פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



25
ועדת הכלכלה
17/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 328
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ראשון, ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרץ 2024), שעה 9:30

פתרונות למחסור כח אדם בתיירות

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
עופר כסיף
משה פסל

אחמד טיבי

לינא סאלם - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

מיכאל יצחקוב - רמ"ט שר התיירות, משרד התיירות

אפרת לב-ארי - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מוריה כלפה-הורוביץ

מנהלת פורום בודקי מעליות מוסמכים, איגוד לשכות המסחר

סיון דטאוקר - מנכ"ל התאחדות המלונות

יואב בכר - סמנכ"ל התאחדות המלונות

רודי אברהמי - מייסד ארגון איסטרא ומנכ"ל חברת הוליגסט

רועי כהן - עו"ד, נשיא להב ארגון העסקים העצמאיים בישראל

עומר - מנהל, חוות בת היער

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

דניאלה קאולי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


פתרונות למחסור כח אדם בתיירות

בוקר טוב לכולם. הנושא – המשך ישיבה פתרונות למחסור כוח אדם בתיירות. אנחנו ננצל את ההזדמנות לדבר על התחום בתיירות של השכרת דירות – תחום שקשור למפונים. בין השאר, העניין הוא שלא נותנים להם דמי קיום שם, רק להם. פנו אליי הרבה בנושא אז נדבר גם על זה.

משרד האוצר פה גם. בבקשה, משרד התיירות, תסביר לנו מה המצב.

נערכה עבודת מטה על ידי מנכ"ל משרד רשות האוכלוסין, סיסו, בשולחן עגול עם החבר'ה שלנו, מול מנכ"ל המשרד שלנו. הגיעו לאיזשהו גיבוש, אנחנו שמים את אלעד בצד בנושא הירדנים כי משרד החוץ עומד על רגליו האחוריות במקום שייקח את האחריות.

לגבי הפלסטינים הגיעו לאיזשהו תמהיל כך שמה שנכנס היום נכנס, וכל השאר יהיה חליפה של עובדים זרים.

מה זאת אומרת מה שנכנס? היום נכנסים כמה?

היום נכנסים, כמה? - - -

250, 250 נכנסים היום.

אני אתן למשרד התיירות לענות. שר התיירות הוא האחראי. 350 לפי משרד התיירות, ההקצאה הייתה 2,000, כל השאר יביאו עובדים זרים. קודם כל זה מאוד חשוב ודחוף לנו בגלל שפסח עוד מעט.

יש הסכמה עם משרד הפנים?

הבעיה היא שעכשיו הם רוצים תקנים.

מה זה תקנים?

רוצים תקנים, שלושה תקנים לטפל.

מי רוצה? משרד הפנים?

כן, אנחנו משרד, נגיד זאת כך – איכותי ורזה.

רגע, ממשרד החקלאות אתם מקבלים תקנים?

כן, מהשיכון, מהכלכלה.

יש לנו 170 עובדים. אני מוכן את התקינה של משרד הבריאות. 170 עובדים זה משרד התיירות שמתעסק בכל המפונים. המשרד גם מושבת באירוע הזה, אתה רוצה עוד שנפטר עובדים בשביל תקנים?

תכף נדבר עם משרד האוצר.

הבנתי שהמנכ"לים מדברים ומנסים לפתור את זה.

הגעתם להסכמה לגבי התוספת של כ-2,000 עובדים זרים במקום הפלסטינים ומה שמעכב מלטפל בזה כרגע זה הנושא של כוח אדם?

כרגע אלה הסגירות האחרונות והמנגנון. איך עושים את זה.

מה לגבי העובדים הירדנים?

זה היה לפי דרישה. המלונאים כמעט הגיעו למכסה, כמעט 2,000 ירדנים הם מושכים.

בעיקר לאילת?

רק לאילת. הירדנים זה רק לאילת. אני לא יכול לבקש תמהיל מאוזן לירדן כשיש 2,000 בפנים. נצטרך לפתור את זה.

מה לפתור? מושכים אותם.

כן, אבל אנחנו לקראת פסח ואנחנו בלחץ שלמלונות לא יהיה איך לתת שירות. אנחנו חייבים לסגור את זה עוד השבוע כדי שהם יוכלו למשוך עובדים זרים, כי זה לוקח זמן.

מה יש לסגור, אתה אומר שמושכים אותם?

לא, אני מדבר, הירדנים באילת אמרנו זו סוגיה שנדבר עליה אחרי פסח כבר, אם נעשה תמהיל מאוזן איך נפתור את זה מול משרד החוץ.

לא נראה לי שהממשלה תוותר על זה, אבל לא משנה. משרד הפנים אתה מאשר את מה שמשרד התיירות אומר?

כן ביקשנו תקנים וצריך להסביר למה ביקשנו תקנים.

בשביל להביא עובדים זרים יש הרבה מאוד פעילות שאנחנו צריכים לעשות – אם זה להתחיל להקים מאגרי עובדים, להרחיב הסכמים בילטרליים, לקבל בקשות ממעסיקים, לכתוב נוהל, לטפל באגרות, להוציא היתרים, לעשות אחר כך פיקוח ואכיפה לאותם עובדים, לטפל בפיקדון של אותם עובדים. בקיצור אנחנו לא אומרים את זה כי אנחנו רוצים סתם לשבת ולא לעשות כלום. יש סיבה שבכל שאר החלטות הממשלה הנושא הזה הוסכם וסודר והמשרד הרלוונטי העביר - - -

כמה עובדים אתה מקבל ממשרד החקלאות?

המפתח שהעברנו בכל אחת מהחלטות הממשלה זה על כל 1,000 עובדים זרים, תקן אחד. ופה מדובר על תוספת של 2,000 זה שני תקנים.

1,800.

אז תן להם תקן אחד.
,

למה 1,800 - - - אני יודע מה אני אומר. המכסה היא 2,000, אתם רוצים 4,000.

רגע, תקן אחד אתה מוכן להעביר? בוא נעשה פשרה.

אין, אין לנו תקינה.

ביקשנו שלושה והורדנו לשניים, כי הבנו את האירוע.

עזוב, אנחנו לא עושים מסחר של תקנים, אין לנו תקנים כרגע.

אם לא יהיו לי עובדים שיוכלו לעשות את זה, תעשה החלטת ממשלה, לא יהיו עובדים - - -

נראה לי שזה לא נכון וזה לא הדיון - - -

זה באמת הדיון הקטן פה, סליחה לינא.

מה, יש עוד בעיה פה?

אין בעיות הכול טוב, יש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה.

רק שמך לפרוטוקול כי זה דיון אחר.

סליחה, עו"ד לינא סאלם, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. זו לא המסגרת, הממשלה יודעת לקיים דיון בינה לבין עצמה.

בסדר, אבל אנחנו מנסים לעזור, מה הבעיה?

אבל סוגיות של תקנים - - -

את יודעת, בממשלה את יכולה לעצור את הישיבה ולהגיד להם שזה לא הדיון. פה, בכנסת, מותר לנו לדון בכל דבר. אנחנו בסך הכול מנסים לעזור. ברור שאנחנו לא קובעים לממשלה בעניין הזה אבל אנחנו מנסים לעזור לעשות איזו פשרה, כי בינתיים לא עובדים על העניין הזה. יש אישור אבל אף אחד לא מביא כלום.

אין תוצאות, אם הממשלה הייתה מביאה תוצאות, לא היה דיון. מה, סתם אוהבים לדון?

רגע, לא נכון, זה לא נכון, יש כבר הסכם, אתה טועה.

אז איפה העובדים?

הבעיה זה התקנים כרגע. מאילו מדינות מביאים הנה?

עד כה הגיעו מהפיליפינים, כרגע הפיליפינים לא שולחים עובדים זרים, צריך לעשות הסדר עם מדינה שיש לנו איתה הסכם.

אולי סרי לנקה מתאימה?

אולי, גם על הפרק, אולי.

יש מלונאים פה?

כן.

מאילו מדינות אתה רוצה להביא עובדים?

או ממולדובה או מגיאורגיה, או מאוקראינה.

רק תגיד את שמך לפרוטוקול.

קוראים לי יואב בכר, אני סמנכ"ל התאחדות המלונות. מבחינת מדינות שיכולות להיות מתאימות לדבר הזה - - -

מה זה יכולות? אתה שוחחת עם רשות - - -

ודאי, העברנו את הכול. אנחנו מדברים על אפשרויות ממולדובה, מגאורגיה, מאוקראינה. אלה המדינות שאנחנו רואים.

ואתם מסכימים למדינות האלה? רשות האוכלוסין, לזה אתם מסכימים? גאורגיה, למשל?

אם יש לכם מדינות אחרות - - -

אנחנו צריכים לבדוק את ההיתכנות של המדינות שביקשו, לבדוק אם יש איתן הסכם, אם צריך לעשות הסדר יישום או להרחיב - - -

אז טפלו בזה.

כן אנחנו על זה, חד-משמעית, קיבלנו כבר - - -

אני רוצה להגיד עוד רגע משהו שלא יתפרש - - -

תגיד לי, יצחקוב, עד שהגעתם להסכם עם משרד הפנים, כל העיכוב עכשיו זה משרה? זה נראה לי קצת מיותר.

אז תן לי שני תקנים.

תנו תקן אחד.

מי מחלק את התקנים בארץ?

תנו תקן אחד כרגע.

קודם כל אני רוצה להודות לאייל סיסו שהוביל את זה ולרשות האוכלוסין שהם עשו עדיפות.

האוצר, אתה שומע את הבעיה, אתם תפתרו את הבעיה של התקנים. הרי אין, מה אתה רוצה שיעשו? אתה רוצה שהשר ייתן את התקן שלו?

אני רום מאגף תקציבים, אנחנו עובדים כל משרדי הממשלה בשיתוף על הצעת המחליטים הזאת כבר תקופה ארוכה.

אין זמן עכשיו. פסח מתקרב.

אנחנו עובדים על הדברים וממה שאני מכיר מנורמות העבודה בממשלה, זה לא המקום לפתוח את הדברים האלה.

לא, לא, זה המקום. אני שואל אותך שאלה, תקשיבו טוב, אני לא עובד בממשלה, אני מפקח על הממשלה ואני אומר לך שאין שום היגיון שבגלל שני תקנים הנושא לא ייפתר. הבנת? אתם צריכים לתת שירות למלונאים פה, ולמלונאות. מה זה שאתם לא רוצים לפתוח פה? אתה תפתח פה ואל תרגיז אותי.

אני לא הכרתי שהנושא בעייתי עד לעת הזו. אני שומע על זה כאן לראשונה. נדבר עם משרד התיירות על זה - - - כן חשוב לי להגיד שעובדים זרים זה משאב שעולה כסף ומדיניות הממשלה הרוחבית היא שהמשרד יגיש את הבקשה - - -

טוב, אז הבנו, עוד עשרה ימים זה מספיק זמן כדי לפתור את הבעיה?

מי שמוביל את ההצעה זה משרד התיירות.

אז תפתור את הבעיה תוך עשרה ימים. לא מעניין אותי כלום. בסדר? אתם רוצים שאני לא אתערב אז בעוד עשרה ימים תנו לי תשובה סופית.

משרד התיירות, גם אתם צריכים להיות תחת האלונקה. גם לכם יש אחריות שקשורה למלונאות ולתיירות.

אנחנו מטפלים בכל המפונים עם 100 עובדים.

זה לא דיון ראשון, מה, אני לא מצליחה להבין את העניין, אנחנו פעם שלישית פה.

מי את?

משרד התיירות, עו"ד מוריה כלפה-הורביץ. אני מטעם איגוד לשכות המסחר אני מייצגת את - - -

אני לא נתתי לך רשות דיבור. כן. עשרה ימים אני רוצה תשובה סופית שהדברים האלה נפתרו. אתם רוצים שאי לא אתערב – אין בעיה – פשוט תסגרו את העניין. לא יכול להיות שבגלל תקן, אפילו תקן זמני אולי, אני לא יודע למה זה צריך להיות קבוע? כי זה רק 2,000 יביאו אותם מה תעשו אחר כך?

יש פיקוח אכיפה על אותם 2000 לטפל בפיקדונות שלהם, יש עוד הרבה דברים לעשות איתם, כל שנה להאריך להם את הרישיונות להאריך תא ההיתרים לקבל אגורת תאמין לי לא משחקים

אה הבנתי, בסדר, אז תנו משרד האוצר שיטפל בזה זה הכול. אתם אלופים ב"הכול לאט-לאט". אי אפשר הכול לאט-לאט - - -

זו לא דרישה מי-יודע-מה, על 2,000 עובדים תקן אחד זה הגיוני, זה בסדר. - - -

צריך שני תקנים או לדעתי אחד מספיק אבל זה עניין שלכם החלטות שלכם אין בעיה אני רק רוצה לדעת שנפתרה הבעיה. עשרה ימים – המשך. אנחנו לא מזמנים אותם פעמיים מזמינים לעוד עשרה ימים - - - בבקשה עופר.

שאלה שקשורה בעקיפין לכאורה. שני דברים על נושא הפועלים הפלסטינים.

אחד, מבחינת האינטרס. אני רואה אינטרס של win-win בלאפשר הכנסה של פועלים פלסטינים.

מה זה win-win. בהחלט win-win. ראינו מה זה win-win עם הפועלים העזתים - - -

רגע, רגע, חברים, לא באנו לריב. הנושא של העובדים הפלסטינים באמת הוא רק של הממשלה ולא של הכנסת. - - -

יש פה שאלות ביטחוניות ודברים מהסוג הזה. מה כן, הם הגיעו להסכמה בעניין התיירות ש-300 העובדים שכבר נכנסים – אני לא יודע מאיזו סיבה – הם יוכלו להמשיך ולהיכנס.

מה שאני אומר זה שני דברים. דבר ראשון כולנו מכירים את פרוטוקול פריז מ-1994 ואת המחויבות שיש לישראל גם כלפי הכלכלה של הרשות תחת הרשות הפלסטינית.

דבר שני, זה win-win כי צריך ידיים עובדות. גם בדיון הקודם שהיה פה בנושא החקלאות, גם נושא התיירות וגם תחומים אחרים צריכים ידיים עובדות. יש ידיים נגישות, השאלה היא אם רוצים להכניס אותן. אני בעד כמובן.

אתה בעד, יש כאלה שנגד.

נכון. אני לא מייצג אף אחד חוץ מאשר את העמדה שלנו - - - נכון עכשיו, אני לא אומר שלא צריך לעשות את הבדיקות הרלוונטיות. אני חוזר למה שאמרתי פעם בהקשר אחר. מהי ברירת המחדל? האם אומרים מראש 'לא, אלא אם כן' או אומרים מראש 'כן אלא אם כן'.

אני בעד האפשרות השנייה, זה win-win, מעבר לזה שזה צודק – אני שם את זה בצד – אבל יש לנו גם אינטרס שהפלסטינים ייהנו מכלכלה סבירה עד כמה שאפשר, תחת משטר כיבוש.

ולכן אני פונה פה ואומר לפרוטוקול, אני יודע שלא אנחנו קובעים וודאי שלא אני, אבל אני מעלה לפרוטוקול, שצריך לקחת אתהדבר הזה בחשבון. זה גם צודק כי מדינת ישראל ככוח כובש אחראית, יש לה אחריות לפי פרוטוקול פריז ולפי החוק הבין-לאומי.

אין שום מחויבות לפי פרוטוקול פריז - - -

לא אני לא פותח את זה עכשיו - - -

יש מחויבות - - - של מדינת ישראל ככוח כובש כלפי הנכבש.

אל תעני, זה סתם מתפתח לדיון, מה זה שייך עכשיו - - - אני מכירה את פרוטוקול פריז אין שם שום מחויבות כלפי עובד אחד - - -

בתי המלון והאורחים לא רוצים את העובדים הפלסטינים. אז מה אתה רוצה, להביא להם אותם בכוח? - - -

הם צריכים לקבוע? הם לא יקבעו - - -

במשפט אחד – משרד התיירות מתנגד.

גם משרד התיירות.

זה ששר התיירות מתנגד, אני יודע. אז אני אומר את עמדתי, שר התיירות - - - אני מתנגד לשר התיירות.

זה לא עניין של העמדה של שר התיירות, כיוון שהאורחים במלונות לא מעוניינים - - - כבר אמרנו את זה, בא עובד אלים שרצח אנשים ואנס אותם ויבואו עכשיו לבתי מלון?

זה לא עם שלם, אתה גזען.

מה זה קשור לגזענות? לא רוצים אותם. יש לי שאלה, אתה קראת את הסקרים גם ביהודה ושומרון 70 אחוז תומכים בטבח - - -

אל תעשה הכללה, את זה עושים גזענים מתאים לך אני לא מקבל. אין הכללה לא על העם הפלסטיני ולא על היהודים. דבר שני, אוכלוסייה מסוימת – ואני בכוונה לא אומר מי – בתחום כלשהו לא מעוניינת שיעבדו אנשים מסוימים. זה לא אומר שצריכים לאפשר את זה. יכולים מחר להחליט שלא יעבדו נשים או כהי עור, אז מה, בגלל זה יסכימו לזה? לא.

סיימת? אוקיי. קודם כל זה לא העניין, יש פה שיקולים ביטחוניים ולכן זה תפקיד הקבינט ולא ניכנס לשיקולים כרגע, זה לא נושא הדיון. רצית את זה לפרוטוקול – אמרת.

מה שכן ואמרו את זה משרד התיירות ומשרד הפנים הסכים – ש-350 הנכנסים מכל מיני סיבות יקבלו אותם והם יישארו.

שכחתי לומר ואני רוצה לומר, כל הכבוד למשרד התיירות, הפנים, המשפטים והאוצר שהגיעו להסכמות בעניין העובדים הזרים במשרד התיירות. אז ירדתי על נושא התקנים אבל צריך גם להגיד את זה. אחר כך תפתרו את הבעיה של התקנים.

עכשיו אני עובר לנושא השני, יש לנו קצת זמן וכולם פה לדבר על זה.

נושא הדירות למפונים, לא מלונות אלא דירות – איך אתם קוראים לזה? - - -

אייר בי אנד בי.

זה נקרא דירות אירוח.

אבל לפני זה אשמח להגיד, כי יש בעיה ואני שמחה שיש פה הבנות בין הצדדים.

מי את?

סיון דטאוקר, מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל.

משהו שקשור לדיון הקודם?

כן, ביקשת לתאם דיון לעוד עשרה ימים אבל צריך להבין את המשמעות. כי גם בדיון הקודם ביקשנו לתאם פגישה לעוד שבועיים - - -

פשוט הזמנתי כבר פגישה לעוד שבועיים.

יש פסח, פשוט יש פסח.

אין בעיה, יש פסח ויש רשתות ומלונות שסגרו הזמנות כי הם לא יכולים לקבל ישראלים לחופשת התרעננות אז בזמן שאנחנו עמלים והממשלה ואני בטוחה שכולם עושים עבודה מאוד מאומצת, הלכה למעשה אנחנו כמלונות בישראל לא נוכל לתת את המענה הנדרש.

הבנו. משרד הפנים תתחילו לעבוד על העניין, בין אם קיבלתם ובין אם לא קיבלתם, עד אז תפתרו לכם את הבעיה. זה לא שייך לעשרה ימים. עשרה ימים לקבל תשובה סופית אבל משרד הפנים יעבוד על העניין הזה - - -

מבחינת הסטטוס, כמו שאמר משה נקש, יש לנו מדינה שיש לנו איתה הסכם בענף המלונאות אבל היא לא שולחת לפה עובדים. קיבלנו לפני ארבעה ימים מהתאחדות המלונות רשימה של מדינות שהם מבקשים שנבחן את ההבאה של עובדים זרים חדשים משם, אבל אנחנו לא יכולים להביא אותם ללא החלטת ממשלה.

אז מאיזו מדינה הם יכולים כרגע להביא?

הם עוד לא יכולים להביא.

אז איך את רוצה שהם יהיו מוכנים לפסח?

אנחנו מחכים כרגע לאישורה של החלטת ממשלה ואני מקווה שנפתור את כל - - -

עוד פעם החלטת ממשלה - - -

התעדוף של המדינות שאנחנו העברנו לבקשת משרד התיירות – הלכה למעשה אם תציעו לנו אלטרנטיבה אחרת, אנחנו ניקח כי אנחנו לא יכולים לפתוח.

אז אנחנו צריכים לבדוק את זה ובאמצעות משרד החוץ מול המדינות ששולחות. לכולנו ברורה היטב הדחיפות.

אז תטפלו בזה בדחיפות.

בסדר כי עד עכשיו - - -

לוקח זמן לחתום על הסכמים עם מדינות.

אז למה אתה לא פותח את ה-B to B וזהו? כל ה-G to G, אם הממשלה לא מסוגלת לחתום על הסכמים, לא קוראים, לא מביאים, - - - אתה חותם על הסכם, בפועל העובדים לא מגיעים. אתה יודע את האמת, חמישה חודשים דיונים וסיפורים ואין עובדים. - - - יכול להיות שהבעיה לא אצלך, בפועל אתה יודע שיש פה כבר חודשים דיונים על דיונים, לא רק פה גם בוועדות אחרות, לא מגיעים עובדים. הגיעו 30 הודים אולי.

ענף התיירות זו דוגמה הכי טובה. עשינו הסכם עם פיליפינים הגיעו לפה כמעט 2,000 פיליפינים, זה עבד מצוין, עכשיו יש אזהרת מסע וזה אירוע ואנחנו צריכים למצוא חלופות אחרות אבל על פניו זו דוגמה להסכמים בילטרליים שכן עובדים - - -

משרד הפנים - - - אתם צריכים להבין את המלונאים, לא רוצים ירדנים, מקבלים בלית ברירה. לא רוצים פלסטינים, בלית ברירה מקבלים מה שיש. הם את שלהם עושים. אתם צריכים לעזור להם להשלים את המכסה על מנת להתחיל את העבודות כמו שצריך במלונות. אז תעזבו רגע את התקנים ותקדישו לזה זמן, תנו דחיפה רצינית לעניין הזה. הנושא של התקנים בסוף ייגמר וייסגר, נכון משרד המשפטים? אז אוקיי. מה רצית להגיד לפני שנעבור נושא?

אנחנו רצינו להצטרף לקריאה של העובדים הזרים. אנחנו כרגע יודעים שהמלונות שלנו לא ערוכים לפסח. אתם מדברים כאן על עוד עשרה ימים, ההחלטות האלו היו צריכות להתקבל לפני חודש. זה פשוט לקפוא על השמרים, זה מה שאנחנו עושים.

למה?

כי אם עוד עשרה ימים יהיה כאן הסכם חתום?

את כנראה לא הבנת, לא.

אני הבנתי טוב מאוד, עוד עשרה ימים יהיה כאן הסכם חתום?

נתתי עשרה ימים כדי לסגור את הבעיה של כוח אדם. בינתיים משרד הפנים עובד על העניין ללא קשר לתקנים. סיכמנו את זה.

כמה זמן?

עובדים. עשרה ימים זה רק לעניין של התקנים.

הוועדה יכולה להוציא התחייבות שיהיו לנו עובדים?

צריך החלטת ממשלה, זה מה שהוא אומר.

אין בעיה מעולה אז בואו נקדם את זה.

בסדר אז הם עובדים על זה.

יגידו לך החברים ממשרד התיירות באיזה שעות-לא-שעות אנחנו דנים על איך לעזור כדי לקדם את החלטת הממשלה הזאת. אנחנו לגמרי מחויבים לעניין הזה.

גם צריך לקרוא לילד בשמו, מדובר במכסות מאושרות. אנחנו לא מבקשים שום דבר חדש ולכן לא צריך להמציא את הגלגל אני מאוד מעריכה את העבודה המאומצת אבל - -

רגע, בינתיים העלית טענה בוא נשמע למה צריך החלטת ממשלה בעניין של מכסה מאושרת כבר.

כי זו מדיניות הממשלה בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים יותר מעשור כבר, כדי לא להציף את מדינת ישראל בעובדים.

אבל יש כבר החלטת ממשלה.

עוד אין.

היא אומרת שיש.

יש הסכמות בין המשרדים במדגרת השיח הבין-משרדי.

אבל אין מכסה.

יש מכסה קיימת של 2,000 היא כמעט מלאה, עכשיו יש הסכמות - - -

מה זה, על הירדנים את מדברת?

לא אני מדברת על עובדים זרים - - - יש היום 1,700 עובדים זרים.

מנצלים את כל המכסה כרגע? - - - דויד בוא נעשה סדר. יש מכסה של 2,500 ירדנים לאילת. יש מכסה של 2,000 עובדים זרים לכל הארץ ויש מכסה של 2,000 עבדים פלסטינים.

אז במקום הפלסטינים קיבלת 2,000 עכשיו.

בדיוק זה האירוע. - - - זה עוד 2,000 חליף.

חברים, אני מבקש בעוד עשרה ימים כשנעשה ישיבה - בואו אלינו עם בשורות כבר בעניין הזה. - - -

סליחה, אדוני היושב-ראש, קיבלתי מכתב יכול להיות שגם אחרים – ממלונאים, מדריכים, סוכני נסיעות, עובדי תיירות ואחרים – שמלינים על קריסת עובדי ענף התיירות, שמאז ה-7 באוקטובר הם נמצאים בחל"ת. זה הרבה זמן והם קורסים ומבקשים - - -

אילו עובדים?

אמרתי מלונאים, מדריכים, סוכני נסיעות, כל מי שעבד בענף התיירות.

קיימנו על זה דיונים כבר.

אז אני משמיע את זה שוב. הם מבקשים מתווה מיוחד עבורם, שיציל אותם. בינתיים המתווה הוא לא מי-יודע-מה.

זה לא נושא הדיון אומנם, אנחנו דנים עכשיו בכוח אדם, עובדים זרים וכו', פלסטינים, ירדנים. הנושא הזה של מתווה לתיירות דווקא הולך להיות מוארך מעבר לדצמבר עד מרס אפילו, בניגוד לענפים אחרים. כי פה יש צורך אמיתי. יש לנו בעיה עם מורי הדרך הנושא הזה בטיפול. יש בעיה עם סוכני הנסיעות – רוב סוכני הנסיעות אלה חברות גדולות שעבורן ניתן תקציב מיוחד של 14 מיליון שקל. היה ויכוח בין משרד התיירות למשרד המשפטים והאוצר. האוצר מסכים על כיצד מוציאים את הכסף הזה, נראה לי שכבר מגיעים להסכם פשרה בעניין הזה.

לא.

בסוף לא? אז נצטרך לדון בזה עד שהנואש הזה גם יסתיים.

לגבי סוכני הנסיעות הקטנים - לא הגדולים, כי שבע החברות הגדולות הנושא צריך להיפתר במסגרת תקציב מיוחד שניתן – לגבי הסוכנים הקטנים, אנחנו נצטרך לראות מה עושים איתם, אין הרבה מהם אבל נצטרך לראות. תן תשובה לאחמד טיבי.

לא, אני אגיד עוד משפט ואז אשמע תשובה.

לגבי העובדים הפלסטינים זו טעות קשה שלא להכניס אותם. תגובה פבלובית לאחרי המלחמה. גם אנחנו מקבלים פניות מכל מי שקשור בזה – גם בניין, גם תיירות, גם חקלאות – כולם דווקא מעוניינים בהכנסה של פועלים פלסטינים והמערכת מכניסה אותם לפי בדיקות.

הבעיה לא רק עם המלאווים אלא עם הצרכנים, אלה שמגיעים כאורחים, לא כולם רוצים.

אבל מה פתאום שהם יחליטו?

לא הבנתי, אני בא למלון, אני אבוא לאיזה מלון שבא לי.

אתה תלך לאיזה מלון שאתה רוצה, אתה לא תקבע למלון.

זו החלטה של הקבינט.

אתה לא יכול להחליט לבעל המלון, אילו עובדים להעסיק מה שבא לו, אם העובדים לא מתאים לו - - -

אתה כנראה לא מכיר את החוק אבל מעבר לעניין של החוק - - - גם בעל עסק מוגבל, גם בישראל, שלא להפלות על בסיס מוצא, דת או מין.

מה זה קשור למוצא? מה זה שייך?

ודאי שזה קשור. משום שכל העניין הביטחוני הוא תירוץ.

אבל הינה אומרים לך שיש 350 עובדים פלסטינים, אז למה אתה אומר לבעלי המלונות, שיעסיקו את מי שבא להם, מה, אתה תתערב להם?

כן? אם בעל מלון רוצה להחליט שהוא לא מעסיק נשים זה מקובל? לא.

עופר, עופר, הפרעת לחבר שלך לדבר.

מבחינת איכות הפועלים, כולם מודים שאיכות הפועל הפלסטיני הכי טובה.

אין ויכוח, אבל אותה בעיה בחקלאות.

נכון.

זו צריכה להיות החלטת קבינט, גם הזמן יעשה את שלו, כרגע זה בלתי אפשרי אבל לא היית בתחילת הדיון, 350 עובדים פלסטינים.

באיזה תחום?

מלונאות, והם כן אושרו כבר והם יישארו אף אחד לא משנה את זה. כן.

עכשיו אפשר לעבור לנושא הבא?

לא, ביקשת שהוא יענה לי.

תענה לו בבקשה לגבי הסוכנויות הגדולות.

אני אחלק את התעשייה לכמה ענפים, זה משהו שיש לנו בפנים. סוכני התיירות הנכנסת, שעדיין לא חזרו, זה ממש בהתחלה של עבודה. בממוצע אנחנו רואים בערך 3,000 תיירים שנכנסים לארץ ביום, לעומת 14,000 שהיו ב-6 באוקטובר. זו לא באמת תיירות. להם הוצע פתרון - - -

מה, הם לא תיירים? מה הם?

לא יכול לבנות עסק.

זו לא תיירות במובן הזה שזה לא מספיק, אבל זה תיירות.

החברות האלה הלכה למעשה לא חזרו לפעילות עד היום. ענף התיירות נפגע ראשון וחוזר אחרון ולצערי לא כל ענפי התיירות מתאוששים ומשתקמים. יש קצת בתיירות היוצאת, רואים שיקום, אבל אני רוצה לעמוד במילה שלנו לתיירות היוצאת לחברות הגדולות, שלא קיבלו בגלל המאזן שלהם, שמדווח מעל 400, אבל בפועל לא באמת הלכנו ליועץ המשפטי של האוצר, עשינו איתו דיון בנושא.

אבל אמרו לי שזה נפתר?

לא.

אתה אמרת לי. אמרת שזה בדרך לפתרון.

אני אדייק. אסי מסינג בודק את זה - - -

אתה רוצה לעשות ישיבה על זה?

יכול להיות, אדבר איתך אחרי זה - - -

אבל זה לא פותר את הבעיה של הסוכנויות הקטנות, יש כאלה שלא עובדות.

נכון. - - - האירוע המורכב באמת זה של מורי הדרך. אין להם הסדר, החל"ת שהובטח להם כמו בקורונה - - - לא הייתי אז אבל שמעתי שהפתרון שהיה להם בהסדר הקורונה היה טוב להם ולצערי לא הכניסו את הפתרון הזה להסכם. זה מאוד יכול לעזור

יהיה פתרון יש ויכוח עם האוצר על כמה דמי הקיום שהם יקבלו, ברגע שזה ייפתר נפתור את הבעיה. כרגע סכום דמי הקיום לא מקובל עליי, הוא מאוד נמוך.- - -

לנושא הבא. נדבר על הדירות. מי רצה להעלות את העניין הזה? בבקשה.

שלום לכולם. אני רודי אברהמי, מייסד איגוד איסטרא, שמאחד את דירות האירוח בארץ וגם מנכ"ל חברת הוליגסט שמפעילה בערך 350 דירות בתל אביב.

ב-7 באוקטובר התחלנו לאכלס מפונים ומשפחות. בזמן האחרון אנחנו נתקלים בבעיות משפטיות מול מפונים שרוצים להישאר בדירות ולקבל דמי כלכלה, דבר שלא מאושר למשרדים פה.

כמה דירות אתהה מייצג?

יש לנו בערך 3,000 דירות כרגע ועשרות אלפי מפונים.

הבעיה פשוטה. היום במלון לוקחים בתעריף דמי כלכלה.

יש כרגע רצון למלונות?

לא, לא, סליחה, אדוני בוא נדייק לפרוטוקול, אני פונה ליושב-ראש, לא היו דמי כלכלה מראש.

מעולם לא היה דמי כלכלה. יש תעריף למלונות למשל, יש תעריף של מתקן אחוד ויש תעריף לדירות. הדירות מגיעות הרבה פחות ואנשים אחרי כמה שבועות או חודשים רוצים להישאר בדירות ולא במלונות.

אבל יש טענה של משרד התיירות או בכלל טענה שאתם ניצלתם את העניין של מתקן אחוד וכל אחד השתמש בו ולא היה ברור איזה דמי כלכלה נותנים או לא - - -

אפשר לדון על זה אבל ההגדרה לא הייתה ברורה לכתחילה. אם 350 דירות בשישה קילומטרים נחשבות אזור גאוגרפי תחום. ואפשר לדבר על זה כמה שרוצים. הפתרון הוא למפונים ויש פה בחור שיכול לייצג אותם. הפתרון עבורם הוא יציבות. שהם ידעו איפה הם הולכים לישון ושהם הולכים להמשיך להתקיים ושהם שמים את הילדים במסגרות והם רוצים להישאר היום אי אפשר לקיים אותם - - -

עצור, רגע הטענה הזאת היא מוצדקת כלכלית למדינה. אתה משלם למלונות סכום כמעט כפול מאשר לדירות האלה ולכן אין שום סיבה, צריך להיות לנו אינטרס שאנשים ילכו לדירות האלה בגלל המחיר שהמדינה משלמת. אז אם צריך להוסיף 300 שקל לכלכלה תוסיף אותם.

שיוסיף לאדם עצמו?

לא יודע שיפתרו את הבעיה כמה אתה משלם - - -

אני רוצה להסביר מה קורה בעניין המפונים בישראל בכלל. כשהתחיל האירוע הטראגי הזה היו רק מלונות באירוע הזה. בסוף אוקטובר היו בערך 90 אלף איש במלונות בישראל כאשר חלקם הלכו למשפחות והרוב למלונות. חשבנו שיש הרה דירות של אירבי אנדבי והם פנו אליי ואמרו תשמעו זה העסק שלנו אז פאשרנו שלושה מצבים. אחד זה מלון שני זה דיורת אירוח והשלישי זה הפינוי העצמי

כמה אתה משלם על דירות אירוח?

על מבוגר 220 פלוס מע"מ ועל ילד 210.

כמה אתה משלם על מלון?

למלון משלמים 500 ומעלה לפי הרמה.

לכן אני לא מבין, הרי יש לנו אינטרס שילכו לדירות אירוח.

קודם כל יש לנו אינטרס שילכו הביתה, ולא ילכו לדירות אירוח, אם רק אפשר.

בגלל 300 שקל אתה לא נותן להם, לא מאפשר?

אדוני זה יותר מורכב אני לא רוצה להיכנס, יש פה אירוע משפטי.

עוד פעם משפטי?

יש פה אירוע משפטי של דיווחים שהם לא היו, לא רוצה לדבר בפורום הזה כי אני רוצה לכבד את האנשים כי יש פה גם אנשים טובים שמארחים אנשים.

יש עוד דברים שאני רואה מהחברות האלה, שהם דורשות להוציא אנשים ולהעביר אותם לדירה קטנה יותר, אם לא הם מפסידים כסף. אני לא יודע איך הם מחלקים את הכלכלה, אני לא בטוח שהם יכולים ליצור מנגנון כזה - - -

רגע מיכאל, עזוב איך הם מחלקים שלא יקבלו כלכלה, אני מסכים איתך, הדירות אייר בי אנד בי אין להם יכולת לספק כלכלה אבל האדם עצמו - - -

רגע, אתן לכם דוגמה על אדם מפונה שהמלון רצה להוציא אותו והמלון עשה הכול כדי שהוא יצא מהמלון והמלון יקבל אורחים אחרים ועברתי לגור בווילה.

ואיך, יותר טוב בווילה?

ההוצאות קפצו לי פי כמה וכמה.

ברור, אתה צריך לקנות אוכל.

גם לקנות אוכל אבל מעבר לזה, זה הפך להיות כמו קהילה לילדים. יש חברים שם והם היו רגילים לחזור מבית ספר, הרי בסוף עקרתי את הילדים שלי מהסביבה הטבעית שלהם ועד שהם התרגלו והכירו ילדים מהמפונים שלומדים איתם בבית הספר של המפונים וחוזרים למלון יחד – ואז עכשיו עשו כל מיני סנקציות ואני יצאתי מהמלון ועברתי לגור בווילה ומאז ההוצאות שלי קפצו פי כמה וכמה. כשהיינו במלון ההוצאות היו פחות - - -

אבל יש אופציה של פינוי עצמי - - -

אבל ששון יש לי שאלה אליך. מה, זה לא מספיק כסף, הפינוי העצמי? תהיה כן עם עצמך, מה זה לא מספיק כסף? בוא תגיד את האמת רגע, אנשים מקבלים גם 22,000, 20,000 שקל - - - אף פעם זה לא מספיק.

בגדול הסכום מספיק אבל גם אלה שפה לא תמימים. חיפשתי בית בסוף בא אדם ושילמתי סכום פי שתיים או שלוש מעבר לסכום.

כלומר בעלי הדירות מעלים את המחיר?

אין מספיק, אתה רוצה בית מרוהט, לא רוצים להשכיר לך, הם בצדק רואים את פסח והקיץ והם יכולים לעשות הרבה יותר כסף, הרבה יותר מאשר לקבל את המפונה אז הם אומרים לך 'תשמע אם אתה רוצה לבוא לגור' - - -

אתה מבין הקפאת מחירים אתה עושה על מוצרי יסוד. השכירות של הדירות עולה כפול שתיים, כפול 15 אולי, גם את זה צריך - - - המדינה משלמת - - - המדינה יכולה לשלם לששון איקס פלוס ארבע איקס פלוס חמש, 27,000 שקל נטו בחודש.

תגיד לי, אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם חברי כנסת מגיעים ל-27 נטו בחודש, וזה לא יספיק לאדם לחודש מחיה? המדינה מכניסה את היד לכיס ומשקיעה כסף כדי לעזור לאדם להתקיים ולקבל את הבחירה של עצמו. אנחנו ליברליים, אני לא מחליט לאדם איפה לגור. אם הוא רוצה המדינה אומרת, 'קח כסף אתה מפונה מגיע לך אתה עקרת מביתך'.

טוב, טוב. אני אגיד לכם מה, זה לא נושא להיום. גם קיבלתי על זה פניות מעוד אנשים, נעשה דיון ביום ראשון הבא בעניין הזה ושכולם יתכוננו, בסדר? אני מבקש, יצחקוב, דבר איתי על זה בסדר? מי עוד רצה להעלות נושא אחר?

תן לו לדבר.

לא הזמנתי את זעפרני אם הוא ידבר וזעפרני לא אני רק אסתבך שידברו ביום ראשון.- - - אני אומר את הדברים בפנים. זה לא נושא שהיה בסדר היום.- - -

מה עם כוח האדם? כוח האדם של הירדנים כי הירדנים לקחו רק 50 אחוז מהכמות לא?

ששון, אתה באת באיחור, אנחנו לא עושים חידוש לישיבה.

רגע אדוני היושב-ראש הגיע לפה אדם מהצפון – עומר.

<< יור

כן, עומר. מה הבעיה?

הבעיה היא אזור הצפון שלא עובד ואין שם פעילות והעסק שלו מושבת וכוח האדם שלו - - -

להציג שם לפרוטוקול.

עו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני עסקים ועצמאים בישראל - - -

מה זה קשור לדיון עכשיו?

אתה אמרת שאם אפשר, רגע אבל הוא הגיע במיוחד מהצפון.

זו לא ועדה לתלונות הציבור.

לא, אבל זה דיון על כוח אדם לתיירות. גם הם תיירות וגם הם כוח אדם.

לא, כוח אדם בתיירות. לא תיירות באופן כללי. הוא בא מהצפון, ניתן לו לדבר אבל אני לא פותח דיון בעניין הזה.

רק עד שהוא ידבר אם אדוני היושב-ראש יוכל לעשות מתווה לדבר על זה, על העסקים האלה שאין להם מזור - - - אני רוצה לעזור לך ויש פה אנשים שהעסק שלהם יחזור אם בכלל אולי בקיץ וגם זה לא.

דבר, עומר.

שלום, תודה רבה. אני עומר, אני מנהל עסק שנקרא חוות בת יער. באוקטובר הוצאנו כ-105 עובדים לחל"ת. חזרנו לעבוד בינואר. במרס נאלצנו לסגור שוב. 50 עובדים בחל"ת עכשיו.

חל"ת זה אומר שאף אחד לא משלם להם. הוא לא משלם להם.

המדינה משלמת להם.

לא, הם באבטלה, מתישהו צריך להחזיר אותם.

בסדר זה עניין אחר, משלמים להם, לא את כל המשכורת, רק דמי אבטלה. מה רצית? תדבר נתתי לך רשות דיבור.

תודה. אני יודע שבנובמבר-דצמבר היה לעסקים מתווה חל"ת מסוים, שמימן בסופו של דבר 75 אחוז מהשכר. המתווה הזה נגמר. בינואר חזרנו לעבודה מתוך ציפייה שייתנו מענה. אנחנו בהפסדים של 70 אחוז כל חודש, העסק מפסיד, רבע מיליון שקל בחודשיים הפסדים. לא יכולנו להשאיר את העסק פעיל.

כמה דירות יש לך להשכרה?

לא דירות, זה מתחם אירועים ומסעדה. יש לנו כ-50 עובדים קבועים, עוד 50 שבאים לאירועים. אין לנו כסף לתת להם. אנחנו נמצאים עשרה קילומטר מהגבול, ממש בגבעה השנייה תשעה קילומטר מהגבול, נמצא מושב דלתון, אנחנו רואים אותם מהחלון, הם מקבלים את כל ההטבות, הם סגורים, מי שפותח מקבל הטבות להחזרת עובדים. אנחנו נמצאים קילומטר אחד מרוחק יותר ואין לנו פתרון כרגע. אנחנו לא יכולים להשאיר עסק בתנאים האלה.

אני מבין אותך ואתה צודק. אי אפשר לעבוד היום בצפון, גם מושב דלתון הפסיק לקבל פיצויים אגב גם הקילומטר היו במתווה הפיצויים עד - - -

אבל מישהו צריך לתת על זה מענה.

ברור, אני רואה אצלי, יש מושבים – עבדון, מנות, חוסן – הם כל היום חוטפים אזעקות, נכנסים למקלטים כי הם לא יישובים מפונים, שר האוצר לא הכניס אותם למתווה.

מי שצריך לתת מענה זה ועדת הכספים.

נכון, זה לא פה.

אתה קיימת דיון, ביקשתי ממנו להגיע.

זו ועדת כספים, אני לא קשור לעניין.

לא, ברור, אבל אתה היושב ראש, אתה מניע אותו לפעולה. אז ביקשתי שיגיע לפה, שידבר, שיבינו. תשמע, להפסיד 250,000 שקל בחודשיים, להפסיד 150 עובדים, אין כרגע פתרון לחל"ת. מישהו צריך לקחת אחריות על זה, לאן העובדים האלה הולכים?

למה אתה לא פונה לוועדת הכספים?

יש דיון בוועדת כספים ביום שלישי בשעה 10:30.

על העניין הזה?

כן. נמצאים פה אנשי התיירות, נציג שר התיירות צריך לראות יחד עם ועדת הכלכלה, איך דורשים פתרון לנושא הזה. לא ייתכן שמשאירים את האנשים באוויר. מספרים שהכול חזר, אבל הינה, דוגמה לאדם שמפסיד רבע מיליון שקל.

המדינה לא יכולה לסמן את העסק שלו ולתת לו פיצוי? אני לא מבין את זה, באמת, צריך אותך כדי להניע את משרד האוצר לפעולה?

טוב, הבנו את הטענה. זה לא נושא שאני יכול לדון, לא כינסנו את האנשים שקשורים לזה. יש דיון בוועדת כספים אז הם ידונו. זה נכון שענף התיירות – למרות שיש לאדון אולם אירועים, זה לא תיירות - - -

אין לו עסק תיירותי, זה עסק מפסיד, אין ויכוח, אבל זה לא תיירות. ליבי-ליבי איתך בעניין הזה אבל כיוון שיש דיון בוועדת כספים ביום שלישי, אני לא רואה מקום, מה גם שלא הזמנו את האוצר וכל מי שקשור לעניין.

אבל מבחינת החל"ת מי אמור לתת מענה?

זה לא ענף תיירות מה שיש לו. ענף תיירות – נכון, צריכים פתרון מיוחד ונדמה לי ששר התיירות עובד על זה עם משרד האוצר. הם צריכים פתרון מיוחד כי באמת, אין תיירים ואף עסק לא עובד וזה דבר שהם יצטרכו לתת מענה. לא לתקופה ארוכה, כי אם זה יימשך הרבה זמן אנשים יצטרכו לעשות הסבת עבודה, המדינה לא תממן את התיירות לעולמי עד.

מדינה חפצת חיים צריכה תיירות.

בסדר. תוך זמן לא גדול אנשים יצטרכו לעשות הסבות. הישיבה הסתיימה. ב-11:00 המשך דיון.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.