הארגונים מאחורינו, אתם חייבים להזדרז. אוי ואבוי אם אתם תפסיקו ואתם תירדמו. אנחנו רק ביקשנו ברקס קטן, אבל אתם חייבים את עבודתם נאמנה לעשות. זה תפקידכם, אל תחטאו לזה.
אבל אחרי הכול, אני תמיד אמרתי במשנתי בנושא צער בעלי חיים ורווחת בעלי חיים. קודם כל הולכי השתיים, לאחר מכן, פה במקרה זהה גם הם הולכים על שניים העופות, אז זה לא בדיוק. אבל הכוונה היא קודם כל אנחנו האנושות, שלכבודה הוקם כל היקום כולו. ואחרי זה הנושא הזה. אני מבין, צער בעלי חיים. הנושא הזה באירופה תוקן. אבל אנחנו נגיע שגם ישראל תעשה את אותם תיקונים. אבל מה שנדרש מכם גילויי הבנה. לא לפעול בכוח הזרוע. אל תחשבו שאם אנחנו עכשיו נשנה את זה פה בנייר אז בסוף אנחנו נהפוך אותם לפושעים. אנחנו לא רוצים להפוך את החקלאים לפושעים. הם עושים לנו טובה בזה שהם ממשיכים. אני יודע בדיוק כמה רוצים להמשיך להיות דור ההמשך של החקלאים. אף אחד לא רוצים. בנים בורחים להיי-טק לכל המקומות. אנחנו מתמודדים עם להביא את הבנים שימשיכו. משכנעים אותם. מה לא עושים? מה, אנחנו רוצים להסתמך שאחרי זה המדף יהיה כל כולו על מוצרי ייבוא? מחר ארדואן חוטף את הג'ננה שלו אין עגבניות. ההוא עושה ככה מצור תזונתי על מדינת ישראל. מי שיישב פה ייתן את הדין. אז מה נגיד? כן, אבל אנחנו שמרנו על רווחת העופות.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
אבל חשוב לי גם האוכל שאת צריכה לאכול, אני צריך לאכול. הנכדים שלי והילדים של כל אחד מאתנו.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
אל תפריעי, באת עכשיו. את לא שמעת כלום, באת עכשיו. באת עכשיו כדי להפריע.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
את באת עכשיו להפריע. היית באה מוקדם, היית רואה את הדברים. גם את היית מזהה אולי היה סיכוי שהיית - - -
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
את לא מכירה כמה שנים. את לא מכירה שום דבר. את מכירה דבר אחד. את באה מונחית לוועדה עם דעה מוקדמת.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
אני בא לפה עם עצה אמיתית שאנחנו אתכם, רוצים להיות אתכם. רוצים להיות במסלול הזה. אבל אנא, ברקס קטן. כולם במלחמה, כולם נמצאים, רוב הייבוא של הביצים זה מהצפון. קחו רגע נשימה, נמשיך את זה בצורה מותאמת. ואל תשכחו, אנחנו לא רוצים לריב עם השומר, אנחנו רוצים לאכול את הענבים. ובהשאלה, אנחנו לא רוצים לריב עם הלולנים, אנחנו רוצים לאכול את הביצים. תודה רבה.
היו"ר יוסף טייב
¶
אדוני סגן השר, הכול בסדר. אמרת את הדברים שלך, הם יגידו את הדברים שלהם וכל אחד יכבד את השני. הכול בסדר.
האוצר, עלתה פה השאלה לגבי פדיון מכסות ותמיכות להקמת לולים חדשים. איפה זה עומד? האם התחיל התהליך, כמה בקשות הוגשו? והאם כסף עבר כבר לחקלאים.
גל ברנס
¶
גל ברנס, אגף תקציבים. אני יודע לענות רק על השאלה של התקציב. הוקצה תקציב החל בעצם ממעבר התקציב במאי הקודם. יש גם תקציב 2024 את כל הסכומים הנדרשים. מבחינת ההקצאה שלו כמה וכל הדברים האלה זה משרד החקלאות. אנחנו מבחינתנו חתמנו הסכם עם חקלאים ועמדנו בו מהרגע שעבר התקציב.
היו"ר יוסף טייב
¶
חברים, בואו. אנחנו בסוף מבקשים פה בתקנות מהחקלאים לעבור מלולים של 350 ללולים יותר מרווחים וזה מבורך שכך צריך לעשות. אבל אנחנו לא יכולים לבקש מחקלאי תקשיב, אתה תעבור ללול של 650 אבל כסף מן אללה, לך תחפש.
היו"ר יוסף טייב
¶
משרד החקלאות, משרד האוצר. אני מציע להצמיד את ההעברה של התקנות בכפוף לכספים שעוברים לחקלאים. הועבר כסף, מצידי תוך שנה.
היו"ר יוסף טייב
¶
בסוף נמצאים פה חקלאים ואני שומע ואני מסתובב והייתי בסוף שבוע בצפון בשביל לבדוק לקראת הדיון. ועברתי בין חקלאים שאלתי 'תגיד לי, למה אתה לא עובר ללול 650?'. הוא אומר לי 'אני רוצה, אבל אין לי כסף. בוא, תביא לי כסף אני מתחיל תהליך'. זו בעיה אחת.
בעיה שנייה, אני מדבר עם חה"כ ששון אתמול, איפה המושב הזה בית חזון? מבקשים לעבור ללולי חופש. כבר עברו את ההיתרים, כבר התחילו. באים לעלות על השטח. מדינת ישראל אומרת להם לא, עם כל הכבוד אתם לא יכולים לעלות. יש שם חיכוכים עם המושבים הערבים ליד אנחנו מבקשים מכם לא לעלות על השטח. מי סופג את זה?
היו"ר יוסף טייב
¶
גם שאת לא תביני לא נכון, אני גם לא נגד העופות. אבל יש סדר והיררכיה. ומבחינתי החקלאי לפני העוף, עם כל הכבוד.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אין בעיה אדוני יושב-ראש הוועדה. אבל אני פה לבד, חברת הכנסת היחידה, שצריכה להגן גם על בעלי החיים.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
יסמין, תרשי לי רק באמת לאתגר אותך. אני קודם כל מאוד מעריך את המילים שאמרת על החקלאים. אבל הייתי מציע לך גם עוד איזה אתגר קטן. תעשי סיבוב במלונות, תראי את הצפיפות של האנשים בתוך חדר קטן של המלון זה יעשה לך - - -
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
איך הצפיפות שם? למה שם לא דיברת? למה? ראיתי אותך שם? היית שם?
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
למה את לא מטפלת בזה? שם לא שמענו אתכם. אה? אתם מדברים רק על עופות.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
שר בממשלת ישראל מבקשת שחברת אופוזיציה תטפל בצפיפות במלונות? אין לך בושה? תתבייש.
יובל ליפקין
¶
משפט קצר, גם אלו עובדות. מאי 2023 אושרו הכספים כמובן למשרד החקלאות. יולי 2023 יצא נוהל תמיכה. אוקטובר 2023 החלה המלחמה. אוקיי?
יובל ליפקין
¶
אני מנסה לענות. הכספים מחולקים לאותו חקלאי למספר שנים לאחר ביצוע. הכספים לא מחולקים לאותו חקלאי. כדי להקים לול נדרשים מספר מיליונים. חקלאי כדי לעבור לול חדש צריך להוציא מהכיס או לקחת הלוואות במיליוני שקלים. המענק הוא כ-50% מההשקעה.
ברוך לגזיאל
¶
זה היה מחטף של שרן השכל ופורר, נו בחייאת. הכנסתם אותנו לפינה, הרגתם אותנו עם אקדח לראש.
ברוך לגזיאל
¶
הדם שלי חם. אני מפונה ולא יכול לחזור לבית שלי. וקשה לי לראות שהעופות יותר חשובים מההורים שלי וממני.
ברוך לגזיאל
¶
הקיימות של הבן אדם לפני הקיימות של העוף. והפרנסה של ההורים שלי לפני הקיימות של הארגונים האלה.
קריאה
¶
אצלי רוב מגדלי הביצים, אצלי ואצל ידידי עמית ראש מועצה מרום הגליל. חלק גדול הכנו. הלכנו לקראת מגרשים. יש מגרשים. משרד החקלאות הקצה 50 מיליון שקלים. חלק מהמגרשים כן נעשו. באה היום המדינה, בא הצבא היום, חלק גדול מהמגרשים הוא פסל אותם. אתה לא יכול ללכת לבנות. יש חלק מהם שיש עליהם היתרים. הכול חשוף, יש פסילה של חלק גדול מהמגרשים אתה לא יכול לבנות בכלל. לול שנבנה בשתולה הוא נפגע - - -.
קריאה
¶
עכשיו הצבא היום לא מאפשר לך לבנות לולים. יש לולים עם היתרים שאתה לא יכול ללכת לבנות. הוא פסל לך הרבה שטחים. חבר'ה, מאיפה אתם באים? לא יודע למה. אנשים זרוקים מהבתים שלהם.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אתה צודק במיליון אחוז. אבל אין קשר בין הדברים. אני יכולה להגיב שנייה על כל מה שנאמר?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
תודה רבה. ראשית, חשוב לי לומר, אף פעם לא הייתי נגד החקלאים. להיפך, אדוני סגן השר. לפני כמה זמן, ששי אתה מפריע לי.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
לפני חודש היה דיון על הקמת מנהלת תקומה בצפון, אני הייתי שם. אני לא זוכרת שראיתי אותך שם.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
ואני הגעתי כדי להגן על החקלאים. כי מגיע להם כל יחס. הם נמצאים שם בשגרה וגם לא בשגרה. הם מחזיקים את הגבולות ומגיע להם כל שקל וכל עזרה וכל דבר. ואני בכל דבר תומכת בהם. אתם לא מבינים, זה כל כך לא נגדכם.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
והיה לי חשוב להבהיר את הנקודה הזאת. לא רק שאני לא נגדכם, אני גם אתמוך בכם בכל דבר אם יש לכם בעיה עם היתרי בנייה, יש לכם זה, אני אבוא, אני אעזור לכם, אני אגיע. והייתי בצפון לא פעם ולא פעמיים ועשיתי סיורים ונפגשתי עם ראשי רשויות בצפון ואני נמצאת גם אצל המפונים לפחות פעם פעמיים בשבוע.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
עכשיו דבר נוסף, יובל, עם כל הכבוד. אחד, במצגת שלכם לא התייחסתם לכמה נתונים. לא לקחתם בחשבון לולים חדשים שיאוכלסו עד 2025. כשאתה מדבר שיש מלחמה בצפון, אני יודעת. השאלה האם המלחמה בצפון מה המספר, מה המספר שבעקבותיו יש ירידה בכמות הביצים. זאת אומרת אי אפשר להסתכל על הכול ככולל. הרי לא בכל הצפון יש ירידה בכמות הביצים.
לגבי הייבוא, אנחנו יודעים שכל שנה יש ייבוא בפסח. זה לא חדש. נערכנו לזה כל הזמן.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
כשאני אסיים את הדברים תאמין לי שאתה תתמוך בכל מה שאמרתי. אני מוכנה לחתום איתך.
לכן יש דברים שהם ידענו כמו שהיועצת המשפטית ציינה, ידענו, נערכנו לזה. אנחנו 12 שנים חיכינו לתקנות לולים האלה.
אני, יסמין, חיכיתי 12 שנה לתקנות האלה, ירקנו דם כדי שהם יעברו. לא אתה ולא כל מי שיושב בשולחן הזה הייתי בדיונים, כי מה לעשות, הדברים פה מתחלפים. כנראה שעוד שנתיים לא אתה ואולי גם לא אני נשב פה. ולכן התקנות האלה הן סופר חשובות.
אבל כיוון שאני באמת באמת מקבלת את הטענות של החקלאים ואני חושבת שהם צודקים. אחד, הכסף התעכב בשנה. צודקים, זה לא תקין. אבל אנחנו מבקשים פה שנתיים. למה אנחנו מבקשים שנתיים ולא שנה? זה אחד.
דבר שני, במנגנון הקיים בתקנות שהעברנו לפני שנתיים יש מנגנון מאוד מאוד פשוט ולא בעייתי שבו כל חקלאי בלי ועדה, בלי כלום, רשאי לפנות למנכ"ל.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
אני לא מוכן להסתמך על אף אחד. אני לא אסתמך על אף אחד. שיבואו לגליל, יראו את האנשים מה הם עוברים.
טל גלבוע
¶
ששי, אתה צודק במאה אחוז, אני כל שבוע בצפון. כל שבוע מגיעה למרגליות ולאביבים. אני רואה את האנשים האלה בעיניים. עכשיו, אני רוצה להגיד דבר אחד, רגע. כל פעם הוועדות מגיעות לדבר אחד. זה לא בעד ונגד. כשאתה אומר לצורך העניין, עברו התקנות. כשעברו התקנות האלה אחרי 15 שנה והם יצאו וכולם יודעים, היו שם מלא חורים והלולנים צודקים ב-400%.
טל גלבוע
¶
נשמה, סליחה, אני הייתי אז באופוזיציה, לא בקואליציה. ואני רוצה לומר דבר אחד. לא יכול להיות שהתקציב לא עובר. לא יכול להיות שעכשיו ישימו אותם, רגע, שנייה, באדמות ויגידו להם הם לא יכולים לעלות. לא יכול להיות, לצורך העניין. יחד עם זאת, אל כל הדברים האלה הם עלו בתקנות. מוטי אלקבץ שיושב פה היה לו שיח וסיג בדיוק על מה שסגן השר אמר.
טל גלבוע
¶
ובשורה התחתונה כשיש, דובר על הכול וכשיש מנגנון החרגה. אתם אומרים 'יש מלחמה'. וואלה, נשמות, מי כמוני יודעת שיש מלחמה. חיה אותה מצוין. סובלת ממנה יום יום. ועדיין, הדבר הזה כאילו יש מישהו בעד ונגד. אף אחד פה לא נגד הלולנים. הלולנים מגיע להם הכול. הם מסתכנים יום יום בללכת ללולים שלהם בצפון. אני הגעתי למרגליות, ראיתי אותם בזמן הפצצה. אני לא מזלזלת בזה, אף אחד לא מזלזל בזה.
יחד עם זאת, כשהתקנות עברו עם הרבה בעיות וגם שרן יודעת לצורך העניין, אנחנו גם דיברנו על זה. אבל כל הזמן הזה שניתן בכוונה לתקופת מעבר, הדבר הזה נועד בדיוק בשביל הדברים האלה.
ברוך לגזיאל
¶
לא נכון. אם היית מתנה את זה כמו קודמייך והיית אומרת רק אם יהיה כסף. אם היית אומרת שהתקנות יעברו רק בעד כסף. כסף, תקנות, כסף, תקנות. לא רק תקנות. את לא יכולת לעשות את זה הצבוע שלך עם עודד פורר. להשפיל אותנו פה, ואת ההורים שלנו ולזרוק אותנו מפה כאחרוני הגנבים זרקת אותנו.
טל גלבוע
¶
אני רוצה להגיד משהו שהוא סופר קריטי. בנושא הייבוא, לא יכול להיות שעל חשבון הלולנים של מדינת ישראל יהיה ייבוא ממדינות אחרות שאפילו לא עומדים בסטנדרטים של מה שאנחנו דורשים מהלולנים.
טל גלבוע
¶
יש הבדל בין הפיקים שכל שנה מייבאים ביצים לבין אם אנחנו צריכים את זה. ייבוא זמני הוא אפשרי וצריך, כמו שאנחנו אומרים, לעוד פעם, שאנחנו אומרים שצריך להיכנס פנימה. אנחנו, דרך אגב, היינו בדיונים במשרד החקלאות בגלל המשרד להגנת הסביבה על חוסר אישור לולים חדשים שקשור למפגע ריחות וכאלה. משרד החקלאות שם כסף. על זה אני מדברת שהיה קשה עם התקנות. אני לא מנותקת מאף אחד. אנחנו ראינו את הקשיים שבעצם עברו תקנות כאשר לא נסגרו דברים אחרים. אבל בשביל זה קיים מנגנון ההחרגה. אפשר ליישם את התקנות. ואם התקציב נדחה בשנה, אפשר בשנה, לא צריך שנתיים. ואפשר את ההחרגה הזאת ליישם פה בתקנות האלה.
אבל מה? אני מפחדת, יושב-ראש הוועדה, ואני מלווה את הדבר הזה המון שנים. כל פעם שאנחנו מגיעים לאיזה שהיא התקדמות, איזה שהיא פריצה. אם זו האיגרת, אם הלולנים, אם תקציבים, לא משנה מה, אנחנו מגיעים עוד פעם לשיח הזה. תמיד איכשהו צריך עוד חמש שנים. אז מתי הקו האדום? אז גם, עם כל הכבוד, יש שם גם תרנגולות סובלות. כל בן אדם אחד, שעה אם היה צריך לחיות באופן הזה. אם היינו שמים כלבים, עזוב בני אדם, אם היינו שמים כלבים בכאלה תנאים כל מדינת ישראל הייתה מתרעמת. בגלל שזה תרנגולות זה כאילו סבל נסבל.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
משפט אחד. אני רק רוצה לשאול את משרד החקלאות, האם במסגרת מנגנון ההחרגות התקבלו פניות והתייחסתם אליהן?
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
יש רצף של ישיבות, יצא כך, בנושא של מיגון בצפון. מפעלים, איך שומרים על מפעלים שעובדים על גבול הצפון. עסקנו עכשיו גם בסוגיות של מטמנות ממש בצפון. והנה אנחנו עוסקים בסוגייה נוספת שצריך לראות אותה גם בהקשר הזה.
אני מצטרף לחלוטין לכל שבעי הרצון לכך שאנחנו מתקדמים. הקדמה האנושית ההומנית גורמת לנו להוביל את אותה רפורמה בהרבה לחץ, בהרבה כעסים. לא בהסכמות רחבות מידי. אבל זהו הכיוון. אנחנו מוכרחים לשחרר את היישובים מהנוכחות של הלולים בקצב מתקבל על הדעת ואנחנו צריכים לשפר את איכות חייהם בזמן הקצוב שיש להם של העופות. לשם אנחנו הולכים, אין דרך נסיגה.
לעומת זאת, אנחנו צריכים, כפי שאנחנו עושים בכל נושא אחר. כפי שאנחנו עושים בתקומה, בחבל תקומה, לתת את כל המעטה, הסיוע שאנחנו יכולים לתת לאותם אנשים שאנחנו מוקירים אותם. הם לא רק מספקים לנו ביצים, הם מספקים לנו נוכחות על הגבולות ומייצרים את - - -
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי)
¶
לכן בנסיבות הללו, שהם גם נסיבות תקציביות שיש בהן צורך להתחשב. גם תכנוניות. אנחנו מדינה שאתם יודעים, יש כל מיני פרכיות כאלה, ממלכות. ואחת אולי מכשילה לא בכוונה את השנייה. וכמובן עניין המלחמה שנמצאת כאן.
לכן אני לא רוצה לקבוע בכמה. אבל צריך לייצר את ועדת החריגים וצריך לתת ארכה כאשר ברור, ארכה משמעות ביותר. כדי שהאנשים הללו ירגישו שירושלים איתם, ירושלים איתם. זה חלק מהעניין. זו משימה לאומית גדולה כמו שזו משימה לעבור, ואני מבין שאין ויכוח על כך. שעוברים ללולים בהם רווחת העופות והיישובים תישמר. תודה .
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
לא, לא העברתי את המסר. אני פשוט כאב לי על מה שקורה פה. על העוול והאכזריות לחקלאים.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
כמה דברים. קודם כל, אני חושבת, אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו פה על ידי מספר צדדים. גם אני כיושבת ראש ועדת החינוך וכמי שהעבירה את התקנות אחרי 20 שנה שלא הצליחו להעביר ולא הצליחו להגיע להסכמות, הצלחנו לעשות את זה. אבל ששון, אתה יודע - - -
קריאה
¶
בעצם אתה מודה שזה לא עניין של מלחמה, זה עניין של מסמוס. אתה בעצם מודה שזה לא עניין של מלחמה, אלא עניין של למסמס את הדברים.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
החקלאים היו שק האגרוף של כולם פה. שאומרים בהסכמות זה שלא נתנו לאנשים להתפרנס.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
תודה רבה. הניסיון הזה לעשות תחרות למי אכפת יותר מזה או יותר מזה הוא פשוט פוגעני כלפי כולם. אין פה אחד שלא אכפת לו מהחקלאים בצפון. אין פה אחד שלא אכפת לו מהתושבים בצפון. ואגב, לעניין של בתי המלון, של הצפיפות בבתי המלון – נראה לך שלא אכפת לנו מזה? אנחנו מבקרים אותם במלונות כל חודש. חלקנו כל שבוע.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
סליחה אדוני, אתה בממשלה. במקום להעביר תקציב לאיזה משרד מורשת, או משרד למשימות לאומית, תעביר אותם למפונים.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
אם את אומרת, שוב על לבזבז. אגב, אני מדבר בדיוק כמוך משכורת.
היו"ר יוסף טייב
¶
בסדר, די. עד לפני שבוע גם אתם הייתם בממשלה. די עם הדמגוגיה הזאת כבר. בסדר, הבנו, הבנו את הרעיון.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
החקלאים חשובים לנו, אכפת לנו מהם, אנחנו רוצים לסייע להם. גם רצינו לסייע להם כשעשינו את התקנות האלה. ולכן כתבנו באופן ברור החרגה. הרי דיברנו על מקרים חריגים, על אנשים בפנסיה שנשאר להם כמה שנים. וכדי להחריג אותם בנינו מנגנון הכי פשוט. אין ועדה. אין טפסים. אין כלום.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
יש דרישה אחת. האם ללולנים בצפון מגיעה החרגה? בטח שמגיעה החרגה. אבל יש פתרון בתוך התקנות הנוכחיות. אתם בסך הכול צריכים להגיש מכתב למנכ"ל משרד החקלאות והוא יכול לאשר לכם. זהו, אין ועדות.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
סגן שר החקלאות ומנכ"ל משרד החקלאות עומדים בפני ביקורת ציבורית לא פשוטה, בטח בתקופת מלחמה. אני רוצה לראות את מנכ"ל משרד החקלאות מסרב לבקשה של לולן מגבול הצפון. לא יהיה דבר כזה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
במצב הזה, כשבנינו מנגנון שמגן על החקלאים אני רוצה קודם כל לשאול את משרד החקלאות כמה בקשות הוגשו למנכ"ל משרד החקלאות מהלולים בצפון שמגיע להם הארכה?
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אל תתחילו לבלבל לנו פה, אל תבלבלו לנו בביצים, אוקיי? אנחנו לא מתייחסים לאיגרת, אנחנו מתייחסים לתקנות.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
הבקשה על פי התקנות צריכה להגיע אך ורק בקשה למנכ"ל משרד החקלאות. האם הוגשו בקשות הארכה למשרד החקלאות? זה הדבר הראשון.
עכשיו, כשאתם באים ורוצים לשנות את כל התקנות כשיש כבר פתרון בתוך המנגנון הזה ולי ברור, אני לא מאמינה שמנכ"ל משרד החקלאות יסרב לאף לולן בצפון להאריך את האפשרות לו. אבל בוא תגיד לי ששון, לולן באזור השרון, למה הוא נזקק עכשיו להארכה כזו? הרי אתה יודע איזה תנאים זה. אתה בעצמך רוצה לעבור ללולים.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני יודעת. למה לולן באזור השרון מגיעה לו עכשיו הארכה של חמש שנים ויותר? הרי ברור לך שאחרי זה בחיים זה לא יסתיים.
ברוך לגזיאל
¶
אני יכול לענות לך על זה, אבל אם תרשו לי. אני יכול לענות לך על זה, אם תרשו לי. כי ללולן במרכז אין אפשרות לבנות את הלול, זו הבעיה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אנחנו דרשנו שכאשר התקנות האלה עוברות שיעבור תקציב שיסייע לחקלאים. והתחייב האוצר להעביר את אותו תקציב כדי לסייע לחקלאים. אם הייתה בעיה, זו הייתה צריכה להיות העבודה של משרד החקלאות. לעזור בהעברות התקציבים האלה, לדרוש אותן. לסייע באישורים, באישורים בוועדות. למה לא דוחפים את זה בכל הכוח? אנחנו נעזור לכם. בטח שזו זכות שלכם.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
לפני שנה אני לא הייתי ואתם הייתם בממשלה, אל תבלבלו אותנו. לפני שנה את היית בממשלה ואנחנו רק שנה בממשלה, לא ראינו שרצתם לעזור לחקלאים.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אוקיי. במצב הזה קודם כל אנחנו צריכים, אגב, המנדט של הוועדה הזו, ויוסי, זה בידיים שלך. המנדט שלך בחוק הוא דאגה לרווחה, כלומר חוק צער בעלי חיים נמצא בידיים שלך. אין ספק שתמיד צריך למצוא איזון ואנחנו מוצאים איזונים בהרבה דברים. אנחנו מבינים את הצורך.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אגב, הצעה שהגיעה ממשרד החקלאות להמתה של כלבים, נכון? ששם גם היה נדרש איזון והגענו לאיזון הזה. עכשיו, אנחנו לא מבקשים לפגוע בחקלאים, בטח לא בתושבי הצפון.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
זה מה שקורה. תפסיקו עם המנגנון. אתם מדברים לי על מנגנון ואתם לא חקלאים. אתם יודעים מה אנחנו עוברים? די כבר.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
כדי לדאוג לחקלאים בנינו את המנגנון הזה ועל זה אנחנו צריכים לעמוד. אנחנו צריכים לעמוד שמשרד החקלאות מאשר את אותן בקשות של הלולנים בצפון. אין פה שאלה בכלל, אנחנו אתכם. נעבוד על זה ביחד אתכם. אבל לשנות עכשיו את התקנות זה פשוט למסמס את כל הדבר הזה. אתם יודעים את זה. ואתם יודעים שזה גם ייצור חוסר יציבות אצל החקלאים. כי פעם אומרים להם ככה ואחרי זה אומרים להם ככה. ועוד שנה מכניסים את זה לפה ועוד שנתיים מחליפים את זה לשם. ואי אפשר בחוסר יציבות. אתם משגעים אותם.
הדבר השני הוא שכאשר הוועדה הזאת והמנדט שלה הוא בעצם חוק צער בעלי חיים אנחנו מחויבים כוועדה כאן לזמן את הגורמים האחראים על כך שעוסקים בזה יום יום. למיטב ידיעתי, אני לא יודעת אם תמיר גושן, רן כץ, ד"ר חן הניג.
היו"ר יוסף טייב
¶
אין בעיה. אז לא הגישו חוות דעת. ופעם הבאה שאת שולחת מכתבים אל תשלחי אותם ב-2:00 בלילה. טוב, תודה רבה. הבנתי. זהו, הנקודה ברורה.
היו"ר יוסף טייב
¶
הנקודה הובהרה. בסדר, הבנו. בסדר. שמעתי, קיבלתי את המכתב שלך ב-2:00 בלילה. לא מקובל לשלוח מכתב ב-2:00 בלילה יושב ראש הוועדה על דיון שיש למחרת לבקש ממנו לבטל את הדיון.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני דורשת מהיועצת המשפטית, אנחנו צריכים את חוות דעתם, ואני מבקשת לדחות את הדיון.
חגית איגרמן
¶
אני רוצה להתייחס לשני דברים שנאמרו פה. אחד, לגבי הנושא של התמיכות. על פי ההסכם מדובר על תמיכה של 50% כולל מע"מ, שזה בפועל 42% אם אני לא טועה. משרד החקלאות מנסה לעלות את הסכומים מול משרד האוצר. אנחנו מנסים להשיג עוד תקציב.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
היה תקלות באתר, גם חוות הדעת שלנו לא הגיעה. קורה שיש תקלות.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
מאוד נוח שיש תקלות כשהייעוץ המשפטי, כשהגורמים המקצועיים לא יכולים להגיע.
חגית איגרמן
¶
אני חוזרת, משרד החקלאות פועל ומנסה להשיג עוד תקציבים לתמיכות כדי להגדיל את היקף התמיכה בהקמת הלולים. כרגע ללא הצלחה למיטב ידיעתי.
חגית איגרמן
¶
אנחנו עדיין לא משרד האוצר לצערנו. בכל מקרה, התקנות הן בתוקף והעמדה של המשרד זה שהלולנים יצטרכו לעמוד בהם בין אם תהיה עוד תמיכה ובין אם לא. זאת אומרת, שלא יהיו אי הבנות. אנחנו כאמור עומדים אחרי התקנות, אנחנו מבקשים דחייה של אבן דרך אחת.
היו"ר יוסף טייב
¶
אז אני אגיד לכם, אני חולק עליכם על הדבר הזה. ואם יצטרכו להאריך את התקנות אני אעביר אותן בכפוף להעברת התקציב.
חגית איגרמן
¶
אם זה מה, אז זה יהיה הפרשנות המשפטית. כרגע הפרשנות המשפטית היא שהתקנות האלה לא קשורות לתקציב.
היו"ר יוסף טייב
¶
נשנה מה שצריך. אני לא אתן שחקלאי ייפגע כי הוא לא מקבל את ה-50% תמיכה שהוא צריך בשביל להקים את הלול. תגיד לי, השתגעתם?
היו"ר יוסף טייב
¶
לא יתכן שיש חקלאי שצריך לעבור ללול משוכלל יותר יצטרך להוציא את כל הסכום מהכיס שלו. וכל עוד הוא לא מקבל את ה-50% תמיכה ממשרד החקלאות או מי, לא משנה מי, בסדר? הוא צריך לקבל את זה, מצידי יארכו התקנות ויארכו ויארכו, עד שהם יקבלו את הכסף.
חגית איגרמן
¶
לגבי הנושא של הסמכויות של המנכ"ל. הסעיף מדבר על בקשה של לולן, פרטנית, שמוגשת למנכ"ל שצריך מנימוקים מיוחדים יכול לאשר לו דחייה. הפרשנות שלנו הייתה שמכיוון שמתוך 4.2 מיליון עופות שצריכים בעצם לעבור לצפיפות הנמוכה יותר 85% מהם נמצאים בצפון הנחנו שכמות הבקשות תהיה מאוד גדולה.
חגית איגרמן
¶
אנחנו מדברים על עד 10 ק"מ מהגבול. בואו, גם מעבר למפונים. לא רגוע שם ואנחנו בספק לאן זה הולך.
חגית איגרמן
¶
כיוון שמדובר בכמות מאוד מאוד גדולה שבעצם זה סוג של החלטה גורפת לגבי כולם אנחנו חשבנו שזה לא נכון להיכנס לתוך המנגנון שהוא אמור להיות באמת משהו פרטני, בעיה אישית של בן אדם. פה זה לא בעיה אישית של בן אדם ספציפי, זו בעיה גורפת לכמות מאוד גדולה של אנשים. ולכן הפרשנות שלנו ואנחנו חושבים שנדרשת - - -
חגית איגרמן
¶
לא, לא פרשנות אישית, פרשנות משפטית. ואנחנו חושבים שלמען השקיפות, עובדה שיש פה התנגדויות. נכון? אם המנכ"ל עכשיו היה מאשר לכל הלולנים בצפון את הדחייה אני מניחה שהיינו עכשיו פשוט יושבים בבג"ץ. כי הייתם אומרים ניצול לרעה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
למה? ממש לא. בואי, אל תכניסי לנו מילים לפה ומה אנחנו נעשה אם יקרה מצב כזה. אנחנו אומרים בצורה ברורה. אנחנו תומכים בלולנים בצפון. יגישו בקשה, יאשרו, אנחנו נתמוך בזה. למה את משקרת ואומרת שאנחנו נגיש בג"ץ?
אבינועם ביר
¶
אבינועם ביר, ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים. כמו שאמרה חגית מהייעוץ המשפטי של משרד החקלאות ברגע שאנחנו מדברים פה על איזה שהיא בעיה רוחבית על איזה שהיא בעיה או אתגרים שלא רלוונטיים ללולן אחד ספציפי ואפילו לא ללולים בודדים המנגנון של מבחינה של המנכ"ל באופן אישי פחות רלוונטי.
אבינועם ביר
¶
לגבי מועד הבקשות, התקנות לא מדברות על מועד הבקשה. לצורך העניין אנחנו כמשרד המשפטים רואים בעיה הרבה יותר חמורה אם בדצמבר 2024 יגישו עכשיו הלולנים את הבקשות שלהם להארכה, כי כביכול הם אמורים לעמוד עד המועד הזה בתקנות. ואז יבוא מנכ"ל משרד החקלאות ולמעשה ייתן פטור גורף. הוא הופך את התקנות בעצם - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אבל התקנות, לפנות לתקנות זה פטור גורף. פה מדובר על פניות ספציפיות. פה לא יגישו לך מהוד השרון או מלא יודעת איפה.
אבינועם ביר
¶
גברתי חברת הכנסת, לכן אנחנו נמצאים פה כדי לדון בתקנות במובן של תיקון התקנות ולא במובן של מעשה מינהלי של מנכ"ל משרד.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. העמדה של משרד המשפטים הובהרה. תודה רבה. שמואל לויט, מועצת הלולים, בבקשה.
שמואל לויט
¶
אני רוצה לנסות לתמצת את הוויכוח ולקלף כל מיני נושאים שכרגע לא שייכים לעניין הזה. לא שייכים כרגע לנושא של שירותים וטרינריים ולא שייכים לנושאים אחרים. אני לא רוצה להיכנס גם כרגע לקשיים שמערים משרד להגנת הסביבה בחתימה על היתרים בהשקעה בפתרון לכל לול ולול במקום פתרון אזורי. לא נלאה אתכם בכל זה.
אני רוצה רק להתקדם לנושא של רווחת העוף. כפי שאמר סגן השר וכפי שאמר גם המשנה למנכ"ל, הנושא של הליכה לקראת לולים נטולי כלובים זה תהליך אל חזור. זה לא תהליך שניתן לחזור. זו דעת הציבור. הציבור באמצעות הכנסת וועדת חינוך בצורה מסודרת הביע את דעתו שצריך לעבור בהדרגה ללולים נטולי כלובים וכך יהיה. כך יהיה. אין לנו פה ויכוח על העניין.
העניין הוא שהתקנות שבשלהי 2022, שלהי הממשלה הקודמת, יומיים לפני שפורקה הממשלה הקודמת הועברו לכאורה בהסכמה. בהסכמה, אני כתבתי, בהסכמה למגדלים שנאלצו להסכים כקפאם שד. כי מה שקרה עמד ביטול התכנון לנגד עיניהם, כי זו הייתה המדיניות של שר החקלאות ומשרד האוצר באותו זמן, ביטול התכנון. וכנגד העניין של ביטול התכנון שהיה אוטוטו הולך להיכנס לתוקף עשו סדרה של כל מיני הסכמות שבעניין הזה של התקנות היה ברור כמובן מאליו שהנושא של הצפיפות ולוח הזמנים לצפיפות הוא בלתי אפשרי, הוא לא יתכן.
היו בסוגייה הזאת של התקנות עוד שורה ארוכה של תקנות משנה למיניהן, שהמגדלים עומדים בהם, כולל תקנות כמו לדוגמה ביטול הנשרה, שההנחיות האלה נכנסו לתוקף כבר והמגדלים לא חולקים עליהם, למרות שבזמנו הייתה החלטת ממשלה שביטול הנשרה כרוך בפיצוי של 3 אגורות לביצה. החלטה שעדיין לא מומשה, המגדלים עדיין לא קיבלו את זה. אבל התקנות בלוחות זמנים שנקובים בתקנה הזאת או בתקנות של צער בעלי חיים החזקת מטילות, התקנות האלה מיושמות לפי לוח הזמנים שכתוב בתקנות. כל תקנה יש לה את לוח הזמנים שלה.
התקנה היחידה שמלכתחילה היה ברור שלא ניתן לעמוד בה זה הנושא של לוח הזמנים של הצפיפות. והצפיפות, אני אמרתי אז ואני אומר כבר היום. כל לוח זמנים שהוא קצר מחמש שנים הוא בהכרח - - -
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
מה, שידבר המנכ"ל, הוא לה הפריע לאף אחד. למה הם מפריעים לו? מה זה תרבות הדיבור הזאת?
שמואל לויט
¶
כל לוח זמנים שהוא קצר מחמש שנים המשמעות שלו הוא חיסול מגדלים בגליל. זאת המשמעות. ותכף אני אכנס ואני אסביר גם למה.
עכשיו אני רוצה לנפץ עוד מיתוס שהוא קיים. כמו שחברת הכנסת יסמין אומרת וחברת הכנסת השכל, שהם בעד החקלאים בצפון וכדומה, אני שנים אומר שאנחנו המועצה בוודאי, משרד החקלאות, המגדלים, לא בניגוד עניינים עם רווחת העוף. ולא כי אנחנו צמחוניים, אלא כי אנחנו יודעים דבר אחד. אנחנו יודעים שככל שרווחת העוף טובה יותר היצרנות היא טובה יותר ואנחנו מקבלים תפוקה יותר טובה. לכן אנחנו לא בניגוד עניינים.
לפי דעתי אחרי שיתוקנו התקנות לפי דעתי שצריכות לתת את החמש שנים, אז יהיו לנו הרבה דברים שיהיה לנו מקום לשתף פעולה. כי אין לנו ניגוד עניינים אינהרנטי מובנה.
כל הוויכוח שלנו הוא מאוד פשוט. אנחנו חושבים, ואני עומד מאחורי המספרים שגם משרד החקלאות הציג אותם, כי אנחנו ספקי הנתונים לכל מי שמבקש בעניין הזה. שזה גם הארגונים מבקשים מאתנו מפעם לפעם נתונים ואנחנו נותנים את הנתונים. אנחנו עומדים מאחורי הנתונים ואנחנו מעריכים, למרות שחברה אחת נקלעה לקשיים, אחת הגדולות שבונה לולים, נקלעה לקשיים, אנחנו לפי הנתונים שנתקבלו אנחנו מעריכים שלא ניתן לבנות שיכון חדש ל-5 מיליון מטילות בקצב שהוא קטן מחמש שנים. זאת אומרת מיליון ביצים, מיליון מטילות לשנה זה קצב בניית הלולים המקסימלי האפשרי בנתונים הקיימים.
שמואל לויט
¶
אני רוצה להתייחס גם לדבריה של היועצת המשפטית של הוועדה בתחילת הדיון. היועצת המשפטית ציינה את הנושא של הורדת הצפיפות כאילו זה דבר של מה בכך. אז אנחנו הורדנו צפיפות בלולים נטולי, לולי הכלובים הישנים בזה שהלולים נכנסים להנשרה וכתוצאה מכך הם יורדים ב-4% באכלוס. אני לא אסביר את כל שיטת המפתחות וכל זה, אבל זה ירידה. אם הירידה שהייתה נדרשת הייתה בגבולות של אחוזים ספורים אז יכול להיות שלא הייתם שומעים טענה. אבל המשמעות של הורדת הצפיפות בלוח הזמנים הזה היא ירידה של בין 33 ל-50% באכלוס המותר היום בכלובים הישנים.
שמואל לויט
¶
המשמעות של תקנת האכלוס בלולי הכלובים הישנים בגודל של הכלובים כפי שהיא מנוסחת היום, המשמעות שלה היא הורדה של בין 33% ל-50% באכלוס. המשמעות של זה זה חיסול המגדלים. כי אף מגדל, אני לא מדבר על המוטיבציה הקיימת היום לחזור לגליל. אבל אם המגדל צריך לחזור ועוד לקבל 50% מההכנסה שלו, אז חבר'ה, זה חיסול הפרנסה בגליל.
שמואל לויט
¶
לוח הזמנים מלכתחילה היה מוטה לחלוטין. מוטעה לחלוטין. עכשיו אני אומר שוב, לוח הזמנים, יש עוד הרבה מאוד מכשולים בשביל לעמוד בזה. אבל לוח הזמנים חייב להיות לוח זמנים ריאלי, אחרת כל פעם אנחנו נעמוד בפני בעיה קשה כזו או אחרת. ולכן אנחנו צריכים ללכת לכיוון של לוח זמנים כזה שמאפשר למגדלים לעבור לבנייה. זה לא עניין של הצפיפות, הורדת הצפיפות בעוד אחוזים בודדים ונגיד זה היה נסבל, כפי שזה. וגם המטרה בהורדת הצפיפות לא הייתה שהם ימשיכו לגדל בלולים האלה. המטרה הייתה שהם יעברו ללולים חדשים, זו כל המטרה, לא הורדת צפיפות.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
זה חצי מהפרנסה שלו. איך אני אוכל להיערך אם אין לי מי שיבנה, אין לי אזורי גידול, אין לי כסף. אז מה אתם אומרים? אתם בשביל איזה, לא יודע, תפיסה שאני לא יודע למה את תופסת צד באיזה צד מסוים, אומרת החקלאי פחות ירוויח כסף.
תמי סלע
¶
שהיו כל מיני מהלכים שנועדו לאפשר את ההתארגנות הזאת, אבל אלה דברים שהם לא קשורים. יש שינויים שקשורים למלחמה ושינו את הנסיבות ומוצדק להתחשב בהם.
תמי סלע
¶
כמו למשל הנושא של התמיכות שהיו אמורות והתקציב עבר למשרד החקלאות ונאמר פה שהוגשו בקשות לתמיכה ועד עכשיו לא ברור למה זה לא התקדם, למה הכספים לא עברו.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אז אולי תשנו את המנגנון הזה. אז בואו נחשוב, אולי צריך לשנות את המנגנון הזה.
שמואל לויט
¶
שני משפטים לסיום. אחד לגבי הנושא של הגליל. זה שיש יישובים מפונים זה נכון. אבל זה שיורים למירון ופוגעים ביישוב אחר שעל יד מירון ויש כטב"מים שנופלים בכפר בלום זה לא משנה שום דבר. הגליל כולו כמקשה אחת ואין פה זה. גם הניסיון להפריד את מרכז הארץ הוא מופרך ואני אגיד גם למה. כי בגליל, מדינת ישראל, משרד החקלאות עשה תוכנית אב ועשה תב"עות ל-26 יישובים. ומשרד החקלאות קידם את העניין הזה כבר לפני הרבה שנים. באזור המרכז נתנו לאנשים להתמודד לבד. כל אחד שיעשה את התב"ע לבד וכולנו יודעים פה מה המשמעות של איחור בתב"ע. תב"ע לבד זה שלוש שנים. כשאנשים צריכים לבד לעשות את זה. במקרה הטוב, במקרה שיש אישורים.
לכן הניסיון להפלות בין יישובים כאלה ואחרים בגליל או בין יישובים בגליל או במרכז זה ניסיון מלאכותי ואני חושב שהארכה צריכה להינתן לכולם במידה שווה. וההארכה צריכה להיות ריאלית, שלא נצטרך כל פעם לבוא בטענה.
אורי צוק בר
¶
שנייה. ביקשתי זכות דיבור. תנו לי לדבר כמה משפטים ותשאלו את כל השאלות. בסדר? אפשר כבוד יושב-הראש? אפשר.
אני אורי צוק בר, אני יושב-ראש מועצת הלול. אני נציג שר החקלאות, בתור סמנכ"ל של המשרד.
אורי צוק בר
¶
אני אשמח מאוד להגיד כמה משפטים ברצף, זה לא יהיה ארוך.
מועצת הלול, ואני מדבר כיושב ראש המועצה, היא קודם כל לא חולקת על התקנות. אנחנו פועלים ועושים יחד עם המגדלים ששותפים במועצה הזאת והממשלה ששותפה במועצה הזאת את הכול בשביל לעמוד בתקנות שמכתיבות את אופן גידול המטילות בעתיד.
בתקנות האלה יש סעיף, כמה סעיפים, יש סעיף 25 ויש סעיף 26 שמראים את הדרך, לאן הולכים. לא מרחיבים יותר לולי כלובים, לא מכניסים יותר תרנגולות ללולי כלובים מ-2035. ואז בא סעיף 27 שמדבר מה יקרה בתקופת הביניים שראינו כבר שהענף מתקדם. יש כמעט חצי מהמטילות כבר נמצאות במקום שהן אמורות להיות בו בעתיד.
אורי צוק בר
¶
בסעיף 27 מדברים על הזמן ביניים ובזמן ביניים הזה בעיקר מתייחסים ללולים הישנים שפחות מ-1,500 ס"מ לכלוב ובהם רוצים לצמצם את הצפיפות ל-600 מינימום, 600 ס"מ מינימום. זה התהליך שהתחייבו עליו בכתיבת התקנות כתקופת ביניים לשלוש שנים. בתקופת הביניים הזאת, כשהתקינו את התקנות חשבו שיהיה באמת שלוש שנים. שני דברים משמעותיים השתנו: אחד, הנושא של התמיכות שהוא היה המוקש, שאני בתחום הזה כבר מעל 10 שנים מתעסק עם התקנות האלה. אני הייתי פה בוועדת החינוך הזאת לנסות להעביר את התקנות פעם ראשונה לפני מעל 10 שנים. ומה שכל הזמן דחה את האישור שלהם זה העובדה שלא היה את התקציב של התמיכות. שהוא יאושר רק ביולי 2022.
אורי צוק בר
¶
ביולי 2022 היה בערך שלושה ארבעה חודשים להגיש בקשות. בשביל להגיש בקשות צריך להביא תוכניות, להביא היתרי בנייה, להביא את כל המסמכים שצריך. היו כמו שאמרה קודם נציגת המשרד, היו כמה עשרות בקשות. עכשיו, בשביל לקבל כסף על ההשקעה צריך לבנות לול. צריך לעשות משהו בשביל לקבל את הכסף הזה. ולכן התקציב היה, אמר פה נציג משרד האוצר, אכן התקציב היה. לא אמרנו שלא היה.
ובאוקטובר כולנו יודעים מה קרה. מאז אי אפשר לבנות לולים. בטח לא באזור הצפון וגם קשה מאוד גם ביתר הארץ. לכן הדחייה בפועל ביחס למה שהתכוונו, ואני לא מדבר עכשיו אם זה היה ישים או לא, כי זה מה שהוחלט בתקנות. זה החוק. הדחייה של שנה ועוד אני לא יודע כמה, לפחות חצי שנה, אם לא עוד שנה, לא יודעים, עדיין אף אחד לא יודע מתי אפשר יהיה לחזור ליישובים בצפון. סדר גודל של כשנתיים. מה ביקשו כאן בתקנות האלה בהמלצת המועצה גם? מה ביקשו כן משרד החקלאות? ביקשו במקום שביולי 2025 אי אפשר יהיה להחזיק יותר מטילות, שביולי 2025 אי אפשר יהיה לאכלס יותר. זה אומר דחייה מסוימת של שנה וחצי ובזמן של מיולי 2025 בהדרגה כל להקה חדשה שתיכנס כבר תהיה בצפיפות הנמוכה יותר. זאת אומרת גם הכניסה לתוקף של הירידה ל-600 ס"מ היא מדורגת. כל חודש עוד ועוד מטילות שמתחלפות ייכנסו. והמקסימום של המקסימום זה 20 חודשים דחייה, שזה גם לא שנתיים. 20 חודשים לפי מיטב הבנתי זה שנה ושמונה חודשים, שזה המקסימום. אבל חלק מהם זו תהיה דחייה של שנה או 14 או 13 חודשים. זה מה שרציתי להגיד.
היו"ר יוסף טייב
¶
יסמין, כבר קיבלת תשובה ממשרד המשפטים. די, עוד פעם ועוד פעם שואלת? משרד המשפטים הסביר לך שהוא לא יכול להכניס את זה כחריגים.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני חושבת שאתה צריך לדרוש תשובה ממשרד המשפטים. כי הוא לא נתן פה איזה שהיא תשובה משפטית למה הוא לא מאפשר. הם החליטו שהם לא מאשרים.
אבינועם ביר
¶
"המנהל הכללי של המשרד רשאי לבקשת בעל לול במקרים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב להאריך לעניין הלול נשוא הבקשה את המועד האמור לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים".
אבינועם ביר
¶
הסעיף הזה מדבר על בקשה ספציפית של בעל לול ספציפי שהמנכ"ל צריך לבחון אותה באופן ספציפי, לתת את הנימוקים המיוחדים לגביה. כרגע אנחנו מדברים לפי הנתונים שהציג משרד החקלאות על סדר גודל של 70%-75% מהלולים. כאשר מגיע המשרד - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
עצור, רגע. על כמה לולים מדובר? אל תדבר איתי בתרנגולות. לא כל תרנגולת מגישה בקשה.
תמי סלע
¶
ה-70% שאמרתם זה הכול לולים שהם באמת נמצאים באזורים שאי אפשר להיערך והם 350 והם רלוונטיים לתקנה הזאת? עשיתם את הבדיקה של הפריסה המדויקת כמה אחוזים?
אבינועם ביר
¶
אני מתייחס לנתונים שמשרד החקלאות מציג לי כמשרד המשפטים. אני לא בא לבחון את הבקשות האלה. אפשר להביא את כל הנתונים של משרד החקלאות מבחינת מספר לולים וזה.
אבינועם ביר
¶
ברגע שאנחנו מדברים על מספר של מאות בקשות שנסמכות על אותם נימוקים לבוא ולקבל החלטה של גורם מינהלי פרטני של המנכ"ל לא עולה, זה לא עולה כדי הרציונל של התקנה הזאת.
אבינועם ביר
¶
המהות של הדיון פה, מגיעים גורמי המקצוע של משרד החקלאות, של משרדי הממשלה השונים, כל המעורבים בעניין כולל הארגונים וכולל חברי הכנסת ומקיימים על זה דיון. יכול להיות, ושוב אני אומר את זה, יכול להיות שצריך לעשות תיקונים מסוימים בתקנה כזו, תקנה אחרת. בשביל זה בדיוק הדיון הזה קיים. אנחנו לא באים ובטח לא מסתכלים על הוועדה כאיזה שהיא חותמת גומי. המשמעות של הדיון פה זה מקיימים דיון בוועדות ודנים בהם בדיוק כדי לא להפוך את המעשה המינהלי או לקרוא לזה איזה עשייה במחשכים של מנכ"ל המשרד.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
תודה. אני רוצה לשאול את משרד החקלאות האם התקנות האלה מדובר בהן בבריאותו של הציבור? כי זה מאוד חשוב לי.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
מהרגע שנכנסתי. אז אני שואלת את משרד החקלאות לדעת האם מדובר בתקנות שמדובר בהן בבריאות הציבור? כי כרגע אנחנו נמצאים במצב שיש תושבים רבים בצפון שבריאותם עכשיו לקויה. ואני אגיד לך למה. כי הם מפונים. הם מפונים, הם נמצאים במצב של זוועת אנוש, מפני שהם נמצאים היום לא בבתים שלהם. לא בפרנסה שלהם, לא בשום מקום. הם תלושים מכל דבר. ובאים עליהם עם תקנות שהם אפילו לא יכולים להגיב, כי הם נמצאים בעצם בבתי מלון מחוץ ליישוב שלהם.
ואני מסתכלת על רפאל פרץ שנמצא פה, הוא אמר לי אני לא חוזר למרום הגליל. אין לי מה לחזור. התקנות האלה מחסלות אותי. אין לי לאן לחזור, אני לא יכול. אין לי טווח זמן, אני לא יכול להפעיל את מה שהם מבקשים. משרד החקלאות עם השינויים שלהם, עם הרפורמות. אני מכבד את הרפורמות, אני בעד. אבל אני לא יכול לעשות את זה כשאני בכלל בבית מלון, הכול שם נטוש. ועכשיו אני צריך לדעת שמחסלים. זה חיסול טוטאלי. אין לי לאן לחזור. וכשאתה שומע את זה מהאנשים האלה, שלנו יש את האחריות לדאוג להם, עם כל הכבוד לתרנגולות. ואני מאוד מכבדת את התרנגולות. אבל בני אדם חשובים בעיניי יותר מאשר התרנגולות. ואני חושבת עליהם כאל מי שצריך לטפל. וזה האחריות שלנו.
לכן אם יש תמיכות, ואני מאמינה שנעשתה פה עבודה מקצועית מצוינת, צריך לתת טווח זמן. אנחנו נמצאים במלחמה, ריבונו של עולם. אנחנו נמצאים במלחמה. איך האנשים האלה שנמצאים בצער שלהם כי הם מפונים, כי זו החלטה שלנו לפנות אותם. אז ההחלטה שלנו היום לא רק לפנות אותם, אלא גם לגמור אותם ולחסל אותם כלכלית? לא. אני חושבת שצריך לתת פרק זמן סביר שאפשר יהיה לתת זמן לחזור ולתקן ולעשות. אין אדם אחד במרום הגליל, ויושב כאן ראש המועצה. אין אדם אחד שלא מוכן, או מעלה יוסף, שמוכן לשינויים ולרפורמות. מבורך. אבל צריכה להיעשות פה עבודת הכנה. הציבור לא יכול לעמוד בגזרה שהיא גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אי אפשר לעמוד. טל, עם כל הכבוד, ואני מאוד מכבדת אותך, אני בעד האנשים, לא בעד התרנגולות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אני מבקשת שיתחשבו באנשים הללו, הם בראש מעיינותיי. ואם צריך להגיע לאן שצריך להגיע אני אגיע. אני החיילת שלהם. אני לא אתן לאף אחד לפגוע בהם, לאף ארגון, לאף עמותה, לאף אדם שיפגע בתושבים היקרים האלה שמשלמים מחיר כבד. ובגלל זה אנחנו נמצאים כאן. זה הזמן לדאוג להם. ואם אנחנו לא נדאג להם אין לנו שום זכות קיום במשכן הזה.
לכן צריך לתת להם את פסק הזמן להתכנס, לעשות את כל מה שצריך. ראש המועצה יודע שכאשר יחזרו החיים הנורמליים לאזור שלו, יש אנשים שלא חוזרים. ואני שומעת את זה. יש אנשים שלא חוזרים, אין להם לאן לחזור. אין להם לאן לחזור. וזה אסור שזה יהיה על המצפון שלנו. תודה.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
אני אגיד לך את האמת, אני רוצה כמה מילים. קודם כל, שתדעו, בדרך כלל מה שקשור לענף הלול אני נמצא בדרך כלל בניגוד עניינים. אבל הפעם אני לא בניגוד עניינים. למה אני לא בניגוד עניינים? כי המכסות שלי כבר בלולים מודרניים. אז כל מה שקורה פה היום, התייעצתי עם היועצת המשפטית. זה לא משהו שאני יכול, לא אני ולא אבא שלי או מישהו אפילו מבני הדודים שלי ליהנות מזה. אנחנו כולנו כבר בלולים. כן, זה אבא שלי. אמא שלי שם.
אני באמת אקצר. אני אסביר לכם למה אני לא רוצה לחכות לוועדת החריגים.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
ועדת מנכ"ל או חריגים, לא משנה. תשמעו, אני אספר לכם. שרן שמעה את הסיפור, זה לא קשור לזה, אבל גם בוועדת חריגים. מושב חזון יש לו בעיה באזור גידול. יש אזור גידול שהמדינה עשתה. באו המושב, עשו מה שצריך בשביל הרפורמות שאנחנו מדברים פה עכשיו. הגישו היתרים, עשו התקדמות לפי אבני הדרך, כל מה שצריך לעשות. נהיה בלגן. יש להם יישובים שכנים שהם טוענים שזה יפריע להם, יישובים ערבים. ונהיה שם בלגן מאוד גדול. באו, שלחו אותו ומשרד החקלאות וגם אני אישית הלכתי לשכנע אותם ומנכ"ל הארגון ושמעון. נהיה בלגן מאוד גדול.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
לא, אחרי שעשינו, היה בעיות עם השכנים. יש שם כל מיני כפרים ליד. אמרנו להם אל תבנו שם. נוצר בלגן מאוד גדול, בואו תחזרו לבית. אנחנו מחזירים אותם לבית. אמרנו ניתן לכם בינתיים לגדל בבית עד שנמצא לכם פתרון. עכשיו, זה המדינה אמרה להם לא. המדינה אמרה להם לא. סיבות ביטחוניות כל מיני עניינים כאלה.
אנחנו באים שהם יגדלו בבית, מגישים בקשות. הנה, ראש המועצה פה. ואני אומר לך עברנו בית בית לשכנע, שלא יריבו שם. כי גם שם את יודעת, אין להם בעיה לריב ולהיכנס. אחרי שהם משכנעים אותם לחזור לבית לגדל, כדי למצוא את הפתרון. אמרנו שמע, נגיש בקשות לוועדת חריגים שיתנו להם, אנשים צריכים להתפרנס, להביא אוכל לילדים שלהם. ועדת החריגים רוצה לאשר, באמת. המנכ"ל והשר בכל הכוח דוחפים לאשר להם, כי הם מבינים שאנשים צריכים להתפרנס וכי אכפת להם מהחקלאות השר והמנכ"ל. אבל השירותים הווטרינריים, שדיברת עליהם מקודם, לא מוכנים לחתום.
יש שם היום מושב חזון, 80% ממנו לא מגדל, לא מתפרנס.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
הוא אומר לו לא, אני לא חותם, אתה לא עומד באבני דרך. איך אני אעמוד באבני דרך אם המדינה עצרה אותי? אני לא יכול לעלות לשטח. אני עשיתי היתר בנייה.
היו"ר יוסף טייב
¶
טל, תודה רבה. אנחנו הבנו שזה לא אותו סיפור. הוא הביא סיפור אחר בשביל להמחיש את אותה עלות שמדינת ישראל לחקלאים. תפסיקו כבר.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
מה שחשוב לי באמת, אני חשוב לי לשמור על החקלאים בצפון. חשוב לי לשמור על הפרנסה שלהם בצפון. כי זה לא רק שאין לרפי פרץ לאן לחזור, כי אני גם באמת יודע איפה הוא גר כי הוא חבר אישי מאוד טוב שלי. יש היום 30% בערך ממה שאנחנו מסתובבים, והנה, קטי הייתה איתי גם, היינו בבתי מלון. אנשים לא רוצים לחזור. הם לא רוצים להיות הגדר האנושית. זה שאז זרקו אותם שם, שאלו, כשהם היו, הם לא הבינו את התמונה. ושמו אותם גדר אנושית לחיות בפריפריה. היום החבר'ה שכבר באו לכיוון המרכז אומרים לי שמע, איזה חיים טובים. קאנטרי פה, קריית חינוך פה. המתנ"ס פה. מה יש לי לחזור לגור במושב? גם הפרנסה הזאת, שאיפה שהוא נתן להם כדי להשאיר אותם לגור בגליל, גם זה כבר לא מעניין אותם. הם לא רוצים להישאר, הן לא רוצים לחזור לגור. 30% לא יחזרו לבתים שלהם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
אתה יודע כמה הם מקבלים על תבנית של ביצים? על תבנית של ביצים הם מקבלים תשעה שקלים.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
להשאיר אותם שם זה לא פותר את זה. זה לא פותר את זה. איפה התקציבים כדי להשקיע לקאנטרי בצפון. איפה התקציבים כדי להשקיע בהם בפרנסה בצפון? איפה לבנות אזורי היי-טק שיהיה בצפון?
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
לסיכום, אדוני יושב-הראש, אני רוצה שבעזרת השם נאשר את התקנות של רווחת העוף, כי אני חושב שאנחנו צריכים מינימום חמש שנים ולא שנתיים. מינימום חמש שנים כדי שנוכל לדאוג לפרנסה.
ששון ששי גואטה (הליכוד )
¶
לא שלוש ולא כלום. מינימום מהיום עוד חמש שנים כדי לדאוג לאנשים, לגדר האנושית ולשק החבטות.
עמית סופר
¶
תודה אדוני יושב-הראש. האמת שחשבתי שאני אגיע כאן לדיון וזה יהיה הדיון הכי קצר. לא היה לי ספק שיהיה פה קונצנזוס. אני אומר לך שאני פשוט מופתע מעצם השיח, מעצם הדיון. לא יעלה על הדעת. אנחנו נמצאים פה במצב מלחמה ומדברים פה בעצם על רווחת האדם מול רווחת העוף.
אז בואו אני אספר לכם מה זה רווחת האדם. מה שנקרא בדידי הווה עובדא. אוקיי? הזכיר פה קודם חברי ששון גואטה את מושב חזון. אתמול קיבלתי טלפון מתושב חזון. הוא אומר לי עמית, אני מבקש ממך שתבוא אליי. אני לא רוצה לדבר איתך בטלפון, תגיע אליי לבית. מושב חזון, שלמעלה מחצי שנה מרבית היישוב לא מאכלס את לול המטילות שלו, שזה מטה לחמם. הכנסה יחידה. הגעתי אליו אתמול. לבית עם דמעות בעיניים הוא פותח לי את המקרר ואומר לי עמית, הנה, אין לי פה מה לתת. אני מתבייש ללכת אפילו לסופר, למכולת. אני כבר חצי שנה ללא הכנסה. אין לי מה לתת לילדים.
עמית סופר
¶
סליחה, אל תפריעי לי בבקשה. סליחה, אל תפריעי לי. אני לא מדבר, אני מדבר על מצוקה כרגע. אחרי זה נגיע לאכלוס.
עם דמעות שליש אומר לי עמית, אני לא יודע מה לעשות. מצוקה אמיתית. וכשאנחנו מעמידים פה באיזונים את רווחת האדם מול רווחת העוף, איפה השאלה פה? מדברים פה, לו היו מדברים פה על בריאות הציבור, אני יודע שבמכלול האיזונים אוקיי, בואו נעשה את האיזונים הנכונים. אבל מדברים פה על רווחת העוף. ואני אומר עוד משהו בעניין בריאות הציבור. הרי יש איגרת. האיגרת התוצאה שלה של בריאות הציבור זה בדיוק בהלימה לתוצאה שמבקשים. בסוף אנחנו מגיעים לאותם לולים. ואנחנו מדברים פה על אין ספק שבריאות הציבור הוא ערך הרבה עליון ונשגב מרווחת העוף. ויש איגרת שיודעת לאזן את זה. אז בואו ניצמד לאיגרת של בריאות הציבור שהיא ממילא קיימת כאן והיא תיתן גם את המענה לאותו עניין של רווחת העוף. כי בסוף זה יהיה הפתרון. אז מה כל ההתעקשות הזאת?
ברור, וששון צודק, אין יכולת לדבר על פחות חמש שנים. אני אומר את זה כיושב ראש ועדת בניין ערים. לגבש תב"ע ולהוציא היתר ואחרי זה לבנות. אני לא מדבר פה בכלל על הסוגייה התקציבית שזה אפילו לא מונח אצלם. בסופו של דבר לוקח זמן. אז מה הרעיון? לבוא ולייצר איזה שהיא פיקציה ולהגיד תקנות ואחרי זה נביא, וצודק פה נציג משרד המשפטים, להביא את כולם כמכלול בתקנות מטעמים מיוחדים שיירשמו? עשינו את הדבר הזה. ששון נתן דוגמה. דוגמה אחרת.
עמית סופר
¶
סליחה, אני מדבר על דוגמה אחרת, לא אצלכם. בדוגמה של בריאות הציבור, באיגרת נקבעה ועדה בסוף האיגרת. ועדה שאנחנו התנגדנו. רצינו שזה לא יהיה כוועדה. אבל היה לחץ ואמרו אוקיי. בסופו של דבר ההמלצה תתקבל. לצערי משרד החקלאות והמנכ"ל המליץ והשירותים הווטרינריים בסופו של דבר לא קיבלו את ההמלצה. והיום מושב חזון עם שמונה חודשים ללא אכלוס.
אני כבר מסיים. בסופו של דבר אדוני יושב-הראש, צריך לעשות את האיזונים הנכונים. ובוודאי ובוודאי שמעמידים פה את רווחת האדם מול רווחת העוף. אז היינו פה 50-60 שנה באופן הזה. ויש כבר מנגנון שזה קיים. יש פה כבר תהליך וזה הולך למהלך הזה. זה לא שמישהו פה מתנגד ואומר אנחנו לא במקום הזה. עובדה, את סוגיית ההנשרה התקדמנו. פתרו, אנחנו כבר נמצאים מאחורי סוגיית ההנשרה. גם רווחת העוף זה יגיע.
עמית סופר
¶
בסופו של דבר יש תהליך שהוא לא יכול להיות מנותק מהרגולטורים והתקציבים. וחייבים לשייך אותו למהלך הזה. אין אפשר לבוא לעשות את הניתוק הזה. אגב, הניתוק הזה קיים לצערי באיגרת של בריאות הציבור. אבל זה נדבר, כרגע זה לא המקום. אבל פה אדוני יושב-הראש, אין מה לדבר על שנתיים, כי אז באמת לא נהיה רציניים. כי נבוא לפה עוד שנתיים ונרים פה צעקות ויגידו עוד פעם החקלאים מבלבלים במוח, עוד פעם אנחנו לא רציניים? האם זו המטרה? אז בואו ניישר את זה לזמן סביר, הגיוני.
עמית סופר
¶
זמן חמש שנים זה זמן סופר מהיר. אני אומר לך את זה כיושב-ראש ועדה. אני אומר לך אחד שמצוי בפרטים. סופר מהיר לעשות את זה בחמש שנים. הלוואי ונעמוד ביעד הזה. אבל זה עניין תהליכי. צריך להתחבר לזה. אז אדוני יושב-הראש, צריך לא להפחית מחמש שנים. ואני אמרתי כמו שאמרתי בפתח הדברים, יש הרי אגרת בריאות הציבור.
עמית סופר
¶
אדוני יושב-הראש, הדברים שאמרתי הם נכונים. אמת לאמיתה ודברים מדויקים ותבדוק את הדברים האלה. תודה רבה אדוני יושב-הראש.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה לשאול, המושב שדיברת עליו הוא לא לא מאוכלס, לא בגלל המלחמה ולא בגלל התקנות. אין קשר.
היו"ר יוסף טייב
¶
בבקשה. להיות בשקט. אני מבקש לא להפריע. אני יודע מה אני עושה, מוטי. אני מבקש לא להפריע.
הילה קרן
¶
תודה רבה אדוני יושב-הראש. אנחנו מדברים פה על תקנות לחוק צער בעלי חיים, עדיין לא נאמרה המילה רווחת בעלי חיים.
הילה קרן
¶
אומרים לנו פה ברקס קטן. זה לא ברקס קטן, זה סבל גדול למיליונים של בעלי חיים. כל רגע בלול של 350 סמ"ר לתרנגולת זה פחות מהשטח של דף הנייר הזה, זה שטח שלא מאפשר לתרנגולת לעולם לא ללכת, לא לדרוך על אדמה, לא לנקר בקרקע, לא לבצע שום התנהגות טבעית. זה סבל גדול. זה מנוגד לחוק צער חיים ואין פלא שאנשי המקצוע בשירותים הווטרינריים לא נמצאים כאן.
אנשי המקצוע שאמונים על בריאות הציבור, מדובר בלולים שהם סכנה תברואתית. הם אומרים את זה כבר שנים אנשי המקצוע בשירותים הווטרינריים.
הילה קרן
¶
נכון, אנשי - - - הווטרינרי העמדה שלהם מופיע בריא, הם מתנגדים למהלך הזה. הוא נעשה בניגוד לעמדה המקצועית שלהם. כלובים שמקצים 350 סמ"ר לתרנגולת נאסרו באיחוד האירופי לפני יותר מ-20 שנה. הם אסורים לשימוש ב-39 מדינות. כבר הטיוטה הראשונה של התקנות מ-2010. הטיוטה מ-2010.
הילה קרן
¶
אנחנו כרגע בדרך אחורה. הולכים צעד אחורה, רוצים לסחוב אותנו עוד שנתיים אחרי 15 שנה. רוצים לסחוב אותנו עוד חמש שנים. אין לזה סוף. עוד שנתיים יבואו ויבקשו שוב.
הילה קרן
¶
זה לא מצב כמו ששמענו, אין לנו ויכוח על תקציבים, אין לנו ויכוח על פיצויים. מי שמגיע לו פיצויים חייב לקבל אותם.
הילה קרן
¶
התקנות אוסרות על כליאה בכלובים והן מאפשרות רק בהוראת שעה. הוראת שעה זה מנגנון זמני, זה מנגנון שנועד לאפשר לתעשייה להיערך. ועכשיו מנסים לעשות בו שימוש לרעה. להפוך אותו למנגנון סחבת ולמשוך עוד ועוד זמן. הוראת השעה הקציבה שלוש שנים לכליאה בכלובים של 350 סמ"ר לתרנגולת אחרי שהיה ברור כבר מ-2010 למי שזה לא היה ברור לו עוד קודם, שהדבר הזה לא יכול להתקיים בישראל ומנוגד לחוק צער בעלי חיים.
עכשיו מבקשים להאריך בשנתיים נוספות. מבקשים לנו שזה נדרש בגלל המלחמה. אבל אם זה הסיפור, אז בתקנות יש כבר מנגנון החרגה. לא שמענו שום סיבה עניינית למה אי אפשר להשתמש במנגנון.
היו"ר יוסף טייב
¶
עמדת משרד המשפטים הייתה ברורה. לא ביקשתי התייחסות למה שאני אומר. עמדת משרד המשפטים הייתה ברורה.
הילה קרן
¶
יש פה עוד משפטנים. הכלובים האלה לא עומדים בחוק צער בעלי חיים, הם לא עומדים בשום תקן של אף מדינה. יותר מ-2,000 תאגידים בעולם מוציאים משרשראות האספקה שלהם את הביצים מכלובים גם תאגידים שפועלים בישראל כמו נסטלה, כמו יוניליוור, מ-2006 מדברים פה על רפורמה. מ-2010 דנים בתקנות בוועדה הזאת. זה לא קרה כרעם ביום בהיר. היה מספיק זמן להיערך.
כפי שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה, צריך לעשות כאן הבחנה בין נתונים שהיו ידועים בזמן התקנת התקנות, בזמן החתימה על ההסכם, לבין נתונים שהשתנו. ולגבי מה שהשתנה לא שמענו שום נתון ענייני.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אבל הרגע הוא דיבר על דברים שלא קשורים למלחמה. ואם זה המלחמה, אנחנו מדברים על חמש שנים. תפסיקו להשתמש במלחמה כתירוץ. תכלס, מכל מה ששמעתי מהחקלאים מיושב הראש אין קשר למלחמה.
הילה קרן
¶
אני רוצה להתייחס לטענות על המחסור בביצים. אנחנו הגשנו בקשת חופש מידע למשרד החקלאות וקיבלנו את התחשיבים שלהם. לפי התחשיבים שלהם כבר עכשיו יש מחסור בביצים של 45 מיליון ביצים. לא שמענו על זה. ועברנו על הפרמטרים בתחשיב.
הילה קרן
¶
יש כמה פרמטרים שלא מופיעים בתחשיב כשמדברים על מחסור בביצים. דבר ראשון, התקנות מאפשרות בשלב הזה להשתמש בלולים הקיימים ורק להפחית קצת את הצפיפות.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. חברים, אני לא ביקשתי לענות לשאלות שלה. שהיא תביא את המונולוג ותתקדמי. בבקשה.
הילה קרן
¶
דבר נוסף, יש אפשרות לגידול משותף בלולים קיימים שעומדים בדרישות של התקנות. יש בלולים האלה לפי הנתונים של מועצת הלול יש בהם יתרה לאכלוס של יותר מ-700,000 תרנגולות. זה יותר ממיליארד וחצי ביצים.
הילה קרן
¶
ודבר נוסף, התחשיב מתעלם לחלוטין מבנייה חדשה. הסעיף הזה נכנס לתוקף באוגוסט 2025. אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שלא תהיה בנייה.
הילה קרן
¶
יש כבר 33 מתחמים שהושלמו. יש עוד 11 מתחמים בשלבי ביצוע מתקדמים. יש עוד עשרות מתחמים בשלבי תכנון שונים בכל הארץ.
הילה קרן
¶
גם אם היו עיכובים בחלק מהמקומות סביר להניח שתהיה התקדמות במתחמים נוספים עד אוגוסט 2025 כאשר האיסור ייכנס לתוקף.
הילה קרן
¶
יש פה ניסיון ציני להטעות את חברי הכנסת. רק לאחרונה מועצת הלול פרסמה שיש צפי לעודף ביצים בקיץ. יום אחד הם מספרים על עודף, יום למחרת הם מדברים על מחסור. ואתם יודעים מה? גם אם יהיה מחסור נקודתי אפשר לגשר על הפער הזה בייבוא זמני.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
התשובה להרוס את ענף הלול. הבנו. אז תדברי ברור, להרוס את ענף הלול, זו ההצעה שלכם.
קטי קטרין שטרית (הליכוד)
¶
זה לא מעניין אותם. אין לי צל של ספק שהיא גם לא אוכלת ביצים, אני אומרת לך.
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, לא מתאים. אני מבקש. חברים, אני מבקש. חברים אני מבקש, תודה רבה. משרד החקלאות, אני רוצה לדעת למה השירות הווטרינרי לא הגיעו לדיון.
חגית איגרמן
¶
הדיון הוא לא דיון על הרווחה. ברור שאנחנו הולכים לשם, כמו שנאמר. ברור שפחות צפיפות זה יותר טוב. הדיון הוא איזון עם אינטרסים אחרים.
תמי סלע
¶
כן, אבל יש פה הליך של התייעצות עם ועדה שגם צריכה לשמוע, של אישור ועדה שגם היא חלק מהליך החקיקה.
תמי סלע
¶
שהם גם עמדו ביסוד תקופות המעבר האלה. והתקופות שאפשר עדיין להחיל בהם לולים של 350 אז אי אפשר לא לשמוע את העמדה שלהם.
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
¶
אני מבקש, אתם לא מפחידים אותנו. אתה מבין? מה הם עושים עכשיו טלפונים להזמין אנשים. וואי, וואי. ללמוד מכם. שרן השכל, צריך ללמוד מכם.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אבוטבול, תביאו את הכסף במקום לזרוק אותו לכל מיני עסקנים. תביאו את הכסף, תעזרו להם.
גלי דוידסון
¶
התקנות, אני רוצה להזכיר קודם כל שהתקנות הן תחת חוק צער בעלי חיים, תקנות הגנה על בעלי חיים. עכשיו במסגרת הזאת התקנות האלה נדונו כבר יותר מ-15 שנה. הם נמצאים כאן בוועדת חינוך אולי 15 שנה, אם גם זה לא יותר. ובמסגרת הזאת היו הרבה התנגדויות מקצועיות.
גלי דוידסון
¶
במסגרת הזאת היו הרבה התנגדויות מקצועיות על הסטנדרט שצריך להיקבע למטילות כשעוד בשלב ההתחלתי כשהתחלנו לדבר על כל האירוע הזה הסטנדרט האירופאי לא התקרב ל-350 סמ"ר שאנחנו מדברים עכשיו כל כך הרבה שנים אחרי על לקבוע את הסטנדרט הזה.
עכשיו, נאמר כאן בצורה מאוד ברורה על ידי מכלול רב של גורמים שזה בלי שום קשר למצב שנמצא, המצב הקשה שהמדינה שלנו נמצאת בו. ושצריך איך שלא יהיה את העוד חמש שנים האלה לפחות לקביעת התקנות. אז המשמעות של זה בעצם שאנחנו פותחים, יש רצון לפתוח שוב את כל השיח הזה של מסביב לתקנות ברמה המקצועית.
האיזונים נקבעו. נקבע מנגנון שהוא היה פשרה לכל הגורמים בעניין. גם האנשים שסברו שרווחת המטילה נמצאת שם על השולחן בצורה משמעותית מאוד חרה להם השלוש שנים שנקבעו ל-350 סמ"ר האלה. זה סטנדרט שהוא לא ראוי למדינה מפותחת בשום צורה וכל הארכה שלו כרגע היא לא הגיונית. היא לא הגיונית. ואיזה שהיא קביעה כזאת שהיא גורפת של קביעת סטנדרט שהוא לא ראוי בצורה גורפת לכל הארץ היא לא סבירה, היא לא נכונה והיא לא ראויה.
גלי דוידסון
¶
אני רוצה להוסיף רק שלא התייעצו בגלל עם המשרד להגנת הסביבה לאורך כל הדרך. למרות שאנחנו היינו חלק אינטגרלי מכל התקנות האלה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:47 ונתחדשה בשעה 10:51.)
יוסי וולפסון
¶
כבוד יושב-הראש, 30 שנה אני מופיע בפני הוועדה. לא הייתה ועדה שכל כך הרבה אנשים דיברו - - - לא קיבלו אפילו דקה אחת לא קיבלו. 30 שנה שאני מופיע.
הילה קרן
¶
הוא עורך הדין הכי מנוסה בארץ לזכויות בעלי חיים.