פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
32
ועדת הכספים
05/03/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 352
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ה באדר התשפ"ד (05 במרץ 2024), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 05/03/2024
צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס' 2 והוראת שעה מס' 2 ), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) , צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין (תיקון מס' 8 והוראת שעה מס' 10), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה)
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון מס), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה)
2. הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין (תיקון והוראת שעה), התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה)
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
נאור שירי
מוזמנים
¶
חנן פריצקי - סמנכ"ל תקציבים, משרד הרווחה
אליה כץ - סגן הממונה על התקציבים בנושאי תשתיות, משרד האוצר
יונתן פלורסהיים - רכז אנרגיה, אגף תקציבים, משרד האוצר
עופר רז דרור - סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים
לילי אור - עוזרת ראשית מחלקה משפטית, רשות המסים, רשות המסים
אביטל עשת - מרכז בכיר אגף אקלים מיטגציה, המשרד להגנת הסביבה
נתנאל היימן - ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל
ענבל מעין - מנכ"ל זכיינות התפלה אשדוד שפיר הנדסה
אורן כהן - מנכ"ל זכיינות, חברת שפיר הנדסה בע"מ
יובל לזרוב - מנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים
אורי שיינין - סמנכ"ל פיתוח עסקי, אלקטרה פאוור
בועז גור - מנהל המחלקה הציבורית פורום ארלוזורוב
איתן פרנס - מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
רישום פרלמנטרי
¶
אורי פנסירר
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-יוקים והשמטות.
הצעת צו הבלו על דלק (הטלת בלו)(תיקון) התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה) הצעת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה טובין (תיקון והוראת שעה) התשפ"ד-2024 (תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה)
היו"ר משה גפני
¶
אני מחדש את הישיבה. הנושא הבא: הצעת צו הבלו על הדלק (הטלת בלו) (הוראת שעה) תשפ"ד-2024, הצעת צו תעריף המכס והפטור והפטורים מס קנייה על טובין, התשפ"ד-2024. תמחור פליטות מזהמים מקומיים וגזי חממה. אם אפשר להגיד מה אתם מבקשים, איפה אתם עומדים עם העניין הזה?
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אנחנו לפני מספר שבועות הבאנו לכאן הצעה עם חתימתם של כלל חברי ועדת הכספים בנושא שמורחים אותנו מהאוצר כבר לא מעט שעות, ולא מעט ימים, עם חוסר התאמת ההתייקרות בנושא של הסעות לשלטון האזורי. הגיעו לכאן כלל ראשי השלטון האזורי, חתמו כל חברי ועדת הכספים לתקן את הפער הזה. ישב פה שר האוצר בעצמו, הבטיח שהוא מטפל בזה – ואני זוכה להתעלמות מוחלטת ממשרדי האוצר. דיברו בוועדה על 50 מיליון מתוך 190 מיליון, אני חושב שזה מגוחך. זה לא תקין. ואנחנו ממשיכים כאן בעוד תקנות לבקשת האוצר, בעוד נושאים שעולים כאן.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אין סתירה בין הדברים. אני חושב שיש כאן התעלמות מוחלטת מבקשה של כלל חברי ועדת הכספים. אין פה נושא פוליטי, זה נושא שכולם חתמו עליו. והתעלמות כזאת מוחלטת בצורה כזאת מופגנת כלפי כל הוועדה, לא רק כלפי חבר אחד. אני יכול לשבת פה ולצעוק ולאיים, ו'לא נצביע וכן נצביע'. יושבים פה אנשי אגף התקציבים, אנשים מוכשרים מאוד. ישב כאן רפרנט חינוך, לא נתן תשובות, הוא גם לא ענה והנושא התקדם הלאה. יש נושאים רבים על הפרק. יש לנו גם תקציב שחשוב שנמשיך לעיין ולהעמיק בו. אבל אי אפשר להתקדם כשאנחנו רואים שנושא חשוב כל כך ציבורית וגם פוליטית יצר פה משהו שמאחד את כלל החברים – אופוזיציה וקואליציה, נושא שהוא צודק של הסעות של הילדים שלנו לבתי הספר בחינוך ובחינוך המיוחד. אני חושב שזאת חוצפה אדוני היושב-ראש שאנחנו ממשיכים - - -
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
עכשיו ברצינות, זה לא יכול להיות, אני יכול רק לבוא ולהפוך את השולחן כדי לקבל תשובה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אגב, זה בדיוק כמו שאני לא מקבל תשובות על חובות אבודים מעזה. אבל אני מילא, אני מהאופוזיציה. אפשר לא להתחשב בי.
היו"ר משה גפני
¶
לא. חובות אבודים גם אני רוצה לדעת, מה רק אתה רוצה לדעת? אתה העלית את זה, אבל אנחנו דיברנו על זה בישיבה שקיימנו ולא פעם אחת.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב-ראש, שאלנו את השאלה הזאת בפעם הקודמת. וחלק מהדברים שנאמרו זה שמשרד החינוך צריך לתעדף גם אצלו את הדבר הזה. העלינו את השאלה, כתבנו למשרד האוצר. וחלק מהדברים שקיבלנו משם זה שזה חלק מהצעדים של משרד החינוך בכל ההליך .
היו"ר משה גפני
¶
זה נושא ששר האוצר צריך לתת לי תשובה. דיברתי איתו אז אחרי הדיון. אני הולך לדבר איתו אחרי שנעשה הפסקה או משהו. אני רוצה לדעת את התשובה ואני אגיד לך את התשובה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
בעיה. אני מקווה אולי כשמשרד האוצר יענה לי על ההסעות, אז אני אוכל גם לשאול את זה.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני מבטיח לך ששר האוצר היחיד ששם 9 מיליארד כתוכנית למילואימניקים - - -
אליה כץ
¶
צוהריים טובים, בהמשך לדיונים הקודמים שהתקיימו בנושא הזה, ניסינו להשלים את כל משימות הוועדה, שכללו בין היתר להגיע להבנות מול התעשייה בקשר למתווה סיוע לתעשייה שכולל בתוכו כמה רכיבים. המתווה הזה הוצג לוועדה ועכשיו הגענו גם לנייר הבנות מפורט יותר שהוא למעשה מפרט את ההסכמות שהוצגו לכם במסגרת המצגת ובמסגרת החלטת הממשלה והוא מתואם עם התעשיינים.
מעבר לזה, התבקשנו גם במסגרת אותו סיוע לתעשיינים, לתת מענה פרטני לסוגיות שעלו על ידי מפעל נשר ועל ידי מתקני התפלה. בקשר למפעל נשר הגענו למענה מלא. בקשר למתקני ההתפלה, הגענו למענה עם התפלה אחד. אין לנו מענה ליתר מתקני ההתפלה.
אליה כץ
¶
אין לנו מענה ליתר מתקני ההתפלה. כלומר, יש מתקני התפלה נוספים שרוצים דברים מעבר לאותו מתקל התפלה. אנחנו לא יודעים לבוא ולתת את זה.
אליה כץ
¶
אפרט ואגיד את כל המשפט – למעשה המענה, דובר אז ואני לא רוצה יותר מדי להיכנס לשמות הפרטניים, אבל המתווה - - -
היו"ר משה גפני
¶
לא השמות הפרטניים. אתה צריך להגיד לוועדה גם לגבי ההסכם, למה הגעתם. אתה צריך להגיד על מפעל ההתפלה הזה, מה הפתרון לגבי העניין. ואתה צריך להגיד לגבי מפעל נשר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
והיה עוד דבר שביקשתי מהיושב-ראש, לגבי משרד הרווחה, הם צריכים לעגן בחתימה על הסכום ושחתום גם כמה הם מקבלים.
אליה כץ
¶
לגבי מתקני ההתפלה, ההצעה הרוחבית שלמעשה אנחנו מציעים פה, שביחס לכל מתקני ההתפלה שעכשיו נמצאים בשלב הקמה ערב תחילת הצו, לגביהם אנחנו ניתן פטור חלקי ככל ומדובר בטכנולוגיה ייחודית שמדברת על הנעה ישירה בגז טבעי, כפי שהוצג בוועדה. הטכנולוגיה הזאת, היא לא טכנולוגיה של הנעה באמצעות חשמל, אלא היא טכנולוגיה שמדברת על שריפה בדוודים והנעה של המערכת באמצעים כאלה, עבור אותו רכיב ועבור אותו רכיב - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני רק רוצה שיהיה לי לאן לחזור הביתה לישון, אתה אומר לי אתה רוצה לדעת, הם באשדוד.
אליה כץ
¶
למעשה המתווה הזה הוא מתווה רוחבי. הוא חל גם על המתקן שהציג פה בדיונים הקודמים, והוא חל גם על המתקן שגברת מעיין היא המנכ"לית שלו. המתווה הזה מקובל על מתקן התפלה אחד, הוא לא מקובל על מתקן התפלה שני, הוא רוחבי לחלוטין ולמרות שהוא נותן סיוע זהה לשני מתקני ההתפלה. פשוט אחד ממתקני ההתפלה הסכים - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש הבדל, אין בעיה, זהה אבל לא שוויוני. באת פעם שעברה ואמרת לנו פה בוועדה שאמרת ש"מתקן ההתפלה – אני לא יכול לאחד". אז אחר כך באת ואמרת שקיבלת עוד תלונה ממתקן ההתפלה של אשדוד. יכול להיות שיש עוד. אמרת שיכול להיות שיש עוד. ואז אמרנו – אין בעיה, אז עכשיו אתה יכול להחריג כמה מפעלי התפלה בצו. עכשיו כשאתה בא ואתה אומר: נתתי להם זהה, אבל אם זה לא שוויוני – אז מה עזרת להם שכתבת? לכן אני שואל מה זה.
היו"ר משה גפני
¶
אם אפשר בבקשה להגיד את הכול, בגלל שאתם רציתם להביא נייר ולא הבאתם. אנחנו ביקשנו מכם. אז תגידו את כל התהליך. תגידו את הכול שיהיה רשום בפרוטוקול מה אתם אומרים.
אליה כץ
¶
כבר אגיד.
אנחנו למעשה מדברים על מתקנים של מיזם תשתיות חיוני כמפורט בחוק התשתיות הלאומי ברשימת מיזמי התשתיות החיוניים שמפורסמת לפיו, ואשר מינהלת ההתפלה אישרה לו בטרם כניסת צו זה לתוקף לייצר מים מותפלים שלא באמצעות חשמל. כאמור זו הגדרה שחלה על שני מתקני ההתפלה. כמות הגז הטבעי הדרושה למתקן לייצר מים מותפלים בהנעה ישירה אושרה מראש על ידי הממונה על הכנסות המדינה ומשרד האוצר ומנכ"ל משרד האוצר. אנחנו עדיין בשיח לגבי מה בדיוק המנגנון פה. בהתייעצות עם ראש מנהלת ההתפלה ולא תעלה על 65% מסך כמות הגז למתקן. קרי, 35% מהגז למתקן כן ישלם מס, זה המס, זאת הערכה שלנו על בסיס הנתונים של שני מתקני ההתפלה של כמות הגז הטבעי שמשמשת לייצור חשמל אגב ההתפלה, וחלקה באמצעות תחנות כוח שממש בחזקת המתקן וחלקן תחנות כוח שנמצאות לצד המתקן. ואישור זה יינתן מדי שנה ומכמות זו תופחת כמות הגז הטבעי אשר המתקן יכול לקלוט את גזי החממה הנוצרים בעת שריפתם ובלבד שיופנו כלפי סיוע מאוצר המדינה בגין קליטת גזי חממה. כלומר, כפי שהצגנו לכם לפני כן, יש מתווה שבו אם מתקן מסוים קולט גזי חממה, אז הוא מקבל סיוע מהמדינה בגין קליטת גזי החממה האלה. אנחנו לא רוצים למנוע, עשו פה סיוע כפול, שמצד אחד מקבלי פטור ומצד שני מקבלים סיוע, אז עושים מנגנון של קיזוז בגין הדברים האלה.
לא אישר מנכ"ל משרד האוצר כמות כאמור בסעיף 2 לעיל, תעמוד כמות הגז הטבעי על 65,000 טון בשנה ולא יותר מ-65% מצריכת הגז של המתקן. כלומר, נקבע פה גם סעיף ברירת מחדל, שנגעה גם לבקשת המתקנים שככל שלא נקבעה מכסה שאמורה להשתנות משנה לשנה בהתאם לתוכנית התפעול של המתקן, ככול שלא נקבעה מכסה כאמור, אז חלה מכסת ברירת מחדל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה זה מכסת ברירת מחדל שבאים למנכ"ל האוצר? לא הבנתי. בוא נעשה סדר, מתקן שיש לו קונפיגורציה עם רכיב שהוא גזי טהור, ישלם רק 35% מס בתנאי שהוא כבר בהקמה ורץ קדימה, שהוא כבר פועל?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כי כאילו המדינה הפתיעה אותו, אחרי שהוא הגיש את המחיר שלו, את מחיר המים.
אליה כץ
¶
בגלל שהיחס בין 65% ל-35%, הוא עשוי להשתנות בין השנים כתולדה של אילוצי תפעול של המתקן. לצורך העניין, יש עכשיו קשיים טכניים בדוודים - - -
אליה כץ
¶
רק על אותם מתקנים או כתולדה של היקף הפעילות שהמתקן נדרש לייצר בתוכו. לא דין הפעלה ב-100 מלמ"ק לדין הפעלה ב-200 מלמ"ק בשונות בין השנים.
אליה כץ
¶
הוא צריך לדבר בעד עצמו. אני לא רוצה לדבר בשמו. אבל להבנתי זה נותן לו מענה. הוא משלם, אבל הוא משלם מס חלקי. באופן הזה המתקן הזה להבנתנו יוכל להמשיך להתקיים.
אליה כץ
¶
לגבי נשר, הנוסח יעבור עוד קצת נוסחות, קצת רשות מיסים, זה יישלח אליכם בהמשך היום לקראת מחר.
אליה כץ
¶
הכיוון הוא לייצר מכסה הולכת ויורדת של פטקוק שהוא למעשה פטור מהמס העדכני. רק שהמכסה הזאת תפחת בהיקף שהוא בסדר גודל של 7.5% בשנה, שזאת התייעלות הרבה יותר גבוהה מאשר ההתייעלות שנדרשת מיתר התעשייה. קרי, תביא להפחתת פליטות וכולי בהיקף משמעותי מאוד, אפילו יותר מאשר אנחנו מצפים ממפעלים אחרים. התנאי שסוכם מול נשר לדבר הזה, הוא שהמדינה תיתן סיוע להסבת המתקן מפטקוק ל-RDF, באופן שיאפשר להם את הטרנספורמציה הזאת. וכמו שאנחנו מתנים למעשה את הצו בפרסום נוהל - - -
אליה כץ
¶
זה סך הכול, אנחנו מפחיתים 65% מהפליטות להבנתנו. אני חושב שעדיף שמנכ"ל נשר יתייחס לזה. עוברים לסדר גודל של 80% צריכת פטקוק במתקן. כדאי שלמספרים המדויקים יתייחס נציג נשר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
דיברנו בדיון הקודם על נושא היצוא. היצוא מוחרג כרגע מהצו? כמה אנחנו מאבדים?
אליה כץ
¶
עשינו בחינה לגבי יצוא גז טבעי, והמודל של המס שלנו – ניסינו בסוף להתבסס גם על איזשהם מושכלות בין-לאומיות ומה קורה בעולם סביב הדבר הזה. אכן יש תרחיש - - -
אליה כץ
¶
נכון. בדקנו יצואנית גדולה מאוד באירופה – נורבגיה, והסתכלנו גם מה המצב באנגליה. ראינו ששתי המדינות האלה, למרות שחל בהם למעשה מנגנון של סחר פליטות ומנגנון של מיסוי פחמן, שתי המדינות האלה דוגלות בגישה הישראלית שהיא למסות את יצוא הגז דרך מנגנונים של מיסוי רווחי יתר וכל המנגנונים שנקבעו בוועדת שישינסקי. כלומר, לא דרך אפיק היצוא אלא דרך הרווחיות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זאת נקודה מעניינת מאוד. אליה, זה מה שרציתי לשאול אותך, מבחינת המדינה, ממה אנחנו מרוויחים יותר, ממנגנון של מס על רווחי יתר או לו היינו מטילים? השאלה פשוט היא מס פחמן, כאילו ישפיע גם על היכולת שלהם להתחרות ביצוא, למרות שהמחירים – אתה מבין למה אני מתכוונת?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עשיתם איזה ניתוח של שתי האפשרויות האלה מבחינת המס? מה מותיר למדינה יותר רווח בסופו של יום, מס רווחי יתר או מס רווחי יתר פלוס מס פחמן על היצוא? ואז כאילו הטענה תהיה שהם יהיו פחות תחרותיים כי הם יצטרכו למכור יותר ביוקר, ואז יהיה להם פחות רווחי יתר. לא יודעת.
אליה כץ
¶
בהגדרה אם מעלים את המס, אם מתעלמים מהשפעות מסדר שני של שינוי התנהגות, שינוי פיתוח, שינויים כאלה, זה יכול להביא עוד כסף, ואנחנו מדברים בסוף על פעילות ענפה מאוד וגדולה מאוד. וזה יכול להביא גם הרבה כסף.
אליה כץ
¶
למה אני לא נוקב במספרים? כי אני לא יודע לקחת אחריות כאגף תקציבים בעת הזו ביחס להצעה שאכן יצוא הגז יישאר תחרותי ביחס לאלטרנטיבות אחרות שלא ממוסות ושאכן פיתוח המאגרים ימשיך באותו קצב כמו שהוא ממשיך היום, וגם ההליך התחרותי הרביעי לפיתוח מאגרים חדשים יתקדם באותו קצב שהוא מתקדם בהם היום.
אליה כץ
¶
לגבי הרווחה, הסיכום שלנו מול משרד הרווחה הוא שככל והמס יעבור, למעשה יגדלו תקציבי הסיוע של משרד הרווחה לטובת אוכלוסיות חדשות ב-700 מיליון שקל על פני התר"ש הקרוב, על פי התקופה למעשה עד 2030.
היו"ר משה גפני
¶
פריציקי, מה שאמרת אני יודע, אני לא צריך לשאול אותך, זאת התשובה הרגילה. פה מדובר על משהו אחר, מדובר על זה שהם מציגים בפנינו תוכנית, והתוכנית הזאת תכניס לקופת המדינה בהבשלה מלאה 2.5 מיליארד שקל, אבל יכולים להיפגע מזה מעמד ביניים ושכבות חלשות מבחינה כלכלית. ואז הם באו לכאן ואמרו שיש הסכם עם משרד הרווחה, לעזור לאותם קבוצות, הכסף הרי נכנס לאוצר המדינה, האם ההסכם שהם עושים אתכם אכן פותר בעיות כאלה?
חנן פריציקי
¶
אגיד כך: אנחנו מתעתדים בכסף הזה לעשות שני דברים מרכזיים. פעם אחת, מתכוונים להגיע באמצעות הרשויות המקומיות לאוכלוסיות רווחה, לשפר את היעילות האנרגטית שלהם. עשינו את זה בעבר בהחלפת מוצרי חשמל למוצרי חשמל פחות מזהמים.
חנן פריציקי
¶
הכוונה היא לא להגיע לשם. אנחנו מדברים על מקררים, על תנורים, על דברים אחרים. זה צד אחד של העניין.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
המצחיק הוא שבדה-מרקר כתבו על הקל-בטן שהצעתי לרשות המיסים, על המאווררים לא כתבו כלום.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
מישהו פה אמר שהיו לו כאבי בטן, היום יש להם שרירים תפוסים, יכול להיות שהם צריכים אנרג'י.
חנן פריציקי
¶
זה הדבר הראשון שאנחנו עושים. הדבר השני שאנחנו מתכוונים לעשות, אנחנו מתכוונים להכפיל את כל נושא 'נושמים לרווחה' ומרכזי עוצמה. זה פרויקט גדול מאוד שנמצא כרגע רק במחצית מיישובי המדינה שעיקרה חילוץ אנשים מהעוני באמצעות מענים ספציפיים מאוד, מדויקים מאוד. תוכנית מצליחה מאוד עם מדדים טובים מאוד.
חנן פריציקי
¶
בתוכנית הזאת יש היום 180 מיליון שקל, אנחנו מתעתדים להכפיל אותה ולגרום למצב שבו אנחנו נטפל במקום היום ב-25,000 איש, נטפל בקרוב ל-50,000 איש. אנחנו חושבים שזה באמת יכול להביא בשורה, כי זה ה"קלאסי" של החכות ולא הדגים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בדיון הקודם אמרת שאתה לא "פראייר". במילים שלך אמרת את זה, וכולנו הסכמנו. אין פה חולק בעניין הזה. איך אתה יכול להגיד לנו שכשהם חותמים איתך, זה יהיה בנוסף ולא יביאו אליך בשנה הבאה ויגידו לך: תשמע, הסכום שלך זה ככה, אז הנה זה נמצא פה. הרי אתה פחות או יותר אמור לדעת כמה אתה מקבל, וכמו שאתה אומר, אתה רוצה להגדיל את הסיוע הזה מ-180, אתה רוצה להגדיל אותו לאו דווקא מהמקום של 700 מיליון, שאנחנו טוענים שצריך לתת יותר.
חנן פריציקי
¶
לחלוטין. זה היה הסכם ההבנות איתם, שזה תוספת לתקציב ולא במקום שום תוספת תקציבית עתידית אלינו אלא מתווספת לכל התוספות התקציביות. זה גם יבוטא בסיכום. זה ברור לחלוטין.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר. אז זה 180 כפול - - -
אנחנו מבקשים להגדיל את הסכום שיהיה מיליארד לאוכלוסיות חלשות-מוחלשות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
תקשיב, אני חייבת להגיד לך משהו: אנחנו בתוכנית מאזנת, לכסף יש מחיר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בסדר, הגורם המקצועי – מספיק, מותר לי להגיד את זה, מותר לי לדאוג לאוכלוסיות המוחלשות שאני מכיר אותם, בסדר?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז זהו, תודה. לא, אי אפשר לבוא כשאני כל פעם אומר משהו, אז הם אומרים לא, יש פה, מאיפה להביא את זה. אותי זה לא מעניין. הם לקחו מהציבור, אז אין בעיה, מחזירים לציבור. שיחזירו לו מיליארד, ולא 700. ומדבר פה נציג משרד הרווחה והודיע שהכסף הזה חסר לו, וככל שיהיה זה יעזור להם יותר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא דיברתי עד עכשיו מילה אחת. אני שומע אתכם כל הזמן מדברים, אני מדבר, אני אומר לך מה שעכשיו. אני שומע אתכם כל הזמן מדברים ומדברים, שמעתי כמה זה יכניס, שמעתי את הרווחה כמה יקצו, אבל לא שמעתי את רשות החשמל, כמה זה ישפיע על מחיר החשמל. את רשות המים לא שמעתי, כמה זה ישפיע על עלות המים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא שמענו את זה. בדיון עד עכשיו, אנחנו מקיימים דיון כל פעם, אתה מגיע, הם לא מגיעים, הדיון לא מושלם כי חסר להם עוד נייר כאן, עוד נייר שם, ובסופו של דבר אנחנו טוחנים עוד שעתיים-שלוש ואין הצבעות ואין כלום.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לתת לאלה שעלולים להיפגע מזה במישרין, שזה חברת נשר, אני רוצה לתת להם את האפשרות. אני רוצה לתת לתעשיינים לפני שאנחנו ממשיכים למעלה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
שמעתי אותם, שמעתי את התעשיינים. אני רוצה לדעת באופן כללי: מה תהיה הפגיעה בחשמל? כמה מחיר החשמל יעלה? כמה מחיר המים יעלה? כמה זה ישפיע על המשק הישראלי? כמה הציבור ישלם על אותם מיסים שעכשיו אנחנו גובים 2.5 מיליארד שקל? זה מה שאני מנסה להבין.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס למה שאמר ינון ואתה גם הערת לי. בסוף אנחנו נמצאים כאן בוועדה ואם זה אברכים כולם מתאבדים על זה, ואם זה העניינים הסוציאליים – הכול חשוב. בסוף יש גם מעמד ביניים במדינת ישראל, יש גם אוכלוסייה כללית במדינת ישראל, לא ראיתי אותנו מתאבדים חוץ מלצעוק צעקות בנושא הריביות, על הזוגות הצעירים, על אנשים שלא יכולים לקנות כאן דירות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני שש שנים בוועדה הזאת, אני לא חשוד שאני לא דואג לכולם. שיקום אחד פה שיגיד שאני לא דואג לכולם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
- - היא שלכסף יש מחיר. גם הנחות בחשמל, מסבסד את זה כל הציבור הרי, זה מתגלגל. ובסוף כולנו משלמים את כל - - -
אורן כהן
¶
מתקן ההתפלה באשדוד – אתאר כמו שחברת הכנסת פרקש תיארה, איך הגענו למצב הזה אנחנו. המתקן הזה הוקם על ידי המדינה.
אורן כהן
¶
זה היה מתקן כושל. המדינה קראה ליזם פרטי לבוא ולהיכנס למתקן הזה בשביל לשפץ ולשקם אותו. הגשנו הצעה למדינה באפריל 2021 על סמך הנתונים שידענו לגבי מה הבלו על הגז הטבעי בכלל. אנחנו היום משקמים את המתקן ומסבים אותו לשימוש בגז טבעי. המצב הוא שמה שמשרד האוצר מציע – והם ראו את המספרים ומכירים את המספרים – משאיר אותנו בפער אדיר אל מול המודל הפיננסי שלנו שמשרד האוצר מכיר כל פסיק, כל שורה וכל אות בו. ולכן אנחנו צריכים פתרון מלא. אנחנו לא רוצים להרוויח מהאירוע הזה שום דבר, אבל אנחנו לא יכולים להישאר במצב שבו הפער הזה של עשרות מיליונים בסוף מסכן את הפרויקט. משרד האוצר ראה את המספרים, חשפנו את כל הקבצים, את כל הטבלאות, את הכול. הם מכירים, הם מודים בזה שיש פער מאוד גדול והם צריכים לפתור אותו.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הם גם נמצאים בבנייה, הם קנו את זה במעל ל-800 מיליון את המתקן הזה. המדינה ביקשה מהם אז להיכנס לתוך זה, והיום הם לא מצדיקים אותם.
יובל לזרוב
¶
יובל לזרוב, מנכ"ל נשר. את הצו הסופי עוד לא ראינו, אבל בגדול הגענו להבנות. יש לנו מסמך מהאוצר והגענו להבנות.
יובל לזרוב
¶
לא, יש לנו מסמך מהאוצר שהוא בסדר גמור. לא ראינו את הצו הסופי של רשות המיסים. אותו עוד לא ראינו.
יובל לזרוב
¶
אז תחת ההנחה שנגיע להסכמות עם המדינה למימון של הפרויקט של שדרוג הקווים, אנחנו מקווים מאוד שזה באמת לא יגיע לשם.
אורי שיינין
¶
אורי שיינין מאלקטרה, אני מתנצל על זה שהגענו לדיון רק היום. אני פשוט מטפל בזה, והשתחררתי ממילואים אתמול. אנחנו נמצאים מבחינת האירוע די באותה סירה כמו מתקני התפלה אחרים שנמצאים, כי יש לנו מתקן ייבוש בוצה, שזה הטיפול בשאריות השפכים שהוא גם מונע בגז טבעי והוא גם בהסכם סגור, גם הסכם זיכיון. אנחנו נמצאים בדיונים מול משרד האוצר. אני מעריך שנגיע להסכמות. וזה קורה, כמו שאתה מבין, של לוחות הזמנים ברגעים אלו ממש.
היו"ר משה גפני
¶
טוב. אני מבקש לדעת לפני שאנחנו מסיימים, אני רוצה לסיים ב-13:00 בגלל שאז אנחנו עוברים לדיוטי פרי.
היו"ר משה גפני
¶
שאל חבר הכנסת חמד עמאר וגם אני שואל, לגבי הנושא הזה: האם והצו הזה, אם אנחנו מאשרים אותו, האם הוא משנה את מחירי החשמל? האם הוא משנה את מחירי המים? אם כן, במה זה משנה? אני מבקש לדעת את הדבר הזה. אורית, אני רוצה לומר לך – אמשיך לדבר על השכבות החלשות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אשמח שנדבר גם על הזוגות הצעירים ועל מעמד הביניים במדינת ישראל, כי הם מסבסדים את כל הדברים הללו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כי סדרי העדיפויות בוועדה ובממשלה, הם לא רואים את השכבה שמשרתת ונושאת בנטל.
היו"ר משה גפני
¶
35 שנה. ואני מדבר על השכבות החלשות כמו שאני מדבר על מעמד הביניים והזוגות הצעירים. ואני אמשיך לדבר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ומה עשינו? מה עשינו בשביל מעמד הביניים בוועדה הזו? כשדיברנו על הריביות של הפיקדונות לא קידמנו שוב את החוק.
אליה כץ
¶
התשובה היא כן. לצו הזה עלולה להיות השפעה על מחירי החשמל והמים. כמובן שיש עוד הרבה מאוד השפעות שעשויות לקרות בשנים הקרובות. ההשפעה של הצו הזה לבדו, יכולה לעלות את השפעת מחירי החשמל לסדר גודל של 5%-6% ב-2030. נאמר שזה סדר גודל של אחוז אחד בשנה. כמו שהוסבר בדיונים הקודמים, יש עכשיו מספר תהליכים שקורים, בין היתר הרפורמה של אלי כהן בתחום של המספקים הפרטיים. ותהליכים אחרים כמו ירידת הצריכה של הפחם שלהבנתנו, לא רק שמצמצמים את העלייה הזאת, אלא גם יכולים להביא לכך שהצרכן הביתי שאכן מתחבר למספק פרטי, אפילו מצבו מוטב יותר מאשר - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
וההשפעה של האחוז הזה כל שנה על המשק? כי כל המפעלים שמייצרים את כל הדברים, הם צריכים גם חשמל וגם מים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא הוציאו אותך, אף אחד לא יכול להוציא אותך, ניסו גם הסדרנים להוציא אותך, גם לא הצליח.
אליה כץ
¶
ההשפעה של זה על יוקר המחייה היא בסדר גודל של שליש מהמע"מ, בסדר גודל כזה, מאשר השפעת המע"מ. בנק ישראל דיבר על זה קצת. מדובר פה ב-2.5 מיליארד שקל. באולינול של מס, מתוך תוצר של כמעט כבר 2 טריליון. ההשפעה של זה ברמת יוקר המחייה בסך הכול, במדד המחירים לצרכן, היא מה שנקרא: בטלה בשישים.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אני מבקש ממך, ממכם, שתעבירו אלינו לוועדה את הנייר כדי שכולם יראו את זה. תוכלו להתייחס לעניין בגלל שאני שומע שגם אלה שיש להם בעיה - - - לא הבנתי, לא היה ברור ממני מה אני אומר? בטח את הנוסח, אני רוצה גם את הנוסח, מה השאלה, לא אדון בלי זה.
היו"ר משה גפני
¶
אתם מקשיבים? אני מבקש את זה, אני רוצה שכולם יראו את זה, אני רוצה שתהיה התייחסות למה שעלה פה בישיבות הקודמות. מה את רוצה לשאול?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שאלה לאליה לגבי המנגנון של נשר. אומרים לי כאן שעלות ההסבה שלו, הקטנת הפליטות שלו, זה פרויקט של מיליארד וחצי שקלים. אז אם זה נכון, אז בעצם אנחנו מטילים כאן מס שבהבשלה מלאה יביא 2.4 מיליארד שקלים בשנה, וביד השנייה אנחנו מממנים מיליארד ומשהו שקלים? כאילו אנחנו ניתן הרי החזרים להסבה של נשר או – למרות שזו לא שאלה מדויקת כי בסוף זה לטווח ארוך המס ועולי, רק להבין.
אליה כץ
¶
היא לא מדויקת בעוד היבט, מערך שניה להבשלה מלאה וזה שזה עלות חד פעמית, המנגנון שדובר עליו מול נשר, שאילו אנחנו מחויבים, הוא לבוא ולתמוך במפעל נשר בגין ההסבה - - -
אליה כץ
¶
לא. באותו מודל כמו שקרן הניקיון תומכת במתקני השבה, במתקני ביו-גז אחרים. קרי, מתקני השבה ומתקני ביו-גז, לוקחים פסולת ובמקום להטמין אותה, באים ומשתמשים בה לטובת יצירת אנרגיה. הדבר הזה יש לו ערך לסביבה, כי אנחנו מטמינים פחות ומייצרים אנרגיה חליפית. סביב הדבר הזה יש מנגנוני תמיכה, מנגנוני סיוע יותר נכון בקרב - - -
אליה כץ
¶
אנחנו עוד לא ישבנו איתם על המספרים המדויקים. הרציונל הוא שאנחנו מתוך כספי קרן הניקיון שמיועדים לטובת - - -
אליה כץ
¶
מקרן הניקיון, שמיועדים לטובת הפחתת הטמנה. המפעל שלו יכול לקלוט סדר גודל של 600,000 טון פסולת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
למה זה לא נעשה עד היום עם קרן הניקיון? זה מנגנון קיים. למה הייתם צריכים להגיע איתו להסדר?
אליה כץ
¶
אנחנו עכשיו יוצרים את המנגנון הזה. המנגנון הזה הוא בראשיתו. כל העולם של מתקני השבה, הפקת אנרגיה מפסולת וביו-גז, ממש בשנים האחרונות מתחיל לתפוס תאוצה. הוא כמעט ולא היה קיים במדינת ישראל לפני כן. באירופה הוא מקובל מאוד. המטרה היא שהדבר הזה יתחיל לרוץ בשנים הקרובות וזה יהיה עוד מתקן כזה.
בועז גור
¶
במשפט אתייחס שלמרות מה שנאמר בוועדה הקודמת, המנגנון שמציעים הוא מנגנון שמיועד אך ורק לאוכלוסיות שנמצאות כבר עכשיו ברווחה. לפי החישוב של 180 מיליון שקל לשנה כפול שש שנים זה הרבה מעל ל-700, אז אני לא מבין את החישוב הזה. מעבר לזה, סך הכול מה המס שיתקבל מהבלו, אם לוקחים את כל השנים כולל ההבשלה המלאה, כפי שנאמר פה בדיונים – זה קצת יותר מ-7 מיליארד. 700 מיליון זה פחות מ-10% מזה. מה שמקובל לגבי מס פחמן כדי לפצות באמת את השכבות החלשות על העלייה בחשמל שוודאית היא מתרחשת, במקביל להתייקרות שצפויה של עוד 2.5% שעליה דובר גם אתמול, מה שמקובל בעולם זה לתת לפחות 40% או לא 50% מתוך המס. ולכן לא יהיה כאן פיצוי לעשירונים שנפגעים מעליית מחירי החשמל.
בועז גור
¶
נכון, אבל מס פחמן מטרתו היא לעודד צמצום פליטות פחמן, לא להכניס כסף למדינה על חשבון השכבות החלשות. זה הכול. יש דרכים אחרות, הרבה פחות רגרסיביות והרבה פחות אכזריות כלפי שכבות חלשות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
בקצרה. תודה רבה לך אדוני היושב-ראש, שני דברים בהמשך למה שביקשת. אליה – חשוב שתשמע, כי אתה בדרך כלל משתדל לפתור את הבעיות. קודם כל, גם לפרגן שישבתם ופתרתם את הבעיה עם מפעלי ההתפלה. פתרתם עם נשר. נשר עדיין עוד לא חתום, חשוב שגם תגיעו כשזה יהיה חתום. הם אומרים שזה כמעט סגור וגמור. יש פה שני דברים: הסיפור של הרווחה, צריך להעלות את הסכום. צריך להעלות את הסכום חד וחלק. למעלה מ-700, אני אמרתי שאני חושב שמיליארד. כאן אמר אחד שזה 40% בעולם. לא יודע, תמצאו את הפתרון איך מעלים את זה ושיהיה מאורגן כמו שהיה בהסכם.
הרב גפני, הדבר הנוסף – פתרו את הבעיה עם מפעלי ההתפלה וזה טוב, אבל יש עוד מפעל התפלה אחד. זה רק מראה שאפשר לפתור את הבעיה הזאת. המדינה מכרה את זה, דחפה אותם לקנות את זה בסכום של מעל מ-800 מיליון, את מפעל ההתפלה באשדוד. כרגע עובדים שם עשרות עובדים, אמורים לעבוד שם יותר עובדים. צריכים לקחת בחשבון שאם מפעל ההתפלה הזה ייסגר, והוא עלול להיסגר, יהיו עוד עובדים שילכו לאבטלה. אני מבקש ממך שגם בדיון הבא שהם יבואו, כמו שהם ידעו לשבת עם מפעל התפלה אחד, הם יידעו לשבת עם השאר ולהגיע להבנות גם שם. זה חייב להיות.
היו"ר משה גפני
¶
מצטרף לחלוטין.
אנחנו מחכים לצו של הניסוח שלו ולסיכום ואז בעזרת ה' נתקדם. אני עובר לסעיף הבא בסדר היום.
הישיבה ננעלה בשעה 14:30.