פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 59
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 12:00

1. בחינת הצורך בעובדים זרים בענף התשתיות, התשתיות הלאומיות והתשתיות החיוניות - ישיבת מעקב 2. הצגת מסקנות הצוות הבין משרדי בענף התשתיות החיוניות בהתאם להחלטת ממשלה מס' 175

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר
סימון דוידסון

עומרי מזרחי - מנהל תחום ביסוס וקרקע, משרד הבינוי והשיכון

אריאל פרטוש - מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

אורית שני - אגף קונסולרי, משרד החוץ

דליה גראד אפרת - מנהלת מחלקת קשרי ממשל וזרים, משרד החוץ

אורי כץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

שני הלר - מתמחה, לשכה משפטית, משרד האוצר

דנה דובר - אגף תקציבים, משרד האוצר

דניאל איטח - מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אליעזר חביב - מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה

לינא סאלם - עו"ד, משרד המשפטים

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

אור ליביס - סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אפרת לב ארי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

קרן גלבוע - עו"ד, רשות האוכלוסין וההגירה

גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלומי איתן - משנה סמנכ"ל, הנדסה ופיתוח לביצוע, חברת נתיבי ישראל

מתן פלד - מנהל אגף, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ

יוסף מלמד - מנכ"ל רם הנדסה חברת תשתיות, נציגי קבלנים

איציק גורביץ - סמנכ"ל ומנהל אגף כ"א, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ענבל כספי - סמנכ"לית תשתיות ובינוי חוזי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

צביקה דוד - יו"ר, קבלני התשתיות, וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ

ויויאן בן עמי - סמנכ"לית, אבן בן עמי הנדסה אזרחית

ואאיל עבאדי - עו"ד, הסתדרות עובדי הבניין

צבי קנטר - לשכת עורכי הדין

דני פיין - מנהל כספים, צ'יינה סיביל

יהודה הכהן - קרויזר

אוריה לוברבום - מנכ"ל, אבן דרך במחזור

חנה כהן - דודתה של ענבר היימן, נרצחה בשבי בעזה

אסתר בוכשטב - אימו של יגב בוכשטב, חטוף בעזה

מיכל קינן - בת דודתו של שגיא דקל חן, חטוף בעזה

ענבל צח - בת דודתו של טל שוהם, חטוף בעזה

לי סיגל - אחיו של קית' סיגל, חטוף בעזה

ברוכי - נציג, משפחות החטופים

אביטל דקל חן - נציגה, משפחות החטופים

שלי סיגל - נציגה, משפחות החטופים

רעות מאור - נציגה, משפחות החטופים

גלית פיש - נציגה, משפחות החטופים

נועה חביב - נציגה, משפחות החטופים

ענת מרלב - נציגה, משפחות החטופים

אורי חפץ - נציג, משפחות החטופים

שלומית פר - נציגה, משפחות החטופים

נעמה קירפיצ'ניקוב - נציגה, משפחות החטופים

איריס אבני - נציגה, משפחות החטופים

נורית שרת - נציגה, משפחות החטופים

לילך שער - נציגה, משפחות החטופים

דבורה שלייכר - נציגה, משפחות החטופים

ליאורה פיש - נציגה, משפחות החטופים

חנה רובינשטיין - תושבת קיבוץ נירים

ינאי רובינשטיין - תושב קיבוץ נירים

אירית פרידמן - תומכת במשפחות החטופים

נעה בן שבת

דיקלה טקו

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. בחינת הצורך בעובדים זרים בענף התשתיות, התשתיות הלאומיות והתשתיות החיוניות - ישיבת מעקב
2. הצגת מסקנות הצוות הבין משרדי בענף התשתיות החיוניות בהתאם להחלטת ממשלה מס' 175

שלום לכולם, ברוכים הבאים. לפני שנפתח את דיון הוועדה הקבוע וחרף העובדה שהוא עמוס מאוד בזמן דחוק, אין מנוס מלהזכיר את הטבח הנורא שמדינת ישראל והעם היהודי חווה מאז ה-7 באוקטובר, 172 ימים שכל רגע ורגע פועמים בנו. לא נשקוט ולא ננוח עד אשר כל בני הערובה, בנותינו, בנינו והורינו יחזרו לבתיהם כמה שיותר מהר ללא שום תנאי, ללא שום פשרה. כאמור, חרף העובדה שהישיבה מאוד צפופה ביחס לזמנים אל מול הנושאים האלה, התבקשתי לתת את רשות הדיבור לכמה נציגים. ברשותכם, אני לא אוכל לאפשר לכל מי שנרשם, הואיל ואני מניח שרוב הדוברים מבקשים לאמור ולהעביר את אותם מסרים. זה לא כי חלילה וחס אני מקהה מהחשיבות והנחיצות, שאני לא מעריך מספיק את המאמץ שלכם גם להגיע לכאן כל בוקר מחדש.

אני ממש מבקשת שכולם ידברו. אני חושבת שזכותנו וחובתכם לשמוע אותנו.

מה שמך, גבירתי?

אסתר בוכשטב, ואני לא רוצה להיות הנציגה של אחרים.

אני מבקש רגע לומר משהו. בסופו של דבר יש פה אמרה אבל אמורה להיות גם תכלית. ברשותך, כל מה שיוכל לקדם ולהציף את הנושא לסדר-היום הציבורי בשיח, בוודאי כאן בוועדות, אין שום נושא חשוב מספיק שהוא חשוב יותר מהנושא המקודש הזה, אבל אם אנחנו נאמר את אותם מסרים בכל ועדה באותו יום, ונחזור עליהם באותה ועדה שמונה ועשר פעמים, אז בוא נחזור על זה 60 פעמים.

אז אני מציעה שתחזירו את החטופים ואנחנו נפסיק לבוא לפה. אני מבטיחה לכם שאם יחזרו החטופים, אף אחד מאיתנו לא יגיע לפה.

גבירתי, אני לרגע לא חושב שמישהו מגיע לכאן מתוך הובי. אני הבהרתי את זה. לא נסתר מעיניי.

אני חושב שהדו-שיח הוא לא יעיל ולא לעניין. אפשר פשוט לתת לנו, למי שאפשר להציג.

בגלל זה אדוני אמר למי שאפשר. כיושב-ראש הוועדה שמשתדל לשלב בין רגש לסדר-יום, אני אומר - - -

זה הדבר היחיד על סדר-היום עכשיו צריך להיות.

זה לא משנה אם את אותו מסר יעבירו אחד, שניים או 30 דוברים. זה לא ישנה את הרעיון.

אתה מוביל אותנו לשיחה ממש לא נעימה, לא לעניין.

אני מבין, אבל גם צריך לאמור את האמת.

זה רק מבזבז את הזמן. יכולנו כבר להתחיל לדבר.

הבנתי, אז אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לגברת אירית פרידמן.

שלום, אני תומכת במשפחות החטופים 172 ימים, ואני למדתי מילדות את המשפט "ואהבת לרעך כמוך", וגם שפדיון שבויים זו מצווה חשובה ביהדות. אני מחזיקה כאן את התמונה של אברה מנגיסטו שהוא תשע שנים שם, והחטופים שלנו כבר חצי שנה שם וסובלים ולא משחררים אותם. אני מצפה שהמדינה, הממשלה, הצלב האדום, כל מי שיכול יעבדו ביחד כדי לשחרר אותם. כולם. אני מצפה שגם הבית הזה יעשה את זה.

ואני מצטרף לציפיות שלך, לכל הפחות. הציפיות שלי הן קצת יותר הדוקות אבל אני לחלוטין מחזק את מה שאת מעבירה כאן.

תודה.

נעביר בבקשה את רשות הדיבור למי שמבקש להציג את הסרטון שקיבלנו.

כן, רק כמה מילים קודם, ורק אם אפשר גם עם סאונד להשמיע אותו. יום ה-172. 134. אנחנו עוסקים במספרים כבר הרבה יותר מידי זמן. הסרטון הבא יראה בדיוק את זה.

מי הדוברת?

ענבל צח, בת דודתו של טל שוהם.

תודה.

(הקרנת סרטון)

אין להם יותר זמן. זהו. להחזיר את כולם הביתה, ולא בשם האמרה. להתחיל להחזיר את כולם הביתה לא היום, אתמול, כי הזמן כמו שראיתם נגמר ואזל. תודה.

מצמרר. תודה רבה.

אני מבקש להעביר את רשות הדיבור ללי סיגל, אח של קית'.

אני לי, אח של קית'. קית' סיגל נחטף מקיבוץ כפר עזה ביחד עם אשתו, אביבה. אני מקווה ומצפה שכולם שמעו על אביבה וקית', הורים לארבעה ילדים, חמישה נכדים, יותר מ-40 שנה בעוטף עזה.

כן, נכון, יש לנו את אותם המסרים וחבל שאנחנו צריכים לבוא ולהעביר את אותם המסרים. כמו שאסתר אמרה, הלוואי ולא היינו צריכים, אבל מה נשאר לנו? נשאר לנו תקווה ולסמוך, מושג שכבר לא מתאים על המדינה שלנו, על הממשלה שלנו. כן, על חברי הכנסת והיושב-ראש לעשות את הדבר הנכון שהיה יכול להיעשות מזמן, ולהחזיר את האח שלי קית' וכל החטופים הביתה, מי שבחיים-בחיים, מי שלא, לקבורה בישראל, קבורה מכובדת ומכבדת. זה מה שאנחנו מבקשים, אז למה אנחנו צריכים להתחנן? למה אנחנו נהיינו שקופים? למה לא רואים אותנו? למה אנחנו בעצם מכשול? למה אנחנו מפריעים? אם אנחנו מפריעים, אוי ואבוי למדינת ישראל. אנחנו מפריעים כדי שלא תשכחו אותנו. אתם יודעים מה? קיבלתם החלטה על פגרה, תעבדו בפגרה. נקרא לזה פגרה. תמשיכו לעבוד. תודה.

תודה רבה, אדוני.

אני אעביר את רשות הדיבור לאחרונת הדוברים, הגברת אסתר, אימא של יגב.

אני אסתר, אימא של יגב. יגב, הבן הבכור שלי בן 35 חטוף מה-7 באוקטובר. הוא נחטף מהבית שלו יחד עם אשתו, רימון. יגב ורימון נחטפו בשבת הנוראית מהבית שלנו, מהבית שלו בקיבוץ נירים, הבית שלנו. יגב ורימון ושאר החטופים, חטופים מהמסיבה, החיילים החטופים מהבסיסים הצבאיים, החטופים מכל היישובים, כולם היו במקום הנכון שמדינת ישראל אמרה להם להיות, בבית שלהם, במסיבות, בבסיסים. כולם היו במקום הנכון, רק שב-7 באוקטובר ב-06:29 המדינה לא הייתה במקום הנכון. אני מצפה היום, אני מצפה כבר הרבה זמן אבל כנראה ציפייה קשה, שהמדינה תהיה במקום שהיא צריכה להיות, ואני מצפה שבמאבק הזה לא אנחנו המשפחות נהיה בחזית. לא אנחנו אלה שנבוא לפה ונדבר על זה, אלא אתם תעשו את זה. אתם צריכים להיות שם, וכל משפט כזה כמו "אנחנו ניתן לכם דבר, רק לכמה נציגויות", זה פוגע. זה סורט.

אני לא יכולה להסביר את הכעס שיש לי אחרי המשפט הזה שאמרת, כי צריך להבין, אנחנו נלחמים. מה-7 בבוקר ב-06:29 אני במלחמה, במאבק. אין יום של חופש, אין יום של שום דבר אחר, רק המאבק הזה. היום כשאנחנו יודעים שהכנסת גם יוצאת לפגרה שבוע הבא, זה עוד קומה של כעס שיש לי, ואני לא בן אדם שכועס. אני בן אדם אופטימי בדרך כלל, ואני מנסה להיאחז באופטימיות שהבן שלי יחזור והחטופים האחרים יחזרו, וכולנו כמדינה נעשה את הכול כדי שיחזירו את החטופים, אבל לצערי הרב אנחנו לא מרגישים את זה. אחרי לילה שעברנו, הלילה הזה הוא לילה קשה. אני מבינה שכל אחד יכול להבין למה הוא לילה קשה, והציפייה שלי שהמדינה תיקח צעד אחד קדימה ותעשה הכול כדי להחזיר את 134 החטופים.

אני יכולה להגיד שאחד הדברים שרימון סיפרה לנו כשהיא חזרה, שהיא ויגב דיברו על זה שהם סומכים עלינו, המשפחה, על החברים, על הקיבוץ שיעשו הכול כדי להחזיר את החטופים הביתה, וכשהיא יצאה משם יגב נשאר עם האמונה שאנחנו נעשה הכול כדי להחזיר אותו, אז אני מבטיחה שאני אעשה הכול כדי להחזיר את יגב ואת כל החטופים, אבל אני חושבת שגם המדינה צריכה לעשות הכול, וזה הכול כדי להחזיר אותם בשלום. להחזיר את מי שאפשר לשיקום, ואת מי שאי אפשר לצערנו, לקבורה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. אני חושבת שאחד הדברים שלא ברורים זה שגם כשמחזירים את החטופים החיים שלנו, לא יחזרו להיות ב-6 באוקטובר. אנחנו רואים מה קרה לחטופות שחזרו, לחטופים, לילדים שחזרו בפעימה הקודמת. כולם בשיקום. השיקום לא מצליח כי החטופים האחרים עדיין שם, אבל כשהחטופים כולם יחזרו הם יצטרכו שיקום ארוך ואנחנו כמשפחות נצטרך להיות שם. אני מבטיחה שבכל רגע של יגב אני אהיה שם כדי לעזור לו בשיקום. תבינו, אתם צריכים להיות בחזית שלנו, בחזית של המדינה, לעזור להחזיר אותם ולעזור בשיקום. תודה.

סליחה, אני חושבת שאחרי שמדינת ישראל הפקירה - - -

מי הדוברת?

לי קוראים חנה כהן ואני הדודה של ענבר היימן. אני חושבת שאחרי שמדינת ישראל הפקירה את האחיינית שלי למותה, יש לי את הזכות לדבר ואני מבקשת ממך את הזכות לדבר.

בבקשה, גבירתי.

האחיינית שלי השתתפה במסיבה בנובה ונחטפה לשבי חמאס, שם היא נרצחה. אני לא אספר את כל הסיפור. כמו שאתה אומר, אנחנו מדקלים אותו כבר בעל פה, אבל אני רק רוצה לבקש דבר אחד. 134 חטופים בעזה. 134 חטופים שאני חושבת שהייתם צריכים להחזיר אותם כבר אתמול. אנחנו כבר חצי שנה אחרי. תגידו לי רק, אתם רוצים למשוך עוד חצי שנה? כי יש סיכוי גדול שאנחנו המשפחות לא נשרוד את זה. יש סיכוי גדול שאנחנו נשלם במחלות, במחיר חיינו. איפה נשמע כדבר הזה? אני לא מבינה. אני פשוט לא מעכלת, מדינת ישראל.

עוד מעט זה יום הזיכרון. לאן אתם מצפים שאני אעלה? איפה אני אדליק נר? ליד איזה עץ? פה, מתחת לכביש? איפה אני אדליק נר? אין לילדה שלי קבר. לא לילדה שלנו ולא לעוד 35 נרצחים. זה לא המספר הסופי.

אנחנו לא מקבלים שום סולידאריות ממדינת ישראל ולצערי גם לא מכם. מדינת ישראל, עולם כמנהגו נוהג. בדיזנגוף אנשים יושבים, ממלאים מסעדות. תהלוכות פורים כמעט כל העיריות עשו, חגגו, ואתם יוצאים לפגרה. אתם יוצאים לפגרה וגורמים לנו להתפגר, לאכול את עצמנו, להירצח. תחשבו על זה עוד פעם כי מדינת ישראל אחראית למוות של האחיינית שלי ולעוד 34 נרצחים. מדינת ישראל אחראית לזה שהיום במנהרות נאנסות נשים, וגברים נאנסים, עוברים עינויים. תחזירו לנו את כולם בעסקה אחת ולא ברשימות שינדלר. אנחנו כבר מרוסקים. אין לנו יותר סבלנות. תודה.

אני מודה לך.

רציתי לבטא משהו בעקבות מה שאמרה הגברת אסתר, ולא לשמוע, רגילים, יש איזושהי דינמיקה שנכנסים לוועדה, מדברים, וכדי שזה לא ייקח זמן אז היושב-ראש נוהג לא להיכנס לדו-שיח כדי שיסיימו לדבר וילכו. אני לא פועל כך. ראשית, אני מבקש להתנצל בפניך ובפני כל מי שפירש לא נכון את גישתי ואמרתי. אני כן מבקש לאפשר לכל מי שמבקש לבטא את כאבו כדי שבסוף אני גם אומר על זה משהו.

בבקשה.

אני מיכל קינן, בת דודה של שגיא דקל חן שכבר 172 ימים חטוף בעזה. 172 ימים של סיוט. 172 ימים מיותרים שיכלו להיות הרבה פחות אם רק הייתם תופסים את המציאות כמו שהיא בצורה הגיונית. אם רק הייתם מבינים שכל יום שהם בגיהינום זה עוד ניצחון לחמאס. אם רק הייתם מבינים שזה באותה מידה יכול היה להיות אח שלכם או הבת שלכם. אם רק הייתם מבינים שכרגע בעזה נמצאים עשרות אלפי פעילי חמאס, וכנראה המחליפים של סינוואר כבר עומדים בתור לתפוס את מקומו, אז להיות מונעים מהפחד שסינוואר הבא יושב דווקא בכלא שלנו זה התירוץ הכי גרוע ששמעתי, אבל לשחרר להם עוד כמה אלפים תמורת האחים שלנו נשמע לי עסקה מאוד הוגנת כשמדובר בעסקה עם השטן.

איך יש לכם סימן שאלה בכלל? הרי סינוואר שוחרר בעסקת שליט, ותראו לי אחד במדינה הזאת שחושב שלא היה צריך להחזיר את גלעד. אם לא הבנתם, כל יום שהם לא חוזרים המחיר עולה והמחיר כבד בכל המובנים, אם זה מזערי כמו הגוף והנפש שלהם, ואם זה החיים שלהם שכל יום עומדים בסכנה ממשית, ושלא נדבר על המחיר של החיילים שלנו שכל יום מסכנים את חייהם, או על הכאב של כל העם הזה.

כולנו זוכרים את האושר שהיה במדינה כשהחטופים חזרו, איך לכמה דקות בתוך כל האפלה כולם בכו מאושר, אבל אף אחד לא יבוא אליכם בטענות. זה הדבר הנכון לעשות. תראו לנו שאכפת לכם מהמדינה הזאת ומאיתנו. תחזירו אותם ותיראו איך האושר שלהם ינצח את כל החושך.

אני מרגישה שהמילה "עכשיו" מתחילה כבר לאבד משמעות. לקום כל בוקר ולהסביר לכם שהם צריכים לחזור עכשיו כנראה כבר נהיה חלק מהשגרה שלכם. אם לא הבנתם, אין שגרה. לא הבנתי אם זה בדיחה שאתם יוצאים לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שהאזרחים שלכם חטופים בעזה. אם לא הבנתם, המילה "עכשיו" זה עם סימן קריאה, לא שאלה. טעות אחת כבר קרתה ב-7 באוקטובר. שלא תקרה פה שוב טעות, ולעשות מה שצריך בזמן, והזמן הוא עכשיו. אין פגרה. אין.

עוד מישהו מבקש לבטא את כאבו?

אני רוצה להגיד משהו.

בבקשה.

קוראים לי חנה רובינשטיין, אני מקיבוץ נירים. שניים מבנינו חטופים. שלוש נשים שבו. כמו שאסתר אמרה, שבו אך לא שבו במלואן ומחכות לאחרים שישובו.

חשוב לי להגיד שמסביב לחטופים עצמם שסובלים סבל שאין שיעור לו, נמצאות המשפחות שהבריאות שלהן מתדרדרת והיכולות שלהן לשאת את הטרפת הזאת מתדרדרת. מסביב למשפחות נמצאות קהילות שבורות שבעצם נמצאות לא בבית, שהן עקורות מביתן כבר חצי שנה עוד מעט, שאין צפי לחזור הביתה, שאין צפי לשיקום המדינה הזאת שהיא פצועה כולה, היא מדממת. העתיד שלה לוט בערפל מכל בחינה אפשרית, אם זה צבאית, ביטחונית, כלכלית, חינוכית, חברתית, בכל תחום אפשרי, ולכן כשנבחרי הציבור שלנו בוחרים בעת הזו, באמצע מלחמה, חיילים נהרגים בכל יום ומסכנים את חייהם ומחרפים את נפשם. נראה לי 160,000 עקורים מסתובבים ברחבי הארץ הזאת. הצפון מופקר, הדרום מופקר, החטופים מופקרים, המשפחות מופקרות וחברי הכנסת יוצאים לפגרה. לא הגיוני. פשוט לא הגיוני ואני חושבת שזה לא מוסרי. חשוב לי להגיד את המילה הזאת. זה לא מוסרי.

תודה רבה, גבירתי.

תודה לך.

הואיל ואני נוהג להתייחס למה שאומרים לי כשזה מצטלם טוב או לא, לא אשנה את מנהגי גם עכשיו. אני מקווה שעם כל האמוציות שייצאו אחרי שייצאו, תאפשרו לי להשלים את המסר שלי. זה חשוב בעיניי, לפחות כמו שאני הקשבתי לכם בקשב רב.

אני אחלק את זה לכמה חלקים. באופן מתוזמן, מאורגן, מתוכנן ורשעותי יוצא בן אדם פופוליסטי שכל ההצהרות שלו מאז שהוא נכנס לחיים הפוליטיים עוסקות בסקרי דעת קהל, בפופוליזם זול אשר מכוונים את עמדתו וגישתו להצהרותיו, ואומר, לא צריכים - - -

ראש הממשלה, זה לא - - -

אני מבקש לא להפריע לי, לא משנה מי אתה. מי שיפריע לי יוצא מהאולם. אל תבדקו אותי. מגיע בן אדם שעל פי סקרי דעת קהל זה מה שיביא לו עוד כמה כותרות ולייקים וקולות בסקרים, ואומר, לא צריך לצאת לפגרה. אני אומר לכם, לכו תבדקו. אני חבר כנסת מאז כינונה של הכנסת הנוכחית, ה-25. עם כל הצניעות המתבקשת, הוא לא עבד מאז כינונה של הממשלה, 5% ממה שאני עבדתי כולל בימי הפגרה. שלא יבלבלו אתכם. הפגרה היא לא חופשה.

מי זה?

לא, לא, זה לא לפיד. פגרה היא לא חופשה. אני עד עכשיו הייתי בשתי פגרות. אולי בתוכן הייתי בחמישה ימי חופשה. אולי, אם אני מגזים.

יוצא בן אדם ואומר, בואו נסית את סדר-היום של השיח הציבורי על ידי פילוג ושיסוי, ונגיד, לא צריך לצאת לפגרה. תחזרו לאותו ליצן שאמר לא צריך לצאת לפגרה, תבדקו מה הוא עבד מאז כינונה של הכנסת האחרונה, כמה שעות ובכמה ועדות הוא היה מאז כינונה של הכנסת, ואז תבינו שזה פופוליזם זול. יותר מזה אני אומר, תבדקו בבקשה מה הייתה תרומתו למען השבת החטופים.

זה לא קשור.

סליחה, סליחה. אם אני אצליח להשלים את המסר שאני מבקש להעביר, ייטב לכולנו.

ייטב לכולנו כשיחזרו הביתה.

לחלוטין. כשאומר בן אדם, צריך לעבוד בשביל להחזיר את החטופים, שוב פעם, עם כל הצניעות, כנראה שעבדתי רק פי 90 ממנו מיום פרוץ המלחמה בשביל להחזיר חטופים, לבטא את עמדתי ולסייע למשפחות הנעדרים, עם כל העול, מאשר הוא עשה ממרום מעמדו ויכולותיו וקשריו וכישוריו. אני מדבר על מי שהביא לעולם את אותה כותרת ריקה מתוכן שהפגרה מיותרת וצריך להמשיך לעבוד.

לגופו של עניין, לעניין עסקאות השחרור. לגישתי, ביטאתי את זה. אגב, לעניין אחריות. הייתי לכל הפחות בין השניים או השלושה הראשונים אם לא הראשון שלקח אחריות מלאה באופן פומבי על כל מה שהתרחש ב-7 באוקטובר, חרף העובדה שאיני נושא תפקיד שיכול היה לשנות את המציאות, שכן אני מחוקק ולא מעבר לזה.

לעניין שחרור החטופים בעסקאות שמגיעות כמו מי שאמרה, סוג של רשימת שינדלר. אני מזדהה עם זה לחלוטין. יצאתי נגד העסקה הראשונה שלושה ימים לפני שהיא נחתמה, וכתבתי והצהרתי זאת מעל כל במה אפשרית, שכן חשוב שתדעו שגם לכשתהיה כרגע עסקה בפורמט המדובר, ככל הנראה שהגיבור שגיא לא יהיה מבין המשוחררים. חשוב שנבין, לכן אני יצאתי נגד שחרור סלקטיבי.

חשוב שאתה תבין, בעסקה לא מתחילים לשחרר חטופים.

השחרור חייב להיות קולקטיבי ללא הבדלי גיל, מעמד ומין. מיידי, כמה שיותר מהר ואנחנו כבר באיחור רב. אני אתכם לחלוטין. אני מזדהה עם דרישתם והנה אני אומר לכם כאן, אם מישהו מכם חושב שאני יכול לעשות משהו יותר ממה שעשיתי ואני עושה ממקומי הצנוע, אני אשמח להיפגש איתו לא כאן תוך כדי השידור. אני אשמח להיפגש איתכם.

בכל לילה אני שואל את עצמי בחשבון נפש שאני עורך, מה הפעולות שעשיתי שהייתי יכול לעשות טוב יותר? מה היו מיותרות ואת מה פספסתי?

יש לך אצבע, אדוני היושב-ראש, ותשתמש באצבע הזאת עם השרים מהמפלגה שלך ועם האנשים שתוקעים את הממשלה הזאת מלעשות את הדברים הנכונים. אתה מדבר כנראה על אביגדור ליברמן. לנו יש 134 אנשים שמנחים אותנו ואומרים לנו מה לעשות או לא לעשות, ולא אף פוליטיקאי כזה או אחר.

אני חלק מה"לנו". ה-134 הם חלק ממני, בסדר? הם חלק ממני.

אז אנחנו רוצים אותם הביתה עכשיו.

וגם אני רוצה אותם לא פחות ממך.

יש לך אצבע.

לא אמרתי יותר.

יש לך אצבע בכנסת. תשתמש בה. תאיים בכוח הפרלמנטרי שלך. יש לך שרים במפלגה.

תקשיב, אני לא יודע מי אתה ואני עונה לך כשאני באמת לא יודע אפילו מה שמך. מי אתה?

שמי ינאי רובינשטיין, אני בן קיבוץ נירים, מילואימניק גאה. יש לי חברים בעזה, יש לי משפחה בעזה.

יופי, אז אתה אזרח המדינה כמוני.

איפה היופי?

חבר'ה, בואו תקשיבו, אני לא מתכוון לנהל פה עכשיו איזשהו דיון עקר. אני אומר עכשיו לך ולכל מי ששומע אותי, כשהאצבע שלי היא זו שתהיה התנאי לשחרר את כלל בני הערובה, היא מראש מורמת כלפי מעלה. תודה רבה. אני מבקש להתחיל בדיון.

תבקש את האצבע שלך לעסקה הבאה בלי תנאים. פעם הבאה אצבע שלך.

אני חיוויתי את דעתי וגישתי. אני לא מתכוון לשנות אותה כי אני לא סטייק. כולם חייבים להיות משוחררים ללא שום סלקציה. תודה רבה.

אני מבקש לפתוח את דיון הוועדה.

אנחנו מבקשים להחזיר חטופים.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים בשני נושאים. הראשון יעסוק בבחינת יישום החלטת הממשלה לעובדים זרים בענף התשתיות, והשני, הצגת מסקנות הצוות הבין-משרדי בענף התשתיות החיוניות בהתאם להחלטת הממשלה מס' 175. הוועדה מברכת על החלטת הממשלה לקביעת מכסה של עובדים זרים ייעודיים לענף התשתיות במקצועות שאינם רטובים, לאחר שהוועדה העלתה את הנושא ואת הצורך לראשונה לפני אולי עשרה חודשים לערך, לכל הפחות.

התשתיות מהוות מנוע צמיחה משקי החל מהכבישים, גשרים, צינורות מים וקווי חשמל וביוב, ועד לרכבת הקלה ולמטרו. לא ניתן לאכלס דירות ללא תשתיות למגורים, ולא ניתן לקיים משק צומח בטווח הארוך ללא השקעה מסיבית בתשתיות. הנושא הינו מורכב ואני מבקש מכל הנוכחים סבלנות ואורך רוח.

אני אעבור ברשותכם לשלב השאלות. אני מניח שאתם מבינים שאם זמננו היה מצומצם, הוא הצטמצם עוד יותר ולכן אנחנו נצטרך להיות ממוקדים בשאלות-תשובות. אני אשתדל להחיל את זה על עצמי גם אם יתפתחו עוד שאלות תוך כדי. אני אבקש לדעת איך מוגדר ענף התשתיות? במה הוא שונה מענף הבניין לעניין העסקת עובדים זרים? באילו מקצועות יכולים לעבוד עובדים זרים בתשתיות כחלק ממכסת ענף הבניין, ובאילו מקצועות כחלק ממכסת ענף התשתיות? על סמך מה נקבעו דווקא המקצועות האלה? אני אתחיל עם משרד העבודה.

בהחלטת הממשלה נקבע ששכר העובדים הזרים בענף התשתיות לא יפחת מהשכר הממוצע של העובד הישראלי. ראשית, אתם צריכים לגבש צוות בין-משרדי ולהגיש המלצות תוך 30 יום. אני אבקש לדעת אם התחלתם לעבוד על זה? אם כן, האם הגשתם? הנתונים צריכים להיות מהלמ"ס. האם נבדק שיש שם נתונים שהם תואמים את המקצועות מההחלטה? האם יש מספר מייצג של ישראלים בכל מקצוע?

אביבית אסרף, משרד העבודה. כמו שהיה בענף התעשייה, אז באמת יש צוות שאמור לקבוע את השכר. אני חייבת רק לציין שבגלל השונות בשכר, כשבחנו את הענפים שמשרד התחבורה הציף בצורך של אותם משלחי-יד בתשתיות, היה שונות בין השכר ועל מנת לא לפגוע בתעסוקתם של ישראלים, חובה לבצע איזשהו מנגנון של שכר שיבטיח שהשכר של העובד הזר לא יפחת משכר של ישראלי ובכך תימנע דחיקה. אגף אסטרטגיה במשרד שלנו מוביל את הצוות הזה. הוא בימים הקרובים מכנס את הצוות.

האם בחנתם אפשרות שבה מצד אחד התשלום שישלם המעסיק בעבור עובד זר יהיה אקוויוולנטי לשכר הממוצע של הישראלי באותה עבודה, אבל השכר יהיה עדיין על פי אמות מידה הנקבעות? את ההפרש יעביר אותו מעסיק לטובת השתלמויות או עידוד גיוס עובדים ורכישת המקצוע. האם השאלה שלי הובנה? השאלה הזאת עוברת גם למר רום מאגף התקציבים. השאלה הובנה?

אני אשמח לחידוד.

אני אבהיר. נצא מתוך נקודת הנחה שעובד ישראלי, השכר הממוצע שלו הוא 8,500 שקלים. העובד הזר אמור לקבל שכר, שכן יש מעליו עוד הוצאות. העובד הזר אמור לקבל שכר, לצורך העניין של 6,700 שקלים. הוא לא יקבל 8,700, הוא יקבל את השכר שהוא אמור לקבל. כדי שלא יהיה אינסנטיב לאותו מעסיק ישראלי להעסיק רק עובדים זרים כשיש עובדים ישראלים, את ההפרש הוא יעביר לטובת מכללות הכשרה או עידוד קליטת עובדים ומתן תמריצים חיוביים לאותם עובדים ישראלים.

הבנתי את השאלה, אני רק לא יודעת אם זה מנדט - - -

עו"ד ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין. קיים הסכם קיבוצי בענף הבניין שקיבל תוקף של צו הרחבה, שמחייב את כל המעסיקים וכל העובדים בענף, לא משנה אם הם ישראלים או הם זרים. חל גם על עובדים זרים, אז לא יכול להיות שיהיה משולם שכר פחות מהשכר אשר נמצא בהסכם הקיבוצי.

קודם כל אתה יכול לפנות לנציגת משרד העבודה.

מה השאלה?

יש הסכם קיבוצי בענף הבניין שקיבל תוקף של צו הרחבה.

נכון.

וצו ההרחבה הוחל גם על העובדים הזרים.

נכון.

לכן השכר קבוע בהסכם הקיבוצי ודרגות השכר קבועות בהסכם הקיבוצי, אז בשביל מה צוות?

בגלל שמדובר בנישה בתוך ענף הבניין שלא הייתה קיימת עד היום - - -

הוא אומר שצו ההרחבה מכיל את כלל תתי הענפים.

ההסכם הקיבוצי חל על ענף התשתיות. לא הייתם מביאים עובדים זרים לענף התשתיות. ההסכם הקיבוצי אפילו בכותרת שלו – הסכם קיבוצי כללי בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים. אני לא יודע למה רק לעכב את הדברים.

לא, זה לא לעכב.

ההסכם הקיבוצי קובע את המינימום.

נכון.

עכשיו הם אומרים, כדי להבטיח שיישארו ישראלים בענף אנחנו רוצים לדרוש שכר יותר גבוה עבור דווקא העובדים הזרים כדי שלא יהיה שווה יותר למעסיקים להעסיק את העובדים הזרים.

ברשימת המקצועות שהציפו משרד התחבורה, חלק מהמקצועות היו מקצועות בשכר גבוה. חלק מהמקצועות לא היו מקצועות בשכר מינימום אלא מקצועות שהם אפילו מעל השכר הממוצע במשק, לכן במידה ואנחנו נביא לפה עובדים זרים שישתכרו בשכר מינימום בהתאם להסכם הקיבוצי בלבד, סביר להניח שמעסיקים יתעדפו עובדים שעולים להם פחות ואז ידחקו ישראלים, יוציאו אותם, יפטרו אותם כדי להעסיק עובדים זרים.

אני רוצה להבין או שאני באמת קצת קוקוריקו. אנחנו כבר באירוע הזה כמעט שישה חודשים. כל הנושא של התשתיות במדינת ישראל תקוע. אין עובדים, אין ישראלים, אין ערבים-ישראלים שרוצים לעבוד כבר. מה שאני מבין ממך, אנחנו עכשיו צריכים לעשות הכול כדי להמתין לעובד הישראלי שיואיל בטובו לבוא ולעבוד בענף התשתיות.

לא, לא, זה לא מה שהיא אומרת, חבר הכנסת דוידסון.

אבל הם לא נמצאים, אדוני. אין עובדים.

אני לא אמרתי את זה. אני אמרתי שכשנביא את העובד הזר מכוח ההחלטה של התשתיות, אנחנו נרצה לוודא שלא יהיה מצב שעובד זר ייקח מקום של עובד ישראלי בתעסוקה שהיא תעסוקה עם פריון, בתעסוקה בשכר גבוה. אנחנו מחויבים לדאוג גם לשוק הישראלי לא רק בזה שאנחנו נביא להם עובדים ונגיד, הנה, יש כוח עבודה, אלא גם שאת אלה שקיימים וכן עובדים כבר בענף, אנחנו לא נדחק החוצה, ושלא יבוא מעסיק ויגיד, רגע, עובד ישראלי, אני משלם לו 14,000 בחודש, עובד זר עולה לי 7,000–8,000 שקל בחודש. אני אפטר את העובד הישראלי, אני אקח עובד זר, יהיה לי הרבה יותר פשוט, הרבה יותר זול והרבה יותר רווחי. מהמקום הזה של הדאגה אנחנו קובעים מנגנון שכר. אנחנו לא אומרים, לא יכנסו עובדים. יש החלטת ממשלה שקובעת 5,000 עובדים. על אותם 500 עובדים יחולו אותם תנאי שכר שחלים על ישראלים.

ניקח כרגע את הסכומים שאת הבאת לצורך הדוגמה. 14,000 שקלים עובדים ישראלים מקבלים באותו תת ענף.

נגיד.

ב-7,000 שקלים אפשר לגמור את העניין עם העובד הזר. בוא נגיד ב-8,000 כדי שנדע להסתכל על ההפרש שהוא יהיה שונה.

נניח. אני נתתי הערכה.

אין בעיה. אני תיכף אסביר למה אני אומר 8,000. בהפרש של ה-6,000 שקלים שנותרו אני לא אתן לעובד הזר אלא אני אגבה את זה מהמעסיק ואעביר את זה למתן תמרוץ לקליטת עובדים ישראלים. מה הרווחתי מכאן? פעם ראשונה, לא קלקלתי את העובדים הזרים. הם באו לקבל סכום מסוים. למה אני אמור להגיד להם רק בשביל לשמור על האיזון פה, אני אתן לכם פי 2 ממה שאתם מבקשים? פעם שנייה, אני מעודד את המעסיק הישראלי לתמרץ עובדים ישראלים להיקלט לתחום. פעם שלישית, העובדים הישראלים, יהיה להם באמת את אותו עידוד ותמרוץ להיקלט לתחום ועל ידי כך אנחנו נביא פחות עובדים זרים ונמצה את מקסימום הידיים העובדות לתת ענף. זאת הגישה, זאת ההצעה שלי. אני מבין את המקום ומכבד אותו. אני רק מבקש להיאבק בו באופן שונה.

אני יכולה רגע להשיב משהו?

כן, ודאי.

אני לא משפטנית ואני לא יודעת אם זה לא חורג מהוראות החלטת הממשלה, כי החלטת הממשלה קבעה שהשכר שלהם לא יפחת.

הרעיון שהשכר לא יפחת, כדי לא לעודד את המעסיק הישראלי לתעדף עובד זר על ידיים ישראליות עובדות. אין פה עניין אחר.

אני מבינה.

שמירה על זכויות העובד מעוגנות באותם צווי הרחבה מדוברים בהסכם הקיבוצי. עליהם אנחנו שומרים. מפה יכול רק לעלות. השאלה אם לעלות פי 2.5 או לעלות ב-3% או לא לעלות בכלל. בשביל זה יש צו הרחבה, בא להגן ולשמור על גבולות גזרה בין האינטרס של המעסיק לבין המועסק וביחסים של בין המדינות. זה הרעיון של ההסכם הקיבוצי. כל עוד שאני לא גורע כלפי מטה, אין שום שיקול ומחשבה מה אני עושה עם אותו כסף שהגבייה שלו היא רק כדי שמעסיק ישראלי לא יתעדף עובד זר.

אני יכולה רגע לומר משהו, כי זה קצת מנותק. אני חייבת לומר.

שם, בבקשה.

ויויאן בן עמי. גם עשיתי הכשרות של מפעילי צמ"ה.

מי את, גבירתי?

אני מחברת תשתיות אבן עמי, בעבר. הקמתי עכשיו תאגיד כדי לנסות להצליח להביא עובדים.

איך את מחליטה שמה שאנחנו מדברים מנותק מהמציאות?

אני רוצה להסביר משהו. השכר שאת מדברת עליו, עכשיו אני מדברת מהמקום של תאגיד, מנותק. את לא לקחת את האגרות בחשבון, 2,000 שקל אגרות. אין סיכוי שבסופו של דבר השכר של העובד הזר ישתווה לשכר של הישראלי.

איך את אומרת שזה מנותק כשאני דיברתי על זה קודם? גבירתי, אני דיברתי על זה קודם.

העלויות של הקבלן.

אני מבין את מה שאת אומרת. את אומרת שאם זה 14,000 שקלים והוא מקבל 7,000 שקלים ויש עלויות 2,500 שקלים, נוסיף אותם כהוצאה מצרפית ואת ההפרש, נדון בו. זה מה שאת אומרת. אני דיברתי על זה קודם. איך את אומרת שזה מנותק?

זה לא מה שאני אומרת. השכר הממוצע במשק של מפעיל צמ"ה לא מתקרב ל-14,000 שקל.

אני לא דיברתי רק על מפעיל צמ"ה. יש שם רשימה של מקצועות ואנחנו נבחן את זה.

בואי תאמרי בבקשה איפה הגישה והידיעה המקצועית שלך עומדת בסתירה מול מה שאנחנו מדברים?

היכולת לגייס עובדים ישראלים לענף התשתיות היא אפסית, וזה משהו שאני עוסקת בו שנתיים כבר יחד עם קטרפילר, יחד עם מכללת אורט, להכניס חיילים משוחררים ולהכניס עוד אנשים לענף. זה מנותק. אני לא אומרת לך את זה סתם.

מה מנותק? מישהו אמר שיש ידיים ישראליות זמינות, שאין צורך בעובדים זרים? לא הבנתי.

לא, זה לא מה שאני אומרת.

אז תגידי מה את אומרת.

אני אומרת שהנתון של השכר הוא לא מדויק.

היא הביאה את זה כדוגמה מספרית. נו, באמת. היא הבהירה שהיא הביאה דוגמה מספרית.

שאתה נשען עליה מבחינת הדלתא.

לא, לא, אני אמרתי לצורך המספר. מה את רוצה לומר, שיש הפרשי שכר?

לא, שצריך לעשות כאן מהלך יותר רחב כדי להכניס חבר'ה ישראלים לענף.

הבנתי, אבל זה לא הדיון כרגע.

אוקיי.

זה לא הדיון כרגע, גבירתי. הדיון במקום אחר. לקטוע כרגע דיון, לעצור מרפרנט של משרד האוצר בלענות תשובה לנציגת משרד העבודה בשביל נושא שהוא לא בדיון, נראה לי שנכון פעם הבאה שנייה להבין את האירוע, וכשכבר מבטאים, מבטאים משהו שהוא בקוהרנטיות לדיון. האם צריך לעודד ידיים ישראליות לעבוד? כמובן וכמובן כמה שיותר. אין שאלה. זה לא הדיון. האם השכר הוא מה שהיא נקבה? לא בהכרח. היא הביאה דוגמה מספרית. היא הבהירה את זה ואני הבהרתי את זה אחריה. תודה.

בבקשה, מר רום.

אני לא מכיר מנגנונים מהסוג שהצעת, אבל כן מהתרשמות ראשונית ממה שמציעים זה נשמע לי כמו דבר יחסית מורכב גם לגיבוש וגם ליישום.

למה?

כי בעצם מדובר על יצירה של מנגנון חדש. זה מראש צפוי לקחת זמן והמוטיבציה העיקרית של כולנו, אני חושב, של כל משרדי הממשלה הייתה להוציא את המכסה הזאת לדרך. הפלסטינים כרגע לא נמצאים. רצינו לתת לזה מענה כמה שיותר מהר. זו הייתה המוטיבציה העיקרית של כולם, אז הלכנו על הדברים הקיימים שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים ליישם במהירות האפשרית כדי לתת מענה לצרכים.

אפשר לקבוע את זה באופן זמני ולקבוע שתוך כדי זה יוצרים מנגנון?

אני גם אשמח להגיד שמההתרשמות שלי ממה שאתם מתארים צריך להעמיק בזה. זה גם דורש שינויי חקיקה. זה אירוע מאוד מורכב.

אין בעיה, אפשר לעשות את זה לצד זה, במקביל. לא שייך.

אפשר לעשות את זה לצד זה. המוטיבציה העיקרית כשאנחנו התכנסנו לדון בהחלטת הממשלה - - -

קודם כל להביא עובדים וכמה שיותר מהר.

רצינו לספק מענה מיידי לצורך כפי שהוא היה מהשטח.

יופי. ברור לך ולי ולכל הנוכחים. אני שמח שאתה מחזיק בגישה הזאת ומשוכנע שמעורבות שלך, כזאת שיוצאת מתוך הבנה שאין מנוס מלהביא כמה שיותר מהר, רק תסייע לכל התהליכים הרגולטוריים. אין שאלה בכלל. אני אומר במקביל לזה, כי אם לא נדבר על זה, זה יהפוך להיות כאבן שאין לה הופכין ומעשה עשוי. אני לא רוצה שנקבע בזה מציאות. עובד צריך לדעת כשנחתם איתו חוזה. השכר שלו לצורך העניין המספרי, לצורך הדוגמה השכר שלו אמור להיות 7,000. בינתיים הוא מקבל תמרוץ, 14,000 שקלים. 8,000, בינתיים הוא מקבל תמרוץ, 14,000 שקלים. השלמנו הליכי חקיקה, בנינו את המנגנון עם אותה טכנולוגיה נדרשת שבעיניי הוא לא כזה מורכב. השכר שלו ירד בחזרה. יגידו לו, הנה, ארבעה, חמישה חודשים, חצי שנה נהנית משכר כמעט פי 2. חזרת לשכר שבגינו היית אמור להגיע לעבוד. מה פוגע בזה? מה מסובך בזה?

אני לא יודע אם זה מסובך. זה קצת מורכב. אנחנו צריכים לבדוק אותו כמו שצריך.

אנחנו לא נרתעים מלגעת בנושאים מורכבים אם הם נכונים.

בבקשה.

אפשר להעיר הערה, אדוני?

כן.

אני יושב בוועדה הפריטטית ליישוב סכסוכים בין עובדים למעסיקים בהסתדרות העובדים. מה שהם מדברים במשרדים כאן, אני לא רואה אותו בשטח. אני רואה התחייבות של חברה, תאגיד כוח אדם לשלם 31.70 שקל לשעה. על איזה שכר את מדברת בכלל?

על עובדים שיבואו מכוח החלטת ממשלה של התשתיות.

שעדיין לא הגיעו.

עדיין לא הגיעו, עו"ד ואאיל.

אדוני, הקבלן משלם לחברת כוח אדם 90 שקל וחברת כוח האדם משלמת לעובד 31.70 שקל לשעה, וזה יהיה גם בעתיד. זה מושרש כבר.

זו בדיוק ההחרגה בהחלטת הממשלה.

ואתם תחייבו את התאגיד לשלם את המחיר שבהסכם שלו עם הקבלנים?

בהסכם הוא מתחייב לשלם את השכר שייקבע.

תעקבו אחרי ההסכמים האלה?

כמו שקורה בענף התעשייה.

תרדו לשטח. אתם יושבים במגדלים ואתם לא רואים מה קורה בשטח.

אני חושב שיש הרבה במה שאתה אומר.

אני פוסק בעניינים האלה, אדוני. אני יושב כשופט בוועדה הפריטטית ואני פוסק בסכסוכים האלה בין עובדים למעסיקים. את רוצה, אני אביא לך הסכמים.

טוב, אני אנסה להציף פה נושא שיכול לתת את המענה בין הגישה שמתקבלת מצד ימין של השולחן, לגישה שמתקבלת מצד שמאל של השולחן, ששתיהן נכונות אבל יש משהו שהוא חולייה מקשרת שהיא המחלה הרעה. תקשיב, חבר הכנסת דוידסון, עובד מקבל 32 שקלים לשעה לצורך העניין. קבלן משלם 90 שקלים. אתה אומר, איפה הכסף? חברת כוח אדם מקבלת את ההפרש, לא בהכרח, בטח שלא את כולו. לצערנו בחלק גדול מאוד מהעובדים הזרים שמועסקים בענף הבניין ישנם ראשי קבוצות, סוג של מאפייה שמגיעה מאותו ארץ מוצא ועובדת כקרטל ששולטת על העובדים, ותופסת את הקבלן כבן ערובה, ובהרבה מהמקרים גם כן את התאגידים שהן חברות כוח האדם בנושא. נוצר מצב שבו עובד זר מועסק בקבלנות אצל קבלן. הוא קבלן משנה, זאת אומרת שהוא מגיע לקבלן בשם אברהם, אומר, אני צריך לבנות את הבניין הזה. בא ראש הקבוצה ואומר, עזוב, לא שעתי ולא נעליים, הנה העובדים הם שלי, זה אני. תחשוב שרק אני בונה. כמה אתה משלם לי למטר? על פי זה אני נותן לך תפוקה ואני מחליט אם אני אצלך או לא. כך נוצר מצב שהתלות הולכת וגוברת של הקבלן באותם עובדים זרים, יותר נכון באותו ראש קרטל, ראש קבוצה, ותוך כדי העבודה כשהוא לפני יציקה והוא חושש לא להיות בתת חוזה כי הוא לא עומד בזמנים, מגיע ראש הקבוצה ואומר, אתה שומע, החלטתי שאני רוצה עוד 20% תוספת. אומר לו, מה? סגרנו מלפני חודשיים שזה פי 3 ממה שאמור לעלות עובד. אומר לו, על זה ששאלת מה, עכשיו זה 30%. אתה לא רוצה? מחר אני באתר אחר. ככה הם מקרטלים את הנושא.

מרוב רגולציה שמעיבה על התהליכים אתם מפספסים וסוגרים את השער אחרי שהסוסים בורחים מהאורווה. תתעוררו על עצמכם, זאת המציאות, והנה מצב שחותמים על 90 שקלים אבל מצד שני עובד מקבל 32 שקלים. תתחילו להתעורר. אם אתם תילחמו בתהליכי הגיוס, בשוחד המטורף שהם משלמים בארץ המוצא שלהם, בראשי הקבוצות ששולטים עליהם ומחליטים להם אם הם עובדים, איפה הם עובדים ובאיזה הספק, כשתילחמו בכל זה אנחנו נרוויח פריון, אנחנו נרוויח מלחמה מוצלחת בברחנות ונרוויח מלחמה באותם ראשי קרטלים ששולטים עלינו כמדינה.

כן, בבקשה, מי אדוני?

צביקה דוד, יושב-ראש קבלני התשתיות וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. אתה העלית את הנושא שבאמת הוא קיים בענף הבנייה, לא בתשתיות. אין בתשתיות ראיסים. אנחנו בשנת 95' הבאנו באופן עצמאי - - -

תעצור. אתה מדבר על התקופה הקדמונית שבה אתם הבאתם בגיוס עצמי.

נכון.

ואתה מדבר על כך שבענף התשתיות צבר העובדים הזרים אצל אותו מעסיק הוא לא גבוה.

נכון.

אני מדבר על ענף הבניין שאני חושש שהקלקולים שבענף הבניין והרקבונות לא יחלחלו גם כן לתת ענף שלכם, ואני תיכף אגע בזה.

אם יורשה לי רק לתת לך דגשים כי אני שומע את החברים פה. המטרה של המפגש הזה כפי שאתה הצגת, זה לקדם את המתווה של הבאת עובדים זרים לענף התשתיות. אנחנו מדברים על מחירים ועל קבוצות ועל דיני עבודה והמון בעיות. כל הבעיות האלה נכונות וצריך לטפל בהם, אבל הדבר הכי חשוב זה שהעובדים האלה יגיעו כבר. אנחנו שישה חודשים נמצאים מאז פרוץ המלחמה הארורה. הענף הזה מושבת כבר חודש קודם בגלל החגים. זה כבר החודש השביעי שאנחנו מתקרבים. יושבים פה מזמיני עבודה, נת"ע, נת"י שבטח הם יגידו את דברם, כמה פרויקטים שלהם עומדים, וכל מה שאנחנו מבקשים זה לקיים את הנוהל הנדרש, להביא את העובדים הכי מהר שאפשר.

אדוני מתכוון לקבוע נוהל. נקבעה החלטת ממשלה. עוד לא נקבע נוהל, אז עכשיו אנחנו צוללים לשם וזו מטרת הדיון, בסדר?

אוקיי, אז רק ברשותך עוד נקודה אחת חשובה שמתרחשת לנו בימים אלה. היום הייתה כתבה בגלובס. יש אלפי עובדים פלשתינים, שב"חים שמגיעים, ואם אנחנו לא נמהר להוציא את הפתרון, בסוף אנחנו נצטרך להתמודד עם השב"חים כי הקבלנים מחויבים. הם מחויבים לחוזים.

אני מבין. אני מודה לך, אדוני.

תודה.

טוב, אני עובר למשרד התחבורה. נתחיל לצלול קצת יותר לעומק. בהחלטת הממשלה נאמר, כידוע, שבאחריות המשרד לבדוק את העובדים הזרים במקצועות התשתיות, ובאחריות המשרד לגבש צוות בין-משרדי להתאמת נהלי רשות האוכלוסין כדי לא לחזור על הקטסטרופה שיש לגבי מיונים בענף הבניין. הוועדה סבורה כי המיונים יהיו בארץ וכל עובד שלא עובר את המיונים חוזר לארץ מוצאו על חשבונו או על חשבון התאגיד שהביא אותו, וכן שיהיה יותר מגורם אחד אשר יבחן את מקצועיות העובד.

אני מבקש לדעת כיצד משרד התחבורה נערך למימוש ההחלטה הזו? מי יבחן? איפה יבחן? איך? מתי? מי ייתן רישיונות הפעלת כלי הצמ"ה? מי יפעיל את הבקרה? כמה זכיינים יהיו? איך יגייסו את העובדים? האם עוד פעם ניפול לאותו קרטל כמו שאני פוגש בהודו ובעוד מקומות? מתי משרד התחבורה יגבש את הצוות? הוועדה מבקשת את סיכומי הדיונים באופן מיידי. בואו תענו לי על זה ואז אני אתקדם לשאר השאלות.

אור ליביס, סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה, משרד התחבורה. כפי שציינת, החלטת הממשלה עברה בשבוע שעבר לאחר שקידמנו את הנושא וראינו שהנושא של התשתיות הוא נושא שהוא שונה מהנושא של הבניין. כפי שציינת גם יש את הנושא של העבודות הרטובות ששם - - -

אתם קידמתם.

נכון, שאנחנו קידמנו.

בוא, אני רוצה לספר לך. היה פה בוועדה הזאת לפני חודש נציג שלכם ואנחנו דרשנו תוך שבועיים החלטת ממשלה. אם לא היינו דורשים את זה ולא היינו מעלים את זה, עוד חודשיים לא היו בכלל מדברים על זה.

אם חברי כבר התפרץ, אז אני כבר ארכב על הגל רק כדי שנשים דברים על דיוקם. מעט צניעות לא פגעה באף בן אדם, בדקתי את זה ב-50 ומשהו שנות חיי. מעט צניעות ודיוק. מי שקידם והציף ודרש ואבחן, עם כל הצניעות, נמצא בפרוטוקולים. כנסו לדיוני הוועדה. זה שלא הגעתם אליהם בשנה שחולפת, לא אומר שלא נעשתה פה עבודה. זה שמאז פרוץ המלחמה ועדות ושרים ובעלי תפקידים מזהים את הנושא כנושא סקסי שמייצר כותרות, לא אומר עדיין שאתם יזמתם וקידמתם. בכל הצניעות, הוועדה והעומד בראשה למעלה מעשרה חודשים, חודשים רבים לפני שפרצה המלחמה הארורה הזאת הצפתי את הצורך. קידמתי וניסיתי להניע את התהליך בחוסר שיתוף פעולה משווע בין המשרדים והשרים הרלוונטיים, ואם כבר הגענו לזה רק היום, טולו קורה מבין עיניכם, אבל בוא תמשיך.

טוב. קודם כל אני מודה ליושב-ראש של הוועדה. גם הדיון הזה היום הוא דיון חשוב, כפי שאני גם מצטרף לדברים בעניין הזה של החברים מההתאחדות. מה שחשוב זה לראות איך אנחנו מביאים את העובדים כמה שיותר מהר. היום יש פה נציגים מהחברות הממשלתיות שאחראיות, מנתיבי ישראל ומנת"ע. אנחנו רואים פרויקטים ברחבי הארץ שנמצאים בתפוקות מאוד נמוכות. בסוף אנחנו רואים דרכים, הציבור לא נהנה מזה. יש פה פגיעה כלכלית עצומה למשק וצריך לראות לא רק איך עושים את הנהלים, אלא איך גורמים לעובדים להגיע כמה שיותר מהר. לעניין הזה אני גם מצטרף פה לחברים, משרד העבודה, רשות האוכלוסין, שנעבוד ביחד כדי לראות איך אנחנו מביאים את העובדים מהר יותר גם בנושא של העבודות הרטובות וגם לגבי ההחלטה הנוכחית שקשורה לעולם התשתיות.

לפני כמה זמן עברה החלטת הממשלה הנוכחית?

שבוע וחצי.

מה עשיתם מאז כדי שיהיו פה עובדים?

כדי לחסוך זמן מכולנו, בסוף לתאם את הישיבות זה אירוע. אנחנו עושים קודם כל עבודה פנימית מאוד מקיפה גם בנושא של המקצועות, בנושא הזה של השכר, ללמוד מה הגורמים שמעכבים כשהמטרה שלנו זה לכנס את הדיונים בצורה יעילה כדי שנעשה דיונים קצרים ונגבש - - -

אני מאוד מודה לך. אני מעריך את זה, אבל בוא תענה לי אחרי שחבר הכנסת דוידסון יבטא את מה שהוא רוצה לשאול. תכין את עצמך בבקשה רק לענות לי על מה ששאלתי. מי יבחן? איפה יבחן? איך יבחן? מתי יבחן?

שאלה לי אליך לא באופן אישי. אל תיקחו את זה באופן אישי אף פעם. כמעט חצי שנה. אתה רוצה להגיד לי שעברה חצי שנה ואתם יודעים, משרד התחבורה, שהכול תקוע, הגשרים, נת"ע. כל עשרות החברות המדהימות שיש במדינת ישראל, כולם תקועים. חצי שנה לא קרה שום דבר עד החלטת הממשלה? אין תוכנית מגירה? אין איזושהי תוכנית שאותם יודעים מה אתם רוצים לעשות כדי להביא את העובדים לעשייה הזאת, לתשתיות?

כל הנושא הזה, אני לא רוצה להיכנס לכל - - -

אוקיי, תעצור את זה.

רק לדעת.

אני לא מרשה לך לענות על זה. אני אגיד לך משהו. לוקחים אותנו לטיולים מיותרים בשאלות שכואבות לנו.

בגלל זה אני שואל.

חבר הכנסת דוידסון, אני רוצה להציע הצעה. השאלה הקשה, הכואבת והצודקת הזאת תהיה חייבת להיבחן במסגרת ועדות חקירה שיוקמו. יוקמו כמה ועדות חקירה. אם עכשיו אנחנו נצלול בלמה לקח זמן, נבזבז את אותו זמן בשביל לענות. אני רוצה לדעת, וואנס, יש כבר החלטת ממשלה. כבר נפל האסימון. למה רק עכשיו נבדוק? כרגע אני רוצה לדעת, מאז החלטת הממשלה, מה המנגנון שאיתו רוצים להביא עובדים? זה מה שאני מבקש לדעת.

זמנים. צריכים להקציב זמנים ולהגיד מתי זה קורה.

יש לוחות זמנים שמוגדרים גם בהחלטה. אנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שמוגדרים בהחלטה. יש במקביל גם צוות בהתאם לישיבת הממשלה שהתקיימה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כי יש חסמים שלא רק אנחנו חווים כמו שתיארתם, גם עולמות אחרים חווים בעניין הזה, חלק מהדברים שהיושב-ראש ומכובדי ציין. זה חסמים שבסוף אנחנו נעשה נהלים אבל בסוף העובדים לא יבואו, אז לא נעשה בזה כלום.

אני אשמח להתייחס לחסמים ולהציע גם פתרונות.

תיכף. מי את?

ענבל כספי, התאחדות הקבלנים, סמנכ"לית תשתיות ובינוי חוזי.

אם אני אצטרך להיעזר על סמך הניסיון המר שיש לי עם הטיפול בחסמים ובהסרתם בהתאם להספק שלכם בענף הבניין, אבדנו. כשלתם. המלצות מכם אני לא לוקח. בואו נתקדם הלאה. אל תעני לי. את מה שיש לי לומר לכם ועל הכישלונות שאתם חתומים עליהם, אני אומר יותר ממה שאמרתי עד עכשיו.

אני מבקש לדעת, אדוני, מי עומד לבחון את בעלי המקצוע? מי אמור לאתר אותם? איך אמורים לאתר אותם? מי בודק את כושר הנהיגה והפעלת כלי הצמ"ה שלהם? אם טייח מטייח בצורה קצת פחות טובה, גם אם הוא עבר את המבחן הוא לא גרם נזק שמסכן חיים, נכון? אבל אם בן אדם מפעיל בומג או גרדר באופן לא בטיחותי ולא מקצועי, זה יכול להסב נזק שעולה על התועלת בהבאתו. אנחנו רוצים מצד אחד לזרז את התהליכים, ומצד שני ליישם אותם כמו שצריך.

נכון. אני מסכים. העניין הזה גם הוגדר בהחלטה, שמי שמגדיר את הדברים האלה זה משרד התחבורה. אנחנו מובילים את הצוות, צוות בין-משרדי. אנחנו נוביל גם את הנושא הזה כמו שאתה מתאר. יש פה את גורמי המקצוע.

מי הם גורמי המקצוע?

יש גורמי מקצוע בתוך המשרד ויש לנו את חברות התשתית. יושבים פה כמו שציינתי נתיבי ישראל ונת"ע.

הם אמורים למיין עובדים?

הם לא אמורים למיין עובדים אבל הם יודעים להגדיר מה צריך ומה לא צריך, ואנחנו נעשה את זה ביחד עם רשות האוכלוסין.

תיראו, רשות האוכלוסין הוא ספק שמייצר טרנספורמציה. באיזה אמצעי אתם מתכוונים להביא את ה-5,000 עובדים?

אפרת לב ארי, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה. החלטת הממשלה קבעה מפורשות שעובדים זרים לענף התשתיות יגיעו במסגרת או הסדר או הסכם בילטרלי קיים או במסגרת הסכמים חדשים. כרגע יש לנו הסכמים עם כמה מדינות בענף הבניין, כשענף התשתיות הזה הוא בעצם תחת ענף הבניין, כלומר הוא מוגדר כבנייה לתשתיות. עשינו בדיקה ראשונית של נוסחים קיימים של ההסכמים בענף הבניין.

זאת אומרת, אתם רוצים שהתאגידים שמביאים - - -

נכון מאוד.

זה הטעות הכי גדולה. אף תאגיד לא ירצה להביא את ענף התשתיות לפה. זה לא אותן מספר שעות, זה לא אותו שכר. לא כדאי להם. הם לא יביאו.

חבר הכנסת דוידסון, אני לא הבנתי את מה שהיא אמרה. אני גם רוצה להבין.

זה נפרד מהשאלה ששאל היושב-ראש. אתה דיברת על מי יעסיק אותם. כן, התאגידים המורשים בעלי היתרים לפי חוק בינוי/כוח אדם וחוק עובדים זרים. הם אלו שיוכלו להעסיק את העובדים הזרים כשההבאה שלהם תהיה במסגרת הסכם בילטרלי או עם אחת המדינות הקיימות שיש לנו איתן הסכם בענף הבניין או עם מדינה חדשה, שזה דבר שיחליט המנכ"ל שלנו בהמלצת הוועדה הבין-משרדית להסכמים בילטרליים.

את אומרת, עוד איזה שנתיים-שלוש יגיעו.

בכלל לא, אדוני.

תסבירי לי.

יש לנו כבר הסכמים קיימים שמגדירים את העבודות שבהן יעסקו עובדים בענף הבניין, ועשינו בדיקה ראשונית, אני אומרת את זה בזהירות המתחייבת.

אבל זה במקצועות רטובים.

אדוני, אני עונה לך. נכון, אתה צודק, מקצועות רטובים אבל יש לנו תמיד סעיף נוסף בכמה הסכמים שראינו, שנוכל לעשות בהם התאמות, כי יש סעיף נוסף שמדבר על כל העבודה או כישורים או מקצועות אחרים בהסכמה בין הצדדים. ברגע שיוחלט האם להתלבש על הסכם קיים ולדבר עם מדינה שיש לנו איתה הסכם קיים, נוכל באמצעות משרד החוץ - - -

מי הם?

זה יהיה בלתי אחראי מצידי לנקוב בשם של מדינה ספציפית שעוד לא דיברנו איתה ועוד לא חתמנו איתה על כלום, אבל אדוני ודאי מכיר את המדינות הקיימות שיש לנו איתן הסכם בענף הבניין, אני אוכל להקריא אותן, ואם יהיה צורך נוכל גם לעשות הסכמים נוספים.

אם ואם. אם יהיה צורך ואם ייצא ואם יסכימו ואם נסכם ואם נתקדם.

יש הסכמים קיימים כולל הסכמים חדשים, מדינות חדשות מהתקופה האחרונה. הדברים נבחנים בימים אלה. יש שיח. זה משהו שקורה. אני לא אוכל להתייחס לזה ולפרט כאן בוועדה. זה לא המסגרת המתאימה.

אני מבקש שתשלחו לי עד תום הישיבה את לוחות הזמנים שקבועים, בסדר?

מי מייעץ לכם?

לפי החלטת הממשלה משרד התחבורה צריך להעביר אלינו בתוך 30 ימים המלצות של צוות לגבי המקצועות ובמה יועסקו אותם עובדים.

חבר'ה, 30 יום להעביר המלצות של מקצועות, אני כרגע יכול להגיד לך. את צריכה לתת להם 30 יום לענות מה המקצועות?

זה לא אני. החלטת הממשלה נתנה למשרד התחבורה 30 יום, כולל נושא המיונים, אדוני.

באף מקום לא כתוב שחייבים למצות את מקסימום הזמן שהחלטת ממשלה או ועדה כזו או אחרת נותנת. נתנו 30 יום. תוך 30 דקות אתם אמורים לקבל את זה. 30 יום בשביל להגיד מה הם תתי הענפים?

אדוני, אני המשרד שאמור לקלוט את ההמלצות האלה, לא להכין אותם. יש משרד התחבורה. נציג משרד התחבורה הגיב, התייחס, השיב לגבי העבודה של הצוות שלהם.

לא, כי את כבר אמרת שמי שיביא אותם זה התאגידים.

לא אני אמרתי. הממשלה קבעה. אני עובדת ממשל, מיישמת מה שהחליטה הממשלה.

אני מבין מה את אומרת.

גבירתי היועצת המשפטית, תוך 30 יום הוועדה אמורה לגבש לכם את תתי הענפים והמקצועות בענף הבניין שקשור לתשתיות, נכון?

נכון מאוד.

כשהם כבר מופיעים בהחלטת הממשלה. צריך לחכות 30 יום כדי שאני אעביר לך את זה? ייקח לי 12 שניות להגיע אליך, להביא לך את זה אם לא קיבלת. 12 שניות. בהחלטת הממשלה מבואר בטבלה מאוד פשוטה מה הם המקצועות – עבודות מים, ביוב ותשתיות, צוות אספלט, מומחים לעבודות קרקע, הנחת תשתיות חשמל ותקשורת בתשתיות, מפעילי ציוד כבד, רתכים, מסגרים לתשתיות, עובדי כפיים לעבודות פיתוח תשתיות, חיפוי בקירות אבן לתשתיות. הנה כתוב. 30 יום בשביל לקבל את הנייר הזה? לפני שבוע וחצי הוא יצא. חבר'ה, אתם יודעים למה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים. בואו תעצרו. אתם לא חייבים לענות לי. תעשו חשבון נפש עם עצמכם. אתם אומרים לי ששבוע וחצי אתם מחכים כחלק מ-30 יום בשביל שצוות במשרד התחבורה יגיש לכם את רשימת הצרכים כשהיא כבר מפורסמת באותה החלטת ממשלה. מה קרה לכם? מה החלמאות הזאת? תביאו עובדים. לא הבנתם את זה מלפני עשרה חודשים או שנה כשצרחתי והתחננתי. פרצה המלחמה. תביאו. לא הבנתם את זה בכל הדיונים שקיימתי עד עכשיו. חיכיתם להחלטת ממשלה. תביאו עובדים. חבר'ה, אתם מחזיקים במשרות שקובעות את גורל המדינה. זה לא רק בעל חברה כזו או אחרת. זה גורל המדינה. תביאו עובדים.

תנו לי רגע להסביר לכם מה אתם מספרים לי. אני אבאר את זה בתאריכים. חבר הכנסת דוידסון, אם הכול הולך פיקס, עוד 30 יום אנחנו גרוסו מודו באפריל להגיש את המסקנות. בוא ניקח שהם יהיו הפעם טייסי חלל ועוד 30 יום ישלימו את התהליכים של הרחבת הסכמים בילטרליים והתאמתם. בוא נאמר שהפעם הם לא יעבדו כתמיד במקביל. הם כבר יאתרו תאגיד כוח אדם מקומי. אנחנו נמצאים ביוני. בוא נאמר שתוך כדי יוני, מה שלא קרה אף פעם, כבר יצאו למיונים, אז נאמר שב-15 ביוני הגיעו וב-20 כבר סיימו למיין את כל העובדים ואת מי שקיבלו. לפחות כמו שקורה עד עכשיו, הוצאת תעודה רפואית, הוצאת תעודת יושר מהמשטרה והברקת אישור שהוא אישור כרטיס עלייה למטוס, מבחינת רשות האוכלוסין לוקח בסדר סביר אצלם כשלושה חודשים, כל התהליכים עם אותו תאגיד מקומי והאישורים. שלושה חודשים זה זמן סביר כי עד עכשיו גם שלושה חודשים לא הספיקו, אבל בוא נאמר שהם יתייעלו. זה מביא אותנו לאוקטובר. נראה לכם הגיוני שמישהו במשק ישרוד עד אוקטובר? שואל אתכם שאלה. ועדה בין-משרדית, שבו על זה בשולחן עגול, תגידו, חבר'ה, איך אנחנו יוצאים מפה עם בשורה לביצוע.

זה מה שצריך להיות, שולחן עגול איתנו.

גבירתי, אני ממש מתנצל. משום כבודך והחיבה האישית שאני חש כלפי ראול היקר, אני לא משתף אותך ואתכם בכל התחושות והקבס והאשמה שלי כלפי התרומה שלכם למצב בענף הבניין, אז בואי תעצרי.

אני לא יודעת על מה אתה מדבר. אנחנו לא ממשלת ישראל.

בגלל התנהלות הממשלה - - -

לא, לא. תקשיב, להגיד כל דבר הממשלה, הממשלה, הממשלה זה ריק מתוכן.

התאחדות הקבלנים נסעה בעצמה, טסה להודו ולסרי לנקה כדי להביא עובדים.

כן, כן, שמעתי. כשאני מבקש מהנציג שלכם שבדרך פלא הוא גם הבוחן וגם מאתר אתר המבחנים וגם מוצא את המגייס שהוא גם בעל אתר המיונים, ובדרך פלא רוב העובדים מגיעים דרכו, ואני מתחנן אליו בדמעות שליש, בתחנונים, תביא לי בבקשה את רשימת העובדים שעברו מיונים בהצלחה כדי שאני אסייע לכם להילחם בביורוקרטיה הישראלית, בתחנונים, לא בבקשה, ברמז. מתחנן. אני אומר לו, אני מתחנן בפניך.

אנחנו לא מחזיקים ברשימות. הם עוברים לרשות האוכלוסין.

אני אסביר לך. מה לעשות שהנציג שלכם הגיע לאחר תחנונים שלי אליו לשיחת ועידה שלי איתו ועם אותו בעל תאגיד מרכזי שעושה עשרות מיליונים על הבאת עובדים לישראל, וחוץ מלהגיד לי בסוף השיחה, שמע לי, תמליץ עליו שהוא ידליק את המשואה בהר הרצל, הראשונה ולא השנייה, הוא עשה הכול. כשביקשתי בתוקף את הרשימה מאותו בעל תאגיד, אמר לי העובד שלכם שהוא הבוחן והוא המאתר והוא החבר והוא המערער והוא עולם, אם אתה תבקש ממנו בקשות כאלה נמרצות, אני אאלץ להתפטר מתפקידי. טולו קורה מבין עיניכם גם אתם. יאללה, בואו נתקדם הלאה. אל תגררו אותי בלשוני.

אני חושב שאנחנו מבלבלים. אנחנו מדברים על מתווה התשתיות ואתה מדבר על הבניין.

הואיל והדוברת שמדברת מייצגת את התאחדות הקבלנים, ומבקשת להמליץ המלצות ליישום בעניין יבוא עובדים זרים לענף התשתיות על סמך ההצלחה המזהירה שלהם בהבאת עובדים זרים לענף הבניין הכללי, אז אני מעדיף לכל הפחות להגיד לה, מכם המלצות אני לא רוצה. ראיתי כבר את היכולות וההספקים שלכם. לבוא ולהגיד, ממשלה, ממשלה, ממשלה, יש לי ביקורת עצומה על הממשלה. אני לא סותם את פי בעניין הביקורת עליהם, אבל לבוא ולהגיד שבגלל ממשלה אין פה עובדים זרים זה לזרות חול בעיני הציבור. תספרו את האמת.

כשפנו אליי נציגים בין היתר של התאחדות הקבלנים כשהם בהודו ואני פה בארץ, ואומרים לי, מעכב אותנו להביא את העובדים כי למרות שאנחנו בוחנים ולמרות שהתאגידים מביאים בהבאה ישירה אין מספיק מרכזי בדיקה רפואית, ומה שאנחנו קיבלנו מרשות האוכלוסין, מנפיקים בין 30 ל-50 ביממה, אני לא עצרתי לרגע עד שלוש דקות לפני כניסת שבת ביחד עם ראש רשות האוכלוסין מר איל סיסו, והפכנו עולמות עד שנמצאו עוד מרכזים שהקפסיטי היומי שלהם עבר למאות רבות. אמרו לי, זהו, בזה הסתיים המשבר, אתה תראה עכשיו איך יתחילו להגיע לפה באופן בלתי פוסק, ואז אמרו לי, תשמע, יש בעיה עם טיסות. אמרתי, חבר'ה, מה הבעיה בטיסות? ספרו לי. תנו לי את כל האתגרים, אני אעזור לכם להתמודד איתם בכוחותיי הדלים. אני לא כזה קוסם. אמרתי, עם איזו חברה אתם רוצים לעבוד ועם איזו סוכנות? היפנו אותי לסוכנות והפלא ופלא, בתום שיחה של תשע דקות בעל הסוכנות אמר שיש לו ברזלים, כלומר מטוסים בלי סוף. הוא השיג סלוטים, זאת אומרת נתיבי תעופה בין ישראל להודו.

פניתי לעוד חברת תעופה מקומית פה בארץ שהגיעה להסכם עם איי סיישל לחניית ביניים, כי המטוסים שהיו לה זמינים הם קטנים וצריך תדלוק ביניים. אמרתי, חבר'ה, הנה זמין, וגם הצנחתי את המחיר ממה שאמרו בהתחלה מ-1,440 דולר ל-815 דולר לערך. אמרתי, הנה, קחו, תביאו את העובדים. אמרתם עובדים, אמרתם שאתם לא רוצים בילטרלי. אמרנו, תביאו B2B. אמרתם, יש בעיה בבדיקות הרפואיות. פתחנו לכם עוד כמות מטורפת של מכונים מורשים על ידי המדינה. תגידו מה הבעיה עכשיו? אז אמרו לי, הבעיה היא בהנפקת תעודת היושר. תביאו לי את השמות של מי שהגשתם ולא קיבל, אני אטפל בזה. אמרתי, אני מוכן לבוא על חשבוני להודו. אני לא כמוכם, טס בחינם. מוכן לבוא על חשבוני. רק תביאו רשימה.

כבוד היושב-ראש, ההתאחדות היא כלי שרת בידי משרד השיכון כדי להביא עובדים. אנחנו נשמח לעזור גם לאדוני כדי שיגיעו לפה עובדים ושהקבלנים לא יתמוטטו.

אפשר רגע להעיר הערה קטנה, אדוני?

כן. שם ותפקיד.

שמי אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. אני חושב שכדאי וצריך לעשות איזושהי הפרדה בין המסלול הבילטרלי והפרטי על הבעיות השונות שיש בשני המסלולים האלה. יש הרבה בעיות שהן בצד ההודי או הסרילנקי במקרה הזה. אני לא חושב שצריך להכפיש את ההתאחדות לגמרי על העבודה רבת השנים.

אתה יודע, באופן קוסמי אני שאלתי את עצמי, אני רגיל לראות פה את הבוסית שלך, הגברת מיכל ארן שבדרך כלל היא הסניגורית של ההתאחדות. בוא תקשיב, הם יודעים לבטא את עצמם היטב. אתה יכול לדבר על משרד השיכון. אני עד עכשיו לא דיברתי עליכם. אתה רוצה לדבר על משרד השיכון? תחכה שאני אגיד מה אני חושב. אתה לא הסניגור שלהם ואתה לא המדברר שלהם. זה שמשרד השיכון בחר את התאחדות הקבלנים כממיינים יחידים, זה עוד נושא לבדיקה.

ראשית, לא באתי לסנגר.

תדבר רק על מה שרלוונטי כשאני אתן לך רשות דיבור.

בואו נתקדם, ברשותכם.

אני מבקש לדעת מרשות האוכלוסין ומשרד העבודה האם נבחנת האפשרות של הבאה ישירה של עובדים לתשתיות? ישירה זה אומר תאגידים או קבלנים מורשים.

החלטת הממשלה קבעה שזה יהיה במסגרת הסכם בילטרלי, לא הבאה ישירה פרטית, וההעסקה היא באמצעות התאגידים הקיימים או אלו - - - .

אני לא חולק כרגע שהם יהיו מועסקים דרך תאגידים. אני מדבר דרך ההבאה והגיוס שלהם.

הממשלה קבעה שזה יהיה דרך הסכם בילטרלי.

זאת אומרת שהמדינה תבחן, תיעתר ותשלח את העובדים.

המדינה תתקשר מול מדינה אחרת, בין אם קיימת, בין אם חדשה, מה שיוחלט.

המדינה פנתה כבר לאותן מדינות שאנחנו חתומים איתם על הסכמים בילטרליים כלליים?

כמו שאמרתי, קודם יש שיח. אני מבקשת לא להתייחס לזה כאן.

יש שיח רשמי?

אולי משרד החוץ ירצה להשלים על זה. אני מבקשת לא להרחיב בנושא הזה. זה עוד לא בשל לדבר עליו כאן.

חברים, תקשיבו, להגיד יש שיח ופה באולם לא נבטא את עומק השיח, זו תשובה סתומה. אם היה לכם מה להגיד לי הייתם פועלים כפי שאנחנו נוהגים, תדרוך מקדים באופן מצומצם שבו אני מקבל את הקווים המנחים על מה אני מדבר ועל מה לא. אני אף פעם לא חרגתי מהם, ואני מבקש לעשות כן אחרי הדיון הזה. אשמח להיפגש אתכם היום אחר הצוהריים. צוות הלשכה ימצא חלון. אני מבקש לדעת מה המשמעות יש שיח. אני רוצה לדעת. אם רק 30 יום בשביל לקבל את ההמלצות הקיימות מלפני שבוע וחצי, מעניין כמה חודשים או שנים זה בשביל לסכם ולטקס את אותה עצה והחלטה עם אותה מדינה? אני מכבד רק בילטרלי. אני מכבד שהתאגידים יהיו מעסיקים. אני לא חולק על זה. אני רק רוצה לדעת איך באמת מביאים אותם כבר?

אשמח בבקשה לדעת באותה שאלה, אני מפנה את זה לרשות האוכלוסין, בעניין החלטת הממשלה שהוחלט שהעובדים הזרים יועסקו על ידי תאגידי כוח אדם בענף הבניין. אני מבקש לדעת האם לגישתם נכון יהיה לאחד תאגידים מתוך עשרות החדשים שאושרו רק לעבודות תשתית המדוברות?

כמו שהיום אנחנו לא מייעדים תאגידים רק למשל לטפסנות - - -

אני מבין, גבירתי.

אנחנו לא מתערבים. זה שוק חופשי.

נבחרו תאגידים חדשים בימים אלו שעברו את כל המיונים הנדרשים. האם נכון מבחינתכם לבוא ולהגיד, אנחנו לוקחים מתוכם עשרה תאגידים לצורך המספר, שרק הם יוכלו להביא והם יספקו לכל הארץ? זאת השאלה.

אין לנו כרגע החלטה לייעד תאגידים מסוימים רק לנושא - - -

אבל ייעדתם שרק תאגידים יהיו מעסיקים. מה הבעיה ליעד שיהיוX תאגידים שעוד אין להם עובד לאף ענף בבניין, רק לענף התשתיות? מה פסול בזה?

לא אמרנו שפסול.

אז אני שואל מה עמדתכם.

אנחנו לא מתערבים וזה שוק חופשי.

אחרת לא יבואו עובדים. הם יעדיפו להעסיק אותם בבניין.

בדיוק.

אני מבקש להבהיר נקודה חשובה.

בבקשה אדוני.

שום תאגיד כוח אדם לא יביא עובדים לתשתיות לפני שהוא ימלא את המכסה שלו לעובדים לבניין. יש פה איזשהו הבדל מהותי.

אדוני, זה עובר לשאלה הבאה שלי. אותם עובדים לתשתיות שאמורים להגיע דרך אותם אמצעים בילטרליים, שיועסקו על ידי התאגידים, יישבו על המכסה הקיימת שלהם לבניין או שתהיה להם מכסה נפרדת?

קרן גלבוע, רשות האוכלוסין. זה מהמכסה הקיימת שלהם. לכל תאגיד יש מכסה של עד 1,000 והוא יוכל להביא גם עובדים לבניין וגם עובדים לתשתיות.

זאת אומרת שאין הגדרה ייעודית לאותה מכסת 5,000 בחלוקה.

החלוקה היא תהיה עד 5,000. יש מכסה קיימת של 65,000 מהחלטת ממשלה קודמת לבניין. גם המכסה של הבניין, אגב, זה בניין למגורים ולתשתיות. כל עוד הם מתעסקים בעבודות רטובות, עדיין הם יכולים להעסיק אותם.

אין שם צנרנים, אין שם ניקוז, ביוב ומים.

היא אומרת שזה יושלך ויושפע מאותה החלטת ממשלה בהתאם לאותם מקצועות שהם עדיין לא מכירים אותם.

אני חושבת שאדוני יוביל לכיוון מאוד חיובי אם נוסיף על מכסה של תאגיד, שעל ה-1,000 יהיה נגיד מכסה עבור עוד X עובדים עבור התשתיות או אך ורק תאגידים לתשתיות, לזיקוקי התשתית 200, 300 ו-400, אחרת ההחלטה פשוט תהיה ריקה מתוכן. לא יגיעו לפה עובדים.

חד משמעית זה או זה או זה.

בבקשה, אדוני.

צבי קנטור, לשכת עורכי הדין. אני רוצה להתייחס רק קדימה, לא אחורה. הדרך לדעתנו היעילה ביותר לגייס, למיין ולסנן את העובדים זה לתת לחברות עצמן, משום שבנושא תשתיות יש שוני מהותי מהבניין. כאן יש ארבעה מקצועות. כאן יש מעל 40 מקצועות. אתה צריך שני אנשים כאלה.

המקצועות נקבעו בהחלטת הממשלה.

המקצועות שנקבעו בהחלטת הממשלה הם מקצועות ראשיים. בכל מקצוע כזה יש תתי מקצועות והסתעפויות ומפעילים בכירים ומפעילים זוטרים. כל קבלן יודע מה בדיוק הוא צריך כדי להגיע לתפוקה אפקטיבית.

אני אתן לך מענה על זה, אדוני. אם קבלן מגיע לתאגיד כוח אדם בבניין שמביא עובדים זרים לתשתיות, ואומר לו, אני צריך בבקשה מי שיודע לעבוד על JCB, או שאומר לו, הבאת לי אחד ל-JCB, אני צריך עוד שניים לשופל. הנה, הוא מיקד לו את תת המקצועיות. הוא מאתר ומאפיין את אותו עובד וזה מה שהוא מגיש כבקשה ללשכת האוכלוסין והם מגייסים בהתאם. זה לא מה שאמור באמת לפתור את האתגר.

הגיוס, המימון והסינון הישיר על ידי הקבלנים, וההעסקה הישירה - - -

אדוני אומר, בוא נחזור לתקן את החלטת הממשלה וניצור פה עוד סיבה לעיכוב. אני לא רוצה עיכובים. אני אומר ראה וקדש. זה מה שהוחלט, בוא נראה איך עושים דיוקים וליטושים תוך כדי תנועה, ולהתחיל להביא.

ההעסקה יכולה להיות דרך התאגיד. האיתור, המיון והסינון - - -

אבל זה כבר לא בילטרלי וההחלטה היא בילטרלית.

אני חושבת שמה שהוא מתכוון זה שהמיון יבוצע על ידי התאגיד כי הוא יודע מה הוא צריך, וההעסקה תהיה כן באמצעות התאגיד.

המיון ייעשה על ידי הקבלן.

המיון ייעשה על ידי הקבלן וההעסקה תהיה על ידי התאגיד.

אבל אז זה לא בילטרלי, ואז את מחזירה אותי לתקף את השינוי באמצעות הצעת מחליטים חדשה, דבר שיגרור עוד כמה שבועות מיותרים שאין לנו. אין לנו באמת את הזמן הזה.

רשות האוכלוסין, אני מצפה שבאופן מיידי טרם השלמת התהליך של ההסדרה של התאמת ההסכם הבילטרלי עם אותה מדינה פוטנציאלית, להתחיל בהליכי גיוס לא פורמליים כדי שהם ייגשו כבר להוצאת התעודות הרפואיות ותעודות היושר, שכן הם לוקחים המון זמן. תוך כדי זה לראות איך לקצר את אותה דרישה ביורוקרטית של התהליך המורכב של הסיווג המוקפד בתעודת היושר, כך שכשהמדינה כבר תשלים את התהליכים הבילטרליים ויפנו לגיוס ויהיה מבחן, הם כבר יהיו ערוכים להגעה ארצה.

אני אסביר. בגלל שההחלטה מדברת על מקצועות ספציפיים, אז גם כשמתקשרים עם מדינה צריך להסביר לה איזה סוג עובדים צריך ואיזה מקצועיות ומי הולך לבחון ולבדוק את העובדים כשהם נמצאים בחו"ל. זה אמור להיות בתיאום עם משרד התחבורה, שהם יגדירו בדיוק איזה מקצועיות העובדים האלה צריכים, איזה מבחנים הם צריכים לעמוד בהם. רק אז אפשר יהיה להתקדם. כל עוד אנחנו לא מגדירים את המקצועות ומי בוחן אותם זה בעיה להתקדם.

והנה חזרתי לשאלה הראשונה שלי למשרד התחבורה. אני חוזר למכובדי הסמנכ"ל ואני אשאל אותך שוב פעם. בוא תאמר לי מה המנגנון שאתם מבקשים להפעיל באמצעותו את האיתור, סינון ובחינות כדי להביא אותם? מתי אתם מתכוונים להגיד לרשות האוכלוסין, אלה תתי הענפים בענף התשתיות בשביל שאנחנו זקוקים פה להעסיק?

כפי שאמרתי אנחנו מגבשים בימים אלו את העבודה המקצועית הפנימית כדי שנבוא מגובשים לרשות האוכלוסין עם משהו מקודם.

מתי?

הצוות צריך לסיים את העבודה שלו ב-30 יום, אז אנחנו מתכוונים - - -

לא. תקשיב, מבחינתי כל מי שאמור לעזור לכם לגבש את ההחלטה, פנים-משרדי, חוץ-משרדי, צריך להיפגש היום אפילו בשעות הצוהריים, ערב, לילה. היום. יש פה נציגים של נת"ע?

כן.

נת"ע אמורים לסייע לכם לאפיין?

בוודאי.

יופי.

מה שמך, אדוני?

מתן פלד.

מה תפקידך?

מנהל אגף בנת"ע.

אתה חלק מהצוות שאמור לסייע למשרד התחבורה?

נתיבי ישראל יושבים עם משרד התחבורה והם יאפיינו חלק מהדברים.

נתיבי ישראל, בבקשה.

שלומי איתן, נתיבי ישראל, משנה לביצוע, חטיבת הנדסה. אנחנו אפיינו את הקטגוריות כפי שאתה הקראת מקודם לגבי התפקידים בענף התשתיות כמו שתיארו פה מקודם. הגדרנו את התפקידים האלה על מנת שיהיה אפשר לאתר את אותם בעלי מקצוע לענף התשתיות שמדובר פה, שהוא שונה מענף הבינוי.

את זה כבר עשיתם.

כן.

איזה פרטים לפי דעתך חסרים לנציגי משרד התחבורה כדי להעביר לרשות האוכלוסין?

אני חושב שבגדול הם קיימים. צריכים לטייב מעט את הנתונים אולי.

כמה זמן ייקח לכם לטייב את זה?

לדעתי עניין של ימים.

ימים לטייב תהליך?

כן.

למה?

אם יהיו עוד שאלות, אז עוד יומיים-שלושה ייגמר הדבר הזה.

תוך כמה זמן אתם תדעו לענות?

ישאלו אותנו שאלות, נענה מייד.

אתם לא הולכים ללמוד את הנושא.

לא, אנחנו יודעים מה חסר. הגדרנו את זה גם בהצעת מחליטים. יש את בעלי התפקידים, בעלי מקצועות שחסר לענף התשתיות, הוגדרו. פירטנו מה זה על מנת שיהיה אפשר לאתר אותם כעובדים זרים כדי שתהיה התאמה.

ריצוף באקרשטיין לדוגמה, איתרתם את זה כצורך?

רצף, כן. ריצוף, כי זה שונה מריצוף של בניין. ריצוף של עולם התשתיות – אבן שפה, אבנים משתלבות וכדומה, כמו גם מפעילי צמ"ה שדובר פה, כמו גם קירות חיפוי, קירות אבן לעבודות פיתוח שלא כמו בבנייה, כמו גם הנחת תשתיות קווי ביוב, קווי מים, קווי ניקוז בתת הקרקע. כל הדברים האלה, הגדרנו אותם.

אוקיי, אז למה אתם צריכים את ה-30 יום? הוא אומר, עניתי לך על 95% מהשאלות. אם יש לך עוד שאלות בטווח ה-5%, תשאלו, מייד נענה לכם. למה אתם צריכים 30 יום?

אני חושב שאמרתי קודם. ה-30 יום הם לא 30 יום לעבודת משרד התחבורה. 30 יום לסך הכול גיבוש הנוהל.

אני רוצה לדעת מתי זה יוצא מהתחנה שלך כדי להפעיל את הלחץ בתחנה הבאה. מתי זה יוצא ממך?

נתיבי ישראל ונת"ע זה חברות ממשלתיות של משרד התחבורה. זה בבית. תיאר פה הסמנכ"ל עניין של ימים. כנראה שזה פחות או יותר הסיפור.

סליחה, אני מצטער.

מבחינתי לגבש לגבי נושא של רשימת המקצועות.

נציג נתיבי ישראל, לפני כמה זמן אתם העברתם?

העברנו בסוף שבוע שעבר, נדמה לי ביום חמישי. לדעתי הם העבירו את זה ללשכת האוכלוסין, עד כמה שאני יודע.

חבר'ה, ללשכת האוכלוסין לא מעבירים את זה בפרוסות סלמי. מגבשים, מעבירים את זה כצרופה אחת.

צריך שבסופו של דבר תהיה הסכמה לגבי בעלי המקצועות האלה, אני חושב. יש את השיח הזה שמתואר פה על ידי משרד התחבורה והוא בסדר כדי שזה יקרה בהצלחה בפעם אחת. זאת דעתי.

זה בדיוק העניין. אנחנו לא רוצים להעביר את זה בסלמי. אנחנו לא רוצים לעשות פגישות מיותרות עם רשות האוכלוסין ומשרד העבודה ומשרד האוצר, ולהתחיל עכשיו לעשות דיונים על גבי דיונים. אנחנו רוצים לבוא עם משהו סופי. נושא של המקצועות, יש כאן עניין של סיווגים ויש שם עוד דברים שהעלו ממשרד העבודה שאנחנו פחות מכירים. אנחנו מתייחסים לדברים שהם ביקשו כדי שנבוא אליהם עם משהו מגובש.

שבוע וחצי עבר מאז שאתם ביקשתם מנציגי נת"י לספק לכם את האפיון.

התיאור הוא לא נכון. אנחנו לא מבקשים מנת"י לספק לנו נתונים. יש עבודה פנימית. במשרד התחבורה יש מינהל תשתיות. לצערי הנציג שלהם לא יכול היה להיות פה היום, הוא חולה, אבל יש עבודה שנעשית בתוך המשרד כדי לבוא מגובשים. 30 יום הם 30 יום לסך הכול הליך העבודה של הצוות הבין-משרדי.

מה יש בקצה שלו, נוהל?

כן.

יופי, ועד שלא יסתיים הנוהל, רשות האוכלוסין באופן פומבי ומתחייב לא תסגור עם מדינה הרחבת הסכם בילטרלי. אתם מסכימים איתי?

אדוני מבקש מאיתנו לקצר את ה-30 יום?

אני אומר לכם, בואו לא נישן בלילה. אני אתכם ביחד. לא לקצר ביומיים. גם לא בשבוע. זה מה שאני מנסה להסביר לכם. אם רשות האוכלוסין הייתה משתכנעת להתקדם במקביל להרחבת ההסכמים הבילטרליים על בסיס אותם נתונים שכבר נשלחו ושיש לכם אותם, על הכיפאק, תמשיכו לטייב. מכיוון שהיא לא יכולה להתחיל את התהליך, חבר'ה, אנחנו מוצאים את עצמנו בעוד חצי שנה, אהלן-אהלן. באמת. אני רוצה לקבל החלטה.

עד שהם יסיימו את הייעוץ הפנימי ביניהם אשמח בבקשה שתסביר לי כיצד מוגדר ציוד כבד. האם העובדים הזרים יוכלו להפעיל ציוד כבד, ציוד צמ"ה? תענה לי אתה, משרד התחבורה, מה בהחלטה, מה בכוונה, מה באפיון שכבר קיבלתם?

יש את רשימת המקצועות שנמצאים בתוך החלטת הממשלה. להבנתי, כן, יש שם מפעילי ציוד כבד. זה ברשימה.

תסמיכו אותם. שלא יגיעו העובדים, מפעילים ואתם תגידו, אין להם רישיונות. אתה צריך להגיד כאן ועכשיו, כן, אנחנו משרד התחבורה נסמיך אותם להפעיל ציוד מכאני הנדסי.

לא, לא, אני אסביר למה אתה מתכוון לגישתי, אדוני, בסדר? ואני מצטרף לדרישתך, לכן אני שואל את זה מכל זווית אפשרית. אני מצפה להצהרה מכם שכל מי שעובר את אותו מיון ונבחן גם עניין כושר ההפעלה שלו והמצאת רישיון בתוקף שלו באותה מדינה שבה הוא נמצא, והוא עבר את אותם מיונים גם בעניין הפעלת ציוד הצמ"ה, ברגע שמנפיקים לו אישור הגעה, אישור העבודה פה, חלק בלתי נפרד ממנו זה גם אישור הפעלה. כמו שמותר לו להיות פה, מותר לו גם להפעיל את אותו ציוד שעליו הוא נבחן. זה מה שאני מצפה מכם. הוא יגיע לפה וברמת העיקרון אתם כן תאפשרו אבל זה ייקח עוד חצי שנה, זאת אומרת גם המעסיק יצטרך לשלם לו גם על הזמן שהוא פה והוא לא עובד, או שהוא יצטרך להיות פושע ולא מבוטח. לא מתאים לי. אני רוצה שזה יוסדר, כל המנגנון כולל הרישוי, כולל הביטוי כבר במעמד הבחינות שלו בארץ המוצא שלו.

אני מצטרפת לאדוני ורוצה להבטיח שלא ישלמו בסופו של דבר כפול מחיר של עובד פלסטיני, ובסופו של דבר יגיע עובד שלא יודע לעשות את העבודה או שהוא לא מוכשר.

חד משמעית. בוא תאמר לי אם אנחנו על זה.

זו הכוונה. אנחנו כמובן לא מתכוונים להביא עובדים לא מוכשרים לישראל. לא עשינו בזה כלום. אם אנחנו מביאים עובדים ואחרי זה נתחיל לעשות להם פה הסמכות והכשרות ארוכות, אז זה לא ישיג את המטרה. המטרה שלנו כמו שציינתי בתחילת דבריי, להביא עובדים במהירות האפשרית לאור המצב שכבוד היושב-ראש תיאר בהרחבה.

אנחנו קובעים כרגע מנגנון.

בין היתר דיברתי על הנושא הזה של הצוותים הפנימיים. זה חלק מהצוותים הפנימיים. יש לנו גם את מינהל תנועה בתוך המשרד שגם הוא מעורב. אנחנו רוצים לסגור את האירוע.

אני יכול להיות חלק מהצוותים האלה. גבירתי היועצת המשפטית, יש מניעה?

יש הפרדת רשויות, כן, אדוני.

אנחנו נשמח להיות שותפים.

זה לא אומר, אדוני, שאתה לא יכול להיפגש עם הגורמים ולדבר איתם.

תיראי, גבירתי היועצת המשפטית, כשאני נפגש עם כל אחד כפרט, הוא אומר, ואלה, אתה צודק אבל זה חונה שם, לא אצלי. לגישתי, תמיד צריכים למצוא שולחן עגול, שם באותו רגע להילחם באמת בביורוקרטיה. שם צפים האתגרים, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הם אפילו לא צפים. אני רוצה לוודא שמי שנבחן, כמו שבוחנים את הידע שלו בהחזקת מסטרינה, בוחנים את הידע שלו בהפעלת ציוד צמ"ה. ידוע שאם הוא עבר את המבחן הזה ואת זה, כשמנפיקים לו את האישור הגעה לארץ, אישור העסקה יש גם את אותו רישיון נהיגה שכתוב שהוא מותנה, שכל זמן שהרישיון הזה בתוקף, גם זה בתוקף.

אני חושבת, אדוני, שאתה יכול ללוות את התהליך ולכוון אותם.

אבל מבחוץ. אני יכול להיות כמשקיף?

זה שאלה אם הם רוצים.

אני שואל אם יש הפרה של הפרדת רשויות אם אני מגיע כמשקיף.

אני לא יודעת לגבי משקיף. יש עיקרון מאוד חשוב של הפרדת רשויות ואני חושבת שחשוב לשמור עליו בלי לגרוע מהחשיבות של זה שהוועדה כאן ואדוני מנחים את הצוותים, קוראים להם ללכת לכיוון הנכון, עוקבים אחרי הנעשה, מפקחים על עבודתם.

אדוני היושב-ראש, אפשר דקה וחצי? תודה. אוריה לוברבום, מנכ"ל אבן דרך במחזור. לפני הלחימה בשיא שלי העסקתי 120 עובדים בענף תשתיות. אני לא יודע על מה הדיון פה. אני בשמחת תורה ירדתי דרומה באסון ובטבח, ואני לקחתי החלטה שאני לא רוצה לעבוד יותר עם האויב. זה החלטה אישית שלי, לא קשור לאף אחד. מאז אני במסע. תוך כדי לחימה בעזה אני במסע להשגת עובדים ולהשגת דברים, ואני לומד את הנושא. אני חדש. אני טרי פה. אני בטוח שכולם פה יכולים ללמד אותי. אני הפוך מכולם. אני בא בדבר הזה.

מצד שני, אדוני היושב-ראש, אם היו נותנים לי לעבוד לבד, להביא את העובדים שאני מכיר מרומניה, צ'כיה וכל המקומות האלה, כבר היה לי עובדים. אני יודע בדיוק מה אני צריך, אני יודע את כמות העובדים שאני צריך, אני יודע מה הם צריכים לעשות. אני בחיים לא אביא מישהו שאני אעלה אותו על כלי של מיליון וחצי שקל בלי שהוא הוכשר, ושהוא יעשה לי את הנזקים, כי זה גם מה שקורה היום. כולם מדברים על הפלסטינים, על האויב כאילו הם העובדים הכי טובים בארץ. כמות הנזקים שאני אוכל מהם בכלים שלי הם יום-יומיים. ההכשרה שאני יכול להעביר להם היא הכשרה - - -

והמחשבים שהם מסייעים לגנוב.

אני לא נכנס בכלל לאויב שמצאנו בכל הכפרים מסביב שנתנו מודיעין. זה ההחלטה שלי. אני מגלה שהמדינה עוצרת אותי מלעשות את מקרה החירום הזה כרגע. אני מבין את העניין של העובדים הישראלים שאני רוצה לשמור עליהם. שלושה קורסים ליוצאי צבא שניסיתי להביא למפעלי צמ"ה, לא הצלחתי. הם לא רוצים לעבוד, כולל אחד שקראתי לקורס - - -

לבסיסי תובלה אתה מגיע?

גם. בוא אני אתן לך את הקורס האחרון. קראתי לו מנהל באגר, כי כל ישראלי יהודי רוצה להיות מנהל. אמרתי לו, הנה הביזנס, מנהל באגר, לא מפעיל באגר. נהיה מנהל רק כדי שיישאר אצלי. משכורות שאני אגיד אותן פה, לשנייה שניסיתי, 12 ו-14 ו-16 לחיילים משוחררים. כל הניסיונות שאתה רוצה. יש כסף בענף. סלחו לי שאני חוטא לקבלנים אולי. אני מוכן להקריב את הרווח שלי בשביל הדבר הזה. המצב כרגע בפועל זה מה שאמר ידידי, עורך הדין שאני לא מכיר על התאגידים והקומבינות ודברים מסביב. יש עכשיו קבוצות חדשות, תאגידים חדשים, חברות חדשות שנפתחות. אני בא אליהם, מתחיל לדבר איתם, ותסלח לי אבל הם הולכים לקבל את כל ההרגלים הרעים של הישנים, של הוותיקים כי הם מבינים שרק ככה יש שם את הדבר הזה. אני בא ואני אומר להם, אני מוכן להביא לכם. אם תיתן לי שבועיים, אני חוזר עם עובדים. אני לא צריך את משרד החוץ ולא את רשות האוכלוסין ולא את אף אחד. אני הקטן אסע למדינות - - -

אני מבין את מה שאתה אומר, ומתחבר. אנחנו פועלים מכורח החלטת ממשלה. החלטת הממשלה קובעת לנו את המנגנון המסגרתי איך ניתן לגייס, מי מביא אותם, מי המעסיק הראשי. כל שינוי מחזיר אותנו בחזרה לשולחן הממשלה.

אני לא מתכוון לחזור אחורה.

אני אומר, קודם כל בוא נמצה את מה שכבר החליטו. הוא עדיין לא בקדימות.

לצערי הרב בתוך מה שאתה עכשיו עושה את המימוש, והדרך היא מדהימה ואני עוקב חודשיים וחצי-שלושה אחרי התחום הזה. הדרך היא מדהימה, אממה, כרגע יש כל מיני בעלי אינטרסים שתוקעים את הדבר הזה והם יתקעו את הדבר הזה. זה גם ברמה הקונספירטיבית העליונה שרוצים להחזיר את האויב לעבוד אצלי. אני אומר לך את זה חד משמעית, כולל שיחות עם פיקוד מרכז שמאיימים עליי כל מיני דברים, ושיחות של אני חייב להחזיר אותם לעבודה וכל מיני ענייניים. מעבר לזה, לתאגידים שקיימים כבר הרבה שנים עושים מזה פרנסה טובה ותוקעים אותי, כי התאגידים החדשים לא מצליחים להתרומם רק בגלל זה.

אני מדבר עם בן אדם בסין, מזמין כרטיס טיסה ומגלה שאם אין לזה שלושה קומבינטורים שאני צריך לדבר איתם שם, אז אני בבעיה גדולה ולא יתנו לתאגיד שאני רוצה להביא לו את העובדים שם. מישהו יודע יותר ממני איך נראה מפעיל באגר? אני צריך לעשות ויכוח פה עם אנשי המקצוע של משרד האוכלוסין איך מפעיל באגר? בואו נעלה על באגר, נעשה תחרות אחד עם השני מי מדליק עם מצית.

אני קבלן, נכון. כל הדבר הזה שומר על אנשים שמנסים לעשות קומבינה ולהכניס כל מיני פושעים לארץ, וזה אחלה דבר. מצד שני בואו תסתכלו על האנשים הקטנים. אני ועוד חברים, יש לנו עשרות פרויקטים שאנחנו עוד שנייה לא רק חזרנו מעזה אלא אנחנו גם מפסידים את התחתונים שלנו. אני אומר לך שיש אינטרסנטים שימנעו ממך בדרך המהירה שלך. שמים לך מכשולים גם בגלל טיפשות, גם בגלל רצון וגם אג'נדה שהדבר לא יעבוד. הייתי אוסף רק את התאגידים החדשים ומתחיל לדבר איתם לבד בלי אף אחד. פותח, עושה כמו שאנחנו מבקשים, ריסטרט לצבא, ריסטרט למדינה, ריסטרט לכול. צריך לעשות ריסטרט בנושא הזה.

המשבר היום הוא לא יותר גדול מהמשבר בשנות ה-90'?

המשבר היום יותר גדול.

אז למה אי אפשר להביא באופן ישיר? שיגדילו צוותים, שיעשו פיקוח אם יש חשש פה להפרה של זכויות עובדים. חושבים שכולם גנבים.

מה שהאדון אמר זאת הדרך היחידה שיגיעו - - -

אבל המשמעות שלה, אני אומר את זה כבר פעם חמישית רק בדיון הזה, זה לעשות ריסטרט ולמחוק את ההישג שכבר הושג עכשיו ולחזור לנקודת ההתחלה. אני לא רוצה להגיע למצב הזה.

אתה עשית את החשבון שעובדים יגיעו רק בנובמבר ואתה צודק.

כדי שזה לא יקרה אני רודה כרגע במשרדים הרלוונטיים כדי שלא נצטרך למצות את סד הזמנים המתוכנן, לפחות זה שתוכנן קודם כי אנחנו כבר שם. אני מפה פונה פעם נוספת לרשות האוכלוסין כדי שתסתפק במסקנות הביניים ובדרישה, כי טיוב ממנה יהיה טיוב שולי לחלוטין. תתחילו עם זה בשביל להרחיב את הסכמי המסגרת של ההסכמים הבילטרליים עם אותן מדינות.

אני גם הייתי מציע אם אפשר לעשות פגישה של כל התאגידים החדשים לבד עם כבודו, עם אנשי המקצוע ובוא שנייה נראה את העניינים.

זה לא חונה שם, אדוני.

אני אומר לך שזה חונה שם ברמה שאתה לא מבין את גודל הכוחות שפועלים להשאיר את מה שהיה. אני לא רוצה בטעות ליפול בלשוני בתביעה או משהו. אני רק אומר, אתה יודע, כוחות למעלה, שמיים, אלוהים יש רק אחד אבל יש עוד כוחות גדולים שיעשו את כל מה שהם יכולים להכשיל את הסיפור הזה, כי מה שמעניין אותם בסוף זה לא אני שאני צריך לבנות איזה מחלף בכפר סבא, אלא זה הביזנס שלהם והם רוצים להישאר שאני אהיה בשליטה כדי שהם יוכלו להרוויח את הכסף שלהם. זה האירוע. אפשר להמשיך להסתובב מסביב לאירוע.

כל זה היה רלוונטי לחלוטין עד שהתפרסם התסקיר הממשלתי. מאותו רגע זה כבר חונה אצל הפקידות.

אז בוא נביא אותם לפה.

הנה הם פה.

יש חברה בשם יעד שאושרו לה ועברו מבחנים 374 עובדים. הכינו את כל המסמכים, בדיקות רפואיות, הכול. שבוע הבא יביאו רק עשרה ולא יודעים מתי יעלו למטוס השאר.

איפה הם אובחנו?

בהודו.

מי המשרד הבוחן?

אני לא יודע.

מי התאגיד המקומי שם? דרך מי הם מגיעים?

אני יכולה לדבר עליי. אני רוצה לומר משהו לפני.

בבקשה.

מה שאוריה מדבר כאן, משרד התעשייה כאן פתר את הדבר הזה. אם היינו מצליחים להגדיר את ענף התשתיות כענף תעשייה זה היה נפתר.

את עוד פעם מדברת איתי על חדשות האתמול, גבירתי.

אני לא מעודכנת - - -

מדברים רק מפה קדימה, לא מפה אחורה.

אי אפשר, אדוני?

זה אומר, תחזור לנקודת ההתחלה, תעשה דליט על כל ההישג, תתחיל אותו מהתחלה. זאת המשמעות.

הבנתי, אוקיי, אז אני רוצה לדבר על התאגידים, בסדר?

בבקשה.

תאגיד בשם יעד לעובדים זרים, אושרו להם 374 עובדים. עברו מיונים, השיגו את כל האישורים כולל בדיקות רפואיות, אישור משטרה, הכול, ממתינים רק לעלייה למטוס. האישורים בין משרד השיכון לרשות האוכלוסין וההגירה.

אנחנו לא נותנים אישורי עלייה למטוס.

אני לא מתכוון אישור עלייה.

לא, לא, אתה מתבלבל. עו"ד ואאיל עבאדי, אתה אומר שיש 350 עובדים שכרגע יכולים לקנות כרטיס ורוצים לקנות כרטיס אבל מישהו פה במדינה מעכב אותם?

כן.

תן לי בבקשה את הנתונים. יש לך להביא לי את רשימת העובדים?

לי יש. אני יכולה לתת לך.

אוקיי. אני מעביר את זה לרשות האוכלוסין. אני מבקש לעדכן את מר משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים. אני דורש תשובה עד היום בלילה האם יש כזה סטטוס של עובדים שסיימו את הכול וממתינים להנפקה של אישור עלייה למטוס? אם כן, כמה, ואם לא, להשיב לי כי אני חושש שזה לא באמת חונה אצלכם, אבל לפני שאני אדבר באופן נחרץ ואני אפנה, ואני אומר שלא הופתעתי בשם של החברה שסיפרת לי עליה.

רק שנבין, מדובר בעובדים שעברו מבחנים, קיבלו אישור על המקצועיות שלהם.

מה האחוז של ה-DSS?

בהצלחה?

כן.

כמה עברו? גבוה.

מה האחוז של ההגעה בפועל?

אני תאגיד - - - . עוד לא הגיע לי אפילו עובד אחד.

הבנתי, אוקיי. איך הגעת ל-DSS?

הם הגיעו אליי.

איך הם הגיעו אליך?

הרשימות של התאגידים החדשים פורסמו. בחור בשם אמנון פנה אליי, וסמיר - - -

מי זה אמנון?

איזה בחור ישראלי שעובד שם עם DSS. נפגשנו והם נתנו לנו כמה הצעות.

הבנתי.

אדוני היושב-ראש, אם לא יקבעו יעדים לחברות כוח אדם שהן צריכות לעמוד במכסות, זה לא יקרה גם בענף הבנייה כי הם מעדיפים להישאר עם הכמות של הכמה מאות, לגבות מחיר מלא של למעלה מ-100 שקל לשעה וטוב להם. למה שהוא יביא עובדים ותיווצר תחרות? אז כולם נהנים מהמצב הזה חוץ - - -

אני מכבד את מה שאתה אומר ומתחבר לזה. יהיו רשויות שיצטרכו לבדוק את משמעות ההסדר הכובל פה עם כל מה שמתרחש. זאת התחושה שלי.

היום היה לכם כנס, נכון?

היה כנס עם ההסתדרות הלאומית.

לפי הטקס שעשו עם ההסתדרות הלאומית זה היה מדהים, כאילו כל העובדים כבר פה, רק נשאר לבחור.

מה רע? מה שנקרא, אדוני, החיים שלנו תותים. עוד נושא לבדיקה.

יוצאות כתבות כאילו כל יום 1,000 עובדים מגיעים.

רק שיצהירו רשות האוכלוסין מתי החברות החדשות מקבלות את האישור.

טוב, תודה.

אנחנו נעבור להחלטה 175 שעוסקת במיזמי תשתיות חיוניות. אני מבקש שתסבירו על ענף מיזמי תשתיות חיוניות, כיצד הוא מוגדר, אילו פרויקטים נכללים בו, מה ההבדל בין העסקת עובדים זרים במיזמי תשתיות חיוניים לבין העסקת עובדים זרים בענף התשתיות הכללי, לבין העסקת עובדים זרים בתשתיות בענף הבניין דרך חברות הביצוע הזרות? אני מבקש ממשרד האוצר להציג את מסקנות הצוות הבין-משרדי שהוקם בהחלטת הממשלה מתאריך 24.2.2023. רק לסבר לכם את האוזן, שנה וחודשיים.

רום בר-אב מאגף תקציבים במשרד האוצר. קודם כל תודה ליושב-ראש הוועדה שמקיים את הדיון הזה ומאפשר לנו את הפלטפורמה להציג את המסקנות. אנחנו מדברים על החלטה 175. בשביל לסבר את האוזן על תכלית ההחלטה אני אקרא חלק קטן מדברי ההסבר שלה כדי שכולם יבינו על מה מדובר.

הצעת ההחלטה בכללותה נותנת עדיפות למיזמי תשתית חיוניים הנדרשים לאספקת השירותים הבסיסיים והתפקוד הרציף של המשק. לא מדובר בכל הפרויקטים הממשלתיים אלא רק באלה בעלי החשיבות האמורה, ומתוכם רק באלה בהיקף גדול ומשמעותי. בתוך כך הוצע לקבוע מדיניות שונה ביחס למיזמי תשתית חיוניים בכל תחומי החיים: מיפוי, תקשורת, היתרי בנייה, רישוי עסקים, הסדרי תנועה וגם עובדים זרים. ההצדקה היא הצורך במתן תעדוף מיוחד למיזמי תשתית חיוניים שהם כאמור מיזמים לתשתיות החיוניות של המשק ולתפקודו הרציף. מדובר בביטוי להחלטת מדיניות בליבת קביעת סדרי העדיפויות במשק והמדיניות הכלכלית של הממשלה.

ההחלטה היא החלטה עמוסה בהמון רבדים והיא מאוד מגוונת. היא עוסקת בתחומים רבים. אני אמנה רק חלק מהתחומים שיש שם. קודם כל יש את קביעת ההגדרה שעוד רגע נרחיב עליה בהתאם לשאלה. יש שם עיסוק בנושא של רישום תשתיות, העתקת תשתיות, קביעת מחירון, הפנייה לגורמים מוסמכים ואיסור התניות, פיתוח עסקי לגופי התשתית, הסדרי תנועה, היערכות המשטרה, מגבלות רעש, רישוי עסקי וכן הלאה.

את רוצה לגעת בהגדרה?

דנה דובר מאגף תקציבים, רפרנטית שאחראית על תשתיות. במסגרת החלטה 175 ולאחר מכן גם בחוק תשתיות לאומיות יצרנו שלושה רבדים של סוגים של פרויקטים שהסעדים הניתנים בהחלטת הממשלה ובחוק, כל אחד רלוונטי לסוג אחר של פרויקטים. מה שאנחנו מדברים כאן עליו זו הגדרה של מיזמי תשתית חיוניים. למעשה החוק מגדיר שלוש רמות של מיזמים – מיזמי תשתית ככלל שעליהם מבוצעת הסדרה מסוימת, מיזמי תשתית חיוניים, מדובר ברשימה של עשרות מיזמי תשתית. מיזמי התשתית שנכנסים לשם למעשה מוגדרים בתוספת שמוגדרת בחוק תשתיות לאומיות שמגדירה איזה פרויקטים אלו.

איזה סוג פרויקטים ולא איזה פרויקטים כי הפרויקטים משתנים. אני חושב שצריך להבהיר את זה.

אתה צודק לחלוטין. זה חידוד מאוד חשוב מה שאתה אומר כאן. בסופו של דבר אנחנו מדברים פה על פרויקטים לא כפרויקט ספציפי אלא על סוגי פרויקטים שהממשלה רואה בהם איזשהו ערך מאוד גדול בקידום שלהם לטובת כלל אזרחי ישראל, בין אם אנחנו מדברים על תחנות כוח, בין אם אנחנו מדברים על רכבות קלות, בין אם אנחנו מדברים על נמלי הים, בעצם דברים שהתכלית והתועלת בקידום שלהם היא בעצם לכלל המשק הישראלי, ויש בעצם שורה של הסדרים שיצרנו בשביל לאפשר את ההקלה ואת הקידום של הפרויקטים שלהם.

עם רגולציה מופחתת.

עם רגולציה מופחתת לתת להם איזושהי עדיפות מסוימת מתוך הבנה שלפרויקטים האלה יש חשיבות. זה לא סוד שלוקח המון זמן היום לקדם פרויקטים כאלה.

אני מתנצל גבירתי, עדיפות בקידום ובתיעדוף צבר העובדים הנכנסים או הקלה רגולטורית רחבה יותר.

אני מדברת כרגע באופן כללי על כל סל הכלים שנתנו, ותיכף גם רום יתייחס למה שאנחנו נותנים ספציפית כאן באירוע העובדים הזרים.

זה לא סוד שלהקים פרויקטי תשתית לוקח המון זמן והחסמים מרובים. המטרה וכל התכלית הייתה להבין שיש כאן מורכבות גדולה. זה פרויקטים שלא פשוט להקים ואנחנו רוצים לאור התועלת הרחבה ביניהם להסיר כמה שיותר חסמים ולאפשר להם לפעול גם במסגרות אחרות קצת, כי אנחנו מבינים שהתועלת מהם היא לכל המשק, כי אנחנו מבינים שכלל אזרחי ישראל ייהנו מהם ושיש להם חשיבות וצורך לתעדף אותם גם ברמה הציבורית.

בהיבט הליכי הנפקת היתרי בניין, בהליכי בדיקת תוכניות.

לחלוטין אתה צודק. ההסדרים פה ניתנים לאורך כל שרשרת ההקמה של פרויקטים, החל משלב התכנון שיצרנו דרך תיקון של חוק התכנון והבנייה, אפשרות להליכים מהירים יותר בשביל להצליח לקיים אותם כמו שצריך גם באירועי רישוי העסקים, גם בהיבטי מיפוי התשתיות, גם בקשר מול רשויות מקומיות. אנחנו מודעים שלהקים את הפרויקטים האלו לוקח הרבה מאוד זמן. לא הצלחנו לטפל בכל הבעיות והחסמים עדיין הם יהיו, אבל השאיפה היא להצליח כמה יותר להסיר אותם בשביל לקדם את הפרויקטים האלה קדימה.

יש מכסה לכמות הפרויקטים, זאת אומרת שיכול להיות שיש במלאי יותר כאלה זכאים אבל זה עובר את המכסה אז הם לא נבחנים?

שאלה מעולה. יש לנו עוד הבחנה בחוק שזה מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, ששם נקבע שאלו עשרה פרויקטים הכי חשובים, פרויקטי הדגל, וכאן האמירה היא גם, חבר'ה, יש משמעות לתיעדוף. אי אפשר להגיד שכולם מתועדפים הכי גבוה.

וכשאחד יסיים את הפרויקט, יפנה מקום לפרויקט אחר?

כל שנה יש נוהל שבו הממשלה מחליטה מחדש על עשרת הפרויקטים בהתאם לקריטריונים שברורים למי החוק רלוונטי אליו, למי הוא יכול לסייע.

את יכולה למנות אותם?

כרגע מה עשרה הפרויקטים? בוודאי. יש לנו שם את פרויקט המטרו, את הארכת הרכבת לאילת וקריית שמונה. יש לנו שם את פרויקטי הרכבות הקלות, יש לנו שם מתקן התפלה, יש לנו שם תחנות כוח.

נמל.

נמל לא מופיע בעשרה הפרויקטים החיוניים המועדפים.

הוא בלאומי, לא?

הוא בחיוניים הרגילים. כל הנמלים מוגדרים בחיוניים הרגילים.

העשרה הם בעצם אלה שמקבלים את העדיפות. לגבי המנגנון של החיוניים שזה המנגנון שאנחנו גם דנים עבורו כעת, אנחנו מדברים על סוגי פרויקטים שבשביל לצמצם את כמות הפרויקטים הם מוגדרים כפרויקטים מאוד גדולים. בתוספת לחוק תשתיות לאומיות מוגדר סוג הפרויקט וגודל ההיקף של השימוש בו בשביל לוודא שהרשימה מתייחסת רק לפרויקטים הגדולים ביותר. עם זאת, הרשימה לא מוגבלת מספרית.

אז מה התנאים שהקבלנים יכולים לקבל? לא הצלחנו להבין את הפרוצדורה. הוצאתם איזשהו נוהל שאי אפשר להבין אותו.

כרגע רק הצגתי את החוק ואת המסגרת.

מה ההנגשה שאתם מבצעים כדי שהקבלנים, שהחברות יהיו חשופים, או שמי שכבר נמצא בלבל הזה הוא כבר חשוף מראש?

בסופו של דבר זה פרויקטים ממשלתיים שרובם מבוצעים או על ידי חברות ממשלתיות או בזיכיון שניתן על ידי הממשלה או מי מטעמה.

את מדברת על העשרה.

העשרה, מאוד קל לדעת מה הם כי הם רק עשרה. כל מי שהוא בעשרה יודע. גם החלטת ממשלה 175 פורטת את העשרה האלה.

לגבי השאר שהם לא, כמה כאלה יש?

שר האוצר מפרסם ברשומות. אם תכתבו בגוגל מיזמי תשתית חיוניים, יהיה אפשר למצוא את הרשימה הזאת. חוץ מהרשומות גם באתרי GOV של הממשלה בשביל שתהיה באמת מפורסמת לכולם. כמובן שככל שיקומו מיזמים חדשים, וחלק, ההקמה שלהם תושלם, אז בעצם הרשימה הזאת מתעדכנת מעת לעת. גם ברשימה הזאת בעקבות זה שמדברים על פרויקטים שרובם ככלל מבוצעים מטעם הממשלה, אז החברות הממשלתיות ומי שמבצע אותם יודע אם הפרויקט שלו הוא פרויקט חיוני או לא.

לאור העובדה שהדיון התארך מעבר למתוכנן, גם כי הוא היה מאוד פורה וגם בגלל שלפני הדיון הקדשנו זמן כנדרש למשפחות החטופים, ולאור העובדה שהדיון הבא כבר באיחור, וגם מנכ"לים של משרדים וגם שר וסגן שר מחכים, ראוי יהיה שאנחנו נעצור כאן. אני אעבור לדברי סיכום. אנחנו נמשיך לעסוק בזה, אני מקווה בזמן הקרוב.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לקבל עד לסוף השבוע לוחות זמנים להתכנסות הצוותים הבין-משרדיים בראשות משרד התחבורה, ולבחון את הצורך בהתאמת נהלים בענף התשתיות.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וממשרד החוץ, במהירות האפשרות ליישם הסכמים בילטרליים קיימים ולעדכן את הוועדה על כך, ולבחון בחיוב רב אפשרות הסתמכות על סמך הנתונים הכמעט סופיים שכבר הגיעו, לצורך פנייה באופן רשמי להרחבת ההסכמים הבילטרליים כמתוכנן.

הוועדה מבקשת מהצוות הבין-משרדי בראשות משרד העבודה, לעניין המלצות לשכר העובדים וחלוקת המכסות, להעביר לוועדה עד לסוף השבוע את לוחות הזמנים להתכנסות הצוות ולהגשת ההמלצות.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון ביצוע הפרדת היתרים, היתר לעבודות רטובות והיתר לעבודות לא רטובות, ולייחד חלק מהתאגידים החדשים לטובת הבאת עובדים לעבודות הלא רטובות, ובלבד שיתחילו לעבוד.

הוועדה תקיים דיון נוסף בהקדם, ככל הנראה תוך כדי הפגרה הואיל ואנחנו כבר עם לו"ז צפוף עד הפגרה, לבחון את ההתקדמות של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים.

הוועדה העבירה את בקשתה ליועצת המשפטית של הוועדה כדי שתבחן אפשרות צירוף הוועדה והיושב-ראש שלה אפילו כמשקיף לפגישות - - -

תפקיד הכנסת היא גם לחוקק וגם לפקח על עבודת הממשלה.

האם זה נכלל בתוך פיקוח?

המשקיף הוא עומד בסתירה לאפשרות לפקח על עבודת הממשלה. כל דרך להושיב את המשרדים, לעקוב אחריהם, לבקש מהם דיווח, לפקח, כל הדברים האלה הם דברים שאפשר לעשות, אבל תפקיד המשקיף הוא לא מתיישב טוב - - -

אני מכבד את החלטת היועצת המשפטית, לפיכך הוועדה מבקשת מהצוותים הבין-משרדיים בסיום כל דיון להעביר לה את פרוטוקול וסיכום מסקנות הביניים עם הזמנים המתוכננים להשלמת התהליכים לקראת הדיון הבא שהם מתכננים.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין להוציא נוהל העסקת 1,500 עובדים במיזמי תשתיות חיוניים בהתאם להמלצת משרד האוצר.



הוועדה יוצאת להפסקה ותתחיל דיון חדש בעוד כחמש דקות.


הישיבה ננעלה בשעה 14:18.