פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



34
ועדת העבודה והרווחה
26/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י"ז באדר א' התשפ"ד (26 בפברואר 2024), שעה 13:46

הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

חברת הוועדה: מיכל וולדיגר – מ"מ היו"ר

אורי כץ - עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

גילי הכהן - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

נועה שוקרון - רכזת תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר

חנן פוטרמן - עו"ד, לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, משנה ליועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

מלי עמיאל - המוסד לביטוח לאומי

אופיר יחזקאלי - מ"מ וסגן ראש העיר קריית שמונה

ורד וייץ - ההסתדרות החדשה

בועז גור - מנהל המחלקה הציבורית, פורום ארלוזורוב

אריק מלאכי - אזרח מפונה, קריית שמונה

יעל סלנט

ענת כהן שמואל

אורית ארז

א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

צוהריים טובים, אנחנו בי"ז באדר א', התשפ"ד, 26 בפברואר 2024, ועדת עבודה ורווחה בנושא הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל. אני אשמח לשמוע את גילי הכהן, רפרנטית ממשרד האוצר. תני לנו רק כדי שכל הנוכחים פה וגם אלה שבבית יבינו במה אנחנו עוסקים. בבקשה.

טוב, תודה. בעת שרוב המשק ברמה המקרו כלכלית של המדינה, המשק מתאושש ושוק התעסוקה מתאושש, אנחנו רואים את זה בנתוני האבטלה והחל"ת, אנחנו סבורים שיש קבוצה ייחודית שהיא המפונים, שהסיטואציה התעסוקתית שלהם היא שונה. היא מאוד מובחנת. אם הם מובטלים או לא מועסקים האפשרות שלהם למצוא עבודה במצב שבו הם נמצאים היא מוגבלת מאוד, מאוד מאתגרת. הם מרוחקים ממקום המגורים שלהם, הם בהרבה אי ודאות ובגלל זה בחרנו לתת מענה עבורם.

אני אגיד בהערת אגב, המפונים שהם מועסקים מקבלים מענה דרך הפיצוי של קרן מס רכוש. הון קרן מס רכוש מפצה מעסיקים על השכר שלהם ובגלל זה הם ממשיכים לקבל שכר. הקבוצה שמעניינת פה היא הקבוצה שלא מועסקת. מדובר בקבוצה לא גדולה. מדובר באלפי אנשים. בדרך כלל זה לא סוגיית מקרו שאנחנו מתעסקים בה, אבל בגלל הייחודיות של הסיטואציה רצינו לתת להם מענה.

כמה אלפים, מה זה "אלפי"?

יש לפי ההערכות של ביטוח לאומי 5,800 מפונים שעד סוף מרץ יסיימו את ימי הזכאות שלהם לאבטלה.

למה לעשות את זה במסגרת הסכם ולא במסגרת חקיקה?

בוקר טוב, עו"ד אורי כץ, הלשכה המשפטית, משרד האוצר. סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי מאפשר את הכלי הזה של מתן זכות סוציאלית שלא קבועה בחוק הביטוח הלאומי לכלל האוכלוסייה או לחלקה. במקרה הזה, לעמדתנו, הכלי הזה הוא מתאים להסכם בסעיף 9 בגלל שזה אוכלוסייה ספציפית, אוכלוסיית המפונים שנגמרה עבורם הזכאות לדמי אבטלה במהלך התקופה המוצעת בהסכם. בעינינו זו אוכלוסייה מובחנת שאכן גם לא קיים לגביה היום זכאות לזכות כלשהי מכוח חוק הביטוח הלאומי, לכן לדעתנו זה כלי מתאים.

במבט רחב יותר זה בעצם כלי שהוא כן מאפשר יותר גמישות מאשר חקיקה, ואנחנו חושבים שלא בכדי יש את הסעיף הזה בחוק שמאפשר את הכלי הזה, ולכן מצאנו לנכון להשתמש בו עכשיו כאמצעי לתת מענה כמה שיותר מהיר וגמיש בנסיבות.

אוקיי. אם הבנתי נכון, עד סוף דצמבר היה בחקיקה לכל אזרחי מדינת ישראל פחות או יותר את מה שאנחנו כותבים היום בהסכם. בואו תיתנו לי רגע רקע שנבין במה מדובר.

בעצם הייתה תוכנית סיוע כלכלית למשק במסגרתה ניתנו הקלות מסוימות בזכאות לדמי אבטלה. זה היה בתוקף עד סוף דצמבר 2023. אחת ההקלות שניתנו היא הארכת ימי זכאות לדמי אבטלה למפונים, וזה נגמר בסוף דצמבר. אני מניחה שלזה את מתכוונת.

דמי אבטלה יחול גם על מי שיצא לחל"ת וגם על מי שהתפטר או מי שפוטר.

נכון. יש מנגנון אחיד, לא משנה איך אתה זכאי לדמי אבטלה, בין אם זה דרך חל"ת או התפטרות, זה תופס אותך, אתה זכאי לדמי אבטלה. לצורך העניין אם היה מפונה שהיה מובטל, לא סביר שהוא הוצא לחל"ת אבל גם אם הוא הוצא לחל"ת - - -

מה זה לא סביר שהוא הוצא לחל"ת? הכי סביר בעולם.

רגע, תרשום לך את השאלה שאתה רוצה. אתן לך את רשות הדיבור.

בין אם הוא הוצא לחל"ת או בין אם הוא היה מובטל כבר ערב המלחמה. יכול להיות שבזמן המלחמה נגמרו לו ימי הזכאות. כל בן אדם, קוצבים לו זמן מסוים לפי הפרופיל האישי שלו. בתוכנית הסיוע הכלכלית הארכנו להם את ימי הזכאות עד סוף דצמבר. הם היו אחת האוכלוסיות שקיבלו מענה. התוכנית הזאת הסתיימה, בעצם התוכנית הרוחבית. עכשיו אנחנו באים ואומרים, המפונים הם קבוצה שאנחנו רוצים להמשיך לתת להם איזושהי התייחסות מובחנת בגלל הסיטואציה המאוד ייחודית, ובגלל זה אנחנו באים עם ההסכם הזה שזה בעצם מתן מענק עבור מפונים שהם לא מועסקים.

כמה מתוך כלל המבקשים את הסעד הזה הם אותם מפונים שאנחנו חושבים שהם היום אותם 5,800?

המספר הזה זה בעצם המפונים האלה. את שואלת אם הם היו זקוקים להארכה הזאת קודם?

אני שואלת האם המספר הזה צומצם? האם זה היה בעבר מספר יותר גדול ועכשיו זה ירד למספרים יותר נמוכים?

לא, ההיפך, זה רק גודל. הם כבר חודשיים לא מקבלים משכורת.

אני לא מבינה את השאלה.

הרי מה שנגענו פה במעטפת היא מעטפת מעבר למה שהחוק נותן. החוק נותן X ימים של דמי אבטלה. החוק עד סוף דצמבר בעצם הגדיל את מספר הימים, את הכסף שבעצם קיבל אותו אדם שהוא לא מועסק אבל הוא בגיל התעסוקה, נכון?

גם מעבר לגיל התעסוקה.

הוא זכאי לדמי אבטלה.

כמה דברים. דבר ראשון וזה לא חודד, הזכאות שאתם נותנים פה מכוח ההסכם היא לא דמי אבטלה, היא מענק חלף הכנסה אבל זה לא דמי אבטלה גם מבחינת הנכונות של אדם לעבודה והבדיקה של הנכונות של אדם לעבוד. זה לא דמי אבטלה גם מבחינת ההוראות שנוגעות להכנסה ולתגמולים שיכולים להשתלם.

אם זה היה דמי אבטלה אי אפשר היה לעשות את זה במסגרת הסכם, אני מבינה.

נכון. ההסכם נותן פה זכאות.

לפני שאנחנו נעבור לאזרחים פה, שלומי, כן.

תודה. שלומי מור, הביטוח הלאומי. ההסכם הזה באמת נותן הטבה שהיא הרבה יותר מקלה מאשר דמי אבטלה. אמנם דמי אבטלה עד ה-31 בדצמבר היו כל מיני הקלות כאלה ואחרות, אבל עכשיו כיוון שאנחנו מדברים אך ורק על המפונים, אז ההסכם הזה לא מבקש מהם ללכת ולהתייצב בשירות התעסוקה כדי להיות זכאים, וההסכם הזה אומר להם שהם יקבלו את הסיוע הזה עכשיו בלי קשר לכל קצבה אחרת שהם מקבלים מהביטוח הלאומי, זאת אומרת מדובר פה באיזושהי אקסטרה הטבה רק לאוכלוסייה של המפונים בגלל שברור לאוצר, ברור לביטוח לאומי שהאוכלוסייה הזאת מתקשה באופן אובייקטיבי לחזור לעבודה. לפעמים אין לה לאן לחזור ולכן ההסכם הזה מתמקד רק בהם.

נכון הוא שהסיוע הזה מתמקד רק באוכלוסיית העובדים. הוא לא מתמקד בבני ה-67 פלוס או בהטבות האחרות שניתנו לפני ה-31 בדצמבר, אבל הוא כן מתמקד במפונים שימי האבטלה שלהם הסתיימו ואנחנו יודעים שאין להם באופן אובייקטיבי יכולת או לחזור הביתה או לעבודה, והיא נותנת להם את המענה הזה.

איפה הקשר הקטן לאבטלה? פשוט לקחנו את הזכאות שלהם ליום אבטלה כפי שהייתה במועד האחרון שבו הם קיבלו את דמי האבטלה, ואותה אנחנו מחשבים.

דמי האבטלה.

את דמי האבטלה ליום, ואנחנו אומרים אוקיי, עכשיו אם אתה לא עובד, אני מכפיל את מספר הימים שבהם אתה לא עובד כפול אותו שיעור דמי אבטלה שהיית זכאי פר יום כמובן בלי יום שבת, וזה יהיה סכום המענק שאתה תקבל. אנחנו עוד מעט נדבר על התקופות של הזכאות ושל ההסכם.

אני מניחה שיש בני 67 פלוס שהם לא יהיו זכאים. הם מפונים והם לא נכנסים לתוך ההסכם.

כל בני ה -67 פלוס לא מופיעים כאן.

לפי הוראת השעה קיבלו כל בני ה-67 לאו דווקא מפונים שעמדו בתנאים של הוראת השעה. עכשיו בעצם אתם אומרים, ההסכם הזה הוא חל מגיל 18 ועד גיל פרישה אבל לא מעבר לגיל פרישה. אנחנו שואלים האם הוצאתם אותם כי אין בעיה איתם, כי אין כאלה?

ברמה של כל הארץ כמו שאמרתי גם קודם, ההקלות בזכאות בדמי אבטלה לרבות מענק ההסתגלות שניתן לבני 67, ברמה הארצית - - -

זה לא דמי אבטלה, זה חלף הכנסה.

גם אז קראו לזה מענק הסתגלות. לא קראו לזה דמי אבטלה.

ההקלות בזכאות לדמי אבטלה לאוכלוסייה שהיא מתחת לגיל 67 ומענק ההסתגלות מעל גיל 67, ברמה הארצית כן האמירה שלנו היא שהשוק מתאושש ושאין סיבה להמשיך.

מלאכי אריק, קריית שמונה, מפונה. אני מכיר את זה מקרוב. יש אנשים שנפלו בתווך פה בתקופה הזאת של למשל העלייה בשנות ה-90', שהיום הם יצאו לפנסיה והיו חייבים בגלל שהפנסיות שלהם הם 2,000 שקל, הם היו חייבים לעבוד מעל 67 ובעבודה כשומרים, עבודה מזדמנת כדי להשלים הכנסה, ואתם לא מניתם אותם במצופים.

זה מה ששאלנו, מה לגבי אותם בני 67 שכן עבדו? השאלה אם יש תשובה למה הם נגרעו מההסכם, בני 67 שהם מפונים והם עבדו לפני פרוץ המלחמה וכעת הם לא יכולים? אם ההסבר הוא כי הם נמצאים בסיטואציה מאוד מיוחדת, הם לא יכולים כי הם לא גרים בבית שלהם והם לא נמצאים במקום העבודה הרגיל שלהם. למה הם לא נמצאים בתוך האירוע?

נועה שוקרון, רכזת תעסוקה, אגף תקציבים. מכיוון שהרציונל פה הוא באמת של מפונים ואני מסכימה שהתנאים או היכולת שלהם למצוא עבודה מחדש הם כשל המפונים המובטלים, אנחנו נבחן מה אנחנו יכולים לעשות במסגרת ההסכם הזה.

מאה אחוז. תודה.

בבקשה, אופיר.

צוהריים טובים, אופיר יחזקאלי, מ"מ וסגן ראש העיר בקריית שמונה. לא סתם היה לי חשוב להגיע לישיבה הזאת. לא סתם אני עצוב, מיכל, שאת פה כחברת כנסת יחידה ואין פה בכלל חברי כנסת.

רגע, אני אהפוך אותך ללא להיות עצוב. כולם נמצאים פה. אף אחד לא שותה קפה להנאתו על חוף הים. כולם עובדים. תראה, הנה אני מלמדת זכות על חברי הכנסת.

זה יפה.

אז תן להם את הקרדיט שלהם, הכול בסדר.

תסלחי לי שאני אדבר קצת במילים בוטות, כי אני שומע על המשק שמתאושש וכו'. חבר'ה, אתם צריכים להבין משהו מאוד ברור. סליחה, מיכל, שאת חוטפת את כל זה. אני רוצה להגיד משהו בצורה מאוד ברורה. אתם הבאתם אותנו לסיטואציה הזאת. בסוף, הבית הזה הביא אותנו לסיטואציה הזאת. אתם לא מצליחים לספק לנו ביטחון, לכן מה שעשיתם, לקחתם 60,000–70,000 איש, פיניתם אותם מאזור קריית שמונה ואצבע הגליל, ועשיתם את זה כדי ש-9 מיליון איש אחרים יוכלו להמשיך לעבוד, כי אם אנחנו לא היינו מתפנים והייתה מתחילה חזית שנייה, אז כנראה שלא היינו יושבים פה וכנראה שהמשק לא היה מתאושש וכנראה שכל הארץ הייתה חזית וכנראה שעוד אנשים היו בסיטואציה כמונו, אז היה נוח לקחת 60,000–70,000 איש ולהוציא אותם.

מה שעשיתם ומה שקורה כרגע, זה פגעתם בכל מרכיבי החיים שלהם, בחינוך של הילדים. אני, אשתי והילדים פה במלון בירושלים. הילדים שלי, שנת הלימודים שלהם הלכה בכלל קפוט. כל העסקים באזור קריית שמונה ואצבע הגליל. אתם יודעים שעדיין עסקים בקריית שמונה צריכים לשלם ארנונה. זה נשמע לך הגיוני? אני לא מדבר על קהילה, אני לא מדבר על רווחה, אני לא מדבר על אבא שלי בן 84, חולה דמנציה שבכלל נמצא עכשיו מחוץ לבית אחרי 65 שנה, הוא ישן בבית מלון. בתוך כל הסיטואציה הזאת הסיפור הכי קשה זה הסיפור הכלכלי. את זוכרת בדיון הקודם על מה דיברנו? דיברנו על האבא הזה שפיטרו אותו, אז האבא הזה, יש לו חמישה ילדים והוא כבר חודשיים לא מקבל כסף בגלל שאתם עוד לא סגרתם את ההסכם הזה. אם אתם חושבים שאנשים נמצאים בבתי מלון ואין להם הוצאות, אז אתם טועים.

אופיר, אני אגיד לך למה אני עוצרת אותך. דיברת מקודם על האבא הזה שפוטר. זה בכלל לא קשור להסכם. אם הוא פוטר והוא פוטר שלא כהלכה צריך לטפל בו.

זה היה בישיבה הקודמת, בסדר, דיברנו על זה.

אל תערבב מין שבאינו מינו.

אני לא מערבב, זה אותו דבר. מיכל, תני לי לפרוק, אני אסביר לך.

אני אתן לך לפרוק את הכול. אני רוצה רגע להגיד לך משהו. אף אחד לא התכוון לפגוע באף אחד. להיפך, מדינת ישראל רוצה לעשות טוב. אני מסיירת לא מעט במלונות כולל בירושלים, כולל עם החבר'ה שלך מקריית שמונה, ויש שם הרבה אנשים שאומרים תודה על מה שניתן להם. אין ספק שהסיטואציה הזויה. אין לנו בכלל מחלוקת עליה והלוואי ואפשר מחר להחזיר אתכם הביתה. אין ספק שהיה אפשר לעשות הרבה יותר טוב מבחינת ביטחון, אבל אל תקצין, בסדר? עכשיו אני מקשיבה לך בקשב רב אבל בוא ניקח את הדברים בפרופורציה.

אני לוקח את הדברים בפרופורציה, תאמיני לי. אותו אבא, דיברנו על הפיטורים. אותו אבא לא קיבל משכורת כבר חודשיים בגלל שאין מתווה. זה בדיוק הסיפור. בגלל זה הדברים קשורים.

יש פה כמה סוגים של דברים. אחד, מה שהם אומרים פה לגבי מסלול מעסיקים זה חרטה. הרוב המכריע של התושבים לא הולכים למסלול מעסיקים. נתנו אופציה דרך מסלול ירוק, אדום.

אופיר, למה אני עוצרת אותך? הדיון עכשיו הוא על ההסכם. אתה רוצה לדבר אחר כך עם האוצר על הירוק?

לא, לא.

אני איתך. אני יכולה גם לדבר איתך לבד.

זה קשור. אני מגיב למה שהיא אמרה. היא אמרה שהרבה חבר'ה הולכים במסלול והם מקבלים את הפיצוי דרך רשות המיסים למעסיקים שלהם. רוב המעסיקים לא עושים את זה. רוב המעסיקים מוציאים את התושבים לחל"ת, וחל"ת זה כמו דמי אבטלה לכל דבר ועניין. ברגע שנגמרו ימי האבטלה אז נגמר החל"ת והם לא מקבלים. יש לי קבוצה שלמה של אנשים שמה שקורה היום זה שנגמר להם תקופת האבטלה. זה אחד.

עכשיו הבנתי אותך.

בגלל זה היה חשוב לי להסביר. דבר שני, יש אנשים שהיו מובטלים לפני, היו צריכים להתחיל עבודה בתחילת אוקטובר. היו אמורים להתחיל לעבוד ב-1 באוקטובר, ב-8 באוקטובר. נגמר להם דמי האבטלה ואין להם עבודה. זה לא פשוט למצוא עבודה בכל מקום במרכז הארץ.

בדיוק על זה אנחנו מדברים עכשיו. זה האירוע.

אז השאלה שלי היא לגבי המועד הקובע. אל תתחילו לספור עכשיו ימים, אם הוא היה באבטלה לפני או לא. צריך לראות שגם אם אנשים היו לפני זה באבטלה והיו אמורים להתחיל לעבוד וכרגע נכנסו לתוך הסיטואציה, שממשיכים להם את התקופה.

מצוין. זה הדיון. אנחנו עוסקים עכשיו בדיוק במקרים שאתה מדבר עליהם, של אנשים שהם בעצם או פוטרו או התפטרו, אין לי מושג מה האירוע שהיה שם. הם קיבלו את כל הכסף מביטוח לאומי, דמי אבטלה וכל מה שהם צריכים. הם מפונים, הם נמצאים בתל אביב או בירושלים, לא במקומות המגורים שלהם ולכן מגיע להם את החלף משכורת, חלף, לא משנה איך קוראים לזה, לתת להם פיצוי. דיברנו על נקודה אחת שהם הבטיחו לבדוק לנו. ההסכם שחל היום, הוא חל על אנשים מגיל 18 ועד גיל פרישה. רצינו לשאול מה לגבי אלה שהם אחרי גיל פרישה ואמרו לנו שיבדקו את זה. עוד לא צללנו לגופו של עניין. בואו נצלול, אולי אין ויכוח.

יש בשורות מאוד משמחות. ההסכם יורחב גם לגיל 67.

מצוין, תודה רבה.

זה יהיה מאוד דומה למה שעשינו כאן לגבי האבטלה, זאת אומרת מי שהייתה לו זכאות למענק 67, תמשיך הזכאות שלו בימים שהוא לא עובד וכו', ממש באותו היגיון שיש פה לגבי המובטלים.

עכשיו אנחנו ניכנס לגוף העניין או שאתם רוצים עוד כמה משפטים?

בגוף העניין יש לי שאלה גם לשלומי. לגבי המועד הקובע, האם תושבים שהיו לפני זה מובטלים, לפני תחילת פינוי, ותקופת האבטלה שלהם ממשיכה, האם זה חל עליהם והאם הם יקבלו את המענק?

כן, בבקשה.

חנן פוטרמן, לשכה משפטית, ביטוח לאומי. אם הם היו זכאים לדמי אבטלה בתקופה שמה-7 באוקטובר עד ה-31 בדצמבר אז ההסכם הזה מתייחס גם אליהם בהחלט.

אם הם סיימו את דמי האבטלה ב-15 בספטמבר והיו אמורים להתחיל לעבוד ב-1 באוקטובר, ונכנסו לאירוע, אז הם בבעיה.

אם שנת האבטלה שלהם גם כן נכנסת לתקופה הקובעת, שנת האבטלה זה בעצם מתי שהם התחילו את תקופת האבטלה עד היום שהם אמורים היו לסיים. גם אם הם סיימו את ימי האבטלה אבל הם בתוך שנת האבטלה, גם הם בפנים.

בקיצור מה שאתה אמרת, כן, גם הוא בפנים.

אני מכיר את זה ברמה האישית מהבית, ולא מקבלים.

כי זה עוד לא נכנס. אנחנו רוצים להכניס את זה לתוקף.

יש עוד נקודה נוספת בעניין הזה של התשלומים והעניינים של החל"ת. פה לא מדובר על תקופה של חודש או חודשיים. יש את כל העניינים של זכויות עובדים ותנאים סוציאליים שלא משולמים. לבוא ולקחת עכשיו קבוצה של אנשים ולהוציא אותם לחל"ת כי זה הכי קל, זה לא חודש-חודשיים שנגיד, יאללה, גם אנחנו נרתמים.

צריך הסכמה בחל"ת.

בחל"ת לדעתי לא מקבלים תנאים סוציאליים.

לא, אבל צריך להסכים.

בחל"ת לא מקבלים וזה המון כסף.

לצאת לחל"ת זה בהסכמה של העובד.

אבל איזה ברירה יש לו כשהעיר סגורה?

למיטב ידיעתי עובד שיוצא לחל"ת, המעסיק שלו אמור במשך החודשיים הראשונים להמשיך להפריש לו הפרשות סוציאליות.

איך הוא יפריש לו אם העסק שלו סגור ואין לו הכנסות?

זה דיני עבודה, הכול בסדר. אני לא בא בטענות לאף אחד.

תיתנו מענה.

אני אומר מה הדין.

חודשיים. ואחר כך?

אנחנו עכשיו מדברים על הזכאות מהביטוח הלאומי. אתה מדבר על הפרשות מהמעסיק. אני לא מספיק בקיא בדיני עבודה. לדעתי אחרי חודשיים הוא כבר - - -

נכון שהיה נורא נחמד אם ועדה אחת הייתה דנה בכל באותו דיון ועושה את הכול, אבל זה לא הולך ככה לצערי. אנחנו כרגע מתעסקים בהסכם בין ביטוח לאומי לבין המדינה. דמי אבטלה זה מגיע דרך ביטוח לאומי אם אינני טועה, ולכן פה יש את ההסכם בין שני הגורמים הללו שאנחנו אמורים להיות סוג של התייעצות איתנו לגבי האירוע הזה. אנחנו לא מדברים עכשיו על חוקי עבודה. גם משרד העבודה לא נמצא פה כי זה לא האירוע. זה היה האירוע בדיון הקודם ויהיה בעזרת השם בדיונים הבאים. אנחנו מתעסקים כרגע רק בדמי האבטלה או חלף דמי אבטלה.

אנחנו שמחים על ההסכם. אנחנו מקווים קודם כל שזה יהיה רטרואקטיבי מה-1.

כן, כן. בוא נתחיל לקרוא. אנחנו רוצים להתקדם מהסיבה שאתם אמרתם, שזה כבר יכנס לתוקף.

כן, רק תגיד שם ותפקיד.

בועז גור מפורום ארלורוזוב. אני רוצה להגיד משהו על ההסכם ועל הרעיון מאחוריו, וזה בהמשך לדברים האלה. הבעיה המרכזית של מי שעכשיו פונה זה שבעצם נותק הקשר. הוא נותק מהקהילה, הוא נותק מהעבודה, הוא נותק מהמשפחה המורחבת והוא נותק מעוד הרבה דברים. מה שבעצם מציעים כאן זה גם לנתק אותו מהמדינה. אומרים לו, עכשיו ניתן מענק, לא תצטרך לבוא יותר. צריך להבין שמי שאנחנו עכשיו מנתקים אותו ולא משאירים לו שום קשר למקום העבודה והמדינה לא מתערבת בזה, סביר להניח שאחרי זה, בעוד אלוהים יודע כמה זמן, כרגע מדברים על יולי. אלוהים יודע כמה זמן כשהוא יחזור, הוא יהיה מנותק לגמרי מכל שוק התעסוקה.

למה אני אומר את זה פה? מכיוון שוועדת העבודה והרווחה ניהלה בדיוק את הדיון הזה על מה קורה עם ניתוק הקשר ממקומות העבודה, והיא שלחה את משרד הכלכלה ללכת להקים שולחן עגול שעוסק בדיוק בזה, לבחון מודלים אחרים לחל"ת כי החל"ת כמו שציינו כאן הוא הדבר הכי אגרסיבי שיש, עובד/לא עובד. מי שדרך אגב התנגדו באותו דיון באופן מאוד מפתיע למודל אחר לחל"ת היה משרד האוצר, כי הם אמרו שזה עולה יותר למדינה.

אם אנחנו כאן נפתור דבר אחר, שזה לצורך העניין את המצב הכלכלי הנוכחי, שזה דבר שכמובן שצריך לפתור אותו, אבל את כל המפונים, בעצם נמשיך וננתק אותם ממעגל התעסוקה, אז אנחנו נביא אותם לאסון הרבה יותר אחרי זה, לכן צריך לתת פתרון גם למי שמסוגלים כן לעבוד ואפילו באופן חלקי. את הפתרון הזה כרגע אין.

מאחר ואני מסכימה איתך שצריך לתת, ואין ספק שמקום עבודה ולימודים זה חלק מהעצמת החוסן. כשבן אדם יושב כל היום, ואני מבקרת אותם, במלון, ומשחק שש-בש או טטריס או לא משנה מה, ורק ביחד יושבים ומקטרים על רוע מצבם ובצדק, זה לא מוביל אותנו לשום מקום, אני מסכימה איתך. כרגע אנחנו נגיד, אוקיי, שמים את זה בצד. יבואו אלה ויגידו, רגע, אבל אין להם כסף לחיות. אי אפשר לפתור את הכול בבת אחת.

אנחנו כרגע עסוקים במתווה הזה שהוא מתווה נכון במובן הזה שכרגע יש אנשים שהם נמצאים רחוק ממקום העבודה שלהם. עכשיו לייצר להם שמישהו ילך ויעבוד בקיוסק ליד בית המלון, יכול להיות שאפשר אבל זה מאוד נקודתי. אמרת שיש ועדה שיושבת.

לא, הוועדה הזאת דנה בזה.

אמרתי שהוועדה הזאת דיברה על שיעשו שולחנות עגולים, אבל לא איתנו יעשו.

זה היה בשליחות הוועדה הזאת וצריך להחזיר את המסקנות לוועדה הזאת להחלטה כאן. הנקודה הייתה שיש הרבה אנשים שהיו יכולים ועדיין יכולים לשמור על הקשר עם מקום העבודה שלהם המקורי.

ומקום העבודה המקורי שלהם מעוניין בזה?

חלקם.

אז הם לא צריכים אותנו.

לא, הם לא יכולים מכיוון שזה או חל"ת או כלום. זאת הסיטואציה. המדינה לא מאפשרת למעסיק ללכת ולהוריד את היקפי המשרה של עובד, ואז הוא לא זכאי להפרש.

אתה מדבר על חל"ת גמיש, כך אמרה לי הגברת לידי.

כן, תעסוקה חלקית, תעסוקה גמישה.

הבנתי, אבל חברים, מאחר ואנחנו רוצים להיות יעילים, מה אתה מציע עכשיו, גור, שנפסיק את הדיון ולא נקיים אותו?

לא.

אני איתך פרקטית. אני מבינה מה שאתה אומר.

אני אומר שהוועדה צריכה בסופו של דבר, לצד מענק שעכשיו אם זה הפתרון היחידי והנוח ביותר והפשוט ביותר מבחינת המדינה, המדינה צריכה מהצד השני להגיד שכדי שהיא תמשיך לקחת אחריות על מצב המפונים והתעסוקה שלהם גם ביום שאחרי וגם בעוד כמה חודשים, היא צריכה ללכת ולייצר באופן ממש דחוף פתרונות למי שכן יכולים לחזור לעבודה ואפילו חלקית.

מה שעלה בוועדת העבודה והרווחה הקודמת הייתה אמירה מאוד קשה שהגיעה בעצם מהאוצר, שבסופו של דבר זה שאנשים עכשיו פונו ועכשיו הם רושמים את הילדים שלהם למערכות חינוך חדשות, והם גם רוצים עבודה חדשה וכו', כנראה שחלקם גם לא יחזרו. אם אנחנו לא נדאג כל הזמן לקשר הזה של התעסוקה, אנחנו נתמודד עם סיטואציה שבה ביום שיום אחד החזית הצפונית, יוסר האיום מעליה, הצפון יהיה עם פחות 20%, 30%, 50% תושבים. אי אפשר לתת לדבר הזה לקרות ולכן צריך לקחת על זה אחריות ולתת לזה פתרון. זה לא סותר את המענק.

מאה אחוז, אני איתך. אני חייבת לומר שאני הגעתי מהאוצר. הייתי עשרה חודשים סגנית שר האוצר, ולפני שהגעתי למשרד האוצר תמיד הרגשתי כאוצר שזה האויב שלנו. תמיד ידו קצובה והוא רק מסתכל דרך החור של הגרוש וכו'. אני חייבת לומר שמצאתי לא מעט אנשים שם שהם עם לב ועם נשמה והם מבינים לטווח ארוך. לפעמים אני יכולה לא להסכים איתם, לפעמים אני כן יכולה להסכים איתם. לא תמיד האוצר הוא החיה שצריך לתקוף אותה.

אני לא מכירה את הדיון שאתה מדבר. אני כנראה לא הייתי נוכחת בדיון, אז אני לא יודעת, אבל אין ספק שיש את המענים לטווח קצר ויש את המענים לטווח ארוך. אנחנו כרגע עסוקים בטווח הקצר. בטווח הקצר כרגע זה אותם אנשים שהם בגיל של עבודה, הם לא עובדים. עכשיו הכנסנו גם מעל גיל עבודה. כרגע זה האירוע. אני מסכימה איתך שלטווח הארוך צריך בהחלט לתת מתווה שהוא אחר, הוא יותר גמיש, הוא יותר גדול.

אני חייבת רק לומר עוד נקודה אחת ונעבור לגוף העניין. אני לא חושבת שזה רק עבודה. אני חושבת שגם לימודים. לצורך העניין, בסוף המשפחה חוזרת לשם כי הילד רוצה ללמוד עם חברי כיתתו, והם צריכים לחזור. יש כאן הרבה מאוד רכיבים שצריך להתייחס אליהם. אני חושבת שהמדינה נותנת המון תשומת לב, המון משאבים. תמיד אפשר לחשוב על יותר ועל עוד, ויכול להיות שברגעים אלה ממש יושבים או כבר יש מסקנות ואני עוד לא ראיתי אותן. אני מציעה שנתייעל, נתחיל לקרוא את ההסכם ואם יהיו שאלות - - -

משפט אחרון בהקשר למה שהוא אמר. אחד, זה העניין של הגמישות שהוא דיבר עליו, על פתרונות יצירתיים תוך כדי המצב הזה. לדוגמה, הכשרות מקצועיות.

אבל זה לא הדיון עכשיו.

אני יודע שזה לא הדיון אבל בגלל שזה עבודה ורווחה אני אומר לך, תחשבי עכשיו שמפונים מקבלים שוברים ללכת ללמוד בזמן הזה שהם מפונים, כל מיני קורסים כמו טכנאי סלולר, כמו חשמלאי, כמו כל מיני דברים כאלה שהם יכולים עכשיו ללמוד בתקופה הזאת ואז לחזור.

רעיון מעולה.

זה מה שאנחנו אומרים לכם. תתייעצו איתם, עם השטח, בוא נחשוב.

זה לא הנושא. הבנתי.

אבל הנקודה רגישה.

לא נקודה רגישה בכלל. משרד הכלכלה לא פה, משרד העבודה לא פה, לכן סתם חבל על המילים שלך. שמעתי. אנחנו עכשיו מתעסקים בנושא של ההסכם. בוא נעבוד על ההסכם ובכיף לשכתי פנויה. הוועדה פה פנויה להקשיב ואנחנו נשמע כל פתרון שיכול להיות יעיל ונכון, בשמחה, ונתקדם לכיוון ההסכם.

עו"ד יעל, היועצת המשפטית, בבקשה.

רק ביחס למה שאמר גור, זה באמת נכון. ההסכם הזה עוסק בעובד/לא עובד. אין באמצע. אין מישהו שעובד חלק, עובד כמה שעות, ניסה לחזור לעבודה. זה לא הסיפור. הסיפור של ההסכם הזה זה עובד/לא עובד. במובן הזה זה נכון.

בסדר גמור. את חושבת שצריך לתקן את זה?

דובר האם זה קשור לדיון, לא קשור לדיון. יכול להיות שצריך באמת לחשוב על כל מיני תמריצים לחזרה חלקית לעבודה. זה פשוט לא ההסכם הזה. ההסכם הזה מדבר על חזר לעבודה/לא חזר לעבודה.

השאלות האלה אולי היו טובות ועמוקות ודשנו בהן רבות בתקופת הקורונה. זה בכלל לא פשוט כפי שזה נדמה. גם בדקנו בעולם איך הדברים האלה קורים. הדבר הכי חשוב פה עכשיו הוא מה שאמרה גבירתי. החבר'ה האלה שמפונים זה לא חבר'ה שיושבים. אין להם לאן לחזור למקום עבודה. זה לא שאני צריך לתמרץ אותם לחזור למקום שנשרף או שבשדרות הדברים סגורים. זה לא הסיטואציה, בטח לא ל-5,000 אנשים המפונים שאנחנו מדברים עליהם עכשיו. כדיון אחר, נפרד, כן. חבל מאוד שזה יעכב עכשיו.

נכון. קיבלנו, קדימה. אתם מסכימים גם, נכון? יפה.

הסכם בדבר מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995

בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין ממשלת ישראל בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

תוספת

הסכם בדבר מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל

שנערך ונחתם בין ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן – הממשלה), המיוצגת על ידי מר יהונתן רזניק, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, וגב' ויקטוריה סלין, חשבת בכירה במטה החשב הכללי במשרד האוצר

לבין: המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), המיוצג על ידי מר צביקה כהן, סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון, ומורשה חתימה, ומר ירון ישראלי, חשב המוסד.

וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפה משולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, אשר הובילה להכרזת הממשלה על מלחמת חרבות ברזל, אשר הובילה, בין היתר, לפינוי של יישובים הסמוכים לגבולות הדרום והצפון מתושביהם;

ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה קיבלה ממשלת ישראל החלטות שעניינן הסדרת ומתן סיוע לתושבי יישובים באזורי גבולות הדרום והצפון, כמפורט:

(1) החלטת הממשלה מס' 950 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי האוכלוסייה המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה – חרבות ברזל" מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד (12 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 950), שבמסגרתה, בין השאר, הוסדר פינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול עם רצועת עזה;

(2) החלטת הממשלה מס' 975 שעניינה "תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול) וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל" מיום ג' בחשון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 975), שבמסגרתה הוסדרה האפשרות לפינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינת ישראל;

(3) החלטת הממשלה מס' 988 שעניינה "סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת חרבות ברזל, ותיקון החלטות הממשלה" מיום ח' בחשון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 988), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לתושבי העיר שדרות וכן לתושבי יישובים המנויים בנספח א להחלטה 988 וכן על תיקון החלטה 950 והחלטה 975;

(4) החלטת ממשלה מס' 1006 מיום י"ד בחשון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1006), שקבעה שינויים ועדכונים בהחלטות הממשלה המובאות לעיל;

וביום י"ז בטבת התשפ"ד (29 בדצמבר 2023) התקבלה החלטת ממשלה מס' 1193 בדבר
הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגדר רצועת עזה,
ולתושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון לאור מלחמת חרבות ברזל ותיקון
החלטות הממשלה" (להלן – תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1193) שבמסגרתה הוחלט על הארכת משך הפינוי והריענון לגבי היישובים בהתאם להחלטות הממשלה 950 ו- 975 כפי שתוקנו בהחלטות 988, 1006 ו- 1074, וזאת עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024) וכן, לאפשר לתושבי היישובים הנמצאים במרחק של 4 עד 7 ק"מ מרצועת עזה, המשתייכים למועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב ושדות הנגב, לתושבי יד מרדכי והעיר שדרות לשוב לביתם באופן הדרגתי החל מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024);

ובמטרה לתת מענה סוציאלי, בין היתר, למפונים מאותם יישובים שנפלטו משוק העבודה,
תוקן חוק הביטוח הלאומי כהוראת שעה במסגרת תיקון מס' 239 המובא במסגרת בחוק התוכנית לסיוע כלכלי, התשפ"ד-2023 (להלן – הוראת השעה), כך שניתנו הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות מלחמת חרבות ברזל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023 ) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023);

אני תוהה אם צריך להוסיף את העניין של המענקים של ה-67 גם לפה, כי גם הם קשורים להוראת השעה.

נכון.

אני מציעה שאולי נעשה הפסקה, נדבר על ה-67 פלוס ונחזור לוועדה עם המסקנות.

כי אנחנו רוצים לחתום על זה עוד היום.

אנחנו בעד.

אז צריך פשוט לעשות הפסקה. תתקנו את ה-67.

והואיל: והממשלה מעוניינת עם פקיעת הוראת השעה לתת מענה סוציאלי לתושבים בלתי מועסקים מיישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בהתאם להחלטות הממשלה לעניין פינוי או התרעננות, באמצעות תשלום מענק לפי הוראות הסכם זה;

והמוסד מוכן לבצע את תשלום המענק כאמור, בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995.

היו"ר מיכל וולדיגר: למישהו יש הערות, הארות? אין הערות. אנחנו ממשיכים.

1. מבוא:

המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

2. הגדרות:

"החלטות הממשלה", "החלטות הממשלה לעניין פינוי או התרעננות" החלטה 950, החלטה 975, החלטה 988, החלטה 1006, החלטה 1074, החלטה 1193 וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי או ריענון תושבי יישוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל;

זאת אומרת שכל ההחלטות האלה והחלטות אחרות שיתקבלו לעניין פינוי ההתרעננות, בעצם ההסכם שואב את היישובים שלהם. תיכף נראה את ההוראות לעניין תקופת הזכאות למענק, אבל בגדול - - -

לא יצטרכו לתקן את ההסכם. ההסכם חל עליהם באופן אוטומטי.

ההסכם בעצם שואב את ההחלטות. אולי תיכף תגידו כמה מילים על איזה יישובים אנחנו מדברים כדי לסבר את האוזן, כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. נרד לרזולוציה של תנאי הזכאות ואם יש לכם הערות, נשמח לשמוע.

"זכאי" – מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) בתקופה שבעדה משולם המענק הוא תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1 לחוק הביטוח הלאומי;

גם פה יש לנו את העניין של -67. צריך לדבר עליו.

(2) בתקופה שבעדה משולם המענק הוא רשום במרשם האוכלוסין כמתגורר ביישוב מפונה או בישוב שתושביו הוצאו להתרעננות בהתאם להחלטות הממשלה לעניין פינוי או התרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

כאן אתם בעצם בודקים רישום במרשם. אתם לא בודקים מעבר לזה, לא אם הוא גר שם בפועל, לא שום דבר אחר.

זה לא ספציפי, זה לא פרסונלי. זה גורף של כל היישוב.

בדיקה של רישום במרשם של אותו בן אדם שמקבל את המענק.

אוקיי.

(3) מתקיים בו האמור באחד מסעיפים קטנים (א) עד (ד) לפחות.

צריך את ה"לפחות"?

יכול להיות שיתקיים יותר בסעיף אחד. מספיק שלפחות אחד מהם מתקיים. אם מתקיימים בו שניים, מה זה אומר?

אז למה "לפחות"? לא הבנתי את המילה "לפחות".

שלפחות אחד מהסעיפים מתקיים בו.

מתקיים בו האמור באחד מהסעיפים קטנים (א) עד (ד). למה צריך את המילה "לפחות"?

אם היית משאירה רק שמתקיים בו אחד מהסעיפים - - -

אחד או יותר תכתבי.

זה המשמעות של "לפחות".

אחד או יותר מהסעיפים האמורים (א) עד (ד).

באחד או יותר מסעיפים קטנים (א) עד (ד). אני מזכירה לנו, עוד לא הגענו להגדרה של התקופה הקובעת אבל מכיוון שזה חוזר פה בכל מקום, אז בואו רגע נגיד שהתקופה הקובעת היא התקופה שמה-7 באוקטובר עד ה-31 בדצמבר.

(1) בתקופה הקובעת הוא היה זכאי לתשלום דמי אבטלה לפי הוראת השעה או לתשלום דמי אבטלה לפי פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, ומימש את תקופת התשלום המרבית;

תיכף נראה שגם לה יש הגדרה. זאת אומרת שהוא היה זכאי או מכוח הוראת השעה או מכוח ההוראות הכלליות של חוק הביטוח הלאומי בתקופה שמ-7 באוקטובר עד ה-31 בדצמבר.

(2) התאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי חל בתקופת הזכאות;

תקופת הזכאות היא דווקא התקופה שמה-1 בינואר עד 31 באוגוסט. תיכף נקריא את ההגדרה אבל בגדול על זה מדובר, או עד שהסתיימו שלושים ימים מסיום הפינוי או ההתרעננות.

(ב) התאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי חל בתקופת הזכאות והוא מימש בתקופת הזכאות את תקופת התשלום המרבית;

זאת אומרת, מישהו שהיה זכאי מה-1 בינואר ובעצם מימש את הימים שלו.

(3) חלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי במהלך התקופה הקובעת או במהלך תקופת הזכאות.

כלומר מה-7 באוקטובר עד הסיום של ההסכם או החזרה. תיכף נראה את ההגדרה.

(4) התאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי חל בתקופת הזכאות והוא מימש את מלוא מכסת הימים לתשלום הקבועה לגבי מי שזכאי לדמי אבטלה לפי סעיף 171א לפני תקופת הזכאות.

"מלוא מכסת הימים לתשלום הקבועה" זה משפט לא כל כך ברור בעברית. למה שייך "הקבועה", למכסה? אולי – את מלוא המכסה הקבועה לימים? זה משפט לא ברור לי.

תסבירו רגע את סעיף 171א.

אני אסביר. שמי מלי, אני עובדת בביטוח לאומי. בעצם הסעיף הזה מתייחס לכל אותם מובטלים שהם פחות מגיל 40 שהגישו תביעה בארבע שנים הקודמות לאבטלה, ניצלו את 180% הימים שהם זכאים לפי החוק ועכשיו הם מגישים תביעה חדשה. הם צברו תקופת אכשרה אבל הם לא זכאים לימים מכיוון שהם ניצלו את ה-180% בתביעות קודמות. זו הקבוצה הרביעית.

מה זה הקבוצה השלישית אם אפשר להבין?

הקבוצה השלישית זה שהגישו את התביעה עוד לפני אוקטובר 2023, שנת האבטלה הסתיימה ולמעשה ברגע ששנת אבטלה מסתיימת הם לא זכאים יותר לדמי אבטלה. אם שנת האבטלה מסתיימת מאוקטובר 2023 ועד סוף אוגוסט 2024 הם גם יהיו זכאים. למרות ששנת האבטלה הסתיימה הם לא זכאים לאבטלה, הם יהיו זכאים למענק.

לא הבנתי את (ג). (ב) זה בתוך השנה, נכון?

לא, (ב) זה אומר שהם הגישו עכשיו תביעה חדשה לאבטלה, התביעה אושרה. הם היו זכאים רק ל-50 ימים. אחרי 50 ימים הם לא יהיו זכאים יותר לאבטלה, הם יהיו זכאים למענק.

אוקיי.

כשבן אדם מגיש תביעה לאבטלה יש לו שנה שלמה שבשנה הזו הוא יכול לנצל את מכסת ימי הזכאות. ברגע ששנת האבטלה מסתיימת, גם אם נותרו לזכותו ימים, הוא לא זכאי לקבל.

מי שאין לו בכלל ימים מה עושה?

ברגע ששנת האבטלה הסתיימה באוקטובר, שזה התקופה הקובעת, מאוקטובר 2023 עד סוף תקופת הזכאות של ההסכם הזה, אז הוא יהיה זכאי למענק.

אם לא נותרו אז הוא זכאי לפי זה.

אם לא נותרו יהיה זכאי - - -

תיכף נראה את ההגדרה של תקופת התשלום המרבית. הוא צריך קודם למצות זכאות לפי החוק. אחרי שהוא מיצה את הזכאות לפי החוק הוא יקבל את המענה האחר לפי ההסכם הזה בעצם.

ומה (ד) בא לומר? הוספתם אותו.

(ד) דיבר על המקרה המיוחד של בן אדם שניצל פעמיים את הזכאות לדמי אבטלה והחוק מגביל אותו רק ל-180% מהימים, וגם הוא, כיוון שהוא לא יכול כאילו על פי החוק הרגיל לנצל עוד ימים, יכנס פה ויקבל את המענק הנוסף.

אוקיי.

אני רק רוצה לראות שהבנתי, סתם עכשיו תיאורטית. מישהי שהתחילה אבטלה ביוני 2023 והייתה אמורה להתחיל באוקטובר. קיבלה דמי אבטלה במשך ארבעה חודשים. הייתה אמורה להתחיל לעבוד באוקטובר וכרגע בגלל המצב היא מפונה, אז היא תיכנס לזה בתוך שנת האבטלה שלה עד יוני 2024?

היא תיכנס כי גם מן הסתם היא קיבלה תשלום באוקטובר, נובמבר ודצמבר.

לא, לא קיבלה.

פיטרו אותה באפריל. היא סיימה את ימי האבטלה שלה לפני. היא הייתה אמורה להתחיל עבודה באוקטובר ובגלל המצב אין לה כרגע עבודה. תסבירו לי את העניין הזה של השנה, איך זה עובד.

זה לא רלוונטי לשנה.

אבל היא לא מקבלת, אז מה כן רלוונטי?

ההסכם הזה נועד לתת סיוע המשכי למי שהיה זכאי לדמי אבטלה. מי שלא היה זכאי לדמי אבטלה, ההסכם הזה לא נותן לו סיוע.

אז מה הפתרון?

זה לא ההסכם הזה.

אוקיי.

מי שלא קיבל, גם ככה דמי אבטלה מאוקטובר, בעצם הוא לא בתוך ההסכם.

לא שהוא לא קיבל, שהוא לא היה זכאי לקבל.

מי אמור לתת מענה לסוגיה?

אני מבינה אבל זה לא ההסכם הזה. אין פה משרדי ממשלה שיוכלו לענות לך, לכן חבל. אנחנו רוצים להתקדם עם ההסכם הזה. פה נמצאים משרד האוצר וביטוח לאומי. הם אחראים על דמי אבטלה, מי שכן היה זכאי ונגמרה לו תקופת הזכאות.

אוקיי.

מאה אחוז. נשב אחר כך על דברים אחרים.

ביטוח לאומי, אוצר, הרעיון הוא בעצם להאריך למי שאיכשהו נקלע לאירוע הזה כשהוא כבר היה במצב של אבטלה. יש לו איזושהי זיקה.

נכון, או שהסתיימה מכסת הימים בתקופה הקובעת או בתקופת הזכאות שזה התקופה של ההסכם הזה, או ששנת האבטלה הסתיימה גם כן בתקופה הקובעת ואז הוא קיבל את דמי האבטלה שלו במסגרת הוראת שעה שהסתיימה ב-31 בדצמבר, או ששנת האבטלה שלו הסתיימה בתקופת הזכאות. יש כמובן גם מקרים שגם הכנסנו פה, של מובטל חדש שעומד בתנאי הזכאות החל מהתקופה של ההסכם עכשיו, ינצל את כל ימי האבטלה שלו. ברגע שהוא יסיים את זה הוא יהיה זכאי לקבל את מענק האבטלה. תנאי לקבלת המענק זה העניין שבעצם הוא ניצל את כל הימים שמגיעים לו, של ימי האבטלה. אי אפשר גם וגם, זה שיהיה ברור.

קחו בחשבון שזה עלול ליצור גם בעיה בעתיד. עכשיו בן אדם מנצל את ימי האבטלה שלו בגלל שהוא לא יכול לעבוד והוא מפונה. בוא ניקח מצב היפותטי שאנחנו חוזרים באוגוסט לצפון או לדרום. יגיע בן אדם, אין תעסוקה בצפון. מה קורה אז?

אני מסכימה. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

ביטוח לאומי, בהנחה ואנחנו במצב אולי לא היפותטי, בספטמבר הם חוזרים הביתה. בן אדם שהוא מובטל חדש, הוא מחויב לנצל את כל ימי האבטלה שלו של 2024, נכון?

ההסכם הזה, מה שיפה בו שהוא לא קשור לזכאות שלך לדמי אבטלה בכלל. הוא לא גורע מהזכאות לדמי אבטלה.

אני שואל שאלה אחרת. אני עכשיו לצורך העניין מובטל, אני מנצל את הימים האלה. אני חוזר לצפון באוגוסט לצורך העניין. חזרתי, אין לי ימי אבטלה, ניצלתי אותם. ברור לכם שייקח זמן לעסקים ולמפעלים לעשות ריסטרט לכל המערכת הכלכלית בצפון. אני מתייחס לצפון כי אני מהצפון. אני חוזר הביתה, מחפש עבודה. עוד לא הניעו את הכלכלה, אין עבודה, לא זכאי לדמי אבטלה. לאן אני הולך משם?

השאלה אם אתה בתוך שנת האבטלה שלך עדיין.

אני בתוך שנת האבטלה עד אוגוסט. אתה אמרת שזה עד אוגוסט 2024.

המענה למה ששאלת זה שההסכם הזה קודם כל מדבר על זכאות שהיא עד המועד שאומרים לך לחזור, אבל לא רק עד המועד שאומרים לך לחזור, אפילו חודש יותר מזה, ואני עוד מעט אציע פה שזה אפילו יהיה יותר מחודש יותר מזה, אז כן. ההסכם לוקח בחשבון שחזרת ולוקח לך עוד חודש ואפילו תקופה יותר ארוכה להתאושש.

לדעתי זה ייקח יותר.

יכול להיות, אבל בינתיים מה שההסכם אומר זה שמרגע שאתה חוזר יש לך לפחות עוד חודש שאתה מקבל את הזכאות.

אוקיי, מצוין, נתחיל משם.

אנחנו מציעים שלושה חודשים.

שלושה חודשים. אם צריך, תוריד.

בוא נגיע לסעיף ונדבר על זה.

תאמין לי, אנשים צמאים לחזור לשגרה, אני אומר לכם באחריות מלאה. אנשים רוצים שגרה, לא רוצים טובות של אף אחד, לא קצבאות ולא שום דבר. רוצים את כבודם בחזרה.

אתה צודק.

אוקיי, הלאה.

"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב, התשנ"ה-1995;

"יישוב מפונה" או "יישוב שתושביו הוצאו להתרעננות" – אחד היישובים שבתקופת הזכאות
הוא מפונה או שתושביו הוצאו להתרעננות והכול לפי החלטות הממשלה.

"מענק" – מענק לזכאי, בהתאם להוראות הסכם זה;

"תקופת הזכאות" – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024)

שזה המועד של הפקיעה של הוראת השעה.

יקבלו רטרואקטיבית.

כן.

(1) תום שלושים ימים מסוף תקופת הפינוי או ההתרעננות - - -

אין פה "סוף".

אני יודעת. סליחה, אני לא אמרתי, הייתי צריכה להגיד לכם. אני מקריאה נוסח שדייקנו אותו בחוץ מול משרדי הממשלה.

אי אפשר לשנות את זה ל-60 ימים?

רגע, בואי תקריאי את הסעיף ואז אני רוצה להגיד על זה משהו.

נקריא, תסבירו. אני רואה שיש לכם גם שינויים.

תום שלושים ימים מסוף תקופת הפינוי או ההתרעננות, או תום שלושים ימים מהמועד שהחל ממנו הותר לתושבים לשוב ליישוביהם באופן הדרגתי או מלא הכול לפי המוקדם ובהתאם להחלטות הממשלה, או עד 31 באוגוסט.

ההסכם חל מה-1 בינואר עד ה-31 באוגוסט. זה המסגרת שלו, אבל הוא בעצם כמו שאמרנו קודם, חי ונושם את החלטות הממשלה. ישובים מתווספים, ישובים מורדים, אז זאת אומרת בעצם שלפי המוקדם. ברגע שהוחלט שישוב מסוים יכול לשוב באופן הדרגתי או באופן מלא, לוקחים משם 30 ימים ושם נגמרת תקופת הזכאות. בעצם איזושהי תקופת התרגלות, הסתגלות.

אני רוצה להציע משהו גם לאור מה שאמרתם, שיש בזה הרבה היגיון שבן אדם חוזר, הוא רוצה לחזור אבל לפעמים קשה לו מאוד לחזור, וגם בגלל שבאמת החלטות הממשלה הרבה פעמים מדברות על חזרה הדרגתית, זאת אומרת מאפשרים לאוכלוסייה לחזור. אני מבקש להציע שכשמדובר בחזרה הדרגתית, שאנחנו נאפשר לקבל את הזכאות מכוח ההסכם הזה אפילו 90 ימים ולא 30. אני מבקש את זה. נשמע פה מה חברינו באוצר אומרים ונראה אם אפשר יהיה לקדם את זה.

כן, בבקשה.

חזרה הדרגתית היא באמת מצב שהוא קצת שונה מחזרה מלאה. אנחנו נשקול את זה ונעדכן.

מבחינת הרציונל בעצם אתם נותנים פי שלוש זמן למי שחוזר באופן הדרגתי, כלומר ישובים שמחזירים אותם באופן מיידי, יש הנחה ששם כבר הכול מסודר?

אני לא הבנתי מה זה הדרגתי.

זה בדיוק העניין. יש את העניין של בתי ספר.

אני רוצה להבין למה הם מתכוונים הדרגתי. הדרגתי זה החלטת ממשלה או של הבן אדם עצמו?

יש החלטת ממשלה שנקבע שישובים מסוימים, אפשר לחזור אליהם באופן מדורג.

אולי בואו נגיד על מה אנחנו מדברים, איזה ישובים כלולים ולמה לגביהם 90 יום וכל האחרים רק 30 יום אם חותכים להם את זה?

אני אדייק גם את מה שביטוח לאומי מציעים. בעצם אנחנו בהסכם הזה לא מצליחים להגיד עבור אדם ספציפי האם הוא חזר או לא חזר. אנחנו רק מתייחסים ברמת היישוב, ואז במצב של חזרה הדרגתית אנחנו כביכול בבעיה. יכול להיות שהוא חזר, יכול להיות שהוא גם לא חזר.

מה זה חזרה הדרגתית?

כמו שדרות שאומרים 7.7?

נכון.

אז מה תיקחי? את תיקחי את ה-7.7 ומשם תספרי.

החלטת ממשלה 1193 לא אומרת ב-1 בינואר אתם חוזרים הביתה. היא אומרת, החל מה-1 בינואר אתם יכולים לחזור באופן הדרגתי, ואז אומרים ביטוח לאומי, יכול להיות שיש אנשים שלא יחזרו מייד.

אני עדיין לא מבינה מה זה לחזור באופן הדרגתי. מה כוונת החלטת הממשלה? הדרגתי לפי מה שראש העיר מחליט? לפי מה שהאזרח עצמו מחליט?

המילה הדרגתי היא מאתגרת פה. המשמעות בפועל היא שהאנשים יכולים לחזור לפי שיקולם האישי.

זה לא הדרגתי. או שאתה חוזר או שאתה לא חוזר. מה זה הדרגתי פה?

ברמת היישוב.

שלא נקבע שכל היישוב כולו מפסיק להיות מפונה. בעצם מי שלא חזר הוא ממשיך ליהנות. שוב, אני מדבר על החלטת הממשלה, לא ההסכם שלנו.

אתה מעודד פה בעצם שלמרות שמישהו חזר, יש לו עכשיו 90 יום.

זה גם החלטת הממשלה ההיא שאמרה חזרה מדורגת. זה גם מה שאי אפשר. אנחנו לא מתערבים במדיניות הזאת.

החלטת הממשלה, לא ברור מה זה בכלל חזרה מדורגת. היא לא מפרשת ואומרת מה היא הדרגתיות.

דווקא בגלל זה מה שמוצע עכשיו על ידי ביטוח לאומי, ואני מבין שיש פה הסכמה של אגף התקציבים, הוא שדווקא בגלל בין היתר חוסר הבהירות הזה, שעבורם לא ייחתך ב-30 יום הזכאות מכוח ההסכם שלנו, אלא ב-90 יום. כמובן שאם זה מעורר קשיים פרשניים כאלה ואחרים, אז בוודאי שאפשר - - -

חבר'ה, מילה ברשותכם. אני קודם כל שמח על ההצעה ואני חושב שלגמרי ה-90 יום הוא מאוד חשוב. אני רק אומר לכם, לדוגמה קריית שמונה, אני לא רואה איזה משהו הדרגתי. זה יהיה איזשהו תאריך מסוים שיגידו לצפון, חבר'ה, תחזרו הביתה.

אז עבורה הסוגיה הזאת היא לא רלוונטית.

זה חוזר למה שפה גם אמרנו מראש. אנחנו מבקשים מכם בכל זאת גם למקומות כמו קריית שמונה יהיה תהליך לא פשוט של חזרה. יהיה פה תהליך לא פשוט של התאוששות.

אופיר, אני רוצה רגע לומר משהו. אני לא מצליחה להבין את ההבדל בין ההחלטה שאומרת, תחזרו ב-30 באפריל 2024 לבין תתחילו לחזור מהיום או מעוד שבוע. אני לא מצליחה להבין את ההבדל במהות של ההסכם שלנו. למה אי אפשר לקבוע שבכל מקרה נניח לא 30 יום, 60 יום? הרי בסוף אתה לא יודע אם בן אדם חזר או לא חזר.

תיראי, קודם כל החלטת הממשלה נקבה באיזה ישובים יכולים להתחיל לחזור באופן הדרגתי. הממשלה לא מכריחה או לא אומרת להם, אנשים, אתם חייבים לחזור. לא רוצה לפגוע להם בשלב הראשון בזכויות אבל אומרת להם, מבחינה ביטחונית אתם יכולים לחזור. בגלל שזה המצב באזורים האלה, לדוגמה שדרות לפחות הצעתי, בואו לפחות לחבר'ה האלה נאריך ב-90 ימים את הזכאות מרגע שהממשלה אמרה שאתם יכולים לחזור. לגבי ישובים אחרים, כרגע אנחנו באמצע האירוע. יכול להיות שיאריכו לתושבים אחרים, לאזורים אחרים גם את תקופת הפינוי וגם את תקופת הריענון, ויכול להיות שבסופו של דבר גם לגבי אזורים אחרים בארץ יגידו שאפשר לחזור באופן הדרגתי ואנחנו נהיה באותה סיטואציה, לכן להאריך למי שיכול לחזור באופן הדרגתי כפי שהחלטת הממשלה ניסחה את זה, זה כמובן טוב לכולם.

לגבי מי שבמקרה לא ייכתב לגביו שהוא חוזר באופן הדרגתי, אז כמו שאמרנו מקודם, ייכתב שזה לפחות 30 יום מהיום שתמה תקופת הריענון של היישוב הזה.

אני לא מבינה מה ההבדל. כשהממשלה אומרת אתם יכולים לחזור מיום פלוני, זה הדרגתי או לא הדרגתי?

ההחלטות על חזרה הדרגתית הן כאלה שאפשרו בעצם את ההטבות למי שלא חוזר. זה המשמעות של ההדרגתי, ההטבות ביישוב שאליו הוא התפנה.

כן, שהוא יוכל להמשיך לקבל את הכספים שהוא צריך.

בדיוק, אז אנחנו מציעים פה פשוט להאריך את הזכאות גם עבור מי שנשאר.

מה ההבדל בין היישובים?

הוא אומר לך, לפי פיקוד העורף.

אלה החלטות ממשלה.

דווקא פה אני מבינה.

למיטב הבנתנו החלטת הממשלה מביעה מצד אחד את העובדה שמבחינה ביטחונית אנשים יכולים לחזור, אבל מבחינת הממשלה הם לא מוכרחים לחזור במובן הזה שלא רוצים לפגוע בזכויות האחרות שלהם.

אבל אתה עושה הפוך על הפוך. גם אלה שאומרים אפשר לחזור וגם אלה שאומרים, בוא נתחיל, שניהם מבחינת פיקוד העורף יכולים לחזור. הממשלה לא תיתן להם לחזור אם פיקוד העורף יגיד שאי אפשר, נכון?

נכון.

לפי איך תחליט הממשלה, אוקיי, לזה אנחנו ניתן להם לאט לאט ולהם אנחנו ניתן אחרת? אני לא מבינה.

אנחנו מתלבשים על החלטות ממשלה קיימות, ובוודאי שבהחלטת הממשלה נלקחו בחשבון שיקולים ביטחוניים ואחרים, אני מניח שהזכאויות שמקבלים המפונים ביישובים שאליהם הם פונו. זה מבחינתנו נקודת המוצא.

תן לי ישוב שלגביו לא הוחלט הדרגתי. יש כזה?

לא, כרגע זה או שאתה מפונה או שאתה יכול לחזור הדרגתית. אין כרגע אתה חייב.

אז למה אנחנו כבר עושים את - - -

כי כבר יש החלטה על הדרגתי, אז אנחנו רוצים להגיד לדוגמה לגבי שדרות.

יש רק החלטה על הדרגתי.

כל היישובים של 4 ק"מ עד 7 ק"מ ושדרות, החלטת הממשלה אמרה, אתם יכולים לחזור באופן הדרגתי מה-1.1, אז לא נשמע הגיוני שנגיד להם שכבר ב-1.1 זכאותם למענק הזה מסתיימת. אנחנו אומרים, לפחות 90 ימים כדי שהם יוכלו להתאושש ולחזור לעבודה.

יש דרך לדעת את זה, זה לא בעיה, כי רוב רובם של המפונים נמצאים בבתי מלון. ביטוח לאומי יודע או משרד התיירות יודע להגיד. אני יכול להגיד לך ממה שאני רואה בשטח מתושבי שדרות, ברגע שעשו את האפשרות חזרה הדרגתית, כרגע לפחות בין 80% ל-90% מהמלון שאני נמצא בו בנתניה חוזרים הביתה.

יופי, אז אנחנו אומרים, מרגע שאמרו שאפשר לחזור הביתה, יש עוד 90 ימים. זה לא באופן הדרגתי. החל מה-1 לזה אתם חוזרים. גם במקרה הזה זה יהיה 30 יום קדימה.

זה ברור. בין ה-30 לבין ה-90 אני לא מצליחה להבין את ההבדל, איך זה יעמוד במסגרת של למה לאחד אתה נותן 90 ולאחד אתה נותן - - - ?

אני אדייק. בגלל שהישוב עצמו חוזר באופן הדרגתי, יש עוד שירותים ביישוב שגם חוזרים באופן הדרגתי. לצורך העניין, דוגמה, מערכת החינוך. בהחלטת הממשלה נקבע שעד סוף אוקטובר מערכת החינוך צריכה לעמוד על הרגליים ולספק שם מענה חינוכי, זאת אומרת ב-1 בינואר למרות שאנשים יכולים לחזור, יכול להיות שהיו מסגרות חינוכיות שעדיין לא עמדו.

זה המשמעות של החזרה ההדרגתית?

בין היתר. יש הבדל עבור ישוב שחוזר רשמית לרבות כל המערכת הממשלתית-האזרחית שקשורה בזה, לבין ישוב שחוזר באופן הדרגתי.

דרך אגב, השאלה ששאלתם קודם, יש לזה מענה כי הם כן יהיו זכאים. מפונים שגם אם הם סיימו את הימים לפני אוקטובר ושנת האבטלה שלהם עדיין הייתה בתוקף, במסגרת ההקלות שהיו הם קיבלו אבטלה גם באוקטובר, נובמבר, דצמבר ולכן הם יקבלו. תיצור איתי קשר ונראה - - -

אני אדבר איתך תיכף ברמה פרטנית. אני מכיר את זה מהבית פשוט, וזה נקודה שצריך להתייחס אליה.

טוב, אנחנו נאלצים לצאת להפסקה. נעשה עשר דקות הפסקה. תודה.

(הישיבה נפסקה בשעה 14:51 ונתחדשה בשעה 15:08.)

אנחנו פותחים את הדיון מחדש. תיכף היועצת המשפטית תמשיך לקרוא מאיפה שהפסקנו. אני כן אבקש מהאוצר שתבדקו אם כן אפשרי 60 ו-90. אנחנו מדברים על קבוצה לא גדולה של אנשים, כי הרי בסוף כמו שאמר שלומי, ככל הנראה כולם בסוף יהיו הדרגתי ולכן ה-60 הוא כאילו לכאורה לא רלוונטי. ולו למראית עין שהפער הוא לא כזה עצום בין 30 לבין 90, הייתי עושה 60 למלא ו-90 להדרגתי, בהנחה שכולם יהיו הדרגתי. תבדקי את זה ותחזרי אליי.

בואו נמשיך.

"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ט
בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023);

"תקופת התשלום המרבית" – מלוא מכסת הימים לתשלום הקבועה לגבי מי שזכאי לדמי
אבטלה לפי סעיף 171 או 171א, לחוק הביטוח הלאומי, לפי העניין, שהסתיימה באחד מאלה:

(1) מתחילת התקופה הקובעת ועד תום תקופת הזכאות;

(2) לפני תחילת התקופה הקובעת ובלבד שהזכאי קיבל תשלום דמי אבטלה בתקופה הקובעת.

אתם רוצים להסביר?

תקופת התשלום המרבית, יש פה בעצם שתי אפשרויות, או שזה היה בעצם הסיום של תקופת התשלום לפי 171 או 171א, זה בעצם הימים שיש למובטל בתקופת האבטלה הרגילה או בתקופת האבטלה החוזרת. האפשרות הראשונה זה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, זאת אומרת לפני ה-7 באוקטובר או במהלך התקופה שבין ה-7 באוקטובר ל-31 בדצמבר, והוא קיבל תשלום של דמי אבטלה בתקופה הקובעת, כלומר בתקופה הזאת. פה אם הימים למעשה הסתיימו בתקופת הזכאות שזה התקופה של ההסכם הזה.

אוקיי. בסדר גמור.

3. הזכות למענק

(א) זכאי יקבל עבור כל פרק זמן בתקופת הזכאות שבו לא היה מועסק, מענק בסך של
דמי האבטלה ליום ששולמו לו בחודש האחרון בו היה זכאי לדמי אבטלה מוכפל
במספר הימים באותו פרק הזמן, למעט ימי שבת.

כמו שאמרנו קודם, המבחן הוא 1 או 0, עובד או לא עובד.

מה עם ימי שישי?

ימי שישי מקבלים דמי אבטלה.

גם מישהו שעבד לפני כן חמישה ימים בשבוע?

כן, ימי שישי וגם ימי חג.

למען הפשטות, כדי לדעת מה לשלם אומרים, ישלמו את דמי האבטלה שהוא קיבל - - -

זה לא נכון – מענק בסך של גובה דמי - - - ? כי הוא לא מקבל את דמי האבטלה, הוא מקבל את השווי.

שווי כפול הימים, כן.

זה בעצם בסך של דמי האבטלה. בעצם זאת המשמעות. אחרי זה נראה אם יש לזה ניסוח קצת יותר טוב, אבל זה גם למען הפשטות.

(ב) מענק לפי סעיף (א) ישולם באופן חודשי, במועדים שיקבע המוסד.

אתם לא יודעים להגיד בערך?

אנחנו מקווים שזה יהיה כל 15.

עד ה-15 לכל חודש?

כן, אבל מכיוון שאנחנו לא יכולים עדיין להתחייב, אז אני לא רוצה שנתחייב עד ה-15 ובסוף זה ייצא בתאריך אחר ואז אנחנו נהיה בבעיה.

אנחנו רוצים קודם כל שהאבטלה תשולם ואז המענק, כדי שנראה שהוא קודם ינצל את האבטלה. האבטלה משולמת ב-12 בחודש, אז לא לפני ה-12 בחודש.

השאלה אם אפשר להגיד פה עד איזשהו תאריך בחודש או במועדים שיקבע המוסד?

בשום מקום בחוק לא כתוב תאריך שבו משולם.

(3) פירוט אודות תקופת הזכאות ועל אודות תנאי הזכאות בהתאם להסכם זה יפורסמו באתר האינטרנט של המוסד.

(4) בקשה לקבלת מענק תוגש באופן מקוון באתר המוסד. בקשה כאמור תכלול, בין השאר, את פרטי הזכאי, הצהרה בדבר היותו זכאי ועמידתו בתנאי הזכאות בהתאם להוראות הסכם זה, וכל פרט מידע אחר שנדרש לצורך הוכחת זכאותו כפי שידרוש המוסד.

מה עושים כאשר האדם לא יודע להתעסק עם טפסים באופן מקוון, טכנופוב, מה שנקרא בעברית?

לאותה אוכלוסייה אנחנו נשלח מסרונים עם קישור והם פשוט נכנסים לקישור ומעדכנים.

כתוב כאן – הבקשה לקבלת מענק תוענק באופן מקוון. השאלה אם אפשר לכתוב פה אלטרנטיבה, מה קורה עם בן אדם שלא יודע להגיש באופן מקוון?

בנקודה הזאת הערה ברשותך, מיכל. מאחר ועכשיו יש חזרה הדרגתית של תושבי שדרות, המון שירותים למיטב ידיעתי והבנתי, גם ביטוח לאומי, כנראה הם מצמצמים את השירותים במלונות. יש היום אוכלוסיות מבוגרות שלא מתמצאות כפי שציינת, בכל הטכנולוגיות והם נופלים בין הכיסאות. אני יכול להגיד לך שאני באופן אישי עוזר לאנשים למלא את הטפסים. אני לא יכול לעשות את זה כל יום. זה לא מתפקידי, עם כל הרצון הטוב. אני לא יכול לשלוט בזה. אני חושב שצריכים לתת מענה. העלית נקודה חשובה פה שאולי ביטוח לאומי יוכל לתת את התשובה על זה.

היום החתימה היא דיגיטלית.

בסדר, דיגיטלית. בוא תגיד את זה לסיני.

חברים, הפנינו את השאלה.

מה שהסעיף הזה נועד לעשות זה לפשט ולהקל ולצמצם ביורוקרטיה, אין על מה לדבר.

זה מעולה, אגב. שלא תבין לא נכון. פשוט לאוכלוסיות שלא יכולות.

הרבה פעמים זה קורה שבאמצעות הרווחה ברשויות המקומיות או בעזרת אנשים שמסייעים או בעזרת הסניפים של הביטוח הלאומי. כל מי שלא יוכל באופן דיגיטלי למלא, אני מניח שיש כאלה, יקבל את הסיוע הזה וייעזר במי שניתן יהיה, בין אם זה הרווחה ובין אם זה סניפי הביטוח הלאומי. יגיש ויקבל את מה שמגיע לו. זו לא תהיה המניעה של בן אדם לא לקבל את הדבר.

איך הוא יגיע אם הוא פיזית לא יכול להגיע אליך?

או שאני אומר באופן מקוון, אתה לא צריך להגיע אליי. אם יש לך קושי ואתה מעדיף להגיע אליי כי זה יותר פשוט לך, תגיע אליי לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך. בסניף אתה תקבל את הסיוע הזה. בכל מקרה אני אומר, אנחנו לא נמנע מבן אדם את הזכאות רק בגלל שהוא התקשה מבחינה טכנולוגית. בסוף יש לנו את הטיפול באוכלוסייה הזאת בכל עשרת מיליון תושבי מדינת ישראל, וברור שמי שמתקשה באופן טכנולוגי וכל האפשרויות עומדות בפניו, אז יש לו גם אפשרויות ידניות, נייר, אבל אני מעדיף שזה לא יהיה המצב.

שלומי, מה שאני מבקשת, שתבחן נוסח להוסיף כאן – בקשה לקבלת מענק תוגש באופן מקוון באתר המוסד ו/או, שתיתן את האופציה שתהיה רשומה, אם אתה יכול לבחון נוסח, ברשותך.

אני גם רוצה לשאול משהו.

אנחנו נסיים ונודיע לכם על המשך הדיון כי השעה כבר לא מאפשרת לנו להמשיך.

כן, בבקשה.

עו"ד וייץ מההסתדרות. אתם כותבים כאן שצריך להגיש הצהרה בדבר היותו זכאי ועמידתו בתנאי הזכאות. אם אני הייתי צריכה להגיש ולהצהיר על זה, לא הייתי יודעת כי אני לא מבינה שום דבר מעניין התקופה הקובעת, תקופת הזכאות, המועד הקובע. השאלה אם זה ייעשה בדרך של איזשהו מחשבון כזה או שהם פשוט מכניסים איזה שהם פרטים ונתונים והמחשבון יברר עבורם אם הם זכאים או לא? זה מאוד מסובך מה שכתוב כאן.

מה לעשות, הסכמים הם טיפה יותר מסובכים. הטופס עצמו יהיה הכי פשוט שיכול להיות.

מה זה הצהרה בדבר היותו זכאי? איך אני יכולה להצהיר שאני זכאית.

לדוגמה, ייאמר שם, אני מצהיר שלא עבדתי בחודש פברואר. זו הצהרה.

הם יקבלו את המסרונים. הם יצטרכו להשיב האם הם עובדים או לא עובדים, האם הם התחילו לעבוד, לא התחילו לעבוד. זו למעשה הצהרה.

הניסוח הזה הוא לא טוב, הוא לא נכון כי זאת לא הצהרה שאני זכאי. אתם תגידו אם הוא זכאי. הוא לא יצהיר שהוא זכאי.

אתה יכול לכתוב שהוא עומד בתנאים?

אני גם לא יודעת אם הוא עומד בתנאים. הוא ימסור את הפרטים הנחוצים לבירור הבקשה.

"בדבר עמידותו בתנאי הזכאות בהתאם להוראות הסכם זה". זה הכוונה.

בלי "היותו זכאי", שלומי?

המילה "זכאי" מבחינתי היא לא מורידה ולא מועילה. לא אכפת לי להוריד אותה.

ואם הוא לא זכאי ושלח?

בקשתו תידחה, ברור.

תוריד את "היותו זכאי". תכתוב, בדבר עמידתו בתנאי הזכאות.

בסדר גמור.

גם את תנאי הזכאות אנחנו רשמנו פה. הם יהיו רשומים בשפה קצת פחות משפטית באתר הביטוח הלאומי, אז ככה שזה ברור שתהיה הנגשה ומיצוי זכויות לכל מי שצריך.

מבחינת רשימת היישובים אתם גם מנגישים אותם בוודאי באתר, נכון? בן אדם יכול לדעת אם הוא משתייך ליישוב שכרגע זכאי או לא זכאי לפי החלטת ממשלה.

כן. ב-(ג) כתוב ש"מידע אודות תקופת הזכאות או תנאי הזכאות יפורסמו באתר". מטבע הדברים גם יהיו שם - - -

אז בעצם בן אדם, המידע אמור להיות מונגש לו.

זה הרעיון.

אוקיי.

יש עוד שני סעיפים.

יש עוד את הניסוח של ה-67 ויש כאן עוד דברים שצריך לעשות. זה יעבור השבוע.

מה שביקשת לבדוק על ה-60 וה-90.

נכון, יש לנו את ה-60 ו-90 ימים.

ביום רביעי או ביום חמישי צפוי דיון נוסף?

רביעי ככל הנראה ונסיים את זה.

כרגע זה נכנס לתוקף?

לא נכנס לתוקף. השרים צריכים לחתום. זה צריך להיות מפורסם ברשומות.

כמה זמן עוד ייקח לנו?

הם יודעים, משרד האוצר.

מרגע שאנחנו מקבלים את האישור מהוועדה, תוך יום-יומיים מחתימים את האוצר ואת הביטוח הלאומי ואני מניח ששבוע הבא, ראשון, שני, שלישי זה כבר יהיה ברשומות.

יפה.

ברגע שזה פורסם ברשומות זה נכנס לעבודה.

אני רק אומר לכם מהשטח, זה ממש - - -

כן, בוער. ניסינו היום. לא נורא, כל עכבה לטובה.

תודה רבה לכם, אנחנו נועלים את הישיבה. בעזרת השם יום רביעי נמשיך ונסיים.


הישיבה ננעלה בשעה 15:19.