פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני

פרוטוקול מס' 360
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' באדר ב התשפ"ד (18 במרץ 2024), שעה 10:00

הצעת אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה שסימנה: 00184

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
נאור שירי

ווליד טאהא
אלמוג כהן
רוחן כץ
שרון ניר

ארז אורעד - מנהל תחום בכיר מוסדות ציבור ומלכ"רים, רש, רשות המסים

אפרת לקס - ממונה יועץ משפטי, רשות המסים

ליליה פרישר - מנהלת תחום מוסדות ציבור ומלכרים, רשות המסים

גיל יוגב



חנה כהן



לימור אכמון זהבי



איל גוצחק



רעות בוצחק



שמעון אור



שלה שורשן



גליה חושן



לי סגל



יזהר ליפשיץ



שלומית קלמנזון



מבשר קלמנזון



יוסף אנגל



דלית שתיוי

שלומית ארליך
אביטל יזרעאל

טמיר כהן

הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה שסימנה: 00184

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. גיל יוגב, בבקשה.

שלום לכולם. אני אבא של בועז מנשה יוגב. בועז היה חייל בצה"ל. הוא היה טכנאי מערכות הגנה, שזה אחראי על מערכות ההגנה בגבול, והמוצב הקבוע שלו היה מוצב נחל עוז. ביום שמחת תורה היה בכוננות שם במוצב, והם התעוררו לקול הפצמ"רים ב-06:30 בבוקר, ורצו ישר למיגונית, שהייתה קרובה לחדרם. שם הבינו, שמחבלים תוקפים להם את המוצב. בהתחלה הגיעו 70 מחבלים, בסוף הגיעו 200. הגיעו לשם ברגל אפילו, מחבלים מכך כיווני המוצב. נכנסו למוצב והתחילו לטבוח בחיילים. בועז והחבר'ה שהיו שם רובם לא היו לוחמים, נהגים, יחידות עוקץ וכאלה – לקח נשק מחבר שלו, היה שם, ונלחם. קיבלנו את הטלפון שלו, בקבוצה שהתכתב איתם ב-09:40 אמרו לו: בועז, תברח. אל תילחם. אמר להם: חח. אני נלחם עד הסוף. וזה המורשת של בועז שלנו, שנלחם וקיבל בסוף כדור בראש ונהרג בתוך המיגונית, לאחר שהרג כמה מחבלים, לפי העדויות של החיילים שהיו איתו.

אני באתי פה בשם פורום הגבורה, משפחות נופלים, פורום שמאגד משפחות נופלים מכל גוני הקשת הפוליטית. הפורום הזה של משפחות הנופלים בא לקרוא לממשלת ישראל, לכנסת ישראל, לעמוד ביעדי המלחמה שהציב הקבינט ממש ביום תחילת המלחמה, שהדבר הראשון זה למוטט את החמאס עד הסוף. אסור לעצור את הלחימה לרגע, כי רק הלחץ יכול להביא גם בסוף לשחרור החטופים. אנו קוראים פה לממשלת ישראל ולקבינט, לא לעצור את הלחימה. אנו איבדנו את בנינו, הבנים שלנו שנלחמו בגבורה ואנו לא רוצים שמותם יהא לשווא. אנו רוצים שממשלת ישראל תהא חזקה מול כל הלחצים, מבית ומחוץ, בעיקר מהחוץ, לעמוד מול כל הלחצים ולהמשיך את הלחימה עד הסוף כולל מיטוט החמאס, כולל ניקוי כל השטח ממחבלים. רק זה באמת יביא בסופו של דבר גם לשחרור החטופים שנמצאים שם. מקווים שיחזרו במהרה בריאים ושלמים כולם. תודה רבה.

אמן. חנה כהן, הדודה של ענבר היימן ז"ל.

שלום, אני פה כי ההורים שלה מרוסקים מכל מה שאנו עוברים. לכן אני הנציגה היחידה, שיכולה לבוא.

ענבר הייתה הלפרית במסיבת הנובה, ובזמן כניסת המחבלים ברחה לכיוון קיבוץ בארי. שם קיוותה שתמצא מקלט. אבל שם תפסו אותה מחבלים על אופנוע, כשהיא בחיים. הכניסו אותה לתוך עזה, ואנו קיווינו ושמחנו למרבה האירוניה, שענבר לפחות חטופה. למחרת בבוקר יצא סרטון, שמראה שארבעה מחבלים אוחזים בענבר, גוררים אותה, כל אחד מצד שני, כשראשה שמוט לאחור, ופלג גופה העליון ירוי. בשלב זה עדיין אי אפשר היה לקבוע מוות. נתנו אחוזים מסוימים של הישרדות, אם היא תקבל טיפול.

אנחנו במשך 70 יום קיווינו, שענבר אכן פצועה, אבל היא בחיים. אחי ואשתו עלו לרגל פה לכמעט כל השרים בתחנונים, שהצלב האדום ייכנס ויבדוק את ענבר ואת שאר הנרצחים – דבר שלא נעשה. אחרי 70 יום – זה היה ביום שישי – גיסתי בדיוק הדליקה נרות שבת, דפיקות בדלת, והבשורה המרה מכול הגיעה – ענבר נרצחה בשבי חמאס ביום שבו נחטפה.

ומפה אנו פשוט נלחמים, להביא את גופתה לקבורה בארץ ישראל. גופתה של ענבר, וגופתם של נרצחים רבים אחרים – אנו אפילו לא יודעים את המספרים, מוטלות בעזה, זרוקות בעזה. לא מדברים עליהם כמעט. הפכנו לשקופים.

אתמול היה יום פטירתו של משה רבנו, שמקום קבורתו לא נודע, ונשיא המדינה דיבר על כך, שאנו כעם היהודי, חייבים, חייבים להחזיר את הנרצחים הביתה. יש לנו דוגמה משתי משפחות של נרצחים, שהם 10 שנים לא חזרו – גולדין ושאול. לא בא לנו להיות בסרט הזה. לא רק שלא בא לנו להיות בסרט הזה – אנחנו לא נשרוד את הסרט הזה.

אתם הולכים לשחרר עכשיו 40 בעסקה הומניטרית. אתם לא לוקחים בחשבון שאנחנו, משפחות הנרצחים, גם אותנו צריך לשחרר בעסקה הומניטרית. אנחנו נרצחנו. אנו לא חיים. אנחנו לא מתפקדים. אנחנו לא עובדים. אנחנו לא אוכלים. אתם כנראה לא מודעים לזה אבל עם הזמן יהיה אסון שני, במשפחות שיקיריהן לא הובאו לקבורה.

אני מבקשת ממדינת ישראל, שבכל עסקה שהיא עושה, בכל עסקה, היא תיקח בחשבון נשים, ילדים, גברים, חיילים ואת הנרצחים. עסקה אחת שתכלול את כולם - לא ברשימות שינדלר. אנחנו אומנם עוברים שואה, אך צריך לשים לזה סוף. בעסקה אחת. אנו לא מוכנים יותר לחכות לקבור את יקירנו, בשום פנים ואופן לא נחכה. לא חצי שנה ולא שנה. אנחנו רוצים לקבור את יקירנו. תודה.

תודה רבה. לימור אכמון זהבי.

ענבר היא לא גופה. ענבר היא האהובה של המשפחה שלה. יש לי בקשה אחת מכל מי שנמצא בחדר הזה – פדיון שבויים הוא מצווה גדולה. כבוד המת – מצווה גדולה. כל יום תחשבו, מה עשיתי היום למען שחרור החטופים, וכל יום תתכננו מה אתם עושים לשחרור החטיפים מחר. תודה.

תודה רבה. איל בוצחק.

בוקר טוב. תודה רבה על האכסניה. אני אביו של סרן אושרי משה בוצחק הי"ד, בן בכור לשישה ילדים, שנפל בי"א טבת. אתמול היה יום קשה למשפחת בוצחק בכל המעגלים הקרובים והרחוקים. אתמול אושרי היה בן 23. חגגנו לו יום הולדת 23 בלי עוגה ובלי שירים. עם המון-המון בכי.

ליבי-ליבי עם הדברים שאמרו האנשים קודם. מצוה גדולה פדיון שבויים. מצווה גדולה השבת החטופים. ומה שאושרי עשה, גם בנפילה שלו בקרב, הייתה כדי להגיע למציאות שבה יוכל לחלץ.

לאושרי היו שתי צוואות, בשני עולמות שונים, אבל משיקים אחד לשני ומכילים בתוכם גם את עולם החטופים. אני בא בשם עצמי ובשם פורום הגבורה. אמר ידידי קודם אדון יוגב על המשמעות שרק דרך לחימה קשה ועיקשת, כולל רפיח, מבלי להתייחס לכל מיני מרעין בישין בעולם, וכדי לממש את זה, צריך להגיע משני מקומות, ואלה שתי הצוואות של אושרי. אושרי משה השאיר אחריו פנקס מלא תתבים. מלא-מלא כתבים, וברשותכם אקריא שני תובנות שאושרי יצר בעולמו.

בצד של האיחוד, כפי שאמרתי, עם ישראל הוא עם אחד. אין משמעות לצבע עור, גזע, משפחה, חטיף, לא חטוף. עם ישראל זה עם אחד. כמו שהבנים נפלו יש בנים ובנות חטופות. אני מקריא מכתביו: אפשר ללמוד מכל אחד בכל זמן, גם אם אנחנו הכי לא מתחברים אליו. בכל אדם יש משהו ייחודי, שכדאי ללמוד ממנו. רק צריך למצוא אותו. בשביל זה צריך להיות סובלני ומכיל לכולם. מודה – זה קשה. אין יותר תובנה ברורה מזו, כדי להבין את המשמעות של מה זה עם ישראל עם אחד, וכדי שנהיה עם ישראל ועם אחד - צריך לשאוף לממש את הצוואה, ויחד זאת באותה רוח ובאותה משמעות של סובלנות והכלה, צריך להיות בעוז ובגבורה כדי שנגיע למצב שעם ישראל דרך צה"ל יילחם כפי שאמרתי מלחמה עיקשת ללא פשרות עד הכנעה ברורה של החמאס. ואיך זה יהיה – בעצם זה שכל אחד מחיילי צה"ל, כשנכנס למערכה, כולו במסירות נפש, ומסירות הנפש הזו, שהתממשה אצל אושרי, כשנכנס באחד הקירות עם הצוות שאחריו, הראשון בצוות, ראש החץ חטף את הצרור הראשון, כשהבית כולו ממוקש, מתוך כוונה שייכנסו אחריו 13 חיילים, אנשי הצוות שלו, כדי להקריס את הבית אבל הוא בגופו שלו הציל את כל ה-13 שהיו אחריו.

כך כתב בפנקס – את זה כתב חודשיים אחרי שהתגייס לצה"ל, ילד בן 22. היום בן 23. כשכתב את זה היה בן 20. כתב כך: היום לדוגמה בצפירה עלו לי מלא דמויות שפשוט רצות עם כל הסיפורים שלהם. זה משהו שלא נתפס. להקריב את עצמך, בידיעה שאתה הולך למות. בדוק. זה לא מהאדרנלין של המשימה. הם פשוט ראו צורך, צורך לשים את עצמם כחומה מול כל עם ישראל.

העולמות של העם המאחד, העולמות של העוז והגבורה יובילו לניצחון מלא על מלא, ואיך אמר אלתרמן ב-47' כשכתב את מגש הכסף? על מגש הכסף ניתנה מדינת ישראל, ואין שום סיבה שעל מגש הכסף תינתן מדינת פלסטין. אושרי משה ויוגב ז"ל לא נפלו כדי שיהיה מגש כסף למדינת פלסטין. תודה רבה.

תודה רבה. הרב שמעון אור, דוד של אבינתן אור, חטוף.

שלום, אני האח התאום של ירון אור שהוא האבא. כמובן אנו לא יודעים שום דבר מה קורה איתו. צר לי שאני נמצא פה שוב ושוב. אני נמצא פה היום כחלק מפורום תקווה וגם כשליח של אחי וגיסתי דיצה כי אנו שומעים על כניסה למשא ומתן של משלחת שהולכת שוב לדבר עם החמאס ואם אנחנו מדברים על החזרת החטופים כולם יחד ולהחזיר את הגופות לקבר ישראל, אני אומר פה דברים ברורים, וכולם יודעים זאת, וכדאי שנשים את זה על השולחן – המשלחת שהולכת היום לדבר עם החמאס לא הולכת לזחריר את כולם יחד. במילים אחרות, יותר גרוע – היא הולכת להחזיר רק חלק, וחלק להשאיר שם לעולמי עד. גם את ה-100 החיים וגם את הגופות להשאיר שם. זו האמת. ממשלת ישראל משחקת בנו. היא יודעת בדיוק שזה מה שהחמאס רוצה. החמאס אומר בפירוש שהפעימה השנייה לא תהיה אלא אם כן צה"ל יחזור מכל עזה, יחזיר את החמאס לשלטון שלו וישקם את הרצועה. איפה זה יהיה? לא יהיה בחיים. אז מה, ראש הממשלה משקר עלינו? גלנט משקר עלינו? גנץ משקר עלינו? הם רוצים להיראות יפה לפני ביידן? לא מעניין אותנו בכלל. אתם גרמתם לזה. אתה, ראש הממשלה, גנץ, אתה, מי שהיה לפני כן שר הביטחון, עכשיו שר הביטחון. אתם גרמתם לכל זה. יש לכם רק זכות אחת – להחזיר את החטופים. אז למה לשקר לכל המשפחות ולהכניס אותם לאשליות? זה לא יהיה כלום מהמשלחת הזאת. אז מה כן יהיה? החמאס מתעצם. הופך להיות הריבון יותר חזק ויותר חזק. שם אותנו על הברכיים, ואתם יודעים איך נקבל את החטופים ואת הגוויות? הגוויות נמצאות בכל עזה אצל כל מיני משפחות. איך נקבל מהם מסר שהמשפחות האלה יראו שאין משילות לחמאס, אז הם ייתנו לנו לשב"כ את הידיעות היכן הם קבורים. הם קבורים אצל החמאס? באיזה בור כולם יחד? איזה שטויות. במקום זה הם משחקים את המשחק הפוליטי על חשבוננו, כשהמשלחת הולכת – אחי וגיסתי חולים מזה, חולים ממש. לא מהחמאס. את החמאס אפשר לדעת מה הם רוצים אבל מה אתנו? מה עם הממשלה שלנו? תפסיקו את זה. תחזירו את המשלחת לפה, אל תוציאו אותה. תפסיקו את המשא ומתן כי זה רק מעצים את החמאס ומראה לכולם שיש להם משילות. תגדירו עסקה ששונה לגמרי מהעסקה הקודמת וניכנס מייד לרפיח. מה אנו רוצים? להשתחוות לביידן שהולך מחר לאבד את השלטון שלו בארצות הברית? מה מעניין אותנו? ותתעסקו רק עם זה, לא עם שום דבר אחר, ואל תשלו את משפחות החטופים.

אני דורש ומבקש מחברי הכנסת ואתם בקואליציה – תעבירו את המסר הזה. תדפקו על השולחן, ותגידו שאנו לא מוכנים יותר לשלוח משלחות, וקדימה להיכנס ורק מתוך הכוח הזה נקבל את הידיעות ואת שיתוף הפעולה של העזתים להחזיר גם את הגופות וגם את החיים. תודה רבה.

תודה רבה.

שלום, שמי שלה רוזנק שורשן, אני ממשפחות הלוחמים. אני אימא של שלושה לוחמים היום - אביחי, קצין בסיירת גבעתי, יאיר דורון ואלעד בשלד"ג ובגולני. אני אלמנתו של דורון שורשן, שנרצח בפיגוע בגוש קטיף. ילדתי את הבן שבעה חודשים אחרי, אותו בן שנלחם עכשיו מ-7.10. השבת הזו, האחרונה, היא הראשונה מאז 7.10, ששלושת הבנים שלי והחתן לא היו בפנים. הם יצאו להפוגה. שלושתם חזרו הבוקר.

מדינת ישראל בעשור השמיני לחייה, אבל סך הכול, בתוך כל שנות חיי האומה פעמיים זכינו למדינה ריבונית – פעם אחת בתקופת דוד ושלמה, אם נחבר את ימי דוד, הממלכה המאוחדת ושלמה, 73 שנים, ובתקופה החשמונאית אותו מספר. פעם שלישית שאנו זוכים לעבור את שנת 73, וב-7.10 פתאום התערער פה משהו. אני לא חושבת שעמדנו בפני הכחדה, אבל אין ספק שרעידת האדמה הקשה הזו צריכה לעורר את כולנו לחשיבה אחרת, מה תפקיד המדינה ומה תפקידנו בתוך המדינה.

אני לא רוצה לדבר בסימני קריאה כי אני חושבת שלאף אחד אין המנדט לכך, אף אחד לא מחזיק פה את האמת בכיס שלו ואף אחד לא יודע באמת, כולל לא מקבלי ההחלטות ואני מקפידה להשתמש במונח מקבלי החלטות ולא מנהיגים, כי ההרגשה שלי גם לפני אבל ודאי מ-7.10 שאיני יכולה לקרוא לאנשים האלה מנהיגים אלא מקבלי החלטות כי זה המנדט שיש להם. אבל כל מה שאנו מבקשים כאימהות הלוחמים, לשים לב, שחיי החיילים שלנו קודמים לאויב, והמחוות ההומניטריות האלה פוגעות בסופו של דבר בחיילים שלנו.

לפני 8, 10 שנים הבן שלי הקים פורום, שנקרא האמת שלי, שקם בעקבות דוח צוק איתן, שהראו שכביכול החיילים שלנו מתנהגים באופן לא הומניטרי. היה מפעל מאוד רציני. אין היגיון – זה לא מוסרי, זה לא הומני, זה לא הוגן להעביר אוכל לאויב, כשזה מסכן את חיילינו. אף בריטי לא העביר לילדים המסכנים בברלין אוכל במלחמת העולם השנייה. לא היה עולה בדעתו ואף אחד לא היה מבקש זאת מהם, ודאי כשיש שם חטופים שהם לא מקבלים את הפיתות שאנחנו מעבירים. אז חיי החיילים שלנו קודמים, והפעם, אחרי שהחטופים יחזרו הביתה, צריך להכריע. לא עוד סבב ולא עוד תמרון. לא עוד עופרת יצוקה וצוק איתן וכל מיני שמות יפים כאלה. הפעם צריך לסיים את קן הצרעות הזה. אני לא יודעת איך עושים זאת – זה לא המנדט שלי אך כיוון שאנו דור רביעי שמתגייס כבר, אנו צריכים לסיים את המערכה הזו. בעיניי זו מלחמת עצמאות אחת ארוכה. אולי עוד אלף שנים כשילמדו על התקופה הזו לא יהיה שמות – יקראו לה מלחמת מאה השנים, מלחמת העצמאות. היום אנו עומדים באמת לפני קו פרשת מים שיש להכריע. תודה רבה.

תודה רבה. גליה חושן.

שלום, תודה רבה. אני בארגון של אימהות הלוחמים. אני אימא של לוחמים, יש לי שלושה חיילים – שניים מילואימניקים, אחד גולני, אחד אגוז. אני גם אימא של הדר חושן שהייתה במסיבת הנובה. כשהתחילו הרקטות נסעה במכונית, ואז נעצרה ליד מיגונית, וכשאמרו לה תצאי - החברות שניצלו בסופו של דבר – אמרה: לא, זה הכי בטוח להיות פה בגלל הרקטות, הצבא עוד מעט יגיע ויעזור. היא נרצחה שם במיגונית. עשרה ימים היינו בלי ידיעה. רק אז באו ואמרו שיש זיהוי. אני לא מקנאת בחטופים. לי היו 10 ימים. להם יש גיהינום כבר לא יודעת כמה. הבן שלי הגדול הוקפץ בשבת, שם מדים, לקח את האקדח, והלך לחפש אותה. להחזיר את הדר לאימא. הוא אמר שהציל מישהו שם, אבל לא מצא אותה. אמר: רציתי להחזיר לך את הדר. אני מצטער.

אחרי האבל הלך ונלחם בעזה. לי היה קשה מאוד, אבל הוא לא שאל אותי בדיוק. הוא אמר שזה סיפור לאומי. לא סיפור פרטי, לא אימא שלי, לא של הדר – זה של עם ישראל. צריך להחזיר את הכבוד לעם ישראל ולהשמיד את הרוע. אנחנו אימהות הלוחמים, גאות בילדים שלנו. זה זכות. זה קשה, זה חרדות ופחדים, אבל זו זכות ואנו מחזקות את הממשלה ואת כוחות הביטחון, להמשיך להילחם עד הניצחון המוחלט, שאינו משתמע לשני פנים. מחיקת עזה הטרוריסטית. להחזיר את הביטחון לישובים. שהם שם יפחדו – לא אנחנו, והמיגוניות הארורות האלה יהפכו לעציצים.

אין לנו בעיה להיות חזקות בעורף, עם כל הפחד והחרדות והתפילות, אך אנו חייבות לדעת שעושים הכול לשמור על החיים שלהם, של הבנים שלנו. החיים של החיילים שלנו קודמים לאויב. אף חייל, כל חייל שווה יותר מכל עזה מבחינתי. לא לקחת סיכונים, לא להיכנע לתכתיבים פוליטיים ובין-לאומיים. בלי ברקסים משפטיים. זו צריכה להיות מלחמת חורמה, שיזכרו אותה למאה שנה. לא נתפס שחסים על בניינים בשכונה הקטארית למשל ולא על חיילינו. אי אפשר לפטור אותנו באתם לא יודעים ולא מבינים. אנחנו כן. החיילים זה הילדים שלנו, הבעלים שלנו, האחים שלנו. העם זה הצבא והצבא זה העם, והם באים ומספרים, ולצערנו מעידים שעוצרים אותם, שלא מאשרים הפגזות והורדת בתים, שחוששים לבלתי מעורבים. איך עדיין לא קולטים שאין שם בלתי מעורבים?

שבעים היתומים – מה עם היתומים שלנו? הם לא קודמים? בנוסף, כל הנושא ההומניטרי – איזו מדינה מספקת לאויב המר שלה אוכל וציוד ועוזרת לו להחזיק מעמד כדי שיוכל להכות בה שוב? מה, אנחנו השתגענו? הומניטרי תמורת הומניטרי? קודם החטופים שלנו, החיילים שלנו, התושבים שלנו. עניי עירך קודמים. כדי להחזיר את החטופים צריך להיכנס בהם עם רצח בעיניים. כן, רק כשחרב מונחת על הצוואר שלו, של הנחש, הוא יתחנן שנחוס על חייו. אחרת הוא יגרור את זה עשרות שנים, ראו מקרה רון ארד.

הבת שלי, אין נחמה. אין נחמה. אף אחד לא יצליח לנחם אותי, לא יחזיר לי את האור שלה, את כל החיים שהיו לפניה ונגדעו, אבל חייבת להיות לזה משמעות. שזה יביא לשינוי מהותי בתפיסה, במדיניות, בגאווה הלאומית. אחרת זה יהיה כמו לרצוח את בתי שוב. זה יהיה כאילו כל החיילים הגיבורים שנפלו ונפצעו, כל זה היה לשווא. סתם סבב. היה לא תהיה. אלחם על כך בכל כוחי.

ותנו לי להגיד לכם משהו על מוסר. התפרסמו תמונות של חיילינו נותנים אוכל לעזתים, וזכורה לי במיוחד התמונה של שאולי גרינליק הי"ד הגיבור מוביל זקנה בכיסא גלגלים. כולם התרגשו והתפעלו ואמרו: תראו את החיילים שלנו, איזה רחמנים ומוסריים. לי זה לא עשה טוב. לא התרגשתי בכלל. אפילו כאבתי, כעסתי, התאכזבתי. למה? לא הבנתי למה כולם צריכים הוכחות, שהחיילים שלנו הם הכי מוסריים בעולם. מה, אתם לא יודעים את זה? לא ברור לכם כשמש בצהריים? מי שהיה זקוק להוכחה הזו צריך לבדוק את עצמו. אני מרחמת עליו. מי יטיף לנו מוסר בעניין המוסר? אנחנו, התורה שלנו, אנחנו הבאנו לעולם את המוסר, הרחמים, ההתחשבות בזולת וברכוש. כולם לקחו את זה מאתנו.

גם אם תביאו מיליון הוכחות שאנחנו מוסריים, הם יסובבו הכול לרעתנו. תראו מה קורה בעולם היום. הרבה התחילו להכחיש את 7.10, ולעם שלנו אני פונה – תאמינו שאנחנו הטוב והצודק, ומי שלא חושב כך, תנפנפו אותו. תודה רבה.

תודה רבה. לי סיגל.

שלום, יושב-ראש הוועדה, חברי כנסת, אני מבקש מכל משפחות השכולות, הנרצחים, הרוגים, אלה שנפלו בגבורה, הסליחה שלי לא אומרת כלום, אבל משתתף בצערכם. משתתף בצערכם.

אח שלי קית' גר בכפר עזה יותר מ-40 שנה. הגיע מארצות הברית לחיות את החלום הציוני בגבול, באדמה, הוא ואביבה, שהיא המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיי, שוחררה ביום ה-51 דרך משא ומתן, דרך עסקה. אח שלי נמצא עכשיו יותר מפי שלושה - ימים בגיהינום הזה, מה שכולנו יודעים שזה גיהינום, מה שאביבה הספיקה לספר שוב ושוב, כמה זה גיהינום. הוא יותר מפי שלושה זמן. תספרו כל אחד לעצמו] 164, 165, 166, תתחילו להרגיש אבל לא תבינו מה זה 164 ימים חטופים בעזה.

אני נמנעתי מלהגיע לכאן עד כה. המקום הזה לצערי, לא עשה לי טוב, הכנסת שלנו. זה אמור להיות סמל של דמוקרטיה, סמל של תרבות שיח, סמל של נעבוד ביחד. לצערי, אני עוד לא קיבלתי את המסר הזה, ואני בישראל מ-1976. דמוקרטיה יש, אבל אנחנו לא תמיד יודעים להתנהג במדינה דמוקרטית, לכבד את עצמנו קודם כל ואת האחר ואת המדינה.

אסונות לא מתרחשים בחלל ריק. אסונות מתרחשים דרך החלטות ובחירות. והמדינה שלנו מתנהלת דרך ממשלה. כל אחד בממשלה, כל אחד בכנסת עשה בחירה. אני רוצה להיות שם. אני רוצה אחריות ואני רוצה סמכות. קיבלתם, קיבלתן אחריות וסמכות. בכל ההיסטוריה של המדינה נבחרי הציבור הם אלה שמנהלים לנו את המדינה. לי אין סמכות. לי יש אחריות, ואני מנסה להפעיל את האחרית שלי להביא את המדינה שלי למקום טוב יותר. מרוב שלטים של יחד ננצח, אני הלכתי לאיבוד. אני לא יודע מה זה יחד. אני לא יודע מה זה לנצח. עבור אח שלי ושאר החטופים וגם אלה שלא בחיים, לנצח זה להשיבם הביתה בחיים או לקבורה בכבוד.

כל יום עכשיו אנחנו לומדים על עוד חיילים שנהרגו, נפלו בעצם ב-7.10. משפחות כמו משפחת חן ומשפחת פרץ, שנלחמו כמו אריות, עשו כל מה שידעו לעשות, לפני שבוע, אתמול לומדים בשורה מרה ביותר. אני לא רוצה את הדבר הזה על הגב של אח שלי. אני לא רוצה לחוות את זה. אני לא רוצה שאף משפחה תחווה את זה. מי שבחיים חייבים להחזיר לשלום בחיים, ועושים זאת דרך דיפלומטיה, דרך עסקה, ואוי ואבוי לי ולמדינה אם עוד שבוע אני חוזר לכאן ומדבר על זה שפספסנו, פספסתם הזדמנות לקדם מהלך שיביא חטופים וגופות הביתה, איפה שהם צריכים להיות. תודה.

תודה רבה. בבקשה.

תודה רבה. אני אשתו של רב סרן אלחנן קלמנזון. לבן שלי קוראים מבשר. אני רוצה שהוא יפתח וימשיך את הדברים שלך, של האחדות, ילד בן 15 שרואה את הכנסת ואת הנבחרים, רוצה לומר כמה מילים.

שלום, בוקר טוב, אני מבשר קלמנזון, הבן של רס"ן אלחנן קלמנזון שנפל ב-8 באוקטובר בקרבות בבארי. אבא שלי יצא בשמחת תורה לבארי עם אחיו ואחיינו, שם הם חילצו כמאה מתושבי הקיבוץ עד שבבית האחרון ארב להם מחבל ואבא שלי נהרג.

אבא שלי יצא לבארי מתוך אחדות ודאגה לעם ישראל. היה חשוב לו להציל כל יהודי. החיילים שלנו בחזית נלחמים עכשיו כתף על כתף כדי לשמור על המדינה. היכולת שלנו כאנשים בודדים המרכיבים את העם למרות כל חילוקי הדעות ללחום כתף על כתף, מאפשרת לנו להגיע לשיח גם בעורף. אני כנער, מסתכל על חברי הכנסת ונדהם לראות, שדווקא במקום שמחבר את העם - השיח לא מכבד אחד את השני. אני מצפה לראות את חברי הכנסת מאוחדים למען מטרות המלחמה, ומראים לעם חוסן ואחדות של עם ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

שלום, אני הבן של עודד ליפשיץ ויוכי ליפשיץ ששוחררה ביום -19. מאבא שלי שהוא בן 83 שמענו אות חיים ביום ה-20 כלומר 124 יום אין לנו אות חיים ממנו וגם אני לא הייתי רוצה להיות כמו האח של קית', שאקבל את הבשורה שהחזיק 20, 39 יום אבל כיוון שלא שוחרר, מת.

אני גם נולדתי בקיבוץ ניר עוז וגדלתי שם ותמיד אני פותח בזה שלקיבוץ ניר עוז יש עוד ילדים וילדות שנמצאים עמוק בתוך מרתפי החמאס ועוברים התעללויות פיזיות ונפשיות. ההורים שלהם שנמצאים מחוץ עוברים גיהינום שהוא לפחות כמו שלהם כלומר לישון כשהילדה שלך בפנים, ויש עדויות שאונסים אותן 164 יום – כל אחד יחשוב שהוא אבא או אימא לילד כזה ויבין למה קשה לנו כולנו – אפילו בדיון פה כולנו רוצים להשמיד את חמאס וכולנו קיבוץ ניר עוז, רוצים לחיות ושזה לא יקרה שוב ושזה יהיה מקום פתוח, וכולנו רוצים, אם יש סיכוי להחזיר חיים, להחזיר קודם כל את כל החיים. לקיבוץ ניר עוז יש הרבה אנשים שכבר לא חיים, שאנחנו יודעים, שחטפו את גופותיהם או שנרצחו בשבי, את הסיכוי להוציא חיים אנו רוצים למצות עד תום.

אני רוצה לברך את המשלחת שיצאה ואת הקבינט שהחליט להוציא את המשלחת ולקוות שיראו אחדות, בין אם בהסכמות או באי הסכמת אבל שיהיו מחוברים. שאת הריבים הפוליטיים הקטנים ישמרו למקומות אחרים, בטח לא בפרהסיה. שמעתי אתמול את נאום הרמטכ"ל, ואיני יכול שלא להתחבר ללקיחת האחריות המלאה שלו כבר בהתחלה, ואני לא סובל ולא מסוגל לשמוע ביקורת על הרמטכ"ל מאותם אנשים שאפילו לא לקחו את האחריות והיו חלק מהממשלה אחראים על הרמטכ"ל. אנו כמשפחות החטופים, קודם כל הכאב של כל מי שדיבר פה הוא הכאב שלנו, הכאב של כל לוחם שיצא להגן על ישובי העוטף או על כל שוטר שיצא עם אקדח אל מול לוחמים עם אר פי ג'י – הם הגיבורים האמיתיים שלנו של 7.10, והם הקטינו את גודל האסון וחלקם שילמו בחייהם, אבל היום אנו מבקשים, אחרי שהופקרנו, ורגע לפני שהכנסת יוצאת לפגרה, לזכור שהחטופים מתפגרים שם בפנים, ושכולנו בסוף לא נוכל לשכוח ולא נוכל לסלוח לעצמנו אם לא עשינו הכול כדי להחזיר את מי שעדיין חי.

לגבי מספרים, החמאס הודיע שיש כבר 70 מתוך ה-130 שאינם בחיים אז אנו מדברים על 60. אולי זה 50. אני לא יודע מה המספרים, וזה יתבהר כנראה רק במשא ומתן, ולגבי מי שחושב שזה אי פעם ייגמר אז כשיש 8,000 איש קבורים בחאן יונס, בעזה ובכל רצועת עזה, סביר להניח שעשרה או עשרים מתוכם הם חטופים, חיילים, חיילות, אזרחים, אנשים מהמסיבה, ואותם נחפש כמו רון ארד בשנים הקרובות. המערכה הזו לא תיגמר. אנו כרגע בניסיון להוציא מי שעוד חי בדקה ה-90 מהציפורניים של השטן. זו מטרה ראויה, יהודית. כרגע היא עיקרית מבחינתי, ולא נשכח ולא נסלח לחמאס לעולם. יש לנו גם הרבה כעס על מי שבנה אותו. נחזיר את החטופים, ונמגר את כולם באשר הם, בצפון ובדרום והלוואי שלכולם יהיה ביטחון ושה-200,000 איש שלא נמצאים בבתיהם יחזרו למקום רגוע. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

שמי יוסף אבי יאיר אנגל, והשם החדש שלי זה סבא של אופיר, שחזר אחרי 54 ימים שהיה חטוף בעזה, נחטף יחד עם אבא של חברתו יוסי שרעבי ועוד נער מבארי. אופיר חזר אחרי 54 יום אחרי שהיה עם יוסי 54 יום יחד. יוסי כנראה נרצח או נהרג – אף אחד לא יודע בדיוק, אחרי כ-100 יום. אחיו של יוסי, אלי, נחשב חטוף. אשתו ושתי בנותיו נרצחו. קברנו אותן בסוף אוקטובר.

מצב הזוי, שמי מאתנו אי פעם היה חולם על זה? אבי ז"ל הגיע אחר שנתיים באושוויץ לארץ ב-1946 כי אמר: זה המקום היחיד שיהודי יכול לחיות בשקט, להקים לו מדינה, 1946. מעולם לא חשבנו לעשות לעצמנו אזרחות הולנדית למרות שהייתה לנו האפשרות. כי אמרנו: אנו אזרחי מדינת ישראל.

אחרי השואה של 7.10 לא ידענו לאן פנינו, מה עושים, איך עושים עם אופיר שלא שמענו מילה ממנו ומישהו הציע לנסות לעשות לו דרכון הולנדי. תוך 4 ימים אופיר קיבל אזרחות הולנדית. ב-19.10 ממשלת הולנד הודיעה: יש לנו חטוף הולנדי בעזה – אופיר אנגל. באותו רגע ראש ממשלת הולנד וממשלתו כולה התגייסו למאמצים הרבים, והוא דיווח לי כל יום, כל יומיים קיבלתי ווטסאפ, מה עשיתי, עם מי דיברתי. ראש הממשלה מר רוטה, השרים שלו, השגרירה בארץ, כל הזמן בקשר. עם אנשינו מפה - כלום ושום דבר עד עצם היום הזה. נכון, היו כמה חברי כנסת, חברים טובים שלי מהעבר שהיו איתי בקשר, חיבוקים וכזה אבל רשמית ממשלת ישראל – אף אחד לא יצר קשר.

רבותיי, אנו נמצאים במצב הזוי. אנו שומעים גם פה קולות שונים על מה ואיך יש לעשות. אני לא רוצה לתת עצות. אני רוצה דבר אחד – 134 חטופים הביתה. לא ייתכן שהארגון הקיקיוני הזה, כפי שהכריז עליו ראש הממשלה לפני 6.10, הארגון הקיקיוני הזה יעשה בנו צחוק כזה, שכבר 164 ימים אנו לא מצליחים, ומדובר אצלנו על ניצחון. המילה ניצחון – תוציאו אותה מהלקסיקון. היא לא קיימת ולא תהיה קיימת באירוע הזה. אין ניצחון. אחרי ש-1,200 הרוגים ביום אחד, יום השואה של 7 בחודש. על איזה ניצחון פה מדובר? את החמאס לא יצליחו לנצח כי זה לא רק אנשים. זה ארגון עם אידיאולוגיה שפושטת בכל העולם. תראו מה קורה בעולם. נשיא המדינה שלנו בשבוע שעבר פתח את מוזיאון השואה באמסטרדם עם מלך הולנד, והיו בחוץ אזעקות של אנשי החמאס, שלא שמעו אותם בפנים מדברים. אף אחד לא עשה דבר. זו המציאות. זה לא היה לפני 7 בחודש.

אנו במצב, כפי שהגברת פה אמרו, אנו במצב של שלומציון, אני אומר זאת השכם והערב כבר כמה שנים. בהרצאות שלי, בהדרכות שלי, באתר הארכיאולוגי ברמת רחל. אני מזמין את כולם לראות, ללמוד קצת היסטוריה יהודית ולהבין עשו שמה שבניה ששלומציון המלכה עשו זה מה שאנו נמצאים כרגע במצב הזה, ואם לא אתם נבחרי העם תעשו 180 מעלות מהכיוון הזה – נפלנו, ונחכה עוד אלפיים שנה. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

שלום, אני אימא של עידן שתיוי. עידן בן 28, נחטף מהמסיבה בנובה. לא שמעתי ממנו כלום 164 ימים. עידן הוא ילד, סטודנט לממשל וללימודי אקלים בבין תחומי. הוא אוהב את המדינה, אוהב לטייל. לא יכולה לתאר את הכאב שאני עוברת. החיים שלי נפסקו מ-7.10.

דיברו פה על ניצחון. הניצחון המוחלט שלנו הוא רק כשכל החטופים וכל הגופות יחזרו אלינו. אין ניצחון חוץ מזה. באים החגים, עוד מעט יום העצמאות. אין יום עצמאות, אין הדלקת משואות בלי החטופים שלנו בבית, אי אפשר לחגוג את יום העצמאות בלי החטופים שלנו. צריך לעשות הכול – אנחנו עם העסקה על השולחן. כולי תקווה, מרגישה שהבן שלי בחיים. אני אימא שלו. אסור לפספס את ההזדמנות הזו. צריך להחזיר את כולם הביתה ואני מבקשת מכולכם לעשות הכול כדי שזה יקרה. תודה.

בבקשה.

שלום, אני אימא של אושרי משה בוצחק הי"ד שנהרג לפני שלושה חודשים, חייל, היה מפק"צ. הגן בגופו על החיילים שלו וכך הציל 13 חיילים. המ"פ שלו הסתכל לי בעיניים ואמר לי: רעות, אם הבן שלך לא היה נכנס ראשון - אני לא הייתי היום מדבר איתך. בגוף שלו הגן על 13 חיילים, 13 חיילים מכל שכבות האוכלוסייה. דתיים, חילוניים. הוא הסתכל לכולם בגובה העיניים.

מה שאני זוכרת, שבוע וחצי לפני שהבן שלי נהרג, הגיע פעם ראשונה, מ-7.10, הגיע הביתה. תהיתי אם יזכור את הקוד של הבית, אם יידע להיכנס. הוא נכנס, וברגע של נחת רוח שאלתי אותו: אושרי, משהו השתנה מייד אחרי ההפוגה? הוא השיב: כן. עד ההפוגה הלחימה הייתה הרבה יותר פשוטה. אחריה – הלחימה הייתה הרבה יותר קשה. תוך כדי שהגיעו החטופים, ועם כל חטוף שחזר הייתה לי שמחה ענקית לראות את האיחוד הזה של המשפחות. היה מרגש מאוד. אמר לי: אימא, הלחימה קשה יותר. הם התחמשו, בד בבד, הכניסו מוקשים, מטעני חבלה לבתים. אנחנו עוברים דרך קירות, אנחנו לא נכנסים דרך דלתות, כי אחרת כל הבית יתמוטט עלינו.

כשאושרי נהרג, זה טפח לנו על הדלת. השתנו לנו החיים. פתאום זה קרוב לבית שלנו. זה פתאום משנה את כל המערך והכול משתנה. אני חייבת לומר, שכל פעם שאני אומרת – אולי די? אולי מספיק? אני חוזרת לתמונות של 7.10 ואומרת: לא, אני לא מרגישה בטוחה, ואם נפסיק ונצא להפוגה, ואם ניתן להם מה שאנחנו רוצים - אנו רק מגדילים את כוח החמאס ומחזירים את חוסר הביטחון למדינת ישראל.

אין דבר שאני יותר רוצה מאשר שכולם ישובו הביתה משתיפסק המלחמה, זה הדבר שאני הכי רוצה, לשמוע שיש שלום. אבל אני שואלת את עצמי, עוד שנה, שנתיים, עוד חמש נהיה מספיק בטוחים להרגיש פה בטיחות במדינת ישראל? כי זו המדינה היחידה שיש לנו. אין לנו מדינה אחרת. אין לנו לאן ללכת בשביל להרגיש בטוח, ומ-7.10 איני מרגישה בטוחה, לכן אני חושבת שניצחון בד בבד עם החזרת החטופים, בדרכים שהם לא הפסקת המלחמה, יכולה להביא לניצחון מוחלט ולהחזרת השקט והביטחון למדינת ישראל.

תודה רבה. אני מודה לכם. אני עובר לסדר-היום. מאוד קשה, מאוד.

מאוד קשה לעשות את המעבר. לא ייאמן שהגענו למצב הזה, כל כך הרבה שכול וכאב. רק שיהיו בשורות טובות. לא רוצה להיכנס לשיח הזה כרגע.

היו לי הרבה מאד נושאים לדבר עליהם הבוקר, יכולתי לדבר על המתקפה של שר האוצר על הצבא, יכולתי לדבר על חוק הרבנים, ויש גם בנוסף לא מעט אירועים שמתרחשים כאן לצערי, אבל אני רוצה לחזור לתקציב שעבר שבוע שעבר. התקציב אומנם אושר, התקציב הרע הזה, אבל הבעיות נשארו ויישארו אם לא נפתור אותן.

אתמול הלכתי למכון וולקני ונפגשתי עם הנהלת המכון, נפגשתי עם חלק מהחוקרים, נחשפתי לחלק מ-700 המחקרים הפעילים. ראיתי את המוסד, שנושא דגל בקדמה בחקלאות הישראלית, והמוסד הזה כרגע משותק אחרי הקיצוץ של 76 מיליון שקלים שעבר בתקציב. ראינו את ההודעה של שר החקלאות וראינו את החשש של ראש המשלה. אני לא מאמין לא לזה ולא לזה. אני חושב שזה תפקידנו לפתור את הבעיה הזו. זה לא הכסף שבגינו אנו יכולים לוותר על המוסד הזה, באמת מוסד הדגל בתחומים כה חשובים. על כל שקל שהמדינה משקיעה במכון הוולקני המדינה מרוויחה לפחות עשרה שקלים, לפי כל המחקרים. אז אני מבקש ממך ומכל חברי הוועדה לא לעזוב את הנושא. אני לא יודע מה מכון וולקני צריך לעשות. אולי מכון וולקני צריך להצטרף לרשות שדות התעופה כדי שיהיה לו לובי כאן, או להצטרף לאיגוד מגדלי בטטות. לא יודע מה צריך לעשות כדי להציל אותו, אבל אני סבור שבין שלל הנושאים – והרבה נושאים יעלו גם היום - זה תפקידנו להציל את המקום הזה ושוב אני מבקש ממך, יודע שיש לך השפעה, לנסות לקדם את הנושא, ולא לעזוב אותו. אני הבטחתי גם להנהלת המכון וגם לחוקרים שלא אעזוב את זה עד שנפתור את הבעיה. תודה.

גם אני לא מתכוון לעזוב. מכון וולקני הוא דבר – גם יש הבטחה שזה יחזור לתקנו. תודה רבה. בבקשה, אימאן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, חברי הוועדה, אורחים נכבדים, ימים קשים, וכן, בתפילה לימים יותר טובים בעז"ה. שני דברים, ראשית, היום בשעות הבוקר נרצח ביפיע, הישוב שלי, בחור בן 27. אני כבר הפסקתי לספור את מספר הנרצחים בחברה הערבית כי אני לא יודעת מה הטעם לספור אותם. אתמול בלילה נרצח עוד איש בנצרת. שבוע שעבר תוך שלוש שעות נרצחו חמישה אנשים. ולאף אחד לא אכפת. אני אומרת אף אחד כי לא מספיק לומר שאכפת לנו ושכואב לנו, ודווקא במקרים האלה יש מה לעשות, ולא עושים.

אני מדברת עכשיו על הנושא השני, שקשור גם לסוגיה הזו, הקיצוצים בחברה הערבית. כולנו הגשנו, גם ח"כ אחמד טיבי וגם הח"כים ברשימת רע"מ וגם עאידה ביקשה, שנדע מה התוכניות שיש בהן קיצוצים, לפני אישור התקציב. כמובן לא קיבלנו לא תשובה בעל פה ולא כתובה ולא כלום. הגשנו מכתב בסוף השבוע לוועדה לקיום דיון דחוף בנושא. אז אנחנו מבקשים שהדיון הזה יהיה מכבד, ובאמת יבואו מהאוצר עם תשובות, שהרשויות הערביות והחברה הערבית והעמותות שפועלות בתוכניות הקיימות, שיידעו מה מחכה להם. אנחנו כבר רבע מהשנה. צריך לדעת, איפה אנחנו עומדים. אני חושבת שהסוגיה של הרציחות בתוך החברה, אי אפשר יותר אפילו – אני מתביישת לדבר על זה עוד. לא יכול להיות. אנשים נרצחים בכל מקום באמצע הכביש, כשיוצאים מהתפילה, מהמסגד, בכל מקום ופתאום אין ראיות ואין צילומים ואין משטרה שמטפלת בזה ואין שמגישים כתב אישום ומי שנכנס לכלא למעצר יוצא וממשיך את הדרך שלו. משפחות הפשע חוגגים ואנחנו משלמים את המחירים. אני לא יכולה ומסרבת, להאמין שמדינת ישראל לא יכולה על המשפחות האלה. לא יכולה להאמין.

תודה רבה. אגב יש הוראה של היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג שקיצוץ כזה צריך לקבל אישור ועדת הכספים ולא הגיעה בקשה לאישור. זאת ההנחיה שנתן. נדבר על זה. אורית, בבקשה.

תודה. בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אנחנו מתחילים אחרי שבוע סוער שבוע שעבר בנושא התקציב דיונים בנושאים שונים, ולי יש שתי שאלות אליך, אדוני היושב-ראש. קודם כל, מי כמוך יודע שלא סיימנו להעביר בוועדה הזאת את כל מקורות ההכנסה לפי התוכנית המאזנת של האוצר. לא סיימנו לדון במס פחמן, לא סיימנו לדון בדלקנים, לא סיימנו לדון בנושאים, שמבחינת הממשלה הזו ומה שהגשנו לחברות הדירוג ומה שהצגנו למשקיעים בחו"ל חסרים כמעט 7 מיליארד שקלים. מה אנו עושים בעניין הזה? אני מבינה שיש הסוגיה של הגננות של אופק חדש.

לא קשור אחד לשני. אני מתנגד לשני הדברים האלה. שיביאו משהו אחר.

אני גם לא מבינה מה הפשע בזה שגם גננת של אופק חדש תקבל פיקוח של משרד החינוך כמו כל גננת במדינת ישראל. על זה עוצרים את כל התהליך התקציבי של מדינת ישראל?

מי אמר שלא? עם מי דיברו שלא?

זה מה שאמרו לך מהאוצר.

כל הזמן אומרים לך.

כי את כנראה כל היום בדיבורים עם האוצר במקום לשמוע פעם אחת את האמת. אף פעם לא באת לשאול את האמת פה. הם סיימו את כל מה שיש? הם לא חזרו אלינו. את יודעת את זה היטב.

אז אשמח לשמוע, אדוני היושב-ראש, למה לא משלימים את התוכנית המאזנת? מה, אנחנו משחקים עם הכלכלה שלנו?

אני לא רוצה להעלות את מחיר החשמל. לא אשכב פה על הגדר כדי לעזור לאוצר. שיביאו דברים אחרים. שיקצצו אצלם.

ובשנת 25'. כולם מדברים על דברים של שנת 24' שהם רוצים גם ב-25' – את יודעת שזה יהיה לאורך שנים הבעיות האלה. ביקשנו תשובות ועדיין לא חזרו עם תשובות. חלק מהתשובות שאת ואני ביקשנו יחד.

אני מעריכה אותך קצת יותר מזה, ינון. הייתי מצפה גם אם יש שאלות, למצות את הדיון ולהמשיך אותו. זה הכי חשוב. במקום זה אנו מתעסקים בהטבות לתרומות לכל מיני גופים, וסדרי העדיפויות פה נראים לי משובשים. זה דבר שיש לגמור אותו, וזה התנהלות של לפני המלחמה.

שנית, אדוני היושב-ראש, אני ממתינה לעדכון בבקשה שלי. נגמר התקציב, חתימה של למעלה משליש מחברי הוועדה הזה, קואליציה ואופוזיציה- -

אעשה דיון על זה.

לא, נושא שני, על ההשפעה התקציבית - שליש חברו עוד לפני התקציב – מה ההשפעה על כלכלת ישראל של הגדלת נטל הגיוס והמילואים? סיכמנו שהדיון הזה יהיה בוועדת החוץ והביטחון.

נכון.

יו"ר הוועדה לצערנו הרב ישב שבעה. מבקשת שהנושא הזה יקודם ורוצה לשתף אותך שהבוקר בדה מרקר דוח של חברת הייעוץ BDO מראה שהחוק להעלאת מספר ימי מילואים מ-20 ל-45 בשנה יגרום לאובדן של תפוקה של בין 6 ל-8 מיליארד שקלים בשנה לכלכלת ישראל, ו-70% מהנזק הזה יכול להיפתר על ידי עוד 9,000 חיילי סדיר, וזה בדיוק הדיון שאני מבקשת לקיים. לא ייתכן שממשלה לא תקדם חוק גיוס או החמרת שירות צבא בלי לשמוע את גורמי המקצוע על המחיר הכלכלי של הדבר הזה למשק וחלופות. אני מקבלת את ההצעה שלך לקיים את זה בחוץ וביטחון בוועדה משותפת אבל בוא נקבע את הדבר הזה בהקדם. תודה.

בסדר. חמד עמאר.

אדוני היושב-ראש, שני דברים. קודם כל, היה סיבוב שני בכמה רשויות דרוזיות. הסתובבתי – כולם נבחרו חדשים. קודם כל אני מאחל להם בהצלחה. כולם שאלו אותי אותה שאלה – מה עם תוכנית החומש? בינתיים אמרתי להם, מה שהיה – בתקציב לא מופיע שום תוכנית חומש, וכל ההבטחות של שר האוצר, ראש הממשלה, כל השרים - - - ייתנו תוכנית חומש לחמש שנים שתחל ב-24' עם מיליארד שקל כל שנה, שני שליש תוספתי ושליש אחד משרדי, במשרד האוצר מדובר על יותר מ-660 מיליון שקל. בכל תקציב המדינה לא ראיתי, אפילו ברזרבות אני יכול להגיע ל-660 מיליון שקל לתחוכנית חומש. היה סעיף אחד שדיבר, בסעיף 54 על תוכנית חומש למגזר הערבי שהיה מיליארד ו-238 מיליון שקל, הורידו ל-832 מיליון שקל, מתוכם אמרו לי – הדרוזים יקבלו 200 מיליון שקל מתוכם, סכום קטן, וזה אומר שבכסף התוספתי של המגזר הערבי מורידים 50% - לא 15% ולא 20%. 50%. ממיליארד ו-200 ל-600. לכן אני רוצה לקיים דיון כאן – שלחתי בקשה כזו הבוקר לוועדת הכספים לקיים דיון בקשר לתוכנית החומש של המגזר הדרוזית לראות אם הממשלה מקדמת תוכנית חומש למגזר הדרוזי או הכול כלאם פאדי כמו שאומרים.

שנית, מצוטט בתקשורת קצין בכיר במשטרה שאומר: אין מה לעשות ברציחות במגזר הערבי, לפני שלושה ימים – ימשיכו הרציחות במגזר הערבי. קצין בכיר. צוטט קצין בכיר במשטרה.

השר שלו לא רוצה.

אני הייתי שר במשרד האוצר והייתי חבר ועדה למיגור האלימות במגזר הערבי, והצלחנו להוריד ל-116 נרצחים ב-22' כי קיימנו כל חודש דיון עם כל גורמי הביטחון, מראש השב"כ למפכ"ל, לראש מל"ל. כולם נכחו בדיון עם ראש הממשלה, עם שר המשפטים, אני ממשרד האוצר ושר הפנים ושר הרווחה. הייתה ועדה שדנה בנושא, טיפלה בנושא הזה, שאלה שאלות קשות, והצלחנו להוריד את מספר הנרצחים. ב-23' עלו מספר הנרצחים ל-244, שנת 24' לפי התקופה יותר נרצחים במגזר הערבי משנת 23'. זה אומר שנעבור את ה-244 אם יימשך המצב הזה. לכן יש הרבה מה לעשות, יש לממשלה הרבה מה לעשות. יש לשר לביטחון פנים הרבה מה לעשות. אם ירצו לעשות יוכלו למגר את הפשיעה במגזר הערבי ולהשתלט על כל הנושא של הרציחות במגזר הערבי. תודה רבה.

תודה רבה. אחמד טיבי.

תודה רבה. אנשי ועדת המעקב, מודיר יונס, סמיר מחמיד ועוד, שלחו לך, אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, פנייה בכתב, גם עמותות אזרחיות וגם חבריי וגם חבריי אני, עאידה , אימאן ואני שהם חברי כנסת ערבים כאן בוועדה, בעניין הקיצוצים. התקציב עבר, חלק מהקיצוצים עוגנו בתקציב, חלק לא כי הם שייכים לחוק עדיפות לאומית, ואיני רואה שוועדת הכספים מנעה את הקיצוצים למרות עמדת ועדת הכספים ויושב-ראש ועדת הכספים. הדברים הלכו חלק. גם לא הופעת בישיבה האחרונה. וכפי שחמד אמר – הקיצוצים ברורים. לא כל התוכנית קוצצה, היא לא בוטלה, אבל יש קיצוצים. דיברנו רבות על העובדה שהקיצוצים צריכים לעבור את ועדת הכספים, אמרת שמסינג אמר, וגם ראש אגף תקציבים היה פה ואמר. הם התייחסו בעיקר למענקי האיזון, 600 מיליון שקל.

לא רק.

כי זה קשור לרשויות.

זה בוטל.

לא, כדי שזה יבוטל צריך לשלוח מכתב משר האוצר ליושב-ראש הוועדה. אומר לך מה יעשה שר האוצר - הוא לא ישלח מכתב אבל הוא לא יעביר את הכסף.

הם לא נמצאים בתקציב.

צריך אישור של הוועדה.

ייכנסו לסעיף 54.

אבל סמוטריץ יעשה לנו תרגיל. הוא לא יעביר. השאלה מה התפקיד שלך, שלנו כחברי ועדת כספים, ואתה כיושב-ראש ועדת כספים שהתחייבנו לציבור, שהתחייבת בפני חברי הכנסת הערבים או כל חבר כנסת אחר שהתייחס לנושא הזה. אי אפשר כל הזמן לדבר באוויר, והדברים לא מתממשים. תודה רבה.

תודה רבה. התחייבתי גם לעצמי, מצפונית. אני חושב שזה נורא ואיום ושאסור לעשות את הקיצוץ הזה אבל עשו אותו גם לקיצוץ החרדי, שאל תחשוב שאני קיבלתי והערבים לא קיבלו.

לדרוזים אין שקל אחד.

שר האוצר ישב פה ואמר: לדרוזים?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא אמר שעל גופתו המתה.

גם אמר שישנה את סדרי העדיפויות. משהו אחד שאמר הוא עשה?

הוא לא יקצץ כלום.

הכוונה על גופתו המתה של תוכנית החומש.

גפני, איפה קיצצו לחרדים?

ביקשנו ישיבה שנדע כל סעיף מה קוצץ, מה אפשר לקצץ, מה לא קוצץ. צריך שקיפות.

בבקשה, ווליד.

מכובדי היושב-ראש, יש למדינה היום בצורה ברורה, יש לנו שר אוצר מאוד גזען, שקרן, שיקר לכולם, שיקר לאזרחים, גם בצפון וגם בדרום. הוא הפקיר את האזרחים הערבים בצורה ברורה גם בתוכנית של מיגור הפשיעה בחברה הערבית. אנו רואים היום, שהצליח לכופף את כולם כולל אותך, אדוני היושב-ראש. הגענו לכאן, הגיעו ראשי רשויות, הגיעו נציגים מכל החברה הערבית, של ראשי הרשויות וגם של ועדת המעקב. אנחנו, המחסום האחרון מבחינתנו היה הרב גפני. כל הזמן היית לצד החלשים, לצד המוחלשים. לצערי הרב, הפעם הזו, זה לא הצליח. היו לך ימים יותר טובים, ואני מקווה שראש הממשלה יתעשת ממה שקרה בתקציב הנורא הזה, ולפחות מה שקרה ב-23' מבחינת רציחות בחברה הערבית, שראש הממשלה יצליח לעצור את הדימום הזה, ויטפל בנושא הזה של השר בן גביר שלא עושה דבר במשרדו. תודה.

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא עושה הרבה – מחלק נשקים. אגב, צריך לומר את האמת, כבוד היושב בראש. חייבים לומר את זה גם לשידור, שהשר, שר הביזיון, כשהוא רוצה, לעשות, הוא עושה. הוא מתגאה בכך שמיגר את האלימות בהתנחלויות ומראה נתונים. אבל בחברה הערבית הוא לא עושה דבר. שם הוא הפחית את זה ב-50%. אז כשהוא רוצה לעשות הוא עושה, והוא יודע לעשות. אבל כן, הוא קרא לעצמו ביום הראשון השר לביטחון לאומי. הוא מדבר על לאום מסוים, ועושה למען לאום מסוים, וכנראה גם במקום מסוים.

הוא לא עושה אפילו ללאום שלו. הוא פוגע בלאום שלו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, שם, ללאום שיושב שם, למתנחלים הוא עושה.

מתיישבים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מתנחלים.

מתיישבים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

באיזו זכות? את לא יכולה להגיד לי.

מי תיקן אותה? מה זה הדבר הזה? את חברת כנסת? לא יודע מי זו. ראתה ח"כית ערבית אז נכנסת לדברים שלה בחוצפה. חצופה.

תודה על הברכות.

לא ברכות. תפסיקי להיכנס לדברים של חברי הכנסת. את לא אמורה להסיק אותה.

עם כל הכבוד, לא מקובל דבר כזה. איני מסכים בשום פנים ואופן. כל חבר כנסת שנמצא פה בוועדה, אף אחד לא יכול להיכנס לדבריו, ודאי לא מהאורחים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא לא רק נכנסה. היא מבקשת שאדבר לפי מה שהיא רוצה. היא רוצה לקבוע עובדות שאפילו באו"ם לא קבעו אותם ויש חוק.

תודה רבה. הצעת אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה שסימנה: 00184.

אנחנו מביאים לאישור ועדת הכספים רשימה שמספרה 00184, שכוללת 107 מוסדות. הם נבדקו ונמצאו כעומדים בקריטריונים לעניין סעיף 46. תודה.

ניהול תקין?

לכולם יש.

בבקשה, רציתם להשיב?

הרשימה עומדת לאישור ועדת הכספים. כל מה שכתוב פה זה הרשימה. אם יש שאלות - אענה בשמחה.

בבקשה.

תוכל להסביר על סעיף 1? אורות. כמה מתוך ההכנסה של 22 זה שכר? הכול תרומות אבל רק להבנה הכללית.

השכר 50%.

יש רק שני סעיפים, שני אנשים שמקבלים שכר. עוד אנשים מקבלים שכר?

רק שניים בכל העמותה מקבלים שכר. השכר הוא בגובה שמותר בחוק. הם לא עוברים את הגובה של השכר שאישרנו.

העמותה יכולה להיות 100% שכר?

אם זה בית ספר – כן. יש עמותות שעוסקות בחינוך, אז יש עמותות שרוב השכר זה הפעילות של מנהל העמותה. נגיד, עושה התנדבות מסוימת, נותן הרצאות כמו הפרופסור שהיה פה - ייתכן שהשכר יגיע ל-90%. בחוזר שלנו, ב-2015, הגבלנו את השכר לשכר מנכ"ל משרד ממשלתי כלומר לא יהיה נכון לומר שעמותה צריכה לעמוד ב-20% שכר וכיוצא בכך כי פעילות של עמותה מורכבת בעיקר מתשומות של אנשים שעובדים בעמותה והם מירב ההוצאות של העמותה. לכן ההגבלה שלנו בנושא השכר, היא הגבלה לפי שכר של אדם שזה שכר של מנכ"ל.

כמה שכר מנכ"ל?

50,000, 60,000 שקל כיום לחודש ללא הוצאות נלוות. אנו חושבים שזה שכר סביר.

בבקשה.

אני עדיין מחפש את האוטובוסים הצהובים, אם זה פה.

קרויזר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שני נושאים שאני עדיין ממתין ולא מקבל עליהם תשובות. אחד זה הפרוטוקול לגבי ההחלטה של סעיף 46 לאחים לנשק.

כפי שאמרנו, אי אפשר להוציא את זה לציבור. לעניין פרוטוקול או כל הדברים שאנו עושים, מבחינת חיסיון ציבור שמוטלת עלינו, אי אפשר להוציא אותו. אתן ליועצת המשפטית להתייחס.

אבל עקרונית, למה דוח כזה הוא חסוי?

רשות המיסים מחויבת בחובת סודיות לפי סעיפים 230, 232 לפקודת מס הכנסה שמטילים עלינו חובת סודית שהחריגים הם רק בהתאם לאמור בסעיפים. החריגים הם מידע של בן זוג כלפי בן זוגו וכיוצא בזה. כלומר בני זוג שחיים ביחד- -

אני רוצה להבין. בן זוג- -

שחיים יחד ונשואים רשאים לקבל מידע על אודות התקופה שחיים ביחד ונשואים, הדדי.

ומותר לפרסם את זה?

לא, רק דיברתי על החריגים של חובת הסודיות, הנסיבות שבהן מותר לי למסור מידע על נישום לאדם שאינו הנישום.

הציבור רוצה לדעת מה היו הנימוקים לעמותה מסוימת לעלות על כביש 6 ולקבל תוך 48 שעות אישור 46.

אני רוצה להמשיך עם התשובה שלי ונראה לי שיהיה בזה מענה. זכותכם לקבל מידע על אודות עמותות שמובאות לאישורכם, שאתם מאשרים או לא מאשרים. לכן כל שאלה שיש לך לגבי עמותת אחים לנשק, שאולי עולה מהפרוטוקול או מהדיונים שלנו איתם, נשמח לענות. את הפרוטוקול עצמו אי אפשר אבל כל שאלה אחרת לגבי הדיון – התשובות שקיבלנו והשאלות ששאלנו.

שאלתי שאלה לפני כמעט שלושה חודשים – מה היו הסיבות שהעליתם את העמותה הספציפית הזו על כביש 6 ובמהירות ששמענו על זה מהתקשורת עוד לפי שהגיע לפה שהעמותה הזו כבר תאושר בסעיף 46 לעומת עמותות אחרות שגם תורמות למאמץ המלחמתי, גם הצבאי וגם האזרחי ועדיין ממתינות על הקווים?

במהלך חודש אוקטובר, העמותה הראשונה שפנתה בעניין המאמץ המלחמתי הייתה עמותת אחים לנשק. זו הסיבה שזו העמותה הראשונה שהייתה לה פעילות למען המאמץ המלחמתי, שקיבלה את אישורנו. ההליך בעניין אחים לנשק היה חריג, במובן הזה שמדובר בעמותה חדשה שהחלה פעילות ב-23', לא היו לה דוחות כספיים שפנתה אלינו בבקשה לאישור מוסד ציבורי, ולמרות זאת חשבנו שיש מקום לאשרה בכפוף לתנאים - תכף אפרט. הסיבה שחשבנו לתת פרשנות שונה במקצת שחריגה מהפרשנות הרגילה לעניין הדרישה לדוחות כספיים הייתה התחושה שאם נמתין עד קבלת דוחות כספיים, אנו סוג של נשפוך את התינוק עם המים.

למה היא שונה מעמותות אחרות?

היא לא שונה בשום- -

עמותות אחרות לא מקבלות. בכוונה שאלתי שתי שאלות – עזרתי לעמותה כחבר בוועדת הכספים שגם מסייעת במאמץ המלחמתי – מסייעת למפונים, לילדים בסיכון, והם עדיין מחכים אבל אני רואה את המקבילות.

הנושא הזה גם עלה בישיבה הקודמת.

נכון, וגם בזו שלפניה ועדיין אני ממתין.

יש נתונים שעדיין לא קיבלנו מהעמותה ששאלת לגביה.

- - - עם ההתפלפלות על אחים לנשק ולראות את ההתעכבות בעמותה השנייה.

העמותה השנייה מעוכבת כי לא המציאה את כל המסמכים שביקשנו ושהיא צריכה להמציא לפי הדין. את הכללים שקבענו, וקבענו אותם לראשונה ביחס לאחים לנשק, החלנו באופן גורף על כלל העמותות – חושבת שאושרו פה בוועדת הכספים סך הכול 6 או 7 עמותות שפועלות למען המאמץ המלחמתי.

שהן באותו מעמד?

אני מדברת רק על עמותות חדשות.

איזה כללים החלתם לראשונה על אחים לנשק?

אמרתי בדיון שעבר – אשמח לפרט שוב.

יש עמותות פרוטקציה ויש עמותות שצריכות לעבור מספרים- -

הם עשו דברים נפלאים ועדיין עושים.

שמעת אותי אומר משהו רע על דברים שעשו?

יש עמותות של דת וסעד שעושים דברים חשובים וזה בסדר, וגם אחים לנשק, אז זה לא פוליטיקה פה.

אני לא מדבר על פוליטיקה אלא מדבר על דברים טכניים.

בתשובה לשאלה שנשאלנו, לפי סעיף 92- -

שנייה, שגם אני אבין.

כבר רבע שעה להסביר למה צריך לתת אישור לעמותה מסוימת.

לגבי העמותה שאני לא יודע למה מתכוון חבר הכנסת קרויזר, שחסר נתונים. לגבי העמותה של אחים לנשק אם תוכלי לתת לו תשובה.

אדוני היושב-ראש, כבר ארבעה חודשים שאנחנו מבקשים להבין למה יש עמותה שרומסת את החוק ברגל גסה ואם היושב-ראש והאנשים המכובדים פה מאשרים לכל העמותות במדינת ישראל לדרוס את החוק, כולם יעשו את זה.

איזה חוק?

התחייבות שהם הביאו בפני הממונים ובפני הפקידים הנכבדים פה ממשרד המשפטים שלא לעסוק בסוגיות הפוליטיות. סליחה, האוצר.

היה שימוע בעניין הזה.

אבל השימוע הוא חסוי. האם מותר לעבור על החוק או לא? כבר ארבעה חודשים.

חבר הכנסת אלמוג כהן שואל את ועדת הכספים האם מותר לעבור על החוק. ועדה שבה ממשלת ישראל עברה על החוק בחודש וחצי האחרון פעמיים על חוק יסוד. אלמוג כהן. נאה דורש. איך אומרת מירב בן ארי – לא, לא, לא. ממש לא. אני שמח שמישהו רוצה במשכן הזה לשמור על החוק במדינת ישראל.

אדוני היושב-ראש, למה אחרי 4 חודשים עמותה שהפרה התחייבות פעם אחר פעם דורסת ברגל גסה ולא נותנת את הדין?

השר הממונה על משטרת ישראל נוהג בלי לעבור על החוק. זה לא לעבור על החוק.

נאור, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

סליחה?

אתה לא יכול כל הזמן להתערב.

מה זה כל הזמן להתערב? זו הייתה הערה ראשונה. אני מוחה על ההערה לסדר ומבקש שתוריד לי אותה. תודה רבה.

גברתי היועצת המשפטית, שאלו בישיבה הקודמת – לא אני שאלתי – אלא חברים בוועדה – בהם חברי הכנסת קרויזר ואלמוג כהן, לגבי הנושא זה. אמרתם שיהיה שימוע, משהו כזה. שואלים החברים עכשיו מה קרה עם העניין הזה? אם אפשר לתת תשובה.

אדוני היושב-ראש, מביאים לך את זה פה כחותמת גומי. אתה חותם ולא יודע מה אתם חותם.

כמו תקציב המדינה.

קיימנו שימוע לעמותת אחים לנשק. נתחיל טיפה אחורה – באמצע אוקטובר כפי שהתחלתי לומר, אישרנו את העמותה כי התרשמנו שיש לה פעילות ציבורית.

פוליטית. ציבורית – מבורך.

פעילות ציבורית חשובה.

מבקש לא להפריע.

האישור ניתן על בסיס התחייבות מצד עמותת אחים לנשק שהפעילות שהיא עסקה בה עובר ל-7.10 תופרד מהפעילות שעסקה בה אחרי 7.10, ובאמת זמן קצר לאחר אישור 46 שניתן לתקופה של חצי שנה עם עוד כל מיני מגבלות אבל כרגע חצי שנה היא המגבלה הרלוונטית לענייננו, העמותה שינתה את שמה. כיום לעמותה שאישרנו קוראים אחים ואחיות לישראל, חמ"ל אזרחי. העמותה עוסקת ועסקה מאז אישורה וגם לפניו רק בפעילות שנכנסת בליבת הגדרת פעילות ציבורית, חילוץ ופינוי תושבים, איסוף ושינוע ציוד וחוסרים, שיכון משפחות, חקלאות וכיוצא בזה. יש עמותה נוספת שנפתחה, ששמה אחים ואחיות לנשק למען הדמוקרטיה. לעמותה הזו אין אישור 46 ולא פנו בבקשה לאישור 46.

מסכימה איתי לכל הפחות לצד היתממות שהעמותה החדשה רוכבת כפלטפורמה על העמותה הקיימת?

מה זה? אני לא מבין. גברתי, אתם זורים פה חול בעיני הציבור. בבקשה.

אולי תכבדו? הם לא זורים חול. הם נותנים לך מידע.

הם זורים חול.

לא. אתה זורה חול.

תשלימי בבקשה.

שתי העמותות הללו שדיברנו עליהן עכשיו, אין להם שום בעלי תפקיד משותפים, חברי הוועד נפרדים, כל דבר בעמותות נפרד. יש להם אותו מייסד אבל המייסד באחת לא בעל תפקיד באחרת כיום. בנוסף, אין שום תקציבים וכספים שעוברים מעמותה - - אחים ואחיות לישראל חמ"ל אזרחי.

הם קיבלו 46? הם העמותה שביקשה בפעם הראשונה?

נכון. שמה היה שונה.

מתי מסתיימת הזכאות ל-46?

קרויזר מחרטט את השם. כן שינו את השם, לא שינו את השם. הם עושים עבודה טובה.

אפשר להתבטא בצורה יותר מכובדת.

אתה חזק על חלשים? תסגיר את עצמך. אתה ואתה.

קונה את זה עכשיו, אבל אל תשכח ב-7.10 בבוקר מה עשיתי.

תסגירו את עצמכם. חזקים נגד חלשים?

קונה את זה עכשיו.

תודה רבה.

שאלתי מי העמותה שכרגע יש לה ההטבה של סעיף 46, והאם זו העמותה שביקשה בפעם הראשונה? שאלה שלישית, מתי מסתיימת ההטבה של סעיף 46 לעמותה שהענקתם לה על מסלול מהיר את ההטבה הזו?

למעט הסתייגות כי זה לא היה מסלול מהיר – אחים ואחיות לישראל חמ"ל אזרחי - וזו העמותה שיש לה אישור 46 וזו העמותה שביקשה את האישור לכתחילה, אחים ואחיות לישראל. במועד האישור קראו לעמותה אחים לנשק. יכול להיות שזה לא היה השם המלא. היום היא שינתה שמה – אחים ואחיות לישראל – שינתה זמן קצר אחרי שקיבלה אישור 46.

מותר בנהלים אצלכם לשנות שמות עמותות?

ודאי. לשאלה השלישית של חבר הכנסת קרויזר - תוקף האישור יפוג ב-1.5.24.

אני יכול לראות בפרוטוקול החסוי – אולי רק הרב גפני עם סיווג ביטחוני לראות את הפרוטוקול הזה – מה שם העמותה שביקשה? כי אני יודע ששם העמותה שביקשה היא אחים לנשק – לא אחים ואחיות ולא אחים לישראל.

שלא יהיה בפרוטוקול שקיבלתי את הפרוטוקול.

אמרתי, אולי רק לך יש הסיווג הביטחוני המתאים לצפות בדוחות סודיים שמתבצעים בתוך רשות המיסים.

לא צריך על זה סיווג ביטחוני ואני לא קיבלתי כמו כל חברי הוועדה.

התייחסתי בדבריי לעובדה שהעמותה בעת קבלת האישור שמה היה אחים לנשק. העמותה שינתה שמה – צינתי את השם החדש, לאחר השימוע שערכנו לה.

כלומר בזמן השימוש- -

על הבקשה לאישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 של עמותת אחים לנשק, זה היה שמה. אין לי נתונים באשר למועד הספציפי שבו הוגשה הבקשה – זה רשם העמותות. אמורה להיות נציגה שלהם קשובה לדיון. מקווה שהיא תעביר לי את המידע. אין לי הנתונים מתי שונה שמה כי זה לא אצלנו.

אם יימצא שהעמותה שינתה את שמה לאחר השימוע כי כבר השתמשה בשם אחים לנשק גם למטרות פוליטיות- -

מקווה שאקבל את המידע הזה. מצוי במידע שמצוי ברשם העמותות.

אתה ער לכל העמותות שיש לך פה חלק, למשל כל מיני רבנים – מצאתי בזמן שאתם מדברים, שהתבטאו התבטאויות פוליטיות?

אם התחייבו - תיקח מהם.

בבקשה, ולדימיר.

תודה רבה. אני מבין פה שמנסים לעשות משפט שדה מטעם מפלגת עוצמה יהודית לאחים לנשק. צר לי. הייתי שמח אם ממשלת ישראל הייתה עושה אולי אחוז בשבועות הראשונים למלחמה ממה שאחים לנשק עשו למען החברה הישראלית. כפי שאמרתי לכם והבטחתי לכם בדיון הראשון שהעליתם את הנושא, אני מבטיח לכם תוך זמן קצר להביא לפה רשימה של מאות עמותות, מאות, מאזור פוליטי מסוים מאוד.

מעולה.

מאוד קרוב לאזור הפוליטי שלכם, שעוסקות בפעילות פוליטית ומחזיקות באישור לעניין סעיף 46.

אני איתך.

הבטחתי ואעמוד בהבטחה הזו.

בבקשה.

ברשותכם, אני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה. מה רשום כאן? אחים, נקודה, היות לנשק התקווה. האדם הסביר שגולש בטוויטר או בפייסבוק או באינסטגרם או בטיקטוק ויש לו לינק כזה מה הדבר הראשון שחושב? הפונט זהה? זה לא השם החדש של העומתה? אחים ואחיות. רשום פה.

חבר הכנסת כהן, אני לא מצליחה לקרוא למרחק כזה.

הלוואי שהיושב-ראש שלכם היה טיפה משקיע בתחום שלו, כמו שאתם משקיעים בניסיון- -

הניסיון להגחיך את הדיון הזה על הפרה בוטה של התחייבות של עמותה הוא ראשית כל פגיעה בסדר הדמוקרטי.

ככה אתם נראים, בדיוק כמו השר שלכם.

לעמותה הזו אין אישור 46.

זה לא מה ששאלתי.

את צריכה להביא את שם העמותה.

הבאתי – ואביא שוב.

ומתי ביקשו לשנות את השם?

רשם העמותות צריך להביא את השם. מבקש שתיתני תשובה שוטפת על השאלות שנשאלו פה ואז יחליטו מה עושים עם התשובות. לכל חבר יש הזכות הזו.

בתאריך 2.1.24 כ"א טבת התשפ"ד שינתה עמותת אחים לנשק את שמה, ושמה לאחר השינוי – אחים ואחיות לישראל – חמ"ל אזרחי.

את זה הם רושמים במודעות שלהם? אתם יודעים להוכיח את זה?

לגבי עמותה 40.

נרשם בפרוטוקול שהם יודעים להוכיח את זה?

זה אומר שמ-15.11 עד- - - הם הפרו את ההתחייבות שלהם.

יש מציאות שבה באים נציגי משרד האוצר לוועדה פה ונותנים את התשובות והם אומרים שהם עברו שימוע והם שינו את השם.

אבל חודשים אחרי. אנחנו חיים ברפובליקת בננות?

הם נתנו תשובה. יש לכם הרבה דרכים לעניין הזה – לפנות לשר הממונה. יש לכם אפשרות לפנות לבג"ץ. יש לכם הרבה אפשרויות. אין לנו אפשרות לנהל פה דיאלוג שבו אנו לא מגיעים לשום מקום. הם מתבצרים בעמדתם, זו עמדתם והם המוסמכים מבחינת החוק לתת.

אגיש בג"ץ, אבל לפרוטוקול – האם אתם מודעים לעובדה כי הם רמסו את הבטחותיהם במשך כחודשיים? חודשיים הבטיחו X לציבור הישראלי ולקחו מכספו של הציבור הישראלי Y?

לקחו מכספו?

כן, הם מבקשים תרומות.

אנו לא מכירים הבטחות לרשות המיסים שהופרו.

בין נובמבר לינואר אתם לא מכירים הבטחות כאלה.

על הדבר הזה אחראי רשם העמותות. למה הם- -

תודה. עמותה 40.

נפתחה בשנת 22', הגישה דוח 0. לגבי 23' איני יודע אז למה לתת? לא רואה פה פעילות בכלל.

לפי מאזן בוחן של 23' – אתה צודק לגבי 22' אבל ב-23' מחזור הפעילות של העמותה עמד על 79,000 או יותר. לכן אנו מבקשים אישור קצוב בזמן לשנה בלבד.

אפשר לשקף את זה בפעם הבאה.

אם אפשר לכתוב את הדברים האלה. סליחה, בדף ההשלמות שביקשנו זה מופיע. תודה.

עמותה מס' 43, מה זה ועד עירוב שבת בבני ברק? זו שאלה מהותית, לא שאלה חשבונאית.

מטרת דת.

פחות יכולה להסביר את המשמעות של שם העמותה אבל היא עוסקת בהפצת יהדות.

זה הכבלים איפה שאפשר להסתובב בשבת?

לטלטל. אם אין עירוב, אסור לטלטל. הם מקבלי שכר, הם רק עושים- -

חשבתי שהרשות המקומית עושה.

העמותה עוסקת בפעילות תורנית והקימה כולל. זה שם העמותה. היא עוסקת בניהול הכולל.

אדבר איתך על עירובין.

עדיף שנדבר על ארנונה.

אגב, על אופקים אני עדיין מחכה לדיון ועל הנחה בארנונה שמפלה קרויזר אוטובוס צהוב לנסוע למועצות אזוריות.

הצעת אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה שסימנה: 00184. מי בעד אישור המוסדות הללו – ירים ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

המוסדות אושרו. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:08.








הכנסת
ס״ר ועדת תכספיס

2024-013362 ירושלים, ח< אדר ב׳ תשפ״ד 18 במרץ 2024
לכבוד
מר שי אהדתוביץ׳ מנהל רשות המסים
משרד האוצר
ירושלים

אישור מוסדות ציבור לעמיו סעיף 46 לפקודת מס הכנסה רשימה שסימנה 2024-000184
מכתבך מיום 28.2+24 י״ט אדר א׳ התשפ״ד
הנני מתכבד להודיעך כי ועדת הכספים, בישיבתה היום, החליטה לאשר את העמותות הבאות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה:
.1
אורות וכלים
580483824

.2
בית הכנסת רש״י תר-נוף, ירושלים
. 580231231

.3
בית הכנסת שער השמים גני תקוה
580387124

.4
בית כנסת אשכנזי חסד ואמת פתח תקוה
580131084

.5
בית כנסת מגן שלמה
580187128

.6
בית כנסת ששון ושמחה
580032464

.7
הטבע זה הבית - מאושר לשנה
580669190

.8
המרכז ללימוד רבנות קהילתית פרדס חנה- מאושר לשנה
580689313

.9
ויחכם שלמה נתיבות
580722080

.10
חזון אליעזר־ אלעד
580730802

.11
חיבת חסד
580729192

.12
ישיבת נעם השם רמות
580732626

.13
מאירת עיניים שע״י ישיבת טשערנאביל
580711109

.14
מוסדות התורה והחינוך ברסלב בארץ הקודש־ מאושר לשנה
580754323

.15
מורשת אבות ־ לימוד מקצועות הקודש
580542264

.16
נחלת שלמה זלמן
580643229

.17
נצח יהודה ־ גבעת משואה ירושלים־ מאושר לשנה
580567063

.18
"נתיבות התלמוד" אלעד
580645984

.19
אם הדרך מאושר לשנה
580730323

.20
אנן בחביבותא תליא- מאושר לשנה
580675189

.21
אשכנז רמת שרת -פנינת אש״ר
580708055

.22
בית הכנסת שבת אחים שכונת נופי חורש מבשרת ציון ־ מאושר לשנה
580739522

.23
גיבור כארי - ישראל ־ מאושר לשנה
580744043

.24
הילדים של העולם ־ מאושר לשנה
580726693




.25
העמותה להרחבת פעילות הספורט ביישובי המועצה האזורית חבל מודיעין
580445989

.26
העמותה לקונטאקט אימפרוביזציה בישראל
580510105

.27
העמותה לקידום סטודנטים בתחום הרפואה ע״ש עמר דאובר
580717320

.28
הפועל אתלטי אורן כפר סבא
580453850

.29
סול״ן (סיוע ושלקום למשפחות נזקקות)
580697696

.30
עמותה ישראלית למען הילד בגיל הרך־ מאושר לשנה
580076891

.31
עמותת בית הכנסת הספרדי באורנלת
580225100

.32
קהילת ברית עולם קרית אונו
580351328

.33
קמנו ונתעודד - מאושר לשנה
580713204

.34
רווחה כלכלית
580652972

.35
תורה מסיני לעם ישראל
580725661

.36
תמ״ל ־ התיאטרון המוזיאלי הישראלי
580706042

.37
אהוב וחביב וחפץ בה׳־ מאושר לשנה
580748416

.38
בית כנסת האתרוג - גבעת זאב־
580509586

.39
בית כנסת רחובות שלי ספרדי רחובות- מאושר לשנה
580741411

.40
בית לזכרה־ מאושר לשנה
580757870

.41
בית מדרש לדיינים בת-ים
580090025

.42
"האיגוד" למענם שלבני הישיבות ומשפחותיהם־ מאושר לשנה
580746758

.43
וועד עירוב שבת בני ברק־ מאושר לשנה
580732451

.44
זורע צדקות - הזורעים
580644185

.45
חסידות האמת והשלום
580732832

.46
לשיבה לצעירים תורה אור
580363109

.47
מצוינים רעננה
580695625

.48
עזר חתנים סלאנים־ מאושר לשנה
580731834

.49
עמותת נס ציונה כדורסל 2006
580462166

.50
פורסטארט ־ קידום אוכלוסיות
580716462

.51
קהילת שבת אחים קרית השרון
580681112

.52
תורת משה מזכרת בתיה (ליוצאי אתיופיה)
580729176

.53
אגודת בית כנסת אהבת אחים גבעת שמואל (ע"ר)
580069086

.54
אהבת השמחה (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580753507

.55
אילנא דחיי בירושלים (ע״ר)
580716827

.56
ארגון ושננתם (ע״ר)
580677268

.57
הישיבה הגבוהה מור דרור ,קצרין (ע״ר)
580690204

.58
זכרון אליקים (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580733608

.59
חיים של תורה ־ בית שמש (ע״ר)
580527588

.60
חסדי אליהו ־ ע״ש אליהו הנביא (ע״ר)־ מאושר לשנה
580733947

.61
חסדי חללם אופקים (ע״ר)
580705291

.62
חפצנו לחיים ־ לשינוי תרבות משתמשי הדרך (ע״ר)
580529295

.63
לד מושטת באהבה (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580753812

.64
לשלבתאור החכמה (ע״ר)
580564276

.65
לשיבת בנין תורה (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580532059

.66
לשיבת נר ישראל ־ כולל אברכים (ע״ר) -לשנה מחזור
580706661

.67
כולל אברכים רציפות התורה (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580741833

.68
מוסדות ללבי ער אלעד (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580725414

.69
ממלכת "התורה והחסד" פרדס כץ (ע״ר)
580716066

.70
מפעלות נתן (ע״ר) ־ מאושר לשנה
580732352



הכנסת



30
ועדת הכספים
18/03/2024


.71
מרכז לתורה קרית יערים (עייר) - מאושר לשנה
580670438

.72
מרכז רוחני בן מלך טבריה ירושלים (ע״ר)
580714921

.73
נתיב יצחק שלום (ע״ר) מאושר לשנה
580756526

.74
עמותת ביכ״נ ע״ש רשב״י (רובע יא) אשדוד (ע״ר)
580680411

.75
קהילת חניכי כנסת יצחק בני ברק (ע״ר) מאושר לשנה
580734507

.76
קופת העיר רמת גן (ע״ר)
580557072

.77
קופת מחזיקים ־ תורה ומפעלי חסד (עייר)
580692549

.78
רבינו יוסף חיים - הריח הטוב זצי׳ל אשקלון (ע״ר)
580708352

.79
תפארת רבי שמואל (עייר)
580666048

.80
איגוד החזנים של בני ישראל עולי הודו־ מאושר לשנה
580715951

.81
ארזי יצחק-ראש העין
580581262

.82
בית כנסת פטיש) ־ מאושר לשנה
580749414

.83
לבחור נכון בית שמש־ מאושר לשנה
580727006

.84
משכן מודיעין
580308815

.85
עמותת אלנסיג׳ לספורט מגיד אל כרום
580507341

.86
קהילת נווה צדק ראש העין
580675031

.87
רב פעלים יצחק ירנן ־ מאושר לשנה
580750594

.88
שדרי׳ים- מאושר לשנה
580701845

.89
אהבת תורה - חריש
580733632

.90
אחוות אחים נתיבות
580717312

.91
ארגון לקירוב אחינו יוצאי אתיופיה
580525244

.92
ארץ זרועה־ מאושר לשנה
580743375

.93
בית הכנסת אוהל יוסף ־ חיפה
580531861

.94
בית מלכי־ מאושר לשנה
580743789

.95
הבית -אל הבית
580604312

.96
המרכז הארצי להשבת אבידה
580618528

.97
העמותה לקידום אגרופורסטרי
580719458

.98
לב אהרון
580718914

.99
להצילם
580723476

.100
מוסדות תפארת חיים - כפר סבא
580616944

.101
מועדון טיפוס ספורטיבי הישגי ירושלים
580636264

.102
מקור הברכה לתורה וחסד
580718807

.103
סוד החשמל ציפיה לישועה־ מאושר לשנה
580747111

.104
עמותת לב אהרון לחינוך בארץ ובתפוצות
580454619

.105
שבת אחים גם יחד חדרה
580615003

.106
תפארת ישראל חיים
580591063

.107
תפארת ישראל קרית יובל
580696532





העתק: מר ארז אורעד, מנהל תחום בכיר מוסדות ציבור ומלכ״רים, רשות המסים בישראל



































79) Wo DY