פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
ועדת המשנה לספורט
19/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך, התרבות והספורט
לספורט
יום שלישי, ט' באדר ב' התשפ"ד (19 במרץ 2024), שעה 12:54

ספורט בחברה הערבית

חברי הוועדה: סימון דוידסון – היו"ר
יוסף עטאונה
צגה צגנש מלקו

ואליד אלהואשלה
ולדימיר בליאק
יאסר חוג'יראת
אחמד טיבי
מאיר כהן
יואב סגלוביץ'
חמד עמאר
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן

רואי כחלון - ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, משרד ראש הממשלה

ע'אזי נוג'ידאת - מפקח ומתכלל החלטת הממשלה בספורט 550, משרד התרבות והספורט

ד"ר אמין מוקטרן - מפקחת חינוך גופני מגזר ערבי, מחוז צפון, משרד החינוך

גיא דגן - מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, משרד החינוך

חגי ברוש - מנהל תחום בכיר פיתוח טיפול ושיקום, המשרד לביטחון לאומי

אסף וינינגר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

יורם כהן - מנהל אגף מקצועי, התאחדות ספורט בתי הספר

זיו ישראלי - מנכ"ל התאחדות ספורט בתי הספר

חאמד אבו אלקיעאן - מנהל מחלקת הספורט מועצה מקומית חורה

אשרף חלבי - יו"ר עמותת דרוזבול

עפרה אברמוביץ' - יו"ר ומייסדת מאמאנט

איהאב איוב - מנהלת המחלקה להכשרת מאמנים ומדריכים בספורט, מכון וינגייט

אמיר אסעד - יו"ר עמותת קידום כדורגל באכסאל

שלמה ללום - מנהל ליגת אלופות לשכונות

ד"ר איציק בן מלך - מנהל איחוד הכדורסל

אורי שחם - מנכ"ל שער שוויון

תייסיר עטילה - M.A, פעיל חברתי ומאמן ריצות ארוכות

ספי שלם - קרן עזריאלי, תוכנית ספורט לקידום חברתי

בתאל גרבי - מנכ"לית ערכים בספורט

סמאח סכראן - מנכ"לית העמותה סופארא מחבה, נוער בסיכון

יצחק חטואל - מאמן סייף

פאדי מוסטפא מחאג'נה - שדר ועורך תוכן

זוהיר בהלול - חכ"ל, עיתונאי

אתי דנן

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




ספורט בחברה הערבית

צוהריים טובים. אני מתנצל על האיחור, אבל ככה זה בכנסת, דיון אחרי דיון. הדיון הזה מאוד מאוד חשוב בעיניי. אני במשך כל חיי מתעסק בעולמות הספורט. אני יודע מה הספורט עושה לילדים שלנו, מה הוא עושה לחברה הישראלית. הנגיעה של הספורט בכל נער ונערה במדינה, איך הוא הופך אותם לאנשים טובים לחברה הישראלית. והכותרת של הדיון הזה היא שאנחנו מתחילים, רק מתחילים, מהלך שהוא בעייני יהיה דרמטי בחברה הערבית. לילדים, לנערים, לנערות בחברה הערבית.

אני רוצה לומר לכם שאנחנו לא המצאנו את הגלגל. עשו הרבה מאוד מהלכים בעולם, ויושב פה ד"ר איציק בן מלך, שכל הנתונים נמצאים בראשו. מתוכנית סקנדינביה, תוכנית איסלנד, דרך midnight basketball בארצות הברית ועוד הרבה מאוד מקומות בעולם שהבינו שהספורט הוא הכלי הטוב ביותר להוציא את הנערים מהפשע, מהאלימות, מהסמים, מהאלכוהול, מהמקומות הכי קשים לחברה. ואם אנחנו רוצים נער שיהיה רחוק מהעולמות האלו אנחנו צריכים שהוא יהיה עסוק. ילד עסוק זה ילד בריא. ילד שמסתובב ברחובות, ילד שאין לו מעש, ילד שההורים לא יודעים איפה הוא נמצא ומסתובב בחברה לא טובה אין סיבה שהוא לא יגיע למקומות הקשים.

ואנחנו כמדינה חייבים להקנות את הכלים כדי שהילד הזה יהיה עסוק. זה לא ייפול מהשמיים. מדובר פה על תקציבים, מדובר פה על מתקנים, מדובר פה על תשתיות, על מאמנים, על אגודות, על בתי הספר שצריכים להיות חלק מזה. זה מהלך גדול. ולפני פחות משבועיים התקשר אליי רואי כחלון, שרואי היום הוא ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית, ונמצא פה חה"כ יואב סגלוביץ', שבקואליציה הקודמת שלנו קידם את כל הנושא הזה של המלחמה בפשיעה בחברה הערבית והיו לנו המון שיחות על זה והוא מכיר את השקפת עולמי. וכל כך שמחתי מהטלפון של רואי שאמר לי 'סימון, ראיתי, למדתי, הבנתי מה אתה אומר, נפלו לי אסימונים'. ומיד נפגשנו. ועוד הספקנו לנסוע לסיור ביום ראשון בחברה הערבית גם בשפרעם וגם בנצרת ונפגשנו עם הרבה מאוד אנשים שלא רק מבינים את המשמעות של הדבר הזה, אלא מאוד רוצים את זה.

נמצאים פה חברי כנסת, שחלקם היו ספורטאים וחלקם בחברה הערבית וחלקם יהודים ועשו כל כך הרבה למען הספורט. אבל אנחנו צריכים לתת את הכלים. והכלים האלו עולים כסף. אבל משרד ראש הממשלה מבין את האירוע הזה ומבין שצריך להזרים כסף. וזה רק ישיבה ראשונה, אנחנו רק מתחילים. זה לא זבנג וגמרנו. ונמצאים פה באמת ראשי הספורט בישראל וכולנו ביחד משולבי זרועות ומבינים לאן אנחנו הולכים. ובלי שנהיה ביחד, ואין פה פוליטיקה. אין פה פוליטיקה. זה לא קואליציה, זה לא אופוזיציה, זה לא יהודים וערבים, כולנו ביחד למטרה מאוד משמעותית וחשובה לחברה הערבית.

בשנתיים וחצי האחרונות הייתי וביקרתי בכל כך הרבה יישובים. מחורה אצל חמד עם פרויקט אדיר של לימוד שחייה בבריכה חדשה שנפתחה ואנחנו יודעים מה זה עשה לאזור שם ומה זה עושה לילדים. דרך הרבה מאוד יישובים ועד קאוקה בצפון שהכדורסל שם עשה מהפכה לנוער ולנערות. ועד לכל האזורים של המפונים בים המלח ואילת ממאמאנט שעובדים שם ומרכז הפועל ומרכז מכבי וההתאחדות ומשרד החינוך וראינו מה הספורט עשה למפונים – החזיר אותם לשפיות.

אז הגיע הזמן שהבניין הזה חבריי חברי הכנסת ואני מקווה שבשנתיים וחצי האחרונות הכנסתי הרבה מאוד לראש של חברי הכנסת שהספורט הוא כלי דרמטי לשינוי בחברה הישראלית. אנחנו נעשה פינג פונג היום. יש הרבה אנשים שרוצים לדבר ויש פה חברי כנסת שרוצים לדבר ויש את רואי, שחשוב מאוד שנשמע אותו עם אמירה מפורשת לאן אנחנו הולכים. ויש לנו עד 14:30 זמן. אנחנו נעשה את זה בהבנה שהזמן הוא צפוף. אני מבקש לא להאריך ולעשות פה נאומים חוצבי לבבות. כל אחד שיהיה ממוקד על דברים שהוא רוצה להגיד. ואני אתחיל עם חה"כ אחמד טיבי, בבקשה.

מתחיל עם חלוצים לשעבר. א' אני רוצה להודות לך על עצם קיום הדיון החשוב הזה. ואני מאוד מרוצה שרואי נוכח בישיבה ומשתתף. הקשר הזה שהצבעת עליו הוא קשר אורגני, הדוק, יש לו תוצאות. כאשר יש יותר פעילות ספורטיבית, כאשר צעירים מוצאים מקום לפרוק בו את האנרגיה שלהם או את התחביבים שלהם התוצאות טובות יותר. וכאשר המצב הוא הפוך הגלישה לתחומים פליליים היא גדולה יותר. הדברים האלה לא חדשים והם מוכחים.

גם הנתונים שהתקבלו בעבודה שאתה ביקשת בממ"מ בטח יציגו את זה, לגבי הפער בתשתיות ומתקנים בחברה הערבית צריך לתת עליה את הדעת. אמנם 14% מכלל הספורטאים הפעילים בחברה בארץ הם ערבים, כאשר השיעור שלהם באוכלוסייה הוא קצת יותר מ-20% והזמינות של מתקני הספורט ברשויות הערביות נמוכה בכ-40%. 38% וזה אומר הרבה.

אני נאלצתי לפני שנים רבות לכתת את רגליי לדוחא בקטאר כדי לקושש תרומה שהתקבלה להקים אצטדיון בסכנין, בדוחא, אחרי שהם זכו בגביע המדינה. המדינה צריכה להקים את המתקנים האלה, לא תרומות מבחוץ. וכאן גם הפעילות שלנו. למשל בטייבה אני גייסתי 11 מיליון שקלים לספורט, למתקן, למגרש, לקבוצות הכדורגל. עכשיו, לא הכול כדורגל. כדורגל זה הדבר החשוב ביותר. אבל יש שחייה, שאתה מדגיש אותה. יש כדורגל נשים או ספורט נשים באופן כללי שצריך לעודד אותו. ויש צעירות שרוצות להשתלב, קיימות בקבוצות ורוצות להשתלב גם בנוסף לכך.

נדרש גם מהרשויות המקומיות, לא רק מהממשלה הקריאה שלנו, שיקצו תקציבים לספורט המקומי. גם רשות מקומית, מועצה או עירייה, יש ראשי רשויות שהם minded לתמיכה ויש ראשי רשויות שזה לא מעניין אותם, זה לא קיים. ולכן היישוב שלהם סובל.

אני אגיד לך עוד משהו. תפקיד של מנהל מחלקת ספורט הוא לא תפקיד סטטוטורי. זאת אומרת, זה לא חובה על פי חוק. אחד רוצה, אחד לא רוצה, וזה גם דבר שצריך לשנות אותו.

בהחלט. אגב, גם צריך שיהיה יותר ייצוג של הערבים בגופים הייצוגיים, המנהלים של הספורט. התאחדויות, ארגוני ספורט וכדומה. שיעור הייצוג הוא נמוך, תת ייצוג, תת ייצוג ברור. נדמה לי הייתה פעם איזה נבחרת אולימפית שלא היה בה, בכמה תחומים, שלא היו בה אף ערבי, למרות שהיו ערבים שמאוד רצו. אפרופו דיברת על ביחד בספורט. תראה, סכנין, קבוצה שיש בה מאמן יהודי, שחקנים ערבים, שחקנים יהודים. והפרויקט מאוד מוצלח. גם קבוצות בליגות הנמוכות. כך שאפשר להשתלב ביחד בנושא הזה ולהפיק מזה רק דברים טובים. זה win win situation כאשר כולם מרוצים.

תקציבים כדי להקים תשתיות ומתקנים הם מחויבים וכאשר מדברים על קיצוצים בתוכנית חומש, גם המתקנים ותוכניות הספורט בחברה הערבית נפגעים פגיעה קשה. וגם כאשר פוגעים במענקי האיזון של הרשויות פוגעים גם בספורט, גם בחינוך, אבל אנחנו עסקינן בספורט עכשיו. ולכן יש פה מעגל קסמים. תודה רבה.

תודה רבה אדוני. חה"כ סגלוביץ', בבקשה.

אני אגע בזווית שאני לפחות נכנסתי לעניין של הספורט בנושא של המאבק בפשיעה. עכשיו זה לא, כאן ובכל העולם, לא צריך להמציא שום פטנט. דרך אגב, ממשלת ישראל יודעת את זה הרבה שנים, היא כתבה את זה בכל התוכניות, רק הייתה בעיה בביצוע.

בשנת 2022 הייתה ממשלה ששמה על נס את הנושא של החברה הישראלית, גם המאבק בפשיעה. ואני נכנסתי לסיפור הזה משם. וסימון, למרות שאמרת שצריך להוציא את הפוליטיקה, אני אומר הפוך, בבית הזה הכול פוליטי, נקודה. יש ממשלה שהחליטה בצורה מכוונת להוריד תקציבים בחברה הערבית. זה הולך לרדת מפה. היו דיונים על זה בוועדת כספים, הגיעו דיונים על זה בעוד שתי ועדות. ועד ראשי רשויות הערביות שלא היו לבד, הגענו חברי כנסת מכל סיעות הבית. זה פוליטי לגמרי. ויש כוונת מכוון להוריד את התקציבים. וזה יפגע גם בספורט. עכשיו, זה לא רק ספורט. תלכו לוועדת בריאות אז תראו שם שגם בחברה הערבית נתוני הסוכרת והשמנה והתקפי הלב.

אבל אני רוצה לחזור לעולמי הצר של המאבק בפשיעה. בתחום הזה אני אומר לכם, לכל מי שלא יודע, הממשלה הזאת הכריזה מלחמה על המאבק בפשיעה. הנתונים של 2024 גרועים מ-2023 שהיו הקשים ביותר שהיו אי פעם במדינת ישראל. 244 נרצחים, 130% עלייה בפשיעה. ואי אפשר לנתק פוליטיקה. שר בלתי כשיר עומד בראש המשרד הזה ומנהל את המאבק בפשיעה של ערביי ישראל.

דרך אגב, בשביל "להרגיע" אתכם, הפשיעה בחברה היהודית עלתה בסדרי גודל. בשביל שתהיו רגועים ממש, תאונות הדרכים עלו. גניבות הרכב פי שתיים. אז אנחנו היום בעולם חשוב וצר, הוא כן צר, אל מול כל התמונה הכוללת של ספורט. אני מציע לכולם לפתוח פריזמה ולהגיד כן זה פוליטי והלחץ צריך להיות פוליטי כדי לשנות את ההחלטות האלה. כי זה לא סתם 15%. זה לא 15% בשנה כמו בכל הקיצוצים שהיו 5%. זה 15% לשלוש שנים, כאשר התקציב הוא לשנה אחת. ותקציבי האיזון שגם ככה הם - - -.

עכשיו, אני לא מייצג כאן איזה ועד ראשי הרשויות הערביות. אני מייצג כאן אזרחות ישראלית שצריכה להסתכל נכוחה ולהגיד יש כאן אירוע פסיכי לחלוטין. ושום ישיבה ושום קשקושים של ראש ממשלה ושום דיונים לא ישנו את כוונת המכוון שקיימת פה. וקיימת פה כוונת מכוון. אז היום בספורט ונעבור אחר כך לבריאות ונעבור אחר כך לחינוך. וגם אני ארגיע אתכם בעוד משהו? זה לא כלפי החברה הערבית, זה כלפי כל מי שלא בתוך אותה קואליציה. כי שבוע שעבר פה בבית הזה עבר תקציב מדינה. רוצים לראות מה המדינה רוצה? תסתכלו על ספר התקציב, כמו בכל עסק שמסתכלים. רוצים להבין מה כיוון הבעלים או מחזיקי המניות? רואים לאיפה הולכות ההשקעות.

אז אחרי שאמרתי את כל הדברים הלא נעימים האלה, אז תראו בי שותף לכל מה שאני אוכל לעזור במגבלות הממשלה הרעה הזאת. תודה רבה.

תודה רבה חה"כ סגלוביץ'. אנחנו נעבור לרואי כחלון.

תודה סימון על הזימון של הדיון, דיון מאוד חשוב. כפי שאמרתי לך גם בשיחה בינינו, אני רואה את המניעה שאנחנו חושבים לטפל בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית כנושא שהוא מאוד מאוד חשוב. כלומר, לצד תוכניות האכיפה שמדינת ישראל מפעילה באמצעות מערכת אכיפת החוק אנחנו רוצים להפעיל גם תוכניות מניעה, שכמובן הדרך אולי הטובה ביותר זה תוכניות מניעה באמצעות הספורט. יש כמובן תוכניות נוספות גם באמצעות מערכת החינוך ובאמצעות תעסוקה, אבל אנחנו נמצאים פה בשביל הספורט.

קראנו הרבה מאוד מחקרים שאתה דיברת עליהם בוועדות קודמות שהראו איך מדינה שמשקיעה בילדים בספורט מצליחה להביא לתוצאות מדהימות במניעה בפשיעה. אני חושב שתוכניות מהסוג הזה שיכולות לחזק את החוסן של הילדים בחברה הערבית שבסופו של דבר ברגע האמת יוכלו להגיד לא לארגוני פשיעה, זו בסופו של דבר המטרה של תוכניות מהסוג שאנחנו נרצה לקדם דרך תהליכי ספורט כאלה ואחרים שאנחנו נתחיל לעבוד. וכמו שאמרת, זו באמת התחלה של תהליך ויש עוד הרבה עבודה.

זהו, כלומר, תודה באמת על כל המשתתפים בדיון. אני מקווה שבאמת נוכל להביא תוכנית משמעותית שתוכל להביא אפקטיביות.

אתם ממהרים?

לא עניין של מההרים. אני רוצה ליעל את הדיון. רק שני משפטים, ממש בקצרה. הרי יש תמימות דעים בינינו לגבי החשיבות של הספורט בכלל ותודה על הזימון לדיון החשוב. אני הייתי מצפה שנשמע את הקשיים, האתגרים, מהשטח. ואנחנו נקבע איך אנחנו יכולים לעבור ולתרום.

זה הדיון, יוסף, חד משמעית. אנחנו נשמע את כולם. אבל אתם רוצים לדבר גם.

כי גם יש ועדות אחרות.

אז עאידה, אני אתן לך לדבר שתי דקות. אחרי זה אנחנו נשמע את הממ"מ. שתי דקות, אין לי זמן פה. ואחרי זה אנחנו נתחיל לשמוע את המומחים מהשטח שאצלם נמצא כל המידע. עאידה, בבקשה.

תודה רבה לך, סימון, כבוד יושב-הראש, על הזימון לישיבה הזאת. אני חייבת להגיד, אם סימון הצליח לשכנע אחת כמוני שהיא דוגמה קלאסית של איך לא מעורבים בספורט ובכל זאת לא מדרדרים לפשיעה להגיע לדיון הזה, כי אני בחיים שלי לא התעניינתי בספורט, אני חייבת להגיד את זה.

אבל את פנית אליי הרבה פעמים ואת מבינה את המשמעות של הדבר הזה.

אבל אני מבינה את המשמעות, במיוחד בימים האלה. ואני גם יודעת גם כן שהכול פוליטי. אני מסכימה עם יואב. אי אפשר, אנחנו נמצאים בבניין הזה כדי לדבר על הפוליטיקה. לא על המפלגתיות, אלא על הפוליטיקה. ואיך פוליטיקה משפיעה גם כן על הספורט ואיך משפיעה על חיי הצעירים. ואני אומרת את זה כי אי אפשר להתעלם מבעיות מובנות בתוך התפקוד של המשרדים השונים והיחס לאוכלוסייה הערבית שגורם לצעירים שלנו לא להיות עם תוכניות של אחרי צוהריים וזמן פנאי שישקיעו את המאמצים שלהם בדברים אחרים.

אז אני חושבת שכן יש בעיות מובנות. ורואי, אי אפשר לשבת ולהגיד אנחנו רוצים להשקיע במניעה כאשר הקיצוצים בתוכנית למאבק בפשיעה לא חלו על התקנים של השוטרים, אלא חלו על התוכניות בדיוק שאמורות לעשות את המעטפת הזו. אז בוא תבשר לנו שהקיצוץ הזה של 15% מהתוכנית של מאבק בפשיעה הסתיים כולו, לא יהיה. לא רק בתקנים של השוטרים. כי בתקנים של השוטרים, למרות שיש ויכוח גם על זה, זה עניין של אכיפה. אבל בעניינים דווקא שאין מניעה אתם כן רוצים להמשיך בקיצוץ.

הדבר השני, כל עניין התשתיות, אני רוצה לתת דוגמה. כאשר נכנסתי ליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה עקבנו אחרי עניין מעונות יום. אחת הבעיות העיקריות של הרשויות המקומיות לא יכלו לבנות מעונות יום כי לא היה להם תקציבים לתכנון. לא הייתה להם אפשרות. אז אני מציעה, בואו, רוצים לקדם את תשתיות הספורט? תנו גם לרשויות המקומיות.

דיברתי עם רואי גם על הבעיה של ה-matching בגלל זה לא בונים.

הבעיה של ה-matching היא בעיה רצינית. אבל גם כן, וזה קרה בעבר בנושאים אחרים, שהממשלה תייחד תקציב לתכנון לפני הבנייה. ואני חושבת שהגיע הזמן לדבר על חברה אזרחית שעושה את העבודה שמשרדי הממשלה היו צריכים לעשות. נותנת את השירותים, מחזיקה קבוצות ספורט ומקדמת אותם ועושה עבודה נפלאה והיא לא מקבלת שום תמיכה. ויש פה דוגמאות של אנשים שמחזיקים כאלה.

דבר אחרון, בגלל שאני אישה ועקבתי אחרי הנושא של ספורט נשים. הנשים בקבוצות של גם כדורסל, כדורעף, והן מגיעות להישגים מאוד טובים הנשים הערביות. כמעט לא נתמכות. והגיע הזמן גם להקדיש להם תשומת לב ותקציבים.

תודה רבה עאידה. לפני שאני עובר לממ"מ, פשוט הוא צריך ללכת והוא חשוב לי מאוד. פאדי מוסטפא בזום.

תודה על הדיון המאוד חשוב, סימון, ולכל המשתתפים. אני חושב שנפל בחלקי להיות שותף מידי שבוע אני מסתובב אולי הכי הרבה מבקר בכל המתקנים בחברה הערבית והיהודית. אני מסקר את כל הליגות בערוץ הספורט. אני שמח שאנחנו מביאים חשיפה לכל הילדים הצעירים האלה וכל הזמן רוצים לגלות עוד ועוד כוכבים, במיוחד בחברה הערבית.

אני מצטרף לכל האמירות שאמר סגלוביץ'. כן הכול פוליטי. אני אקח אתכם לדקה 70 זרקא נכנס למשחק בין נתניה, שחדרה אירחה את בני סכנין, בו בזמן דקה 70 היו שישה מקרי רצח בחברה הערבית. ביפיע, בעוד מקומות. שישה אנשים בדיוק באותו רגע קיפחו את חייהם, נרצחו. ואותו שר לא כשיר, לצערי, רציתי לא לדבר על פוליטיקה, כותב "אני רוצה לשלוח את הקהל של בני סכנין לסוריה". כן מצא זמן להתעסק עם שריקות הבוז שאני מגנה אותן לשחקן כזה או אחר, לא חשוב מה הנסיבות. אבל הוא התעלם משישה אנשים שנרצחו וקיפחו את חייהם.

דיברת, סימון, על המתקנים. עכשיו, לפעמים אני מתבייש לקרוא לזה מתקנים. אני לא רוצה עכשיו להישמע גס. אבל יש מגרשים שאני מבקש בהם ואני שואל את עצמי איך ב-2024 משחקים כאן כדורגל? דיבר אחמד טיבי שהכול זה כדורגל. הרוב זה כדורגל ובצדק. אני יכול לקחת אתכם למתקנים שאתם לא תרצו להיות שותפים בסיור הזה. אתם תתביישו להיכנס למתקנים האלה. עכשיו, אתה שואל את השר, אתה שואל את האנשים, תשמע, העברנו תקציבים למתקנים האלה. אז אני אומר להם לבנות גדר של מטר וחצי ולתרום קולר של מי שתייה זה לא מתקן. זה אף פעם לא יכול להיות מתקן, זו סכנת בריאות. מה שיש שם זה מקום שמחולל פשיעה. מגיע לילדים שלנו להתאמן במתקנים טובים.

ועוד דבר, אני אמנם מסקר המון כדורגל, אבל מה עם מסלולי הליכה? מסלולי הליכה, לעשות מסלולי הליכה. דיבר עטאונה על הצרות, אני אומר לך, אחת מהצרות שלנו תעשו עכשיו סיור בחברה הערבית, תראו איפה אנשים הולכים. אנשים מסכנים את עצמם, הולכים ברחוב הראשי בוואדי ערה.

פאדי, אני רוצה רגע להגיד לך משהו. הדיון הזה והתחילה של המהלך הזה הוא מאוד צר וממוקד. ואני אגיד לך גם כאיש תקשורת והשידור הזה משודר בערוץ הספורט, אתה צריך לדעת את זה. בסוף הכלים שאני רוצה לצאת מהדיונים הקרובים שיהיו, זה הראשון, שתהיה לנו מערכת הרבה יותר רחבה לטפל באותם ילדים שמסתובבים ברחובות. זה מה שאנחנו רוצים. להגיע למצב שילדים לא יסתובבו בלי שיודעים איפה הם. שהספורט יעגן אותם גם בפעילות עצמה וגם בערכים וחינוך. זה הדבר הכי חשוב.

אז זה מתקנים, זה תקציבים. דיברת, אני רוצה לגלות את איאד שלבי הבא. שכולנו רגילים לראות את השחיין הפרא אולימפי הזה שהרמנו לו, כל כך התרגשנו לראות את השחיין משפרעם שבאמת ייצג. ואני רואה שיש כאן עוד ענפים, כדורגל, יש גם קראטה, אני רואה אגרוף. אני רוצה לשאול מתי הערבי הבא יעמוד על הפודיום ובאמת ייצג אותנו, לא רק בכדורגל.

לסיום עוד משהו. דיברת על ההנהלה של השחייה. עכשיו אנחנו בפתח של הקיץ וידענו כמה החברה הערבית, כמה ילדים טובעים. כן תבורך לקחת את התלמידים של בתי הספר, כמו שהולכים לחוגים של כדורגל, שייצאו בבית הספר, ילכו ללמוד שחייה.

עוד מעט חמד מחורה יספר לנו מה קורה שם.

המתנה הכי טובה שאפשר להעניק להם.

תודה רבה פאדי. אנחנו נעבור לממ"מ, אסף בבקשה.

אני אציג כמה נתונים מתוך מסמך שכתבנו לבקשת, בנושא של ספורט בחברה הערבית. תקנים, ספורטאים וקבוצות.

לפני שאני אתחיל מצגת אני רק אגיד שתשתית הספורט בחברה הערבית היא פחות מפותחת מזו שבאוכלוסייה הכללית, תכף אנחנו נראה את הנתונים. בשנים האחרונות התקבלו כמה החלטות ממשלה שהמטרה שלהן היא צמצום הפערים בחברה הערבית. במסגרת הזו התקבלו גם החלטות שנוגעות לתחום הספורט. המרכזית שבהן היא החלטה 550 שהגדירה גם מטרות ותקציבים ייעודים. יש עוד החלטות ייעודיות לחברה הבדואית, לחברה הדרוזית. בעקבות אותן החלטות משרד הספורט קבע גם בשנת 2022 תוכניות חומש לחברה הערבית בתחום הספורט. אני לא ארחיב מעבר לזה, אני מניח שזה יעלה כאן בהמשך.

(הצגת מצגת)

נתחיל במתקנים. הערוץ המרכזי להקמה של מתקני ספורט בישראל זה תוכנית המתקנים הלאומית, תוכנית רב שנתית. שהיום משנת 2019 מנוהלת על ידי משרד הספורט. קודם לכן היה בקרן המתקנים בטוטו. התוכנית הנוכחית שנקבעה באפריל 2022 היא תוכנית 2031, זאת אומרת תוכנית של עשר שנים, עשור, שמתוקצבת בסכום של 2.89 מיליארד שקלים. פה זה עם התוספות שנקבעו בהחלטות הממשלה לפני קיצוצים כאלה ואחרים שצפויים להיות. הסכום הזה הוא למול פערים שמוערכים בכמעט 15 מיליארד שקלים. זאת אומרת גם לאחר מימוש התוכנית הזאת עדיין נהיה עם פערים מאוד מאוד גדולים בכלל החברה בישראל.

תגיד לי, מתוך ה-14 מיליארד שאתה אומר שצריך, של 15 מיליארד כמעט, כמה למגזר הערבי צריך?

זו הנקודה הבאה.

אני רק אגיד לך שלבקשתי גם היה דוח של מבקר המדינה לפני ארבעה-חמישה חודשים, בנושא של מתקני ספורט בכלל בחברה. צריך להבין ש-60% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם, בשנת 2024 במדינת ישראל. 60%.

אני לא יודע להגיד את הנתון המדויק מבחינת הצרכים, אבל חלק גדול ממה שחסר הוא כמובן בחברה הערבית.

חשוב מאוד. אם אתה תעשה עוד מחקר תיכנס בדיוק כמה חסר מתקנים במגזר הערבי מתוך ה-14.9.

לא, אבל עצם העובדה שאין להם את הסטטיסטיקה זה אומר שזה לא תחת אור הזרקורים.

לא, לא, כי הוא לא בדק. הם לא עשו את זה בכוונה.

זה משהו של משרד הספורט בודק את זה במסגרת התוכנית הלאומית.

יש פה נציג של משרד הספורט והוא יעביר את המידע.

בתוך התוכנית הלאומית הנוכחית יש, נקבע לראשונה בעצם, זה בעקבות החלטות הממשלה, תקציב ייעודי לחברה הערבית בסכום כולל של 540 מיליון שקלים שהוא מיועד למימוש בחמש השנים הראשונות לתוכנית, כי זה מה שנקבע בתוכניות החומש בהחלטות הממשלה.

רק אני אגיד לפני זה שקיימים הרבה חסמים שמקשים על בנייה של מתקנים בחברה הערבית. מחסור בקרקעות, דובר על זה בדוח המבקר, עלויות פיתוח גבוהות, מחסור בספורטאים ובקבוצות. וגם ידוע גם לגבי העניין הזה של ה-matching שגם הוא מהווה חסם.

יש לך מושג כמה ה-matching?

זה משתנה.

לפי דרגת המס.

לפי האשכול של הלמ"ס.

ממוצע?

אני לא יודע. משרד הספורט נמצא פה, הוא יודע להגיד.

15%.

15%?

אני רואה שהשתבש לי שם למטה מה שהיה אמור להיות כתוב, אז אני אומר את הדברים. מה שאנחנו רואים פה זה את מספר מתקני הספורט ל-1,000 תושבים. זה עיבוד נתונים של מבקר המדינה על בסיס קובץ נתונים מיפוי שמנוהל במשרד הספורט, נכון לינואר 2022. זה הקובץ אחרון שקיים היום גם באתר של המשרד. מה שאנחנו יכולים לראות כאן זה שהזמינות של מתקני הספורט, כפי שאמר חה"כ טיבי, לתושבי הרשויות הערביות נמוכה בקרוב ל-40% מזו של תושבי הרשויות היהודיות. זה מה שכתוב שם בכחול למטה אם אפשר היה לראות.

זה לגבי סוגים מסוימים של מתקני ספורט. אפשר לראות כאן שברשויות היהודיות יש יותר מפי שלושה מתקני אתלטיקה ויותר מפי שלושה מגרשי טניס ובריכות שחייה.

שגם שם יש מחסור גדול מאוד. בכל מדינת ישראל, רק שתבינו, יש חמישה אצטדיוני אתלטיקה, בכל המדינה. נכון יורם, משהו כזה המספר?

משתפר, אבל גרוע.

אז אלה הפערים ביחס למתקנים האלה. בכדורגל אנחנו רואים פער קטן דווקא לטובת הרשויות הערביות. אבל אם אני מתחבר למה שאמר הדובר הקודם, אנחנו יודעים שחלק מסוים, חלק גדול מהמגרשים בחברה הערבית הם לא מגרשים ראויים.

זה לא ממש מגרשים, כן.

אז זה לא לוקח בחשבון את ההיבט הזה.

בסדר, גם מראדונה התחיל ממגרש כזה.

בסדר, אנחנו לא מדברים על השחקנים.

לא יודע גם אם מראדונה זה הדמות שהייתי אומר למיגור, אתה יודע, תופעות שליליות בספורטאי.

כאן הניתוח מתייחס לאולמות ספורט בבתי ספר. כמו שציינת, אנחנו יודעים שבאופן כללי יש מחסור של אולמות מאוד גדול בבתי ספר ורק לשליש מבתי הספר בארץ יש גישה לאולם ספורט, 1,800 בתי ספר. כשקיימים 5,500 בתי ספר במדינת ישראל. אז יש לנו פה פער מאוד גדול. והפער, כמו שאנחנו רואים, בחברה הערבית הוא הרבה יותר גדול. מספר האולמות ל-1,000 תלמידים ברשויות היהודיות גדול כמעט פי 2.5 מזה שברשויות הערביות.

כמה מילים לפני התרשים הזה. בשנת 2022 היו כ-18,500 ספורטאים פעילים ערבים והם היוו 14% מהספורטאים הפעילים בישראל. כאשר האוכלוסייה הערבית מהווה 21% מכלל תושבי המדינה ואפילו יותר מזה, אם ניקח בחשבון את הגילאים הצעירים.

יש לך פילוח של סוגי ספורט?

תכף אנחנו נגיע. פה אני בפילוח של ענפים אישיים וקבוצתיים. במסמך יש פילוח לפי ענפי ספורט ספציפיים. מה שאנחנו יכולים לראות כאן שבענפים האישיים רק 8% מהספורטאים הם ספורטאים ערבים. אנחנו מדברים על 3,700 ספורטאים שהם בעיקר בענפי הלחימה ובקליעה. לעומת זאת בענפים הקבוצתיים אנחנו רואים שיעור גבוה יותר של כ-17.5% מהספורטאים שהם ספורטאים ערבים. וכאן אנחנו יודעים להגיד שרוב הספורטאים הם בענף הכדורגל. שלושה מכל ארבעה ספורטאים ערבים בענפים הקבוצתיים הם בענף הכדורגל. זה 11,000 ספורטאים מתוך 15,000 בענפים הקבוצתיים.

מתוך ה-17.4% איזה אחוז כדורגל?

הרוב. שלושה מתוך ארבעה. 75%.

75%.

אבל מה אתה מצפה? אם אין בריכות שחייה ואין אולמות ויש יותר מגרשים, אז הם הולכים לכדורגל. שזה לא רע, זה לא דבר רע.

זה גם אבל כי קפיצה ברמת חיים, זה עניין סוציולוגי חברתי.

כאן זה שקופית אחרונה ובזה אני אסיים. ניתוח שאנחנו ביצענו ביחס לקבוצות ומועדוני ספורט בשנת 2023. ניתוח שהוא מבוסס על נתוני תמיכה של משרד הספורט באגודות. מה שאנחנו יכולים לראות בעמודה השמאלית ענפים אישיים יש 77 מועדונים בלבד בענפים האישיים ברשויות הערביות. 6.5% מהמועדונים ממועדוני הספורט בענפים האישיים. מתוכם 17 מועדוני שחמט ועוד רוב יתר המועדונים זה מועדוני אומנויות לחימה ויש גם 9 מועדוני שחייה.

האם יש לך השוואה לשנה קודמת או שנתיים קודמות, נגיד ב-2021, 2022, 2023? כי אנחנו רוצים לראות האם בעצם התוכנית של 550 שהובילה רע"מ שיפרה את המצב בחברה הערבית.

אין לנו כאן את הנתונים האלה.

כי זה חשוב לנו לדעת.

אני כן יודע שמשרד הספורט הקים בשנים האחרונות כמה עשרות מועדונים בכלל הענפים, גם האישיים וגם הקבוצתיים. אז כן יש עלייה מסוימת, אבל היות והמספר הוא כל כך קטן מלכתחילה אז העלייה בשיעור של המועדונים מכלל המועדונים היא תהיה מאוד מאוד מינורית.

האם יש תשובה לזה? דוידסון, ממשרד התרבות והספורט?

עוד מעט ניתן את רשות הדיבור לע'אזי והוא ידבר על זה.

אוקיי, בסדר גמור.

אז לגבי הענפים הקבוצתיים ללא כדורגל, אנחנו רואים שמדובר ב-7.5% מכלל הקבוצות בענפים האלה. רובם הם קבוצות כדורסל וכדורעף. ואנחנו כאן הוצאנו החוצה את הכדורגל, כיוון שהוא מאוד דומיננטי בחברה הערבית ואנחנו רואים את זה גם כאן שמספר הקבוצות הוא קרוב ל-500 והן מהוות רבע מהקבוצות הכדורגל בישראל. זהו, עד כאן.

תודה רבה אסף. חה"כ חמד עמאר, בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לך על קיום הדיון הזה, דיון חשוב מאוד לשמוע דברים. אבל הדיון הזה הוא גם פוליטי, אני אגע בנקודה הפוליטית של הדיון.

אני גם באתי מהספורט, אני עשיתי ספורט כל החיים ועדיין עושה ספורט. אני באתי מתחום הקראטה, לחימה. אימנתי הרבה שנים. אני יודע את השפעת האימונים והקראטה על הילדים ואני יודע הנוער שאני אימנתי איפה הוא נמצא עכשיו וכמה הצליח בחיים. גם ייסדתי שתי תנועות נוער, שתיהן מוכרות על ידי משרד החינוך. אלפי חניכים נמצאים שם ועדיין נמצאים שם. לכן תעסוקה כזאת עוזרת מאוד לנוער. מרחיקה אותו מכל הפעילות האלימה והאלימות וכל מה שמסתובב היום במגזר הערבי והדרוזי.

אני רוצה להגיד לכם, אני הייתי שר במשרד האוצר ואני קצת מבין בתקציבים. כל הקיצוץ הזה של 15% ומדברים על 15% קיצוץ, זה סיפורי סבתא. הקיצוץ הוא הרבה יותר מ-15%. יש את ה-15% מהתוכנית ויש את ה-5% רוחבי. ויש משרדים שברגע שאתה אומר, כי התוכנית בנויה מכסף משרדי וכסף תוספתי. אני בדקתי בכסף התוספתי הקיצוץ שם באחד הסעיפים שהיום שם מיליארד ו-238 הורידו אותו ל-830. ועם הלחץ שלי, כי לא היה לי תקציב למגזר הדרוזי בסוף משרד האוצר אמר לי מה-800 שם אנחנו לוקחים 200 מיליון לדרוזים. יצא שהתקציב התוספתי למגזר הערבי הוא 50%. וברגע שאתה אומר למשרד שאתה מקצץ רוחבי 5% בשכר הוא לא יכול לקצץ בשום מצב. בפרויקטים קיימים הוא לא יכול לקצץ, אז הוא מקצץ בדברים אחרים. לכן הקיצוץ יהיה 50% בנושא ספורט.

וכשאתה אין לך מתקנים ואנחנו קיבלנו עכשיו את הסקירה של הממ"מ. אין לך מתקנים, אין תקצוב למתקנים וסדר עדיפויות גם של הרשויות וגם של הממשלה הזאת הוא סדר עדיפויות מבולבל לגמרי. ואני אספר לך סיפור קצר. במגזר הבדואי היה מחסור בתקציב שוטף. ואז שר אוצר רצה לעשות טובה לרשויות המקומיות. לקח את התוכנית שאני בניתי ושמתי שם 24 מיליון שקלים להקמת שני מתקני ספורט. אין מגרש כדורגל בבית ג'אן. בית ג'אן, לפחות שם 13,000 תושבים אם לא יותר, אין להם מגרש כדורגל. חורפיש אותו דבר, אין מגרש כדורגל. הקציתי שני מגרשי כדורגל לשם בתוכנית. לקח את הכסף הזה, לקח כסף תכנון והעביר אותו לשוטף לרשויות. אז הספורט הוא לא חשוב. הספורט לא חשוב. לקחו את הכסף התוספתי הזה והעבירו אותו לשוטף. פשוט מתחלק לכל הרשויות הדרוזיות, יוצא לכל רשות 3-4 מיליון שקלים, פותר להם בעיה לכמה חודשים. אבל אותם ילדים, אותן קבוצות שרוצים לבנות גם בבית ג'אן, גם בחורפיש וגם ביישובים אחרים הם לא יכולים לבנות.

אני רוצה להגיד לך, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אני רוצה שגם הצופים בבית ישמעו, כי רואים אותנו, וגם אנשים פה. אתה מהניסיון שלך וכל השנים שאתה פעלת לזה, מה עובר על ילד שמגיע לאומנויות לחימה, זה בעולמות שלך. התהליך שלו, איך הוא יוצא בסוף? מה ההשפעה?

תראה, אני אומר לך, אני מניסיון אישי. אני לקחתי את הקראטה ואימנתי קראטה הרבה שנים. 20 שנים אימנתי קראטה באופן מקצועי. אחרי זה נכנסתי לכנסת, אני כבר 15 שנים בכנסת. אבל עד עכשיו אני אחת לחודש מאמן את החגורות השחורות שיש לי ואת המאמנים שיש לי בכל היישובים הדרוזיים.

הילדים שאימנתי אין אחד שירד לפשע. אין אחד שלא מוצלח. אתה תמצא אותם רופאים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי צבא, קצינים בצבא, אנשי הייטק. אנשים מוצלחים ביותר. אותם ילדים שהשקעת בהם, הילדים האלה כבר נכנסו למשמעת של ספורט. ומי שיש לו משמעת של ספורט הוא יצליח בכל דבר בחיים. וברגע שאנחנו לא נשקיע, ולכן אני הלכתי, ראיתי שאני יכול להגיע עם העמותה של הקראטה ל-500 ילדים במגזר הדרוזי, כי הייתי עוד מאמנים, הקמתי את תנועת הנוער הדרוזי שיש בה היום 12,000 חניכים. ואחרי זה ראיתי שזה כל כך עוזר וילדים רוצים צופים, הקמתי את הצופים הדרוזים ויש לי שם 8,000 ילדים בצופים הדרוזים. ואני אומר לך, זה דברים שהופך את הילד מילד שיכול להיות פושע, יכול להיות איש שלא יתרום לחברה לאיש שתורם לחברה. ספורט מלמד אנשים לתת, לתרום. לעשות דברים טובים.

ברגע שאין לנו את זה, ואני אומר לך, אתה אמרת זה לא דיון פוליטי, לא אופוזיציה קואליציה. אם אין תקציב אתה לא יכול לקדם את הספורט. אתה בעצמך אמרת. אם אין לך בריכת שחייה, אם אין לי בריכת שחייה ביישוב כמו שפרעם, שפרעם קרוב ל-50,000 תושבים. אין לי בריכת שחייה אחת עירונית בשפרעם. איך ייצא לי שחיין משפרעם?

אבל זה לא קשור.

אם אבא שלו אין לו כסף שייקח אותו לקריות שישחה שם, אז הוא לא ייצא שחיין לעולם. אם אין לי מגרש אתלטיקה, איך ייצא לי שם מישהו שיכול להגיע לאולימפיאדה.

אני מסכימה איתך, אבל לא קשור לפוליטיקה.

אם אין לי תקציב, איך אני יכול לקדם? אבל ברגע שאתה, איך ברוסיה, אני באחת מהתקופות אימנתי קראטה באוקראינה. וכל מטר שהסתובבת שם ראית מגרש כדורגל או מגרש ספורט או מתקן ספורט. כל מטר שם. אנשים שם יצאו ספורטאים בצורה בלתי רגילה. כי שם השקיעו בספורט.

לא, אני אגיד לך. לא, אני אגיד לך למה זה קשור לפוליטיקה. ואני לא מדבר עכשיו שאני באופוזיציה או בקואליציה. כי מאז קום המדינה לא סופרים את הספורט. לא משנה איזה ממשלה זאת. תקציב המדינה של הספורט הישראלי הוא פחות מ-0.15%.

אדוני, אני מסכימה.

רגע, תקשיבי לי עד הסוף. מקום המדינה, תקציב שהולך לספורט הוא פחות מ-0.15% מתקציב המדינה. כל מדינה עולם שלישי היום בעולם זה יותר מ-1%. ביוון זה 3%, בגרמניה זה 2.5%, בצרפת זה 1.8%. אצלנו זה 0.15%. אז כשאנחנו מדברים, אנחנו לא פונים עכשיו עם אצבע מאשימה.

אני לא מאשים אף אחד.

גם כשאנחנו היינו זה לא היה פה וגם עכשיו.

נכון, אני מאשים את הממשלה הזאת שהיא ממשלה - - -

סליחה, אני רוצה להגיד שנייה.

את תקבלי זכות דיבור תקבלי כמה שאת רוצה. הממשלה הזאת וסדר העדיפויות שלה - - -

זה לא קשור.

- - - כי משרד ההתיישבות מקבל יותר ממיליארד שקלים כשהתקציב שלו היה 160 מיליון שקלים, יותר ממיליארד שקלים, זה סדר העדיפויות של הממשלה.

לא נכון. מה שאתה עושה עכשיו אתה פוגע בספורט. לא נכון. לא.

כי כשאני משקיע 1.7 מיליארד בישיבות זה סדר עדיפויות של הממשלה.

אני מייצגת את הקואליציה פה.

סדר העדיפויות של הממשלה הזאת הספורט לא רואה אותו ממטר.

חמד, תודה רבה.

לא רק במגזר הערבי, גם בכל המגזרים. לכן אני אומר לך, אם לא נשקיע בספורט המדינה תסבול. ואם אנחנו לא נשקיע במגזר הערבי, אני אומר לכם, רציחות עכשיו במגזר הערבי זה טוב לבן גביר. וזה טוב לאנשים.

אני חייבת להגיד משפט אחד.

אבל הרציחות האלה יעברו גם למגזר היהודי.

חמד, חמד, נו די.

אני סיימתי, אבל אני אומר לך. אני סיימתי. הנושא של האלימות, הוא דיבר על האלימות. אני הייתי איתו כאן בוועדה כנציג של משרד האוצר. הורדנו את הרציחות ל-106 רציחות במגזר הערבי ב-2022. 2023 היה כבר 244. 2024 אנחנו עם 42. יחסית לתקופה המקבילה זה יותר. ו-2023 הייתה השנה שהכי הרבה נהרגו במגזר הערבי. אנחנו מדברים על מצב שהפשיעה משתלטת על המגזר הערבי. אם אנחנו לא נשקיע בספורט אנחנו רק נפסיד.

חמד, יש לי פה מלא אנשים. תודה רבה.

אני חייבת להגיב.

רגע, שנייה. חכו רגע. את ממהרת, את רוצה ללכת?

כן, אני ממהרת.

אתם באים, ממהרים. בסדר, אז אני רק מבקש דבר אחד. יש פה המון אנשים שהם באו לפה לדבר. תהיו בבקשה מתומצתים, שתי דקות, כדי שאני אוכל לתת להם זכות דיבור.

אני דיברתי דקה וחצי.

אתה דיברת שבע דקות. בבקשה. אבל הבעיה שאתה דאן 7 בקראטה, אני יכול לעשות משהו איתך? כן, בבקשה.

תראו חבר'ה, קודם כל אדוני יושב-הראש, אני מאוד מעריכה את ההתמדה שלך בעניין של חינוך בלתי פורמלי, בעניין ספורט. אני איתי. אני גדלתי בספורט, אני ילידת אתיופיה, גדלתי והייתי שחקנית. ספורט זה היה אורח החיים שלי.

עכשיו אני רואה את זה בישראל שום דבר לא משקיעים בספורט. תגידו לי, אני באה מאתיופיה. אתיופיה זה לא מדינה מי יודע מה עשירה. אבל בספורט משקיעה. רואים את התוצאה באולימפיאדה. חבר'ה, אנחנו מביאים את המדליות.

זה גם בגנטיקה, אין מה לעשות.

אבל גנטיקה אם אתה לא משקיע זה לא מספיק.

אבל הדיון פה הוא לא על אולימפיאדה, חברים, תתמקדו. הספורט ככלי למניעת פשע ואלימות.

אדוני יושב-הראש, זה ברור, אני תומכת. צריך להשקיע, תודעה, ישראל לא נותנת לזה כמו שאמרת אדוני יושב-הראש 75 שנה. אל תכניסו פוליטיקה. אנחנו רוצים את הדבר הזה שיצליח, אנחנו צריכים ללכת ביחד. ויש את הנתונים. הנתון הזה זועק לשמיים, לתקן את המעוות. ברגע שאתה אומר הממשלה, הממשלה, אנחנו לא פוגעים במטרה. לכן תרדו מזה. ספורט זה חשוב. מה הסיבה שזה חשוב, מה מונע, כבר אמרתם אתם. כולם אמרו את זה. גם היו דיונים שדיברנו בעבר.

לכן כדי שהספורט הזה יקבל את המקום הראוי לו, סדר עדיפות לדור הצעיר ימנע בכל תחום פשע, מה שנרצה, אנחנו צריכים ללכת ביחד. תרדו מהפוליטיקה ימין ושמאל או קואליציה ואופוזיציה. זה מה שאני רוצה להגיד. אני מתנצלת, יש לי איזה ועדה שאני צריכה ללכת.

תודה רבה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ מאיר כהן, אני רוצה לשמוע את חאמד מחורה. דקה.

נותנים פרוטקציה ליש עתיד? למה?

לא, לא, אני אגיד לך למה. אתה תבין עוד מעט. אני רוצה שתשמע. מאיר כהן היה שר הרווחה ואני הייתי חבר כנסת צעיר. ואני שיגעתי גם את המשרד שלו, לא יודע כמה, והצלחנו לעשות תוכניות של matching, של עמותות ספורט למען ילדים בסיכון. אחד הדברים שאני הכי גאה בו זה התוכנית של לימוד שחייה שעשינו ביישוב חורה, גם ברהט דרך אגב, ופגשתי שם בן אדם מדהים. אני מבקש, שתי דקות, תספר מה אתה עושה בחורה.

תודה רבה לך על ההזמנה. אני אדבר על הפרויקט שזה הצלחה של הבריכה עצמה. א', הבריכה זה מפעל שנבנה בתקציב, לא הרבה תקציב, 7.2 מיליון, כאשר משרד הספורט לא תקצב את הבריכה הזאת. זאת אומרת זה מפעל הפיס, השקעה של כ-4 מיליון שקלים, משרד הפנים 600,000 שקלים ומשרד השיכון 2.6. המפעל הזה הוא נתן לי פתרון לתמיכה של הרשות המקומית. כלומר, כשחבר הכנסת אחמד טיבי דיבר על איפה התמיכה של הרשויות המקומיות. התמיכה של הרשויות המקומיות שברגע שיש לי מתקן שהוא ראוי ומתוחזק אני הופך אותו למתקן עסקי. וכאן, במקום שאני אשען על התקציבים של הרשות, שאנחנו ברשות בלמ"ס 1 שבקושי התקציב מגרד, מטפל ברווחה, ולא יהיה לי תקציב לספורט.

חאמד, תספר על הפרויקט של לימוד השחייה ומה זה עשה לילדים.

אני אגיע לזה. הבריכה סך הכול בנויה שנתיים. בריכה לימודית. בשנתיים עברו לימודי שחייה 4,700 ילדים וילדות, שמחורה ומהסביבה. בבריכה גם יש לנו פרויקט של נגב גליל בזכות חה"כ דוידסון, שבפרויקט הזה אנחנו מעבירים 740 ילדים דרך עמותת שער שוויון בשם חברי אורי שחם, מנכ"ל העמותה, אנחנו מעבירים את לימודי השחייה. בינתיים סיימנו כמעט 500 לשנה הזו, שנה שעברה היו כ-700 ילדים. כיתות ה', פרויקט של משרד החינוך.

אני רוצה להגיד לכם שהשחייה זה הצלת חיים פעמיים: הצלת חיים ממוות והצלת חיים גם כן מבחינת כל מה שקורה מבחינת אלימות במסגרת לילדים. בנוסף אנחנו הצלחנו להקים בזכות הבריכה הזאת הקמנו מועדון שיהיה רשום באיגוד השחייה. יש במועדון הזה 40 שחיינים ושחייניות שמתחילים היום בשלב של מתחילים. הם יתחרו בתחרויות בשלב המתקדם. מה שאני רוצה לומר שהשקעה במתקנים, וזו דוגמה של בריכה שזה מתקן השקעה במתקנים זה סוד ההצלחה. ולא להגיד אני לא יכול. אין דבר כזה שאני לא יכול. תמיד אנחנו יכולים ברגע שמשקיעים. אבל מי צריך להשקיע? צריכה הממשלה להשקיע במתקנים ולתת דוגמה לאחרים. זאת אומרת תחזוקת המתקנים וגם תפעול המתקן. לא רק את התחזוקה שלו איך להפעיל אותו ואיך לנהל את המתקן עצמו.

אנחנו בחברה הבדואית אנחנו הפריפריה של הפריפריה. אנחנו 90%, דיברתם פה על אולמות. 90% מבתי הספר אין בהם מגרשים בכלל, אין בהם שום מתקן לספורט. אז איך נעסוק בספורט? הבריכה הזאת באה והצילה חיים ביישוב חורה. אבל שאר היישובים מה קורה עם שאר היישובים? שאר היישובים, אם יש לי 90% אין בהם, שם 100% אין בהם מתקנים ואין אולמות. ביום כזה גשום אין פעילות ספורט, שתבינו, אין פעילות ספורט בחברה הבדואית ביום גשום.

יש לציין שיש לך צמוד לבריכה גם אולם.

אין לי ספק בזה, אבל אולם ל-24,000 תושבים, אז מה הוא יכול לספק?

ואתה עושה שם פלאים, אני ראיתי.

אני עושה פלאים, אבל עדיין זה לא מספיק. אני רוצה שנעתיק מקומות כאלה ונעשה כמה שיותר מרכזים כאלו בחברה הבדואית ולא רק ביישוב אחד. לא יהיה מרכז אחד, כמה מרכזים ולהעתיק את זה ליישובים ולהשקיע גם במאמנים.

תודה רבה. אתה דוגמה ומופת לחברה הבדואית. אתה עוד לא יודע, אבל אני הולך לייצר שולחן עגול, עם כל הספורט של החברה הבדואית ואתה תהיה גורם מרכזי שם. כי צריך לראות וללמוד גם מדוגמאות מאוד טובות ואתה אחת מהן. חה"כ יאסר חוג'יראת בבקשה.

לא, תן למאיר כהן.

חה"כ מאיר כהן, בבקשה. מאיר, אתה זוכר את גזירת הסרט בבריכה בחורה?

אני חייב להגיד חאמד, שהתחזוקה של המתקן שלך סיפור יפה. שלום לכולם, אדוני יושב-הראש, אני מצטער, אנחנו רצים ממקום למקום. אל תכעס עלינו. אנחנו באים לפרגן ולהגיד מילה טובה על מה שאתה עושה. אני נמצא הרבה שנים בכנסת. לא ראיתי התעוררות של נושא הספורט ודיונים כל כך חשובים שנוגעים בדברים החשובים ביותר במערכת החינוך כמו שאנחנו חווים בחודשים האחרונים בזכותך. היה ברוך ומאושר, תודה רבה.

אני רוצה להגיד שני דברים: האחד, כן זה סיפור פוליטי. וכל מי שיגיד לכם שלא זה קשקוש בלבוש. כי כאשר מחליטים לקצץ מהחלטות ממשלה למגזר הערבי, שממילא הוא נמצא במקום אחורה, במשך שנים – אז זו החלטה פוליטית.

דבר שני, אין שום כוונה לאף אחד לעשות אפליה מתקנת. מתקני ספורט, אם אתה רוצה להגיע למציאות שבה לא נשמע את מה שחאמד אומר, ואני הייתי השר האחראי על הבדואים ואני מכיר בדיוק איפה יש מגרש. בערך יש שלושה מגרשים ברחבי הנגב.

בכל החברה. אבל הם לא מגרשים, הם נקראים מגרשים, הם לא מגרשים.

לא, לא, יש מגרשים באבו שום. יש, יש.

אתה מדבר על מגרשי כדורגל?

אני מדבר לגמרי. אבל המציאות היא מציאות קשה. את המציאות הזאת אפשר לתקן רק באפליה מתקנת. אפליה מתקנת זה שנה אחת מחליטים שאנחנו נותנים לא 20%. הרי מה, אני רוצה שתדעו, כשמדברים, כשרוצים להיות בסדר עם החברה הערבית אז אומרים אנחנו ניקח את התקציב וניתן להם כאחוז שלהם באוכלוסייה, 20%. זה לא משנה. כי גם אני בדימונה מקבל 20% ואני יודע למנף את זה וללכת קדימה. ובכפר לידי הוא מקבל 20% והוא גם בדרך כלל לא יכול לעשות פיתוח מסביב שזה על חשבון הרשות. וכך אנחנו ממשיכים להעצים את הדבר הזה.

בשאלה של פשיעה אין שום ספק. אני ניהלתי בית ספר 27 שנים. מגמת ה-5 יחידות לספורט זו הייתה המגמה היחידה, אולי גם קצת אומנות, שהתלמידים יכלו להצטיין בה ולא משנה כמה הוא במתמטיקה או בתנ"ך. והדברים הטובים ביותר שיצאו מתוך בית הספר זה היה בתוך המגמה הזאת. מועדון הספורט רק לפני שנתיים התווספו נדמה לי עוד 120. שזה היה מבורך. אבל אתה מקים מועדון ספורט ואין להם מתקנים. אז אתה מוצא אותם בתוך הכיתות מנסים איכשהו לעשות משהו.

לכן, אני רוצה לקצר סימון. בכדי להשלים את המהלך הזה שאתה מוביל, השולחן העגול שאתה עושה הוא מבורך. אבל בכדי שזה לא יישאר כמו שאנחנו אומרים ביידיש, במרוקאית, כלאם פאדי, שזה כאילו לדבר וזה מאוד נחמד, אז תבקש בשולחן הזה שיצטרפו אנשים מהאוצר. תבקש שבשולחן הזה יצטרפו אנשים ממשרד החינוך. תבקש שבשולחן הזה יישב המשרד לנגב גליל. יש להם תקציבים ולמשרד יש תוכניות נהדרות והוא יודע להוסיף את המשקל שלו לתוך דיון כזה. ותייחד את הדיון הזה. לא יהיה חבר כנסת שלא יתמוך בזה, מהקואליציה ומהאופוזיציה.

אני רוצה לסיים, חמד אמר שכאשר הוא היה מדריך קראטה אז הילדים שלו היו על הכיפאק. אבל תדעו לכם, השעה 24:00 בקייב, חושך צלמוות. אומרים לנו המאבטחים חבר'ה, תיזהרו, אל תצאו מהמלון. וראינו גב גדול כזה מגיע, שמגיע עליו חמד עמאר והוא אומר לנו אחריי כולם. וטיילנו עם הרגשת ביטחון. הוא יודע לדבר רוסית. תודה רבה. בהצלחה.

תודה רבה. חה"כ יאסר חוג'יראת בבקשה.

תודה לכולם, תודה דוידסון, על הדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב. ולדבר על החברה הערבית, במיוחד בספורט. כמובן אין מתווכחים, אין שניים שמתווכחים על זה שספורט הוא טוב ומונע אלימות. הוא בעצם נותן מסגרות לצעירים בכלל ולצעירים ערבים בפרט. אבל כדי לקיים ספורט ולהביא ספורטאים צריך גם את המתקנים. וכפי שנאמר כאן בדוח שניתן על ידי הממ"מ אנחנו רואים שיש מחסור במתקנים, זה כמעט בכל היישובים הערבים. בנגב עוד יותר. ובגלל זה בעצם אנחנו רואים שאין לנו כמעט ספורטאים בתחומים חוץ מכדורגל. בעיקר כדורגל.

כדי להצליח בזה זה תלוי בשלושה מרכיבים: זה תלוי באוכלוסייה עצמה. זה תלוי בממשלה, בהשקעה שלה וזה תלוי גם בראש רשות שהוא כן רוצה לקדם דברים ביישוב שלו. בנוסף לכל זה, דיברו על קיצוצים. אנחנו עדים כאן, ואני מהמידע שאספתי, אחרי שהייתה תוכנית ייחודית לחברה הערבית, 550, שהביאה אותה רע"מ בממשלה הקודמת, כן היה שינוי. וראינו שינוי בחברה הערבית. היום יש קצת יותר. גם בנגב יש יותר מתקנים, יש יותר קבוצות ספורט. וזה אומר כן תקציבים זה חשוב. בלי תקציבים אי אפשר לעשות, לקדם שום דבר.

בנוסף לכל זה, מה שמייחד את החברה הערבית, בנוסף לזה שאין הרבה סוגי ספורט וענפי ספורט זה גם חברה שהיא בסוציו-אקונומי מאוד נמוך. המשמעות היא אפילו אם אתה נותן לפעמים תקציב להקים מתקן ואתה צריך להשקיע matching של 20%, לפעמים המועצה לא יכולה לקיים אותו כי אין לה מאיפה להביא את ה-matching. זאת אומרת אלא אם כן מחליטים לעשות אפליה מתקנת ולעשות צמצום פערים צריך לתקצב במאה אחוז להקים מתקנים בכל החברה הערבית וכל היישובים הערבים ובנוסף לזה, דוידסון, אחת הבעיות שנמצאים בחברה הבדואית, אפילו אם יש לי תקציב למתקן ואפילו מאה אחוז, לפעמים אין לי גם קרקע להקים את המתקנים. זאת אומרת צריך גם את רשויות התכנון להפשיר קרקעות, שאפשר גם להקים מתקנים בשביל לקדם את הספורט.

תודה רבה אדוני. הצטרפה אלינו גם ענבר בזק, חברת הכנסת לשעבר, אתלטית. אני רוצה לעלות בבקשה את זוהיר בהלול בזום. שלום זוהיר בהלול, אני שמח שאתה איתנו.

סימון, באמת אין מילים לתאר את התודות והברכות שמגיעות לך, ובעיקר לנוכח העובדה שאתה מקיים כפי שאני מבין לא מעט דיונים בענייני החשיבות הערכית של הספורט בחברה הערבית.

אני כמובן לא רוצה להכביר, כי קודמיי, שמעתי חלק מהדברים, היטיבו לתאר את המצב והמלחמה הנואשת של החברה הערבית בפשיעה שהולכת ומתפשטת וחורטת כמעט את כל הענפים מעל העץ שהפך להיות עירום.

אני חושב שספורט זה כנראה הצלה של החברה המרוסקת שלנו. ולדבר במונחים של אפליה מתקנת בלבד זה כמובן לא פותר את הבעיה. אני חושב שאחת מן הדרכים היא א' באמת לתחום את התקציבים למספר תושבים. כלומר לחלק את התקציבים על פי גולגולת. נניח בחורה 1,000 תושבים, אז 1,000 התושבים האלה ראויים לתנאי סף. מהם תנאי הסף? מגרש כדורגל, מגרש טניס, בריכת שחייה ועוד משהו. ואם יש לנו 2,000 אז אנחנו מכפילים. ואם יש לנו 3,000 אז אנחנו מכפילים ל-3,000 וכך הלאה וכך הלאה. כי לא יכול להיות שאנחנו ב-2024, אנחנו עדיין מדברים על כך שאין מספיק בריכות בחברה הערבית. אין מספיק מגרשי טניס בחברה הערבית. זוהי תעודת עניות. זה אות קין על מצחה של המדינה. המדינה שמקפחת את הזכויות בכלל בישראל, ותקצוב מאוד נמוך, היא עוד מכה את החברה הערבית בעוד קיצוצים.

דובר באחרונה שתקציב המדינה כמובן מקוצץ ב-15%, משהו מן הסוג הזה, שזה ממש מכת מוות. אתה יודע סימון ידידי היקר, אני מכיר הרבה בתי ספר שיש במתחמים שלהם אשכול פיס. בית הספר מסיים את עבודתו נניח ב-14:00 או ב-15:00 אחר הצוהריים. נועלים את השערים, מכבים את האורות, מוציאים את הילדים וכך אותו מתקן אחד יתום לא נמצא בהישג יד של הילדים אחר הצוהריים.

אתה יודע שבזמנו רודי ג'וליאני שהיה ראש עיריית ניו יורק אחת מן הדרכים שבהן הוא הצליח להפחית את הפשיעה זה באמצעות הארת מגרשים 24 שעות ללא הפסקה.

מגרשים מוארים, כן. קראו לזה midnight basketball.

אנחנו צריכים לדאוג שמשרד החינוך יכפה, ממש יכפה, ואני ממש מתנצל על השימוש במילה הזאת, אבל היא ממש מדויקת, על מנהלי בתי הספר שלא לסגור את השערים. לאפשר לילדים לשחק עד אין קץ, עד שיתעייפו. וילכו עם - - - קרועים, אחרי שהם פורקים - - -

זה לא משרד החינוך זה המועצות המקומיות.

לא, יש פה את גיא דגן עוד מעט המפק"ר של משרד החינוך, הוא יסביר.

זה המועצות המקומיות. המגרשים בבתי הספר זה אחריות המועצות המקומיות. אם כן, אני כראש מועצה, הוריתי בזמנו בתוכנית של עיר ללא אלימות לפתוח את כל המגרשים של בתי הספר. זה תלוי בראש המועצה והמועצה המקומית, לא משרד החינוך.

נטפל בזה. אוקיי, תודה רבה זוהיר, אנחנו שמחים על הדברים ונעמוד בקשר. תודה רבה לך. אנחנו נעבור למשרד הספורט רגע. אני רוצה קודם לשמוע את בתאל מערכים בספורט, כדי שנתחבר לא רק לנושא הספורטיבי. כי התוכנית שאנחנו מתכוונים לעשות אותה היא כוללת לא רק את הנושא הספורטיבי אלא גם את הנושא החינוכי והנושא הערכי.

צוהריים טובים לכולם. קודם כל תודה על ההזמנה ועל הנושא המאוד חשוב. נמצאים פה הרבה מאוד חברים מהפלטפורמה. כולנו, אגב, כל מי שמפה, די משוכנע שהספורט הוא הפלטפורמה לחיזוק גורמי חוסן ומניעת התנהגות סיכונית וכמובן התמודדות עם תופעת הפשיעה בחברה הישראלית בכלל והחברה הערבית בכללותה.

אני רואה פה את כל חברי משרד החינוך, התאחדות הספורט לבתי ספר, יום יום עוסקים. אם זה בפלטפורמות של המגזר השלישי שמגייסים כספים כדי לקדם את הסוגיות החברתיות האלה ואם זה בגופים ממלכתיים. והסיפור אי אפשר לקחת אותו רק לסיפור המתקנים, כי אנחנו חוטאים בדיון של שינוי חברתי, כאשר כל פעם מגיעים לנושא מתקני הספורט.

הסיפור הוא כן פוליטי ופשוט זה לא על סדר היום. זה לא על סדר היום של קברניטי הממשלה. זה לא על סדר היום של מנהיגי המדינה, זה לא על סדר היום נקודה. והגיעה השעה שזה יהיה על סדר היום. ולמה? תראו, הערכים בספורט, עמותה יחסית קטנה במרחב הספורט הישראלי, אבל היא פועלת יום יום לשינוי חברתי. ולשמחתי אנחנו הגוף שמוביל את תוכניות בית הנשיא לשינוי חברתי באמצעות הספורט בסוגיות חברתיות מורכבות בחברה הישראלית. בין היתר שוויון הזדמנויות, מוביליות חברתית וכמובן מצב הנוער בישראל. רק שלשום הוצג דוח עלם, מעל 51% מבני הנוער נמצאים כבר בהתנהגות סיכונית ובפשיעה, 60% בתופעות של בדידות וניתוק חברתי. 21 כבר בהתנסות של סמים קשים. המצב הוא קשה. המלחמה האחרונה מה-7 באוקטובר עוד יותר העלתה את זה על סדר היום.

דיברו פה דברי טעם גם זוהיר בהלול וגם חבר הכנסת מיש עתיד בנושא השילוב הרב מגזרי. זה לא על משרד התרבות והספורט לבד, זה לא על משרד החינוך לבד. זה דורש שולחן רב מגזרי. ואני זוכרת ימים של רנסנס בתקופה שבה עמדתי בראש מחלקת הספורט בבאר שבע ועבדתי עם חברי הטוב חאמד ועם רהט ועם לקיה וערערה ומקצה לקצה כשקיבלנו תקציבים מנגב גליל וקיבלנו תקציבים ממשרד החינוך. וקיבלנו תקציבים ממשרד הרווחה. ולמדנו לדבר את הספורט בכל השפות. כי ספורט הוא לא רק ספורט תחרותי או הישגי. ההזדמנות לילדים או לילדות, ההזדמנות לנוער, ההזדמנות לייצר מנהיגים ומנהיגות באמצעות הספורט היא על ידי תקציבים שונים מכל המשרדים. וזה יכול להיות מכל משרד כזה או אחר. וזה נוגע בכולנו.

ואני קוראת לך, חה"כ דוידסון, להרים את השולחן הזה כמה שיותר מהר, עם נציגים מכל המגזרים, שלטון מקומי. אמרת נכון ויפה, בסוף זה על ראש הרשות. ונכון, הוא צריך את התקציבים, אבל המגרשים והאולמות ובתי הספר וסדר עדיפויות גם בתוך הרשות. ומי כמונו יודעים היום כמה כוח יש בשלטון המקומי. הרבה פעמים הוא הרבה מעבר למשרד ממשלתי. ושם נמצא הכוח ואותם צריך לחזק.

בעיה נוספת, תראו, אנחנו מנסים כבר כמה שנים לייצר תוכניות ולהוציא אותן לפועל, ואנחנו מגישים תוכניות מדהימות ומופלאות, אבל הכסף איפה שהוא נמצא ולא נמצא. והשאלה איפה הוא נמצא. והשאלה היא בסוף גם בשאלת המנגנונים. הרבה פעמים לא יודעים איך לעשות עם הכסף את הדברים הנכונים ואותם צריך לחזק. אז גם כאשר יש תוכנית ויש תוכנית טובה וכשיש כסף צריך לדעת גם מי מוביל אותה ואיך עושים אותה ואיך בסוף באמת זה פוגש אותנו בקצה שאנחנו רוצים להגיע אליו.

אז אנחנו כאן יחד עם בית הנשיא, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם בית הנשיא. כי בשמונה השנים האחרונות אנחנו גם מובילים את אות הנשיא בספורט ומועדונים מהחברה הערבית בכללותה שותפים. ומדברים לראות גם את הפרויקטים ואת התוכניות שהם מובילים, כי כולנו בסוף רוצים לחיות פה ביחד בשלום. ואנחנו יודעים לעשות את זה גם כאשר מדובר באנשים בסוף שאנחנו פוגשים על המגרש. כי זה המרחב הכי משמעותי בסוף לייצר שוויון חברתי ולקדם ביחד פה חברה ישראלית חזקה. תודה.

חד משמעית. תודה רבה בתאל. אני רק אציין שנפגשתי עם נשיא המדינה בנושא הזה והוא מאוד מאוד minded ומאמין בזה, הוא ורעייתו. אני גם אציין שיש פה את נציגי מרכז הפועל, נמצאים גם מרכז מכבי שהם חשובים מאוד בספורט הישראלי. ואני שמח שאתם נמצאים פה. אם אתם רוצים להציג את העמדות של המרכזים, בשמחה.

אני רוצה לעבור למשרד הספורט. ע'אזי, בבקשה.

שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות על קיום הדיון הזה. אני חושב שהוא דיון מאוד מאוד חשוב. אני חושב שחסר לי כאן את ראשי הרשויות בדיון הזה, כי אז התמונה תהיה לפחות מקיפה מבחינת אלו שאמורים בעצם לטפל בתמונה הכוללת.

אני אציין, חייבים לזכור דבר אחד: החלטת הממשלה 550 פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הספורט הוא חלק מהחלטת ממשלה. צריך לזכור את זה וזה נדבך מאוד חשוב לגבי סדר עדיפות שהספורט נמצא בו.

שיבינו שזה תוכנית החומש בעצם.

תוכנית החומש, נכון. 922 בעצם אנחנו הצטרפנו לתוך התוכנית.

אני רק אעצור אותך ואני אסביר לך דבר אחד. לא יודע אם מנסור סיפר לך, אבל יום לפני סגירת כל הנושא הזה של תוכנית החומש ישבתי עם חה"כ מנסור עבאס, הוא עוד יוכל לאמת את זה. ב-1:00 בלילה וישבתי איתו וחצי שעה את כל המשנה ואת כל הפילוסופיה ואת כל מה שיש לי בנשמה העברתי לו. כל האסימונים נפלו. למחרת הייתה פגישה עם מירב כהן וככה סגרנו את הנושא הזה של הכנסת הספורט לתוכנית החומש.

אז בעצם חשוב לזכור את זה, כמו שציינתי, הספורט פעם ראשונה נכנס כחלק מהחלטת ממשלה כאשר בעצם חה"כ חמד עמאר ציין נדבכים מאוד חשובים על ההרכב הפנימי מבחינת החלטת ממשלה. ומדובר על כסף משרדי וכסף תוספתי וצריך לזכור את זה. ומאיפה בא הכסף המשרדי ומאיפה בא הכסף התוספתי ומי אמור בעצם לאשר את הכסף התוספתי.

הדבר הנוסף בעצם מה יאושר לכם מבחינת תקנות. איפה משרד המשפטים שיאשר לך תקנות. האם הוא יאשר לך תקנות ייעודיות או לא. לכן קל מאוד בעצם לבוא ולתת את התמונה הכוללת. והתמונה הכוללת היא תמונה לא טובה. ואי אפשר לסגור פער של שנים, עשרות שנים, לנסות לסגור אותו בהחלטת ממשלה של ארבע-חמש שנים. חברים, הפער מבחינת המתקנים, צריך לזכור נקודה אחת – הרשויות הערביות קורסות תחת הנטל של היום יום. אין להם אזורי תעשייה, בעצם הם משופעים בבעיות שהם צריכים להתמודד איתם. עכשיו, אם אני אתן להם אפילו חמש הרשאות לבניית מתקנים, הוא בקושי יוכל לעמוד בהרשאה אחת. בגלל שאין לו יכולת מבחינת, אין לו קרקע, זה דבר אחד. דבר שני, אין לו תקציב תוספתי.

אני יכול לתת לך דוגמה גם. אני אקח דוגמה ערבה סיים חמישה פרויקטים שבעצם נמרחו לאורך כמה שנים ובסוף סיים אותם שלושה אולמות, אצטדיון אתלטיקה ואצטדיון כדורגל, בעיר אלערבה. כשבסוף סיים אותם ראש העיר אומר תקשיב, יש לי עכשיו סיימתי פרויקטים אבל אני עם צרה מאוד גדולה. אני צריך 15 תקנים בשביל לתחזק את המתקנים האלה. אין לי יכולת אפילו מתקציב העיר לתקן אחד.

שלח אותו לחאמד שיבין איך עושים כסף ממתקנים.

זה דוגמה אחת. מבחינת לתחום את ההרשאות במקום אחד. עכשיו, החלטת הממשלה מדברת על 500, בערך 450 מיליון למתקנים. כאשר ניסינו לצאת בתוכנית ייעודית לחברה הערבית משרד המשפטים חסם אותנו מבחינת יציאה בקול קורא ייעודי. לכן היינו צריכים להיות מאוד יצירתיים בתוך הקול קורא עצמו כדי בעצם לתעדף ולתת ביטוי לחברה הערבית. ועל 550 בעצם יש את החלטה 1279 לבדואים בנגב. שבעצם היא גוזרת 17.5% מהתוכנית הכוללת. וכאן בעצם הייתה גם בעיה נוספת שבעצם מבחינת המוכנות של הרשויות.

אז מה שאני מבין שמכל הכסף הגדול שאמור להיות בסוף הביצוע הוא מאוד נמוך. זו טקטיקה של משרד האוצר, זו דרך מאוד יפה להחזיר כסף למדינה.

היו כל מיני טקטיקות בדרך.

משרד האוצר לא נמצאים פה. הדיון הבא כבר יהיה עם המשרדים. אתם תבואו לפה, תשמעו איך מתחילים.

ב-2022 דווקא המשרד יצא בהרשאות. וחשוב לציין כי יש הבדל בין הרשאות לבין מה בוצע בסוף. אז לפחות מבחינתנו יצאנו לדרך. משרד הספורט יצא עם 103 מיליון ש"ח למרות שהוא מחויב על 90 מיליון. אבל מכיוון שבאותה זמנים היו אצטדיונים. וכאן צריך לבוא גם בטענות, וציין את זה דווקא חה"כ אחמד טיבי, לגבי הרשויות. כי גם צריך לבוא ולשאול את הרשויות איך הן ערוכות בדיוק לנקודה. ויצא קול קורא 40 מיליון לאצטדיונים. וזה יועד מראש בהגדרה שלו ובאפיון שלו לסכנין, לנצרת, לאום אל פאחם וכך לפחות כאילו התקציב נבנה. שלושה בעצם הגישו. השלמת אצטדיון השלום באום אל פאחם - - -

יש אפליה בתקציב לגבי הכפרים הקטנים?

אני אציין את זה. אני אגע בזה גם. אבל הנקודה הזאת בעצם היא השלמת האצטדיון היא הייתה מהתקנה הזאת. 3 מיליון יושבים עכשיו בסכנין לשיפוצים באצטדיון דוחא מהתקנה הזאת. זה אחד. שלוש בריכות בעצם: בבאקה, בשפרעם ועוד יישוב, סכנין. כן? הם בעצם פועל יוצא של התוכנית הזאת.

דרך אגב, אני אגיד את זה גם במאמר מוסגר. היכולת של הרשויות, כמו שציינתי, היכולת של הרשויות הערביות ואפשר ללכת לרהט ולבדוק את זה, לתחזק ולהחזיק את הבריכות שחייה היא מאוד בעייתית.

אני רוצה להגיד לך משהו. ואמרתי את זה גם לחילי טרופר שהיה שר וגם למיקי זוהר. אני מקווה שהשר הבא יהיה אני ולא הם. כי תאמין לי שאני יודע מה צריך לעשות. לפני שלוש שנים לקחתי לסיור באיטליה וספרד את עופר בוסתן, ראש מנהל הספורט, את גיא עטיה שאחראי על התקציבים ואת אבי בנבניסטי. לראות איך בונים באירופה מתקנים, בנייה מהירה, בשליש מחיר מישראל. הבריכה בווינגייט שעלתה 130 מיליון שקלים ולא סיימו אותה, 130 מיליון שקלים. אותה בריכה בונים בספרד ב-40 מיליון שקלים. הלכתי שיראו מה זה בנייה לגובה. כי יש ערים שאין שטח. שבוע ימים, מהבוקר עד הערב רק ראו מתקנים. חזרנו לארץ, אתה יודע מה עשו עם זה? נאדה. כלום. למה? כי לא מבינים את הדבר הזה.

בסוף מה אני רוצה? אני לא רוצה מתקנים, זה לא מעניין אותי המתקן הזה בווינגייט. לא מעניין אותי גם בריכה שראיתי בבני ברק שבנו ב-60 מיליון שקלים. מעניין אותי שיבנו 10 בריכות ב-7 מיליון שקלים, כמו שחמאד בנה. ושאלפי ילדים יוכלו לעשות ספורט. אבל לא, במדינה שלנו אנחנו נבנה הכי יקר. אנחנו ניקח את חברת גדיש, 35 שנה כבר נותנת ייעוץ, שייבנו עם לא יודע, הכי יקר. הכול עושים הפוך. הנושא הזה של מתקנים חייב לעבור רפורמה עמוקה בכל מה שעושים במדינת ישראל. בנייה קלה, צריכים לבנות לגובה. שיהיה יותר זול, הרבה יותר מהיר, כדי שילדים יוכלו להתאמן. וכשאין מתקנים אז צריך לשאול למה אין מתקנים. אז התשובה שאני אומר לך שזה מאוד יקר במדינת ישראל וסתם.

לגמרי אתה צודק בעניין של היוקר שקיים. אבל בוא, אני רוצה להתמקד דווקא מבחינת פריסת המתקנים וההשפעה שלהם על החברה הערבית ואיך זה בא לידי ביטוי. ולהבנתי זו נקודה שצריך להיות משהו מערכתי. צריך לעגן כאן את המאמצים, לשלב את המנהל בתוך הסיפור הזה. אם אני לוקח את הגליל לדוגמה, הוא בעצם תחום במועצות אזוריות מסביב שתחומי השיפוט שלהם הם בעצם מצומצמים. אין להם יכולת לצאת ולהפשיר קרקעות לטובת מתקני הספורט.

אני רוצה לגעת בנקודה נוספת. אני חייב להיות כן ולהגיד, כמי שבא מתוך החברה הזאת וכמי שהיה מנהל מחלקה לספורט וכיתת את רגליו בתוך השדות ופיתח ספורט. אני חושב שהשינוי שחל לפחות ב-15 שנים האחרונות הוא שינוי מצוין שבעצם בא לידי ביטוי גם במספרים מבחינת השינויים ובאחוזים של הגדילה בספורט. כי תמיד חזות הכול הייתה כדורגל. אבל אנחנו היום רואים חדירה של ענפים נוספים, פועל יוצא של עולמות.

מילה אחרונה ע'אזי.

מילה אחרונה לנושא של הייעוד של מתקני הספורט. אם רשות משכירה אולם למכללה זו או אחרת לקיום קורסי הדרכה אז זה אומר דיינו לגבי ההבנה.

יש פה נציגים מבית ספר השתלמויות לא? מווינגייט.

הלוואי וזה הדרכה למדריכי ספורט.

לא, יש בזה אמירה. אני שאלתי ביום ראשון למה אין בחברה הערבית ג'ודו. למה אין? הרי שמענו על אומנויות לחימה. יכולים להיות מאוד טובים בזה. אין אף ג'ודוקא. מה גיליתי? אין מאמנים. בואו נחשוב איך פותרים את זה.

שני משפטים אחרונים מאחר ונגעת בפיתוח וקידום הספורט בתוך החברה הערבית ונגענו במתקנים. המתקנים הם בעצם זרוע אחת בתוך הפירמידה המאוד מאוד חשובה. אבל ההדרכה היא נדבך לא פחות חשוב. אמרתי לך משפט ואני חוזר על זה. הילד מגיע בגלל הספורט ונשאר בגלל המאמן. וזו אחת הבעיות שאנחנו מתמודדים איתה. לכן המשרד בא עם תוכנית של קורסי הדרכה מסובסדים. עלות קורס פחות מ-1,000 שקלים אפילו. ובמידה ומישהו מתקשה פוטרים אותו. אנחנו ממפים בדיוק מה הצרכים. יש קושי בעצם לפתח, כי יש כמה מגבלות בתוך הפעילות הזאת. אבל חשוב לציין את הדברים החיוביים שקרו בשנתיים האחרונות וזה פועל יוצא של ה-550. זה תוצאה של חלק מזה כסף תוספתי הגיע למלגות. חילקנו בעצם 4.5 מיליון מלגות לספורטאים מצטיינים מכלל הענפים, גם אולימפי, גם ילד, גם פרא אולימפי. חולקו בעצם מלגות למאמנים מצטיינים כדי לעודד מאמנים. אם מאמן מגיע מהרצליה לרהט לאמן ג'ודו היה חשוב לתגמל מאמן כזה כדי שימשיך לפתח. אולי המאמן הבא מגיע מהפעילות הזאת.

נקודה נוספת, אנחנו בעצם לקראת אישרנו שלוש אקדמיות בטייטל, אבל זה יותר מרכזי מצוינות. שזה בשפרעם, טייבה ורהט, כשהמשרד נוטל, אנחנו לא קיבלנו כסף ממשרד האוצר. המשרד הוציא את ההרשאות לכל אחת מהרשויות האלה יש 2.25 מיליון שקלים לשלוש שנים.

זה כבר קיים, זה עובד?

זה צריך לצאת, אנחנו רק סיימנו עכשיו את הבחירות של הרשויות. צריכים תב"ר וכל מיני אישורים, אבל זה נמצא. ההרשאות כבר אצלם, הכול מסודר, צריכים לצאת לדרך. זה לפחות.

הנושא האחרון הוא הקמת קבוצות.

טוב, ע'אזי, אין לי זמן. יש לי פה עוד הרבה אנשים.

לא, לא, משפט אחד.

אני עוד 10 דקות מסיים.

הקמת קבוצות חדשות. זה מטרת הדיון. הדיון הוא חשוב ויש לזה המשך. הקמת קבוצות. כי אם רוצים לשנות האמירה חייבת להיות כאן רוצים לשנות מעבר לכל החוגים, וכל ילדי הקופה וכל מיני עסקנות שעושקת את ההורים. כי כל הורה חושב שיש לו מסי בבית. הרשות צריכה להיכנס לעובי הקורה כאן ולפתח תוכנית.

אתה רוצה שאני אגיד לך, בוא אני אגיד לך מספרים. זה מאוד כואב לי. יש כל כך הרבה דברים. כל הכבוד על מה שעושים, אבל כשאני רואה מספר שבמדינת ישראל, ישבתי עם ד"ר בן מלך השבוע. אתה יודע כמה משלם היום שחיין בקבוצה במדינת ישראל, ממוצע? 1,000 שקלים לחודש. אתה יודע כמה משלם אותו שחיין בברלין?

10 יורו.

זה 10 יורו? איציק? 1,000 שקלים בישראל, 10 יורו בגרמניה.

10 יורו ולא רק עושה שחייה.

לא, אני מדבר איתך תחרותי. עכשיו, מאיפה הכול מתחיל? הכול מתחיל מהמתקן. ברגע שהמתקן עולה לשכור אותו כל כך הרבה כסף. הרי מכון וינגייט הולאם על ידי מדינת ישראל, נכון? הוא שייך למדינת ישראל. הוא בשביל ספורט הישגי. אתה יודע את זה. אתה יודע כמה משלמים על מסלול בווינגייט? מסלול? 220 שקלים על מסלול לשעה. זאת אומרת אימון אחד עולה 2,000 שקלים לאגודה. איך לא יגבו 1,000 שקלים לחודש? במקום לקחת את מכון וינגייט ולעשות עוד כמו שאתה אומר מקומות ולהגיד זה של מדינת ישראל זה אני נותן לילדים. כמו שעושים באירופה. אבל פה הכול הפוך.

אז אנחנו נקווה שתהיה השר הבא לתרבות וספורט.

אבל לא, אני אגיד לך למה זה קורה. כי כשעולה בריכה 130 מיליון שקלים לבנות אותה ולא סיימו אותה, קומה שלישית סגורה עדיין, 130 מיליון שקלים. ואני כיושב ראש איגוד השחייה עמדתי בדצמבר 2016, אירחתי פה את אליפות אירופה, עם מטרייה. למה? כי ירד גשם בתוך הבריכה. 130 מיליון שקלים ולא ידעתי איפה לשים את הראש שלי. אז מה אתם מצפים?

למה ויתרת בנושא הרצפה?

הרצפה? אתה יודע מה עשו ברצפה? סיימו לבנות את כל הזה, ואז הגיע האדריכל אומר שכחתי לשים את הבוכנות להעלות את הרצפה. זה חלמאות. ככה בונים במדינת ישראל. הייתי השבוע בבני ברק, בבריכה שעלתה 60 מיליון שקלים. ואני רואה 300 תאי הלבשה של גברים ו-300 של נשים. ואז אני אומר לבחור שם תגיד לי, למה יש נשים וגברים? הרי בחיים לא יהיו פה נשים וגברים ביחד. הוא אומר לי אוי, לא חשבתי על זה. 60 מיליון שקלים. אז אתה מבין מה אני אומר? בונים ואחרי זה מתקנים.

טוב, גיא דגן, בבקשה.

רק שאלה אליו. לגבי אמרת שנגזר ממנה לחברה הבדואית 17%. מה הסטטוס של ה-17% של החברה הערבית הבדואית בנגב?

אז דווקא כאן חייבים לפחות לשקף את התמונה האמיתית כאן בפעילות. לגבי הפעילות דווקא האחוז הוא 33% מבחינת כביכול הדרום נוגס מהתוכנית לפעילות. הקמת קבוצות צריך לציין בעצם קמו 18 אגודות חדשות באזור הדרום.

כן ע'אזי, שקיצצו אותם בסל הספורט ב-40% ואז אנחנו יצאנו במינוס.

כן, כן.

חבר'ה, אני חייב להתקדם. אז אחרי זה, אתה תשב איתו.

ברשותך, רק המתקנים. ישבנו בעצם רשימת עבודה עם הרשות לפיתוח הנגב. במדיניות יש בעצם תוכנית מוגדרת.

ע'אזי, תודה רבה. אחרי זה נדבר על זה, אין לי זמן. וואליד, בבקשה. אחרי זה גיא.

קודם כל אני מודה לידידי סימון על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להגיד לכם בצורה מאוד ברורה ושקופה. אני בא מהחברה הבדואית ושם יש אוכלוסייה שגרה בכפרים הלא מוכרים. וסימון מכיר את האוכלוסייה הזאת. וכל הזמן אנחנו מדברים על אותו נושא. באוכלוסייה הבדואית אנשים שגרים בכפרים הלא מוכרים אין אפילו מגרש אחד. הילדים משחקים באדמה. זה מגרש שקוראים לו "סאדה אולז'רון" או משהו כזה. רבותיי, אין מגרשים שם, אין מתקנים.

ואני רוצה להגיד לכם, נכון שאנחנו נמצאים בוועדה של סימון כאן. ואנחנו נמצאים באופוזיציה. אבל צריכות להיות החלטות מהממשלה. והיינו בממשלה הקודמת יחד עם השותפים שלנו, הבאנו תקציב, תוכנית 550 של החברה הערבית ו-1279 של החברה הבדואית בנגב. והתקדמנו. והיום מה אנחנו רואים? אנחנו רואים ששר האוצר חוסם את התקציבים אצלו ולא מעביר אותם לראשי הרשויות. לא מעביר אותם לרשויות הערביות. לכן צריכה להיות נכונות של השרים על מנת להוציא את האוכלוסייה המוחלשת מהמצב שהיא נמצאת בו. להוציא דור חדש. דור שמתעסק בספורט ולא מתעסק בפשיעה. לא מתעסק בסמים, לא מתעסק בהברחת סמים.

זו הדרישה שלנו, לזה אנחנו נבחרנו, על מנת שאנחנו נסייע לצעירים שלנו. אני לא רוצה שמשרד הספורט יתעסק בפוליטיקה. פוליטיקה תשאיר לפוליטיקאים. אני רוצה שאנחנו נתעסק בצעירים שלנו, במיוחד בכפרים הלא מוכרים. שאין שם שום מתקן לצעירים שלנו. שום בריכת שחייה. לפני שנתיים הבאנו בריכת שחייה יחד עם סימון לחורה. ואנחנו רואים שהילדים שלנו היום מאוד מרוצים מהנושא הזה. ואנחנו רוצים שזה יהיה בכל היישובים. אני מאמין שהממשלה, מאמין ורוצה להאמין שהמדינה הזאת תחלוף כמה שיותר מהר מהעולם הזה. תבוא ממשלה שפויה, שתשרת את כל האזרחים.

תודה רבה אדוני. גיא דגן, בבקשה.

אני מצטרף לברכות ולאמירה על החשיבות של הדיון. גיא דגן, המפמ"ר והממונה על החינוך הגופני במשרד החינוך.

לצערי, משרד החינוך הוא לא זה שבונה מתקנים במדינת ישראל, חוץ מאשר מתקנים שנבנים יחד עם בניית בתי ספר. כלומר, בריכות שחייה, מגרשי כדורגל, אולמות ספורט לא משרד החינוך בונה. הלוואי ויהיה תקציב למשרד החינוך כשבונים בתי ספר חדשים כדי לצמצם את כל הפערים.

אבל אני רוצה לדבר דווקא על מה שקיים מבחינת פעילות ספורט ופעילות גופנית בכלל בתוך מערכת החינוך. עשינו איזה שהוא מיפוי. אני רוצה להתחיל דווקא במועדוני הספורט הבית ספריים, במסגרת הפורמלית בתוך בתי הספר.

אתה מדבר על ההתאחדות.

המועדונים שמופעלים על ידי התאחדות הספורט לבתי הספר. במועדוני הספורט הבית ספריים עשינו בדיקה. 25% מהפעילות במועדונים הם מגזר ערבי. כלומר יש פה פעילות של מעל ה-21% שדובר קודם מבחינת האחוז החברה בתוך האוכלוסייה. ויש בערך 50% בנים ובנות. ויש הרבה ענפי ספורט שהם לא כדורגל. כדורסל ואתלטיקה קלה וכדורעף. יש גם כדורגל 5 על 5. כלומר, בתוך מערכת החינוך אנחנו מטפחים ומקדמים ספורט בתוך מועדוני הספורט הבית ספריים שמעבר לכדורגל. אם אחר הצוהריים במסגרת הבלתי פורמלית לאחר מכן יקלטו אותם לתוך אגודות ספורט אז זה ישנה את תמונת המצב.

דיברו לדוגמה על לימודי השחייה. הקימו את הבריכה בחורה, נכנסנו עם תוכנית. הבאנו תקציב ללמד שחייה בחורה. פתחו את הבריכה ברהט, הבאנו תקציב ללמד את ילדי רהט שחייה.

מה זה הכנסתם? זה תוכנית של כיתות ה'.

אבל עם תקציב תוספתי נוסף כדי ללמד אותם בתוך המערכת. כלומר, כל בריכת שחייה שתיפתח אנחנו יודעים לעשות את העבודה וללמד תלמידים נוספים.

במספרים, כשבדקתי מעל 50,000 תלמידים בכל התוכניות התוספתיות למיניהם. אני לא מדבר על שיעורי חינוך גופני. אני מדבר על מה שמעבר לשיעורי חינוך גופני. יש תוכנית גפן. יש 15,000 תלמידים שהם בחוגים בתוך בתי הספר גם בתוכנית גפן. כלומר, בתוך מערכת החינוך לדעתי מהמספרים שאנחנו רואים, אם נדבר על האחוזים, אנחנו נמצאים במצב טוב. אני מדבר על תוכניות שההתאחדות מפעילה ותוכניות נוספות.

כיתות ספורט, אנחנו נפתח כל כיתת ספורט כדי לטפח ספורטאים מצטיינים בכל הצעה שתהיה מכל רשות מקומית. ודיברתי על זה גם אם אמין מקודם ויש כמה בקנה. נכון להיום יש לנו 15 כיתות ספורט, שזה כיתות שמקדמות ספורטאים הישגיים בתוך המערכת. כנ"ל לגבי מקצוע מוגבר בחינוך גופני, שדיבר קודם חבר הכנסת. יש לנו נכון להיום עשרה בתי ספר בחברה הערבית שיה להם תוכנית של חמש יחידות בגרות בחינוך גופני. גם כשאין תקציבים וגם כשיש תקציבים. תמיד יש העדפה. ברגע שיש איזה שהיא הצעה היא קודמת למקומות אחרים כדי לצמצם פערים.

בקיצור, תביאו להם הצעות והם יקיימו אותם.

זו בעצם האמירה. כל מה שקשור לתקציבים ייחודיים, כמו התקציב שדובר קודם, בשיתוף עם התאחדות הספורט לבתי הספר כזרוע שמבצעת אנחנו מקבלים כל מה שקשור לנושא הזה. אני חושב שתוך מערכת החינוך במסגרת הפורמלית תמונת המצב היא שונה. העניין הוא דובר קודם על הסכומים. אני אגיד משפט אחרון. אנחנו מאמינים שאנחנו צריכים להקים בסופו של דבר מועדון בית ספרי בכל בית ספר.

חד משמעית.

כי כשדובר על ההשוואה בין מה שקורה בארץ לבין מה שקורה בגרמניה או במדינות אחרות המדינה מממנת שם את הפעילות. לא הכיס של האבא או של האמא. אנחנו יודעים שככל שהסוציו-אקונומי נמוך יותר יש פחות יכולת לשלם.

לכן אתה רואה את זה אצלנו במגזר, בחברה הבדואית. כולם הולכים למועדונים בית ספריים, כי אתם באים על כל המטריה, עם כל התקציב.

בדיוק.

אין לנו matching.

אתה מודע לזה שלפני שבועיים היה רגע לפני שלא הייתה התאחדות.

אז עכשיו שההתאחדות והיא חוזרת להיות בתוך משרד החינוך ואנחנו דיברנו על כך בזמנו. יש תוכנית מועדון בית ספרי בכל בית ספר, חוג לכל תלמיד. זה בכסף יחסית נמוך, שינוי חברתי.

מבטיח. אחת מהמחשבות שלי שנלחמתי על המעבר הזה, כי אני יודע שתחת משרד החינוך נוכל לעשות הרבה יותר דברים. וגם דיברתי הרבה עם השר לכל מיני תוספות.

סימון, רק להשלים את גיא בשני משפטים. שמי אמין מוקטרן, אני מפקח חינוך גופני במשרד החינוך. אם אנחנו רוצים להצליח אנחנו חייבים להתחיל מגיל צעיר, מבית הספר. לא יהיה ספורט במדינת ישראל, לא יהיה ספורט במגזר הערבי אם לא נתחיל מגיל מוקדם, גיל בית ספר.

אני חולק קצת על המתקנים. להזכיר לכם סכנין בשנות ה-90, 2000, ואני התחלתי מ-1987. סכנין זכו באליפות מדינת ישראל, ייצגו את מדינת ישראל.

בגביע, לא באליפות.

לא, אני מדבר מרוצי שדה, ענפים בכירים. ולהזכיר לך סכנין מועדון ייצג את מדינת ישראל, הם ללא מתקנים. אם אני רוצה זה אפשר. זה תלוי בבית הספר, בראש הרשות ותלוי במורים לחינוך מיוחד.

רק אני מבקש ממך, אל תגיד את זה בכנסת כי אני אחרי זה אצטרך להילחם על משרד האוצר. יגידו מה, הנה, הוא אמר שלא צריך מתקנים.

משפט אחרון. אני חושב שסכנין וכל קבוצות ליגת העל שהיום קיימות התחילו מועדון ספורט והתחילו מכיתת ספורט. ואם הפועל סכנין עלתה לליגת העל כל השחקנים התחילו בבית הספר.

תודה רבה. עפרה, בבקשה. עפרה היא מקימת מאמאנט בישראל. שתי דקות של מאמאנט בחברה הערבית ואחרי זה עזריאלי.

שלום, תודה רבה על ההזמנה הנוספת לדיון כזה חשוב. מאמאנט בחברה הערבית, יש לנו מאות שחקניות בחברה הערבית במספר ישובים לא קטן. יש לנו גם של נערות וגם של הגיל השלישי. אני מציינת את זה בגלל שכאשר אומרים על חשיבות של ספורט לילדים האימהות הן כוח מאוד חשוב, חזק. הן מביאות את הילדים בסוף לתוך המערכת הספורטיבית. וגם כאשר ילדים מסתכלים על האימהות שעושות ספורט הם גם רוצים לעשות כמו אמא, אז זה מאוד מחבר אותנו.

שני מחקרים שעשינו מאוד גדולים של אוניברסיטת אריאל, פרופ' ריקי טסלר וד"ר יובל פלדי על עד כמה נשים שלא עסקו בספורט הצליחו לסגל אורח חיים בריא ופעיל תוך פרק זמן קצר בחברה הערבית דווקא. ועשינו קורס מנטורינג לנשים בחברה הערבית. עוד מחקר אחד שעשינו על מדדי בריאות טובים יותר של שחקניות שמשחקות במאמאנט. יותר אחריות חברתית, יותר אחריות בריאותית. בחלק האיכותני גם ראיונות עם שחקניות ספורטאיות שמחזקות את הקהילה, מחזקות את עצמן, מחזקות את הקבוצות, מחזקות נשים בקהילה שלהן ותורמות לחיבור של הקהילה גם כן של ילדים שאחר כך מושפעים מזה.

ועוד משהו אחד קטן. אני חושבת שאפשר גם בדברים האלה להתחיל בדברים קטנים. יש את העניין של מתקנים ודברים שצריך לבנות ואת החוקים. אבל אפשר גם להתחיל בדברים קטנים, של ספורט בתוך האולמות. של אימהות, של נשים, של ילדים, ילדות, בדברים קטנים. ומזה לצמוח קדימה הלאה. זו גם דרך. אני עשיתי את הדרך הזאת.

תודה רבה. וכל הכבוד על מה שאתם עושים.

סימון, משפט רק להשלים את גיא ואמין. זיו ישראלי, מנכ"ל התאחדות הספורט לבתי הספר. אחד הפרויקטים בתוכנית לאומית שאנחנו מובילים יחד כמובן עם הפיקוח הארצי על החינוך הגופני זה תוכנית של חיים משותפים ודו קיום. צריך לזכור שהספורט מאחד בין כולם ובהרבה מאוד תחרויות שלנו בעצם מתחרים אחד עם השני. אחד יחד עם השני. וזה מאוד מאוד חשוב. אצלנו במערכת מיד כשהתחילו כל המהומות שהיו מיד חזרנו לפעילות וראינו שהפעילות הזאת מאוד מאוד חשובה למניעה וחיבור בין המגזרים. תודה.

תודה. אין לי פשוט, אני רוצה לעבור שתי דקות לספי מקרן עזריאלי. שאני מרגיש חלק מכם. זו קרן מאוד חשובה שהיא בעצם מחברת הרבה מאוד אגודות ספורט. אחד מהם זה שער שוויון שנמצאים פה. ספי, בבקשה.

תודה רבה. שמי ספי, אני מקרן עזריאלי, מתוכנית שנקראת ספורט לקידום חברתי. מעבר לפילנתרופיה הקלאסית של הקרן של תמיכה ותרומות לעמותות שמתעסקות בספורט ככלי לקידום חברתי. אנחנו גם מנהלים ומובילים קואליציה של 28 ארגונים חברים כיום. בין היתר חלק מהארגונים שיושבים כאן. וסימון הוא חלק בלתי נפרד מהעשייה הזאת מיומה הראשון.

אני רוצה ספציפית לדבר על נושא אחד שעלה מתוך הקואליציה שלנו. כולם מדברים על בואו נעשה תוכניות ספורט בחברה הערבית, הכול מצוין. מה עם המאמנים? יש היום מחסור מאוד משמעותי של מאמנים בחברה הערבית, עוד יותר ספציפית כשמדברים על תוכניות חברתיות. בתוכניות חברתיות מאוד קריטי שהמאמן יהיה בן המקום, מישהו שדובר את השפה, מישהו שמכיר את התרבות. מה הבעיה? לכו לעשות קורס מאמנים בחברה הערבית. קורס לדוגמה של ההתאחדות לכדורגל, מה שפעם היה קורס מדריכי כדורגל. הקורס הוא בעברית. מאה אחוז מהקורסים הם בעברית, למעט שחייה. זה הספורט התחרותי היחיד בישראל שהקורס לא חייב להיות בעברית. מאה אחוז מהקורסים הם בעברית. מאה אחוז ממבחני ההסמכה הם בעברית. קחו למשל את הנושא של פיזיולוגיה, תורת האימון, דברים כאלו. בחור ערבי בן 17 צריך לעבור את הקורס הזה ולעבור מבחן בכתב.

זאת אומרת אתם מצאתם שזה הבלם המרכזי?

חסם עצום. עכשיו, מצאנו שותפים מצוינים במשרד הספורט ובהתאחדות לכדורגל שמוכנים לעבוד ביחד איתנו.

אז רק להגיד לך שאני מעביר עכשיו חוק גדול מאוד. חוק המאמנים. שנתיים אני עובד עליו. ואני הולך להכניס את זה עכשיו בחוק.

שמח לשמוע. אז אני רק אסיים ואומר, מצאנו שותפים בהתאחדות לכדורגל ובמשרד הספורט שאומרים שלאורך זמן בואו נמצא ביחד איך אנחנו מכשירים חבר'ה ערבים שהם אלו שיוכלו להעביר את החוק. אין היום שום מניעה מבחינת מדיניות, מבחינה חוקית להעביר קורס מאמנים בערבית בישראל. יש 100 מניעה של מה שנקרא חסם אי עשייה. אף אחד פשוט לא הזיז את זה קדימה.

ספי, אני מרימה לשותפות. אנחנו עושים את זה במזרח ירושלים. מכשירים מאמנים במזרח ירושלים. אז מוזמנים יחד איתנו ואנחנו שותפים בקואליציה בערבית מאמנים חברתיים דרך הכדורגל במזרח ירושלים וזה פרויקט מדהים.

מצטרפים לבקשה. אנחנו נאלצנו להביא מתורגמן לקורסים שלנו.

הם היו, אגב, גורם מרכזי בקידום של האירוע הזה.

אז אני רק אוסיף שגם לגבי מורים ומורות לחינוך גופני ממזרח ירושלים אנחנו עשינו כמה מחזורים. ומורים שלמדו בכל מיני אוניברסיטאות בחו"ל ואנחנו מכשירים אותם כמורים לחינוך גופני לפי התוכנית הישראלית.

ספי, עוד משהו שאתה רוצה להגיד? עוד משפט או שזהו?

תודה רבה.

חגי, דקה אני נותן לך, כי אתה חייב להגיד את זה. תגיד מה התפקיד שלך. כשנסיים את הוועדה אני אסביר לך למה זה חשוב לי. בבקשה חגי.

אני מהרשות הלאומית לביטחון קהילתי, שזו זרוע אזרחית של המשרד לביטחון לאומי שעוסקת בהתנהגויות סיכוניות, במניעה, בטיפול ושיקום בין היתר. זה הגורם הממשלתי שמתכלל את החלטה 549 ברשויות הערביות.

אני רוצה לומר שני דברים: אחד, אני לא אנקוט בשם של היישוב, אבל יישוב קטן בן 14,000 תושבים, שמייצר פשיעה של עיר של 150,000 תושבים. פועלת שם מסגרת מדהימה של חלופות ספורט, כאשר המדריכים שם קרוב ל-600 ילדים לוקחים בזה חלק. מתוכם 20 קבוצות ליגה, כאשר המדריכים יוצרים קשר ישיר עם המורים ועם ההורים של הילדים באותו יישוב. זו השקעה לטווח ארוך. אנחנו כבר רואים, דרך אגב, את הפירות שלה.

לגבי ההכשרות לספורט בשפה הערבית אני רוצה לחדש שגם ריאן, ריאן זה הגוף שעוסק בהכשרה מקצועית בחברה הערבית, מתוקצב על ידי משרד העבודה. סיים עכשיו באותו יישוב גם קורס מצילים, גם קורס מדריכי ספורט בשפה הערבית. זאת אומרת תוך כדי החלטה 549 דברים גם קורים ומשתנים ויש התאמה של התכנים לשפות השונות. ואני נותן את זה כמיקרו-קוסמוס מפני שהסיבה היחידה שאנחנו תקועים על 600 ילדים זה שאין מתקנים. זאת אומרת אתה מתחיל את המתקנים מ-16:00 עד 21:00 אבל אין יותר.

אז בעניין זה צריכים וחייבים פה איזה שהיא דחיפה ואם זה מופיע ב-550 זו בשורה נהדרת לדחוף נושא מתקני ספורט בחברה הערבית וכל הכבוד וישר כוח על מה שאתם עושים.

אתה פשוט לא הזכרת שתי מילים מאוד חשובות: מניעת סמים ואלכוהול.

הרשות למניעת סמים ואלכוהול מה שהיה בעבר. האיחוד של עיר ללא אלימות, אחד הגופים החשובים והמשמעותיים והחשובים.

חברים יקרים. אתה רוצה להגיד מילה? חטואל, אני לא יכול, אני מתנצל.

יש לי מרכז, יש פה חברים שיודעים, יורם כהן ואיציק בן מלך, מרכז הכי טוב בארץ. אז אין לי בעיה של מתקן. יש לי מאמנים, הרבה מאמנים שעברו את כל הקורסים. אני בעצמי עברתי, אני יכול להעביר קורסים בעצמי. אני דובר גם ערבית, צרפתית. כאילו, בבקשה, מי שרוצה פעילות שיפנה אליי. יש מתקן, יש מאמנים. פותר לכם בעיה.

תודה רבה. כן, בבקשה.

שמי איהאב, אני מנהל המחלקה להכשרת מדריכים מאמנים בווינגייט. דיברו פה על חסם השפה. אנחנו עושים קורסים בשפה הערבית. זה לא החסם היחידי. הבעיה העיקרית שאין מספיק מועמדים מתאימים לענפים השונים, כמו שאמרת בג'ודו, נגיד סייף. רוב התלמידים שדוברי ערבית מגיעים לקורסי כדורגל וחדרי כושר. כלומר, אין מועמדים מתאימים לענפים אחרים. במיוחד ענפים אישיים.

אני לא מאמין בדבר הזה "אין מועמדים". כנראה צריך לחשוב חשיבה אחרת.

צריך לחשוב מהבסיס. מהרמה של ילדים, כדי לפתח ספורטאים. כי כל מאמן הוא חייב להיות עם רקע ספורטיבי.

אני פשוט חייב לסיים. אני רוצה לומר לכם תודה. זו רק ישיבה ראשונה מעוד תהליך שאנחנו נעשה. בלעדיכם ואם לא תתנו לעבוד ביחד שום דבר לא ייצא לפועל. אני חייב את הרעיונות שלכם, את השכל שלכם, את הניסיון שלכם. ואנחנו נעשה מהפכה. זה ייקח זמן, מבטיח לכם שאנחנו לא נוותר. תודה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:35.