פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
ועדת הכנסת
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ז באדר ב התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 9:00

1. פעילות ועדות הכנסת בתקופה שמיום כט באדר ב' התשפד (8.4.2024) ועד יום י' באייר התשפד (18.5.2024)


2. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:

א. הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון מס' 2) (הגבלה על מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים), התשפ"ד-2024 (מ/1716)
ב. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023 (פ/3752/25) של חה"כ לימור סון הר מלך
ג. הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון - הסתה לטרור ברשתות חברתיות), התשפ"ד-2024 (פ/4345/25), של חה"כ לימור סון הר מלך
ד. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023 (פ/3776/25), של חה"כ אריאל קלנר
ה. הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד-2024 (פ/4262/25), של חה"כ יונתן מישרקי

3. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים להעברת הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023 (פ/1178/25) (פ/1579/25) מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכספים

4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות החוק – נוסח ההצעות יישלח בהמשך

חברי הוועדה: אופיר כץ – היו"ר
ינון אזולאי
בועז טופורובסקי
ארז מלול
שרון ניר
משה סעדה
אריאל קלנר
שמחה רוטמן

אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון גואטה
משה גפני
שלום דנינו
יואב סגלוביץ'
לימור סון הר מלך
עודד פורר
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
אפרת רייטן מרום
פנינה תמנו

מזכיר הכנסת דן מרזוק
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין
גיל דיקמן - מטה משפחות החטופים

חן אביגדורי - מטה משפחות החטופים

חנה כהן - מטה משפחות החטופים

דקל ליפשיץ - מטה משפחות החטופים

ענבל צח - מטה משפחות החטופים

דני רון - מטה משפחות החטופים

רוני גורן בן צבי - מטה משפחות החטופים

יעל דהן - מטה משפחות החטופים

גילה הוכמן - מטה משפחות החטופים

מיכל בר שחר - מטה משפחות החטופים

יונתן מוס - מטה משפחות החטופים

אילנית קדם - מטה משפחות החטופים

לימור אכמון זהבי - מטה משפחות החטופים

מיכל קינן - מטה משפחות החטופים

שרון שרעבי - מטה משפחות החטופים

שגית אפיק
ארבל אסטרחן

נועה בירן - דדון

הילה מליחי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. פעילות ועדות הכנסת בתקופה שמיום כ"ט באדר ב' התשפ"ד (8.4.2024) ועד יום י' באייר התשפ"ד (18.5.2024)

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שלישי, כ"ז באדר ב' התשפ"ד, 26 במרץ 2024. לפני שנתחיל בסדר-היום, יש לנו רשימת דוברים שביקשה לדבר, וכמובן שנאפשר. ראשונת הדוברים, ענבל. בבקשה, ענבל.

בוקר טוב, היום ה-172. אין לי יותר מה לחדש לכם. מכיוון שאין לי מה לחדש לכם, כי אין לי שום מידע על טל, אני אקריא מה שכתבה אביבה סיגל, ששוחררה ביום ה-51:

"היו רגעים שהייתי בטוחה שאני הולכת למות. כולנו הולכים למות שם במנהרה בעזה. האוויר היה קשה לנשימה, וחלק מהזמן לא הצלחנו אפילו לדבר בשקט כי פשוט לא היה חמצן. היה אסור לבכות, היה אסור לדבר, רק ללחוש, וגם את זה לא תמיד. שעות של שקט, דממה. 51 ימים הייתי בעזה וחשבתי בכל ליבי שאין סיכוי שאראה שוב את המשפחה שלי. חשבתי ששכחו אותנו, שאף אחד לא מחפש אותנו או עושה מאמץ להחזיר אותנו. בימים האחרונים התחלתי להתעורר באמצע הלילה ולא להצליח לחזור לישון. אני מתעוררת ולא מבינה איפה אני. נזכרת ברגעי האימה, בהתעללות, בהשפלה, ובעיקר בפחד מוות שהרגשנו שם על בסיס קבוע. קית', בעלי, עוד שם, ואני לא מצליחה להבין איך לנשום, איך לאכול ואיך לחיות כשאני פה והוא עדיין שם, חי את האימה הזו כל רגע וכל דקה. אין לי עוד כוחות, אני פוחדת להתעורר מחר בבוקר ולהבין שעוד יום מתחיל ואין לי איך להחזיר את בעלי הביתה. אני פוחדת לדמיין מה עובר עליו שם ובאיזה תנאים הוא מוחזק. 51 יום פחדתי בשבי חמאס, ועכשיו על אדמתי, בארצי, אני ממשיכה לפחד בכל דקה של היום".

ואני אשאל אתכם אחרי המילים של אביבה: איך אתם חושבים לצאת לפגרה בזמן שהאחים והאחיות שלנו, האבות, האימהות, הדודים שלנו, שם, ואנחנו לא יודעים מה קורה איתם? על איזו פגרה אנחנו מדברים בדיוק? אתם לא יכולים לצאת לפגרה כשהם עדיין שם. אנחנו לא יוצאים לפגרה, ובטח שהם לא יוצאים לפגרה. זה לא יכול לקרות. תודה.

תודה. חנה כהן.

בוקר טוב. אני לא מבינה איך אתם יכולים לצאת לפגרה כשיש 134 חטופים, חלקם חיים בתוך מנהרות, אפשר להגדיר אותם כחיים-מתים? הם בכלל לא חיים. איך אתם מסוגלים לצאת לפגרה, כשהאחיינית שלי, הבת של אחי, זרוקה בעזה, נרצחה, מתפוררת, אנחנו לא יודעים איפה היא, מה עשו עם הגופה שלה, איך התעללו בה. לא יודעים כלום. איך אתם מסוגלים לצאת? לנו אין חיים, אנחנו לא מסוגלים לחיות. לא מסוגלים לחיות. אין לנו לילה, אין לנו יום. עבודות – עזבנו, אנחנו כבר לא עובדים. וכמו הבת שלנו, עוד נרצחים רבים שמתפוררים בעזה. אז אתם תצאו לפגרה, אבל אחרי שתחזרו מהפגרה, יש סיכוי גדול שאחי כנראה יתפגר. תודה.

בוקר טוב. בוקר 172 בשבי לחטופות ולחטופים שלנו. אתמול התבשרנו על ההחלטה של מועצת הביטחון. אני יכול להגיד לכם שעבור רבים מאתנו זה היה לילה בלי שינה, כי אנחנו לא יודעים מה המשמעות של הדבר הזה. מדברים אתנו על הפסקת אש, החטופים ישוחררו, הם לא ישוחררו, ישראל פתאום עומדת אולי לבד. אנחנו כאן כדי לקרוא לכם קודם כל ולפני הכול ולפני שמדברים על כל דבר אחר: כל הפסקת אש חייבת לכלול את שחרור החטופים. זה חייב לקרות, וזה בידיים של מדינת ישראל לגרום לזה לקרות. אנחנו בימים קריטיים. אני רוצה להגיד לכם את מה שאתם אולי לא יודעים: בכל כמה ימים משפחה מקבלת הודעה בימים האחרונים על כך שחטוף שהיה בחיים כבר לא בחיים. חמאס מפרסם את ההודעות האלה, והתקשורת הישראלית לא מפרסמת אותן. לצה"ל אין את היכולת לוודא אם זה נכון או לא נכון. בכל כמה ימים מקבלים הודעה כזאת. אני לא נוקב כאן בשמות, אבל כולנו, בני המשפחות, יודעים במי מדובר, ומבחינתנו זה בשר מבשרנו שפתאום מקבל את ההודעה הכי קשה שיש, ואנחנו לא יודעים אם אנחנו הבאים בתור.

אל תשימו שום דבר – שום דבר – מעל הדבר החשוב ביותר, תמונת הניצחון האמיתית תהיה להחזיר אותם הביתה. הדבר הזה נכון היום יותר מכל דבר אחר. אסור לנו להגיע למצב שבו יש הפסקת אש והחטופים לא חוזרים. כל הפסקת אש חייבת לכלול את החזרת החטופים, ואנחנו פונים אליכם כי אנחנו יודעים שיש בידי הממשלה לגרום לדבר הזה לקרות. רק החזרת החטופים – בלי זה, אין שום יכולת להמשיך.

דיברו פה קודם על פגרה, אני יודע שזה נושא הדיון. אני לא מעלה על דעתי שאתם תצאו לפגרה ותהיו יום אחד בבית בזמן שהחטופים שלנו לא בבית. לחיילים בעזה אין פגרה. לחיילים בגבול הצפון אין פגרה. לחטופים בעזה אין פגרה. וגם למפונים אין פגרה. לאף אזרח בישראל אין פגרה – לאף אזרח – אולי כדאי שגם לכם לא תהיה פגרה עכשיו. רעיון. תודה רבה.

תודה על ההזדמנות לדבר בפניכם. אני פונה לחברי הכנסת כאן – יושב-ראש הוועדה, אבל גם לכל הנוכחים. הייתי טייס בחיל האוויר במחזור של רון בקורס טיס. לפני 37 שנה רון יצא למשימה בשטח אויב, נפל בשבי בלבנון בידי ארגון מחבלים. דומה המצב של החטופים היום, שנמצאים בידי מחבלים במצב של לוחמה, אי אפשר לדעת, זה לא בידי מדינה ריבונית כמו אנשים שנופלים בשבי סוריה או מצרים, ולכן אי הוודאות והסכנה לגורלם. הייתה אפשרות להחזיר אותו. רון, ממכתבים שהתגלו אחר כך, שנים אחרי שהוא נעלם, ידע בוודאות שהמדינה תעשה הכול בשביל להחזיר אותו, אבל הוא שגה, וגם בתיה, אימא שלו, שגתה, והחברים שלו בקורס. הבנו שאפשר לסמוך על המדינה, המדינה אז החמיצה את חלון ההזדמנויות.

ואז אנחנו קופצים 37 שנה להיום, יום אחרי החלטת מועצת הביטחון. יכול להיות שחלון ההזדמנויות שהיה בידי המדינה שלנו להחזיר את החטופים הולך ונסגר. תהיה הפסקת אש שתיכפה עלינו בלי החטופים, וחלילה, אוי ואבוי לגורלנו כמדינה אם יקרו עשרות מקרי רון ארד כאלה – לא שיחזרו בארונות, אלא עשרות אנשים שגורלם לא ייוודע לעד. אחרי מה שקרה, אחרי השבר הנורא שקרה לנו ב-7 באוקטובר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שיברון כזה. מה שונה מהמקרה של רון? כשאיש צוות אוויר יוצא למשימה בשטח אויב, הוא מביא בחשבון אפשרות שהוא ייפול בשבי או ייהרג, או גם וגם. אנשים שהולכים לישון בקיבוץ שלהם, גם אם זה בעוטף עזה, לא מדמיינים לעצמם שמעבר לצבע אדום הם ייחטפו בפיג'מה; ואף אחד מאתנו, אף אחד במדינה, לא דמיין לעצמו שאחרי חצי שנה, אחרי חגים, חנוכה, ופורים עבר, ועדלאידע אחרי 40 שנה, יהיו עדיין עשרות אנשים, והמדינה בנורמל. ומדברים על המסיבות של חג העצמאות, ועל פגרה, וחג החירות הוא החג הבא עלינו, החג הכי חשוב של מדינת ישראל, חג חירותנו. איזה חירותנו? איזה חג פסח יהיה פה? אנחנו צריכים לעצור הכול, כל אחד מאתנו – לא חבר כנסת, לא יושב-ראש ועדה – כל אחד צריך להגיד לא יכול להיות שחצי שנה עשרות אזרחים יושבים שם, ואנחנו מנרמלים ומדברים על כל מיני חוקים ותקנות, וקומבינות ופוליטיקות, והם שם חטופים. אנחנו צריכים לשנות את הדיסקט, בייחוד אחרי הסתירה שחטפנו אתמול, שעוד מעט העולם עוצר אותנו, נעצור את האש – לא מיטוט חמאס, לא ניצחון מוחלט ולא חטופים. אסור לנו.

אז בראש ובראשונה אני קורא לכנסת – אתם נבחרי הציבור. לא משנה מה הצבעתי, לא משנה מאיזו סיעה אני, לא משנה אם אני יהודי או מוסלמי, אתם מייצגים את כל אזרחי המדינה. אתם הם הנבחרים שלנו, אנחנו לא בוחרים ממשלה. תפקידכם הוא ללכת לנציגכם, לממשלה, לנער אותם, ולהכריח אותם לעשות את הדבר היחיד והכי חשוב שיש למדינה לעשות – לא להוסיף חטא על פשע. הפקרנו אותם, לא להוסיף חטא לתת להם להיעלם לנצח, חס וחלילה. תודה.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לחברי הכנסת על ההקשבה. אני אעשה את זה קצר. אני שמח לראות נוכחות של חברי הכנסת בוועדה, שאני לא מדבר רק ליושב-ראש בדרך כלל. אני אסכם את מה שאמרו פה אחיי ואחיות למשפחות החטופים – לחטופים אין זמן, חייבים עסקה, אנחנו מסתכלים קדימה על חג חירותנו, ועוד יותר קדימה, על יום העצמאות. לי קשה לראות מי יעמוד בהר הרצל ויגיד את המילים 'לתפארת מדינת ישראל', כאשר התפארת שלה עדיין בעזה. אין שום תפארת במדינה שממשיכה את המצב הזה. תסתכלו קדימה ותדמיינו. אני מבין שהקשב הולך ויורד, זה מבאס אותי מאוד, וביקשתי להקרין סרטון. אפשר עכשיו להקרין את הסרטון, אדוני?

כן, בסיום.

הנה, סרטון עם כמה מספרים.

העובדות ידועות, חברים, המספרים ידועים, לא חידשנו פה לאף אחד. אני רוצה לספר על עוד שני מספרים. כשאתם יוצאים לפגרה מה-7 עד מאי איפשהו, בדקתי את זה, אתם מפסידים 29 ימי עבודה. אם אני מכפיל את זה ב-120 חברי כנסת, הפגרה במדינת ישראל – 3,480 ימי עבודה של מחוקקים. 3,480. זה עשר שנים שבהן אתם לא תעשו כלום. זה לא צריך לקרות. אתם חברי הכנסת – אני למדתי אזרחות, אני יודע שאין פה אף אחד שיושב בקבינט שמחליט ישירות על החטופים, אבל יש לכם עוד המון עבודה: גם בעניין החטופים, גם בעניין משפחות החטופים, ואת זה אני אומר מעל כל במה, יש עכשיו אנשים שיוצאים מעזה וחייבים – חייבים – שיהיה להם למי לפנות, עם מי לדבר. המצב הנפשי של אנשים שחוזרים ממלחמה לא זהה למצב שלהם כשהם נכנסו. לדעתי המדינה צריכה לספק לכולם – אני לא יודע איך עושים את זה – עשרה מפגשים עם פסיכולוג עלינו, קח. אתם יודעים טוב מאוד שהדבר הזה הוא בדמנו, כי עניינים של הלומי קרב והמצב הפוסט טראומטי הזה, מתישהו זה יבוא לפתחכם באלימות בתוך המשפחה, בשיעור אובדנות יותר גבוה, באבטלה, בדברים שמזיקים למדינה, לנו כקולקטיב. אתם צריכים לטפל בזה. אתם צריכים לטפל בזה עכשיו. אתם צריכים לטפל בעניין החטופים ולדבר עם מי שאתם יכולים עכשיו. מפונים – עכשיו. הכול – עכשיו. אני מבקש מכם, תחליטו את ההחלטה הנכונה, אל תצאו עכשיו לעשר שנים של חוסר עשייה. תודה רבה.

תודה רבה. תודה על האפשרות לדבר. אני גם אשתדל לעשות את זה כמה שיותר קצר. אני רק רוצה להזכיר לכל מי שיושב פה בחדר שאנחנו משלמים את המשכורת שלכם. כל אחד שנמצא פה בחדר, אנחנו משלמים לכם את הכול בחיים. מה זה אומר במילים פשוטות? שאנחנו הבוסים שלכם. אנחנו העם, אנחנו הבוסים שלכם, אנחנו הריבון במדינה הזאת. השאלה שלי היא האם הבוסים שלכם אישרו לכם לצאת לחופש? כי מה שאני מכיר מכל מקום עבודה רגיל זה שאם אתה רוצה לצאת לחופש, אתה צריך לבקש את האישור של המעסיקים שלך, ואני לא זוכר שאנחנו בשום שלב אישרנו לכם לצאת לחופש. כמו שאמרו פה רבים וטובים לפניי, אתם יוצאים עכשיו לחופש בזמן שיש לנו עדיין חטופים, בזמן שיש לנו עדיין חיילים בעזה, בזמן שיש לנו עדיין מפונים ועקורים, ואתם אפילו לא מבקשים את האישור שלנו. אני לא יודע אפילו מה צריך לעשות, אני הייתי רוצה לראות משאל עם ששואל אם העם, אם הבוסים שלכם, מוכן לתת לכם לצאת לחופש. אני מקווה מאוד שאתם תזכרו שאין לכם את האישור שלנו.

הדבר השני שאני רוצה, תנסו לחשוב, לדמיין בראש – סליחה על התמונה הנוראית הזאת – שאחות שלכם נאנסת כרגע במנהרות בעזה, ואני רוצה שתישארו עם התמונה הזאת בראש כשאתם יוצאים לחופש הזה שלכם, שאנחנו לא אישרנו לכם בכלל. תודה רבה.

תודה. עוד מישהו? בבקשה, דקל.

בוקר טוב. אני אגע בנושא אחר. קודם כל, אני אתחבר לכל מה שנאמר פה על ידי חבריי, משפחתי היקרה, משפחת החטופים, שפגרה זה לא מצב. עצם המילה הזאת היא מילה כואבת ודוקרת ישר בלב בתקופה כזאת. זה משהו שדוקר בלב לכל משפחה של חטוף, לכל אימא של חייל, לכל בן אדם שקשור למלחמה הזאת, משמע כל אזרח במדינה הזאת. זו מילה שלא יכולה להתקיים, וצריכים להבין – או לפחות תציגו – מה זה אומר שאתם הולכים לעשות במהלך התקופה הזאת. תוכיחו שפגרה זה זמן יעיל למדינה הזאת, זה זמן יעיל למלחמה הזאת, ונוכל לחשוב על זה שזו אופציה בכלל. כרגע, בשורה התחתונה, כל בן אדם ששומע את המילה הזאת, מקבל כמו סכין בתוך הלב שלו מהמדינה ואכזבה גדולה מאוד מנבחרי הציבור שיושבים פה, שיש בכלל אופציה כזאת בזמן שיש מלחמה, לצאת לכותרת כזאת, פגרה. אני מבקש מכם שתצאו מהדיון הזה עם תשובות בשבילנו מה זה אומר, ומה הולך להיות פה, ואיך אתם הולכים לקדם פי 4 יותר ממה שקידמתם עד עכשיו את שחרור החטופים, את ההבאה לניצחון המוחלט, את כל מה שדורשת המלחמה הזאת. תביאו ותוכיחו שהפגרה הזאת היא משהו מועיל, ואז אולי נוכל להרגיש בסדר עם הדבר הזה. עכשיו, כמו שאמרתי, סכין בלב.
אני רוצה לנצל את הבמה ולהציג לכם יוזמה שאני עובד עליה ביחד אתכם, חברי הכנסת, שכמה מכם כבר הסכימו לעבוד איתה, ביניהם אופיר כץ. אנחנו נמצאים כבר 172 יום בתוך הדבר הזה, ואני באופן אישי חווה – אפילו אני, כשאני מסתכל על התמונה של סבא שלי, אני צריך באופן קבוע לקחת שנה וחצי אחורה, להיזכר מי זה סבא שלי, מיהו, מה הוא בדיוק, מי הבן אדם שהוא. מי הבן אדם הזה שנמצא שם כבר 172 יום. ולצערי, לאורך הזמן, כל מה שאנחנו מצליחים להראות לכם זה פרצופים על פוסטר. כל מה שיש לנו להראות לכם זה פרצופים על פוסטר כרגע. אנחנו לא מצליחים להעביר לכם באמת כמה הם יקרים ללבנו, אילו בני אדם הם, אילו אנשים מופלאים הם. ואנחנו מבקשים את עזרתכם. אני מבקש את עזרתכם שבמהלך כל אופציה, כל דיון שיהיה לכם בהמשך, תיקחו סיפור של חטוף, שאותו אשמח לספק לכם ולהיות אתכם בקשר – תיקחו סיפור של חטוף, לא על אירוע החטיפה, אלא מי הבן אדם, ותספרו מי הוא. תעזרו לנו להוציא אותם בני אדם, תוציאו אותם מהפוסטרים. אי אפשר לתת לסיטואציה הזאת להתנרמל. אי אפשר לתת למבטים שלנו להיות אדישים כבר לפנים האלה ולהרגיש שהם רק פוסטרים ולא בני אדם. אודה ממש לכל מי שיעזור וייקח חלק בפרויקט הזה. תודה רבה.

אני אחדד, אנחנו מדברים על המליאה, להקריא את זה במליאת הכנסת.

גם במליאה, בכל ועדה, בכל נאום שמתאפשר. היום, אתה ומירב תקריאו במליאה.

אתם יכולים עדיין להוסיף. הח"כים נרשמים, אפשר להוסיף. אם יש לכם עוד – הנה, קלנר ניגש ורוצה.

מצוין. תודה רבה.

לכל סיפור יהיה ח"כ.

אדאג ליצור איתכם קשר.

סליחה, אני יכולה להוסיף משהו? אנחנו מתקדמים בצעדי ענק ליום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה. אני רוצה לשאול אתכם לאן אנחנו, משפחות הנרצחים, צריכים לעלות? מתחת לאיזה עץ, מתחת לאיזה צלע להדליק נר? אולי אני אדליק אותו מול הקריה, אולי אני אדליק אותו מול הכנסת? אני אודה לכם אם תייעצו לי איפה להדליק את הנר.

תודה. אם כך, אנחנו עוברים לסדר היום של הוועדה. נושא ראשון על סדר-היום: פעילות ועדות הכנסת בתקופה שמיום כ"ט באדר ב' התשפ"ד, 8 באפריל 2024 ועד יום י' באייר התשפ"ד, 18 במאי 2024. נתחיל עם הנוסח של ההצעה, ואחרי זה נפתח לדיון.

יש כאן נוסח שמבוסס על החלטות שהיו כאן בכנסות קודמות, ומוצע כך:

"1. ועדות הכנסת, לרבות ועדות מיוחדות, ועדות משותפות, רשאיות להמשיך בעבודתן בימי פגרת הפסח, אולם מספר הישיבות שתקיים כל ועדה לא יעלה על ארבע. ועדות משנה רשאיות להמשיך בעבודתן בימי פגרת הפסח, אך מספר הישיבות שתקיים כל ועדת משנה לא יעלה על ישיבה אחת, ואולם יו"ר ועדה קבועה או מיוחדת רשאי להתיר לוועדת משנה של אותה ועדה לקיים ישיבות נוספות מתוך מכסת ארבע הישיבות האמורות של הוועדה.

2. יו"ר הכנסת רשאי להתיר במקרים מיוחדים קיום ישיבות נוספות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת". זה לעניין מספר הישיבות.

"3. הזמנה לישיבות הוועדות בפגרה שנקבעו לפי סעיף 112(א) ו-(ב) לתקנון" – כלומר, בין אם זה לפי החלטת ועדת הכנסת או לפי החלטת יו"ר הכנסת – "תימסר לחברי הוועדה מוקדם ככל האפשר, ולפחות ארבעה ימים מראש. במניין הימים לא ייכלל יום ההזמנה, אך כן ייכלל יום כינוס הישיבה, ויובהר כי ימי שישי, שבת וחג נספרים במניין. ואולם, אם ביום כינוס ישיבת הוועדה התכנסה גם מליאת הכנסת, ניתן למסור את ההזמנה שלושה ימים מראש כאמור.

4. יו"ר הכנסת יהיה רשאי במקרים, במקרים מיוחדים ודחופים, לקצר את התקופות שנקבעו בסעיף 3.

5. לא ניתן לקיים ישיבות בוועדה ביום שבו נקבעה הישיבה, או להוסיף נושאים לסדר-היום שנקבע, אלא בהודעה מראש כאמור בסעיף 3" – שזה ארבע או שלושה ימים. "יובהר כי משך כל אחת מהישיבות בפגרה לא יחרוג מהמקובל בוועדה, אך ניתן לקבע על סדר-היום יותר מנושא אחד". פה אני רוצה להוסיף הערה קטנה שרשמנו לעצמנו, זה לא נמצא בנוסח שבפניכם, שתאמר שאם בישיבת פגרה שנקבעה כאמור התבקשה רביזיה, ניתן להוסיף את הרביזיה לסדר-היום באותו יום, והדבר לא ייחשב ישיבה נוספת לעניין החלטה זו.

6. ועדות הכנסת רשאיות לדון בחקיקה ראשית וחקיקת משנה שבסמכותן, בנושאים שהיועצת המשפטית לכנסת מצאה כי הם מתחייבים וקשורים בקשר ישיר והדוק למלחמת חרבות ברזל, ולא יחולו לגבי דיונים אלה ההגבלות המפורטות בסעיפים 1 ו-3". כלומר, לא מבחינת מספר הישיבות ולא מבחינת הזמן שצריך להודיע מראש על הישיבה.

אבל אנחנו מדברים רק על חקיקה.

חקיקה וחקיקת משנה.

ולא פיקוח ולא דיונים שהם - - -

נכון. לפי מה שמוצע כרגע, הם נכנסים בתוך הארבע.

"הוראות מיוחדות לעניין ועדות מסוימות" – כאן יש הוראות לגבי שתי ועדות ספציפיות:
7. ועדת החוץ והביטחון – הוראות סעיפים 1 ו-3" – כלומר, מספר הישיבות והצורך להודיע מראש ארבע ימים – "לא יחולו על דיוני ועדת החוץ והביטחון וועדות המשנה שלה, והזמנה לישיבות תימסר לחברי הוועדה מוקדם כלל האפשר".

"8. א. ההגבלה האמורה בסעיף 1 לעניין מספר הישיבות לא תחול על ישיבות ועדת הכנסת המתקיימות בקשר לחקיקה הנדונה בוועדה אחרת, למשל: בקשות למיזוג הצעות חוק, הקדמת הדיון, קביעת ועדה לדיון בהצעות חוק, חילופי חברים בוועדה משותפת, טענת נושא חדש וכיוצא באלה.

ב. הזמנה לישיבת ועדת הכנסת תימסר בהתאם לתקופות האמורות בסעיף 3. ואולם, אם באותו היום מתכנסת מליאת הכנסת לשם דיון בחקיקה, רשאית ועדת הכנסת להתכנס בקשר לאותה חקיקה בעניינים כאמור בסעיף קטן א', אף אם לא נמסרה הודעה מראש כאמור.

9. לא יתקיימו ישיבות ועדה בימים שבהם משכן הכנסת יהיה סגור" – בפסח. הכוונה פה היא לחג, חול המועד, ויכול להיות שיום אחד לפני זה הוא יהיה סגור, אבל בגדול, ימי הפסח. זאת ההצעה.

תודה. כפי שאתם רואים, ההצעה שמונחת לפניכם – אני נפגשתי עם נציגי משפחות החטופים, ומבחינת הסמנטיקה המילה שהפריעה, הורדנו אותה, וקראנו לזה סדרי דיון בתקופה המדוברת. בנוסף, היה חשש שיהיו דברים חשובים לחוקק, ואז לא נוכל לעשות את זה במהלך התקופה הזאת. כפי שאתם רואים, מלבד ארבע ישיבות, ארבעה ימי דיונים של ועדה, כל נושא שקשור למלחמה, לצבא, לחטופים, כל חקיקה בנושא הזה, לא תוגבל, היא תהיה מעבר לארבע הישיבות הקבועות שיש בדרך כלל בתקופה הזאת.

מה לגבי פיקוח על הנושא הזה? אבל מה לגבי פיקוח?

עודד, לא להפריע לי בבקשה. בנוסף, ועדת החוץ והביטחון, לא משנה מה היא מביאה, בגלל החשיבות שלה, לא תהיה מוגבלת בדיונים. בנוסף לכל זה, אם יהיה משהו חשוב, דחוף, ליושב-ראש הכנסת יש את הסמכות - - -

לזמן דיון? אני מזמן את נציגי הממשלה - - -

ליושב-ראש הכנסת יש את הסמכות לתת מעבר לכל מה שאמרנו.

הממשלה לא מתפקדת, נביא אותה לכנסת.

לסיכום, אפשר לומר שכל מה שקשור לחקיקה שתהיה חשובה ודחופה בנושא המלחמה לא תיפגע, להיפך, אנחנו נחוקק ונקדם כפי שעשינו חקיקה בתקופה הזו. אני אתן עכשיו לחברי הכנסת שביקשו לדבר. פנינה תמנו, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל, אני מודה לך על זה שפתחת עם המשפחות, והדברים הנוקבים והברורים שלהם. רגע לפני שאנחנו צוללים לסעיפים, כדאי מאוד שנקשיב היטב לדברים שהם אומרים. דווקא בתקופה הזאת כבודה של הכנסת, האמון בכנסת, האמון בנבחרי הציבור, ייבחן גם על היכולת שלנו לומר אנחנו בחירום. חן, אם אני לא טועה, דיבר על זה שהחיילים לא בפגרה, החטופים לא בפגרה, האנשים שמפונים מהבית לא בפגרה, ואנחנו צריכים לקחת בחשבון שגם אם אנחנו מביאים אלטרנטיבה, שהיא שונה, שבסוף לא תהיה פגרה – כי אני יודעת, אדוני היושב-ראש, שבמתווה הנוכחי שהבאתם רציתם להביא למצב של תפקוד הוועדות, אבל עולות כאן כמה וכמה בעיות. אחת, אני למשל כיושבת-ראש ועדה, הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, אומרת לך שהתוצאות וההישגים שהבאנו – למרות שזו ועדה שאין בה הרבה חקיקה – הם סופר משמעותיים בתקופת המלחמה. וזה לא נכלל בהסדר של מלחמות חרבות ברזל והיכולת לגשת ליועצת המשפטית לכנסת ולומר אני רוצה לקיים דיונים רציפים ופתוחים, בין אם זה למשפחות, בין אם זה למפונות, ובין אם זה לצרכים אחרים. הדבר הזה מצריך תיקון. הרי בסוף, אם אנחנו לוקחים את שני הנדבכים שעליהם אנחנו מדברים – אחד, פעילות המליאה, ושניים, פעילות הוועדות, אני חושבת שהתיקון הזה חייב להיכנס, וכל דיון שקשור למלחמה לא צריך להיכלל. אני מבקשת שתרשום לך את התיקון הזה.

התיקון השני, גם אם נידונה חקיקה, הרי היכולת שלנו לכנס את המליאה על הצעות חוק פרטיות לא קיימת, כי גם 25 חברי כנסת שמכנסים בזמן פגרה את המליאה, הם לא יכולים לדון – כבר נקבע בבג"ץ – בחקיקה. אפשר לדון על נושא על סדר-היום, אבל ממש לא חקיקה. לכן אני ממליצה להקים צוות עוד היום, יושב-ראש הקואליציה, שנגבש את רשימת החוקים, כולל אלה שיושבים על סדר-היום של הוועדות, ולהחליט שיהיו ימים מרוכזים שאנחנו מצביעים רק על חוקים שקשורים למלחמה, שעוזרים לציבור, על כל הרבדים וכל ההשלכות של המלחמה הזאת. אני חושבת שהמליאה לא יכולה להיות סגורה. נכון שלממשלה יש יכולת לכנס את המליאה, זה לא מספיק. ואני יודעת שגם אם נשאל כל חבר כנסת בבית הזה, הרוב המוחץ יגיד שאנחנו לא צריכים לצאת לפגרה, ולו רק בשל אמון הציבור, ולו רק בשל המענה והזמינות שאנחנו צריכים להפגין כלפיהם, ולו רק בשביל שהמשפחות האלה – אני מוכנה לפתוח את הוועדה בכל יום ולשמוע אותם. המשפחות צריכות לדעת שהבית הזה פתוח להם.

אז אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, לבדוק ולבחון את שתי ההערות, שהן סופר משמעותיות בעיניי לתפקוד הכנסת בתקופה הזאת.

דוגמה אישית. פשוט תבטלו את הפגרה.

אני אתחיל הכי קצר והכי מלמעלה – אין שום סיבה בעולם לצאת לפגרה. כל הטופסולוגיה – איזו ועדה, מתי תתכנס, מתי היא לא תתכנס - - -

אני מבקש, בלי מחיאות כפיים.

זה שבכלל מנהלים את הדיון הזה, זה רק מה הבעיה שלנו, של הבית הזה. אסור שהכנסת תצא לפגרה, נקודה. זה שמקיימים דיון אם סעיף כזה או סעיף אחר, זה מראה איך הפכנו את התקלה לאידיאולוגיה. פשוט אסור, גם מהבחינה של דוגמה אישית, וגם מהבחינה המהותית. אני אגיד כמה דברים מהבחינה המהותית. מה שיש בהצעה הזאת – תראו מה נמצא על סדר-היום, ולא מה יהיה על סדר-היום עד ה-19 במאי: נושא העקורים בצפון ובדרום לא יהיה על סדר-היום בוועדות. הוא לא יהיה. כי עובדה היא שלא הצלחנו להעלות את זה ולייצר החלטת ממשלה על הצפון בכלל. עד עכשיו אין תוכנית לאומית לצפון. הנושא של הדרום לא יהיה. הנושא של החטופים לא יהיה, אפילו היכולת שלהם להגיע לפה לוועדות לא תהיה, כי הוועדות פה סגורות. הדבר הנוסף שלא יהיה, שהוא החשוב מכל - - -

זה לא נכון.

אופיר, אני אומר לך עוד פעם, אני חוזר להתחלה, מה שאני קורא לך, באופן אישי כיושב-ראש הקואליציה, לא כיושב-ראש הוועדה, לחזור אחורה ולבטל את הפגרה. אין טיעון אחד מוצדק מדוע צריך לצאת לפגרה. זה ששינו סמנטית את השם – הבית הזה יוצא לחופש. אלו המילים, יוצא לחופש מכל עיסוקיו. ואם החיילים נמצאים בצו 8, אני בטוח שלעובדי הכנסת אין בעיה עם צו 8. אז אם מישהו מעלה טיעון על עובדי הכנסת, בואו נוריד אותו עכשיו. הדבר הנוסף הוא פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה. אני חבר אופוזיציה. חברים, התבלבלתם. אין מצב שאני כחבר כנסת נבחר ציבור צריך שיושב-ראש ועדה כלשהי יחליט אם הוא מאפשר לקיים דיון כדי לבקר את עבודת הממשלה. אני מזכיר לכם שכאן, בבית הזה, בוועדה לביקורת המדינה, עובדי ציבור לא הגיעו בגלל החלטה של שר שלא יגיעו. עד כאן הגענו. אחרי הדבר הזה, אני חוזר להתחלה: אסור לצאת לפגרה. שום דבר לא יוצא לפגרה. אפרופו, היום בצהריים נתניהו, ראש הממשלה, מעביר החלטת ממשלה על חוק הגיוס.

לא, הוא כבר דחה את זה.

דחה את זה? הנה, לא הייתי מעודכן. מתישהו זה יקרה. מתי יטפלו בזה, בפגרה? בחופש? לכן אני אומר: יש פה עקורים בצפון ובדרום, סוגיות אדירות לא מטופלות בבית הזה גם כשהוא פעיל. הממשלה לא מתפקדת גם ככה בהרבה מובנים, אז ניקח גם את היכולת של הכנסת לבקר את עבודת הממשלה? זה הסיפור הגדול. זה לא שיבוא יושב-ראש ועדה ויגיד אני מכנס את הוועדה להעביר איזו תקנה או הצעת חוק ממשלתית, ואז אנחנו נגיע כמובן ונעשה את חובתנו. איפה היכולת שלנו לבקר את עבודת הממשלה?

יגידו לי יש היסטוריה. מעולם לא הייתה מלחמה של חצי שנה שעוד לא נגמרת, והכנסת יוצאת לחופש. זה שישנו את סמנטית את השם – חברים, שלא נתבלבל, חופש. אלא אם כן יושב-ראש הוועדה נקרא. מי מפעיל את הוועדה בדרך כלל? הממשלה. הממשלה מביאה הצעת חוק ממשלתית, אז יושב-ראש ועדת החוקה ייקרא לנו, ואנחנו נגיע לוועדת החוקה ויעשו תקנות, או כל דבר אחר. אין פה עבודה של כנסת, נקודה. אם רוצים את השורה הכי מרגיזה בנייר הזה, שמראה עד כמה האטימות הגדולה של יושב-ראש הכנסת, אפשר לראות את סעיף 2: יושב-ראש הכנסת ראשי להתיר במקרים מיוחדים קיום ישיבות נוספות בהתאם לסמכותו לפי סעיף. זה שימוש לרעה בסמכות. ברירת המחדל היא לסגור, ואז אם ירצו, יפתחו. ברירת המחדל היא פתוח, כמה שיותר, כל הזמן, כולל אותו שבוע שאומרים חופשה מרוכזת. מדוע? כי יש פה צווי 8 לכולם. גם לכנסת יש צו 8, לנו, לנבחרי הציבור ודאי, וגם לעובדים שלה. ככה צריך לראות את הדברים, ככה פשוט. ולבטל את הפגרה – הנייר הזה מבחינתי הוא לא נייר לדיון. לבטל את פגרת הכנסת, נקודה. את החופשה הזאת עד ה-19 במאי צריך לבטל.

תבטלו את הפגרה.

אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, נתחיל מזה שלא ברור לי מה לא ברור לקואליציה. אנחנו יושבים בכל שבוע בוועדת החוץ והביטחון, מגדירים מצב מיוחד בעורף, מגדירים צווי 8 לכל מדינת ישראל, אבל בבית הזה זה עובר ליד. זה בלתי נתפס איך מתקיים דיון כזה ברגעים אלה בכנסת.

ועדת החוץ והביטחון ממשיכה לתפקד כרגיל.

זה לא קשור, מדינת ישראל כולה בצו 8 ובמצב מיוחד, מדינת ישראל כולה נמצאת במלחמת העצמאות השנייה שלה. כל מה שקורה לתושבים במדינת ישראל – החל מהמפונים בצפון ובדרום, עובר דרך משפחות החטופים והחטופים, עובר דרך חיילי המילואים שנמצאים בשטח, וצריכים פתרונות שאנחנו ניתן להם, ואנחנו באמת נמצאים פה כרגע לתת להם. איזה מן דיון תלוש ומנותק זה? איזה מן דיון לא ברור זה? כתוב כאן: יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי במקרים מיוחדים ודחופים. מה יותר דחוף מהמצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, שמדינת ישראל נמצאת במלחמה? למה צריך להטיל הגבלות וחסמים על הפעילות של הבית הזה בזמן מלחמה? איזה מן ניתוק מהמציאות זה? איזה מן חוסר בהירות זה?

חבר הכנסת ליברמן כבר לפני למעלה מחודש זועק תבטלו את הפגרה, תבטלו את הפגרה, זה לא הזמן לחופשה של אף אחד במדינת ישראל, וגם לא של חברי הכנסת. לפיד וגנץ התייצבו מאחורי היוזמה של ליברמן ושל מפלגתו. אני לא מצליחה להבין איך הקואליציה הזאת לא מתעשתת ומתעלה לגודל השעה. כל המסמך הזה, עצם העובדה שהוא מטיל עלינו חסמים ומגבלות לעשות את הפעילות שלנו כחברי כנסת, שהיא רלוונטית לעצם העשייה שלנו, שהיא רלוונטית למלחמה, הוא לא בסדר. ולכן מה שצריך לעשות זה לבטל את המסמך הזה, להמשיך לעבוד כרגיל כדי לייצר פה המשכיות ומענה לציבור, ושמענו פה את רחשי הציבור.

בהמשך לדברים, המסמך הזה שמונח בפנינו הוא פשוט עלבון לציבור ועלבון לכנסת, ואני אומר את כאן גם לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, וגם לך, היועצת המשפטית לכנסת. אתם מובילים למצב שאפשר לכבות את האור על הבית הזה כבית המחוקקים של מדינת ישראל וכפרלמנט שהוא פרלמנט עצמאי. הכנסת היא לא ת"פ של הממשלה, והתפקיד שלה הוא לא לשרת את הממשלה כל הזמן. חקיקה ממשלתית שתגיע – ברור לחלוטין שהכנסת מאפשרת לממשלה להעביר חקיקה. אבל לכנסת יש עוד תפקידים. כמה חודשים במהלך המושב הזה לא הייתה חקיקה פרטית? כמה חודשים לא היו פה ימי שלישי בכנסת הזו? אז אי אפשר עכשיו לומר שעכשיו העניינים כרגיל ואנחנו יוצאים לאיזושהי פגרה. אני מודיע לכם, ואתם יודעים את זה טוב – עומדת מאחוריך זאת שמרכזת את אצבעות הקואליציה. היינו יכולים לגייס פה אצבעות בקואליציה שהיו מתנגדים להחלטה הזו של הפגרה. אבל זה לא יעזור לנו, למה? כי אני לא יודע איזה דיל עשיתם עם טיבי ווליד טאהא, שלא נמצאים פה, ועל הקולות שלהם אתם נשענים כדי להוציא את הכנסת לפגרה וכדי לשרת את הממשלה.

והשירות לממשלה, כמו שנאמר כאן, הוא לא רק בהקשר של חקיקה ומניעה של חקיקה פרטית. אני כיושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, כל מה שאני עושה זה פיקוח על הממשלה. יום-יום דיונים שהמשמעות שלהם היא הסיוע לחיילים בודדים, היא הסיוע לעולים שנמצאים מפונים, הסיוע לעולים שנמצאים במקבצי הדיור, השירות שמשרדי הממשלה לא נותנים בשפות לעולים חדשים. עולים מתקשרים למשרד ממשלתי ולא יכולים לקבל שירות. העובדה שחסמו כניסה של עולים לישראל באמצעים בירוקרטיים על ידי הממשלה, והסרנו את זה – לא בדיון על חוק, אלא בשלוש ישיבות שהיינו צריכים לקיים אל מול משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי - - -

לציין, בזמן שהילדים שלהם נלחמים בעזה.

חד משמעית. אז אי אפשר להגיד אנחנו נאפשר לוועדות לקיים ארבעה דיונים. אילו מן מגבלות אלה על הוועדות? ואני אומר לכם עוד פעם, צריך להסיר את הסיפור הזה של הפגרה לחלוטין מסדר-היום. זה פשוט לא סביר, לא בעת הזו, ואני אומר לכם, זה מבייש אתכם, וזה מבייש את הכנסת כמוסד בלי קשר להצבעות של חברי הכנסת. לכן אני קורא פה לחברי הקואליציה – נעלה להצבעה את נושא הפגרה, ותצביעו כצו מצפונכם, כי אתם יודעים טוב כמוני, גם אתם רוצים את זה. גם אתם רוצים לקיים דיון על המצב של המפונים מהצפון שנמצאים בבתי המלון, ולא מקבלים או כן מקבלים סיוע בתקופה כזו או אחרת.

מעניין מה היה קורה אם ההצבעה הייתה חשאית.

בבקשה, חברת הכנסת רייטן.

תודה רבה, אדוני היו"ר. זו הממשלה שיש בה הכי הרבה שיווק וסלוגנים: יחד ננצח. איזה יחד? איזה ניצחון? ואיזה ניצחון? ואיזה מוחלט? ועכשיו משנים את השם של הפגרה למשהו אחר כדי שזה יעבור לכולנו בגרון, ונהיה עם, אבל נרגיש בלי. מה זה השטויות האלה? אנחנו אנשים אינטליגנטיים, אל תשחקו אתנו כאלה משחקים. או שאנחנו במלחמה, או שאנחנו לא. אם אנחנו לא במלחמה, בואו נגיד את זה בצורה מפורשת. יהיו לזה הרבה מאוד השלכות, אבל אתם הרי לא מוכנים לומר שאנחנו כבר לא במלחמה, אז אתם ממציאים כל מיני המצאות.

אתם מנסים ללכת עם הפרוצדורה ולדבר על תקדימים, אבל כבר היו מקרים שבוטלה פגרת הכנסת. במלחמת יום כיפור בוטלה הפגרה. במלחמת לבנון השנייה בוטלה הפגרה. במשבר הקורונה בוטלה הפגרה. גם באירועים פוליטיים חריגים בוטלו הפגרות. למשל ב-2019, לאחר ההתפזרות של הכנסת ה-20, לא יצאה הכנסת לפגרה עד שהיא הקימה ממשלה חדשה. כלומר, אפשר. זה תלוי בכם, זה תלוי בהחלטה, זה תלוי ברצון, וזה לא קשור לקואליציה, ולא קשור לאופוזיציה, זה קשור בדוגמה אישית, וזה תלוי אם אתם מראים למדינת ישראל שכולכם מגויסים. לא הייתם מגויסים כשכולם הסתכלו עליכם ואמרו לכם שצריך לבטל משרדי ממשלה, ועכשיו אתם עושים אותו דבר. אתם מנותקים. גידרתם את עצמכם בכל מיני ססמאות וסלוגנים, ואני חושבת שהניתוק מהציבור רק הולך ומחריף, ולכן אתם רואים פה אנשים מדוכאים ומיואשים. הם נושאים עיניים אליכם, אתם נציגי הממשלה כאן עכשיו, ואין פה שום מענה. שום מענה רלוונטי ואינטליגנטי שמסתכל לאנשים בעיניים – לא למפונים, לא לפצועים, לא למילואימניקים, לא למשפחות החטופים, לא לאף אחד במדינת ישראל שעכשיו צריך אתכם. צריך את העבודה של הכנסת, נקודה.

אניח מסתכלת על הטלפון שלי בכל כמה שעות, עם בן שנמצא עכשיו בעזה, ומחכה לראות שהכול תקין. בכל כמה שעות לראות שהכול תקין. מישהו יוצא פה לפגרה? מישהו נמצא כאן באיזושהי סיטואציה שבה הוא אומר: אפשר לצאת עכשיו לעשות פוליטיקה? זה הזוי, ואני חושבת שאתם צריכים לקרוא את עצמכם לסדר, ולא לקרוא לזה בשם אחר, אלא לעשות דברים אחרת. תודה.

פשוט תבטלו את הפגרה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לפני כמעט שלושה שבועות פנינו, מספר חברי כנסת מכלל הסיעות, ליושב-ראש, חבר הכנסת אמיר אוחנה, עם שתי בקשות. בקשה אחת היא להפסיק להשתמש במונח פגרה, הוא דוקר, הוא פוגע, הוא מנותק, ואני שמח שלקחת את זה לתשומת לבך, וגם כאן בוועדה חזרת על כך. והדבר השני, לשקול שוב את היציאה לתקופה הזו שבה הכנסת מושבתת. אני חושב שהאמירה שנאמרה כאן - - -

נקרא לזה שביתה במקום פגרה.

האמירה שנאמרה פה, שאנחנו במלחמה, במצב חירום, ואין באמת הצדקה לכך שהכנסת לא תתכנס ותמשיך לפקח על עבודת הממשלה ולקדם חקיקה, גם אם, כפי שאתה ציינת, במגבלות של ועדות רלוונטיות, אלא שהבית הזה יעביר מסר לציבור שהוא ממשיך לעבוד, הוא ביחד עם הציבור במצוקה בשעה הקשה הזו. אני מבקש לשקול שוב את הנושא הזה. תודה רבה.

רק להגיד שהציבור עוד לא שוכנע במה שאמר חבר הכנסת קרויזר, לא שוכנענו שהבית הזה באמת רוצה להמשיך לעבוד כמו שצריך, אדוני היושב-ראש. שמתי לב בדיון פה, ושמישהו בבקשה יסביר לי – זו שאלה, זו לא שאלה רטורית – למה יש פה בכלל חלוקה של קואליציה ואופוזיציה? למה האופוזיציה, כמו שאני שומע אותה, אומרת בואו לא נצא לפגרה, והקואליציה מנסה לשנות לשם אחר?

רק לא כל האופוזיציה. לא כל האופוזיציה.

לא כל הקואליציה גם.

נכון, יש פה אחת מהקואליציה.

שתי סיעות מהאופוזיציה לא נמצאות פה, כנראה בכוונה, רע"מ והמשותפת.

אני רוצה לומר לך, אני חושבת שיש דבר אחד שעליו כולנו מסכימים, אין לנו בעיה שבתקופה הזאת זה יהיה רק על המלחמה. רק נושאים של מלחמה – בלי הגבלה, חקיקה וגם ועדות.

וגם פיקוח.

אני חושבת שיש נושאים שעולים שלא צריך אותם כרגע, כולם צריכים להיות ממוקדים במלחמה.

רק לחדד כמה דברים. ההחלטה מתייחסת לישיבות. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בישיבה אפשר לקיים מספר נושאים, מספר דיונים, שבהם כמובן גם דיוני פיקוח. אז בארבע הישיבות - - -

ואיך אופוזיציה יכולה לעשות דיון פיקוח?

לא, ארבע ישיבות זה באופן רגיל.

יושב-ראש הוועדה קובע.

גברתי, את יודעת כמוני שהיכולת שלנו כאופוזיציה לזמן דיונים באמצעות שליש מחברי הוועדה היא לא קיימת.

היא נמוכה מאוד.

אז אי אפשר להגיד את הדבר הזה. אנחנו לא מסוגלים לפקח על עבודת הממשלה, ומה שנאמר פה כרגע – לא צריך פיקוח על הממשלה. ואני אומר לכם שצריך פיקוח על הממשלה.

לא, ודאי שצריך פיקוח על הממשלה, זה חלק מעבודת הכנסת.

יואב, היא לא קובעת, היא מסבירה לנו את הסעיף.

אני רק רוצה שההסבר יהיה ברור לציבור, כי ההסבר לא היה נכון. אני לא אוכל כחבר אופוזיציה לזמן דיון.

אבל כשיושב-ראש הוועדה מזמן ישיבה, הוא יכול לשים בה מספר נושאים על סדר-היום.

אני מאוד מודה - - -

יואב, יואב, לא, לא, סליחה, תן לה לסיים משפט. יואב, אתה לא יכול ככה.

אני פניתי לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא יודעת שהיא יכולה לשים נושאים על סדר-היום.

זה על הארבע שבדרך כלל קיימות. אלו ארבע ישיבות שבדרך כלל יש, בכל פגרה.

כן.

שגית, את יודעת שבמלאכת הפיקוח, אנחנו נדרשים לישיבות מעקב אחרי. זה לא מספיק שאני מקיים דיון.

סעיף 6 לא חל.

מתייחס לחקיקה, את צודקת.

אני רוצה שפה לא תהיה הגבלה.

הבנתי. אני אומרת שבסעיף 1 ארבע ישיבות הוועדה כוללות מספר נושאים שאת יכולה לשים על סדר-היום. בדרך כלל בפגרת הפסח היו שלוש ישיבות, בפגרת הקיץ היו קצת יותר. לשאלתך, זה מה שהיה בעבר.

למה להגביל את מספר הישיבות?

זה מה שהיה נהוג. זה מה שהיה נהוג.

בסדר, היה נהוג. גם היה נהוג שאזרחי ישראל לא - - -

אני אאפשר לכם עוד סבב, אבל לא יכול להיות שהיא לא תשלים משפט.

אני מתנצל שהתפרצתי, אני מבקש להשלים בהקשר של יכולת הפיקוח של האופוזיציה על הממשלה.

אחרי שהיא תסיים.

אמרתי, אני מתנצל שהתפרצתי.

התפרצת פעמיים.

אז בפעם הזאת אני מתפרץ בשביל להתנצל שהתפרצתי.

זו עדיין התפרצות.

נכון. אופיר, מאחר ולא מהיום אני בכנסת, ראיתי דברים קשים יותר. ראיתי דברים קשים יותר.

תן לה לסיים, אני אתן לך.

התייחסות נוספת שרבים מכם התייחסתם לסעיף 2, סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת. זה סעיף קיים בתקנון שמאפשר תמיד ליושב-ראש הכנסת להתיר במקרים חריגים ומיוחדים, בהתאם לשיקול דעתו, ישיבות נוספות. אני חושבת שככל שההחלטה תתקבל כפי שהיא, יושב-ראש הכנסת יפעל לאפשר ישיבות נוספות לוועדות, בוודאי בהקשר של מלחמה, גם כשהן לא יהיו בנושא חקיקה בלבד.

תודה.

אבל כלים פרלמנטריים – לזמן, לעשות את כל מה שיכול לעשות חבר כנסת מהאופוזיציה. כל הכלים של חברי האופוזיציה קיימים בפגרה?

אין. אין הצעות לסדר, אין שאילתות. אין שאילתות, אין הצעות לסדר.

בוועדות הכול נשאר אותו הדבר. ההחלטה הזאת מתייחסת לוועדות.

אני מבינה. אני אומרת שאין למעשה, למרות שזה נשמע לכאורה – אתם אומרים אנחנו מעלים פה בעוד ישיבה אחת לעומת פגרות קודמות. גדעתם את כל היכולות של חברי הכנסת, כל דבר שהוא, כל כלי פרלמנטרי לא נמצא על השולחן. אין לנו כלום. נכון או לא? נכון או לא? רק נשים את הדברים.

אין הצעות לסדר, אין - - -

ההחלטה הזאת מתייחסת לישיבות ועדה.

אפשר לעשות חתימות לכינוס פגרה למליאה, נכון? יש לזה מספר חתימות לכינוס פגרה למליאה.

אני קוראת להסכמה רחבה. אולי לעשות - - - ולהגיע להסכמה רחבה.

אני רוצה להתייחס, אם יורשה לי. אני רוצה לחלק את זה - - -

יש לי שאלה טכנית קודם, אופיר. שאלה טכנית, כי פספסתי והייתי בוועדה שלי. יש הרי את הישיבות שנקבעות בנושא המלחמה, שהן מחוץ למכסה, נכון?

לא, פה יש רק חקיקה.

כן, חקיקה, שקשורות למלחמה שהן מחוץ למכסה. השאלה היא אם ביום שבו נקבעת חקיקה שכזאת מותר להוסיף נושאים אחרים, או שזה לא נחשב? כלומר, אם מביאים ניצב להערכה - - -

אם היו"ר - - -

לא, בלי קשר ליו"ר כרגע.

לא.

קבעתי יום בגלל חקיקה. פתחתי יום כי הביאו לי צו דחוף לאשר בוועדה. מותר לי להוסיף עוד דברים ליום, או שאני מוגבל רק לחקיקה באותו היום, או שזה בא לי על המכסה?

כעיקרון, ככל שאין לך אישור מיוחד מיושב-הראש, אז לא.

אבל למשל על נושא שהוא מאוד דחוף בזמן המלחמה, כמו הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים, חבר הכנסת גפני, שרוצה לקחת את החוק הזה מהוועדה שלך, יוכל לקבוע דיונים חופשי במהלך הפגרה כי זאת חקיקה. כי זאת חקיקה.

לא, הוא מוגבל לארבע ישיבות בכל הפגרה.

זאת חקיקה.

חשבתי כל הזמן - - -

זה לא עניין דתי, זה עניין משפטי פרופר.

אני אקפוץ שנייה לדיון ואני אשאל מה קורה עם כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם במשך הרבה מדי שבועות? אם אתם יוצאים לפגרה, הכול נעצר, כולל כל הזכויות של החטופים והחוזרים. מה קורה עם הדברים האלו?

זה נחשב חקיקה של מלחמה או לא?

אני אתייחס. בוודאי. כל הנושא של מלחמה, חטופים – אמרתי את זה כבר.

הוועדות זה גם חקיקות פרטיות.

תנו לי רגע, אני רוצה להתייחס. אני רוצה לחלק את זה לשניים. מצד אחד, יושבים פה הנציגים והמשפחות של החטופים, ואני מבין את זה שבכל דקה מבחינתכם אנחנו צריכים לעשות הכול ולראות מה אנחנו עושים יותר בשביל להחזיר את הבנים והבנות הביתה, ואני מבין את זה. גם בימים שהם לא פגרה אתם רוצים שאנחנו נהיה כל כולנו בעשייה למען החטופים, למען החיילים, למען המפונים, וככה זה צריך להיות, ואני מבין את זה. מה שאני לא מבין, קיבלתי את הבקשה הזאת – ואני רוצה להגיד שאני רואה בה לא רק פופוליסטית, גם פופוליסטית מהמקפצה – של יאיר לפיד, מירב מיכאלי ואביגדור ליברמן. שלושה חברי כנסת, ראשי המפלגות שביקשו את הדבר הזה, שנמצאים במקומות האחרונים בנוכחות שלהם לא בימי פגרה, בימי עבודה, בימי שגרה.

גם ביבי היה.

כשהיו פה חברי כנסת שעבדו מהבוקר עד הלילה בשביל החטופים, בשביל החיילים, והעברנו פה חוקים, והעברנו פה חוקים משמעותיים; הם לא היו פה – לא בדיונים בוועדות, זה לא עניין אותם, לא בהצבעות במליאה, זה לא עניין אותם, לא בנוכחות שלהם, הם בכלל לא נמצאים פה לקדם את הדברים האלה. אז על מי אתם באים לעשות - - -

- - - פופוליסטי אקסטרה-אקסטרה.

אפרת, לא להפריע.

מה שלא עשית, זה פופוליזם, אפרת.

לקחת פופוליזם, ואמרת בוא ניקח אותו לקצה. בוא נדבר עכשיו על משהו לא קשור כדי לעשות פה הפוך על הפוך.

אפרת, קריאה ראשונה. אפרת, קריאה ראשונה. אפרת, את בקריאה ראשונה.

למדת יפה מהבוס שלך.

אפרת, את בקריאה ראשונה. אני לא הפרעתי לך, נכון? אז אל תפריעי לי.

פופוליזם על סטרואידים.

אפרת, קריאה שנייה. אפרת, אני אף פעם לא הוצאתי אותך, את בקריאה שנייה. לא הפרעתי לך.

אתה מוזמן להוציא, הכול בסדר.

אני לא רוצה. לא הפרעתי לך, תני לי לסיים.

תן תשובות שקשורות לנושא. למה אתה לוקח את זה למקום אחר?

אני נותן תשובות הכי קשורות.

נראה לך שזה מניח את דעתם?

אני עשיתי את ההפרדה, שראשי מפלגות, שלא נמצאים פה, לא עשו חצי דבר בשביל החטופים, בשביל החיילים. אתם באים לדבר עם - - - בשגרה הם לא פה. בשגרה הם לא היו פה לעבוד בשבילכם. - - -

בוא תבדוק מה כל ראש מפלגה עשה.

התשובה שלך טובה עכשיו לאינטרסים של מדינת ישראל? זאת הייתה תשובה טובה?

אדוני היושב-ראש, אני מאמינה שאנחנו יכולים להגיע להסכמה אם ניקח הפסקה מהדיון הזה.

אני אוציא אותך.

זו תשובה למען האינטרסים של מדינת ישראל?

לא, לא, אתם תיתנו לי לסיים, אני לא הפרעתי לאף אחד מכם.

סליחה, מה זה צריך להיות? את סגרת לי את המיקרופון? מה זה צריך להיות? שבי בשקט.

אף אחד לא סגר לך את המיקרופון. אפרת, קריאה שלישית.

מה זה צריך להיות? איפה המיקרופונים?

אף אחד לא סגר, אני פה מולכם.

למה סגרת מיקרופונים? מה זה השטויות האלה? מה זה צריך להיות?

אני מדבר מולכם, יש פה תקלה, גם לו אין מיקרופון. עובד. הכול עובד. אפרת, גמרנו, קריאה שלישית.

אפרת, אני חושב שאת מזלזלת באנשים שנפגעים מההערות שלך.

בסדר גמור, תדליקו את המיקרופונים.

אף אחד לא כיבה את המיקרופון, תפסיקו להמציא.

אופיר.

את ראית אותי אומר לכבות את המיקרופונים? תגידו, מה יש לכם?

המיקרופון כובה?

אני לא יודע, הייתה תקלה, ריבונו של עולם.

בואו נפתור את הדבר הזה. לשנייה המיקרופונים כבו, יכול להיות שזו תקלה, בואו נתקדם. בואו נתקדם, כי יש לנו ועדות שאנחנו צריכים לנהל.

פנינה, ההערות שלה הן לא במקום.

בסדר, היא חזרה בה מההערה.

אפרת, אני מבקש לצאת.

היא חזרה בה, היא מתנצלת.

את לא יוצאת, אני מבקש לצאת.

שתתנצל בפניה כמו שהיא צעקה עליה.

קודם כל, אם לא עשית את זה, אז אני מתנצלת בפניך. כי ראית לי שהערת לי בצורה לא מכובדת, לכן הערתי לך גם.

תודה. אני מבקש לא להפריע לי. אני לא הפרעתי לכם, אתם אל תפריעו לי. עכשיו אני רוצה להגיד לכם את מה שאמרתי גם מבחינת נתונים, כי אני לא אאפשר את הפופוליזם הזול הזה שאתם עושים פה.

(חברת הכנסת אפרת רייטן מרום יוצאת מאולם הוועדה)

בשלושת החודשים הראשונים למלחמה – ואני לא מדבר על כל הסיעות. יש פה חברי כנסת שעבדו מהבוקר עד הלילה בשביל לקדם את הדברים האלה. ישבנו ביחד בוועדות ועשינו את זה. יאיר לפיד נכח 86 שעות בלבד בכנסת. ממוצע של שעה ורבע עבודה ביום. הכמות הזו היא יום עבודה אחד בשבוע. מבחינת הנוכחות של חברי הכנסת, הוא במקום ה-103. אני מוציא שרים, כי זה לא המקום הקבוע שלהם. מקום 103. אביגדור ליברמן, הראשון, הבן אדם שהכי לא נמצא פה כמעט – 100 שעות בלבד בכנסת.

תספור את הסיעה. תספור את מפלגת ישראל ביתנו. תספור את כל הסיעה.

תיכף נגיע לסיעה. גם לסיעה נגיע. מקום 98 אביגדור ליברמן. מירב מיכאלי נכחה 109 שעות. אני מדבר על שלושה חודשים שאחרי המלחמה. היא הגיעה למקום 96. אלו השלושה שרוצים עכשיו שכולנו נהיה פה בפגרה, שבימי שגרה, כמו שאמרתי - -

שהם לא יהיו פה. הם לא יהיו בתקופה הזאת.

- - בימי שגרה, כשעבדנו פה ועשינו דברים חשובים. עשינו דברים חשובים, והם לא היו פה. אני לא יודע אם זה עניין אותם או לא, עובדתית, הם לא היו פה. לצורך השוואה, כשאתם מדברים על הקואליציה, בחודשים האלה נכחו במשכן: חבר הכנסת שמחה רוטמן, 680 שעות. עמית הלוי, 550 שעות. ינון אזולאי, 479 שעות. יוסי טייב, 471 שעות. חוקקו דברים לצורכי המלחמה. הפער הוא כמובן גדול, 28%. אתם יכולים לראות את הכול באתר שקוף, הוא פרסם את זה.

לגבי סיעות. מי הסיעות שנמצאות פה הכי פחות? עודד, רצית לדבר על סיעות. אחרי רע"ם, מי הסיעות שנמצאות במקומות האחרונים בנוכחות במשכן? ישראל ביתנו, עבודה ויש עתיד, אלו שאומרים שלא עובדים מספיק. אז למה אתם לא פה בשביל לעבוד?

אני לא מצליחה למצוא את הקשר בין הדיון המהותי - - -

אני רוצה להוציא מפה את הפופוליזם. תיכף אני אענה לך עניינית, להערה שלך, כי היא הייתה עניינית. נמשיך על השבוע האחרון. בכל השבוע – לפיד, תשע שעות. ליברמן, שבע שעות. שבע שעות, שבוע שלם, זה מה שהוא היה פה. הצבעות – אני כמובן הצבעתי בכל ההצבעות, 80 הצבעות. מירב מיכאלי, ארבע הצבעות. לפיד, הצבעה אחת. ליברמן, אפס. היו פה חוקים שכן קשורים למלחמה. אם זה כל כך חשוב להם, למה הם לא היו פה בשביל לעזור, להיכנס לוועדות ולהצביע? הסיעות שסוגרות את הטבלה עם 22 שעות בשבוע הן יש עתיד וישראל ביתנו, שאומרות שלא עובדים מספיק קשה. בשבוע האחרון, דרך אגב, מי שסוגר את הטבלה, עודד, זו סיעת ישראל ביתנו. אז לפני הפופוליזם הזול שאתם עושים, פשוט תבואו לעבוד, יש פה הרבה עבודה.

פנינה, להערה שלך לגבי הדיונים, גם סגלוביץ' העלה את זה, לגבי הפיקוח. אפשר להוסיף עוד ימי דיונים שהם לצורך הזה, שהם לא לחקיקה?

כן. במקום ארבע ישיבות, תעשו חמש, שש, כמה שאתם רוצים. אפשר יותר.

יש בעיה נוספת שהעליתי.

למה המגבלה? למה המגבלה?

אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת רוצה שננסה כולנו, יושבי-ראש הסיעות, לשבת ולגבש את סדרי העבודה בחודש וחצי הקרובים של הכנסת, רק לענייני מלחמה. כרגע הידיים שלנו כבולות בכל מה שקשור לחקיקה, כי גם 25 חברי כנסת - - -

אני משחרר לך עוד יומיים.

- - -

לא, אתה לא יכול, כי אתה לא יכול להעלות את זה למליאה, המליאה לא מתכנסת לאישור חקיקה.

פנינה, יש לך ארבעה ימים של חקיקה. כל מה שקשור למלחמה זה מעבר לארבעה ימים.

לא, לא, אם זו חקיקה. לא, אל תלמדו אותי, אני יודעת בדיוק מה אני אומרת. הבינו בדיוק מה אני אומרת. ארבע הישיבות מדברות על כל נושא, ולא על חקיקה. כל מה שקשור לחקיקה – ויש פה ועדות שאין להן חקיקה, ועדיין מובילות לתוצאות חשובות, לא יכולות להיות במכסה הזאת.

אבל אני נותן לך את זה.

רק שנייה. גם אם הכנת חוק, אתה לא יכול להעלות את זה במליאה, 25 חברי כנסת. קבע בג"ץ שגם 25 חברי כנסת שדורשים כינוס של המליאה – תקנו אותי בבקשה, היועצות המשפטיות – גם אנחנו לא יכולים לדרוש שתהיה חקיקה. זה לא נוגע לעניין חקיקה. אז מה עשינו? הכנו, שמנו במקפיא, ואמרנו נחזור אחרי הפגרה. מה שאני אומרת, בואו נדון בעניינים האלה, לפחות לכבודה של הכנסת. לכבודה של הכנסת נגיע להסכמות. הוויכוח הזה מבייש אותנו.

פנינה, עשינו פה הרבה חקיקה. אמרתי, כל חקיקה שתהיה דחופה וחשובה לצורכי המלחמה תעבור פה. היא תעבור.

איך?

דרך הממשלה, אבל היא תעבור פה. דבר שיהיה חשוב יעבור.

איך? הממשלה יכולה להביא רק את החוקים הממשלתיים.

חוק ממשלתי, היא לא יכולה להביא חוק פרטי.

אתה לוקח את החוקים הפרטיים, שהם - - - ואתה יודע את זה - - -

אם יש משהו דחוף לצורכי המלחמה, ברור שאנחנו - - -

אדוני היושב-ראש, אני ממליצה לקבוע פגישה עם כל - - -

- - -

אופיר, יש לי שאלה. אופיר, היא לא מדברת על פיקוח. ארבע ישיבות פיקוח יש לה, הם יכולים לעשות גם בנושא מלחמה חקיקה, זה לא - - -

מה זה ארבע ישיבות? זה פעם בשבועיים. שמחה, זה פעם בשבועיים.

היא שאלה שאלה אחרת. למיטב ידיעתי, כשיש הסכמה להעלות הצעת חוק, גם פרטית, מותר להעלות אותה גם בפגרה, לא?

לא, אי אפשר.

אי אפשר, גם עם הסכמת ממשלה?

לא, אי אפשר. זה מה שאני אומרת, אי אפשר לכנס את המליאה, אלא בשביל - - -

פנינה, אמרתי, אם יהיה משהו חשוב ודחוף, הממשלה תביא אותו.

לא, היא לא יכולה להביא חוק. הממשלה לא יכולה להביא חוק פרטי.

אני רוצה לשאול שאלה. האם יש מניעה שנשב בחדר - - -

לא, אנחנו מצביעים. יש מניעה. אני מוסיף לך יומיים של פיקוח שתוכלי לעשות, שגם הוועדות - - -

למה המגבלה הזו? אופיר, בשביל מה המגבלה?

המליאה לא יכולה להתכנס.

זה מה שביקשתם, אני מוסיף - - -

בשביל מה המגבלה? למה המגבלה?

אז אני רוצה תיקון - - -

על המלחמה? בנושא של המלחמה?

למה המגבלה? למה המגבלה?

- - - יושבת-ראש ועדה, היא אמרה שהיא עושה דברים חשובים, ואני רוצה לאפשר לה עוד - - -

למה המגבלה אבל?

אני מבקשת עוד דבר, ואני לא יודעת איך אפשר לעשות את זה, אם זה לא שינוי תקנון.

אנחנו נצביע עם התוספת.

אני רוצה אפשרות של כינוס המליאה פעם בשבוע בשביל חקיקה, גם פרטית, שהיא קשורה רק במלחמה.

אבל בטרומית זה לא יעזור כי ממילא זה לא - - -

למה לא יעזור? לפעמים בטרומית עד שנייה-שלישית אתה עושה את זה ב-24 שעות. עשיתם את זה כשזה היה חשוב לכם.

מה זאת אומרת? זה לא רק טרומית. זה לא רק טרומית.

- - -

אתה אל תגיד לי פופוליזם.

אני אומר.

רוטמן, תעשה לי טובה. תעשה לי טובה. חבל שלא באת בהתחלה לשמוע – מי פה בפגרה? כל החברה הישראלית לא בפגרה, אנחנו בפגרה, נו בחייאת.

אני חושב שמה שאופיר אמר עונה מספיק לשאלת הפופוליזם, כולל עניין שאלת הנוכחות, כולל עניין כמות העבודה, כולל עניין כמות העבודה בפגרה.

אני לא מצביע לפני שאני מאפשר לך.

לא רק להצביע, אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו קודם. קודם כל, לגבי הסטטיסטיקה הנחמדה שעשית, אני מזכיר לכולם, מי ששכח, יושב-ראש האופוזיציה הוא יותר משר במדינת ישראל. הוא עושה למען החטופים יותר מכל השרים פה ביחד, בכל מקום בארץ ובעולם. דברים נוספים לגבי הסטטיסטיקה שדיברת עליה, אני מזכיר גם לך, לא הכול פה בחקיקה. רוב החוקים שמגיעים לכנסת - - -

הוא דיבר על ועדות.

מה עם ועדות?

חברים, דיברו על הצבעות. אני יודע מה שאמרתי. רוב החוקים הגיעו לפה בהסכמה, ולכן הם עברו ברוב יחסית נמוך, וגם עבדך הנאמן – לא הייתי בכל ההצבעות על החוקים שהסכמנו, ולכן מי שעשה פופוליזם, זה אתה.

אבל יש עבודה בוועדות, להשפיע ולשנות, אתה יודע כמה אני שיניתי?

אופיר, אמרת שלא להפריע. אמרת לא להפריע, אז אל תפריע.

צודק.

הדבר הנוסף שאני רוצה להגיד, שאני חוזר להתחלה. חברים, בואו לא נטשטש את עצמנו עם עובדות. הכנסת יוצאת לחופש, נקודה. וכל המשחק פה עם הסעיפים הוא משחק הפוך. אני חוזר ואומר מה שאמרתי ליועצת המשפטית: אין פה פיקוח על עבודת הממשלה. זה בסדר שיושב-ראש ועדה יכול לעשות X, Y, Z בתוקף הסמכות שלו. אני כחבר כנסת ב-X ועדות, שאני חבר בהן או שאני לא חבר בהן, אני לא יכול לעשות דבר וחצי דבר בכל התקופה הזאת. בתקופת מלחמה אי אפשר לא לאפשר פיקוח על הממשלה הזאת, ללא כל קשר לחוסר התפקוד שלה. שאלת איפה היו חברי הכנסת בשלושת החודשים הראשונים? אני אגיד לך, הייתי בכל אותם מקומות שהשרים שלך וחברי הכנסת פחדו להגיע אליהם. אתם פחדתם להסתובב בארץ בכלל בכל החודשים האלה.

אני הסתובבתי לא פחות ממך, ואני - - - לא פחות ממך, אל תנסה - - -

אתם לא הלכתם ללוויות, לא לאזכרות, בשום מקום לא הייתם. אז אתה פופוליסט.

הייתי, ועוד איך הייתי, ואני אומר לך - - - המפונים - - -

הכנסת צריכה לעבוד. וזה שאתם לא רוצים לעבוד, זה רק בגלל דבר אחד, אתם מפחדים מפיקוח ובקרה. אין שום אפשרות לפיקוח ובקרה על עבודת הממשלה. הממשלה הזאת מופרעת גם ככה.

אנחנו עוברים להצבעה עם התיקון שהוספנו – במקום ארבע, לשישה דיונים.

לא במקום ארבע לשש, הוספת שתי ישיבות פיקוח בנושאי מלחמה.

ומה עם המליאה? בואו ננסה למצוא פתרון לכינוס המליאה.

אם כך, מי בעד ההצעה?

אני נאלצת להתנגד, אין לנו פתרון למליאה.

שמונה. מי נגד? שלושה נגד. מי נמנע?

הצבעה
בעד אישור הסעיף – 8
נגד – 3
נמנעים – אין
הסעיף אושר.

אם כך, ההצעה אושרה.

ביזיון.

רביזיה.

על רביזיה נצביע ב-10:35.

בושה. העם יזכור את זה, שתדעו לכם. העם שלכם יזכור את מה שעשיתם פה היום.

הכול מצולם, אחד-אחד.

תודה. תודה רבה. הצבעה על הרביזיה ב-10:35.




2. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות החברתיות), התשפ"ד-2024 (פ/4345/25)
הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023 (פ/3776/25)
הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד-2024 (פ/4262/25)

סעיף 2, קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק לצמצום – 2א. אני מבין שאין עדיין הסכמות, אני מדלג.

2ב. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. נשמעו צעקות לוועדות אחרות. פשיעה חקלאית – לימור תברר עכשיו. אני מדלג בינתיים, לימור.

הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – הסתה לטרור ברשתות החברתיות), התשפ"ד-2024 (פ/4345/25), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הלשכה המשפטית אומרת שזה הולך לוועדת חוקה, חוק ומשפט. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד להעביר לחוקה, חוק ומשפט?


הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט אושרה פה אחד.

זה אושר.

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – דיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת), התשפ"ג-2023 (פ/3776/25), של חבר הכנסת קלנר.

להעביר לוועדת הכלכלה.

ההמלצה היא להעביר לוועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס? לא. אם כך, מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה?


הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה אושרה פה אחד.

הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד-2024 (פ/4262/25), של חבר הכנסת יונתן משריקי. לאן זה?

גם לוועדת הכלכלה.

גם לוועדת הכלכלה. מישהו רוצה להתייחס?

אני אגיד מילה. אנחנו מטפלים בנושא הזה, והוא הרבה יותר רחב מבנקים. להערכתי, אלו כספים גדולים. אלו עוד גופים שמחזיקים בכספים דוממים, ואנחנו רוצים לטפל בזה באופן יסודי, ואם נצטרך, נרחיב את החוק.

תודה, שלום.

תדע לך שיוני ביקש - - - הציבורי, אבל שלום דנינו שכנע אותי, ואני מצביע גם בעד.

מי בעד להעביר לוועדת הכלכלה?

הצבעה
בעד – פה אחד
ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה אושרה פה אחד.

אושר פה אחד.




3. בקשת יושב-ראש ועדת הכספים להעברת הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023 (פ/1178/25) (פ/1579/25) מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכספים

בקשת יושב-ראש ועדת הכספים להעברת הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023 (פ/1178/25) (פ/1579/25) מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכספים.

מי מנמק?

אני מנמק אם צריך, אבל אני לא חושב שצריך לנמק. יש ספק בכלל?

כן, בטח שצריך לנמק.

זה בהסכמה על שני ראשי הוועדות.

אני יכול לשמוע התייחסות של היועצת המשפטית בעניין?

ברור שזה נושא של ועדת החוקה.

מה הסיבה שמעבירים את זה לוועדת הכספים?

זה לא קשור בכלל לוועדת הכספים.

הרי לוועדת הכספים יש לו"ז בלתי נגמר. אני יודע שיש הרבה מאוד בקשות של האוצר – למשל צעדים פיסקליים שנדרשים, שיושב-ראש ועדת הכספים לא מוצא לזה זמן לדיון, אז מדוע לקחת את החוק הזה מוועדת החוקה לוועדת כספים?

כי ועדת החוקה יותר עסוקה עכשיו במינוי רבנים. אני אגיד לך את האמת, ועדת החוקה עכשיו - - -

מה הדחיפות? מה קורה כרגע במדינת ישראל בתקופה הזו שזה כל כך דחוף?

כרגע ועדת החוקה עסוקה, והיא צריכה גם לעבור לרפורמה המשפטית בקרוב.

מה הופך את החוק הזה לחוק דחוף?

כנראה שעניין של רבנים קשור לוועדת הכספים.

לא, בוררות. גם אתה עם השטויות שלך.

כנראה שזה קשור לכסף.

זו בוררות בין אנשים - - -

כנראה שהבוררות מוכרעת בכסף.

בבקשה, חבר הכנסת פורר.

אני עדיין לא שמעתי את ההסבר. אני מנסה להבין. באתם לפה ואמרתם הסכמנו. מה? תסבירו מה ההיגיון, אז אני אוכל להתייחס. אני רוצה להתייחס לזה. או שיש דיון, או שאין דיון.

עושים בוררות עם כספים.

יש דיון. לפי מה שנאמר לי, שזה תקוע המון זמן.

זה תקוע כמעט שנה שם. לוח הזמנים של ועדת החוקה – אתה יודע, ועדת החוקה, ותבדוק גם בשעות, היא הרבה יותר - - -

יש 100,000 מפונים שתקועים מחוץ לבית שלהם.

נכון. ויש אנשים שרוצים בשביל להוריד מבתי המשפט. להוריד מבתי המשפט זה חוק הבוררות, זה בהסכמה של שני הצדדים, זה מוריד מבתי המשפט, זה נכון, חוץ מזה, אלו נושאים כלכליים שאנשים יכולים להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. לא הבנתי את הבעיה.

זה לא מחוץ לכותלי בית המשפט, זה לבית דין. אתה יכול ללכת לבוררות בהסכמה, אין שום מניעה.

לא, אתה לא יכול ללכת לבית דין. לבית דין אתה לא יכול. אתה לא יכול.

כי זה בית דין רבני, זה לא בורר. זה בית דין - - -

אבל אתה לא יכול לעשות שם - - -

אתה מייצר מצב שבו אתה לוקח בית דין של המדינה, מרחיב ומייצר מערכת משפט מקבילה, זה הכול.

עודד, אחרי שהתייחסת, אני אענה לך.

לא, עוד לא התייחסתי.

אתה תבוא לדון על מהותו של החוק כשידונו על החוק. אני אדאג שתקבל זימון לוועדת הכספים כשידונו על מהותו של החוק. החוק תקוע שם שנה. בהסכמה של שני יושבי-ראש הוועדות, הגיעו להסכמה מראש – דרך אגב, אם אתה זוכר, היה דיון פה בוועדת הכנסת כשחוקקו את החוק הזה לפני שנה פלוס. היה דיון כאן בוועדה. בסופו של דבר ועדת החוקה אמרה אנחנו מסוגלים להתמודד עם זה. הוא אומר היום אני לא יכול בלוח הזמנים שלי, זה הכול.

קודם כל, החוק הזה כמהות הוא חוק שערורייתי מאין כמוהו, כשמדובר על יצירת מערכת משפט מקבילה במדינת ישראל, שאנחנו כמובן מתנגדים לו ונתנגד לו מכל וכל. הוא שאריות מאותה הפיכה משטרית שניסיתם לחולל כאן בשנה שעברה. במהות, מדובר על חוק שנוגע בסמכויות של בתי משפט, ובסמכות שפתאום יהיה לך בית משפט כזה ובית משפט כזה. יש מערכת משפט במדינת ישראל - - -

במשפחה זה גם קורה. רגע, בדיני משפחה אין בית משפט למשפחה?

לא, יש בית משפט אחד למשפחה - - -

לא, ויש בית דין רבני למשפחה.

ובית דין רבני, ואותו מרוץ סמכויות שקורה שם הוא שערורייה שצריך לבטל אותה; אז פה, במקום לבטל את זה, אנחנו מייצרים הרחבה.

הכול בסמכות ועדת חוקה.

אתה מוזמן לדיון במהותו של החוק בוועדת הכספים.

הדיון המקצועי שנוגע בסמכויות של בתי המשפט עובר מוועדת החוקה לוועדת הכספים. אני לא מצליח להבין לא את הדחיפות של החוק הזה ברמה הזו שעכשיו, לפני הפגרה, אתם חייבים להעביר את זה מהר-מהר לוועדת הכספים כדי - -

לא, זה לא אומר שמעבירים את החוק.

מה מהר? שנה. זה דיון של שנה, איזה מהר?

- - - מעבירים אותו לוועדת הכספים, זה אומר שוועדת הכספים – שאין לה שום דבר - - -

אופיר, אתה זוכר שלפני שנה היא עברה אצלך?

שוועדת הכספים – אין כלום על סדר-היום. שום דבר שקשור לא לתקציב המדינה, לא לנושא הפיסקלי, לא לנושא - - - שתוקע יושב-ראש ועדת הכספים - - -

יש. תקרא את סדר-היום, מחר יש דיון על המצב הפיסקלי.

תוקע מפה ועד להודעה חדשה.

מחר בשעה 09:00 בבוקר - - -

ולכן מה שעושים עכשיו זאת שערורייה שאין כדוגמתה.

תודה. מי בעד להעביר לוועדת הכספים? שישה בעד. מי נגד? שניים. מי נמנע?


הצבעה
בעד – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים אושרה.

רביזיה.

רביזיה ב-10:45. שתי הרביזיות ביחד ב-10:45.


4. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25

אנחנו חוזרים לסעיף ב. הצעת חוק העונשין (תיקון - מאבק בפשיעה החקלאית), התשפ"ג-2023, פ/3752/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. המלצת הייעוץ המשפטי היא להעביר לוועדת לחוק חוקה ומשפט. מישהו רוצה להתייחס?

אני מוריד את זה מסדר-היום עד שתגיעו להסכמה. אני צריך לסיים. אני לא דן בזה עכשיו.

אנחנו יוצאים להפסקה, נצביע על הרביזיות ב-10:45.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:20 ונתחדשה בשעה 10:45.)

אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה. יש לנו שתי רביזיות להצביע עליהן. שרון שרעבי, בבקשה אדוני.

בוקר טוב. תודה על ההזדמנות. שרון שרעבי, אח של אלי ויוסי, אבל אח של כולם. אני חושב שבעת הזו מדינת ישראל, כנסת ישראל, צריכה לגלות אחריות ולהבין ש-134 חטופים נמצאים בשבי חמאס, ורק באחדות אפשר להוציא אותם. אני חושב שפגרה מסמלת ניתוק. ניתוק מאחדות, ניתוק ממצב מאוד קשה של כחצי שנה שאנחנו פשוט לא ישנים יום ולילה. הפגרה הזאת לא מוסיפה עוד חיבור למישהו שלא ישן פה ימים ולילות כדי לדעת שאתם – אתם החזית כדי להציל את האחים שלי, ולהציל 134 חטופים שעדיין נמצאים בשבי. אני מבקש מכם לשקול את ההחלטה הזו שוב, להבין שאנחנו כולנו, עינינו נשואות אליכם כדי לדעת שאתם אתנו במאבק הזה, במאבק הזה לא אחד כנגד השני, אחד למען השני. אני מבקש שוב מכל חברי הוועדה להביא את ההחלטה הזו אולי לפורום יותר רחב, כדי שאתם תעצרו רגע יחד אתנו ונחשוב מה האסטרטגיה, מה הצעדים הנכונים שיחברו את העם הזה כדי להביא את החטופים. תודה.

תודה. תודה, שרון. דנו בנושא הזה בדיון הקודם שהיה, עכשיו זו הצבעה מחודשת, והסברתי שמעבר לימים שיהיו פה של הוועדות שהם בשגרה בכל פגרה, כל מה שקשור למלחמה, חיילים, מפונים, חטופים, כל חקיקה שקשורה, זה לא יוגבל.

למעט חקיקה פרטית שקשורה.

מיכל קינן, בבקשה.

אני מיכל קינן, בת דודה של שגיא דקל חן, שכבר 172 ימים חטוף בעזה. 172 ימים של סיוט. 172 ימים מיותרים שיכלו להיות הרבה פחות, אם רק הייתם תופסים את המציאות כמו שהיא בצורה הגיונית. אם רק הייתם מבינים שכל יום שהם בגיהינום זה עוד ניצחון לחמאס. אם רק הייתם מבינים שבאותה מידה, זה יכול היה להיות אח שלכם או הבת שלכם. אם רק הייתם מבינים שכרגע בעזה נמצאים עשרות אלפי פעילי חמאס, וכנראה המחליפים של סינווואר כבר עומדים בתור לתפוס את מקומו. אז להיות מונעים מהפחד שסינוואר הבא יושב דווקא בכלא שלנו זה התירוץ הכי גרוע ששמעתי, אבל לשחרר להם עוד כמה אלפים תמורת האחים שלנו נשמעת לי עסקה מאוד הוגנת כשמדובר בעסקה עם השטן. איך יש לכם סימן שאלה בכלל? הרי סינוואר שוחרר בעסקת שליט, ותראו לי אחד במדינה הזאת שחושב שלא היה צריך להחזיר את גלעד. אם לא הבנתם, כל יום שהם לא חוזרים, המחיר עולה והמחיר כבד, בכל המובנים – אם זה מזערי, כמו הגוף והנפש שלהם, ואם זה החיים שלהם, שבכל יום עומדים בסכנה ממשית. ושלא נדבר על המחיר של החיילים שלנו, שבכל יום מסכנים את חייהם, או על הכאב של כל העם הזה. כולנו זוכרים את האושר שהיה במדינה כשהחטופים חזרו. איך לכמה דקות בכל האפלה כולם בכו מאושר. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות, זה הדבר הנכון לעשות. תראו לנו שאכפת לכם מהמדינה הזאת ומאתנו, תחזירו אותם, ותראו איך האור שלהם ינצח את כל החושך.

אני מרגישה שהמילה עכשיו מתחילה כבר לאבד משמעות. לקום בכל בוקר ולהסביר לכם שהם צריכים לחזור עכשיו כנראה כבר נהיה חלק מהשגרה שלכם. אם לא הבנתם, אין שגרה. לא הבנתי אם זו בדיחה שאתם יוצאים לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שהאזרחים שלכם חטופים בעזה. אם לא הבנתם, המילה עכשיו היא עם סימן קריאה, לא שאלה. טעות אחת כבר קרתה, והיא ה-7 באוקטובר. שלא תקרה פה שוב טעות, ולעשות מה שצריך לעשות בזמן, והזמן הוא עכשיו. אין פגרה בלי עסקה עכשיו.

אין פגרה בלי עסקה.

תודה. עודד, אתה רוצה לנמק?

כן. אני חושב שכל הדברים כבר נאמרו קודם, אני גם רואה את הרוב הקואליציוני שגייסתם פה כדי להפיל את הרביזיה. אני חושב על ההצעה שהוצעה קודם: בואו ננסה להגיע להסכמות שהן הסכמות יותר רחבות שמאפשרות הבאה של חקיקה פרטית בתקופה הזו, וגם מסירה את המגבלות מהוועדות. יושבי-ראש הוועדות מספיק מבוגרים, מספיק אחראיים בשביל לדעת לא לקיים דיונים שהם לא רלוונטיים, אמרנו את זה מתחילת המלחמה, וכך גם נהגנו. ולכן אני חושב שזה יעשה נכון גם לכנסת וגם לציבור. זו ההצעה שלי.

ולאחדות.

לכן הוספנו עוד ימים. פנינה ויואב לא פה, לכן אתה נימקת. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד?

תהיה גם חקיקה פרטית שקשורה לחטופים – אנחנו מבקשים לשקול את הדבר הזה מחדש, בבקשה. אנחנו בלי פגרה. הפגרה פוגמת ביכולת שלכם - - -

לא גיל, אני מבטיח לך שהיא לא תפגע בשום דבר שיבוא שקשור לחטופים ולמלחמה.

תעקבו. תעקבו ותראו שלא תפגע. תעקבו אחרי הח"כים, אחרי הוועדות.

אנחנו עוקבים.

למה כל כך בוער לכם לצאת לחופשה? תסבירו לי מה בוער לכם לצאת לפגרה. למה את כל משאביכם, את כל יהבכם, את כל האנרגיות שלכם מוציאים בלמה מגיעה לכם פגרה? למה? למה המאמץ הזה? עומד פה בן אדם מהאופוזיציה, מבקש דיון מחדש, אתה אומר לו לא. פנינה תמנו שטה אמרה אני רוצה לדבר על זה, אמרת לה לא. אני רוצה להבין, אדוני היושב-ראש, מה הלהיטות שלך ושל הקואליציה לצאת לפגרה.

אתה ראית את הפעילות גם שלי וגם של הקואליציה בכל הנושא של החטופים.

אמת. אבל למה זה חשוב?

אופיר, אבל תן תשובה.

אני חשוד בעיניך כמי שיעכב או שלא יקדם משהו שקשור - - -

לא, אבל תן תשובה, אופיר, תן תשובה.

- - -

אני מבטיח לך ששום דבר לא יתעכב.

לכן אני שואל. לכן אני שואל – למה אתה ממהר להעביר את ההחלטה הזאת במקום להקשיב?

חקיקה פרטית לא יכולה להגיע להצבעה במליאה במהלך הפגרה, תקנו אותי אם אני טועה.

אמרתי, ואני אומר את זה בפעם החמישית או השישית: כל מה שיהיה חשוב ודחוף לגבי החטופים או החיילים יבוא להצבעה.

מי קובע? מי קובע מה חשוב ודחוף? מי קובע? אנחנו קובעים? הממשלה קובעת? אנחנו חושבים שלהחזיר את החטופים זה דחוף, אבל הם 172 ימים בעזה, אז מה דחוף?

איך פגרה זה דחוף, ולהחזיר אותם לא דחוף?

- - -

אופיר, תשובה.

אבל אם זה לא עובר במליאה - - -

אני מנסה להבין – אם תהיה חקיקה פרטית שקשורה לחטופים, ואנחנו יודעים שיש יוזמות חקיקה פרטית, מי יקבע אם זה דחוף או לא? ושקשורים גם לאנשי המילואים, ושקשורים לנשות המילואים, שקשור למפונים. אני שואל.

גיל, אם יבוא משהו – גיל, אתה לא מקשיב. אני הקשבתי לך. אנחנו כרגע הולכים לסיים את כל החקיקה שמונחת על שולחן הכנסת בשבוע הזה ובשבוע הבא. אם יהיה עוד משהו דחוף – ויש לך את המספר שלי – ואתה תגיד לי אני חושב שזה דחוף, שקשור לחטופים, אני מבטיח לך שגם באמצעות חקיקה ממשלתית אנחנו נוכל להעביר את זה.

אז כל עם ישראל צריך לוואטאפ לך?

תהפוך חוק פרטי לממשלתי?

לא תהיה חקיקה פופוליסטית, נגיד ככה. יהיה משהו ענייני ומהותי.

אז מה ענייני ומהותי בפגרה? תסביר לי, אדוני.

אופיר, איפה התשובה? איפה התשובה העניינית? איפה התשובה?

מה ענייני בפגרה? מה מהותי בפגרה? למה חשובה לכם פגרה? למה אתם נלחמים על פגרה? למה אתם רוצים פגרה? למה אתם לא מבטלים את הפגרה? למה זה הדבר שהכי חשוב לכם כרגע? מה הבעיה?

אלו השאלות הכי פשוטות.

חן, בחוק משפחות החטופים ישבנו פה שבועיים. ישבנו פה שבועיים, ואתם ראיתם אותי, לא זזתי שנייה מהוועדה.

אופיר, אתה מתחמק.

אני לא חשוד כמי ש - - -

אבל אופיר, אלו התחמקויות. למה אתם לא עונים תשובה פשוטה?

אתה לא עונה לי לשאלה: מה המוטיבציה שלכם לעשות פגרה?

תגידו, תנו תשובה.

אני אומר לכם שזה לא ייפגע, ואתם חוזרים על עצמכם.

אריאל קלנר, מה התשובה?

אני לא מזלזל בכל מה שאתם עושים. למה בוער לכם פגרה?

אם כך, מי בעד הרביזיה של עודד פורר?

אתה לא עונה לשאלה.

אף אחד לא ענה.

מי בעד הרביזיה של עודד פורר?

מצביעים על הראש שלנו?

כן, על הראש שלכם.

שניים. מי נגד? שישה. מי נמנע?

הצבעה
בעד הרביזיה – 2
נגד – 6
נמנעים – אין
הרביזיה לא נתקבלה.

אני פשוט לא מאמין.

תתביישו בעצמכם. תתביישו.

הרביזיה לא התקבלה.

גם לא נתתם תשובות, גם עשיתם להם על הראש. הם יושבים פה, מפצירים בכם. פשוט מנותקים.

זו בושה מה שעבר פה. זו בושה. אתם מצביעים על הפגרה של עצמכם, זו בושה. בושה. בושה. בושה.

כנסת לא מוסרית. זה גועל נפש.

בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה. בושה.

על הראש אתם מצביעים?

חיילים – אין להם פגרה. חטופים – אין להם פגרה. אחיות, רופאים, אנשים. אתם, חברי הכנסת, מייצגים אותנו, והדבר שהכי חשוב לכם עכשיו זו הפגרה שלכם. אופיר, יכולת בהינף יד לבטל את הפגרה ולעשות את הכול לא באופן רשמי.

אופיר, גם עצוב שלא נתתם תשובה אמיתית, עניינית. לא נתתם.

שיהיה לכם חופש, זה מה שמשנה? תתביישו.

אני רק רוצה להגיד לכל מי שישב ופה ואישר – זה לא איום, זו הבטחה, כל אחד מחברי הכנסת שהרים את ידו, אני הולך לבדוק טוב-טוב מה הוא עושה. אמרתם שאתם עובדים בפגרה? תעבדו בפגרה. אל תצטלמו - - -

יאללה.

מה זה יאללה, פינדרוס?

פינדרוס, יאללה יאללה, תגיד לאימא שלך, סליחה. יאללה יאללה אתה אמרת למשפחות חטופים? יאללה יאללה, פינדרוס? יאללה יאללה? על חמץ אתה מפרק את הממשלה, השבת חשובה לך, הארץ חשובה לך, הקואליציה חשובה לך, החטופים לא חשובים לך.

כדאי שתלכו הביתה ואל תחזרו.

הבת שלך תהיה חטופה, ותגיד יאללה.

אם הבת שלך הייתה חטופה, לא היית אומר יאללה יאללה.

אנחנו יוצאים להפסקה. את הסעיף הנוסף נעשה בהמשך. נעדכן את זה במהלך היום.

גם אנחנו רוצים הפסקה, תתביישו לכם.
יאללה יאללה.
תצאו לפגרה לצמיתות. שלא תחזרו לכנסת.
תתביישו לכם. תתביישו לכם.
גועל נפש.
אין לכם זכות לייצג את העם הזה. אין לכם זכות לייצג את העם המופלא הזה, אין לכם זכות. איך אתם ישנים בלילה? איך אתם אוכלים? תתביישו.

(הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:05.)

שלום, אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: רביזיה על החלטת הוועדה בדבר העברת הצעות חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-2023 (פ/1178/25) (פ/1579/25) מוועדת החוקה, חוק ומשפט לדיון בוועדת הכספים. ינמק, חבר הכנסת עודד פורר.

לפני שאני מנמק – אני מעדיף לפני, אם תחליט שזה יהיה אחרי – אני רוצה לשמוע עוד פעם את חוות הדעת של היועצת המשפטית לוועדת הכנסת. לא ניתנה חוות דעת כמו שצריך בדיון הקודם.

על מה?

על הנושא הזה, על ההעברה הזו. נאמר מן חצי משפט כזה בתוך הרעש. אני רוצה שתהיה לפרוטוקול חוות הדעת מסודרת.

היא אמרה לך שלוש פעמים שהוועדה שצריכה לעסוק בזה היא ועדת חוקה.

אבל היא לא דיברה על ההשלכות של זה, והיא לא אמרה מעבר לזה.

- - - לכן אני הגעתי לכאן, לומר שאני רוצה לדון בזה.

יש פה אירוע משמעותי מבחינת הכנסת ומבחינת עבודת הכנסת. אני באמת אומר את זה, בלי קשר לנושא החוק. אני מצפה לאיזושהי חוות דעת משפטית יותר רחבה מחצי משפט. יכול להיות שהיא תגיד שבזה זה מתמצה. אם יש לה מעבר לזה, יש לה מעבר, וגם אם לא; ואז אני אתייחס. זאת הבקשה שלי אליך.

ארבל, יש לך מה להוסיף?

אמרתי את זה קודם, ואני יכולה לחזור על זה. כמו שאמרתי הרבה פעמים, ועדת הכנסת יכולה להחליט לגבי כל הצעה לאיזו ועדה היא מעבירה אותה, והעמדה שלנו, גם שאחרי שנשמעת ההמלצה שלנו, היא שזה לא פגם בהליך החקיקה כאשר לא הוועדה המתאימה דנה בהצעה. זה דבר כללי. לגבי הצעת החוק הספציפית, מדובר בתיקון לחוק בתי דין דתיים שמקנה לבתי הדין הדתיים סמכות לדון בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. מדובר בהרחבה משמעותית מאוד של סמכויות בתי הדין, ולא רק העניינים שאפשר לדון בהם, אלא גם הדין שיחול, כי כתוב בהצעה שבית הדין יכול לדון לפי הדין הדתי שחל בו. לכן אין בעינינו ספק שהוועדה שמתאימה לדון בזה היא ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובוודאי לא ועדת הכספים. זאת אומרת, לפעמים יש דברים שהם על התפר, שדומים קצת לוועדה אחרת. לוועדת הכספים אין שום נגיעה לעניין הזה.

אני רוצה בבקשה - - -

לא, הדיון התקיים. זה נימוק רביעי, פנינה, אני לא פותח את זה לדיון עוד פעם.

אני מבינה. בסדר, אני רק אומר לך.

לא, אבל עודד בזכות דיבור.

אני מבינה. נבצר ממני להגיע כי אני מנהלת דיונים במקביל.

אבל אני לא פותח את זה שוב פעם לדיון.

אבל חשוב לי להגיד את האמירה שלי. לא קרה דבר כזה שלא נתנו לי לומר את האמירה שלי.

אני לא חייב לתת לך לדבר, פנינה. היה דיון על זה, היועצת המשפטית אמרה עכשיו בפעם הרביעית את העמדה שלה, ובכל מקרה, עכשיו עודד מדבר.

אני עושה את זה קצר אחרי עודד.

אדוני, לא מדובר בהחלטה רגילה של ועדת הכנסת. מדובר בהחלטה שהיא עוד אחת מני החלטות שהמשמעות שלהן היא לכבות את האור בבניין הזה, ובכלל על איך שמדינת ישראל מתנהלת. מדובר בהצעת חוק שהמשמעות שלה היא לא רק יצירת מערכת משפט מקבילה, אלא גם יצירת מערכת דינים מקבילה, כי מערכת המשפט המקבילה הזאת, עם סמל מדינת ישראל, עם דגל מדינת ישראל, תדון על פי דין אחר שהוא לא הדינים והחוקים שאנחנו מחוקקים כאן בכנסת. אני מאוד אוהב את – זה הכול בהסכמה. אני לא מכיר אף אישה חרדית שתוכל להגיד שהיא נכנסת לתוך ההליך הזה ושהיא שלא מכירה בסמכות בית הדין הרבני, אלא היא רוצה להיות בבית הדין הרגיל, וברור לחלוטין שהיא רוצה שם.

עודד, אבל זה לא הדיון על החוק עכשיו.

אבל זה חלק בלתי נפרד מהעובדה שמנסים לעשות כאן פשוט גניבת סוסים. כי רוצים לקחת חוק שאמור להידון בוועדת חוקה, על כל המשמעויות של ועדת החוקה, ועל כל המקצועיות של ועדת החוקה, ופתאום לגנוב אותו לוועדת הכספים, שזה לא ממין העניין בוועדת הכספים, כנראה משום אינטרסים ברורים, כי אני יודע מי עומד בראשות ועדת הכספים, ומי הם מגישי החוק, ומי הם אלה שתמיד דוחפים את החוק הזה קדימה. המשמעות שלו היא פגיעה במעמד האישה באופן נחרץ, ברור, באופן גורף ודורס. והמשמעות שלו היא לא רק ביטול מערכת המשפט – אני אומר לך עוד פעם, אתם רוצים לבטל את הדין במדינת ישראל ולהחיל דין דתי. זאת המשמעות.

זה לא. בבקשה, פנינה.

חד משמעית, ועושים את זה אפילו לא בדרך המלך.

עודד, תודה. פנינה, משפט.

אני אומר לך כחברה בוועדה למינוי דיינים, העומס שיש על בתי הדין הרבניים הוא כזה גדול, שגם אם היינו אומרים שזה באופן ענייני - - -

להבדיל מבתי המשפט, שיש להם המון זמן.

יותר עומס. יש יותר עומס בבתי הדין הרבניים, גם כתוצאה מהתקנים, שאני הייתי שמחה שיגדילו את התקנים. אני מאוד עניינית.

אפשר לנהל את הדיון בוועדת החוקה. בואו ננהל אותו בוועדת החוקה - - -

עודד, תן לה.

אני אומר באופן ענייני, אני חושבת שהחוק הזה לא היה צריך לעבור לוועדת הכספים, ואם כבר אנחנו מדברים על העברה לוועדה, אז הייתם מעבירים את זה אפילו לוועדה לקידום מעמד האישה.

מה זה קשור?

יש דברים שעובדים במדינה, גם אם אנחנו - - -

מה זה קשור לנשים?

אתה תיתן לי לסיים את דבריי? חבר הכנסת מלול, אתה תיתן לי לסיים את דבריי.

את מדברת שטויות.

ארז, אתה תיתן לי לסיים את דבריי. אתה לא תלמד אותי ותגיד לי שאני מדברת שטויות. אני אלמד אותך דבר או שניים על מעמד האישה. בחיים לא קרה לי דבר כזה. אתה לא תגיד לי אם אני מדברת שטויות או לא. איזה מן דבר זה?

אבל את לא קראת את החוק?

איזה מן דבר זה, ארז? אתה לא תלמד אותי על עניינים אזרחיים.

- - -

החוק הזה הוא פר-אקסלנס פגיעה במעמד האישה. פר-אקסלנס.

יחילו את הדין הדתי. אתה לא יותר מאמין בבורא עולם ממני.

ארז, בדיוק כמו שאתם - - - למשפחה. בדיוק אותו דבר.

החוצפה הזאת. אין לכם בעלות על הדת, ועדיין, הדת לא צריכה להיות החוק ששולט על הסיפור של נשים. יש דברים שעובדים במדינה, אולי הם לא עובדים באופן מושלם, אבל לקחת סטטוס-קוו של דבר שעובד – אתה יודע מה אנחנו עושים? אנחנו פותחים פה פתח למחלוקת רבתי. מה שאנחנו עושים פה, אנחנו מכריזים מלחמה על מעמד האישה מהסיבה הפשוטה – יש עניינים אזרחיים, היום זה עובד, יש את האיזונים והבלמים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט. יש דברים שכן צריך להרחיב, למשל תקנים של דיינים, אבל בוודאי ובוודאי לא צריך להחיל את הדין הדתי על הדבר הזה. אני אומרת לך, אנחנו מציבים פה – שוב, במיוחד אני קוראת לחברי הכנסת החרדים - -

ועושים את זה בוועדת הכספים. לא בוועדת החוקה, בוועדת הכספים.

- - יש פה פגיעה, זה חילול שם השם.

אמרת משפט.

אני יודעת, אני מתנצלת, אבל הנושא הזה – קודם ניהלתי דיונים מאוד מאוד משמעותיים, ולצערי, לא יכולתי לצאת. אני חושבת שצריך לחשוב שוב על הנושא הזה. לא די בכך שההצעה הזאת עברה, אבל להעביר אותה לכספים כשאנחנו מבינים שזה יהיה מחטף – נו, באמת.

אני מצביע ואני מאפשר לך. מי בעד הרביזיה?


הצבעה
בעד הרביזיה – 2
נגד – 5
נמנעים – אין
הרביזיה לא התקבלה.

תהיו בעד. למה אתם מפחדים לפתוח דיון? למה אתם מפחדים לפתוח את זה לדיון? מה קרה? מחטף. פשוט במחטף, לוקחים את החוק הזה במחטף.

את לא קראת את החוק.

אתה לא תגיד לי את דיברת שטויות. אתה לא תגיד לי את דיברת שטויות. אתה לא תגיד לי מה אני עושה. אתה לא נמצא איתי ביום ובלילה.

פנינה, עכשיו נאפשר לו.

זה לא קשור למעמד האישה. מדובר פה - - -

לא, הוא לא יגיד לי את מדברת שטויות. בפעם האחרונה שמישהו אמר לי את מדברת שטויות, תאמין לי, הוא לא דיבר איתי במשך שנה. אתה רוצה, תחזור בך. תחזור בך.

אל תאיימי. אל תאיימי.

לא מאיימת, אומרת לך, כמו שאני יודעת לכבד אותך, אתה תכבד אותי.

אני מכבד אותך, טוב? לא קראת את החוק, ולכן את מדברת מה שאמרת. מדובר פה על סכסוך בין אזרחים גברים על נכס, שרוצים לדון, בגלל הסחבת, בגלל ההלכה שלהם, בבית הדין הרבני - - -

הם יכולים לעשות את זה בבית - - - שיעשו את זה בבוררות. שיעשו את זה בבוררות.

זה לא קשור למעמד האישה.

גם אישה וגבר. גם אישה וגבר. גם קשור לנשים שהן צד בהליך.

בוודאי שזה קשור, כי החוק מתייחס לכך - - - דתי, וכשאתה אומר בהסכמה, ישנם גורמים מוחלשים שלא תהיה להם ברירה אלא להסכים, כי הם לא יוכלו - - -

מה, משעמם לכם? אני לא מבינה. מדינת הלכה לא תהיה פה.

- - - שני אנשי עסקים, לא קשור, שרוצים לדון בבית הדין, למה למנוע מהם? אנחנו מדינה דמוקרטית.

אתם ממאיסים את הדת. אתם ממאיסים ומרחיקים ציבורים שלמים מהיהדות ומהדת. חבל, זה חילול שם השם מה שאתם עושים.

אנחנו מדינה דמוקרטית שיש בה חוק אחד. שיש בה חוק אחד. שיש בה מערכת חוקים אחת ומערכת משפט אחת.

המשך הדיון והוויכוח על החוק ימשיך בוועדה שהחוק עבר אליה. הישיבה נעולה. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.