פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
21/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 43
מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה
יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 12:30

מדיניות וסנכרון פעילות משרדי הממשלה למען שורדי שואה ואזרחים ותיקים ככלל ובאזורי עימות בפרט

חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר

תמי דיסקין - מנהלת אגף בכירה שירותי קהילה, אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מירי מאיר שטטמן - מנהלת תחום פ"א ניצולי שואה - אזרחים ותייקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ירון מנשה - מנהל תחום בכיר רשויות, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

גלעד לוסון - מנהל אגף מחקר ומדיניות, משרד הפנים

משה נקש - מנהל אגף בכיר סיעוד, רשות האוכלוסין וההגירה

פקד אוהד טופז - ק' ייעוץ וחקיקה, מדור נפגעי עבירה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

מרים בראון - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שרי ורדי - עו"ד, ממונה על תחום ניצולי שואה בסיוע המשפטי, משרד המשפטים

שאול מוצפי - מנהל אגף תוכניות סיוע, משרד הבינוי והשיכון

טל אלימלך - סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה תכנון וחדשנות, משרד התקשורת

ד"ר ענבר צוקר - סגנית ראש חטיבת רפואה, משרד הבריאות

צפי הלל דיאמנט - מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים באחיות, משרד הבריאות

ד"ר חנה שרודר - מנהלת אגף לתכנון מדיניות, משרד הבריאות

נתנאל פלם - מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

רונית רוזין - עו"ד, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

גליה מאיר אריכא - עו"ד, יועמ"ש הרשות לזכויות ניצולי השואה

ירון מרקוס - מנהל הקצבות סוציאליות, ועידת התביעות

סא"ל במיל' טובה שפיצר - פיקוד העורף בעיריית קריית שמונה

יסמין קנציאורק - עו"ס, בי"ח זיו - צפת, מחלקה פנימית, איגוד העובדים הסוציאליים

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

ד"ר דרור גולן - מנהל קליני ארצי, עמותת עמך/בנפשנו

ביאן מג'אדלה - מנהלת פעילות כל זכות בערבית ורוסית

ורד ספיר זונשיין - סמנכ"ל למענם - רופאות ורופאים למען שורדי שואה

אמנון הלוי - הסתדרות הגמלאים

בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

אפרת רותם - עו"ס, עו"ד, מנהלת חטיבה ארצית איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים

אורלי סיון - מנכ"לית עמותת אביב לניצולי שואה

סופיה פראן - מרכזת בכירה מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אריאלה אהרון

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מדיניות וסנכרון פעילות משרדי הממשלה למען שורדי שואה ואזרחים ותיקים ככלל ובאזורי עימות בפרט

תודה לכל מי שהגיע לדיון של הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה. ועדה שהקמנו בקדנציה הזאת לראשונה במדינת ישראל, בשביל לטפל בצרכים של השורדים וגם כמובן לזקנים באופן כללי. אני אפתח את הדיון היום כפי שאנחנו פותחים כל דיון מאז השבעה באוקטובר. להזכיר שיש לנו 128 חטופים וחטופות שעדיין בשבי החמאס. והדבר הכי חשוב והכי דחוף שאנחנו צריכים לעשות זה לעשות הכול כדי להחזיר אותם וצריך לומר את זה ולזכור את זה בכל דבר שאנחנו עושים במהלך היום.

אני עוברת לנושא הדיון. הדיון היום הוא דיון מאקרו. הוא לא דיון על סוגיה מאוד ממוקדת, ספציפית וצרה, אלא דיון מאקרו שהתכלית שלו זה לראות איך משרדי הממשלה השונים יחד משרתים את הצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, האוכלוסייה הזקנה בישראל ושורדי השואה בפרט.

אנחנו נתחיל קודם כל במיפוי המצב הקיים. נשמע את הלמ"ס ואת ביטוח לאומי ואת הרשות לניצולי שואה ונבין מהו המצב הקיים. לאחר מכן נבין ממשרדי הממשלה מה הנושאים העיקריים שנמצאים בתוכנית העבודה שלכם. האתגר פה יהיה לראות תמונת מאקרו. דווקא לא לרדת לרזולוציה של כל פרויקט ופרויקט, אלא לראות את התמונה הגדולה. באיזה נושאים אתם מתעסקים, מהם הנושאים העיקריים בתוכנית העבודה שלכם. מהם קהלי היעד ואיך אתם מגיעים אליהם.

נשים דגש על שיתופי הפעולה בין משרדי הממשלה, שזו נקודה שבדיונים השונים תמיד ראינו שהיא לוקה בחסר וגם שיתוף מאגרי המידע בין משרדי הממשלה כדי לשפר וליעל את העבודה. יש פה גם נציגים של ארגוני חברה אזרחית שהם שותפים קבועים לדיוני הוועדה. אנחנו גם נחשוב איך משתפים פעולה איתם – זה גם חלק ממשקי העבודה .

אני אגיד שבממשלה שהייתה לי את הזכות להיות חברה בה אנחנו הקמנו את קבינט הזיקנה. זו הייתה התכלית של קבינט הזיקנה. היינו יושבים סביב שולחן אחד כל משרדי הממשלה ומתכללים את העבודה כדי להביא לאימפקט, להביא לתוצאה. לצורך העניין אם אנחנו רוצים למגר את תופעת הבדידות אז איך עושים את זה בכלים של משרד הרווחה, בכלים של המשרד לשוויון חברתי, בכלים של משרד הבריאות, בכלים של המשרדים השונים. ואיך מביאים תוכנית מתוכללת, מתואמת, שכל אחד בא עם הפורטה שלו והתוצאה היא טובה יותר. אם רוצים למנוע הידרדרות, אז איך עושים את זה עם העובדים הסיעודיים ועם משרד הפנים ומשרד הבריאות. הרי כל סוגיה שניקח בחיים של אנשים נוגעים לה מספר משרדי ממשלה. אז זה מה שעשינו בקבינט הזיקנה.

לצערי קבינט הזיקנה לא כונס יותר בממשלה הנוכחית. אנחנו ננסה לראות אם באמצעות הוועדה הזאת אנחנו יכולים להוות פלטפורמה שהיא לא זהה, אבל כן מאפשרת שיח, מפגש ותיאום גבוה יותר בין הגורמים הממשלתיים. באופן גס, אם אני צריכה לחלק את הכותרות בתוכנית העבודה למען הזקנים בישראל ושורדי השואה בפרט אז אני חושבת שאת קהל היעד צריך לחלק לאנשים עצמאיים ובריאים אל מול אנשים שהם חולים, סיעודיים ואינם בריאים. תוכניות העבודה הן שונות לגמרי. החולים צריכים דברים שקשורים לסיעוד ובני המשפחה שלהם זקוקים לתמיכה והם זקוקים למסגרות וכן הלאה. העצמאים זקוקים אולי לעבודה, אולי לפעילויות פנאי, אבל לפתרונות אחרים לגמרי.

אני חושבת שמשהו נוסף שהוא בתווך בין העצמאים לבין הסיעודיים והחולים זה איך מונעים הידרדרות. איך מונעים את המעבר מהקבוצה העצמאית והבריאה אל הקבוצה הסיעודית. שזה תחום שאני חושבת שהממשלה לא מספיק נמצאת בו ואם אנחנו נשקיע בו יותר אנחנו גם נשפר את איכות החיים של האנשים וגם נחסוך כסף. כי כל אדם שמגיע בסוף למערכת הרווחה והבריאות עולה לנו הרבה הרבה יותר .

אז זה ככה המסגור לדיון. אני אתחיל עם הלמ"ס, עם סופיה שאיתנו בזום. אני אסביר שבתקופת הממשלה שלנו אנחנו העברנו החלטת ממשלה חשובה שבעצם אומרת בואו נבנה מדדים, משפחה שלמה של מדדים, שאחת לשנתיים הממשלה תבדוק את עצמה באמצעות המדדים האלה ונראה אם צעדי המדיניות שנקטנו, אם התוכניות במשרדי הממשלה השונים הובילו אותנו בסוף לשיפור במדדים של הזקנים בישראל. המדדים האלה בעצם מודדים זיקנה מיטבית. מבחינה כלכלית, מבחינה בריאותית, מבחינה תפקודית, מבחינה חברתית. וזה צריך להיות המצפן של הממשלה, שכך היא יכולה לבדוק את עצמה. לראות בסוף אם כלל התוכניות שלה תורגמו לשורה תחתונה. האם המצב של הזקנים בישראל השתפר, כן או לא. זה מה שהמדדים האלה מראים.

אני אשמח שסופיה תציג את הדברים. אני יודעת לפי המצגת שקיבלתי מראש שהנתונים הם ישנים. הם נכונים לשנת 2020. אז אולי תסבירי יותר את המתודה ואיפה נמצאת היום העבודה עם הממשלה כדי לראות שאנחנו בכלל בכיוון הנכון.

שלום לכולם. תודה רבה על ההזדמנות להציג את העבודה של למ"ס בנושא של זיקנה והזדקנות מיטבית. היום אני אתן קצת באמת רקע ונתונים דמוגרפיים, מגמות דמוגרפיות בקרב האוכלוסייה המבוגרת. יספר לנו קצת על מפת המדדים של הזדקנות מיטבית וגם אציג ממצאים אחרים מהדוח הראשון של הזדקנות מיטבית שבאמת כמו שמירב ציינה מתייחסים לשנים 2020.

אז כמובן אין צורך להראות לנו נתונים על מצב הזקנים בשנת 2020, כי זה לא רלוונטי להיום. קרו כמה דברים במדינה מאז. כן כדאי לראות את המתודה ואיך אתם נערכים ומתי תפרסמו את הנתונים העדכניים.

אולי חלקכם כבר ראו את המצגת בישיבה הקודמת. אני מאמינה שבכל מקרה תמצאו כמה נתונים חדשים ומעניינים. אנחנו נצלול ישר לנתונים. נכון להיום אוכלוסיית בני 65 ומעלה מונה 1.2 מיליון איש. שזה אומר 12.3% מכלל אוכלוסיית ישראל. האוכלוסייה המבוגרת גדלה בקצב מאוד מהיר מאז קום המדינה. אפילו יותר מהר מכלל אוכלוסיית ישראל, והיא תמשיך לגדול גם בעתיד. המשמעות של זה שבעוד כ-20 שנים, בשנת 2045, האוכלוסייה המבוגרת הולכת להכפיל את עצמה ולהגיע ליותר מ-2 מיליון איש. שזה אומר 14.7% מכלל אוכלוסיית המדינה. עד 2064 אנחנו צופים תוספת של עוד מיליון מבוגרים לאוכלוסייה, שזה אומר שנגיע ל-3 מיליון איש, שהמשמעות היא 15.3% מכלל אוכלוסיית ישראל.

מעבר לזה שהאוכלוסייה המבוגרת גדלה גם במספרים מוחלטים וחלקה מכלל האוכלוסייה, אנחנו מזהים מגמה נוספת שהיא מאוד חשובה שהיא הזדקנות בתוך בני 65 ומעלה. זה אומר שיותר ויותר אנשים יגיעו לגיל מופלג יותר. זה אומר שאם היום אנחנו מדברים על 12% של אנשים מעל גיל 85 מתוך כלל בני 65 ומעלה, הקבוצה הזאת הולכת לגדול בקצב מאוד ניכר. זה אומר שעד 2040 חלקם מכלל האוכלוסייה יעלה ל-18% ובשנת 2065 בעצם כל מבוגר מעל 65 יהיה מעל גיל 85.

הנתונים מדברים בעד עצמם. אנחנו יודעים שהאוכלוסייה בישראל נמצאת במגמת הזדקנות ובעצם לנוכח האתגר הזה, שהוא באמת אתגר בכל הרמות, גם ברמה כלכלית, חברתית ודמוגרפית, התקבלה החלטת ממשלה 127 ששמה לעצמה מטרה לפעול לשיפור ולשימור מצבם של בני 65 ומעלה בישראל.

במסגרת ההחלטה הזאת פותחה מפת המדדים להזדקנות מיטבית. זאת המפה שאתם רואים עכשיו במצגת. במפת המדדים הוגדרו שלושה תחומי על: בריאות, משמעות וחוסן כלכלי. בתוך כל תחום הוגדרו מדדים עיקריים שהם הכי רלוונטיים למדידה. כך למשל בתחום של בריאות המדדים החשובים הם שנות חיים בריאים והמצב התפקודי של האוכלוסייה המבוגרת. בתחום של משמעות המיקוד הוא בנתונים של בדידות ואיכות חיים. ובתחום של חוסן כלכלי המיקוד הוא ברמת העוני וביכולת של אנשים מבוגרים להסתדר כלכלית.

אגב, אני רואה שבבריאות לנשים יש 48% מהשנים שהן בבריאות. אני מבינה נכון? ולגברים יש דווקא יותר שנים בבריאות טובה.

זאת נראית אבחנה מאוד מדויקת. אמנם תוחלת החיים של נשים בישראל היא גבוהה, אך שנות חיים בריאים של נשים היא נמוכה יותר משל גברים וזו מגמה יחסית יוצאת דופן גם בהשוואה למדינות בעולם.

אנחנו יודעים למה? יש לנו הערכה למה הן חוות פחות שנים בבריאות טובה? הן חוות יותר שנים ויש להן יותר שנים בבריאות רעה. האם זה מתייחס רק לתקופת השנים האחרונה? פשוט הן חיות יותר שנים מבוגרות? את מבינה את השאלה שלי?

אני חושבת שבינתיים אין לנו תשובה להגיד מה הסיבה. אנחנו עוד לא ברמה לתת תשובה. אנחנו בינתיים רואים את המגמות. ושוב, זה מנדט יחסית חדש. צריך לעקוב אחריו קצת יותר כדי להבין באמת התנהגות, הישגיות שגורמת למגמה כל כך יוצאת דופן.

במפת המדדים בנוסף לתחומי על הוגדרו ארבעה תחומים מנבאים להזדקנות מיטבית והתחומים הם: ניהול בריאות, אורח חיים בריא, אורח חיים חברתי פעיל ומוכנות כלכלית. גם כאן בכל תחום הוגדרו המדדים הכי רלוונטיים והכי חשובים שמוצגים כאן במפה שמגדירים הכי טוב את התחום שהם מציגים.

התחום הנוסף והאחרון הוא תחום של אוריינות דיגיטלית, שהוא נחשב לתחום רוחב, כי הוא משפיע בעצם על כל תחומי החיים של האזרחים.

אתם רואים שבתוך המוכנות הכלכלית בינתיים לא מופיעים נתונים, זה תחום שהוא נמצא בפיתוח ואנחנו מקווים שבקרוב יהיו שם גם נתונים על רמת ההכנסה של אוכלוסייה קשישה. בעצם מפת המדדים מטרתה לספק תמונת מצב דמוגרפי, בריאותי, כלכלי וחברתי של בני 65 ומעלה. ובנוסף גם לעקוב אחרי מגמות לאורך השנים. אתם יכולים לראות שליד כל מדד מופיע סימן בצורת משולש בצבע שונה: ירוק, אדום וצהוב. המשמעות של המשולשים האלה זה להגדיר מה מגמת הנתונים במדד הספציפי לעומת שנת הבסיס. שנת הבסיס שהוגדרה היא שנת 2015. זה אומר שאם המשולש הוא בצבע ירוק זה מצביע על מגמת שיפור בנתונים של המדד לאורך השנים בהשוואה ל-2015.

ואם הראשונה שבצבע אדום זו בדיוק מגמה הפוכה בנתונים לאורך השנים. והמשולש הצהוב מצביע על יציבות בנתונים. גם לכיוון של המשולש יש משמעות. המשולש שהקודקוד שלו כלפי מעלה הוא מציין שהמגמה הרצויה למדד היא עלייה. זאת אומרת לדוגמה אם אנחנו מסתכלים על מדד של שנות חיים בריאים בתחום הבריאות, המשולש הוא כלפי מעלה. זה אומר שהציפייה שלנו ששנות חיים בריאים יעלו. לעומת זאת, אם אנחנו נסתכל על המשולש שהוא ליד מדד הבדידות בתחום המשמעות המשולש הוא כלפי מטה, שהמגמה הרצויה שלנו שהשיעור של הבדיקות פשוט ירד. זה בגדול על מפת המדדים.

בהמשך לאותה החלטה 127 הלמ"ס אחראית על איסוף נתונים של אותם המדדים שהוגדרו במפת המדדים ולפרסום של דוח ברמה דו שנתית. מכאן הסיבה שבעצם הנתונים הם עדיין לא מעודכנים יותר מ-2020. כי הדוח הראשון יצא באוקטובר 2020 וכרגע אנחנו עובדים על פרסום של דוח מעודכן, דוח שני, שיתפרסם בסוף 2024 ובעצם בו יהיו גם הנתונים המעודכנים יותר עד שנת 2022.

בדוח הראשון אנחנו הצגנו תמונת מצב של אוכלוסייה מבוגרת בפריסה של 40 מדדים מאותם שבעה תחומים שהצגנו במפת המדדים. וכמו שאמרתי, ההסתכלות הכרונולוגית של הנתונים היא מ-2015 עד 2020. עבור כל מדד בעצם מצוינת המגמה שלו בכלל של בני 65 ומעלה ברמה הארצית וגם מוצג פילוח שמאפשר בעצם השוואה לקבוצות שונות: יהודים מול ערבים, גברים מול נשים, וגם קהילות של קבוצות גיל בתוך בני 65 ומעלה.

אז מתוך אותם 40 המדדים שהתפרסמו בדוח הראשון, 16 מדדים התייחסו לתחומי על. בתחום של בריאות הוצגו נתונים שקשורים לרמת התחלואה ממחלות שונות בקרב אוכלוסייה מבוגרת. דגש גם על נתוני תפקוד של האוכלוסייה כמו שמירב אמרה שיש הבדל בין אלה שהם אנשים עצמאיים לבין אלה שלא. אז נתוני תפקוד מאפשרים לראות את המצב באוכלוסייה. אנחנו גם נוכל לזהות את הרמות בתוחלת החיים ובשנות חיים בריאים.

תוכלו לראות את מגוון הנתונים שמופיעים בכל תחום, שכמו שאמרתי, כל המדדים הם רלוונטיים בדיוק לאותו תחום שהם מציגים אותו. כמו שבחוסן כלכלי אנחנו מסתכלים על אי שוויון, על עוני, רמת העוני וקושי להסתדר כלכלית.

24 מדדים נוספים מתוך אותם 40 שהוצגו מתייחסים לתחומים שקשורים לתחומים מינהליים של הזדקנות מיטבית. וגם כאן אתם רואים שעבור כל תחום קיימת רשימה ארוכה של אותם מדדים שמציגים את המדדים שרלוונטיים לאותם תחומים.

אנחנו נצלול עכשיו לטעימה קטנה של הממצאים. אני בחרתי להציג תמונה השוואתית בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה ערבית. אני רק אציין משפט לגבי אוכלוסייה ערבית. כיום האוכלוסייה הערבית מהווה פחות מעשירית מכלל בני 65 ומעלה, 9%. כי אוכלוסייה ערבית ידועה כאוכלוסייה צעירה מאוד, עם אחוז גבוה של ילדים, עם אחוז קטן של אוכלוסייה מבוגרת. המצב הזה הולך להשתנות ממש עכשיו. האוכלוסייה הערבית נכנסת לתהליך של הזדקנות. זה אומר שהיא יותר ויותר אוכלוסייה מבוגרת תהיה באוכלוסייה הערבית. ואנחנו רואים חלקם של הערבים מכלל בני 65 ומעלה ילך ויגדל מ-9% ל-16% ב-2045. ו-21% בשנת 2065.

אם אנחנו נסתכל על אותם המדדים עם מפת המדדים ונסתכל עליהם בצורה השוואתית בין ערבים ויהודים ואחרים אנחנו רואים שברוב המדדים מצבה של האוכלוסייה הערבית פחות טוב ממצבה של האוכלוסייה היהודית. זה מתחיל מזה שתוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית יותר נמוכה, יותר מדווחים על בדידות. פחות משתתפים בכל מה שקשור לפעילות חברתית התנדבותית. מדווחים על יותר קושי כלכלי. לצד זה אנחנו רואים ששיעורי התעסוקה באוכלוסייה הערבית יחסית נמוכה וגם פחות מפקידים על אורח חיים בריא. כל אלה כמובן נקודות שחשובות לטיפול בהמשך.

נקודה נוספת שרציתי להציג לכם זה השוואה בין המצב של נשים לגברים. גם כאן חשוב לספר, כמובן אני יודעת שרובכם יודעים שתוחלת החיים של נשים יותר גבוהה משל נשים והדבר הזה מתבטא בזה שאוכלוסיית נשים עולה על אוכלוסיית גברים ככל שעולים בגיל. לעומת זאת, כשאנחנו מסתכלים על מפת המדדים אנחנו רואים שמצב של נשים ברוב המדדים פחות טוב ממצבם של גברים. כמו שציינו בתחילת המצגת שנשים חיות פחות שנים בבריאות מלאה. נשים מדווחות על יותר דיכאון ובדידות, כמו שראינו גם בישיבה הקודמת, בשיעורים גבוהים פי שתיים ממה שמדווחים גברים. אנחנו גם יכולים לזהות ששיעורי תעסוקה של נשים נמוכים יותר. הן פחות שבעות רצון מהחיים, פחות שבעות רצון ממצב בריאותן. יותר בעיות בריאותיות אחרות.

בעצם אלה נקודות שעולות מהדוח הראשון. חשוב לי לציין שאלה רק טעימות קטנות.

וואו, בדיכאון זה המון. זה 17.8 מול 31. זה המון.

נכון. זה ממש משמעותי, אין ספק. והמגמה דומה גם בבדידות. שגם הבדידות מאוד גבוהה, פי 2 ממה שבגברים.

שוב, צריך לציין שכמובן כל אלה המדדים סובייקטיביים, כפי שבן אדם מעיד על עצמו, על תחושתו. הדוח כולל מדדים, נתונים רבים הרבה יותר ממה שהצגתי כרגע. אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר, להכיר את הדוח, להכיר את הנתונים לעומק. וכמובן להשתמש בנתונים בכל התהליכים של קביעת מדיניות וקבלת החלטות. וכמובן שהדוח הזה מיועד למקבלי החלטות וזו עבודה מבוססת נתונים.

תודה רבה. זה היה מרתק וחשוב. אנחנו מצפים לדוח בסוף השנה הנוכחית ונראה מה אנחנו לומדים מזה, תודה.

אני גם אציין את זה במשפט אחרון. הדוח השני יהיו אפילו הרבה יותר מדדים ממה שהצגתי כרגע. יהיו גם מדדים חדשים שלא הופיעו בדוח הראשון. יהיו גם פילוחים נוספים שנוכל לתת פילוחים גיאוגרפיים שיאפשרו לנו השוואה בין מחוזות שונים ובין הערים הגדולות.

ממש חשוב. באמת, זו עבודה תשתיתית שמאפשרת לראות מגמות לאורך זמן ולא להסתכל כל הזמן בצורה פופוליסטית על מה שכאן ועכשיו. וזה ממש תשתית עבודה חשובה. תודה רבה. נתעדכן, תודה.

אני עוברת לביטוח הלאומי. נתנאל כאן? נשמח לשמוע את הנתונים שיש לכם.

שלום, אני ממנהל המחקר של ביטוח לאומי. באוריינטציה של ביטוח לאומי אני פשוט אציג את הנושא של מקבלי קצבאות. שנתרכז במקבלי אזרח ותיק, שתי קצבאות סיעוד ותוספת של השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק.

אז באופן כללי לשנת 2024 יש בישראל 131,666 שורדי שואה שמקבלים קצבאות מהביטוח הלאומי. את הרשימה של שורדי השואה אנחנו מקבלים מהרשות והנתונים הם כאלה. אני אציג בעצם איזה שהיא השוואה בין כלל האזרחים הוותיקים לבין שורדי השואה. אבל צריך לשים לב שאזרח ותיק הוא מתחיל בגיל שאין כבר שורדי שואה בגילאים כאלה, זה כבר מגיל 67, 62. ולכן ההשוואה פה היא מסויגת.

נתחיל בקצבת הסיעוד. בכלל האזרחים הוותיקים מקבלי גמלת סיעוד הם אזור של 350,000. ושורדי השואה מקבלי גמלת סיעוד הם 93,000. מתוך מקבלי הסיעוד יש את רמה 6.

זה כמובן ה-93,000 כלולים ב-350,000. נכון? זה בפנים.

כן, כן. עכשיו, מתוכם יש את הרמה החמורה בוא נגיד של הסיעוד, רמה 6, אז מקרב שורדי השואה אוכלוסייה במצב החמור מהווה 25% שזה 22,000, 23,000 כמעט. ובכלל האזרחים הוותיקים זה 17%.

17% מ-1.2 או מ-350,000?

מה-350,000.

אז מה המספר של מקבלי דרגה 6 בסיעוד? לא באחוז. אתה עושה 17% מ-350,000?

מכלל האזרחים זה 59,000. ומשורדי השואה זה כמעט 23,000.

עוד פילוח זה שיעור האנשים מעל גיל 90 בקבוצה הזאת. מקרב כלל האזרחים הוותיקים יש 11% שהם מעל גיל 90. ומקרב שורדי השואה 22%.

שאלה. האם בביטוח הלאומי נעשית הערכה תקציבים לכמה סיעודיים ברמות השונות הולכים להיות לנו וכמה עלויות הולכות להיות לזה מבחינת קצבאות והיערכות תזרימית שלנו לזה? כי אם אני מחברת את מה שאתה אומר עם מה שקודם ראינו, שהאוכלוסייה תכפיל את עצמה תוך מספר שנים, אז גם מקבלי הקצבאות יוכפלו. האם אנחנו ערוכים לזה?

התחשיבים האקטואריים זה כמובן דבר שביטוח לאומי עוסק בו. אבל אני אכתוב לי כאן את הנקודה הזאת.

כי אנחנו רואים מגמת הזדקנות מואצת, אז יש לזה היערכות מאסיבית. זאת אומרת, זה המון המון כספים, זה מיליארדים רבים הכפלה של מספר הסיעודיים לצורך העניין.

אפשר לבדוק כמה מקבלי סיעוד היו בשנים קודמות לעומת ה-350,000.

נכון. אנחנו יודעים שיש גידול, שה-350,000 מהווה גידול של פי שניים או אפילו יותר. נכון? אז חלק מזה קשור לרפורמה שבאמת יצרו יותר דרגות סיעוד. אבל חלק מזה גם קשור להזדקנות האוכלוסייה. אז אני חושבת שצריך לעשות פה היערכות מבחינה תקציבית. ואגב, אני בטוחה שהם יעשו היערכות מבחינה תקציבית הם יבינו כמה כדאי להם כלכלית לשים כסף על מניעת הידרדרות, כי הם יקבלו את זה בריבית דה ריבית אם הם לא יעשו את זה.

כמו שאמרתי, התכנונים זה כמובן דבר שנחקר ונלקח בחשבון. כמובן שמי שיהיה זכאי יקבל, זה עניין חוקתי ומשפטי. אבל באמת אני ארשום לעצמי את זה פה ואנחנו בהמשך נעביר גם נתונים בתחום הזה בנושא הזה של הצפי העתידי.

נעבור לתוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק. אז שיעור המקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק בכלל האזרחים הוותיקים זה 24%. ובקרב שורדי השואה זה 31%. לציין ששורדי שואה שמקבלים מהרשות קצבה מוגדלת הם לא מקבלים את השלמת ההכנסה, כי הם מגיעים לאיזה שהוא רף מסוים, עוברים בעצם את הרף של הזכאות.

רף של זכאות להבטחת הכנסה, אם אני לא טועה, זה הכנסה של איזה 2,500 שקלים, לא? הכנסות מפנסיה ו/או עבודה של 2,500?

אין לי פה את הנתונים המדויקים, אבל כן, זה לתוספת.

זה משהו בסדרי גודל כזה. זה אומר שרבע מהאזרחים הוותיקים, רק לסבר את האוזן, רבע מהאזרחים הוותיקים במדינת ישראל אין להם הכנסה מפנסיה ו/או עבודה שעולה על 2,500 שקלים סדר גודל. בסדר? זה רק להבין את האירוע.

מקבלי תוספת השלמת הכנסה עכשיו על טווח של גיל 80 עד 89. מה השיעור שלהם ממקבלי השלמת הכנסה. אז בכלל האזרחים הוותיקים זה 28% ובקרב שורדי השואה זה 24%.

עוד פילוח שהתמקדו פה זה שיעור היחידים, הלא נשואים בקרב מקבלי השלמת הכנסה. משהו שאולי נושק לנושא הבדידות. אז בכלל האזרחים הוותיקים שיעור היחידים בקרב מקבלי השלמת הכנסה הם 63%. בקרב שורדי השואה זה 70%.

אגב, יש את זה כתוב? זה היה מקל עליי לעקוב אחרי המספרים.

יש את זה כתוב, אנחנו שלחנו את זה.

תודה. ככה יהיה לי יותר קל לעקוב אחריך.

עד כאן. תודה.

אני אשמח לקבל את זה כתוב.

רק שאלה קטנה.

כן, כן, שאלה מהרשות, בבקשה.

מה המספר הכולל של אזרחים ותיקים שמתוכו אתה מחשב את האחוזים?

354,000.

354,000 כלל אזרחים ותיקים שהם מקבלי קצבת זקנה מביטוח לאומי?

כן.

פה הוא מדבר על סיעוד לדעתי.

לא, זה הסיעוד, כן.

זהו, ה-350,000 זה מקבלי קצבה של סיעוד או הבטחת הכנסה אתה אמרת.

כן, נכון.

כמה בכלל קשישים יש לפי ביטוח לאומי, שמקבלים קצבת זקנה או מקביל לקצבת זקנה?

אין את זה ברגע לפניי. אנחנו נעביר את זה לרשות.

אוקיי, נשמח לקבל את התשובה. ה-350 זה סך מקבלי קצבת סיעוד.

לא, סיעוד או הבטחת הכנסה.

השלמת הכנסה זה כלל הניצולים?

לא, לא, סליחה, אין קשר בין המאגר, ה-24% לא קשור ל-350. מקבלי הבטחת הכנסה, זה מתוך כלל האזרחים הוותיקים. מכלל הקשישים. אין שום קשר לבין זכאי לקצבת סיעוד. בוודאות, זה לא עושה שכל אחרת. אבל כדי שאנחנו לא נתבסס על הערכות שלי נשמח לקבל את זה בכתב מכם, כדי שיהיה לנו את הנתונים מסודר. בסדר?

הכול אנחנו העברנו. את הנושא הזה נעביר.

בסדר? כי 24% זכאי הבטחת הכנסה זה מכלל אזרחים ותיקים. אין לזה רלוונטיות למי מקבל קצבת סיעוד ומי לא.

רונית, אתם תרצו להציג?

כן. נתמקד בשיתוף הפעולה?

תמונת מאקרו על מצב השורדים: כלכלי, חברתי, הפרמטרים שתבחרו. ושיתופי פעולה.

אוקיי. נתחיל רק לגבי המצגת שהוצגה על ידי הלמ"ס. חשוב מבחינתנו, אנחנו עוסקים במי שהוגדרו כמבוגרים יותר. צעיר הניצול, ואנחנו בוועדה לשורדי שואה, וצעיר ניצולי השואה הוא בן 78 היום. ובהשוואות השונות בין גברים לנשים, בין יהודים לערבים, לי היה חסר את ההשוואה בין גילאי 65 עד 75, לבין המבוגרים יותר. היום עוסקים בעולם באנשים המבוגרים יותר. וזה מה שהרשות עושה. הרשות מטפלת במבוגרים יותר.

סופי, א ם את איתנו בזום, זו הערה חשובה.

אני מניחה שבמדדי דיכאון, שאלת לגבי הדיכאון, יש הבדל בין גיל 65 לגיל 75. מחקרים מראים את זה. לפעמים דווקא שיפור בגילאים יותר מבוגרים, בבדיקות יש הרעה. אז חשוב מאוד לנו ההשוואה הזאת בקבוצות האלה.

בגדול, הרשות מתכללת פעילות שהיא דומה מאוד למה שהוצג פה כמדדי ההזדקנות המיטבית שזה בראשים הכלכלי שזה הקצבאות והגמלאות. הבריאותי והחברתי. וחשוב לומר בהקשר הראשון של שיתופי הפעולה שיש צוות בין משרדי שהוקם בהתאם להחלטת ממשלש 3661 שהוא צוות שכולל עשרה משרדי ממשלה. הוא התכנס בשנה שעברה ועסק בדיוק בנושא של המניעה. של איך למנוע.

שנה החולפת?

בשנה החולפת. אמורים היו להתכנס צוותי משנה מיד אחרי סוכות. יש צוות משנה אחד שעובד יחד עם מינהל עובדים זרים ומסיים מחר להציג את מסקנותיו. והיו צוותים נוספים שהיו אמורים להתחיל לעבוד מיד אחרי סוכות. הנושא של הצוות הבין משרדי השנה עסק בדיוק בנושא הזה, של איך אנחנו מונעים את ההידרדרות ומאפשרים הזקנות מיטבית, כי אנחנו עם 95,000 ניצולי שואה מתוך 137,000. 95,000 סיעודיים ברמות כאלה או אחרות. אנחנו מניחים שבתוך ה-137,000 יש גם מי שלא מוגדרים סיעודיים מסיבות כלכליות, מסיבות אחרות. אבל הרוב הגדול הם מרותקי בית. 55,000 מעל רמה 4.

המטרה המרכזית ששמנו לנו ברשות ובצוות הבין משרדי זה באמת לראות איזה צעדים אנחנו יכולים לעשות בשיתוף עם המשרדים, בשיתוף עם גופי מגזר שלישי בשביל למנוע את ההידרדרות וזה המיקוד שלנו.

ויש לכם תוכנית לגבי זה?

התחלנו עם הנושא של עובדים זרים, אם תרצי גליה תוכל להמשיך להרחיב בנושא הזה. נקש כאן שותף שלנו לנושא. הרחבנו קריטריונים של סיעוד קצר מועד וסולם בקהילה בשיתוף עם משרד הבריאות, שזה גם כן מנגנון שנועד למנוע הידרדרות שנותן איזה שהוא גשר למי שיצא מאשפוז או למי שצריך לסיעוד קצר מועד בקהילה.

יש עוד פעילויות שבאמת נוגעות בנושא של תכלול. למשל נושא המתנדבים. שיש גופים שונים שמפעילים מערכים של התנדבות להפגת בדיקות. אחד צוותי המשנה היה אמור למפות את זה, כי אני הייתי רוצה שאם יש ניצול שואה אחד שמקבל פעמיים ובדלת ממול יש מישהו שלא מקבל, אז שנוכל לאגם משאבים ולדעת בדיוק מה משרד הרווחה מפעיל, מה אנחנו מפעילים, מה קרן הרווחה. גופים נוספים שמפעילים מערכי מתנדבים, שזה צוות נוסף.

אז עדיין אין לכם את ה-action items לגבי מניעת הידרדרות.

לא הכול, לא.

אוקיי. אז נשמח שכאשר יהיה, זה באמת בעיניי אולי הסוגייה הכי אסטרטגית בעניין ההזדקנות. כי כשיש אוכלוסייה שבתהליך כל כך מואץ של הזדקנות אז אין לנו, או שנציף את מדינת ישראל בעובדים זרים וכל אחד יהיה לו עובד זר צמוד או שנמצא איך מונעים מהם להגיע לשם.

כן. אז אנחנו נציג כשיהיה לנו תובנות. עסקנו בחירום בחצי שנה האחרונה ולצד עבודה שוטפת. ואנחנו עכשיו, למרות שאנחנו עדיין תחת מלחמה.

התייחסות לצד העוני?

עוד רגע. אני רק אומר, דיברתי לגבי הצוות הבין משרדי. נשאלנו גם לגבי חלוקת העבודה ושיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות ואגפי הרווחה. אנחנו עובדים בסנכרון ושיתוף פעולה מלא עם הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. הרשות מפעילה 25 מרכזי מידע ניידים בשנה וחצי האחרונות הוספנו 14 מרכזי מידע ניידים שמגיעים אחת לחודש ללשכות לשירותים חברתיים בשביל לעשות מיצוי זכויות סמוך לביתו של הניצול והדברים האלה נעשים בשיתוף פעולה עם העובדות הסוציאליות בלשכות לשירותים חברתיים.

בנוסף למרכזי המידע הניידים שעובדים ב-25 רשויות מקומיות בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה ושירותים חברתיים ועם הרשויות המקומיות אנחנו גם עשינו בשנה האחרונה 91 כנסים למיצוי זכויות. גם הדברים האלה נעשים בשיתוף פעולה. כשאני מדברת על שיתוף פעולה המשמעות היא שהרשות המקומית, השירותים החברתיים הם אלה שדואגים לשווק את ההגעה שלנו, להביא את האנשים. לעשות את ה-follow up אחר כך בין העובדים הסוציאליים של הרשויות לעובדים הסוציאליים שלנו.

אגב רונית, אפרופו זה סתם הערה, לא יודעת, כל הזמן קופץ לי ברשתות כל הזמן פרסומים של עמותות שמגייסות כסף לעזור לקשישים. עכשיו, אני כל פעם כותבת להם תנו לי מקרה אני אטפל בו. ואני לא מקבל מקרים. זה נראה לי מאוד מאוד חשוד. אני לא יכולה להסביר. ביום השואה בכלל זה אינפלציה.

נכון.

ואנשים שולחים לי את זה וגם הם נותנים טלפון לתרומות. ואני בטוחה, אם הם היו מביאים לבן אדם אמיתי, כי זה מפריע לי שזה נעשה על ידי תרומות. יש מדינה, כן? כל פעם אני פונה ואומרת לי תנו לי בני אדם שזקוקים לעזרה, אני אעשה להם מיצוי זכויות, נטפל בזה. לא מקבלת. ויש מלא.

אז אני אומר שגברתי מתפרצת לדלת פתוחה. אנחנו כבר בשיתוף פעולה גם בעניין הזה עם משרד הרווחה לגבי אחת העמותות שהפרסום שלה היה בעיניי אגרסיבי והיה מבחינתנו, לתפיסתנו ניצול ציני של ניצולי השואה ושל יום הזיכרון לשואה. תוך פגיעה בניצולי השואה עצמם והצגתם כנזקקים. והעמותה הזאת זו עמותה שהכסף לא בהכרח מגיע לניצולי שואה. עמותה שקיבלה תמיכות מהרשות לזכויות ניצולי שואה ולא הגישה קבלה אחת על התמיכות והיא הולכת ומבקשת, אושרה לה תמיכה על 100,000 שקלים.

משהו שם היה נראה לי חשוד לגמרי.

זה פשוט ניצול ציני. הם מפרסמים את זה מערב פסח עד ערב יום השואה בצורה מאוד אגרסיבית. מציגים תמונות של אושוויץ ומפעילים רגש כדי ללחוץ על כפתור התרומות, כשאתה לא יודע שזה בהכרח יגיע. אנחנו פועלם בנושא הזה כרגע מול עמותה אחת ביחד עם משרד הרווחה, יש לנו דיון בנושא. מי שזקוק מוזמן לפנות אלינו.

לא, זה סתם אמרתי, כי כשאני פונה ולא מבקשים עזרה, אני אומרת בואו, אני חיילת שלכם, תגידו לי. לא נותנים אנשים.

אליי הגיעו תלונות של ניצולי שואה שהם לא מוכנים, זה פוגע בהם. הם מבחינתם לא רוצים. בעיניי זה פגיעה בזיכרון השואה ובזיכרון הניצולים. כי בסופו של דבר הם לא רוצים שיזכרו אותם כנזקקים ואומללים. מי שזקוק ויש אוכלוסייה שדיברת עליה הרגע שמקבלת, שיש הם מחסור של השלמת הכנסה. אותם אלה צריך להעלות להם את הקצבאות, צריך לעזור להם. ואנחנו כולנו, המשרדים הממשלתיים, משתפים פעולה בשביל לעשות את זה. אבל זה לא כצעקתה.

אז מה באמת? תתייחסי רק לעוני, להיקפים שלו ואיזה מגמות את מזהה שם?

אני אגיד שאנחנו לא מכירים ניצולי שואה עניים. אוקיי? אחרי שהועלו - - -

די, הגזמת.

לא, עניים. רגע, שנייה אחת.

בואי אני אכיר לך.

הסיפור, יש מחסור בקבוצה, אותה קבוצה שציין חברי מהביטוח הלאומי של קבוצה של פליטי שואה, יוצאי חבר העמים, שהסיפור הוא אותו סיפור של ה-24%. של מי שאין לו היום הכנסות מפנסיה או כל הכנסה אחרת, אלא חי מקצבאות הביטוח הלאומי. אז קצבאות הביטוח הלאומי השלמת ההכנסה עלתה בממשלה הקודמת לסכום שהוא מעל לקו העוני. הם מקבלים מעבר לזה 7,248 שקלים מהרשות, שאנחנו נשמח לכל יוזמה להעלות את זה.

את כאילו אומרת אין שורדי שואה מתחת לקו העוני, כי הם לפי הגדרה חוקית לא שורדי שואה? לזה את מתכוונת?

לא, כי זה לא קו העוני.

לא, אלו שמקבלים פעם בשנה? בהחלט יש כאלה שמתחת לקו העוני.

הסיפור הוא סיפורם של קשישים ללא הכנסות. דווקא שורדי השואה או פליטי השואה מקבלים מעבר לאותו קשיש שאין לו הכנסות, כי הם מקבלים עוד 12,000 שקלים בשנה. אנחנו פועלים גם מול ממשלת גרמניה גם את המענק שלהם להעלות. יש גם את המענק שהמדינה נותנת של 7,248 שעלה מ-3,500 בממשלה הקודמת ל-6,500. היום זה 7,248. זאת אומרת יש להם עוד 1,000 שקלים לחודש. זה לא מספיק למי שחי בחוסר. לא כולם שם רעבים או במצוקה. אבל יש שם קבוצה. ואנחנו מזמינים, גם אנחנו וגם משרד הרווחה. ונשאלנו ביום הזיכרון לשואה כל ניצול שואה שחי בחוסר לפנות אלינו. אנחנו עובדים בסנכרון גם עם משרד הרווחה, ששולח עובדים סוציאליים.

ומה אתם יודעים לתת? נגיד מישהו באופן כרוני, כן? לא עכשיו נקודתית לחג אין לו ארוחה. בסדר? שאפשר לפתור נקודתית. אלא באופן כרוני אין לו מספיק הכנסות.

אנחנו מעבירים את המקרים למשרד הרווחה. אנחנו פועלים עם עמותות הסיוע, אם זה איזה שהיא בעיה אקוטית נקודתית. אבל אנחנו לא משאירים מקרה כזה לא מטופל. יש לנו קשר קבוע. יושבות פה חברותיי ממשרד הרווחה.

לא, בסדר. מבחינת משרד הרווחה יש רשויות מקומיות שבהן יש יחידות באמת נורא חזקות שיודעות לתפעל את זה ומכירות את כולם. ויש כאלה שלא. בהחלט יש כאלה שנשארים בלי מענה.

הקבוצה הזאת היא קבוצה מתוך אותם 30,000 שחיים רק מהשלמת הכנסה.

הם 30,000? הם לא 40,000?

לא, 38,000 זה מקבלי המענק השנתי.

רק להוסיף, אם יש לכם מקרים חריגים עם העמותות שאנחנו עובדים, אתם יכולים להעביר אלינו ואנחנו הרי נותנים תמיכות.

האם ועדת התביעות יודעת לתת משהו קבוע, מתמשך, לא נקודתי?

אנחנו נותנים. למשל בנושא של מזון אז יש לנו, תומכים בעמותות ומספקים מזון. אין לנו בכל הארץ. יש מספר עמותות, אבל הן גזורות באזורים די נרחבים, באזורים די נרחבים ואנחנו יכולים לסייע. אז אם יש מקרה אקוטי. אם זה סל מזון דרך ארגונים מסוימים. אם זה דרך אוכל מבושל אז יש לנו פתרונות. לא יכול להבטיח שזה בכל הארץ, אבל באזורים מסוימים אם נדע את המקרה נוכל לסייע ולהעביר את הפרטים לעמותה.

רונית, השלמת את דברייך? עוד משהו שחשוב לך לציין?

חשוב לי דווקא בהקשר הזה גם לציין את שיתוף הפעולה שיש לנו עם עמותות הסיוע שעובדות בתחום הטיפול בניצולי השואה. אנחנו רואים בזה מכפיל כוח משמעותי כדי להגיע לכל ניצול. התפיסה שלנו באמת להגיע לכל ניצול באשר הוא וכל פנייה אנחנו מזמינים גם את העמותות שפחות עובדות איתנו לפנות אלינו כדי למקסם את השירותים שניתנים להם.

בסדר גמור, תודה רבה. אז אני אעבור עכשיו למשרדי הממשלה השונים. שוב, רק כפתיח, יהיה לכם דקות להציג את זה, אז תחשבו איך אתם מביאים משהו שהוא בסוף נותן לנו תמונת מאקרו, באיזה תחומים מתעסקים, כך שנצליח לראות את התמונה הגדולה. אז בואו נתחיל עם משרד הרווחה. מירי ותמי.

אני אתחיל, ומירי, שהיא אמונה על התחום של ניצולי שואה תמשיך אותי. אני אגיד שמשרד הרווחה מטפל בכלל האזרחים הוותיקים ברשויות המקומיות וכל השירותים שניתנים לכלל האזרחים הוותיקים גם ניצולי שואה, שורדי שואה, יכולים לצרוך אותם. ובנוסף, כמובן שיש לנו גם את התקציבים הייעודיים והתוכניות והמסגרות הייעודיות לשורדי שואה.

אני אגיד שכמשרד, את רצית לקבל את התמונה הכללית של תוכנית העבודה. אז משרד הרווחה, הסתכלנו על שלושה עיגולים. העיגול של המשמעות והשייכות הוא התחום שאנחנו מקדמים. אנחנו מקדמים אותו גם ברפורמות ובהסתכלות אחרת על השירותים שלנו, איך השירותים שלנו - - -

יצירת קהילה? שייכות?

מהלך השייכות בעצם מדבר על איתור האוכלוסייה הפגיעה יותר, אלה שנמצאים בסיכון לניתוק חברתי. כל האזרחים הוותיקים נמצאים על איזה שהוא רצף. הרצף הזה גם יכול להשתנות סביב אירועי חיים. אבל אנחנו מסתכלים על המסגרות שלנו וגם על התוכניות, כתוכניות שהן דוחקות תלות. גם על ידי הגברת השייכות, הגברת האינטראקציות, הגברת האיתור של אזרחים ותיקים שאנחנו לא מכירים. אנחנו מאוד מאוד ממוקדים בזה. גם על ידי רכזי שייכות שמאתרים אוכלוסייה שהיא לא מוכרת ובהרבה רשויות מקומיות שמים דגש על שורדי שואה. גם בתוכנית משותפת שיש לנו.

אז פרק אחד זה בעצם לוודא שאין מנותקי קשר.

כן, כן.

זאת אומרת שיש להם איזה שהיא מסגרת שהם מחוברים אליה.

כן. זה פעם אחת. פעם שנייה להסתכל גם במסגרות, איך הן מקדמות יותר אינטראקציה איכותית שמפיגה את הבדידות. ואנחנו מסתכלים באמת על כל השירותים שלנו.

עוד נושא זה העמקת הביזור לשלטון המקומי. התקציבים של המשרד מועברים בקהילה מרבית התקציבים, כי אנחנו מאמינים שבסוף רשות מקומית יודעת גם לאתר את האוכלוסייה, גם אנחנו מעבירים את הנתונים והיא יודעת לפנות את התוכניות בצורה גמישה ויצירתית.

אז איך זה מתבטא הביזור?

קודם כל רשות מקומית יכולה במקום שאנחנו נגיד לה תקימי קהילה תומכת או מועדון מופת יכולה להסתכל, אנחנו מעבירים את המידע שחלקו באמת גם יגיע גם מהרשות לניצולי שואה וכמובן מביטוח לאומי ונתוני המשרד ונתונים דמוגרפיים.

יש מקום אחד נגיד היום שהרשות וביטוח לאומי ומשרד הרווחה והרשות המקומית והרשות לניצולי שואה יש מאגר אחד כאילו?

לא. נפריד בין מאגר מידע אחד, שזה לא קיים, לבין דשבורד אזרחים של ניצולי שואה שמועבר לרשויות המקומיות. רשויות מקומיות מקבלות גם מהרשות וגם מביטוח לאומי, כל הנתונים האלה והתוכניות שאנחנו מפעילים הרשות יכולה לראות. וכמובן גם יש בורד של כלל האזרחים הוותיקים. לפי המגמות הם יכולים לתכנן אחרת את השירותים.

זאת אומרת אתם נותנים להם איזה שהוא בנק שהם יכולים להחליט איפה הם משקיעים אותו לפי הצרכים של הרשות?

כן. התקציב עובר. אנחנו לא אומרים להם את הסכום הזה תשקיעו בתוכנית הזו ואת הסכום הזה תשקיעו בתוכנית אחרת. אלא הם מקבלים את הסכום ויכולים להחליט בין מסגרות קיימות ולשנות את המסגרות ובין תוכניות שהם יכולים לעשות בעצמם.

שאלה לגבי הנקודה הקודמת שאמרת, השייכות. איך אתם באמת עושים את ה-reaching out הזה? כאילו, איך מוודאים שאין שם קשיש שנמצא בבית. את יודעת, תמיד כולם נחרדים מקשישים שנמצאים מתים בביתם ואף אחד לא ידע מזה ומגלים את הגופה שלהם בחלוף חודשיים. אגב, אני יותר נחרדת מזה שאנשים חיים חיים לבד, זה יותר גרוע בעיניי מהמתים. אבל איך אתם עושים את זה?

אז מאחר ובאמת, כמו שאת אמרת, את דייקת בהגדרת הבעיה. גם אנחנו יותר מוטרדים. זאת אומרת, זו תופעה מזעזעת שאנשים מתים ולא מוצאים אותם, אבל אנחנו באמת יותר מוטרדים מזה שאנשים חיים בבדידות. במהלך אנחנו עשינו סקרי פרופילים כדי להבין מיהם אותם אנשים שיש להם אינטראקציה מועטה יותר עם אנשים אחרים. אנחנו יודעים שאלה אנשים שהם מטפלים בבן זוג סיעודי. הנושא של העוני. בן אדם בעל מוגבלויות. זאת אומרת יש כמה פרופילים. גם במחלקות לשירותים חברתיים אנחנו מעבירים את המידע כדי לשים לב יותר. יש מזה כמה שנים רכזי שייכות שהתפקיד שלהם עם המחלקה לשירותים חברתיים פשוט לאתר אנשים שלא היו מוכרים למחלקה לשירותים חברתיים לפני.

הזכרתי לפני זה את המהלך שאנחנו עושים גם עם ועידת התביעות בלהכניס אנשים ייעודיים לניצולי שואה, נוסף על ה-20 שיש לנו ברחבי הארץ שבאמת התפקיד שלהם גם לאתר ולמצות את הזכויות ולתת את הטיפול לניצולי שואה. וזה משהו שאנחנו פשוט מהדהדים אותו בכל מקום, את האחריות של הרשות המקומית למצוא את אותם אנשים מנותקי קשר.

אוקיי. אז דיברנו על שייכות, העמקת הביזור.

דיברנו על קידום מהלכי data ודיגיטל, אותם דשבורדים ואותם שיתופי פעולה באמת שיש למשרד עם גופים אחרים.

תגידי, רכזי השייכות, שמאתרים, הם בכל הרשויות המקומיות?

על פי היקף האזרחים הוותיקים. זה לא ב-257 רשויות מקומיות, זה סדר גודל של 200 רשויות מקומיות בחלקיות משרה. על פי היקף. הרשויות מדווחות לנו על פעילות וזה ממש שירות שעובד לצד העבודה הסוציאלית ועוזר לעובדים הסוציאליים לאתר יותר אוכלוסייה בסיכון.

כמובן שמה-7 באוקטובר, אני אומרת ממש מה-7 באוקטובר אנחנו ממוקדים במצב החירום. בפתרונות הייחודיים.

אגב, אלו שהועברו, היו כאלה שעברו לדיורים מוגנים. אנחנו יודעים מה קורה איתם?

עדיין שם. בטח. אנחנו בקשר, בוודאי. ואנחנו כמובן דואגים להמשך השהות שלהם ולהמשך הפעילות במלונות בצורה קבועה. אנחנו מבינים שיש אירוע שהם ממשיכים. זאת אומרת, בשיא היו 130 מוקדים של פעילות ופינוי של יותר מ-600.

אז הם נשארו לגור שם. אנשים בחרו להישאר במסגרות האלה?

תראי, אנחנו רואים שאזרחים ותיקים הרבה פעמים באמת בוחרים להישאר. לצד זה, הרבה פעמים האוכלוסייה הצעירה מהצפון כבר יוצאת מהמלונות. חלקם.

אוקיי. אז בואי נחזור רגע לתוכנית. דיברנו על השייכות וביזור סמכויות. עוד וקטור שחשוב לך לציין?

הנושא של מצב החירום, התוכניות הייחודיות שאנחנו מפתחים למצב החירום. גם להמשך השירות בדיור מוגן, מעטפת לחטופים.

אתם היום יש לכם תוכניות שממוקדות במניעת הידרדרות?

יש מהלך שאנחנו עושים עם ג'וינט אשל של מרכזי יום דוחקי תלות, תפיסה מקצועית של איך להכניס מודל עבודה מקצועי. אנחנו רוצים להרחיב אותו. אנחנו קודם כל נתחיל במרכזי היום ונרחיב לשירותים - - -

מה זה מרכזי יום? דוחקי תלות? מבחינתי כל מרכז יום הוא דוחק תלות.

נכון. הכותרת היא דחיקת תלות. בתוך דחית תלות יש שייכות ויש גם את ההיבטים התפקודיים והבריאותיים. אז כשאני אומרת זה אנחנו מעמיקים גם את ההיבטים.

מרכזי היום במצב מאוד מאוד לא טוב.

מרכזי היום לא במצב לא טוב.

הוא הלך והידרדר אפילו. הם לא מתוקצבים מספיק. במלחמה חלק גדול מהם שבק חיים. לפי הנתונים שהציג פה ארגון הגג שלהם, ארגון הלב, הם בפני סכנת סגירה.

אז הנתונים שאנחנו רואים מעידים על עלייה במספר הנהנים במרכזי היום.

לכמה?

לפני המלחמה זה היה בזמן נתון יותר מ-13,000. בשנה משהו כמו 18,000. אנחנו רואים עלייה.

יש לך 1,200,000 אזרחים, הם דיווחו פה על זה שהמקומות ריקים. שגם אלה שמלאים מתוקצבים בתת תקצוב והם נסגרים כל הזמן. והם בזמנו דיווחו על סדר גודל של 20,000 אנשים שמגיעים. שזה כשיש לך 1,200,000 אזרחים ותיקים זה כלום. ויש מסגרות שהן מותאמות גם לעצמאים וגם ללא עצמאים. זה בעצם פונה לקהל יעד מאוד מאוד רחב. אני חושבת שזו מסגרת מדהימה לדחיקת תלות. זה להכול, זה לשייכות, זה לביזור סמכויות, זה לדחיקת תלות. זה באמת נותן מענה מאוד מאוד יפה. אבל המצב שם על הפנים והוא הולך ונהיה גרוע. אני מתבססת על מה שהם אומרים כמובן.

אני אשמח להציג לך את הנתונים ואני אשמח לעדכן אותך אחר כך. אין אף מרכז יום שנסגר. זו אכן מסגרת שהיא מסגרת דגל מעולה לאזרחים ותיקים. היום יותר אנשים שעם ירידה תפקודית מגיעים ועם ירידה קוגניטיבית רואים מיעוט של אנשים.

אז אנחנו נדבר על זה גם באופן ממוקד. עוד משהו שחשוב לך לציין?

שוב, פעילויות לחירום. אני יכולה לפרט בהמשך ואני לא אגזול את הזמן. אני כן אגיד שיש לנו, שאנחנו הקמנו, המשרד עם משרד הבריאות, פורום אסטרטגי שקוראים לו פורום בר"ק, שזה בריאות, רווחה עם קופות חולים. ובמלחמה אנחנו נפגשנו ממש באופן מאוד מאוד אינטנסיבי לסנכרן את כל האתגרים שראינו עם פיקוד העורף ושוויון, איפה ירון? זה היה בנגב גליל, גם היה איתנו, לסנכרן את המהלכים. והפורומים האלה ממשיכים להתקיים בשגרה, באמת לסנכרן גם את הנושא של הפיתוח של דחיקת תלות של כולנו.

תודה רבה. אני אתן למשה נקש, כי הוא כתב שהוא צריך לצאת. אז אתה תעקוף את נציגת משרד הבריאות. איתך אנחנו נרצה רגע לשים את הפוקוס על מצב החולים הסיעודיים והזמינות של עובדים זרים, שהם מטפלים סיעודיים. אני כל הזמן מקבלת תלונות ותמיד יש איזה שהוא חוסר הלימה בין התלונות מהשטח לבין תמונת היצע העובדים הזרים שזמינים לעבודה שאתה מציג. אשמח רגע שתגיד מה המצב שם ומה תוכנית העבודה שלכם בעניין הזה.

אני אגיד כמה דברים שרלוונטיים לדיון. קודם כל, אני כבר אומר בראשית דבריי שאני מתייחס לכלל המטופלים הסיעודיים, בנתונים שיש לי ובפעילות שאנחנו עושים. בתוכם כמובן גם שורדי השואה. אבל זה כלל המטופלים הסיעודיים מגיל אפס ועד 120.

החלק הגדול והעיקרי של בעלי ההיתרים בענף הסיעוד זה קשישים. ויש בתוכם כמובן גם ניצולי שואה. יש שם כ-80,000 בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. מתוכם 72,000 זה כאלה שהם מעל גיל 65. זו המסה העיקרית של הלקוחות שאנחנו נותנים להם את השירות בעניין הזה.

מבחינת עובדים זרים אז היום בישראל יש 60,861 עובדים חוקיים בענף הסיעוד. יש עוד מעל 15,000 שהם מוגדרים כלא חוקיים. שחלק ניכר מהם זה עובדים שבתנאים מסוימים יכולים לחזור ולהיות חוקיים באמצעות הוועדה ההומניטרית. שאלת על פתרונות ומענים, אז זה אחד הדברים שאנחנו עושים כדי לתת מענה. מפעילים את הוועדה ההומניטרית שאליה מוגשים בסביבות 5,000 בקשות בשנה. אז ה לעניין הזה.

מעבר לזה, מדברים פה על ניצולי שואה. אז יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם הרשות לניצולי שואה, יש לנו מחר ישיבה, הוזכר כאן. אנחנו נוציא ביחד אגרת משותפת שתיתן מידע. בהרבה דיונים קודמים עלה הנושא הזה של אולי חוסר במידע או הנגשת מידע, הצורך בהנגשת מידע למטופלים סיעודיים ובכללם ניצולי השואה, אז אנחנו מכינים ביחד איזה משהו שייתן פה מענה. בנוסף העמדנו רפרנט שלנו לטובת מענה לסוגיות שעולות, ספציפית של שורדי שואה.

דבר נוסף וחשוב מאוד בעניין הזה זה קידום של ממשק ממוחשב בינינו לבין הרשות.

ועדות הומניטריות מאז המלחמה אין?

בוודאי שיש. כל הזמן יש באופן שוטף.

ויש עוד איזה עניין שאנחנו מקבלים עליו פניות, של הארכת אישורים של כאלה שנגמר להם אישור השהייה בישראל וכרגע צריך להאריך?

מה זאת אומרת?

יש הרי כל הזמן מקרים שבהם נתנו אישור זמני לפרק זמן קצוב ועכשיו זה נגמר. העובד הופך להיות כבר לא חוקי וצריך להאריך.

שוחחנו על זה גם בפעם הקודמת. מה שאנחנו כהחלטה, שוב, שרשות האוכלוסין קיבלה, זה מי שהגיש בקשה לוועדה הומניטרית והעובד הוא עד 13 שנה בישראל והבקשה נדחתה על הסף כי הוא לא עומד בתנאי הסף הקבועים בחוק, אנחנו לא מבצעים כנגדם אכיפה בשלב זה. זה היה עד אפריל, זה הוארך כרגע עד ה-31 ביולי. בין היתר בעקבות פניית יושבת ראש הוועדה אלינו.

הבעיה שאנחנו כל הזמן מאריכים את זה אד הוק ואנשים בחוסר ודאות, הם בלחץ.

זה נכון. מצד שני, והסברתי גם קודם, יכול להיות שאם נייצר, אני אנסה להגיד את זה ברשותך קצת מעורפל, אבל אני מניח שיבינו מזה את הכוונה. ככל שנייצר את הוודאות כמה שיותר מוקדם אנחנו נמנע מיותר אנשים ליהנות מהפריווילגיה הזאת. בסדר? אם אני אגיד מחר בבוקר אוקיי, כל מי שהגיש בקשה ונדחה בהוראת שעה מסוימת אפשר לאשר אותו, זה אומר שממחרתיים בבוקר לא יוכלו יותר להגיש בקשות וליהנות מהעניין הזה. לכן כרגע זה עד ה-31 ביולי. עוד ועוד אנשים מצטרפים למעגל של אי אכיפה, שבסופו של דבר אנחנו נצטרך לראות איזה מענה אנחנו נוכל לתת להם כדי ליצור להם את הוודאות שאת מדברת עליה.

עוד שאלה. אני ראיתי שישנה הצעת חוק שמקודמת להקים תאגידים שונים לעובדים זרים ועובדים ישראלים, כך שההכשרה על עובדים זרים שמגיעים, הרגולציה על זה תהיה עליכם, רשות ההגירה. אתה מכיר את זה?

אנחנו מכירים את זה. שושנה הייתה, עו"ד שושנה שטראוס שנמצאת איתי פה הייתה בדיון שבוע שעבר. זו הצעה שעלתה. צריך לעשות שם קצת חידודים ולהבין קצת יותר לעומק את המשמעות ואת כוונת המכוון מה שנקרא כדי לדייק את הדברים. אנחנו חושבים שהניסוח כרגע הוא לא עונה למה שהייתה הכוונה באופן מוחלט, אז כרגע קצת מוקדם לדבר על זה. אבל גם הנושא הזה יעלה וידון.

זהו, בגדול אלה הדברים. אנחנו, שוב, בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות כדי לתת מענה לאוכלוסייה הזאת שהיא באמת יקרה לנו.

תודה רבה משה. ונמשיך להציק לך עם פניות ציבור. תודה.

אני עוברת למשרד הבריאות. רגע משה, לפני שאתה הולך. בתשובה של המשרד לשוויון חברתי אני רואה שהם כתבו שחסרים עובדים סיעודיים. בואו רגע נסגור את הפינה הזו. ירון, אתה מכיר? זו הייתה התשובה של המשרד לשוויון חברתי. שישנה בעיה של זמינות של עובדים סיעודיים זרים.

אולי זה עולה מהמוקד.

אני אגיד משהו כללי על הדבר הזה.

אנחנו קיבלנו תשובה רשמית בשאלות שהפנינו למשרד לשוויון חברתי. יש פשוט מולי את המסמך. אז הם מלינים על זה שזה תלונה חוזרת שבאה מאוכלוסייה מבוגרת.

אז אני אגיד משהו כללי על הדבר הזה, גם את שאלת בתחילת דברייך. עובדים זרים, אמרתי, יש היום מעל 60,000 עובדים זרים חוקיים במדינת ישראל, מעל 15,000 לא חוקיים, בענף הסיעוד. וענף הסיעוד, בשונה מענפים אחרים במשק, זה ענף שאין בו מכסה. זאת אומרת שאפשר להביא עובדים זרים ולהזמין עובדים זרים חדשים לישראל כל הזמן. ככל ויש צורך להזמין עובדים, אז השמיים פתוחים.

כן. הבעיה כרגיל היא תזרימית, מה שנקרא.

לא, לא, זה לא הבעיה. אני אגיד לך מה הבעיה. הבעיה היא לא תזרימית. כי שוב, אפשר תמיד להזמין עובדים ומי שמבקש, לא היה מישהו שאמר תזמינו לי עובד מחו"ל ואמרנו לו אנחנו לא מאשרים את זה. זה לא קורה. כאשר מבקשים אפשר להביא מחו"ל. הבעיה היא שלפעמים נוח לאנשים לקחת את העובד שהם מכירים מהשכן או מהחבר, גם אם הוא 20 שנים במדינת ישראל או גם אם הוא כבר לא חוקי במדינת ישראל. וזו בעיה. אז זה לא שאין עובדים כי לפעמים רוצים כאלה שאי אפשר.

כמה זמן לוקח להביא עובד חדש?

זה תלוי.

חודשים?

לא, לא חודשים. שבועות.

אני מכירה חודשים ממקרים שאני מלווה. וכאשר מישהו צריך אד הוק מישהו שיטפל בהורה שלו, כי אחרת הוא לא יכול ללכת לעבודה בבוקר, כי אין מי שיכול לטפל באבא שלו, אז זה נהיה דחוף. ואז הוא מתחיל לעשות שמיניות ומחפש את ההוא שבאמת כבר זמן והוא כבר בארץ.

אז גם בעניין הזה יש באופן קונסיסטנטי, קבוע, ואנחנו בודקים את הנתונים האלה, מעל 3,000 עובדים שהם כל הזמן באפשרות להשמה מחודשת, חוקית, במדינת ישראל. בסדר? כי אם מטופלים נפטרים - - -

האם יש מאגר טלפונים של אותם עובדים זמינים שהציבור יכול לבוא ולפנות?

לא של הציבור, עבור הלשכות הפרטיות, יש מאגר.

אז יש פה איזה שהיא בעיה.

זה התפקיד של הלשכות.

כן, אבל יש 200 לשכות. אז הבן אדם הפרטי, יש מלא.

90.

אוקיי. הבן אדם הפרטי לא יודע להתנהל מול 90 לשכות.

הוא לא צריך, הוא צריך לבחור אחת. לפנות לאחת.

כן. אבל אתה מתקשר לאחד, הוא אומר לי אין לי כרגע מה להציע לך. אתה מתקשר לעוד אחד, אין לי מה להציע לך. אתה מתקשר לעוד אחד, אין לי מה להציע לך. צריכים לעבור 90 עד שהוא נופל על ההוא שאומר יש לי מה להציע לך. אני גם אומרת לך, התפתח שוק שחור. התפתח שוק שחור של מישהו שאומר אני אמצא לך ואני אגזור עליך קופון. אני רואה את זה.

אז זו הסיבה שצריך את הלשכות הפרטיות. שהם גופים שהם מפוקחים על ידינו שהם יש להם הנחיות.

כן. אבל בגלל שקשה להשיג ואתה פונה לעוד לשכה ועוד לשכה ובסוף פונה אליך מישהו בפייסבוק אחרי שהעלית פוסט. הוא אומר בוא אני אסדר לך, תשלם לי על זה 1,000 שקלים, סגרנו את הפינה וזהו. ואנשים עושים את זה.

אז זה פעילות שהיא כמובן לא חוקית וכשאנחנו נקבל תלונות בעניין הזה נבדוק את זה.

כן. אבל כשאבא שלך בבית ואתה חייב לצאת לעבודה אז אתה תשלם את ה-1,000 שקלים האלה ותסדר מישהו לאבא שלך.

לא. אז אנחנו ממליצים לפעול לפי הנהלים ולפי החוק ולפנות ללשכה פרטית. התפקיד של לשכה פרטית יש משמעות לזה. זאת אומרת אמורים לשלוח עובד סוציאלי לבית, להכיר את הצרכים של המטופל, להתאים לו עובד טוב. לא כל עובד מתאים לכל מטופל סיעודי.

וואלה, זה עוד לא שמעתי שקרה.

לא, זה קורה כל הזמן. זה קורה כל הזמן.

אני לא רואה. אני רואה אנשים ששולחים להם בן אדם שלא עבר שום הכשרה.

זה קורה. זה המחויבות שלהם. וככל שזה לא קורה, אם יש תלונות כאלה, אנחנו נטפל בהם, חד משמעית.

יש שם בעיה. אני חושבת שאולי באמת כדאי רגע, ירון, כדי להפוך את זה למשהו אופרטיבי. תביאו דוח עם כל התלונות שאתם מקבלים במוקד של אזרחים ותיקים על נושא היעדר זמינות של עובדים זרים ותציגו את זה למשה. משהו פה לא מתכנס.

בסדר גמור, אנחנו נשמח לקבל את זה, נשמח לבדוק את הדברים. בעבר גם עשינו הדרכות גם למוקד של משרד לשוויון חברתי, גברתי הייתה השרה שם, כדי שיידעו לתת את המענים למטופלים שפונים אליהם. זה חלק גם משיתופי הפעולה שלנו בין משרדי הממשלה.

טוב, תודה משה. אז אני אעבור למשרד הבריאות.

שלום, שמי ד"ר ענבר צוקר, אני סגנית ראש חטיבת רפואה. וכעת ממלאת מקום ראש אגף לגריאטריה. אז קודם כל, בהתייחס לשורדי השואה אז יש לנו כמה מיזמים קטנים. יש מיזם עם עזר מציון על הגשמת משאלות ויש נושא של ביחד עם קרן של ניצולי שואה של לתת עוד תמיכה רגשית. אבל בעצם עיקר העשייה שלנו וזה חלק נכבד, זה מתן מענה לאזרחים הוותיקים בכל הספקטרום שציינת. גם אלה שהם כבר בשלב הסיעודי מוסדי וגם אלו שהם עצמאיים, בעיקר השירותים בקופות וכל הטווח ביניהם. אין ספק שהזדקנות האוכלוסייה כמשרד מעסיקה אותנו מאוד.

אתם בעצם היחידה לדעתי שצריכה לעשות היערכות הכי כבדה. כי אם נגיד יש לי עוד חולים סיעודיים אז אני צריכה עוד מסגרות. אני צריכה עוד מקומות סיעודיים שהם יוכלו לגור שם. אני צריכה אולי עוד, נגיד, אנחנו לא נוכל יותר להגיע שלכל אחד יש עובד זר משלו, אולי צריך מסגרות קבוצתיות שבהן עובד זר אחד יכול לטפל במספר אנשים בביתם, שגרים בסמיכות אחד לשני. צריך להתחיל לחשוב על פתרונות קבוצתיים, כי זה הולך להיות המון אנשים. אתם עושים עבודה כזו?

אז קודם כל נמצאת פה ראש אגף לתכנון מדיניות, היא תיתן את האספקט האסטרטגי ואז אני אציין כמה תוכניות שנעשות היום שבאמת גם בעניין של פיתוח התשתיות והתאמתן לצרכי האוכלוסייה וגם בנושא של מניעה. כי בסופו של דבר המטרה שלנו זה שאנחנו הגדילה של המספרים של הקשישים שנזקקים לפתרונות הסיעודיים לא תהיה באותה פרופורציה כמו גידול האוכלוסייה.

שמי ד"ר חני שרודר ואני מנהלת את האגף לתכנון מדיניות במינהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות. וכמו שד"ר צוקר כבר ציינה באמת הנושא הזה של הזדקנות האוכלוסייה מטריד אותנו כבר כמה שנים. כי בעצם אנחנו כבר לפני יותר מעשור שמנו לב שאוכלוסיית מדינת ישראל אמנם הייתה צעירה עד כה, אבל הולכת לקראת שינוי בפירמידת הגילאים. ובהיבט של בריאות אנחנו יודעים שמבוטח מבוגר צורך פי שלוש שירותים ממבוטח לא מבוגר. ולכן באמת סימנו את זה כאחד הנושאים האסטרטגיים לטיפול של המשרד ובהתאם הקמנו תוכנית אסטרטגית רב משרדית שגם הקימה תוכנית יחד עם המשרדים השותפים ומגזר שלישי כמובן. וגם את היית שותפה לזה בחלקים שונים. והתוכנית הזאת גם צברה תאוצה כמובן בתקופה של הקורונה כאשר הבנו כמה הנושא הזה צריך עוד ועוד מיקוד, גם יחד איתך. אז תודה רבה על שיתופי הפעולה המצוינים שהיו אז.

נגיד שהתוכנית בגדול מיושמת כבר בחלקה באופן מאוד אינטנסיבי וגם מוכיחה אימפקט. כשאנחנו סימנו בעצם שלוש זירות משמעותיות להתערבות. קודם כל, אנחנו במערכת הבריאות אז יש לנו את קופות החולים ובתי החולים ואלה שתי הזירות שבהם יש התערבויות מאוד אינטנסיביות. תכף ד"ר צוקר תציין אותם.

אגב, אני חייבת להגיד שאני חושבת שבקופות החולים המצב הוא לא רע. הן נותנות שירות טוב בקהילה. יש לנו קופות חולים ברמה ממש גבוהה. בתי חולים זה סיפור אחר לגמרי. קטסטרופה. אנשים מצוינים, אבל עומסים בלתי אפשריים.

כן. תכף נציג תוכניות חדשות שממש מוכיחות אפקטיביות וגם מדידה. ותכף ד"ר צוקר תיכנס לזה. ובאמת הקופות, בקופות התחלנו את העשייה, כי אנחנו מאמינים שרוב המטופלים מקבלים טיפולים בקהילה וקהילה זו סדרה בתיעדוף גבוה ובאמת השקענו כספים מאוד משמעותיים בפיתוח התוכניות למניעת הידרדרות בקהילה, שתכף יוצגו.

זירה נוספת זה השלטון המקומי, יחד כמובן עם המשרדים הנוספים. אנחנו מבינים שלא כל מה שמשפיע על בריאות הוא נמצא בבריאות וחלק מהנושאים כבר הוצגו פה בוועדה. והחשיבות של לרתום את השלטון המקומי בנושאים כמו שייכות, בנושאים כמו הליכתיות, להוציא את הבן אדם מהבית ולוודא שבאמת הוא יוצא והולך, אלה דברים שגם חשובים לנו לקדם. ותכף גם נרחיב בזה. אבל נתחיל כאמור עם קופות החולים ובתי החולים.

אז אני אומרת, גם קודם כל בהיבט של התוספת תשתיות, אז יש לנו גם תוכנית לתוספת מיטות אשפוז, שקודם כל להוריד את העומסים.

מתוקצב?

כן, כן. תוספת מיטות לגריאטריה הפעילה יצא אתמול, התפרסם להערות ציבור מבחן תמיכה לתוספת מיטות לאשפוז.

שם גם יש בעיה עם הקוד, לא? עם הסכום.

כן. גם בזה יש עבודה שנעשית, יותר עם ההנחות של הקופות וגם בזה יש תקצוב ייעודי ממשרד האוצר בשביל לפעול לצמצום ההנחות ונעשית על זה עבודה.

בהיבט של הקופות יש לנו מבחני תמיכה לקופות שתומכים בכל מיני היבטים של פעילות. גם שיפור שירותים לאוכלוסייה שהיא כבר מאוד חולה בבית, כמו הוספיס בית, כמו שיפור יחידות בית, טיפול בחולים מורכבים בשביל באמת לשמר אותם בבית. אבל גם לשלבים היותר מוקדמים. יש שם תוכניות למניעת נפילות ותמיכה לקידום בריאות.

יש לנו תוכנית גדולה שיצאה לדרך השנה של מניעת הידרדרות תפקודית באשפוז. זה נקרא תוכנית מיטב, זה בשיתוף עם אשל ג'וינט וביטוח לאומי שבעצם אנחנו יודעים שהרבה פעמים האשפוז הוא נקודת שבר. שהרבה פעמים אשפוז אקוטי. ואני אציין שזו נקודת שבר ברת מניעה. יש לנו מצבים שבהם זה לא בר מניעה. אם מישהו קיבל שבץ ונשאר סיעודי אחרי זה, זה לא תמיד בר מניעה. אבל הרבה פעמים עצם השהיה באשפוז ותנאי האשפוז הם אלה שמדרדרים את האדם. והפקטורים שנמצאים משמעותיים זה הנושא של הניידות ודילריום וזה באמת הנקודות שהן תוכנית מתערבת. התוכנית הזאת, כמו שאמרתי, יצאה לדרך ב-2024. מתוקצבת דרך מודל התקצוב.

יש שם היבט של מה קורה כשהוא משתחרר? כי משתחררים תמיד עם כזה בנק של משימות ואם אין מישהו שמנהל לך את זה אז אתה לא עושה את מה שאתה צריך.

אז אני אומרת, כמו שאמרתי, זו תוכנית חדשה. כרגע זה רק למאושפזים, זה תוכנית בבתי החולים. כרגע ההתערבויות שיש בתוכנית זה קודם כל ניידות, לעודד את החולים דרך גם צוותים של מתנדבים, גם בני המשפחה שהם ילכו באשפוז. ואנחנו יש שם מרכיב של מדידה. עכשיו זה השלב של היציאה לדרך, כבר השלבים של הדרכים של תחילת היישום יהיה שם אבני דרך למדידה. דיווח ראשון יהיה בסוף השנה. אבל הם צריכים למדוד גם את התפקוד בתחילת האשפוז, בסוף האשפוז. ואנחנו השאיפה שלנו לראות שיהיה פחות data. ויש ייעוץ גריאטרי והתערבות שהתוכנית שלנו, כרגע התוכנית היא מתוקצבת עד 2025. עכשיו, גם כבר ב-2025 יכול להיות שייכנס מודל של רצף, אבל אני אומרת, המחשבה לעתיד, כי בדרך כלל התקציבים הם תמיד כל פעם לשלוש שנים. אבל המחשבה היא שזה יהיה תוכנית רב שנתית ובאמת אז להוסיף את הנדבך שציינת שהוא מאוד חשוב של הרצף.

אז אני אגיד לך על זה כמה דברים. קודם כל, באשפוז אז יש את המיון בהתחלה. תלוי כמובן באיזה בית חולים, אבל זו יכולה להיות נקודה מאוד מאוד קשה כאשר מסתובבים בחדרי מיון בישראל העומס הוא מטורף. והרבה פעמים אנשים לא מקבלים שם את מה שהם צריכים תוך פרק זמן סביר, זו נקודת תורפה בעיניי. אחר כך במחלקות הדברים הם מאוד מאוד עמוסים. ואני אגיד את זה ככה, הרבה פעמים מחזיקים אנשים סתם הרבה זמן שם. זאת אומרת, כי לוקח הרבה זמן עד שרופא מגיע ורואה אותם בגלל העומס. לוקח זמן עד שרופא בא ורואה אותם ומשחרר אותם או נותן להם משהו שהוא יכול להמשיך בקהילה. ואז העומס מוחמר. כי הוא מחזיק אותו שם הרבה זמן. את מבינה מה אני אומרת?

כן. שוב, מהנתונים שאנחנו רואים, זמני האשפוז דווקא המגמה הכוללת היא שהם מתקצרים. כן יש לפעמים קושי לשחרר וזה מתחבר לנקודה הראשונה שאמרתי של הקושי במיטות המשכיות. זאת אומרת הרבה פעמים העיכוב בשחרור נגרם מזה, מהמחסור במיטות המשכיות.

ועוד דבר שהוא חשוב. קופת החולים צריכה לדעת שמישהו יצא מאשפוז. כי כשהוא יוצא מאשפוז יש לו עוד מלא בדיקות שהוא צריך לעשות שכבר אין לו one stop shop כמו בבית חולים. ומי שאין לו בן אדם צעיר לצידו, הלך עליו. איך הוא עכשיו יתאם? אוקיי, נכנסת עם, לא יודעת, קיבלת שפעת ויש לך גם מחלת ריאות, אתה צריך גם צילום חזה ואתה צריך את זה ואת זה. יש לך עכשיו מיליון בדיקות המשכיות לבדוק שאתה מתייצב ומשתפר. והבן אדם לבד. אז אם יש לך רופא משפחה טוב ומסור שנותן את הנייד שלו ומוכן לתת לך ליווי, אתה מסתדר. אם לא, אנשים לא עושים את זה והם לא משתקמים אחר כך והם חוזרים שוב לאשפוז ומצבם מידרדר. השחרור הוא לא באמת שחרור. הוא תחילתו של תהליך שיקום. ושם אני מרגישה שהממשק הוא, בן האדם שוחרר הביתה ואז הוא כבר לבד.

אז אם אפשר רק להגיד משהו. אנחנו עשינו פיילוט כרגע עם בית חולים איכילוב. שאדם שמשוחרר, ניצול שואה, כי זה המנדט שלנו, יהיה לו ליווי של עובד סוציאלי שיעקוב. יהיה כמו טיפול פרטני קצר מועד לחודשיים, שילווה את המשפחה ואת ניצול השואה. כי כמו שאת ציינת, הוא יוצא עם רשימה מאוד מאוד ארוכה של בדיקות. לפעמים זה לפנות למוסד לביטוח לאומי. והרבה פעמים אנשים גם מאבדים את הידיים והרגליים. גם הילדים ואלה שמלווים.

תקשיבי, אני מדברת רגע מניסיון אישי. אני המנכ"לית של אבא שלי. יש לי גאנט פעילות. באמת. מתי אני צריכה לעשות לו בדיקה על זה ומתי על זה. ויש לו גם ריאות וגם כליות וגם זה, וגם לב, וגם וגם. אין סיכוי שבן אדם בן 90 יוכל לדעת לעשות את זה כשהוא יוצא מבית חולים.

גם צריכה לדעת לאן לגשת. אז אני אומר, אנחנו מוכנים לבדוק אתכם אולי לראות את זה, אולי גם עם הרשות, בבתי חולים אחרים כדי לראות איך אפשר לקדם.

אני רק אציין שלגבי ניצולי השואה, ציינתי את נושא סולם בקהילה ואשפוז קצר מועד שיש 50 שעות סיעוד דרך הקרן לרווחה שאנחנו נותנים בשחרור. מעבר לכך, למי שבאמת אין להם עורף אפקטיבי שיכול לסייע, אין להם "מנכ"לית" שתלווה את הפעילויות האלה, יש לנו בדיוק בשביל זה את "בידיים טובות". הפרויקט עם ארבע קופות החולים, שמצמידים עובדת סוציאלית ומלווה לתקופה.

זה עובד טוב?

זה עובד נהדר.

אז אולי צריך לחשוב איך יוצרים משהו שיש לו גם היתכנות כלכלית.

אבל עדיין אני יכולה להגיד, אחד הפרויקטים זה לאו דווקא על אשפוז, אבל באמת האוכלוסייה של חולים מורכבים שבאמת מוצאים שם באמת קושי שאין אולי משפחה שתעשה את כל הדברים. אז זה הפרויקט שציינו שיש לנו בשיתוף פעולה דרך הג'וינט של תיאום טיפול.

אני אגיד לך עוד דבר.

כן, הבין משרדי. בין משרדי בתיאום, זה התחיל עם אשל ג'וינט, עכשיו זה כבר יוצא לדרך לניהול עצמאי שזה בדיוק על הדבר הזה, של לשלב חולים שיש להם צרכים רפואיים, חולים שיש להם צרכים סוציאליים. ויש פה עבודה משותפת של נציג של הרשות המקומית ונציג של קופת החולים לתת להם את המעטפת. כרגע זה פעיל ב-29 רשויות. ואנחנו בכוונה להרחיב את זה.

זה ממש, כי האשפוזים בגילאים האלה זה דבר מאוד מאוד נפוץ.

אין ספק שמניעה של אשפוזים, זה גם דבר שמעסיק מאוד את הקופות. יש גם כל מיני יוזמות. וכן, זו אחת הנקודות שאנחנו צריכים גם לנקודה לפתח יותר במבחני התמיכה הבאים וגם בפורום ברק אני בטוחה שזה אחד הנושאים שיהיו במיפוי.

אין מילים כמה זה יכול להשפיע על איכות חיים של משפחה וחולה. אין מילים כמה, זה באמת כל המשפחה סביב זה.

אנחנו בוועדה שעוסקת בתכלול.

נכון.

אני אומרת, הוועדה שעוסקת היום בתכלול ויש לנו באמת מענה, ועדה לשורדי שואה. אז נכון יהיה, אנחנו לא חלק בפורום ברק, אבל נכון יהיה שתיקחו בחשבון גם את הפרויקט שבידיים טובות שלנו וסולם בקהילה וניצור קשר, כדי שגם אנחנו נהיה חלק מה-follow up.

כן, אפשר גם ללמוד מזה לכלל.

והרחבנו גם את הגדרת הערירי, גם למי שהתאלמן לאחרונה, גם לערירי שאין לו עורף.

כן. עוד משהו שתרצי להוסיף?

כן. במסגרת התמיכות, רק נגיד, שדיברנו על אשפוזים בבתי חולים, אבל היום בזכות התמיכות שנתנו לקופות, יש היום שתי מחלקות שלמות, 60 מטופלים בכל זמן נתון, שמאושפזים באשפוז בית. שאנחנו מונעים מהם בעצם את המעבר הזה לבית החולים. את ההידרדרות. הם יכולים גם להקל על בני המשפחה, לא חייבים להתנייד. יכולים להישאר בבית.

מתי זה מוצע להם?

ברגע שיש, זה נקרא אשפוז בית חלופי. מטופל שהוא מועמד לאשפוז בפנימית, אז זה יכול להיות או בקהילה או בחדר המיון. מציעים למטופל האם אתה מעוניין באשפוז בית ואז בעצם ההליך האשפוזי, במקום לעבור אותו בפנימית הוא מקבל - - -

אני לא נתקלתי בזה.

כן, זה אנחנו תומכים בזה.

אני רק אגיד רגע אמירה כללית על מערכת הבריאות. אני חושבת שהיא משובחת ברמות. יש לנו כוח אדם מדהים, גם בקופות וגם בבתי החולים. אבל אני רואה את העומסים שם והלב שלי יוצא, באמת לבכות. הם פשוט, כל החוכמה, היצירתיות, החדשנות הזאת, אני רואה אותה נרמסת לנגד עינינו. זה כואב לי בלב כשאני מסתובבת בבתי החולים. וצריך ממש בכל מיני חזיתות שם לראות איך מחזירים אותם לרגליים. כי אני אפילו, אני לא רואה איך בעומסים האלה בכלל הם יתפנו למחקר, לחדשנות, להביא רעיונות חדשים, לפתח.

אלה חלק מהדברים שאנחנו עובדים. אבל כן, זה גם להפעיל את כוח האדם בכל הסקטורים.

כן. טוב, תודה רבה. אני אעבור למשרד לשוויון חברתי. שאני אשמח לשמוע מה קורה שם היום. עברתם הרבה טלטלות.

יש דברים טובים שממשיכים.

כן? אז אני אשמח לשמוע בעצם במה תוכנית העבודה שלכם היום מתמקדת באגף שלכם?

ירון מנשה, מנהל תחום בכיר רשויות מקומיות, משרד לשוויון חברתי, אגף ותיקים. תוכנית העבודה כרגע יש חברת ייעוץ של תוכנית אסטרטגית, כמו שקיבלת במענה למכתב. ממשיכים עם כל התוכניות שהיו גם בנגב גליל וגם בשוויון חברתי. הפעילות של המוקד. שיתוף פעולה שיש שם התמקצעות בנושא של שורדי שואה והוא בשיתוף פעולה עם הרשות לניצולי שואה, עם הסיוע המשפטי.

הפעילות במוקד היא כרגע כרגיל? כי היו שם משברים עם המכרז וזה. זה כרגיל, זה עובד כרגיל?

כרגיל, זה עדיין ממשיך, כן. עד שייצא מכרז חדש זה ממשיך כרגיל. ולגבי הפעילות, שיתופי הפעולה עם המשרדים האחרים אז יהיו שיתופי פעולה, אני אוסיף בנוסף למה שציינו פה, גם ביחד עם ג'וינט אשל שמתכללים את הפעילות של קידום אסטרטגי בתוך הרשויות המקומיות, מול מאה עם משרד הבריאות, משרד הרווחה, ביטוח לאומי. אותם משרדים גם כן כל התקופה של החירום מה-7 באוקטובר פועלים יחד בוועדה שמתאמים את הענקת המשאבים לרשויות המקומיות המתפנות והקולטות והתוכניות. תיאום ממש הדוק. כולל בשגרה.

בשגרה יש גם תיאום בין המשרדים. למשל אם מנהלת אגף בכיר שירותי קהילה תמי דיסקין מגיעה למבואות החרמון לרשות המקומית אז היא פונה אלינו ואנחנו מתאמים גם את הקצאת המשאבים והפעילות. ובנוסף 201 יועצים ברשויות המקומיות, יועצים לענייני אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות, מרביתם מהרווחה. לכן שיתוף הפעולה הוא build-in בתוך הפעילות.

בזמנו אנחנו חתרנו לשיתוף פעולה בין המשרדים, בין רווחה לשוויון חברתי, כך שתהיה התמחות למשרד אחד בנושא עצמאיים בריאים בקהילה, לגמרי, על מלא, לא מתעסקים בכלל בדברים אחרים. ורווחה בפחות עצמאיים, באנשים שמוכרים ללשכות הרווחה. אז בזמנו שהצעתי להעביר פרויקטים שהיו בשוויון חברתי לשם ולייצר התמחויות. יש היום חלוקה כזאת בין המשרדים?

זה עושה הרבה באופן טבעי, זה לא באופן רשמי, אבל נעשה באופן טבעי. מי שטיפל אצלנו, למשל מי שטיפלה בסיוע נפשי אז עברה למשרד רווחה.

זה הגיוני. גם למשל בנות שירות שעושות ביקורי בית לאנשים בודדים.

והדרת עוד לא עבר. פרויקט והדרת לא עבר.

זה גם הגיוני שזה יהיה במשרד הרווחה, זה בסדר. לעומת זאת, פרויקט למצוא תעסוקה לאנשים מבוגרים, הגיוני שיהיה בשוויון חברתי. זאת אומרת, לעשות איזה שהיא הפרדה של התמחויות.

באופן טבעי, רוב התוכניות שלנו, כמו התוכניות של ותיקים בעבודה של תעסוקה, פעילויות ברשויות המקומיות וכו', הם לא לאוכלוסייה - - -

מה הנתונים של ותיקים בתעסוקה? לכמה אנשים מבוגרים מצאו עבודה בשנה החולפת?

אין לי את הנתון הזה פה.

אז אני אשמח. מה קורה עם מסגרות ההתנדבות "באים לטוב"? כמה מתנדבים?

"באים לטוב" יש היום 20,000 מתנדבים. ביחד עם החברה למתנ"סים שהיא מתפעלת את התוכנית הזאת. עדיין ממשיך ברשויות המקומיות התוכניות של שעת כושר, פעילות ספורט.

נמשך.

שגם בהמשך להזדקנות מיטבית. וכמובן עם משרדים נוספים. עם משרד הבריאות למשל זה יותר בשטח, עם מתכללי בריאות בשטח. בעיקר באשכולות רשויות ששם ניסינו לרכז את העבודה מול כמה רשויות ביחד. אז זהו, זה לגבי שיתוף פעולה. והתוכניות אני מאמין שכבוד יושבת-ראש הוועדה מכירה, חלק מהן היא יזמה.

מכירה, כן. תודה רבה. יש עוד משרד ממשלתי שהיה רוצה להתייחס, לפני שאני אפנה לארגונים החברתיים והארגונים מחוץ לממשלה? אוקיי. אם יש מישהו שירצה להתייחס ממשרדי הממשלה, שרי מהסיוע המשפטי, משרד המשפטים ,כן?

קודם כל תודה על ההזמנה. אני רוצה לספר כאן על הבשורה שבחודש מרץ עבר תיקון חקיקה שמרחיב את הסיוע המשפטי לניצולי שואה, ללא בדיקת זכאות כלכלית לכל תחומי הסיוע. כך שלפני כן פנו אלינו ניצולים, לפעמים גם הרשות היו מעבירים לנו ומבקשים שנסייע למישהו שיש לו חובות או פינוי מדירה. ובעצם ידינו היו כבולות בגלל הקצבאות שהם מקבלים כניצולי שואה.

אז כמה, במספר אנשים, מה הדלתא? כמה אנשים עכשיו קיבלו שלא קיבלו קודם?

אנחנו לא יודעים בוודאות. קשה לנו לבדוק, כי אנשים גם לא פנו.

לא, אבל אתם בטח יודעים כמה נדחו בעבר, לא? מסיבות כלכליות.

זה לא הרבה מקרים, אבל כל מקרה הוא קשה מאוד.

בוודאי. כל מקרה הוא עולם שלם בהגדרה. אבל כמה אנשים מדובר?

בעבר לא נדחו הרבה, כי הם גם לא היו פונים. זאת אומרת הם ידעו שהם לא יכולים לקבל ייפוי כוח מתמשך למשל, סיוע. שזה מאוד עניין הרבה אנשים.

כמה לשנה? בודדים?

בודדים שהעברנו.

הרשות היו מעבירים לנו בודדים, באמת מקרים קשים של סיוע בענייני חובות, פינוי וכדומה. אבל אנחנו היינו מקבלים כל חודש עשרות שכן רצו סיוע בייפוי כוח מתמשך, שזה לאו דווקא אנשים שנמצאים במצב אקוטי. ויש גם, קיבלנו גם פניות נוספות לבקשות לסיוע בתביעות כספיות וכדומה. כן, היו מקרים כמובן שהם היו מאוד קשים והיום אנחנו יכולים להגיד להם שכן אנחנו יכולים לסייע להם. וכבר הגיעו אלינו מעל עשרות פניות. וככל שאנשים יידעו על זה יותר, יותר יגיעו.

בסדר גמור. תודה רבה על הכול. אני עוברת לארגוני חברה אזרחית. סיימנו עם סבב משרדי הממשלה. נכון? "למענם"?

תודה. אני ורד מעמותת "למענם" – רופאות ורופאים למען שורדי שואה. דיברנו פה בוועדה בעבר, אבל אנחנו רואים עלייה משמעותית בפניות אלינו מאז תחילת המלחמה. מאוקטובר עד סוף אפריל יש לנו עלייה של 90% בפניות, אם אנחנו משווים לשנה שעברה. כשעלייה של למעלה מ-150% באזורי הצפון והדרום. אנחנו מגיעים אליהם, יש לנו מרפאה ניידת שמגיעה למרכזים ולמפונים. אבל בפועל, ופה חשוב לי להגיד גם על הסנכרון, לא מכירים אותנו. לא יודעים שאנחנו נמצאים. יושבת לצידי נציגת עיריית קריית שמונה שבמקרה באה כמה דקות לפני. החלפנו פרטים ואנחנו נגיע עם הניידת. תקצבנו עוד בן אדם.

אז הנה, עשינו את שלנו. זה היה מוצדק לכנס את הוועדה.

לגמרי הנסיעה הייתה שווה. תקצבנו בן אדם במשרה מלאה להפעיל את כל הניידות שלנו over בעיקר למרכזי המפונים. ומבחינתנו העניין הוא שהמוקדים, אנחנו לא מכירים והם לא מכירים בנו ולכן היינו רוצים, מדברים על סנכרון, שכל מקום יידע מי אנחנו, מה אנחנו. ואנחנו נדע למי אנחנו יכולים להפנות. אנחנו עובדים בצורה מצוינת עם ועידת התביעות כמובן שמתקצבת אותנו. אבל בפועל לא מכירים אותנו באזורי הפינוי והם אומרים כשאנחנו פונים אליהם שהם נמנעים מלהגיע לטיפול רפואי. היינו השבוע גם באשקלון, גם באשדוד, שאנשים מספרים, שורדי שואה דוברי רוסית, אנחנו גייסנו עוד אנשים דוברי רוסית, שמספרים שלא מגיעים לטיפול רפואי כי לא יודעים מי נגד מי או כי אין להם רופא מקצועי. למשל בשדרות, קופות החולים בשדרות פנו אלינו שאין להם.

תמי ממשרד הרווחה, יש אפשרות לעשות איזה שהיא חשיפה בלשכות החברתיות של הרשויות המקומיות לעמותות, שתקבעו איזה שהוא סטנדרט מסוים, שהעמותה היא באמת מספיק רצינית ואפשר לשתף איתה פעולה. אבל אולי לעשות איזה שהיא חשיפה בכל רשות באמצעות הלשכה שלכם לפעילות של עמותות שיכולות להיות לכם כוח עזר.

אנחנו מאוד נשמח. זה מאוד יעזור להם בסוף. תודה מירב.

תודה לך. אני אתן לטובה, נציגת עיריית קריית שמונה שיושבת לידך והכרתם אחת את השנייה היום.

שלום. רציתי לומר שבסך הכול פה, דיברתם על מצב שגרה. ואני רוצה להאיר באור גדול את נושא הפינוי. בקריית שמונה המצב הוא קשה מאוד, בעיקר כי אין לנו אופק. ואנשים כבר מידלדל כוחם. ואני אדבר פה בשם הקשישים ושורדי השואה בפרט. אני יכולה לומר לא מתוך מחקר מדעי מדויק, אבל כן יודעים להגיד אצלנו בעירייה שאנשים מתים יותר מאשר בזמן רגיל. ולכן חשוב מאוד למצוא את הדרך להתארגן. צריך להגיד שהעירייה מפוזרת בשישה מחוזות שונים ברחבי הארץ, מאילת בדרום ועד יסוד המעלה בצפון. המקורות של העירייה הם די מדולדלים והם עושים כל מה שיכולים כדי לטפל במצב הקיים.

אבל הקשישים שנמצאים במלונות, בעיקר אלה שבמלונות, וגם אלה שבפינוי משפחתי. אני מקבלת הרבה מאוד טלפונים כאלה. לא מקבלים מענה בהיבט הנפשי, בהיבט התעסוקתי, בהיבט של משעמם להם. פונים אליי אנשים ואומרים המוח שלי מידלדל לחלוטין. ולכן אני רוצה קודם כל להציף את זה פה למחשבה ותשומת לב של הרשויות. אני רוצה כן לציין לחיוב גם את משרד הבריאות וגם את משרד הרווחה שמקלים מאוד ברגולציה של אנשים שרוצים להיכנס למוסדות או להתאשפז או לבתי אבות. מאוד הקלו ברגולציה ובפרוצדורה שזה מאוד עוזר ותורם.

אבל אנשים שהם לא סיעודיים, בדיוק בנקודה הזאת שאת התייחסת אליה, לעצור את המעבר מבן אדם מתפקד ללא מתפקד – יש לנו הרבה מאוד מקרים של אנשים שהתקופה של הפינוי, התקופה של המלחמה הרע את מצבם הנפשי והבריאותי מאוד. לזה מאוד הייתי רוצה לקבל איזה שהיא מחשבה למענה שבעירייה יכולים להתמודד איתה. ואם אני אמשיך את מה שוורד אמרה פה, אני שמעתי פה על הרבה מאוד יוזמות, הרבה דברים. האם יש איזה שהוא מקום שאפשר להיכנס אליו, הרשות, ולמצוא את כל המגוון ולהחליט מה מתאים למה? זה מאוד יעזור.

אני אשמח להתייחסות רגע ממשרדי הממשלה על הדברים המאוד חשובים שלך, טובה. גם על מה עושים עכשיו כאשר בזמן הפינוי אנחנו רואים שהתמותה היא בקצב גבוה יותר והקושי הוא גדול יותר. וגם על איך מכירים את כל היוזמות והתוכניות הקיימות ובאמת מנצלים אותם. אולי מירי? לכם גם יש את הלשכות המוניציפליות שלכם. מירי או תמי.

אז אני אגיד שאנחנו באמת פרוסים בכל הארץ במוקדי פעילות. חלק המשרד בעצם יש לנו התקשרות עם ספק וחלק התקשרות עם רשויות מקומיות. יש לנו גם מיזם משותף של משרדי הממשלה עם ג'וינט אשל.

אבל השאלה אולי אפשר, כדי שזה לא כל פעם יתבסס על מישהו פגש מישהו בדיון, אולי אפשר לעשות איזה שהוא בורד כזה שיש שם את כל התוכניות של המשרדים, שהנציגים בשלטון המקומי, שלהם זה לא כל כך משנה אם זה של משרד הבריאות או של משרד הרווחה או של המשרד לשוויון חברתי, יוכלו לראות מה עומד לרשותם.

מרכז הארגונים, אגב, פרסם חוברת עם כל הזכויות של שורדי שואה.

קודם כל, אני חושבת שזה נכון בשגרה ועל אחת כמה וכמה בחירום. אבל אולי רגע לקחת את כל הדברים שמיועדים לאוכלוסייה המבוגרת ולעשות אישה שהוא ריכוז שיותאם לכל רשות ורשות.

אנחנו מנסים. יש לנו כל מיני מהלכים לנסות לעשות מאגר נתונים כזה.

זה אפילו לא מאגר נתונים. זה רק שהם יידעו מי איש הקשר בכל תוכנית ומה התוכנית מציעה. ואז כאשר בא אליהם מקרה או שיש להם קבוצה או זה יכול להיות מקרה פרטני וזה יכול להיות קבוצתי, הם מבינים מה האופציות שהיא כמנהלת בתוך השלטון המקומי לפחות תדע. אני בטח לא מדברת על זה שהאזרח הקטן יידע. זה כבר לג אחד קדימה. אבל לפחות שהעובדים הבכירים בעירייה יוכלו להשתמש בזה ולהפנות.

עשינו עם משרד הבריאות, עם היחידה למניעת אובדנות, יש שולחן עגול למניעת אובדנות. והיה ריכוז באמת של כל התוכניות, יש מסמך כזה. אני כן אגיד שהנושא של הצרכים הרגשיים זה משהו שאנחנו גם בביקורים שלנו במלונות רואים באמת את הצרכים. ברמה העקרונית אמורים להיות מופנים למרכזי החוסן ולקופות החולים. אנחנו כמשרד מפתחים גם שירותים בהקשר הזה, כי אנחנו מבינים שצריך לתגבר גם בקבוצות וגם בקבוצות של חוסן.

נכניס את זה לסיכום, נראה לאן ייקחו את זה. אגב, שאלה ששכחתי את משרד הבריאות לשאול, סליחה. התוכנית הלאומית לדמנציה, אני מקבלת תלונות על זה שהיא לא מיושמת. מה הסטטוס שלה?

תראי, היא כן מיושמת במגבלות התקציבים שמוקצים לה. אז יכול להיות, קודם כל יש גם במבחן התמיכה שציינתי יש מרכיב שהוא גם ניתן לדמנציה וזה פועל באופן שוטף.

מסך התוכנית כמה בוצע?

קשה. שוב, חלק מזה זו עשייה שהיא on going כי אם מדברים על איתור דמנציה אז אי אפשר לכמת את זה מוקדם, במדויק. וזו פעילות שנעשית. עכשיו, השנה אנחנו הולכים לפתח לומדה עבור מטפלים לנושא של טיוב וטיפול בכאב. זה יהיה גם למטפלים מקצועיים, גם לבני משפחה. זו פעילות שתצא לדרך השנה.

אולי אנחנו נייעד לזה דיון. בסדר?

שלום, שמי צפי הלל דיאמנט, אני האחות הראשית באגף לגריאטריה במשרד הבריאות. במסגרת התוכנית הלאומית לדמנציה אנחנו סיימנו עכשיו תוכנית של מעל שלוש שנים שבהן נעשתה תוכנית מאוד סדורה להכשרות של צוותים ובני משפחה לטיפול בדמנציה. תהליכים שונים שנעשו עם רשויות מקומיות, עם משרדים נופים, עם קופות החולים. ממש תהליכים שהוטמעו ומיושמים כיום בשטח.

אז בואו נקדיש לזה בהמשך דיון נוסף, כי שווה לצלול לזה.

רק אם אפשר משהו קטן. כמו שאמרת, לנצל את זה שאנחנו מדיון לדיון. אז אנחנו בקשר עם עמותה בקריית שמונה וביקשנו לקבל נתונים, כי הבנו שנשארו אנשים בעיר ומספקים להם מזון. ואיפה שהוא נתקלנו באיזה שהיא תקרה. אם אפשר היה לתת לנו איזה שהם נתונים היינו יכולים לנסות ולבחון מתן סיוע לאותם, אם זה במזון, אם זה בצרכים אחרים, לאותם ניצולי שואה. עוד פעם, שזה המנדט שלנו, שנשארו בעיר בקריית שמונה. אז אם נוכל ותוכלו לעזור לנו איך לקבל את המידע, אז נוכל לבחון את האפשרות לתת סיוע לאותם ניצולי שואה.

מצוין. כל זכות.

שלום. להציג או שיש לך שאלות ספציפיות?

לא, פשוט ביקשת זכות דיבור. אז רק אם יש לך משהו לדווח עליו.

כן. אני אתייחס למה שעלה בסוף. אני ביאן מג'אדלה, מנהלת הפעילות של כל זכות בערבית וברוסית. לגבי ריכוז שירותים, יש לנו בכל זכות בפורטל של ניצולי שואה יש בכל דף למטה בתחתית חלק שמרכז את ארגוני הסיוע. לפני זה יש את החלק של הממשלה, שמנגישה מידע בנושא הזה. אז זה מרוכז. אין צורך שוב לעשות עוד עבודה. אפשר להפנות לכל זכות. מדובר בארגונים ושירותים שניצולי שואה יכולים לקבל גם מהממשלה וגם מארגונים.

בנוסף יש את האתר כל שירות שהוא מוצר חדש מבית כל זכות. אנחנו עוד עובדים עליו. אבל יש גם הפניה מתוך כל זכות, מתוך פורטל ניצולי שואה. אז אפשר גם למצוא את זה על גבי מפה. זאת אומרת, אפרופו רשויות מקומיות וכו'. אפשר למצוא שירות לפי אזור גיאוגרפי. אז זה לחלק הזה.

אני אגיד שכיום, התחלנו לתרגם לפני שנה וקצת. היום יש לנו מעל 1,300 דפים מתורגמים.

כל מה שתכננתם שיתורגם תורגם? תוכנית עבודה בוצעה?

כן. פחות כמעט 200 דפים מהסיבה שהמלחמה נכנסה ונאלצנו כמובן לתעדף דפים שכמובן לא היו בתוכנית. אז גם היה צריך לתת מענה, למרות שזה לא היה בתוך התוכנית, אז תרגמנו כ-100 דפים בתחום של מצב חירום.

אני שמחה להגיד שאנחנו צפויים לקבל תקציב, זה עוד צריך לעבור אישור, בקיץ, לתרגם עוד כ-800 דפים. תחום ניצולי שואה כמעט מתורגם במלואו. זה קיבל תעדוף. אנשים עם מוגבלויות, זיקנה, דיור ציבורי, אלה התחומים שמתורגמים היום.

ורק לגבי משתמשים, יש לנו כ-60,000 משתמשים שנכנסים לאתר ברמה חודשית, שזה נתון מעולה ביחס לגודל האוכלוסייה.

מאה אחוז. תודה רבה לך.

רק לגבי כל שירות. עשינו עבודה משותפת. כל שירות הוא מיפוי של שירותים לניצולי שואה לפי יישוב. כדי שנגיד עמותה כמו למענם תופיע כאשר טובה מחפשת. אז חשוב שכל עמותה תעשה עבודה ותמפה את הסניפים. נכון ביאן?

כן. למלא את הממשק הוולונטרי, אנחנו יכולים גם לעזור בזה. עמותות יכולות לפנות.

שאלה שהופנתה לנציג המשטרה, תודה שהגעתם אבי. השאלה הייתה לגבי מאגר של תלונות על עובדים סיעודיים שהתעללו. כיצד פועל המשרד להקמת מאגר מידע משותף לריכוז תלונות של מקרי התעללות בין מטפל או מטופל סיעודי? האם יש פה שיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין?

שלום, אני אוהד ממדור נפגעי עבירה. בעצם אנחנו אחראים על תחום של טיפול וחקירה של תיקים של התעללות כנגד קשישים, אלימות נגד קשישים. בדיקה שאני ערכתי, יש איזה שהוא מיזם שהתחילו לדון בו, של באמת הקמת מאגר משותף של תלונות באמת בנושאים האלה. הייתה איזה שהיא מחלוקת לגבי הגדרה בסיסית של משהו קשיש. הרי קשיש מבחינת חוק העונשין הוא אדם שבעצם מלאו לו 65 שנים. השותפים האחרים שזה משרד הבריאות ומשרדים נוספים רצו בעצם שההגדרה תהיה אחרת. ולמעשה נוצרה כאן איזה שהוא מחלוקת, נוצר איזה שהוא קושי.

כי הוא לא רגיל מצב תפקודי.

בדיוק. בהיעדר בעצם הגדרה בסיסית כזאת.

אני רק אגיד שבחוקים שלי למיגור עושק יש קריטריונים של נסיבות מחמירות זה נקרא. זה או אנשים שיש להם קושי בשפה, יש להם, זה גם עניין של גיל. אבל זה גם רמה תפקודית.

עושק זה תחום אחר שאני לא מטפל בו.

כן, כן. אז אני רק אומרת, אולי אפשר להעתיק מעולמות התוכן האלה.

הגענו לנסיבות, הגענו למלחמה ובעצם כל העניין הזה לא טופל מאז. לא התקיימו עוד דיונים. כרגע אנחנו פשוט אפשר להגיד עוד לא התקדמנו מאז בגלל אותה בעיה מהותית שהייתה בעצם עם ההגדרה הזאת. אבל ברגע שבאמת תהיה איזה שהיא הסכמה או שבעצם תהיה התקדמות לגבי ההגדרה הזאת והמאגר יוקם, אז בוודאי שהמשטרה תשתף את התיקים ואת הנושאים האלה. כמובן בכפוף לכל מיני עניינים אחרים, יחב"מ וכדומה.

שם זה עומד. הבנתי, תודה. מישהו שלא נתתי לו זכות דיבור ומבקש?

כן.

אז אתה תהיה הדובר האחרון שלנו.

אנחנו גם נשמח.

אז כל אחד שתי דקות. לכו על זה.

אני ד"ר דרור גולן, אני המנהל הקליני של עמותת עמך ובנפשנו. אני רוצה רק להתייחס למה שדובר פה על המענים בטיפול הנפשי. אנחנו מספקים טיפולים נפשיים גם פרטניים וגם קבוצתיים ועוד על מיני פלטפורמות בסניפים שפרושים בכל רחבי הארץ. עובדים היטב עם הרשות, עם ועידת התביעות ועוד גופים שנאמרו פה. לצד הטיפולים הנפשיים אנחנו גם מפעילים מועדונים חברתיים לניצולי השואה, שכל המועדונים שלנו הם גם באוריינטציה טיפולית. אנשי הצוות שנמצאים, עובדים סוציאליים גם על היבטים חברתיים ורגשיים של הניצולים.

דובר באמת על ההפצה והאינפורמציה ששווה שתעבור בין הארגונים שנוגעים בזה. אז ככה גם בהיבט הזה, להציג את הדבר הזה. ושאמת כל מי שמתעסק סביב הדברים האלה יידע להפנות גם למענים הרגשיים הטיפוליים וגם לעניינים חברתיים.

אתם באמת, עמך, זה כבר תשתית מאוד מוכרת. שורדי שואה מכירים מצוין.

עמך ואלה אתה שתי עמותות שהרשות מתקצבת.

כן. יופי, תודה. תודה רבה לך. לובי המיליון?

שלום. אני אליסה יפימוב מעמותת לובי המיליון. אנחנו מתעסקים בקידום זכויות וצרכים של דוברי רוסית. יש לי שלוש נקודות ממש קצרות, בהתייחסות בהמשך למה שנאמר פה. אז הראשונה זה הדוח של ביטוח לאומי והדוח של הלמ"ס. היינו רוצים להציע או לבקש שתהיה גם התפלגות לדוברי רוסית. כי לכתוב יהודים ואחרי בטוח אם ניכנס גם לרזולוציה של דוברי רוסית יש שם החמרה במצב של הנתונים גם בבדידות וגם כל מה שקשור לקשישים.

הדבר השני זו הנגשה לשפה הרוסית. היה דיון לפני שנה. אז גם הבאת שם משימות למשרדים, אז אולי אפשר לעשות דיון המשך ולראות באמת.

מנהלת הוועדה עשתה follow up על זה. אני מציעה שתפעלו מולה. ואם תרגישו שיש משהו שעדיין לא בוצע ומצדיק דיון מעקב אז אנחנו נעשה.

מעולה. והדבר האחרון זו הנקודה שבסוף אנחנו נמצאים פה בפאנל שיש הרבה אגונים ובעלי מקצוע מאוד, בעלי סמכויות ובאמת עשייה טובה. ואנחנו רוצים שלא ייראה לשים ולחברי הכנסת שבסוף אנחנו מכסים את כל הדברים והדברים נעשים. והדברים האלה יטואטאו מתחת לשולחן ושבאמת נפעל ונעשה. דברים שגם העמותות עושות בסוף גם המגזר הציבורי צריך עדיין לקחת על זה אחריות.

ברור, ברור. תודה רבה לך.

אני יסמין. אני כאן מטעם איגוד העובדים הסוציאליים, אבל אני בעצם עובדת סוציאלית בבית חולים זיו בצפת. אני עובדת במחלקה פנימית בטיפול נמרץ כללי. אני בדיוק בתפר הזה שבין הרווחה לבין הבריאות באמת ואני גם מדריכה את המנכ"לים של המשפחות. כמו שאמרת שאת מנכ"לית של אבא, בנקודה של השחרור של החולים.

קודם כל, רציתי להגיד ככה באופן כללי ואני אנסה באמת לקצר. הייתה כאן בחינה של השירותים ברמה הארצית. ויש המון תוכניות מאוד טובות ואני גם מכירה אותן. אבל בפועל, בפריפריה הרחוקה, מאיפה שאני מגיעה, הן באות לידי ביטוי בצורה שונה לחלוטין. גם בשגרה ושלא לדבר על זה עכשיו כשאנחנו בחירום בכלל.

אני רואה, כעובדת סוציאלית אני רואה במיון אנשים שמגיעים אלינו ואני ככה ממשיכה לטובה, אני יודעת להסביר את הירידה הזאת שגורמת בסוף לאיזה סוג של תמותה באחוזים גבוהים יותר. היו כאן רופאים שדיברו גם על הנושא של התופעות של האשפוז. מה שהאשפוז גורם. אבל אם אפילו נגיע קודם, במיון אנחנו רואים אנשים מוזנחים. אנשים שמגיעים שרואים שלא טיפלו בהם. כי בעצם נכון, יש המון שירותים, אבל השירותים מצטמצמים, אין דבר כזה כבר שירותים של מטפלים סיעודיים בצפון. מי שדיבר קודם על עובדים זרים. אפילו דיברו על עלייה של העסקה של עובדים זרים. אבל בצפון, בגליל, כדי להחזיק עובד זר, כדי לשמר אותו, זה משפחות נדרשות לאתגרים אדירים. זה ממש לטפח את העובד. עובדים הרי גם ככן חוששים בגלל אזור מלחמה וגם הם פשוט, יש איזה תופעה. הם מגיעים לאשפוז, הם בוחנים את הקשיש והם יכולים לצאת מהחדר ולהמשיך וללכת. ויש כאן אנשים שמהנהנים, הם מכירים את מה שאני מדברת.

אז נכון, שוב, אני חוזרת לרמה של המאקרו, הרמה הארצית, שכן יש תוכניות. אבל אצלנו זה בא לידי ביטוי בצורה שונה. אני יכולה לדבר על הקטע של שאנשים שמגיעים למצבים של הזנחה, מצבים של חולי כרוני שאם הייתה נגיד היה איזה סטטוס שהם נמצאים במצב של רמיסיה או תחת שליטה של החולי. עכשיו החוסר נגישות לשירותים רפואיים, חוסר נגישות לבית מרקחת ולתרופות או מישהו שיהיה בבית וינהל את הטיפול התרופתי. כל הדברים האלה גורמים לבלבול, גורמים למצבים של דילריום. אנשים מגיעים באמת במצבים מאוד שבריריים.

את אומרת בעצם השירותים האלה לא מגיעים לשטח.

לפי מה שאני רואה. אבל מצד שני גם אני רוצה לומר שאני בנקודה של בית חולים אני לא רואה את כולם.

על איזה אזור גיאוגרפי את מדברת?

אני מבית חולים זיו בצפת. ואני יכולה לומר לך למשל שאני ניגשת לקשיש במיון ואני שואלת מי ראה אותך? מי נכנס, מי דפק בבית? אז במקרה הטוב הייתה מטפלת שהיא בעצם נשארה. אם אנחנו מדברים על קריית שמונה. מטפלת אחת שנכנסה לכל השכונה. היא הגיעה להחליף אולי פעם אחת ביום לעשר דקות, כי באמת פשוט אין. זה לא, אין יש מאין.

אנשים שמגיעים למשל עם קטטר קבוע שלא הוחלף המון זמן. ואז זה יוצר דלקות בדרכי השתן. אנשים שיש להם כל מיני בעיות בגלל הפרעות אלקטרוליטים. דברים שלוקחים אותם אחורה. הם מתאשפזים. גם האשפוז לפעמים לוקח אותם אחורה. ואז אני רואה אותם שוב בנקודה שאני צריכה לשחרר אותם הביתה. לשחרר אותם הביתה ולאסוף מעגלי תמיכה.

טוב, אני אעצור אותך כאן. זה צריך להיות, אני חושבת שזה צריך להתבטא באיזה שהוא סיור ומפגש עם לשכת הרווחה שם. אולי עם בית החולים. אולי פשוט הוועדה תלך לסיור בצפת. ואז נבדוק מה.

תודה.

אנחנו גם נשמח.

יאללה, גם קריית שמונה. לקחתי. דוברת אחרונה, נכון?

אני אורלי סיון, מנכ"לית אביב לניצולי שואה. אנחנו בעמותה עשינו לפני יום השואה איזה סקר קצר לראות תפיסות של עמדות של ניצולי שואה. איך הם חווים את התקופה האחרונה ואת כל המשבר מאז תחילת המלחמה. אני אגע בשתי נקודות.

73% מניצולי השואה ממש חווים הידרדרות נפשית בעקבות תחילת המלחמה. 64% מדווחים על הרעה במצבים הבריאותי ו-50% מהניצולים מדווחים על כך שהם פונים יותר לסיוע מאז תחילת המלחמה. אז שוב, אין לנו נתונים להשוואה איך זה בכלל האוכלוסייה של הגיל השלישי. אבל זה סקר שאנחנו עשינו בקרב ניצולי שואה. וגם אנחנו רואים עלייה ברמת הפניות למוקד שלנו. ודווקא לא בתחום של זכויות ניצולי שואה, שזה פעילות הליבה של העמותה. אלא באמת בתקופת משבר אנשים פשוט פונים כי הם זקוקים לסיוע. אם זה בנושאים של פינוי ואם זה בנושאים באמת של עזרה של ביטוח לאומי ומטפלות שלא מגיעות. והמון המון דברים שוטפים שזה לתת באמת פתרונות למגוון רחב מאוד של בעיות.

חשוב לי גם להגיד פה, העמותה היום הוציאה סיוע בנושא של זכויות שהם לא רק זכויות ניצולי שואה, אלא זכויות גיל שלישי, זכויות מפונים. גם אפילו הכרה כנפגעי פעולות איבה. אני חושבת שגם השירותים בתחום הנפשי. הרבה מאוד ניצולים לא מודעים למה שמגיע להם. הם זקוקים לתמיכה נפשית ולא תמיד יודעים. אולי עמך גם נשמע להם איזה פתרון גדול מידי ואפילו למענים שקופות חולים נותנות הם לא מודעים.

תודה רבה על הכול. אני מסכמת, ברשותכם, אם אין מישהו ששכחתי.

אני חושבת שצריך לעשות חשיבה מעמיקה על מצבן של נשים מבוגרות. הנתונים שראינו פה הם מעלים סימן שאלה ונורת אזהרה. אלו פערים מאוד גדולים ברמת תחושת הבדיקות והדיכאון. אני מציעה לעשות דיון המשך עם פוקוס על נשים ושמשרדי הממשלה הרלוונטיים, בדגש על בריאות ורווחה, יעשו חשיבה מה זה יכול להיות. למה זה קורה? כמובן נצרף גם את למ"ס, אבל משהו שם מטריד בעיניי. זה מצריך חשיבה.

הייתי רוצה דיווח ממרכזי היום על המצב שלהם. אני לא חושבת שזה צריך להיות ממש דיון נפרד, כי כבר עשינו דיונים על זה. אבל אני כן הייתי רוצה פנייה למנהל מרכזי היום של הוועדה. רק לבדוק מה המצב שם, כי הם הלינו על מצב מאוד קשה ואני מבינה שיש שיח. אז רק לוודא שהם לא נופלים בין הכיסאות.

אני מבקשת דוח של המוקד של המשרד לשווין חברתי על תלונות בנושא עובדים סיעודיים. הדוח הזה יוגש לרשות האוכלוסין ובהתאם לממצאים אנחנו נחליט גם אם לכנס דיון המשך על הנושא הזה. אם יש פער גדול בין התמונה שרשות ההגירה מציגה לבין תלונות האזרחים הוותיקים למוקד אז אנחנו נכנס דיון המשך.

חשוב לשלב את הרשות לשורדי שואה בפורום ברק, שמתייחס לשירותים לאוכלוסייה המבוגרת. כי בעצם יש להם גם פרויקטים שהם יחסית חדשים ומתקדמים לשורדים. אולי גם אפשר להבין פה תובנות לכלל האוכלוסייה.

אני מבקשת דיון המך על התוכנית הלאומית לדמנציה וקצב ההתקדמות והיישום שלה. העמותה שפנתה אליי בנושא הזה זו עמותת עמדה, אבל יש הרבה ארגונים.

אני מבקשת שמשרד הרווחה יעשה עבודת תכלול מול השירותים החברתיים השונים שניתנים עבור מבוגרים, הן על ידי משרדי ממשלה והן על ידי ארגוני חברה אזרחית שנתמכים על ידי משרדי ממשלה או לא. תחליטו על רף מסוים, שיש להם נגיד פריסה גיאוגרפית. רף מסוים שמבחינתכם הופך את היוזמה החברתית למשהו עם סקייל ארצי ושנכון שהרשויות המקומיות יכירו את זה. אני חושבת שצריך לעשות איזה שהוא בורד משותף שאנשים ברשויות המקומיות יכירו.

אני מבקשת להיות בקשר עם ארגון לובי המיליון על המעקב אחרי המשימות של הדיונים. עשינו מספר דיונים על שירותים בשפה הרוסית. לבדוק אם באמת המשימות בוצעו. ואם לא, לכנס דיון המשך.

אני מבקשת שהוועדה עם נציגי המשרדים השונים יעלו לסיור בצפת ובקריית שמונה. אני מזמינה אתכם לנצל את ההיכרות המשותפת עם כל האנשים פה סביב השולחן, כדי לייצר קשרי עבודה. בסוף זה כולנו אנשים. צריכים את הנייד אחד של השני. צריך להכיר את הבן אדם בפנים בשם, ולהרים אליו טלפון בשעת צרה, כשצריך לעזור למישהו. אני חושבת שה-networking הזה הוא מאוד מאוד חשוב. בסוף זו תכלית הדיון. אז אני מזמינה אתכם לקחת את זה צעד אחד קדימה. ואם תמצאו לנכון שיש צורך שוב פעם להתכנס בפורמט הזה אז אנחנו נשמח להיות האכסניה שמכנסת את כולם.

תודה רבה. אני נועלת את הדיון. תודה למנהלת הוועדה ולצוות שלי, תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:27.