פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



12
הוועדה לביטחון לאומי
31/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 163
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום ראשון, כ"א באדר ב התשפ"ד (31 במרס 2024), שעה 13:00

1. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024 (פ/3510/25) - של חבר הכנסת צביקה פוגל - הכנה לקריאות שנייה ושלישית
2. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024 (פ/4409/25) - של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת - הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר

שמרית גולדנברג - עו"ד, ממונה, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

יאיר מתוק - עו"ד, עוזר ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק ירון קנטר - קצין מדור הנחיה וחקיקה, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אלכסנדר וייסבורד - קצין מדור אח"מ יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

דוד בבלי - עו"ד, יועץ חקיקה לשר לביטחון לאומי

גלעד נווה

לאה גופר

ג. לשם – איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.







1. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38) (החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024 (פ/3510/25) - של חבר הכנסת צביקה פוגל - הכנה לקריאות שנייה ושלישית
2. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024 (פ/4409/25) - של חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי כנסת - הכנה לקריאה ראשונה

שלום וצוהריים טובים לכולם, אנחנו התכנסנו כאן כדי להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכניסה לישראל עם תיקון החמרת הענישה. נעשה פה צעד נוסף של מיזוג הצעת החוק שלי עם ההצעה שהוגשה ע"י חברי הכנסת – יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר וחמד עמאר.

לפני שנצביע אני רוצה לומר מספר מילים לפתיחה. אנחנו בפתחו של חודש משמעותי מאוד לקיומו של העם היהודי בארץ ישראל, בחודש הזה אנחנו מציינים את יציאת מצרים ב-22 באפריל – ליל הסדר, מיד לאחר מכן אנחנו מציינים את יום השואה שמזכיר לנו למה אנחנו פה, מאיפה באנו ומול מה אנחנו צריכים להתמודד. ומיד לאחר מכן בצמד קבוע – יום הזיכרון ויום העצמאות. אלה ימי תזכורת לעם היהודי היושב בציון ואני מציין את זה מכיוון שאנחנו ביום ה-177 לחרבות ברזל ואני לא שוכח את ה-7 באוקטובר, את טבח שמחת תורה, אני לא שוכח, אני כל בוקר מזכיר לעצמי למה אנחנו נמצאים במציאות הזאת.

לא רק בגלל התקלות שעשינו, לא רק בגלל דברים אחרים שאולי לא עשינו טוב לאורך השנים האחרונות, אלא בעיקר מפני שמולנו ניצבים אויבים שקבעו לעצמם שפה לא תתקיים מדינת יהודים בארץ ישראל. ועם הדבר הזה כשאני מתעורר כל בוקר וכשאני מגיע לפה לדיוני הוועדה – לא חשוב באיזה נושא – אני יודע מה עמוד האש שאחריו אני הולך, מה מאיר את דרכי כשאני יושב פה או מקיים דיונים, או מקיים תהליכים של חקיקה.

אני מקווה מאוד שכולנו מפנימים את מה שקרה פה ב-7 באוקטובר, כי אם נדבר ספציפית על החוק הזה שאני מכין היום לקריאה שנייה ושלישית – החמרה על ענישה, החמרת הענישה על שלושת המ"מים – מסיעים, מלינים, ומעסיקים של שוהים בלתי חוקיים שבצע הכסף מוביל אותם.

אני רוצה מאוד שגם גורמי התביעה יזכרו בדיוק למה אנחנו עושים את זה ולמה אני מחמיר בענישה, כי בסופו של דבר אם אנחנו לא נדע לשים גבולות מאוד ברורים בפני אותם אנשים שבשל בצע כסף מסיעים, מלינים או מעסיקים שב"חים, שחלקם עלולים להיות מעורבים בפיגועים וחלקם עלולים להיות מעורבים בפשיעה – אנחנו נשלם על זה מחיר דמים יקר.

לכן התעקשתי על הצעת החוק ואני אמשיך להתעקש עליה, לכל מי שחושב שהיו יכולות להיות הצעות טובות יותר – יכול להיות שהוא צודק, אבל עד שיהיו הצעות טובות יותר בואו נשים קווים ברורים למה אנחנו רוצים להשיג פה בחקיקה ואיזה קווים אדומים אנחנו רוצים לשים בפני אותם אנשים שמנסים לנצל את ההזדמנות של מצוקה כדי להרוויח כמה גרושים אבל לסכן את חיי כולנו.

אשתף אתכם במשהו אישי מאוד. הייתי בשבוע שעבר באירוע לזכרו של חן אמיר, אותו לוחם מתנדב של "סלע" – הגוף הביטחוני של עיריית תל אביב, השיטור העירוני של עיריית תל אביב, שרדף אחרי מחבל ושילם על זה בחייו, כדי למנוע ממחבלים לפגוע בנו בביתנו. אותו מחבל יכול היה להיות גם שב"חניק. בחלק מהאירועים אנחנו יודעים שהם היו שב"חניקים.

כשאתה נחשף לזה באופן אישי ובאופן ממשי, אתה מבין את עוצמת החוק שאתה מחוקק, אתה מבין את העוצמה של ההתעקשות שאתה צריך להפגין כדי שזה יקרה. אני מקווה מאוד שכל הגורמים האחרים – בתביעה ובמקומות האחרים, יהיו יחד איתי במשימה הברורה כל כך של הגנה על עצמנו.

אנחנו נפתח את הדיון בהצבעה על המיזוג לפי סעיף 84ג, אנחנו נמזג את הצעת החוק שלי עם הצעת החוק שהוגשה ע"י חברי הכנסת.

מי בעד? – 1, מי נגד? – אין. מי נמנע? – אין. אני יכול להכריז בזאת שהצעות החוק מוזגו.


הצבעה

אושר


ועכשיו אנחנו מכינים את הצעת החוק המשותפת לקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נקריא אותה נסמן את הנקודות העיקריות ששונו בקריאה הראשונה ונקיים על זה דיון. עו"ד גלעד נווה, בבקשה.

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 38 ) החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שוהים שלא כדין), התשפ"ד–2024

תיקון סעיף 12א
1.
בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א –



(1) בסעיף קטן (ג) –
1. בפסקה (1), במקום "שנתיים" יבוא "ארבע שנים";
1. בפסקה (1א), ברישה, במקום "ארבע" יבוא "שבע"
1. במקום פסקה (4) יבוא:




"(4)
(א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:






(1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים;






(2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים;





(ב) הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027).";



(2) בסעיף קטן (ג4)(1)(ב)(1)(1), המילים "ובלבד שהמסיע הורשע בעבר בעבירה כאמור" – יימחקו;



(3) בסעיף קטן (ג5)(1), במקום "שנתיים" יבוא "ארבע שנים"



(4) אחרי סעיף קטן (ג5) יבוא:



"(ג5א)
(1) על בעל רכב כמשמעותו בפקודת התעבורה לנקוט אמצעים סבירים למניעת עבירה ברכבו לפי סעיף קטן (ג5).




(2) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג5), חזקה היא שבעל הרכב הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.




(3) הפר בעל רכב את חובתו לפי פסקה (1), דינו – הקנס הקבוע
בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.";


(5)
בסעיף קטן (ג6) -




(א)
בפסקה (1), במקום "חמש" יבוא "שבע";




(ב)

"(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש:






(א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים;






(ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים;





(3)
הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז
(1 במאי 2027).";


(6)
בסעיף קטן (ד1א), אחרי פסקה (2) יבוא:



"(3) קנס כאמור בפסקה (2) לא יפחת מחצי משוויו של הרכב, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027)."

תיקון סעיף 12ב2
2.
בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א) ברישה, במקום "שנתיים" יבוא "ארבע שנים";



(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ג)
(1) קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-5,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;





(2) קנס המוטל על תאגיד לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יפחת מ-20,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש;





(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027)."

תיקון סעיף 12ב3
3.
בסעיף 12ב3 לחוק העיקרי –



(1)
בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "ארבע" יבוא "שבע"



(2)
אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:




"(ג)
(1) קנס המוטל לפי סעיף קטן (א) לא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.





(2) קנס המוטל על תאגיד לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יפחת מ-40,000 שקלים חדשים, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש.





(3) הוראות סעיף קטן זה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027)."

תיקון סעיף 12ב9
4.
בסעיף 12ב9 לחוק העיקרי –



(א)
בסעיף קטן (א), אחרי "בסעיפים" יבוא "12א,";



(ב)
בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיפים" יבוא "12א,".

תיקון סעיף 12ב10
5.
בסעיף 12ב10 לחוק העיקרי, אחרי "סעיפים" יבוא "12א,".

הוספת סעיף 12ה
6.
אחרי סעיף 12ד לחוק העיקרי יבוא:


"קביעת עונש מזערי- הוראת שעה
12ה.
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים12א(ג), (ג5) או (ג6), 12ב2 או 12ב3, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.





(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום כ"ד בניסן התשפ"ז (1 במאי 2027)."

תיקון חוק סדר הדין הפלילי
7.
בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 , בתוספת הראשונה א', בחלק ב' –



(1)
במקום פרט (23) יבוא:

"(23) עבירות לפי סעיפים 12א, 12ב2 ו-12ב3 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;";



(2)
פרטים (23א) ו-(28) – יימחקו.

תודה רבה לגלעד.

אני רק אציין את הסעיפים שבהם היו שינויים לעומת הנוסח שהיה בוועדה בפעם הקודמת. התקבלה העמדה שהייתה של ועדת שרים גם לגבי הנושא של החזקה שמתייחסת לבעל רכב בסעיף 1 (4), לגבי החובה שמוטלת על בעל רכב לנקוט באמצעים סבירים.

תת סעיף 1 כן?

כן. זה סעיף ג5א עם כל שלושת הפסקאות שבתוכו. ובסעיף 6 לגבי הנושא של הקנס, במקום הנושא של חילוט בשווי נקבע האפשרות של קנס שלא יפחת מחצי משוויו של הרכב. בנוסף, הוסרו הסעיפים על צווי סגירה למקום מכיוון שהם לא רלוונטיים בעבירות של הסעה. והנושא של קביעת עונש מזערי – נשאר בהתאם לנוסח שהיה בקריאה הראשונה, והתאריך שונה בכל המקומות ל-1 במאי 2027. אלה השינויים.

מכובדי, התייחסויות בבקשה. בבקשה יאיר, רק בבקשה כרגיל בקצב ראוי.

עו"ד יאיר מתוק, המשרד הביטחון לאומי. אני מבקש להבהיר וגם ראוי שזה יאמר בדברי ההסבר לחקיקה כי גם המשטרה בהתחלה אולי שגתה לחשוב לגבי הסעיף שהתייחסנו אליו, לגבי הקנס שהוא חצי משווי הרכב. כיום, בית המשפט מוסמך לתת קנס, בחלק מהעבירות יש סמכות גם לקנסות מינימום, צריך לשים לב שהוראת שעה זו למשך 3 שנים לגבי חצי משווי הרכב אינה קשורה לקנס עצמו שצריך לתת אלא במקרים שבהם בית המשפט מוצא לנכון לחלט את הרכב והוא אינו יכול לחלט את לרכב, אז בנוסף לקנס חצי משווי הרכב יבוא לידי ביטוי בנוסף לכך.

כי הוא לא קשור לקנס זה החילוט עצמו.

בדיוק, זה בנוסף. כלומר, זה בנוסף זה לא כחלק מזה. אם בית המשפט מוצא לנכון שראוי להטיל על בן-אדם קנס של 50,000 שקל, הוא רואה לנכון גם לחלט את הרכב שאמצעותו הוא הסיע את השב"חים והרכב לא ניתן לחילוט מהסיבות הכתובות בחוק – בנוסף ל-50,000 שקל ונניח שהרכב היה שווה 100,000 שקל, צריך תוספת לקנס שהיא מתחילה מ-50,000 שקל, כלומר הקנס שלו הסופי צריך להיות מינימום 100,000 שקל.

הקנס מורכב משני רכיבים, שני נדבכים.

בדיוק.

בהקשר הזה, אין דברי הסבר לקריאה שנייה ושלישית ולכן זה מצוין בנאום ובפרוטוקול.

בנאום וגם בפרוטוקול, זו כוונת המשורר, אין בעיה. יש לי שני חובות לאדוני מהדיון הקודם, אני זוכר.

יפה. תתפלא, גם אני זוכר. כן.

חוב אחד נגע לזה שאדוני ביקש לשקול את הנושא של עבירה מנהלית – קנס, חוץ מהנימוק שציינו בדיון הקודם שאנחנו חושבים - - - בסופו של דבר עבירה מנהלית זו עבירה של קנס ופה אנחנו חושבים שהבסיס צריך להיות מאסר ולכן גם החמרנו את הענישה, משהו שלא רלוונטי. בנוסף עבירות מנהליות הן עבירות יחסית פשוטות, משהו שהוא יסוד עובדתי פשוט ופה לפעמים זה דורש חקירה, וכפי שציינתי, אנחנו רוצים מאסרים משמעותיים.

בנוסף אציין, פסק הדין המוכר בתחום זה פסק דין משנת 2001 פסק דין של חטיב 5198/01 רע"פ. בית המשפט התייחס שם לסקירה לגבי החקיקה הזו, אז גם גיליתי שבשנת 2000 עבירות של הסעה והלנה וכדומה היו עבירות מנהליות, והמחוקק מצא לנכון להגיד שהוא מתקן את זה ולא רואה בזה כעבירות מנהליות, הוא רואה בזה עבירות חמורות.

בית המשפט גם מתייחס לזה שראוי שהעבירות האלה חמורות ושהעונש שיהיה מאחורי סורג ובריח – אדוני אתה ציטטת את זה גם באחד הדיונים – ולכן אנחנו לא חושבים שראוי לעשות את זה כעבירה מנהלית כמו שציינה פה חברת הכנסת בן ארי, אלא לתמוך בהצעה כפי שציין.

יש שורת מחץ שאולי כדאי לזכור אותה, בית המשפט מתייחס – "תיקוני חקיקה אלה", זו פיסקה 3 "תיקוני חקיקה אלה שבאו כאמור להחריף את התגובה העונשית לעבירות, הם בגדר אמירה מפורשת של המחוקק שאין אנו רשאים להתעלם ממנה, אולם גם ללא אמירה זאת אומרת לנו המציאות את דברה. לדאבון הלב היו פיגועי טרור למעשים שבכל יום הדבר הוא בבחינת מפורסמות שאינן צריכות ראיה.

המעשים שמפורטים בסעיף 12א – הלנה, העסקה והסעה של תושבי האזור שנכנסים לישראל יושב בה או עובד בה שלא כדין הוגדרו כמעשה עבירה שעונשה מצידם כדי למנוע הגשת סיוע ואפילו מתוך תמימות למי שעלולים להיות מפגעים. אם אין אוזנו של העבריין בכוח קשובה לכל דמי קורבנות הפיגועים אולי נשמע לכל הסורג והבריח הננעלים על העבריינים."

כלומר, ראוי שהענישה פה תהיה ענישה משמעותית ולכן אנחנו לא חושבים שזו צריכה עבירה מנהלית. החוב השני שלי לאדוני נגע לדיווח, יש הצעה לאדוני שגם שוחחתי עם המשטרה לגביה, יש חוק שמכוחו אנחנו מדווחים אחת לשנה לוועדה, מדובר בדיווח חלקי ולדעתי לא מלא וראוי שהוועדה וגם אנחנו נהיה עם יד על הדופק כדי שנראה שהדברים שנחקקו בצורה משמעותית יבואו לידי ביטוי.

ההצעה שלי לוועדה זה בחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996 –יימחק סעיף 2 – סעיף שמדבר על הדיווח, במקומו יבוא בחוק הכניסה לישראל סעיף הצעה שלי 12ו ושהנוסח שלו יהיה בסגנון הזה: "השר לביטחון לאומי ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בתחילת כל שנה, דיווח על מספר המקרים בשנה שקדמה למועד הדיווח"

בתחילת כל שנה לועזית? עברית? אל תשאיר ספקות.

לועזית. זה הנוסח - - - 1 בינואר.

אני מכיר אתכם הרי אתם אלופי העולם, תגידו לי אחרי זה "התכוונו לתשרי".

איזה חוק זה?

החוק שמכוחו כיום אנחנו מדווחים – חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996. החוק דורש מאיתנו גם לשנה שקדמה למועד הדיווח, כלומר לאותה שנה וגם שנה לפניה. אדוני, אני חושב שמספיק פעם בשנה על אותה שנה, לא צריך שנתיים, כי בכל מקרה אתה מקבל כל שנה את הדיווח. זו ההצעה שלי, אדוני יחליט כפי שהוא מוצא לנכון.

כיום הנוסח מחייב בעיקר עבירה לפי סעיף 12א(ג), שזה רק מסיע בנסיבות רגילות ומחמירות, אני מציע שזה יהיה לכל העבירות – וזו הייתה הערה של הסניגוריה וגם של הוועדה ואני מסכים עם הערה – ראוי שהדיווח של המשרד, של המשטרה, יהיה לגבי כל הסעיפים ואני אומר אותם: סעיף 12א(ג), סעיף 12א(ג5), סעיף 12א(ג5א), סעיף 12א(ג6), סעיף 12(ב2) וסעיף 12(ב3).

הדברים שידווחו – נפתחו חקירות בשל העבירות לפי העבירות שציינתי - - -

אתה מציע לקחת את כל סעיף 2 מהחוק - - - וליישם אותו - - -

אני מציע גם מספר תיקונים, כמו למשל לפי חלוקה גאוגרפית – אני לא רואה בזה שום משמעות וזה מסרבל את הדיווח. בסופו של דבר אנחנו רוצים לראות – כמה עבירות, כמה גזרי דין, כמה כתבי אישום, כדי לראות שהחוק מיושם. לא מעניין אותי אם זה היה במחוז דרום יותר או במחוז מרכז יותר. זה פחות מעניין אותי. אני מציע להוריד לפי חלוקה גאוגרפית.

החוק דורש שזה שיהיה של שנתיים, אני מציע רק של השנה הקודמת, כי בכל מקרה אנחנו מדווחים כל שנה. החוק יהיה – נפתחו חקירות 1 ו-2, הסתיימו חקירות ללא הגשת כתב אישום והעילות לכך – כמובן בלי חלוקה גאוגרפית – הוגשו כתבי אישום בשל העבירות האלה. 4, ניתנו פסקי דין וגזרי דין בהליכים פליליים ואת תוצאותיהם.

את סעיף 5 ו-6 האומר: "נעשה שימוש ברכב וניטל רישיון" אני מציע להוריד, וגם את "הוגשו כתבי אישום בהליכים פליליים לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה" –כמעט ולא מיושם, לדעתי יהיה דיווח מפורט לכנסת וגם לנו כמשרד – על מנת שאוכל לעקוב אחרי המשטרה וגם לכנסת, שנותן מענה מלא. גם כהערה למה שציינה הסניגוריה הציבורית, לדעתי זה מן הראוי.

יכול להיות שצריך לחשוב על הוויתור על חלוקה גאוגרפית, כי יכול להיות שיש לו דווקא ערך, הוא יכול לתת תמונה קצת יותר - - -

הנושא של החלוקה הגאוגרפית וגם ההצעה שלך להוריד את הנושא של שימוש ברכב וניטל רישיון רכב. למה גם את זה אתם רוצים להוריד?

שוב, היום זה לדעתי מפנה לאיזשהו מקרה מאוד נקודתי, לא לבית המשפט ולמיטב זיכרוני המשטרה מתקשה תמיד לדווח את זה.

יש בתיקון הזה גם את הנושא של רישיונות עסק וצווים מנהליים לגבי התליית רישיון. אם כבר יכול להיות ששווה להוסיף על זה ולא לגרוע.

אני רק הוספתי את כל העבירות, כיום החוק דורש נטו - - -

מבחינת סוג הדיווח אתה לא מדבר על התליית רישיון, אתה לא מדבר על הדברים האלה. יכול להיות שנרצה ללמוד על כמה הליכים כאלה יש.

אלכס וייסבורד מהייעוץ המשפטי. בנושא של התליית רישיונות יש קושי בפילוח. קיים קושי מסוים טכני בפילוח של נתונים שקשורים להתליית רישיונות, כי להבדיל מהרשעות וכתבי אישום, המערכת הממוחשבת לא קולטת את הצעדים המנהליים האלה וזה בעייתי.

זה לא נראה לי כזה קריטי. שמרית, תחכימי אותנו בבקשה על הנושא של למה חשוב חלוקה גאוגרפית, אולי יש פה משהו שאני מפספס.

אנחנו שומעים כאן לראשונה, אני מניחה שהתופעה הזאת קיימת אולי יותר באזורים מסוימים מאזורים אחרים ויש חשיבות לראות כיצד היישום נעשה באזורים שונים. זה משהו שיכול להיות בעל ערך.

בסופו של דבר כשמדברים על חלוקה גאוגרפית אנחנו מדברים על שב"חים מיו"ש או שב"חים מעזה.

אני מניחה שלפי מחוזות.

הפערים בין אכיפה בין מחוזות יכול ללמד על דברים אחרים, אבל בסדר.

כמי שמדווח כל שנה לכנסת כשאני רציתי לתקן את החוק הזה לא השתמשתי בדיווח הזה כי הוא מסורבל מאוד, לא קריא ולא נוח, וגם הוא מאוד חלקי כמו שציינתי הוא רק לגבי נסיעה, ולכן אני חושב שברגע - - -

זאת הוראת שעה ל-3 שנים, בלי חלוקה גאוגרפית. נסתדר עם זה.

אין בעיה. כפי שאמרתי, אני מציע לעשות את זה דיווח לאותה שנה, כיום החוק מבקש גם את 2023 וגם את 2022, אני לא רואה את ההיגיון כי אם אני מדווח כל שנה פשוט אפשר להשוות את הדו"חות.

בסדר, אני תכף אסכם את העניין הזה. תודה שזכרת את מה שאתה חייב לי.

אדוני, לדעתי פה נגמרו החובות.

חכה, אתה עוד צעיר. כן, בבקשה שמרית.

שמרית גולדנברג, משרד המשפטים. אחזור על הערה אחת שהערתי גם בדיון הקודם וזה באשר לסעיף 6 – "קביעת עונש מזערי". אני לא אחזור על כל מה שציינתי בפעם הקודמת, אבל פטור בלא כלום אי אפשר.

אני מזכירה את הקושי המהותי בקביעה של עונשי מינימום במישור של הגבלת שיקול הדעת של בית המשפט כשהוא גוזר את העונש ומתאים אותו גם לנסיבות של העושה. בנוסף לכל הדברים שנאמרו כבר בדיון הקודם, אני אומר שני דברים: קודם כל הניסיון מראה שקביעה של עונשי מינימום לפעמים דווקא מרכזת את העונשים לכיוון של עונש המינימום, זאת אומרת הם מתקבעים סביבו ולאו דווקא מטפסים מעבר. זה גם איזשהו שיקול מבחינת האפקטיביות שלו.

כפי שאמרתי בדיון הקודם, אין בסיס היום, אין איזשהו מחקר מבוסס שיראה שהעונשים האלה הם אפקטיביים ושהם משיגים את המטרה שלהם, ובסופו של דבר בהצעה הזאת המחוקק נותן כלים משופרים משמעותיים מאוד למאבק בתופעה הזאת בשל הסיכון שגלום בכניסה של שוהים בלתי חוקיים לישראל. דווקא מכיוון שניתנים כאן כלים משמעותיים מאוד, חשוב מאוד גם לעקוב בתקופת הוראת השעה למשל – איפה שזה הוראת שעה – אחר היישום ולראות אם זה מועיל.

אנחנו סבורים שלא נכון להוסיף אמצעי כל כך כבד משקל שכזה שמתווסף שוב לאמצעים הקודמים ושלא ברורה האפקטיביות שלו.

שמרית, בואי נודה על האמת, האפקטיביות שלו לא ברורה מכיוון שעד היום אנחנו יודעים איך שב"חים ומסיעי שב"חים ומלינים שלמו – בכלום.

כשאני אומרת "מבחינה האפקטיביות", אני מדברת על עונשי מינימום כאמצעי שיש בפני המחוקק, לאו דווקא - - -

לא לא, אני כל כך מבין את מה שאת אומרת ואפילו יש לי נטייה לקבל את זה, אבל אני לא חושב שזה נכון במקרה הספציפי הזה של שלושת המ"מים של העיסוק עם שב"חים. פה אני חושב שאנחנו חייבים לתת מכה על השולחן.

ברור לי הרצון שלכם להעביר מסר ברור ולהוביל לכיוון מסוים. שוב, גם החמרות הענישה שנעשות – הן משמעותיות מאוד, יש כאן קנסות מינימום יש כאן איזשהו שילוב של מספר אמצעים, שכשהדבר הזה מתווסף אליהם, צריך לשמור כאן על איזשהו חוש מידה נקרא לזה, על מידתיות וזה לא נדרש.

הייתה על זה איזו בדיחה ידועה של אותו אחד שרצה להוסיף ימי עבודה ובא וביקש לחוקק חוק –במקום 4 ימי עבודה נעבור ל-5 ימי עבודה, אמרו לו בוא נתחיל עם 3. אני מבין את זה, את הדרישות האלה אבל אני חושב שהדבר הנכון הוא להציב פה איזשהו רף. עמדתך, אם זה לא היה בדיון הזה יכול להיות שהייתה מקובלת עליי.

נושאים נוספים לדיון? וואו, איזו הסכמה נהדרת.

- - - מה כן להכניס - - - חוץ מלהכניס את הנושא של התליית רישיון או שמשמיטים לגמרי את הנושא של - - -

יאיר, אתה איתנו?

- - - של המשטרה, לגבי הנושא הזה.

זה לגבי הדיווח?

לגבי הדיווח.

כן.

לא שמעתי.

שאלתי את היו"ר מה ההכרעה שלו, מה העמדה שלו בסופו של דבר לגבי הנושא של סעיף הדיווח – אם לקבל את העמדה שלכם להוריד את הנושא הגאוגרפי ואת הנושא של - - - 5 לדעתי.

5 ו-6 ושהדיווח יהיה חד-שנתי ולא דו-שנתי.

ולא להוסיף לזה את הנושא של התליית רישיון - - -

בנושא הדיווח, אני מקבל את ההצעה של המשרד ואני חושב שכרגע נכון ללכת על המסלול הטוב ביותר, מסלול ההמראה הקצר ביותר והטוב ביותר כדי לקבל דיווח, אבל אני כבר אומר יאיר – ותכניסו את זה לתשומת לבכם – מכיוון שזאת הצעת חוק עם הוראת שעה, היא תקפה רק עד ה-1 במאי 2027, יתקבלו 3 דיווחים ב-1 בינואר 2025, ב-1 בינואר 2026 וב-1 בינואר 2027. כך שכשנצטרך לשבת פעם נוספת על הארכת הוראת השעה או קביעתה כהוראת קבע – יהיה לנו לפחות 3 אירועים. אני יודע שהפעם הראשונה היא רק על 7 חודשים, אבל נסתפק גם בזה בתור התחלה. כן שמרית.

הערה נוספת. בגלל שאנחנו מדברים על הוראת שעה – זה עלה גם בדיון הקודם – חשוב מאוד שאיסוף הנתונים יהיה מתחילת הוראת השעה ולפי פילוחים שיאפשרו לבחון את פועלה של ההוראה הזאת – מה היא עשתה, האם הועילה וכדומה.

נכון מאוד. לסיכום, אני חושב שאחד האנשים שאני אוהב מאוד לשמוע, למרות שאנחנו לא תמיד מסכימים, אמר לי בתחילת הדיון – אני לא אחשוף אותו אלא אם כן הוא ירצה לחשוף את עצמו – שהחמרת הענישה צריכה להתחיל בדרישה לענישה משמעותית של התביעה לפני שמתחילים ואחרי זה גם היענות של המשפט ולא רק בקביעה של החמרת הענישה. אני מקבל את הגישה הזאת ואני מקווה שנצליח לשכנע את הגורמים השותפים לנו לדרוש החמרת ענישה, כדי שיהיה לזה איזהו אפקט.

זאת הוראת שעה ל-3 שנים, ששמה לעצמה מטרה להגן על עצמנו, אני מקווה שאכן נצליח לעשות את זה. אחד הציטוטים שאני זוכר כשלמדתי והתכוננתי לדיון הזה, בדיון הראשון שם לי אחד האנשים שעוזרים לי להתכונן לדיונים האלה את הלכת אל הרוש שבאה וקבעה: שמסיע, מלין ומעסיק עושה עבירה שהיא משא כבד, וקרא לזה "חוטאים ומחטיאים".

כדי למנוע את הנזק הגדול כל כך, אני חושב שיש מקום להצעה הזאת. אני מקווה שניווכח שיש בזה הצלחה בהרתעה ונוכל לאשר את זה.

המשרד לביטחון לאומי, מילות סיכום? דוד, אתה רוצה לומר משהו? בבקשה.

חבר הכנסת עמית הלוי לא נמצא פה, אבל הוא הוא דיבר על השב"חים עצמם, הענישה המקסימלית על השב"ח היא שנה. הסתכלתי קצת על נתונים וחשוב שזה גם יהיה בפני הוועדה, למרות שלא מתייחסים לזה כרגע. אני מסתכל בשנת 2020 למשל ניתנו 1,800 פסקי דין, עד חצי שנה – 1,805, רק 13 בלבד בין 6 ל-9 חודשים ו-1 בלבד בין כמעט שנה לשנתיים, היה לו כנראה עבירה נלווית.

בסוף יש לו ענישה מקסימלית של שנה ולא מתקרבים לזה, נותנים כמה חודשים בודדים במקרה הטוב.

אין ספק שהמערכות לא דורשות ענישה מחמירה. דוד, אני מקווה שה-7 באוקטובר עשה משהו, אני מקווה שזה עשה משהו לכולנו. בסופו של דבר עברנו איזושהי טראומה שאני מקווה שתעזור לנו בסופו של דבר לנקוט בכל האמצעים כדי להגן על עצמנו. אלה הילדים שלנו, הנכדים שלנו הם מסתובבים ברחובות ובסוף יבוא איזה מפגע שהוא שב"חניק שמישהו – הסיע אותו, הלין אותו, העסיק אותו ונשאל את עצמנו למה לא עשינו את מה שצריך. בואו נעשה את מה שצריך. נצביע?

אולי למישהו יש עוד הערות.

אין הערות, אנשים רעבים רוצים ללכת לישון, אין הסתייגויות, אף אחד לא הגיש. אנחנו נצביע.

מי בעד הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק הכניסה לישראל תיקון החמרת הענישה? בעד – 1, מי נגד? – אין. מי נמנע? – אין.

הצבעה

אושרה


לדעתי, תרמנו תרומה אדירה לספר החוקים של מדינת ישראל, לפחות ל-3 שנים הקרובות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:35.