פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



24
ישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים
02/04/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת משנה של ועדת הכלכלה
ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024), שעה 14:30

הקיצוץ בתקציב החינוך לבטיחות בדרכים ופעולות הממשלה לאור העלייה בתאונות הדרכים

חברי הוועדה: בועז טופורובסקי – היו"ר

ואליד אלהואשלה

מקס אבירם - מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח, משרד החינוך

ראיק סאלם - מנהל אגף הנדסה, אגף התנועה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

נצ"מ עמיר ג'יבלי - רמ"ח מו"פ, המשרד לביטחון לאומי

דניאל שוורץ - רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר

זהבה רומנו - מנהלת תחום בטיחות ילדים, משרד הבריאות

יעקב זכריה - מנכ"ל בפועל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מרב רפאלי - ר' אגף תכנון ומדיניות, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מירי נחום - ראש אגף, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

אסנת אלגום מזרחי - רכזת מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל אבן חן - מנכ"ל, עמותת נתיב בטוח

יניב יעקב - מנכ"ל, אור ירוק

ליעד קייקוב - רכזת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, עמותת אור ירוק

יחיאל מונטג - מנכ"ל עמותת נשק וסע, מייסד עמותת עיניים בדרכים

גל רייך - עמותת נתון לשינוי, מייסד מיזם Anyway

מרדכי פדר - יו"ר, חיים בדרך – מתונה

אביה זכאין - רכזת קשרי ממשל ותקשורת, בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

דיאנה קוגן - מנהלת בטיחות, עיריית ירושלים

ישראל סלע - מנהל מטה בטיחות בדרכים, עיריית ראשון לציון

ששי שדה - משנה למנכ"ל, הסתדרות העובדים הלאומית

יוני קריספין - יו"ר ועד אפיקים, הסתדרות העובדים הלאומית

ישראל גנון - יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, הסתדרות העובדים הלאומית

יפעת לוי ישראל

הדר אביב

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הקיצוץ בתקציב החינוך לבטיחות בדרכים ופעולות הממשלה לאור העלייה בתאונות הדרכים

שלום, תודה למי שהגיע. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – מי נמצא? מי הכי בכיר שהגיע ממשרד התחבורה?

אני, ראיק סאלם, מנהל אגף תשתיות ומהנדס ראשי.

למה המנכ"ל לא הגיע? או הסמנכ"לים, או סגן השרה או השרה?

אני לא יודע. אני יכול להודיע שביקשו ממני להגיע והגעתי.

בתור המשרד שאחראי על הבטיחות בדרכים, מה אתם עושים כדי לתכלל את זה שבפסח לא תהיה כמות ההרוגים שהיו לנו במרץ? ולא נישאר עם רבעון הכי גרוע מאז 2008? מה אתם עושים?

קודם כול, התקציב של בטיחות בדרכים - - -

לא, לא, לא. מה אתם עושים? התקציב זה לא מה אתם עושים. מה אתם עושים?

אנחנו עושים הרבה.

אני רוצה לשמוע, סעיף-סעיף, מה אתם עושים כדי שבאפריל לא תהיה אותה כמות הרוגים? אני אבוא עם השאלה הזו לרלב"ד, למשטרה, לכל מי שכאן, כי זה ביזיון. אני מתחיל להרגיש שהממשלה הזאת – זה לא סתם מה שקורה עם החטופים. פשוט אל אכפת לכם מחיים של אנשים. אתם מנותקים, יושבים במשרדים, זורקים את העיפרון ב-16:00, אנשים ממשיכים למות ואתם חושבים שזה לא קשור אליכם.

האחריות היא עליכם. האשמה היא עליכם. התכלול הוא עליכם. ואתם צריכים לשכנע אותי, את הוועדה הזאת ואת אזרחי ישראל, מה אתם עושים בשביל להציל חיים בכבישים. עכשיו אני רוצה לשמוע את כל פירוט הנושאים. הכול לפרוטוקול. ואני אומר לכם, תהיה ועדת חקירה על הדבר הזה ואנשים יהיו בכלא. אז תחשבו טוב-טוב על מה שאתם עונים לי. מה אתם עושים כדי להציל חיים בכבישים ולא הרבעון הנורא הזה? אני מקשיב עכשיו לכל התשובה.

קודם כול, אני לא יכול להשיב על הכול כי אני מנהל אגף תשתיות - - -

אתה לא יכול להשיב על הכול. תודה רבה. צא מהזה. מי יכול להשיב? הרלב"ד? נראה לכם הגיוני שזה מה שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מביא לי? מישהו שלא יכול להשיב על הכול? אז מי ישיב בממשלה?

סליחה, יש את הרלב"ד שגם עונים - - -

אתה לא הרלב"ד. אתה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אתה הנציג הבכיר. תענה לי מה אתם עושים.

אנחנו עושים הרבה בתשתיות ואנחנו עובדים הרבה ועובדים קשה.

תודה רבה. סיימת את זכות הדיבור. אתם לא עושים שום דבר. בבקשה, הרלב"ד, מה אתם עושים? תגידו לי כמה שעות אתם ישנים בלילה, כמה עובדים יש ברלב"ד ומה אתם עושים. מה עשיתם במרץ שלא הצליח ויש כל-כך הרבה הרוגים, ומה אתם עושים עכשיו לקראת פסח. תגידו לי.

עד עכשיו הייתי נחמד, כל הזמן אמרתי בישיבות שזה לא פייר לאנשים שבאים לישיבות. אז מה שקורה זה שמי שלא אכפת לו לא מגיע לישיבה, ואנשים ממשיכים למות.

מי הנציג הבכיר ביותר מהרלב"ד כאן?

אני הנציג הכי בכיר מלמטה.

זו לא השאלה ששאלתי. מי הנציג הבכיר ביותר מהרלב"ד כאן?

אני הנציג, יעקב זכריה, מנכ"ל הרלב"ד בפועל.

מה אתם עושים בשביל להציל חיים. זו כל העבודה שלך וכל האחריות שלך. אני רוצה להבין מה אתם עושים, כל הרלב"ד, בשביל להציל חיים בדרכים ואם אתם עושים מספיק. בבקשה.

הרלב"ד פועלת לקדם תוכניות בתחומים שונים. הרלב"ד ממשיכה לקדם שבעה נושאים מרכזיים כפי שאנחנו רואים אותם מנתוני התאונות. אנחנו פועלים לקדם תוכנית של ערים בטוחות בארץ, אנחנו פועלים לקדם טיפול בדרכים הבין-עירוניות, מטפלים בחברה הערבית, מטפלים ברכב הכבד, מטפלים באופנועים ומטפלים בנהגים צעירים. ולצד זה - - -

לא ענית לי על כלום. מה אתם עושים? תן לי פעולות. לא לקדם, פועלים לקדם, מה יהיה. תיכף נגיע לקיצוצים. מה עשיתם במרץ שלא הצליח? ומה אתם עושים באפריל? מה יקרה בפועל? מה אני אראה בעיניים? מה יראה נהג צעיר? ותיכף נגיע גם לחברה הערבית, ונגיע לתקציבים שלא עוברים ולישיבה שלא כונסה. מה לעזאזל אתם עושים? אני ביררתי הכול. לא אתם אמרתם לי. מה אתם עושים? מה יקרה באפריל? מה אתם עושים באפריל חוץ מלהוציא מכרז ביו"ש לשלטי חוצות? מה אתם עושים? לקצץ בחינוך, אתם מקצצים. תיכף נגיע לזה. אבל מכרז ליו"ש לשלטי חוצות. להוסיף לגלגל"צ תקציבים של מיליון ומשהו כדי שיגידו הרלב"ד, הרשות הלאומית. מה אתם עושים?

סליחה, אני חושבת שהשאלה - - -

אל תפריעי לי, בבקשה.

אבל אני חושבת - - -

אל תפריעי לי, בבקשה.

הרלב"ד מקדמת תוכניות בשטח - - -

לא קידום. מה אתם עושים?

הרלב"ד פועלת היום באשכול ערי המפרץ כדי לקדם שם תוכנית של ערים בטוחות. התוכנית הזאת נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד.

אוקיי. אתם לא עושים שם כלום. מה בפועל עושים? לא מה יהיה בעוד שנה. אני שואל, מה עושים? מה יקרה באפריל? לא אתם פועלים לקדם, ובעוד חצי שנה, בפתיחת שנת הלימודים, יהיה משהו. מה יקרה באפריל? בפסח ילדים יוצאים לחופשה, אנשים מסתובבים בכל הארץ, אנשים שותים אלכוהול ונוהגים. אל תדאגו, משטרה, אני אגיע גם אליכם כי הסתובבתי בכל הארץ ובחודש האחרון ראיתי ניידת אחת.

אנחנו לקראת יציאה לחופשה. אנחנו מעבירים מסרים להורים. אנחנו מקדמים גם קמפיין בתקופת החופשה ופונים למשפחות. אנחנו מזהים את הנסיעות המשפחתיות בחופשת הפסח.

ואתה ישן טוב בלילה עם התשובה הזאת? שזה הדבר הראשון שאתה עונה לי, במקום להגיד לי, אנחנו מתכללים עם המשטרה שיהיו ניידות, ואנחנו מגיעים לבתי-הספר, ואנחנו רואים איפה היו הרוגים, כמה צעירים הרוגים היו. אני אעזור לך – מתוך 102 הרוגים, שמונה ילדים. 27 צעירים, מתוכם 13 נהגים צעירים.

במקום להגיד לי, אנחנו רואים מה היו הבעיות, אנחנו רואים שיש מחסור בכלים, אנחנו מבקשים ומתחננים שיהיו לנו תקציבים ל-א', ב', ג'. אתה רק אומר לי מה אתם מקדמים ואיזה תוכניות ואנחנו מקדמים הסברה. זה נראה לך משהו שנותן לך להרגיש טוב כשבאחריות שלך, כאדם הבכיר ביותר שנמצא כאן מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אנשים לא ימותו בדרכים? תודה רבה. זו תשובה ביזיונית. בבקשה, את רצית להגיד משהו?

בועז, אתה לא נתת לי לדבר.

אל תפריע לי, בבקשה.

שלום, שמי דיאנה.

דיאנה, יש לך משהו רציני להגיד על זה? לא ביקורת על זה.

לא, לא. אני רוצה להגיד מה אנחנו כן עושים - - -

תגידי, יש לי שאלה. שני מיליון שהרלב"ד קיצצו בתקציבים לרשויות המקומיות, כמה זה קיצוץ בשבילך?

בשבילי 43% מ-670 שקיבלתי בשנה שעברה, עיר גדולה של 1,100,000 תושבים ושלוש ערים. העיר הערבית הגדולה ביותר, העיר החרדית הגדולה ביותר והכללית.

מקס אבירם, הקיצוץ של חמישה מיליון שקל ברלב"ד, מה זה אומר לי מבחינת החינוך? בקצרה, אני לא צריך סיפורים. נמאס לי מהסיפורים שלכם.

רגע - - -

סליחה, אל תפריעי לי. אני מנהל את הישיבה. אני מדבר למקס. הוא קיבל את רשות הדיבור.

אבל לא סיימתי.

אני יודע שלא סיימת. אין לי זמן לברבורי שכל. אני הבנתי מהר. אני מבין מהר. אף אחד לא יספר לי סיפורים. אני רוצה לדעת עובדות. בבקשה, מקס.

מבחינתנו, זה אומר שבספטמבר 24', תחילת שנת הלימודים התשפ"ה, אנחנו לא פותחים את החינוך התעבורתי.

תודה רבה. נשק וסע – מישהו נמצא כאן? יש עתיד לנשק וסע? אני זוכר שיו"ר הוועדה ביטן הבטיח לכם שני מיליון שקל. קיבלתם משהו? התקדם משהו?

- - - אנחנו עושים ויכולים לעשות הרבה יותר.

לא קיבלתם כלום ממה שיו"ר הוועדה הורה?

כלום.

מי נמצא מטעם המשטרה? מי הבכיר ביותר?

אני עמיר ג'יבלי, רמ"ח מו"פ באגף התנועה.

עמיר ג'יבלי, אני חושב שזה ביזיון שראש אגף התנועה לא הגיע עד עכשיו לכל ישיבות הוועדה, לאור העלייה הגדולה בתאונות הדרכים. אני גם ביקשתי ממנו שזה יגיע. אני חושב שזו יריקה בפרצוף של האזרחים, של הוועדה, של הכנסת. אני כמובן מכבד אותך ומעריך מאוד את התפקיד שלך, אבל יש מעליך מישהו שזו כל האחריות שלו והוא לא מוצא לנכון ולא מוצא את הזמן להגיע לוועדה. אני לא רואה משטרה. אני אשמח לדעת מה המשטרה עשתה במרץ שלא הצליח עם כמות ההרוגים האלה, ומה היא עושה באפריל בשביל לשנות את זה. ושים לב, אני רוצה לדעת מה עושים, לא מה יהיה.

אני מזכיר שבישיבה האחרונה גילינו שאגף התנועה הוא האגף הכי לא ממומן והכי לא מתייחסים אליו בכל משטרת ישראל ובמשרד לביטחון לאומי. אז אני אשמח לדעת, למרות זה, מה אתם עושים.

ברשותך, אני רוצה לומר שאני לא בא ממקום של התגוננות. אנחנו לא משנים את המדיניות ואת הפעילות שאנחנו עושים, פעילות שאנחנו מאמינים בה. היא מנותחת נתונים רב-שנתי. אנחנו יודעים איפה אנחנו צריכים להיות עם המעט שיש לנו. אנחנו יודעים במה צריך להתמקד. אנחנו יודעים מהו שעון הפעילות. גם אם זה לא ממש ינחם, מעבר לכמות התאונות הלא-נורמלית שהייתה בחודש מרץ, אם אנחנו מתכללים את ינואר, פברואר ומרץ השנה, יש ירידות גם בסך כול התאונות, גם בכמעט 100 תאונות קשות. אומנם יש לנו מזל רע - - -

אתם לא עושים שום דבר חדש. תודה. אני רואה כאן אנשים ממשפחות החטופים. אתם רוצים להגיד משהו? מבחינתי, הכול קשור. אם לאנשים שסתם מתים בכבישים לא מתייחסים, אז בטח לא לאנשים שחטפו אותם. המדינה עשתה את המחדל הנורא הזה, אז בטח גם אנשים ישנים בשקט, הולכים לחגוג בחו"ל, חברי ממשלה והכול, כשאנשים נרקבים במנהרות. כל-כך מעצבן חוסר האכפתיות. בבקשה.

אני יעל דהן, אני פעילה במטה המשפחות. באתי ללוות משפחות פה בכנסת, כי זה בלתי נסבל, כמו שאמרת, ש-134 אזרחים, אזרחיות, קשישים, גברים, נשים, ילד ותינוק נמקים במנהרות עזה. הגופה של אורון שאול כבר 10 שנים בעזה. אז כשאומרים לאזרחים לסמוך שמהבית הזה תבוא הישועה ושיחזירו את 134 החטופים, אז קצת קשה להאמין בזה, כשאני מסתכלת על התמונה שלו ושל הדר גולדין.

אני מסכים איתך.

המצב הוא באמת בלתי נסבל. החטיפה הזאת מערערת, בעיניי, את היסודות שעליהם בנויה המדינה הזאת. הסבים והסבתות שלי שנלחמו להקמת המדינה הזאת, נלחמו בשביל שלא יחטפו פה אנשים מהבתים שלהם למדינה זרה, או איך שנגדיר את זה. וזה מה שקרה. וזה שהדבר הזה לא מערער אפילו פגרה של הכנסת זה בושה וחרפה.

זה פשוט בושה וחרפה שבכלל הנושא הזה עלה לדיון ושהנושא הזה התקבל בוועדה שאני נכחתי בה בשבוע שעבר בהצבעה של פחות מ-20 אנשים. אני לא יודעת כמה חברי כנסת באת נכחו שם. אני יודעת שהוציאו חברת כנסת אחת מהאופוזיציה שתי דקות לפני ההצבעה. אני לא יודעת איך הדברים מתנהלים. אני מזועזעת ומבוישת.

יעל, אני מסכים איתך. אני חושב שיש כאן ניתוק של הבית הזה, של הכנסת, לא רק הקואליציה, של כולם ושל הממשלה, ואת רואה את זה בדיוק עם החטופים. אנחנו כאן בתאונות הדרכים וגם הפגרה, אפילו למראית עין.

עם הפגרה זה פשוט מגוחך, ולהבנתי, יש עדיין אפשרות אם 40 חברי כנסת יגישו בקשה להצבעה חוזרת במליאה.

אנחנו הגשנו, ותודה רבה. אני מנסה להגיד בוועדה הזאת דברים שהם פשוט כואבים, ולא בגלל קואליציה או אופוזיציה. זה לא יאומן, ואני חושב שיש קו מקשר בין הדברים האלה. אני לא יודע איך אפשר לישון בלילה כשתחת אחריותך יש תחום מסוים, והוא שובר כל שיא במובן השלילי של המילה, של הרוגים, של נפגעים, של קיצוצים בתקציבים. ואני מרגיש שאני היחיד שצועק. אף גוף לא צועק.

עכשיו מילא, אם הייתם אומרים שגופי ממשלה וגופי שלטון לא אומרים שחסרים להם תקציבים, אבל כל הגופים, אין גוף שלטוני שלא מגיע אליי ואומר לי, תעזור לי עם תקציבים, חוץ מהבטיחות בדרכים. אני היחיד שאולי מגיעים אליו.

נמצא כאן גם חה"כ אלהואשלה. שלום, סליחה שהגעת לכל זה, אבל זה נוגע גם לציבור שאתה מייצג. הרי יש פיתוח כלכלי – החלטת ממשלה 550, העברת תקציב לרלב"ד, לקידום בטיחות בדרכים, עבר אליכם?

לא.

מישהו מהאוצר נמצא להסביר למה לא עבר?

אני כאן. איזה תקציב? של החברה הערבית?

החלטה 550, הרשות לפיתוח חברתי וכלכלי ומשרד האוצר אמורים להעביר תקציב לרלב"ד כבר מזמן.

התקציב יעבור בהקדם, אחרי שאושר בוועדת ההיגוי בשנה שעברה ומסיבות טכניות, קרי: אני הייתי במילואים, זה פשוט לא עבר. אבל עכשיו, אחרי שעבר התקציב, זה יעבור בהקדם.

כמה שזה נורא, בוא נלך כלכלית. ההרוגים האלה עולים הרבה מאוד כסף. הפצועים, הפצועים בינוני, עולים המון כסף לאוצר המדינה, 17 מיליארד. מה האוצר עושה לאור העלייה בכמות ההרוגים בתאונות הדרכים ולאור העובדה שהנושא זה לא מתוכלל? הרלב"ד, שזו האחריות שלו, לא מתכלל את זה, ולא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – שזה חלק מהשם, יש שרה, יש סגן שרה – לא מתכללים את זה. אף אחד לא מתכלל את זה. איך אנחנו יכולים להציל חיים במובן המהותי ולחסוך כסף למדינת ישראל? יש משהו שנעשה? כי האוצר בדרך-כלל רואה את התמונה הגדולה.

אני בטח לא מומחה לבטיחות, אז אני לא חושב שאני יכול לתכלל את הנושא. לרלב"ד יש את הצרכים התקציביים שלו, ואם משרד התחבורה היה מתעדף את הדברים האלה בסדרי העדיפויות שלו, אז כמובן שהיינו נותנים לו מענה. מעבר לפיילוט - - - שזה משהו גדול מאוד שנתנו בתחילת שנה שעברה והוא נשאר לרלב"ד גם השנה. לא קיצצנו בזה, לא מעננו את זה, לא אמרנו להם: לא יישמתם את זה ב-23', אז אנחנו לא שומרים לכם את זה ל-24'. התקציב עבר as is ל-2024 בגלל שהוא לא נוצל.

מה גובה התקציב?

איזה תקציב?

ההעברה שאמורה לעבור - - -

לחברה הערבית – כ-10.5 מיליון שקל.

הוא לא עבר.

הוא עוד לא עבר. הוא אמור לעבור בהקדם.

אם הייתי יכול להכריח אתכם להקשיב לי בכל יום שלישי. כל שבוע אתם רואים ילד בן 15, הרבה גם מהמגזר, כמובן, אנחנו מכירים את האחוזים הגדולים, ילדה, תינוקת, אנשים צעירים, מבוגרים. אני לא מבין איך דברים לוקחים זמן.

מקס, בגלל שנושא החינוך הוא חלק מהדיון – אתה אומר שעם הקיצוץ הזה נגמר הסיפור של החינוך? כי הרי החינוך הוא תקציב של 120 ומשהו מיליון שקל.

אדוני היו"ר, יש פתרונות ביניים. אני אתן דוגמה, אבל היא הורסת את כל מה שבנינו במהלך השנים האחרונות. החינוך התעבורתי הוא אייטם או פרויקט שמדבר על כך ששכבת גיל שלמה בכיתה י' בבי"ס תיכון לומדת תכנים של בטיחות בדרכים, ומכינה אותם להתנהלות נכונה ובטוחה בדרך כנהגים לעתיד. כדי לבנות סיפור כזה, זה לא מהיום למחר. זה הכשרה של מורים, זה כתיבה של חומרי למידה.

זה שנים של עבודה ודחיפה בבתי-הספר.

כן, אבל אני עוזב את השנים. אני מדבר על הטווח של עשר השנים האחרונות, מ-2015. כתבנו חומרי למידה, הכנסנו אפליקציות, הכשרנו אלפי מורים, ואנחנו ממשיכים להכשיר גם היום מורים, מורים בבתי-ספר שילמדו את התוכנית הזאת. רק היום הסתיימו שלושה ימים במהלך השבועיים האחרונים שבהם כל תלמידי כיתה י' שלומדים חינוך תעבורתי ביצעו הדמיה ועשו סימולציה לבחינת התיאוריה שתהיה החל ממאי ויוני.

אני אשמח לקבל מהרלב"ד את תגובתם, בבקשה, לאור העובדה שמשרד החינוך טוען שזה יפגע פגיעה אנושה בנושא החינוך. הניסיון אומר שזה יביא לעלייה בתאונות הדרכים. מה אתם חושבים על זה ומה אתם עושים? אני אשמח לפירוט, ואני לא אפריע לכם הפעם, על כלל הקיצוצים שהחלטתם לעשות ברלב"ד.

אנחנו חושבים שהחינוך לבטיחות בדרכים הוא חינוך חשוב. הובלנו תהליך עם משרד החינוך ועם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כדי לעשות רפורמה, למסד ולקבע את נושא תוכנית החינוך התעבורתי. נעשה שינוי בתוכנית הזו בשנים האחרונות. בעבר זה היה שיעור שנלמד בכיתה, ובמסגרת השינויים, בסוף שנת הלימודים יש מבחן שהוא מבחן שמי שעובר אותו פטור מלעבור תיאוריה. אלה שינויים חשובים שהוכנסו לחינוך הזה. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב שצריך להמשיך אותו. אני לא חושב שצריך לעצור אותו.

הרלב"ד לא קיצצה את כל התקציב של החינוך התעבורתי. יש סכום שעדיין מועבר למשרד החינוך. התקצוב של החינוך התעבורתי מגיע גם ממשרד החינוך ולא רק מהרלב"ד. והכוונה היא להמשיך ולתקצב את החינוך התעבורתי. אנחנו חושבים שזה נושא חשוב ושחשוב שהוא יימשך.

מאילוצים שיש לנו והם מוכרים וידועים כאן, ודיברנו על זה בדיונים הקודמים, למרות כל הפניות שלנו, התקציב הבסיסי של הרלב"ד קוצץ, והקיצוץ הביא אותנו לקצץ בכל הפעילויות של הרלב"ד, גם בפעילויות הסברה, גם בפעילויות שטח, גם בפעילויות של הרשויות המקומיות, וגם בתקציבים שמועברים לחינוך התעבורתי.

בשנים קודמות עוד הרשינו לעצמנו, למרות שהיו קיצוצים, לא לפגוע בחינוך התעבורתי. הייתה תקופה ארוכה שבה היה מימון קבוע לחינוך התעבורתי למרות שהיו קיצוצים ברלב"ד. אבל הקיצוץ האחרון שמוריד אותנו לסף נמוך כל-כך של התקציב השוטף שלנו, הביא אותנו גם להחלטה לנגוע בנושא הזה.

אז חמישה מיליון שקלים בחינוך התעבורתי מתוך 17 מיליון?

כ-5 מיליון.

ומה עוד?

אנחנו קיצצנו בפעולות שהתכוונו לעשות במחקר, קיצצנו בפעולות הסברה, קיצצנו בפעולות של השטח, ובתוך הפעולות של השטח קיצצנו גם בפעילויות של הרשויות המקומיות. קיצצנו גם בפעילות של ניידות הבטיחות של משרד התחבורה.

מהרשויות הציבוריות קיצצתם באמת 43% ממה שהן מקבלות? או שזה רק בירושלים ובשאר זה שונה?

אנחנו קיצצנו כ-30%.

מה עוד?

זה עיקר הקיצוצים שנעשו.

ואתה חושב שהרלב"ד, בתור ממלא מקום למנכ"ל של הרלב"ד, עושה את כל מה שניתן בשביל להציל חיים בכבישים?

אני מרגיש שאנחנו עושים את המרב, ואנחנו משתדלים לעשות את הטוב ביותר במה שמגיע אלינו.

האם אתה יודע כמה ניידות יש עכשיו, ברגע זה, במשמרת הזו של יום עבודה, בכבישי ישראל? נציג המשטרה, כמה ניידות יש בכבישי ישראל במשמרת?

60 בממוצע.

60 בכל הארץ?

בבין-עירוני.

נציגת עיריית ירושלים, אמרת שקיצצו לכם 43%?

34% מהתקציב שלי, מפעילות חינוך. אני מדברת אך ורק על חינוך והסברה. אתם דיברתם על כיתה י'-י"א, ואני מדברת על קיצוץ רוחבי מאפס ועד גיל 120. אני מטפלת בכל הגילים האלה.

אז בעצם, מבחינת משטרת התנועה בבין-עירוניי אין אכיפה כמעט, אלא אם כן 60 ניידות בכל מדינת ישראל זה נחשב אכיפה – וזה במשמרת של יום עבודה, לא משמרת לילה. מבחינת העירוני יש קיצוץ כי הרלב"ד החליט לקצץ בזה. מבחינת החינוך בטווח הארוך אנחנו מקצצים, גם בטווח הקצר כי יש צעירים. אז בעצם ממשלת ישראל מודיעה דה פקטו על סוף המאבק בתאונות הדרכים ועל הרמת ידיים. זה מה שאני מבין.

פשיטת רגל.

אדוני חה"כ אלהואשלה, רצית להגיד משהו?

אחר כך.

אתה יכול, לך תמיד יש זכות דיבור.

כשהוקמה הממשלה הזאת, בכמה הזדמנויות ועד היום, לצערי הרב ולצער כל האזרחים במדינה, השר לביטחון לאומי אמר שלפחות באזור שאני בא ממנו, אזור הנגב, הוא יעשה משילות, שהוא ידאג לכל תושבי המדינה. יש חלקים במדינה שהוא מפקיר אותם לחלוטין. הרי דיברנו על כך שהוא הפקיר את נושא הפשיעה בחברה הערבית, אבל שימו לב למספרים בתאונות הדרכים. המספרים האלו כמעט משתווים. גם בתוך החברה הערבית וגם בתאונות הדרכים. האנשים שנהרגים בתאונות הדרכים כמעט מגיעים למספרים בתוך החברה הערבית, ועוברים אותם, למרות שהחברה הערבית היא 20% מכלל אזרחי המדינה.

ולכן, אני לא רוצה שיהיה לנו שר שלא מצליח לטפל במשטרה, לא מצליח לתת הוראות, לא מצליח להזרים כספים. אני שמעתי אותו ביותר מהזדמנות אחת כשהוא אומר שהוא הצליח לגייס כספים למשטרה. ואם אתה מדבר איתי על 60 ניידות בכל הארץ, זה איום ונורא. איך נצליח לקצץ את המספרים האלה? איך נצליח לעזור לצעירים? איך נצליח להוריד את מספר תאונות הדרכים?

זה כאילו הם אומרים, מי שימות ימות.

אם היא יושבת כאן ואומרת שמקצצים לה 43% - - -

היא הביאה לי את המספרים. הרי עולה כמות האנשים ועולה כמות הרכבים. ב-2015 בירושלים התקציב שלה היה כמעט 1.6 מיליון שקלים. ב-2024, תשע שנים אחר-כך, 388,000 שקלים.

ב-2008 קיבלתי 2.5 מיליון שקל.

זה נס שיש רק 100 הרוגים מתחילת השנה.

כשהיה להם, הם נתנו. הם יודעים לתת לנו תוכניות עבודה. הם יודעים לתת לנו את כל התורה, את כל ההדרכה, את ההשתלמויות, אבל כשאין להם כסף, אנחנו לא יכולים לעבוד.

בחיים שלי לא הרגשתי ככה.

אני מסתכל על בועז, ושימו לב, כולם – אנחנו כמעט חסרי אונים מול ממשלה שלא מתפקדת, לא מטפלת, לא רוצה לסייע, לא רוצה לשים קץ לנושא תאונות הדרכים. לא באנו לכאן על-מנת לדבר על פוליטיקה. יש פה דרג מקצועי שאמור להעביר לדרג הפוליטי חוות-דעת. גם כאשר אין לכם תשובות ואין לכם תקציבים, אני רוצה לראות נייר עמדה אחד גם מהמשטרה וגם מגופים אחרים שמתריע גם מול השר וגם לראש הממשלה וגם לחברי כנסת שאומר: אנחנו לא מצליחים.

אנחנו רוצים לראות דברים כאלה גם מהדרגים המקצועיים שנמצאים בתוך המשרדים, אבל בינתיים אנחנו לא רואים את זה. ראש הממשלה נותן גיבוי לשר והשר מחשק את ראש הממשלה. איך אנחנו נצליח?

אדוני, יש לכם כוח בוועדת הכלכלה ובוועדה הנכבדה הזאת להגיד לא. יש הרבה-הרבה יוזמות של משרד התחבורה שלא קשורות לשום דבר, ואתם יכולים לומר, אנחנו לא מעבירים.

יושב כאן בועז טופורובסקי, יו"ר הוועדה, מהאופוזיציה, וגם אני בא מהאופוזיציה. אתה רואה כאן מישהו אחד מהקואליציה? אני שואל אותך, איך נעביר?

ולא רק זה. הישיבה כאן עכשיו לא נעימה, אבל עד עכשיו ממש השתדלתי לעשות ישיבות נעימות, לנסות לשתף פעולה. אבל אני מרגיש שבמקום שייקחו את זה כדי לעשות טוב, אומרים, רגע, כאן אין בעיה, אז נלך ונתעסק איפה שיש בעיות. אני ראיתי את זה גם כשביקשתי מאנשים לבוא היום, ואמרו לי, אל תדאג, היו רגילים שאין בעיות.

היום בוועדת הכלכלה מטפלים בנושא של עבירות מנהליות. אם אתם תבואו מהאופוזיציה בזמן הצבעה, ותצביעו נגד - - -

אני בעד העבירות המנהליות. זה לא קשור.

זה קשור. תגידו לא על כל דבר - - -

יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו? אני אפילו לא רואה טעם לצלול לנתונים כי אנחנו לא שם. צלילה לנתונים רק תחטיא את המטרה. אין תכלול ואין טיפול ראוי בנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל. וזה הולך להיות הסיכום. אני לא יודע איך תשנו את דעתי. אני מנסה להבין מה עושים, מה יעשו, מה יקרה בפסח, איזה מבצעים יש למשטרה, איפה תופסים אנשים שיצאו שיכורים. אין. אין לי שום מידע. אני מחפש קצה חוט להיאחז בו כדי שאני אוכל לישון בשקט. אבל אין.

מקס, בבקשה.

ברשותך, אני רוצה לומר דבר אחד. זה נכון שהתמונה היא עגומה, באמת עגומה, ואני מדבר איתך מניסיון של עשרות שנים שאני נמצא בתחום הזה, אומנם בהיבט של חינוך, אבל אני שותף, הייתי חבר דירקטוריון - - -

אתה פורש עוד מעט?

ביולי.

חבל לי שזו תהיה שירת הפרישה. יצרת באמת אגף יפה.

אני מוכן להמשיך לייעץ לך בחינם על כל מה שאתה רוצה בהיבטים של חינוך.

חינם זה הכי יקר.

רציתי לומר שבהיבטים של חינוך יש דברים שיישארו במערכת וימשיכו להיות מטופלים. למשל, כל נושא הוראת תוכניות הלימודים בכיתות היסודי הן תוכניות שתישארנה כי הן מקובעות מבחינת ההקצאה שלהן. יש חוזר מנכ"ל של בתי-הספר היסודיים שמחייב מנהלי בתי-ספר להקצות שעתיים מתוך סל השעות שלהם להוראת תוכניות בכיתה א' ובכיתה ה'. יש תוכניות ויש חומרים ויש מורים. זה יישאר.

מקס, אז זה ידעו ללכת ברגל אבל ימותו בתור נהגים כי אין חינוך תעבורתי.

הוא מציג מה יש ומה לא יהיה.

אני רוצה להציג פן נכון ואמיתי של דברים שיישארו. זה יישאר – רכזי זה"ב, למשל, בבתי-ספר יסודיים שמחוברים לאופק חדש, להסכם העבודה עם הסתדרות המורים על אופק חדש, יש שם גמול ריכוז שנקרא רכזי זה"ב והם ימשיכו להישאר, והם יעשו את עבודת המינוף שהם עושים בבית-הספר בהיבט של בטיחות בדרכים.

אבל let’s face it, יש דברים שקשורים להיבט של תקציב והתקציבים הולכים ומתקצצים כל הזמן. גם התקציבים שלי כאגף בתוך משרד החינוך, בפלאט, מקוצצים כל הזמן.

כן, אבל מקס, אני יודע שאנחנו בחינוך וחינוך הוא לטווח ארוך, אבל כאן זה קשור למשטרה, לרלב"ד ולמשרד התחבורה. עכשיו יש לנו עלייה עצומה בכמות התאונות ואני מצפה לעשות מבצעים, כמו שאם יש אירוע ביטחוני, עושים מבצע ומטפלים בו. יש כאן אירוע בטיחותי, אחד מהגרועים – חוץ מה-7 באוקטובר ונושאי בריאות רגילים, אין תחום שמתו בו יותר. אין, אין תחום שמתו בו יותר. איך אין מבצעים? איפה האחריות הבסיסית? איפה הניסיון להציל חיים? אני לא מבין.

אני מציע ללכת ל-2012 שהיא שנה שבה הייתה ירידה משמעותית - - -

290 הרוגים.

הייתה ירידה משמעותית אחרי המון משמעותית, וזה נבע מהעובדה שהייתה הקצאה של תקציבים, היו תוכניות, גם באכיפה, גם בשפיטה, גם בחינוך, וכל המערכות הסתנכרנו ביחד ופעלו על-מנת להוריד. זה מה שצריך לקרות. אני לא מבין הרבה בקטע של הפרלמנט, אבל יכול להיות שצריך לחוקק בקונסטלציה מסוימת חוק של חובת העיסוק של כל היחידות וכל האנשים בנושא של בטיחות בדרכים. זה מה שצריך לעשות.

אתה רוצה שאני אספר לך משהו על חוק? לפי סעיף 9ד לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מדי שנה יביא ראש הממשלה לכנסת עד 31 במרץ דוח על הפעילות למען בטיחות בדרכים. אתה חושב שקיבלנו עד ה-31 במרץ? אני גם הזכרתי ותזכרתי את היועצת המשפטית לממשלה, את ראש הממשלה, את שרת התחבורה, את הרלב"ד, את כולם, שיש את ההוראה הזאת בחוק.

עכשיו תגיד, השנה לא שמו לב או לא קיבלו את התזכורת. אבל גם בשנה שעברה, ואני לא יודע מתי זה קרה. אז יופי, נעשה חוק. אני בפרלמנט כל-כך הרבה זמן. אני מנסה את כל השיטות בשביל לנסות להציל חיים, בטוב, ברע, באמצע, בחוק, וכאילו את אף אחד זה לא מעניין. גם אם זה יהיה רשום בחוק, זה הדבר הראשון שכל אחד צריך לעשות. החוק הוא נייר.

תעצים את אנשי השטח. תן כלים לאנשי השטח. יש פה איש שטח, תעצימו אותנו ואז תראה – כשיש תאונה ברשות מקומית, יש להם תחקיר. עושים את כל התחקירים, אבל מי שמטפל בזה, בסופו של דבר, זו הרשות המקומית. בודקים גם מבחינת תשתיות, מבחינת ההתנהגות, מבחינת השלמה של חינוך באותו איזור. יש אפשרות לעשות את זה, אבל כשאין לך כלים אז אתה לא יכול.

ג'יבלי, אני מבקש מהמשטרה לעבוד ולהכין תוכנית חירום לקראת פסח בנושא בטיחות בדרכים. אני לא רוצה שאפריל ייראה דומה למה שהיה במרץ, והסכנה היא שהוא יהיה יותר גרוע, כי אנשים יתפרקו, אנשים ילכו לחופשות, ילדים יסתובבו ברחוב. אנשים יחזרו ממילואים, יהיו עייפים. אני באמת דואג.

המיעוט של הניידות מתחיל לחלחל לאזרחים. מהיכרות שלי עם אנשים אני מרגיש שאנשים מרשים יותר לעצמם לעלות על ההגה תחת השפעת אלכוהול, אנשים מרשים לעצמם לקחת יותר סיכונים בכביש, אנשים גם קצת יותר עצבניים. בישיבה הקודמת היה דן בן-יהודה שהראה מחקר איך אחרי מלחמה ובגלל נושאים פסיכולוגיים, רואים את התוצאות של זה בשטח.

זה לא התפקיד של המשטרה לטפל בכול, אבל החירום הזה זה שירות צ'קלקה, זה משהו שיגרום לבן-אדם לשים לב כי הרי אנשים עובדים על אוטומט. בואו ננסה, בבקשה, ניסיתי ברע, עכשיו אני גם מתחנן, מה שצריך והעיקר שנעשה משהו. עוד מישהו רוצה לדבר?

כן, אדוני. אני גל רייך מעמותת נתון לשינוי ופרויקט Anyway.

בקצרה, בבקשה, כי על כל נתון אפשר להתווכח, אבל בתמונה הכללית אנחנו בבעיה גדולה מאוד.

אז אני לא אלך לנתונים. אני אלך לפוליטיקה ואני אעזור לך קצת.

רק זה חסר לי.

בדיון הקודם שהיינו בו הראינו פה גרף שהכותרת שלו הייתה ברורה: פחות כסף – יותר הרוגים. הרבה מהדיון נסב סביב זה, והינה שוב אנחנו בדיון שזה בדיוק מה שאפשר להגיד עליו. לממשלה אין פגרה, וגם פה בכנסת הרבה חברי כנסת לא מתכוונים שתהיה להם פגרה.

גם אנחנו לא בפגרה.

בדיוק, ולכן אני מציע קודם כול להביא לפה את השרה. להגיד לה בטוב ולהגיד לה ברע - - -

ביקשתי שהיא תבוא. היא הוזמנה.

יש עוד דרכים. אנחנו נביא אותה בכוח לפה. נביא לפה את השרה בזמן הפגרה. היא בממשלה. גם לשמוע וגם להגיד לנו. יש ועדת שרים לענייני בטיחות בדרכים.

מתי היא התכנסה?

בדיוק. זו השאלה. מתי היא התכנסה ומתי היא תתכנס. אולי זו הזדמנות טובה לעשות את זה. אם לא נתונים כאלה כמו שאנחנו רואים עכשיו, אז אני לא יודע מה צריך לגרום להם להתכנס.

ודבר אחרון שאני אגיד, עם מעט רקע – מ-2017, לפני תחילת הלימודים אנחנו בודקים מה קורה בסביבות בתי-ספר. אנחנו מפרסמים את זה בגופי התקשורת. אגב, שנה אחרינו התחילו לפרסם גם חוזר מנכ"ל בנושא הזה, ואני מקווה מאוד שיש לנו איזושהי השפעה עליו. אבל אני רוצה להגיד מה למדנו מזה, מעבר לנתונים שאנחנו לומדים. אם יש נושא שלהורים אכפת ממנו, זה הנושא הזה. אין דבר שאנחנו מפרסמים או דיון שאנחנו מגיעים אליו, ולא מקבלים טלפון אחר-כך מהורים ששולחים את הילדים שלהם לבתי-ספר ומרגישים שזה מסוכן. הם מתקשרים אלינו, הם פונים לרשויות שלהם, הרשויות שלהם פונות אלינו, למה פרסמנו.

ולכן, אם אתם חושבים שהדבר הזה יעבור בשקט, אנחנו יכולים להעיר כמות כזאת של הורים וועדי הורים שאכפת להם, ואולי אנחנו צריכים לעשות את זה.

אולי אנחנו צריכים להזמין את ארגוני ההורים.

והשלטון המקומי, כי הם יודעים מה לעשות עם תקציבים שמגיעים לעיריות ויש פעולות קטנות של עירוניות טקטית בחזון אפס, ואפשר לפתור הרבה מאוד מהתאונות האלה.

תודה רבה. מונטג, בבקשה.

אני יחיאל מונטג, מייסד ומנכ"ל עמותת עיניים בדרכים ונשק וסע. הזכרת את נושא שני מיליון שקלים שהובטחו בוועדה הכלכלה על-ידי חה"כ דוד ביטן. אני שב ומבקש. אנחנו עושים ואני חושב שרוב האנשים פה יודעים מה אנחנו עושים ומה הערך של זה. שני מיליון השקלים האלה ייתנו תנופה ממשית גם לנשק וסע וגם למשמרות הזהב. תודה.

אני עד לכך שבבתי-ספר שיש בהם נשק וסע איזה יופי זה עובד. אבל לעומת זה, כשאין את ההורה שמסדר, זה נהיה פשוט מסוכן. הבא בתור, בבקשה.

אני ששי שדה, משנה למנכ"ל בהסתדרות הלאומית. ראשית, אני רוצה להוסיף קצת לדבריו של חברנו מקס בנושא החינוך. יש לי שני בנים שעשו רישיון נהיגה לא מזמן. תכבו רגע את המצלמות. אחד למד את השיעורים שלו במסגרת משרד החינוך בבית-ספר, והוא יודע מצוין את כל החומר, והשני למד באון-ליין כמו שעושים כולם היום. לנו היה ספר כחול ולמדנו את כל החומר.

באון-ליין הם לומדים את השאלות. הם לא לומדים את החומר. והם יוצאים עם חוסר גדול מאוד בידע שלהם, וזה ידע בסיסי לאלה שמתחילים את דרכם. ולכן אני רואה חשיבות יתר לפרויקט הזה, וצריך לעשות הכול כדי שהוא לא ייפסק כי הידע שלהם הוא הדבר הכי חשוב לנו כדי למנוע את התאונות גם היום וגם בעתיד.

ולא רק זה. ל-13 הנהגים הצעירים היו אמורים להיות ילדים שלא יהיו, נכדים שלא יהיו, שלא לדבר על ההורים שלהם ומה שקרה להם, ולא על האחים. זה פשוט בלתי נתפס. יש עוד משהו?

כן, אני רוצה להיות גם קצת פרקטי. לנסות להוציא מהדיון הזה דברים כדי שנוכל לקדם משהו. אנחנו עושים הרבה פעילויות במסגרת ארגון הנהגים, ואני אשמח אם יהיה זמן לישראל סלע לפרט.

אני לא רוצה לרדת לעומק כמו שעשינו בישיבות הקודמות, כי אני שם לב שאנחנו מאבדים את התמונה הכללית.

לא סתם ציינתי את הפרויקטים שאנחנו עושים, אלא כי יש לנו שיתוף פעולה נהדר גם עם משרד התחבורה וגם עם משרד האוצר. אנחנו מקדמים תוכנית הדרכה באוטובוסים, כולל הסימולטורים שאדוני חווה אותם בעצמו, וזה מתקדם יפה. כדי להיות פרקטי, אני מציע לקיים ישיבה יחד עם הרלב"ד ולתת להם הצעות כדי לנסות לבנות תוכנית; וגם אם היא קיימת, לנסות לבנות תוכנית חדשה ויעילה יותר, ולנסות למצוא לה תקציבים, גם ממשרד התחבורה וגם ממשרד האוצר.

אתה יודע כמה אני התעסקתי בשביל להשיג מיליון שקל לפיילוט לימודי נהיגה, וככה מקצצים חמישה מיליון שקל מהחינוך התעבורתי? תעשה איתם את הפגישה. בוא נמשיך הלאה. יניב, בבקשה.

אני יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. כמו שפתחת ואמרת, אדוני, הרבעון הראשון של השנה הוא הרבעון הראשון הכי גרוע ב-15 השנים האחרונות, וזה לא מייצג כי אנחנו עם מאות אלפי מפונים, אנחנו עם כבישים סגורים, אז למעשה זה הרבה יותר גרוע מהמצב שאנחנו רואים היום, ובקצב הזה אנחנו בדרך ל-400 הרוגים בשנה, מספר שהיינו בו בשנת 2008. כלומר, אנחנו לא עוצרים. אנחנו מידרדרים אחורה.

הקיצוץ הזה ברלב"ד ובכלל בבטיחות בדרכים, המשמעות שלו היא אחת: זה הרג של אנשים, זה הרג ומוות מיותר. אנחנו באור ירוק גם מלווים משפחות, ואולי צריך שיבואו לפה ההורים או האחים או הילדים של מי שנהרג, ומי שמקצץ יעמוד מולם. לשמוע אותנו אומרים, על זה אפשר לעבור, אבל ברגע שצריך לעמוד מול המשפחות, אולי זה ישפיע.

אתה יודע, יניב, ב-4 באפריל מתחיל שבוע השכול האזרחי. אני הצעתי הצעה שהייתה מוסכמת גם על כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה לנושא תקצוב ושיפור מה שקשור בשכול האזרחי. כשהגיע המאני טיים, הודיע שאין תקציב והפילו לי את הצעת החוק. זה השכול האזרחי.

לצערי, כמו שאנחנו זוכרים, גם בסבב הקודם היית אתה זה שהביא את הכסף מהצד ולא מהתקציב ולא מאיפה שזה צריך להגיע. וזאת הבעיה.

הקיצוץ של הרלב"ד עולה בחיים, אבל גם כשעושים את הקיצוץ ברלב"ד, אני לא מבין למה צריך להוריד 40% בחינוך, חינוך שההשפעה שלו היא ארוכת טווח, של אותם נהגים צעירים. אם צריך לעשות קיצוץ פלאט, זה לא צריך להיות בבטיחות. אבל אם עושים, אז לא רק בחינוך ולא לשים את כל המשקל על החינוך, אלא לעשות את זה באופן אחיד.

כמו שאמרת, אדוני, אנחנו יושבים פה והיית תמיד נחמד מאוד, ואני מברך על זה שאולי צריך כבר להתחיל לדפוק על השולחן, כמו שעשית, ולדרוש את התשובות, כי הקיצוצים האלה זה לא רק הכסף שהולך, אלה אנשים שנהרגים כל יום. סטטיסטית, היום מישהו ייהרג בתאונת דרכים, ומי שאחראי על זה לא נמצא פה.

זה הקיצוץ, אבל גם התכלול והאחריות. אני תיכף אגיע לזה. אין מי שמתכלל את זה. הרלב"ד אמורה לתכלל את זה. אבל אני לא יודע מתי הרלב"ד דיברה עם המשטרה על משהו.

אני ישראל סלע, מנהל המטה לבטיחות בדרכים בראשון לציון, ועד כמה שהבנתי, אתה תושב ראשון לציון.

הייתי תושב, עכשיו אני בנס ציונה. אבל סבא של אבא שלי היה אחד ממייסדי ראשון לציון.

וגם ביקרת אצלי בבית-הספר לבטיחות בדרכים בתחילת תפקידך.

נכון. המהמם והמדהים.

את התורה אנחנו, אנשי השטח, מכירים. אתה צריך לדבר איתנו. כל הפורום העליון, כבודו מונח במקומו. אנחנו חשים, אנחנו מרגישים, אנחנו פצועים מכל מה שקורה בשטח.

גם לכם קיצצו?

כל הזמן, במשך 10 שנים מהרבה לכלום.

אני לא רוצה לגונן ולא רוצה להיות סנגור של הרלב"ד, אבל הרלב"ד בתורה שלו הוא עושה עבודה. אי אפשר להגיד שהוא לא עושה עבודה. אני אגיד לך איפה הבעיה. הבעיה הראשונה היא שאין אכיפה בכלל. שמשטרת ישראל תואיל בטובה ותעביר את זכות האכיפה לפקחים שלנו. יש לנו מספיק פקחים כדי לאכוף. תראה כמה זמן לקח או ייקח לשים פחית רישוי על קורקינט. אני מדבר על זה 10 שנים. אומרים שבאוגוסט התהליך יתחיל - - -

זה עוד לא קרה. ביקשתי דיון דחוף, והולך להיות דיון בוועדת הכלכלה בעקבות הבקשה שלי.

בועז, תקשיב עד הסוף. תראה כמה זמן לוקח התהליך. כבר יש לי בני נינים עוד מעט, והפחית לא תעלה, לא על הקורקינט ולא על אופניים.

אבל עזוב את זה רגע אחד. בנושא חינוך אנחנו מכשירים בראשון לציון את כיתות י' לחנך את גני הילדים, בגיל 3, 4 ו-5, בהתנדבות. עכשיו התחיל הפיילוט. שלושה בתי-ספר, מקיף ח', מקיף ט' ומקיף י"א, עושים את זה בגני הילדים לגיל 3, 4 ו-5. אני רוצה להגיע להיקפים של 16 תיכונים. אני לא מצליח. אתה יודע למה? כי אני צריך לקנות ערכות. הינה, יושב פה יניב, התייעצתי איתו לגבי יחידה. כל יחידה עולה 1,400 שקל, יחידת ערכה להדריך ילדים. קנינו שבע ערכות, גירדנו כסף. תשמע, אנחנו עוברים מדלת לדלת. אני הופך להיות קבצן, אני הופך להיות אדם שפושט יד. אני לא מתבייש לעשות את זה כדי להציל בני אדם.

דבר נוסף, סימולטורים ואמצעים טכנולוגיים שיש במדינה – שמישהו במדינה הזאת יאשר לבצע אכיפה על-ידי אמצעים טכנולוגיים. אומנם האמצעים הטכנולוגיים בעוטף נכשלו, אבל אני בטוח שבנושא רכב, אכיפה וכדומה.

רק שתדע, כשאני השגתי את אישור מפלגות האופוזיציה, שהן הכי בעייתיות בזה, להחליף את חזקת האחריות וכל מה שהמשטרה ביקשה בשביל לקדם אמצעים טכנולוגיים, אמרתי להם, והשגתי מהאופוזיציה אישור לקידום העיר – הקואליציה מקדמת את זה?

אז שייתנו לנו לעשות. אנחנו מתים לעשות ולא מצליחים.

אני נמצא גם בבתי-משפט לתעבורה בפתח-תקווה וראיתי מה קורה. חוק ההתיישנות הוא שנה על דוח. אנשים יודעים למשוך את השנה, מרימים טלפון ומודיעים, אני בחו"ל, אני פה, אני שם.

ברור. יש עורכי-דין שזו העבודה שלהם. הם מרוויחים הרבה מאוד כסף מהדבר הזה.

נגמרת השנה והוא יוצא זכאי.

גם בעבירות המנהליות האלו אנחנו מנסים לטפל, אבל גם זה הולך לאט.

בקיצור, אני מדבר על ראשון לציון. אין משטרה. יש בניין. אין שוטרים. אני רוצה לעשות עבודה משולבת עם המשטרה, ואני יכול לעשות עבודה משולבת רק עם אשתי. אין משטרה. הכול סיפורי בּוֹבֶּה מַייסֶס. לא צריך לרדת לפרטי פרטים. זה לא תמיד התקציב. תעבירו סמכויות. תתנו לנו לקנות אמצעים. תנו את הביטחון בנו. אנחנו נציל את האנושות, רק אנחנו. ומי שלא מבין את זה, שיבוא לראשון לציון ויראה איך אנחנו עובדים.

תודה רבה. יש נציגה משומרי הדרך? קיבלתם תקציבים?

אני מיכל אבן חן, אני מנהלת עמותת נתיב בטוח ואנחנו מפעילים את מיזם שומרי הדרך. אנחנו ממתינים לרלב"ד, להסכם של 2024.

מה זאת אומרת? אתם עובדים בלי כסף עכשיו?

אנחנו מקווים שזה ייפתר.

הבנתי. אני לא רוצה להכניס אותך. עוד מישהו רוצה לדבר? אני על סף סיכום.

רק משפט אחד שאני אוסיף על כל מה שאמרתי, ואת הטבלה נתתי לך. יש לי פה עוד טבלה שיכולה רק לחזק את כל מה שכתוב שם. אני רוצה לתת דוגמה ממה שאתה עשית. שוב, כשלי מוסדות בטיחות ליד בתי-ספר – הרי שם מקור הבעיה. יש שם את כל המפגשים של ילדים, הורים, מורים מכל הגילים. כל הזן דיברו על זה שיש שם בעיה גדולה, ובסופו של דבר, מי פתר את הבעיה הזאת, שלקחת מהכספים הקואליציוניים, חילקת לרשויות מקומיות ובשניות פתרת בעיה.

לאן אני חותרת? אני חותרת לעניין הזה – יש את הרלב"ד, יש את כל העטיפה שיודעים לעבוד, רק אין להם במה לעבוד. אם אין להם במה לעבוד, הם לא מורידים לשטח עבודה את התקציב ואת הכלים לעבודה ואנחנו נשארים בלי כלום.

אני הולכת להיות עכשיו מחלקה של שבעה אנשים עם תקציב של 300,000 שקל לשנת עבודה, ואני לא יודעת מה הם אמורים לעשות.

על מיליון איש בירושלים?

על מיליון ו-100 אלף. שלוש ערים גדולות.

ירושלים – את תלויה בניסים.

וגם - - -

לא. אמרת משפט, והמשפט הפכת לחמישה. די, בבקשה.

אני אביה זכאין, מארגון בטרם לבטיחות ילדים. אני לא רוצה להעמיס על מה שנאמר, ואמרנו, בלי נתונים. אז אני אנסה לקצר.

לא אמרנו בלי נתונים. אין לי בעיות עם עובדות - - -

אני רק אגיד שדודה שלי ובת-דודה שלי נהרגו בתאונת דרכים, ובעצם סטטיסטית אנחנו ממש מוסיפים טרגדיות במדינה הזאת, החינוך לבטיחות הוא קריטי. הוא באמת קריטי להצלת ילדים. לפי דוח שלנו ולפי מחקר שלנו, בערך 1.5 מיליארד שקלים בשנה הולך בדיעבד על היפגעויות ילדים.

לתשומת לב האוצר.

זה בעצם 42% מהיפגעויות ילדים בתאונות שונות. יסכימו פה איתי כולם שהתקציבים שאנחנו מקצצים - - -

כדי שלא יגידו שזה סתם סיפורים ומחשבות, יש לנו הוכחות. בכל שנה שבה היה תקציב מספק יותר לרלב"ד הייתה ירידה בכמות תאונות הדרכים.

בשורה התחתונה, אנחנו רוצים שמלכתחילה התקציבים האלו יושקעו בבטיחות ילדים ובבטיחות של בני נוער שנהרגים בתאונות דרכים, ובסוף זה יגיע - - -

אבל יש גם דברים שהם לא תקציב, שזה גם יחס ומבצעי אכיפה.

נכון, ופעילויות בשטח.

זה פעילויות ומבצעים מול נערים ומבצעים מול צעירים.

בסוף אנחנו רוצים שהתקציבים האלה יגיעו לפני כן והם לא יגיעו אליהם כקצבאות נכות, או חלילה גרוע מזה.

משרד התחבורה, אתם רוצים להגיד משהו לפני שאני מסכם?

אני רוצה להגיד שהפתרון הוא לא פתרון קסם, והדבר היחיד שאפשר לעשות במידי זה אכיפה. מה שאנחנו עושים בעניין תשתיות ומה שהרשות עושה בעניין החינוך זה לטווח רחוק. הפתרון המידי זה אכיפה. בתשתיות אנחנו משקיעים הרבה כסף, ומשרד האוצר לא קיצץ לנו כלום בעניין התשתיות שקשורות לבטיחות.

תודה רבה. משטרה, כולם מפנים אליכם את האצבע המאשימה. יש לכם משהו להגיד לפני שאני מסיים?

לא.

הרלב"ד?

כן. אדוני היו"ר, ברלב"ד ישנה בשלות מקצועית עם תוכניות שחלקן קורות בשטח וחלקן יוכלו לקרות ברגע שיתקבלו תקציבים. הרלב"ד גם בקשר עם גופים ששותפים לעשייה, כולל גופים שהזכרת כאן.

אני אזכיר פגישה שהתקיימה אתמול בהקשר לדברים שעלו כאן בוועדה, שבה עלה נושא החרדה ומצב המלחמה, ואתמול נפגשנו עם משרד הבריאות והעלינו את הנושא הזה. סיכמנו על מספר צעדים שנפעל בהם יחד, גם מול משרד הרווחה וגם מול משרד הביטחון בעניין הזה, כדי להשפיע.

הידע קיים, היכולת קיימת, הרצון קיים, והלוואי שנקבל תקציבים הולמים, ולא רק שלא נפגע בחינוך התעבורתי ולא ברשויות המקומיות, לא בהסברה ולא במחקר, אלא נוכל לעשות פעולות מעבר למה שנעשה היום. הירידה ל-70 מיליון עד לפני שנה, והיום ל-63 מיליון, זה קו אדום שהוא רחוק ממה שהרלב"ד יכול לעשות, וברגע שנקבל תקציבים, אם יוכלו להחזיר לנו את הקיצוץ האחרון שיאפשר לנו להחזיר תקציבים גם לרשויות המקומיות וגם למשרד החינוך. אם לא השנה, ובשנים הבאות נקבל תקציבים גדולים יותר, נוכל לעשות יותר.

מעבר למה שנאמר כאן, בשנים שהיה בהם תקציב, ראינו שזה השפיע גם על הפעילות וגם על הירידה בתאונות. גם היום, במקומות שקיבלנו תקציב, אם זה באשכול הבטוח, אם זה בכביש 90, אלה מקומות שאנחנו פועלים בהם ויש שם פעילות ענפה. אני חושב שהאשכול נמצא עכשיו בשיא הפעילות שלו בנושא הגורם האנושי. יש שם פעולות מצוינות. בימים אלה הוא גם מגביר את עבודות התשתית, והעבודות אמורות להסתיים ברוב המקומות עד אמצע שנה זו, עד סוף יוני, ואני מקווה שרמת הבטיחות באשכול תעלה. אם נקבל יותר תקציב, נשמח לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים היום.

אני מעריך מאוד את ההתייחסות של היו"ר לנושא, גם בוועדה וגם במקומות אחרים. היו לנו גם שיתופי פעולה במקומות שהוזכרו כאן, דאגת לנו לתקציב, פעלנו ביחד והבאנו לשינוי. הלוואי שנקבל יותר תקציבים ונמשיך את השינוי הזה, ובסוף-בסוף נראה את התוצאות בירידה בתאונות. אמן.

אני אסנת אלגום מזרחי, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. כמו שאמרת קודם, אדוני היו"ר, הכול קשור להכול, אבל אני חושבת שזה משהו שכדאי שלא ירד מסדר-היום, בכל דיון אנחנו צריכים להזכיר אותו וגם היום, וקוראים לו: התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים, היא קיימת, היא מונחת והיא נמצאת, אבל היא לא מתוקצבת. וברגע שהיא לא מתוקצבת, היא גם לא מקודמת וגם לא קודמה במלואה.

כבר כמה שנים אנחנו מדברים על זה ומלווים את הנושא הזה, ורואים את ההתפתחויות ואת השתלשלות העניינים, ואם אני לא טועה, שרת התחבורה אז הייתה אותה שרה ברגע שהתוכנית אושרה בממשלה. אז רק להזכיר את הנושא הזה.

נכון. לגמרי.

לראות את התאונות, אנחנו לא צריכים לדבר על נתונים. אתמול בירושלים, מול העיניים שלי, רכב הפוך בגולדה מאיר, ורבע שעה לפני כן ראיתי תאונת שרשרת בבגין מול העיניים. לצערנו, אנחנו אפילו לא צריכים להסתכל על נתונים, אלא פשוט כדי לראות אותם יום-יום בכביש.

אדוני היו"ר, שיר קצר.

אבל תשיר אותו.

ממש קצר, ולא תיאמתי את זה איתך מראש.

כשבמשענת הקנה הרצוץ יש בתקציב עוד קיצוץ, זה לא עושה הבדל גדול בתוצאות של המכלול. כל עוד אין החלטה להיכנס לעובי הקורה, שוואיה פה, שוואיה שם, זה רק עניין של עוד וגם. עד שבאמת המלחמה בתאונות תפסיק להיחשב רק כמותרות, הכול ימשיך כרגיל כאילו על מי מנוחות, אבל זה אנחנו שסובלים את התוצאות.

תודה רבה, אדוני היו"ר.

תודה רבה. מילים כדורבנות. שיר יפה. אני מציע להלחין אותו.

אני זהבה רומנו, מנהלת התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים במשרד הבריאות. אנחנו עושים שיתופי פעולה עם הרלב"ד. יש לנו הצעה לשיתוף עם קמפיין בחברה החרדית. יש מיזם משותף עם ארגון אג'יק בנושא בטיחות ילדים, ודגש גם על בטיחות בחברה הבדואית בנושא של היפגעות מתאונות דרכים. כמובן, זה לא מספיק וצריך לעשות יותר, אבל אנחנו משתדלים לתת מענה בנושא הזה בתקציב המועט שיש לנו.

תודה רבה.

ועדת המשנה לקידום הבטיחות בדרכים התכנסה לאור הרבעון הנורא שהיה מתחילת שנת 2024, וברבעון הזה אנחנו בשיא הרוגים ונפגעים בתאונות דרכים, בכללם גם ילדים, צעירים, מבוגרים, מכל חלקי האוכלוסייה הישראלית.

אנחנו מתרשמים שאין תכלול מספק ואין התייחסות ראויה מטעם ממשלת ישראל לנושא תאונות הדרכים והעלייה בתאונות הדרכים. הוועדה הזאת, פעם אחר פעם, דורשת, מבקשת, מציעה, נותנת, שואלת, מה התוכנית ואיך היא מתוכללת, איך כל משרדי הממשלה מסונכרנים ומתוכללים, ואין תשובה שמספקת את הדעת של הוועדה, וזה בלשון המעטה.

על רק הנתונים שהוצגו, הוועדה קוראת להפיכת כל אבן למציאת מקור תקציבי שיאפשר פתיחת תוכניות הלימודים שנמצאות בסכנה עקב הקיצוץ בתקציב החינוך התעבורתי.

הוועדה קוראת לרשות לפיתוח חברתי כלכלי ומשרד האוצר לקדם העברת תקציב לרלב"ד לפעילות מצילה חיים בחברה הערבית, בהתאם להחלטת ממשלה 550.

למרות הקטל הנורא בכבישים, ראש הממשלה נתניהו מפר, זו השנה השנייה ברציפות, את הוראות חוק הרלב"ד, בהתאם לסעיף 9ד, המחייבות אותו לדווח לכנסת עד 31 במרץ מדי שנה על ביצוע תוכניות להגברת הבטיחות בדרכים. כפי שראינו, יש תוכניות והן לא מתוקצבות – זאת אומרת, אין תוכניות לביצוע.

שכול אזרחי – אני יוצא בקריאה מפה להעלאת המודעות לחוויות האובדן ויצירת רגישות חברתית כלפי המשפחות השכולות. שכול אזרחי הוא שכול, לפעמים אפילו לא פשוט בכלל כי אין איזושהי תכלית למוות, מוות מיותר וההבנה כי האובדן מלווה את המשפחה בכל רגע ולא נעלם. בשכול אין פג תוקף.

אמירה אחת ברורה למשפחות השכולות – אתם לא לבד בסיפור הזה. זו התחלה, אבל גם זה לא נאמר למשפחות השכולות בשכול האזרחי.

לאור שבוע המודעות לשכול האזרחי שחל בעוד יומיים, מה-4 באפריל עד ה-11 באפריל, אנחנו מצפים לקריאה מממשלת ישראל ומשרד התחבורה הבטיחות בדרכים. אני קורא לממשלת ישראל לכנס במהרה ובמהירות את ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, כדי לראות אילו תוכניות חירום ותוכניות רב-שנתיות מקדמים בשביל להציל חיים בדרכים.

אני קורא למנכ"ל משרד ראש הממשלה לכנס את צוות המנכ"לים הבין-משרדי כדי לקבל החלטות אופרטיביות מידיות בשביל להוריד את הקטל בדרכים, ובכלל זה, פעילויות של המשטרה, של משרדי הממשלה, משרד התחבורה, פעילויות פיקוח ופעילויות של משרד החינוך, וכל מה שצריך. עוד מעט ילדי ישראל יצאו לחופשת פסח, חלק גדול מהחופשות יהיו בתוך מדינת ישראל, יהיו אנשים בכביש בפנאי עם סיכונים לתאונות דרכים.

הוועדה מתרשמת שלגופים האחראים אין מספיק כלים והם לא מקבלים מספיק כלים בשביל לבצע את משימתם לקידום בטיחות בדרכים בצורה הנדרשת. עם זאת, גם הכלים שיש כרגע לא מנוצלים לדעת הוועדה בצורה יעילה, ולכן אני קורא לסדר שייעשה ברשות המבצעת כדי להבין איך אנחנו מתכללים את הפעילות ואת המאבק בתאונות הדרכים.

אני קורא לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, כמי שאחראית מטעם הממשלה על נושא הבטיחות בדרכים, להיכנס באופן אישי ולבצע באופן אישי את דרישות הוועדה. בנוסף, ועדת המשנה תבקש מוועדת הכלכלה ומיו"ר ועדת הכלכלה לקיים דיון דחוף גם בפגרה, כי מבחינתנו, אין פגרה ובטח מבחינת לא מבחינת האנשים בכבישים, שבו היא תזמין את מפכ"ל המשטרה, את שרת התחבורה, ומבחינתי, גם את ראש הממשלה שלא קיים את הוראות חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ויחד עם המשרדים האחרים הרלוונטיים; משרד המשפטים, השר לביטחון לאומי ומשרד הבריאות, וכל מי שאחראי לנושא תאונות הדרכים, כמובן גם שר החינוך, לאור הקיצוץ; ולעשות כאן דיון רציני, אמיתי, אכפתי, בשביל להציל חיים בדרכים.

אני מבטיח, כיו"ר ועדת המשנה, כל עוד יש דיונים על בטיחות בדרכים, הפוליטיקה במובן השלילי לא תיכנס לחדר הזה. רק הפוליטיקה במובן החיובי. אני מתחייב ואנחנו מתחייב, והוועדה מתחייבת לתת גיבוי וכל מה שנדרש בשביל להוסיף תקציבים ובשביל לטפל ולדאוג שהתכלול של נושא הבטיחות בדרכים יהיה ראוי יותר.

ולבסוף, הוועדה קוראת לרלב"ד, כגוף שזו כל אחריותו, להכין ילד עם משרדי הממשלה, בנוסף לכל מה שאמרתי – ועדת השרים, ועדת המנכ"לים – לתכלל את הנושא הזה, לעדכן את הציבור על התקדמות או אי התקדמות, ולהכין תוכנית חירום מידית ועכשיו בשביל להציל חיים בכבישים, תוך כדי שמירה על התוכניות ארוכות הטווח ומניעת הסכנה שעליה דווחנו על-ידי משרד החינוך ונציגו בוועדה.

הקטל בדרכים אינו גזירת גורל. אחרי שמבינים את זה ואחרי שמסתכלים למשפחות השכולות בעיניים, הוועדה הזאת דורשת מהאנשים שזו אחריותם לעבוד לילות כימים בצורה יעילה וכמו שצריך בשביל להציל חיים בדרכים. ואנחנו מתחייבים להיות לכם לעזר ולהיות נגישים לרשות המבצעת בכל מה שיידרש מבחינת הכנסת והרשות המחוקקת.

אנחנו מקווים להתכנס במהרה עם בשורות טובות. כרגע הוועדה הזאת לא אופטימית, לצערי. תודה רבה. הישיבה ננעלה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:36.