פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
12
ועדת החוקה, חוק ומשפט
27/03/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 299
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ז באדר ב התשפ"ד (27 במרץ 2024), שעה 8:43
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 27/03/2024
הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024, הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024
2. הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2024
נוכחים
¶
שרה גולד - ייעוץ וחקיקה ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים
מעיין פורת גנץ - עו"ד בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה
חן כהן - לשכה משפטית, משרד התקשורת
מיכל שמואלי - סגנית ראש רשות התאגידים, זרוע עסקית
יפית בבילה שמר - היועצת המשפטית, רשות התאגידים
תמר עשת - בת דודה של אביתר דוד החטוף בעזה
עמית סרוסי - אחות של אלמוג סרוסי החטוף בעזה
זיו עבוד - בת זוג של אליה כהן החטוף בעזה
רישום פרלמנטרי
¶
רעות חביב, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024
הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, אנחנו בעניין צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – 'חרבות ברזל') (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), וגם הצעת צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024. מדובר בצווים מטעם הממשלה. מי מציג אותם?
תמר עשת
¶
אני אתחיל. קוראים לי תמר עשת, אני בת דודה של אביתר דוד, שנחטף ממסיבת ה'נובה'. אנחנו באמת פה כי אין לנו הרבה מוצא. אנחנו חצי שנה עוד רגע, סופרים את הימים לחצי שנה שהיקרים שלנו נחטפו. יצא במקרה ששלושתם מהמסיבה. שלושתם אנשים שיצאו לחגוג את החיים, להנות מהחופש במדינה שלנו, מהביטחון במדינה שלנו. אנחנו, כשאביתר יצא לא ידענו אפילו שזה בעוטף, הוא אמר שזה בדרום. לא נכנסנו לפרטים, ידענו שהכול בסדר, שאנחנו בתקופה רגועה, שאין לחץ, שיש הרתעה.
מאז, מרגיש ששום דבר לא זז, שכבר מכעיס אנשים שאנחנו עדיין נלחמים על המשפחות שלנו. שהם מטרד במלחמה הזאת, כשהם המלחמה הזאת. מדברים כאילו יש משהו יותר חשוב מלשמור על החיים. במדינה שלנו אין כזה דבר. לשמור על החיים זה יותר מהכול. וכולנו יודעים שאנחנו ברגעים קריטיים, והלחץ הלאומי, הבינלאומי, הוא קריטי. ואנחנו צריכים, במקום להילחץ ולהגיד "אוי, העולם שונא אותנו" – להשתמש בלחץ הזה. יש עכשיו לחץ? להטות אותו, להפעיל אותו ככה, שזה ייתן לנו את המומנטום להוציא אותם.
שוב אנחנו חלשים מול העולם, שוב אנחנו חלשים מול האויב. אם יש לחץ צריך להשתמש בו לטובתנו. זה הרגע לקחת את כל הדיבורים בעולם ולהגיד "זה הרגע להוציא אותם משם". כי אחרי חצי שנה אני לא יודעת מה המצב של אף אחד מהם. אנחנו לא יודעים מה מצבם, אנחנו לא יודעים אם הם בחיים. חייב להוציא אותם. כל יום שעובר אנחנו מקבלים עוד בשורה על מישהו שמת שם בשבי. חלקן יותר מפורסמות וחלקן פחות, אבל הן לא מפסיקות להגיע.
יש לנו מומנטום קריטי. יש לכם אחריות ענקית על הכתפיים. יש לכם חיים של כמעט 100 איש בידיים שלכם. תזכרו את זה כל בוקר שאתם קמים – זאת המטרה. תודה רבה.
עמית סרוסי
¶
אני אוסיף גם. קוראים לי עמית סרוסי, אני אחות של אלמוג סרוסי. אני בת 21, הוא אחי הגדול. כמו שהיה פה בתחילת הישיבה – נרשמנו, לא נרשמנו – אנחנו מתעסקים מלא בבירוקרטיות שאני אומרת רבאק. קמנו היום בבוקר והגענו לפה באמת שלא מרצון. אני לא חשבתי שכף רגלי תדרוך בכנסת מתישהו בחיים שלי, ובמיוחד לא מהסיבות האלה. מחר אתם אמורים לצאת לפגרה; ואני אומרת, אפילו בלי קשר לחטופים, המדינה שלנו במלחמה, מבחינתי זה הזוי. אבל לשנות את זה עכשיו אני לא יכולה. הדבר היחיד שאני יכולה להגיד לכולכם זה שלא משנה עם מי אתם הולכים מכאן, איפה אתם הולכים, בבית, כשאתם באים לעבודה, כשאתם מוציאים את הילדים שלכם מבית הספר ומהגנים, תחשבו על זה.
הכול מינורי והכול מתגמד ליד זה שיש אנשים שביום בהיר אחד נחטפו מהבתים שלהם, ממסיבה, ועדיין לא חזרו כבר חצי שנה. לא האמנו. לא האמנו. אני אמרתי להורים שלי שגם אם נצטרך לחכות חצי שנה אבל אני אדע בוודאות שאח שלי חוזר חי, בריא ושלם הביתה אז נחכה. אבל, זה היה, אמרתי להם אם. ואנחנו מגיעים לחצי השנה הזאת ואין לי מילים. גם אמרתי מה אני אבוא ואני אגיד עכשיו? מה יש לי להוסיף? שמעתם הכול. רק תיקחו את זה בבקשה איתכם כל שנייה, ובאמת תעשו הכול. וכמו שתמר אמרה, תנצלו את המומנטום. מה שיש לכם לתת תתנו. כי אנחנו נבחרנו להיות המשפחות האלה, לא יודעת למה, אבל זה הגורל שנכפה עלינו. אבל זה היה יכול להיות כל אחד ואחת מכם.
העין הבוחנת שנהייתה על המשפחות גם פה בכנסת, אנחנו רואים מה מתפרסם, חוסר הסבלנות, הצקצוק – איך? איך? זה המשפחות שלנו. איך אפשר להגיד לנו משהו בכלל? שימו את עצמכם בנעליים שלנו – את העולם הייתם שורפים בשביל להביא את האהובים שלכם חזרה הביתה. אז עכשיו תלכו עם זה הביתה, ותחשבו כל רגע ביום שלכם מה אתם עושים כדי להחזיר את אח שלי ואת המשפחות שלנו הביתה מהר ובחיים. כי אנחנו לא חיכינו כמעט חצי שנה בשביל שהם יחזרו אלינו לא ככה. אך ורק בחיים וכולם. את מי שאפשר להציל, תצילו. תודה.
זיו עבוד
¶
טוב, אני זיו, אני בת 26. זה בן הזוג שלי, הידוע בציבור שלי, אליה כהן. מעבר לזה שבן הזוג שלי חטוף בעזה אני ניצולה מהמסיבה. אין לי כוח באמת להתחיל לספר את הסיפור שוב, אבל אני כן רוצה להגיד שמה שאני עברתי שם אף אחד לא יכול לקחת ממני. אף אחד בחיים לא יוכל לקחת ממני את הדברים שאני ראיתי שם. ומעבר למה שאני עברתי, מעבר לזה שהאחיין שלי, בן 19, ובת הזוג שלו, נרצחו לי מול הפנים, והייתי צריכה לשבת שש שעות במיגונית סגורה עם הגופות שלהם ועם חלקי גופות שעפו שם באוויר בגלל הרימונים ובגלל הירי – את המראות האלה שום דבר לא ייקח ממני.
אז אני כבר במעין מחשבה כזאת שאת השפיות שלי אני כבר לא אקבל בחזרה. לא הולכת לקבל את השפיות שלי בחזרה. אבל, את בעלי לעתיד אני יכולה לקבל בחזרה. זה תלוי בכם. זה תלוי בכם. איך יכול להיות שמדינת ישראל, זאת אומרת, כל מה שהבטיחו לנו כל החיים זה שאנחנו המדינה הכי חזקה שיש, שאנחנו המדינה הכי חזקה שיש – איפה זה? איך יכול להיות שישבתי שש שעות במיגונית בלי שאף אחד בא להציל אותי? איך יכול להיות שהעמיסו אותו לטנדר כמו שק תפוחי אדמה ולקחו אותו לעזה? איך יכול להיות שאנחנו חצי שנה אחרי זה והבן-אדם עדיין לא חוזר הביתה עם כל החטופים? איך יכול להיות?
באמת שהמעט בכל הדבר הזה זה להחזיר אותם הביתה בחיים. ואם לא, ואם אנחנו מתכוונים להפקיר אותם שם, באמת שכל אמא במדינת ישראל צריכה לדעת שיום יבוא, יום יבוא ויפרצו לה לבית, ירצחו את כל המשפחה שלה, יאנסו אותה, יחטפו לה את הילדים ואף אחד לא יעשה שום דבר בשביל להחזיר אותם. אף אחד לא יעשה שום דבר בשביל להחזיר אותם. אנחנו לא יכולים לצאת חלשים מול האויב. חלשים כבר יצאנו, עכשיו זה רק למעלה. זהו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה על הדברים. נצא לשתי דקות הפסקה ונשוב ב-08:55.
(הישיבה נפסקה בשעה 08:53 ונתחדשה בשעה 08:55.)
שרה גולד
¶
בוקר טוב. אנחנו בעצם נבקש לאשר שני צווים מכוח חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים. כזכור, החוק נחקק בסמוך לתחילת המלחמה ובעצם אפשר לרשויות הציבוריות ולציבור ארכות למועדים קשיחים שקבועים בחוק, כשהתקופה הקובעת, בעצם תקופת תחילת החוק, הייתה החל מיום ה-7 באוקטובר ועד ה-7 בינואר 2024. ראש הממשלה הוסמך להאריך את התקופה הקובעת השנייה באישור הממשלה ובאישור ועדת חוקה. אז בהיבט הזה אנחנו נבקש להאריך את התקופה הקובעת השנייה בשלושה חודשים, עד ל-7 באפריל, שנוכח הרטרואקטיביות וכולי אנחנו נבקש להאריך אך ורק בהיבטים שמיטיבים עם הציבור.
כלומר, הרשויות הציבוריות לא תקבלנה הארכה של התקופה הקובעת אלא אך ורק הציבור. בעצם נוכח הימשכות המלחמה, גיוסי המילואים, הפינוי של היישובים וכולי. אז חשבנו שנכון לאפשר לציבור את הארכה הזו, וענייני הסגות, בקשות וכולי לתת את הזמן הנוסף. יחד עם זאת, בצו השני שאנחנו מביאים בפני הוועדה אנחנו מבקשים להחריג מספר חיקוקים. החוק המקורי קבע שהארכה תהיה כללית לציבור על כל החקיקה למעט החיקוקים שמופיעים בתוספת השלישית. ובהתאם, בתקופה המוארכת נבקש להחריג מספר חיקוקים נוספים לאור בקשות של משרדי הממשלה הרלוונטיים, שגם יוכלו להציג את ההסברים בעניין הזה.
לצד זאת, אנחנו גם נבקש להאריך את מה שנקרא תקופת הדחייה. החוק קבע מלכתחילה תקופת דחייה שעומדת על חודשיים, של מועד כלשהו שבעצם נופל במהלך התקופה הקובעת. ולגבי שני חיקוקים מסוימים, שגם אפשר יהיה להציק את הנימוקים שלהם, רשות התאגידים תבקש להציג, אז אנחנו בעצם מבקשים גם להאריך את תקופת הדחייה לארבעה חודשים סך הכול, בהתאם לסמכות שניתנה לשר המשפטים בחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זאת אומרת, אנחנו בעצם עושים משהו שאין לו שום רלוונטיות מכאן ולהבא, זה רק על האיחורים שכבר היו?
יפית בבילה שמר
¶
יפית בבילה שמר, היועצת המשפטית של רשות התאגידים. זה כן רלוונטי עוד חודש. זאת אומרת, זה יאריך לנו לתקופה של עד ה-29 באפריל. יש כמובן בקשות שהוגשו גם בתקופה שמאז הארכה הקודמת שטרם הושלם הטיפול בהן. אז מבחינתנו זה כן רלוונטי לעוד חודש לפחות קדימה וגם לתקופה שמהארכה הקודמת לארכה המבוקשת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אוקיי. עכשיו, אני מנסה להבין, הצו שמאריך את התקופה הקובעת השנייה לעניין פרק ב' לחוק – אז פרק ב' לחוק מדבר גם על התקופות של הרשות, לא מדבר רק על התקופות של האזרח.
שרה גולד
¶
אז אני אגיד. אנחנו בעיקרון כתבנו לעניין סעיף 2 רק נוגע לפרט 1. כלומר, מאתמול נאמר לנו מטעם משרד העבודה שגם את הפרט הזה הם לא צריכים, כך שכרגע הנוסח שאנחנו מציעים הוא פרק ב' לחוק למעט סעיף 2 שבו. סעיף 2 מתייחס להארכה לרשויות הציבוריות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז בעצם יש לנו את סעיף 3, של התקופה לפנייה, בסדר גמור. יש לנו את סעיף 4. לא, סעיף 4 כן אחראי על, לא, אבל 2 לא יחול אז רק לעניין 3. בסדר. ו-5.
שרה גולד
¶
5 ו-6 הם הסדרים משלימים בעצם, שמתייחסים לאפשרות לקצר את התקופה המוארכת בעניינים פרטניים, החובה לפרסם לציבור וכולי. זה בעצם פחות רלוונטי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הבנתי. אוקיי, בסדר גמור. אז את פרק ב' הבנו, זה הצו הראשון. והצו השני מדבר על תקופת הדחייה. זו הארכת התקופה הקובעת וזה הארכת, הוא מוסיף פרק זמן – תקופת הדחייה. פה זה לא יחול על סעיף 2 לחוק?
שרה גולד
¶
בעצם שני הסעיפים שכרגע הם לגבי תקופת הדחייה הם הסדרים משלימים שמתייחסים להגשת בקשה לפטור מאגרה בפירוק מרצון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אוקיי, בסדר גמור. סעיף 13 זה גם על האגרות ועל זה, בסדר גמור. ותיקון התוספת השלישית. מה נותן לנו תיקון התוספת השלישית?
אלעזר שטרן
¶
ההארכה של התקופה הקובעת השנייה לעניין הפניה של האזרח לרשות לא תחול על התוספת, הפרטים האלה שמוסיפים לתוספת השלישית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז מחריגים את חוק המקרקעין, תקנות המקרקעין, פקודת הסדר זכויות במקרקעין, רישוי עסקים, שמאי מקרקעין ותקנות רואי חשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שזה בעצם, אני לא פוגע בהם כי הם בכל מקרה לא זכאיים לזה, אני רק מאריך לכולם חוץ מהם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אוקיי, בסדר גמור. טוב, עוד משהו שמישהו רוצה להוסיף פה? סך הכול די פשוט. אני כן רוצה להתייחס - - -
אלעזר שטרן
¶
וגם ספציפית את הדברים האלה של התוספת השלישית. זאת אומרת, למה בעבר לא החריגו אותם ועכשיו כן החליטו להחריג.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טוב, בסדר. רק תתנו התייחסות לשאלות האלה של היועץ המשפטי, אני רק רוצה לומר הערה שהיא כביכול סדר וניקיון אבל היא לא סדר וניקיון ובכלל. אנחנו מדברים על חוק שפקע, מתי אנחנו? מתי הוא פקע? ב-7 בינואר. הוא הגיע אליי, המכתב, ב-4 במרץ. נשלח. חודשיים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כשהוא הגיע הוא עוד לא היה חתום לגמרי. החתימה האחרונה של שר הפנים, החתימה האחרונה של השרים, שרק אחריהם הייתי יכול בכלל לקבוע את זה לדיון, זה היה 18 במרץ. זאת אומרת, חודשיים ושבועיים כמעט. כן, כמעט חודשיים וחצי. אנחנו ב-18 במרץ. אני חושב שבהתחשב בעובדה שאני קבעתי את זה בזמן מהיר, את חלקי בשרשרת, הרטרואקטיבי, פה, הוא קטן. אבל, אני אבקש התייחסות. אני אגיד פה אמירה עקרונית ואמירה פרקטית. האמירה העקרונית, אני כמובן סבור, רק אתמול העברנו במליאה בין היתר חוק שבנוי על התפיסה העקרונית שלי. אני מקווה של כל שאר הוועדה אבל מאחר ורק אני יושב פה אתם תצטרכו להתמודד עם התפיסה שלי.
כמובן שהכנסת מוסמכת לחוקק גם רטרואקטיבית. היא לא מוגבלת ביכולות החקיקה שלה. ולכן, הכנסת יכולה לעשות את זה רטרו. אישור צו, לא מת על זה בכלל. אבל בהרבה פעמים קבענו, למשל בעניין לשכת עורכי הדין, קבענו שהארכה חייבת לבוא בתוך התקופה כדי שלא נגיע לדבר הזה. אם לא הגבלנו אז גם את זה אנחנו יכולים לעשות רטרו. אבל, העובדה שאנחנו יכולים לא אומרת שאנחנו רוצים, ובטח שאנחנו לא רוצים שיכריחו אותנו לעשות רטרו. אבל, כשהם רוצים לעשות הארכה צריך להביא אותה בזמן.
מאחר ומדובר פה בתיקון שהוא רק מיטיב, ומדובר פה בתיקונים, אז אני אומר שהבעיות מצטמצמות. שוב, אנחנו יכולים לעשות תיקון רטרו שגם מרע, אבל זה לא שייך. במקרה הזה זו לא הסיטואציה. אבל, מידי פעם אנחנו נתקלים בסיטואציה שמכריחים אותנו לחוקק רטרו, ואת זה אנחנו לא אוהבים. ואם זה משהו שהמציאות מייצרת כמו שהיה בתחילת האירועים, כשחוקקנו את החוק הזה לראשונה הוא היה רטרו, אבל בסדר, הוא היה חוק מאוד ארוך ומורכב וידענו שהוא בא לתקן עוול שנעשה, והמלחמה הפתיעה אותנו.
ה-7 באוקטובר הגיע בהפתעה. ה-7 בינואר הגיע בדיוק בזמן המתוכנן. כלומר, זה יצא בדיוק אחרי ה-6. זאת אומרת, כך נקבע בלוח השנה עוד הרבה קודם. ואני מבקש התייחסות למה העיכוב, וכמובן לשאלותיו של היועץ המשפטי.
שרה גולד
¶
אז אני אתייחס לעניין העיכוב ואחרי כן ניתן יהיה להשלים את ההתייחסות. אנחנו כמובן, תחולה רטרואקטיבית היא דבר שהוא מאוד לא רצוי, ואנחנו התחלנו את העבודה על הצווים האלה עוד לפני תאריך הפקיעה של התקופה הקובעת השנייה. למרבה הצער, בגלל שבעצם החוק הזה הוא חוק שיורי, כלומר שהוא חל על חיקוקים רבים מאוד, אז נדרשנו להתייחסויות ואישורים רבים וענייני בירוקרטיה וכולי מכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך. ולכן באמת למרבה הצער הגענו לשלב של רטרואקטיביות ארוכה מאוד, ואחרי כן הבירוקרטיות של אישור ממשלה וכולי.
כלומר, כל שלב כזה, לצערנו, לקח הרבה מאוד זמן מסיבות שלא בהכרח היו תלויות באנו. כמובן, אנחנו חושבים שזה לא רצוי, ולכן מלכתחילה הצו הזה גם נועד להאריך מועדים לרשויות הציבוריות, ואחרי שראינו שיש רטרואקטיביות ביטלנו את ההארכה לרשויות הציבוריות וצמצמנו אותו רק להיבטים שמיטיבים עם הציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רק אומר לקח לעצמנו. בסופו של דבר, כולנו שחקנים חוזרים פה. הלקח שלי לעצמי הוא שאנחנו הכנסנו בחקיקה פה יותר מידי בירוקרטיות. גם אנחנו הכנסנו. זאת אומרת, יש פה, כלומר אני לא חושב שזה בא בדרישת הוועדה. כלומר, ההוספה של כל השרים הרלוונטיים לחתימות, וראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור זה. זו הייתה הדרישה של הממשלה ואנחנו פשוט אישרנו את המנגנון הזה. אז הלקח שלי הוא שבפעם הבאה שתביאו מנגנונים מורכבים מידי אז לא לאשר שלכם, והלקח שלכם צריך להיות פעם הבאה לא לבקש אותם.
זאת אומרת, לא לבקש מנגנונים מורכבים מידי לאישורים. אם יש משהו שהוא צפוי להיות הארכה, אז לעשות את המנגנונים פשוטים. כי המנגנונים האלה, בסופו של דבר, מרוב כוונות טובות אנחנו הולכים לאיבוד. ועדיף בסיטואציה שכזאת לבוא ולהגיד שהארכה תהיה שר המשפטים או ראש הממשלה באישור ועדה – גורם אחד, בלי 17 חתימות. אני אומר, אנחנו איבדנו פה, אני לא יודע בתוך הממשלה, כלומר אני כן יודע כמה זמן הלך לכם לאיבוד בתוך הממשלה, אבל גם כשכבר הגיע אלינו זה לקח עוד שבועיים רק לסבבי החתימות בשביל לתפוס את השר הזה ואת השר ההוא. אין לזה מקום.
כל אחד מנסה לשמור איזו יד על האירוע, והתוצאה של הדבר הזה היא שבסופו של דבר אין אותו לאף אחד. אז אני אומר שזה צריך להיות הלקח, אני מקווה שלא יהיו לנו לקחים כאלו לחקיקה כזאת, אבל בכלל, כל דבר שמבקשים פה הארכות וכל דבר שמבקשים פה פרוצדורות, אם יש צפי להארכה לעשות את זה יותר פשוט. למרות שזה מוריד קצת שליטה מכל מיני שחקני וטו. בסדר, לשאלותיו של היועץ המשפטי.
יפית בבילה שמר
¶
אנחנו מדברים רק על הארכת תקופת הדחייה. בעצם, אנחנו ממצים כבר מספטמבר 2022, לקראת פקיעתה של הוראת השעה לגבי הפטור מתשלום אגרות לחברות בפירוק מרצון. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד למצות את המאמץ הזה, שיש לו השלכות מאוד גדולות על תיאום מרשם בחברות, על הקלה על הציבור מבחינה כלכלית, על אפשרות לקבל את הפטור. תשלום חובות גם לגופים נוספים, כי אגב, הפירוק צריך להשלים את תשלום החובות שיש לחברה לכל האנשים שלה. וכרגע אנחנו במצב שבו, כידוע גם חצי מהחברות הן חברות ביחיד, שבהן בעל המניות הוא גם הדירקטור. וחלק מהאוכלוסיות הרלוונטיות לקבלת הפטור הן אוכלוסיות שהם עדיין מפונים, משרתי מילואים וכולי. היו לנו פניות בעניין הזה.
ואנחנו גם רואים שעל השולחן, מתום תקופת הארכה הקודמת, ב-29 בפברואר, מבחינתנו, מבחינת תקופת הדחייה, אז יש כ-5,500 בקשות שניתן להשלים את הטיפול בהן. ככל שנקבל את הארכה כאן לעוד חודש ויומיים, למעשה. ולכן, נראה שבמצב הזה, כל עוד ממשיך המצב המיוחד בעורף, יש באמת הצדקה לארכה הנוספת הקצרה הזאת כדי למצות את המהלך של הפירוק מרצון. ובקרוב, אני מקווה שבמושב הבא, אנחנו נהיה עם השלמה של המהלך הזה – עם סמכות המחיקה, במסגרת התיקון שכבר הועבר אליכם לעניין ניקיון אביב.
אלעזר שטרן
¶
טוב, ומה לגבי הדברים שמוסיפים לתוספת השלישית? מה השתנה? זאת אומרת, למה בחוק המקורי הם לא נוספו לתוספת השלישית ועכשיו כן מותר להוסיף אותם?
שרה גולד
¶
אז כאן אני אבקש שהמשרדים הרלוונטיים יתייחסו; משרד המשפטים לגבי חוק המקרקעין, שמאי מקרקעין ורואי חשבון, ואחרי כן הרשות להסדרה והמשרד להגנת הסביבה.
גילית מנטינבנד
¶
שלום לכולם. אני אבקש להתייחס לתקנות שמאי המקרקעין ולתקנות רואי חשבון, ותכף ליטל לוין תוכל להתייחס לשלושת החיקוקים הראשונים שנוגעים למקרקעין. לגבי רואי חשבון ושמאי מקרקעין, מדובר בתקנות שמסדירות את המועד של הנבחנים להגיש ערר על הבחינות. עד עכשיו, כזכור, הוארך המועד גם לרשות המנהלית. אז ברגע שמוארכת לוועדת ערר היכולת לתת את ההחלטה באיחור אז היה גם יותר גמישות לאפשר את הדחיות האלה של העררים על ידי הציבור. אבל, ברגע שהמועד לא מוארך למתן התשובות לא ניתן גם להאריך את המועד למערערים, כי הכול נבדק ביחד. ולכן, אנחנו לא רוצים לעכב את כל התשובות לכל יתר הנבחנים. אז זו הסיבה להוספתם עכשיו.
מעיין פורת גנץ
¶
מעיין פורת גנץ, מהמשרד להגנת הסביבה. אני אדבר על החוק שלנו. בעצם, אנחנו מבקשים להחריג את מועד הדיווח למפלס, לפי חוק הגנת הסביבה (מרשם פליטות והעברות לסביבה). מועד הדיווח – זה דיווח שנתי שחל ב-31 במרץ, כלומר עוד כמה ימים. המפעלים בעקרון נערכים לדיווח הזה מסוף השנה הקודמת עד מרץ ומגישים את הדיווח, כשלרשם יש סמכות להאריך את המועד למי שמגיש בקשה.
ובאמת יש כאלה שהגישו בקשה בינואר להאריך את המועד בגלל המלחמה. וכל מי שהגיש בקשה גם נענה וקיבל דחייה פרטנית, ובעצם נשארו רק עוד מספר מצומצם של ימי עבודה עד מועד הדיווח, שאם הרשם לא יקבל את כל הדיווחים בזמן הוא לא יספיק לעבד את הנתונים ולהציג אותם לעיון הציבור במועד שהוא אמור להציג אותם, כלומר בספטמבר. ולכן, תהיה פגיעה גם בציבור מבחינת חשיפת המידע שהציבור יוכל להיחשף אליו.
אלעזר שטרן
¶
כן, פעם בשנה, בסוף מרץ. כעשינו את החוק היינו רחוקים מספיק זמן שזה פשוט לא היה רלוונטי, הסעיף הזה. ועכשיו, זה הופך להיות רלוונטי ולכן צריך להחריג אותו.
מעיין פורת גנץ
¶
זה קשור למסירת מידע כי המפעלים בעצם מדווחים על פליטות והעברות שלהם לסביבה, השנתיות, של 2023, מגישות את זה לרשם, והוא מייצר מרשם וחושף אותו לעיון הציבור.
גילית מנטינבנד
¶
שלום שוב. לגבי שלושת החיקוקים של המקרקעין, אז אני בעצם מציגה את עמדת הטאבו. ככל שהמועדים יוארכו לציבור זה גורם עיכוב משמעותי ברישום. זה בעיקר מעכב הליכי תיקוני תמ"א וחיזוק בתים משותפים. ואין הצדקה למתן הארכה גורפת לכל המתנגדים. זה פשוט מאוד מעכב הליכים. וככל שיידרשו הארכות פרטניות ניתן כמובן לפנות למפקחים, ויש להם סמכויות פרטניות לתת הארכות. אבל אין הצדקה לעכב את ההליכים האלה, שיש להם פגיעה משמעותית לציבור.
אלעזר שטרן
¶
אני מקריא את הנוסח המתוקן.
צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2024
יש פה את שרשרת הסעיפים, אני אקרא רק את סעיף 1
¶
הארכת התקופה הקובעת השנייה
1.
"התקופה הקובעת השנייה", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, תוארך עד יום כ"ח באדר ב' תשפ"ד (7 באפריל 2024) בנוגע לעניינים אלה:
(1)
פרק ב' לחוק, למעט סעיף 2;
כל הסיפה תימחק.
הארכת התקופה הקובעת השנייה
1.
(2)
סעיף 22 לחוק.
תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024).
זה צו אחד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ"ד-2024 – ירים את ידו. 2 בעד. מי נגד? אין מתנגדים? מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
הצו אושר
אלעזר שטרן
¶
הצו השני: צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024
וגם פה אני אקרא את הנוסח עצמו
¶
הארכת תקופת הדחייה
1.
"תקופת הדחייה", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, תוארך בחודשיים לעניין החיקוקים האלה:
פסקה (1) לא תופיעה בנוסח, היא תימחק. בעצם יהיו רק 2 ו-3.
הארכת תקופת הדחייה
1.
(1)
סעיף 3 לחוק, בנוגע לתקנה 5א לתקנות החברות (אגרות), התשס"א-2001;
(2)
סעיף 13 לחוק.
תיקון התוספת השלישית
2.
בתוספת השלישית לחוק, בסופה יבוא
¶
"(146) חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ;
(147) תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011;
(148) פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט-1969 ;
(149) סעיף 7ג1(ד)(6) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 ;
(150) תקנה 2(א) לתקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות), התשס"ב-2003 ;
(151) תקנה 16(א) לתקנות רואי חשבון, התשט"ז-1955 .".
ומה שנוסף מהגנת הסביבה זה פרט "(152) סעיף 3ב לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012".
תחילה
3.
(א)
תחילתו של סעיף 1 ביום כ"ה בכסלו התשפ"ד (8 בדצמבר 2023).
(ב)
תחילתו של סעיף 2 ביום כ"ז בטבת התשפ"ד (8 בינואר 2024).
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מי בעד צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024, בנוסח שהוקרא – ירים את ידו. 2 בעד. מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
הצו אושר
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי צו הארכת תקופות אושר עם התיקונים שהוקראו.
תודה רבה לכולם. הישיבה הזו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:18.