פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת הכלכלה
28/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 345
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, י"ח באדר ב התשפ"ד (28 במרץ 2024), שעה 10:00

הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: שלום דנינו – מ"מ היו"ר

רון שלמה סולומון - ייעוץ וחקיקה משפט כלכלי, משרד המשפטים

שי מעוז פרידמן - ראש צוות, מחלקת אמנות בינ"ל, משרד החוץ

ניר לוינסקי - מנהל תחנה צפונית ים תיכון, היחידה הימית, המשרד להגנת הסביבה

איריס שליט - המשרד להגנת הסביבה

סרגיי בקטוב - מפקח ימי, רשות הספנות והנמלים

אשר קדוש - מנהל אגף פיקוח ובקרה, רשות הספנות והנמלים

מירב גונן - מרכז בכיר ספנות ונמלים, רשות הספנות והנמלים

שירה סופר - יועצת משפטית, רשות הספנות והנמלים

אבי לוי - יו"ר האיגוד הארצי לקציני ים, איגוד קציני הים

רמי קלינגר - ראש היחידה לאיכות הסביבה, חברת נמלי ישראל

רן קפלן - ראש מחלקה, נמל אשדוד

אבי ויינר - חבר ועד סוור, נמל חיפה

שאול כרמלי - נמל חיפה

ערן פיטלוביץ - חבר ועד טרנספורט, נמל חיפה

נדב דסברג - רכז שיתופי פעולה, צלול עמותה לאיכות הסביבה

ורד קירו זילבמן

ד"ר עידית חנוכה

יפעת קדם



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התשפ"ד-2024

בוקר טוב, חברים, אני מבקש לפתוח את הישיבה. תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התשפ"ד-2024.

אנחנו, רשות הספנות והנמלים, מתכבדים להגיש את הצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), ושמחים להגיע לוועדה לדון בהן היום. חשוב לנו לציין שהגענו לפה אחרי מסע באמת ארוך. אלו תקנות שאנחנו מקדמים כ-10 שנים, עברו שני סבבים של גיבוש נוסח, ארבעה אישורי היוועצות עם - -

תקדימי מילה על האמנה שממנה נגזרת העבודה שלכם ולמי היא כפופה, האם לאו"ם או לארגון אחר.

אני כבר מגיעה לזה. התקנות הונחו פעמיים על שולחן הכנסת, ב-2020 וב-2022, אבל מאחר והדיון בהן לא החל עד למועד פיזור הכנסת ה-23 וה-24 הן הונחו מחדש בפני הכנסת הנוכחית. אנחנו נמצאים בישורת האחרונה ומאוד מקווים שהיום התקנות האלו יעברו ויושלמו.

אנחנו מתחייבים שהיום הן יעברו.

אנחנו מאוד שמחים לשמוע. המדינה חברה בארגון הספנות הבינלאומי, היא הצטרפה לאמנת מרפול - האמנה למניעת זיהום הים והאוויר מכלי שיט. המטרה שלה היא למנוע זיהום ים ואוויר כתוצאה מפעילות ספנותית ולצמצם זיהום ככל הניתן כתוצאה מתאונות ימיות. לאמנה הזאת יש שישה נספחים, כאשר כל נספח עוסק במקור זיהום אחר. הנספח הרביעי, שהוא הרלוונטי לתקנות שלנו היום, עוסק במניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט. התקנות, בהתאמה לנספח, מסדירות את איסור ההרקה של שפכים מכלי שיט, ויש התייחסות לכל מיני פרמטרים, בין היתר לסוג כלי השיט, לאזור הימי שמבצעים בו את ההרקה, למרחק מהיבשה הקרובה ביותר, ועוד. יש כאן הסדרים של פיקוח, של חובה לשאת בתעודה בינלאומית. המדינה אישררה את האמנה, למעט הנספח השישי שאנחנו מקדמים את תהליך האשרור שלו לאחר שהתקנות שאימצו אותו נכנסו לתוקף בפברואר 2023. מה שנשאר לעשות זה לאשרר את הנספח הרביעי כדי שנוכל לפרסם את התקנות. האישור של הנספח הרביעי על ידי הוועדה יאפשר למדינה להצטרף לקהילה של המדינות המכובדות שכבר הצטרפו ומיישמות את ההוראות של הנספח.

הם מגבילים בזמן, אומרים עד מתי אתם צריכים לסיים, או שכל מדינה - -?

לא מתוקף האמנה עצמה, אבל כן היה מבדק בינלאומי שנערך למדינה בשנת 2013 שבמסגרתו התחייבנו להשלים את התקנת התקנות האלו ולאשרר את הנספח לפי לוח זמנים שנקבע. לא יכולנו לעמוד בלוח הזמנים הזה והליך החקיקה התארך מעבר לנדרש. מאוד חשוב שנאשר את זה כמה שיותר מהר, משום שאנחנו עומדים בפני מבדק נוסף בנובמבר השנה. יש לתקנות האלו השפעה חיובית על הסביבה הימית, על בריאות הציבור, והן גם תורמות לביסוס המעמד של הדגל הישראלי בזירה הבינלאומית ובארגון הספנות הבינלאומי. זה גם צפוי להקל על כלי שיט ישראלים במסגרת משטר הבדיקות שהם יכולים להיות כפופים לו במדינות נמל אחרות שכן אשררו את הנספח הזה.

מדינת ישראל חברה באמנת ברצלונה. אמנת ברצלונה עוסקת בשמירה על הסביבה הימית באגן הים התיכון. במסגרת האמנה התחייבנו לעשות כל מיני הסדרים כדי לשמור על הסביבה.

את מדברת על שתי אמנות. התקנות האלו נגזרות מהאמנה - -

אלו נגזרות מהאמנה למניעת זיהום הים. אני רק מציינת את התרומה בכך שנתקין את התקנות האלו ונשלים את תהליך האשרור של הנספח הזה בארגון הספנות.

זה יתאים גם לאמנת ברצלונה?

בדיוק. זה תורם לעמידה בהתחייבויות אחרות.

והן חופפות?

הן לא סותרות. זה צעד שנועד לשמור גם על הסביבה באגן הים התיכון.

הפרק הראשון של התקנות הוא פרק של הגדרות ותחולה. יש הבחנה בין תחולה טריטוריאלית לבין תחולה לפי סוגי כלי שיט. התקנות חלות על כלי שיט ישראלי בכל מקום, גם מחוץ לשטח ישראל, ולגבי כלי שיט זרים - בשטח ישראל, בהתאם לסמכות שלנו כמדינת נמל. בהתאם לחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לשעבר עו"ד אבי ליכט ולפרשנות התכליתית של חוק השטחים הימיים שחל היום, הדין הישראלי של הגנת הסביבה חל גם בתחום האזורים הימיים, כשהכוונה היא לאזור הכלכלי הבלעדי, וזאת אם אין הוראה סותרת בחקיקה הקיימת. מכיוון שאין הוראה כזאת בפקודת הנמלים, אין בעיה להחיל מבחינת הפרשנות התכליתית. חוות הדעת גם מציינת שבמקום שהחקיקה קובעת במפורש שהיא חלה בשטח ישראל יש לראותה כחלה גם באזורים הימיים. הכוונה של המחוקק היא שהתקנות יחולו כדי להגן על הסביבה גם באזור הכלכלי הבלעדי.

התקנות חלות על כלי שיט שתפוסתם ברוטו היא 400 טון ומעלה, על כלי שיט שתפוסתם פחות מ-400 טון אם הם נושאים יותר מ-15 מפליגים, ועל כלי שיט שממילא מחויבים בהתקנה של בתי שימוש וברזים לפי תקנות בטיחות השיט.

תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 60(1)(ד), (יא), (יד), (יז) ו-(יח) ו-(2)(א), (ג) ו-(ח) לפקודת הנמלים
(נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן – הפקודה), לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לפי
הצעת רשות הספנות והנמלים מכוח סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-
2004 (להלן – חוק רשות הספנות והנמלים), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף
2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:

פרשנות ותחולה

פרשנות


הגדרות 1. בתקנות אלה:

"אזור מיוחד" – אזור ים כמפורט להלן, שמחמת סיבות טכניות
הקשורות למצבו האוקינוגרפי והאקולוגי ולאופי התעבורה בו,
נדרש לגביו שימוש בשיטות מיוחדות למניעת זיהום הים משפכים;

(1) אזור הים הבלטי עצמו עם מפרץ בות'ניה, לרבות מפרץ
פינלנד והכניסה לים הבלטי המתוחמת בקו הרוחב של סקאו
בסקאגראק ב-44.8 57 מעלות צפון;

(2) כל אזור נוסף שהמנהל יודיע על הכרזתו לפי תקנה 48;

"האזור הימי" – כהדרתו בחוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט
זר), התשס"ו-2005;

"אימ"ו", "אתר אינטרנט", "הרשות", "חברת סיווג" ו-"מנהל
הרשות" – כהגדרתם בתקנות הנמלים (חומרים נוזליים מזיקים
בצובר), התשע"ו-2016;

"אנייה" ו-"מדינת הדגל" – כהגדרתן בתקנות הנמלים בטיחות
השיט;

"אניית נוסעים" – אנייה המובילה או המיועדת להוביל יותר מ-
12 נוסעים;

על אנייה עם פחות מ-12 נוסעים, שזו יאכטה קטנה, כל התקנות האלו לא חלות?

הן חלות אם כלי השיט הוא פחות מ-400 טון ונושא לפחות 15 מפליגים.

"אסדה" – מיתקן המוצב בים, בין בחיבור לקרקע ובין במצב
ציפה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני;

"ארגון מוכר" – חברת סיווג שמנהל הרשות הכיר בה לעניין
תקנות אלה לפי תקנה 47;

"בודק מוסמך" – מפקח כלי שיט או ארגון מוכר;

"בעל כלי שיט" – הבעל הרשום של כלי השיט, חוכר כלי השיט,
בעל השליטה בו, הסוכן שלו או מפעילו; לעניין זה – "שליטה" –
כהגדרתה בחוק הספנות כלי שיט זר בשליטה;

"האמנה" – האמנה הבין-לאומית בדבר מניעת זיהום ים מאוניות,
1973, כפי שתוקנה בפרוטוקול משנת 1978, שישראל צד לה;

"היבשה הקרובה ביותר" – כהגדרתה בתקנות הנמלים השלכת
אשפה מכלי שיט;

"המנהל" – סגן מנהל הרשות לעניינים טכניים או הממונה הארצי
על כלי שיט קטנים ומשיטים ברשות הספנות והנמלים, לפי
העניין, או מי שהם הסמיכו לעניין מסוים;

"המרשם הישראלי" –כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט);

"הנחיות אימ"ו" – החלטות, הנחיות או אמות מידה של
אימ"ו שאליהן מפנות תקנות אלה, כפי שיעודכנו מזמן
לזמן, המפורסמות באתר האינטרנט;

"הרקה" – הוצאת שפכים מכלי שיט בכל דרך, לרבות
סילוק, שפיכה, שאיבה, פליטה, ניקוז או ריקון ולרבות
נזילה ודליפה;

"חוק הספנות (כלי שיט)" – חוק הספנות (כלי שיט),
התש"ך – 1960;

"חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה" – חוק הספנות (כלי
שיט זר בשליטה של גרום ישראלי), התשס"ה-2005;

"חיבור הרקה תקני" – כמשמעותו בתקנה 7 וכמפורט
בתוספת הראשונה;

"כלי שיט" – כלי שיט מכל סוג שהוא, הפועל בסביבה
הימית, לרבות אניית נוסעים, סנפירית, רחפת, כלי שיט
תת-ימי ואסדה, ולמעט כלי שיט צבאי וכלי שיט שמופעל
על ידי צבא ההגנה לישראל;

"כלי שיט ישראלי" – כל אחד מאלה:

(1) כלי שיט הרשום במרשם הישראלי לפי חוק
הספנות (כלי שיט), לרבות כלי שיט החייב
ברישום או הופטר ממנו, לפי החוק האמור;

(2) למעט לעניין פרק ו' – כלי שיט הרשום או
החייב ברישום בפנקס הרישום המתנהל לפי
חוק הספנות כלי שיט זר בשליטה;

בארץ יש שני מרשמים. יש מרשם של הדגל הישראלי ומרשם של כלי שיט זרים שבשליטה של גורם ישראלי. אנחנו גם מפקחים על כלי השיט הזרים שהם בשליטה של גורם ישראלי, רק אנחנו לא יכולים להוציא להם תעודות. כל ההוראות המהותיות חלות עליהם, כל הבדיקות חלות עליהם, אבל את התעודה הם יקבלו ממדינת הדגל שלהם.

"מיתקן קליטה" – מיתקן נייד או נייח המיועד לקליטה
של שפכים מכלי שיט, לרבות מכל, מכלית, ביבשה או
בכלי שיט;

"מיתקן רפואי" – בית מרקחת, מרפאה או בית חולים,
כמשמעותו בתקנות 42 ו-43 לתקנות הספנות ימאים
(מגורי צוות), התשל"ג-1973, הנמצאים בכלי שיט;

"מכל אגירה" – מכל המשמש לאגירה ולאחסנה של
שפכים בכלי שיט;

"מסע בין לאומי" – כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות
השיט;

"מפליג" – נוסע, איש צוות וכל אדם אחר שנמצא על
כלי השיט;

"מפעיל רציף", "רציף" ו-"נמל בישראל" – כהגדרתם
בתקנות הנמלים השלכת אשפה מכלי שיט, ולעניין
נמל חדרה יראו את מנהל הנמל כמפעיל רציף;

"מפקח כלי שיט" – כל אחד מאלה: מפקח כלי שיט
כהגדרתו בתקנות הנמלים בטיחות השיט שהינו
עובד הרשות או מפקח לפי סעיף 29 לחוק רשות
הספנות והנמלים;

"מפקח למניעת זיהום הים" – כהגדרת מפקח הגנת
הסביבה בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח
ואכיפה), התשע"א-2011, שהוסמך לעניין פקודת
מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם-
1980;

(1) תינוק שגילו פחות משנה;

(2) הקברינט, איש צוות וכל אדם אחר
שמשרת או מועסק בתפקיד כלשהוא
בכלי השיט;

"נספח" – הנספח הרביעי לאמנה שעניינו מניעת
זיהום הים משפכים מכלי שיט, לרבות תוספותיו;

"פעולה מתקנת" – פעולה הנדרשת לתיקון ליקוי
לפי תקנה 19(1), 39 או 41;

"שירותים" – בתי שימוש, משתנות, ופתחי ניקוז
הממוקמים בהם;

"שלב בנייה דומה" – שלב בנייה של כלי שיט

(1) מתחילה בנייה הניתנת לזיהוי עם כלי
שיט מסוים;

(2) התחילה הרכבתו של כלי שיט המכילה
50 טון לפחות או אחוז אחד מהמאסה
המשוערת של כל חומר הבנייה, הנמוך
מביניהם;

(1) ניקוז ופסולת של שירותים בכל צורה;

(2) ניזוק ממיתקן רפואי היוצאים דרך
כיורים, אמבטיות ופתחי ניקוז הממוקמים
במיתקן כאמור;

(3) ניקוז מחללים המכילים בעלי חיים;

(4) נוזלי פסולת אחרים כשהם מעורבים
בניקוז כאמור בפסקאות (1) עד (3);

"תיקון, שינוי או חידוש מהותי" – תיקון, שינוי או
חידוש, לפי העניין, שיש בו כדי להשפיע על איסוף,
קליטה או הרקת שפכים, ובכלל זה תיקון, שינוי

המבנה, הציוד, המערכות,
האבזרים, הסידורים והחומרים של כלי השיט;

"תעודה" – התעודה הבין-לאומית למניעת זיהום הים
משפכים (ISPP –International Sewage Pollution
Prevention Certificate) כמפורט בסימן א' בפרק
ו', שנוסחה מובא בתוספת השנייה;

"תפוסה ברוטו" – נפח האנייה הכולל שנקבע לפי
מדידת התפוסה כאמור בתקנות הספנות (כלי שיט)
(מדידת תפוסתם של כלי שיט), התשמ"ג-1983;

"תקנות הנמלים בטיחות השיט" – תקנות הנמלים
(בטיחות השיט), התשמ"ג-1982;

"תקנות הנמלים השלכה אשפה מכלי שיט" – תקנות
הנמלים (השלכת אשפה מכלי שיט), התשפ"ב-2022;

תחולה

תחולה על כלי 2. (א) תקנות אלה יחולו על כלי שיט ישראלי שמתקיים בו אחד

(1) תפוסתו ברוטו 400 טונות ומעלה;

(2) תפוסתו ברוטו פחות מ-400 טונות וכלי השיט
מורשה לשאת יותר מ-15 מפליגים;

(3) חייב בהתקנת בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים
לפי תקנה 57י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

(ב) תקנות אלה לא יחולו על כלי שיט שתקנות המים (מניעת
זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ"ט-1998 חלות
עליו.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), ארבה כהגדרתה בתקנות
הנמלים בטיחות השיט שאינה מאוישת, תהא פטורה
מהוראות תקנות אלה אם מתקיימים בה כל אלה:

(1) אינה מונעת באמצעים מכניים;

(2) אינה נושאת על סיפונה מפליגים או בעלי חיים;

(3) אינה משמשת להחזקת שפכים;

(4) אין בה סידורים שעשויים לייצר שפכים.

תחולה על כלי 3. תקנות אלה יחולו על כלי שיט שאינו ישראלי, שחלים לגביו
שיט שאינו התנאים כמפורט בתקנה 2(א), כשהוא בשטח ישראל, לרבות
ישראלי באזור הימי.

הבנתי שהתקנות חלות על כלי שיט ישראלי, על זה שרשום במרשם הישראלי, לא על זה שחייב רישום.

גם על זה שחייב רישום.

אם כלי שיט בשליטה של תאגיד ישראלי ורשום בקפריסין, האם התקנות האלו מחייבות אותו?

הן חלות עליו. כלי שיט כזה צריך להיות רשום במרשם כלי שיט זר בשליטת גורם ישראלי.

המפקחים בודקים ומאשרים?

כן.

פרק ב' מסדיר את איסור ההרקה של שפכים ואת התנאים בהם ההרקה תהיה מותרת. ההרקה מותרת אם השפכים טופלו במערכת טיפול בשפכים. אם השפכים מטופלים במערכת לכתישה וחיטוי, ההרקה תהיה מותרת רק במרחק שלושה מייל מהיבשה. במידה והשפכים לא מטופלים באחת מהמערכות האלו, יש לאחסן אותם במיכל אגירה ולרוקן את השפכים במרחק 12 מייל מהיבשה. הוספנו איסור על ריקון שפכים כלשהם בתחום הנמל גם אם מטופלים, וזאת על מנת לצמצם את זיהום הים משפכים. כבר היום יש בתקנה 172 לתקנות הנמלים איסור על הזרמת שפכים למימי הנמל.

הסדרת הרקה

איסור הרקת שפכים

איסור הרקת 4. (א) לא יוריק אדם שפכים לים מכלי שיט, אלא בהתקיים

(1) השפכים טופלו במערכת טיפול בשפכים כאמור
בתקנה 6(א)(1), ובלבד שהם לא מוצקים, לא יצופו
מעל פני המים ולא ישנו את צבע המים;

(2) השפכים טופלו במערכת לכתישה ולחיטוי כאמור
בתקנה 6(א)(2), ויורקו במרחק של יותר משלושה מייל
ימיים מן היבשה הקרובה ביותר;

(3) השפכים יישמרו במכל אגירה לפי תקנה 6(א)(3)
ויורקו במרחק של יותר משנים-עשר מייל ימיים מן
היבשה הקרובה ביותר.

(ב) בהרקה לפי תקנת משנה (א)(2) או (3), לא יוריק אדם
שפכים שאוחסנו במכלי אגירה או שמקורם בחללים
המכילים בעלי חיים, בבת אחת אלא בקצב מתון ובעת
שכלי השיט נמצא בדרך ומתקדם במהירות שלא תפחת
מ-4 קשרים; קצב ההרקה יאושר בכתב על ידי המנהל
או הרשות המוסמכת הזרה ויצורף לתעודה.

לעניין זה –

"קצב הרקה" – בכלי שיט ישראלי בקצב שיאשר
המנהל, ובכלי שיט זר בקצב שתאשר הרשות
המוסמכת של מדינת הדגל, והכל לפי הנחיית
אימ"ו לעניין המלצות ותקנים לקצב ההרקה של
שפכים לא מטופלים ((55)157 MEPC);

"בדרך" – בנתיב בים לרבות בסטייה מהדרך
הישירה והקצרה ביותר, לצורך הרקה יעילה,
אם הדבר מעשי מבחינת ניווט.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) –

(1) לא יוריק אדם שפכים לים, ובכלל זה
שפכים שטופלו לפי תקנת משנה (1) או (2)
של התקנה האמורה, בתחום נמל.

(2) לא יוריק אדם שפכים לים מאניית
נוסעים באזור מיוחד אלא אם טופלו לפי
תקנת משנה (א)(1).

יש כאן התייחסות לנושא של הרקה לשלוש המערכות החלופיות שכלי השיט צריך להצטייד בהן על מנת לעמוד בדרישות, כשלכל מערכת יש את הכללים שלה. קצב ההרקה הוא ספציפי לכלי שיט מסוים שהמנהל או המקבילה שלו במדינה זרה צריכים לאשר. בתקנת משנה (ג) יש את ההחמרות שלנו. אנחנו אוסרים על הרקה של שפכים בתחום נמל גם אם הם טופלו במערכת לטיפול שפכים. לפי הנספח זה אפשרי, אבל אנחנו לא מאשרים את זה. יש החמרה, והיא כן מהנספח, שמדברת על הרקה באזור מיוחד מאניית נוסעים, וזה בגלל שלאניית נוסעים יש כמות הרבה יותר גדולה של שפכים. אניית נוסעים כזאת לא יכולה להוריק שפכים במערכת לטיפול שפכים, היא יכולה להשתמש בשתי החלופות האחרות.

סייגים לאיסור הרקת שפכים

סייגים לאיסור 5. דרישות ההרקה לפי פרק זה לא יחולו על הרקה לים שמתקיים

(1) ההרקה נחוצה לשם הצלת חיים בים או הבטחת
בטיחותו של כלי השיט ושל הנמצאים על כלי השיט;

(2) ההרקה היא תוצאה של נזק לכלי השיט או לציודו,
ובלבד שננקטו כל אמצעי הזהירות הסבירים, לפני
התרחשות הנזק או לאחריו, לפי העניין, לשם מניעתה
או מזעורה של ההרקה ובעל כלי השיט או קברניטו
לא פעלו בכוונה לגרום נזק לכלי השיט או לציודו, או
בחוסר זהירות ובידיעה כי קרוב לוודאי שייגרם נזק
כאמור;

(3) כלי השיט נמצא במים שבסמכות השיפוט של
מדינה אחרת שאינה צד לאמנה ומריק שפכים לפי
דרישות פחות מחמירות מדרישות תקנות אלה,
ובלבד שההרקה היא לפי התנאים שדורשת המדינה
האחרת.

ציוד

מערכת שפכים 6. (א) בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי שיט שתקנות אלה
חלות עליו מצויד באחת ממערכות שפכים אלה:

(1) מערכת לטיפול בשפכים שאישר המנהל או רשות
מוסמכת זרה במדינת הדגל לאחר ששוכנעו כי היא
עומדת בתקנים ובשיטות הבדיקה כמפורט בהנחיות
אימ"ו לעניין יישום תקן הקולחים ובדיקת הביצועים
למערכות טיפול בשפכים, ((64)227 MEPC, או
(55)159 MEPC או (6)2 MEPC, לפי העניין);

(2) מערכת לכתישה ולחיטוי של שפכים, שמצוידת
במכל אגירה לאחסנה זמנית של השפכים, שאישרו
המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל;

(3) מכל אגירה בעל קיבולת לאגירת כל השפכים,
שאישרו המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת
הדגל בהתייחס לפעילות כלי השיט, מספר המפליגים
על סיפונו ושיקולים אחרים הנוגעים לעניין; מכל
האגירה ייבנה לפי הנחיות המנהל או רשות מוסמכת
זרה במדינת הדגל ויהיה מצויד באמצעי לציון חזותי
של כמות תכולתו.

(ב) בעל אניית נוסעים המפליגה באזור מיוחד וקברניטה יוודאו
כי האנייה מצוידת במערכת לטיפול בשפכים כאמור בתקנת
משנה (א)(1) או במכל אגירה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

(ג) בעל כלי שיט שהשידרית שלו הונחה או שנמצא בשלב בנייה
דומה ב- כ"ה בתשרי התשמ"ד (2 באוקטובר 1983) או לפני
תאריך זה, יוודא כי בכלי השיט יותקן ציוד, שיעמוד ככל הניתן
בדרישות תקנה 4 לעניין הרקת שפכים לים, בהתאם לאישור
שניתן לו על ידי המנהל או רשות מוסמכת זרה במדינת הדגל.

חיבור הרקה 7. בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי כלי השיט מצויד בצינור
תקני עם חיבור הרקה תקני לפי התוספת הראשונה.

יש כאן שלוש מערכות שאפשר להשתמש בהן בכלי השיט: מערכת לטיפול בשפכים, מערכת לכתישה, שזאת מערכת ביניים, ואם אין את שתיהן, משתמשים במכל אגירה כך שהשפכים ייאגרו במכל האגירה הזה. אניית נוסעים חייבת להיות מצוידת במערכת לטיפול, לא במערכת לכתישה.

אתם בודקים את המערכות האלו, את התקינות שלהן?

המערכות האלו נבדקות.

המפקח בודק אותן?

המפקחים בודקים.

אחרת אתה חושב שיש לו מערכת שלא מתפקדת.

באניות ישראליות זה נבדק כל שנה, כשבהתאם לזה מנפיקים תעודה, ובאניות זרות זה נבדק במסגרת בדיקות של אניות זרות.

האם מהגוררות של תעבורה ימית חיפה ואשדוד אתם מתכוונים לדרוש מערכות כתישה או דברים כאלה? הן לא יוצאות החוצה.

רוב הגוררות היום בישראל הן מעל תפוסה של 400 טון והן נכללות. יש אפשרות להתקין אחת מהשלוש. מכיוון שאופי הפעילות של הגוררות הוא לא הפלגה ממושכת בים, ייתכן שהאופציה הכי פשוטה היא מכל אגירה.

האמנה והנספח מחייבים אניות שהשידרית שלהן הונחה מ-1983 ומעלה. מאניות שנבנו לפני התקופה הזאת אין דרישה באמנה, אבל נוודא שהן יעמדו בדרישות מסוימות כך שהן לא יזהמו.

הדרישה כרגע לא מופיעה בתקנות.

התקנה הזאת לקוחה מהנספח. גם בנספח יש החרגה לעניין הזה, יש הקלה לכלים שנבנו לפני ה-2 לאוקטובר 1983 כך שהם לא פטורים לחלוטין. הם כן צריכים להתקין ציוד שככל הניתן עומד בדרישות האלו.

אנייה שנבנתה לפני 1983 היא אנייה מאוד ישנה. יש מעט מאוד כאלו בסחר הבינלאומי.

בסעיף 7 מדובר על חיבור הרקה תקני, על כך שיהיה חיבור סטנדרטי שיבחין בין החיבור באנייה לחיבור של מתקן הקליטה שיאפשר הרקה קלה ומהירה יותר של השפכים למתקן קליטה.

פרק ד': מיתקני קליטה

החזקת שפכים 8. שפכים שאסור להריקם לים לפי תקנות אלה, יוחזקו בכלי השיט,
שאסור להריקם ורשאי הקברניט להריקם למיתקן קליטה לפי פרק זה.

מיתקן קליטה 9. (א) מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל יקצה, בין בעצמו ובין
לקליטת שפכים באמצעות אחר, מיתקן קליטה מתאים לקליטת השפכים מכלי
שיט הפוקד את הרציף לשם סילוקם למקום המיועד לכך לפי
דין.

(ב) השירות לקליטת השפכים כאמור בתקנת משנה (א) יינתן
באופן שלא יגרום עיכוב מיותר לכלי השיט הפוקד את הרציף.

(ג) מפעיל הרציף או המספנה, בין בעצמו ובין באמצעות אחר,
יצייד את מיתקן הקליטה הנמלי בצינור עם חיבור הרקה
תקני לפי התוספת הראשונה.

פיקוח על 10. מפקח כלי שיט ומפקח למניעת זיהום הים רשאים, בכל עת,
מיתקן לאחר שהזדהו, להיכנס לכל מקום שבו חלה חובה להקצות
קליטה מיתקן קליטה או שבו מותקן מיתקן כאמור ולערוך בו
בדיקה, ואולם לא ייכנסו למקום המשמש למגורים
בלבד אלא לפי צו של בית משפט.

הודעה על 11. (א) קברניט כלי שיט שבכוונתו לרוקן שפכים יודיע
הרקה למפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל אותו הוא
למיתקן עתיד לפקוד, עשרים וארבע שעות לפחות לפני מועד
קליטה הפקידה, על כמות השפכים המשוערת המיועדת
לריקון כאמור; נמשך המסע פחות מעשרים וארבע
שעות, ידווח קברניט כלי השיט כאמור מיד עם
תחילת המסע.

(ב) הודעתו של הקברניט לפי תקנת משנה (א) תערך
לפי הנחיית אימ"ו לעניין טופס הודעה מוקדמת
למיתקן קליטה (Circ834/Rev1 Appendix
2); הרשות תפרסם באתר האינטרנט טופס הודעה
לדוגמה.

הקצאת 12. (א) מפעיל רציף או מספנה בנמל בישראל לא יקצה
מיתקן מיתקן קליטה אלא לפי תכנית מפורטת שאישר
קליטה – לו המנהל מראש, לאחר התייעצות עם מנהל היחידה
לפי אישור הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת
מנהל הסביבה; תכנית כאמור תערך לפי הנחיית אימ"ו
לעניין מתקני קליטה MEPC 1-Circ834

(ב) לא הקצה מפעיל רציף או מספנה מיתקן קליטה
או הקצה מיתקן קליטה בלא אישור המנהל לפי
תקנת משנה (א) או בניגוד לתכנית מפורטת שאישר
המנהל כאמור, רשאי הממונה על הנמלים לנקוט
את הפעולות הדרושות למניעת זיהום הים משפכים,
להפסקתו או לצמצומו, לרבות הפסקת פעילות
הרציף, המספנה או מיתקן הקליטה.

(ג) בנקיטת פעולות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול
הממונה על הנמלים את מידת הנזק, שלפי מיטב
ידיעתו נגרם או עלול להיגרם עקב אי קיום הוראות
תקנת משנה (א).

אישור הרקה 13. (א) רוקנו שפכים למיתקן קליטה, ינפיק מפעיל
למיתקן הרציף או המספנה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו,
קליטה לקברניט כלי השיט אישור מודפס באנגלית וחתום
בידו בדבר כמות השפכים שרוקנו (בסעיף זה – אישור
הרקה).

(ב) אישור הרקה ייערך לפי הנחיית אימ"ו לעניין טופס
לאישור הרקה למיתקן קליטה (MEPC 1Circ834-Rev
1 Appendix 3 ) והוא יכלול את הפרטים הבאים לפחות:

(1) פרטי מיתקן הקליטה;

(2) פרטי כלי השיט;

(3) כמות השפכים שרוקנו.

(ג) הרשות תפרסם באתר האינטרנט אישור הרקה לדוגמה.

כל הפרק הזה מדבר על כך שהאנייה או כלי השיט יוכלו לפרוק את השפכים שנאספים בכלי השיט למיתקן שיעביר את השפכים בצורה מסודרת ויפחית את הפגיעה בסביבה. מיתקן קליטה שנותן את השירות הזה צריך גם לתת אישור לכלי השיט שהוא פרק את השפכים, והאישור הזה נבדק אחרי זה במקומות אחרים בעולם.

פרק ה': בדיקות של כלי שיט ישראליים

חובת עריכת בדיקות

בדיקות כלי 14. (א) כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך,
שיט בידי כמפורט בפרק זה.
בודק
מוסמך (ב) התקשר מנהל הרשות עם ארגון מוכר כבודק מוסמך, יסמיכו
לערוך בדיקות כאמור בחלק זה וכן יסמיכו, בין השאר, לפעול

(1) לדרוש מבעל כלי השיט או קברניטו לבצע תיקונים
בכלי השיט;

(2) לבצע בדיקות אם התקבלה הבקשה מהרשות
המוסמכת הזרה במדינת נמל שאותו פוקד כלי
השיט.

חובת העמדה 15. בעל כלי שיט ישראלי כאמור בתקנה 2 או קברניטו חייב להעמידו
לבדיקה לבדיקה, כמפורט בפרק זה.

הבדיקות

בדיקה ראשונית 16. כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך
בבדיקה ראשונית לפני הכנסתו לשירות או לפני שהתעודה
מונפקת בפעם הראשונה (בפרק זה ובפרק ו' – בדיקה
ראשונית); בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה,
הציוד, המערכות, האביזרים, הסידורים והחומרים כדי
לוודא שהם מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה.

בדיקת חידוש 17. כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך
בבדיקת חידוש בסמוך לפני מועד תום תוקף התעודה בכפוף
לאמור בסימן ב' בפרק ו' (בפרק זה ובפרק ו' – בדיקה חידוש);
בדיקה כאמור תכלול בדיקה מלאה של המבנה, הציוד,
המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים כדי לוודא שהם
מקיימים במלואם אחר דרישות תקנות אלה.

בדיקה נוספת 18. כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 ייבדק בידי בודק מוסמך
בבדיקה נוספת, כללית או חלקית, לפי העניין, אחרי שנעשה
תיקון, שינוי או חידוש מהותי או אחרי תיקון הנובע מתאונה
או פגם מהותי לפי תקנה 24; הבדיקה כאמור נועדה לוודא
כי התיקונים, השינויים או החידושים כאמור שנעשו בפועל
עומדים בדרישות התקנות.

תוצאות הבדיקות

תוצאות 19. מצא בודק מוסמך בבדיקה לפי סימן ב' לפרק זה, שמצב כלי
הבדיקה השיט או ציודו אינו תואם במידה מהותית את פרטי התעודה
ופעולה מתקנת או שכלי השיט אינו כשיר להפליג מבלי שיהווה איום בלתי
סביר לגרם נזק לסביבה הימית –

(1) יורה הבודק המוסמך על נקיטת פעולה מתקנת
באופן מיידי; בודק מוסמך ידווח למנהל, ללא דיחוי,
על מתן הוראה כאמור;

(2) בעל כלי השיט או קברניטו ימלא אחר הוראות
הבודק המוסמך כאמור בפסקה (1).

ביטול התעודה 20. (א) לא ננקטה פעולה מתקנת באופן מידי –
וערר

(1) יבטל הבודק המוסמך את התעודה שהונפקה ויראו
את כלי השיט כבלתי כשיר לשיט;

(2) הבודק המוסמך ימציא לבעל כלי השיט או קברניטו
הודעה על ביטול התעודה; בודק מוסמך ידווח על ביטול
התעודה כאמור למנהל;

(3) נמצא כלי השיט בנמל של מדינה שהיא צד לאמנה
יודיע הבודק המוסמך על כך גם לרשות מוסמכת זרה
במדינת הנמל.

(ב) בעל כלי השיט או קברניטו, שהומצאה לו הודעה על ביטול
התעודה כאמור בתקנת משנה (א), רשאי לערור על ביטול
התעודה בפני מנהל הרשות, בתוך 15 ימים מיום ההמצאה.

(ג) מנהל הרשות ייתן החלטתו בערר בתוך 24 שעות ממועד קבלת
הערר.

נקיטת פעולות 21. בוטלה תעודה לפי תקנה 20, ינקוט המנהל בכל פעולה הדרושה
עד הסרת לדעתו כדי להבטיח שכלי השיט לא יפליג עד שיוכל לצאת לים
איום בלתי או לעזוב את הנמל למטרת יציאה אל המספנה הזמינה והקרובה
סביר לנזק ביותר, מבלי שיהווה איום בלתי יסביר לגרם נזק לסביבה הימית.
לסביבה
הימית

שמירה על כשירות כלי השיט

שמירת כשירות 22. בעל כלי שיט ישראלי או קברניטו ישמור על כשירות ותקינות
כלי השיט כלי השיט וציודו, לרבות המערכות, האבזרים, הסידורים או
החומרים שבו, באופן שיאפשר עמידה בהוראות תקנות אלה
במלואן ויוודא שכלי השיט יהיה כשיר מכל הבחינות לצאת
לים מבלי שיהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה.

איסור עשיית 23. (א) הושלמה בדיקת כלי שיט הנדרשת לפי סימן ב' לפרק זה,
שינויים לא יעשה בעל כלי השיט או קברניטו כל תיקון, שינוי או
מהותיים בכלי חידוש מהותי בכלי השיט לאחר השלמת הבדיקה ללא אישור
השיט לאחר המנהל; לעניין תקנה זו לא יראו החלפה של ציוד ואבזרים
השלמת זהים כאמור כשינוי מהותי.
בדיקה

חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי

דיווח על 24. (א) התרחשה תאונה או שנתגלה פגם, והיה לבעל כלי השיט
תאונה או הישראלי או קברניטו יסוד סביר להניח כי הדבר עלול
פגם מהותי להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה, ידווח על כך
ללא דיחוי, למנהל; היה הבודק המוסמך ארגון המוכר
יועבר הדיווח גם לו; הדיווח יכלול פרטים כמפורט בתקנה
98(ב) לתקנות הנמלים בטיחות השיט;

(ב) נמצא כלי שיט ישראלי בנמל של מדינה זרה שהיא צד
לאמנה, ידווח הקברניט או בעל כלי השיט על כך גם לרשות
המוסמכת הזרה במדינת הנמל.

(ג) קיבל המנהל דיווח כאמור בתקנת משנה (א), רשאי הוא
להורות על עריכת בדיקה נוספת כאמור בתקנה 18.

בפרק ו' נדבר על התעודה הבין לאומית. אחרי שמבצעים בדיקות בכלי השיט ומוודאים שהציוד של כלי השיט מתאים לכל הדרישות הטכניות, מנפיקים לו תעודה. התוקף של התעודה הזאת הוא עד חמש שנים. את התעודה הזאת בודקים באופן די קבוע גם בנמלים זרים שהאנייה מגיעה אליהם.

תעודה בין-לאומית למניעת זיהום הים משפכים

החזקת והנפקת תעודה

חובת החזקת 25. בכל כלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2(א) הנמצא במסע
תעודה בין-לאומי תימצא תעודה ולא יוציאה אדם מכלי השיט.

מתן התעודה 26. המנהל ינפיק לכלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 25 תעודה
לאחר שהבודק המוסמך מצא בבדיקה ראשונית או בבדיקת
חידוש, כי כלי השיט עומד בדרישות תקנות אלה במלואן.

עריכת התעודה 27. התעודה תיערך כמפורט בתוספת השנייה, בשפה העברית,
כשהיא כוללת תרגום של האמור בה לשפה האנגלית;
במקרה של אי התאמה או סתירה תקבע השפה העברית.

בדיקת ומתן 28. מבלי לגרוע מסמכותו של המנהל להנפיק את התעודה לפי
תעודה בידי 26, רשאי המנהל לבקש מארגון מוכר או מרשות מוסמכת
גורם אחר זרה במדינה שהיא צד לאמנה לבצע את בדיקת כלי השיט
לפי התקנה האמורה, וכשיתברר כי מולאו כל הדרישות
לגביו, להנפיק לו את התעודה.

משך התעודה ותוקפה

הגבלת תקופת 29. המנהל ינפיק תעודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם
תוקפה של כן מצא, מנימוקים שיירשמו, כי יש להנפיקה לתקופה
התעודה קצרה יותר.

תוקף תעודה 30. על אף האמור בתקנה 29 -
לאחר בדיקת
חידוש

(1) אם בדיקת החידוש הושלמה בתוך 3 חודשים
שקדמו לתום תוקף התעודה הקיימת, התעודה
החדשה תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש
ולתקופה שלא תעלה על 5 שנים מהיום שבו תם
תוקף התעודה הקיימת;

(2) אם בדיקת החידוש הושלמה אחרי תום תוקף
התעודה הקיימת, התעודה החדשה תהיה תקפה
מיום השלמת בדיקת החידוש ולתקופה שלא תעלה
על 5 שנים מהיום שבו תם תוקף התעודה הקיימת;

(3) אם בדיקת החידוש הושלמה מעל 3 חודשים
לפני תום תוקף התעודה הקיימת, התעודה החדשה
תהיה תקפה מיום השלמת בדיקת החידוש לתקופה
שלא תעלה על 5 שנים מיום השלמת בדיקת החידוש.

הארכת תעודה 31. הונפקה תעודה לתקופה של פחות מחמש שנים, רשאי בודק
שתוקפה מוסמך להאריך את תוקף התעודה, מעבר לתום תוקפה,
פחות מחמש לתקופה המרבית כמפורט בתקנה 29, ורשאי הוא להתנות
שנים את הארכת התוקף בקיום בדיקה נוספת כאמור בתקנה 18.

הארכת תעודה 32. הושלמה בדיקת החידוש ולא ניתן להנפיק תעודה חדשה או
כשלא ניתן למסרה לכלי השיט לפני יום תום תוקף התעודה הקיימת,
להנפיק תעודה רשאי בודק מוסמך להאריך את תוקף התעודה, ובלבד
חדשה או שהארכת התוקף לא תעלה על 5 חודשים מתום תוקף
למסרה התעודה הקיימת.

הארכת תעודה 33. (א) אם במועד תום תוקף התעודה, לא נמצא כלי השיט
כשכלי השיט בנמל שבו הוא אמור לעבור בדיקה, רשאי בודק מוסמך
אינו בנמל להאריך את תוקף התעודה, ובלבד שהתקיימו כל

(1) ההארכה נדרשת כדי לאפשר לכלי השיט
להשלים את הפלגתו אל הנמל שבו הוא אמור
לעבור בדיקה;

(2) המנהל מצא כי סביר וראוי לעשות כן,
בנסיבות העניין.

(ב) ההארכה תינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.

(ג) ניתנה לכלי השיט הארכה כאמור בתקנת משנה (א),
לא יהיה רשאי כלי השיט לעזוב את הנמל שבו היה
אמור לעבור את הבדיקה ללא תעודה חדשה.

(ד) עם השלמת בדיקת החידוש, תהיה התעודה החדשה
תקפה לתקופה שהחליט המנהל ושלא תעלה על 5 שנים
מיום תום תוקף התעודה הקיימת לפני מתן ההארכה.

הארכת תעודה 34. בודק מוסמך רשאי להאריך תוקף תעודה שהונפקה לכלי
לכלי שיט שיט העוסק בהפלגה קצרה ושלא הוארכה לפי תקנות 31
העוסק בהפלגה עד 33 לתקופה שלא תעלה על חודש אחד ממועד תום
קצרה תוקף התעודה הקיימת; עם השלמת בדיקת החידוש,
תהיה התעודה החדשה תקפה לתקופה שהחליט המנהל
ושלא תעלה על 5 שנים ממועד תום תוקף התעודה הקיימת
לפני מתן הארכה; לעניין זה "הפלגה קצרה" – הפלגה
שאורכה אינו עולה על 1,000 מייל ימי מנמל המוצא עד
החזרה לאותו נמל;

מתן תוקף 35. על אף האמור בתקנות 30(1) או (2), 33 או 34, בנסיבות
תעודה מיוחדות שהחליט עליהן המנהל, תהיה התעודה החדשה
בנסיבות תקפה לתקופה שיורה המנהל ושלא תעלה על 5 שנים
מיוחדות ממועד השלמת בדיקת החידוש.

תום תוקף 36. (א) תעודה שהונפקה לפי תקנה 26 או 28 תחדל להיות

(1) כלי השיט לא הועמד לבדיקות הנדרשות לפי
סימן ב' בפרק ה' או שלא השלים בדיקות כאמור;

(2) עם העברת כלי השיט לדגל זר;

(3) לא הוארך תוקף התעודה לפי תקנות 31 עד
34.

(ב) חדלה תעודה כאמור בתקנת משנה (א) להיות תקפה,
יודיע על כך הבודק המוסמך למנהל ולבעל כלי השיט
או קברניטו, ויחולו הוראות תקנה 20(ב) ו-(ג) לעניין
ביטול התעודה וערר, בשינויים המחויבים.

הנפקת תעודה 37. נרשם כלי שיט במרשם הישראלי, ינפיק לו המנהל תעודה
חדשה לכלי חדשה ובלבד שנוכח כי כלי השיט עבר בדיקות כאמור
שיט בדגל בתקנות 16 ו-17.
ישראל

עד עכשיו דיברנו על כלי שיט ישראלים ואיך אנחנו בודקים אותם ומנפיקים להם תעודות, אבל יש גם כלי שיט זרים שמגיעים לנמלים בישראל שגם עליהם צריך לעשות פיקוח. פרק ז' מדבר על כלי השיט הזרים.

של מדינות שהצטרפו לאמנה?

למדינה שהצטרפה לאמנה יש ציוד ותעודה, אבל גם מדינה שלא הצטרפה לאמנה מחויבת לעמוד בכל הדרישות.

פרק ז': אמצעי פיקוח על כלי שיט שאיננו ישראלי

בדיקת תעודות 38. לגבי כלי שיט כמפורט בתקנה 3, רשאי בודק מוסמך לבדוק
ומסמכים את התעודה וכל מסמך נלווה לה לפי תקנות אלה.

נקיטת פעולות 39. (א) מצא בודק מוסמך כי התקיים אחד מאלה, יורה על עריכת
בעקבות גילוי בדיקה מפורטת, כמשמעותה בתקנה 52ו לתקנות בטיחות השיט,
ליקויים ודיווח לגבי הדרישות המפורטות בתקנות אלה, ורשאי הוא להורות על

פגם מהותי

(1) התעודה או מסמך הנלווה לה אינו עונה על הנדרש
בתקנות אלה;

(2) הקברניט או צוות כלי השיט אינם בקיאים בפעילות
החיונית לתפעול כלי השיט בכל הנוגע למניעת זיהום
משפכים מכלי השיט לפי תקנות אלה.

(ב) הורה בודק מוסמך על נקיטת פעולה מתקנת כאמור בתקנת
משנה (א) יורה המנהל לנקוט בפעולות הדרושות כדי להבטיח
שכלי השיט לא יפליג עד שיעמוד בדרישות תקנות אלו, לרבות
בדיקה חוזרת עד שתוקנו הליקויים להנחת דעתו, עיכוב הפלגת
כלי השיט ואיסור כניסה לתחום, והכל כמפורט בתקנות 52ח
עד 52י לתקנות הנמלים בטיחות השיט.

(ג) התרחשה תאונה או שנתגלה פגם מהותי בכלי שיט שאיננו
ישראלי והיה לבעל כלי השיט או קברניטו יסוד סביר להניח
כי הדבר עלול להשפיע על עמידת כלי השיט בתקנות אלה,
ידווח על כך ללא דיחוי, למנהל; קיבל המנהל דיווח כאמור
רשאי הוא להורות על עריכת בדיקה מפורטת כאמור בתקנת
משנה (א).

החלת הוראות 40. על פרק זה יחולו הוראות פרק חמישי או לתקנות הנמלים
בטיחות השיט בשינויים המחויבים.

ב-38 כתוב שצריך להראות תעודה ומסמכים נלווים, ובתקנה 45 כתוב שבעל כלי השיט צריך להציג את התעודה על פי דרישה למפקח מניעת זיהום ים או למפקח כלי שיט. אם המסמכים הנלווים הם חלק מהתעודה, אני מבינה שהם יציגו - -

זה נלווה לתעודה, זה לא חלק מהתעודה.

האם יכול להיות מצב שבו מציגים רק תעודה ולא מסמכים נלווים כך שזה נותן למפקח רק תמונה חלקית? אם זה המצב, צריך שב-45 יופיעו גם מסמכים נלווים.

אין לנו התנגדות להוסיף את זה. פרק ח' מגדיר את הסמכויות לעריכת בדיקות בכלי השיט במקרה שיש יסוד להניח שכלי השיט רוקן שפכים בניגוד לתקנות. הפרק הזה מהווה נדבך נוסף של פיקוח על כלי שיט.

פרק ח': גילוי הפרות ואכיפה

בדיקת הרקה והסדרתה

ביקורת בכלי 41. (א) היה למנהל יסוד סביר להניח שכלי שיט הריק שפכים בניגוד
שיט שהריק להוראות תקנות אלה, רשאי בודק מוסמך לערוך ביקורת בכל עת
שפכים בניגוד בכלי השיט כדי לברר אם ההרקה בוצעה שלא לפי ההוראות
לתקנות הקבועות בתקנות אלה.

(ב) מצא בודק מוסמך בביקורת שערך בכלי שיט הפרה של הוראה
מהוראות תקנות אלה, יודיע על כך למנהל, לקברניט כלי השיט
ולרשות מוסמכת זרה במדינת הדגל, לפי העניין, יורה על עריכת
בדקה מיוחדת כמשמעותה בתקנה 30 לתקנות הנמלים בטיחות
השיט או לעניין כלי שיט שאינו ישראלי – בדיקה מפורטת כאמור
בתקנה 39, ורשאי הוא להורות על ביצוע פעולה מתקנת.

(ג) הורה בודק מוסמך על ביצוע פעולה מתקנת כאמור בתקנת
משנה (ב), יחולו הוראות תקנות 19 עד 21 או 39(ב) ו-(40), לפי
העניין.

אני מבינה שתקנה 41(ב) נלקחה מתקנות הנמלים זיהום אוויר מכלי שיט. אם באמת מצא בודק מוסמך שהייתה הרקה בניגוד לתקנות, הוא מדווח למנהל, לקברניט כלי השיט ולרשות המוסמכת. היינו רוצים שהדיווח יהיה גם למשרד להגנת הסביבה. אם זה יוסדר בנוהל, נחיה עם זה בשלום.

זה מוסדר בנוהל בין משרדי.

חשוב לנו מאוד לדעת אם יש מצב של הרקה בניגוד לתקנות, אנחנו אלה שבסוף אוכפים.

האם זה גורע משהו אם זה מופיע בתקנות?

לי חשוב שתהיה כמה שיותר אחידות עם תקנות אחרות כי זה יכול להפריע לפרשנות בעתיד.

בדיקה לפי בקשת רשות מוסמכת זרה

בדיקה לפי 42. (א) לבקשת רשות מוסמכת זרה של מדינה שהיא צד לאמנה,
בקשת רשות המנהל רשאי להורות לבודק מוסמך לבדוק הרקה או לערוך
מוסמכת זרה בדיקה בכלי שיט שאינו כלי שיט ישראלי בעת פקידתו נמל
או מסוף בישראל, אם שוכנע מהראיות שצורפו לבקשה כי
כלי השיט האמור הריק, בכל מקום שהוא, שפכים שלא
לפי ההוראות הקבועות בתקנות אלה; על בדיקה כאמור
יחולו הוראות פרק ז'.

(ב) המנהל ידווח לרשות שלבקשתה בוצעה הבדיקה ולמדינת
הדגל על תוצאות הבדיקה.

עונשין וערובה

ערובה 43. (א) היה למנהל או למנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה
הימית במשרד להגנת הסביבה יסוד סביר להניח כי נעברה
עבירה של הרקת שפכים מכלי שיט לים בניגוד לתקנות אלה,
רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או קברניטו, שבקשר
אליו נעברה העבירה, להפקיד ערבות או עירבון כספי בגובה
הקנס האמור בסעיף 54 לפקודה.

(ב) היה למנהל יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה של הפרת
הוראה מהוראות תקנות 4,6,7,8,15,19,22,23,24,25 לרבות
התוספות אליהן הן מפנות, רשאי הוא להורות לבעל כלי
השיט או קברניטו על הפקדת ערבות או ערבון כאמור בתקנה
(א).

(ג) הורה המנהל או מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה
הימית במשרד להגנת הסביבה כאמור בתקנת משנה (א)
או (ב), יודיע על כך ללא דיחוי למנהל הנמל שכלי השיט
נמצא בו.

(ד) הוגש כתב אישום בתוך 180 ימים מיום שניתנו הערבות
או העירבון לפי תקנת משנה (א) או (ב), בשל העבירה שבעדה
הופקדו, יוחזרו הערבות או העירבון, עם מתן פסק דין חלוט,
אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ה) לא הוגש כתב אישום בשל אותה העבירה בתוך 180 ימים
מיום שהופקדו הערבות או העירבון לפי תקנת משנה (א)
או (ב) בשל העבירה שבעדה הופקדו, יוחזרו הערבות או
העירבון למי שהפקידם.

(ו) נקבעה עבירה על תקנות אלה כעבירה מינהלית לפי
חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, יחולו תקנות
משנה (א) עד (ד) בשינויים אלה:

(1) הערבות והעירבון יהיו עד גובה הקנס המינהלי
הקבוע לאותה עבירה;

(2) על החזרת הערבות והעירבון יחולו הוראות אלה:

(1) לא הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי
בשל אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו
הערבות או העירבון, הם יוחזרו למי שהפקידם;

(2) הומצאה הודעה על הטלת קנס מנהלי בשל
אותה עבירה, בתוך 180 ימים מיום שהופקדו
הערבות או העירבון, יוחזרו הערבות והעירבון
עם תשלום הקנס המנהלי או עם ביטול הקנס
אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת;

(3) הומצאה הודעה על הטלת קנס מינהלי בשל
אותה עבירה בתוך 180 ימים מיום שהופקדו
הערבות או העירבון והנקנס הודיע כי ברצונו
להישפט על העבירה, יוחזרו הערבות או העירבון,
עם מתן פסק דין חלוט, אלא אם כן הורה בית
המשפט אחרת.

הוראות כלליות

אחריות בעל 44. (א) בעל כלי שיט וקברניטו חייבים לפקח ולעשות כל שניתן
כלי שיט כדי למנוע ביצוע עבירה על הוראות תקנות אלה בידי כל
וקברניטו אדם בכלי השיט.
לקיום
הוראות (ב) נעברה עבירה על הוראות תקנות אלה בידי אדם בכלי
התקנות השיט חזקה היא כי בעל כלי השיט או קברניטו הפר את
חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל
שניתן כדי למלא את חובתו.

חובה להחזיק 45. (א) בעל כלי השיט וקברניטו יוודאו כי התעודה תימצא בכלי
בתעודה שיט, בכל עת, וכי איש לא יוציאה מכלי השיט.
ולהציגה
(ב) קברניט יציג את התעודה במקומות ולפני אלה:

(1) בנמל בישראל – בפני מפקח כלי שיט ומפקח
למניעת זיהום הים, לפי דרישתם;

(2) בנמל או במסוף הנמצא במדינה זרה – לפי
דרישת הרשויות המוסמכות של אותה מדינה
או דרישת בודק מוסמך.

סמכות מפקח 46. מפקח כלי שיט רשאי בכל עת לעלות על כלי שיט שתקנות
כלי שיט אלה חלות עליו כדי לבצע בו בדיקה לשם פיקוח על עמידתו
בהוראות תקנות אלה; בדיקה כאמור יכול שתכלול בדיקת
התעודה וכל מסמך אחר לעניין תקנות אלה וכן גופו, ציודו
ומכונותיו של כלי השיט; לעניין כלי השיט שאינו ישראלי,
יחולו הוראו תקנה זו בכפוף להוראות פרק ז'.

אנחנו מבקשים שב-45(ב) יהיה כתוב: קברניט יציג את התעודה והמסמכים הנלווים.

בסדר גמור.

הכרה בארגון 47. מנהל הרשות רשאי להכיר בחברת סיווג כארגון מוכר אם חברת
מוכר והסמכתו הסיווג חברה באיגוד חברות הסיווג הבין-לאומי (IACS) ופועלת
כבודק מוסמך בהתאם לקוד הבין-לאומי לארגונים מוכרים (RO CODE),
לרבות תוספותיו, כפי שיעודכן מזמן לזמן; הכיר מנהל הרשות
בחברת סיווג כארגון מוכר לפי תקנה זו, רשאית הרשות להתקשר
עמו בהסכם כדי שימש כבודק מוסמך לעניין תקנות אלה; הרשות
תפרסם את רשימת הבודקים המוסמכים עימם התקשרה באתר
האינטרנט.

הודעה על 48. הכריז אימ"ו על אזור נוסף כאזור מיוחד, יפרסם המנהל באתר
הכרזת אזור האינטרנט הודעה על אזור שהוכרז כאמור ועל מועד תחילת
מיוחד נוסף תוקפה של ההכרזה לעניין תקנות אלה, ובלבד שמועד התחילה
לא יפחת משלושים ימים ממועד הפרסום.

שמירת דינים 49. (א) אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי פקודת הנמלים
ומהוראות חיקוק אחר שעניינו ביצוע האמנה.

(ב) מקום שהשפכים מעורבים בחומר הנדון בחיקוק אחר, אין
באמור בתקנות אלה כדי לגרוע מכל דרישה המתחייבת מהחיקוק
האמור.

הפקדה לעיון 50. נוסחן המעודכן של הוראות הנספח ותוספותיו יופקד לעיון הציבור
הציבור במשרדי המנהל.

תחילה 51. תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן.

כמה זמן ייקח לפרסם את התקנות?

ייקח זמן לפרסם אותן.

מה הערכה?

תלוי ברשומות. שבועיים לפחות, אם לא חודש.

ואז יש עוד 45 ימים.

זה באמת עצוב שלוקח כל כך הרבה זמן להעביר תקנות על אמנה שחתמנו עליה. זה מראה על חוסר החשיבות של שמירה על הסביבה הימית.

אנחנו מקדמים את התקנות האלו במשך עשור. צריך לזכור שמשרד התחבורה לא עושה חקיקה לבד. הליך התקנת התקנות והחקיקה הוא הליך מאוד ארוך, כשהיום עוד נוספה אליו ההתייעצות עם רשות האסדרה ודוחות ria. יש את הסוגיה הכללית של איך מאמצים אמנות במדינת ישראל. אנחנו מסכימים שההליך צריך להיות הליך הרבה יותר מהיר, הרבה יותר פשוט. האמנות מתעדכנות בתדירות מאוד גבוהה כך שקשה לנו מאוד לעמוד בפרץ ולסגור פערים. אפילו אם נתאמץ עדיין נידרש לאישור נוסח של משרד המשפטים, רשות האסדרה, שיתוף ציבור, דיונים עם הוועדה לגבי הנוסח. אנחנו סבורים שהאופן שבו מאמצים אמנות במדינת ישראל צריך להיות מהיר יותר, וגם היו לנו הצעות קונקרטיות ואופרטיביות בעניין הזה.

למי הצעתם?

למשרד המשפטים.

הנושא של אימוץ אמנות ודין זר זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו, זו סוגיה שהיא רוחבית. הפתרון הכי קל זה מה שמכונה "אימוץ בהפניה", מה שאומר שאמנה זו וזו חלה במדינת ישראל בשינויים או כמו שהיא, אבל יש עם זה הרבה קשיים, כשהראשון בהם הוא שיש נורמה שאנשים יכולים לעמוד בגינה לדין פלילי והיא לא כתובה בדין הישראלי, היא לא כתובה בעברית.

בהחלט אפשר לתרגם. תקנות מניעת התנגשויות בים, למשל, שהן אמנם מאוד ותיקות, אומצו, יש אותן בעברית. עברית היא לא הבעיה.

נעשתה פה עבודה סופר סופר מקצועית. הדברים האלה מאוד רלוונטיים לצוותים בתוך האניות. הצגתם את זה בצורה ברורה, חדה ואנחנו נעביר את זה לאניות.

אני מודה למשרדי הממשלה על העבודה הזאת, אני מודה לורד, היועצת המשפטית, שטרחה.

אני רוצה להודות לורד שתומכת בנו, עוזרת לנו ומדקדקת בכל פסיק ותג כדי להביא את המוצר הטוב ביותר.

מי בעד התקנות עם כל התיקונים?

הצבעה
אושר.

אושר פה אחד עם כל התיקונים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:52.