פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
19/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ט' באדר ב' התשפ"ד (19 במרץ 2024), שעה 9:40

שותפות רב מגזרית במניעה וטיפול באלימות במשפחה - לציון יום העובד הסוציאלי הבינלאומי

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אימאן ח'טיב יאסין
שלי טל מירון

שרון ניר

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי
ינון אהרוני - מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי

איילה מאיר - מנהלת האגף לשירות משפחות, ילדים ונוער, קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

מלי אורגד - מנהלת השירות לטיפול בטראומה ומשבר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

טלי רוזנפלדר - מנהלת תחום אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

סאיד תלי - אחראי על תכנית 'קשרים', טיפול בעולים חדשים על רקע אלימות במשפחה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ברברה לנג - עו"ס, מנהלת תחום, משרד הבריאות

חגי ברוש - ראש תחום בכיר טיפול ושיקום, הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

זוהרה עטה - מדור נפגעי עבירה ומשפחה, משטרה

אוהד טופז - מדור נפגעי עבירה ומשפחה, משטרה

נטע ברק - ממונה מדיניות ציבורית, הסיוע המשפטי

בת שבע פיק - עו"ס, מנהלת אגף הרווחה, מועצה אזורית גזר, מרכז השלטון המקומי

הילי רז וינשטיין - אגף לשירותי רווחה, פרדס חנה

לאה כהן - אגף לשירותי רווחה, פרדס חנה

קמילה אביגיל מיכמן - מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר אילן

יסמין רובין קופר - מנהלת יוזמת 'קווים אדומים' - שיתופים

פייני סוקניק - מנהלת תחום חברה חרדית ודתית ומגזר עסקי, 'קווים אדומים' - שיתופים

מוריה רודל סילפן - 'קווים אדומים' - שיתופים

ד"ר מירב שמואלי - מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה, 'רוח נשית'

ענבל אביב - רכזת פורום עמותות המפעילות מקלטים

מאירה בסוק - עו"ד, לשכה משפטית, נעמ"ת

נעמי סער - 'פנים חדשות'

צליל שילדר - מנהלת מקצועית, עמותת על"ם

שחר נטליה בלונטי - רכזת תכנית צעירות אמהות, עמותת על"ם

שור אליעזר - נציג עמותת ה.ל.ב השוויון בהורות

ענת מימון

דלית אזולאי

זיו אפללו - חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


שותפות רב מגזרית במניעה וטיפול באלימות במשפחה

אני אפתח את הדיון ולאחר מכן יצטרף אלינו שר הרווחה יעקב מרגי ומנכ"ל המשרד ינון אהרוני. בינתיים אנחנו נפתח עם המכובדות והמכובדים שנמצאים כאן, בנושא שותפות רב מגזרית במניעה וטיפול באלימות במשפחה, לציון יום העובד הסוציאלי ויום העובדת הסוציאלית הבינלאומי. איילה, אני חושבת שכדאי שנדגיש שזה יום העובדת הסוציאלית, כי כתבו את זה גם כאן, בלשון זכר.

אני חושבת שבימים האלה שאנחנו נמצאים בהם, בימי החירום, למרות שאנחנו מנהלים שגרה, אבל זה באמת שגרת חירום, כשישראל נמצאת באחת התקופות הקשות שלה ועדיין תחת מלחמה. בדרך כלל, הוועדה שלנו, פותחת עם משפחות החטופים והחטופות, משפחות הגבורה, משפחות התקווה, כל דיון, היום אני רואה שהמשפחות לא נמצאות כאן, אבל הם באמת, לא רק תזכורת, אנחנו לוקחים את זה איתנו, גם כשאנחנו כאן, בתוך שגרת כנסת, שבראש מעייננו להחזיר את ה-134 חטופות וחטופים, מתוכם גם אחים ואחיות שנרצחו באכזריות וגופותיהן נמצאות בידי חמאס, אנחנו צריכים לעשות הכול, כדי להביא אותם לקבורה, לקבר ישראל. אז הם לא נמצאים כאן, אבל אנחנו באמת, פותחים בזה ומדייקים את עצמנו, לזכור, מה חשוב ובהקשר הזה, לציין את יום העובדות הסוציאליות והעובד הסוציאלי, כאן בכנסת.

אני חושבת שזה לכבוד לנו, מאז פרוץ המלחמה, העובדים והעובדות הסוציאליות, עושים לילות כימים. אני באופן אישי, כשירדתי לשטח בשבוע הראשון למלחמה, אני יכולה לומר, שהראשונות שראיתי בעורף, בחזית הטיפול, בחזית המעטפת, למפונים, למפונות, למשפחות הנעדרים והנעדרות, משפחות החטופים והחטופות וגם הנרצחים – אלה היו העובדות הסוציאליות, עם הרבה מאוד יכולת לבצע מגוון תפקידים בו בזמן. כאשר אנחנו יודעים, כמה מוטל על עבודת העו"ס ועובדת העו"ס על הכתפיים, בין אם זה בתוך מרכזי המפונים, בין אם זה במוקדים.

כשנפתח מוקד 105, שזה היה בלהב, באייר פורט סיטי – גם שם הנוכחות שלכם מאוד מאוד הורגשה, ובוודאי מול מי שנמצאים ונמצאות במצוקה, זה מעבר לכלל האוכלוסייה הישראלית שנקלעה לאירוע מגה-טראומתי לאומי, ואני חושבת שגם חברתי – חברת הכנסת שלי מירון – תסכים איתי שיש תמימות דעים בבית הזה ולא תמיד קל להשיג תמימות דעים, שיש הערכה רבה לעבודה של משרד הרווחה והעובדות הסוציאליות.

נכון שלא אחת אנחנו גם מתכנסים כאן, ואני מכנסת את הוועדה כשהמשרד אולי עם הממשק הגדול ביותר עם עבודת הוועדה, והמשרד שאנחנו נמצאים אתו בדין ודברים והתדיינות על פיקוח, על מה נעשה סביב זכויות נשים, בדגש על אלימות, זה בדרך כלל באמת משרד הרווחה. ולא תמיד אנחנו – אני אדבר בשם עצמי – לא תמיד אני קלה, וגם יש חברי וחברות כנסת שלא תמיד קלות; אבל אני חושבת שגם צריך לדעת לעצור, כדי לומר תודה. חבל שהשר לא שומע את הדברים שלי, אבל הוא שומע אותם גם לא רק לעיניי המצלמות וכאן עם הפורום המכובד הזה. אנחנו יודעים גם לעצור ולומר שאנחנו מעריכים את העבודה, מה גם שהרבה מאד מהנושאים של שגרה שאנחנו הצפנו והעלינו קיבלו מענים ופתרונות, כגון הגדלת המענק לנשים שיוצאות ממקלטים, הבשורה המשמחת שקיבלתי בשבוע האחרון, על הגדלת תקצוב מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי עבירות מין.

לפני כשבועיים, בשיחה שקיימתי גם עם מנכ"ל המשרד, הוא הבטיח לי מפורשות שההחלטה היא להגדלת דירות המעבר של הנשים שיוצאות ממקלטים. היום יש כ-20 דירות, שהרבה פעמים הנשים נאלצות להתחלק, מתוך הבנה שנשים שנמצאות בשעה הקשה ביותר של חייהן שנאלצות לעזוב את המקלט, תקופת השהייה שהיא לא קלה, אבל כשהן יוצאות, לאפשר להן באמת סוג של תקופת זמן הסתגלות ומעבר קל יותר, לחיים החדשים שבפרק החדש בחיים שלהן ושל הילדים שהן צריכות לפתוח, מתוך הבנה שכל פעם, אנחנו צריכים לעשות עוד ועוד ועוד צעדים, כי אנחנו מכירים את האחוזים של נשים שחוזרות לגבר האלים.

אנחנו נאפשר לך איילה מאיר, מנהלת האגף לשירות משפחות, ילדים ונוער, קהילה. אנחנו ניתן לך להציג את התוכנית הלאומית.

כן, קצרה ממש.

תוכנית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, ברמת המקרו. בבקשה.

תודה רבה. לפני שאני אתחיל, אני רק רוצה קודם כול להגיד תודה לך, חברת הכנסת פנינה תמנו, על המילים החמות, ממש מחמם את הלב.

עובדים סוציאליים, גם בשגרה ובטח גם אנחנו רואים את זה במלחמה, הם נמצאים בחזית הראשונה של המלחמה, או הביטחון החברתי של ישראל ואנחנו רואים את זה, גם במלחמה ואני מאוד מאוד גאה להיות פה היום ומייצגת אלפי עובדים סוציאליים, שגם עוסקים באלימות במשפחה, אבל לא רק. יושבים איתי פה, הצוות שלנו, בתחום אלימות במשפחה, מהמשרד וצוות המנהלות שלנו במחוזות של המשרד ועוד הרבה מאוד חברים וקולגות שסביב השולחן, אני מאוד מתרגשת.

גם צוות המנהלות מוזמנות לתפוס מקומות סביב השולחן, אם אתן רוצות.

[הצגת מצגת]

אנחנו נציג ממש בקצרה. זה תוכנית שהצגנו אותה לאורך כמה שנים האחרונות, פה בוועדה במיוחד, ואנחנו נציג בקצרה, אבל בדגש היום במיוחד, על נושא מאוד מאוד ייחודי שבחרנו היום לשתף, על השותפות הרב-מגזרית בתחום הטיפול באלימות במשפחה, שאנחנו עושים במסגרת עבודת הוועדה הבין-משרדית, למניעה וטיפול באלימות במשפחה. אני רק אסקור ממש בקצרה, להזכיר לנו במה היא עוסקת.

ב-2016, הוקמה ועדת מנכ"לים ברשות מנכ"ל משרד הרווחה, עם עוד 12 מנכ"לי משרדים נוספים. ביולי 2017, אושרה תוכנית חומש שכללה כמאה תוכניות ופרויקטים ויוזמות, בתחום מניעה וטיפול באלימות במשפחה, כאשר עקרונות הפעולה של התוכנית הלאומית, מדברת על אלימות במשפחה, כתחום חירומי לכל דבר, שצריך פה, באמת, כל הכפר כולו, כדי להתמודד עם תופעה חברתית כל כך חמורה.

אנחנו נמצאים עכשיו ב-19 במרץ, כמה נשים נרצחו מתחילת השנה? שמונה נשים נרצחו כבר מינואר שנה זו, זה תופעה מאוד מאוד מטרידה, ולמרות הרבה מאוד פעולות שהמדינה עושה - - -

זה יותר גבוה לדעתי ביחס לשנה אשתקד.

כן, נכון, זה דומה, אבל כן, קצת יותר גבוה אם את משווה את זה ממש ינואר עד מרץ, אבל אנחנו מסתכלים על מגמה שנתית ואני מקווה שלא נגיע לשנה שעברה.

אנחנו רוצים באמצעות התוכנית המשותפת שלנו, קודם כול להעלות את רמת הדיווח, את רמת המודעות, את רמת היכולת של הנשים להרגיש ביטחון ואימון במערכות הציבוריות, לבוא ולפנות ולקבל עזרה. רוב הנשים שנרצחות, אני עומדת בראש וועדה לבדיקת מקרי רצח נשים במשפחה, רוב הנשים שנרצחות, לא מגיעות, לא הגיעו, לא דיווחו - - -

את מדברת לרווחה, או גם למשטרה?

גם למשטרה.

כי אז אנחנו יודעים שהיה לדעתי נתון של חמישים אחוז שהן פנו.

תלוי, אולי או למשטרה, או לרווחה, אבל כשאנחנו מסתכלים על מסה מאוד מאוד גדולה, יש מסה גדולה, אולי לא - - -

עדיין, אז אנחנו נשמח בהמשך להתעדכן באחוז, כי גם הנתון שאני אומרת, הוא לדעתי, לא מהשנה האחרונה.

אנחנו אוספים נתונים כל הזמן, ויש לנו, ונוכל ברצון לשתף את המסקנות שלנו, בתובנות וגם בנתונים.

ארבעה יעדים מרכזיים אנחנו שמים לנו על שולחן העבודה שלנו, כשאנחנו מדברים על טיפול באלימות במשפחה, שהוא טיפול רב-מגזרי, רב-מערכתי, ממשלתי. אנחנו מדברים כמובן, על הגברת המניעה והאיתור, פיתוח של כלים, פיתוח של קמפיינים.

אולי כדאי שנלך דווקא שקף אחד אחורה? התקציב שמופיע.

התקציב זה הראשון, רוצה שנחזור לאחור?

התקציב כן, חשוב לי, על העלייה לפי שנים, אפשר גם בסוף.

אני יודעת, פשוט הסתרנו חלק מהשקפים במצגת, כי ביקשו מאוד לקצר, אז פשוט דילגנו.

בסדר, אני איתכם.

אבל אני יכולה להגיד שאנחנו עומדים על 155 מיליון שקלים, בתקציב הנוכחי שזה שנת 2024.

לא, אני רוצה מ-2020, אז זה היה 61 מיליון.

נכון.

2021 – 105 מיליון, נכון? ו-2022?

155.

אוקי, ו- 2023, גם 155.

כן.

עכשיו זה כי לא היה קיצוץ ב-2023.

לא היה קיצוץ.

2024?

לא היה קיצוץ.

אבל אמרו לי שיגדל.

יגדל, אני מקווה שיגדל, אנחנו ביקשנו הגדלה.

לא, עבר התקציב, עדיין - - -

ביקשנו הגדלה, אנחנו עוד לא יודעים כמה נקבל תוספת. כרגע לא קוצץ, זה אחד התחומים היחידים שלא קוצץ.

המטרה שלנו שתהיה פה באמת תוספת. אז מלי אורגד שנמצאת איתנו, מפקחת ארצית על תחום נפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

לא, מלי מנהלת טיפול בטראומה. אנחנו צריכים לתקן את זה.

מי רושם את זה אצלכם במשרד?

אני לא יודעת, אנחנו נבדוק.

אני רוצה שתחדדו את זה, רוב הסיכויים שזה לשכת השר כנראה, אבל תחדדו, זה ממש חשוב, חבל, חבל לנו.

מלי מנהלת השירות בטראומה ומשבר, אחראית גם על פגיעות מיניות וגם על טיפול באלימות במשפחה.

נכון, אז אנחנו עודכנו לפני כחודש ימים, ממלי, עשינו פה דיון תקציבי, בראיית תקציבית על הסיפור של המאבק באלימות כלפי נשים, גם בפן הפיזי, המיני והנפשי.

שלום כבוד השר, את כל המילים החמות, כבוד השר, הפסדת. שלום לך. בדיוק אנחנו נותנים לאיילה מאיר להציג את התוכנית, היא תמשיך ואז נעבור לשר.

מה את מעדיפה שנעשה?

מה שאתה מחליט, כבוד השר.

התחלתי להציג את התוכנית הלאומית, את הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, שהמשרד שלנו מוביל אותה עם 12 משרדים נוספים, ובדיוק הגענו לשלב של התקציב. ואני אמרתי, שככול שאני יודעת ביקשנו הגדלה של תקציב, אנחנו יודעים שאין לפחות קיצוץ, אנחנו לא יודעת בכמה יגדל - - -

שכרגע אנחנו עומדים על 155 מיליון שקלים, ואתם אמרתם עדיין לא קיבלתם את התשובה לכמה תוספות שאתם ביקשתם, גם לגבי אלימות פיזית וגם לגבי אלימות מינית. אני מבינה שהשר היקר שלנו ישקול.

אבל היו"רית יודעת שזה יגדל, בגלל שהיא עקצה אותנו בהצעת חוק פרטית.

על המענק של נשים יוצאות מקלט.

הוא עוד יוסיף.

מה שאני כן אגיד שבאמת בזה כן יגדל, וגם קיבלנו גידול פגיעות מיניות, אבל כרגע, רק על רקע המלחמה. זאת אומרת, זה כרגע תקציב מיוחד חד-פעמי שקיבלנו להרחבה של הטיפול בפגיעות מיניות.

אוקי.

אני אומר, מאחר ותקציב המדינה רק אושר, אני חושב שלא יהיה סעיף, חוץ מתמיכות, הנה אני אומר, חוץ מתמיכות לא יהיה סעיף במשרד שלא יגדל, קיבלנו תוספת נכבדה, שאני אדבר, אני אציין אותה.

יפה.

אז הזכרנו ארבעה יעדים מרכזיים, דיברנו על מניעה ואיתור שפה, יש לכם ממש דוגמא של כל מיני תהליכים ומענים ותוכניות שאנחנו פיתחנו ומפתחים, גם פיתוח של כלים דיגיטליים להגברת האיתור, זיהוי. הקמנו אתר ייעודי, בתוך אתר המשרד, בנושא של מניעת אלימות במשפחה. יצאנו בקמפיינים שונים, גם דרך הרשתות, וגם כמובן טלוויזיה וגם בעיתונות. יש לנו תוכנית מניעה שהרחבנו אותה משמעותית בשיתוף עם משרד החינוך, שמשרד החינוך מוביל אותה: 'חברות וזוגיות, ללא אלימות'.

שזה היה אז, לדעתי, בפיילוט סביב מאה בתי ספר, אם אני לא טועה, ואמרנו שנעלה את זה, היה תקציב של חמישה מיליון, לא יותר.

כן, הגדלנו את זה לשבעה מיליון, היה תקציב פחות מחמישה מיליון, אבל הגדלנו אותה לשבעה מיליון.

מדהים, תוכנית מדהימה, ממש לתפוס אותם לפני שהם מתחילים את הזוגיות ולהסביר להם, איך נפרדים, איך מנהלים זוגיות, מדהים.

נכון. כמובן הגדלנו משמעותית, את הפעילות הקהילתית, בתוך הרשויות המקומיות, בתוך המחלקות לשירותים חברתיים, באמצעות תקנים של עובדים סוציאליים קהילתיים, ייעודיים למרכזים לטיפול באלימות ועצרנו את זה, זה לא כל כך חדש, אבל בשנים האחרונות פתחנו מוקד פניות שקד, בתוך מוקד 118, לאפשר גם לנשים וגם לגברים לפנות באמצעים של טקסט ולא באמצעות הטלפון. פיתחנו את זה, דרך אגב, בקורונה כשאנשים היו סגורים בבתים.

אז החיכוך היה יותר גבוה.

בדיוק, חששנו שאנשים לא יעזו להתקשר כשכל בני המשפחה נמצאים סביבם, ולכן פיתחנו את זה אז וזה משמש אותנו עד היום.

היעד הנוסף זה כמובן, לפתח, להרחיב את התוכניות הטיפוליות, את מרכזי הטיפול, את כל מתן השירות, גם כדי לצמצם המתנות במרכזי הטיפול. יש לנו היום 165 יחידות ממוחיות, לטיפול באלימות במשפחה, במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים.

הן מותאמות ומונגשות לעולים חדשים? אני לא סתם שואלת את זה, זה אולי בין ההערות הבודדות שאתם תקבלו היום, כי מבחינתי היום זה באמת יום יותר להוקיר את עבודתכם, לראות שזה מותאם שפתית, זה מונגש, זה מתוך מקום שאני מכירה שקשה להם.

אני יכולה להגיד, קודם כול, יושב מימיני סאיד תלי, שהוא גם אחראי על תוכנית מיוחדת, יש לנו תוכנית 'קשרים', לטיפול בעולים חדשים, על רקע אלימות במשפחה, יחד עם משרד העלייה והקליטה. אתה יודע להגיד בכמה היא פועלת היום? בשלושים רשויות?

שלושים יישובים.

בשלושים יישובים, כמובן, יישובים שנבחרו ותואמו עם משרד העלייה והקליטה, שהם היישובים שהם יותר עתירי עולים לצורך העניין. ויש לנו גם הנגשה שפתית, עובדים סוציאליים דוברי שפות רוסית ואמהרית. ברור שצריך יותר, אנחנו נרחיב את זה, ככול שיידרש.

כמובן, עו"ס המשטרה שזו תוכנית מאוד מיוחדת שיש לנו עם משטרת ישראל. מרכזי אלומה, שזה מרכזים שיש לנו כרגע בשני מקומות בארץ, במחוז צפון בעכו, במחוז מרכז בראשון לציון ובמחוז ירושלים בבית שמש, ועתיד להיפתח מרכז נוסף בדרום. זה מרכזים שנותנים מענה 24/7, גם בטלפוניה וגם באמצעות מקוונת, ברשתות, בשיחות טלפון וגם כמובן, פרונטלי, לכל נפגעת ונפגע שרוצים להתייעץ, להגיע, גם בלי התחייבות לקבל טיפול, בלי התחייבות להגיע, לפתוח תיק, היא יכולה להגיע בכל שעות היממה ולקבל סיוע ייעוץ והפנייה למקום המתאים.

פתחנו דירות טיפוליות לגברים, מה שאנחנו קוראים להם דירות שלב, לגברים שהורחקו על רקע צווי הגנה בהליך אזרחי. אנחנו מסייעים להרחבה של ההוסטלים של הרשות לשיקום האסיר, במסגרת התקציב המיוחד, אנחנו מעבירים תקציב לרשות לשיקום האסיר, לפתיחת ההוסטלים לאסירים, על רקע אלימות במשפחה, ששוחררו בשחרור מוקדם וזקוקים להמשך טיפול. יש לנו, במסגרת התקציב המיוחד של הוועדה, אנחנו מעבירים למשטרת ישראל, למשרד לביטחון לאומי, תקציב להרחבה של עו"ס, מה שהם קוראים עו"ס משפחה במשטרה, עובדים סוציאליים מתוך מחלקי המשפחה, איזושהי תוכנית ייחודית שהתחילה כפיילוט והוכחה כמוצלחת.

כן, בהמשך נשמע גם את המשטרה.

וכמובן, הרחבנו באופן דרמטי, הכשרות לכל אנשי המקצוע, לא רק לעובדים סוציאליים, באמצעות הוועדה.

היעד השלישי זה כמובן, סיוע וליווי בקהילה, אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בו, זה התוכנית 'דף חדש' לנשים יוצאות מקלט ולנשים נפגעות אלימות, שסיימו תהליכי טיפול ויצאו לחיים אמצעים בקהילה, גם באמצעות מתן סל חומרי מיוחד שאנחנו נותנים לנשים, למשפחות שמבקשות לצאת לחיים עצמאיים ומתקשות מאוד לעשות את השינוי, והן צריכות איזה סיוע ראשוני של הצטיידות, של ריהוט ראשוני, אם בבית, אז גם באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, הן יכולות לקבל סיוע מיוחד.

והיעד הרביעי שהוא לא יעד אולי של טיפול ישיר, אבל זה משהו שאנחנו מאוד מחשיבים אותו ומאוד מעריכים אותו – כל הנושא של מדידה, אנחנו רוצים לדעת, אם אנחנו עושים נכון, אם אנחנו אפקטיביים, אם אנחנו מביאים תוצאות, אם אנחנו מצליחים לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות.

של גוף חיצוני שמודד ועושה הערכה?

יש לנו גוף, אנחנו משתמשים ומסתייעים במכון ברוגדל, מסגרת - -

כן, מוכר, הרבה משרדים.

- - שמסייעת לנו לבנות את כל מערך המדידה ואנחנו מכניסים את זה, גם לתוך המערכות הממוחשבות שלנו.

אתם מקבלים כבר? יש תוצאה?

מתחילים.

מתחילים?

כן, מתחילים, מתחילים את התהליך של המדידה. המדידה שלנו כיום היא מדידה, על בסיס דיווח עצמי של העובדים הסוציאליים בתוך מרכזי האלימות. מידי שנה, אנחנו שואלים אותם, כמה מתוך סך המטופלים שלהם סיימו טיפול בהתאם ליעדים שהוצגו בתחילת הטיפול, אז על בסיס דיווח עצמי, אנחנו רוצים לשדרג את זה, בצורה משמעותית וגם לשאול את המטופלים עצמם ולא רק את העובדים הסוציאליים.

כמה גם יצאו מתוך מעגל האלימות, כמה התחילו דף חדש, אם אנחנו מדברים על דף חדש, עם כלים שאתם מסייעים להם. אני אשמח שכשיהיה לכם את תמונת המצב.

אני אוסיף שאנחנו השלמנו באמת את התהליך של הפיתוח והמדידה וההערכה עם ברוגדל, ואנחנו עכשיו מפתחים מערכת ממוחשבת, לכל מרכזי האלימות, שמעבר למדידה של מספרים, כמה אנשים היו בטיפול, סיימו את הטיפול, נוכל ממש למדוד את היקף האלימות, האם היא פחתה, את סוגי האלימות, את תחושת מסוגלות האישית, זאת אומרת, גם מדדים - - -

מדידה איכותית.

בדיוק וזה יקרה, אני מקווה שיהיו לנו נתונים, עוד שנה בעזרת השם, המערכת תהיה מפותחת.

היא מצטנעת ולא מציגה את עצמה – טלי רוזנפלדר, מנהלת תחום אלימות במשפחה, אצלנו באגף.

כן, אנחנו הספקנו להכיר.

אני רק אכניס אינסרט קטן, הן יודעות את זה, כשאנחנו יושבים בישיבות, הלוואי שנגיע ליום שנוכל גם לעשות מה שנקרא יזמות חברתית, שהמסגרות האלה יבדקו בהתאם בסיס פלוס התוצאות החיוביות, על סמך, מדידה לאורך זמן, הלוואי ונגיע לימים האלה. אני חושב שהגיע הזמן, בעשור השמיני של מדינת ישראל, שמדינת ישראל תדע גם, להוציא מכרזים באופן הזה, שלא רק נקיים מסגרות, בלי לדעת, לאן זה הולך, מצליחים, הטיפול איכותי או לא איכותי. מדברים על זה הרבה במשרד, אני מקווה שנצליח יום אחד להבקיע את החומה הזו.

אנחנו נעשה רגע הפסקה, כדי לאפשר לשר?

אין לי בעיה, אני איתך, מה שתחליטו.

יושבת הראש מחליטה, את קובעת.

את מעדיפה להמשיך עכשיו?

אנחנו רוצים להציג ממש עוד כמה דקות, שתי יוזמות, ממש בחרנו מתוך הרבה מאוד, אבל בחרנו שתי יוזמות מאוד מאוד מיוחדות שבעצם מוכיחות, או מראות את השותפות הרב-מגזרית המיוחדת שאנחנו יצרנו במסגרת הוועדה הבין-משרדית, התוכנית הלאומית. אחת מהיוזמות היא יוזמה מאוד מאוד רחבה, שיסמין – חברה וקולגה ממרכז שיתופים שמנהל אותה – תציג אותה עוד רגע; ומיזם 'בדרכה', זה יוזמה מיוחדת משותפת קרן רשי, גוגל ישראל, אגף הקרנות של משרד הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, חברו יחד לתוכנית מאוד מאוד ייחודית, של תעסוקה, הכשרה לתעסוקה של נשים נפגעות אלימות, לפי מקצועות הטכנולוגיה וההייטק, ופה יש לנו תוצאות.

אז זה לא רק הכשרה, זה גם השמה.

זה גם הכשרה וגם ליווי בהשמה. וזה באמת הכשרה מאוד מאוד מיוחדת, שמותאמת כמובן לייצר עצמאות כלכלית איכותית וגם תעסוקתית.

כמה משולבות בתוכנית הזו?

במהלך 2021-2022 זה התחיל כפיילוט קטן, אנחנו עכשיו עוברים לשלב ב' ולכן אנחנו נגדיל. השתלבו בתוכנית 87 נשים, 85 אחוז מהן שיפרו את מצבן התעסוקתי, 33 מהן הגדילו את שכרן, ואתם רואים פה את השכר הממוצע שלהן, של הבוגרות שעברו בתחום, עומד על 10,000 שקלים בערך לחודש.

את יודעת להגדיר לי את האוכלוסייה הזאת, אם זה נשים יוצאות מקלטים?

זה גם וגם, זה נשים שמסוגלות, שנמצאות בשלב בחיים שלהן, בשלב של הטיפול ובשלב של החיים שלהן, שהן מסוגלות להתפנות להכשרה איכותית, עמוקה, אינטנסיבית, ולהשתלב בתוך עולם התעסוקה. נשים שנמצאות ברגעי משבר - - -

לא, אבל אם זה נשים שיכולות להתפנות, אז בדרך כלל, לא נשים שנמצאות בצוק העיתים ובתוך חירום מיידי.

נכון, זה לא מיועד לנשים שנמצאות בתוך החירום, יש נשים שהן יוצאות מקלט שהן משתלבות בתוכנית ויש נשים שהן בתוך הקהילה, מטופלת במרכזי טיפול באלימות במשפחה, שישתלבו בתוכנית. מי שאנחנו רוצים להצליח ואנחנו רוצים לא לתסכל גם את הנשים, אז אנחנו חושבים - - -

אתם צריכים את הפניוּת.

האישה שיכולה זו האישה שיכולה להתפנות לזה ולא שנמצאת במשבר האקוטי של האלימות במשפחה. אז זה ממש בקצרה, תוכנית 'בדרכה', אנחנו ממש בימים אלה יוצאים לשלב ב' שלה, הולכים להרחיב אותה, אנחנו מאוד מאוד אוהבים אותה. אני גם אגיד פה בגאווה, שהצגנו אותה, בכינוס של ה-W.S.C, באו"ם בשנה שעברה, מרץ 2023, יחד עם קרן רשי וגוגל, וזכינו להדים מאוד מאוד חיוביים ולהרבה מאוד הערכה על הפרויקט המיוחד הזה.

והדבר האחרון שאני אציג פה, זה את 'קווים אדומים'. זו שותפות מאוד מאוד מיוחדת, למניעת אלימות בזוגיות שבעצם המשרד חבר אליה, זו לא הייתה יוזמה של המשרד, אבל הוועדה הבין-משרדית ומשרד הרווחה, חבר אליה בשמחה רבה יחד עם משרדי ממשלה נוספים. ואני מעבירה את המיקרופון ליסמין חברתי שהיא תציג את היוזמה המיוחדת הזאת. תודה.

שלום. תודה איילה, יסמין רובין קופר, משיתופים, מנהלת את יוזמת 'קווים אדומים'. אני אגיד בכמה מילים: קווים אדומים היא שותפות רב-מגזרית, יש בה מעל 150 שותפים, ארגונים, חוקרים, חוקרות, כולל כמו שאיילה אמרה, ועדה הבין-משרדית וכל משרדי הממשלה שעוסקים בתחום, וגם ארגונים חברתיים מאד מאוד מגוונים, מעל 75 ארגונים חברתיים, עשרות עסקים, קרנות פילנטרופיות ועוד ועוד, שהמטרה המרכזית היא לעסוק במניעה, אותו תחום שמאוד מאוד קשה לאחוז בו ולעסוק בו ולעסוק במניעה מערכתית רחבה של אלימות בזוגיות ובעצם, היוזמה קיימת שלוש שנים, אנחנו נכנסים עכשיו לשנה הרביעית.

בחרנו להראות פה ביחד, כמה תוצרים שיצרנו אותם באמת בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה והארגונים החברתיים היו שותפים אליהם. דבר ראשון, יצרנו ביחד הגדרה מוסכמת, יש הרבה ויכוחים מה זה אלימות, מה כלול, מה לא כלול. אז בתהליך שמבוסס מחקר, עם עשרות שותפים ושותפות, יצרנו הגדרה מוסכמת. ישבו שם המשרדים לביטחון לאומי והבריאות והחינוך והמשפטים והרווחה וכן הלאה. מדידה בישראל, מדידה של היקפי התופעה, לא נערכה מאז 2001 בישראל, שוב בתהליך משותף ובמיזם משותף, עם משרד הרווחה ועם הוועדה הבין-משרדית, יצרנו תהליך של כלי מדידה מותאם לישראל.

זה מתחבר עם המחוון שיוצרים עכשיו, במשרד של השרה מאי גולן?

בוודאי, בוודאי. אני אגיד שגם הרשות לקידום מעמד האישה כמובן, שותפה בפיתוח של הכלי, והלמ"ס מלווה את התהליך הזה באופן צמוד. ואני ממש שמחה להגיד שהשבוע נסיים איסוף נתונים, במדידת אמת ראשונה, כאמור 22 שנה, תוך חודשיים יהיו לנו נתונים על היקפי התופעה בישראל.

אנחנו נשמח שתגיעו לוועדה להציג.

יותר מנשמח. אחד הדברים שהבנו שיש פער גדול בתפיסה הציבורית, הציבור לא מבין מה זה אלימות, והקמנו כלים להסברה משותפת, איך ביחד נסביר לציבור מה זה וגם נסביר לציבור מה תפקידו. יצרנו ביחד מסמך מאוד מאוד מקיף, על כל השירותים והמענים, גם הציבוריים וגם החברתיים, מאוד מונגש לאנשי מקצוע, לאנשי טיפול, שפורס את כל השירותים והשימוש בהם וגם יצרנו אתר בארבע שפות, להנגשת מידע לציבור, גם על מה זה, איך לזהות את זה וגם שוב, מאגר שירותים מונגש לציבור.

אני אשאל אותך שאלה הכי הכי פשוטה: למה שגוף ירצה בכלל להיכנס לזה, את יודעת, אנשים נורא לא רוצים להתעסק, שתבוא לעבודה, שיבוא לעבודה, יילכו הביתה, איך אתם מצליחים להביא אותם למצב שהם צריכים להיות מעורבים?

אני אגיד, קודם כול אין לנו שום סמכות כמובן על אף אחד, אבל אני חושבת ש- - -

לא, אין סמכות, ברור.

כולם מרגישים, יושבים פה כל השותפות, המקלטים, רוח נשית, המשרדים השונים, אני חושבת שיש פה הבנה משותפת, שבשביל לעשות מניעה, כמו שאיילה אמרה קודם, צריך כפר, וזה מגביר את האפקטיביות של כל אחד מהשחקנים, זה מייצר לנו תשתית משותפת, זה יכול לייצר שינוי עומק מערכתי, זה משהו נורא ייחודי לישראל.

אני מקווה שתהיה הזדמנות לבנות הצוות שלי שעובדות בחברה החרדית, בחברה הערבית, שמאוד פעילות, זה שתי חברות שמאוד פעילות ביוזמה. אני חושבת שיש במגזר העסקי ויש פה הזדמנות לעשות שינוי עומק והוא יכול לעבוד רק ביחד, ואני מלאת הוקרה למשרד הרווחה, לשאר המשרדים, לוועדה הבין-משרדית, שהשותפות היא מאוד מאוד הדוקה ומאוד מעמיקה.

תודה.

אני רק אגיד עוד מילה, שעוד דבר שהקרנות ששותפות ביוזמה אמרו, איך אנחנו יכולות לפעול, והקימו קרן, קרן קווים לשינוי, שהמטרה היא להקים קרן ייעודית, שכבר גייסה שישה מיליון שקלים, להשקיע במיזמים של מניעה. יש כרגע שישה מיזמים חדשים, שפונים לצעירים וצעירות, בכל האוכלוסיות בישראל, עם מדידה, עם הערכה, דברים שיעבדו, אני מקווה - - -

כמה אתם מצליחים לעודד תאגידים, חברות, לגלות אחריות תאגידית דווקא במובן הזה? כי הרי הם כל פעם מחפשים נושאים חברתיים.

אני יכולה לענות על זה, שמי פייני סוקניק, אני עובדת בקווים אדומים, מנהלת את הפורום העסקי של החברות העסקיות וגם את הפורום לחברה חרדית. יש לנו למעלה מארבעים חברות עסקיות, ביניהם גוגל, ביניהם מיקרוסופט וסטרטאפ וחברות נוספות אחרות, שופרסל, ישראכרט ומקס. כולם שותפים, כי כמו שיסמין אמרה, התפיסה היא שאלימות במשפחה היא תופעה חברתית, חברות עסקיות, גם במסגרת עבודה של משאבי אנוש שלהם וגם במסגרת אחריות תאגידית, מצטרפות ליוזמה עושות פעילות.

בדיוק עכשיו אנחנו מסיימים פיתוח של אתר, יחד עם הפורום העסקי, לעסקים. אתר שאומר, מה עסקים יכולים לעשות בשירות המניעה. ישבנו, פיצחנו את זה, חמישה צעדים אפקטיביים, כולל מענים, כולל כל מה שהם צריכים. והם פשוט רוצים לקחת חלק, כי בסופו של דבר, הם מבינים שהם לא אנשי המקצוע, אנשי המקצוע יושבים פה בחדר, הם עובדים איתנו בשיתוף פעולה סביב כל המענים, אבל חברות עסקיות שרוצות לקחת חלק, אומרות, בואו נקדם מניעה, בוא נדע מתי להפנות ולמי וזה דבר שחייבים לעשות.

תודה, אז השאלה הייתה, אנחנו נפצח את זה, אני חושבת אולי בדיון אחר, שיהיה באמת גם אולי סוציולוגי, מי רוצה לקחת חלק ואיך מעודדים מגזרים שלא רלוונטיים, רלוונטיים, אבל לא חייבים ולא מחויבים לקחת חלק, איך מגדילים מודעות. כמו למשל גיוון, גיוון פעם לא היה כל כך נפוץ, גם לא בישראל, זה התחיל יותר בארצות הברית ומקומות אחרים וזה תפס תאוצה, בעקבות באמת, בוודאי שהקטר זה המגזר הציבורי והמגזר השלישי, אבל זה באמת מעניין אותי לדעת, בהמשך. לא צריך תשובה, תודה, אבל אנחנו נעמיק בפעם אחרת, כי אין לנו מספיק זמן, ואם יהיה אנחנו נחזור.

תודה רבה על ההצגה שלכם, לכל מי שהציגו. עכשיו, אתה פספסת, אדוני השר, את דברי ההקדמה שלי, אז אני אוסיף תוספת.

זה יום העו"ס, לא יום השרים.

אתה מייצג מבחינתי את העו"סים והעו"סיות בצורה כל כך טובה, אבל אני לא מחלקת לך ציונים. אני רק אומר ואני אפתח את הדברים שלי ואומר, כשהיה את חלוקת התיקים, מאוד מאוד היה חשוב לי לראות, מי הולך או הולכת להיות שר או שרת הרווחה. ומאוד שמחתי שנכנסת לתפקיד ואני שמחה שלא התבדיתי, ומאז עברה כשנה.

יותר.

שנה וקצת. ואני מודה ומתוודה כמשרד שהוא הכי הרבה בפיקוח של הוועדה, בממשק עם הוועדה, בעבודה משותפת עם הוועדה – לא יכולתי לבקש שיתוף פעולה יותר פורה ויותר טוב. בוודאי שתמיד אפשר יותר, אבל אם אני פותחת את הדברים שלי ביום לציון יום העו"ס והעו"סיות – אני רוצה להודות לך, א' על הגדלת התקציבים, על כך שהעברת יד ביד איתנו, חוקים להגדלת המענקים לנשים שיוצאות מקלטים - - -

עם לחץ פיזי מתון.

עם לחץ פיזי מתון, כולל לא נעים לומר, קצת טיפוס גם על עצים, למרות שנתנו מילה. על כך שבאמת המנכ"ל של המשרד שלך ינון – הוא אמנם לא נמצא כאן – אבל בכל בעיה ושאלה וכשאנחנו באמת לא מקבלים מספיק תשובות, כשאנחנו פונים אליו הוא נותן מענה מידי תוך מתן כלים אופרטיביים. לדוגמא, יש את העשרים דירות מעבר של נשים יוצאות מקלט, הוא נתן את מילתו. יש כמובן את ברכת דרכך, זה יוכפל לארבעים דירות ואני מאוד שמחה על כך. שבוע שעבר גם, מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי עבירות מין, התקשרו אליי ובישרו לי - - -

אתמול היה אצלנו דיון במשרד, במסגרת המעקבים שלי על רשימות ההמתנה במרכזי החירום.

שנתת את התוספת התקציבית, אני חושבת שזה מציל חיים, בטח בתקופה הזאת, שנושא הפגיעות המיניות, בהקשרים קשים ומזוויעים, כולל בקורבנות ממעגל שני ושלישי, אנחנו מבינים שהם השותפים החשובים ביותר. אז תודה לך כבוד השר. אני בטוחה שיש לנו עוד דרך ארוכה בשיתוף פעולה, גם אם הייתי רוצה שהדרך תהיה קצרה ונהיה אולי באותה ממשלה שהיא אחרת, אבל אין לי ספק שאנחנו נביא עוד תוצאות בזמן שיש לנו, מתוך שליחות אמיתית, למען הנשים וכלל עם ישראל.

אמן. תודה ליושבת ראש הוועדה, חברותיי חברות הכנסת, וצריך לפרגן, הן אתמול השתתפו בהצבעות עד 01:00 והיו צריכות לנסוע הביתה ושוב להיות כאן בבוקר בדיונים; קודם כול יישר כוח לכן, תודה רבה.

תרשי לי לומר, חברותיי וחבריי העובדים הסוציאליים, עובדי המשרד, עובדי העמותות, הארגונים, זה היום שלכם, לא באנו לדבר על השר. זה היום שלכם, יום שבו אנחנו – זה לא קלישאה – מצדיעים לכם, מוקירים, זה נשמע כאילו זה קלישאה חוזרת כל שנה, אבל השנה יש לה משמעות. ואני אומר, אבל אני לא יכול בלי להתייחס במה שפנינה משכה אותנו ולא תכננתי לומר את זה, באמת, היא דיברה על הקמת הממשלה ואמרתי את זה אני חושב שעשרות פעמים, אבל אני חוזר על זה, כי משם אני אבוא להסביר למה המציאות היא שונה. אני אומר, מי שייקח את התמונות שלי בחודש הראשון של הקדנציה, או השני, יראה תמונה של אדם כעוס ומבוהל. אז כעוס למה? כעוס – על מי שנתן לי את התפקיד הזה; מבוהל – מגודל האתגר.

אני מזדהה איתך, ככה הייתי בחודשיים הראשונים שנכנסתי להיות, אבל מישהו אמר לי, טוב מאוד שאת נכנסת ככה ולא בצהלה.

אז כעוס – כי אמר לי הבן שלי – שאגב הוא כבר גדל, הוא במילואים מהשמיני לחודש, גדל ולא זכה להרבה שעות אבא – הבן שלי אומר לי: לכל הרוחות, אחרי כל כך הרבה שנים בכנסת – זה עשור השלישי שלי שאני מתחיל בכנסת – לא יכולת לקחת את תיק התיירות? ומבוהל – מגודל האתגר, כי גם אני כחבר כנסת וכפרלמנטר מצטיין, לא שאני אעטה על עצמי מה ש- - -

נכון, הרבה שנים.

מצוין וקיבלתי ממכון ישראל לדמוקרטיה, גם אני לא הכרתי את משרד הרווחה. הכרתי את משרד הרווחה והשתתפתי בעשרות דיונים בוועדת העבודה, כמשרד של מצוקות, לרוב מצוקות עוני. וכשאתה נכנס למשרד, דבר ראשון שאתה עושה, לומד את המבנה הארגוני ואת המחלקות ואתה רואה עם פריסת כנפיים רחבה, מתחת למוטת הכנפיים הזו רזולוציות רבות וקטנות, נוגעים כמעט בכל בית בישראל. משרד הרווחה זה לא רק מצוקת העוני, סיבות אובייקטיביות ולא אובייקטיביות, כמעט כל בית בישראל, אזרחים ותיקים, זה לא פוסח על אף אחד, כולנו רוצים להיות אזרחים ותיקים ועם זקנה מיטבית. וזה אתגר שלנו, למרות שזה מחולק – לא מבין למה – בין כמה משרדי ממשלה. אבל בסוף המטלה היא עלינו ומצוקות אובייקטיביות, דיברתם כאן, בוועדה מעמד האישה, כל סוגי האלימות במשפחה, אפילו מעמד האישה, כל הנגזרת מכך.

אני רוצה לומר לכם, רוב פניות הציבור שאני מקבל אליי, הנגזר מכל סוגי מעמד האישי, גירושין, נישואין ילדים ומי עובד בחזית? העובדות הסוציאליות. יסלחו לי העובדים הסוציאליים, על הקומץ שיש, על כך שאני אומר העובדות הסוציאליות; אני מקווה שהכמות תגדל, אבל כל עוד זה לא, הם יסלחו לי, וכשאני אומר עובדות זה גם עובדים סוציאליים. הם עומדים בחזית ולכל מטבע יש שני צדדים, אתה שומע כל אחד את האמת שלו, מציאויות קשות מאוד. והאתגר שלנו באמת, כפי שציינתם פה, למזער את זה, כי בסוף יש מי שמשלם מחיר, והמחירים לא נגזרים בהסדר ראיה בלבד, לא נגמרים בהסדר ראיה, לעיתים זה מתגלגל ומתגלגל עד להוצאה מהבית, ותופעות חברתיות קשות מאוד, לאורך שנים, לא ראשון, שני ושלישי.

זה אתגר שלנו. ושוב, לא באתי לדבר על המשרד, אז תדעו לכם שהתמונה השתנתה, לא כעוס ולא מבוהל. ולמה? כי מצאתי במשרד הזה הון אנושי מבורך, איכותי, חדור מוטיבציה, לא שחוק; הנושאים קשוחים, אבל לא מצאתי אנשים שחוקים. התמורה עדיין לצערי הרב לא הכי ראויה, השכר של העובדים הסוציאליים צריך להמשיך ולעלות, להמשיך לטפס. אמרתי הלוואי שהנכדה שלי הקטנה, שתרצה שאני אוכל לשאול אותה 'מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה', והיא תאמר לי, עובדת סוציאלית. לשם אנחנו צריכים לשאוף. ואין שום סיבה שלא, כי האיכויות, הנושאים הקדושים אני אומר, שאתן עוסקות בהם ביומיום ולעיתים לא זוכות להכרה ולהערכה, צריכים להיות במרכז החדר הזה ומרכזה של כל ועדה בכנסת.

כשאני שומע ראש עיר מציג את העיר שלו לראווה – הוא שם את מערכת החינוך שלו בקדמת הפרוספקט או הבמה. הייתי יו"ר ועדת חינוך. לעיתים, שלא בצדק, לרוב שלא בצדק, הגיע הזמן שיציגו איפה שיש מחלקה לשירותים חברתיים איכותית עם חוסן, שיציגו אותה, אין שום סיבה, וכאלה הן, רובן ככולן כאלה. מחלקות רווחה, לצערי הרב, לא תמיד זוכות גם לסביבת עבודה איכותית, בגלל שמה לעשות, מחלקת הרווחה זה לא יהיה.

אנחנו חדורי מטרה, אני בכל אופן, בקדנציה שלי ככול שתהיה ארוכה או קצרה, אעשה הכול שסביבת העבודה של העובדים הסוציאליים תהיה סביבת עבודה איכותית, לא נופלת ממושג המושאל, סביבת הייטק, כן, ככה. ולכן, כבר בתקציב 2024, אנחנו ממפים את המחלוקות האדומות, במצבים הכי קשים, אין יותר תקציבים קטנים לפה ולשם, תקציב אחד גדול משמעותית לבינוי וסיעוד ואני מעריך את זה במצב של חומש, או עשור, נקיף את כל המדינה, נביא מחלוקות רווחה איכותיות, לא עוד איזה חצר אחורית של העירייה, ואנחנו נעבוד יחד עם השלטון המקומי.

נמצא אצלי בהמשך היום יושב ראש המרכז לשלטון המקומי, אני הולך לדבר אתו על כך. היום אחרי שנגמור את היום לציון העובדות הסוציאליות, אני הולך לדבר אתו על כך. אין שום סיבה שלא, שאזרח יידע שיש לו מחלקה שירותים חברתיים איכותית ביישוב שלו, הוא יידע שזה יישוב שצריך לגור בו, כיף לגור בו ובטוח לגור בו, כי ראינו בשעתכם הגדולה, במלחמה הזאת, לצערי הרב, שחשפה את העובדים והעובדות הסוציאליות, במלוא הדרן, בגאווה גדולה, הראשונות שהתייצבו בגב זקוף, בנשימה עצורה, לעמוד מול המשפחות העקורות, הטבוחות - -

דיברתי על זה גם בפתח דבריי.

- - אנשים היו באי וודאות, נשדד מהם הכול, והם עמדו מולם, עם אמפתיה, הסתכלו להם בלבן של העיניים, שידרו להם חוסן, שידרו להם שיש לכם על מי להישען. והם היו מדן ועד אילת, עובדות סוציאליות שעזבו את הבית ביום ראשון, חזרו אליו ביום חמישי, כשהבעל במילואים, כשהילדים מטופלים על ידי הסבא, או הסבתא, או כל דבר אחר. ולא אמרו מילה, לא באו בטרוניה, שעתם הגדולה של העובדות סוציאליות. אבל למה רק בזמן מלחמה? הרי לא השתניתם, את העבודה הזאת הם עושים גם בשגרה, שגרת העבודה של משרד הרווחה, של העובדת הסוציאלית, היא שגרת חירום.

אני אומר בעולם הדימויים שלנו, כשזירה של תאונת דרכים מתפזרת – הכביש מתנקה, מד"א נוסע, כיבוי אש נוסע, שוטרים יוצאים; מי שנשאר ללוות אלה העובדים הסוציאליים. כשבית מתפרק, מי שנשאר בתווך זה העובדת הסוציאלית. לצערנו הרב, יש ילד עם צרכים מיוחדים והוא נולד, צריך ללוות את המשפחה עד למעון יום השיקומי ועוד, כמעט עד גיל זקנה – זה העובדים הסוציאליים.

לכן זה היום שלכם, יום שאנחנו מביעים את ההוקרה. ואני אומר לכם, גאווה גדולה, אני אומר לכם, זו גאווה גדולה לעמוד בראש של משרד הרווחה, כשיש לך שדרה אנושית מקצועית, הון אנושי איכותי. אתם רואים אותם כאן בוועדות, הן מגיעות.

חברים, הייתי יו"ר ועדת החינוך, יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת הכנסת ומילאתי מקום של הרבה יו"רים. אני אומר לכם, מבלי לפגוע באף משרד אחר, תשאלו את כל השאלות הכי קשות, את עובדי משרד הרווחה, תקבלו תשובות, לא ימרחו אתכם, מתוך ההן תשמעו את הלאו, תשמעו תשובות מקצועיות, תשמעו את הקשיים, תשמעו את ההתמודדויות, אבל לא תשמעו מריחות.

זו גאווה גדולה לעמוד בראש משרד כזה, ואיתנו מנכ"ל המשרד, המרתי הימור שהצליח בסוף, לקחתי אותו מתוך שדרת הניהול של המשרד. ומאז הוא עובד קשה, לילות כימים, שנה. אין ספק, שנה קשוחה מאד, קשוחה, כי נכנסתי באמת כפי שהבטחתי ביום הראשון, בצניעות, בענווה, רק לעבוד, לא הצהרנו הצהרות, ונחתה עלינו המלחמה עם גודש רגשי שאין לתאר אותו.

לעיתים אדם נפגש עם משפחה שכולה, לוקח את המטען קשה. אבל לפעמים כשעובד משרד מתלווה אליך לסיור, ובבוקר הוא פוגש אזרחים ותיקים מפונים, בצוהריים הוא פוגש בהוסטל משפחה שכולה, ואחר הצוהריים הוא פוגש את מפוני ניר עוז, לאחר מכן נכנס לשיחה בארבע עיניים, של שעה, שעה ומשהו, עם אזרחית ותיקה שחזרה מהשבי – איזה לב אנושי יכול להכיל את כל הגודש הרגשי הזה? ואתן נמצאות שם, אתן נמצאות שם, אז המינימום שאנחנו יכולים לומר ביום הזה, היום יצא משמיים, אין סתם, שהיום שאנחנו מצדיעים לכם, זה היום המעשים הטובים גם כן, זה אך טבעי.

פנינה, אל תראו אותה נחמדה עכשיו כיו"ר ועדה, היא תובעת את עלבונן של כל הסוגיות החברתיות, לעיתים בעדינות, לעיתים גם באגרסיביות, ואנחנו מודים לה על כך. יש לה הישג חשוב מאוד, בסוגייה של הנשים שיוצאות מהמקלטים, ועוד סוגיות אחרות. היא נאבקת בצדק על כל עוולה. לעיתים, אתם לא תמצאו אזרח שמתלונן על עובדת סוציאלית, בפני אמא שלה. ראיתם פעם, מישהו הולך להתלונן על עובדת סוציאלית, אצל אמא שלה? היא באה מתלוננת למנהל, למנהל המחוז, לשר, אז פנינה התלוננה לאמא של עובדת סוציאלית בכירה במשרד הרווחה, על ההתנהלות של הבת שלה. זו אחותה, זכינו באחותה במחוז תל אביב, בכירה מאוד ואיכותית מאוד, אבל פנינה, כמו פנינה, לא מסתפקת, אבל בגאווה גדולה.

באמת, אפשר לשבת כאן ולהביע במילים, למילים יש גם מגבלה, כי אתה יכול לתאר במילים באמת את גודל ההערכה וההוקרה, אבל זה מה שיש לנו, אנחנו מוגבלים. לכן באמת, קבלו את זה, בלי ציניות, מגיע לכם ואנחנו נמשיך, כפי שאמרתי, האתגר שלנו, מעבר לאתגרים הניהוליים של המשרד, זה למתג את המקצוע שנקרא, העובדת הסוציאלית, יחד עם המשרד הזה. ולעיתים, אנא, בזהירות, בכיינות לא ממתגת. ואני לא אומר לא לבכות כשלא צריך, אפשר לבוא להציג את זה. וסלחו לי שאני אחזור על זה, אני שונא לחזור על נאומים, אני לא מצאתי שירותי רווחה מיובשים. כשישבתי בכנסת, אני חטאתי בכך, אני אמרתי שמייבשים את שירותי הרווחה ואת השירותים החברתיים ולא מספיק. נכון, אם תביאו לי עוד עשרה מיליארד ₪, אני אדע מה לעשות איתם, אבל אני לא מצאתי ייבוש. אני מצאתי אוזן קשבת באוצר, שני דיוני תקציב, עם פעמיים מיליארד ₪, תוספת תקופה מיוחדת למלחמה, מעל חצי מיליארד ש"ח, יש לנו חומש עם מנהל תקומה, מעל חצי מיליארד ₪, תקנים, ככול שנבקש, העיקר רק שנאייש אותם.

לכן, אנחנו עם גאווה יחידה נצליח למתג, אני לא אומר את זה בביקורת למי שיש ביקורת, צריך לומר ביקורת, להציג אותה אובייקטיבית, אבל צריך למתג את זה. משרד הרווחה הוא לא שק החבטות, הוא לא הבעיה, משרד הרווחה הוא בטח עולה מתחת לגשר הרעוע. אם שירותי הבריאות יהיו חזקים איכותיים וטובים, יהיו לנו פחות משימות. אם מערכת החינוך תהיה איכותית, יהיה לנו פחות קליינטים, סליחה על המושג המושאל. אם מדינת ישראל תדע לתקצב נכון ולצמצם פערים, יהיה לנו פחות אתגרים במשרד הזה. לכן משרד הרווחה הוא בשורה.

ושוב אני חוזר, תסלחו לי, גאווה בטוב של הקריירה של העשייה הפוליטית, לעמוד בראשות משרד הרווחה. הלוואי, אני אומר לכם, כל תפקיד שלקחתי אותו ולא היה דרוש קודם, לאחר מכן, רבו עליו ונלחמו עליו. מבטיח לכם, בקדנציה הבאה ילחמו על משרד הרווחה. ברוכים תהיו, זה היום שלכם.

תודה על דבריך שבאים מן הלב, חודרים אל הלב, דברים שאני חושבת מאוד ברורים ומעלים את קרנם של העובדים והעובדות הסוציאליות. שלא תתבלבלו, מהדברים של השר, שהם כרגע דברי שבח ובאמת הדברים הכי חיוביים שיש – הוא לוחם שיודע לעשות שינויים, זה לא אומר שאין ביקורות ואין מה לתקן, ואנחנו יודעים לעשות את זה, וכל פנייה שלנו מקבלת מענה.

מצטרף אלינו גם המנכ"ל, ינון אהרוני שאנחנו שמחים שהוא נמצא כאן. אני רוצה, כבוד השר, לפני שאתה יוצא, יש גם את חברות הכנסת היקרות, אבל אני רוצה לדעת אם אתן תהיו מוכנות לתת לשני ארגונים לפחות לדבר, בקצרה כל אחת דקה, ואז אני מעבירה לכן, כי שני הארגונים האלו מאוד חשוב לי שנשמע אותם. אז אני נותנת למרכז רקמן, הגשתם נייר עמדה? אוקי. דוקטור מירב שמואלי, רוח נשית, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה. קצר וקולע.

מצטרפת לכל דברי השבח לעובדות ולעובדים הסוציאליים. מסכימה שאי אפשר להיאבק באלימות במשפחה בלי שילוב של הרבה מאוד כוחות. כמי שבאה מהזווית של אלימות כלכלית, אני רוצה להדגיש שחשוב מאוד שילוב גם עם גורמים פיננסיים, בנקאיים, חברות אשראי, כל מי שעוסק בחובות. ואתן דוגמא עדכנית וחשובה מאוד, רשות האכיפה והגבייה, ההוצאה לפועל, גם הצטרפו למאבק. היו לאחרונה כמה החלטות תקדימיות מאוד מאוד חשובות, שבהן רשמים הפחיתו ריביות לאישה חייבת שהיא נפגעת אלימות.

על דעת עצמם?

על דעת עצמם, כן.

תביאי לי תיקון חקיקה, נמצא כאן השר, אם יש לך הצעת חוק שיכולה לייעל את זה בהוצאה לפועל, ושאנחנו נעשה את זה כתהליך קבוע, אם זה בהמלצת עובד סוציאלי, אנחנו נעשה את זה, נעביר לשר.

אנחנו נשמח להיות בקשר איתך בנושא הזה.

תודה. ענבל אביב, בבקשה.

שלום, אני רכזת פורום עמותות שמפעילות מקלטים. אנחנו כמובן עובדות באופן שוטף בשותפות עם המשרד, וזו הזדמנות להודות על האוזן הקשבת, ואנחנו נשמח להרחיב ולהדק את שיתופי הפעולה, באמצעות הסדרת היוועצות שוטפת איתנו, בכל תהליכים של פיתוח ושיפור השירותים, יש פה דברים שאינם במצגת - - -

שזה עם מלי אורגד?

עם כל הצוות.

מה אתם מבקשים? שולחן שיתוף ציבור?

כן.

פה אנחנו אמרנו, בסוף גם הולכים, לדעתי אין שום מניעה, אין שום בעיה, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, נמצאת במקום אחר, לגבי שיתופי ציבור.

אני רק אומר, אתמול היה דיון הפוך. לעיתים אנחנו משתפים פעולה, מממנים, ואותם גופים אוגרים את המידע ולא משתפים את המידע, כי המידע בסוף זה מצרך חיוני, אדרבא, אנחנו פתוחים לכך.

אני רק רוצה להגיע עוד דבר אחד, שצריך לחשוב להדק את הקשרים בין העובדות הסוציאליות במקלטים לקהילה, ולהגביר את החשיפה של העובדות הסוציאליות בקהילה למקלטים ולמאפיינים שלהם, כדי לדייק את ההשמות - - -

הוא אמר, שהוא יאפשר את שיתוף הציבור ואז זה יעלה. נעמי.

תודה.

גם מצטרפת לברכות, גאווה גדולה לעמוד בראש עמותה שהעובדות הסוציאליות הן חוד החנית המקצועי שלה, ובאמת גם מצטרפת ומחזקת את הדברים של ענבל, אני חושבת שאנחנו בעצם קצה אחד שהוא נמצא במקלטים של העבודה, במניעת אלימות - - -

מה את רוצה שורה תחתונה?

לא רק שולחן עגול של שיתוף ציבור, שולחן עגול של המקלטים, עם הגורמים הרלוונטיים שקובעים את המדיניות.

אתם הצפתם את הנושא של דירות מעבר. הובטח לי על ידי המנכ"ל שיהיו ארבעים, כפי שנאמר לנו בתחילת שנה, כי הייתה פה נציגה של המשרד שחזרה בה, וזה תוקן. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

תודה רבה גברתי על הדיון, תודה רבה אדוני השר, שבאמת זה הזדמנות להביע הערכה רבה, על הפעילות החשובה למען מניעת אלימות במשפחה, ובדגש על מעמדה של האישה בחברה הישראלית.

שכחתי לציין: בתקופה הקצרה הזו היו הרבה מכרזי כוח אדם אצלנו, מתוך ארבעה סמנכ"לים – שלוש נשים.

כי המקצוע נשי גם.

ואחת מהן ערבייה. אז ועדה למעמד האישה, הייתי חייב לציין את זה.

מתוך ארבעה סמנכ"לים – שלוש נשים. השר, אני חוזרת, כי הובן 14.

לא, היו 14 מכרזים; אבל מהם לסמנכ"לים היו ארבעה.

אוקי, אז ארבעה מכרזים לסמנכ"לים, ומונו שלוש סמנכ"ליות, שאפו. אנחנו לא רוצים להחליף אותך; אבל בעזרת השם, גם מנכ"לית. אין לנו מנכ"ליות בכלל בממשלה הזאת.

שמונים אחוז מהבכירים במשרד הרווחה – זה בכירות.

אתם יודעים שכשמקדמים נשים מקדמים את הארגון, זה לא מקדמים נשים בגלל שהן נשים, אני כבר רואה פה הנהלה שמבינה בדיוק מה היא עושה, איך מקדמים את המשרד, וזה בטוח החלטות ענייניות. ואני מברכת אתכם על ההחלטה החשובה הזאת.

מסכים איתך.

אני מברכת את שר הרווחה ואת המנכ"ל, שהבינו שכדי לקדם את הרווחה במדינת ישראל, צריך לקדם את הטובות והטובים ביותר.

אני רוצה באמת להגיד משפט לעובדים הסוציאליים, שבאמת מהשבעה באוקטובר, גברתי, מוטת השליטה שלהם רק התרחבה. אנחנו יודעים שכל עובדת סוציאלית, היקף המטופלות שלה, עובד-עובדת, רק עלו. והמטופלים, המשפחות, זה דבר שבאמת 'כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים'.

ואני חושבת שבאמת גם האירועים, סוגיית האלימות במשפחה, בצוק העיתים, במצבים כאוטיים, זה היה בקורונה, ובטח עכשיו אחרי השבעה באוקטובר, אנחנו בתקופה רגישה. ולכן, עצם העובדה שהכנסת באמת התכנסה היום להצדיע לעובדים הסוציאליים, זה לא בכדי, כי אנחנו באמת, ראינו את העובדים הסוציאליים בגדולתם.

אלימות במשפחה, בסוף זה סטינג של גם אלימות פיזית, גם אלימות מינית, גם אלימות כלכלית ואנחנו צריכים להסתכל על זה כמקשה. יצא לי בתפקידי כיוהל"ן, בשנת 2017, להיות חלק מהוועדה הבין-משרדית שעכשיו הוצגה כאן, הייתי חברה בוועדה הזו, ואני זוכרת היטב את כל המרכיבים. אני רוצה בכוונה לכוון את הספוט, בזמן שגם יש הזדמנות שאדוני השר שומע אותי: הספוט צריך להיות למניעה, בסוף, בסוף, צריך לראות, איך אנחנו נותנים מענה, לעקור את התופעה, עוד לפני שהיא הכתה שורשים. זאת אומרת, במערכת החינוך, עלה פה הרכיב של תוכניות חינוך ומניעה, בבתי הספר, אני חושבת שפה צריך להגדיל, בצורה משמעותית, את היכולת שלנו, ללמד למשפחתיות בריאה, לחנך.

בגלל זה אנחנו רוצים אולי, הרחיבו את זה לשבעה מיליון, תוכנית שעושים לתלמידים בכיתה י"א. אני חושבת, כבוד השר, התוכנית הזאת, אם אפילו מרחיבים אותה ומגדילים את התקציב, היא הדור הבא, היא ממש הדור הבא.

אני ממש מסכימה.

אני מאמין גדול בתוכניות הוליסטיות, זה חייב להיות רב משרדי, בין משרדי, כשכל החברה הישראלית מגויסת, אלימות וכל הנלווים אל כך, משרד החינוך, בריאות, שלטון מקומי, כולם יחד. אנחנו נהיה חלוצים, לא מתחמק. אבל אני בכוונה מגיב, כי משרד הרווחה לבד זה לא יצליח. זו העזרה ראשונה, זה טיפול בפצע, אנחנו צריכים.

אגב, זה נכון כמעט לכל תחום. אי אפשר למשל לקלוט עולים, אם רק משרד העלייה והקליטה יעשה את זה, ולא כל המשרדים יתגייסו ולא כל החברה הישראלית. קודם דיברנו על השיתופים והיוזמה הזאת, בסוף זה באמת לגייס כפר שלם, מדינה שלמה, חברה שלמה שצריכה לתת דגש לדברים הנכונים.

אז אני רוצה באמת, רק משפט סיכום ותודה שאתם באמת מאמצים את זה. אדוני, אני חושבת שבאמת העשייה היא בין משרדית, אבל בסוף, כשאנחנו מסתכלים על נשים ומניעת אלימות כלפי נשים, אתה מבחינתנו ראש החץ, ואני אשמח מאוד אם תוביל את זה, ותראה איך אנחנו הולכים למקום שבאמת אנחנו חודרים יותר תוכניות חינוכיות ומייצרים מניעה, ודרך זה גם מתגמלים את אלה שבאמת מייצרים מניעה, והלוואי ונראה פה באמת ירידה במספרים של היקף האלימות ומקרי הרצח כלפי נשים, כי המספרים לא בעדנו, וצריך להגיד את זה. לצערי, היקף מקרי הרצח וההסתרה והבושה, וזה שנשים עדיין לא מתלוננות, ויש כאלה שעדיין לא נמצאות בכלל בתוך סטטיסטיקות, ואנחנו מגלים את המקרה רק אחרי שהוא קרה – זה מעיד על כך שהתופעה לא נמצאת עדיין בתוך הספוט והמניעה צריכה לגדול. תודה רבה גברתי.

תודה. חברת הכנסת אימאן, גם קצר תעשו את זה. השר היה צריך להיות כאן עד 10:30, כי יש את הכנס המרכזי, ואנחנו צריכים בכל זאת לאפשר לו, אני רואה את היועצים שלו כבר מסמנים לי. כן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, אז צוהריים טובים לכולם, כבוד השר, כבוד היושבת בראש. אני באמת מברכת את השר, על העבודה שהוא עושה בתקופה הזאת שהוא נמצא במשרד הרווחה. ותרשו לי ביום הזה, אני לא רואה עדיין את היום הזה כיום של חג, אני רואה את היום הזה כיום של ציון הוקרה לעובדים הסוציאליים, שצריך באמת להזכיר - - -

אנחנו לא אמרנו חג, אנחנו לא בתקופה שעם ישראל יכול לחגוג שום דבר, גם חגים לא חוגגים, אנחנו מציינים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקי. אז אני רוצה לפנות לעובדות ולעובדים הסוציאליים בשטח ולברך אותם ולחזק את ידם ולהגיד להם – תמשיכו לעשות טוב, תמשיכו להביא אור, אתם נקודת האור הכי טובה ויכולה באמת להפיץ אור בחושך שאנחנו נמצאים בתוכו.

ואני רוצה רק להדגיש דבר אחד, אנחנו מדברים פה על שיתוף וממשקים, אבל לפני זה אני רוצה לציין את המקור של כל הדברים שבאמת יכול להביא לפתרון כולל. אני יודעת שהרבה יודעים פה מה הפתרון הכולל, שמתחיל ומסתיים במעמד טוב ומכבד לעובדות ולעובדים הסוציאליים, שיהיו פנויות ופנויים רגשית, חברתית וכלכלית, כדי שיוכלו לתת את הטיפול הנאות למטופלים ומגיע למטופלים ולמטופלות. אני לא רוצה להרחיב, אז יישר כוח. ומקווה באמת שתצליח, כבוד השר, לאייש את התקנים הלא מאוישים ולהביא לעוד תקנים, וזה באמת יהיה בזה שאנחנו מאפשרים מקום עבודה טוב לעובדות ולעובדים הסוציאליים.

רק משפט אחרון לעובדים ולעובדות, בתחום האלימות הם הכי הכי הכי שצריכים ליווי צמוד, כי זה באמת שוחק נפשית ורגשית, כדי שיצליחו להחזיק להמשיך בעבודה.

תודה, חברת הכנסת מירון, אני רואה שהשר מחכה לשמוע את דברייך, כדי שהוא יוכל לצאת בנחת.

תודה רבה גברתי יושבת הראש, תודה רבה אדוני השר, תודה לך אדוני המנכ"ל. קודם כול, זה יום חשוב מאוד ואנחנו מברכים עליו, בכלל כל האירועים שקורים מסביב לזה בכנסת, באמת, יוזמה מצוינת.

הקשבתי קשב רב, תודה רבה על כל הדברים שאמרתם, אני חושבת שיש גם שיתוף פעולה מדהים בין הוועדה הזאת למשרד הרווחה, ובכלל פנינה מקפידה לעשות עבודה מאוד מאוד מאוד חשובה, בכל מה שקשור באלימות במשפחה ואלימות כנגד נשים.

חשוב לי מאוד לציין שהיום זה היום ה-165 של המלחמה, ויש לנו עדיין 134 חטופים וחטופות, אני חייבת להגיד את זה, מתוכן 19 נשים, מתוכן 14 נשים שאנחנו מקווים שהן עדיין בחיים, ולצערנו הרב מאוד יתכן שהן עוברות דברים מאוד מאוד לא פשוטים. ואתם יודעים, המלחמה הזאת, עם כל הקושי שבה וכמובן שזה באמת אסון למדינת ישראל וטרגדיה נוראית – אבל זו שעתן היפה של העובדים הסוציאליים, של העובדות הסוציאליות, נגדיר את זה נכון. אני רוצה להוקיר אתכן ולהגיד לכן: תודה רבה. פנינה ואני בתחילת המלחמה, ממש בשבוע הראשון, היינו בקשר מאוד מאוד צפוף ועסקנו בתחומים רבים ואני חייבת להגיד - - -

את החמ"ל שפתחנו בכנסת.

נכון, ועסקנו במגוון רחב של נושאים באותו שבוע.

חודשים.

נכון.

חודשים נכון, היא אמרה שבוע, אבל - - -

זה התחיל מהשבוע הראשון; זאת הייתה כוונתי, וזה באמת נמשך תקופה ארוכה. ואני חייבת להגיד שכל פעם שהרמתי טלפון למנכ"ל, תוך דקה וחצי מה שביקשתי טופל. דקה וחצי, באמת, זה היה במהירויות שיא, והמשרד תפקד בצורה באמת מעוררת הערצה, אני חייבת להגיד את זה, כי היו משרדים אחרים שלא תפקדו ככה, אז אני חייבת באמת להגיד את זה בפניכם, ואני לא רוצה להרחיב.

יש פה המון שותפות ושותפים לדרך, שאנחנו פוגשים כבר הרבה מאוד פעמים ואנחנו עובדים איתם, עוד מלפני המלחמה, וגם פרויקט קווים אדומים שאני קראתי והעמקתי ומאוד התרגשתי ממה שהם עושים. ואני רק רוצה להגיד שאני מאחלת לכולנו, שהעובדות הסוציאליות שלנו יעסקו בשיקום של החטופים והחטופות שעוד לא פה, שהם יחזרו אלינו במהרה, שנשקם אותם ונחזיר אותם לחיקנו ולחברה הישראלית. וכמובן, לאלה שכבר שבו, ולכל המעגלים מסביב שנפגעו במלחמה הזאת וזקוקים לטיפול, יש לנו אתגר לא פשוט במדינת ישראל לשנים הקרובות. תודה רבה.

תודה רבה.

אני מתנצל שאני יוצא, אבל יש לכם פה את המנכ"ל, תהנו ממנו. הוא נמאס לו לשמוע את הנאומים שלי ואת המחמאות. תודה רבה לך.

תודה כבוד השר. אני רוצה לאפשר לבת שבע פיק, מרכז השלטון המקומי.

בת שבע פיק, אני מנהלת את אגף הרווחה של מועצה אזורית גזר, ומייצגת פה את השלטון המקומי. חבל לי שהשר יצא, כי רציתי להגיד שבאמת, יש לי את העבודה - - -

יש פה את המנכ"ל. תזכרו בסוף מי מבצע הכול.

אז המנכ"ל ישמע. אבל אני רוצה להגיד שיש לי את העבודה הכי טובה בעולם, אני לא יודעת בכמה סוגי עבודות אפשר להשפיע ככה ולעשות שינוי בחיים של אנשים, בהקשר של אלימות במשפחה בפרט ובאופן כללי. כמי שעבדה בעבר, במגזר השלישי, בתוכנית - - -

במועצה לשלום הילד.

במועצה לשלום הילד ובתוכנית 'דף חדש', הייתי העובדת הסוציאלית הראשונה בתוכנית הזאת, אני רוצה להצטרף לקריאה של המקלטים להדק את שיתופי הפעולה. בסוף, הנשים מגיעות מהקהילות, מהיישובים, מהערים, בהפניה שלנו, ויחזרו אחר כך אל הקהילה. ומשהו ברצף הזה, צריך להיות טוב יותר, חזק יותר, מתואם יותר.

הרצף – של?

הרצף של הקהילה, שירותים, כל מנעד השירותים, וחזרה אל הקהילה, בשביל להימנע מהדלת המסתובבת. מרכז השלטון המקומי, רואה את זה, כמשימה חשובה ביותר.

תפרטי לי, קחי את האישה הבודדת במרכז, או המשפחה המטופלת.

אני חושבת שהיום אנחנו לא מספיק נמצאים בקשר הזה עם המקלטים ועם השירותים, זאת משימה משותפת של כולנו.

הקשר בין לשכת הרווחה, המחלקה בעיר –

כן, לרצף השירותים.

היותר ארציים נקרא לזה?

אני חושבת שצריך תמיד להדק את שיתופי הפעולה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי למגזר השלישי, כי רק ככה נצליח. ואנחנו, כל אחד מביא את החלק שלו אל השולחן, וזאת תהיה הדרך שלנו לנצח את המערכה הזאת. ואני מצטרפת ואומרת תודה, קודם כול לקולגות שלי בכל המגזרים, אני באמת חושבת שיש לנו את העבודה הכי טובה בעולם. תודה.

תודה לך, כי אני יודעת כמה שנים את נמצאת בתחום, גם בעברך כמי שעבדה במועצה לשלום הילד, אז תודה בת שבע. אני ובת שבע – אני מכירה את בת שבע מהמועצה לשלום הילד. אספר את זה בקצרה: הגיעה אליי פניית ציבור, לא ידעתי שזו בת שבע. מתקשרת אליי אותה פונה, אני מרימה טלפון לעובדת סוציאלית. מתקשרת לבת שבע, הם בבית משפט, צו הבאה, בלגן, אבל עצם זה שהיא כמנהלת המחלקה, הגיעה, עשתה הכול, כדי באמת שיהיה את השיח עם אותה אמא, זה היה סביב הוצאת ילדים מהבית, באמת, אני חושבת שזה ראוי לדוגמא, וגם המאמץ הזה, לדעתי, הציל בסוף את הילד.

אבל תספרי גם על חברת הכנסת שהגיעה לדיון, אחרי לילה בלי שינה - -

אני לא קשורה.

- - והייתה בדיון ארבע שעות ביום האחרון, לפני היציאה לפגרה.

תודה.

פנינה היא עו"סית, רק לא מדופלמת.

אבל הדוגמא היא שבסוף היא הצילה את הילד ואת האמא. היה פה נציג האבות, הוא כבר יצא, על הסיפור של ניכור הורי. אבל זה באמת ועל הצורך בסיוע, אבל זה נושא שהוא גם בוער בנפשי, כל הסיפור של הוצאת ילדים מהבית - - -

זה המשלים.

נכון, נכון, זה משלים. ויש לי הרבה שיחות גם עם יושב ראש הוועדה לזכויות הילד, צריך לעשות עוד עבודה. מה שקורה בממשלה, הרבה פעמים באים עם תוכנית לאומית, אז היה את הסיפור של דוח סילמן והייתה איזו התקדמות, ואני חושבת שכל תקופה אחרי שיש תוכנית חומש שהיא באיזה פיק – צריך לבחון שהיא לא עוד הפעם ככה בירידה, כי הרבה פעמים יש חילופי תפקידים ויש שחיקה, או איזה שינוי בתוך המערכות שהוא לא רק של כוח אדם. ואני חושבת שכל תוכנית חומש, שהתופעה לא נפתרה לחלוטין, אבל כן יש איזו התקדמות, צריך לעצור כל ארבע-חמש שנים, לבדוק האם יש משהו שצריך לרענן, משהו שצריך לחדש, משהו שצריך לעלות אותו עוד הפעם למסלול, אני חושבת שבעניין של הוצאת ילדים מהבית, לבדוק עוד הפעם, איך מתכנסים לעניין הזה.

כן, המנכ"ל תיכף צריך לצאת, מי מהארגונים רצה?

אפשר לדבר על משהו אחר? בגלל שהמנכ"ל כאן.

כן, מאירה.

א', אני מודה לכל העובדים הסוציאליים, זה בתחילת דבריי. מה שאני רוצה לדבר, אני מלווה מהתחלה את כל הנושא של הנובה, והייתי רוצה לומר למנכ"ל של משרד הרווחה שיקימו איזה פרויקטור שיטפל בהם.

אני אגיד מילה.

אוקי, תודה, ניתן לו להגיב. אבל קודם נשמע ממך משפט, כדי שהמנכ"ל יגיב לכולם יחד, כי אין לו זמן.

יופי, נשמח לשמוע.

תודה רבה פנינה, השם שלי זה שור אליעזר, מעמותת ה.ל.ב. השוויון בהורות. קודם כול, אני רוצה להגיד שבדרך כלל גברים מדברים חושבים שהם נגד הסוציאלי; וזה לא נכון, אני אישית, עובדת סוציאלית שעזבה את הארץ, ישבתי ובכיתי כמו תינוק.

תודה, עכשיו מה אתה רוצה שיטפלו?

הביקורת: שתהיה ביקורת חיצונית לרווחה, וליישם בבקשה את כל מה שקשור. נציב תלונות הציבור זה לא העובדת הסוציאלית שדנה איתה עם נס קפה בבוקר.

בסדר גמור, אנחנו ניתן לו לענות. הייתה עוד מישהי? כן, שמך לפרוטוקול.

צליל, מעמותת על"ם. גם הגשנו נייר עמדה שאני אשמח שהמנכ"ל יקרא.

נייר עמדה שהגשתם?

כן.

אני אקרא את זה, וגם אם אני אראה שצריך דיון נדון.

נושא שלא עלה פה, והנקודות המרכזיות שלנו, עם העבודה באמת הנפלאה שקורית פה במשרד, סביב אלימות במשפחה, מענים לצעירים וצעירות במצב סיכון, קצר רצף ושכל המענים שמדברים עליהם, אלימות במשפחה, מרכזי אלימות במשפחה בקהילה, כל מה שיודעים לעשות מאוד טוב, לא מונגש לצעירים.

צליל, למה היית כל כך שקטה, היית צריכה להגיד קודם שאת רוצה לדבר עכשיו. זה כל כך חשוב, שאנחנו נעשה דיון נפרד על הדבר הזה, לדעתי, ואני אבקש מאלי דלל להיות שותף. אני חושבת שזה הדבר הנכון, כי באמת, אנחנו מדברים, יש אימהות שלא יכולות לקחת את הילדים המתבגרים שלהם למקלט, זה מוטרף, אבל זה מעבר, ברור, הם חווים ואנחנו לא רוצים שהם יכנסו למעגל הזה, כתוצאה ממה שהם חוו.

מדובר במעגל ואיך עושים, מדברים פה על מניעה בכיתות י"א, נערה בכיתה י"א שחוותה אלימות מינית בבית, היא כבר - -

תהיה קורבן.

- - קרוב מאוד למעגל הזנות.

תודה, אנחנו נדאג לקיים דיון ואנחנו גם נזמין. כן, תשובות בבקשה.

ברשות היו"רית, אני אגיד כמה מילים. קודם באתי להגיד תודה, אבל לפני אני אגיב. לגבי הנובה: אני נפגש איתם היום, אני נפגשתי איתם, אני אגיד בזהירות, הרבה פעמים. רק צריך להגיד, אני רק רוצה להבהיר, הנובה זה לא קבוצה אחת, יש המון אוכלוסיות שנוצרו, קבוצות חדשות שנוצרו, כתוצאה מהאירוע המזעזע הזה. יש את השורדים; יש את בני משפחות השורדים; יש את הנרצחים; משפחות הנרצחים; וכך הלאה. אז אני לא יודע על איזו קבוצה מהם את מדברת, אבל בכל מקרה אני אגיד, שמשרד הרווחה, מהיום הרביעי למלחמה – לא מהיום הראשון, מהיום הרביעי – אנחנו התייצבנו כגוף מקצועי בתוך האזורים של השורדים, בכל החבורות, רונית שם קוד – אני אומר את זה לא בזלזול חס וחלילה – ואנחנו תומכים בהם, עו"סית ופסיכולוגית וכך הלאה, לא לבד. דרך אגב, משרד הבריאות בתוך הסיפור, ביטוח לאומי בתוך הסיפור, ואנחנו עד היום מלווים אותם.

אני היום נפגש, מיד בסוף היום הזה, אני נפגש עם נציגי המשפחות. יצאנו בקול קורא, בשיתוף עם הביטוח הלאומי, למתן שירותים עבור המשפחות האלה ועבור הניצולים, ואנחנו הולכים ומרחיבים את מעגל השירותים לאוכלוסיות האלה. העברנו החלטת ממשלה, אני מניח שראיתם, לפני שלושה שבועות, בהחלטת הממשלה – מוניתי להיות יו"ר של אחת הוועדות שתטפל באוכלוסיות האלה, אנחנו פועלים.

בסדר גמור.

לגבי נציבות פניות הציבור: אני יכול להגיד לך גברתי היו"רית, שהשר, זה היה אחד הדברים הראשונים שהוא העלה מיד עם כניסתו לתפקיד, שצריך להקים. כמו שיש ביקורת על הפרקליטות – צריכה לקום ביקורת על העבודה הסוציאלית. לא כי אנחנו לא סומכים על העובדים הסוציאליים; להיפך, העובדות הסוציאליות, עובדות במסירות וללא משוא פנים, אני אומר את זה לא כי אני מנכ"ל המשרד, כי אני יודע, אני מסתובב - - -

גוף חזק יודע לאפשר ביקורת, בדיוק.

ועדיין כדי לסייע לעובדות הסוציאליות, צריך ביקורת חיצונית. ואנחנו פועלים בנושא הזה, זה סוגייה מורכבת, סבוכה, קשה בהמון היבטים, זה סוגייה שהשר העלה כבר ואנחנו מתעסקים בה.

אני רוצה להגיד ברשותך, רק כמה מילים, כי אני חייב לצאת. אני באתי לפה, כדי להגיד תודה לעובדות הסוציאליות.

נכון.

אני אפילו מתרגש, תראי, אני בשדה הרווחה, בערך שש שנים, יצאתי החוצה, חזרתי, בשנה וחצי האחרונות, באמת, באמת יש לי זכות להיות מנכ"ל המשרד הזה, שנה ושלושה חודשים, אני סופר את הדקות. כל יום במשרד הזה הוא בערך שבעה ימים.

ואני אומר לך ששדה הרווחה כולו, לא רק המשרד, המשרד, העו"סיות במחלקות לשירותים חברתיים, שהן הלב של השדה הזה, זה לא אנחנו, אני לא מזלזל, אני במשרד, אני לא מזלזל במה שאנחנו עושים במשרד, אבל הלב זה העובדות במחלקות לשירותים חברתיים והעו"סיות בכל העמותות והגופים השונים שבעצם מספקות את השירותים האלה – הן התגלו במלא תפארתן במלחמה, כיוון שביומיום המשרד הזה והשדה הזה, יודע לעבוד. יש עובדות סוציאליות שהן כל כך מסורות, לא ממקום של רחמים על הלקוחות שלהן – סליחה על הביטוי המושאל הזה – אלא כי הן מאמינות במה שהן עושות והן עושות חסד יומיומי עם האוכלוסיות האלה. ומכיוון שהן טובות כל השנה, במלחמה העבודה הסוציאליות התגלתה במלא תפארתה.

כבר אמרתי לפני איזה זמן, שהקורונה גילתה את העולם הרפואה בישראל; כך המלחמה הזאת גילתה את העבודה הסוציאלית. אני מאד מקווה, ופה אני מבקש ממך ומחברת הכנסת מירון, יש שני דברים שהמקצוע הזה צריך: אחד זו הוקרה, והיום הזה זה אחד מהפעולות שצריך לעשות, צריך להוקיר את המקצוע הזה, להעלות אותו על נס, את עושה את זה כל השנה ואת צריכה לעזור לנו - - -

לא, היית צריך לראות אותי בתקופות אחרות.

אני לא יודע, אבל מאז שאני מכיר אותך - - -

עד שמוציאים לי ילדים מהבית.

אז אני חושב שזה המשימה הראשונה של כנסת ישראל, זה להוקיר את העבודה הסוציאלית.

רועי זוכר, היו תקופות.

את מטיפה גם לי, זה בסדר, זה התפקיד שלך וזה בסדר גמור.

זה השליחות שלנו.

אז הוקרה זה הדבר הראשון. הדבר השני זה לסייע לנו - - -

העלאת השכר זה הדבר.

נכון, זה הדבר השני, הדבר השני זה לסייע, תיכף מתחיל המשא ומתן.

הוקרה והעלאת השכר שזה קשור קשר ישיר למעמד האישה, אנחנו רואים את זה באופן ישיר, אבל זה דיון אחר.

נכון, נכון, נשמח שתעזרו לנו פה, את כיו"רית הוועדה, וחברות הכנסת.

רגע, אני רוצה על העשרים דירות, יש לנו התחייבות לפרוטוקול על הארבעים דירות?

כן, התחייבנו וזה יקרה.

זה יקרה, תודה רבה. תודה לכולם, תודה לך המנכ"ל. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.