פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
19/03/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ט' באדר ב התשפ"ד (19 במרץ 2024), שעה 11:00

סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר
זאב אלקין
ולדימיר בליאק
צגה מלקו

סיון גולדשטיין הבר - סמנכלית חטיבת רשויות, עלייה וקליטה, משרד העלייה והקליטה

ליטל בירוק - מנהלת תחום פרויקטים, משרד העלייה והקליטה

אילנה ראובני - מנהלת תחום חטיבת רשויות, משרד העלייה והקליטה

מעוז ביגון - מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

אלכסנדר מרשון - ראש אגף פעילות וחינוך, נתיב - משרד ראש הממשלה

אלון שוהם - מנכ"ל ארגון 'נתיב', משרד ראש הממשלה

אלכסנדר ללוש - מנכ"ל אולפן שלי

שרה סבן - רכזת צרפתית, אולפן שלי

אור וקסלר - מורה, אולפן שלי

מרסל ג'יימי - תלמיד באולפן, אולפן שלי

ג'וזיאן ג'יימי - תלמידה באולפן, עולה מצרפת, אולפן שלי

אלכסנדר סקורניאקוב - עולה חדש, דובר רוסית, אולפן שלי

עמי שטיינברגר - מנכ"ל מייסד, אולפן לעניין

שלמה גבירץ - תלמיד, אולפן לעניין

נתנאל שמוטר - אולפן לעניין

יהושע ירון - מנהל שיווק, אולפן לעניין

קרולינה חביב - תלמידה באולפן לעניין

יורי לויטן - מנכ"ל רשת אולפני יו טיים

יגאל קלבנסקי - מנהל האולפן, קהילות קולטות

נטע כ"ץ - מנהל חטיבת קליטה וקשרי ממשלה, ארגון 'נפש בנפש'

קונסטנטין שוויביש - מנכ"ל איגום

דב ליפמן - מנכ״ל יד לעולים

נטליה פישמן - מנהלת משאבי אנוש ופרויקטים מיוחדים, איגוד מורים עולים

אליהו שאול - מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל

ז'נט ויינברג - מנכ"לית, ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים

אהובה סריוגין - נציגת ציבור, ארגון מהנדסים ואדריכלים עולים

אליסה יפימוב - מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

אלי מור שבילי

שלומית אבינח

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



סטטוס לימודי עברית לעולים חדשים

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-19 במרץ 2024, ט' באדר ב' תשפ"ד. הנושא הוא סטטוס לימודי עברית באולפנים.

ב-9 באוגוסט קיימה הוועדה ישיבת מעקב מספר 16 שבירכה על הסכם השכר שנחתם בין מורי האולפנים הממלכתיים באחריות משרד החינוך, החתימה הייתה נקודת מפנה חשובה וקריטית בלימודי העברית עבור עולים חדשים.

אני מזכיר שוב, לא נראה לי שבפורום הזה צריך, את חשיבות לימודי השפה העברית לטובת קליטה מיטבית והשילוב של עולים וכמובן הצלחת הלימוד תלויה גם במורים טובים ובהתמדה ויכולת להישאר באולפן. החתימה על ההסכם והצטרפותם של מורי האולפנים לרפורמת 'אופק חדש' מאפשרת היום למערכת להתחיל ולגייס מורים טובים יותר ואיכותיים. יחד עם זאת עדיין היינו בפער של המתנה ארוכה של עולים לכניסה לאולפנים, ולא רק המתנה, אלא גם עולים שנמצאים כאן הרבה זמן ומטבע הדברים כבר לא יכולים להיכנס לאולפן שהוא אולפן בוקר, כי אחרת הם לא יכולים לא לעבוד, הם מזמן סיימו את סל הקליטה שלהם.

מספטמבר 2023 גויסו 39 עובדי הוראה חדשים. לפי הנתונים שבידינו אין מחסור של מורים באולפנים הממלכתיים. כמו כן ההמתנה ללימודים באולפן ציבורי התקצרה באופן משמעותי. מאז חתימת הסכמי השכר 10,352 תלמידים סיימו את לימודיהם באולפנים. העצירה בעלייה לישראל והירידה במספר העולים החדשים שמגיעים לישראל, נוצר חשש אפילו שאולי יהיה עודף של מקום. אני אגב לא סבור כך.

כמובן שלמידת העברית אמורה להתבצע באולפן ממלכתי בשלב א', אולפני הוואוצ'רים נכנסו כהעשרה לאולפן ב', ללימודי המשך, יחד עם זאת מצאנו את עצמנו במצב שבו אולפני הוואוצ'רים נאלצו לתת את המענה הראשוני בגלל התור באולפנים. בעיקר למי שנמצא כאן הרבה זמן ולא נכנס לתוך האולפנים, אחרי שנה-שנה וחצי הוא כבר לא יכול להיכנס לאולפן שהוא אולפן בוקר ואז הוא נדרש ללימודי ערב.

לקראת הדיון הנוכחי, שזה חלק מהסיבה גם לכינוס שלו, קיבלנו תלונות רבות, גם ממנהלי האולפנים הפרטיים, גם מעולים חדשים, על סוגיית הוואוצ'רים והקושי בקבלת תשלום בוואוצ'רים והעברנו גם את הטענות העיקריות. הטענה הראשונה היא כלפי משרד העלייה והקליטה, זה נושא הכסף על הוואוצ'רים, העובדה שעולים חדשים רבים שזכאים לוואוצ'רים לא קיבלו את הכסף, תלמידים שכבר החלו באולפן, חלק קיבלו תשלום חלקי, חלק לא קיבלו בכלל, חלק דחו אותם. אנחנו מדברים על עשרות פניות פרטניות שמיות שגם העברנו לבדיקת משרד העלייה והקליטה. אני רק אציין למשרד שרבים מהעולים חוששים מלציין את שמם בהרבה מאוד מהפניות מחשש שיתנכלו להם, אבל צריך לקחת בחשבון שאם אנחנו נתקלים בעשרות פניות כנראה שיש פה איזה שהיא בעיה.

הטענה השנייה היא שהמשרד מסרב לתת ואוצ'רים לעולים חדשים שמעוניינים בכך שטענה שאין תקציב. גם כאן העברנו את הפניות הפרטניות. מנהלי האולפנים הפרטיים פנו וטענו שבאתר משרד העלייה והקליטה באזור האישי מתחילת מרץ 2024 אין אופציה להזמנת שובר בכלל. משרד העלייה והקליטה הוציא הנחיות כי אחרי ה-30 באפריל 2024 יבוצעו שינויים בנוגע לשוברים. נכון למרץ 2024 השינויים כבר בוצעו, העולים לא יכולים לקבל שוברים ללימודים באולפנים פרטיים.

אנחנו בדיון מטבע הדברים לא ניכנס למקרים הפרטניים, אנחנו כן מצפים לקבל עליהם תשובה. אני חייב לומר שהתשובה שקיבלנו ממשרד העלייה והקליטה אתמול היא לא מספקת, לתת תשובה שמדובר בפניות חוזרות זה רק בעיניי עוד חמור יותר, זאת אומרת שכנראה הפניות פשוט לא מטופלות, הרי אם בן אדם קיבל את התשלום אז הוא לא פונה שוב, הפנייה היא בגלל שאנשים לא קיבלו את התשלום.

אני ביקשתי לקבל כמה נתונים, האחד זה כמה אולפנים פרטיים פעילים, כמה ואוצ'רים חולקו בשנים 2022 עד 2024 והאם השתנתה העלות פר תלמיד, ההשתתפות של משרד העלייה והקליטה, באולפנים הפרטיים. בתוך כך אני כן אשוב ואציין, כי אני מכיר לפחות את עיקרי הרפורמה או הרצון להפנות את העולים לאולפנים הממלכתיים, הכוונה היא ברורה, יחד עם זאת צריך לזכור, שוב, שהאולפנים הממלכתיים עדיין לא נותנים את המענה למה שגם נחתם בהסכם, אבל אני גם אשמח לקבל ממכם, מעוז, נתונים, כמה אולפני ערב ממלכתיים פעילים, כמה אנשים יכולים לקבל ולהשתלב בלימודים אחר הצהריים באולפנים הממלכתיים כשהם רוצים אולפן א', כשבתוך כך יש את כל אלה שלא הצליחו ללמוד בשנה שעברה באולפנים הממלכתיים ואי אפשר להתנות להם את הוואוצ'ר בזה שהם ייכנסו לאולפן ממלכתי אחרי שהם כבר יותר מחצי שנה בארץ ובעצם אין להם שום מימון למחיה בתקופה הזו.

אני אגיד רק דקה. קודם כל אני מברך על הדיון. אני כמובן מצטרף לכל מה שאמרת, גם אני מקבל עשרות פניות ופניות פרטניות שלצערי לא מקבלות מענה במשרד העלייה והקליטה וגם שמעתי דאגה רבה בהקשר לרפורמה, אבל בעיקר אני אשמח להקשיב גם לארגונים וגם לשמוע את ההתייחסות של המשרד ואולי לאחר מכן להתייחס יותר בהרחבה. תודה.

נפתח בהתייחסות קצרה של הפונים כי אני רוצה שבדברים של משרד העלייה והקליטה גם תהיה כבר התייחסות לפניות, גם משרד העלייה והקליטה וגם משרד החינוך, ואז גם תוכלי להציג את המצגת, רק בקצרה. ראשון הדוברים אלכס ללוש.

אני רוצה לפתוח בלברך את משרד הקליטה באמת ללא ציניות, במשך עשר שנים קידמתם את הפרויקט הכי מוצלח והכי חשוב לעולים החדשים, אולפני שוברים, אולפנים ששמים את העולה במרכז, ביקוש שעלה כל שנה, כבר חמש שנים, הגדיל את עצמו פי עשרה. בשנה שעברה 8,000 אנשים ביקשו את השובר הזה, השנה אנחנו מעריכים ש-10,000 עולים רוצים ללמוד עם השובר.

זה באמת דרך שעשינו עם משרד הקליטה יחד עם המגזר הפרטי, אבל מה שהולך לקרות השנה, השנה אתם הולכים להרוס את הפרויקט הזה, את הפרויקט הכי מוצלח שהיה במשרד הקליטה לעולים אתם הולכים להרוס. זה מעניין למה אתם רוצים להרוס את זה. אני גיליתי משהו מאוד מעניין, אדוני היושב ראש, מנהלי האולפנים, אני עולה מצרפת. יגאל, מאיפה עלית?

מגיאורגיה.

עמי, מאיפה עלית?

מארה"ב.

ז'נט עלתה מאוקראינה.

מברה"מ לשעבר.

הנה, אנחנו העולים שמנהלים את האולפנים למען העולים, עולים למען עולים, מי רוצה להרוס את זה? השר אופיר סופר. הוא עולה חדש?

לא, סליחה. תתייחס נקודתית לבעיות, לא צריך את הפומפוזיות, בוא תגיד נקודתית מה הבעיה, מה זה להרוס? בוא תסביר איך הורסים את האולפנים.

הם מקצצים ב-90% את התקציב, הם יתנו רק ל-1,000 אנשים לעשות את התוכנית הזאת במקום 10,000. זה ישאיר 9,000 אנשים בלי מענה. ועכשיו אני רוצה לפנות לסיון, אני מצטער שזה נופל עלייך, המנכ"ל הפחדן והמזלזל - - -

לא, לא, לא, סליחה. אנחנו לא נמצאים עכשיו באיזה שהיא שיחת מסדרון, שגם שם אני לא חושב שזה נכון לדבר ככה. קיבלת רשות דיבור, תעיר את ההערות שלך בצורה מכובדת.

בסדר גמור. אני מצטער שזה נופל עלייך, סיון, אבל אתם צריכים עכשיו להסביר למה אחרי שבועיים שאתם לא מחלקים שוברים יש כבר 400-350 עולים שלא מקבלים מענה. אתם לא מבינים שמה שאתם בניתם לא עובד? שמה שאתם רוצים לקדם לא עובד? אתם לא מבינים שהמערכת הציבורית לא יכולה לתת מענה לכולם? זה משהו שאתם לא מבינים. יש עולים שמחכים שישה חודשים בשביל לקבל אולפן במסגרות המדיניות, יש אנשים שאומרים להם שצריך לנסוע שעה הלוך ושוב, יש אנשים שאומרים להם: אין את הרמה שלכם באולפן שלנו, בגלל זה אנחנו פה.

אנחנו עולים שמבינים עולים ובאמת כשאני רואה את השר והמנכ"ל טסים לניו יורק, טסים לפריז, מה הם מספרים לעולים? הם מספרים שהם הולכים עכשיו להרוס את הפרויקט הזה? שלא יהיה כבר כיתות קטנות? שלא יהיה כבר יחס אישי לעולה? הם מספרים את זה? אנחנו לא ניתן לזה לקרות.

תודה. יגאל קלבנסקי.

שלום. בוקר טוב לכולם. אני מנהל אולפן חדש יחסית, קהילות קולטות, אנחנו רק שנה אחרונה בעסק, בשטח, ודרכנו עברו כבר כ-150 תלמידים שסיימו בהצלחה, רובם אחרי האולפן המדיני, ויש חשיבות מאוד מאוד גדולה לכל מה שאנחנו עושים כי אנחנו רק אולפן אחד, אז כפול יותר מ-30 אולפנים שקיימים ועושים את אותו דבר אז אנחנו מגיעים כבר לאלפי תלמידים שלומדים עברית באולפנים פרטיים.

כדי שהדיון יהיה ממוקד, כל אחד שמקבל את רשות הדיבור שיגיד שלוש בעיות. תגידו את הבעיות ואז נוכל לנסות לפתור אותן.

אני כבר עובר לבעיות. יש הבדל ענק בין ללמוד בכיתה בת 40 תלמידים לבין ללמוד בכיתה של ארבעה או שישה תלמידים.

ברור, זה ברור לנו.

חוץ מזה רציתי להגיד על דברים שכבר נאמרו לגבי זה שאנחנו גם נמצאים באוויר בחודשים האחרונים כי יש כ-30 תלמידים שעומדים בתור בהמתנה לקבלת ואוצ'ר, 30 תלמידים שרוצים ללמוד אצלנו.

איפה האולפנים שלך נמצאים?

האולפנים שלנו נמצאים בתל אביב, חיפה ובירושלים בעיקרון. יש בעיה אצלנו במיוחד אנחנו מרגישים את זה בתור אולפן צעיר, אין מימון בכמה חודשים האחרונים.

מה זאת אומרת אין מימון?

זה נאמר בהתחלה, התלמידים שקיבלו ואוצ'רים ולומדים וכבר סיימו בעצם עדיין לא קיבלו תשלומים.

אחרי כמה זמן?

יש כאלה שכבר סיימו, שזה ארבעה-חמישה חודשים, הם לא קיבלו אפילו תשלום ראשון. הם התחילו בנובמבר.

תודה. עמי שטיינברגר.

אני פתחתי את אולפן לעניין לפני שהייתה התוכנית הזאת כי ראיתי שבקרב האוכלוסייה שאנחנו משרתים ספציפית, דוברי אנגלית, הם מגיעים לאולפן ממשלתי, משקיעים חמישה חודשים ויוצאים עם פעל, פיעל, פועל ובלי יכולת לדבר. לא כולם, אבל הרבה. התוכנית פשוט לא התאימה, האולפן הציבורי לא מתאים להרבה מהאוכלוסייה והם נושרים, עוזבים את הארץ בגלל זה, לכן פתחתי באופן פרטי כיתות קטנות, שעכשיו זה כבר מוסד.

איפה האולפן שלך נמצא?

ירושלים, תל אביב ואון ליין, באפרת ובית שמש, איפה שיש דוברי אנגלית. אבל יש גם דוברי אנגלית שנמצאים למשל בצפון, בזיכרון, ואין מספיק שם כדי להצדיק לפתוח כיתה אז אנחנו מעבירים להם שיעורים בזום, וזה עובד מצוין, כי זה קבוצה קטנה ויש סיבות אחרות. בלי תוכנית השוברים חוזרים אחורה לחוסר פתרון, לקבוצה גדולה ש - - -

אצלך גם יש תלמידים שלא קיבלו תשלום עדיין?

יש.

כמה? ספורים? עשרות? מאות?

כנראה שזה בתהליכים.

תודה. ז'נט ויינברג

שלום לכולם. יש כמה בעיות שאני רוצה לפתוח. בעיה שנפלה בהפתעה, אנחנו קיבלנו הרבה פניות מעולים חדשים שפתאום אי אפשר אפילו להגיש דרך אתר באזור האישי את הבקשה לוואוצ'ר. תשלום, כל אחד יקבל, זה לא בעיה, הבעיה הייתה שאף אחד לא יכול לגשת אפילו ולקבל את הוואוצ'ר לאולפן, זו הבעיה הגדולה. באזור האישי היו שלושה כפתורים, בקשה לוואוצ'ר, לתשלום ראשון, לתשלום אחרון, עכשיו רק שני כפתורים, רק תשלום ראשון ואחרון.

זאת אומרת היום עולה לא יכול לקבל בכלל ואוצ'ר?

כן בכלל. זו הבעיה הראשונה והיא קריטית מאוד.

מתי הודיעו שהם יפסיקו לתת ואוצ'רים?

אנחנו לא קיבלנו שום הודעה מוקדמת, אנחנו קיבלנו רק הודעה שעד 30.4 אנחנו עובדים, אחרי 30.4 יש איזה שהוא שינוי. לא אמרו במה בדיוק, אבל אנחנו חשבנו שעד 30.4 אנחנו עובדים כמו שעובדים, כי יש לנו התחייבויות מול מורים, עובדים בשכר ואנחנו שוכרים גם את הכיתות ומקומות ועכשיו נפל הכול, לא יודעת מה לעשות. זו בעיה ראשונה וגדולה, שכולם בהמתנה, העולים בהמתנה, ולא יודעים איך לפתור את זה.

ויש עוד, למשל אצלנו עברו 700 ומשהו תלמידים. יש לנו אולפן בנהריה, בכרמיאל, בחיפה, ביוקנעם ובערים הקטנות מה שעכשיו משרד הקליטה רוצה לעשות זה כיתות של 25 אנשים וזה בלתי אפשרי כי עד שימלאו את הכיתות כבר נגמר אצל העולים סל הקליטה וזאת הדרך לנשירה מלימודים כי אנשים עוזבים הכול והולכים לעבוד.

תודה רבה. דב ליפמן.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני רק רוצה לחזק את מה שכבר שמענו, אנחנו מהשטח שומעים ארבע בעיות. דבר ראשון שאין את כל הרמות, אז יש עולים שלא מקבלים את הרמה שלהם, שולחים אותם למקומות אחרים וזה מאוד בעייתי. בשביל כמה עולים, הם צריכים כיתות יותר קטנות וזה נותן להם את הפתרון בפרטיים, וגם יש כמה עולים שאומרים להם שהם יכולים להתחיל בעוד חצי שנה, ארבעה-חמישה חודשים, והם רוצים להתחיל מיד וזה פתרון שנותן ה - - -

מה זאת אומרת בעוד חצי שנה הם יכולים להתחיל?

הם הולכים לאולפן של המדינה ואומרים להם שיהיה להם מקום בעוד ארבעה-חמישה חודשים, אבל בפרטי הם מיד יכולים להתחיל.

לא, ממש לא. תיכף נתייחס.

אל תגידו לי שזה לא המצב כי אני לא חושב שמישהו ממציא שהוא מחכה ארבעה חודשים לאולפן ציבורי. אם אתם תגידו פה שזה לא המצב ואני אתפוס פעם אחת שזה המצב חבל לכם על הזמן, אז אל תקפצו עם 'זה לא המצב'. אתה יכול להגיד לי שזה לא קורה בכל המקרים, אבל כנראה שזה קורה.

אני לא רוצה לחזור על הדברים, מספר ארגונים פנו אלינו והביאו את כל הדוגמאות האלה, אני לא רוצה לחזור עליהן, אני רק רוצה להגיד שבהחלט אנחנו מאוד בעד שינויים בפרויקטים חדשים והבטיחו לנו במשרד הקליטה להציג לנו, לכל הארגונים, מה האלטרנטיבה. הנושא של הוואוצ'ר היה פתרון ממש מצוין ועד שאנחנו לא נבין מה הפתרונות שיש והאם זה עובד חבל לבטל.

אני מבין שזה גם עניין תקציבי, מצד שני אני חושב שמאוד מאוד חשוב לנצל את הידע ואת הניסיון של האולפנים הפרטיים כדי לעשות גם איזה שהיא תוכנית חדשה ביחד עם המשרד. אני לא יודע אם הניסיון שלהם, שהוא ממש מצוין, מהרבה מאוד שנים, נלקח בחשבון והייתי רוצה בהחלט לקבל כמה שיותר מהר, לדעת מה הפתרונות הניתנים.

תודה רבה. קונסטנטין שוויביש.

אני לא יכול לא לחזור על אותו דבר שאני אומר בכל הזדמנות שיש לי, למדינה יש תשוקה לשלוט ללא גבולות. מדינה לא צריכה לעשות, מדינה צריכה לתת אפשרות לעשות. זה נכון גם לחקלאות, גם לחברת חשמל וגם לחינוך. ברגע שלמדינה לא יוצא משהו אז היא צועקת תצילו תצילו, תעשו לנו גני ילדים, תעשו לנו פעילות בלתי פורמלית אחרי צוהריים, תעשו לנו אולפנים, ברגע שאין צורך כבר זורקים את זה כמו גרב לא זוגי. היום האולפנים הפרטיים זה גרב לא זוגי, כבר יש הסכם עם מורים אז לא צריך את האולפנים הפרטיים.

אני לא מסכים איתך, כי אי אפשר להגיד שלא צריך.

הם לא רוצים, המדינה לא רוצה.

אולפני הוואוצ'רים נפתחו כמשהו משלים לאולפנים הממלכתיים שהיו לכתחילה כי יש צורך במתן לימודים אחר הצוהריים, במתן מענה למי שהאולפן הממלכתי לא מתאים לו, למי שאין מקום. בדיוק זה. הם התרחבו מאוד בשנה האחרונה כשהאולפנים הממלכתיים לא עבדו, זה ברור שזה לא יהיה באותו היקף, אבל אני אומר עוד פעם, הצמצום לרמת סגירה הוא גם לא ריאלי.

אני יכול להביא דוגמה. אנחנו מחכים לזה שייפתח, אם ייפתח, מכרז לאולפנים פרטיים חדשים מכיוון שאנחנו, רשת גני ילדים, יש לנו היום רק ברשת יותר מ-100 מטפלות שהן עולות חדשות. אנחנו יכולים לארגן כיתה, אולפן במקום עבודה, מיד אחרי סיום הפעילות, לאותן ארבע, חמש, שש בנות שעובדות אצלנו וגם יהיה אולפן מקצועי.

אולפני הוואוצ'רים כרגע פועלים במסגרת מכרז?

כן.

עד מתי המכרז בתוקף?

זה לא מכרז, זה מאגר והמאגר הוא כל שנה מחדש בהוראת שעה. השנה הוצאנו את הוראת השעה, עשינו פגישה עם כל האולפנים עוד בשנה שעברה להכין אותם לזה והוצאנו את הוראת השעה עד סוף אפריל, ואמרנו מראש שהחל מה-1 במאי תהיה הוראת שעה חדשה, ככל שזה ייסגר אנחנו נעדכן בקרוב על התנאים.

ב-1 במאי אמור להיות מאגר חדש?

זה לא מאגר חדש, זה שינוי באופן ההפעלה.

מתי זה ייצא?

זה ייסגר בקרוב.

אנחנו כרגע בסוף מרץ.

שוב, אני מתאפקת כדי להתייחס להכול.

אם את מנקה את החגים אז יש לך שבועיים בערך.

אני מתאפקת כי אני רוצה להתייחס להכול בבת אחת.

אז אני מבקש שתתייחסי גם ללוחות הזמנים, צריך לקחת בחשבון שלדעתי ב-22 באפריל יוצאים כבר לחופשת הפסח.

אני אתייחס להכול במסודר בסוף, אבל רק אני חייבת להגיד, כי נאמר פה כל הזמן סגור וסגור וסגור, יש היום 4,000 עולים שלומדים במסלול השוברים ועוד 1,000 שכבר קיבלו אישור זכאות וטרם התחילו את לימודיהם, כלומר לא חסרה כאן עבודה לאנשים הטובים שיושבים כאן והמסלול לא סגור.

השאלה זה ממתי.

זה שנה שעברה.

אליסה יפימוב, לובי המיליון.

שלום, תודה על רשות הדיבור. רציתי להגיד שנראה לי שאנחנו גם לא שמים דגש מספיק חזק על עניין הלימודים של השפה לאנשים שהם לא ילדים ולא דברים כאלה, שפה זה מאוד חשוב. אני אגיד מניסיון אישי, ההורים שלי לפני שנה עזבו את מדינת ישראל ועברו לספרד בגלל שאני מרגישה שהם לא הצליחו ללמוד את השפה כמו שצריך. הם היו באולפן ציבורי וזה היה להם מאוד קשה בזמן העלייה ללמוד ובאמת להטמיע את השפה ואני חושבת שזה גרם גם לבעיות אחרות גדולות יותר.

רציתי לשאול גם שאלה, כמו שאמרו פה רבים, מה באמת האלטרנטיבה, מתי היא תפורסם וגם איך תיקבע ההתקדמות. אני הבנתי שבאולפנים פרטיים עושים מבחן בכניסה לאולפן ומבחן בסוף האולפן, אין את זה באולפנים הציבוריים אז איך מודדים את רמת ההצלחה.

והעניין של כמות האנשים שלומדים בכיתה, בסוף להחזיר את זה ולהגיד לאנשים ללמוד בכיתה של 30 או 40 אנשים, שמעתי, זה המון, אי אפשר באמת ללמוד. אנשים לא שואלים את השאלות שצריכים, יש אנשים, נגיד מהנדסים עולים, הם צריכים כלים שהם ספציפיים למקצועות שלהם ולא עכשיו ללמוד פיעל פועל כמו שאמרו פה.

תודה.

שלום, כבוד היושב ראש, חברי כנסת, שותפים, משרדי הממשלה השונים, תודה על הדיון החשוב. אני יכול לדבר רק לגבי האוכלוסייה שאנחנו משרתים, אנחנו משרתים את ארה"ב וקנדה לרוב, למרות שאני בקשר עם הרבה מהאולפנים והרבה פונים אלינו שהם לא מהאוכלוסייה שלנו.

אחד הדברים שאנחנו מתקדמים בהם לפני הקליטה, בשביל קליטה מוצלחת, זה הבסיס של תכנון תעסוקתי לקראת העלייה. גובה סל הקליטה היום, לפחות לאוכלוסייה שאנחנו משרתים, הוא לא מספיק בשביל לאפשר לבן אדם לא לעבוד במידה שהוא צריך, אני מדבר על משפחות עם מספר ילדים, אני לא מדבר על אזרחים ותיקים וכאלה, אני מדבר יותר על משפחות שזקוקים לעבוד וסל הקליטה לא מספיק להם והם צריכים לעבוד, הגמישות שאולפני הוואוצ'רים יצרה להם זה משהו שהוא הכרחי. רוב האוכלוסייה שלנו הולכים לאולפני הוואוצ'רים.

למרות שאני מבין ואני יודע ואני גם זה שדוחף את העולים, כשיש אפשרות, ללכת לאולפן הציבורי בגלל שהוא מוסיף גם את הפן התרבותי ואת כל מה שמסביב, אבל בסופו של דבר אולפני הוואוצ'רים זה הצעד הראשון של העולים כשהם צריכים גם להקים את החיים שלהם, גם לעבוד וגם לעשות את כל הדברים. הגמישות שזה נותן להם, הקבוצות הקטנות שזה מאפשר להם ללמוד בצורה קצת יותר אפקטיבית זה משהו שהוא מאוד משמעותי באוכלוסייה שלנו.

לאחרונה אנחנו מקבלים הרבה יותר פניות, אין לי מספר לכמת, אני יכול בימים הקרובים לכמת את זה, אבל הרבה פניות שאנחנו מקבלים זה על זה שאנשים הולכים למשרדי הקליטה ומקבלים תשובה שאין כרגע תקציב, שזה משהו שנאמר לי שזה לא נכון. עוד פעם, אני לא יודע מי בדיוק נותן את התשובות האלה, אבל אני רואה את אולפני הוואוצ'רים בתור משהו משמעותי לאוכלוסייה שלנו ואני יודע שבאוכלוסיות אחרות מסוימות זה משהו שהוא גם, באנגלית אומרים key factor, אחד מהדברים הבסיסיים שמאפשרים קליטה מוצלחת.

תודה. אני רוצה לתת לכמה תלמידים גם להתבטא. קרולינה חביב.

שלום לכולם. שמי קרולינה ואני עולה חדשה, הגעתי לארץ לפני שנתיים. בהתחלה הגעתי לאילת והייתה לי הזדמנות לקבל אולפן רק אחרי שלושה חודשים שהייתי שם, אבל לא הייתה קבוצה שלי ומנהלת האולפן באמת האמינה בי ונתנה לי הזדמנות ללמוד בקבוצה עם רמה יותר גבוהה.

סיימתי את הקורס והבנתי שלא מספיק לי. אני מסוגלת לדבר עברית כמו כל אזרח ישראלי וחשבתי שאני צריכה עוד משהו, שאני צריכה לשפר ואני יכולה לעשות את זה. קולגה שלי המליצה על אולפן פרטי והיא אמרה לי שיש שיטה מיוחדת. אני מאוד ביקורתית כי בתור מורה לשפות אני גם מבינה איך אנחנו מקבלים שפות, לומדים אותן ואיך שולטים בהן. אז הרמתי את הכפפה והתחלתי ללמוד שם. הדבר שאני באמת אוהבת פה זה השיטה. זה מאוד מצחיק, כי בהתחלה לא האמנתי אבל עכשיו אני - - -

את למדת באולפן ציבורי ואחר כך באולפן משלים באמצעות ואוצ'ר?

כן. אני כרגע גם לומדת פה ואני חושבת שהשיטה הזאת יכולה לעבוד רק בקבוצות קטנות, כרגע איפה שאני עכשיו לומדת. הדבר השני שאני מאוד אוהבת זה השעות, כי אני אמא לתינוק קטן ואני צריכה שעות כשהוא במעון. כשהוא במעון יש לי אפשרות ללמוד עברית. דבר שלישי זה האפשרות ללמוד דרך הזום, כי כמה זמן זה לוקח לי ללכת לאולפן וגם לחזור, זה לא מתאים לי בכלל.

וגם יש לי שאלה, מהחיים, מישהו מכם ניסה לנהל שיחת טלפון עם קופת חולים לא בעברית? אני ניסיתי כמה פעמים, הרבה פעמים, באנגלית וגם ברוסית, הייתי בתור המון זמן ולא הצלחתי, מה עשיתי בסוף? עברתי לעברית, אבל לפני לא הייתה לי אפשרות לעשות את זה, עכשיו אני יכולה.

מה שאני בעצם רוצה להגיד זה שמה שאתם עכשיו רואים ושומעים ממני זה עבודה קשה והשקעה ואולפן לעניין, זה הדרך שבאמת הם מאוד עוזרים לי לעשות את מה שאני עושה.

תודה רבה. ג'וזיאן ג'יימי.

אני מצטערת, אני לא מדברת עברית.

דברי בצרפתית ויתרגמו אותך.

(מדברת בצרפתית).

(תרגום חופשי לדברי ג'וזיאן ג'יימי): עשיתי קודם כל את האולפן המדיני ועכשיו אני עושה את האולפן הפרטי. אחרי שסיימתי את האולפן המדיני, את המשפט הראשוני שאמרתי לכם לא יכולתי להגיד אותו בעברית. היא אומרת שיש הבדל תהומי בשיטה הפדגוגית, גם בשיעורים וגם ביחס האישי שהתלמיד מקבל. הכוונה לאולפן המדיני, היא ביקשה כמה פעמים לבדוק איפה נמצאת ההרשמה שלה, מתי היא תתחיל והכול וזה לקח המון המון זמן.

כמה זמן היא בארץ?

תשע שנים.

מתי התחיל האולפן של המדינה?

ב-2015.

ממש כשהיא עלתה. ומתי היא התחילה את אולפן הוואוצ'ר?

עכשיו, לפני שלושה-ארבעה חודשים.

איפה היא גרה?

בנתניה. (מדברת בצרפתית).

(תרגום חופשי לדברי ג'וזיאן ג'יימי): היא חוזרת על אותם דברים שנאמרו, שהיא למדה בהרב קוק, הרב קוק זה האולפן המדיני, בכיתה של 40 תלמידים, פה היא לומדת בכיתה של בין ארבעה לשישה תלמידים והיחס של המורה, הוא ישר רואה מה הבעיות ופותר אותן.

תודה. אלכסנדר סקורניאקוב.

שלום. אני אלכסנדר, אני בן 35, אני קצת יותר משש שנים בארץ. אני פעמיים הייתי באולפן ציבורי, עזבתי אחרי שבוע וחצי בגלל הכיתות הענקיות והיחס לתלמיד הכי לא מוצלח.

באיזה עיר היית?

זה היה טבריה וגם בירושלים. בגלל המצב שזה לא מתקדם בכלל, לא התקדמה לי העברית, עזבתי, התחלתי לעבוד. כל העבודה, מה שאתם עכשיו שומעים מהעברית שלי, גם לכתוב, למדתי הכול בעבודה ואני רוצה עכשיו להתקדם בחיים שלי. אני נשאר פה בארץ ואין לי אופציה להתקדם. מה המטרה של משרד הקליטה? לעזור לעולים חדשים לעלות למעלה או לעצור אותם? לאיים עליהם? למה משרד הקליטה מתקשר אליי ומאיים עליי?

מה זה מאיים? מה הכוונה?

התקשרו אליי שלושה שבועות לפני ואמרו לי ככה: תקשיב, אתה בטוח שאתה רוצה ללכת לוועדה של משרד הקליטה? כי באופציה שלי אין לי אופציה לקבל ואוצ'ר לאולפן הפרטי, למה? כי לא סיימתי אולפן ציבורי ואמרו לי: בלי הטופס הזה אתה לא תקבל את זה, או בוא נשלח אותך לוועדה. שלוש פעמים פניתי לוועדה.

זאת אומרת התנאים, קודם אתה צריך להיות באולפן ציבורי ואחרי זה?

לא, אני אתקן, לא קודם צריך להיות באולפן הציבורי, אבל אי אפשר להיות בו זמנית בשני אולפנים, לכן עולה שהתחיל אולפן ציבורי והוא לא סיים והוא רשום אצלנו - - -

אז הוא כאילו נחשב עדיין במסגרת?

בדיוק. הוא מגיש בקשה לוועדת ערעורים ומתחילת המלחמה כל מי שהגיש בקשה לוועדת הערעורים קיבל ואוצ'ר כדי ללמוד באולפן פרטי.

בשנת 2023 בדצמבר הגשתי למשרד הקליטה בפתח תקווה, אני גר בפתח תקווה, ביקשתי ואוצ'ר לאולפן, אפילו לא אמרו לי שיש אולפן שרואה התקדמות וכל מיני דברים, שוב שולחים אותי לאולפן ציבורי, באולפן הציבורי בשני השיעורים הראשונים כניסיון, כי הם לא רצו לקחת סתם ואוצ'ר בשביל שוב לא לקחת את הזמן ממני, אני כבר רמה א' פלוס, רמה ב', ואומרים לי: אז תהיה פה באולפן א' פלוס חמישה חודשים, שישה, תעשה מבחן ואז יהיה לך אופציה, הזדמנות, או שתלך לוועדה. בוועדה סוגרים לי במקום. אני עושה פנייה, סוגרים לי ועדה, אומרים לי: סליחה, זה טעות אנושית. מה זה טעות אנושית פעמיים, שלוש פעמים? אני כבר לא מבין את זה, אני רוצה להתקדם. אני לומד בעברית.

ברור, הנקודה ברורה. תודה רבה.

אפשר להוסיף משפט אחרון?

לא, יש עוד הרבה.

מאוד חשוב, זה המשפט שהיה חשוב.

אז למה לא אמרת אותו בהתחלה? להבא את המשפט החשוב תגיד בהתחלה.

אני לומד במכללה, בבינה מלאכותית, מתקדם, אני נחשב נכה, עובד מוגבל, בלשכת גיוס, אני עושה הכול בשביל המדינה הזאת, אבל המדינה הזאת לא רוצה לעזור לי.

לא, זה לא נכון. יש בעיות, אנחנו מנסים לפתור אותן.

אני פניתי למשרד הקליטה, סגרו לי, אמרו לי: תקשיב, אתה לא מקבל כסף - - -

תודה רבה. מרסל.

הייתי באולפן בנתניה, קצת עברית. (מדבר בצרפתית).

(תרגום חופשי לדברי מרסל ג'יימי): הוא אומר שגם הוא התחיל באולפן מדיני בכיתה של 40 עם הפרשי - - -

באיזה שנה הוא עלה לארץ?

הוא בעלה של ג'וזיאן.

הבנתי, באותה שנה. אז אין צורך באותו סיפור.

(תרגום חופשי לדברי מרסל ג'יימי): רק הוא הדגיש שהיו שם הפרשי גילאים, הוא פשוט בן אדם מבוגר והיו שם צעירים שהתקדמו הרבה יותר מהר.

ברור. תודה רבה.

באולפן לומדים הכול והמורה (מדבר בצרפתית).

(תרגום חופשי לדברי מרסל ג'יימי): הוא אמר שהם קיבלו באולפן הפרטי יחס אישי שאפשר לו להתקדם הרבה יותר מהר מהאולפן המדיני.

ברור.

שלום, שמי יורי, אני מנהל רשת אולפנים יו טיים. אנחנו עובדים במערכת משנת 2014 וכל מיני דברים שהתחילו באוקראינה, בדונייצק ולוגנסק, בבלגיה וצרפת וגם השרות לשעבר, גם סופה לנדבר, גם פנינה, הן היו ממש בתחום ובדיוק הבנו מה כוונת המערכת שעובדת מעולה.

הכוונה די פשוטה והכוונה רצינית ויש מטרה פשוטה, לעזור לעולים החדשים, כי זו מערכת שיש הזדמנות לעשות כיתות די קטנות, כמעט בוטיקים, בין ארבעה עד שמונה תלמידים ואנחנו יכולים לעשות המון קבוצות באותה שפה שהתלמידים יכולים להבין דברים בסיסיים. אנחנו לקחנו כמה קבוצות של בני מנשה, הם לא מבינים אנגלית, ספרדית, סינית, יש שפה - - -

הם מדברים אנגלית מצוין.

בני המנשה מדברים אנגלית ממש ברמה גבוהה.

תלוי מי.

לא כל כך, לימדנו כמה קבוצות ובקושי מצאנו מורה אחת שיכולה להסביר בשפה שלהם. וגם היה קשר די חזק עם משרד הקליטה ומשרד הקליטה הרבה הרבה זמן עזר לנו ואנחנו עבדנו באותה שרשרת.

מה זה עבדנו? עכשיו לא עובדים?

לא, גם עכשיו, אבל בגלל שעכשיו יש איזה שבר - - -

יש כוונה לשנות.

אני הבנתי שיש מיתון כלכלי, אני הבנתי כל מה שמסביב, אבל בכל מקרה הכי יקרים מה שיש בארץ זה עלייה, כי זה אנשים שבאו ויש איי.קיו ויש כל מיני ואנחנו כולנו באותה סירה, אנחנו רוצים לעזור. זה לא שאנחנו מבקשים משהו, אני יכול להגיד כי אנחנו דיברנו כמה פעמים, פגשנו, כל הרשתות הדי גדולות, עם אלכס מרשת אולפן שלי, עם כל מיני, זה גופים שהפקדנו הרבה כסף, בנינו כיתות ברמה הכי גבוהה.

אני יכול להגיד שבשנה שעברה הייתה ועדה אצלנו, בכיתות שלנו, באחד מהסניפים בראשון לציון ואתם רואים איך אנחנו בנינו ואיך עשינו, עם מחשבים ועם מקרנים. היום אנחנו בדיוק בשנת 2024, אנחנו קצת עברנו את שלב 73' או 67', יש התקדמות. היום העלייה גם ברמה אחרת וגם הדרישות אחרות.

תודה רבה, יורי. חבר הכנסת אלקין, כיוון שאתה התחלת את תוכנית הוואוצ'רים ואתה צריך לצאת אז אני רוצה לשמוע את ההתייחסות שלך ואז נשמע את משרד העלייה והקליטה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. באמת יצאתי לפה מאמצע דיון עם ראש הממשלה בוועדת חוץ וביטחון כי היה לי מאוד חשוב להיות כאן ולהגיד את עמדתי.

זה נכון, נפלה בחלקי הזכות לקדם מאוד את הכיוון הזה של הוואוצ'רים לאולפנים פרטיים כשהייתי שר הקליטה ומאוד האמנתי בכיוון הזה. הצורך הזה בא כי האולפנים, שאני לא מזלזל בחשיבותם ונאבקנו כאן ביחד כמעט שנה שלמה כדי שהם בסופו של דבר יוכלו לחזור לפעילות תקינה של משרד החינוך, אבל הם לא יכולים לתת מענה לקבוצות גדולות מאוד של עולים, שלא לדבר על זה שבשנה האחרונה הם בכלל לא יכלו לתת מענה כמותית, התורים שנוצרו היו בלתי נסבלים ובלתי אפשריים ובלי האולפנים הפרטיים בכלל לא היה מענה לקבוצות גדולות מאוד של העולים.

במקור האולפנים הפרטיים היו צריכים לתת מענה לאנשים שאו שהיו צריכים להתקדם לרמות יותר גבוהות והאולפנים של משרד החינוך לא מסוגלים לתת לזה מענה, כי הם לא מוכוונים לזה מבחינת רמת התלמידים, או לחילופין לאלה שצריכים פתרונות ייחודיים, כי הם מצאו עבודה יותר מהר והם לא יכולים להקדיש את כל הזמן בשעות היום ללימוד באולפן, ולכך למעשה נועדו האולפנים האלה.

הביקוש להם כל הזמן גבר, אני מכיר את המספרים, המספרים כל הזמן היו בעלייה ומרכיב מאוד חשוב ברעיון היה שהתלמיד בעצמו בוחר לאן הוא הולך. אני בכלל מאמין בכוחות השוק ושזה נכון לתת לאנשים יכולת לבחור, אומרים להם לא יודעים, עובדים עליהם, לפעמים יש בעיות פה ושם, אבל אני מאמין שכשמדובר על מספרים גדולים הדברים עוברים מפה לאוזן, בסוף ידיעת שפה זה משהו מדיד, או שאתה יודע או שלא, לכן בסופו של דבר אנשים הלכו לאולפנים שהם האמינו בהם כי אלה שלמדו שם לפני זה המליצו להם ואמרו שזה עובד טוב. לכן האולפנים הטובים שרדו בשוק הזה ואלה שבילפו לא שרדו באופן טבעי וככה נכון שיהיה.

לכן אני מקבל בתדהמה את הידיעות האלה שיוצאות בשבועות האחרונים ובזמן האחרון ממשרד הקליטה שבפועל התקציב, לפחות לפי מה שאני שמעתי, מקוצץ ב-90% מול השנה שעברה - - -

רק בגלל שיו"ר הוועדה אמר שאתה יוצא אז אני קוטעת ואומרת התקציב לא מצומצם ב-90%, זה מידע שהוא לא נכון.

אז כמה התקציב? הוא נשאר 60 מיליון כמו שהוא היה בשנה שעברה?

אנחנו נתייחס עוד רגע לכל המענים שאנחנו שמים על השולחן, אבל הרעיון הוא, אחרי שהיינו בתוך משבר ובתוך מצב שאני לא צריכה לספר פה לכולם מהו, הרחבנו את המענה, הרעיון הוא לחזור לגודלו הטבעי.

מה זה גודלו הטבעי?

גודלו הטבעי זה תקציב של כ-20 מיליון.

זה לא גודלו הטבעי.

אתם מקצצים שני שליש אם ככה.

אני תיכף אתייחס למענים הנוספים, אני שמעתי גם עליהם, אבל לגבי גודלו הטבעי, אני יכול להבין שתגידו שבשנה שעברה היה מצב חירום, האולפנים של משרד החינוך חלקם לא עבדו או עבדו חלקי בגלל המשבר שהיה מול המורים ולכן יותר תלמידים נזקקו לפתרון של אולפן פרטי לשלב א' ו-ב', מה שברגיל לא נועד לקרות ולכן 60 מיליון שהיו בשנה שעברה אולי זה הרבה מדי ברגיל, אבל שנה קודם זה היה 40 מיליון, זה לא היה 20 מיליון.

עד תחילת המלחמה באוקראינה התקציב היה 20 מיליון.

כי העלייה הייתה קטנה. העלייה גדלה - - -

כמה עולים היו לך עד תחילת המלחמה?

אני אומרת שאנחנו לא בהכרח נחזור לסכום הזה, אבל אני מתחברת למה ששניכם אומרים כאן מהתחלה ברמה הרעיונית, שהאולפנים האלה, ואין מי שיודע את זה טוב מכם, קמו להיות, א', העמקה וקומה ב' מה שנקרא ללומדים עברית, ו-ב' - - -

או אלטרנטיבה.

או אלטרנטיבה לקומה א'.

או פתרון פרטני למי שהפתרונות האחרים הם לא מתאימים לו.

נכון, והביקושים לזה הלכו וגדלו.

אנחנו רוצים לחזור למקום הזה, זה הכול.

אבל הביקושים לזה הלכו וגדלו כל שנה ולכן לחזור מלפני המלחמה, כשמספרי העולים הם מספרים גדולים - - -

את גם לא נמצאת מספרית באותו מצב.

ודווקא הוואוצ'רים מתאימים לעולים שהגיעו גם לפני שנה ולפעמים גם קצת יותר כי זה מאפשר להם להשלים עברית.

אחת, יש לך פער לסגור של אנשים שלא היו באולפן, עוד לא סגרת את הפער משנה שעברה. נוסף על כך מספרי העולים לא דומים למה שהיו בעבר. הדבר השלישי, לפחות לפי מה שנאמר כאן, מגיע לך גם הזכות להתייחס, אתה לא היית, לפחות מה שנאמר כאן ונראה לי שזה המצב, היום עולה חדש בחודש מרץ לא יכול לקבל ואוצ'ר לאולפן פרטי.

שוב אני אומרת, עולה חדש, יש היום בישראל 5,000 עולים חדשים שאו כבר לומדים, 4,000 כבר לומדים בשוברים האלה - - -

זה לא עונה על השאלה שנשאלה.

זה לא מה שאמרתי, יכול להיות שלומדים 30,000, השאלה אם היום מישהו שנכנס לאתר משרד הקליטה יכול לקבל ואוצ'ר או לא.

יש טיפה יותר מ-300 שביקשו שובר וכרגע לא מקבלים אותו, אנחנו מעמידים מענים חדשים ואנחנו רוצים לפתוח גם את המענים האלה לאוכלוסייה.

אני שואל, האם היום עולה חדש יכול בכלל לבקש ואוצ'ר דרך האתר?

היום, החל מה-6 במרץ באופן זמני הוא לא יכול לבקש ואוצ'ר.

מהיום למחר הם סגרו את זה.

זו התשובה. אם אי אפשר לבקש אז את גם לא יודעת כמה ביקשו ולא נענו.

כמה היו רוצים.

רק מה-6 במרץ אי אפשר לבקש. אבל אני כן רוצה ברשותכם - - -

חבר הכנסת אלקין יסיים ואז תקבלי רשות דיבור.

המצב היה והמטרה הייתה, וזאת הייתה המדיניות, שכל מי שצריך ואוצ'ר מקבל אותו. מי שלא צריך, נכון, לא כולם צריכים ולא לכולם יש זמן ולא כולם מוכנים להשקיע, אבל זאת הייתה המדיניות לאורך כל הדרך והביקושים כל הזמן גדלו כי יותר ויותר אנשים השתכנעו שהם צריכים את זה ולשם צריך לחזור והשוק צריך לנהל את עצמו.

בסוף השוק, בגלל שחזרו אולפני משרד החינוך יביא את זה למצב שלא צריך 60 מיליון אלא צריך 40 מיליון, בסדר גמור, הרי אף אולפן לא מבקש שתשלמו לו על תלמיד שלא למד שם. כל הוויכוח הוא על הוואוצ'ר, על היכולת של עולה לקחת את האופציה הזאת ולנצל אותה.

אני יודע מה הרעיונות האחרים שעולים, למשל אולפנים עירוניים ומטעם העיריות וכו'. דבר ראשון, זה עוד לא קם. יש מקומות שזה קיים, יש הרבה עיריות שזה לא קיים. דבר שני, זה עוד מוקדם לשפוט מה האיכות של זה, חוץ ממקומות שזה מסורתית קיים הרבה מאוד זמן. דבר שלישי, שהוא מאוד משמעותי, זה שוב מסגרת שהיא לא יכולה להיות גמישה, היא בונה את עצמה לפי מספר העולים שיש בעיר, לפי הרמה שלהם וכו' וכו', הגמישות שלה הרבה פחות מאולפנים פרטיים שכל אחד מציע מתכונת קצת אחרת.

לכן המהלך הזה, אם הוא משלים למה שיש וייכנס לתחרות מול האולפנים הפרטיים מצוין, אבל אסור לקחת מהעולה את הדבר הפשוט הזה שעשור יש לו, זה בדיוק קרה לפני עשור, בדיוק עשר שנים יש את האופציה הזאת למי שרוצה לקחת ואוצ'ר וללכת לאולפן פרטי כתוספת או כאלטרנטיבה ייחודית אם הוא צריך את זה בגלל מגבלות של התעסוקה שלו כאן ושם.

וזה יהיה בכייה לדורות אם תעצרו את זה, כי אני אגיד לך גם מה יקרה, הרי אם בעוד שנה יגידו עשינו טעות, רוצים לחזור אחורה, לא יהיו אולפנים. הם גם לא יקומו מחדש. אם המדינה תוכיח שהיא לא רצינית מי ירצה להיכנס לדבר הזה אחר כך בעוד שנה ולהקים את זה שוב עם כל העלויות? יש פה מהלך, הוא נבנה במשך עשור, הוא הביא לתוצאות טובות בסופו של דבר, הציבור רוצה את זה. זה שהמספרים עולים זה מוכיח את זה. אתם רוצים לבנות השלמות ויש לכם כסף ורוצים לפתוח עוד אולפנים עירוניים? בבקשה, אבל המצב הבסיסי הזה שכל עולה שמבקש ואוצ'ר מקבל אותו הוא חייב, הוא פשוט חייב לחזור.

אנחנו דיברנו פה כל הזמן בשנה האחרונה על יצירה של עוד אלטרנטיבות, אתה זוכר, אדוני, את הסיפור עם הסוכנות? הסוכנות מצאה מצ'ינג, משרד הקליטה בינתיים לא שם. בסוף הרי אתה שלחת את הסוכנות, אמרת שיביאו כסף וגם זה תקוע.

ההיפך, ואנחנו כבר נציג את זה.

זאת אומרת שבסופו של דבר אסור להרוס את מה שיש ולכן אני מפציר בכם, עשר השנים האלה הוכיחו שזאת הייתה החלטה נכונה, תשחררו את זה. תשחררו את הפקק הזה כי עוד כמה שבועות כאלה, עוד חודש, זה הרי כל הזמן תחלופה, ברגע שלא נותנים ואוצ'רים כבר תקופה ויש מאות שלא קיבלו וכבר אי אפשר להגיש - - -

נכון, בסופו של דבר העסק לא מחזיק את עצמו.

קודם כל אנשים כבר יפסיקו לבקש, כי הם יגיעו למסקנה שזה לא קיים, לך תסביר להם אחר כך שזה קיים, דבר שני, הם יישארו ריקים והם ייסגרו. הם צריכים כבר עכשיו להיערך לסגירה, להודיע למורים שלא יהיו להם קבוצות, זאת אומרת שתוך שנייה ייהרס פה משהו שנבנה במשך עשור.

שוב, אני אחר כך אציג ואני גם אתייחס לדברים שנאמרו כאן, אבל אני כן רוצה, ברשותך, לענות לך.

אז הנה, קיבלת את רשות הדיבור.

מצוין, אבל אני אתחיל ממך כי אתה חייב לצאת. אמרת כוחות השוק. השוק שלנו הוא מורכב כי היכולת להגיע לעולים עם פרסומים או להגיע לכאן להשמיע קול הוא שונה בין אולפנים פרטיים לממשלתיים, לרשותיים, למענים חדשים וכו'.

לא, השוק זה העולה, זה לא האולפנים. השוק זה העולה שבוחר את המוצר.

כשאנחנו הודענו לאולפנים הפרטיים שיהיה שינוי בסוף חודש אפריל ראינו שהמספרים של מבקשי שוברי אולפן עולים בצורה אדירה. בסוף גם לנו יש אחריות על הקופה הציבורית, המספרים עלו בצורה אדירה ולכן אפשרנו - - -

יש ביקוש.

באיזה שהוא שלב אפשרנו בטפטופים וכרגע ב-6 במרץ, שזה ממש לא מזמן, סגרנו את זה באופן זמני, גם כדי לאפשר לאולפנים שעוד רגע אנחנו נשנה מעט את אופן ההפעלה - - -

מינואר אי אפשר.

רגע, אני הקשבתי לכם רוב קשב. גם כדי לאפשר להם להצליח ללמד כמו שצריך את ה-5,000 שכבר אישרנו ולומדים בשנה הזו וכדי להיערך בקרוב, כשאנחנו נוציא הנחיה מחודשת לשינוי שהולך לקרות, וכדי שיהיה תקציב כדי שהעולים יוכלו ללמוד גם לאחר השינוי שיהיה.

אבל האם לאחר השינוי, סיון, וזה המבחן הפשוט, כל השאר זה דיבורים מסביב, כל עולה שירצה ואוצ'ר לאולפן פרטי יקבל אותו, כן או לא? ואגב, אם לא, בכלל לא ברור לי איך תחליטו מי כן, מי לא, ואיך זה בדיוק ינוהל.

קיבלתי שלוש פעמים כבר לא.

אין זכות בחירה.

סליחה, הבא שיפריע ויתפרץ בלי רשות דיבור ייצא החוצה.

התקציב של הוואוצ'רים, זכות העולה ללמוד בוואוצ'ר היא זכות שמעוגנת בהוראת שעה והיא תלוית תקציב, היא לא זכות שמעוגנת כמו סל קליטה.

אבל תמיד המשרד ידע לדאוג שהיא תהיה קיימת.

נכון ואנחנו ממשיכים לדאוג שהיא תהיה קיימת, אנחנו עושים איזה שהם שינויים.

אז תציגי אותם.

לא, אבל המטרה הבסיסית שלכם שבסוף, אחרי כל השינויים עולה שירצה ואוצ'ר יוכל לקבל אותו או לא?

עולה שיהיה זכאי לוואוצ'ר - - -

קיבלתי תשובה, התשובה היא לא.

לא, זה לא התשובה היא לא.

מה יקנה את הזכאות לוואוצ'ר?

אנחנו מבנים את הדבר הזה ומטרתו להחזיר את השוברים למקום שבו הם טובים. המסלול הזה הוא מסלול טוב, הוא עבד מצוין - - -

סיון, תני לי להנחות בבקשה את השאלות. מה הם התנאים שיהיו החל מה-1 במאי, אני מניח, לקבלת ואוצ'ר? אני אחר כך אדבר על זה שחותכים משהו ב-6 במרץ בלי להודיע לאף אחד מראש, בין אם זה לספקים, בין אם זה לאחרים, זו תקלה, מנהלתית זו תקלה, לא קשור עכשיו אם זה נכון או לא נכון. לא עובדים ככה, ממשלה לא עובדת בצורה כזאת. הגענו ל-1 במאי מה הם התנאים לקבלת ואוצ'ר?

שוב, אני רוצה ברשותכם כן להתחיל מהתחלה. התשובה לשאלה שלך הזו היא עדיין בבחינה, אנחנו בוחנים את הדברים האלה כדי גם לתת את המענה הטוב ביותר לעולים, גם כדי לאפשר למפעלים הטובים והחשובים האלה ש - - -

עד מתי תבחנו?

בקרוב מאוד.

מה זה בקרוב?

בקרוב מאוד. אנחנו פועלים בנושא.

לך נשאר בערך, מהיכרותי גם את עבודת משרדי - - -

להם יש 5,000 תלמידים ללמד.

את רוצה להתחלף איתם בחשבונות הבנק? את עושה להם את החשבונות כמה תלמידים עוד יש להם ל - - -

אני עובדת ציבור אז יכול להיות שכן.

לא, אז תיקחי עלייך את ההתחייבויות שהם לקחו קדימה כדי ללמד את אותם 5,000 תלמידים. אני רק אגיד לך שבמקום אחר שעוסק בהדרכה והשכלה, כמו המועצה להשכלה גבוהה, כשבא מוסד ואומר שהוא רוצה להיות מוסד להשכלה גבוהה והוא רוצה ללמד, הוות"ת עושה לו תוכנית תקצוב שאומרת שגם אם הוא מקבל את התקציב ואם הוא קיבל סטודנט היום הוא צריך עוד לעמוד על הרגליים כדי להמשיך ללמד את הסטודנט הזה שלוש או ארבע שנים. אותו אחד שאת נתת לו ואוצ'ר עכשיו, ב-1 במרץ הוא קיבל ואוצ'ר, האולפן שהוא נכנס אליו באפריל צריך לתת לו מענה עוד מספר חודשים קדימה, הוא צריך לעמוד על הרגליים. את הכסף, אני לא יודע אם הוא ראה או יראה ומתי הוא יראה.

לכן להגיד יש כבר 5,000, אתם שבעים, זו לא השאלה, השאלה היא בסוף, עוד הפעם, אחת, מה עושה העולה שכרגע אין לו את אופציית הוואוצ'רים החל מה-6 במרץ, לא הודעתם על זה מראש, לא לעולים ולא למי שאמור לספק את השירות, שתיים, אנחנו מכירים את לוחות הזמנים, כשאנחנו אומרים ה-1 במאי, לדעתי ה-1 במאי נופל בחופשת הפסח, אנחנו מדברים על זה ששבוע לפני ה-22 באפריל בתי הספר יוצאים לחופשות. יש לך בערך שבועיים עבודה, זה סדר הגודל.

נכון, העבודה כבר קורית.

זה שהיא קורית אני יודע, הכול כבר שנה וחצי קורה, רק אני שואל מתי יהיה - - -

לכן גם שנה שעברה כבר באוגוסט עשינו כנס עם כל היושבים כאן כדי לחשוב איתם - - -

לא, לא מעניין אותי התשומות, מעניין אותי התפוקות. מתי אנחנו נדע מה הם התנאים.

בשבועות הקרובים ואני רוצה בינתיים כן להציג בפניכם את כל מה שאנחנו כבר יודעים.

מתי זה השבועות הקרובים? שישה, שמונה, עשרה, 12?

אני אחזור אליך עם תשובה.

את מבינה שזה קצת מבייש? אתם משרד ממשלתי, אתם אמורים לעסוק בדבר הזה, לתת איזה שהיא ודאות ללקוחות שלכם. אין שום ודאות.

אני אומרת שוב, אני אשמח מאוד להציג את כל מה שעשינו בחודשים האחרונים שהוא משמעותי ומקצועי ואני באופן אישי גאה במה שעשינו.

מעוז אמר לי שהוא יוצא -12:00 והוא לא דיבר.

אדוני היושב ראש, בתחילת הוועדה אמרת את הנתונים כפי שהעברנו אותם מראש. בראשית הדברים אני אומר שלוועדה פה ולהתנהלות של שנה שלמה, כפי שאמר גם חבר הכנסת אלקין, אני חושב שהיה לזה תורם משמעותי לתוצאה הסופית בסופו של דבר שיש לנו הסכם קיבוצי חדש עם המורים, המשמעות של זה היא לא רק גיוס של כ-40 מורים חדשים, אלא גם שימור של מורים קיימים שרצו כבר לעזוב וכיום אנחנו נמצאים במצב שאין לנו מחסור במורים, יש לנו המתנה של מורים שרוצים להתקבל אלינו. אנחנו לא מגייסים כרגע מורים חדשים כי אין לנו צורך, זאת אומרת אין לנו עולים חדשים הממתינים לפתיחת כיתות באולפנים בכלל רחבי הארץ, לרמות השונות, למקצועות השונים וכו'.

וגם אני חושב, אני לא יודע את הנתונים, אתם יודעים יותר טוב, במשרד הקליטה, שיש גם האטה בכמות העולים בעקבות המלחמה עכשיו - - -

בעקבות פעולות משרד העלייה והקליטה יש עצירה בכמות העולים מחלק מהמדינות. משרד העלייה והקליטה פועל היטב כדי לעצור את העלייה.

אני לא נכנס לזה, אדוני היושב ראש, אני רק אמרתי - - -

מי שיודע יודע בדיוק על מה אני מדבר. כל מאמץ הם עשו כדי לצמצם את היקפי העלייה בשנה האחרונה.

בכל אופן בשורה האחרונה לא קיים מחסור במורים היום וגם אין לנו עולים בהמתנה כדי להיכנס לכיתות אצלנו בכל רחבי הארץ. תודה.

תודה, נבדוק את זה. לפני שאת עונה, גם חבר הכנסת בליאק ביקש, ואז אני אתן לך.

אני חושב שמאוד קל לי בדיונים האלה מכיוון שאני יכול לדבר מניסיון אישי. אני עליתי בגיל 25 בלי לדעת מילה אחת בעברית ולממד הזמן יש פה משמעות מאוד מאוד גדולה. אם לא הייתה לי אפשרות להיכנס למסגרת לימודי השפה תוך חודש מאז שעליתי אני בטוח שלא הייתי יושב כאן היום. לממד הזמן יש פה משמעות מאוד מאוד גדולה ולכן אני מאוד מסכים עם מה שנאמר פה, גם מה שאתה אמרת וגם חבר הכנסת אלקין, אסור לנו להרוס את מה שיש היום.

כל עולה שמרגיש צורך לשפר את השפה אנחנו חייבים לתת לו את ההזדמנות הזאת. ואני חייב להעיר לכם, לא יכול להיות שאתם עוצרים משהו בלי שיש לכם באמת פתרון חלופי. למה עצרתם? הרי אין לכם נכון ל - - -

יש פתרונות חלופיים, בהחלט.

אנחנו קצת יותר מחודש לפני מאי, בתוך התקופה הזאת לפחות שבועיים חגים, אין לכם זמן, אז אל תעצרו את זה. אל תעצרו את זה לפני שיהיה לכם פתרון חלופי אמיתי לבעיה הזאת.

אז אני אשמח להציג את הפתרונות החלופיים. ושוב אני אומרת, אין לנו כל כוונה לסגור את אולפני השוברים, יש לנו כוונה שהמסלול הזה ישרת את העולים שזה הכי נכון להם ובנקודת הזמן שזה הכי נכון להם, וזה המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע.

אנחנו היינו בשנתיים מאוד מאוד מורכבות, אני לא צריכה לספר את זה כאן לאף אחד והשר סופר גם כשהוא ישב מול מורות משרד החינוך שאמרו שיגדיל את המענה אצלם כדי לפתור את הבעיה הוא אמר, וכולכם הסכמתם עם הדבר הזה, הוא אמר למורות משרד החינוך, בגלל שאנחנו במצב זמני צריך פתרון שהוא אקורדיון, משהו שאפשר להגדיל אותו ואפשר אחר כך להקטין אותו. זו הזדמנות לומר תודה ענקית על העבודה של מסלול השוברים בשנתיים האחרונות. אני חושבת שכולכם יודעים שהייחודיות והכוח של המסלול הזה הם גם ביכולת שלו להתרחב על פי צורך ולעשות את ההתאמות הנדרשות.

מה שעשינו בשנה האחרונה, ואני חושבת שזה דבר שהוא מאוד מאוד לא מובן מאליו, לצערי בממשלה, גם שמנו תקציבים משמעותיים כדי לתת מענה מיידי בדמות מסלול השוברים לכל מי שצריך וגם שמנו תקציבים משמעותיים כדי לייצר שינוי ותמונת עתיד ולשמחתי אנחנו היום אנחנו כבר נמצאים בתוכה ואנחנו עושים את ההתאמות שצריך.

(מצגת). אני ארוץ על זה בקצרה, על החלקים האלה, אתם מכירים אותם, אבל תמונת המצב עד 2021, לא צריך לספר את זה כאן, הייתה שהאולפנים הממשלתיים היו המענה העיקרי, האולפנים הפרטיים נתנו מענה של קומה שנייה. תמונת המצב הייתה ש-60% מהעולים מעריכים את רמת השליטה שלהם בעברית כבינונית ומטה וש-25% מהעולים לא לומדים בשום מסלול.

הייתה כאן עכשיו שיחה שלמה שמתעסקת במסלול השוברים למול משרד החינוך. ישבנו פה לפני חצי שנה וניהלנו את אותו דיון, רק בכובעים ההפוכים, ואנחנו אומרים משהו אחר. יש כאן שני מסלולים שהם טובים, הם מצוינים למי שהם נכונים לו, אבל הם לא מספיקים ואנחנו צריכים לייצר מענים נוספים.

דיברנו על זה גם כאן, יצאנו למהלך אסטרטגי עם חברת ייעוץ, עם מפגשי ציבור, עם כנס מאוד גדול עם הרבה מאוד משתתפים מתחום החינוך, עם בנצ'מארק ורעיונות כדי לייצר איזה שהוא מענה טוב יותר. מה הבנו? בראש ובראשונה הבנו שכדי ללמוד שפה שנייה, באופן כללי בעולם, בגיל בוגר יש צורך לפחות ב-1,000 שעות למידה. היום לא הפתרון של משרד החינוך, לא הפתרון של האולפנים ולא הפתרונות האחרים מדברים על 1,000 שעות, למה? כי נכון וצריך לייצר למידה שהיא לא קורית ברגע אחד. רכישת שפה זה לא אירוע בודד, זה דבר שצריך להיבנות עוד מלפני העלייה, דבר ראשון, וצריך להיבנות תוך כדי תנועה ותוך כדי החיים דרך מענים שונים ולשם אנחנו רוצים להגיע.

מה התובנות שלנו היו ועם מה יצאנו לדרך. עם הצורך במענה לטרום עלייה. דבר ראשון, אין סיבה שאנשים קודם כל יירדו מהמטוס ואז יתחילו את תהליך הקליטה שלהם. העולם כבר לא עובד ככה וקליטה כבר לא עובדת ככה, הבנו שצריך פתרון דיגיטלי שהוא נטול תלות בזמן ובמקום ושלמרות שחשבנו שפתרון דיגיטלי הוא איזה פתרון קסם אנחנו חייבים לייצר איזה שהיא מעטפת קהילתית כדי שאנשים גם יוכלו ללמוד וגם יוכלו עם הדבר הזה לייצר הקשר תרבותי ישראלי וחיבור לחיים כאן.

וכמו שאמרתי קודם, צריך לייצר קומות של למידה. הפתרון הפדגוגי צריך לנוע בצירים שונים שמאפשרים לכל אחד למצוא את עצמו לפי הצרכים השונים שלו, חלקם זה בין הפורמלי לחווייתי וחלקם זה בין הדיגיטלי לפיזי וחלקם זה בין הפרטני לקהילתי או לקבוצתי, כשהחזון שלנו, אני מבינה שלחלק מהגופים זה פוגש מקום של אי ודאות וזה בסדר, אבל אני גאה להגיד שאנחנו צועדים לקראת מסלול לימוד מותאם אישית שהוא מגוון, שהוא נגיש, שהוא מאפשר תכנון והתאמה עצמאית, שהוא מתחיל עוד לפני העלייה ונמשך ככל שצריך. אני מקווה, וזה אולי יעזור לנו גם בפעם הבאה שיהיה כאן את דיוני המסלול האחד מול מסלול אחר, שהוא מאפשר גם מבחן אחיד שבו בסופו של דבר נמדדת רמת העברית של העולה, לא משנה אם הוא למד במשרד החינוך או בשוברים פרטיים או במענים אחרים. אנחנו עוד בבנייה של הדבר הזה.

אז מה הפתרון המוצע? הפתרון המוצע, כמו שאמרתי, לייצר מסלולים שונים ולאפשר עם הזמן לעולה להיחשף לכל המסלולים האלה ולמצוא את הדרך ללמוד במה שמתאים לו בזמן שמתאים לו. בתוך הדבר הזה יש מענה מאוד משמעותי, דיברנו עליו כאן ארוכות ועוד רגע אני אראה ממנו קצת, של קורס 'דע עברית', קורס עברית דיגיטלית לדוברי רוסית שיהיה חינמי ופתוח לכל העולם, גם לכל מורה שרוצה להיעזר בחומרים הללו כדי ללמד בכיתה וגם לכל עולה שרוצה ללמוד באופן עצמאי.

במקביל למסלול הזה שהוא כרגע לדוברי רוסית, כי משם התחלנו, מתוך הדחיפות הגבוהה ביותר, פתחנו מענה מקביל שנקרא Hebrewbyte, מענה לדוברי אנגלית ולדוברי צרפתית, כמובן דוברי אנגלית לא רק מארצות דוברות אנגלית. כרגע התחלנו אותו, כבר בכנסים האחרונים שהיו התחלנו להשיק אותו בחו"ל, כבר יש לנו 70 לומדים. אני אגיד שב'דע עברית' בהשקה השקטה יש לנו כבר 700 תלמידים פחות או יותר וממש בימים הקרובים זה ייצא להפצה לכל מי שרוצה.

'העצמת השפה העברית בקהילה', זה דבר שממשיך. האולפנים הפרטיים, כפי שאמרתי, פועלים ופועלים במספרים מאוד מאוד גבוהים ואנחנו עובדים על שינוי מודל ההפעלה. האולפנים הממשלתיים ממשיכים להיות עבור כל מי שזה מתאים לו להיות הקומה הראשונה הבסיסית ואולפני הרשויות, שמאפשרים לעשות את ההתאמות הלוקליות לקהילה המקומית על פי הצרכים שלה.

אני רוצה לספר לכם על קורס 'דע עברית'. עבדנו עליו ארוכות וקשות מתוך הבנה שאנחנו רוצים כמשרד וכממשלה שיהיה קורס לימוד עברית שאנחנו עומדים מאחוריו פדגוגית, עומדים מאחוריו ערכית, שהוא מסתכל על החומרים. הרבה פעמים לימודי שפה שנייה, לימודי עברית בישראל, מבוססים על לימודים לדוברי ערבית, זו האוכלוסייה הכי גדולה שלומדת עברית בגיל מבוגר, ולכן הרבה פעמים כל ההיבטים הזהותיים, היהודיים, דווקא נשמטים מתוך רגישות ולנו היה חשוב לייצר קורס שחושב את העולים, שבונה שיעורים שהם לפי העולים.

ברשותכם, יצרנו כאן משפחה שלמה שהיא תלווה את כל השיעורים ונמצאת בכל החומרים, של אבא ואמא ושני ילדים וסבתא עם דודים בארץ שהם גם המורים, יש אותם גם פיזית וגם וירטואלית. אפשר גם כאן להיקשר לקישור.

אין זמן לדוגמאות, הדיון צריך להיות ממוקד.

אז אני אומרת, ההרצה השקטה התחילה כי רצינו, שוב, להתחיל עם כאלה שמוכנים גם לשלוח לנו הערות לשיפור ושם יש כבר 700 לומדים ועוד -500 נוספים. אנחנו הפצנו כרגע דרך הרשויות המקומיות ודרך עמותות את הלינק בארץ לכאלה שמוכנים להעביר לנו הערות, אבל יכול להיות שהוא גם התפזר לו לחו"ל, אני לא יודעת. בשבוע הקרוב הוא ייצא באופן רשמי וגדול ופומבי וכולם יוכלו ללמוד עם הכלי הזה.

במקביל, כפי שאמרתי, העמדנו כלי לדוברי אנגלית וצרפתית שנקרא Hebrewbyte. Hebrewbyte זה סביבה, זה מערכת LMS שלמה שמאפשרת גם למידה עצמאית והתקדמות בשיעורים לפי קצב אישי, אבל גם שיעורי זום משותפים, גם סרטוני מוטיבציה. אני אגיד יותר מזה, זו מערכת שמאפשרת גם קהילות לומדים גדולות, אבל גם קבוצות. נטע, דיברת כאן על החשיבות של למידת עברית עוד בחו"ל, כבר עכשיו בכנס MEDEX שהיה בארה"ב פתחנו קבוצה לרופאים, רופאים שרק מתעניינים בעלייה וסוף סוף אנחנו יכולים להגיד להם ולכל מי שפותח תיק, פתחת תיק, קודם כל בוא תתחיל ללמוד עברית.

כמה רופאים כאלה פתחו תיק?

בכנס MEDEX היו כ-120 רופאים, מתוכם כבר 20 רשומים לכיתה, אחרים שאמרו שהם יודעים עברית, אחרים שאנחנו עוד מחכים לרשום, יש לנו 67 שרשומים, אבל המסלול הזה ייפתח גם בארץ והוא ייתן מענה מצוין גם למי שצריך כיתה, קבוצה לומדת, לומדת דיגיטלית, לומדת בזום, לומדת בהתקדמות אישית וקהילתית וגם למי שהוא חלק מקבוצה גדולה.

בואי נתקדם כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון. עד עכשיו עוד לא התייחסת לשום דבר ממה שעלה פה בדיון.

התייחסתי בהתחלה ואני בשמחה אתייחס שוב בסיום. האולפנים ברשויות, מענה שפתחנו, אגב אני אגיד בכנות, מדברים שעלו כאן בוועדה. ישב כאן בוועדה בזמנו סגן ראש עיר, אמר שהם בינתיים מתקדמים לבד כי אין מענה, אמרנו, ואללה, הם מתקדמים לבד? אנחנו קודם כל צריכים לסייע ולתמוך בהם, כי ברשות המקומית יודעים מה הצרכים של האוכלוסייה המקומית.

ברור. האולפנים האלה עבדו בלי משרד העלייה והקליטה, גם באשדוד, גם ברחובות.

נכון ואנחנו עכשיו מסייעים כדי שכל מי שלא יודע או לא מצליח לפתוח אותם לבד עדיין יפתח אותם. אנחנו רואים שיש לזה הצלחה אדירה.

וכמובן האולפנים הפרטיים שממשיכים להיות חלק מכל מניפת המענים הזו שאנחנו מעמידים. האולפנים הפרטיים, בהסתכלות שלנו קדימה, יכילו כ-5,000 לומדים בשנה והמומחיות שלהם, שזה גם מה שראינו עד לשנתיים האחרונות.

אתם מדברים על תקציב לאולפנים הפרטיים של כ-37.5 מיליון שקל בשנה?

אנחנו בוחנים עדיין את מה התקציב. אני חושבת שאתה יודע את המגבלות של התקציב בשנה המורכבת שכולנו נמצאים בה.

לא, אי אפשר להגיד 5,000 תלמידים ו - - -

אמרנו את זה בצורה ברורה לכל מי שיושב כאן כבר לפני שנה, אנחנו בוחנים שינוי גם בגובה השובר ולעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שהדבר הזה עדיין יהיה משתלם לאולפנים הפרטיים. ברור לנו שהכוח של האולפנים הפרטיים הוא אדיר, הוא משמעותי, הוא מביא ערך לעולים, הוא מביא ערך לעולים בנקודת הזמן הנכונה. בשנתיים האחרונות היו מחירים, צריך גם לומר את זה, לזה שזה היה המענה הראשוני מתוקף זה שלא היו מענים אחרים ולא בהכרח המענה הנכון לכולם, וגם בחדר הזה ישבנו ושמענו לא מעט תלונות. שוב, אנחנו רואים את זה, לצערי, גם בממוצע הציונים. יש יתרונות גדולים, וגם להגיד מסלול השוברים, יש פה אולפנים שונים אחד מהשני, חלקם טובים יותר, חלקם טובים פחות, חלקם צלחו את הגדילה הזאת.

סיון, תתייחסי לכמה דברים.

אני רוצה להגיד בצורה ברורה, ברשותך.

תסיימי כי אני עד עכשיו לא קיבלתי תשובה לאף אחת מהשאלות.

אני רוצה כן ברשותך להגיד עוד משפט כי אני חושבת שלוועדה הזו יש אחריות גדולה על הפיקוח על התקציב. השוברים הם במאגר, הם לא גופים שמפוקחים או שנמצאים בהתקשרות ברמה כזאת מהודקת, נקרא לזה, כמו גופים שעוברים מכרז. בתוך הצמיחה הגדולה שעשינו בשנה האחרונה יושבים כאן גם גופים שקיבלו 17 מיליון שקל בשנה דרך העולים, דרך 7,500 שקל מכל עולה ועולה, ומבלי שיש להם הסכם ברור ומהודק.

חבל.

נכון, יש מורכבויות במסלול הזה.

הוועדה ביקשה לקבוע סטנדרטיזציה, אנחנו ביקשנו מכם שתעשו פיקוח על האולפנים, אנחנו ביקשנו ש - - -

אנחנו עושים פיקוח על האולפנים ומתוך זה המסקנות שלנו זה שהמסלול הזה הוא מסלול טוב כשהוא בגודל הנכון שלו ושהמומחיות הגדולה שלו היא באמת למי שצריך מענה יותר פרטני ולמי שצריך העמקה בלימודי העברית. את הדבר הזה אנחנו לחלוטין מתכוונים לעשות ולשים את המסלול הזה במקום הנכון לו בתוך מארג שלם של מענים.

עכשיו אני יכול לקבל תשובות לשאלות? עד עכשיו לא קיבלתי. אחת, סדר הדברים מבחינה מנהלתית. אי אפשר לעצור פרויקט מהיום למחר מבחינת המדינה בלי לתת לו זמן התארגנות. המשמעות, אם אתם עוצרים אותו ועצרתם אותו - - -

שוב, לא עצרנו, עצרנו את הכניסה של עוד תלמידים חדשים.

זה לעצור את הפרויקט.

יש עוד 1,000 חדשים שטרם התחילו ללמוד ויש להם שובר.

סיון, סליחה, את רוצה להגיד את זה עוד הפעם? יש 1,000 חדשים שקיבלו שובר ועדיין לא התחילו ללמוד ויש 5,000 שלומדים באולפנים, אמרת את זה עשר פעמים בדיון. תביני דבר אחד, על כל אלה כבר ההוצאות יצאו, על כיתה, המורה, הדברים האלה כבר יצאו, יש מחויבות גם לתת להם, אם מישהו התחיל היום באולפן האולפן צריך לתת לו שירות גם כשאת תחליטי מחר לחתוך. לכן ההחלטה לחתוך צריכה להיות כזאת שנותנת זמן התארגנות. אם החלטתם לחתוך, עד לרגע זה לא אמרת שהתקבלה החלטה, יחד עם זאת חתכתם, ב-6 במרץ משרד העלייה והקליטה חתך את האפשרות לקבל שוברים, זאת אומרת עצר את הרכבת. יש רכבת שנוסעת, הוא הרים את הברקס בלי התראה.

ועד לרגע זה את גם אומרת שלא קיבלתם החלטה להרים את הברקס. לצערי, מהיכרותי עם לוחות הזמנים, כנראה שלא תתקבל החלטה כזאת גם לפני פסח. אנחנו נעשה פה דיון במהלך הפגרה כדי לקבל את התשובות האלה, נקווה שיהיו עד אז תשובות, עד עכשיו עדיין אין תשובות. העובדה שזה מתבצע בלי שנעשתה חשיבה היא לא טובה ולא נכונה מבחינה מנהלתית.

בלי שנעשתה חשיבה? מה הכוונה?

כן, כי אתם כבר ביצעתם צעד עוד לפני שקיבלתם החלטות כולל איך לבצע אותו. יש דבר שנקרא תקופת מעבר. גם כשאתה עושה איזה שהוא תהליך, קיבלת החלטה לפטר מישהו, אתה חייב לקרוא לו לשימוע, אתה חייב לעשות איזה שהוא תהליך. קיבלת החלטה לעצור פרויקט במדינה אתה חייב גם כאן לייצר איזה שהוא תהליך, לא מרים עליו את האמברקס בצורה כזו. כשמקצצים, לפחות ממה שנאמר פה, אלה דברים שנאמרו. האם קיצצו 90% מהתוכנית, שרק 1,000 בשנה יוכלו לקבל או לא?

התשובה היא לא.

כמה יוכלו בשנה לקבל?

שוב, אנחנו בתוך בירור של הדבר הזה, אנחנו מקווים להגיע ל-5,000. לכן היות שהיה לחץ וכנראה גיוס משמעותי של עוד תלמידים כבר להגיש עכשיו נאלצנו לעצור כדי שנוכל לפנות תקציב ותשומות לחלק הבא שיהיה לאחר השינוי.

מה לגבי העולים שלא קיבלו תשלום?

כל העולים שלא קיבלו, אנחנו ניצור איתם קשר, גם נראה להם את המענים האחרים שיש עכשיו ונציע להם. יכול להיות שהם לא יודעים עליהם כי אנחנו ממש בפתחו של דבר ויכול להיות שהם יתאימו להם יותר.

יש עולים שלא קיבלו תשלום ארבעה או ארבעה וחצי חודשים, זה לא משהו שהוא מתקבל על הדעת.

אני לא מכירה עולים - - -

הפניות הפרטניות כבר נמצאות אצלכם.

בדקנו ועברנו על הבקשות הפרטניות.

אני לא רוצה לעשות פה דיון פרטני.

אמרת מקודם למעוז ואני לוקחת את זה במלוא הרצינות, אני לא רוצה שתגידו ואז אני אמצא אחת, אנחנו בתוך מורכבות תקציבית, אבל כל מי שקיבל שובר לימודים יקבל את הכסף שלו. הרוב הגדול כבר קיבלו, יש עשרות בלבד שהתשלום שלהם כרגע התעכב וזה בוודאי בוודאי לא ארבעה חודשים. כמובן כולם יקבלו את התקציב הזה.

ואני מסכימה פה עם כולם, זה חלק מהמורכבות של המסלול הזה ולכן אנחנו גם עורכים בו שינויים. שוב, גם בתוך התקופה הזו ערכנו שינויים כדי להקל על העולים, כמו לעבור לשני תשלומים במקום שלושה. מספר הממתינים לתשלום הוא קטן.

אני כן מבקשת, גם במעמד הזה את אחריות האולפנים לא לרשום תלמידים שלא קיבלו שובר ללימודים כי זה מייצר תסכולים, ראינו הרבה מזה - - -

לא, אנחנו מדברים על תלמידים שקיבלו שובר, אבל לא קיבלו תשלום בגין השובר. על זה אנחנו מדברים. או שהם קיבלו רק את התשלום הראשון, או שהם קיבלו את התשלום השני.

יש כאלה עשרות בודדות וזה בטיפול והם כולם יקבלו ככל שהם יגישו את מה שצריך.

תוך כמה זמן?

הם כולם יקבלו את התשלומים בימים הקרובים, אני מקווה.

אני רוצה לסכם את הדיון. ראשית, שמענו על החשיבה מבחינת לימודי עברית, שהיא מבורכת. לימודי העברית צריכים להיות הוליסטיים, אני מברך על האמירה שהאולפנים הפרטיים ואולפני השוברים יהיו חלק מאותה הוליסטיקה.

בהחלט.

עם יעד שמשרד העלייה והקליטה אומר לעצמו שהוא רוצה 5,000 בשנה. זה מופיע במצגת שלכם, את אמרת את זה, זה היעד. זה גם מה שייבחן בהיבט התקציבי. אני חושב שזה גם המינימום הנדרש. צריך להבין שההיקף התקציבי לא יכול להיות היקף תקציבי דומה או זהה למה שהיה כשהיו כאן 20,000 עולים בשנה, או 25,000 עולים בשנה. גם אחרי הצמצומים שעשה משרד העלייה והקליטה עדיין הגענו לסדר גודל של 50-60,000 עולים בשנה, וזה עוד לפני שסגרנו את הפערים באולפנים.

העצירה המיידית בלי מתן התראה או איזה שהיא הדרגתיות היא לא מקובלת, לא ברמה המנהלתית, לא עלינו כוועדה, ואני חושב שמשרד העלייה והקליטה חייב לייצר פה חשיבה מחדש, הוא חייב לייצר את החשיבה מחדש הזו גם מול נותני השירות שלכם.

אני טוען שאתם עשיתם, בעיניי, במנגנון הוואוצ'רים מהלך שהוא לא נכון, אני חושב שצריך לבדוק סטנדרט בסיסי למי נכנס לתוך הפול הזה, שהוא יכול לקבל ולתת את הוואוצ'ר, גם מבחינת רמת הלימודים, גם מבחינת רמת המתקן שבו אנשים לומדים.

אמרתי את זה גם בדיונים שהתקיימו פה לפני בערך שנה, על הסיפור הזה של הוואוצ'רים והאולפנים וזאת הייתה גם הבקשה שלנו, כולל לאפשר לחלקם גם ללמד בזום בחלק מהמקרים, או לפחות לבצע חלק מתוכנית הלימודים בזום.

אנחנו נקיים פה דיון מעקב במהלך הפגרה, עוד לפני חידוש המושב, זה יקרה כנראה מיד אחרי הפסח, ובו נבקש לקבל עדכון מסודר, אחת, לגבי האולפנים הפרטיים ותהליך ההסתגלות לאופי העבודה החדש. שתיים, לגבי העולים שיש להם ואוצ'ר ולא קיבלו תשלום בגינו. בעיניי היעד צריך להיות אפס תקלות, זה באמת צריך להיות חריג מאוד שמישהו לא קיבל. זו צריכה להיות המשימה גם של הנציגים שלכם בסניפים השונים, למקסם את התשלום. אם יש למישהו ואוצ'ר, לא להתחיל לטרטר אותו, לדאוג שהוא יעשה את כל מה שצריך כדי לקבל את התשלום הזה.

לחזור ולחלק שוברים מתוך הבנה שיש פה אמירה גם מול האולפנים, שאני חושב שנכון היה לקיים איתם שיח, אבל יש פה אמירה להמשיך את תוכנית השוברים, אין כוונה לעצור אותה, אבל להמשיך לתת את האופציה הזו לתלמידים. בסוף התלמיד צריך לדעת שיש לו את האלטרנטיבה.

הדבר האחרון שאותו אני אבקש להציג בישיבה שתתקיים זה מה הם התנאים לקבלת השובר. את אומרת שאתם בוחנים את התנאים למי יכול לקבל שובר ואיך ולמה, כשאני אומר עוד פעם, עמדת הוועדה, ואמרו את זה חברי הכנסת אלקין ובליאק, מבחינת מה המהות של הוואוצ'ר, המהות בעיניי היא נכונה גם בעניין הקליטה וגם בעניין דברים אחרים, המדינה מעמידה מגוון פתרונות והעולה יכול לבחור את הפתרון המתאים לו. בכל הכבוד, אני לא חושב שנציג משרד הקליטה בסניף יודע מה הכי טוב לעולה, העולה יודע הכי טוב לו, האם מתאים לו ללמוד באולפן של המדינה על השעות שלו, על המחויבות שלו, או שמתאים לו יותר אולפן ואוצ'ר, או שמתאים לו מענה אחר.

בסוף כל אחד צריך לראות מה המענה המתאים לו. התחרות הזו בין כל המענים רק תעשה טוב, היא תשפר את האולפנים הפרטיים, היא תשפר את האולפנים הציבוריים וגם את המענים האחרים שניתנים. אני חייב לומר שמבחינת עלויות הדיגיטציה זה למידה משלימה לטובת העניין, היא לא יכולה לבוא במקום. אני לא יכול לקחת קורס דיגיטלי ולהגיד אוקיי, אני לא לוקח אולפן, אני רק בקורס דיגיטלי.

זה גם תלוי למי וזה גם תלוי כמה מעטפת יש לזה, גם כאן רבים לימדו באופן דיגיטלי בלבד.

אני מדבר על הקורס הדיגיטלי. עכשיו יש לי איזה קורס מובנה, אני מכיר, גם אני לומד שפה באמצעים דיגיטליים.

אתם חייבים לשתף את בעלי האולפנים בתוך השיח הזה, השיח הזה לא יכול להיות שיח חד צדדי. בסופו של דבר אנשים שבאים ומשקיעים בכיתה ומגייסים מורים, כמו שאם הייתם רוצים כמדינה, מעוז לא פה, לסגור את האולפנים הציבוריים, היה לזה מחיר מבחינת מה שהמדינה גם הייתה צריכה לשלם במהלך הסגירה, אז גם כאן, כשמייצרים איזה שהוא הליך, האקורדיון לא יכול, כמו שאגב הם לא יכלו לתת מענה מהיום למחר בהתרחבות, הם היו צריכים לגייס כיתות, היו צריכים לגייס מורים, ככה גם הצמצום צריך להיות באיזה שהיא צורה הדרגתית ועדיין הוא צמצום ככל שיש כזה, אחרת בפעם הבאה שהמדינה תרצה להתקשר מול מישהו הוא יגיד: תודה רבה, אנחנו לא נכנסים לפלונטר הזה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30.