פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
ועדת הפנים והגנת הסביבה
18/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרץ 2024), שעה 10:00

1. בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא אכיפת השלכת ושריפת פסולת במועצות מקומיות ואזוריות בצפון
2. זיהום אויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטחי איו"ש - דיון המשך

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – מ"מ היו"ר
ניסים ואטורי
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה

יאסר חוג'יראת
אחמד טיבי
יצחק קרויזר

בנימין אלבז - קמ"ט איו"ש, המשרד להגנת הסביבה

רפאל דבש - מרכז מחוז ירושלים, משטרה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

תומר וידמן - רפרנט מים והגנ"ס באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר רחל רענן - אפידמיולוג סביבתי, משרד הבריאות

רפ"ק אמיר בלכר - ס' רמ"ד הגנת הסביבה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

סנ"צ ישראל גאלי - מ"מ רמ"ד הגנת הסביבה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ואיל מוגרבי - ראש מועצה מקומית עין קניה, מרכז השלטון המקומי

ג'בר חמוד - ראש מועצה מקומית סאג'ור, מרכז השלטון המקומי

מאהר חליליה - ראש מועצה מקומית יפיע

אריה כהן - ראש מועצה אזורית מגילות ים המלח

יפעת ליפץ - סגנית יועמ"ש, עיריית מודיעין-מכבים-רעות

הילה אקרמן - ראש תחום חקלאות ואיכות סביבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

אביתר זיני - תושב בית הערבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

הדס מרגוליס - תושבת בית הערבה, מרכז השלטון האזורי בישראל

ד"ר נעמה אברהמוב - מנהלת מחלקת פסולת, איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה

שי לוחי - מנהל מחלקת קרקעות, מועצה אזורית הר חברון

משה שמואלי - רכז יו"ש, תנועת רגבים

מאיר דויטש - מנכ"ל תנועת רגבים

אמנון שחרור - סמנכ"ל מ.א.י. - תאגיד למיחזור אלקטרוניקה - פסולת אלקטרונית

יניב בלייכר - מנכ"ל אזרחים למען אוויר נקי

פרופ' יעקב ג'רום גארב - פרופסור ללימודי סביבה, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר אייל פרויד - חבר אגודה, האגודה לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

יוסף אקרמן - תושב מוא"ז מגילות ויועץ בתחום הסביבה

בשמת דוד - פעילה, חריש

יעקב אביטל - אזרח, שוהם

וולי וולפסטל - אביו של סרן אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל שנפל במלחמת חרבות ברזל

ורד אנסבכר - אחות של רס"ן יהודה כהן ז"ל, שנפל בצפון רצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל"

זאב דב כהן - אביו של רס"ן יהודה כהן ז"ל, שנפל בצפון רצועת עזה במלחמת "חרבות ברזל"

יבגניה קוזלוב - אימו של אנדריי קוזלוב החטוף בעזה

לאה קריכלי

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא אכיפת השלכת ושריפת פסולת במועצות מקומיות ואזוריות בצפון

זיהום אויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטחי איו"ש - דיון המשך

בוקר טוב, שלום לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. וכפי שנהוג במקומותינו אנחנו נפתח עם נציגי פורום גבורה. וולי וולפסטל, בבקשה אדוני.

בוקר טוב. אני וולי וולפסטל, אבא של סרן אריאל וולפסטל שנהרג לפני חודש וחצי בעזה. בשבת של ה-7 באוקטובר אריאל ושני אחיו וגם אני גויסנו למילואים. יש לו אח אחד בקבע ואנחנו גויסנו למילואים כולנו. כשיצאנו למלחמה הזאת היה ברור לכולנו שאנחנו יוצאים, שאנחנו לא מחפשים תירוץ לא להגיע, כי הבנו שאנחנו מדברים על משהו שהוא גדול, משהו שהוא היסטורי. מלחמה בעצם על קיומנו פה, על קיום מדינת ישראל ועם ישראל ויצאנו למלחמה הזאת אני יכול להגיד בשמחה. הבנים שלי יצאו בשמחה גדולה. וכשהיה להם את היכולת רק להיכנס לעזה ולא לשבת מבחוץ הם עשו את זה ואמרו לי 'אבא, אנחנו חיכינו לרגע הזה, בשביל זה התאמנו'. הבן שלי, שהיה קצין בשריון, בן 28, אמר לי 'כל חיי התאמנתי לרגע הזה שאני אוכל להיכנס ולעשות את מה שצריך'.

כשהוא נהרג אז נפגשנו כולם, התאחדנו בבית. ובאמת אחד הדברים שאמרתי להם שכאשר דיברנו בתחילת המלחמה אז ידענו שיש איזה שהוא סיכון שאנחנו לוקחים, כי אנחנו בכל זאת ארבעה מגויסים. וזה הגיע אלינו. ואנחנו מקבלים את הגזרה הזאת באהבה גדולה, באהבה לעם שלנו, באהבה לארץ שלנו. ואנחנו משלמים מחיר מאוד מאוד כבד שההתמודדות איתו היא קשה מאוד. קשה מאוד בכל יום שעובר. ועם זאת, המטרה שלנו היא להשלים את המשימה. וגם הבנים שלי חזרו אחרי השבעה, אחד למילואים, אחד חזרה ליחידה שלו. והם ממשיכים ועושים, כי זה מה שצריך עכשיו. ואנחנו מבינים את המשמעות הזאת שצריך להילחם וצריך למוטט את החמאס וצריך להחזיר את השבויים. הם האחים שלנו. אנחנו צריכים פה את האחדות בעם הזה. כי זו המשימה הכי חשובה כרגע לעמוד בה. אבל בשביל זה אנחנו צריכים שיהיה לנו חוזקה ואנחנו צריכים שיהיה שקט.

ואנחנו כמשפחות, ואני כאב שאיבד את היקר מכול – שם את האבל שלי בצד עכשיו ואומר שהמשימה הכי חשובה כרגע היא להמשיך. להמשיך ולהילחם, להמשיך לסיים את המשימה הזאת, בשביל שיהיה לנו שקט. לבן שלי אריאל הוא לא יזכה לפגוש את הבן שלו שייוולד בעוד חודשיים. אשתו צריכה ללדת בעוד חודשיים. וזה לא קל לנו, אבל זה מאוד משמח גם. זה מאוד משמח אותי. שאלו אותי אם זה מנחם אותי. אמרתי שזה קודם כל משמח אותי שיהיה לאריאל המשכיות. כי בסוף זה מה שאנחנו רוצים. עם ישראל צריך את ההמשכיות שלו. ובשביל שהוא יוכל לחיות פה בשקט הנכד שלי, הבן שלו, אנחנו צריכים לסיים את המשימה הזאת. שלא נתעורר בעוד כמה שנים שוב לאותו מצב.

אז אני אומר לכם, מקבלי ההחלטות, אנחנו ניתן לכם את הגב המלא לסיים את המשימה הזאת. עם כל הקושי, עם כל הכאב. וצריך להחזיר את החטופים חד משמעית, זה דבר חשוב מאוד. אבל עם זאת אנחנו צריכים לסיים את המשימה הזאת כמה שיותר חזק ופשוט למוטט את הצוררים האלה שנמצאים שם בעזה. תודה רבה.

תודה אדוני.

אני אחות של רס"ן יהודה כהן ז"ל. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי, זה יהודה. היה בקבע, מעל שש שנים הוא היה בצבא. יהודה באמת נפל שבוע לאחר הכניסה הקרקעית לרצועה בקרב קשה. גם ב-7 באוקטובר יהודה הוקפץ. הוא וחייליו הלכו לקיבוץ נחל עוז, פעלו שם לטיהור הקיבוץ בקרבות קשים ולאחר מכן התכוננו לכניסה הקרקעית ושבוע לאחר הכניסה יהודה נהרג. גם במוות שלו הוא ושניים מחייליו הצילו את כל הפלוגה כולה. כי היה אמור להיות שם המון מחבלים והמון תחמושת שתכננו לפגוע בכוחות. ובאמת עצם זה שהם הלכו לבדוק מה קורה שם הם ספגו את כל האש בעצמם ולצערי נהרגו.

אני אתן לאבא שלי להמשיך לדבר.

כמו שוורד אמרה, הבן שלנו רס"ן יהודה נתן כהן, השם יקום דמו, היה מ"פ בקבע בסיירת גבעתי. הוא נקרא על שם סבא שלי, יהודה הופמן, השם יקום דמו, אביה של אמי ז"ל, שנרצח בשואה יחד עם שאר קורבנותיה, רק בגלל היותם יהודים.

יהודה בעלותו השמיימה יפגוש אותו. אך מה רב המרחק בין סבי הי"ד ושאר אחינו בני ישראל שגבורתם התבטאה בדרך אחרת, אך לא היו יכולים לעשות מאומה לצוררים הארורים – לבין יהודה שלנו שנהרג כאשר נשק בידו, תוך כדי מלחמת המצווה שמדינת ישראל יצאה בשם גדיעת זרועות הרשע. ויש בכך קרן אור באפלה של אבלנו.

אשתי ואני דור שני לשואה. תולדת השואה הייתה נוכחת בכל המפגשים המשפחתיים, כאשר חותני ז"ל היה מדגיש עד כמה חובתנו לזכור את העבר, תוך ציטוט מאמרו של יגאל אלון "עם שלא יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". תוך כדי הדגשה של חובתנו נזכור שזכינו להיות דור של גאולה. גם אצל יהודה פעמה תחושה זו, ואף חינך את חייליו לאורה והדגיש את התקווה שנצליח להיות חולייה נאמנה בשרשרת הדורות. גם מתחילת המלחמה הנוכחית שלח הודעה למחותן שלנו מנחם אנסבכר - - - תל סאקי במלחמת יום כיפורים, ובה כתב שכעת הוא מבין טוב יותר את גבורתם של הלוחמים אז.

חובה על כולנו לזכור זאת ולהמשיך כראוי את שרשרת הדורות של עם ישראל. ודווקא בדור שלנו שזכינו בשם השם יתברך לחזור לארצנו ואף להילחם בעצמנו על הגנתנו ולהמשיך זאת מתוך תחושת עוז וגבורה כראוי לכל שורשי וענפי העץ עליהם גדלנו.

כמו שוורד סיפרה, יהודה באמת נלחם בנחל עוז. ובעקבות שחרור נחל עוז נוצר קשר בין משפחתנו לבין תושבי נחל עוז השוהים כעת במשמר העמק ואנחנו מקווים שהקשר הזה יימשך גם איתנו, גם עם היישובים בעוטף עזה בהם גרות שלוש מבנותינו, בני נצרים וזמרת. וזה דוגמה לרצון העז הקיים באומה לשמור על איחוד וקשר גם בין אלה הניצבים בצדדים שונים של המגרש הפוליטי.

ביום שישי, דקות אחרונות בטרם כניסת השבת בה התחילה הפעולה הקרקעית, שלח יהודה, השם יקום דמו, הודעה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית: "משפחה יקרה, חיכיתי בכוונה עם הודעה זו לשלב שכנראה תראו אותו רק במוצאי שבת. מחמם את הלב העזרה והתמיכה שיש בכולכם. בטוח אני שאתם מתפללים להצלחתנו. בטוח שאנחנו יוצאים לנצח את הרעים ולהחזיר את הכבוד הלאומי שלנו. וגם קרובה לחזור הביתה בשלום. שיהיה לכולנו שבת שלום ובשורות טובות". דומני שיש כאן מעין צוואה של יהודה לנו. עלינו לשאול את עצמנו האם חלילה הפסקת המלחמה באמצע תהיה ניצחון על הרעים? האם היא תחזיר את הכבוד הלאומי?

הדגשנו בפני נשיא המדינה וכל השרים והח"כים שבאו לנחמנו, ובאו משני צידי, מכל המגזרים בכנסת. שאנחנו מבקשים שני דברים: א' להמשיך את המלחמה עד הסוף ולא להיכנע ללחצים מבית או בחוץ להפסקתה. ב', לשמור על האחדות בעם גם לאחר המלחמה. כולם הסכימו. עכשיו הוא הזמן לפרוע את השטר. החיילים שנמצאים בתוך עזה משדרים עוצמות וחוזרים ומדגישים שהם מוכנים להמשיך עד השמדת החמאס. אסור שאתם, חברי הכנסת, מנהיגי העם, תשדרו משהו אחר. כבר היינו בסרט הזה במבצעים קודמים: עמוד ענן, צוק איתן ודומיהם. אסור להסתכל רק על כאן ועכשיו, לקנות שקט למספר שנים ולחטוף חלילה שוב. עליכם לעודד את העם ולהובילו קדימה.

צריך לחשוב מה טוב למדינת ישראל ולא מה טוב לארצות הברית או מדינות אחרות. אי השלמת המשימה עלולה להיות חלילה מסוכנת מאוד, גם לגבי יחסים של שונאינו כדוגמה חיזבאללה, איראן ודומיהם.

יהודה יצא למשימותיו עם עיניים פתוחות. הוא עמד עם פקודיו בקרבות, בצה"ל המפקדים הולכים, מובילים בראש וטוב שכך. אך לכך הם עלולים להיפגש ראשונים, ולכן נתן להם הנחיות מדויקות מה לעשות אם הוא נפגע ואף ארגן את מי שהיה אמור להחליפו במקרה כזה מה קורה בפלוגה. האם מותו ומות שאר החיילים היה חלילה לשווא?

ולכם משפחות החטופים היקרות לנו מאוד: איננו, חלילה, משני עברי המתרס. ליבנו אתכם. אנחנו מתפללים, פשוטו כמשמעו, לשחרורם המהיר. וכי מישהו בעם או בכנסת או בממשלה לא רוצה זאת? אך דומה שדווקא המסר של בכל מחיר הוא הגורם לדרישות המחוצפות של חמאס המצפה לקרע בתוכנו ולמחיר גבוה יותר ויותר שישראל תהיה מוכנה לשלם בעקבות הלחצים מבית. וכי אפילו קניית מכונית, מה מצפה מהצד השני אדם המצהיר מראש שמוכל לשלם כל מחיר? האם התרופות שחמאס הבטיח להעביר אכן נמסרו לידם או שלפחות חלקם התגלו על ידי צה"ל בחאן יונס? ומה לגבי החטופים שחמאס לא ישחרר עכשיו? הרי ברור שיש גבול למחיר שכל אחד מוכן לשלם. ברור שלא יהיה מוכן לשלם דוגמה מסירת אשקלון. דווקא אם נתאחד ונלחץ על החמאס יותר ויותר, נדאג לדוגמה לא להעביר לו דלק, נמנע ממנו להשתלט על המזון, נילחם בו גם ברפיח – הוא זה שיאלץ להתגמש ובשלב הבא להיכנס. וכך בעזרת השם ישוחררו כל החטופים כמה שיותר מהר. תודה רבה.

תודה רבה. לבקשה נוספת, הבנתי שיש פה אמא של חטוף, אנדריי קוזלוב, שהגיעה, ואת תתרגמי אותה. רק ממש כמה מילים, בסדר?

נמצאת איתנו יבגניה קוזלוב, אמא של אנדריי. אני אגיד לכם רק בכמה מילים עליו: אנדריי עלה לארץ שנה וחצי לפני שהוא נחטף מנובה. הוא עבד שם כמאבטח. כל המשפחה שלו נשארה ברוסיה ובעצם יבגניה הגיעה לארץ לפני כחודש וחצי. היא גרה בדירה שלו והיא אמרה שהיא תישאר בדירה שלו עד שהוא יחזור.

אנחנו לא אנשים פוליטיים, אבל אני יכולה לומר לכם, אני מלווה את משפחת קוזלוב. אני לא יכולה לתאר לכם כמה צער וכאב ולילות ללא שינה וימים ללא קץ שהיא עוברת.

(נושאת דברים בשפה האנגלית, להלן תרגום חופשי)

הבן שלי הוא עולה חדש. הוא הגיע לישראל באוגוסט 2022. הוא חי בישראל כבר בערך שנה, שנה וחצי, והוא לבד כאן. כל המשפחה שלו ואני, כולנו חיים ברוסיה, בסנט-פטרסבורג. אין לי אזרחות ישראלית, אני לא יודעת עברית, האנגלית שלי לא כל כך טובה. הגעתי לכאן ואני נמצאת פה מינואר. ניסיתי לעזור להם, ניסיתי לעשות כל מה שאני יכולה, וזה פשוט קשה עבורי כי אני לבד ואין לי אף קרובי משפחה כאן. רק ג'ניפר, בת הזוג של אנדריי, וחבר שלהם – יכולים לעזור לי. אני מקווה שאתם תעשו כל מה שאתם יכולים. ואני מאוד מקווה להסכם, כי רק הסכם יכול לעזור לנו.

אני מאוד מפחדת שימשיכו את המלחמה. אם אנחנו לא נעזור לחטופים שלנו, אנחנו צריכים משהו, אנחנו צריכים המשך לחימה ואנחנו צריכים משא ומתן. אנחנו מאוד מקווים שתעזרו לנו כי אף אחד לא יכול לעזור לנו יותר. הבן הצעיר יותר שלי נמצא ברוסיה עכשיו, הבן הבכור שלי בעזה עכשיו, אני בישראל. החיים שלי נהרסו. אני צריכה עזרה ואני מבקשת מכם לעזור לי.

תודה רבה. להורים ולמשפחות – מילים חכמות אין לנו יותר מידי מה להגיד. אנחנו גם בבית הזה לא אלו שמקבלים את ההחלטות. את ההחלטות מקבלים בממשלה, בקבינט המלחמה, בקבינט הגדול אחר כך. והלב שלנו אתכם, באמת. זהו, חוץ מזה אני לא חושב, מישהו מחברי הכנסת רוצה להגיד משהו? לא חייבים, איך שאתה רוצה.

קודם כול, הלב שלנו אתכם. אני מכיר את המשפחה משדמות מחולה, משפחת כהן. הכרתי גם את הגיבור. אני חושב שאנשים משלמים, מעם ישראל משלמים מחירים כבדים מאוד. יש פה גם משפחות שכולות, גם מי שנחטף, כולנו ביחד במלחמה אחת מול חמאס. אנחנו ננצח, צריכים לנצח. אנחנו יודעים שגם לחץ הביא חטופים הביתה. יש חטופים 9.5 שנים שנמצאים שם ואף אחד לא חזר הביתה עד היום, 9.5 שנים. עד עכשיו הצלחנו להחזיר 100 ומשהו בעקבות הלחץ שלנו על חמאס. צריך להמשיך במלחמה ולהחזיר אותם בחיים בעזרת השם. השיחות האלה לא היו מתקדמות ללא לחץ שלנו גם כן. וצריך להמשיך להילחם. זה ארגון שבא להשמיד את ישראל, הם התחילו במשהו מסוים. אנחנו צריכים להשמיד אותם, שלא יחזרו שוב לתקוף אותנו.

תודה.

תודה רבה.

אני אגיד גם כמה מילים. כפי שאמר חברי יושב-ראש הוועדה, כחברי כנסת אין לנו את ההחלטות. אני מקווה שההחלטות הנכונות יילקחו איפה שצריך. אני מקווה שהחטופים יחזרו מהר ככל האפשר לבתיהם. אני גם מקווה שהמלחמה מתישהו תסתיים. ואני מאמין שבסופו של דבר הדרך היחידה והנכונה לכל האזור, לביטחון האזור, הוא שלום בסוף. אני מקווה שהכול יסתיים והכול יחזור למה שהיה לפני ה-7 באוקטובר.

תודה, תודה רבה לכם.

אנחנו נעבור לנושאים שלשמם התכנסנו. נתחיל בבקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא אכיפת השלכת ושריפת פסולת במועצות מקומיות ואזוריות בצפון. חה"כ ואטורי, בבקשה אדוני.

כן. הגשתי בקשה. כמובן גם אתה חתמת. אנחנו התוודענו לכמה בעיות בנושא הזה, גם דובר בעבר על נושא של שריפות פסולת, אנחנו מדברים גם על נושא של זריקת פסולת בכל מיני מקומות. כשאנחנו מדברים על כל מיני סיסמאות יפות של ריבונות ושליטה באזורים מסוימים, כממשלה, כן? אני חושב שאי אפשר להפוך רשויות ערביות כ-X טריטוריה. ולאו דווקא תמיד, זה גם תחנות משטרה, אנחנו רוצים שיהיה לנו סדר במועצות האלה בצפון ממנו באתי.

אי אפשר להתייחס לזה כאיזה חצר אחורית של מדינת ישראל. אנחנו צריכים להיות חלק מהניהול שם. גם הנושא, מתחיל מפסולת, ממשיך בשיטור מקומי. מתחיל בכל השירותים שהמדינה נותנת למקומות האלה. אי אפשר להתייחס למקומות מסוימים כחלק נפרד ממדינת ישראל. ובמקרה הזה פגיעה גם באיכות החיים של התושבים שם. וכשיש אזורים שאני מכיר שרוצים להיות חלק ממדינת ישראל ובסוף המדינה מתייחסת כאילו זה לא שייך אליי, אולי זה חלק אחר. אני מדבר על משרדים מסוימים. לא כל המדינה ולא כל המשרדים. יש משרדים שצריכים לתת יותר את משקל הכובד שלהם על אזורים כאלה. זה מדובר על מועצות בצפון, כי משם באתי. בגלל זה העליתי את זה באזור הצפון.

צריך להבין, אנחנו לא נוותר על אכיפה. גם אכיפה מבחינת איכות הסביבה. השלכת פסולת במגרשים גם פרטיים. אז אומרים טוב, זה במגרש של איזה מישהו, זה מגרש פרטי, לא מעניין אותנו כמדינה. כן מעניין אותנו. אנחנו רוצים שיהיה חוק שווה לכולם במדינת ישראל. לא יכול להיות שבתל אביב חוק אחד. נראה מישהו בתל אביב זורק עכשיו איזה פסולת, משאית פסולת במגרש פרטי של בן אדם אחר. גם אם זה מגרש של קבלן שרוצה לבנות או בכלל.

אי אפשר להתעלם מהדברים האלה. צריך להתייחס לזה כחלק ממדינת ישראל. כל נקודה וכל חור, כן? אני מסייר ביישובים בצפון, גם נכנס לכל מקום. אם יש מישהו שחושש להיכנס, שיבוא איתי, אני אלווה אותו. אבל אי אפשר להתעלם מהאזורים האלה. כל האזורים הם חלק ממדינת ישראל, זה חלק מהריבונות שלנו ושטחי ארץ ישראל. תודה רבה.

תודה. חה"כ חוג'יראת.

כן. אני אתייחס לנושא הזה, זה נושא מאוד חשוב. אני גם בכובע הקודם הייתי גם ראש מועצה. השלכת פסולת, במיוחד פסולת בניין, היא תופעה שכיחה בצפון. במיוחד בכל הפריפריה לדעתי. מסתובבים ככה לעשות טיול ביער מסביב ותמיד פוגשים פסולות: אם זה פסולת בניין, פסולת אחרת, פסולת ביתית.

אני חושב שזה נושא חשוב מאוד, כן צריך לאכוף. אבל אני גם חושב שלצד האכיפה צריך לתת פתרונות לאותן מועצות מקומיות שיסדירו מקומות, והמדינה או המשרד להגנת הסביבה יתקצבו מקומות להקמת תחנות איסוף פסולת בכל היישובים, ואחרי זה נתחיל לעשות אכיפה. אבל אם אין פתרון לאיסוף פסולת, אני לא יכול לעשות אכיפה בלי לתת פתרונות. אני חושב שעל המדינה והמשרד לתת את הפתרונות. פתרונות של הקמת תחנות איסוף פסולת. התופעה הזאת אנחנו רואים שהרבה קבלנים מהחברה הערבית עובדים בערים יהודיות ואת הפסולת שלהם שופכים באזור של היישובים והכפרים.

למה? כי בעצם היום מבקשים מהם לשלם אגרות. היום אפילו אם אתה מוציא היתר בנייה, כחלק מהיתר הבנייה, אתה מתחייב לשלם או בעצם צריך להביא אישור מבחינת איסוף פסולת בהיתר. אבל מה שקורה בפועל שהפסולת לא הולכת לאותו אתר, אלא בעצם זורקים מדגמי, בשביל לקבל חתימה. ואת רוב הפסולת זורקים ביערות ובאזורים מסביב.

לכן אני חושב שזה נושא מאוד חשוב, מאוד כאוב. אני אומר כן צריך לאכוף. אבל כן מצב שני צריך לתת את הפתרונות לאותן מועצות, אותן רשויות, לתקצב אותן. אני אישית, לדוגמה, בביר אל מכסור, כשהייתי ראש מועצה, כן דאגתי להעביר כספים ולהקים תחנה. אבל אפילו, עדיין אתה מוצא שאנשים זורקים במקומות שהם לא מיועדים לכך.

תודה. אריה כהן, ראש מועצת מגילות. בבקשה אדוני.

תודה רבה. א', אם כבר אנחנו מדברים בעצם על אזור ים המלח, צפון ים המלח, ואזור יריחו, על מפגעי העשן, משם אנחנו מגיעים. זה גם אמור להיות חלק מהדיון, בגלל זה נמצאים פה גם נציגי המנהל האזרחי.

אני אגיד ככה: קודם כל אני אתחיל בתודות. תודה ליושב-ראש הוועדה, חה"כ אשר; תודה לך אדוני, ממלא מקום יושב-ראש הוועדה; ולחבר הכנסת איציק קרויזר – שיזמו את הדיון הזה. היה כבר דיון אחד, וזה דיון שני. ואני חושב שצריך להבין, שתושבים שלנו כאילו חיים בתוך מדורה כל הזמן, פשוט עשן בלתי נגמר. אולי עוד מעט נשמע תושבים פה שיספרו. והעשן שבעצם מקורו בפלסטיק, אלקטרוניקה, גזם תמרים, אשפה ביתית. אין סוף דברים. זאת אומרת, אנחנו חיים בתוך מדורה. זה צריך להבין, זה יום-יומי. תכף יציגו את מספר התלונות, ולא תמיד מתלוננים. יום-יום יורדות משאיות ושופכות זבל בתוך יריחו, בתוך השטחים שלנו. ובעצם אנחנו חיים בתוך מדורה.

מעבר לכך, אני אגיד שבעקבות הדיון הקודם נעשו לא מעט דברים, גם מבחינת המנהל האזרחי, גם מבחינת המשטרה, גם מבחינת הצבא; שיתפו פעולה ועושים דברים. אבל גם יש החלטת ממשלה בנושא. אני חושב שצריך לקיים אותה על עשן, מפגעי עשן חוצי גבולות. ובעצם צריך להחליט ולתת.

אני רוצה להגיד לכם שבגדול משרד הביטחון לא באירוע. קודם כל המדינה צריכה לקחת אחריות על האירוע הזה. זה אירוע חשוב, הוא מתנקם. אם אנחנו מדברים על משילות – אין משילות בכלל. בסופו של יום צריך לקחת על זה אחריות. לבצע את זה ביום יום. אכיפות, אזהרות, חלק בשטחי C, חלק בשטחי A. כבר אמרתי את זה בדיון הקודם: אם היו יורים עלינו מיריחו, תאמין לי שהיינו מחזירים בירי; אבל ככה הורגים אותנו לאט בעשן הזה.

אני חושב שהגיע הזמן שנעשה משהו שהוא יותר מתכלל. לקחת את האחריות ולא לעשות דברים שהם ממש בסדר. זאת אומרת פינו אשפה, הקצו כספים. הרשות הפלסטינאית לא מוכנה לקחת את הכספים. בסופו של יום אנחנו צריכים לעשות מישהו שיתכלל את זה ולעשות את זה באופן מתוכלל, מסודר ונכון. אני מאוד מודה לכם.

כן. אז רק לפרוטוקול נגיד שאריה כהן כבר הכניס אותנו לדיון נוסף שאנחנו מקיימים, שהוא בעצם דיון המשך בנושא זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה משריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון. אז יוצא שאנחנו דנים פה בשני הנושאים האלה ביחד.

חה"כ קרויזר, בבקשה אדוני.

תודה רבה אדוני יושב-הראש. גם מצטרף לברכות שלך לראש המועצה אריה, שפועל ודוחף יחד עם שאר ראשי המועצות שנמצאים כאן ודוחפים את הנושא הזה.

לפני שנה הגשנו דיון מהיר בנושא הזה של הזיהום בשטחי יהודה ושומרון. מי שלא נמצא שם אי אפשר להסביר לו. מי שנוסע על כביש הבקעה, מי שנמצא ביישובים שסובלים, מצפון השומרון ועד דרום מדבר יהודה, אפילו לכיוון שקף – מדובר בשטח עצום שכפי שאמרת ראש המועצה, חי בתוך ענן. ענן של זיהום. מי שנוסע בכביש הבקעה – לא יעזור לך לכבות את המזגן ולסגור את החלונות. אתה פשוט נוסע בתוך ענן של שריפה של פלסטיק, של פסולת אלקטרונית, של זיהום.

היה פה דיון מאוד חשוב, מאוד מעניין, שאני יצאתי מפה בתחושה שגם המשרד להגנת הסביבה וגם קמ"ד וכל הארגונים שאחראים בעיקר ביהודה ושומרון, הצבא, על האכיפה. שזה הנושא המרכזי, הנושא של האכיפה. באמת יצאו לאיזה שהוא מבצע. היה שם איסוף, גם תפיסה של אותם השורפים. גם הסגירה של אותן נקודות שבהן מתבצעת השריפה ומתבצע הזיהום. אבל עברה שנה ואנחנו חזרנו לאותה נקודת התחלה. התלונות לא מפסיקות להגיע מתושבים. לא רק אני שאני נוסע באופן אישי על כביש הבקעה פעמיים בשבוע. מי שחי בכל תא השטח העצום הזה פשוט חי בתוך זיהום אוויר.

אז היו כל מיני פתרונות. עלו כאן אכיפה יותר, תגבור בכוח אדם. במחסומים לעצור יותר את המשאיות שנכנסות. אכיפה על המשאיות. היכולת של שטחי A, שטחי B. היום בסופו של דבר תושבים קמים בבוקר, רואים את השריפה, נכנסים לשטח A ומתעמתים עם השורפים. מתעמתים עם אותם פושעים שמבצעים את הזיהום הזה.

אני חושב שאפילו מהצד אם אנחנו מסתכלים, כפי שאמרת, אם היה ירי מתוך יריחו ליישובים במועצה אצלך, אז הצבא היה נכנס ומגיב. אבל כך צריך להתייחס לזה. זה פוגע בחיי אדם. בסופו של דבר יש שם תינוקות שסובלים. ילדים שגדלים לתוך מציאות של אסתמה ובעיות נשימה. ואלה דברים שהם חמורים מאוד. לכן יש כאן אירוע שאני אפילו לא רואה אותו כאירוע פלילי, אלא אירוע פח"עי לחלוטין. יש שם, אפשר לחקור את זה. איזה שריפות יזומות כדי לפגוע ביישובים היהודים שנמצאים שם מסביב.

אם יש בעיה חוקית, אני מבין שלהחיל חקיקה בתוך יהודה ושומרון מה שקורה בישראל הגדולה, להחיל את זה על יהודה ושומרון, אז יכול להיות שאנחנו כחברי כנסת, אדוני יושב-הראש, ומי שנמצא פה והנושא הזה חשוב לו, נוביל איזה שהוא מהלך חקיקתי כזה שיביא ויקנה לרשויות, לגורמי אכיפת החוק ביהודה ושומרון את הכלים והסמכויות לפעול גם בתוך שטחי A או בכל מקום, B או C, לא רלוונטי האותיות האלו. בכל מקום שמתבצע בו פשע ולהתייחס לזה, חזרנו על זה גם בדיון הקודם, כאירוע פח"עי לחלוטין ולא כאל אירועים פליליים של זיהום אוויר באיזה ואדי שכוח אל, אני לא יודע איפה הוא נמצא.

האפקט של זה הוא אפקט אדיר. הוא אפקט שפוגע באוכלוסייה, בציבור, בילדים קטנים. לכן המסקנות שהיו מהדיון הקודם הן יושמו ואני חושב שצריך להפעיל אותן חזרה. לראות איך אתם בתוך המערכות שאתם אמונים עליהם ממשיכים להקנות לא רק לתושבי יהודה ושומרון, אלא כל היישובים שגרים ומתגוררים על קו התפר. אמרתי זה באמת מצפון השומרון ולכיש ועד שקף בדרום הר חברון שסובלים מציאות יום יומית של זיהום בכפייה ומדינת ישראל מתעלמת. מתעלמת או לא רוצה לפעול.

לכן המסקנות צריכות להיות מיושמות, הכלים צריכים להינתן לכם. והאכיפה צריכה להיות הרבה יותר נוקשה, כאילו שמדובר בעבירות פח"עיות לחלוטין, במפגעים. ולכן צריך לשלוח את הגורמים הרלוונטיים וחלילה שאני לא אמצא את עצמי מקבל טלפון מאיזה תושב בבקעה שהוא רץ לתוך שטח A ליריחו, לכבות את העשן שמשעה 4:00 כבר חונק אותו ואת המשפחה שלו. תודה רבה.

תודה. ואיל מוגרבי, בבקשה אדוני.

ואיל מוגרבי, ראש מועצת עין קניה. בוקר טוב אדוני. אני קודם כל חייב להודות לכם על הזימון. ותודה לחה"כ ואטורי, שהכניס את הצפון והזכיר אותו גם כן בוועדות. כי סוף-סוף יש לנו נציגים גם כן שמציגים אותו בכנסת.

אדוני, אני באתי תחת מתקפה. תחת איום ומלחמה בצפון. כאשר כל המדינה מתעלמת שיש מלחמה בצפון. רק ביממה האחרונה או לפני יומיים נורו כ-170 טילים בצפון. ועד עכשיו המדינה, לצערי הרב, שואלים האם פורצת מלחמה בצפון או לא. אם עד עכשיו נורו כ-7,000 טילים מדרום לבנון ואנחנו לא במלחמה, אז מה זה נקרא ואיך זה נקרא? זה מאוד מעניין. אז רק להבהרה.

לאותו נושא בעניין הפסולת. דיברתם על הדרום, דיברתם על הנגב. בואו לא נהפוך את הצפון הירוק, היפה, עם זרימת הנחלים, לאתר פסולת. לצערי הרב אני יכול לתת לך נתונים אדוני. רק נתונים אחרונים כאן בשנה האחרונה של פסולת עירונית. יש לנו כ-6.8 מיליון טון במדינת ישראל. מתוכם יש 4.6 מיליון טון שמוטמנים. לאן הלכו 1.5 מיליון טון? זה בשטחים פתוחים לצערי הרב. ואני מבין את חה"כ חוג'יראת, עם הקבלנים. לאן הולכת פסולת הבניין ופסולת גושית ופסולת ביתית? כמובן הולך להיות בשטחים פתוחים.

אני אדבר על צפון ואשכול גליל מזרחי, כרשות שנמצאת בתוך אשכול גליל מזרחי, בה יש כ-17 רשויות. יש לנו 180,000 תושבים בצפון. חלקם מפונה היום. אבל כמות הפסולת, לצערי הרב אדוני, רק עולה ועלה. אני אתן נתון: 90,000 טון בשנה אחרונה. ויש לנו עוד פער של 10,000 טון, אנחנו לא יודעים לאן זה הולך.

נסגרו לנו שני אתרי פסולת. אנחנו צריכים מענה לאותם קבלנים, אנחנו צריכים מענה לרשויות.

מה זה מענה?

אתרי פסולת נסגרו בצפון. אנחנו מבקשים מהמדינה, אנחנו מבקשים מהממשלה לתת לנו פתרון. אתרי פסולת חדשים או לפתוח או למצוא פתרון לאותם אתרי פסולת להטמנה. לפתוח עוד אתרי פסולת. נתנו מענה, נתנו אפשרויות במועצה אזורית גולן. ועוד בצפון באזור חצור. אז לכן אנחנו מבקשים את הפתרון הזה.

השתוללות במחירים אדוני. עלייה, שזה עומס כבד על הרשויות. ומה גם שאלה רשויות מוחלשות, עם סוציו נמוך, 2 ו-3. איך אנחנו נתמודד עם זה? הנזק שנגרם היום לאשכול גליל מזרחי כ-10 מיליון שקלים. כבוד השרה עידית הייתה אצלנו באשכול גליל מזרחי. רק המחיר שהיא נתנה לנו או הכסף שיצא מהמשרד, 1.5 מיליון. אתה יודע מה אמרתי לה? כנראה, כבוד השרה, נפל איזה אפס על הדרך. אנחנו צריכים 15 מיליון שקלים ולא 1.5 מיליון. או הזיזו את הפסיק. זה לא יכול להיות יישוב כמו עין קניה שיקבל 26,000 ממשרד להגנת הסביבה להטמנת פסולת. אני מזמין אתכם לבוא לצפון ולראות רק את הפסולת ששופכים אותה מסביב ליישובים. מסביב לכפר עין קניה.

הכמות הזאת היא נוצרת מקבלנים, שאתרים נסגרו. והבעיה זה רק ערמות וערמות. אני נתפס בעיני המשרד להגנת הסביבה לראש מועצה שהופך כל אתר פסולת לפארק ציבורי. ואתה מוזמן אדוני לבוא ולראות מה עשיתי. בכל זאת, אני לא יכול ולא מתגבר על זה. לא מתגבר. איך אני יכול לפתור את אותה בעיה? אנחנו דורשים את הפתרון.

בסופו של דבר אנחנו מבקשים כראשי רשויות למצוא לנו את הפתרון ודורשים מהממשלה שהם חייבים להקים רשות לאומית לטיפול בפסולת כדי לשמור על מדינת ישראל ירוקה ונקייה.

ודבר אחרון שאני רוצה להגיד לך אדוני, אל תהפכו את מדינת ישראל ללבנון השנייה כאתר פסולת. לבנון היא מספר אחת במפגעים בפסולת. ויש לנו בעיה, אנחנו רואים את זה בחדשות כמה בעיות יש שם. אל תהפכו את מדינת ישראל ללבנון השנייה במזרח התיכון. תודה.

תודה. מאהר חליליה.

בוקר טוב לכולם. קודם כל תודה לחברי הכנסת, במיוחד לחה"כ ניסים ואטורי וד"ר יאסר חג'יראת וכמובן אדוני יושב-ראש הוועדה.

אני לא רוצה לחזור על אותן מילים של חבריי. באמת הנושא חשוב מאוד ומדאיג.

לפרוטוקול רק, מה תפקידך אדוני?

ראש מועצת יפיע. לצערי הרב, הקבלנים מנצלים את ההזדמנויות וזורקים בכל מקום ומקום. זה מהווה קושי על מנת לקדם כל פרויקט ופרויקט מצד אחד. מצד שני, מפילים את האחריות על ראש המועצה שאין לו את הכלים ואין לו את האמצעים ואת היכולת כדי לטפל בנושא הזה. והנושא הזה חשוב מאוד שתטפל בו המשטרה הירוקה כמובן ואיכות הסביבה בכלל, אנחנו באשכול הגליל והעמק על מנת לטפל בנושא הזה. בראש הבעיות האלה שעומדות בנושא הזה זה אכיפה לצערי הרב ואנחנו לא צועדים בנושא הזה. ישוב מאוד גם בתור אשכול היינו מוכנים לוותר על חלק מהתקציב שלנו על מנת שתהיה אכיפה. ולהקים תאגיד, כמו תאגידי מים שבאמת יטפל בנושא הזה. חשוב מאוד גם שיהיה לנו תאגיד שיטפל באכיפה הזאת.

הרשויות, המועצות הערביות בצפון כל הרשויות בצפון בכלל, הם לא יכולים להתגבר על הנושא הזה. הקבלנים עושים על זה כסף, כסף רב. זורקים את זה בלילה או בימים שאין עבודה. וזה גם כן מהווה אחריות ישירה על ראש המועצה, למרות שאין לו את האמצעים ואת הכלים.

היו לנו ישיבות בנושא הזה עם איכות הסביבה וכמובן באופן אישי הפכתי להיות עבריין בגלל כמות הפסולת הזאת. במיוחד ביפיע, יש כמעט מזבלה שיש יותר מ-70 שנה והפסולת נשארת שם. עלות להוזיל ולנקות את המקום הזה יותר מ-20 מיליון שקלים. ואי אפשר לזרוק את זה על ראש המועצה המכהן כרגע את כל הסכום הזה, ואין לנו את התקציבים והיכולת. מצד שני, אנחנו הרבה - - - על מנת לקדם את האזורים האלה, מהווה לנו קושי להזיז את כל הלכלוך הזה וכל הפסולת הזאת. וזה עומס כספי ועומס גדול על המועצות בכלל והמועצות הערביות באופן פרטי. כמובן אנחנו צריכים את הפתרון, כמו שנתתי פתרון תאגיד שיטפל בנושא הזה ושתעמוד בראשו המשטרה ירוקה. תודה לכם.

תודה רבה. חברי הכנסת, אתם רוצים להגיד משהו? חה"כ סון הר מלך בבקשה.

קודם כול, כמו שאנחנו שמענו פה בדברים שהוצגו לפניי, אז שריפת פסולת היא מטרד שסובלים ממנו אזרחי ישראל בכלל אזורי הארץ. אז באמת הדיון פה הוא היה ייעודי לעניין הצפון. אבל אנחנו, אני ישבתי פה בוועדה הזאת.

יש שני דיונים.

יש את הדיון שאני ביקשתי והיה דיון ישן לגבי שריפה, הוספנו את זה. גם שריפה וגם השלכת פסולת.

אוקיי. אז אני ישבתי פה בכ"ט בשבט, ב-20 בפברואר. היה פה ועדה שעסקה באמת בזיהום אוויר שנגרם כתוצאה משריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון. דרך אגב, זה דברים שצריך לבוא ולראות אותם בעיניים. לא רק לראות, אלא גם להריח. אי אפשר לנשום. אנשים שהיישובים הסמוכים לאתרים האלה פשוט סובלים מנזק בריאותי ונזק באיכות החיים שלהם. אי אפשר לנשום שם. מי שלא היה, מי שלא נמצא – אני רואה שיש פה מישהו שהייתי איתו בסיור משותף וראינו את השריפה. ממש את המשאיות שמגיעות באופן מה זה לא חוקי, באופן בוטה למקומות. ואין פוצה פה ומצפצף. אף אחד לא עוצר אותם בדרך. הם אפילו לא מסתירים את זה. הם מגיעים, משליכים את הפסולת והם יודעים שיש לזה מחיר, אבל הם יודעים שהם לא רוצים לשלם את המחיר של לעשות את זה בצורה חוקית. כי גם האכיפה של הדבר הזה היא כל כך מגוחכת שעדיף להם לקבל את הקנסות של עשייה באופן לא חוקי מאשר לעשות את זה באופן חוקי, שזה דורש מהם רגולציה הרבה יותר מורכבת.

לכן אני הייתי רוצה לשאול פה, כי בעצם בכינוס הזה של הוועדה בדיון הזה, אז קיבלו החלטות של הדיון. אני עברתי על ההחלטות. והייתי רוצה לשמוע אם באמת חלק מההחלטות האלה קודמו. מה מהם כן קודם. אז אני כן אומר כך, מה היו ההחלטות של הוועדה הזאת: הוועדה דורשת ממשרד הבריאות לערוך סקר בריאות בכלל האוכלוסייה באזורים שסובלים מפליטת עשן כתוצאה משריפות פסולת פיראטיות. נעשה, לא נעשה? משרד הבריאות פה?

אחר כך, לימור.

אוקיי. אבל הוא פה?

כן, יש פה נציג.

אוקיי. הוועדה קוראת למשרד הביטחון ולמנהל האזרחי – נמצאים פה? – לקיים פעולות אכיפה ייעודיות בכפיפות ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי ולהגדיל את מספר מבצעי האכיפה בשטח A ו-B. יש?

לא עכשיו לענות.

לא, אני רוצה רק זה. הוועדה הנחתה את גורמי האכיפה לעצור משאיות שעוברות לשטחי איו"ש על מנת לבדוק את תכולתן. אוקיי?

הוועדה סבורה כי על גורמי האכיפה להרחיב את השימוש באמצעים טכנולוגיים כגון חיישנים לאיתור שריפות שיסייעו להגברת האכיפה; הוועדה סבורה כי על המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי להקים מוקד אחד לכל הגורמים. דרך אגב, אני חושבת שזה משהו שצריך להיות בכל הארץ. לכל הגורמים הנדרשים שיוכל לטפל ולתת מענה מהיר ויעיל לתושבים.

אוקיי, זה דיון מעקב, ואני מבקשת לקבל תשובות מה נעשה בעניין. תודה רבה.

חה"כ עטאונה, אתה באיזה עניין? של הצפון?

של הדרום וגם אני אתייחס בכמה משפטים לצפון, כי לפי דעתי אי אפשר להבדיל את הסוגייה.

לא, פשוט כי מבחינת הנושא של הדרום כבר היה דיון והיו המלצות, הצפון עוד לא. לכן אני רוצה פה שנייה לפני שאני מגיע אליהם.

לא, גם לגבי הדרום, אני חושב שההערה שאני הולך להגיד זה יכול רק להוסיף.

ברור לי שאתה תוסיף, פשוט רציתי לדעת באיזה נושא אתה מדבר.

ודאי. אז אני רוצה להתייחס בהתחלה לגבי הצפון וכל הנושא של אתרי פסולת פיראטיים שמקימים בצמוד לחלק מהיישובים. אין ספק שזה מאוד מאוד מפריע גם לאיכות החיים ובריאות הציבור ביישובים האלה. יש מן הפקרות בכל מה שקורה באיכות הסביבה, גם בין אכיפה ופתרונות קצה שצריך לתת ליישובים במרחב הזה. עם כל הכבוד לעניין של האשכולות שמקימים אותם וצריכים לתת מענה, זה שווה בדיקה. כי בתוך האשכולות עצמם שיש יישובים ערבים ויישובים יהודים, הדומיננטיות היא יותר כלפי היישובים היהודים בבחינת ההתנהלות, מבחינת התקציבים, מבחינת סדר העדיפויות וגם מבחינת הפתרונות שמציעים לנקודות איסוף של הפסולת בכלל והמטמנות במיוחד. לפי דעתי הנושא הזה לא מפותח בצורה שייתן מענה לבריאות הציבור ואיכות החיים של התושבים בצפון בכל היישובים, גם לערבים וגם ליהודים. לכן כשבאים לעניין הזה צריך לעשות מיפוי לכל נקודות האיסוף של היישובים ואיך זה יכול לקדם את הנושא. זה לגבי הצפון.

לגבי הדרום, אני רציתי להתייחס ליישובים הערבים הבדואים הלא מוכרים, כ-120,000 תושבים. הבעיה היא כפולה שם. מצד אחד, האנשים האלה בכפרים האלה, אין רשות מוניציפלית. אפילו הפסולת הביתית אין מי שיפנה אותה משם. לכן זה בעיה מאוד מאוד רצינית ביום יום, גם לאיכות החיים וגם לבריאות של האנשים שם.

הבעיה השנייה, בנוסף לפסולת הביתית שלא מפנים אותה משם, זה כל נושא השטחים הפתוחים, בהגדרה של התכנון בדרום זה נקרא הכול שטח פתוח שם. אין הכרה ביישובים. לכן המקומות האלה מסביב לכפרים הלא מוכרים, כבוד יושב-הראש, כל הנושא של השטח פתוח מסביב לכפרים הלא מוכרים הופך לאתרי פסולת שאין סוף. זה מתחיל איפה שיש כפרים לא מוכרים זה שטחים פתוחים. כולם מגיעים לשם ושמים את הפסולת וזה יוצר מצב שהוא בלתי נסבל.

חלק מההתמודדות היום יומית של התושבים בכפרים הלא מוכרים זה נושא של הפסולת והקנסות שהם מקבלים. האבסורד שהמדינה לא נותנת רשות מוניציפלית, לא נותנת שום שירות שם. השירות היחידי שהיא נותנת זה הסיירת הירוקה שם שנותנת קנסות שאין שום פתרון לאנשים בעניין. תודה.

תודה. חה"כ טיבי.

אני מעדיף שמאהר חליליה, ראש מועצת יפיע, יציג את עמדתו.

הוא דיבר כבר.

הוא דיבר, אוקיי. הנושא הזה, מכובדי יושב-הראש, עלה לא אחת לגבי המפגע של זיהום אוויר כתוצאה משריפות. גם בצפון, גם בדרום. יוסף פירט לגבי אזורי המחיה והאזורים הפתוחים מסביב לכפרים הלא מוכרים. על מה דיברת, מאהר? אזור תעשייה?

דיברתי על האכיפה בנושא הזה, כמובן הנה, המשטרה לא לוקחת חלק בנושא הזה. חשוב לנו גם כן, המשטרה לוקחת חלק בנושא הזה, מבלי להטיל אחריות על רשויות, מועצות על משרפות פיראטיות.

אין כמעט יישוב שלא סובל מזה.

זה קנס אישי, דרך אגב, זה תיק אישי. זה מה שנקרא חיוב אישי על ראש המועצה בסופו של דבר. אם יש בעיה, לא מפנים, לא מטפלים בפסולת שהיא נזרקת על ידי קבלנים הוא מקבל חיוב אישי. וזה לא קורה.

תודה רבה.

יש לנו פה מישהו מהגנת הסביבה? תכף אני אגיע אליך. יש לנו את נעמה אברהמוב.

חנוך, שני משפטים ברשותך לפני שנעבור לאנשי מקצוע. בעצם אני מדבר על עובדות. עובדה אחת 25% מהפסולת לא מוטמנת. זו עובדה. זה כבר נתון. יש מחסור באתרי הטמנה, זה נתון. והנתון השלישי, הצעה שלי היא כמו שיש רשות מים שמטפלת בכל הנושא של המים, ההצעה שלי להקים רשות לאומית שתטפל בנושא של הפסולת. שהיא בעצם תהיה הריבון בכל הארץ שתטפל בכל הנושא של הפסולת. אחרת הנושא הזה יהיה אבוד וילך בין הרגליים משרד הסביבה, רשויות תכנון, רשויות מקומיות. ואז בעצם כל אחד זורק את האשמה על השני.

תודה. נעמה אברהמוב. אני יודע שהכנת מצגת, אבל שלא כמו יושב-הראש האגדי של הוועדה יש לי מדיניות נגד מצגות. לכן אני אשמח אם תוכלי בכמה דקות.

יש שקופית אחת חשובה, רק הנתונים.

אחת חשובה זה בסדר.

אדוני יושב-הראש, אני מתנצלת, אני צריכה לצאת ואני שאלתי פה שאלות. אז אני סומכת עליכם.

לגמרי. כן, אז בואי נתחיל עד לשקופית.

בסדר. אני נעמה, מאיגוד ערים לאיכות סביבה יהודה. אנחנו, באיגוד, יש לנו שמונה מועצות, שמונה רשויות מקומיות. שלוש מתוכן מועצות אזוריות שנמצאות פה: מגילות, גוש עציון והר חברון.

אנשים אמרו פה דברים רבים. אבל חשוב להבין שהמשותף לכולם זו תחושת התסכול המאוד קשה. אבל בסוף כאשר מדברים על פסולת כן צריך להזכיר שמדובר, השם הכולל, אנשים אומרים פסולת. אבל בסוף יש סוגים שונים של פסולת, שזה חשוב לא בשביל להיות מדויקים, אלא בשביל להבין שכל פסולת יש לה את המקורות שלה. ולכן גם דרך טיפול אחרת. והדיוק הזה כאשר באים גם לבקש אחר כך תוצאות וגם להראות דרכי התמודדות, אי אפשר להתייחס אל הכול כאל חבילה אחת. כל מרחב, אגב, מאופיין בסוג אחר של פסולת. שזה גם חשוב לדעת.

יש לנו את האשפה הביתית. שאני חושבת שזה מה שגם החברים מהצפון מדברים וגם תושבי מרכז מדינת ישראל, שסובלים מהעשן שנשרף במערב השומרון. שם אנחנו מדברים על פסולת מוניציפלית. זאת אומרת פסולת ביתית שלא נאספת או שנאספת, מושלכת בשוליים של הכפרים. מובערת ומגיעה לראש העין, לשוהם, למודיעין. זו פסולת מוניציפלית.

יש לנו פסולת חקלאית, שהיא גזם ופלסטיק חקלאי. שזה יוצר עשן שחור. שזה מאפיין מרחבים חקלאיים כדוגמת מגילות. יש פסולת שאנחנו קוראים לה פסולת אלקטרונית, שזה שם כולל לכל הפסולת שבעצם שורפים אותה על מנת לחלץ ממנה מתכות. שזה מאוד מאפיין את מערב הר חברון ובצד השני את לכיש. את גוש עציון, את מזרח גוש עציון – ששם גם כן, אם היית מרשה לי היינו רואים שתי תמונות איך נראה המדבר. וכל אחד מהם המקור שלו הוא אחר. זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על פסולת מוניציפלית היא נוצרת, המקור שלה הוא בתוך יהודה ושומרון.

כשאנחנו מדברים על פסולת אלקטרונית, המקור שלה ברובו הוא מדינת ישראל. זאת אומרת פסולת אלקטרונית נאספת במדינת ישראל באופן לא חוקי, בניגוד לחוק פסולת אלקטרונית. זולגת לתוך יהודה ושומרון ומטופלת, במירכאות, בשטחים הפתוחים או הרבה על קו התפר. וגורמת לעשן שחור. פלסטיק כשהוא נשרף יוצר עשן רעיל.

אם מישהו היה יכול להגיד לי כמה ימים בחודש היה בינואר? אתם יודעים כמה ימים יש בינואר ב-2024? 31 יום יש בחודש ינואר. כמה תלונות היו בחודש ינואר על שריפות? זה לא כמה תלונות, כמה איתורים. אני עברתי על ההודעות ומיציתי אותן. ביקשתי לא את מספר התלונות, אלא את מספר האיתורים של השריפות. במגילות ב-31 ימים, 46 דיווחים על שריפות. כשיש לנו רק 31 ימים. יש ימים שיש דיווח על שריפה אחת ועד 10 שריפות. זה פשוט בלתי נתפס האירוע הזה. לכיש, הר חברון, גם כן מספרים מאוד גבוהים. גוש עציון מספרים מאוד גבוהים. והחלק המבאס, המשמח, לא יודעת מה, המיקומים, איתורי השריפות, האיתורים ידועים. זאת אומרת אם יש פה תושבים של לכיש הם יגידו לכם גבעת אגוזי. הפרטים לא משתנים. אנחנו יודעים את המקומות. תדברו עם מזרח גוש עציון הוא יגיד לך מתחת לקידר. דברו עם תושבי מגילות הם יגידו לך כן, ליד המפעל. שני ק"מ דרומה מיריחו. המיקומים ידועים.

החלק החשוב הוא להגיד שהמציאות ביהודה ושומרון מורכבת. אנחנו יודעים את זה. כל מי שגר פה יודע שהמציאות מורכבת. ובכל זאת אני רוצה להגיד שלא מדובר במדע טילים, בסדר? אנחנו לא מתמודדים עם בעיות שרק מדינת ישראל מתמודדת איתם. זה לא המצב.

כל הדברים האלה פה, מי אחראי עליהם?

כל מיני. קודם כול, זה שאין פה נציג של המשרד להגנת הסביבה זה חבל מאוד.

יש, הבנתי.

בני הוא המנהל האזרחי.

אני גם אחראי על נושא הגנת הסביבה, גם בנושא הצעת המחליטים. ואני מזכיר לך שאת חברה בוועדה ואת אומרת דברים שהם הרבה לא נכונים.

רגע, אבל מנהל אזרחי, זה לא קשור לצפון. אז מה קורה עם זה?

אי אפשר להפיל את הכול על הכתפיים של בני.

מה קורה עם איכות הסביבה של הצפון? אין איכות סביבה בצפון.

בני עושה הרבה. באמת, אני לא אומרת, בני עושה הרבה. הוא זמין, הוא קשוב. ובכל זאת, אתם רואים את המספרים. בסוף בשורה התחתונה האם זה עובד או לא עובד אנחנו צריכים לעשות משהו אחר. והדבר העיקרי זו השורה החשובה בעיניי, זו השורה הראשונה. מדינת ישראל תגיד רוצה אני. רוצה אני לטפל בבעיה. ובעניין הזה נעשה צעד חשוב שאני בטוחה שבני ירחיב עליו אחר כך. התקבלה החלטת ממשלה 592.

571.

גם 592. שביקשה ממדינת ישראל בעצם להציג מדיניות מסודרת לגבי הזיהום שאנחנו קוראים לו זיהום חוצה גבולות.

מה זה ביקשה ממדינת ישראל? מדינת ישראל זה משהו אמורפי.

מהמשרד להגנת הסביבה. ההחלטה הטילה על המשרד להגנת הסביבה לגבש מדיניות. ואנחנו חברים, איגוד ערים לאיכות סביבה ועוד חברים טובים פה חברים בוועדות האלה. והדבר החשוב באמת קודם כל בעינינו, וזה גם מה שאני רוצה להגיד פה היום, שמדינת ישראל לא תגיד זה הרשות הפלסטינית תעשה, זה המועצה המקומית תעשה, זה הצבא יעשה. לא, אנחנו נגיד אנחנו נעשה. מי זה אנחנו? אנחנו נביא לפה,

כל פעם, אגב, מאוד חסר סביב השולחן משרד שהוא המשרד אולי הכי חזק במדינה אחרי משרד האוצר, זה משרד הביטחון. שמתעקש לא לשבת איתנו פה. וזה מרחב שהוא מנוהל על ידי משרד הביטחון. ואתם צריכים לראות את הקבוצות, כשאנחנו מבקשים את הסיוע בכיבוי שריפות שעולות מתושבים. אז החטמ"ר אומר, החטיבה המרחבית אומרת, המח"ט כותב אני בפעילות. אז מה נגיד לו? מה יותר חשוב, הפעילות או השריפה? זה כאילו בכלל לא שאלה. ואנחנו מוצאים את עצמנו שוב במציאות שלא תמיד יש לה מענה. אז מעורבות של משרד הביטחון.

אני לא ידעתי שאנחנו מדברים גם על מרחב הצפון, אז סליחה. אנחנו במגילות מאוד מתמודדים עם הסיפור של שריפת פסולת אלקטרונית. זה העשן השחור שהתושבים רואים עם ריח של פלסטיק. ולכן התייחסתי פה על הגברת האכיפה של פסולת אלקטרונית בישראל. שצריך לעשות כל מיני דברים. החוק קיים והחוק לא לגמרי סגור והוא מאפשר את הזליגה הזאת לתוך יהודה ושומרון.

ל-592 יש זמן? תוך כמה זמן המשרד לאיכות הסביבה צריך?

592 כן, יש לזה דד ליין, חצי שנה.

חצי שנה ממתי?

חצי שנה מינואר.

אני אתן רקע על זה.

אתה תיתן בעוד רגע. מצוין. עוד משהו גברתי, דוקטור?

כן. עוד משהו שחשוב מאוד. בני, שמייצג פה את המנהל האזרחי והוא שותף שלנו לדרך ועושה הרבה פעולות. הדבר שאני רוצה להגיד פה שהפעולות האלה הן פעולות, אני לא רוצה להגיד ספורדיות, אבל הן לא מתחברות לתשובה מערכתית. הוא, בני והמנהל האזרחי, הקמת איכות סביבה קשוב למצוקה של התושבים ונותן מענה ככל שהוא יכול. אבל אנחנו מצפים שהמערכת לא תעבוד בצורה כזאת. אנחנו רוצים שהתשובה תהיה מערכתית.

טיפול מערכתי ולא סימפטומטי.

כן. למה לשלוח את הקאובויים על הטנדר של יחידת הפיקוח בשביל לתפוס את השריפה בזמן שאפשר לסגור את המעבר? חבר'ה, יש מעברים למדינת ישראל, יש הרבה מעברים. אני לא רוצה לדבר על כולם. אבל שני המעברים הגדולים, כביש מס' 1, אתם תרדו מכביש מס' 1 למטה, אף אחד לא מסתכל עליך. כביש מס' 5, אף אחד לא מסתכל עליך. חוצה שומרון. שני הנתיבים, לא צריך להבריח את הפסולת. אפשר פשוט לעלות על משאית ולנסוע. לבנות נתיב נפרד, כדי לא להציק לתושבים. להסיט את המשאיות, זה א'-ב' של כל דבר. אמרתי לכם, זה לא מדעי המוח. זה לא מדעי טילים. אנחנו יודעים מה צריך לעשות. וכל מי שגר במערכת הזאת צוות ייעודי גם כן. אנחנו לא רוצים להתחרות על הקשב של הצבא עם בעיות ביטחוניות. זה לא כוחות. זה לא כוחות. אנחנו לא יכולים לעשות את זה. זה בטווח המיידי.

בטווח הארוך, מה שנמצא בעבודה ואנחנו ניתן את זכות הדיבור לבני להציג, זה סיפור של החלטת ממשלה שהיא באמת תוכנית שאנחנו מקווים תהיה מערכתית. שהיא כוללת גם, כמו שאמרו פה, פתרונות קצה שנותנים מענה ולא רק להשתמש, אנחנו יודעים שאכיפה בלי פתרון זה לא משהו שיכול לעבוד לאורך זמן. לכן במסגרת להיכנס בנעלי הרשות הפלסטינית או כל גוף אחר שמדינת ישראל תעשה את התכנון ועמדת איגוד ערים פה כפי שאנחנו מציגים אותה גם בוועדת זיהום חוצה גבולות היא שישראל עצמה צריכה להקים את מתקני הקצה עבור הפלסטינים וגם לדאוג שזה יהיה תחת רגולציה ישראלית שהיא בעצם רגולציה מערבית. נכון להיום הרשות הפלסטינית לא יודעת, מכל מיני סיבות שלא נפרט כאן, לא יכולה להחזיק מתקנים ברמה גבוהה. המתקנים עצמם גורמים למפגעים. ולכן להבנתנו כל המתקנים האלה חייבים להיות תחת רגולציה ישראלית, תחת הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה ולא תחת פיקוח של אף אחד אחר.

כולם דיברו על אכיפה בהתחלה, אני רוצה לדבר על אכיפה בסוף. יש פקחים שעושים עבודה מטורפת, מסכנים את החיים שלהם לפעמים. ובסוף הסמכויות שלהם לא מותאמות לאתגרים בשטח. פשוט לא מותאמות לאתגרים בשטח. הם יכולים להחזיק את הרכב שהם תפסו לכמה ימים בודדים ואז הרכב הזה צריך להשתחרר. גם את הדבר הזה צריך לבדוק ולהתאים.

תודה רבה. וכן חשוב לי להגיד פה תודה רבה לכל השותפים שלנו לאורך כל הדרך. זה עמותת אוויר נקי שיושבים פה לצידי. אזרחים למען אוויר נקי, שעושים ממש עבודת קודש. הם מעלים את האירוע הזה למודעות ונותנים תקווה לתושבים. וכמובן המועצות האזוריות שאנחנו פועלים יחד איתם וגופי הממשלה. תודה רבה.

תודה. משרד הביטחון נמצא פה?

לא, זה אנחנו.

זה אתה? אתה גם משרד הביטחון?

מינהל אזרחי.

כל-בו. אומרים שאין יעילות במשרדי ממשלה. אתם רואים מה זה יעילות? בסדר, אז תשמע. מה שאני מבקש, אני מבקש שתחלק את ההתייחסות שלך לצפון.

לצפון אני לא אתייחס.

לא, אני חייב שתתייחס.

כי יש לי פה מישהו מהמשטרה הירוקה אולי שהוא יתייחס.

אז בוא נתחיל עם מישהו מהמשטרה הירוקה שרוצה להתייחס לצפון.

יש משהו אחד בקשר לצפון. שאנחנו מקדמים עכשיו חוק פסולת בניין ממש בשלבים אחרונים שכל משאית יהיה לה GPS. אנחנו פה דרך הוועדה הזאת שלוחצים לכיוון. שכל משאית יהיה לה GPS וכל רגע נתון נדע לאן הוא הולך עם הפסולת. איפה הוא מסתובב ולאן הוא מגיע ומתי הוא מגיע. זה הדבר בעצם, כשנפתור את הבעיה הזאת נפתור בעיה כלל ארצית, על כל משאית פסולת שמתנועעת או זזה ברחבי ישראל. זה רק דרך אגב.

יש נציג של הגנת הסביבה?

יהיה, תכף. כן, משטרה ירוקה, בבקשה.

שלום אדוני יושב-הראש. רפאל דבש מהמשטרה הירוקה. מנהל המשטרה הירוקה לא יכול היה להגיע, מפאת מחלה.

לא משנה, אתה פה.

אתמול בשעה שתיים הוא ביקש שאני אייצג אותו. אעשה כמיטב יכולתי. דבר אחד אני חייב להגיד, אני מזה 24 שנים במשטרה הירוקה. מבין כל מילה ואות שאמרתם ברשויות. אני ברשותכם גם אומר שאני היום נמצא במחוז ירושלים. לפני כן הייתי במחוז מרכז והרשויות שם די דומות, חלקן, למה שקורה בצפון או בדרום.

המשטרה הירוקה והמשרד להגנת הסביבה, ואני מתמקד יותר על המשטרה הירוקה, עושים את המירב ואת המיטב. דבר אחד אנחנו לא יכולים לעשות, אנחנו לא יכולים לייצר כוח אדם. המדינה ברמה כזו או אחרת, וסליחה אם אני נשמע תוקף את המדינה, אני לא, אני רק אומר עובדות. בהזדמנויות כאלה ואחרות הבטיחו וחתמו ותוכניות, להגדיל ולהכפיל ולשלש את כוחה של המשטרה הירוקה וזה לא נעשה.

סליחה שאני מתערב. אם אתה יכול להתייחס, המרכז מעניין אותי. אבל האם אתה יכול להתייחס מה אתם עושים בצפון? זה הנושא.

מיד אגיע לזה.

בדיוק. מה עשיתם בצפון ומה אתם עושים בצפון.

לומר לך שאני מעורה מאה אחוז בצפון? אמרתי, אני רק אתמול בשעה שתיים ביקשו ממני להחליף את מנהל המשטרה הירוקה. לא ידעתי שהישיבה גם על הצפון. אבל מאחר שאני מכיר גם את הנפשות הפועלות נערכות שם פעולות. ואין שבוע, אין שבועיים, פעם בשבוע שבועיים נתפסות שם משאיות, כלים, נפתחים תיקי חקירה.

מה נעשה שם חוץ מאכיפה אתה יודע להגיד לי?

לא, לא.

לא. מישהו יודע מהגנת הסביבה להגיד לי מה נעשה בצפון חוץ מאכיפה?

שום דבר. כמה יחידות יש בצפון?

כמה אנשים?

חמישה פקחים.

חמישה פקחים, אבל זה לא מספיק.

אז למה אתם מטילים את האחריות על ראש המועצה?

אדוני, מאהר, אנחנו פה לא בשביל לתקוף אנשים, אנחנו בשביל לשמוע.

אין בעיה.

ואם יש שאלות אפשר לבקש רשות דיבור ולהציג אותה בצורה מסודרת. אז יש חמישה פקחים לאזור הצפון?

חמישה מפקחים במחוז צפון.

מפקחים זה אדם עם טנדר? זה מפקח?

כן. שהוא גם מסייר. הוא גם מפקח חוקר, הכול עליו, בקיצור.

וזה מה שיש לאזור הצפון.

מאיפה לאיפה? מה גבולות הגזרה כשאתה מדבר על צפון? כי המחוזות משתנים בין משרד למשרד.

לא, לא משתנים.

מחדרה צפונה זה מחוז חיפה. מחוז צפון זה נהריה.

הבעיה היא, תראה, זה שאתה אומר שאין כוח אדם בסדר. אבל השאלה היא למה אחרי זה נופלים על ראשי רשויות ואומרים להם אתה תשלם עכשיו קנס. אתם לא מגיעים למקום. אתם צריכים להגיע ולאכוף את זה. זה כמו שמשטרה תיתן לי דוח. הזמנתי שוטר, לא הגיע, מישהו נפצע. יגידו לי אתה, המשטרה תתבע אותי.

לא, לא. אני חושב שנעשו פה ערבובי דברים.

זה התפקיד שלנו.

והתפקיד שלי לנסות להסביר. כאשר המחוז רואה שיש מפגע כזה או אחר, לא משטרה ירוקה. המחוז, מנהל המחוז, מנהלת המחוז, מפגע כזה או אחר של פסולת בניין או פסולת ביתית או פסולת כלשהי. מתוקף זה שזה נמצא בתוך התחום המוניציפלי יש איזה שהיא אחריות עליונה של ראש הרשות. זה לא באים אליו בבוקר ואומרים לו בבקשה אדוני, הנה X כסף לך תשלם. לא. שולחים בקשה, שולחים צו. ואם זה לא מתבצע ואם לא ניתנות תשובות שמניחות את הדעת מגיע מצב שהמחוז מבקש מאתנו, עם כל הראיות הקיימות, להוציא לפועל תיק חקירה. שבסופו והיה ואכן הגיע לבית משפט, מתקבלות ההחלטות בבית משפט. זה לא אני בא לראש המועצה או מנהל המחוז. לכן אני אומר יש לשים דברים על דיוקם. זה בגדול התהליך שמתבצע.

תודה.

לא דיברתי ספציפית על תהליך. אבל השאלה אם אתה עכשיו נותן דוח, תפוס את העבריין. אם יש לך יכולת לתפוס את העבריין. כמה ניידות יש לך?

אתה צודק, אני מקבל.

חמש ניידות כל הצפון?

במקום לשים חמש ניידות על שטח, במקום להוסיף כמו שאמר קודם ראש המועצה, עוד יחידות ועוד יחידות. יש יחידה אחת שהיא לא גדולה במיוחד, אבל יש לה את הניסיון של למעלה מ-30 שנה. תוסיפו את האנשים שהמדינה הבטיחה בעבר ולא קיימה. סה טו. ואז נוכל לפעול יותר.

כאשר מתקשרים אליי אנשים והבן אדם שלי נמצא בקצה אחד, אני לא יכול להביא אותו עכשיו.

מי זה המדינה? איכות הסביבה אתה מדבר? מי הבטיח? אני לא הבטחתי לך כלום.

הוועדה הזאת, חברי כנסת למיניהם.

ניסים די, זה לא רציני עכשיו.

למה לא רציני? אתה גם שאלת את זה.

נכון, אבל זה לא 'אני לא הבטחתי'. מבחינתם, כמשטרה ירוקה, הם קיבלו הבטחה.

מי הבטיח אבל? איכות הסביבה או מי?

זה היה אמור להיות כנראה ואתה יודע איך הדברים האלה עובדים. היו החלטות ממשלה וכנראה בגלל תקציב וסדר עדיפויות זה לא הגיע לשם, נורא פשוט.

לאיזה משרד אתם שייכים? איכות הסביבה?

הגנת הסביבה.

כן. טוב, הגברת מהגנת הסביבה מחוז צפון עדיין לא נמצאת אני מבין. דרך אגב, אני רוצה בבקשה לרשום בפרוטוקול ולהעביר את התמיהה שלי למשרד לאיכות הסביבה, הגנת הסביבה, שמירת הסביבה, כל הסביבה – שלדיון כזה הם לא טורחים לשלוח בן אדם, למרות שזה לא כל כך רחוק להגיע לפה מהמשרד להגנת הסביבה. ולא רק שהם לא טורחים לשלוח בן אדם, ככה עולים בזום כן, לא. 10 דקות לפני סוף הדיון. זה זלזול ואנחנו נעביר את זה גם הלאה לשרה. ואם צריך, יש לנו גם סמכויות להביא לפה אנשים. אם זה יימשך בצורה הזאת.

מגיעים לפה ראשי רשויות, מגיעים לפה אנשים. משקיעים את הזמן שלהם. חברה אזרחית. ואלה שמקבלים כסף מהמדינה לבוא ולדאוג לסיפור הזה לא פה. זה חמור מאוד בעיניי.

כן, בני אלבז, בבקשה.

שלום לכולם. אני בני אלבז, קמ"ט איכות סביבה איו"ש, עזה והמעברים.

יש לך משהו להגיד על הצפון?

לא.

הבנתי. טוב, כן?

אני אתחיל כך: החתך הסוציו-אקונומי הפלסטיני הוא מאוד נמוך. התל"ג הפלסטינאי 2,200 דולר לשנה, 2,300 דולר. התל"ג הישראלי הוא 47,000 דולר. השקעה בתשתיות אצל פלסטינאים היא בעייתית. בכל זאת, המנהל האזרחי בשנים האחרונות דאג להקמת שני אתרי ענק באזור זרה פינג'ן ובאזור אל מיניאה והיום מגיעים כ-2 מיליון פלסטינאים לאתרים מוסדרים. 2,600 טון ביום מגיעים לאתרים מוסדרים ביהודה ושומרון, שזה לא היה הרבה שנים באף תחום. אלה פתרונות קצה שקמו ובפועל עובדים ויש להם אפקטיביות רבה. זה אחד.

בעקבות הדיון הקודם שהיה פה, השרה, מנכ"ל המשרד וראש המנהל האזרחי לקחו את הדיון הזה והודיעו 'אנחנו צריכים ליצור מצב של פתרון כל המפגעים ביהודה ושומרון'. הכנתי והכנו, כולנו כל הצוות, תמונת כל המפגעים חוצי הגבולות ביהודה ושומרון. חוברת עבת כרס. יצאנו להצעת מחליטים לממשלה 571 שעברה בחודש יוני 2023. הוקמו שישה צוותים שמטפלים בכל הנושאים שהועלו פה על ידי כולם. הצוותים מורכבים ממשרד הבריאות, כב"ה, משטרת ישראל, משרד הביטחון, היועצים המשפטיים. כאשר כל צוות לקח לו את הנושא של הפרופר שהוא צריך לטפל. אם זה צוות משפטי לשנות את החוקים המשפטיים, ליצור מצב אחר.

אנחנו התחלנו בדיונים רבים ואנחנו כבר לקראת תחילת מאי אנחנו מגיעים לסיכומים שכל הצוותים האלו עשו. במקביל גם מבקר המדינה עשה ביקורת והעלה נושאים. ואנחנו בתוך הטיפול של דבר דבר שעלה פה. גם החברה פה נעמה היא חברה בתוך אחד הצוותים פה. חיברנו את כל הגורמים לצוותים כדי להגיע לאפקטיביות מרבית כדי למנוע את כל המפגעים חוצי גבולות. זה אחד.

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו נפתור, אנחנו מעלים את כל נושא פתרונות הקצה. פתרונות קצה, כאשר המטרה היא ש-700,000 פלסטינאים שישנם היום ללא פתרון קצה, מתוך ה-2 מיליון שיש להם פתרונות קצה, נקדם אותם בפרויקט. ואנחנו בשלבים סופיים של פרויקט שנקרא רימונים להקמת אתר פסולת על ידי הגרמנים, 14 מיליון יורו של ה-KFW. אנחנו כבר בשלב היתר הבנייה. ברגע שהאתר הזה ייבנה וגם חלק ממנו יהיה להתיישבות הישראלית במקום. היה בבג"ץ הרבה זמן. אנחנו בדרך לפתרון של האתר הזה. האתר הזה בעצם ייתן מענה ל-700,000 פלסטינאים במרכז השומרון שהיום אנחנו מטפלים ב-129 אתרים בוערים ברחבי יהודה ושומרון באופן שוטף וקבוע על ידי המנהל האזרחי.

מתי זה ייפתח?

אנחנו לא יודעים, אנחנו בשלבי היתר בנייה.

עוד שלוש שנים?

אני מאמין ששנתיים וחצי או שנתיים הוא ייפתח.

ועד אז ננשום עשן.

אני לא אמרתי שתנשום. אני אמרתי שאני אגיע גם לזה, גם לנשימה.

אנחנו מטפלים ב-29 אתרים שהם בוערים. מיפינו את כל ה-129 לוועדה הזאת, כאשר המטרה שגם משרד הבריאות ייתן לנו נתונים מדויקים. גם כב"ה, שנוכל להפעיל אותו, שעושה עבודת קודש בשטח, שנוכל להפעיל אותו גם ב-24 שעות. במקביל, המנהל האזרחי השנה האחרונה הוציא 2.7 מיליון שקלים לשיקום אתרים באופן שוטף ולכיבוי שריפות 24 שעות ביממה. אנחנו עשינו את זה באופן קבוע.

אנחנו באזור יריחו שנה שעבה השקענו בעקבות הוועדה שהייתה פה, היה אפקטיביות רבה לוועדה. חה"כ חנוך, לקחנו את כל הנתונים של הוועדה. אנחנו הכרענו שנה אחרונה, בעקבות הוועדה, בהמשך לוועדה, כמו שחברת הכנסת העלתה, 140 משאיות רק במעברים. יש אפקטיביות רבה במעברים. בתוך יהודה ושומרון החרימה יחידת פיקוח עשרות משאיות ועשרות כלים. אנחנו עובדים בקצב קבוע למען האינטרסים של הציבור במדינת ישראל, בשטח, בעקבות זה.

מה חסר?

אני אגיד לך מה חסר. אני רק אסכם. אנחנו כרגע מה-1 במרץ, ראש המועצה יכול להגיד וגם החבר'ה פה, אין אף בעירה באזור מגילות. אפילו לא בעירה אחת. מה שמסומן פה, לא הייתה בעירה אחת מה-1 במרץ. תיכנסו לווטסאפ. אף בעירה.

אנחנו גרים שם ואנחנו יודעים את זה.

חבר'ה, אני עשיתי לפני כשלושה שבועות סיור עם נציג המועצה, עם קב"ט המועצה. עם נציג המת"ק בשטח. הצוות שלי עובד כרגע בשטח. הוצאנו עשרות טונות, עשרות טונות של גזם תמרים ואנחנו מטפלים שם עכשיו ברגע, גם היום, במקום. כבר מתחילת מרץ. המת"ק עובד באופן קבוע ושוטף בהנחיית ראש המנהל האזרחי בטיפול וכיבוי שריפות - -

אדוני, אני בתוך התמונות של הקבוצה משבת.

- - בתוך העיר יריחו בתוך שטח A. השריפות ירדו בצורה משמעותית. ישנן שריפות ביטחוניות בעקבת ג'אבר, מחנה הפליטים, שמדליקים שם צמיגים. נכון שיש. אנחנו מטפלים גם בזה. הקשר מול הרשויות המוניציפליות הפלסטינאיות הוא מצוין. המטרה היא הפעלת כבאיות אש פלסטינאיות לכיבוי. לדוגמה, קחו את מפעל רויאל שנשרף באזור חברון. מפעל ענק. שהיה שיתוף פעולה של כל הגורמים למען איכות הסביבה ולמען האוכלוסיות בשטח.

הפינוי במטה יהודה הוא אחרי השריפה. במטה בנימין.

מי אדוני?

אני תושב שוהם. ואנחנו מתעוררים כמעט כל לילה.

לא. קודם כול, פה מדברים ברשות דיבור. זה א'. ב', אם אתה מדבר – כדי שיהיה תיעוד, תגיד בבקשה את שמך ומאיפה.

יעקב אביטל, אני משוהם. ואנחנו מאוגדים בקבוצות ווטסאפ במודיעין, נעלה, כפר אורנים. ואנחנו מתעדים ואנחנו בקשר רציף יום-יומי, אפילו בשבת, עם בני אלבז, והוא הולך ומכבה את השריפות. אנחנו לא מחפשים כיבוי שריפות. אנחנו רוצים שישתמשו בכסף במקום שיילך לתרופות לסרטן אחרי זה, שאת ה-40 מיליון האלה שיש לו כבר, ייקח אותם ויפנה את הפסולת על בסיס קבוע.

עוד לא הגעתי לזה. אני אגיע לזה.

אז חבר'ה, תקשיבו, המצב הוא כזה: יש לנו עוד חמש דקות, כי יש דיון נוסף. אז אנא לפני שאתה מסיים.

אפשר מהחברה האזרחית נציג?

לא יהיה זמן. אני רק אגיד דבר אחד לראשי רשויות פה מהצפון. אני מתנצל. אני מתבייש שזה ככה ואין לי תשובה יותר חכמה לתת לכם. מה שקרה פה היום מצד המשרד להגנת הסביבה זה חוסר כבוד בסיסי. זה לא בסדר. אני אעביר את זה הלאה. אני אבקש מהם התייחסות כתובה לכל מה שעלה פה ותוך מספר ימים אנחנו נעביר לכם את זה הלאה. ועל פי זה נקבע איך אנחנו ממשיכים. אני מאוד מתנצל שאין פה אף אחד שיכול לתת לכם מענה.

קודם כל אדוני אתה לא צריך להתנצל. אנחנו צריכים להודות לך על הזימון. והמשרד צריך לפעול באמת ולתת פתרונות. היום באירופה מקימים הרבה מפעלים לייצור חשמל. ואנחנו, בואו נחשוב קדימה. אם נחשוב מחוץ לקופסה במקום לחפש איך לאכוף ואיך להטיל קנסות על הרשויות ועל התושבים אז בואו נתחיל למצוא פתרונות.

אז אחרי שתגיע התגובה הכתובה של המשרד לאיכות הסביבה אנחנו נעביר לכם את זה. ולפי זה אנחנו נראה איך אנחנו ממשיכים להתקדם. בסדר?

שוב פעם, אם זה מתקנים לייצור חשמל ואם זה פארקים ציבוריים שאנחנו צריכים להקים אותם.

בסדר גמור. תהיה התייחסות לכל הדברים האלה.

משרד האוצר צריך להכניס לכיס ולהעביר למשרד להגנת הסביבה.

בסדר. תודה. כן, בני אלבז.

אני רק אגיד שאנחנו מקדמים פתרונות קצה ביהודה ושומרון. חוץ מרימונים, הקמנו מתקן קצה בעמנואל שמטפל במאות טונות ביום של פסולת בעמנואל, בהשקעה של המשרד להגנת הסביבה של 15 מיליון שקלים. זה רק לידיעה.

אנחנו הקצנו דרך קרן הניקיון כ-80 מיליון שקלים לטיפול בפסולת ביהודה ושומרון. בשינוע כפרים, כמו שהוא אמר, 42 מיליון שקלים לשינוע והטמנה של פסולת של כפרים פלסטינאים. אנחנו במשא ומתן מול הרשות הפלסטינית בנושאים האלה.

מה חסר?

כאשר הצלחנו כבר לפרוץ דרך של 2.4 מיליון שקלים שהרשות הפלסטינית, השלטון המקומי לקח את זה אליו בדרך שהובלנו. והיום אנחנו מממנים 13 כפרים בעוטף ירושלים, על כל המשתמע מכך להגעה לאמיניה.

מה חסר?

חסר לנו לסיים את הצעת המחליטים והממשלה. לאחר מכן לתקצב את הפעילויות בכל נושא החקיקה.

לסיים את הצעת המחליטים בממשלה במה?

בכל נושא המפגעים הסביבתיים.

מה זה אומר?

זה אומר תיקוני חקיקה. זה אומר הרחבת יכולת הפקחים, החלפת כוח אדם. תקציבים לנושא.

אז תקשיב, מה שאני מבקש ממך אדוני זה כזה דבר: בגלל שאנחנו קצת קצרים בזמן, אני מבקש קודם כל בנושא הצפון מה שאנחנו נעשה אנחנו נשלח את הפרוטוקול למשרד לאיכות הסביבה, ביחד עם האמירה שלי בשם כלל חברי הוועדה שהעובדה שלא היה פה נציג של המשרד להגנת הסביבה.

אני חושב שהם לא ידעו.

אין דבר כזה לא ידעו. הכול כתוב בסדר יום. שאף אחד מהמשרד להגנת הסביבה לא טרח להגיע לפה לדיון הזה – זה חמור בעיניי. ושאני מבקש לקרוא בעיון את כל מה שנאמר פה על ידי חברי הכנסת וראשי הרשויות ולקבל התייחסות כתובה לגבי כל הטענות וההצעות שעלו פה בתוך 14 ימים.

אחרי זה אנחנו נעביר את ההתייחסות לראשי הרשויות שהיו פה, לחברי הכנסת, ונקבע דיון המשך על בסיס הדבר הזה.

נשמח מאוד אדוני אם יהיה דיון ספציפי לצפון.

בקשר למה שקורה במגילות והדרום ומטה בנימין, אני מבקש לקבל ממך בכתב את כל מה שאתה אומר שחסר. מפורט, מה בדיוק צריך. אומדן, עליות תקציביות וכו'.

עוד לא יודעים את זה.

אז מה שאתה יודע.

הצעת המחליטים. זו הצעה של שישה צוותים.

אז מה שאתה יודע. לוועדה בכתב. אני מבקש לדבר עם הנציגים פה שטוענים אחרת ממה שאתה אומר.

אני איתם 24 שעות ביממה כולל בקבוצות הווטסאפ.

שריפות כל יום, כל יום שריפות במגילות. כל יום שריפות. כל יום, זה לא יכול להיות שהוא יגיד שלא היו שריפות במרץ. זה פשוט בדיחה וזלזול בכם ובנו.

אנחנו לא נושמים. זה פשוט טרור. זה פשוט טרור.

מה זה הדבר הזה?

אני לא יוצאת מהבית. גם בתוך הבית אני סוגרת חלונות.

איך אתה מעז להגיד דבר כזה?

ממרץ לא היו שריפות.

מה זה? אנחנו נעזוב שם. לא נגור שם.

לא ככה.

מצטער, אבל הילדים שלנו נושמים בוקר בוקר את הרעל הזה.

אני מבין.

אין סיכוי שמתייחסים לזה כאילו זה נפתר.

זה לא יכול להיות.

אבל זה לא אשמתו.

לא, זה אשמתו שהוא מציג את זה כאילו זה לא קורה.

צריך להבין שיש פה בעיה אמיתית.

הצוות שלי עכשיו שם אצלכם.

אני מסכים שיש פה בעיה אמיתית.

הצוות שלי עובד אצלכם כבר שלושה שבועות.

אבל זה לא מספיק.

השקעה של חצי מיליון שקלים עבורכם.

אנחנו מתים, זה לא מספיק.

על מה אתה מדבר? בוא אני אראה לך את התמונות בקבוצה.

אני לא יוצאת מהבית, זה לא פייר.

בטח שאני אראה לך.

זה בסיסי שאני אוכל לנשום, זה לא פייר. זה באמת לא פייר.

ילדים משתעלים. ילדים נחנקים.

אני מבין, די, די.

באנו לפה כדי לדבר, שישמעו את הקול שלנו.

אני מכבדת את זה שאתם מבינים. אין סיכוי שמתייחסים לזה כאילו נפתרה הבעיה. אין סיכוי.

אני לא מתייחס כך. את שומעת אותי אומר שנפתרה הבעיה?

הוא אומר שיש, בדיוק, זה לא נגמר.

אני עומד איתו עכשיו בשיח.

ממרץ לא היה? מי שמע דבר כזה?

גברתי, תקשיבי לי בבקשה. תודה.

אבל הוא אומר שהוא יפנה לרשות הפלסטינית לקבל אישור למכרז.

סליחה, אתה דיברת כבר פעם אחת בלי רשות. קיבלת. בוא, לא נגזים. אני מבקש לדבר עם האנשים פה במגילות. וגם לחזור לפה את אותו מה שביקשתי בכתב, גם כן להסביר מה נעשה שם, איפה יש פערים. אם אתם רוצים אתם יכולים גם לשלוח בכתב. אם אתם חלוקים אחרי הפגישה שאתם תקיימו איתו. ואנחנו נעשה ישיבת המשך בנושא הזה גם. בסדר?

אני מתנצל על כך שאנחנו לחוצים, כי היו פה שני נושאים.

אפשר בכל זאת החברה האזרחית שתי דקות?

לא. הבנת מה אני מבקש? כן קרויזר, משהו דחוף?

אני רוצה לסכם.

אני אגיד לך מה הבעיה בלסכם. הבעיה שלא היה פה אף אחד מהגנת הסביבה שייתן לנו תשובה על מה שקורה בצפון. לכן אנחנו לא יכולים לסכם. זו בדיוק הבעיה. ביקשתי מהם תשובה בכתב.

קודם כל זה שהם לא פה זה משהו חמור. יהיה פה דיון המשך. אבל יש גם מסקנות שלא כולם עלו מהדיון הקודם שהיה. הוא כבר היה לפני שנה.

של הצפון.

לא רק על הצפון. בכלל על הזיהום ביהודה ושומרון.

בסדר. הוא היה פה, אתה פשוט לא שמעת. הוא פירט בדיוק מה הם עשו לפי סעיפי ההחלטה. והוא גם יגיש לנו בכתב איפה עדיין יש פערים.

בסדר. עדיין יש, אתה יודע, מחר מתפרסם דוח מבקר חמור מאוד בעניין הזה של הנושא הזה של הזיהום. גם בנושא הזה. ולכן אני חושב, קודם כל אני מסכים איתך לגמרי שחייב להיות פה דיון המשך. זה לא משהו שיכול להיגמר פה. אבל יש פה גם מסקנות מעכשיו. אם יש לנו בעיות חקיקה של חוסר אכיפה מכוח חוק.

הבעיה היא לא חקיקה. הבעיה היא תקציבית.

זה לא רק תקציבים. תקציבים יש. יש את קרן הניקיון.

אם יורשה לי.

אמרתי שאנחנו בתוך צוות חקיקה כרגע, שעובדים רק על נושא חקיקה. שישה יועמ"שים.

כמה כסף יש בקרן של יהודה ושומרון לפרויקט הזה, אתה יודע?

לפרויקט הזה אנחנו קיבלנו כ-80 מיליון שקלים לטיפול במפגעי פסולת ביהודה ושומרון, הקמת פתרונות קצה. ארבע תחנות מעבר.

ומה יוצא מזה כבר לפועל?

יוצא לפועל כ-25 מיליון שקלים עכשיו יוצא לפועל. שבוע שעבר הסתיים מכרז של 15 מיליון שקלים עם כלים כבדים לטיפול בבערות. יצא 2.4 מיליון שקלים עבור שינוע פסולת לפלסטינאים מ-13 כפרים בעוטף ירושלים. יצא פה יועץ פרויקטור שיוביל את כל המהלך הזה, כמיליון שקלים. וכל הזמן עובדים על זה. מוציאים את כל הכספים משם. יוצא הרבה כסף.

הבנתי. ומה מגביל היום את הכוחות להיכנס לתוך שטח A להתמודד?

אגב, באזור יריחו מתאם פעולות הגנה בשטחים נתן אישור להיכנס לשטח B וגם ראש המנהל האזרחי.

גם ל-A.

סליחה, אם יורשה לי משהו קטן אחד. ממש משפט בבקשה.

לא, לא. יש פה דיון שממתין.

במשפט אחד, בבקשה, ממש חשוב. סליחה.

זה לא יעזור.

משפט, מבטיחה.

נו.

שמי בשמת דוד מחריש. אני רק מבקשת שתשימו לב שהנושאים האלה, ובעצם יש כאן שתי בעיות שהן שונות אבל הן דומות – אבל הפתרונות שלהם לא זהים. ולכן ישיבות ההמשך חייבות להיות מופרדות.

נכון, ברור לחלוטין. תודה רבה. ושוב סליחה לחבר'ה מהצפון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.