פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
19
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
03/04/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 41
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום רביעי, כ"ד באדר ב התשפ"ד (03 באפריל 2024), שעה 09:39
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 03/04/2024
דיון בנושא תכניות ייעודיות לחקר הים התיכון
פרוטוקול
סדר היום
דיון בנושא תוכניות ייעודיות לחקר הים התיכון
מוזמנים
¶
נגה קרונפלד שור - מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר אולגה זלטקין - מרכזת בכירה - מרכז ימים ואגמים, מדע"ר, משרד האנרגיה
איתמר גזלה - מנהל תחום בכיר מחקר, כלכלה ונתונים, משרד המדע והטכנולוגיה
אלון זסק - מנכ"ל, המכון לחקר ימים ואגמים
פרופ' אורן לוי - חוקר ראש מעבדה מדעי הים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' ישי וינשטיין - ראש התוכנית למדעי כדור הארץ, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' זהר גבירצמן - מנהל המכון הגיאולוגי, המכון הגיאולוגי לישראל
אריה רוזנבלום - מנכ"ל, אקואושן
איתי כצמן - מנהל המחלקה הימית והספינה, אקואושן
סטיב בורנשטיין - אח של קית סיגל החטוף בעזה, משפחות חטופים
רישום פרלמנטרי
¶
חבר תרגומים, יפית גולן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
דיון בנושא תוכניות ייעודיות לחקר הים התיכון
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
בוקר טוב, סליחה על האיחור. היום כ"ד באדר ב' תשפ"ד. נבקש לערוך דיון בנושא תוכניות ייעודיות לחקר הים התיכון.
כחלק מעבודת ההכנה לקראת ההקצאות מן הקרן במסגרת התקציב השנתי הבא, קיימה הוועדה ביום כ' בטבת התשפ"ד, 30 בינואר 2024, ישיבה בנושא תוכניות ייעודיות לחקר הים התיכון. בישיבה עלו הנקודות הבאות: ההשקעה בתחום זה אינה בחסר, על אף החשיבות והפוטנציאל הטמונים בה. השקעה בחקר הים, שהינו משאב לאומי אסטרטגי ויקר ערך, תשתלם עד מאוד במספר היבטים ויש בה כדי להניב פירות רבים למדינת ישראל ולאזרחיה. מומחים שונים הציגו מספר רעיונות להקצאות בתחום, בדגש על השקעה במחקר ימי ארוך טווח, כדוגמה תחנות מחקר ימיות, ספינות מחקר וכדומה.
המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, גיבשה הצעה משותפת עם הגורמים הרלוונטיים. היום נשמע את ההצעה שגיבשה המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרדי האנרגיה, החקלאות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי והות"ת. בשלב זה, מבקשת הוועדה להמשיך ולהעמיק בפרטי כלל התוכניות, ותקיים ישיבות מעקב אחר ההצעות השונות עד לגיבוש עמדה בנושא. אז בבקשה, נגה קרונפלד.
נגה קרונפלד שור
¶
תודה רבה, ותודה על ההזדמנות לאגד את כולם. אז כמו שחברת הכנסת סון הר מלך אמרה, עשינו עבודה עם הגופים הממשלתיים, משרדי הממשלה וגופי הסמך, והיינו בקשר גם עם החברה האזרחית וגופים אחרים שהיו מעוניינים להיות חלק מהתוכנית. ההצעה מוגשת בשם משרדי הממשלה ומכוני המחקר הלאומיים, אבל כאמור משותפת לגופים נוספים, ואני אתחיל בהצגה שלה.
(הצגת מצגת)
אני אגיד שאנחנו מציגים את הקווים הכלליים ולא את התקציבים. התוכנית היא מאוד מאוד מודולרית, ואפשר לשחק עם הפריסה שלה ועם סדרי העדיפויות.
אני כן הכנסתי כאן שני ציטוטים קצרים מתוך חוק קרן לאזרחי ישראל שרלוונטיים להצעה שלנו כדי להראות שהיא עומדת במטרות הקרן. סכום ההקצאה השנתי ישמש מידי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, ואני חושבת שההצעה שלנו עומדת בדרישה הזו. והצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה מטרת כל הקצאה שנכללה בהצעה, שיקולים בבחירתה ואופן יישומה. דאגנו להתייחס לכל הנקודות האלו.
אני אגיד שלאופן היישום אני לא אציג היום, והסכום המוקצה למחקר ופיתוח וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח המחקר שלה. אז למעשה, מה שאנחנו מבקשים עונה בדיוק על הנושא הזה, והתפיסה הכללית שלנו אומרת שהיות והרווחים של הקרן נובעים מפעילות שנעשית בים, אז אנחנו חושבים שסדרי העדיפויות של ההשקעה במחקר ופיתוח צריכים להתחיל בחזרה לים, ורק אחר כך אנחנו נשמח שזה יורחב לנושאים נוספים במחקר ופיתוח, וכן השקעה באנרגיה מתחדשת. זה בעצם מה שעומד בבסיס ההצעה.
הצורך בתוכנית, אני אעבור על זה במהירות כי אני חושבת שאנחנו כולנו כבר מכירים את זה. אנחנו מדברים על שטח שהוא שטח שעדיין לא מנוהל, ולא נעשה בו שימוש במלואו. הפוטנציאל שלו הוא מאוד מאוד גדול. אנחנו תלויים בהרבה מאוד ממדים בים, והתלות שלנו בים צפויה ללכת ולעלות בשנים הבאות, גם כתוצאה משינויי אקלים, אבל גם כתוצאה מפגיעה בביטחון מזון, במחסור באנרגיה. מעל מחצית המים שאנחנו שותים מגיעים מהים, יש לזה גם השלכות גיאופוליטיות, ולכן חשוב מאוד שאנחנו מצד אחד נפתח את הים בתור משאב שקיים בישראל ולא מנוצל במלואו, ומצד שני שנשמור על הים. חשוב להבין שהפיתוח חייב להיות פיתוח בר קיימא, שלא פוגע ביכולת של הדורות הבאים לחיות בצורה מקיימת וטובה כמו שאנחנו, ואנחנו לא יכולים לפגוע במשאבים האלה, אנחנו חייבים לשמור את הים ולהעריך את המערכות האקולוגיות שבו.
אז מטרת התוכנית היא פיתוח בר קיימא של כלכלה כחולה באמצעות חדשנות במרחב הימי, בתחומי מים, אנרגיה ומזון, או בשילובם. היא תורמת לעמידת מדינת ישראל ביעדי האקלים, לביטחון המזון של מדינת ישראל, ולשיפור המצב הסביבתי של המרחב הימי בים התיכון. אנחנו חילקנו את התוכנית שמוגשת לארבעה סלים. הסל הראשון הוא איסוף מידע ותשתיות ידע, אני תכף אפרט על כל אחד מהם. השני הוא פיתוח אתרי ניסוי ימיים וקידום טכנולוגיות ימיות. השלישי הוא שיפור מצב הסביבה הימית, ומניעת זיהומים סביבתיים והשפעות שליליות. חשוב שנבין ששמירה על הסביבה הימית והמצב שלה, הוא חיוני לצורך היכולת שלנו בעתיד גם להשתמש בנושא הים, ולכן זו דרישה בסיסית. הנושא האחרון הוא חינוך מורשת ימית והנגשה, ואני קצת ארחיב על כל אחד מהנושאים.
אחד הקשיים במחקר בים הוא הצורך בתשתיות מחקר גדולות ויקרות, שבעצם בטח שלא חוקר יחיד, אבל בהרבה מקרים גם לא מוסד יחיד יכול לעמוד בעלויות שלהן, ואם הם היו עומדים בהם אז הייתה כפילות שהיא כפילות מיותרת, ולכן נכון בעינינו מצד אחד להשקיע בתשתיות מחקר בים, אבל מצד שני לעשות אותן משותפות שיאפשרו גישה גם למערכת האקדמית, אבל גם למשל למחקר ופיתוח וסטרטאפים בחברה האזרחית. נעשה מיפוי של הציוד המחקרי המשמעותי, הגדול והכבד שיכול להיות משותף ואנחנו נזקקים לו, אתם יכולים לראות פה חלק מהמכשור הזה. ובמקביל אנחנו רוצים לקדם מחקרים וסקרים לפיתוח בר קיימא ושימור הים, שזה כולל סקרים תשתיתיים, גיאולוגיים, אקולוגיים וסביבתיים, שיהוו בעצם בסיס לפיתוח בר קיימא ושימור של הים. וחשוב מאוד מניעת אסונות ומפגעים, במקרים רבים החברות הפרטיות והמו"פ, במיוחד של רשות החדשנות, הוא מוטה יישום ומסחור, אבל בים יש לנו גם סיכונים ועלויות עתידיות, וחשוב לנו להבין את הסיכונים האלה ולמנוע נזקים עתידיים ואסונות עתידיים, וזה דורש השקעה ממשלתית, כי זה לא ייעשה בצורה אחרת. הקמה של מערך ניטור ארוך טווח, מחקרים וסגירת פערי ידע, מחקרים תומכי מדיניות ומחקרים יישומיים בנושאים חקלאות, אנרגיה וסביבה.
הנושא השני, הוא פיתוח אתרי ניסוי ימיים, רציפים לתמיכה בפעילות מו"פ וקידום טכנולוגיות ימיות. כשהחסם העיקרי בפני יזמים היום הוא מחסור בשטחי ניסוי כדי לעשות הוכחת היתכנות, לעבור מהמעבדה אל הים. אתר שנמצא בים ומוגדר סטטוטורית ככזה שאפשר לעשות בו פיילוטים וניסויים ימיים עם תשתיות פיזיות שמאפשרות את הניסויים, כמו נקודות חשמל וציוד מחקרי, בעצם יאפשרו את המחקרים האלה. הדבר הזה צריך להיעשות בצורה כמובן בתיאום בין המשרדים, ובצורה שלא תפגע או תפגע בצורה המזערית האפשרית באקולוגיה של הים, וקולות קוראים ייעודיים לפיתוח טכנולוגיות בלוטק, משלב המחקר עד הקמת הפיילוט.
הנושא השלישי שאנחנו רוצים לקדם, הוא הנגשה והטמעת הידע בציבור. אנחנו חושבים שכדי לשמור על הים חשוב להכיר אותו, חשוב שהציבור יכיר אותו ויבין את החשיבות של הים, ולכן אנחנו רוצים לתמוך בהסברה וחינוך בהכשרה של כוח אדם ובניית דור העתיד של חוקרי ויזמי ים, תוך חיבור לשמירה על הסביבה הימית. למשל פיתוח של תוכניות לימודים וקורסים אקדמיים ומקצועיים, חינוך והנגשה של נושא הים לציבור הרחב ומורשת ימית. אם אנחנו באמת הולכים לנצל את הים בצורה הרבה יותר משמעותית, חשוב שיהיה לנו כוח האדם המקצועי, והכשרה של כוח אדם כזה דורשת זמן ואנחנו צריכים להיערך לזה כבר עכשיו.
הנושא האחרון, הוא שיפור מצב הסביבה הימית, מניעת זיהומים והשפעות סביבתיות שליליות. היום בחלק מהנושאים אנחנו לצערנו עדיין פוגעים בצורה משמעותית בים, ממקורות שאנחנו יכולים לשלוט בהם ולהפסיק אותם. הים נפגע גם מההתחממות הגלובאלית שאנחנו בה שולטים בצורה מאוד מאוד מוגבלת, וברור לגמרי שהבעיות שנובעות מההתחממות הגלובאלית בים, למשל הים התיכון מתחמם בקצב מהיר יותר מהממוצע העולמי, החומציות שלו עולה, אנחנו רואים פגיעה במערכות האקולוגיות. אנחנו לא יכולים למנוע את זה, אבל אנחנו כן יכולים למנוע סטרסורים אחרים שגורמים לזה שההשפעה של שינוי אקלים תחמיר, ולכן חשוב יותר מתמיד שאנחנו נמנע זיהומים ופגיעה מיותרת בסביבה הימית, ויש לנו כמה הצעות שאנחנו היינו רוצים לקדם גם בתחום הזה.
השקופית האחרונה, בעצם אומרת שההצעה שאנחנו הגשנו, ויש הצעה מפורטת שהוגשה לחברת הכנסת, אנחנו נתנו אותה בתור בסיס לשנת 2025. כמו שאמרתי, ההצעה היא מודולרית, אפשר לחלק אותה לכמה שנים, וחשוב לנו להדגיש שהראייה צריכה להיות ראייה רב שנתית לפיתוח הים כמשאב לאומי, היום ולדורות הבאים. חלק מהפרויקטים הם פרויקטים חד-שנתיים, וחלק דו או תלת-שנתיים, לחלקם אנחנו נרצה גם מחקרי המשך. חלק מהרעיונות שעלו, נדחו לשנים הבאות, יש פה רשימה שלמה.
אני אגיד שאנחנו חושבים שאחוז כלשהו מרווחי הקרן צריך להיות מופנה לים בתור תפיסה ארוכת טווח, ויש הרבה מאוד דברים שאנחנו צריכים לפתח שם. השטח של הים של מדינת ישראל שווה לשטח היבשה של מדינת ישראל, ואנחנו משקיעים בו מעט מאוד, אבל הפוטנציאל שם הוא אדיר וחשוב שנעשה את זה נכון. אין לנו מקור תקציבי לדבר הזה, ולכן אני חושבת שכסף שמגיע אל הים יכול להית מקור נהדר גם להשקעה בים ולפיתוח של ישראל בים, ואנחנו נשמח להתקדם עם התוכנית הזו.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
תודה רבה נגה על העבודה היסודית והמעמיקה, אני משערת שזו לא עבודה פשוטה ככה גם לתכלל את הכול, ולאסוף ולמצוא את האיזונים. תודה רבה ממש, ובעזרת השם אני מאמינה שאנחנו נראה שדברים מתחילים לנוע ולהשתנות. כמו שאמרת באמת הפוטנציאל של הים הוא פוטנציאל אדיר, וחבל, אני אומרת אנחנו מדינה שבאמת מתהדרת ביכולות והפיתוח, אז אין שום סיבה שגם שם לא ננצל את הדבר הזה.
נגה קרונפלד שור
¶
אם אני יכולה להוסיף, אני חושבת שיש לנו פה הזדמנות לעומת הפיתוח ביבשה שהיה פיתוח איטי ולא מתוכנן, יש לנו פה הזדמנות חד פעמית לתכנן נכון חצי מהשטח של מדינת ישראל, ואני חושבת שצריך לעשות את זה כמו שצריך.
פרופ' אורן לוי
¶
שלום, נעים מאוד. אני מייצג למעשה קבוצה של מספר חוקרים, אנשי אומנות, עם אהבה גדולה לים ולנושא של חינוך, ואני רוצה להציג בפניכם משהו שאנחנו רצים איתו כבר מספר שנים, ועד היום למעשה לא ניתנה לנו הזדמנות לקבל איזשהו סכום בעצם להקים את זה. החשיבות היא חשיבות אזרחית חינוכית, וזה משהו שאני רוצה להציג את התפיסה שלו פה.
(הצגת מצגת)
למעשה אנחנו מדברים על מרכז שהוא של ארבעת הימים של מדינת ישראל. הרעיון של המרכז הזה, הוא בעצם להנגיש, להציג, לייצר, לעודד ולהוות מוקד חינוכי ואומנותי במדינת ישראל להכרת המגוון הימי של ישראל בעבר, בהווה ובעתיד. ישראל כמובן היא מדינה שמוקפת מים. בתחומי ולחופי מדינת ישראל שוכנים ארבעה ימים וימות: ים התיכון, הים האדום, ים המלח וים כינרת. הכרת המים והים טומנים בחובם למעשה היבטים חשובים של מחקר מדעי, שימור טבע ומגוון ביולוגי, ערכי היסטוריה, תרבות, נוף ומורשת. בישראל המים והים כמו שנאמר כבר, הם בעלי חשיבות ראשונה, בשביל זה חלק מהוועדה הזאת, ומשליכים על רווחת האדם והכלכלה של העם, בתרבות, בנופש, בהיסטוריה ובמידע. למעשה, המים כמו הים מהווים נוסע, יכול לשמש כגשר פוליטי לקירוב בין מדינות האזור. כיום הסביבה הימית בישראל עומדת בפני השפעות טכנולוגיות וכלכליות משמעותיות, המעמידות סביבה זו תחת שינויים ואתגרים משמעותיים.
החזון של מוזיאון ארבעת הימים ומרכז ארבעת הימים, הוא לחשוף בעצם את הקהל הרחב של מדינת ישראל, מבוגרים וילדים, לאוצרות ולשפע הימי העצום הגלום בישראל, זאת בשעה שהנגישות אליו עבור רבים מאיתנו היא מוגבלת. בנוסף, המרכז הזה יעודד חקר ולימוד התחום ופיתוח מודעות לשימור הסביבות הביולוגיות החשובות האלה, אשר עתידן לעיתים מוטל בספק בגלל הלחצים הסביבתיים והגלובאליים, כמו שאנחנו יודעים.
לרוב סביבות ימיות אלה אין תיעוד ותצוגה פתוחה לקהל, ועל כן אין חשיפה מספקת של המגוון הביולוגי העצום שקיים בהן. בישראל לא קיים אף מוסד המציג מוצגים חיים מכלל הסביבות הימיות, מימיות, ומנגד עובדות מדעיות, ממצאים היסטוריים, גיאוגרפיים וגיאולוגיים שמאגדים את כל אלה יחד. למען הדורות הבאים, ישראל חייבת או צריכה לשמר את המגוון הימי, את ערכי הטבע, ההיסטוריה והידע המדעי הקיים לסביבות אלה, ולעורר מודעות לשמירות סביבות אקוטיות ימיות וחופים. מוזיאון זה מאגם את כלל הידע בתחום ועל כן עונה על הצורך הזה.
המוזיאון למעשה יכלול ארבעה אגפים. אגף לכל ימה במדינת ישראל, אקווריום למוצגים חיים: דוגמאות – דגים, חסרי חוליות; מוצגים דוממים: קונכיות, שלדים ומאובנים; תיעוד היסטורי, גיאוגרפי, גיאולוגי וביוגאוכימי של הסיבות הימיות במדינת ישראל. מוצגים מדעים אינטראקטיביים העוסקים בתופעות פיזיולוגיות שמסבירות שינויים בים, וכיצד נוצרו ימות ושינויים טקטוניים וכו'. כימיות גיאולוגיות בים, סוגיות אקטואליות של מים וים.
אגף חמישי יוקדש לאומנות פלסטית, תערוכות צילום מתחלפות בנושא ים, סביבה, שימור טבע ואנרגיה ירוקה. כמו כן, יוקם אודיטוריום לטובת כנסים, הרצאות מדע פופולאריות, הקרנת סרטים ועוד, פסטיבלים או כל מיני דברים שקשורים ללימוד וחשיפה נוספת. המרכז הלימודי יכיל מעבדות, מה שנקרא – hand zone מצוידות וכיתות לימוד, ויאפשר לתלמידים להיחשף למגוון רחב מאוד הקשור ללימודי מים וים. התוכנית תותאם לכל הגילאים, כך שגם תלמידי בית ספר יסודי וגם תיכוניסטים יזכו למענה. בהתאם המרכז יתמוך בעבודות גמר בביולוגיה ימית לבגרות ושאר מקצועות כמובן.
המטרה של המרכז או המוזיאון, לעסוק בנושאים מגוונים ותואמים גיל, כגון מחזור המים בטבע, חול סילי, חוף ימי, שוניות האלמוגים, לצד סוגיות סביבתיות והשינויים הגלובאליים שאנחנו חווים במשך הזמן. הלימוד יהיה בחלקו פרונטלי וילווה בהדגמות, סיור במוזיאון ועבודות במעבדה ובשטח, ויהיה לו מעבדות וכיתות לימוד כמובן. המטרה של המוזיאון, להציג באופן תיעודי וחשיפה כוללת לכל הסביבות האקווטיות המגוונות במדינת ישראל, כשהוא מאגם בתוכו מדע ואומנות עם למידה וחינוך.
המרכז יחשוף את הסוגיות המרכזיות למבקרים מקטן ועד גדול, במטרה להנגיש לכמה שיותר מהאוכלוסייה את הסביבות הימיות שלנו. חשיבותו של המרכז, היא שיפור בעשייה ומודעות לשמירת הטבע בסביבה הימית, היא חינוך תושבי ישראל לחשיבות הים בהיבטים ביולוגיים, כימיים ופיזיקליים. הכרת הימים בראי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה והאומנות, הבנת והשלכות של הטכנולוגית מים והמשמעות הסביבתית. השפעה משמעותית צפויה לעזור בפיתוח התיירות והתרבות בשנים הבאות. קידומי שיתופי פעולה עם האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, מדינות המזרח התיכון בחילופי תערוכות וקידום הנושא הימי.
היישום למעשה, כאן יש איזושהי דוגמה, שבעצם חברנו למשרד קימל אשכולות, שבנו מספר מוזיאונים במדינת ישראל, ומתמחה במבני ציבור. בין השאר מוזיאון הטבע, מוזיאון מגדל דוד וירושלים, והוא עזר לנו בעצם ליצור איזושהי פרוגרמה. ויצרנו פרוגרמה, תוכנית כרגע לשש שנים של פרויקט, כאשר תצוגה תהיה 2000 מטר רבוע, אודיטוריום כמו שאתם 500, זה יכלול ארבע כיתות לימוד לפחות, ארבע מעבדות מחקר ושטחים נלווים, וזה סך הכל ברוטו 8100 מטר רבוע. כאשר העלות המשוערת של הפרויקט למשך שש שנים זה 192 מיליון שקל. יש פה אומדן של עלות בנייה, אומדן עלות תצוגה, וזה יחולק לשני פאזות למעשה.
שלוש שנים ייקח לתכנון, רישום המכרזים, ועוד שלוש שנים לביצוע. 25% מהתקציב מתועד לשלוש השנים הראשונות, שזה 48 מיליון שקל. בשלוש השנים הנוספות, זה סך הכל בסיום הפרויקט עצמו זה 144 מיליון שקל. זו העלות המשוערת של הפרויקט לפי המוזיאונים האחרים שנבנו בשנים האחרונות במדינת ישראל בשטחי גודל כאלה. הרעיון שעומד מאחורי זה, בעצם שאם יהיה סכום שיוקדש לזה, כרגע אין לנו מיקום אבל אנחנו לא רואים שום בעיה שעיריית חיפה, או עיריית תל אביב או ערים חזקות בעצם צריכות לפסוע ולפתוח דלת לדבר הזה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
לדעתי כשהציגו את התוכנית הזו, כשדיברו עליה באופן כללי, אמרת שיש בתל אביב מקום.
פרופ' אורן לוי
¶
אז אם אפשר לחזור שתי שקופיות אחורה, אז מה שקורה לדוגמה, המשרד של קימל אשכולות כבר בחיפה עכשיו מתמלא, חלק מנמל חיפה עכשיו מתפנה לטובת שטחי ציבור. זו דוגמה שאפשר לקפוץ עליה ולקחת חלק מהשטח הזה להקמה של פרויקט כזה. אין לנו מה להתקדם עם אף עירייה עד שלא נדע שיש סכומים, אז הפרויקט הזה כמובן ירוץ, וזה הרעיון בעיקרון. אני חושב בתור חוקר ומחנך, ומלווה סטודנטים ופרויקטים, אני חושב שיש לנו חשיבות לאומית כמו שיש בכל מדינה אחרת בעולם, מוזיאון ימי שמציג דברים כאלה ומקדם את האוכלוסייה והחינוך, אני חושב שעלינו גם לחשוב על פרויקט בסדר גודל כזה. תודה.
אלון זסק
¶
תודה לגברתי. בוקר טוב לכולם, כמובן שהיינו חלק מהקונסורט שם בעצם שנגה הציגה קודם לגבי המסמך המשמעותי, אני רק אגיד כמה דברים. א', חקר הימים והאגמים היא חברה ממשלתית, הוקמה ב-1967, ומשמשת בעצם זרוע ביצוע של הממשלה לגבי כל הנושא של מחקר וניטור ימי, אבל לא רק מחקר וניטור, גם חינוך, גם מורשת, גם הרבה דברים, והיא בעצם היכולת שלנו במקרה הזה לבוא ולעשות הרבה מהדברים שאנחנו עושים כבר היום בים, ובטח להרחיב אותם ולהגדיל אותם.
יש לנו את ספינת המחקר של מדינת ישראל, ואנחנו מבצעים כבר היום, רוב המחקר בים עמוק היום נעשה על ידי חקר ימים ואגמים בצורה כזו או אחרת. יש עוד גופים שעושים, בעיקר אקדמיה שעושה את זה, ודווקא השותפות והשילוב הזה הם שילובים טובים, כולל מכון גיאולוגי, כולל כל שאר הגופים, וחשוב מאוד מכיוון שמדובר בים ומדיה מורכבת עם עלויות משמעותיות, לייצר מצב כזה שבמקרה הזה יש תשתיות ותקציבים ארוכי טווח ומובטחים, שמאפשרים לעשות נושאים, מחקרים, התקדמות ומידע שנאסף עם השנים. חלקו אצלנו נמצא במאגרי מידע כבר עשרות שנים, אבל זה בעצם הפלטפורמה שמאפשרת לנו לעשות את זה. זאת אומרת, ככל שהדברים מובטחים ואנחנו עושים לדוגמה את הניטור הלאומי בים התיכון עבור משרדי הממשלה, אם זה הגנת הסביבה פה, חקלאות, אנרגיה כמובן וכו', אנחנו יושבים תחת שר האנרגיה, אבל אנחנו נותנים מענה לכלל גופי הממשלה באשר הם. אין לנו שום בעיה לעשות את זה, ואנחנו עושים את זה, אנחנו פרוסים בכל הארץ, גם אילת גם כינרת, אבל היום אנחנו מדברים בעיקר על הים התיכון וחשוב מאוד להיכנס לנושא הזה.
מחקר ים עמוק הוא מורכב, צריך לדעת לטפל בו, לעשות אותו. אנחנו גם אוהבים את זה, אז זה בכלל טוב, אבל אין ספק שצריך להיכנס לזה. מצד שני, מכיוון שאנחנו מדברים על טווח ארוך ועל שימוש בים כמשאב תוך שמירה עליו, אז גם הרכיבים המקבילים כמו מורשת, כמו חינוך, שהם מאוד משמעותיים. הצגתי לך את זה בזמנו, אפילו בשנה שעברה, אצלנו במרכז בחיפה מגיעים כמעט 7000 תלמידים כל שנה. אנחנו מרחיבים את זה כרגע לאשקלון ביחד עם אוניברסיטת בן גוריון ועיריית אשקלון, ובעצם מייצרים מצב כזה שאנחנו מעוניינים לעשות את זה כבר משנה הבאה, תלמידים ילמדו, ייכנסו לנושא הזה, ושוב זה חלק משינוי הגישה. חלק מהיכולת שלנו, וזה מתכתב כמובן גם עם החלטת הממשלה, גם עם התוכנית שמשרד המדע מאוד קידם על הכלכלה הכחולה, כי בשביל שנוכל להתקדם מעבר לתשתיות והכול – צריך שאנשים יתעסקו בזה ויהיו מהנדסים של זה, יהיו יכולות של זה, ויהיו חברות ההייטק שיתעסקו בזה וכו' וכו', והדברים האלה הם משמעותיים. חלק מהעניין זה הוודאות והיכולת שלנו להבטיח תשתיות לטווח ארוך, וזה נכון פה לכולם, גם לחוקרים, גם למשרדי הממשלה. כי אי אפשר לבוא ולהגיד אוקיי, אין לכם השנה, שנה הבאה אנחנו עוד לא יודעים.
אלון זסק
¶
לדוגמה, אם אנחנו רוצים שספינות המחקר יעבדו, להוציא היום ספינה, היום הספינה שלי בדיוק יוצאת עכשיו ב-30 מייל. בשביל להוציא כזאת ספינה, יש עלויות, היום ספציפית 120 אלף שקל לאוניברסיטת חיפה. רק היום, יומי, כן? כי מדובר במערכות כבדות, מכולות, ציוד, מנופים וכו'. זה עתיר משאבים מצד אחד, מצד שני קחו בחשבון שהשקעות שיש היום בים כמו אסדות, קידוחים וכו' זה מיליארדים. אנחנו, עם כל כמה שאנחנו חושבים שזה משאבים רבים, אנחנו בטלים בשישים ביחס לפוטנציאל שיש בים. ושוב, הים נכון להיום הוא המקום שאליו כולנו נתפתח בשנים הבאות, וככל שנשכיל לעשות את זה מסודר, כמו שנגה אמרה - - -
אלון זסק
¶
אנחנו אישית לא עובדים ישירות מול החברות, כי אנחנו בעצם היועץ של הממשלה. אבל אנחנו בוחנים את הסקרים שלהם, בודקים אותם. אני לא יכול לעבוד עבור החברות כי אני אמור לייעץ למדינת ישראל מה לעשות ואיך לעשות.
אלון זסק
¶
שיתופי פעולה אנחנו עושים ככל שמדובר גם בסקרים, גם בפעולות. אני לא עובד מולם ישירות ברמה העסקית כי מן הסתם זה ניגוד עניינים כחלק מזה שאני הנציג של הממשלה, אני זה שכותב את תוכנית הניטור וכו' וכו'.
דבר נוסף שהייתי רוצה לדבר עליו, זה הנושא של אנרגיות מתחדשות בים, שזה א', רשום ספציפית בקרן מצד אחד. מצד שני, זה מקום עם פוטנציאל מאוד משמעותי שעדיין לא ממוצה. זאת אומרת, גם ברמת הסקרים, מחקרים, גם ברמת הטכנולוגיות והפוטנציאל הוא אדיר מבחינת שטחים, מבחינת יכולות. ופה ככל שאנחנו נוכל בעצם לתמוך, לייצר את אותו, תקראו לזה אתר תעשייה כמו שמשרד המדע מקדם ורוצה כחלק מהיתרונות האלה, ככה ייטב. שוב, כשאתה בונה היום אתר תעשייה או אזור תעשייה חדש, לכאורה אנחנו יודעים הכל. אתה צריך מים, ביוב, תשתיות, אישורים כאלה ואישורים כאלה. בים הכול יותר מורכב. אין מה לעשות.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
הגיחוך הזה זה לא זלזול חלילה. בתפקיד הקודם שלי, סגן ראש עיריית בים, מחזיק תיק החופים - - עם אקואושן, וממש, לא דומה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
כל רהיט שצריך להגיע לים, אפילו קוּלֶר, והפריטים הקטנים, הכול כל-כך יקר ומורכב ועם בלאי כזה גדול. ותכף אתייחס.
אלון זסק
¶
לכן יש משמעות דרך אגב, לאותה קווטה מסודרת ששמורה מידי שנה וקבועה, כי אז היא מאפשרת לנו לייצר מצב כזה שאנחנו עושים תשתיות ארוכות טווח, וחושבים מראש, ויש לנו תוכנית סדורה, וזה מאוד נכון וחשוב שהתוכנית תהיה בשיתוף של כלל הגופים הרלוונטיים, וזה קורה. יש לזה גם ברמה של משרדי הממשלה והגופים הנסמכים, וגם ברמה המקומית. כי בסופו של דבר, הרבה ממי שרואה, והגופים שרואים, והתשתיות שפרוסות, הן תשתיות של הרשויות המקומיות ולא רק השלטון המרכזי. אנחנו רואים את זה ביתר שאת בשינוי אקלים והיערכות לשינוי אקלים, ואנחנו רואים את זה פה, ולכן אני אומר בנושא הזה חשוב מאוד שתהיה הבטחה ברורה, ידועה של הדברים האלה, וכמובן שאנחנו מן הסתם נהיה חלק אינטגרלי מכל הביצוע, ואנחנו לשירותכם, לטובתכם ככל שאתם צריכים. תודה.
איתמר גזלה
¶
שלום לכולם, בוקר טוב. איתמר גזלה, מנהל תחום בכיר מחקר כלכלה ונתונים במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשמה המלא. נגה באמת הציגה נאמנה את התוכנית שגיבשנו יחדיו, אני אציין פה בשיתוף פעולה נהדר עם כל המשרדים. אני אוהב שיתופי פעולה בין משרדים, אבל זה היה שיתוף פעולה טוב במיוחד ואני חושב שראוי לפרגן על זה.
איתמר גזלה
¶
תודה. אז אני אזכיר פה שבאמת הים כמשאב לאומי הוגדר על ידי הממשלה, והוכר על ידי הממשלה כאחד מחמשת – או אפשר להגיד שבעת, כי שניים המשיכו משנים קודמות – תחומי העדיפות הלאומיים המדעים הטכנולוגיים אושרר בהחלטת ממשלה, ובעקבות זה גם הוטל על המשרד שלנו להוביל, לרכז את התוכנית הלאומית לקדם בלוטק, או הים כמשאב לאומי, טכנולוגיות מהים, כל אחד והגדרתו.
איתמר גזלה
¶
אז אני אגיד בקצרה איפה זה עומד. נעשתה עבודה מקדימה מאוד רחבה בהשתתפות מעל 100 נציגים מ-30 ארגונים שונים. בספטמבר האחרון, שלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה, בוועדת שרים לענייני מדע וטכנולוגיה הוטל בעצם על הממשלה או עלינו לגבש תוך 240 יום תוכנית מפורטת, ולהביא אותה בעצם לאישור הממשלה. כמובן שכל זה נדחה קצת מטעמים ברורים שכולנו יודעים, אבל הסיבה שאנחנו יושבים פה זה חלק מהדברים שאנחנו רוצים לקדם ולהציג. אני אזכיר גם את סמנכ"ל המשרד שנמצא במילואים כרגע, איתן טי, שהוא חלק מוביל בתוכנית הזאת.
הייתי רוצה לשים דגש באמת על הדברים שנאמרו פה, אנחנו עומדים מאחוריהם, אבל שני דברים שגם בתוכנית הלאומית שהוגשה, שהיא זיהתה שני חסמים עיקריים, והחסם המרכזי זה מחסור בתשתיות שכולם מדברים עליהן פה. אז אני לא רק מדבר על תשתיות מחקר כבדות, שהן חשובות מאוד בשביל הקידום של המחקר הבסיסי, אבל גם תשתיות מחקר שנגה הזכירה אותן, קלות יותר - - - היתכנות. אני אזכיר שבמקביל גם מנהל התכנון מוביל ומקדם מאוד את תמ"א 13/ג, למי שמכיר פה, לטענתם זה בשלבי הבשלה מאוד גבוהים וזה אמור להיכנס לתוקף מאוד בקרוב, שאמור להקל מבחינה רגולטורית על הנושא הזה של מחקרי היתכנות זמניים וקטנים בים. זה מאוד חשוב ליזמות, מאוד חשוב לקידום הטכנולוגי והיזמי בתחום הזה.
מבחינת מחקר, יושבים פה נציגי אוניברסיטאות, יש פה מכוני מחקר ממה שאני עוד למדתי וקראתי מצוינים. אבל כמותית, אנחנו לא במקום טוב ביחס לעולם. עוד שבועיים אמור לצאת דוח שלנו לגבי תמונת מצב של ישראל בתחומי העדיפות הלאומיים, אז אני אגיד שמבחינת מספר פרסומים ביחס לאוכלוסיית מדינת ישראל שהיא מדינה ימית כמו שהזכרת, 50% מהשטח אנחנו מקום 30 בעולם ביחס לאוכלוסייה עם תקנון. אנחנו חושבים המחקר ראוי שהוא יהיה הרבה יותר גבוה. כן אנחנו טובים באיכות המחקר, כלומר מספר ציטוטים למאמר, אנחנו מדורגים מקום גבוה, מקום שביעי בעולם. 65% מהפרסומים זה נתונים של האקדמיה הלאומית, ש-65% מהפרסומים הם בכתבי עת באיכות הגבוהה, ברבעון הגבוה של האיכות, ונעשית פה באמת ממש שאני ראיתי עבודה נהדרת, אבל יש צורך להגדיל ולפתח את התחום הזה של המחקר, וזה כולל גם אנשי סגל שיוכלו לפתח ולהכשיר חוקרים צעירים או יזמים לעתיד בתחומים האלה.
גם בחברות, התעשייה בישראל, תלוי איך סופרים, תלוי איך מגדירים, לכל אחד יש קצת הגדרות אחרות, בהגדרות שלנו אנחנו זיהינו כ-100 חברות, 107 חברות שעוסקות בטכנולוגיות ימיות או טכנולוגיות מים, סביבות ה-2000 עובדים. זה מקום לא מאוד גדול ביחס לעולם, אנחנו כן במקום טוב בגיוסים. כלומר יזמים ישראלים באמת יודעים לגייס, רק בשנה האחרונה ב-2023 גויסו 560 מיליון דולר לחברות האלה.
אבל כן מאוד חשוב מבחינתנו לשים דגש על שני תחומים. תחום המחקר היישומי בעיקר, לפתח אותו, להגדיל לו את התקציבים, מימון של מענקי מחקר. והנושא של תשתיות זמניות ומהירות, עוד פעם בנוסף למה שהציגו פה, התשתיות הכבדות בלעדיהן אי אפשר לעשות תשתיות.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אני מקשיבה, קודם כל הייתי רוצה לראות, כי אני מרגישה עדיין שזה מאוד מאוד כזה מעורפל ואני לא יכולה להבין בדיוק מה זה אומר, בלוטק, מה המשמעות של הדבר הזה. ושאלת התם שלי הייתה איך הדבר הזה לא פוגע, כי אנחנו כל הזמן באמת, הרי אחת הטענות ביחס לאסדות, לחברת הגז, זה שיש כביכול פגיעה בים או שנלקחים משאבים מתוך הים, ולכן אנחנו רוצים בסוף להחזיר, או לפחות לתקן במה שאפשר. איך הדבר הזה לא מתנגש?
איתמר גזלה
¶
אז אני אגיד מהבחינה הזאת, שתוכנית לאומית כשמה כן היא. אנחנו לוקחים ומערבים את כל הגופים הרלוונטיים שיתנו את דעתם.
איתמר גזלה
¶
כן, כי אני אישית לא מומחה לים, וגם לא מומחה להגנת הסביבה וגם לא מומחה לאנרגיה. אישית אני כלכלן וסטטיסטיקאי.
איתמר גזלה
¶
מה שאני בא להגיד, זה שלא להגיד אני לא יודע, אלא להגיד שהשיתוף עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, כולל אנשי מחקר, כולל אנשי אקדמיה, כולל אנשי ממשלה, אמור להביא בחשבון את כל ההיבטים האלה בתוכנית של מנהל התכנון של 13/ג, אני יודע שהמשרד להגנת הסביבה היה מאוד מעורב בנושא הזה ושם את דעתו.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אז בגלל שמבחינתי מה שנאמר פה זה סינית, כאילו באמת, לא שאני לא מסוגלת להבין את זה, אני פשוט לא קיבלתי שום נתון. אני לא מבינה מה זה אומר, אני לא מבינה במה היזמים שגייסו 560 מיליון דולר, אני לא מבינה למה. אם הייתי יודעת איך זה נראה, אז גם היה לנו יכולת לדון על אם הדבר הזה יש לו השלכות או נזקים או פגיעה, ולכן אני אומרת מבחינתי יש פה משהו שהוא מאוד מעורפל.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אני מבינה למה התוכנית התעכבה, כאילו כולנו מבינים. אבל עדיין אני חושבת שאם אנחנו רוצים באמת להשקיע פה ולהיות חלק מהדבר הזה, אז אנחנו צריכים כן להכיר את התוכנית לפחות.
איתמר גזלה
¶
אז אני אלך צעד אחורה רגע להגדרות, שהמונח בעצם כלכלה כחולה שדיברו עליו פה, זה מונח שמדברים עליו כבר בשנים האחרונות גם באו"ם, גם ב-OECD, גם מדינות רבות עשו תוכניות בנושא הזה. הרעיון הוא בעצם, יש לנו בעצם אוויר ים ויבשה, ובכל אחד מהם יש תחומים שאפשר להתייחס אליהם בכל אחד מהאספקטים. אם מדברים על אנרגיה, אז אנרגיה מהים - - -
איתמר גזלה
¶
כן, כן, כן. לא יודע אם כל העולם, אבל מתוכניות לאומיות שאנחנו ראינו של מדינות כמו פורטוגל, קנדה, יש לי את רשימת המדינות איפשהו, אבל יש מספר מדינות. הנה, פורטוגל, קנדה, נורבגיה, אוסטרליה, אירלנד, יש עוד, זה תוכניות לאומיות. וכשמדובר בתוכניות לאומית הם לוקחים בחשבון את כל האספקטים, שמים דגש מאוד גדול על קיימות ועל סביבה, זה משהו שהוא עומד מאוד מאוד חזק בכל התוכניות האלה, וגם בתוכנית הלאומית שלנו, שהיא כבר פורסמה כבסיס.
פרופ' ישי וינשטיין
¶
בוקר טוב. כן, התוכנית מאוניברסיטת בר אילן, ואני נמצא פה בעצם בשם העמותה למדעי הימים. דיברתי כבר כמה פעמים בפגישות, אז אנסה לא לחזור על עצמי, אבל אני רוצה להדגיש כמה דברים. קודם כול, אנחנו לגמרי עם נגה ועם התוכנית שהיא הציגה. אנחנו מאוד מרוצים, ואנחנו חושבים שאם זה יילך זה יהיה נהדר. דובר פה על פיתוח, דובר פה על חינוך והנושא הנהדר הזה לטעמי זה רעיון מדהים של המוזיאון.
אני רוצה להדגיש, שהבעיה שלנו עם ים תיכון בעיקר היא חוסר הידע. אני חושב שאנשים לא מבינים כמה אנחנו לא יודעים. זאת אומרת, גם כדי להציג במוזיאון. ברור שאנחנו יודעים חלק, אבל גם כדי להציג במוזיאון אנחנו צריכים ידע, והידע הוא לא רק כדי להציג במוזיאון אלא כמו שכתבתי שם.
(הצגת מצגת)
קודם כול צריך לדעת ים תיכון, כמו שגם קודם אלון הדגיש, הוא ים מאוד מאוד רגיש בצורה קיצונית, ומצד שני הוא שני מטר מהיבשה וזה לא קיים בכל מקום בעולם. אנחנו לא היחידים, גם בים סין הדרומי זה ככה, אבל זה לא עוזר לנו. והים הזה הוא סופר רגיש אקולוגית, לא ניכנס פה למונחים מקצועיים, יש את אלה שמכירים ויש את אלה שלא, אבל הקרבה הזאת לחוץ מצד אחד, ותנופת הפיתוח גם בחוף וגם בנושא של אסדות הגז, היא יוצרת עקה אדירה על המערכת, והבעיה שלנו שאנחנו לא יודעים.
אני אדבר על גוף המים, אני מניח שאם זוהר – מנהל המכון הגיאולוגי – ידבר, אז הוא ידבר על הקרקעית והוא כבר אמר את זה פעם שעברה, מה התגלה רק דה פקטו, אז הוא בטח ידגיש את זה עוד פעם. אנחנו בבעיה של חוסר ידע, וכשאתה לא מכיר את המערכת, כשאין לך מודיעין מוקדם, לא אתייחס לאקטואליה, יש לנו בעיה. יש לנו בעיה גדולה, וזה מה שכתבתי למטה, שיש לנו קשר מאוד ברור שבשנים האחרונות אנחנו הולכים ולומדים אותו יותר ויותר טוב, בין החוף לבין הים העמוק. והים העמוק כמו שאמרתי - - -
פרופ' ישי וינשטיין
¶
כן, אבל יש קשר, והקשר הוא גם בחומר מומס, זאת אומרת גם המים עצמם, גם אם זכים וצלולים, יכולים לקחת איתם חומרים. וגם אם בעיקר בחורף בחומר חלקיקי, וזה אומר מה קורה אם קורה משהו בחוף, כמה מהר זה יגיע לים הפתוח ומה זה יעשה לו, ומה קורה אם משהו קורה באוף שור, איפה שיש לנו היום נציגויות שהולכות וגדלות, מה יקרה לאזור החוף ולכל האוכלוסייה שגרה שם, וכמובן למערכת האקולוגית שבסוף אנחנו תלויים בה, גם אם אנחנו רוצים ללכת לכלכלה כחולה וכו'.
כמו שאמרתי, בקשות העמותה למדעי הימים, שזה בעצם חוקרי הים בישראל פחות או יותר, הוטעמו במסמך שהכינה נגה. הבנתי שלא מדברים על כסף, אז לא מדברים על כסף. כאשר אלה היו הבקשות, המסמך המקורי שלי הוצג פה בקיץ ופעם שעברה היה על המסך, אבל לא ראינו אותו. המסמך כלל בעצם חמישה סעיפים, ועכשיו אני רוצה להדגיש, כבר לפני כמה פגישות נאמר פה, הייתה פה נציגה של המל"ג ות"ת, שות"ת עלה על הצורך הדחוף במחקר הים בישראל, ואכן יש תוכנית חומש, בעצם היא התחילה, הקולות הקוראים הראשונים הם לחודש הזה. זאת אומרת זה בעצם 24-8, אבל אני חייב להדגיש שחוץ מפה ושם, ואמרה את זה גם הנציגה של המל"ג שהייתה פה בפגישה הקודמת, כספים של תוכנית החומש הזאת לקיימות וסביבה שכוללת מים וים, הם לא הולכים לתשתיות כבדות, וזה החסר. זה החסר הגדול שלנו, כמו שקודם הדגיש אלון, בעיקר בים פתוח אבל לא רק.
יציאה לים פתוח היא בעיה גדולה, הצבת תשתיות בים פתוח היא בעיה גדולה ולכן שמנו את זה. אז הראשון היה שדרוג של מה שהצלחנו להקים ביזע ודמעות מציוד שעמד אצלנו במחסנים והכל, חקר ימים ואגמים, ובר אילן, והצטרפו כל האוניברסיטאות. תחנות מחקר ראשונות באוף שור, במקרה הזה ב-1500 מטר עומק, 50 קילומטר מחיפה. אנחנו רוצים לשדרג את מה שיש, כי מה שיש לא מספיק, ולהוסיף שתיים חדשות בדרום ישראל, תכף אראה מפה.
אנחנו רוצים להוסיף, אלון הציג את ספינת המחקר שהיא נקרא לה ספינת הדגל של ישראל, שנמצאת בחקר ימים בת גלים, שהיא במונחים עולמיים היא ספינה קטנה. אצלנו היא הגדולה, הכי גדולה שהייתה פה אי פעם. בפועל היא עובדת מעט מאוד בשנה, כי כמו שנאמר עלויות מאוד קטנות. אז הספינה שעובדת הכי הרבה, יושבים פה שני נציגים שלה, אבל היא תהיה זקנה תוך כמה שנים, אנחנו רוצים לקנות חדשה והם ידברו על זה. הספינה מייד אקספלורר של עמותת אקואושן שיש פה נציגים.
אנחנו רוצים להוסיף מערכות רדאר. יש היום מערכת ראשונה, אנחנו רוצים להוסיף מערכות רדאר למעקב אחר זרמי שטח וגלים. סופר חשוב למסוע הזה בין ים ליבשה. דווקא זה לא מי יודע מה יקר. אנחנו רוצים בהמשך להקים, ואתם רואים פה כבר, שלושת הדברים הראשונים הוכנסו לתוכנית של 25, הקמת תחנת מחקר חופית, בין אם היא מדברת עם המוזיאון שהציע פה פרופ' לוי, ובין אם לא, אבל היא כבר התחילה לקום באשקלון, הוקצה מקום, היא עוסקת כרגע רק בחינוך. הרעיון הוא לקדם אותה לכיוון של שילוב מחקר, חינוך וכו' ובלוטק.
הדבר האחרון שאנחנו הצענו, ופה ירדנו ממנו והוא לא נכלל, זה לשפץ את ספינת המחקר במכון הבין-אוניברסיטאי באילת. מדובר על ים תיכון, אז זה לא נכלל במסמך. אני רוצה רק להגיד הערה למה שאמר פה נציג משרד המדע. אכן חוקרי הים בישראל משתדלים ויש להם רקורד נהדר, אבל חלק גדול מזה, לא הכל, חלק ענק מזה זה איפה שבעיקר פרופ' לוי עושה את המחקרים שלו, שזה ב-IUI באילת. המכון הבין אוניברסיטאי באילת. זה גולת הכותרת של המחקר הימי בישראל. מקום ממוקד, נגישות, תשתיות, יופי של עבודה. הבעיה שלנו עם ים תיכון היא, א' זה לא ממוקד, הרבה יותר קשה, ועד היום מדינת ישראל לא השקיעה שם, עוד פעם חוץ מספינת המחקר, שרוב ימות השנה היא יושבת בנמל בחיפה כי אין כסף כדי להוציא אותה החוצה. אז הנושא הזה הוא מאוד חשוב להדגשה. אנחנו תלויים בים התיכון, אנחנו חייבים לאגור ידע כמה שיותר מאוד לפני הפיתוח. גם הפיתוח, אבל עוד לפני.
פרופ' ישי וינשטיין
¶
כן. מה שאתם רואים פה זו סקיצה של תחנת המחקר שיושבת בים תיכון 50 קילומטר מחיפה, מה שמסומן שם בעיגול בעומק 1500 מטר, תחנת דיפ לב, זה הדיפ לב - - - האגן הימי שנמצא לחופי ישראל. משמאל אני אמרתי, יש סקיצה שציירה אולגה ממשרד האנרגיה, שיושבת פה. כולם פה שותפים במחקר הזה, רוב אוניברסיטאות המחקר, סופר קשה, התחנה הזאת היא תחנה אוטונומית, היא יושבת מרחק 50 קילומטר מחיפה. לפני חודש יצאנו כדי להביא אותה. זו אופרציה אדירה, שדרך אגב בלי הספינה בת גלים הגדולה לא היינו מסוגלים לעשות, אי אפשר לעשות אותה עם הספינה הקטנה שדיברתי עליה קודם. זו אופרציה אדירה, וזה הדבר היחיד שיש לנו, והוא ראשוני והוא קיים שמונה שנים, ואנחנו מוציאים מתקציבים שלא קשורים בכלל לעסק כדי לתחזק את זה.
אספנו תשתיות אול אובר דה פלייס, מאילת, מחיפה, מהמחסנים של חקר ימים, חלק עבדו, חלק לא עבדו, עוד פעם שמנו. אנחנו ממש נאבקים על הקיום של הדבר הזה, המטרה היא לשדרג את זה לעוד תחנות. זו צורת ההצבה, סתם שתתרשמו. הספינה בת גלים יושבת שם למטה, זה בשביל אלון. זו צורת ההצבה, פורסים כבל שמחוברים אליו מכשירים על 1500 מטר, ואז זורקים את העוגן ומרימים, אחרי זה משחררים את זה באמצעים אקוסטיים וחוזר חלילה. אופרציה אדירה וציוד. רק הציוד שנמצא היום על הכבל הזה, עוד פעם שאספנו אותו מכל מיני מקורות, שוויו כ-5 מיליון שקל. נטו הציוד שנמצא על כבל של 1500 מטר, ואנחנו צריכים להוסיף על זה ואנחנו רוצים לעשות עוד תחנות, וזה מה שביקשנו.
המטרה היא, יש כבר עוד תחנה אחת שהיא יותר בקטע של שידור ישיר לחיפה, ליד התחנה הזאת ליד דיפ לב. המטרה היא עוד שתי תחנות בדרום ישראל, כשנגיע לזה אז נדבר על זה. זוהי מערכת הרדאר, אין טעם לפרט כי בקושי רואים. יש היום מערכת רדאר אחת, עוד פעם סופר חשוב לעניינים של פני שטח, זרמים וגלים, והמטרה היא לרשת את חופי, או אל מול חופי ישראל, כן? לרשת כדי לקבל מידע בזמן אמת של זרמים וגלים. מי שמוביל את זה, זה ירון טולדו בתל אביב, אבל גם יש אנשים בחקר ימים ואגמים שעוסקים בזה. והדבר האחרון, זו אותה תחנת מחקר שהצגתי, שכבר התחילה לקום בקטע החינוכי על ידי הקצאה של בניין של עיריית אשקלון. זה שילוב של הנושא של הדרום שמוזכר בחוק, עם נושא של מחקר ימי וחינוך, ורווחה, והכל, והמטרה היא להפוך את זה לתחנה שגם תאפשר יציאה לים למחקר של האזור החופי ומדף היבשת, וגם חינוך. זהו, תודה רבה.
ד"ר אולגה זלטקין
¶
שלום. אני רוצה לתת כמה דגשים מבחינת אנרגיה. קודם כל אני רואה שצריך לפרט פה קודם כל על מה זה בלוטק ומה זה טכנולוגיות בלוטק. אז נסביר את זה ככה, הצרכים הבסיסיים של המשק באופן כללי, זה אוכל, מים ואנרגיה. אז כדי לספק אותם אנחנו צריכים לפתח מקורות אנרגיה, שכרגע אנחנו מבוססים באמת על גז, וצריך לזכור שעד 2050 כנראה הצריכה של אנרגיה בישראל היא כנראה תכפיל את עצמה לפי כל התחזיות, בגלל גידול האוכלוסין ומעבר לטכנולוגיות אחרות, וכל זה אנחנו צריכים לעשות תוך כדי התחייבות לאיפוס פליטות ב-2050. זאת אומרת, אנחנו צריכים להפוך את כל משק האנרגיה, כרגע אני מתרכזת בזה, ולהמציא טכנולוגיות חדשות שגם יהיו מספיק יעילות כדי לספק את צריכות האנרגיה, וגם לעשות את זה באופן מקיים ותוך כדי עמידה ביעדי האקלים. אז בשביל זה אנחנו צריכים טכנולוגיות חדשות, אז טכנולוגיות שעוסקות במים, אנרגיה, מזון בים, נקראות בדרך כלל בלוטק, והן כבר לוקחות בחשבון את העניין של הקיימות ושמירה על הסביבה. על זה אנחנו מדברים.
החסמים כרגע לפיתוח של טכנולוגיות האלה זה כמו שישי אמר: חוסר ידע. יש לנו פערי ידע עצומים שאנחנו צריכים לגשר עליהם, בשביל זה אנחנו צריכים להוציא הרבה מאוד מחקרים, לעשות ניטור ארוך טווח וכל זה. זה הרבה כסף, זה ציוד שכרגע חסר, זה גם הכשרת כוח אדם, ובעצם כל התוכנית שדיברנו עליה עכשיו, שאיתמר דיבר, שנגה דיברה לפניו, היא עוסקת בזה. אנחנו צריכים ליצור את התשתית להקמת טכנולוגיות בלוטק ולקדם את הדבר הזה.
דיברנו קודם על תמ"א 13/ג, זה תמ"א שעכשיו מתגבשת לחדשנות בים. רוצים להגדיר סטטוטורית אזורים מסוימים בים, איפה שאפשר לעשות ניסויים ולנסות טכנולוגיות חדשות, ביניהם למשל טכנולוגיות אנרגיה. שאלה שלא מספיק פשוט להגדיר בים וזהו, ואז יזמים ישימו שם את הפיילוטים. צריך לממן את זה, צריך למשל אם מישהו רוצה לעשות איזשהו פיילוט של הפקת אנרגיית גלים נגיד, אז הוא צריך גם להתחבר לנקודת חשמל שצריך למשוך אותה לחוף, זה עסק ממש לא פשוט, צריך לשים שם איזה דיפ לב כזה שימדוד את כל הפרמטרים פיזיקליים בתפוקת החשמל למשל, ובשביל זה אנחנו צריכים תשתיות.
זהו, אז צרכים דחופים ביותר שלנו זה באמת השלמת פערי ידע לקבלת החלטות, לבניית מדיניות, ולהגדרה של אזורים שהם רלוונטיים מבחינתנו. אם אנחנו מדברים על אנרגיה מהים, אנחנו מדברים על גלים, זרמים, רוח ושמש. אם אנחנו מסתכלים על משאב בשטח שיש לנו, במרחב הימי של מדינת ישראל אנחנו מדברים על סדר גודל של שטח יבשתי, ששם גם אפשר לשים נגיד פאנלים סולריים; ומצד שני אנחנו צריכים גם לחשוב על המצבים שאין לנו כמה ימים שמש. היה לנו בחורף הזה רצף של שלושה שבועות ללא שמש, אז מה יחליף אותו? זאת אומרת, אם אנחנו נחסום את הפיתוח העתידי, והגז באיזשהו שלב גם ייגמר, וגם אם נמצא עוד עתודות – מתישהו ייגמר.
אנחנו בסופו של דבר יכולים להגיע למקורות אנרגיה יותר מזהמות, כמו לא יודעת, פחם, דיזל, ואנחנו כבר עכשיו צריכים לחשוב על אחוז של כל מקור בסל האנרגיה העתידי שלנו. ביחד עם זה אנחנו חייבים לחשוב על זה שמי ים הם גם מי שתייה שלנו לרוב, המזון העתידי כנראה יגיע גם מהים, וכל זה אנחנו צריכים לקחת בחשבון תוך כדי שמירה על הסביבה, וכמו שדיברנו על פליטות גזי חממה. נראה לי זה כל מה שרציתי להגיד, תודה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
אוקיי, תודה רבה. עשית לנו סדר. פרופ' זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי בבקשה.
זהר גבירצמן
¶
שלום, בוקר טוב. אני ברשותכם רוצה לומר ארבע נקודות. אחד, מכון גיאולוגי. המכון הגיאולוגי הוא, אנחנו עובדי מדינה, זה מכון מחקר ממשלתי. מכון מחקר ממשלתי צריך לעשות את מה שמשלם המיסים הישראלי צריך בנושאים של גיאולוגיה. אנחנו הגיאולוג של המדינה. במילים פשוטות, אנחנו עושים את המחקר התשתיתי בשביל משאבי הטבע של מדינת ישראל וסיכוני הטבע. בהיבט הזה של מחקר הים, שני הדברים חוברים אחד לשני. אנחנו מפיקים אנרגיה מהים, כל משאבי הגז שמצאו, וחושבים על העתיד לאנרגיות מתחדשות. אבל אנחנו צריכים לעשות את זה גם באופן מקיים שלא יזהם ושלא יגרום לאסונות, וזה שתי הרגליים שלנו, הפיתוח בר קיימא שלא ייפגע מאסונות גיאולוגיים, מסיכונים גיאולוגיים, וגם משאבי טבע. עכשיו, אם אני לוקח את עצמי לשנת 2009 שנמצא שדה הגז תמר, פתאום מדינת ישראל הבינה שמצד אחד המצב הגיאופוליטי שלה משתנה ואנחנו עצמאיים אנרגטית, מצד שני אנחנו לא אומת ים. אין לנו את הידע, לא הייתה פה גיאולוגיה, ישראלים לא עסקו בגיאולוגיה של גז ונפט כי זה הופרט שנים רבות קודם, והיינו במצב מאוד קשה. אנחנו עכשיו נמצאים די הרבה שנים אחרי המציאה, אנחנו עושים כל מיני שינויים, ואחד הדברים שאנחנו עכשיו רוצים לשנות, אנחנו נמצאים וחלק מהמאמץ הזה להבין שאנחנו מדינת ים. במכון הגיאולוגי אנחנו עכשיו פתחנו, החזרנו עטרה ליושנה ופתחנו אגף שהוא אגף גיאולוגיה ימית.
נקודה שנייה, אני רוצה להביע תמיכה מלאה במה שנגה עשתה. אנחנו חוקרי הים שנמצאים פה, אנחנו מבינים שאם אנחנו לא נתאם בעצמנו ונריב אחד עם השני, לא נקבל, ואנחנו עשינו את הדבר הזה. זה לא דבר של מה בכך. ישבנו והקדשנו את הזמן, ולכל אחד יש את האינטרסים שלו, יושבים פה כל אחד עם בעלי העניין שלו, ואני מביע תמיכה מלאה כמו שאמרו קודמיי, במה שנגה הגישה, ואני מקווה שאתם כשתגיעו למשרדי האוצר ותנסו להיות מליצי היושר שלנו, ותשיגו לנו את מה שאנחנו רוצים כמה שיותר, כי התמלוגים שמגיעים מהים צריכים לחזור לים, זה כבר נאמר לפניי. זו נקודה שנייה.
איזה דברים המכון הגיאולוגי עושה בשביל, הנקודות המיוחדות שהמכון הגיאולוגי עושה בים. הנקודה הראשונה היא, כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, התכנון התשתיתי של תשתיות שמונחות על קרקעית הים. אם המדינה רוצה תוכנית מתאר חדשה, תוכנית גדולה חדשה, מחלפי כבישים, צנרת, כביש חדש, מערכת הובלה של גז. אם הוא עושה את זה ביבשה, יש מתודולוגיה מסודרת איך עושים את הדבר הזה כדי שלא ייפגע מסיכוני רעידות אדמה, מסיכונים אחרים, ויש את כל תשתית הידע הקיימת כבר המון שנים. כשחברות הנפט התחילו לתכנן את צינור הגז בים, אז לא היה תשתית ידע כזאת, כי בים הידע שלנו מפגר אחרי היבשה בעשרות שנים. לא רק שלנו, גם בהרבה מדינות אחרות, אבל בפרט אצלנו. אז מה עשו חברות הנפט כשהיו צריכים לתכנן? תיכננו ממה שהיה, אבל לא היה להם את המידע השלם. אנחנו צריכים לוודא שהמידע השלם לתכנון תשתיות על קרקעית הים, יהיה מידע נכון, הכי טוב שאפשר, כדי שלא יקרה סיכוני טבע, והצינור לא ייקרע ולא יינזק ברעידת אדמה, בגלישה, בהתמוטטות מדרון היבשת וכו' וכו' וכו'.
הנקודה השנייה שאנחנו כגיאולוגיים יודעים לתרום לנושא של זה של בריאות הסביבה, היא כזאת. כשמסתכלים על היצורים הקטנטנים שקבורים בקרקעית הים בבוץ, אנחנו יכולים לראות כסמן לבריאות הסביבה ולסביבה האקולוגית שהייתה לפני מאות אלפי ועשרות אלפי שנים. אם אנחנו נבין את הסביבה, את בריאות הסביבה, איך היא הייתה במצב הטרום אנתרופוגני לפני התערבות האדם, אז נוכל להבין, כשפתחו את תעלת סואץ מה השתנה, כשסכרו את הנילוס מה השתנה, וכשנעשה עכשיו את השינויים שכרוכים בפיתוח הימי, אנחנו נוכל לדעת מה הבייס ליין שלנו, מה הנקודה שאליה הטבעית, הבריאה, הטרום התערבות האדם, שאליה נוכל להתייחס. אז הבייס ליין הזה, הנקודה שאליה מתייחסים כדי להבין מה השינויים, זה אנחנו עושים על ידי חקר המאובנים הקטנים בקרקעית הים.
אז אלה שתי הנקודות שאנחנו הכנסנו בתוכנית שלנו לשנים הבאות. אחד, המיפוי של הסיכונים הגיאולוגיים בים לתשתיות. והשני, הבייס ליין לבריאות המערכת הימית האקולוגית. וזהו, אני מקווה שתעזרו לנו ונוכל לקדם את חקר הים.
אריה רוזנבלום
¶
שלום. קודם כל, שמח שוב להיות כאן בפני הוועדה ולראות גם פרצופים מוכרים. אקואושן הוקמה לפני 22 שנים, והדבר הראשון שהעמותה עשתה זה בעצם לרכוש ספינת מחקר למדינת ישראל, ואנחנו 20 שנים מפעילים את הספינה הזאת, והיא אכן כמו שנאמר ספינת המחקר העסוקה ביותר מבין כל ספינות המחקר בישראל. היא גם מוחזקת באיזון כלכלי, כלומר זו נקודה שחשוב לנו להדגיש אותה. כלומר, לא ביקשנו מעולם ולא נבקש מעולם ממדינת ישראל כסף להחזיק את הספינה. אנחנו מתחזקים אותה, יש לנו צוות קבוע, וזה בין היתר, אגב גם הספינה שלנו נמצאת בים היום, וזה 20,000 שקל לשמונה שעות הפלגה, כי עשינו תוכנית עסקית שעובדת מאוד מדויק על איך ומה אפשר לעשות עם ספינה.
אריה רוזנבלום
¶
שוב, זה בממדי גודל שונים מאוד. הנקודה היא שיצרנו ספינה שידענו שנהיה מסוגלים לנהל אותה, ואכן כך אנחנו עושים, וזאת הספינה והיא סוס עבודה, אבל היא מתיישנת, והחשש הגדול שלנו זה שאחרי שהיא תתיישן, העמותה כבר לא מסוגלת לרכוש ספינת מחקר חדשה. וגם אני חושב שמדינת ישראל לפני 20 שנה, זה כן היה התפקיד של העמותה. אבל אני חושב שהיום זה בהחלט יכול להיות וצריך להיות תפקיד של הקרן לאפשר את השדרוג של הספינה, לספינה מודרנית יותר, איכותית יותר. שוב, עדיין בממדים שניתנים לנהל אותה בצורה שמעולם לא נחזור למדינת ישראל ונושיט יד ונבקש כסף עבור הפעילות הזאת, וזה חשוב מאוד.
איתי כצמן
¶
בים התיכון וכלי שיט בגודל הזה, אז אנחנו מוגבלים מבחינת מצב הים. הבת גלים פחות מוגבלת, אנחנו יותר. ככל שהכלי קטן יותר, אנחנו מוגבלים במצב הים. בסוף צריך לבצע מחקר, וברגע שהים עולה גם החוקרים לא מרגישים טוב, וגם עצם ההרמה של הציוד היא בעייתית. זה מותיר לנו איזור ה-140 ימים בשנה שאנחנו יכולים באמת לעבוד. מתוך זה יש אילוצים, יש שבתות, יש חגים. אנחנו הצלחנו במקסימום לעשות 120 יום, 130 אפילו להגיע לאזור הזה. כמובן שלכל יום אני צריך לשמור ימי גיבוי, אנחנו צריכים לבנות את זה ככה שייצא מחקר בסוף. הים הוא לא משתף פעולה, אז אנחנו נותנים לו תמיד את הקרדיט.
איתי כצמן
¶
אנחנו כ-185-100 ימים בשנה במהלך העשר שנים האחרונות, זה הממוצע שאנחנו עושים. יום זה יכול להיות יום גם של 12 ו-24 שעות.
אריה רוזנבלום
¶
כן חשוב לציין אגב, כי לא דיברנו על זה כל כך, אבל מלבד אחזקת הספינה, אנחנו גם הייתי אומר המרכז החינוכי הגדול ביותר בישראל לגבי חינוך סביבתי ימי. 25,000 תלמידים בשנה עוברים את הפעילות שלנו מכיתה א' עד י"ב. כמובן שהיינו רוצים לעשות יותר, אבל אחד הדברים שאנחנו מאוד גאים בו, זה שהספינה שלנו מרושתת, זו הספינה העתידית. זה בשביל לחלום. אבל באמת אנחנו כבר בתוך הבדיקה של הספינה, זו ספינה יציבה יותר, יש לה משטח עבודה יותר גדול, אפשר יהיה להעלות ציוד יותר משוכלל על הספינה. זה עושה המון שיפורים, זה גם סביבתי יותר. אני חושב שמדינת ישראל שצריכה להפעיל ספינות, שהם גם מראים שאנחנו גם מתחשבים בסביבה שאנחנו מפעילים את הספינות האלה. אז בכל מקרה, גם אם אנחנו עושים שידורים חיים מהספינה - - -
אריה רוזנבלום
¶
אז למשל, תלוי בצורת המבנה שלה, החומרים, הצבע ששמים אותו לגבי החיכוך עם הים. יש הרבה מאוד חישובים שאפשר לעשות, גם שימוש בסלולרי ועוד גורמים כדי להפעיל. יש מכלול של דברים שאפשר לקחת בחשבון, לא את כולם אפשר לעשות, אבל לשאוף להיות כמה שיותר מקיימים זה השאיפה שלנו בתוכנית שלנו.
אריה רוזנבלום
¶
קודם כול יש לנו ועדה מקצועית שבעצם נציגים כמעט מכל האוניברסיטאות יושבים שם, ובעצם הם מייעצים לנו לגבי תוכניות. הרבה פעמים החיפוש של חדשנות, של בירור נושאים שהם חשובים כמו זיהומים, כמו טכנולוגיות חדשות, כלומר כל אותם דברים שהם בדיוק הנושאים שנכתבו כאן ונמצאים. אנחנו בודקים ממצאים כמעט בכל תוכנית, אפשר אם תרצה להביא איזו דוגמה או שניים של מחקרים אחרונים.
איתי כצמן
¶
אנחנו מתעדפים שיתופי פעולה גם בין חוקרים במעבדות, זה אחד הדברים גם שמוצאים יותר תועלת מכל יום הפלגה. אחת המגבלות שלנו כיום זה גם השטחי מעבדה ויכולת לקיים מספר ניסויים במקביל, זה שהייה ארוכה בים. אז יש תיעדוף גם לזה, אנחנו בקשר עם מרסי לגבי גם המשך ותמיכה ותיעדוף של מחקרים שמגיעים מכיוון של מרסי, שנתמכים על ידו.
אריה רוזנבלום
¶
ומה שחשוב, אנחנו עובדים ממש בתיאום מאוד גדול עם חקר אגמים וימים, ונוודא שכל אחד מאיתנו עושה את מה שהכי יעיל מבחינת שימוש בתשתיות. אנחנו כאן לשרת את הסביבה ואת מדינת ישראל, וכמובן גם השותפים האחרים שלנו הם באותה דעה. אגב מרסי זה באמת המרכז הישראלי לחקר הים התיכון, ויש לנו גם המלצה שלהם שגם הדבר הזה יקודם. אנחנו שוב, הדאגה שלנו שאם בסופו של דבר זה לא יקודם ולא תהיה ספינה חדשה, אז תוך 5-6-7 שנים הספינה שלנו כבר לא תהיה יעילה כמו שהיא היום, ולא יהיה תחליף לה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
בסדר גמור.
נמצא איתנו כאן סטיב בורנשטיין ממשפחות החטופים, בבקשה סטיב. אחיו של קית, כן.
סטיב בורנשטיין
¶
קודם כל אני מקיבוץ גזר. אצלנו כל מה שקשור לאיכות הסביבה, הים – זה מאוד חשוב, זה נוגע בלב שלנו, זה חלק מהקהילה שלנו. אבל אנחנו כבר 180 יום לא עושים אף דבר בקיבוץ ובקהילה שלא מתחילים עם זה שעכשיו, זה לא רק כ"ד באדר ב', זה 180 יום שבהם קית ועוד יותר מ-100 אנשים לא בבית. והלוואי שהייתי רוצה אצל במיוחד משפחות החטופות והחטופים מצגת כמו בהתחלת הדיון היום, ממש לעומק עם אכפתיות על דאגה לחיזוק, לשמור, להחזיר הביתה, שלא יהיה נזק או פגיעה לכל החטופים והחטופות, עם תוכנית עבודה ממש מהלב ולהסביר לעם שלנו, לעולם, במיוחד למשפחות החטופים שזה בהתחלת הרשימה של דברים שצריכים לעשות. תודה רבה.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
נכון, ואני גם זכיתי להכיר את בתם, ובאמת אביבה מתייצבת פה פעמים רבות בתוך הוועדות ומשמיעה את קולם.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
כן, ובאמת אנחנו מתפללים, וכמו שאמרת זה משהו שלא, זה זווית אחרת, לייצר איזושהי באמת תוכנית עבודה מסודרת שאומרת איך אנחנו, א', בתוך המציאות הזאת נאבקים עבורם, שומרים עליהם, וגם בעזרת השם משיבים אותם הביתה. תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
תודה. מצטרף לדברים של יו"ר הוועדה, בעזרת השם שנזכה לראות אותם בבתים שלהם כמה שיותר מהר, ובאמת מעבר חד. אני מצטרף גם לדברים שלך, הלוואי והייתה תוכנית מפורטת בשיתוף של כל משרדי הממשלה לגבי חזרת החטופים. קשה לחזור למציאות, אבל אנחנו נחזור למציאות רגע.
אריק, אני מכיר את הפעילות כמו שאמרתי בתור סגן ראש עיריית בת ים עם העמותה. אחד הדברים שהיו חסרים לי כאן בדיון, למרות שהגעתי ממש לא על ההתחלה, אבל מה שהיה חסר לי זה החיבור שאני מכיר מאקואושן, בין חינוך להסברה, והאינטגרציה הזאת. אני מבין שכל הנושא כאן הוא מדבר על תקצוב לחקר, ואמרנו שיש דברים שאנחנו יודעים ודברים שאנחנו לא יודעים.
ירון לוי (יש עתיד)
¶
מצוין, בקטע הכי חשוב. אז הנגשה לציבור: תראו, כמו שאמרתי שהייתי מחזיק תיק החופים בעיריית בת ים, אנחנו צריכים להבין קודם כל יש כאן כותרת הים כמשאב לאומי כיום ולדורות הבאים. קודם כל, אנחנו צריכים להחזיר את הים לציבור, נתחיל רגע איך אומרים, מהחולות. אנחנו מדברים על רשויות מקומיות, הים והחופים במדינת ישראל זה של רמ"י, זה לא של הרשויות המקומיות, זה בשטח המוניציפלי של הרשות המקומית, זה לא שטח של הרשות. זה א'.
ב', הייתי רוצה לראות, ואנחנו נדבר על זה בדיון, איך אנחנו בתור נבחרי הציבור דואגים לזה שמשאב הטבע הזה יחזור לציבור בהיבט הזה שלא יעלה הרבה מאוד כסף לבקר בחופי הים, מבחינת הנגשה. כמה חופשים מונגשים יש לנכים. מבחינת איכות הסביבה, כמה הצללות שיורדים לחוף הים, אנחנו יכולים להיות לא תחת השמש, אנחנו צריכים לחייב את הרשויות המקומיות במטרים מסוימים. כיום זה לא, עוד הפעם, זה חקיקה וזה הרבה דברים.
ונקפוץ רגע להיבט הזה שאני מכיר אתכם מהנושא של דגל כחול, וזה גם קשור למחקר. דגל כחול זה בא ואומר שהרשויות זה הכרה בינלאומית לכך שהרשות המקומית, החופים אצלה נקיים, עושים בדיקה אחת לשנה-פעמיים בשנה, אבל יש עוד דבר מאוד יפה, שיש כאן ערך חינוכי. הרשות צריכה להראות פעילות של בתי הספר יזומה, שהם יורדים לנקות את החופים. אנחנו צריכים להראות בקריטריונים של הדגל הכחול שיש לנו הנגשה לנכים במינימום ארבעה חופים, ביחס שיש לנו בבת ים. אנחנו צריכים להראות שיש קולרים, ואנחנו צריכים להראות שיש תאי שירותים, מספר תאי שירותים. זאת אומרת שהם מדברים גם על מחקר, אבל גם כמשאב לציבור, והחיבור הזה וההיכרות שלי איתכם, אני מאוד מקווה שאנחנו נוכל כאן לסייע. עוד פעם, אני לא לאו דווקא לכם, אבל יש כאן חשיבות מאוד גדולה ואני אשמח שאנחנו בהמשך גם, איך אומרים, נצלול לתוך הפרטים, כי יש כאן הרבה מושגים והרבה דברים, וזה עולם אקדמאי כזה שהכנסתם אותו לכאן, אבל רציתי רגע להביא את הזווית מהציבור למחקר. מה שאנחנו יודעים שצריך לשנות אמרתי, אנחנו נלמד עוד את הדברים הבאים.
היו"ר לימור סון הר מלך
¶
בתחילה נגה דיברה על זה שבאמת אחד מהסעיפים בחוק של הקרן לאזרחי ישראל, זה באמת הסוגיות של מחקר ופיתוח. אז הקצאה, וזה באמת עונה, אני חושבת שזה עונה על הרבה מאוד פרמטרים. גם שההקצאה הזאת עונה על הרבה מאוד פרמטרים גם שקשורים לחוק, וגם מעבר באמת ברמה המוסרית שמה שלוקחים צריך גם לדאוג להחזיר ולתת.
אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע, בזום. בבקשה אלון. אני רק אומרת לך, אנחנו קצרים בזמן, ב-11:00 המליאה נפתחת. אז דקה.
אלון רוטשילד
¶
ודאי, ודאי. אז רק הערה קצרה, אני הצגתי בדיון הקודם את הנושא של חשיבות של הפניית משאבים למחקר וסקרים שיקדמו שמורות ימיות, ורציתי לציין שבתוכנית המצוינת שנגה הציגה מטעם משרדי הממשלה, הנושא הזה לא נאמר במפורש. רואים שמה, משרד האנרגיה הכניס דברים, למשל מק"מים עד לרמת השקל. שמורות ימיות מופיע בצורה מרומזת, המילה שמורות ימיות לא מופיעה. אני חושב שצריך, כחלק מהמחויבויות שלנו לדורות הבאים ולאמנות הבינלאומיות שאנחנו שותפים אליהן, להכניס בצורה מפורשת מחקרים לקידום שמורות ימיות, וחלק ממה שצריך להחזיר לים אחרי שלקחנו מהים. תודה רבה.
סיכום
¶
שמענו היום רבות על הצורך והחשיבות בחקר הים התיכון העמוק, ועל תוכניות שונות שגובשו בנושא. הוועדה ערה לדרישה שהועלתה בדיון זה ובדיון הקודם, להקצות כספים לטובת תוכניות אלו, מהסיבה שכסף שבא מן הים צריך גם לחזור אל הים לצורך שימור, ואף הגדלת והנגשת היכולת שלנו ליהנות ממשאבי הטבע הימיים.
שמענו היום את התוכנית שהובילה המדענית הראשית בשיתוף משרדי האנרגיה והתשתיות, הגנת הסביבה, חדשנות המדע והטכנולוגיה, ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף עם מכוני מחקר לאומיים, המכון לחקר ימים ואגמים, המכון הגיאולוגי והות"ת. התוכנית מבוססת מתוך ראייה רב שנתית לפיתוח הים כמשאב לאומי. הוצג על ידי מנכ"ל חקר הימים, שהינה זרוע ביצוע של הממשלה בתחומי מחקר וניטור ימיים לעניין חינוך. הוצג שהשנה פותחים מוקד נוסף באשקלון עם העירייה ואוניברסיטת בן גוריון. פיתוח התשתית נדרש בדגש על יכולת לשימוש באנרגיות מתחדשות, המבוססות על השימוש בים כמשאב תוך שמירה עליו.
שמענו מומחים נוספים שמבקשים הקצאות לתוכניות ייחודיות בחקר הים, כגון מוזיאון ימי, ספינות מחקר ועוד. שמענו שמעבר לתשתיות של ספינה וכלי שיט יש גם צורך בתשתיות של תחנות מחקר כמו שיש בים העמוק, שלהן יש עלויות משמעותיות של מיליוני שקלים. מעבר לכך, יש צורך בפיתוח תחנות חופיות כפי שקיימות באשקלון.
נמשיך לקיים ישיבות בנושא לטובת קבלת החלטה בנוגע להקצאות הבאות. מודה לכולם על שיתוף הפעולה, שהוא בהחלט לא מובן מאליו. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.