פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

34
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
17/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום ראשון, ז' באדר ב התשפ"ד (17 במרס 2024), שעה 10:00

סוגיות בהעסקה ובהבאה של עובדים זרים בסיעוד ביתי בזמן המלחמה ופעילות הלשכות הפרטיות

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

אחמד טיבי

חגי שר - מנהלת תחום בתי אבות, אגף בכיר אזרחים ותיקים, משרד הרווחה

גיא מאירס - מתמחה סחר בבני אדם, משרד המשפטים

סמדר פרידמן - מתמחה אשכול השכלה ותעסוקה, משרד המשפטים

צפרירה הלל דיאמנט - מנהלת המחלקה ליישום סטנדרטים בסיעוד, משרד הבריאות

שירי לב רן לביא - עו"ד, הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, משרד העבודה

משה נקש - ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

יאירה מרדכי - מנהלת תחום סיעוד עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

גדעון זעירא - חוקר במרכז המחקר והמידע

נטלי גבאי לוי - מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי

איילת צור - פעילה חברתית, זכויות הסיעודיים

משה יועד הכהן - יו"ר העמותה לקידום זכויות הסיעודיים

אלכס פרידמן - מייסד ויו"ר "נכה, לא חצי בן אדם"

אסנקה צ'נדרסקרה - עובד זר

דן אלבז - מתנדב, "נכה, לא חצי בן אדם"

שושנה ברוך - "מזור – נכים לטובת נכים"

Raymundo May Fatima - עובדת זרה, "מזור – נכים לטובת נכים

רון כהן - "מזור – נכים לטובת נכים, מלווה סיעודי

אבי בן ז'נו - פעיל חברתי לנכים

Doris Marinay - עובד זר

גילה בופ - מנכ"לית "אחיעוז"

אסנת בראביב מוספי - מנכ"לית "ים רם"

עדנה ציון סלע - מנכ"לית "עדן"

עידן קלימן - עו"ד, יו"ר ארגון נכי צה"ל

איתן וקס - נכה צה"ל, ארגון נכי צה"ל

תומר ורשה - עו"ד, יו"ר ועדת הגירה בלשכת עורכי הדין

דפנה פודור - עו"ד, יועצת משפטית מטה מאבק הסיעודיים בישראל

סתיו אלון - מתמחה, מטה מאבק הסיעודיים בישראל

מירה חייק צור - בת לאם סיעודית

אורית מימון - עו"ד מתמחה, גורניצקי ושות'

עדו מלין - שותף, עו"ד, אובלי ערבויות בע"מ

ליאור טל - סמנכ"ל תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין

תמר גלפנד - אם לילדה סיעודית, פורום המשפחות המיוחדות בירושלים

דיקלה טקו

דניאל ג' – איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סוגיות בהעסקה ובהבאה של עובדים זרים בסיעוד ביתי בזמן המלחמה ופעילות הלשכות הפרטיות

בוקר טוב ושבוע מבורך לכולם. לפני שנתחיל בדברי פתיחה, נבקש לזכור ולהזכיר שגם בחלוף מספר הימים הבלתי נתפס של 163 ימים, אנחנו לא שוכחים את שבויינו וחטופינו, מתפללים להשבתם במהרה כמה שיותר מהר ובאופן כמה שיותר בטוח, ולהחלמת הפצועים.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא הסיעוד הביתי בזמן המלחמה ופעילות הלשכות הפרטיות. המטופלים הסיעודיים נמצאים בראש סדר העדיפויות של הוועדה ובראש מעייני, ומטרת הדיון היומי היא לשמוע מהשטח כיצד ענף הסיעוד הביתי הושפע מהמלחמה, ומהם המענים שניתנים בצל המלחמה. אני מבקש לקבל נתונים מספריים בדבר כמות העובדים שנכנסו ויצאו ומשמשים כמחליפים מאז פרוץ המלחמה.

האג'נדה שלי ושל הוועדה מאז הקמתה בכנסת הנוכחית היא להגביר את התחרות בין העובדים הזרים על ידי פתיחת היצע מדינות מגוון. אני דורש ממנהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין ומהעומד בראשו להשקיע משאבים משמעותיים לחתימה על הסכמים בילטרליים נוספים בענף הסיעוד הביתי, לצד ענפים נוספים.

אני דורש ממשרד העבודה, תתחילו להתייחס גם למטופלים כלקוחות שלכם, ולא רק לעובדים הזרים. מדובר בהורים ובסבים שלנו והם חשובים לי יותר מכל שאר הענפים, עם כל הכבוד והרגישות השמורה להם.

אני מבקש מכלל הנוכחים להציף בפני הוועדה בכל דרך את האתגרים שמטופלים סיעודיים נתקלים בהם, בפרט בזמן מלחמה – מפונים, אזורי עימות, פריפריה ועוד. אני מבקש בדיון להתייחס בנפרד גם לאתגרים בעקבות המלחמה ולאתגרים שהיו לפניה.

לפני שאעבור לשאלות ואעביר את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי, אני מבקש לעדכן אתכם בנקודה נוספת. באותו שיח בפגישות עבודה שקיימתי לאחרונה עם ראש מנהל לעובדים זרים בפועל, מר משה נקש, שמכבד אותנו בנוכחותו גם היום, אני הגעתי למסקנה שגישתי היא לא רק המלצה ואני דורש אותה ואני מודה למר נקש שדבריי נתקלו בקשב רב ובנכונות לבחון ולקדם.

לגישתי, הסכם העסקה עם עובד זר שנחתם טרם הגעתו לארץ חייב להיות מחולק לשני חלקים. החלק האחד אלה סעיפים מהותיים, והפרה של כל אחד מהסעיפים האלה כמוה כהפרת חוזה ההתקשרות, ביטול חוזה העבודה והוויזה באופן מידי, חזרתו של העובד לארץ מוצאו לאלתר ועל חשבונו.

כל עוד שלא נעשה את זה, העובדים ימשיכו להשתמש בחלק גדול מהמקרים. אני לא מדבר באופן גורף, אבל באופן גדול מהמקרים ככלי שרת בידם לעמוד בהתחייבויות הצדדיות שלהם כדי להגיע לעבוד בארץ. אני ארחיב על הסעיפים בשלב מאוחר יותר. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת אחמד טיבי.

תודה. אני מעדיף לשמוע קודם.

אני מודה לך. משום כבודך אני נותן לך את רשות הדיבור לפני שנשמע תשובות וסקירות. אני אתחיל עם השאלות לרשות האוכלוסין. אני רוצה להציג נתונים על חלוקת העובדים הזרים, ולהבהיר שכל מה שאני מציין כעובדים זרים בדיון הזה, מתייחס אך ורק לפלח העובדים בסיעוד הביתי ולצרכנים שלהם.

אני מבקש לדעת מה מספר העובדים הזרים החוקיים והלא חוקיים כיום בענף, כמה יצאו מישראל מאז המלחמה ולא חזרו, מתוכם כמה באינטר ויזה, האם העובדים שיצאו שלא באינטר ויזה יכולים לחזור, כמה נכנסו לישראל מאז המלחמה, מה אחוז מימוש ההיתרים בכל אזור גאוגרפי, כמה עובדים חוקיים פנויים לעבודת החלפה, מהו אחוז העובדים בסיעוד ביתי אשר הגיעו דרך הסכם בילטרלי וכמה עובדים זרים לסיעוד ביתי הגיעו דרך הסכם בילטרלי החדש עם סרי לנקה. אולי מאוחר יותר נעבור לשאלה הבאה, כי כל שבעת הסעיפים האלה עוסקים בשאלה אחת.

לגישתי, עובד אמור להגיע לעבוד במדינת ישראל כשמבחינתו הוא יודע שהוא מגיע לאזור הכי פחות מועדף עם המטופל במקרה המורכב ביותר. כל מה שייטיב איתו, הוא ומזלו, אבל כתנאי בסיסי הוא יודע שהוא מגיע לעבוד בירוחם ומטפל באדם סיעודי ששוקל 120 ק"ג ללא יכולת סיוע.

זאת נקודת המוצא ההתחלתית. אני לא מדבר על מקרים הומניטריים מורכבים כגון הנשמה, אלא על דבר בסיסי. יידע העובד שהוא מגיע לעבוד באזור מסוים עם אדם מסוים, היה והיטיבו איתו – היטיבו אותו. תוך כדי תנועה, צריך אותו לאזור שעליו הוא חתום. זכותו המלאה של המעסיק להחזיר אותו ללשכה וזכותה של הלשכה לשדך אותו ללקוח אחר, וזה יהיה אחד מהתנאים הבסיסיים.

אני אשמח לקבל את ההתייחסות של מר נקש לשאלות שלי, ואם יראה לנכון להתחיל להשיב על המתווה שאני התחלתי לעבוד איתו, מבורך יהיה.

תודה, אדוני יושב-הראש. אני אגש ישר לעניין. מבחינת כמות עובדים זרים שנמצאת היום בישראל בענף הסיעוד, ישנם 61,601 עובדים זרים חוקיים.

כמה מהם משובצים בפועל?

56,283.

זאת אומרת ש-5,000 ומשהו לא משובצים.

כן. חלקם בתקופת התארגנות ליציאה מהארץ וחלקם בני-השמה להעסקה חדשה.

כמה מהם בסיווג הראשון, כמה בשני והאם חלקם עברו 90 יום ונמצאים בהפרת חוזה ההעסקה?

אני אחדד. 2,274 מתוכם הם בני-השמה, זאת אומרת עד 90 יום ללא העסקה, פחות מ-51 חודשים בישראל, ויכולים להתחיל עבודה מחר בבוקר.

לבחירתם, תדייק.

כן. מציעים להם עבודה בלשכות הפרטיות בדרך כלל והם מתחילים לעבוד. עוד 3,044 נמצאים בתקופת התארגנות ליציאה מישראל.

תרחיב על זה בבקשה.

העובדים הללו שנמצאים בתקופת ההתארגנות סיימו העסקה מעל חמש שנים ויש להם 90 יום להתארגן ליציאה מישראל.

למה עומדים להם 90 יום אם הם סיימו את תקופת ההעסקה שלהם?

כי זה החוק.

הרי כשדיברנו על חוק הפיקדון לעובדים זרים ובנינו את המדרגות, עשינו זאת כדי לוודא שלא מנכים מהזכויות הצבורות להם, אם הם לא יצאו בתום לב או אם לקח להם זמן להתארגן. למה צריך לתת 90 יום לעובד זר להתארגן ליציאה?

אני אסביר. תקופת ההתארגנות היא אחרי שהוא מסיים את ההעסקה. אנחנו לא רוצים שהוא יתחיל להתעסק בהתארגנות כל עוד - - -

מה כוללת ההתארגנות, מר נקש?

אני אתייחס. אנחנו לא רוצים שהוא יתעסק בהתארגנות ליציאה בזמן שהוא עובד אצל מטופל סיעודי. אחרי שהמטופל נפטר, פוטר או התפטר, יש לו זמן להתארגן. יכולים להיות עובדים שנמצאים 20-10 שנה במדינת ישראל, עבדו כחוק וכדין ויש להם תקופה סבירה להתארגן.

90 יום זו תקופה סבירה בעיניך?

זה מה שהחוק קובע. יש מה לעשות. 90 הימים האלה פחות מטרידים אותי מ-90 יום אחרים בחוק, ואתה מכיר את זה טוב מאוד - - -

נכון, אבל אולי זו תולדה של 90 הימים שאחרי.

אלה שני דברים שונים, כי לכאורה העובדים שסיימו הם לא חוקיים וצריכים לצאת מישראל – והם אמנם 3,044 ויש עוד 14,338 לא חוקיים – אבל מתוכם אלפים עומדים בתנאים של ועדה הומניטרית. דהיינו, העובדים האלה אמנם בתקופת התארגנות, אבל אם הוא ימצא בקשה, טיפול אצל מטופל סיעודי ועומד בתנאים, הוא יכול להגיד את זה לוועדה ההומניטרית ולהיכנס בחזרה. 90 הימים הללו נותנים אפשרות לאותו עובד ולאותו מטופל שצריך אותו, להתחיל בהעסקה. צריך לקחת את זה בחשבון.

שאלת לגבי יציאות וכניסות עובדים. מבחינת כניסות עובדים מתחילת המלחמה, גם כניסות חדשות וגם כאלה שחזרו מחופשות, יש 12,132 עובדים זרים, בעיקר מאוזבקיסטן, הודו, סרי לנקה, הפיליפינים – משם יש רק חוזרים – ומולדובה. אלה המדינות העיקריות. יש גם מגאורגיה ומאוקראינה.

מאוזבקיסטן מגיעים הכי הרבה עובדים?

לא, מהודו. מגיעים משם 14,184 עובדים, חלקם חדשים וחלקם חוזרים. זה מבחינת נתוני הכניסות. לגבי עובדים מחליפים, כפי שציינתי, יש כמה מאות עובדים בכל זמן נתון שנמצאים בארץ בין 51 ל-63 חודשים, ויכולים לעשות החלפות לחופשת מולדת. מדובר על 600-500 עובדים, זה דינמי וכל הזמן משתנה, כי נכנסים לשם עובדים חדשים ויוצאים משם עובדים מתחילים, משתבצים לעבודה או שנגמרה להם התקופה. יש לנו כמה מאות עובדים כאלה.

חוץ מזה, גם ה-2,000 הללו וכמו שאמרתי קודם, עובדים שהם בני-השמה יכולים לשמש כמחליפים במקביל להשמה קבועה. מבחינת הסכמים בילטרליים, כרגע, כל מי שיושב פה סביב השולחן יודע שמהפיליפינים לא נכנסים עובדים זרים לישראל, גם בגלל הסכומים שנגבים מהם וגם בגלל אזהרת מסע שיש מהפיליפינים לישראל.

אתה יכול בבקשה להרחיב בעניין הסכום, בעקבות עליית שכר המינימום?

הנושא הזה בדיוק נמצא בבדיקה בימים אלה, גם בעקבות פנייה של יושב-הראש. יכול להיות שגם הסכומים שמותר לגבות מהעובדים התעדכנו והוצמדו, ולכן אולי זה לא פותר את הבעיה, אבל יש דברים נוספים שנעשים מול הפיליפינים כדי לפתור את הסוגיה הזאת שייתכן שיעזרו ויביאו איתם בשורות, אז הפיליפינים לא נכנסים. בהסכם בילטרלי מגיעים עובדים רק מסרי לנקה, בסדר גודל של 15%.

בכמה עובדים מדובר?

יש סרילנקים שנכנסו מתחילת המלחמה, לא לאורך השנה כולה. מובן שאפשר להוציא את הנתון, אבל מתחילת המלחמה נכנסו 989 עובדים, כמחצית חדשים וכמחצית חוזרים.

בסך הכל, או רק מסרי לנקה?

מסרי לנקה. נכנסו לישראל 989 עובדים, 529 חדשים ו-459 חוזרים מאז המלחמה.

שלום, שמי שושנה ברוך. מר נקש היקר, מה הפער בין כמות העובדים שנמצאים בפועל לכמות העובדים שצריך, שיש להם היתרים קיימים, אבל לא מוצאים?

זו לא שאלה מדויקת, מכיוון שהשמיים פתוחים ואפשר להביא עובדים. יש פער של בסביבות - - -

מה זאת אומרת "כמה שצריך"? כמה עזבו מאז פרוץ המלחמה?

באמירה כללית, כמות העובדים שנמצאת היום בארץ זהה ביחס לתקופה שלפני המלחמה. בדקנו את זה בכל הענפים, לא רק בענף הסיעוד. דווקא בענף הזה ביצענו פעולות שגרמו לכך שלא הרבה עובדים זרים עזבו, בניגוד לענפים אחרים כמו בניין וחקלאות. למעשה, עזיבת עובדים מתחילת המלחמה מתרחשת הרבה פחות מאשר בענפים אחרים.

בתשובה לשושנה, יש פער של כ-20,000 בין בעלי ההיתרים לבין העובדים הזרים החוקיים בארץ, אבל הוא קיים כבר שנים רבות והוא עקבי, ואנחנו מכירים אותו. לשאלתך, השמיים פתוחים ויש מכסות ללשכות הפרטיות, ואם יש מטופל סיעודי שצריך עובד זר ולא מוצא בארץ, הוא יכול להזמין מחו"ל. לא אמורה להיות מגבלה לכך.

שמי אלכס פרידמן, מייסד ויו"ר "נכה, לא חצי בן אדם". שלחתי גם לך וגם למר נקש תשובה של רשות האוכלוסין לאחת הלשכות, שלפיה נכון לרגע זה יש 400 בקשות ממתינות לעובדים זרים חדשים. בדרך כלל אישור כזה לוקח כשבועיים, וכעת הוא לוקח כחודש וחצי. השמיים לא בדיוק פתוחים, כי יש עומס ברשות האוכלוסין.

זה לא שייך לשמיים פתוחים, מר פרידמן.

אני אומר שהשמיים לא כאלה פתוחים.

זה אתגר שאני מבקש להתייחס אליו, אבל לא נכון ולא הוגן לפנות לשמיים הפתוחים או לא, כי הבעיה היא לא בדרכי התעבורה האווירית.

הנקודה היא שלא באמת אפשר להזמין עובד, כי זה לוקח זמן רב.

זה לא שייך לעניין השמיים הפתוחים או לא.

ובכל זאת.

באופן טבעי אנחנו מבקשים התייחסות מרשות האוכלוסין, אבל זה לא שייך לשמיים הפתוחים.

אדוני יושב-הראש צודק, זה לא שייך לשמיים הפתוחים. נכון שהשמיים פתוחים, וגם נכון שלוקח לנו יותר זמן כיום לטפל בבקשות להזמנת עובדים מחו"ל.

למה?

בין היתר לאור הרבה מאוד תשומות שאנחנו נדרשים אליהן ביתר הענפים, ולא בעיקר בגלל זה.

תבקשו תגבור של כוח אדם.

חלק מהעובדים שלנו שעסקו בנושא נמצאים במילואים מתחילת המלחמה. זו לא בעיה שצריכה להטריד את הציבור, אלא אותי, ואנחנו נותנים לה מענה, ואני מקווה מאוד שייעשו נכמה פעולות בתקופה הקרובה שיצמצמו משמעותית את זמני הטיפול, בין היתר כניסת טופס מקוון חדש בעניין הזה, שיעזור לייעל את הטיפול וכמובן - - -

תוך כמה זמן אתה מניח שהמנהל שאתה עומד בראשו ידע לתת מענה לאותם 453 מבקשים?

זה יקרה בשבועות הקרובים מאוד.

מה זה אומר "שבועות"?

אני אבדוק את המספרים ואעדכן את הוועדה. אנחנו שמים דגש על העניין. אדוני יודע עד כמה- - -

לחלוטין. אני מבקש לדעת איך אנחנו מגדילים את המאגר בתוך הנקודה הזאת, וציינתי שלגישתי יהיה נכון להביא עובדים שישמשו כמחליפים, ולא רק להסתפק במי שמסיים ועומד בתקנים. לגישתי תמיד יהיה מה לעשות איתם, כי אם עובד מגיע ואומרים לו שהוא מגיע לעבוד כמחליף, הוא יודע את זה מראש, כולל כל התנאים הנלווים, והיה ויהיה פרק זמן שבו לא יהיו זקוקים לו כמחליף, יכולים לשלב אותו בבית חולים סיעודי כתגבור, למשל. תסבירו לי למה אי אפשר לעשות זאת.

הנושא של עובדים מחליפים הוא סוגיה שמוכרת לנו, כמו שאדוני יושב-הראש מציין, שוחחנו על כך בעבר – בחינת נושא תאגיד של עובדים מחליפים. אנחנו בוחנים את זה כדי לתת מענה לסוגיה, לא רק המחליפים שיוצאים לחופשת מולדת, אלא גם מחליפים מסיבות אחרות – שמירת הריון, חופשת לידה, מחלה ממושכת, וכדומה – וכמובן שכשיהיו בשורות נוכל לעדכן בהן.

האם רשות האוכלוסין נתקלת באתגרים משמעותיים חדשים מאז פרוץ המלחמה, שלא היו ידועים קודם והיא לא נאלצה להתמודד איתם?

קודם כל, בעניין הפיליפינים יש אזהרת מסע כתוצאה מהמלחמה. אני מקווה מאוד שגם זה ייפתר, ובמקביל לכך ובהתחבר למה שאדוני יושב-הראש שאל קודם, אנחנו גם פועלים על מנת למצוא יעדים ולהרחיב את ההסכמים הבילטרליים עם מדינות נוספות, כך שייתנו מענה רחב יותר לעניין הזה.

בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא, הוועדה ביקשה מרשות האוכלוסין לקבוע מדיניות בדבר עובדים זרים שמסרבים לעבור עם מטופליהם לבתי מלון. האם המציאות הזאת עדיין קיימת? אם לא, כיצד הנושא הגיע לפתרונו? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לא מכיר את הסוגיה הזאת. להפך, כשהייתי בשטח עם הצוות שלי, עם יאירה ועם העובדים הסוציאליים שלנו, ראינו את המטופלים בבתי המלון המפונים ביחד עם העובדים הזרים שלהם, ולא מעט.

זה ידוע, אבל עלה אתגר שבו מטופלים לא עברו כי המטפלים שלהם לא ששו לעבור לבתי מלון. אני מבקש לסטות מעט מהנושא ולהעביר את רשות הדיבור למר עידן קלימן, יושב-ראש איגוד נכי צה"ל.

בוקר טוב, תודה. מימיני יושב חברי איתן וקס, ואני רוצה לומר כמה מילים, ושאיתן ברשותך ישלים את דבריי במקרה פרטני. אני מעט מתפלא על התשובה לגבי האתגרים. ראשית, תודה על קיום הישיבה החשובה הזו. אדוני בתחילת הדברים ייחל לחזרתם של השבויים ודיבר על החלמתם של הפצועים. חלק מהחלמתם של הפצועים הוא גם השיקום שלהם, והוא לא ייעשה ללא מלווים. יש לנו מעל 4,600 פצועים שהועברו לאגף השיקום, וההערכה שלנו היא שעד סוף התמרון הקרקעי יהיו קרוב ל-6,000 פצועים, ומתוכם אני מעריך שיהיו לפחות 300-200 שיצטרכו ליווי צמוד.

כשאומרים שאין בעיה, יש בעיה, כי האנשים האלה לא נמצאים, ואם הם נמצאים, מבחינתנו הם לא מתאימים לעבודה עם פצועי צה"ל. לפצועי צה"ל יש צרכים שונים, בקרב חלק מהאנשים כאן זה דומה, אבל אני מדבר על הסיעודי הקלאסי שנמצא בבית אבות. תכף איתן ירחיב בנושא ותבינו במה מדובר.

חוסר התקשורת של אותם אנשים, היעדר רישיון נהיגה ודברים נוספים שאין להם פה –
כאשר ישנם מלווים ותיקים שנמצאים בישראל נתפסים בגלל כל מיני תקנות וחוקים של אנשים שכנראה לא מבינים מה הפצועים צריכים, ושולחים אותם הביתה כאשר האנשים האלה יכולים להיכנס מהיום הראשון וללוות את הפצועים שלנו.

בגלל שלא עושים זאת ומעדיפים את התחלופה שכנראה מניבה הון לכל מיני גופים, הפצועים שלי שתחת אחריותי לא מקבלים את השיקום שהם צריכים לקבל וחלקם אף נאלצים, וזו האמירה הכי חמורה לדעתי שצריך לטפל בה – להיות עבריינים. כלומר, פצועי צה"ל, כדי שיוכלו לטפל בעצמם ובשיקום שלהם, נאלצים להיות עבריינים בגלל - - -

מר קלימן, במחילה ממך, אתה מדבר על נושאים שהם מרתקים תמיד, בוודאי בתקופה שבה אנחנו נמצאים. מרתקים, מזעזעים וגורמים לכל מי ששומע, לפחות לי, ואני יודע שלא רק לי, לבקש ללמוד יותר את האתגרים. השאלה היא אם המשבר שאתה מדבר עליו והמענה הם בעניין עובדים זרים, כי אם לא - - -

חד-משמעית כן. ניתן לאיתן להשלים את הדברים ואז תבין. בסדר אדוני?

בסדר.

בוקר טוב, נעים מאוד. שמי איתן וקס, נכה צה"ל בן 42, פצוע זה 22 שנה. הייתי חייל בסיירת מורן ונפצעתי. עם השנים, על רגל אחת למדתי, הקמתי משפחה, טיילתי בעולם, עשיתי לא מעט דברים עבור המדינה וגם מעבר לכך. כל זה לא יכול להיעשות ללא העזרה החיצונית של מלווים. המלווים שלי בין היתר הם עובדים זרים ואני נאלץ להשתמש בהם לכל דבר שאני עושה ביומיום שלי לרבות לקום מהמיטה, להתקלח, ללכת לשירותים. כולכם מכירים את הסוגיה הזאת.

הנושא של העובדים הזרים הוא קריטי בגלל שאני בעצמי נתקלתי בשוקת שבורה. כשאחד המלווים שלי נפצע, חיפשתי מחליף. לא היה מענה, עם כל הרצון הטוב. המענה היה יכול להינתן על ידי עובדים זרים שאני באופן אישי הכרתי עם השנים שמוגדרים כלא חוקיים פה, היות והם שוהים כאן יותר זמן מאשר החוק מתיר, אבל הם יודעים לתת את המענה מהיום הראשון, ממש כפי שעידן אמר.

אלה אנשים שיש להם ניסיון של שנים עם נכי צה"ל, ואלה צרכים מאוד דומים לצרכים של נכים אחרים, אבל לא דומים לנכים הסיעודיים הקלאסיים שבשבילם הרבה פעמים חושבים שמביאים את העובדים הזרים, כי מדובר בצעירים.

יש לי שני ילדים, בני 8 ו-6, שכבר התרגלו לעובד זר מסוים. להחליף עובד בכל פעם זה מורכב. העובדים הזרים שיודעים לעבוד עם נכים כמוני הם דינמיים. אני גם נתקלתי בבעיה, כי הם בוחנים אותי בתור נכה האם הם רוצים לעבוד איתי בגלל צרכים פיזיים שאני צריך – להרים אותי, להעביר אותי, כל מיני עניינים של הפרשות. דברים מהסוג הזה.

ברגע שיש עובדים שיכולים ורוצים עובדים, וגם יודעים את העבודה עם נכי צה"ל, אם יש אפשרות לפתור את הבעיה הזאת, זה ייתן מענה להרבה מאוד נכים שאני באופן אישי מכיר, שכמו שעידן אמר נאלצים להיות עבריינים, והכוונה היא שהם מעסיקים בעל כורחם עובדים ללא רישיון, ללא ויזה, בגלל שזה המענה היחיד שיש להם.

אני באופן אישי נאלצתי לאשפז את עצמי לכמה ימים עד שניתן מענה, עד שמצאתי מישהו, בגלל שאני לא רוצה להעסיק עובד לא חוקי, כי אני לא רוצה להיות עבריין. זה נושא כאוב להרבה מאוד חברים.

מר וקס, אתה מתכוון לצורך במתן אשרת עבודה ארוכת שנים להבדיל מסיעוד ביתי אחר?

כן.

איפה עובר הקו לפי דעתך?

אני חושב שאם יש פה עובד שמוגדר כלא חוקי, ואם הוא נותן מענה לנכה שצריך ורוצה להישאר, ומוכן להתחייב, וניתן לתת ערבויות מסוימות, הנושא - - -

עושה רושם שהנושא טעון, רחב, עם הרבה מאוד תתי-ענפים. אני מציע לעצור את זה כאן. אני קובע שהוועדה תקיים דיון ספציפי שיעסוק אך ורק בסוגיה הזאת. כך ניגע בנושא הזה באופן שהוא לא שטחי מצד אחד, ומצד שני לא נהיה קצרים בזמן מכיוון שרוב באי השולחן לא רלוונטיים לדיון.

רלוונטיים מאוד.

המצב מחייב התייחסות רצינית ועמוקה שבמהלכה אני אשטח בפניכם את מה שכבר ידוע לכם, הצורך באיזון שהוועדה מבקשת לייצר, וזאת מהות הרגולציה – מצד אחד לתת מענה רציף ויציב עם כל הרגישות הנדרשת, לזכור ולהזכיר לנו ולכם ולחברה הסובבת אותנו שאנחנו זוכרים, מוקירים ומעריכים את תרומתכם הנדירה למדינת ישראל וליושביה.

מצד שני, חשוב לנו לשמור על עקרון מדיניות ההגירה שאני מאוד קפדן מאוד לגביה, והצורך באיזון כן יוצר את השיח בינינו – איך נותנים מענה לשני האלמנטים האלה שכל אחד מהם חשוב כשלעצמו. לצד זאת, אני ידוע כמי שהרגולציה המוקפדת והמסורבלת מדי היא לא משהו שאני חי איתו בשלום, ואני מנסה להתנער ממנה, ולכן אנחנו הולכים על חבל דק. אני מציע שהוועדה תקבע דיון שיעסוק רק בזה כמה שיותר מהר.

אדוני יושב-הראש, דבר ראשון תודה. דבר שני, כשבוחנים זאת מבחינה מספרית, מה שמבקשים כרגע מאנשים שאני מכיר זה שהעובד הלא חוקי ייצא, ושיביאו עובד חוקי אחר במקומו. זה משחק סכום אפס. זאת אומרת, להוציא מישהו כדי להביא מישהו אחר שהוא חתול בשק בשביל אותו אדם שתלוי בו מצד אחד, וגם במרבית המקרים אותו עובד לא חוקי למעשה יישאר בארץ, ומביאים עוד עובדים. הנושא של ההשתקעות לא קיים כאן.

אני מבקש אדוני שזה ייעשה במהירות האור כי אנחנו נמצאים עם פצועים קשים מאוד לקראת שחרור מבתי החולים ואני אודה לך על דיון מהיר מאוד בעניין.

א', אנחנו נפעל בהתאם לנסיבות העניין המורכבות להקדים דיון כמה שיותר מהר. ב', הדיון לא רלוונטי לכל המאושפזים שאמורים להשתחרר וזכאים לקבל סיוע, שכן הם עדיין לא רגילים למישהו נוסף והם מקבלים אדם חדש בכל מקרה. אני מצפה מהרשויות לדאוג לתגבר את כוח האדם הזר שאמור להיות מסופק לחיילי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים, ואמורים לתת להם מענה. אין זה שייך למקרה הקודם שמר וקס דיבר עליו - - -

דווקא בגלל שמדובר בפצוע חדש רוצים מלווה ותיק, אבל נדחה את זה לדיון הייחודי שיתקיים.

אי אפשר להביא למי שמאושפז עובד זר מחו"ל, כי אלה בדרך כלל אנשים שמקבלים היתר זמני, ועם היתר זמני אי אפשר להביא עובד מחו"ל, רק מההיצע שנמצא בארץ. זה דבר שצריך לקחת בחשבון.

זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים - - -

מר נקש מבקש להתייחס.

אני מדייק את מה שאמרתי קודם. אחד הדברים שכבר דיברנו עליהם, והיו כמה שיחות בנושא הזה, הוא העניין של השפעות הלחימה של חיילי צה"ל בעזה וההיערכות לכך שכנראה תהיה עוד קבוצה של מטופלים שתצטרך עובדים זרים. זה היה על השולחן חד-משמעית, כאחד מהדברים שאנחנו דנים בהם.

כמה הבהרות, אם עובד זר מגיע לוועדה הומניטרית, נכה צה"ל ברמה גבוהה, הם יכולים לקחת עובד שהוא עד 13 שנה פה, וכמובן במידה שהוא מאושר בוועדה הומניטרית, הוא יכול להמשיך איתם עד 120. אף אחד לא יוציא אותו מהמדינה. זה נכון לגבי כל הסיעודיים ברגע שעובד אושר, כשהוא מגיע למספר שנים כאלה או אחרות במדינת ישראל.

מר נקש, הבקשה של הארגון אומרת שעובד שכבר סיים את עבודתו, אין להוציא אותו כי הוא מאוד נדרש, הואיל והוא ותיק, ופצוע משוקם חדש אדרבה – זקוק למישהו שהוא ותיק ואני אתייחס לזה, נקיים על כך דיון. יש לי עמדה ברורה. נצטרך למצוא את עמק השווה כדי ששני העקרונות שמאוד חשובים לי יוכלו לשהות זה לצד זה בו-זמנית.

אדוני, לא בהכרח מעל 13 שנה. גם יכול להיות עובד שני שלא הייתה לו ויזה שנתיים והוא נופל בהגדרות אבל הוא מצוין, וכולם יודעים את זה.

אפשר, דרך אגב. אתה יודע את זה, אני חושב.

יש לי מקרים על הפרק.

כמו שחברי יודע, העניין של 90, 120 או 150 ימים הוא נושא שנידון בבג"ץ, וגם אם עובד שוהה מעבר לכך, ובוודאי בקרב נכי צה"ל, מונשמים או כל מיני מקרים קשים אחרים, מגבלת הימים לא מהווה חסם. כל עוד העובד עד 13 שנה, הנושא עולה לוועדה וגם מאושר בדרך כלל. יושב-הראש אמר שנקיים על כך דיון וזה בהחלט חשוב.

מכבדת אותנו בנוכחותה יוזמת הדיון, עורכת הדין דפי ממטה מאבק הסיעודיים שהכינה מצגת. אני אשמח שנציג אותה.

אני אדבר על הנתונים ואחר כך יש לי כמה הערות. הפער בין העובדים הזרים החוקיים בישראל לבין המטופלים בעלי ההיתר בענף הסיעוד הוא 20,000 היתרים ריקים. רשות האוכלוסין וההגירה אומרת באופן עקבי שלא כל אחד שמוציא היתר בהכרח רוצה להעסיק עובד זר, ולכן ניעזר בעוד כמה נתונים.

אלה נתונים שמפורסמים באתר הרשות. משנה לשנה מפורסם הגידול בעובדים זרים, בסוף כל שנה ובסוף כל רבעון. יש עלייה ממוצעת עד לקורונה של 5.88% משנה לשנה של כמות העובדים הזרים החוקיים, ובקורונה אנחנו רואים ירידה, ואחר כך התאוששות, ומפרוץ המלחמה יש ירידה של אחוז בכמות העובדים הזרים החוקיים.

אנחנו עוד לא מגיעים למספרים שהיו לפני כן. מדובר בגידול של 5.88%. אם היינו ממשיכים החל מהקורונה את הגידול הזה משנה לשנה, היו צריכים להיות 72,830 עובדים זרים חוקיים בארץ, ואנחנו בפער של 11,000. כלומר, נכון שיש הפרש של 20,000 בין ההיתרים לבין כמות העובדים הזרים. אני מקבלת את זה שלא כל מי שהוציא היתר בהכרח רוצה להעסיק - - -

כמה היה הפער ביניהם לפני חמש, שבע, שלוש שנים, תשע שנים?

15,000.

קרוב יותר ל-20,000. אגב, באחוזים זה אותו דבר.

אני לא יודעת , זה מידע שאתה נתת באחת הוועדות. בתחילת הקורונה דיברת על 15,000 - - -

15,000 באחוזים זה כמו היום, כי מספר ההיתרים ומספר העובדים גדלו.

בספטמבר 2021 הרשות יצאה בסקר כיוון שהיא אמרה, אנחנו לא יודעים כמה באמת רוצים מתוך ה-20,000 שחסרים להעסיק. פנו לכלל המטופלים שיש להם היתר ולא מוצמד להם עובד זר. התקשרו אליהם מדגמית, והנתונים הם כאלה ש-22% לא מעסיקים עובדים זרים כיום ו-78% מעסיקים עובד או ישראלי או זר. מתוכם, 36% מעסיקים עובד זר.

כדי להגיע לשורה התחתונה של העניין, המשמעות היא, מפני שאלה בעלי היתרים שלא מוצמד להם עובד והם כן מעסיקים, 5,717 עובדים זרים מועסקים באופן לא חוקי. אלה כמעט 6,000 עבריינים לפי הנתונים כיום שמעסיקים באופן לא חוקי.

למה למי שיש היתר יש עניין להעסיק באופן לא חוקי?

כי אין עובדים. לגבי אלה שלא מעסיקים היום עובדים זרים, מדובר ב-64% מתוך בעלי ההיתרים, וגם נבחן מדוע הם לא מעסיקים עובדים והאם הם חיפשו בכלל, ומהנתונים של היום עולה שכמעט 4,000 חיפשו עובדים זרים ולא מצאו. גם לגבי כניסת עובדים זרים ישראל מפרוץ המלחמה, אנחנו רואים ירידה בשנה שעברה, באותה התקופה החל מאוקטובר - - -

מתוך אותם אלפים שמעסיקים באופן לא חוקי ויש להם היתר, לכמה יש בקשות פתוחות להעסקת עובדים חדשים בעלי - - -

אני לא יודעת.

הם מעסיקים עובד לא חוקי, כבר מ-2021. מאז היו כמה אישורים בוועדה ההומניטרית, אני מניח שקבוצה ניכרת מאלה כבר אישרו את העובד שלהם.

נציג הממ"מ, מר גדעון, מבקש לדבר.

תודה, כבוד יושב-הראש. משהו טכני לגבי השקף הזה וגם לגבי השקף הקודם. שאלת אם הבנתי נכון למה בעלי היתר להעסקת עובד זר בסופו של דבר מעסיקים עובד זר באופן לא חוקי.

יכולות להיות לכך כמה סיבות.

על תקן זיכרון ארגוני, המצגת הזאת שמבוססת על סקר שהזמינה רשות האוכלוסין, הוצגה פה בוועדה לעובדים זרים, שגם קראה לרשות האוכלוסין ליצור קשר עם בעלי היתר שאולי מעסיקים עובד זר באופן לא חוקי, להסדיר ולהנגיש להם את המידע - - -

לנסות להלבין את הקיים.

ויכול להיות שהסיבה לכך שהם מוגדרים "באופן לא חוקי" היא לא בגלל שלעובד אין היתר, אלא כי שניהם לא רשומים באותה לשכה.

לדעתי זה באחוזים נמוכים.

נכון, אבל יכולות להיות לכך הרבה סיבות. בתקופת הקורונה, ביטוח לאומי שילם את הקצבאות למטופלים, גם אם היה להם עובד לא חוקי. העברנו את המידע הזה, זו הייתה החלטה של ביטוח לאומי שראינו שהיא נכונה בעת הזאת, ואחר כך נתנו כמה אישורים גורפים וחלק נכבד מהם - - -

זה לא תלוי אישור ביטוח לאומי.

כשמישהו מקבל - - - אין לו אינטרס להסתיר את המעמד של העובד, כי הוא אומר - - -

מרגע שיש העסקה ישירה.

צריך להדגיש שהנתון הזה מבוסס על סקר שנערך בזמנו בקרב כ-800 נשאלים, ולא בטוח שזהו הנתון העדכני גם היום. ואם כן, מדובר ב-36% כפי שזה כיום, ולמעשה מבין כ-20,000 בעלי היתר, כ-7,300 מעסיקים בפועל עובד זר באופן לא חוקי. אלה 36% - - -

אני חישבתי 36% מתוך ה-78%.

יכול להיות שאנשי רשות האוכלוסין יכולים גם לאשר את מה שאמרתי, אבל זה מוצג בצורה מעט מטעה. זה השקף המקורי. אלה 36% מבעלי ההיתר שלא מעסיקים, ולא מתוך ה-78%.

אני שומר לך את זכות הדיבור, כי המידע היקר מפז שאנחנו מקבלים באמצעות המחקרים שלך מאפשר לנו להיות ועדה רצינית, וחרף העובדה שהיא עדיין מיוחדת, היא מתנהגת באופן מיוחד. אז אתה מרוויח את מקומך ביושר רב.

תודה רבה.

השקף האחרון נוגע לכניסת עובדים זרים חדשים לישראל. ביקשנו וקיבלנו מרשות האוכלוסין נתונים שבין אוקטובר 2023 לינואר 2024, כלומר מפרוץ המלחמה ועד ינואר, נכנסו לישראל 2,050 עובדים זרים חדשים, ובתקופה המקבילה אשתקד נכנסו 538 יותר עובדים.

את מחשבת את זה ביחס השוואתי לכמות העוזבים לאותה תקופה אשתקד? אם אנחנו רוצים לקבל מספר אמיתי, אנחנו חייבים לקחת תקופה מול תקופה ביחס השוואה של אחוז מול אחוז.

אני לא יודעת כמה יצא. כמות ההיתרים החדשים גדלה באופן מתמיד. אין לי נתונים מלאים, אבל ממה שיש, הצלחתי לחלץ בערך 2% גדילה בשנה בכמות ההיתרים החדשים, אני לא סטטיסטיקאית, אבל להבנתי היו צריכים להיות פה יותר.

היינו ב-7 בנובמבר, חודש אחרי פרוץ המלחמה, והתרענו על כך שהולך להיווצר חוסר. אמרו לנו "הכל בסדר, לא ייווצר. יש לנו את אותה כמות עובדים זרים", ואכן נוצר חוסר ב-10 בינואר. רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה הודעה בדבר אי-אכיפה, ושזה מה שביקשנו בנובמבר, אבל חלפו כמה חודשים של, באמת, תיכנסו רגע לראש של מטופל סיעודי שאין לו עכשיו מי שיטפל בו, זו חרדה קיומית ממש.

עברו כמה חודשים ופורסמה הוראה בדבר אי אכיפה שאומרת שמי שהגיש בקשה הומניטרית ונדחה יכול להעסיק עד סוף אפריל - - - מה יקרה בסוף אפריל?

כל זמן שהמדינה לא ידעה לתת מענה, ההערכה תתעדכן מעת לעת.

לאחר חודשים שהם יועסקו באי-אכיפה ובהיעדר אשרה מה הולך לקרות בסוף. הבקשה הפשוטה היא ודאות. אני מבינה שיש תקופות שקשה להכניס לפה עובדים זרים. אני לא מבקשת דבר על-טבעי מרשות האוכלוסין וההגירה, אבל כן לספק ודאות מה צפוי בסוף, כי כשאני עונה למטופלים, ומתקשרים אליי עשרה ביום לפחות, אבל אני לא יודעת, והם בטח לא יודעים.

העניין הזה גורם לכמה תופעות בעייתיות. מתקשרים אלינו בזמן האחרון הרבה מאוד אנשים שאומרים "הלשכות הפרטיות השימו לי עובד לא חוקי וגבו ממני דמי השמה". מישהו פנה, הגיעה אליי התשובה של רשות האוכלוסין שאמרה להשמה יש פרשנויות. גובים 2,000 שקל ועוד 70 שקל לחודש עבור עובדים שהם לא חוקיים, אם בסופו של יום הם לא יאושרו, יש פה בעיה, ואני מבקשת - - -

התשובה לא אמרה את זה. אי אפשר לגבות תשלום בגין השמה לא חוקית.

אני אשלח לך מידע ותוציאו הבהרה, כי יש פה בעיה.

הפרשנות היא לא לגבי העניין הזה. אי אפשר לקיים השמה לא חוקית ובטח שאי אפשר לגבות בגינה תשלום. אבל ככל וההשמה נעשית והעובד מאושר, זו השמה חוקית והם יכולים לגבות - - -

זה לא המצב. אני אשלח לך את התשובה ואני אשמח שתוציאו הבהרה.

- - -

זה לא אומר שמותר לקיים השמות - - -

עוד שתי תופעות - - -

מה זה אומר "לא חוקי"? כשאני מגישה לוועדה ואני יודעת מראש שהוא פחות משמונה שנים - - - אני יודעת שאני אקבל תשובה שזה פסול על הסף, אבל יכול להיות שביוני ויולי בעקבות הקורונה נוכחנו לדעת שכן אישרו.

גם הלשכות הפרטיות לא - - -

אני שולחת עובדת סוציאלית - - -

כן, אבל את לא יכולה לגבות תשלום אם ביצעת השמה לא חוקית. אם זה יאושר, את יכולה.

שמי גילה ואני המנכ"לית של "מייג'ור 22". זו חברה שהיא בפריסה ארצית, חוץ מאשר בדרום. הסניף שלנו בקריית שמונה סגור מחודש אוקטובר, והמזכירה נמצאת בחל"ת כי היא עברה לכפר סבא.

יכול להיות שאתם חשופים למציאות שבה העובדים שאתם משדכים למטופלים משלמים עשרות אלפי דולרים כדי להגיע לארץ? תעני לי "כן" או "לא", בבקשה.

כולם יודעים שיש גביה של כספים. אני מקווה שיום אחד – ואני 30 שנה בתחום – העניין
הבילטרלי יצליח, ונפתור את הבעיה - - -

אני שאלתי שאלה אחרת. האם את מכירה מציאות שבה עובד שלכם הגיע לארץ, השמתם אותו והוא שילם 26,000 דולר בארץ מוצאו?

מעולם לא שמעתי - - -

על איזה סכום כן שמעת?

אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני לא שואל אותך אם את נכנסת או לא. סליחה, גברתי המנכ"לית, אני מנהל את הדיון פה. אני מחליט את מי אני שואל ומה אני שואל. על אילו סכומים את כן יודעת?

אני יודעת שבעבר הרחוק גבו - - -

ללא דיברתי על העבר הרחוק. כשאני שואל, אני יודע מה אני שואל ומה אני רוצה לשמוע. על איזה סכום את יודעת היום?

בסביבות ה-4,000 דולר.

תנסי לחשוב פעם שנייה, גברתי.

אני חושבת פעמיים.

הבנתי. הנה, אני מודיע לך משהו – אם אני אגיע למצב שבו אני אוכיח שאת יודעת על סכומים גבוהים יותר, את מפסיקה להיות לשכה פרטית.

כל הכבוד - - -

התכוונתי למה שאמרתי.

אני יודעת. לגבי אותם עובדים שלהם אנחנו עושים השמות, אני שולחת עובדת סוציאלית, עושה ביקורים, עונה לטלפונים. בעקבות הקורונה, שבזמנו הגשנו בקשות לעובדים זרים - - -

הבנתי מה שגברתי אמרה. אני אנסה לסייע לך.

אני לא מבינה בנושא הכספי. אני עשיתי השמה - - -

אני מבין את מה שאת אומרת ואנסה להבהיר. אומרת גברת גילה שאמנם העובדים שמיישמים הם לא חוקיים, אבל היא מבצעת את כל הפעולות הנדרשות. היא לא בקשר עם ארץ המוצא, אבל שולחת עובדת סוציאלית, מגיעה לביקור בית, מאפיינת, מארגנת, משדכת, מבצעת את רוב הפעילות שהייתה מבצעת אם היא הייתה צריכה לגייס בחו"ל. לפיכך, כמו שמאפשרים להעסיק עובדים הלא חוקיים, צריך לאפשר להם גם להתפרנס. ביטאתי את זה נכון?

אני עשיתי את העבודה שלי.

בסדר.

כמובן אם אני מגישה לוועדה את המסמכים. אני לא מדברת על מחליפים, אני מדברת על - - -

את מסכימה איתי שזאת לא אותה עבודה כמו שגייסת, נכון?

למה לא?

לעמוד בקשר עם חו"ל ועם לשכה מקבילה ולגייס שם ולתווך לו את הסיטואציה ולמיין ולבדוק מקצוענות - - -

- - -

מה זאת אומרת?

אני מדברת על מקרים שבהם אנחנו מגישים של עובדים שנמצאים הם לא בני השמה - - -

גילה, גברתי, תעצרי רגע. הגיעה עכשיו משפחה של זכאי, ורוצה שתגייסי לו עובד בחו"ל. מה התהליכים שאת מבצעת?

שיחה עם המשפחה, ביקור בית, מחפשת אם יש אפשרות לעשות השמה מהארץ - - -

לא.

אני מראיינת עובדים בזום, קובעת ימים עם החבר'ה מחו"ל, קובעת פגישות בזום, מראיינת את העובד, אני או העובדים מהחברה, ומתאימים - - -

את משפה אותו בגין עבודתו? הלשכה בחו"ל שעוזרת לך לגייס את העובדים?

אני לא משלמת לו. הוא משלם לחברה שם - - -

אני מדבר על החברה שם, על אותו תאגיד מקביל לך בארץ המוצא.

לא.

את צריכה לעמוד איתו בקשר שהוא יגייס למענך כדי שתיישמי את אותו עובד, נכון? זה תהליך מורכב יותר. את צריכה לבדוק שהוא יודע, לשאול אותו כמה שאלות. את עוברת תהליך. זה לא שהעובד הראשון שאת פוגשת הוא הראשון שאת מגייסת. כשאת מביאה מישהו שכבר נמצא בארץ בכל מקרה, יש לו ניסיון, הוא מכיר את המנטליות, יודע מה הדרישות וגם קרוב אלייך - - -

זה בעייתי, כי העובדים שנמצאים במאגר בארץ, גם אם הם לא חוקיים, הם באים בדרישות. כשהם נכנסים אליי למשרד, הם אומרים לי "אני רוצה 1, 2, 3". אנחנו מנסים לעשות השמות לכל המפונים שלנו מקריית שמונה מאז שהסניף שלנו סגור, ולא מצליחים.

הבנתי.

יכול להיות שיש לנו מקרה קל ופשוט יותר, ונוצרת כימיה בין המטופל למטופל יותר - - - ויש מקרים הרבה יותר קשים שהחלפנו שם 5-4 פעמים עובדים הלוך וחזור.

ענבל משש פרסמה בעבר הוראה ברורה מאוד על כך שאי אפשר לגבות תשלום בגין עובד לא חוקי, והעניין הזה מתמרץ לשכות פרטיות לצוות עובדים לא חוקיים, ואני לא יודעת מה יקרה בסוף וגם הם לא יודעים. אנחנו מצויים בוויכוחים עם הרבה מאוד לשכות בזמן האחרון על כך, ואני אשמח אם הרשות תוציא הבהרה נוכח התשובה ששלחתי לנקש.

לגבי השכר, כשיש כאלה פערי היצע וביקוש, לצערי נאלצתי לחפש עבור קרובת משפחה עובדת זרה בתקופה האחרונה וזה לעשירים בלבד, חד וחלק. החוק מתיר שכר מינימום וניכויים שיכולים להגיע עד 25% משכר העובד. העובדים הזרים לא מוכנים לנכות שקל מהשכר שלהם, ואין מה לדבר על מתחת ל-6,000 שקלים, והם רוצים גם שבתות.

שבת אחת מתוך 6,000 שקלים יוצאת בסביבות 400 ומשהו שקלים, ובארבע שבתות מגיעים כבר ל-7,600 שקלים, כשאין שום יכולת של המדינה להחזיר למטופל את הסכומים האלה ונוצר גירעון מטורף. ברוך השם, אנחנו עומדים בו באופן פרטי, אבל לא כולם יכולים.

יושב-הראש, אני אדייק. מדובר ב-10,513 שקלים לחודש. זה התקציב שנותנים כיום לעובד זר. שמי תמר גלפנד, אם לילדה נכה שמעסיקה עובדת זרה, ומפורום משפחות עם צרכים מיוחדים מירושלים. המצב קשה בכל עניין השכר.

דיברתי על שכר בסיס בלי הזכויות הסוציאליות, שזה עוד 25%-30% כלפי מעלה.

האם הלשכות הפרטיות עומדות בחובת ביקורי הבית בזמן המלחמה? ומה לגבי בתי המלון ואזורי העימות?

בשלב מסוים, אישרו לנו לקיים ביקורים שוטפים באמצעות שיחות טלפון. במקרים של יבוא נאלצנו לקיים את הביקורים פיזית, באזור קריית שמונה ורמת הגולן, העובדים הסוציאליים פעמים רבות, אני לפחות, נאלצנו לוותר על השמות מחו"ל בגלל שלא יכולנו לקיים ביקורים פיזיים. מ-1 בפברואר חזרנו לעבוד כרגיל. אצלי אולי מעט יותר קל, כי חלק נכבד מאוד מהמטופלים שלנו נמצאים בבתי מלון בטבריה, והעובדים הסוציאליים מגיעים לשם. אני אישית מגיעה לשם פעם בשבוע.

הערה לגבי 2,000 השקלים שאנחנו גובים מהמשפחות – העמלה היא לשנה. זאת אומרת, אם בחודשים יוני או יולי יהיו אישורים ממשרד הפנים, שר הפנים, שחלק מהמקרים יאשר וחלק לא יאשר, אלה שהוא לא יאשר - - -

יוחזרו באופן יחסי.

אני לא מחזירה, אני מביאה להם עובד. אם אין לי ברירה, אני אחזיר את הכסף. אם אני יכולה להביא להם עובד, ואני מקווה מאוד שבחודשים יוני, יולי ואוגוסט המצב ישתפר מבחינת עובדים זרים, ואני לא יודעת אם קריית שמונה באזור הצפון הסניפים יפתחו, אני מקווה מאוד שכן. האחריות היא לשנה, לא רק על העובד עצמו - - -

האם הביקורים הם עדיין טלפוניים בחלקם?

לא. מ-1 בפברואר קיבלנו - - -

לפני שנצלול יותר לעומק בעניין הלשכות הפרטיות, מר נקש, כמה לשכות פרטיות קיימות היום?

90.

כמה בקשות אתה מכיר מלשכות חדשות שמבקשות להצטרף למאגר?

אין כעת. לא פתחנו מועד להגשת בקשות ללשכות.

ולפי דעתך, אם תפתח מועד, כמה יבקשו להצטרף?

זו שאלה קשה. אני לא יודע לחזות את העתיד.

מהו התנאי למתן היתר העסקה כלשכה פרטית?

יש נוהל שלם שמפורט. למעשה זו עוד לשכה שצריכה לעסוק רק בתחום של עובדים זרים ושל סיעוד, צריכה להפקיד ערבות, ולעמוד בכל תנאי הנוהל. מגישים בקשה, אנחנו בודקים ומאשרים אותה.

בישיבה הקודמת שהוועדה קיימה בנושא הזה, היא ביקשה מרשות האוכלוסין להגביר אכיפה מול הלשכות הפרטיות, בוודאי אלה שהן בעלות הזיקה לחברות הסיעוד, ולפעול בענישה חמורה כלפיהן ולדווח על כך לוועדה. אני מבקש לדעת ברשותך, אדוני, כמה לשכות פרטיות נענשו בעקבות זיקה לחברות סיעוד, ומהי המדיניות שלכם בנושא.

אין לי נתונים בעניין הזה. אני אגיד שני דברים עקרוניים.

מן ההגינות, לא היית ראש המנהל ולכן אני מניח לזה. תדאג בבקשה להעביר לי את הנתונים. למיטב הבנתך, מתי בפעם אחרונה השתמשתם בסמכות שלכם ושללתם רישיון העסקה ללשכות פרטיות?

למיטב זיכרוני בשנה האחרונה היו מקרים כאלה, אבל אני צריך לבדוק את הנתונים ולנתח אותם בצורה מדויקת. יותר מכך, ברשות האוכלוסין, בטח בתקופת המלחמה, בכל נושא האכיפה, פעלנו פחות. לא הזנחנו כמובן דברים שחס וחלילה הצריכו את ההתערבות שלנו והיו - - -

עובד צריך למכור את נשמתו בשביל להגיע לארץ, בידיעה שלמה של הלשכה הפרטית שמהרגע שהוא עלה למטוס בארץ מוצאו, הוא בודק איך לצמצם את הנזקים ולהשלים את החובות שהוא נטל. אם אתם תיאותו לקצץ את כנפי המעורבים בפשע ואת הלשכות השותפות למהלך הזה, אולי יהיו פחות לשכות, אבל בוודאי יהיו יותר עובדים שמגיעים ללא עוול, וכל תכלית הגעתם תהיה מיושמת – להיטיב עם המטופל ולא להתנות תנאים.

בחלק גדול מהמקרים הלשכות כבר מייצגות את העובדים והן יגידו, "אם לא תשלם לו, הוא לא יבוא. הוא חייב הרבה כסף. אתה חייב לוותר לו על כמה שעות כל יום כי הוא צריך ללכת לעבוד במשק בית ובגינון. תבין, הוא שילם הרבה כסף כדי להגיע לפה". אני מודיע לכם שיש לי כבר תיעוד לגבי חלק מכם, ואני בוחן את הדרך לעשות בהם שימוש, וזה ייעצר מנהלית או גם פלילית.

מדובר ב-100 שקלים לשעה פלוס מונית פרטית, זה מה שמשלמים היום. זה נורא.

אדוני, אני רוצה לומר משהו בעניין הזה ברשותך. קודם כל, אתה צודק. אם לשכה פועלת בניגוד לדין וגובים דמי תיווך לא חוקיים, חד-משמעית צריך - - -

הנה אני מודיע לך, אם נמצאת פה מנכ"לית של לשכה שאומרת "אני יודעת שמשלמים, אבל ככה כולם עובדים", כולכם פה שותפים לפשע, ואני לא רוצה להיות שותף איתכם.

צריך לנהוג במלוא חומרת הדין נגד מי שעושה את זה. עוד דבר חשוב לא פחות, שמחדד - - -

אני מצפה שאדוני ימשיך איתי במהלך שאנחנו התחלנו אצלי בלשכה, ואנחנו לא נוריד את הרגל מהגז כדי להביא בשורה לעם ישראל ולקהל הסיעודי.

אני מסכים. עוד עניין חשוב – בטח שאדוני יושב-הראש לוועדת עובדים זרים עוסק ומבין בכל תחומי העובדים הזרים, לא רק בסיעוד – נושא ההסכמים הבילטרליים. גם כאן, ככל שנרחיב יותר בענף הסיעוד את ההסכמים הבילטרליים ונאפשר פחות הבאה פרטית, לגבי כל הענפים, כך ייטב.

אני מודה לך. נעבור לביטוח לאומי - - -

משה יועד הכהן, יושב-ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. לא דיברת על נושא ההארכה. דיברנו על כך בישיבה הקודמת בנובמבר, שמעבר לנושא הצהרת אי-האכיפה, תהיה הודעה מראש שלפיה רשות האוכלוסין תיזום הוראת שעה כפי שעשתה בתקופת הקורונה. זאת אומרת, אנשים שהגישו את הבקשה לוועדה ההומניטרית, יידעו שלאחר מכן יהיה להם פתרון חוקי שיאפשר להם - - -

זה לא מחייב ולא נכון.

למה זה לא נכון?

אי-ודאות? תגידו מה.

את צודקת בעניין הוודאות. לקבוע מראש שמי שהגיש בקשה בצל ימי המלחמה, בוודאי תאושר בקשתו, זה לא נכון. יש מדיניות של אי-אכיפה. אנחנו יודעים שמועסקים אנשים שבימי שגרה היו מורחקים מהארץ, ועכשיו אנחנו יודעים באופן יזום שהם עובדים באופן לא חוקי ולא אוכפים. זה אמור לייתר את הצורך בגביית תשלום דרך הלשכות הפרטיות, שכן האמצעי יכול להיות ישיר ובלתי מתווך.

אני מבקש לא לערבב בין הדברים. כשתסתיים המלחמה ויהיה לנו מענה חוקי ומפוקח, אזי מי שלא חוקי יתבקש לעזוב את הארץ. אולי יהיה נכון להוציא הוראת שעה שכל מי שהועסק באותה תקופה, לגביה לא יחולו סנקציות. אני לחלוטין מקבל את זה ואפילו אברך על כך, אבל לא משהו אחר.

אלה לא גרביים. אם בן אדם קיבל אי-אכיפה והנחיות והתחיל העסקה ומישהו נכנס איתו למקלחת בצורה הכי אינטימית, אחרי כמה חודשים להגיד, " נגמרה המלחמה, בוא נביא עובד חדש", כל העניין הוא בעייתי. מדובר באלפים.

נחלק את זה לכמה חלקים. עובד שנטש ובמקומו צריך להביא עובד אחר, זכאי גמלה חדש בימי המלחמה. אלה האפיונים המרכזיים. אני מבקש לקבל עדכון מכל מי שזכאי להעסיק עובד ואין בנמצא ולא מגייסים. תעדכנו אותי, ואני אעביר את הדרישה באופן מיידי לראש מנהל עובדים זרים כדי שייתנו מענה.

חובת הגיוס עדיין מוטלת לפתח המדינה. אם בתפר הזה, ברצון הצדדים עובד לא חוקי, וזכאי העסקה מבקשים להתקשר ביניהם בצל ימי המלחמה, אנחנו מקבלים את זה, אנחנו משלימים עם זה, אנחנו לא מעודדים את זה, אבל אנחנו בוודאי לא נאפשר הכשרה בדיעבד למי שהיטה שכם והתגייס תוך כדי ימי המלחמה. לא שייך. מראש אל תעסיק עובד לא חוקי, מצידי גם בימי המלחמה.

יושב-הראש מכיר את התחום הזה לא פחות טוב מאף אחד ממי שיושב פה סביב השולחן. בסופו של דבר עושים כאן איזונים ושיקולים, והנושאים האלה בבוא העת יישקלו ותתקבל החלטה בהתאם - - -

נתתי התחייבות מהיום שבסוף המלחמה נכשיר בדיעבד וניתן המשך העסקה חוקית בדיעבד? לא יקרה. למה לשקר?

זה יוביל לתופעות שליליות שקיימות היום בחוק, ואנחנו מכירים אותן.

אלה דברים שהיו בקורונה.

מה שאומר יושב-הראש נכון. אם נגיד את הדברים האלה מעכשיו, זה יביא לתופעות שליליות שאנחנו מכירים, ואנחנו לא רוצים בזה.

יש לך בעיה, משה, עם "קו לעובד". הם אומרים לעובדים חד וחלק - - -

הם יכולים להגיד. הם לא מחליטים.

שמה?

"קו לעובד" נותנים הנחיות. אני אשלח לך - - - מסמכים, שהוא אומר להם "תלכו, תקימו ועדה, תיפסלו ותקבלו".

עזוב. הקרן הישראלית הוציאה פרסומים על כך. אני התקשרתי למשה ושאלתי אותו כדי להנחות בנושא בצורה מסודרת, ובסוף אנחנו יוצאים מטומטמים. סליחה, אבל זה בדיוק מה שקרה - - -

נכון, כי זה מה שהם רוצים ואני יוצאת מטומטמת מול המשפחות, אבל אסור לי. אני אשלח לך את המסמכים של הקרן הישראלית ו"קו לעובד" מה הוא עושה עם העובדים.

למזלנו כי רב הוא, הקרן הישראלית והקו לעובד עדיין לא מנהלים את המדינה הזאת. הם יכולים להשיא להם עצה, זה יהיה בעוכריהם. המקסימום שאנחנו יודעים לעשות הוא להצהיר - - -

בסופו של דבר הבעיה הזאת הופכת להיות שלנו, כי הזכאים כן מעסיקים - - -

הם מקבלים כסף. ביטוח לאומי משלם.

אנחנו משלמים כי יש אי-אכיפה. אי אפשר למנוע, אי אפשר להתנהג בצורה שאנחנו מונעים מאנשים תשלומים. המערך הזה עובד כשיש אי-אכיפה ואנחנו ממשיכים לשלם - - -

אסנת, תשלום גמלה ישירות לזכאי זאת מציאות שקיימת שאני מנסה לעודד אותה יותר ויותר, בלי שום קשר לתקופת המלחמה ובלי שום קשר למי המועסק. זה משהו שאני מקדם לגישתי - - -

אנחנו רוצים להודות לך. כל הכבוד.

תודה רבה. לגישתי, שיתוף הפעולה הסמוי הזה בין ביטוח לאומי לחברות הסיעוד - - -

לא העלנו שיתוף. אנחנו מתקשרים בהסכם מכרזי.

אתם מתקשרים בהסכם שיש לכם אפשרות וסעד בסעיף באותיות קידוש לבנה להתאים בו את המחירים ואת התעריפים בהתאם להמלצות ועדת התעריפים, ומשום מה 16 שנים אתם לא מסכימים לעשות את זה, בזמן שאתם יודעים שאתם משלמים סכומי עתק בגובה של מיליארדים. משום מה זה לא מספיק מעניין את התקשורת, כי זו לא פיקנטריה. מדובר בקשישים.

אם זה היה מעניין אותם, והיו יוצרים על כך שיח תקשורתי בסדר היום הציבורי, אזי המיליארדים שקופת המדינה מידלדלת אותם דרך ביטוח לאומי ישירות לכיסיהן של חברות הסיעוד, בגין סעיפים שלמים שלא מקוימים מהיום הראשון – המצב שלנו במערכת מתן המענה לזכאי גמלת הסיעוד והעסקת עובדים זרים הייתה משתנה פלאים, אבל הנושא הזה כבר נמצא במקומות רציניים יותר – אמנם לא תקשורתיים ולא מייצרים כותרות.

לגופו של עניין, אני אומר לאור העובדה שהמציאות הזאת מתקיימת כדבר שבשגרה, וזכאי יכול לבקש לממש את זכותו במזומן, הוא מחליט את מי הוא מעסיק. אם תוך כדי התקופה הזאת הוא מעסיק עובד לא חוקי, הוא היה יכול לעשות את זה קודם למלחמה או אחרי המלחמה.

אנחנו מתייחסים לכך במלוא כובד הראש, ולעניין תקופת המלחמה, בדיוק כפי שהיה בקורונה, באים ואומרים שבתקופה הזו לא מתבצעת אכיפה. אנחנו מראים את זה כבר חמישה חודשים. אנחנו אומרים שגם בדיעבד, וכשתסתיים המלחמה בעזרת השם, וזה כבר לא יהיה מצב חירום ותהיה אכיפה כלפי עובדים זרים, התקופה שבה הם הועסקו בסיעוד ביתי, בתקופת המלחמה, לא תיספר לחובתם. לבוא ולהתחייב שתהיה הכשרה בדיעבד – נחנו אנשים טובים, אבל יש גבול.

עו"ד תומר ורשה, יושב-ראש ועדת הגירה בלשכת עורכי הדין. אני רוצה להודות לאדוני על עוד ישיבת סיעוד. זה נוגע לליבו והוא עושה הרבה דברים חשובים, ואני כמובן שמח על הכוונה לעשות דיון ספציפי על ועדה הומניטרית, היות ואני מאמין שזה יביא פתרון להרבה מאוד אנשים.

בעניין ההוראה האחרונה של רשות האוכלוסין –עד היום היו שלוש הוראות שעה ב-2021, ב-2022 וב-2023 שהכשירו העסקות שקודם לא עמדו בדרישות החוק בגלל מצוקה שהייתה.

גם היום יצאה הנחיה של הרשות, ואני רוצה לומר למשה נקש בפרט ולרשות האוכלוסין בכלל, שההודעה הזאת מיטיבה מההודעות הקודמות שהיו ולו בזכות דבר אחד – שהפעם היא חלה גם באותו מועד של ההחלטה עצמה.

כלומר, ההחלטה הזאת ניתנה ב-10 בינואר ומאפשרת העסקה עד 30 באפריל והגשת בקשות, ועדיין תהיה אי-אכיפה. בהחלטות הקודמות לא אפשרו להגיש בקשות כאשר ההחלטות יצאו, אלא רק על העסקות קודמות, וזו הייתה בעיה. אני יודע בוודאות שכבר היום ברשות האוכלוסין, יש כוונה לקיים עוד הוראת שעה.

ההסתמכות הזאת שתהיה כאן להרבה מאוד קשישים ונכים, אי אפשר לבטל אותה. בוודאי שאדוני צודק, אי אפשר להבטיח הבטחות, אבל אני מציע לכולם להסתכל על ההיסטוריה וללמוד קדימה ואני בטוח שהרשות עם ההחלטה הזאת רוצה להקל על אותם קשישים ומטופלים.

אני מודה לך. אני עדיין מבקש שלא יובן מדברנו שבכוונתנו לרמוז שעל סמך העבר, בעתיד כשתסתיים המלחמה בעזרת השם, וידה של ישראל תהיה על העליונה, אזי יהיו הכשרות בדיעבד. אני מבהיר את זה באופן ברור.

אגב, הכשרה במסגרת ועדה הומניטרית שתתעדכן מעת לעת לזמן קצוב וקצר לתקופת המלחמה זה עניין אחד. הכשרה גורפת קדימה רק בגלל תקופת המלחמה וניצול ציני של המצוקה של המדינה, לא יהיו. אני מודיע את זה באופן מפורש.

מצוקה של הקשישים.

המצוקה של הקשישים היא המצוקה שלנו כמדינה, ואם עובד רוצה לקחת את המטופל כבן ערובה שרק בהתניה שהותו כאן תוכשר קדימה בזכות העובדה שבימים הללו יש אי-אכיפה, או הכשרה לזמן קצוב, אני אומר לאותו מטופל "אל תתעלה על אילנות לא יציבים, כי אין לך שום ערובה לכך שהניצול הציני שלו כלפיך לא ישמש נגדך", וברגע שתהיה לו ויזה, הוא לא ינטוש אותך ויסחור בה במקום אחר."

תפסיקו להיות תמימים. אנחנו מתעוררים לזה חדשות לבקרים. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לעדו מלין, שמייצג את חברת אובלי ערבויות.

תודה רבה לאדוני. אדוני איחד את הדיון, גם לגבי לשכות כוח האדם, ובעניין הזה אני מבקש לתת זרקור נוסף שיכול לשחרר חסמים. אובלי ערבויות היא חברת פינטק ישראלית שהוקמה במטרה לחולל שינוי ומהפכה בעולם הערבויות החוץ בנקאיות.

אובלי מוציאה היום ערבות אוטונומית שוות בידוק לערבות בנקאית לעסקים, ומאושרת מתוך מספר מצומצם של חברות על ידי החשכ"ל לכל המכרזים של המדינה במאות אלפי שקלים ובמיליוני שקלים, שהיא מעמידה לטובת מכרזים של המדינה.

תקנות כוח האדם, גם בעולם תקנות שירות התעסוקה ערובה, וגם תקנות עובדים זרים ערובה שהן תקנות ישנות, קבעו שהערבויות שניתן להגיש בהן הן רק בנקאיות ולא חוץ-בנקאיות. אלה תקנות ישנות.

לפני שנתיים, בעקבות החלטת ממשלה ובעקבות דיונים עם רשות שוק ההון, החשכ"ל אפשר למספר חברות מצומצם שהוא בוחן, ובהן גם אובלי, להגיש ערבויות חוץ-בנקאיות במאות אלפי שקלים.

היום, כשעולם האשראי נפתח גם לחברות וניתן להגיש ערבויות, אין סיבה שהתקנות לא יתוקנו כך שיתאפשר להגיש גם ערבויות חוץ-בנקאיות. הדבר הזה, אדוני - - -

אני מתנצל, זה לא הדיון. נגעתי בעניין הלשכות הפרטיות בצד העניין. מכיוון שכבר הטרחת את עצמך, והבנתי כבר את מה שאתה אומר, אני אשאל אותך שאלה אחת ואחווה את דעתי האישית, ואנחנו נצטרך לעבור הלאה. מה ההפרש בתקורות בין שכירת שירותכם לקבלת שירות מהבנקים המוסדיים?

ההבדל הוא עצום. אנחנו לוקחים אחוזים דומים למה שהבנק לוקח.

כמה דומים?

אם מדובר על ערבות של כ-5%-6%, גם אובלי גובה כך העיקרון הוא, אדוני, שלא צריך להפקיד את הכספים בבנק.

לגישתי, קרנות הון סיכון עם מתן אשראים וערבויות חוץ בנקאיות הן המבוא לקריסת כלכלה של עסקים קטנים. אם לאדם יש מעט כסף, וכדי להגיע למצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו להתמודד במכרז, הוא צריך להציג ערבויות והון, ולסחור את השירותים החוץ-בנקאיים. זה לא רחוק מלמכור את נשמתו לשטן. העובדה שהחשכ"ל אישר אתכם, עדיין לא אומרת שזה לגיטימי ונכון ומומלץ מבחינה כלכלית. אם לאדם אין הון צבור בשביל להתמודד במכרזים, שיקים עסק קטן יותר.

לפעמים אנשים רוצים לגדול, ובשביל להיות מסוגלים, הם הולכים לגייס כסף שהערבויות לגביהם הופכות אותו להיות שותף במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב הוא צריך למכור את ביתו ואת עסקו הקיים, הבריא והמשגשג רק בשביל לא ליפול במלתעות שלכם.

אם אתה אומר לי "כמעט אותו דבר" ומבקש 5%, והם אומרים לך 1%, שווה בנפשך מה ההפרש באחוזים. זה אומר להיות או לחדול מבחינה עסקית. כאן הדיון הסתיים. אני ממליץ לכם לא לקבל אצלי סעד כי אני אצא נגדכם. תודה.

אם אפשר להגיב אדוני, החברות האלה הן מיוחדות.

אני מכיר אותן.

אלה מעט מאוד חברות שהרשות בחנה וצריך לזכור אדוני - - - זמין בבנק - - -

למי שיש איתנות, הרגולציה באה לבקש ערבות בנקאית כדי לראות שיש מסוגלות, ואיתנות כלכלית לאותו עסק, לעמוד בהתחייבויות ולהיות - - - בין המדינה לבין העובד. אם אדם מייצר מצג שווא שלפיו הוא מייצר ערבות באמצעות קרן חוץ-בנקאית, אני לא רוצה להגיד מה הוא שם. בזה סיימנו.

תודה, אדוני.

שושנה ברוך מעמותת מזור.

בוקר טוב ושבוע טוב לכבוד יושב-הראש מר רביבו ולחברי הוועדה. שמי שושנה ברוך, ואני מייצגת את הנכים הקשים, המורכבים והמונשמים במדינת ישראל. חשוב לי לציין שבשנה האחרונה נפטרו מספר רב של מונשמים שאני מכירה באופן אישי, ובטח ישנם עוד כאלה שאינני מכירה, עקב אי-קבלת טיפול הולם ואי-מציאת עובד שיסכים לטפל בהם.

זו תעודת עניות לנו, למדינת ישראל ולמשרד הפנים והמדינה למצוא פתרון הולם לטיפול בקבוצה מורכבת זו. ישראל מהווה דוגמה בעולם לשילוב מונשמים בקהילה ובמתן טיפול רפואי ותמיכה רפואית מהמתקדמים ביותר, אבל מבחינה סיעודית, הנכים - - - לבחון מחדש את האלטרנטיבות הטיפוליות וליצור הטבות ומענקים לעובדים שבוחרים לטפל באוכלוסייה זו.

פתרון כגון הקלת הבאת בני משפחה מקרבה ראשונה כמטפל סיעודי, פתרון נוסף הוא מתן אשרה לעובד שמצוי מעל 13 שנה, רק אצל נכה קשה או מונשם, הלבנת עובדים שאינם חוקיים רק אצל נכים קשים או מונשמים. קיים מחסור עצום בעובדים חדשים, והפתרון הוא, כפי שדיברנו עליו, שילוב מדינות נוספות בתחום הסיעוד, ופתיחת השמיים לעובדים הפיליפינים תוך מציאת פתרונות לבעיות שנוצרו בהקשר להסכמים הבילטרליים.

אני מציעה כמה פתרונות. אחד מהם הוא לשקול אפשרות לתת למטופל לשלם הפרש בין פערי התשלום, או לחלופין הבאת עובדים מהפיליפינים בייבוא אישי. לא ייתכן שלא נכנסו לישראל יותר משנה וחצי מטפלים פיליפינים, שהם הטובים ביותר למונשמים, כי מדובר במוטוריקה עדינה של הפרטים ושל דקויות הטיפול.

פתרון נוסף הוא פתיחת השמיים לעובדים נפאלים, לא רק למוסדות, אלא גם לסיעוד הביתי. עובדים אלו הוכיחו את עצמם לאורך השנים כמטפלים טובים, ואם קיימת בעייתיות בדרך הכנסתם לישראל, ניתן למצוא פתרון בירוקרטי תאגידי שיאפשר זאת.

כמו כן, עובד שמגיע לישראל בהסכמים בילטרליים, הישארותו בארץ צריכה להיות מותנית בעבודתו במשך שנתיים אצל המעסיק שעל שמו הגיע. מובן שיש יוצאים מן הכלל. אם הוא אינו מעוניין, שיחזור למדינת מוצאו ויחפש משם היתר ומעסיק חדש.

חשוב לציין שלפני ההסכמים הבילטרליים, עובד היה משלם סכום של יותר מ-10,000-20,000 דולר כדי להגיע לעבוד בישראל, מה שלא קיים לאחר ההסכמים הבילטרליים. אנחנו רוצים להאמין - - -

לצערי זה לא מדויק, אבל - - -

אנחנו רוצים להאמין.

אני חייב להישאר מפוקח. אנחנו מבינים שגם בהבאה באמצעות הסכם בילטרלי המציאות אמנם שונה, אבל לא באופן קיצוני.

אי לכך, לא צריכה להיות בעיה עקרונית להחזרתו למדינת מוצאו. אין אכיפה. העובדים פה עובדים מלאי חשש במלונות, בבתי אבות ובמסעדות, עוזבים ונוטשים נכים.

ויזה הומניטרית היא נושא חשוב מאוד, ואנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לקיים דיון בנושא. ויזה הומניטרית היא מעבר קל מדי ממטופל למטופל על פי רצונו של העובד, ללא התחשבות במצב המטופל שהנפיק לו ויזה הומניטרית. חשוב לציין שבשנה אחת עובדים לפעמים מקבלים פעמיים או שלוש ויותר מזה ויזה הומניטרית.

אנחנו מבקשים שתהיה התניה של האשרה לשנתיים, ולאחר מכן אפשרות להתנייד לנכה אחר. העובדים בשנתם החמישית נכנסים לקטגוריה של זכאי ויזה הומניטרית, כך שיש להם שמונה שנים נוספות להחליף מעסיקים.

לסיום אני רוצה לציין שאנו מרגישים שלפני 20 שנה המדינה עשתה הכל כדי להוציא אותנו ממוסדות לשילוב וחיים בקהילה ובשנים האחרונות אנחנו מרגישים שהמדינה לא עושה מספיק כדי שלא נחזור לאותם מוסדות.

אני מבקשת לא לתת לי ולחבריי הנכים הקשים והמונשמים לאבד את חיינו ואת קיומנו בשל אי- הבנה שככל שהטכנולוגיה והרפואה מתקדמות, כך עולה תוחלת החיים, אך מצבנו הפיזי הופך מורכב וקשה יותר, דבר המצריך עובדים מסורים ושינוי מערכתי בחשיבה ובחוק כלפי מטופלים כמוני. תודה.

שושנה היקרה, ראשית, אני מודה לך. את מרגשת אותי והדברים שלך חשובים. יש לי הסתייגות לגבי חלק מהדברים, רק מפני שאני מתייחס בכובד ראש לפנייה שלך. אני מבקש שהיא תובא לוועדה, המכתב הכתוב, כדי שנוכל להתעמק ולקיים בו דיון פנימי. בסדר?

כן.

תודה רבה. אנחנו נחתור לדברי סיכום אחרי שגדעון יבקש לבטא נושא מסוים.

תודה כבוד יושב-הראש. בהמשך למצגת, היה פה ניסיון לאמוד את המחסור בעובדים זרים, ולרוב גם רשות האוכלוסין בדיונים מציגה את המחסור ביחס למימוש ההיתרים, כי זה תחום העיסוק שלה. עולה שאלה אם דרושה כאן גם זווית של גוף מקצועי ממשלתי.

שתוכל לנטר תנודות פנימיות שקטות שלא משתקפות בנתונים היבשים שהם ביחס מימוש.

כן, וגם להתבונן על עולם הסיעוד הביתי בראייה כוללת, כולל כלל האפשרויות ופיתוח האפשרויות הקיימות שלא באמצעות עובדים זרים. עולה השאלה האם ישנו גוף ממשלתי כזה כיום, ואם לא, האם יש בו צורך, ואם כן, איזה גוף צריך להוביל את ההסדרה.

אני אענה לך – אין גוף כזה. יש בו צורך, ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה מי שיתכלל את הטיפול בראייה כוללת ולא פרטנית כי כל משרד כשלעצמו עושה את עבודתו, לפחות ביחס של הסיעוד הביתי. אין לי תלונות מהותיות כלפי המשרדים השונים במחויבות שלהם, שהיא ביחס מצומצם לפריזמה של נושא סמכותם ואחריותם. אתה צודק לחלוטין.

פעם הייתה ועדת שרים שטיפלה בכל האספקטים.

אפשר לשמוע גם את המשפחות?

כן. אם יש לכם רשות דיבור, בבקשה.

כל אחד מאיתנו בפני עצמו. שמי מירה, ואני מייצגת את אמא שלי בת ה-90. אני כבר חודשיים מנסה למצוא לה עובדת זרה, ולא מצליחה.

אל תתנצלי. אנחנו צריכים להתנצל.

הפסקתי לעבוד וכל יום עוסקת רק בזה. הן מראיינות אותי, מנסות לסחוט אותי כספית, כי אמא שלי היא אישה שלא מסוגלת ללבוש חיתול בלילה ונאלצת לקום לשירותים פעמיים. הן לא מוכנות לעבוד, ואלו שכן, הן מעל ההיתר המותר. הן לא מוכנות לקחת סיכון ולחכות לסוף אפריל, וגם אני לא.

הרבה פעמים היו כאלה שכבר הסכימו, אבל הסוכנות שלהן השיגה להן עבודה קלה יותר מאשר לטפל בקשישה בת 90 שלא יכולה ללבוש חיתול, או שנציגות מהסוכנות אומרות לי, "תסממי אותה בלילה כדי שהיא תישן, תכריחי אותה ללבוש חיתול, אחרת הן לא יבואו".

זה הגיע למצב שבו אמא שלי מעדיפה למות מאשר להיות עול על המשפחה, ואני שומעת פה דברים וקשה לי עם הנושא הזה. מתסכל לשמוע שאולי רק בסוף אפריל ואולי לא, ולהיאלץ לחפש מישהי לא חוקית, כי רק הן מוכנות לעבוד עם אמא שלי.

זה כואב, ואני כאן כדי לייצג את כל הקשישים, כי אני מניחה שזה זה קורה רק אצל אמא שלי. להגיע לגיל כזה ולשמוע שלא רוצים לעבוד איתה, לסחוט אותי בעוד 1,000 שקלים בלילה מעבר ל-6,500 פלוס 100 שקל דמי כיס פלוס 400 שקל פלוס תנאים סוציאליים, כדי שיקומו איתה בלילה, או לחלופין הן מבינות שאני מבקרת את אמא שלי ביומיום ומוציאה אותה, אז הן לא מוכנות? הן רוצות שהיא תהיה נכה. מישהי אמרה לי "היא בלי מנוף? אני רוצה על זה עוד כסף". לאן הגענו?

לצערנו אין מענה.

אני מודה לך מאוד על הדברים החשובים. זה קורע לב.

אנחנו חיים את זה ביומיום.

שמי איילת צור, וכעת הצטרפתי לעמותה לזכויות הסיעודיות, אבל אני מדברת גם כמישהי ש-12 שנה מלווה את חמי וחמותי. אנחנו נמצאים בשוקת שבורה, פשוט כך. המטפלת הודיעה בפברואר על סיום העסקה. הבאנו אותה לפני שנתיים ויש לה חודש של הודעה מוקדמת. בחודש הזה עברו אצלי עשרות מטפלים שבאו לראיין אותנו, והסכומים פשוט לא פרופורציונליים.

איפה חמך וחמותך גרים?

בראש העין.

את יודעת לאן היא עומדת לעבור?

היא עברה לירושלים והתקשרו אליי וביקשו המלצות. לא נתתי המלצות, אמרתי - - -

האם כשהיא הודיעה לך שהיא עוזבת, היא כבר מצאה כבר מקום אחר? או רק אחרי שהיא הודיעה לך, היא הלכה לאתר מקום אחר?

אחרי שהיא הודיעה לי, כבר היה לה משהו בקנה, אבל עזבו אותי עם אדם חסר ישע, דמנטי, חולה אלצהיימר. חמי לא מסוגל להיות רגע אחד ללא השגחה. תשלומים של עובדים מחליפים – ואני אסבר לכם את האוזן – עומדים על 450 שקל ליום במקרה הטוב.

האם היא עברה למעסיק אחר באמצעות אותה לשכה פרטית?

לא.

זאת אומרת, היא עזבה גם את הלשכה?

נכון.

מה הסיבה שהיא החליטה לעזוב אתכם?

שיפור תנאי העסקה, יותר כסף. כשהבאנו אותה, היא הרוויחה 5,000 שקל שכר בסיס. הסכמתי להעלות לה את השכר, אבל היא רצתה סכום של 6,500 כבסיס ועוד שבתות. אני משלמת לה ארבע שבתות באופן מלא. הגעתי לסכומים מטורפים. מצאתי סרי לנקי שהועסק אצלנו, ואני אומרת, תקשיבו גם לנו.

מהיכן היא הגיעה לישראל?

מהודו. אני הבאתי אותה בזמנו. שילמתי לה את העלות.

מה הייתה מידת המקצוענות שלה כשהיא הגיעה לארץ?

היא לא ידעה כלום. אמרו לי שהיא אחות, כך "מכרו" לי אותה.

אני רוצה לדעת, כי זה נותן לנו מענה לגבי נושאים אחרי שאנחנו מקיימים עליהם דיונים.

אני יכולה לומר עוד דבר אחד חשוב ברשותך? עוד דבר אחד שהוא חשוב.

כן.

במצוקה, כולם מדברים על עובדים זרים. יש לנו כאן עובדים ישראלים שמוכנים לעבוד אצל אדם סיעודי ולא נותנים לנו את הקצבה הסיעודית. למה?

קודם כל, תביאי היום ישראלי.

בביטוח לאומי אמרו לי שמפחיתים לנו 2,000 שקלים.

תביאי לי בבקשה היום ישראלי שהכנסת לנעליו של העובד הזר. אני אסתדר עם גברת גבאי.

- - -

לא כשעות, כעובד ישראלי שיהיה צמוד לסיעודי בשכר בסיס - - -

הוא מקבל שכר יותר גבוה. הוועדה מסיימת את הדיון ואמורה להתחיל את הדיון הבא.

עוד דבר אחד, כמשפחה. נושא הפנסיה. היא עזבה אותי חודש בהודעה מוקדמת, נאלצתי לשלם לה 21,000 שקלים דמי פנסיה. היא לא נשארת פה. למה אני אמורה להוציא כאלה סכומים? - - -

בואי איתי לבית המשפט, ננסה לשכנע אותם.

צריך לשנות את החוק.

אני חושבת שצריך לשנות את החוק.

אדוני השופט, לא אני. אני בקושי חברת כנסת.

אתה הרבה יותר משופט. הייתה הצעת החוק לביטול הפנסיה שנדמה לי שאדוני הצטרף אליה, ומשום מה היא נתקעה בוועדת השרים, ועכשיו אומרים לנו שבגלל העובדים בחקלאות ובמלונאות, אי אפשר לקדם את ההצעה הזו כדי לא ליצור תמריץ שלילי.

טוב.

יושב-הראש, רק מילה על הילדים. שמי תמר גלפנד, פעילה למען זכויות ילדים נכים. יש לנו בעיה, אין ציוד מתאים לילדים הנכים. זה אומר שכיסא גלגלים מאשרים רק לרמה קוגניטיבית תקינה. נכה שמקבל כיסא - - -

זה לא שייך לעובדים זרים, גברתי. אני מצטער. אני יכול להקשיב לך

אני אגיד לך למה זה שייך. הילדים הנכים במעצר בית. עובד זר היום לא מוכן לקחת אותו לגן החיות ולטייל איתו. הוא לא מוכן לדחוף כיסא גלגלים.

אני מבין לחלוטין.

אני קוראת לוועדה הזאת הזו לבדוק שיהיה ציוד מתאים לעובדים הזרים. הגב שלהם חשוב, הידיים שלהם חשובות, המוח שלהם גם חשוב. הכל חשוב.

תודה רבה, אני מצטרף לבקשותייך. כאמור זה לא חונה בוועדה. אנחנו עוסקים בעובדים זרים. אני מוכן לבוא איתך לוועדה הרלוונטית ולדרוש את זה, אבל אני לא יודע להתייחס לכך כאן חוץ מלתת תמיכה, ונתתי אותה.

הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה לדווח לה בתוך שבוע ימים על הפתרון לבעיית העובדים הפיליפינים בשל עלייה בשכר המינימום. הוועדה מבקשת לקבל עדכון מרשות האוכלוסין וההגירה על פתרון צמצום זמן הטיפול לבקשות להזמנת עובד זר חדש מחו"ל. הוועדה מבקשת עדכון מרשות האוכלוסין על בחינת אישור לתאגיד לעובדים מחליפים בלבד, לרבות חלופה שביקשתי כבר לפני כמה חודשים.

הוועדה תקיים דיון ייחודי לצרכים של העסקת עובדים זרים לנכי צה"ל ובחינת מתן מענה יציב למטופל לעובד זר. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לקבל נתונים של כמה לשכות פרטיות שמשמשות גם כן כחברות סיעוד קיימות, והאם נענשו וכיצד. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבחון פרסום קול קורא לאישור לשכות פרטיות חדשות. הוועדה קיבלה פניות בנושא ומבקשת עדכון על כך כמה שיותר מהר.

הוועדה מבקשת להדגיש בפני נציגות הלשכות הפרטיות שאמנם חיוויתי את דעתי באופן ברור ומפורש שלא משתמע לשני פנים לעניין מקורות המימון והאשראים, דבר שמשחק טוב לידיהן, ומקשה על חברות חדשות להיכנס למגרש. אדרבה – לשכה פרטית הוגנת שממלאת אחר תפקידה ולא חוטאת לכוחה הרב שהיא מקבלת, חייבת לקבל פרגון והעצמה. לשכה שסוטה, שוגה ומשחיטה את המנדט שהיא קיבלה, אני אחפש אותה בציציות מלפני ולפנים.

מי שרוצה להבין מה כוונתי, שילך לבדוק מול הרשויות הרלוונטיות מה מתרחש בחברות הסיעוד וברשויות שמעורבות בעוד כמה קלקולים. באופן טבעי, בריא ונכון יהיה שיתקיים ריענון, ושייכנסו לשכות פרטיות חדשות. מי שעומדות בתקן וראויות ויש להן יכולת פיננסית לעמוד בהתחייבויות, וכאלה שהרגולציה מכוונת אליהן כדי שהן יהיו בתוך המנגנון, להכניס אותן אל מול כאלה שהשחיתו דרכיהן ועובדות באופן מושחת ואנחנו נקיא אותן מקרבנו. הוועדה תמשיך לפעול להעבדת עובדים זרים לסיעוד מיתר מדינות ודרך הסכמים בילטרליים. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:43.