ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 14/03/2024

הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון), התשפ"ד-2024 , הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התשפ"ד-2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת החוקה, חוק ומשפט
14/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 287
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, ד' באדר ב' התשפ"ד (14 במרץ 2024), שעה 13:00
סדר היום
1. הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון), התשפ"ד-2024
2. הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התשפ"ד-2024
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים
עירית ויסבלום - עורכת דין, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

ילה פרטוש - עורכת דין, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

אריאל מרנס - יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
משתתפים באמצעים מקוונים
צבי דביר - חבר התנועה לזכויות דיגיטליות
ייעוץ משפטי
עו"ד נעמה מנחמי
מנהלי הוועדה
איל קופמן
אלירן כהן – סגן מנהל הוועדה
רישום פרלמנטרי
דניאלה קאולי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון), התשפ"ד-2024

הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
נפתח את הישיבה. אנחנו בנושא הצעת תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון), התשפ"ד-2024 והצעת תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות) התשפ"ד-2024.

מי מציג את התקנות? שם ותפקיד לפרוטוקול.
עירית ויסבלום
עו"ד עירית ויסבלום מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין.

אני אציג את התקנות של תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות. אנחנו מדברים על הוראת מעבר שעודכנה, כאשר למעשה ב-2012 לראשונה הגבלנו תוקפן של תעודות זהות בעשר שנים. הוראת המעבר הראשונה קבעה שתעודות זהות שניתנו לפני שהתקנות נכנסו לתוקף יפקעו אחרי עשר שנים. טרם שהגיע המועד הזה הארכנו את זה לעוד שנתיים ועכשיו, לאחרונה, עם ההיערכות לחידוש התיעוד הביומטרי של כל התושבים בזמן, וחרף כל הצעדים שנקטנו לשם כך, בגלל הקיצוצים בתקציב העלויות של המלחמה וההנפקה המאוד מסיבית של תעודות זהות בתקופת המלחמה – פנו אלינו נציגי האוצר וביקשו שנדחה את פקיעת התוקף של תעודות הזהות.

המטרה של התיקון הזה זה לדחות את הפקיעה הזאת שאמורה להיות באוגוסט הקרוב, של כמעט 1.5 מיליון תעודות. לדחות את זה עד סוף ינואר 2025 שזה כבר שנת התקציב הבאה ואז אנחנו כבר לא בשנת התקציב הנוכחית עם הקשיים שלה אלא בשנת התקציב אחרת.

אנחנו ממשיכים לעשות את הצעדים בשביל להיערך לזה – יידוע של הציבור, אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט שיוכלו להגיש בקשות מרחוק, בחלק מהמקרים וחלק מאפיוני התושבים – וזה יהיה כבר בסביבות פסח – אנשים יוכלו להגיש בקשות מרחוק לתעודות זהות ולדרכונים, יש עבודה, כבר יש עמדות להגשה עצמית בלשכות מנהל האוכלוסין. זה יורחב ל-100 עמדות. אנחנו עושים את הצעדים האלה כל הזמן כדי להיערך לפקיעה הזאת ואנחנו מאמינים שעד סוף ינואר אנחנו אמורים להסתדר עם זה.

התקנה הראשונה מדברת על המסה שהונפקה לפני תחילת התקנות לתוקפן, ואותם אנחנו רוצים לדחות לסוף ינואר 2025. הפסקה השנייה מדברת על תעודות זהות שהונפקו בסוג הישן וגם שהונפקו ללא תאריך תוקף והן הונפקו בין 26 באוגוסט, כלומר מיד אחרי שהתקנות נכנסו לתוקף, ועד סוף יוני 2013. במשך 8 חודשים. אנחנו רוצים שהתוקף שלהם יהיה 12 שנים, כלומר שהן יופקעו באופן מדורג, בהתאם לתאריך ההנפקה ולא יחד עם המסה הגדולה. חשוב לנו לרווח את הקבוצה הזאת שזה בסביבות 470,000 תעודות, קרוב ל-500,000, זו הבקשה שלנו.
נעמה מנחמי
את המסה הגדולה אי אפשר היה גם איכשהו לרווח? זה מיליון וחצי תעודות נכון?
עירית ויסבלום
זה מיליון וקצת פחות.
אריאל מרנס
אריאל מרנס, יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין.

אנחנו לא שולטים מתי אנשים באים ומתי הם לא באים אם אין להם תוקף. בתעודות הביומטריות יש להם תוקף לעשור, כשמגיע פג תוקף הם חייבים לבוא לחדש, אחרת הם לא יקבלו שירותים כמו האזור האישי בבנק וכדומה, התעודה לא שווה כלום.

אנחנו כן יצאו פירסומים כל פעם שמתקרב תאריך פקיעת התוקף לבוא ולחדש. אני בעצמי עשיתי את זה לפני שנתיים אבל אי אפשר כמובן לחייב אף אחד לבוא. בתקופת המרתון לדרכון עשינו מאמץ גדול לכל מי שהגיע לעשות דרכון שיעשה גם תעודת זהות, במידה שהייתה לו תעודת זהות ישנה ועלינו כמעט ב-400,000 תעודות זהות שעשינו בשנת 2023 ביחס לשנת 2022.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל השאלה היא למה לא לעשות את זה פרק זמן קבוע מהמועד כלומר לרווח גם את האחד?
אריאל מרנס
ביחס למועד ההנפקה אתה אומר?
היו"ר שמחה רוטמן
כן.
אריאל מרנס
יש כאלה שהנפיקו גם לפני 20 שנה.
קריאה
אין מועד.
היו"ר שמחה רוטמן
אין מועד הנפקה?
עירית ויסבלום
יש אנשים שמסתובבים עם תעודות זהות מגיל 20 והם כבר בני 70. באופן תאורטי.
היו"ר שמחה רוטמן
ולהם אין תאריך פקיעה?
עירית ויסבלום
אין, יש תאריך הנפקה אבל לא תאריך פקיעה.
אריאל מרנס
תאריך פקיעה זה משהו חדש שנכנס.
עירית ויסבלום
ביוני 2013 התחלנו להדפיס תאריכי פקיעה. כל התעודות שאנחנו מדברים עליהן בסט הזה של התקנות זה תעודות שלא מופיע עליהן תאריך פקיעה, כי לא היה. ובתוך כל אלה יכולים להיות אנשים שעשרות שנים מסתובבים בלי תעודת זהות.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
אריאל מרנס
לצורך העניין, אתמול קיבלתי פנייה מאישה בת 100 שרוצה לבוא לחדש אבל אין שום תאריך פקיעה. תעודת הזהות שלה הייתה כבר 40 שנה.
עירית ויסבלום
אז היא תפקע בסוף ינואר לפי התיקון הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, נכון להיום מה מפקיע לה את התוקף?
עירית ויסבלום
נכון להיום הוראת המעבר שקבעה שזה יפקע באוגוסט 2022. דחינו את זה לאוגוסט 2024, עכשיו אנחנו עושים עוד דחייה יחסית לא ארוכה.
נעמה מנחמי
השאלה היא אם הפעם זה יספיק כי אנחנו מדברים על מועד הרבה מאוד תעודות ומועד שהוא לא מאוד רחוק. אז נכון שזה מקדם אתכם לשנת 2025 אבל זה בסך הכול ינואר 2025.
אריאל מרנס
אני אתייחס ברשותך. משרד האוצר ביקש כמה פעמים לדחות. בסיכום התקציב של 2024-2023 הם ביקשו שנקדם דחייה נוספת של שנתיים, בכפוף לקבלת חוות דעת מגורמי מקצוע שהתנגדו. הפרויקט הביומטרי ככל שאנחנו מאריכים את ההשלמה שלו אנחנו מחלישים את התהליך.
היו"ר שמחה רוטמן
כמה פעמים כבר הארכנו?
אריאל מרנס
זו תהיה הפעם השנייה.
היו"ר שמחה רוטמן
בכמה שנים?
אריאל מרנס
הארכנו פעם אחת בשנתיים ועכשיו בעוד חמישה חודשים.
היו"ר שמחה רוטמן
והחמישה חודשים האלו, אני שוב חוזר על זה, זה לא נשמע לי מספיק.
אריאל מרנס
אז אני שוב אומר גם אם היינו צריכים לעמוד עכשיו בתקופה של אוגוסט 2024 היינו עושים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אני גם אגיד שהתאריך פה הוא עד 30 ביוני 2013, מאריכים 12 שנים ממועד ההנפקה, זאת אומרת שזה 30 ביוני 2025.
עירית ויסבלום
נכון, האחרונה, בסדר, אבל זה מדורג, אנשים לא באים בבת אחת.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זה לא באמת מדורג כי כשפוקעת לי התעודה אני לא מיד בא אליכם.
אריאל מרנס
אנחנו עושים מספר צעדים, כמו שעירית ציינה. אנחנו מעודדים את מי שמגיע לעשות דרכון ותעודת הזהות שלו אמורה לפקוע, לעשות גם תעודת זהות חדשה.

בכניסה לאזור אישי באתרים שונים קופצת הודעה למי שתוקף תעודתו עומד לפוג תוך 24 חודשים, ואנחנו מעודדים את האזרחים לבוא להגיש בקשה להנפקת תעודה חדשה.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב, צבי דביר.
אודליה אדרי
סליחה רגע, עו"ד אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. עם כניסת הפקיעות לתוקף ממש, זאת אומרת, אנחנו דוחים את זה אבל בסוף יגיע הרגע שפקעה לך תעודת הזהות ואתה לא יכול לעשות בה שימוש.

למשל בנק חייב עבור כל פעולה משמעותית בחשבון לעשות אימות זהות מול מרשם האוכלוסין. זה יחזור לו עם תשובה שאין תוקף לתעודה ולכן לא יוכל לעשות פעולה בחשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי. מה זה אימות זהות?
אודליה אדרי
יש על פי צו איסור הלבנת הון, פעולות משמעותיות בחשבון חייבים לעשות אימות זהות מול מרשם אוכלוסין. זה צו איסור הלבנת הון מחייב את כמעט כל הגופים הפיננסיים. והמשמעות של זה שבתעודת הזהות שלך פג תוקף זה כמו מנותק קשר, אי אפשר לאמת את הזהות שלו, צריך שהאדם ילך ללשכה ויחדש את התעודה.
היו"ר שמחה רוטמן
לא הבנתי, מה אימות זהות מול מרשם אוכלוסין קשור לתעודה?
אודליה אדרי
זה על סמך תעודת זהות. הפעולה היא על סמך תעודת זהות. עבור פעולות מסוימות בבנק, כמו לקיחת הלוואה ופעולות משמעותיות נוספות, אתה צריך להציג תעודת זהות והם חייבים לאמת את זה מול מרשם האוכלוסין. זה הצו מחייב את הבנקים ולכן - - -
היו"ר שמחה רוטמן
מה, כרטיס חכם?
אודליה אדרי
לא, לא, שאילתה ישירה מול מרשם אוכלוסין. הבנק מקבל אימות לגבי האדם הנדון מה תאריך תוקף התעודה והשם.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל הוא מאמת מול מרשם אוכלוסין, ומה אם הוא יציג רישיון נהיגה?
אודליה אדרי
לא. לפי הצו כל ישראלי חייב להציג תעודת זהות תקפה, אלא אם כן אתה זר. זו אחת הדוגמאות של פעולות אזור אישי, אותו דבר אם אתה עושה פעולות באזור האישי של אתר ממשלתי gov.il. ברגע שתעודת הזהות תפקע, לא תוכל לעשות פעולות באזור האישי.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. צבי דביר בזום תעלו אותו בבקשה.
צבי דביר
צוהריים טובים. הערה ממש נקודתית ומהירה.

בתקנות, כמו שהן עכשיו, יש כאן איזה חוסר לינאריות, חוסר רציפות בתקופת הפג תוקף לעומת תקופת ההנפקה. ההיגיון אומר שככל שתקופת ההנפקה תהיה מאוחרת כך הפקיעה תהיה מאוחרת. כלומר יש כאן איזשהו סדר והתקנות אמורות לשמור עליו. כיוון שיש כאן שני סעיפים 1, ו-2, עולה מהם שאדם שהנפיק תעודה ב-26 באוגוסט, תוקף תעודתו יפקע הרבה לפני אדם שהנפיק יומיים לפניו, ב-24 באוגוסט. כי מי שהנפיק ב-24 באוגוסט, התעודה שלו תפקע ב-31 בינואר 2025, והאדם שהנפיק יומיים אחריו, ב-26 באוגוסט, התעודה שלו תפקע ב-26 באוגוסט 2024.

זו שרירותיות שכדאי לתקן אותה. אני מציע בשביל שזה יהיה רציף והגיוני, פשוט שיהיה כתוב "בתקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה לפני יום כ"ג בתמוז תשע"ג, 1 ביולי 2013 תהיה עד יום ב' בשבט התשפ"ז, 31 בינואר 2025, 12 שנים ממועד הנפקתה, לפי המאוחר ביניהם. וכך זה פותר את חוסר ההיגיון של הקפיצה בתוקף. כמובן אם רוצים לרווח גם את המסה הגדולה, גם זה אפשר לעשות. אם כן הנוסח יהיה טיפה יותר מורכב, אבל כיוון שזה בסך הכול נוסחה מתמטית, קל מאוד לנסח את זה בצורה ברורה ומשפטית.

מעבר לזה עוד הערה קטנטנה, רצוי שסעיף 1 ו-2 ישמשו באותו תאריך. כי מי שלא יודע מתי תחילת התקנות של מרשם האוכלוסין, יכול לחשוב שיש כאן איזה מרווח בין סעיף 1 לסעיף 2.

אלה שתי ההערות הקטנות שלי, אני מקווה שהתוקף יתוקן בצורה יותר הגיונית ופשוטה שלא תדרוש מחשבון. תודה רבה.
עירית ויסבלום
אין פה כל כך עניין של שוויון, אם זו הטענה, כי יש אנשים, כמו שאמרנו, שמסתובבים עם תעודת זהות כבר 40 שנה ויש כאלה שמפקיעים להם את זה אחרי 10 שנים. יש פה שונות מסוימת בין קבוצות, זה נוצר כתוצאה מכך שיש אנשים שהיו בתקופה שלא היה תוקף ולא הוגבל התוקף ויש אנשים שבאו אחר כך. אז זה לא בא לשים את כולם על קו ישר אחד.

ההצעה הזו עלולה לסבך כי אנשים יתחילו לחשב כל מיני חישובים ולא נצא מזה. אנחנו נצא עם הודעות מסודרות לציבור עם מכתבים גם לבנקים, שמסבירים בדיוק מה ומתי ובאילו תאריכים, כמובן לא נביא את לשון התקנות כי זו לשון משפטית. אנחנו נודיע לציבור בצורה מאוד בהירה מי שהנפיק עד תאריך מסוים, התעודה שלו תהיה תקפה עד סוף ינואר 2025 וכן הלאה. גם את הבאים כך הכי פשוט לציבור, לדעתנו, הכי פשוט לאפיון הטכנולוגיה ולהסברים החוצה.

עוד זה יגרום לכך, שחלק מהאנשים שהם במספר שתיים יעברו להיות עם הקבוצה של סוף ינואר 2025 ואז חלק מהמסה מצטרפת למסה הגדולה ומבחינת העומסים והחלוקה והפיזור על פני תקופה, זה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. פשוט יש לי הרגשה שאנחנו ניפגש עוד כמה חודשים שוב. לא שיש לי התנגדות אבל חבל שלא בנסיבות נעימות יותר.
צבי דביר
ברגע שאומרים "המאוחר מבין שני מועדים" זה מאוד פשוט להבין זה לא מסבך.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל זה מערכות מחשוב.
צבי דביר
לעומת, יש כאן קצת חוסר היגיון כי אדם יגיד 'השכן שלי שבכלל לא חידש, מן הסתם אני צריך להנפיק אחריו, כי אני חידשתי' ואז זה מבלבל יותר מהמצב הנוכחי.
עירית ויסבלום
השכן שלא חידש לא היה צריך לחדש - - -
צבי דביר
הנוסח מבלבל, זה מה שצריך להיות ברור.
היו"ר שמחה רוטמן
מה שמבלבל אותי זה שאדם בסוף מסתכל על התעודה שלו ולא כתוב בה תאריך פקיעת תוקף אומרים לו שהתאריך "פג תוקף". זה יותר משמעותי מאשר כאשר כתוב לו על התעודה תאריך תוקף והוא מוארך לו. אז לכן קבוצות השוויון פה הן קצת שונות.
צבי דביר
כן אבל אז זה בדיוק הקטע שמוארך.
היו"ר שמחה רוטמן
התקנות הבאות.
צבי דביר
תודה רבה.
ילה פרטוש
עו"ד ילה פרטוש מרשות האוכלוסין וההגירה, הלשכה המשפטית.

מדובר בתיקון תקנות מרישום האוכלוסין ורישום בתעודת זהות. בעצם התקנות האלו בהתאם לסעיף 27 לחוק המרשם כוללות פרטים לגבי התושב שחייבים להירשם בתעודת זהות. מדובר ברשימה מחייבת, כך שלשר הפנים כרגע אין שיקול דעת לשלול רישומם.

מבקשים תיקון כך שהכנסת - - - ושר הפנים, במקרים מתאימים מטעמים מיוחדים שיירשמו, כאשר יעלה צורך נאפשר שלא לרשום שם קודם של תושב. כרגע על פי התקנות יש חובה לשנות תוך שבע שנים ממועד השינוי.
היו"ר שמחה רוטמן
למה רושמים שמות קודמים בכלל? אילו מקרים נופלים שם?
ילה פרטוש
לא, כל השינויים רושמים על פי התקנות, שעודכנו ב-1990 גם בדרכונים, גם בדרכונים זה עוד מ-1980 רושמים את השם הקודם במשך שבע שנים, לצורך קישור זהויות של התושב. נניח תושב ששינה בעקבות נישואין, לא יצטרך להסתובב עם תעודה נוספת שמעידה על שינוי שם.
היו"ר שמחה רוטמן
ובאילו סיטואציות לא יהיה רשום?
ילה פרטוש
אין לנו רשימה סגורה של המקרים. כל פנייה לתיקון התקנות והחשיבה עליה בעקבות פניות שהתקבלו אצלנו, גרמו לנו לחשוב שכדאי לאפשר את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
כגון?
ילה פרטוש
למשל מישהו שהתגייר ולא רוצה שיופיע שם קודם שמשייך אותו לדתו הקודמת. מי ששינה מין, מקרים כאלו.
היו"ר שמחה רוטמן
את התקנות הראשונות אני לא רוצה לעכב בכלל, אני רוצה לאשר אותן היום, אני מבין גם את הדחיפות שבהן. הן דורשות היערכות במידה שלא יאושרו, בכל הנוגע להארכת התוקף של התעודות.

בכל הנוגע לתקנות הרישום – אני שומע את הדברים האלו, אני לא יודע מה הפנייה לשר ומה הנימוקים המיוחדים שיירשמו, זה קצת רחב לי מדי.

יתרה מכך, קיבלתי פניות – אומנם לא בדיוק בנושא התקנות האלה אבל כן עוסק בנושא הרישום בתעודות – קיבלתי פניות מבני העדה הארמית שהם סובלים סבל רב מכך שבעבר הם הוכרו על ידי שר הפנים הקודם, לדעתי, את רוצה להרחיב?

אני חושב שזו הזדמנות. אתם מביאים לי תקנות לאישור, אני רוצה להכניס את המנגנון שיאפשר להסדיר את הבעיה הזאת, בלי להצריך אותם לפנות לבית משפט כל אחד ואחד. זה מאוד מקשה עליהם.

לא נעשה את זה ברגע ומיד אבל אני כן רוצה שנדחה את זה לדיון הבא, נזמין אותם לדיון ונכניס את זה לתקנות. כי אם כבר אנחנו נותנים פה אישור לשיקול דעת של שר לפניות פרטניות על דבר, שלכאורה היה אפשר לשלוח את אותם מקרים מיוחדים ולהגיד להם לבוא דרך בית המשפט.
אודליה אדרי
זו סוגיה אחרת לגמרי. אנחנו מטפלים בסוגיית הארמים מ-2008. סוגיית הארמים מבוססת בחקיקה ראשית. חוק מרשם אוכלוסין קובע שכל שינוי בפרט רישום של תושב ייעשה על פי תעודה ציבורית.
היו"ר שמחה רוטמן
או בתקנות שהותקנו על ידי שר הפנים.
אודליה אדרי
לא, כאן זה הרישומים בתעודת זהות. רישומים בתעודת זהות מחייב או מה שהחוק קובע או מה ששר הפנים יקבע בתקנות. האפשרות לשנות פרט רישום במרשם אוכלוסין זה 19(ג), ושם זו חקיקה ראשית שאומרת, שכל שינוי בפרט רישום של תושב ייעשה על פי הודעה של תושב ותעודה ציבורית, שמעידה על השינוי שחל בפרטיו.

תעודה ציבורית כהגדרתה בפקודת הראיות, זה אם יש תעודה שמעידה על שינוי, כמו תעודת נישואין, תעודת המרת דת – זו תעודה ציבורית, אבל כשאין תעודה ציבורית, כמו אדם ששינה את לאומו, כי כאן אנחנו מדברים על לאום - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה, אבל פרט רישום זה לא שם? אני לא מבין, אפשר להראות את הסעיף בחוק אני לא מבין אותו.
אודליה אדרי
כן, סעיף 19 ג' לחוק מרשם האוכלוסין. כדאי שאסביר. יש את פרטי הרישום שמופיעים בסעיף 2 לחוק מרשם אוכלוסין מפרט את כל רשימת פרטי הרישום. יש את פרק ג', חוק מרשם אוכלוסין, שקובע איך אפשר לשנות, לתקן, למחוק, לרשום רישום ראשון בפרטי הרישום. זו חקיקה ראשית שקובעת שברגע שלאדם רשום לאום מסוים, כדי שהוא יוכל לשנותו הוא צריך תעודה ציבורית. אגב, רישום ראשון של תינוק שנולד למישהו שרשום לדוגמה נוצרי, רוב הערבים רשומים היום כנוצרים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, יש כאלה שרשומים מוסלמים.
אודליה אדרי
נכון אני אומרת רוב, לא סליחה, הם חייבים להיות בני העדה הנוצרית.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לאום, לא דת. אנחנו מדברים עכשיו על לאום, לא דת.
אודליה אדרי
אני קצת ארחיב על הארמים. אחד התנאים לקבלת פסק דין הצהרתי לפי חוות הדעת המקצועיות שקיבלנו, עובר להחלטה בהכרה בלאום הארמי, זה שהם צריכים להיות בני אחת מארבע הדתות הנוצריות. כלומר מוסלמי לא יכול להיות בן הלאום הארמי, אלא אם זו טעות ברישום או שהוא המיר את דתו לאחת הדתות.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אבל הפוך, אני אומר.
אודליה אדרי
תן לי שנייה להסביר עד הסוף.

ולכן מי שרשום בלאומו כנוצרי כדי שהוא יוכל לשנות את פרט הלאום לארמי, הוא צריך תעודה ציבורית. תעודה ציבורית מוגדרת בפקודת הראיות. אין לי היום גוף ממשלתי שיוכל להעיד על השתייכותו של אדם ללאום מסוים, ולכן ברירת המחדל היא פסק דין הצהרתי.
אנחנו מנסים ככל האפשר להקל עליהם, אפשרנו הגשת בקשות מאוחדות, אף שתקנות סדר הדין מחייבות דיון נפרד על כל אדם שנסיבותיו שונות, אנחנו לא עומדים על זה ומסכימים גם לפסק דין שיתייחס לקבוצה של אנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
תפני אותי לסעיף של שינוי בפרט רישום של תושב? 19 ג' רבה? "שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר על פי סעיפים 15 ו-16", כאשר 15 זה?
עירית ויסבלום
תעודת נישואין, תעודת המרת דת.
היו"ר שמחה רוטמן
"שינוי שם, שינויים שנרשמו רישום בתעודת זהות, המרת דת, התאזרחות". 16 זה החלטה של בית משפט או בית דין שמשנה. "ואולם שינוי של מען על פי הודעה בלבד". ואיך שינוי שם? זה לפי 19? בסדר.
עירית ויסבלום
שינוי שם זה חוק השמות.
אודליה אדרי
כן זה בסדר זה תעודה שמעידה על שינוי שם, זו תעודה ציבורית.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אני חולק, כי יש פה כך – הרי הסיטואציה של הארמים זה 19 ה', "נוכח פקיד הרישום הראשי כי פרט או שינוי של פרט החייב רישום אינו נרשם או שתיקון רישומו אינו שם" – שזה היה נראה לי האירוע – "או עומד בסתירה לרישום אחר שבמרשם או לתעודה הציבורית".

במקרה הזה, אתם אומרים שהבעיה שלי לא עם התעודה, אלא הבעיה שלי עם פרט הרישום.
אודליה אדרי
כן, גם תיקון, מחייב תעודה ציבורית. 19 ד'. 19 ה' זה תיקון ביוזמת פקיד רישום וגם שם, אין לי תעודה ציבורית.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא, הוא לא מחייב תעודה ציבורית, לא נכון. 19 ה' לא מחייב אופציה אחת, זו תעודה ציבורית.
אודליה אדרי
אני מדברת על 19 ד'. תיקון פרט רישום זה 19 ד'. 19 ה' זה ביוזמת פקיד רישום, שזה כשפקיד הרישום רואה מתוך תיק המרשם או מתוך מסמכים ציבוריים שהוצגו בפניה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל אם נוכח פקיד הרישום הראשי כי פרט שנרשם אינו שלם, שזה המקרה שלנו פה, הוא יכול לתקן מיוזמתו ולאחר שבירר את הדבר. זה לא נכון.
אודליה אדרי
אבל ממה הוא נוכח?
היו"ר שמחה רוטמן
אה, יופי עכשיו זו שאלה אחרת, אבל לא כתוב פה "רק על פי תעודה ציבורית", כי התעודה הציבורית זה החלק האחרון. יש פה, "נוכח כי התיקון איננו שלם".
אודליה אדרי
אבל הוא שלם.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הוא לא שלם. כי אדם שהלאום שלו הוא ארמי, ואתם רשמתם, הוא נרשם לפני שהחוק הכיר בעדה הארמית, שהשר הכיר בעדה הארמית, אז ממילא אחרי שהשר מכיר בעדה הארמית, יש חוק, יש החלטה של שר, יש תקנה, יש זה כל הדברים האלו. עכשיו כבר דורשים, הפרט כבר איננו תואם את המציאות הזו.
אודליה אדרי
איזו מציאות?
היו"ר שמחה רוטמן
את המציאות שהאדם הוא ארמי, זו מציאות. אם עכשיו בטעות רשמו אותי כבן הלאום הצ'רקסי, לא כי הבאתי תעודה שהפכתי לצ'רקסי, אלא כי אני לא יודע, התבלבל להם. אז אני אומר לפקיד הרישום 'הלו טעית'. הוא לא אומר לי עכשיו 'לך תביא תעודה שאתה יהודי'.
אודליה אדרי
הנסיבות שאדוני מתאר עכשיו הן שאני נרשמתי בלאום שלי כבריטית למרות שהוריי יהודים. זו נסיבה שפקיד הרישום רואה שאכן נפלה תקלה, כי מכוח הרישום שהוא רואה, הרישום שלי איננו מדויק ואינו הולם את המציאות ואז הוא מוסמך לתקן מיוזמתו.

מקרה שבו הרישום היה כדין, תקין, האדם הצהיר בפני פקיד רישום כי לאומו הוא ערבי או בריטי או סורי, ואז בא הבן שלו ואומר, 'סליחה אני מקדמא דנא מכיר את עצמי כארמי', זו לא נסיבה שבה פקיד הרישום ביוזמתו נוכח לדעת - - -
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי, אתם אומרים כרגע שהסעיף הזה הוא רק לעניין הרישום בתעודת זהות כי בפרטי המרשם זה יישאר השם הקודם. אם מישהו יבקש 'פלד' זה יהיה, אז זה רק לעניין מה מופיע בתעודה.
עירית ויסבלום
נכון.
אודליה אדרי
ואני רוצה לציין עוד דוגמה למקרים שעלו בפנינו זה מקרה שמאוד עורר אותנו לפעול, היו מקרים של כמה נשים שבני הזוג שלהן היו אלימים, הן התגרשו מהם, שינו את שמן אבל שם המשפחה הקודם - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל השאלה אם הערכאה המתאימה לזה היא "השר מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
אודליה אדרי
היום קיימת סמכות דומה בתקנות הדרכונים, שמסמיכה את שר הפנים למחוק חלק מהפרטים המופיעים בדרכון, לפי שיקול דעתו. סייגנו את זה למקרים חריגים ואנחנו מן הסתם יודעים מהניסיון שלנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
לא סייגתם את זה למקרים מיוחדים, כתבתם "השר מנימוקים מיוחדים שיירשמו".
אודליה אדרי
"מנימוקים מיוחדים שיירשמו" ככה אנחנו יודעים להכיר חריג, חריג בחקיקה שאנחנו מכירים זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". אם יש מונח אחר שאדוני חושב עליו אנחנו לא נתנגד. ברור לנו שמדובר באירועים חריגים שמצדיקים, אנחנו יודעים ממקרה הדרכונים שהמקרים הם לא רבים ממש מעט - - -
היו"ר שמחה רוטמן
שנייה אבל היום הרי אין לאום בתעודת זהות בכלל, נכון? אין לאום ואין דת?
אודליה אדרי
אין לאום זה נמחק ב-2005.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב אז בסדר אבל אני מבקש תביאו, נשב על זה, אתם חושבים על פתרון חקיקתי, אני חושב שאפשר בנהלים. אני חושב שאפשר בנהלים – חס ושלום חס וחלילה – אם עכשיו העם היהודי יתפצל לשני לאומים, וחלק יגידו שהם רוצים לקרוא לעצמם 'יהודים' וחלק יקראו לעצמם 'ישראלים' – כמו שיש כאלו שביקשו אבל תהיה בזה הכרה של משרד הפנים – אז אפשר יהיה לבוא ולהגיד, שאין תעודה ציבורית, ועכשיו צריך לבחור.

מה שקרה פה זה שאנשים מתוקף העובדה שלא היה לאום ארמי בפועל עד ההחלטה של השר דאז, לא הייתה הכרה בלאום. אז מיד כשהכירו בו, היה צריך לתת לאנשים את המנגנון לעשות את זה על בסיס הצהרה ולא לשלוח אותם לבית משפט.
אודליה אדרי
היה ניסיון דומה בתחום הדת, בערעור אזרחי אישי התייחס לסוגיה של אנשים שלא מרגישים שהם חלק מהעם היהודי - - -
היו"ר שמחה רוטמן
פה במקרה הזה זה לא עניין פרסונאלי, זה עניין של החלטה ציבורית.
אודליה אדרי
גם שם הייתה החלטה ציבורית. בית המשפט החליט לאפשר להם להירשם כחסרי דת אף שבדת ובלאום הם משתייכים לדת היהודית. וגם שם בית המשפט קבע שהם צריכים לקבל, בקיצור, פקיד הרישום לא יכול לעשות את זה על סמך הצהרה בלבד. אין לו סמכות.

ולכן גם שם קבע בית המשפט העליון בערעור אזרחי אישי, שכל אדם שרוצה לשנות את דתו לחסר דת, צריך להביא פסק דין הצהרתי של בית משפט מחוזי כי זו ברירת המחדל. ורק על סמך זה. והיו על זה גם לאחרונה עם ירון לונדון ויורם קניוק ז"ל, גם הם הגישו עתירות ודרשו שאנחנו נאפשר על סמך הודעה בלבד לשנות מיהודי לחסר דת.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל חסר דת זה לא, זה לדת, זו פקודה, זו המרה. זה משהו אחר. יש על זה חוק מסדיר.
אודליה אדרי
אני מדברת על יסודות חוק מרשם אוכלוסין.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב. בסדר גמור. אני מבקש שתמצאו לזה פתרון או בחקיקה או בנוהל או בתקנות או בדרך אחרת. יכול להיות שאביא חקיקה פרטית אם לא תהיה ברירה אבל אני מציע שאתם תפתרו את זה בעצמכם. בסדר. עוד משהו?
נעמה מנחמי
לא רק לקרוא ולהצביע.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה גברתי, שתי התקנות.
נעמה מנחמי
טיוטת תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות)(תיקון), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 25(א), 27 ו-47 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תיקון תקנה 4
1.
בתקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות) התש"ן-1990 האמור בתקנה 4 יהיה תקנה 4(א) ולאחריה יבוא:

"(ב) על אף האמור בתקנה 2, השר רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שלא לרשום בתעודת זהות שמות קודמים אם בעל התעודה ביקש זאת".

תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

תחילה
2.
נעמה מנחמי
למה אתם צריכים 3 חודשים אגב? כאילו למה לא להתחיל את זה בעוד 30 יום?
היו"ר שמחה רוטמן
לראשון זה לא משנה, לנושא של הארכת תוקף.
נעמה מנחמי
לא כרגע אנחנו בנושא של השם הקודם. אז אפשר או לוותר על התחילה או לכתוב אחרי 30 יום?
אודליה אדרי
כן, אפשר לוותר.
נעמה מנחמי
אפשר לוותר על תחילה, אז בלי התחילה.
קריאה
סליחה אנחנו מבקשים שיהיה 30 יום.
נעמה מנחמי
אוקיי אז בסדר. 30 ימים. אתה רוצה להצביע על זה?
היו"ר שמחה רוטמן
כן, הצבעה אחת או שתיים?
אודליה אדרי
כרגע הקראתי רק אחת.
היו"ר שמחה רוטמן
חשבתי שנתחיל עם התוקף לא? בסדר כך יצא.

מי בעד, תקנות רישום רישומים בתעודת זהות השתפ"ד-2024. מי בעד? ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרו
היו"ר שמחה רוטמן
עברו פה אחד.
נעמה מנחמי
התקנות השניות.

תקנות מרשם אוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) (תיקון) התשפ"ד - 2024



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 26 ו-47 לחוק מרשם אוכלוסין התשכ"ה-1965 (להלן – "החוק"), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

החלפת תקנה 7
1.
בתקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות) השתע"ב-2012 במקום תקנה 7 יבוא:

"הוראת מעבר
7
על אף האמור בתקנה 2(א) –

(1) תקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה לפני תחילתן של תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), התשע"ב-2012, תהיה עד יום ב' בשבט התשפ"ה (31 ביונאר 2025);

(2) תקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה מיום ח' באלול התשע"ב (26 באוגוסט 2012) עד יום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013) היא שתים עשרה שנים ממועד הנפקתה".
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי. מי בעד התקנות ירים את ידו, מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

אושרו
היו"ר שמחה רוטמן
אני קובע שהתקנות אושרו פה אחד תודה רבה לכל הנוכחים והנוכחות הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:31.

קוד המקור של הנתונים