פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום שלישי, ט"ז באדר ב התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 10:00

מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל- AI (בינה מלאכותית) וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה.

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

יואב זקס - רח"ט מו"פ וטכנולוגיות, המטה לביטחון לאומי

יוסף גדליהו - מנהל תחום רגולציה ואתיקה לבינה מלאכותית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

הדסה גטשטיין - ראש מטה מנכ"ל המשרד, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

שרית פלבר - משפטנית, ייעוץ וחקיקה, מחלקה כלכלית, משרד המשפטים

ד"ר זיו קציר - מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

גל תמיר - מנהל תחום מדיניות דאטה ו-AI, מערך הדיגיטל הלאומי

רועי גולדשמידט - ראש תחום מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ), הכנסת

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו״פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

דניאל מילבאוור - ממונה תחום אסטרטגיה - תשתיות וקרנות מחקר, מל"ג ות"ת

פרופ' עמוס עזריה - ראש מסלול מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, אוניברסיטת אריאל

אריאל סובלמן - חוקר בכיר, המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר אורן צור - חוקר עיבוד שפה טבעית ורשתות חברתיות; ראש המרכז לאסטרטגיה ופוליטיקה דיגיטליים, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' מרק לסט - ראש המרכז למדעי הנתונים, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר יובל פינטר - מרצה בכיר, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר טל מימרן - ראש תכנית המחקר, תכלית - המכון למדיניות ישראלית

ד"ר אסף פתיר - הכלכלן הראשי, מכון RISE

אורי אליאבייב - מומחים בתחום הבינה המלאכותית

יואב אבנשטיין - מומחה בינלאומי בתחום תקינה לבינה מלאכותית

סהר מיליס - מייסד ומנכ"ל טכנולוגיות בסטארטאפ MarkeTeam.ai

יהודה בן יעקב - מנהל מדיניות, חברת Meta ישראל

ליאת גלזר - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות ציבורית

הילה היבש - יועצת משפטית ראשית, חברת מייקרוסופט ישראל

מאיה שוורץ - מנכ"לית , איגוד הייטק הישראלי, התאחדות התעשיינים בישראל

עינב חיים סייג - מנכ"לית ויזמת, חברת סילבר סטרים (חברת פורום הייטק)

יהודה קונפורטס - עורך ראשי

אסתר בוכשטב - מטה משפחות החטופים

ד"ר דלית קן דרור פלדמן - מנהלת הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, אוניברסיטת חיפה

יעל ויזל - מומחית AI

איל וולדמן - מייסד מלאנוקס ויו"ר וולדו החזקות

קרין מאיר רובינשטין - מנכ"לית ונשיאה, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

ד"ר מיטל אורבך - מנהלת מדעית, הקרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF)

ד"ר איליה סטמבלר - יו"ר עמותת ותק

צח בן יהודה

איילת חאקימיאן

מוריה אביגד


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל- AI ׁ(בינה מלאכותית) וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה

בוקר טוב לכולם, אני שמחה לפתוח את הדיון החשוב הזה בוועדה בנושא "מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל-AI וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה". דיון מאוד חשוב בעיניי. נפתח קודם בדבר הכי חשוב פה – החטופים. נתבקשנו להקרין סרט שנוגע לחטופים ואחריו, אסתר, תקבלי כמובן את זכות הדיבור.

אני אסתר, אימא של יגב. יגב חטוף בעזה, הוא נחטף מקיבוץ נירים יחד עם אשתו, רימון. יגב בן 35. לפני שאני מתחילה לדבר עלינו, אני רוצה להמשיך את הדברים שלי כמו שאני מתחילה כל שבוע, לצערי הרב, בהשתתפות בצער משפחות הנופלים, כי זה חלק מהכאב הגדול שלנו, שלי, של המשפחות.

יגב נחטף מהבית שלו בקיבוץ נירים, מהבית שלנו, אנחנו היינו חלק מהאירוע. הסרטון הזה הוא סרטון קצרצר אבל לי הוא מאוד-מאוד קשה. הקולות, הרעשים, זה הכול דברים שחוזרים אלינו. יצאנו מנירים למחרת, אחרי שהיינו שעות בממ"ד. אבל המאבק שלנו הוא לא על עצמנו כרגע, הוא רק על יגב, יגב ועוד 133 חטופים שנמצאים בעזה. הם נמצאים בתנאים שקשה להסבירם. שמענו מהחטופות שחזרו, וביניהן רימון אשתו, על התנאים.

אני חייבת לספר שבהתחלה הם שמרו עלינו וסיפרו מעט כי הם חשבו שהחטופים יחזרו תוך שבוע-שבועיים. מרגע שהם הבינו שהם לא חוזרים, אין שום מתווה ואין שום עסקה שמקדמת את החזרתם, הסיפורים התחילו לזרום, יותר ויותר סיפורים קשים, על התנאים הקשים, על היחס המשפיל והקשה, כל דבר שאפשר להעלות על הדעת, וגם מה שאי אפשר להעלות על הדעת, כי הסיפורים שם הם דברים שאתה לא מצפה לשמוע, אתה לא מאמין שזה קיים בתקופה שלנו, שאנשים ב-2024 יהיו בתנאים כאלה ושהמדינה לא תצליח להחזיר אותם.

אני יכולה להגיד עלינו כמשפחה, שאנחנו משפחה של נאבקים, מהיום הראשון הבנו שאנחנו צריכים להיות בחזית המאבק, אבל אני אחרי 172 יום שואלת את עצמי אם רק אנחנו צריכים להיות בחזית המאבק, המשפחות, החברים שלנו? איפה המדינה? אני לא מרגישה שהמדינה עושה מספיק כדי להחזיר את הבן שלי ואת החטופים האחרים. אני חושבת שהמדינה צריכה לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים. החטופים נחטפו מהבית שלהם, הם נחטפו מהמסיבות, הם נחטפו מהבסיסים שהם שמרו עליהם במצוות המדינה. כל מי שנחטף עשה הכל כמו שהמדינה אמרה לו. אף אחד לא עשה משהו שאסור. כולם עשו הכל כמו שצריך.

הבן שלי נחטף מהבית שלו, שהוא החליט לגור בו. יגב הוא דור שלישי בנירים. הסבים שלו היו ממקימי נירים והוא החליט להמשיך לגור בנירים למרות המצב הביטחוני. זה אחד הדברים שהיו במודעות שלו ושל כל בני הקיבוץ והחברים הצעירים שהגיעו לנירים, אבל הם החליטו בכל זאת לחיות בנירים. אני חושבת שהמדינה צריכה לעשות הכל כדי להחזיר אותם היום. אני מאמינה שאת השיקום של העוטף אי אפשר יהיה לעשות בלי החזרת החטופים.

בשבוע שעבר פגשתי – במקרה, אני חייבת להגיד, כי אני לא נמצאת עם הקהילה שלי באתר הפינוי שהם נמצאים – נשים צעירות שהן חברות קיבוץ חדשות והן אמרו לי שאין סיכוי שהן חוזרות עם הילדים שלהן אם הן לא ידעו שהבן שלי חוזר הביתה, כי מבחינתן זה הדגל שצריך להניף היום. אין שיקום לעוטף בלי החזרת החטופים.

אחד הדברים שרימון אמרה לנו כשהיא חזרה זה שיגב מאמין שהמשפחה שלו, החברים והקיבוץ יעשו הכול כדי להחזיר אותו הביתה, אותו ואת החטופים האחרים. אני מאוד מקווה שכל יום שעובר הוא לא מאבד את התקווה הזאת ואת האמונה בנו. זה אחד הדברים שקשים לי, קשה לי לחשוב שהאמונה שלהם בנו, במשפחות, בחברים, בקהילות ובמדינה הולכת לאיבוד כי כל יום שם זה זוועה.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד לגבי הפגרה. אני מה-7 באוקטובר ב-6:29, בשעה הזאת שהייתה רשומה, זאת השעה שחרוטה לי – אני נמצאת שם עדיין. ב-6:29. מ-6:29 אני מתפקדת במאבק. באותו יום הייתי חלק מצוות צח"י שנאבק בנירים כדי לשמור על התושבים ועל כל החברים, לא ידעתי שהבן שלי יהיה בין החטופים, ומאז אני כל הזמן במאבק הזה, ואני מצפה שגם הכנסת תהיה במאבק הזה, תהיה בחזית המאבק. הם צריכים להיות בחזית ואנחנו לידם. הפגרה הזאת נראית לי דבר הזוי. אני לא יוצאת לפגרה, אני לא יודעת יום אחד של חופש מה-7 באוקטובר. אין יום שאני לא קמה בבוקר למאבק הזה. אני מבקשת מכם שתיקחו את זה בחשבון ותחשבו גם על החטופים שנמצאים שם ועוד אולי קצת מאמינים במדינה שתציל אותם. תודה.

תודה רבה, אסתר. אני שומעת אותך לא פעם ראשונה, גם בוועדת כספים. אתם נמצאים בכל מקום בכנסת וכולנו אתכם. אני מאוד מאוד מאוד מקווה ומתפללת שבתקופה הקרובה נשמע בשורות. זה דורש החלטות אמיצות ואנחנו תומכים בכל מה שצריך. מבחינתי, אין שום ניצחון בלי שהדבר הזה בראש סדר העדיפויות.

אני מתנצלת על המעבר. באמת במעבר חד, אני מצטערת, אני מתכבדת לפתוח דיון נוסף בוועדת הבינה המלאכותית בנושא "מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל-AI והשפעות הגיאופוליטיות של המרוץ הזה". הדיון הזה הוא בעל חשיבות אסטרטגית בעיניי, למרות שאנחנו נמצאים בימים לא רגילים, ימים בהם מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה רב-זירתית, מתמשכת, לאחר אירועי הטבח ב-7 באוקטובר.

דווקא בימים אלה ראיתי חשיבות רבה בקיום הדיון הזה. מדוע? כי כפי שנראה היום בדיון ויציגו, עולם הטכנולוגיה – ופריצת הבינה המלאכותית היא קטליזטור לכך – עובר שינוי שמשנה את כללי המשחק הטכנולוגיים במגרש הגלובלי. אנחנו עוברים לעולם פחות גלובלי, כשהמדינות בעולם, וגם השכנים שלנו, משקיעים משאבי עתק במרוץ התחמשות של יכולות ותשתיות. ישראל חייבת להיערך לשינוי הזה, אחרת מה שנעשה עד כה ומעמדנו הטכנולוגי עומד בסכנה.

מדינת ישראל, ותעשיית ההייטק שלה, הרוויחה רבות מהצלחות בתחום הסייבר, כלכלית ותדמיתית, אלא שעידן אחד הסתיים ומבלי שנשים לב אנחנו נכנסים לעידן חדש שדורש שינוי בתפיסת ישראל את מעמדה הטכנולוגי. בדיוק כפי שאירועי המלחמה האחרונים מחדדים לנו את ההבנה כי על ישראל לחזק את עצמאותה הביטחונית על מנת שלא נהיה תלויים במדינות אחרות, כך גם בתחום הטכנולוגיה וזה מוקד הדיון הזה.

אנחנו נשמע היום מספר נציגים וגופים. נשמע את אורי אליאבייב, יועץ ומרצה בתחום ה- AI– דרך אגב, הרעיון לקיום הדיון הזה היה של אורי – מייסד MDLI, קהילת הבינה המלאכותית הגדולה ביותר בישראל, שייתן סקירה כללית של הנושא, של מה שקורה בעולם ועל השינוי הדרמטי. אחריו יציג ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב וגם סמנכ"ל בכיר בחברת השבבים "ולנס". אייל פרסם רק לאחרונה תוכנית לאומית טכנולוגית במסגרת עבודת המחקר שלו במכון ה-INSS, ולכן פניתי אליו, כדי שיציג את הפרספקטיבה שלו בדיון הזה. ידבר גם אייל וולדמן, מייסד חברת מלאנוקס שמוכר לכולנו, פורץ דרך בתעשיית השבבים בישראל, שיסקור את נקודת המבט שלו מצד התעשייה הישראלית בנושא. יציג גם ד"ר טל מימרן ממכון תכלית, שידבר על המתחים הבינלאומיים והגישות בנושא הזה ונשמע את נציגי מכון Rise.

כמו שאתם רואים, אנחנו עושים היום היפוך בסדר הדברים הרגיל. נשמע קודם את השחקנים, את התעשייה, ורק אז נפנה להתייחסות של הממשלה כדי לראות איפה עומדת הממשלה בנושא הזה, אם היא מבינה שאנחנו במגרש משחקים חדש. נבקש התייחסות מנציגי המל"ל, מנציגי משרד החדשנות, רשות החדשנות, זיו קציר שמרכז את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. נרשמו עוד הרבה משתתפים, מהאקדמיה, מאיגוד ההייטק ועוד, אנחנו נשתדל לשמוע את כולם. אורי, בבקשה.

תודה רבה. השאיפה של המצגת הזו היא לתת לכם קצת טעימה ממה שקורה בעולם, איך מדינות אחרות תוקפות את כל תחום ה-AI. כמה מילים עליי: אני יועץ לחברות, לגופים שונים, גם למשרדי ממשלה, איך לקחת את ה- AIולהטמיע אותו. הקמתי את הקהילה הגדולה ביותר בארץ – מי שמתעניין באלמנטים היותר טכניים מוזמן להצטרף – קבוצה בפייסבוק, אנחנו עושים שם המון פעילויות כדי לקדם את כל האקו-סיסטם בארץ, וגם הייתי חבר בוועדה הלאומית לרגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית שגם גיבשנו שם המלצות.

קודם כל, לפני שאנחנו מסתכלים רחוק מאתנו נסתכל קרוב. השאיפה שלי היא לתת לכם קצת טעימה ממה שקורה כמה שעות טיסה מאתנו. נתחיל מאיחוד האמירויות, מדינה שבאמת שמה דגש מאוד גדול על התחום וכבר הצליחה להגיע לכמה הישגים מאוד מאוד יפים, כאשר מה ששם אותם על הבמה והכניס אותם לכותרות זה הדבר הזה – אתם רואים את ההכרזה הזאת של מודל שפה מאוד גדול, כמו צ'ט GPT, שנקרא פלקון? זה מה ששם מכון מחקר עלום שם, TII, על המפה וגרם לרעידת אדמה מאוד גדולה. עד לפני שהחברים מ-META פרסמו את מודל השפה שלהם זה היה המודל המסחרי החזק ביותר שהיה זמין לכל.

ומה שהיה עוד יותר מרתק פה זה שאנחנו מדברים על שבעה חודשים אחרי שצ'ט GPT 3.5 יצא. מכון כזה הצליח להגיע לרמה שמתקרבת לשם, כשזה מכון שלא היה מוכר, לא היו לו פרסומים רבים לפני והוא הצליח ליצור רעידת אדמה מאוד משמעותית באבו דאבי. זה באמת סימן את זה שכל התחום, ובמיוחד גם באזור שלנו, מתחיל לצבור תאוצה ולשים לא מעט משאבים על זה.

ואם כבר באיחוד האמירויות עסקינן, יש גם את MBZUAI - Mohamed bin Zayed University of Artificial Intelligence, אוניברסיטה שלמה שמיועדת רק ל-AI. הוקמה לפני שלוש שנים ומאז אני עוקב אחריה בצורה מאוד צמודה. מתחילים לצבור תאוצה, מדורגים עכשיו 19 ברמה הבינלאומית, מתחילים לשלוח לכנסים, לפרסם מאמרים, ומה שנראה בהתחלה כסוג של ניסיון שלהם למשוך חוקר אחד-שתיים ממש מתחיל לצבור תאוצה. הם מגלים את מקומם ומקבלים את מקומם בכל התחום הזה. זה משהו שמאוד מרתק לראות, איך הם מצליחים לאט-לאט למשוך חוקרים, למשוך אנשים וגם לעלות במספר הפרסומים.

גם כמובן בעשייה הממשלתית. השלטונות בדובאי פונים לסטארט-אפים ולחברות ובעצם מבקשים מהם: בואו תגיד לנו איך אתם רואים שאנחנו יכולים לשלב AI בעשייה הממשלתית שלנו לטובת האזרחים שלנו. זה פרויקט מאוד מרשים שהם התחילו עכשיו להניע ושלב האפליקיישן בדיוק הסתיים. כל הצעדים האלה גם גרמו להם לקפוץ בדירוג הבינלאומי, אנחנו נראה עוד כמה דוגמאות פה. איחוד האמירויות הצליח לצמוח ולטפס בדירוג ה-AI הבינלאומי עם כל השינויים שנעשו ועם כל ההשקעה למקומות יחסית גבוהים.

פה אתם יכולים לראות את הדירוג שלהם ואיך הוא נפרש על פי אלמנטים שונים. אתם יכולים לראות שבכל מה שקשור ל- infrastructureולחומרה הם מאוד מצליחים וצוברים תאוצה, אבל יש להם עוד הרבה הרבה דברים אחרים שהם צריכים עוד לשים עליו דגש, talent, research, development. אני יכול להגיד לכם שמאז שהגרף הזה נוצר הם שמו על זה דגש מאוד גדול.

מה זה המספרים האלה? באיזה ערכים הם?

זה הניקוד הכללי שניתן באותו דוח, כאשר ככל שאתה קרוב להיקף המעגל החיצוני כך הציון שלך יותר טוב, ככל שאתה קרוב פנימה, לאפס, הציון שלך נמוך. ככל שאתה נמצא על ההיקף, כמו ב-infrastructure, המצב שלך הרבה יותר טוב. אתם רואים שיש דברים שהם עדיין לא מצטיינים בהם אבל לאט לאט עובדים גם על זה.

בואו נדבר על השכנה שלנו, שאולי בקרוב יהיה לנו נורמליזציה, סעודיה. אם איחוד האמירויות פתחו מבערים אז הסעודים בסוג של קרב אגו איתם. יצא לפני עשרה ימים שהסעודים מתכננים לשים 40 מיליארד דולר על השקעה בתחום, רוצים להיות מובילים בתחום של ה-AI. גם כאן הם מבינים שהנפט לא לעולם יישאר ולצד שאר ההשקעות בתחום הטכנולוגיה הם מתכוונים גם להשיק קרן שלמה שזה כל תכליתה. זה גם משהו שיצא באותו אירוע, הכריזו על GAIA, שזה מאיץ סטראט-אפים שלם שמתכוונים לשים בו מיליארד דולר. אתם יכולים לראות גם שם לא מעט שקפים של החברות המובילות. הסעודים מבינים שזה משהו שהם יכולים מאוד להצטיין בו ושמים על זה גם הרבה מאוד כסף. זה גם מביא להם את הדירוג המאוד יפה.

מה שהיה עוד יותר מעניין פה, שהם הצליחו להגיע לרמה מאוד מאוד גבוהה בכל מה שקשור ל-government strategy. הסעודים לא מצטיינים בהמון המון דברים, אבל אם יש דבר אחד שהם כן הצליחו להצטיין בו זו אסטרטגיה ברמה הלאומית. הם היו במקום הראשון בין כל המדינות – אפילו יותר מארצות הברית, סין וכל מדינה אחרת – והצליחו בעבודה יחסית מאומצת לגבש מדיניות, מה שהביא להם את המקום הראשון ספציפית בסקטור הזה. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם.

גם המדינות היותר שכנות שלנו, לפעמים אנחנו נוטים לא לייחס להן חשיבות אבל הן גם מבינות שיש פה משהו גדול. אולם בהיקפים קצת יותר קטנים אבל גם חבר'ה במצרים משקיעים לא מעט מאמצים ויש גם אפילו סטארט-אפים מאוד מעניינים שם, אני עוקב באופן אישי אחרי לא מעט מהם, הם מצליחים להוציא לא מעט פיתוחים מרתקים. גם ירדן, השכנה שלנו ממזרח, גיבשה אסטרטגיה לאומית והם לאט-לאט מצליחים ליישם חלקים ממנה. אז גם במדינות השכנות שאנחנו בדרך כלל לא רגילים להכיר באסוציאציה של עולם הטכנולוגיה מצליחות לתת מאמצים יפים.

זה מוביל אותי לסוגיה הבאה, שהדברים האלה בעצם קורים בזכות חומרה מתקדמת, ואיך שסם אלטמן, מנכ"ל openAI, אמר, שכוח חישוב יהיה המטבע הבא בעולם, גם כאן, אותן מדינות לא נשארות מאחור. מחשב העל בסעודיה, המחשב החדש השלישי, הוכרז כמחשב החזק ביותר במזרח התיכון ובאמת בנו שם מפלצת חישוב מאוד רצינית. כמובן שהאימרטים לא נשארו חייבים ורצו גם הם, אמרו שהם הולכים לבנות באמצעות HP, באוניברסיטה שהצגתי לפני כן, אחד ממחשבי העל החזקים כדי לאפשר לחוקרים שלהם לקיים את כל המחקר שהם רוצים, לתת להם חופש שלם לעשות כל מה שהם רוצים ולהתמודד עם כל החוקרים המובילים בכל העולם.

מה שעוד יותר מעניין זה שגם הנמסיס המושבע שלנו, איראן, גם היא לא נחה. מה שמרתק פה זה שהם הצליחו להרכיב מחשב על – יש כאלה שאולי לא יקראו לזה כך – על אף האמברגו, מחלקים מוברחים. הם שמו דגש מאוד רציני והסתכנו בלא מעט בעיות אבל גם הם, חלק אחר חלק, הצליחו להרכיב. חשוב להדגיש את הדבר הזה. זה נראה לנו אולי דבר נחמד, כן, אנחנו עושים מודלים ודברים כאלה, אבל בסוף היכולות האלה משמשות גם בעולמות הצבאיים. יש לזה הרבה שימושים כאלה. לא סתם איראן יצאה מגדרה כדי להרכיב את המחשב הזה. זה משהו שגם חשוב מאוד מאוד להכיר.

זה סיכום שלם של כל הדבר הזה. מי שרוצה, כתבתי על זה מאמר שלם שמרכז את כל מרוץ החימוש החדש הזה ואני מאמין שגם בקרוב אנחנו נראה את ההשפעה של זה בצורה הרבה יותר משמעותית, אפילו אמברגו על חלק מהחלקים. למשל, אפילו האמריקאים מבינים שדרך מדינות במזרח התיכון מצליחה להגיע חומרה גם לסין והם לא אוהבים את זה. זה דבר שהולך להיות מאוד משמעותי. ואפרופו הדיון שלנו כאן, זה משהו שגם מדינת ישראל צריכה לשמור, העצמאות של הגישה. אם אנחנו לא נקבל את המחשבים החזקים ביותר ולא נדרוש אפילו מחברינו האמריקאים קדימות, אנחנו נהיה בבעיה. זה משהו שהוא מבחינתי ראשון במעלה.

בואו נדבר קצת על צרפת, עוד כוח עולה ומאוד צובר תאוצה. אם אנחנו מדברים על צרפת אי אפשר לא לדבר על Mistral, המתחרה אולי הכי גדול של OpenAI, ולא סתם הבאתי לכם את הצילום הזה, זה הפריימינג, אירופה מתעוררת, המתחרה האירופאי של OpenAI. יש פה משהו מאוד מאוד משמעותי. מי שלא מכיר את Mistarl, זו חברה שגם מפתחת מודלי שפה כמו צ'אט GPT. יש כאלה שאפילו יגידו שהם מתעלים על הפתרון של OpenAI.

הסיבה שאתם רואים את זה פה היא כי כך הם מסתכלים על זה. כש-Mistral הוציאו הודעה לעיתונות מקרון היה חלק מהציטוט, התייחס גם הוא וזה משהו ששמים עליו דגש מאוד גדול. זה כבר ממזמן לא רק דיון טכנולוגי, יש לנו מוצר כזה או אחר, אנחנו מדברים פה על אימפקט ברמה לאומית. זה גם מה שהוביל את מייקרוסופט להשקיע במתחרה האירופאי – שימו לב, תמיד זה אותו פריימינג "המתחרה האירופאי", לא רק חברת טכנולוגיה – וגם הם שמו כסף בפתרון שלהם שנקרא Le Chat. כמובן שגם הם רוצים את האימפקט הצרפתי שלהם.

גם כאן אתם יכולים לראות שהם במצב יחסית יפה, גם ברמת הטאלנט, יש להם אוניברסיטאות מדהימות שמוציאות לא מעט חוקרים מצוינים והם באמת מצליחים בכל האלמנטים לצבור תאוצה. ב-operating environment יש להם עוד מה לעשות, אבל אחרי שהאירופאים גם בתחום של הרגולציה צברו תאוצה אני מאמין ששנה הבאה צרפת גם היא תקפוץ קדימה.

אחרונה חביבה בהקשרים האלה היא סינגפור. מצד ימין אתם יכולים לראות את התוכנית הלאומית של 2019, מצד שמאל את התוכנית של שנת 2023, התוכנית החדשה שלהם, וזה בין העבודות המדהימות ביותר שראיתי. קראתי כל מילה ומילה בזו של 2019, דוגמה ומופת לאיך נראית תוכנית כזאת. היה לי גם הכבוד להיפגש עם השגריר הסינגפורי בישראל, שגם דיבר על התוכנית החדשה וכך באמת למדתי על כך. מה שמדהים בזה שהם כותבים תוכניות, שהם גם מיישמים אותן. זה מה שבעצם הביא להם את הקפיצה המשמעותית.

מה שמדהים זה שאנחנו לא מיישמים.

את זה אני לא אמרתי, זה לא ציטוט שלי. אתם יכולים לראות שהם כתבו את התוכנית וממקום עשירי בפינה השמאלית הם עלו למקום השלישי תוך שנתיים, מאז שהדוח הזה הוצג, והצליחו להשיג קפיצת מדרגה מאוד מכרעת. זה לא משהו שהוא בספירות המאוד גבוהות, משהו שאי אפשר לעשות אותו, אבל תוך שנתיים הם הצליחו להשיג קפיצה מאוד משמעותית. כמו שהשגריר אמר לי, הם מבינים את המקום שלהם, הם יודעים שהם עכשיו לא הולכים להתחרות בכל הענקיות, אבל כן יש דברים שמדינה קטנה עם מעט משאבים כמותם – אולי מזכירה לכם מדינה אחרת – יכולה לעשות כדי לקפוץ גם היא בדירוג הזה.

אתם יכולים לראות פה גם את הסינגפורים ומה הם עושים, משקיעים בטאלנט,,development research, בכל. כנראה צריכים עוד קצת חיזוק בכל מה שקשור ל-government strategy, אני מאמין ששנה הבאה, אחרי הדוח של 2023, גם החלק הזה יהיה ממש על היקף המעגל. יש להם מאפיינים מאוד דומים אלינו, הם מבינים את המקום שלהם, מבינים את התפקיד שלהם בתוך המגרש הגדול, אבל כן יודעים שיש להם מה לתרום ומה לתת.

אחרונה חביבה ישראל. אני מניח שעוד הרבה חברה ידברו פה על התפקיד שלנו ומה אנחנו יכולים לעשות ומה לא, אבל אני אתן לכם טעימה קטנה לגבי כל הדברים שאנחנו טובים בהם. יש לנו שפע של טאלנט, יש לנו development ומחקר מדהימים, אנחנו אלופי העולם ב-commercial וביכולת שלנו למסחר, אבל ב-government strategy אנחנו צריכים עוד קצת לדחוף כדי שהנקודה הזאת תהיה על היקף החיצוני וכך באמת להבטיח שנוכל להמשיך ולשמור את ההובלה שלנו.

הערה אחרונה בהקשר הזה. מדינת ישראל במצב טוב בתחום של ה-AI, יש לנו חוקרים מדהימים, יש לנו חברות מדהימות, אבל אני מסתכל על זה בצורה כזאת שאנחנו נראה היפרדות. אנחנו נתקדם בצורה מאוד יפה אבל העולם יתקדם באופן הרבה יותר מהיר והרבה יותר גדול מאתנו, ומי שיסתכל מהצד יגיד: אוקיי, וואו, יש לנו חוקרים טובים וחברות טובות והכל בסדר, אבל המרחק בין שני הגרפים, בין המקום שמדינת ישראל נמצאת לבין המקום ששאר המדינות נמצאות בו, לאט לאט יכול להתרחק. זו המטרה וזו השאיפה גם של הדיון ובכלל בכל השיח הזה, לדאוג שאנחנו מצמצמים את הפער הזה ואפילו עוברים מדינות אחרות. תודה רבה.

תודה רבה על הדברים המאוד חשובים האלה. הפער זה לא רק הנושא הכלכלי. אנחנו רואים עכשיו מדינות שמאיימות, וחלקן מקדמות, אמברגו על ישראל בנושא ביטחון ואתה יודע שלהתפתחויות, ובטח להשלכות של הבינה המלאכותית, יש גם השפעות על אמצעי ביטחון, כלי נשק או בכלל. גם בעניין הזה החשיבות שלנו לא להישאר מאחור במרוץ הזה היא עצומה, גם לביטחון שלנו מבחינת עצמאות שאנחנו נדרשים לפתח אותו פה. על כך ידבר הדובר הבא שלנו, אריאל. תודה רבה שהגעת ובבקשה.

תודה רבה. אני אנצל את הבמה החד-פעמית הזו שיש לי גם להצטרף לקריאה להחזרת החטופים הביתה, תנחומים להרוגים ואיחולי החלמה לפצועים.

אני מסכים לגמרי עם הדברים של אורי ואני אנסה להתלבש באמת מהנקודה הזו הלאה. טיבם של פורומים כאלה שהזמן הקצר מאלץ אותי לקצר מאוד, לכן אני גם אדבר עם סימני קריאה על דברים שהם לא בהכרח באמת עם סימני קריאה. אז גם אם אני אומר דברים בנחרצות יש הרבה ניואנסים פה אבל בבקשה לא לתקוף על זה, אני פשוט מציג את זה לצורך הדיון בקצת יותר נחרצות.

הסדר העולמי מתקבע ומתעצב על רקע מרוץ חימוש טכנולוגי בעולם, של מאבק טכנולוגי עצום. העולם מצוי מזה כ-4 שנים – אולי טיפה יותר, אולי טיפה פחות – בעיצומה של מלחמה טכנולוגית גלובלית שכבר זכתה לשם "מלחמת השבבים". זה שם שכבר התקבע בתודעה העולמית. במהותה המלחמה הזו היא תחרות בין מעצמתית על שליטה במקורות הטכנולוגיה על מנת לבסס הגמוניה, הובלה כלכלית, הובלה צבאית, הובלה מכל סוג. הקרב הזה מתבצע בעיקר בין סין ובין ארה"ב ויתר העולם נחלק לגושים שמשחקים שם.

הובלה טכנולוגית – אפשר להסביר את זה שעות אבל אני נאלץ לקצר – בסופו של דבר מדובר על שבבים, על מוליכים למחצה. אלו הם מולקולת היסוד של הטכנולוגיה ועל בסיס השבבים בונים כל טכנולוגיה אחרת. למעשה, כמעט בלתי אפשרי לקיים תעשייה כלשהי, לא תעשיית בינה מלאכותית, לא שום תעשייה, בלי שיש את הברזלים שיושבים מתחת, את השבבים, את המחשבים שעובדים.

אז ללא גישה מתאימה לחומרה, לשבבים האלה – אפשר לדבר על כך שאנחנו מעצמה בטכנולוגיה, מעצמה בבינה מלאכותית, אבל אין לזה תוחלת אמיתית בלי שיש את כוח המחשוב היסודי שמאפשר לכל החברות להתחיל לעבוד, לבנות דברים, והיום לישראל אין עצמאות כזאת. אין עצמאות בחומרה ושבבים. זה משהו שאין. לכן, בהעדרה של עצמאות כפועל יוצא ישנן בהכרח מגבלות על יכולתה של ישראל למצות את הפוטנציאל בתחום. אנחנו באמת מתקדמים, כמו שאורי אמר, ויש איזושהי תקרה שלא נוכל לעבור אותה ללא שתהיה תשתית המחשוב ההכרחית על מנת לעבוד. זו נקודת הפתיחה לדיון היום – הצורך להבטיח את קיומן של תשתיות לאומיות להובלה טכנולוגית.

כאמור, בלתי אפשרי לפתח בינה מלאכותית מבלי שיש את הברזלים מתחת, דהיינו את תשתית המחשוב. בישראל אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כמעצמת הייטק, אבל אני חושב שיותר מדויק להציג שאנחנו מעצמת תוכנה ושירותים. בחומרה אנחנו לא מעצמה. אנחנו בהחלט חלק מהאקו-סיסטם של החומרה, יש פה יצרנית שבבים אחת לפחות, "אינטל", שבונה את השבבים שלה בישראל, יש פה הרבה מאוד חברות רב-לאומיות שמתכננות את השבבים המתקדמים ביותר ליישומים שכולנו משתמשים בהם, מתוכננים הרבה מהם בישראל, ויש גם מגזר גדול מאוד של חברות מוליכים למחצה חסרות יכולת ייצור, מה שקוראים Fabless.

שבבים זה משהו יקר בצורה פנטסטית. זה לא משהו שאפשר פשוט להחליט לבנות מפעל שבבים, רוב האנשים כבר יודעים את זה אבל בחצי דקה אני אציג המחשה. זה באמת הדבר היקר ביותר שהאנושות אי פעם המציאה. אין משהו יותר מזה. אני נותן את הדוגמה שליישב את המאדים יתחיל אולי להיות בסדרי הגודל של הדברים האלה.

כמה דוגמאות היסטוריות כדי לשים את זה בקונטקסט. בפרויקט מנהטן המפורסם ההשקעה הייתה 2 מיליארד דולר, שמתוקן לאינפלציה של היום זה בסביבות 30 ומשהו מיליארד דולר. זה מה שעלה פרויקט אדיר ממדים בארה"ב לייצר פצצת אטום שברור ששינתה את ההיסטוריה. פרויקט מלחמת הכוכבים, מה שקראו SDI, Strategic Defense Initiative, שהמבוגרים בינינו עוד זוכרים, שהייתה לו תרומה למיטוט ברית המועצות כי היא פשוט לא יכלה לעמוד בעלות המדהימה להתחרות במיזם הזה, כל הדבר הזה עלה בכספים של היום בסביבות 100 מיליארד דולר. זה פנטסטי. כשהנשיא קלינטון defunded את זה ב-93' ההוצאה המצרפית הייתה 90 מיליארד דולר.

השקעות חדשות באנרגיה, שהוא התחום החזק – אנחנו לא מסתכלים על תחנות דלק אלא השקעות בקידוחים וכו' – ההשקעה המצרפית בעולם הייתה בסביבות שני טריליון דולר. ההשקעות הנוכחיות בפאבים, במפעלי שבבים, היום ברחבי העולם כבר מתקרבות לאותו רף וזה ילך ויגדל. זאת אומרת שסקטור השבבים כבר היום הולך להיות המגזר הטכנולוגי היקר ביותר והמשמעותי יותר בעולם.

ברור לגמרי שהשקעות בסדר גודל כזה הן מעבר לכוחו של שוק פרטי כלשהו. זה לא משהו שאפשר בכוח השוק הפרטי לבד. בעולם, על רקע מלחמת השבבים, על רקע כל ההתפתחויות הגיאופוליטיות שאני אסקור תכף, כבר הבינו את זה, הבינו שזה משהו שדורש השקעה לאומית על מנת לייצר תשתית טכנולוגית שתאפשר את הקיום של התעשייה הטכנולוגית. חייבים תשתיות טכנולוגיות. בדיוק כמו שחייבים כבישים חייבים גם תשתיות טכנולוגיות, וזה באחריות המדינה בשיתוף עם גופים פרטיים.

הרכיב השני פה הוא משהו שכולנו ראינו, של שיבוש בהתחלה וקריסה של שרשרת האספקה שהיכרנו פחות או יותר כולנו פה מאז היום שנולדנו, בארבעים השנה האחרונות של הגלובליזציה. שרשרת האספקה העולמית הייתה מבוססת על עיקרון מאוד מאוד פשוט, שמו"פ הוא במקום אחד ומייצרים באיזשהו מקום אחר. העולם הגיע לאיזו להבנה קונספטואלית שמתכננים דברים במערב ובסין בונים לנו אותם. הדבר הזה רץ ארבעים שנה. כמעט כל מי שנמצא בחדר הזה הוא בגיל שכבר לא זוכרים את העולם בכלל לפני זה.

אבל, הוא הגיע לאיזושהי נקודה רתיחה, היה שילוב של גורמים גיאופוליטיים ששינו את זה. אחד, משבר הקורונה, שפשוט פתאום שיבש את שרשרת האספקה, פתאום המלחמה באוקראינה, פתאום משברי אקלים, כל מיני דברים כאלה שנדבר עליהם טיפה יותר, שבעצם שינו את התפיסה, ומדינות, בראשן ארצות הברית, הבינו והנהיגו פרדיגמה חדשה שצריך לחבר מחדש בין מו"פ לבין ייצור, שהפרדיגמה שהמו"פ נמצא במקום אחד והייצור במקום אחר לא מחזיקה ולא מאפשרת למצות פוטנציאל ולכן ארה"ב נכנסה למאמץ אדיר ממדים של החזרת הייצור הביתה.

התשתית האדמיניסטרטיבית, הכלכלית, הפוליטית, החוקית של זה היא מה שקוראים "חוק השבבים האמריקאי", ה-CHIPS ACT, שאני חושב שרוב האנשים פה מכירים, שהוא השקעה בסדרי גודל היסטוריים. אני לא חושב שמאז הניו-דיל השקיעו כספים כאלה. זה מאות מיליארדי דולרים בהחזרת הייצור מאסיה, בניית מפעלים, החזרת החיבור בין מו"פ וייצור, וקירוב היכולת להסתמכות עצמית – הסתמכות עצמית זו מילה מוגזמת מאוד, אני מקצין אותה, אבל יותר להסתמכות עצמית במידה מסוימת, והיכן שבלתי אפשרי לקיים הסתמכות עצמית, להסתמך על קואליציות ובריתות. זה היפוך המגמה של הגלובליזציה.

הדבר הזה היווה השראה לכל המדינות המתקדמות בעולם. יפן, טאיוואן, דרום קוריאה, האיחוד האירופי. למעשה מדינת ישראל היא המדינה האחרונה המתקדמת טכנולוגית שעדיין לא יזמה תוכנית טכנולוגיה לאומית או לא העבירה חוק טכנולוגיה לאומי מסוג כלשהו. אנחנו האחרונים.

עכשיו אני אעבור לדבר ספציפית על בינה מלאכותית. בישראל יש תוכנית לבינה מלאכותית, תוכנית מעולה, אני מכיר את האנשים שהגו אותה, מכיר את הדוקטורנטים שישבו שם ועבדו וזו באמת תוכנית מצוינת. היא נכתבה בעידן אחר, בעידן שהיו הנחות יסוד של גלובליזציה והעולם כולו התנהל תחת הרושם שאספקה של רכיבים טכנולוגיים, תשתיות טכנולוגיות, זה משהו שיהיה קיים תמיד, לא יהיה ערעור עליו, לא ישתנה כלום כי כך נולדנו כולנו וכך הנחנו שזה תמיד קורה. התוכנית בישראל, כמו מרבית התוכניות בעולם, היו אדישות לסיכונים הגיאופוליטיים והגיאו-אסטרטגיים פשוט מכיוון שלא הכירו אותם והעולם באמת הוכה בהלם כשהוא ראה ששרשרת אספקה כל כך מפותחת הצליחה לקרוס.

היום אנחנו בעצם בתהליך ההפוך, של חזרה לקואליציות, כולל במו"פ, ייצור ואספקה טכנולוגית, יותר הסתמכות עצמית. מרבית המדינות כאמור פועלות להבטיח את היכולת שלהן לספק ולהבטיח לעצמן מחשבי על ואת הרכיבים שמתחת, של שבבים, שאפשר יהיה לקיים ולא להיות תלויים בגורמים אחרים. מדינות העולם המערבי מצדן, וגם סין עכשיו כבר, מייצרות משטרים של פיקוח, רגולציה וסנקציות על מנת להגן על הנכסים הטכנולוגיים שלהן.

אנחנו רואים את ארצות הברית מטילה סנקציות על חומרה של בינה מלאכותית. זה קרה ל-AMD, ל-Nvidia, שפתאום יום אחד נופלת הנחייה "אסור לכם למכור צ'יפ כזה וכזה לסין", למה? כי יש פה יכולת שאנחנו לא רוצים שתעבור הלאה. הדבר הזה הוא חמקמק ולא תמיד מוצהר. שבב שהוא בגודל שלא רואים אותו בכלל ויש שם מיליארדי מעגלים, אפשר בקלות לנוון איזו יכולת שם בלי שהלקוח אי פעם ידע שזה קרה, הוא יחשוב שיש לו יכולת מטורפת אבל בעצם המחשב שעובד עם זה לא ממצה את הפוטנציאל הטכנולוגי שלו.

הדבר הזה מחייב את מדינת ישראל, או כל מדינה, לחשוב איך היא מתמודדת מול הסיטואציה הזאת. סנקציות יכולת להיות מופעלות מסיבות מדיניות, מסיבות של איומים גיאופוליטיים וגם מסיבות של איום מסחרי, של תחרות מסחרית בין מדינות, בכלל בלי שום קשר כלום. בכל אחת מהרובריקות האלה ישראל מוצאת עצמה לעיתים, אולי עכשיו יותר מתמיד, בחיכוך שעלול להיות לרעתה מתי שיהיה מדובר על ייצוא של טכנולוגיות, אבטחת אספקה רציפה של טכנולוגיות, בדיוק כמו שיכול לקרות בעולמות אחרים של נשק. הדבר הזה הוא משהו הכרחי.

ישראל היא לא מדינה שמצטיינת באסטרטגיה. אמרו את זה בצורה מנומסת יותר אחרים אבל אני אגיד את זה. לישראל יש איזו אלרגיה, אולי פתולוגיה, לתכנון אסטרטגי. זה משהו ש-75 שנה אנחנו לא חזקים בו. אבל בהינתן השינויים שקורים בעולם, העובדה שכלל המדינות המתקדמות מעצבות אסטרטגיה פורמלית, מעבירות חוקים שיתמכו באסטרטגיה הזו ומקצות משאבים, ישראל מאבדת את התחרותיות שלה בהיעדר אסטרטגיה מקבילה. לכן אין לישראל ברירה. אפשר לעצב אסטרטגיה לכל תחום בנפרד כמו שעוצבה אסטרטגיית הבינה המלאכותית, תוכנית הבינה המלאכותית, אבל לטעמי, אסטרטגיית בינה מלאכותית חייבת להיות חלק מאסטרטגיית טכנולוגיה לאומית.

המכון למחקרי ביטחון לאומי, שאני חוקר בו, ובתוכו מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, פרסם עבודה שאני אשמח לחלק שהיא בעצם הצעה לתוכנית אסטרטגיה לאומית לישראל שנוגעת בכל הדברים האלה. התוכנית הזאת תגדיל את החתימה היצרנית של חברות שבבים בנוסף ל"אינטל", תחתור לביסוס תשתיות טכנולוגיות קריטיות לכלכלה הישראלית ולהתפתחות שלה, תצמצם את התלות של ישראל בשבבים ורכיבי טכנולוגיה מחו"ל ואת הבעיות שבאות עם תלות במקומות זרים. היא תבטיח את תשתיות המחשוב הנחוצות להובלה גם בבינה המלאכותית ויש שם גם רכיבים ערכיים חברתיים משמעותיים – שהיא תאפשר הגדלה של בסיס התעשייה בישראל והכנסה של הרבה מאוד אוכלוסיות שהיום אין להן מקום בתעשיית ההייטק הישראלית. התוכנית הזאת תאפשר לטעמנו להגדיל הרבה יותר את כוח העבודה במשק שעובד בהייטק, מכ-10% להגיע לקרוב ל-20%, ולכלול אוכלוסיות חדשות.

לטעמי, זה גם אחד הנושאים הבודדים שאינם שנויים במחלוקת בישראל וקל יחסית לגבש קונצנזוס ולהריץ. הבקשה וההמלצה שלי פה, של העבודה הזו, היא שהוועדה הזו תמליץ לממשלת ישראל להחליט על אימוץ תוכנית טכנולוגיה לאומית. אנחנו נשמח להגיש את ההצעה הזו בתור בסיס לדיונים ולחלק את זה לכל מי שרוצה, ובעצם לבצע ולהגיש הצעת מחליטים של ממשלת ישראל על הצורך לאמץ תוכנית לאומית בנושא הזה. זאת תהיה נקודת התחלה טובה שתחזיר אותנו אפילו טיפה קדימה ליישר קו עם מה שקורה בכל העולם ומשם אפשר יהיה להמשיך להתקדם. תודה רבה.

תודה רבה, אריאל, דברים מרתקים. אני השתתפתי באירוע שבו הצגת את התוכנית הלאומית הזו שעשתה עליי רושם גדול, ולדעתי גם העלינו את העבודה הזו לאתר הוועדה לפני הדיון. זה זמין לכל מי שרוצה לעיין בה. אני חושבת ששמת כאן איזה זרקור, כמו אורי, על blind spot פשוט אסטרטגי. אני חושבת שזה ממש גם אירוע ביטחוני באותה המידה מאוד מאוד חשוב. כמובן שאנחנו ניקח את הדברים שלך בחשבון גם בדברי הסיכום. אני מקווה שתהיה ממשלה גם שתתעסק בדברים האלה ותשים אותם בסדרי העדיפויות. ד"ר טל מימרן, מ"תכלית", המכון למדיניות ישראלית שמתעסק גם בהיבטים האלה בדיוק. בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת-הראש. מדינת ישראל היא מדינה קטנה אבל חזקה וחכמה. אנחנו לא מעצמה שמתחרה על הגמוניה אבל המרדף אחר מצוינות וחלוציות הוא חלק בלתי נפרד מהדנ"א הלאומי שלנו. בהתאם, תעשיית ההייטק היא קטר מרכזי של הכלכלה הישראלית והיא נכס אדיר גם במונחי ביטחון וגם במונחים גאופוליטיים. מדינת ישראל נכנסת, עם לרצות או בלי לרצות, לעידן הבינה המלאכותית ועל הממשלה חובה לייצר לתעשייה הישראלית את ההזדמנות להוביל גם בעידן החדש הזה. חשוב לפקוח עין ולראות מה שקורה בעולם אבל לקבל החלטות על בסיס הצרכים של מדינת ישראל ועל בסיס הערכים שמאפיינים אותנו כחברה.

הקול הבולט ביותר ברמה הרגולטורית מגיע מהאיחוד האירופי, שמציע גישה מבוססת סיכונים, כלומר, ככל שעולה הסיכון כך יגברו החובות. הגישה הזו חשובה כי היא שמה את האדם במרכז אבל באותה המדינה היא יכולה לחנוק חדשנות ולעכב אותה ולכן יש לה גם חסרונות. ארצות הברית לעומתה שמה דגש, שלא במפתיע, על השוק ועל הצורך לשמר עליונות טכנולוגית וצבאית בעידן הקרוב. במובן הזה היא מנסה לשמור לעצמה יותר גמישות בפני מציאות שמשתנה תדיר.

למרות שגם ארצות הברית מתחילה טיפה לזוז.

ישנה תזוזה של ארצות הברית, את צודקת, גבירתי, והסיבה לכך היא סין, הענק המתעורר מהמזרח, שבעצם לראשונה בהיסטוריה המודרנית מאיים מבחינה טכנולוגית וצבאית על המערב ועל ההגמוניה שלו. ואכן, ישנה קצת התקרבות בין האיחוד האירופי לארצות הברית, אבל אנחנו עדיין לא מדברים על אותם תנאים או עקרונות באופן מלא. סין לעומתם רותמת את התעשייה באופן מוחלט לצרכים הלאומיים. אז למשל כשמדברים בסין על אתיקה בבינה מלאכותית, אתיקה היא פעולה שמקדמת את צורכי השלטון וישנו איסור בסין לפתח אלגוריתם שיכול להשפיע על עמדות פוליטיות ובפרט על סטייה מערכים סוציאליסטים.

מדינות נוספות מבקשות גם כן לקחת חלק במרוץ ובשיח, בריטניה למשל, שמבקשת להסיר חסמים ולהגביר השקעות על מנת לעודד חדשנות ולהפוך את עצמה לגורם מוביל, וגם מדינות אחרות ופחות בולטות, כמו מאוריציוס, שפרסמה תוכנית לאומית שבאה לעודד את אמון הציבור, קניה, שכרגע כותבת מפת דרכים לרתימת הטכנולוגיה לקידום הצרכים הלאומיים שלה, וגם מצרים, שכנתנו, שמעוניינת להיות חלק מהמאמץ הבינלאומי והאזורי לקדם יישום של בינה מלאכותית לצורכי פיתוח בר קיימא.

מדינת ישראל לא יכולה להישאר אדישה ולא יכולה לחכות מהצד. חשוב לשאוב השראה ולקבל רעיונות ממקומות נוספים אבל בסופו של יום עלינו להחליט מהם הערכים שאנחנו מבקשים לקחת אתנו קדימה לעידן החדש, כי הערכים הללו הם הדבק שמחזיק את הפרויקט הציוני ביחד. מדינת ישראל זקוקה למסגרת רגולטורית שהיא אחראית ומעודדת צמיחה. מסגרת שכזאת תפתח את האקדמיה ואת התעשייה לעולם, תאפשר לאקדמיה ולתעשייה להמשיך להכשיר חוקרים ומדענים שהם מהמובילים בעולם. אנחנו זקוקים גם להיערכות במסגרות, כמו משרד החינוך ומשרדים אחרים, למהפכה הטכנולוגית הגדולה הבאה.

למרבה הצער, כרגע נראה שבמדינת ישראל לוקחים צעד אחורה במקום קדימה, כי אם נסתכל על תקציב 2024 שאושר בפברואר, אנחנו רואים ירידה בהשקעה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה של 268 מיליון שקלים, בעוד במדינות אחרות, כמו בריטניה, משקיעים, לשם ההשוואה, בשנה הקרובה 100 פאונד יותר רק על הנושא של בינה מלאכותית. מדינת ישראל צריכה לקרוא את המפה ולהחליט איפה היא רוצה להשתלב בה. החובה של מדינת ישראל היא למצוא את הדרך לקחת חלק פעיל ומוביל בעתיד הבלתי נמנע של האנושות. נרצה או לא נרצה, עידן הבינה המלאכותית כאן, ותפקידה של ממשלת ישראל הוא לומר את דברינו בפני העולם החדש והמופלא הזה. תודה רבה.

תודה רבה. ד"ר אסף פתיר, מכון Rise, בבקשה.

מכון Rise היה לשעבר SNPI, אולי שמעתם, החלפנו את השם אבל זה אותו מכון. אנחנו מכון מחקר שמתעסק בחקר מדיניות חדשנות בישראל ובחקר תעשיית ההייטק ואני הכלכלן הראשי של המכון. רציתי לברך על הקמת הוועדה, היא מאוד חשובה, ותודה על ההזמנה, פורום מאוד נכבד של אנשים. אני חושב שזה מגלה גם כמה הנושא הזה הוא חשוב ומרכזי.

אני חושבת שנגעת בעוד תופעה שאנחנו רואים כחלק מכל התוכניות האלה – שממשלות רבות הולכות וממנות אנשים ייעודיים לנושא בינה, שרי בינה מלאכותית, רשויות ספציפיות, אנשים עם סמכויות וזה חשוב.

כן. בישראל קיימת תוכנית לאומית בנושא בינה מלאכותית, אבל הופתעתי לשמוע לפני כמה חודשים את ראש הממשלה אומר שהוא הולך להקים לייצר תוכנית לאומית, זה נראה שהתוכנית קיימת אבל אולי לא כל כך מודעים לזה שהיא קיימת.

זו תוכנית שגובשה בתקופה שלי כשרת חדשנות ביחד עם שר האוצר איווט ליברמן. זאת הייתה עבודה משותפת של אנשי משרד החדשנות, הרשות, אגף התקציבים ופורום תל"מ. אבל אני כן מסכימה עם הדברים של אריאל, שהיא קצת של העולם של פעם, היא לא לקחה מספיק בחשבון את נושא העצמאות הטכנולוגית.

כחלק מהעבודה שלנו יש לנו איזה סוג של מודל שאנחנו עוקבים באמצעותו אחרי המצב של ישראל בבינה מלאכותית, עוקבים לפי מספר מדדים במספר תחומים. אני מסכים עם אורי שמצבנו לא רע, אבל אני פחות אופטימי ממנו ואני חושב שהמצב הוא כן קצת מדאיג. יש מספיק סיבות לדאגה ואני אצטט כמה דברים. על כל אחד מהמדדים האלה אפשר להתווכח, ואני לא אכנס למתודולוגיה כי אין לנו את הזמן לזה, אבל אני חושב שזה כן צובע תמונה שהיא קצת מדאיגה.

לדוגמה, כשאנחנו מסתכלים על מצב החברות בישראל מבחינת חברות שעוסקות בבינה מלאכותית, במדד אחד אפשר להגיד שהמספרים הם מאוד גדולים, לפי מדד מסוים של רשות החדשנות המספר היה בסביבות 2,000 ובערך 40$ מגיוסי הון הלכו לחברות האלה, אבל זה קצת מטעה כי אנחנו יודעים שאנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שהבינה מלאכותית מאוד אופיינית. כשהייתה תקופה שהבלוקצ'יין היה מאוד אופייני פתאום כל חברת סטארט-אפ ישראלית הייתה חברה שעוסקת בבלוקצ'יין באיזשהו אופן. זה חלק מהעניין של איך אתה ממתג את עצמך. צריך למצוא דרכים קצת יותר טובות למדוד את הדבר הזה.

קראנצ'בייס, למשל, מפרסמים פעם בשנה דירוג של מספר חברות ה-AI המבטיחות בעולם, במדד שלהם ב-2021 היו 6 חברות ישראליות, ב-2022 היו 4 חברות ישראליות, במדד האחרון היו שתיים, אני חושב שזה מתוך 20. הנקודה פה היא הירידה של ישראל מ-6 ל-4 ל-2 במהלך שלוש השנים האחרונות. מבחינת גיוסי ההון של חברות בשלבים המאוחרים בתחום ה-AI בהשוואה בינלאומית, אין אף חברה ישראלית שבשנה האחרונה גייסה הון בסבבים של השלבים המאוחרים. זה לפי מדדים של pitchbook.

יש מספיק סיבות לחשוב שמצב החברות אולי לא משביע רצון, גם מבחינת מספר החברות, גם מבחינת גיוסי ההון. החברות שיש הן בעיקר בשלבים המוקדמים יותר. אנחנו קצת מאחור, קצת מפגרים אחרי שאר העולם במקום שאנחנו נמצאים בתחום הזה.

אבל גם המגמה מדאיגה.

נכון. עוד תחום שאנחנו מודדים הוא תחום ההון האנושי. יש רשימה אחת שרושמת את 25 המוסדות האקדמיים המובילים בתחום הבינה המלאכותית, ישראל לא נמצאת שם. בישראל יש מחלקות טובות מאוד במדעי המחשב אבל דווקא תת התחום הזה של בינה מלכותית הוא תחום שאנחנו טיפה פחות חזקים בו. מבחינת החוקרים בתחום הזה שהוכשרו במוסדות אקדמאים ישראליים מצבנו לא רע, זה כמעט 7% מהחוקרים, אבל רק 5% מהם בישראל. זאת אומרת, אנחנו מאבדים הרבה מהחוקרים שמכשירים אצלנו.

זה בהקשר של הון אנושי והכשרה של הון אנושי לעבוד בתעשייה בישראל, אבל עוד דרך שבה האקדמיה משפיעה זה על תשתיות מחקר. חוקרים שמייצרים מחקרים באוניברסיטה באנגליה בדרך כלל משתפים פעולה עם יזמים באנגליה כדי ליצור חברות שם. אם לא יהיו פה חוקרים טובים שיהיו להם רעיונות בתחום המחקר היישומי אז גם יהיו פחות חברות כאן, וגם בתחום הזה מצבנו לא מזהיר. גם כשמסתכלים על מדדים כמו ציטוטים בכתבי עת בתחום וכו' מצבנו לא כל כך טוב.

הנושא של תשתיות מחשוב, למשל לפי מדד של מרקו פולו ישראל לא נמצאת בכלל ברשימה של מדינות מבחינת חוזק משאבי המחשוב. אריאל דיבר על זה הרבה אז לא אחזור על זה. גם אני אגיד שהייתה ועדה בראשות ארנה ברי שהמליצה להקים איזשהו מחשב על, אחרי זה ירדו מזה והחליטו שבעצם יש פתרונות אחרים לעניין הזה, אני אפילו לא רוצה בכלל להיכנס לתוכן של ההחלטה הזאת, אם ההחלטה הייתה נכונה או לא, הנקודה היא שאנחנו יוצרים פיגור. זה שאנחנו לא שם כבר אומר שאנחנו נמצאים מאחור, כשהשכנות שלנו מתקדמות בעניין הזה, מקומות אחרים בעולם, מזרח אסיה מאוד מתקדמים בעניין הזה, זה יוצר לנו בעיה.

הדבר האחרון שאני רוצה לדבר בהקשר של מדיניות ממשלתית הוא רגולציה. פן אחד זה אסטרטגיה, פן שני זה רגולציה. גם ברגולציה אנחנו מפגרים בהשוואה לחקיקה בנושאי בינה מלאכותית באירופה ובמקומות אחרים. יכול להיות שהיעדר רגולציה מחמירה אולי מקל קצת על חברות ישראליות באספקטים מסוימים, אבל אני חושב שזה בעיקר משדר שאנחנו לא במשחק הזה, שאנחנו לא מבינים מה קורה.

אנחנו בודקים את עמדות הציבור בנושא הזה כי אחד הדברים שמעניין אותנו זה מה הציבור חושב על AI אז אני אצטט לכם כמה אנקדוטות מדוח שלנו שהולך לצאת בקרוב. אנחנו עושים השוואות בינלאומיות כי יש לנו סקרים שעשו אותם גם בעולם, אנחנו משחזרים אותם בישראל ועושים השוואות. ישראלים חושבים שהם מבינים יותר משאר האנשים בעולם לגבי איפה AI נמצא, מה זה AI, מה הוא יעשה וכו', למרות שבשאלות של הבקיאות הם יודעים פחות מאשר העולם.

הישראלים לא מודאגים במיוחד מ-AI בהשוואה לאנשים אחרים. כשאנחנו שואלים שאלות: "כמה מפחיד אותך השימוש של AI בכל מיני דברים?" הישראלים לא כל כך מודאגים. אבל הרושם הכללי שלי, אם אני משווה את זה עם שאלות אחרות ששאלנו אותם, שזה בעיקר אדישות, זה כאילו חוסר הבנה של המקומות שבהם AI צפוי לשנות את החיים שלנו.

המקום היחיד שישראליים חושבים ש-AI מאוד ישנה את החיים שלנו והם חוששים מזה זה תעסוקה. הם חוששים שזה ישפיע לרעה על התעסוקה שלהם, אבל בשאר הדברים לא. ישראלים פחות חוששים מנושא הפרטיות, שמאוד בולט באירופה למשל, וכמובן שהרגולציה צריכה לקחת את זה בחשבון. מצד אחד, אם אנשים לא מודעים לפוטנציאל של הסכנה בפגיעה בפרטיות אנחנו צריכים קצת להגן עליהם, קצת לחנך אותם בנושא הזה, אבל גם באיזון בין היכן הרגולציה צריכה להיות זה בהחלט משהו שאפשר להביא בחשבון.

בקיצור, אנחנו עוקבים אחרי המדדים האלה, אנחנו מפרסמים כל הזמן דוחות היכן ישראל נמצאת בהשוואות האלה. אנחנו חושבים שהמצב – אני לא רוצה להגיד קטסטרופלי, אבל מצבנו מדאיג. חוץ מתעשיית הסייבר, ששם הצליחו לפצח את עניין ה-AI ככל שהוא רלוונטי לסייבר, שאר התעשייה במצב שאני חושב שהוא קצת מדאיג, במובן שאנחנו יכולים בקלות למצוא את עצמנו בעוד עשר שנים לא נמצאים בתור אחת המדינות המובילות בתחום הזה ושם אנחנו צריכים להיות.

גם פחות בקצבים שעליהם אנחנו מדברים. אורי מציג כאן את סינגפור, שאחרי שנתיים מזנקת בדירוג למשהו פנומנלי, המדינות האחרות התעוררו. זה לא רק הקצב האיטי בישראל, אלא זה גם הקצב הנורא מהיר שהמדינות האחרות תפסו. הן רצות ואנחנו פחות.

אני כל הזמן מזכיר בתור השוואה בעניין הזה את יפן, שיפן הייתה, כולם הסכימו, מעצמה טכנולוגית בכל התחומים והייתה מספר אחת – כולם ציטטו אותה בתור הדבר שאתה יותר יפני מיפני – והם פספסו מהפכה טכנולוגית אחת, של ה-IT, ונמצאים היום איפה שהם. זאת אומרת, במהירות רבה מאוד עוברים מלהיות מוביל עולמי ללהיות איפשהו בשוליים.

תודה רבה. איל וולדמן, שלום, אני רוצה להודות לך שהסכמת בתור המייסד של חברת מלאנוקס לשתף אותנו באיך אתה רואה את הדברים בנושא המרוץ הגלובלי שמתרחש בעולם, בתחום הבינה, בתחום הטכנולוגיה וההשפעות הגיאופוליטיות של המרוץ הזה.

קודם כל אני אתן קצת רקע ואחר כך אני אעבור למה לדעתי צריך לעשות. אני הייתי המנכ"ל של מלאנוקס עד לפני כשלוש שנים. מלאנוקס בונה את התשתיות של מחשבי העל מבחינת רשתות החיבור בין מחשבים למחשבים, למחשבים ל-storage. מלאנוקס היום היא חלק מ- Nvidiaופורסם שהיא מכרה מעל 13 מיליארד דולר בשנה שעברה והיא ממשיכה לגדול, אנחנו בונים את המחשבים הכי חזקים בעולם והכי מהירים בעולם, ולמעשה רוב תשתיות הבינה המלאכותית שגדולות ומשמעותיות בעולם נבנות על גבי Nvidia/מלאנוקס. זה מה שאנחנו עושים.

במהלך 21 השנים שאני הייתי המנכ"ל של מלאנוקס בנינו הרבה מחשבים כאלה, התעסקנו הרבה בבינה מלאכותית. OpenAI, דרך אגב, נבנה והצליח בזכות InfiniBand, בזכות הטכנולוגיה שלנו. עבדנו איתם מהיום הראשון ואחת הסיבות שהם הצליחו להגיע למטרות שהם הצליחו זה בגלל מהירות המחשבים שהצלחנו לבנות עבורם. ראינו הרבה מודלים בעולם, גם בארצות הברית, גם באירופה, גם בסין, באסיה, במקומות אחרים, של איך בונים מחשבים ועליהם מריצים את התשתיות.

אחד, אני חושב שזו תעודת עניות שלמדינת ישראל אין כניסה ב-TOP500 – שזו רשימת 500 המחשבים הכי גדולים בעולם – כבר משנות ה-80' או ה-90', מכון ויצמן, ויש מדינות הרבה פחות מתקדמות מישראל שנמצאות בתוך הרשימה. אני חושב שעל הוועדה ועל הממשלה להציב מטרה לבנות מחשב – זו תשתית הכרחית בימינו – מחשב על שיכול לשמש להרבה מאוד דברים, כולל בינה מלאכותית, במדינת ישראל. הייתי שם אפילו מטרה שהוא יהיה ב-TOP250 וישמש לתשתית להרבה מאוד דברים.

אני הייתי ממליץ שהמחשב הזה יהיה מנוהל על ידי גוף חצי מסחרי ולא על ידי האקדמיה ולמעשה המחשב יחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. זאת אומרת, כל מי שישתמש בו ישלם דמי שימוש, פעם בשלוש שנים קונים מחשב חדש, המחשב N-1 עובר לשימושים יותר ברקע של אקדמיה, של סטודנטים ודברים כאלה. ממשיכים להשתמש במחשב הראשי בתמורה כספית ולהוות את החזית הטכנולוגיה של המדינה. בצורה כזאת עושים את זה גם ביוליך בגרמניה, בקיימברידג', בארצות הברית, באוהיו סטייט, בווירג'יניה טק וכו'. פשוט לקחת מודלים שנמצאים היום בעולם, לא צריך להמציא את זה מחדש, ולבנות מרכז מחשבים מאוד מאוד גדול במדינה.

מעבר לזה, יש תחרות מאוד גדולה על השכבות היותר גדולות, שזה תוכנה, שזה building blocks, זה מנועי בינה מלאכותית, ופה אני חושב שהמדינה צריכה להקים מכון לבינה מלאכותית שיהיה בו סגל קטן קבוע אבל כל הזמן נזמין לשם פוסט-דוקטורנטים וחוקרים בשבתון שיבואו ויפרו את המכון הזה, ויהיה שם מחקר לבינה מלאכותית, ויצאו שם אפליקציות של בינה מלאכותית ויצאו שם מנועים שהם התשתית להרבה מאוד אפליקציות שירכבו עליהן של בינה מלאכותית. אני חושב שהמכון צריך להיות בין-אוניברסיטאי וכבר הייתי בדיון אחד בנושא הזה. אני חושב שהממשלה צריכה להקים או לתמוך במחקר בנושא בינה מלאכותית.

הייתי לפני שנה וקצת בסעודיה ונפגשתי שם עם גוף שנקרא "גוף תשתיות בינה מלאכותית סעודיה". נפגשתי עם גוף אחר שנקרא "סייבר סעודיה", שזה אני חושב שיש לנו פה כבר, אבל תפקיד הגוף של בינה מלאכותית סעודיה היה להנגיש עבור כל הישויות הסעודיות את ה-underline infrastructure, התשתית הנמוכה, של בינה מלאכותית. זה נעשה גם במחשוב, גם באחסון נתונים, גם במנועים הבסיסיים, מודלי שפה (language models) ודברים כאלה, בינה מלאכותית ומנועים נוספים שהנגישו את תשתית הבינה המלאכותית לאפליקציות שרצו מאז. זה הדבר שאני חושב שכדאי לנו להקים פה.

מעבר לזה, אני חושב שצריך לדאוג שתהיה תמיכה של המדען הראשי במחקר מתקדם, מחקר עם סיכון גבוה, בנושא של בינה מלאכותית לעוד 5 שנים או דברים כאלה לחברות קטנות שמתחילות, וגם חברות גדולות שמוכנות לסכן משאבים עבור מחקר מתקדם בתחום הבינה המלאכותית.

אז אני חושב שהתפקיד הראשון זה האקדמיה, לתמוך ולדאוג שבאקדמיה אנחנו באמת נמצאים במקום הכי מתקדם בתחום הבינה המלאכותית ומחשבי העל, לבנות תשתית שאפשר להשתמש בה, שזה מחשב אחד גדול, או כמה דורות – הייתי מחזיק שניים וחצי דורות של מחשבים כאלה – במדינה, והכי חדש שיהיה ב-TOP250, אפשר גם לקחת רף יותר גבוה, TOP100, ובצורה כזאת להנגיש את המחקר ואת האפשרות לעבוד בבינה מלאכותית בארץ. ולמשוך לפה טאלנט של אנשים חוקרים בבינה מלאכותית, גם מהאקדמיה בישראל, גם מחו"ל, כשהמטרה היא באמת לבנות פה מרכז ידע מאוד משמעותי וגדול, שממנו אחר כך יצאו הרבה מאוד סטארט-אפים וחברות שישתמשו בטכנולוגיה שמפותחת במכון המחקר הזה ויקימו בהרבה חברות של בינה מלאכותית.

תודה רבה, אייל, באמת דברים מאוד חשובים שמתכתבים עם הדברים שדיברנו עליהם כאן. הרעיון שלך לגבי מה שסיפרת שקיים בסעודיה, על גוף תשתיות לאומיות בינה מלאכותית, מדהים. יש לנו הרבה עבודה.

בדיוק כמו שיש גוף סייבר במדינת ישראל, ואני חושב שיש גוף סייבר לאומי, ששם מרוכזות הרבה מאוד אפשרויות ודברים כאלה, אני חושב שאפשר להקים גוף שהמטרה שלו היא לבנות את התשתיות הכי מתקדמות והכי יעילות לבינה מלאכותית בישראל עבור כל גופי המחקר, עבור הממשלה, עבור צה"ל ועבור גורמים נוספים.

יש באמת את פורום תל"מ שהוא זה שלקח על עצמו – אנחנו בטח נשמע את אנשיו – אבל אני גם חושבת כמוך, שצריך לקחת משהו שהוא "דדיקייטד", שהוא בפוקוס על הדבר הזה, כי לגופים ששותפים בתל"מ יש עוד הרבה-הרבה משימות אחרות. תודה רבה, אייל, שפנית את הזמן, מעריכה מאוד ויום טוב.

לפני שנעבור לממשלה ולגופים החשובים שנמצאים כאן, יהודה בן יעקב, נציג Meta, בבקשה. אני מקווה שהמפגש הפעם יהיה יותר נעים לאור הדיון הקודם על ה-deepfake. העיקר שהורדתם את הסרטון.

קודם כל, תודה על הדיון, אני חושב שזה דיון מאוד חשוב והרבה מאוד אנשים כאן התייחסו לסוגיות שקשורות להתעצמות בתחום החומרה, אני לא אחזור על הדברים האלה, אני רוצה לגעת בסוגיה שקשורה דווקא לשוק המקומי, לתעשיית הסטארט-אפים בישראל. מטא היא חברה שעובדת על AI כבר שנים ואחת מהגישות שלנו בתחום של AI זו התעקשות על מה שאנחנו קוראים לו "חדשנות פתוחה". המשמעות היא שהמודלים שלנו, מודלי שפה שאנחנו מפתחים כמו "לאמה" LLaMA)) למשל, שהוא אחד המודלים המובילים בעולם היום, הם פתוחים, הם בקוד פתוח לאנשים בצורה שהם יכולים לגשת למודל ולבנות על גביו את האפליקציות שלהם.

אורי הציג קודם כל את החוזקות של ישראל, אחת החוזקות המשמעותיות שאורי הציג הייתה הטאלנט בישראל, והמשמעות היא שחדשנות פתוחה טובה בעיקר למדינות ולשווקים כמו מדינת ישראל, מכיוון שלטאלנט בישראל יש נגישות גבוהה יותר למודלים חזקים שקיימים והמשמעות היא שיזמים ויזמיות ישראליים יכולים די בקלות לגשת למודלים האלה ולבנות על גביהם את מיזמי ה-AI שלהם. אני חושב שמדינת ישראל, בגלל החוזקה הזאת של תחום הטאלנט, ואני שם רגע בצד את הנושא של השקעה בשבבים ומשאבים, צריכה לעודד את הגישה הזאת של חדשנות פתוחה מכיוון שהיא בסופו של דבר מביאה המון תועלת מצרפית לתעשייה מוטת חדשנות כמו זאת שיש בישראל.

תודה רבה. נעבור לממשלה. ד"ר זיו קציר, מרשות החדשנות, דיברנו אתך, אני הייתי רוצה שהדיון הזה יהיה קצת אחרת, לא רק להציג את השקפים שכולנו מכירים על תוכנית הבינה המלאכותית, את אותן קוביות ואותן משבצות, אלא באמת לקבל התייחסות כנה האם אתה חושב שיש מקום לעדכן את התפיסה הממשלתית, לעדכן את הקצבים ואת הדגשים בתוכנית לבינה מלאכותית, וכמובן גם סטטוס. אני רואה שנמצאת גם הדסה גטשטיין, נעים להכיר ובהצלחה רבה לשרה החדשה, אני גם איחלתי לה באופן אישי, משרד מאוד מאוד חשוב והוא במתכונת רחבה יותר ממה שהיה בעבר וכמובן שאני אשמח גם לשמוע אותך אחר כך. זיו, בבקשה.

תודה על ההזמנה, ישיבה חשובה. אתייחס למקומה של ישראל במרוץ העולמי, שדובר עליו כבר לא מעט. אני אגיד רק שאני אמנם סמנכ"ל ברשות החדשנות אבל אני מייצג פה את כל גופי הממשלה שעובדים יחד במסגרת התוכנית הלאומית, תוכנית שאכן נולדה בפורום תל"מ אבל בהחלט מכילה שורה ארוכה הרבה יותר של גופים, משרד המשפטים, מערך הדיגיטל, שורה ארוכה של גופים שעובדים יחד אתנו בתוכנית הוליסטית.

אני אתחיל ואומר שמצבנו במדינת ישראל הוא טוב. המיקום הנוכחי שלנו בכלל לא רע. נאמרו הדברים הידועים, יש לנו חוזקה בתעשייה, צפיפות ההון האנושי פה מהגבוהות בעולם ויש לנו יכולת מופלאה בעיניי לחיבורים רב גופיים או רב תחומיים בין האקדמיה לתעשייה, בין התעשייה לממשלה, בין תחומי אקדמיה שונים, בין חברות בינן לבין עצמן. העובדה שאנחנו משק קטן ומאוד מאוד אינטגרטיבי בתוך עצמו היא אחת מנקודות החוזקה הכי גדולות שלנו.

אל מול זה הציג אורי את החוזקות והחולשות שלנו, וגם אנחנו מסכימים עם זה שקיים מרוץ עולמי קשוח שבו כל מדינות העולם מנסות להשיג לעצמן יתרון, גם במובן הכלכלי וגם במובן החברתי של התועלות של בינה מלאכותית, ובפשטות, אם אנחנו לא נרוץ מהר קדימה אנחנו נתדרדר לאחור. על זה אין חילוקי דעות. מתוך זה אני בא למשרד בבוקר, וכולנו באים למשרד, על הצורך שלנו לשמור את המובילות הישראלית בעוד חמש ועשר שנים גם כן. כמה עדויות למרוץ, נאמר פה ואני לא חושב ששווה לעצור על זה עוד. יש מרוץ עז, כספים, הון אנושי, תשתיות וכו'. ברור שכל אומות העולם רוצות להבטיח את זה לעצמן.

בפריזמה הגיאופוליטית שאנחנו מכונסים אליה היום אני רוצה להגיד שיש שורה של אתגרים שכל מדינות העולם מתמודדות אתן, אגב באופנים שונים. אתגרי היסוד: הראשון הוא ההון האנושי – בפשטות, הכשרה של הון אנושי בעולם הבינה המלאכותית היא ארוכה וכולם היו רוצים שיהיה להם עוד ממנו, וזה לא גדל בקצב שבו כולם היו רוצים. ישראל מדורגת ממש טוב במדד הזה, אבל בגלל התלות שלנו בתעשיית ההייטק אנחנו רוצים צפיפות הון אנושי שהיא גבוהה הרבה יותר מהממוצע נניח ב-OECD, ומכאן גם הדגש שלנו שם.

הדבר הבא הוא זמינות של מידע ונתונים. מידע ונתונים הם כמובן הדלק לכל דבר שאנחנו עושים בעולם הבינה המלאכותית. מידע ונתונים מכילים המון מגבלות, למי הם שייכים, סוגיות של פרטיות, קניין וכו', אז יש הרבה הרבה עבודה סביב הדבר הזה. אתגר שלישי שנדון היום כבר באריכות הוא הנושא של תשתיות המחשוב ובפרט הזמינות שלהם למי בקהילה שזקוק להן.

האתגר הרביעי הוא הנושא של תשתיות נסיינות. כלומר, בינה מלאכותית היא טכנולוגיה גנרית שנמצאת בהתהוות מאוד מאוד מהירה, בחלק גדול מהמקרים אנחנו לא יודעים אפילו מה הפוטנציאל המלא של הטכנולוגיה הזאת, ומכאן נדרשת תשתית נסיינות. צריך סביבה שבה אפשר גם לפתח את הטכנולוגיה וגם לפתח את המשטר הרגולטורי מסביבה יד ביד. סוגיה סבוכה. לבסוף, סוגיית תפיסת הסדרה, או איך אנחנו מגנים על האזרחים שלנו מפני הנזקים הפוטנציאליים ומאפשרים להם ליהנות מהתועלות. זו שורת האתגרים שמשותפת לכל המדינות.

התוכנית הישראלית מתמקדת סביב שלוש הנקודות שאנחנו יודעים שהן דברים שאנחנו רוצים לחזק. על תשתיות דובר, נושא של אסטרטגיה ממשלתית, שנעשה בזה המון בשנה האחרונה, נדבר גם על זה, ובסוף סביבה תפעולית המכילה את סביבת הנסיינות ואת היכולת להטמיע בינה מלאכותית בממשלה עצמה.

בששת-שמונת החודשים האחרונים אני ואנחנו מסתובבים המון בעולם בפורומים שונים. יש קפיצת מדרגה ברמת העיסוק שממשלות שונות משקיעות, ברמת האנרגיה שהן משקיעות בתחום הבינה המלאכותית ואני ניסיתי לאסוף משם כמה תמות שעולות בצורה רחבה בפורומים הרב-לאומיים האלה ולהביא אותן לכאן. נושא אחד שעולה הוא נושא של ריכוזיות שוק ומקומו של הקוד הפתוח. האם בסופו של דבר אוסף קטן של חברות גדולות ישלטו בטכנולוגיה ומה זה עושה לכלכלה עולמית, לחברה העולמית, לממשלות וכו', ומה מקומו של הקוד הפתוח באיזושהי דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה והיכולת שלה להשפיע בצורה רחבה. נושא שמעסיק מאוד מאוד את האמריקאים, את האירופים וגם אותנו.

נושא שעלה פה היום והוא גם משתקף מאוד בשיח הבינלאומי זה נושא של בינה מלאכותית והקשר שבינה לבין מרוץ השבבים, ארצות הברית-סין. נושא שלישי שעולה מאוד בשיח זה בינה מלאכותית כטכנולוגיה גנרית, כמו חשמל, כמו האינטרנט, כמו אפליקציות סלולריות, שיכולה לשמש לאלף ואחד שימושים שונים ובכלל זה לשימושים דואליים. אם אני יודע להשתמש בבינה מלאכותית כדי לנתח תמונה אני יכול לעשות בזה שימוש נפלא ולזהות סרטן, או לנתח בצורה ממוחשבת MRI, רנטגן וכו', ואני יכול לעשות באותה הטכנולוגיה שימוש צבאי או בטחוני או חצי צבאי, ממש באותה טכנולוגיה.

האלמנטים הדואליים של בינה מלאכותית מעסיקים מאוד את העולם, בפרט את ארצות הברית בצורה אינטנסיבית. נניח מה יקרה כאשר בן אדם ייקח מודל שפה גדול וינסה באמצעותו לפתח נשק כימי ביולוגי. זאת אומרת, האופי הדואלי של הטכנולוגיה מאוד מטריד את העולם.

הדבר הבא הוא נושא של בינה מלאכותית יוצרת. המון עיסוק בזה סביב העולם. אנחנו נורא נהנים מהכלים היפיפיים שיודעים לחולל בעבורנו טקסט, שמע ותמונה, אבל חייב לומר שיש המון שאלות שאף אחד לא יודע את התשובה עליהן, לאן זה ילך, איך זה ישפיע על סוגיות של הסדרה, מה זה יעשה לקניין רוחני, מה זה יעשה לחדשנות, מה זה יעשה לביטחון, יש הרבה שאלות סביב זה.

הדבר האחרון שראינו בו קפיצת מדרגה ובעצם מעבר משיח לעשייה רב לאומית זה נושא של איך שומרים על האזרחים שלנו מפני הנזקים הפוטנציאלים. כמה מילים על מקומה של ישראל בשיח הזה, בשיח של הממשלות. אנחנו מאוד פעילים בגופים בינלאומיים שונים. לפני שבועיים חזרנו מסבב המשא ומתן האחרון של מועצת אירופה בגיבוש האמנה הבינלאומית הראשונה לבינה מלאכותית, דמוקרטיה, שלטון החוק זכויות אדם. ישראל איננה מדינה עם זכות הצבעה באותו פורום ועדיין, דרך יצירה של קואליציות עם מדינות שאנחנו רוצים להיות עם חלקן, ארה"ב, קנדה, בריטניה, יפן, אוסטרליה ואחרות, הצלחנו ליצור המון השפעה.

בחלקים שלמים בטקסט האמנה שהתגבשה אפשר לראות את טביעת הידיים הישראלית בתוכה. ישראל פעילה שם בלהגיד "אנחנו רוצים לראות את החדשנות ואת השמירה על זכויות האדם באות בהלימה". כל ערכי החדשנות שנכנסו לתוך האמנה הזאת בצורה מובהקת הגיעו על ידי המשלחת הישראלית, וכמובן שעם הנושא של דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות אדם אנחנו מסכימים.

פעילות ענפה גם במסגרת ה-OECD. ה-OECD, ובתוכו קבוצת העבודה הנקראת AIGO, עושים עבודה מאוד אינטנסיבית בשנה האחרונה, הובילו הגדרה מחודשת ועדכנית יותר של בינה מלאכותית, חזרו לדגום את עקרונות ה-trustworthy AI שנוסחו ב-2019, שהם אולי המסמך המכונן ביותר עד כה באופן שבו מדינות מתייחסות לבינה מלאכותית; הסבב האינטנסיבי של ה- reviewעל התהליך הזה שקרה עכשיו. קבוצת עבודה שנקראת AI features ששואלת לאן הדבר הזה עתיד להתפתח ואיך אנחנו צריכים להיערך אליו; קבוצת עבודה שעוסקת בניסוח אינדקס נוסף למדדים וכו'. ישראל נמצאת שם מאוד מאוד בחזית, משפיעה על הדיון בצורה אינטנסיבית.

עלה פה ה-AI Safety Summit שכונס בבריטניה לפני כשלושה חודשים ויתכנס בקיץ שוב בקוריאה, כנס בדרגה מאוד בכירה, ראשי המדינות, שרי חדשנות, שבאו לשאול את השאלה באופן ספציפי איך מדינות עוסקות בבינה המלאכותית היוצרת. זכינו להיות שותפים במועדון מאוד מצומצם של מדינות שהוזמנו וגם להשתתף החל מהכנס ואילך בוועדת המומחים שמלווה את העשייה הזאת.

אפשר לדבר באריכות על ההתלכדות של כל מיני תהליכים שקורים ב-G7, ב-GPAI, ב-OECD, בבריטניה סביב הנושא של Gen-AI ואנחנו שם שחקן מרכזי, שותפים בהצהרה שגובשה שבוע שעבר על ידי ארצות הברית בעצרת הכללית של האו"ם, ובסופו של דבר שותפים מאוד קרובים של העבודה שנעשית ב-NIST ובארצות הברית, גם על ה- AI Safety Institute, כלומר באים לבחון את השאלה איך באמת אפשר לשלוט באותם המודלים כך שלא יגרמו נזק, מה צריך לעשות בזה ואיך צריך לייצר תקינה סביב זה. פעילות מאוד אינטנסיבית שלנו.

אני אגיד שבכלל, בכל פורום בינלאומי שאני לפחות נוכח בו, אנשים עולים אלינו לרגל: שלום, חברים, בואו תגידו לנו איך עשיתם את הקסם שלכם. אני מסכים עם כל הדברים שנאמרו על זה - - -

זיו, אני באמת הייתי מציעה קצת לרדת מהאולימפוס, להגיד שהכול בסדר ואנחנו מצוינים. אנחנו יודעים היטב שאנחנו אומת ההייטק עם טאלנטים מבריקים, אבל בסוף אני חושבת, ולא סתם התחלתי דווקא עם אנשים שהם לא ממשלה, שיש אירוע אסטרטגי שנוגע לעולם משתנה, ואתה מדבר כאן על דברים נהדרים אבל הם לא נושא הדיון. זה שאתה יודע שהתחלנו לפרסם כללי רגולציה ואתיקה, הכל בסדר, אבל הנקודה היא א', שירדנו בדירוג, ב', שאין לנו עצמאות טכנולוגית מבחינה תשתיתית ורכיבים טכנולוגיים שדובר עליהם, אין לנו עדיין מחשב על. עוד כשהייתי שרה סיפרו לי שאוטוטו זה קורה.

אז הייתי רוצה לקבל תשובות קונקרטיות לסטטוס של דברים ואיך אתה רואה את הדברים שאנחנו מדברים עליהם, כי ממה שאנחנו רואים שקורה בעולם בנושא הדיון – העצמאות הטכנולוגית של ישראל – אנחנו לא שם. אני מאוד אשמח, ואני כמובן – אתה יודע טוב מאוד – מכירה את הרשות היטב ומלאת הערכה לעבודה של הרשות, במיוחד בעידוד סטארט-אפים ובדברים שאתם עושים, אבל הייתי רוצה לקבל תשובות קצת יותר כנות לגבי מה קורה באספקט הזה של הדיון, באספקט הזה של מקומה של מדינת ישראל.

גם כל כללי הרגולציה והאתיקה הנורא יפים האלה זה בסדר, זה חשוב, הרי מי כמוך יודע שאני השרה שפרסמתי את הכללים לראשונה לשימוע, אבל בסוף יש גוש שלם של סין, של רוסיה, של איראן, שכל העולם הזה של האתיקה בבינה מלאכותית לא ממש בעניין והם בונים את היכולות שלהן בכיוון הזה, וזה גם אתגר ששוב חוזר לנושא של הביטחון הטכנולוגי של ישראל. הייתי שמחה שנגיע לנקודות האלה מבחינת הסטטוסים, איפה נמצא פרויקט מחשב העל, איך אתם רואים את הנושא שעלה כאן במלוא עוצמתו של המרוץ, של הפוסט גלובליזציה, נושא חיזוק התשתיות, ואם אתם מקדמים את הנושא הזה.

אני אגיד שככלל אני מסכים רק עם חלק מהדברים שנאמרו. אני יודע שיש נטייה לומר שמצבנו גרוע - - -

לא אמרתי שמצבנו גרוע, אבל המגמה היא מגמה של ירידה. ירדנו בדירוג, אנחנו לא קיימים בדירוג בנושא תשתיות וזה נושא הדיון. בכוונה גם הקדמתי ואמרתי שאני לא רוצה לשמוע עוד מאותו הדבר. הדיון הזה הוא טיפה אחר ובאמת אני מדגישה שאני רוצה את ההתייחסות לנושא הזה, כי אני כן חושבת שהמגמה היא מדאיגה ואני חושבת שזה נושא אחר מהדברים שעליהם אתה מדבר, אז אני אשמח לקבל תשובה.

אני אתייחס גם לבקשה שלך כמובן. אני חושב שכשמדברים על גיאופוליטיקה תשתיות חישוב הן רכיב חשוב אך לא היחידי ולכן אני אומר את הדברים שאני אומר. יש לי עוד שקף אחד.

מה הסטטוס של המכרז למחשב?

מיד, אני רוצה בכל זאת לסיים את המצגת. יש איזה צמצום כזה כאילו מדובר בכללי אתיקה ורגולציה, כאילו זה התנהגות טובה בחברה ובסביבה, אבל זה לא זה. יש התגבשות גיאופוליטית שאומרת "האם אני עכשיו יושב בגוש המדינות הדמוקרטיות ששיקולים של זכויות אדם, שלטון החוק, מעניינים אותן בכלל ואיפה אני עושה את זה?" אחר כך יש גוונים, "האם אני עושה את זה בצורה א' או ב'?" זה כבר פחות קריטי, או שאני מוצא את עצמי בגוש כפי שמנית, סין, רוסיה, צפון קוריאה, איראן. בדבר הזה יש אמירה מאוד ברורה ושותפות מאוד חזקה שלנו. אני חושב שזה חלק מהנופך הגיאופוליטי של הדיון הזה.

אתה יודע שגם על זה קיימנו דיון. היה פה דיון מאוד מפורט ונרחב על הנושא הזה.

אוקיי, נמשיך. לצד הדברים האלה יש האצה מאוד משמעותית בחצי השנה האחרונה, על אף המלחמה, של הפעילות בישראל, אמנה בזריזות וגם אתייחס לסוגיית תשתיות החישוב שעלתה בצורה אינטנסיבית בדיון.

ראשית, למרות המלחמה, בתוך המלחמה, תקציבי התוכנית לא קוצצו אלא הובטחו. למרות המלחמה, בתוך המלחמה, סגרנו לפני קצת פחות מחודש קול קורא להטמעה של בינה מלכותית בממשלה, 35 הגשות של משרדים ויחידות שונות בממשלה לפרויקטים שמטרתם לשפר את השירות לאזרח, לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות או את האופן שבו הממשלה עצמה פועלת, מתוכם זכו תשעה פרויקטים, אני עדיין לא יכול להגיד מי הם מאחר שהתהליך של לבשר לכולם לדעתי עוד לא הסתיים. אני אגיד שיש מגוון גדול, קטנים וגדולים, כאלה שנוגעים יותר לחיי היומיום וכאלה שנוגעים יותר לאופן שבו המדינה מתנהלת, וזה הישג מרשים. תהליך מאוד מאוד יפה, שותפות גדולה, משרד החדשנות, מדע וטכנולוגיה, מערך הדיגיטל, רשות החדשנות, משרד המשפטים, עבודה מאוד מאוד מאוד יפה שנעשתה שם.

תחום עיבוד השפה וה- LLMעלה, אני אגיד שלאורך השנתיים האחרונות נתמכו יותר מ-50 פרויקטים שונים בתחום עיבוד השפה והתוצרים מתחילים להיווצר. כולם חוזרים במתכונת של קוד פתוח לקהילה והמסה הגדולה עתידה לקרות עד סוף שנה זו.

אגע בתשתיות החישוב. בתוך המלחמה הוקמה תשתית חישוב מאוד משמעותית לטובת צורכי מערכת הביטחון לאימון מודלים. לצידה האצנו מאוד גם את תהליך הקמת התשתית האזרחית, שככל הנראה תצא לפועל כבר בסוף השנה הזו.

כשאני הייתי שרה כבר המכרז היה כתוב, זה היה 2021, מה השלב שלו מבחינה משפטית? מדובר על אותו דבר?

כשהיית שרה לא היה מכרז כתוב.

זה מה שאז נאמר לי, שיש כבר מכרז, שהתחילו ב- RFI וכו'. אנחנו עכשיו ב-2024.

היה RFI, לא המכרז.

היה RFI ב-2021, אנחנו עכשיו ב-2024. התכוונתי שהפרוסס התחיל, זה סוג של התחלה. אנחנו שלוש שנים אחרי, מה הסטטוס בדיוק מבחינת שלבי מכרז? הוגשו הצעות? נבחר זוכה להקמה?

אני אגיד מה יש לנו נכון להיום. מעבדת חישוב העל שעוסקת בהנבטה של סטארט-אפים לטכנולוגיות חישוב הוקמה באוגוסט שעבר. תשתית ביטחונית שמאפשרת לצה"ל ומערכת הביטחון לאמן מודלים גדולים בבינה מלאכותית סיימה את ההקמה שלה בחודשים האחרונים. תשתית מקבילה שנועדה לשרת את האקדמיה והתעשייה במרחב האזרחי, יבחר זכיין עד סוף שנה זו. לצד זאת, שיתופי פעולה שעוזרים לתשתית חישוב מדעי - - -

אבל לגבי הפרויקט ששאלתי, איפה הוא נמצא? באיזה שלב בדיוק?

זה צריך לקרות סוף שנה זו.

סוף שנה זו מה יקרה? אני שואלת שאלה מדויקת, אני לא מצליחה להבין.

יבחר זכיין שיקים תשתית גדולה לאימון מודלים בבינה מלאכותית לטובת האקדמיה והתעשייה הישראליות.

ומבחינת הבנייה של הפרויקט וכו', ברמה התשתיתית?

תחילת שירות, מן הסתם, תיקח עוד זמן הקמה מסוים, אבל יבחר זכיין, אנחנו עובדים מאוד קשה בשבילו, עד סוף 24. הכוונה היא להקמה של תשתית בהיקף משמעותי שנועדה - - -

המכרז עצמו פורסם כבר?

יפורסם קול קורא ולא מכרז. זה עתיד לקרות בחודשים הקרובים.

כלומר, הקול הקורא עדיין לא פורסם והוא יפורסם בחודשים הקרובים? זאת התשובה?

אמת.

אוקיי, אז בחודשים הקרובים יפורסם קול הקורא. למה בעצם זה התעכב כל כך בין ה-RFI לקול הקורא?

RFI הרי, כמו שאת מכירה, הוא לא תהליך מכרזי במובן הפשוט שלו. עשינו למידה מאוד אינטנסיבית של השאלה איך נכון לעשות את זה. היו כיוונים שונים והרבה מאוד מאמץ. בתחילת הדרך חשבנו שהתשתית תיבנה באופן מסוים, אחר כך החלטנו לעשות שיטה שהיא קצת אחרת, בסופו של דבר הקול הקורא יפורסם להערכתי בעוד כחודשיים. הכיוון שלנו שם, אגב הדברים שאמר אייל וולדמן, לשותפות private public partnership.

כן, זה ברור. אז רק בעוד כמה חודשים ובעצם רק אז מתחילים את תהליך היישום של קידום הנושא הזה.

כאשר אני אומר שוב, חלקים נוספים של תשתיות החישוב קיימים.

תודה. אתה רוצה להשלים או שהצגת את הכול? אתה רוצה להגיד כמה מילים על הנושא שעלה כאן?

אני אתייחס לנושא השבבים. אני חושב שצריך לפרק שלושה חלקים שנאמרו פה באיזושהי נשימה אחת וצריך לראות אותם. יש את נושא פיתוח השבבים, ייצור השבבים ושימוש בשבבים. הסיטואציה היא אחרת. בפיתוח ישראל נמצאת בעמדה חזקה. זה גם נאמר פה, שיש חברות מובילות בישראל שעוסקות בפיתוח של שבבים. ייצור, יש כמובן יכולת של מפעלי "אינטל" בקרית גת אבל היא לא מקיפה היקף עצום מהייצור העולמי, אף על פי שהתכנון של השבבים המובילים נעשה בישראל. ושימוש בשבבים, אותן חברות ואותם חוקרים של בינה מלאכותית, בזה מצבנו טוב.

השאלה האם ישראל צריכה לנסות ולהיכנס למרוץ של הייצור, זאת אומרת שנתח משמעותי מהייצור של השבבים יקרה בארץ, האם היא מסוגלת לעשות את זה מול ההשקעות שנאמדות פה ב-300 פלוס מיליארד דולר בארצות הברית, סכומים מקבילים באירופה - - -

ואולי לתמרץ חברות זרות להגיע לפה ולבסס כאן מפעל, עם תמריצי מס מתאימים, עם חקיקה מתאימה. וזו לא רק שאלת המרוץ, זו שאלה מה ישראל צריכה ומה היא זקוקה בעולם המשתנה הזה.

השאלה הזאת נדונה, אני לא בטוח שהתשובה לה היא כזו חד משמעית ופשוטה כפי שאולי היו רוצים לחשוב. כשמשקיעים השקעות בסדר גודל כזה מן הסתם זו לא החלטה פשוטה.

תודה רבה. הדסה גטשטיין, בבקשה.

אני רוצה לחזק את זיו. בשנה האחרונה באמת נעשו מאמצים רבים בהובלה של השר אופיר אקוניס והמנכ"ל גדי אריאלי, ששמו דגש על קידום התחום, להמשיך את העבודה שלך ושהצוות שלך הובילו במיוחד למיצוב ישראל כמובילה עולמית. רק לענות לד"ר טל, למרות שזיו ציין את זה, שתקציב הבינה המלאכותית לא רק שלא נפגע ולא צומצם הוא גם הוגדל.

בנימה אישית, חשוב לי לציין שיש לנו צוות מעורב מכמה משרדים, שגם יושבים פה – חדשנות, מדע, משפטים, מערך הדיגיטל, מערך הסייבר, משרד רוה"מ, משרד החוץ, משרד הכלכלה והנספחים הכלכליים ועוד רבים, עובדי מדינה שלפעמים אנשים שוכחים כמה זה עבודה קשה ולא מוערכת כי האנשים האלה לא נמצאים בכותרות. אנשים שעובדים ללא הפסקה תוך כדי מילואים בתקופה הזאת, עבדו על נוסחים, על הסכמים בינלאומיים בשעות לא שעות. עובדים לילות כימים מול גורמים בחו"ל על מנת שישראל תמשיך להוביל בחדשנות, תהיה לא רק נוכחת אבל נוכחת פעילה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות, חלקם יושבים פה, אז מגיע להם באמת תודה רבה.

אנחנו לא עצרנו ולא הפסקנו להיות מעורבים באף לא ארגון אחד או דיון אחד, גם כשלא הצלחנו להגיע פיזית בגלל המלחמה. ליווינו את הצוותים המקומיים והנציגויות המקומיות בגלל החשיבות לקידום החברות הישראליות, התעשייה, המדע, דווקא בתקופה הזו, והחשיבות שיש לפעילות הזאת על עתיד החברה והכלכלה בישראל.

הצלחנו אף להטביע את המושג "חדשנות אחראית", אולי חלקכם שמעתם. המשכנו את העבודה שהתחלת בקדנציה שלך, חה"כ אורית, על גיבוש מדיניות רגולציה, פרסמנו את המדיניות הסופית עוד בשנת 2023, ושם אנחנו היינו הראשונים מכל המדינות לשים את המושג "חדשנות אחראית", שהיא גישה תומכת חדשנות, מעודדת פיתוח פתרונות חדשניים, תוך התחשבות בסיכונים. המסמך המלא 153 עמודים, אתם יכולים למצוא באתר, גם בשפה האנגלית.

בנוסף, ליווינו את המשא ומתן ב- CAHAIמועצת אירופה לגיבוש אמנה בינלאומית להסדרה שצפויות להיות לה השלכות דרמטיות על שימוש בבינה מלאכותית. ליווינו את העבודה ב-OECD. כמו שזיו ציין, לקחנו חלק בוועדות בינלאומיות, AI Safety Summit, שהובילה בריטניה, ליווינו את המשא ומתן על החלטה שעברה בשבוע שעבר באסיפה הכללית של האו"ם, קיבלנו הזמנה מיוחדת מיפן להצטרף ל- Hiroshima AI Process, אנחנו מעורבים גם ב-GPAI, שאת היית נוכחת בקדנציה הקודמת.

אני הצטרפתי בשם ישראל הראשונה לארגון ה- GPAIאז אני שמחה לשמוע שאתם פעילים שם.

אנחנו ממשיכים. הכי חשוב שאנחנו ממוצבים בצוותים המקצועיים ביותר, פונים אלינו מכל העולם, ואני כן מציינת את זה, להתייעצות, ללמוד איך אנחנו עושים שיתוף פעולה בכל דרך אפשרית בתחום. המדיניות שפרסמנו מתבססת על מדיניות של המדינות המאפשרות בדומה לגישה שלנו, ארצות הברית, בריטניה, ואנחנו מקבלים עליה מחמאות רבות.

בנוסף, בימים אלה השקנו אגף ייעודי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שיהווה מוקד ידע לרגולציה ואתיקה, מוקד ידע שיסייע לרגולטורים, יעסוק בהנגשת מידע וכלים והקמת פורום לשיתוף הציבור. האגף הזה כבר הוקם ואני שמחה להציג פה את עו"ד יוסף גדליהו, שהוא הראשון במחלקה הזו. אנחנו בגיוס של עוד כמה אנשים.

בהצלחה רבה.

תחום נוסף, כמו שזיו ציין, זה הטמעה בממשלה. גם שם יש עשייה היסטורית. לאחרונה נבחרו בקבוצת שותפים , מערך הדיגיטל, מערך האוצר, משפטים, פרויקטים להטמעה במשרדי ממשלה, פרויקטים מגוונים בטכנולוגיה וביעדים מצמצום תאונות דרכים ועד הגברת יעילות של משרדי ממשלה. יקבלו תקצוב וליווי מקצועי ומשפטי כדי להגביר את הסיכוי שלהם להצליח. גם המהלך הזה מתקדם למה שקורה בעולם ואנחנו רואים התעניינות של גורמים בינלאומיים בהתקדמות שלנו.

כמובן, קשרים בילטרליים למחקרים משותפים באקדמיה, בסדר עדיפות לאומית, קידום שילוב חברות ישראליות בנסיינות רגולטורית, הנגשת דאטה למחקר, למערך הסייבר של מעבדת מחקר ייעודית בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, מערך הדיגיטל שותפים בדבר הזה ועוד ועוד.

לסיום, אני רוצה להגיד כאזרחית במדינת ישראל שאני גאה לראות את העשייה שנעשתה בשנה האחרונה למרות כל האתגרים, וגאה לראות את ההתפתחות שנעשתה בתחום במיוחד בשנה האחרונה. יש לנו כמובן עוד הרבה עבודה. אני מסכימה עם רוב הדברים שקורים פה ויש לנו באמת עוד המון עבודה, אבל אין לי ספק שבהובלה של השרה הנכנסת, גילה גמליאל, אנחנו נמשיך לעשות את כל מה שביכולתנו למיצוב ישראל כמובילה בתחום.

תודה רבה. בהצלחה רבה. נסיים את ההתייחסות הממשלתית עם נציג המל"ל. חשבתי שזה נושא שההתייחסות שלכם בו היא חשובה. אתה יודע שכשנכנסתי לתפקיד היה דיון אסטרטגי במל"ל איפה להפקיד את נושא הבינה המלכותית, שעד אז היה מופקד במל"ל בשיתוף כל מיני שחקנים, היה לי כבוד להשתתף בו עם ראש המל"ל היוצא, מאיר בן שבת, בדיון משותף עם הדרגים הכי בכירים בממשלה, והוחלט - - -

אני הצגתי לך את הנושא שם.

כבר כמה מערכות בחירות עברנו, כמה גלי קורונה וכמובן אירועים קשים מאוד ב-7 באוקטובר, אז אני מתנצלת שלא זיהיתי אותך. בבקשה, אני אשמח שתתייחס לנושא הדיון.

אני אתייחס בקצרה, אתחיל ואסיים באותה הערה, אנחנו מדינה במלחמה בתנאים שאתם מבינים שהם קשים, לא רק באזור המידי שלנו, יש מלחמה באוקראינה, אנחנו בתקופה שצריכים להתאים את המדיניות ואת הכלים של המדיניות ליכולות ולמציאות שלנו. מדינת ישראל יצאה לדרך בתחום של תוכנית לאומית בנושא בינה מלאכותית לפני שנים אחדות. הונחו על שולחן הממשלה שתי הצעות, אחת הובילה ארנה ברי, שהוזכרה קודם, ואחת פרופ' בן ישראל ואביתר מתניה. אנחנו שקללנו את התוכנית הזאת ובנינו שלושה עשר עקרונות ואותם היה לי הכבוד להציג לשרה אורית פרקש הכהן.

הנושא השני בתוכנית היה שתהיה הכרה מיניסטריאלית, שמשרד מסוים – אנחנו המלצנו על משרד המדע – הוא זה שיוביל את הנושא, ואני שמח שקיבלת את זה והעברת החלטת ממשלה בנושא, ואחר כך העביר השר שהחליף אותך החלטה נוספת. הנושא הזה מתקדם מאז. העדכונים והדיווח של ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית, ושל הדסה גטשטיין, שמייצגת את משרד המדע, רק ממחישים את הדברים האלה.

יצאנו ממקום לא רע, אפילו הייתי אומר יחסית טוב, עולמית כשהתחלנו את התהליך הזה. אני מקווה שבעת פרסום הדירוגים הבאים אנחנו נראה ששמרנו על המקום, אולי אפילו שיפרנו אותו, כי הייתה קפיצת מדרגה בכל ההיבט של העשייה הממשלתית בנושא הזה. בכל זאת אני רוצה להדגיש שלושה אתגרים גדולים שעוד לפנינו: הראשון – אנחנו במאבק חשוב וקשה מאוד על הון אנושי בכל התחומים, בכל עולם ההייטק, בפרט בנושא של בינה מלאכותית אבל לא רק, אנחנו צריכים להצליח בזה והנושא הזה שווה התעמקות נפרדת.

הנושא השני – אנחנו רוצים מאוד לראות שהתוכנית הלאומית מנגישה את נושא הבינה המלאכותית לכל מערכת החינוך מגיל מאוד צעיר ואילך. זה מאוד מאוד חשוב גם כמשתמשים, גם כאזרחים וגם כמומחים אחר כך. הנושא השלישי, שהוזכר פה ונדון פה על ידי כמה מהדוברים, הוא מעבר מומחיות ישראלית של ייצור חומרה ותוכנה. אנחנו בוחנים את הנושא הזה לעומק. יש הרבה מאוד אילוצים פה. החקיקה האמריקאית הטילה אילוצים רבים. יש חברות ישראליות שמחזיקות בפלחי שוק חשובים מאוד בתחום הזה ואנחנו מאוד רוצים לתת להן לפרוח ולא להקשות עליהן. נושא עמוק וחשוב ביותר. אני מסכים עם זה שישראל חייבת להיות גבוהה בו ואנחנו מאוד מודעים לחשיבות הזאת.

אני אסיים באותה נימה שהתחלתי. אנחנו מאוד משתדלים. בתוך עולם המלחמה שאנחנו נמצאים בו סימנו נושאים מעטים, אחד מהם זה בינה מלאכותית, לקדם אותו כאילו שיגרה. אני לא בטוח שלא היינו מצליחים יותר בתקופה אחרת, אני אפילו מאמין שהיינו מצליחים יותר, אבל ההצלחה בקידום הנושא היא גדולה. אני מברך על כל מי שעוסק בנושא הזה כגוף אזרחי. אנחנו רואים את התמונה המלאה, גם את הבינה המלאכותית בעולם הצבאי שלא נדונה היום, שם אנחנו מחזיקים יכולות – אנחנו יותר מכווני אפליקציות –שהן חשובות מאוד, תורמות מאוד לביטחון הלאומי. אני חושב שבשורה התחתונה אנחנו מתקדמים יפה על אף האילוצים.

תודה רבה. טל מימרן, מתכלית, רצית להגיב, בבקשה.

קודם כל אני רוצה לומר שאנחנו נמצאים פה בדיון שמטרתו להעשיר האחד את השני ולא לעשות "ניימינג", "שיימינג" ו-"בליימינג", אבל בכל זאת ציינת את שמי אז אני אציין: ספר התקציב שפורסם בפברואר 2024 לא מתאר השקעה ספציפית בבינה מלאכותית, כן מתאר הפחתה של 268 מיליון שקלים ממשרד המדע. זה נכתב בספר התקציב. אני לא אמרתי שיש הפחתה בתקציב של בינה מלאכותית, אמרתי שיש תקציב בהפחתה של המשרד וראוי להעמיד את הדברים על דיוקם. תודה.

תודה. ניל נמיר מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח, בבקשה.

רציתי להעלות שני נושאים שלא עלו פה ואני חושב שזה חשוב בפורום המכובד הזה. דבר ראשון, לגבי הון אנושי, הרבה גורמים מטפלים במשרד החינוך וגם במל"ג על העשרת האנשים בתחום הבינה המלאכותית, אבל אין אף גוף שמטפל להעשיר את האנשים שכבר מועסקים בשוק העבודה. כדי לדאוג שהפריון יעלה אנחנו חייבים לאמץ תרבות של מתן הכשרה לאנשים שכבר נמצאים בשוק העבודה. למעט כנראה שלושת הגופים הרציניים שיושבים מימיני, שהם ב-Magnificent Seven, שמכשירים אנשים ונותנים להם השכלה פורמלית בבינה מלאכותית, אנחנו חייבים גם רואי חשבון, עורכי דין, מעצבים. אנחנו חייבים להקים תשתית של למידה לאורך החיים כי בלי בינה מלאכותית אנחנו לא נוכל להצטיין.

הדבר השני שאני רוצה להעלות לא בדיוק קשור לדיון פה אבל לגבי סכנה אמיתית בטווח הביניים למשבר תעסוקתי. סביר להניח שבטווח הארוך יאבדו משרות מסוימות ובעתיד יפתחו משרות אחרות, אבל בטווח הביניים, בגלל שהדברים קורים כל כך מהר, כנראה שיהיה משבר תעסוקתי.

ניל, זה יהיה נושא הדיון הבא שלנו ואתה תדבר בו.

אני אחכה בסבלנות. תודה.

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק, התאחדות התעשיינים, בבקשה.

אני חושבת שדיברנו פה על המון המון דברים ואני חושבת שכולם היו על השולחן. אני אתן את זה רק מנקודת מבטנו. באיגוד ההייטק יש לנו את פורום ה-AI ואנחנו מאגדים הרבה מאוד חברות מהתחום הזה. אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר אני רק אגיד שבאמת קשה להן. אנחנו בשנה וחצי של deficit, הלכנו קצת אחורה, והעולם המשיך בתקופה הזאת ללכת קדימה.

זה אומר שכרגע היזמים, אחרי רפורמה, מלחמה וכל הדברים האלה – תחשבו שיש לנו סטארט-אפים שסגרו את שעריהם והלכו להילחם. שמונה מתוך עשרה סטארטאפיסטים פשוט עזבו את החברה והלכו להילחם. זה באמת לקח אותם אחורה במשך חצי שנה. זה הרבה מאוד זמן ואנחנו עכשיו רואים שמאוד מאוד קשה להם. קשה להם בגיוסי כספים, קשה להם ביכולות הטכנולוגיות וקשה להם למצוא טאלנטים. הטאלנטים הקיימים שיש היום במדינת ישראל – אתם אומרים שיש לנו את ההון האנושי, נכון, יש לנו, אבל כל טאלנט מוביל מקבל הרבה מאוד הצעות, גם בתוך ישראל וגם מחוץ לה. זה מאוד מאוד מפתה, בעיקר בעת הזאת שאין כל כך גיוסי כספים. הייתי שמחה שסער, חבר אצלנו מקריאייטיב AI ייתן על כל מילה.

בבקשה.

שניה לפני שאני אציג את עצמי אני אספר לכם בדקה על מה יקרה ב-70 שנה הקרובות. אני חושב שרוב האנשים פה מכירים את זה. בעוד 70 שנה הילדים שלנו, של כל מי שיושב כאן, כבר יוכלו להאריך את החיים שלהם. בעוד 50 שנה אנחנו נדע לשמור ולמעשה להשתמש באנרגיה, אנרגיה תהיה זולה, כמעט חינמית לכולם. בעוד 30 שנה אני לא חושב שיהיה נשק בעולם שלו יהיה משולב בו AI – זה דבר נורא להגיד אבל זה המצב – ובעוד 10 שנים כל מטייל או סטודנט יוכל להשתמש בכל כלי בינה כזה ואחר ולמעשה communication לא תהיה בעיה.

אני יזם יחסית קטן, יש לנו חברה של 15 אנשים, אנחנו בונים מה שנקרא Autonomous agent. אני וחבריי בונים דברים כמו צ'אט ,GPTקצת יותר חכם אפילו. אני גם מרצה ואני גם חוקר ואני רוצה להגיד לכם שהיום אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים בעיקר בגלל הבחור הזה משמאלי, החבר'ה מ-Meta. הם שיחררו מודלי שפה פתוחים וטכנולוגיה פתוחה אז הם אלו שהניעו למעשה את כל התהליך הזה. אין מספיק נתונים ודברים בסגנון ישראליים כדי שנוכל גם לעזור לאנשים בישראל, לאיכות החיים שלהם, לחסוך לכל אחד מאתנו זמן או ממש לשפר את איכות החיים, אם זה בעולם המדיקל, הביוטק, הפרודוקטיביות שלנו וכן הלאה.

דבר שני, הרשות לחדשנות השקיעה בנו לא מזמן, אחרי שגייסנו כבר כמה פעמים, והם השקיעו גם בעוד חברות של חבריי והם עושים עבודה טובה. הלוואי והיה להם עוד כסף והלוואי – דיברנו על הון אנושי לא מעט, כולם הזכירו את זה פה, גם אני וגם החברים שלי מקבלים הצעות, אני אגיד את האמת, של מיליוני שקלים ודולרים לעבוד בחברות אמריקאיות. הרצון לקבל כסף הוא נחמד, אבל אין לנו יכולת להתמודד עם זה, אנחנו צריכים להעצים את ההון האנושי ברמה כזאת שאנחנו יודעים להשאיר את החברים שלנו בארץ ואת האנשים שלנו בארץ כדי לעזור להם.

דבר אחרון לגבי הון אנושי, אנחנו צריכים יותר עזרה לאוניברסיטאות, אנחנו צריכים יותר דוקטורנטים, יש מעט מאוד אנשים שיודעים לעשות את זה, מעט מאוד אנשים שיודעים לפתח את הטכנולוגיות האלה. תודה.

תודה. יואב אבנשטיין, בקצרה ,בבקשה.

יש לי מה להגיד על כל אחד מהדברים שנאמרו אבל אני לא אעשה את זה מקוצר הזמן, אני אתמקד בנושאי הליבה. אני אגיד ככלל אצבע לגבי טאלנט, טאלנט רוצה לעבוד על הבעיות הכי גדולות ורוצה תשתיות מחשוב מתאימות לעשות את זה, בהקשר לדברים שנאמרו לפניי, זה לאו דווקא קשור לתמריצים כספיים, יש לי דוגמאות גם מהאקדמיה שבהן היכולת לעבוד על הבעיה עם התשתיות המתאימות זה גורם המפתח. סוגר את הדבר הזה כי זה דיון בפני עצמו.

אני אציג את עצמי בסוף כדי להסביר למה הרשתי לעצמי להגיע לפה ולדבר מה-vantage point הייחודי שאני נמצא בו, אני רק אמסגר את זה כמישהו שפועל גם באקדמיה, גם בתעשייה, גם בתחום הרגולציה וגם בתקינה. אני רוצה להציע פה לוועדה לשקול איזשהו מיסוד של עבודה או התייחסות של ממשלת ישראל בוועדות השונות של האנשים השונים שעוסקים בנושא לתחום של התקינה כי זה איזשהו game changer.

בעברי הייתי חלק מהאנשים מאחורי הקלעים של אותן ועדות מפורסמות שהוזכרו, של איציק בן ישראל ומתניה, וגם בתתי ועדות כמו אורי באתיקה וגם בוועדות טכנולוגיות נוספות. אני קודם כל שם כמומחה בין-לאומי, אבל בעוונותיי מייצג את ישראל כמומחה היחיד בחלק מהפורומים, אם לא ברובם, בנושא של תקינה לבינה מלאכותית.

שש שנים אחורה, כשקמו הפורומים הראשונים בתחום הזה ברמה הבין-לאומית, כולם הרימו גבה למה אנחנו שם, למה אני שם, למה אני משקיע בזה את הזמן, היום זה נהיה איזשהו כלי פרקטי – וכאן אני מדייק משהו – נושא התקינה נהיה כלי פרקטי בידי המחוקק. אם מסתכלים על ה-EU AI Act מדברים עליו והוא מקבל כיסוי תקשורתי מאוד מאוד גדול, אחד הכלים החקיקתיים המשמעותיים נקרא Article 40, presumption of conformity ל-harmonized standard.

זה אומר בצורה פשטנית שהמחוקק האירופי מבין שכשהוא הוציא לשוק את ה-GDPR לדוגמה, חקיקה שכולם מכירים בעולם, היה שם איזשהו פער קונקרטי של איך עסקים, במיוחד small enterprise startups וכו', גופים יותר קטנים מאשר הקונגלומרטים הבינלאומיים שכולם מכירים, מתמודדים עם חקיקה כזו.

הפעם, הצורה שבה המחוקק מנסה לפתור את הבעיה הזאת היא על ידי תקנים, אבל לא תקנים שמישהו אחר מפתח אלא אותו מחוקק, אותו trilogue EU, הסמיך גוף תקינה ייעודי של אירופה שנקרא CEN-CENELEC שמפתח את התקנים האלה. הם הולכים להיות מפורסמים ב-EU journal, כאיזשהו extension של החקיקה. כלומר, המחוקק בעצם מוריד את החקיקה מ-200,000 רגל ל-10,000 רגל באמצעות הכלי הזה.

אני במקרה נמצא שם כמומחה יחיד כרגע, אני נמצא גם בוועדות הבין-לאומיות, אני גם עובד עם הרשות לחדשנות, משרדים שונים, אבל כיום אפשר להגיד שאני מהשוק האזרחי, למרות שהתחלתי את הפעילות בכובע של אוניברסיטת תל אביב כשהייתי בחברת המסחור שם. יש לי היסטוריה ארוכה באוניברסיטה, הייתי עמית הוראה בפקולטה לניהול, בחברת המסחור, הייתי אחר כך במרכז המחקר עצמו ל-AI בתוך אוניברסיטת תל אביב, אני מלווה את הווקטור הזה מספר שנים. למעשה, בימים שבהם הנבטנו את ועדות ראש הממשלה המפורסמות הייתי באמ"ן ובמפא"ת, עשיתי שיתופי פעולה למחקר עם שותפים שלנו עוד בימים הראשונים ההם. לכן הזווית שאני מסתכל עליה היא מאוד מאוד הוליסטית, אבל אני לא אכנס לכל הנושאים שעלו, אני רוצה רק להתמקד בנושא של התקינה.

אני אגיד שאני לא חושב שזה משאב שצריך להיות באיזושהי התקשרות פרטנית כל פעם עם כל משרד בנפרד. אם אנחנו מסתכלים על דוגמאות של מדינות, חלק אפילו מהפורומים שהוזכרו כאן, NIST לדוגמה, זה ארגון תקינה אמריקאי, כשהם פונים אלינו - - -

לא רק אבל גם.

לא רק אבל גם, נכון. ו-SEC שאני עובד איתם בקנדה הם גוף תקינה.

אבל מה בעצם המסר שרלוונטי לדיון הזה?

אני אעביר את המסר הזה בדוגמה שכרגע נגעתי בה, SEC בקנדה שאני עובד איתם מתוקצבים על ידי הממשלה כאיזשהו גוף מומחה תוכן לנושא פיתוח תקינה ייעודי לבינה מלאכותית. יש עשרות מיליוני אנשים שמופקדים על הנושא. אם אני מתחבר לדברים שעלו פה בדיון קודם, אותו גוף, אותה פרופסיה – ואגב, אני פותח סוגריים, אני רוצה להגיד שבתור מישהו שיש לו את ה- vantage point הייחודי שמלווה את הדבר הזה כבר מ-2017, אני חושב שבהינתן זה שלא הייתה ממשלה ולא היה תקציב ב-2017-2018, נעשית עבודה מדהימה. צריך להגיד קודם כל כל הכבוד למשרד המשפטים, משרד המדע, רשות החדשנות, על מה שהם עושים במסגרת האילוצים שניתנו להם.

נכון שיש לנו עוד מה לעשות כדי לתרום את המובילות המעצמתית קדימה, אבל כדי למסגר את זה במספרים: דיברתם על תשתיות, כש"אינטל" קונה מכונה של ASML אנחנו מדברים על 380 מיליון דולר למכונה אחת. כשאנחנו מדברים על נושא של resources. כשאני מדבר על יכולת של ישראל להשפיע על התקינה ובכך להשפיע על החקיקה בפורומים מובילים בין-לאומיים, אני מדבר על להחזיק שלושה אנשים במשרה. שורה תחתונה.

תודה רבה. אני אגיד כמה דברי סיכום כי אני חושבת שהמסר מתוך הוועדה הזו מהדהד. מהפכת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית בראשה הופכת לנגד עינינו לאירוע גיאופוליטי מובהק, ובשונה מהעבר היא מקדמת את העולם הטכנולוגי למדיניות פוסט גלובלית. העולם חוזר למודלים מבוססי בריתות וקואליציות, בעולם בו מעולם לא היה כל כך קל וזול לבנות יכולות טכנולוגיות. בעוד שחצי עולם חופשי עסוק בבחינת הכללים האתיים הראויים לשימוש בבינה מלאכותית, גוש שלם המונה את סין, רוסיה, איראן ועוד, אינו מחויב כלל לעקרונות אלה.

מעבר לכך, וכפי במוקד הדיון הזה, מתקיים מרוץ טכנולוגי עולמי שהופך למקומי בו מדינות רבות עסוקות בבניית כוח תשתיתי, כוח של ייצור טכנולוגיה, שיבטיח את עצמאות המדינות השונות מבחינה טכנולוגית. במציאות כזו כל מדינה חייבת לבחון מחדש את שיתופי הפעולה שלה ואת ביטחון שרשרת האספקה הטכנולוגי שלה מול שותפיה. כל מדינה, ובמיוחד ישראל, חייבת להבין כי מדינה שתישאר מאחור במרוץ הזה מסכנת לא רק את מעמדה הכלכלי אלא גם את ביטחונה. בשונה מהסייבר, אם ישראל רוצה להישאר מובילה בתחום הבינה ובתחומים אלה היא חייבת להשקיע בתשתיות טכנולוגיות, בתוכנית רב-שנתית בנושא התשתיות, בנושא ייצור טכנולוגיה וכוח מחשוב. כל אלה נדרשים על מנת לפתח את התחומים האלו.

נשיא ארצות הברית מקדיש חקיקה ייחודית בנושא הבינה, בנושא השבבים, בנושא הטכנולוגיה, וכבר פרסם שלושה צווים נשיאותיים למשימות שיבטיחו את מעמדה הטכנולוגי של ארצות הברית בעידן הבינה המלאכותית. את זה הוא עושה בהשקעות ענק ועל ידי תוכניות ארוכות טווח. כך גם, כפי שעלה מהדיון הזה, מדינות כמו סין, איראן, רוסיה, צרפת, גרמניה, קנדה, סינגפור, האמירויות, קוריאה, סעודיה ועוד. ואצלנו כסף רב ויקר הולך לסובסידיות, לכספים קואליציוניים, למקומות מגזריים, בימי מלחמה, בעוד מדינות העולם רצות קדימה ומשקיעות סכומי עתק במטרה להפוך את מדינותיהן למובילות בתחום הבינה המלאכותית ובשימור העצמאות הטכנולוגית שלהן.

העולם לא ממתין, המרוץ בעיצומו ואנחנו מפסידים בו. דווקא בימים אלו חשוב לשים את הדגש ואת העיניים על הנושא הזה ולקדם אסטרטגיה ותוכנית ביצוע בנושאים הללו. אני קוראת מכאן – והדבר הזה חשוב כי המסקנות של הוועדות האלה בסוף נרשמות, מחלחלות, פותחות מהלכים – למקבלי ההחלטות בממשלה, לשרת החדשנות והמדע, לראש הממשלה, למועצה לביטחון לאומי, לקדם ולפעול ללא כל דיחוי על מנת להבטיח את מעמדה ועצמאותה התשתיתית בתחומי הטכנולוגיה של ישראל.

על הממשלה לקדם באופן דחוף החלטת ממשלה לתוכנית טכנולוגית לאומית ארוכת טווח, חמש שנתית לפחות, בהקדם. על ההחלטה להעלות בסדר העדיפויות ולשים דגש לחיזוק עצמאותה הטכנולוגית וחתימת הייצור הטכנולוגית של ישראל ולכלול יעדים כמותיים ברורים לצד תקציבים משוריינים בחמש השנים הבאות להבטחת התוצאות והתוכניות הבאות: א', תוכנית ביצועית שתגדיל את החתימה היצרנית בישראל של חברות שבבים; תוכנית ביצועית ב' עם יעדים תקציביים, חקיקה, תמריצי מס מרחיקי לכת, שתהפוך את ישראל האטרקטיבית במיוחד לביסוס תשתיות טכנולוגיות קריטיות והבאתן לישראל לצורך הבטחת אספקת הרכיבים והתשתיות הטכנולוגיות הנדרשות לתעשייה הישראלית לטווח ארוך;

תוכנית ג', תוכנית ביצועית שכוללת יעדים וצעדים לצמצום התלות של ישראל בשבבים לפיתוח יישומים מתקדמים. ד', תוכנית לביצוע זירוז בניית התשתיות של המחשוב במדינת ישראל ללא כל דיחוי. ה', החלטה שתחזק את קצב יישום היעדים ותקבע מנגנונים להבטחת הביצוע בתחומי הבינה המלאכותית, גם בהיקף ההשקעות, גם בנושא חיזוק האקדמיה והאקדמאים והקמות מרכזים נוספים בתחום ה-AI. דגש מיוחד בנושא האקדמיה, מימון תארים, תוכניות ותמריצים להשארת אקדמאים בישראל. ממה שאני ראיתי, יש לנו כוח אקדמי חשוב אבל יש קושי גדול להשאיר אותו באקדמיה. רובם נחטפים לתעשייה והדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

מכון לבינה מלאכותית. אני חושבת שצריך בנוסף להקים צוות ייעודי בממשלה – או במשרד הביטחון או בצבא, איפה שיחליטו – באשר לאתגר הביטחוני שטכנולוגיה זו מייצרת לישראל. יש לבחון הקמת רשות מיוחדת או נושא משרה ייעודי עם סמכויות ותקציבים בנושא בינה מלאכותית, ובפרט בעל סמכויות בנושא תשתיות לאומיות לבינה מלאכותית. אלה ההמלצות.

ישראל אכן מדורגת עדיין במקום מכובד, שביעי בעולם, אבל ירדנו בדירוג וזוהי מגמה מאוד מדאיגה. העולם השתנה. אנחנו נמצאים במגרש משחקים אחר ושונה. אסור להתעלם מכך. הוא דורש פעילות אקטיבית מצד מקבלי ההחלטות בממשלה ועל ישראל לעדכן את תפיסתה האסטרטגית בנושא הזה ללא כל דיחוי. תודה רבה לכל המשתתפים. אני מברכת על הדיון החשוב הזה. למדתי, השכלתי ואני מקווה שתהיה לנו גם את ההזדמנות לעשות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.