פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
8
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/02/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 270
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"ט באדר התשפ"ד (28 בפברואר 2024), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/02/2024
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023
פרוטוקול
סדר-היום
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של ח"כ שמחה רוטמן
מוזמנים
¶
נוי חסון גורדון - ראש אשכול חקיקה, משרד המשפטים
שירה עמנואל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
רן סלבצקי - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד המשפטים
עמית בכר - יו"ר לשכת עורכי הדין, לשכת עורכי הדין
משה הכהן - יו"ר הוועדה הבוחנת, לשכת עורכי הדין
דנה בלום - מנהלת מחלקת ההתמחות וההסמכה, לשכת עורכי הדין
משתתפים באמצעים מקוונים
¶
ערן בן שושן - נציג מתמחים, מתמחים בעריכת דין
יובל מיארה - מתמחה, מתמחים בעריכת דין
עינב מור - מתמחה, מתמחים בעריכת דין
רישום פרלמנטרי
¶
הדס כהן
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, פ/4155/25
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, אנחנו בעניין הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – התמחות ומבחני הסמכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, פ/4155/25, שלי – חבר הכנסת שמחה רוטמן. אתה רוצה לומר משהו לפתיחה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מדובר בהצעת חוק שהגשתי די בתחילת המערכה. אפשר לראות הדים היסטוריים למועד שבו היא הוגשה, כי הצעת החוק מדברת על יצירת מבחני הסמכה מיוחדים למי ששירת במילואים פרק זמן ממושך. כשהגשתי את זה אז זה היה לפחות 40 יום. מאז אנחנו יודעים שהמספרים גדלו בצורה משמעותית. צריך לציין לטובה הרבה מאוד פעולות שנעשו, גם על ידי משרד המשפטים וגם על ידי לשכת עורכי הדין להקלות ולהטבות. אבל אותה קבוצת אוכלוסייה של משרתי המילואים הממושכים דווקא ברוב המקרים נפלו בין הכיסאות.
זאת אומרת, קיצור תקופת ההתמחות – בואו נתאר את התרחיש הנפוץ – למישהו שסיים אפילו התמחות בספטמבר והיה אמור לגשת לבחינות שנדחו בגלל המילואים. הוא היה אז אחרי ההתמחות, אז קיצור תקופת ההתמחות לא נגעה בו בכלל, לא השפיעה עליו. הוא כבר סיים את ההתמחות שלו. הוא המתין למבחני לשכה. הוא אפילו למד ועמד לגשת לבחינה. מתי מועד הבחינה המקורי, בדצמבר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היה אמור להיות בדצמבר ונדחה לפברואר. זאת אומרת, מי שסיים בספטמבר היה אמור ללמוד בחודשי החגים, אוקטובר-נובמבר, ולגשת לבחינה בדצמבר. כתוצאה מהמלחמה הוא גויס, ואפילו לבחינה בפברואר הוא לא היה יכול לגשת. למעשה, גם כאשר הוא כבר משתחרר – ואלו מהם שמשתחררים כעת – הוא בעצם נמצא בסיטואציה שהעומס שנופל עליו הוא גדול יותר. בניגוד לכך, מי שהוא באמצע ההתמחות אומנם לא הרוויח אבל לא נפגע בגלל קיצור התקופה ובגלל שימי המילואים שלו לא באים בחשבון; או מי שהוא כבר עורך דין, ואז יש לו את ההגנות של מקום העבודה שלו – הוא עובד – וגם כאשר הוא חוזר ממילואים לא ניתן לפטר אותו וטוב שכך. אלו הם מנגנוני ההגנה השונים.
מי שיצא למילואים בתקופת הביניים הזאת שבין ההתמחות לבין מבחני הלשכה יוצא עכשיו לחיים האזרחיים ופתאום אין לו פרנסה; לגבי מבחני הלשכה, גם אם הוא יבחר את המסלול המפוצל שניתן לו באותה הטבה, זה רק מאריך את התקופה שהוא שבה הוא גם לא יכול לקבל דמי אבטלה; הוא גם נמצא מחוץ לשוק העבודה. הוא בבעיה גם פרנסתית וגם ביכולת שלו להשתלב. אני אפילו לא מדבר על זה שאותם אנשים, גם אחרי שהם יעברו מבחני לשכה – אנחנו יודעים שיש הגנות, אבל בסופו של דבר מעסיקים יודעים שהבן-אדם שירת שירות מילואים ארוך וזה עלול גם להקשות על חזרתו לשוק העבודה. כל הדברים הללו, יחד עם כלל הבעיות הכלכליות שקיימות כתוצאה מהמלחמה, מצריכים התייחסות מיוחדת. לכן הצעת החוק מבקשת בחינת לשכה מקוצצת עבור אותה אוכלוסיית משרתים. זה חלק אחד של ההצעה.
החלק השני של ההצעה אומר שיקבעו מועדים, כך שמשרתי המילואים יוכלו להיבחן במועדים הללו וכך לא יהיה מצב שהוא ממתין זמן רב לבחינה. הזמן הזה הוא זמן שמבחינת משרת המילואים הוא זמן מאוד קשוח עבורו ועבור משפחתו גם מבחינת הפרנסה, גם מבחינת עומס הלימודים. אני לא מדבר אפילו על הסיטואציה שבן אדם אחרי יותר מ-100 יום של קרבות יוצא ופתאום צריך לצלול לתוך המון לימודי חומר. הראש שלו לא בזה. גם בנושא הזה צריך לתת מענה.
לפני שהעלינו את הצעת החוק כאן לוועדה באנו בדברים עם צוות הוועדה ועם משרד המשפטים ואנשי לשכת עורכי הדין. חשוב לי לציין כבר בתחילת הדברים שמאז הגשת ההצעה הרבה מאוד כבר נעשה. עדיין נשארה הקבוצה הזאת שצריכה לקבל את ההכרה ואת ההקלה, אבל הרבה מאוד נעשה, כולל בתחום מועדי המבחנים, כולל בפיצולים, כולל בתוספת הזמן ותקנות שהוגשו. כל הדברים הללו התרחשו. אני מקווה שאנחנו נותנים איזושהי רגל מסיימת לקבוצה מאוד מאובחנת ומוגדרת, ובהקשר הזה היא שונה משאר הקבוצות. זאת אומרת, בניגוד אפילו לבן אדם שהוא מפונה. נכון, קשה. נתנו הקלות, נתנו הטבות, גם במתווה של הלשכה ועוד, אבל בסופו של דבר הוא יכול לשבת וללמוד – רובם. מי שלא, צריך לתת לו מענה באופן חריג, אבל הוא יכול לשבת וללמוד. גם בני זוג. לימוד זה משהו שבדרך כלל לא עושים מחוץ לבית. נתנו המון המון הקלות והטבות לכל מיני קבוצות, גם בתחום ההתמחות ועוד, מתוך הבנה שיש להן איזשהו קושי. משרתי המילואים עצמם הם קבוצה ייחודית בצורך שלהם בהכרה הזאת.
לפני שנשמע את המשרד ואת הלשכה, ואת יואב אם הוא רוצה גם להתייחס, אני רק אגיד שכאשר הגשתי את ההצעה הזאת אמרו: לא הבנתי, אתה יכול להוריד את הרמה המקצועית של בן אדם בגלל שהוא שירת במילואים? מה זה קשור אחד לשני? מה הקשר בין שני הדברים? אם המבחן דורש רמה מקצועית מסוימת אז מה היחס?
יש הרבה תשובות בדבר. התשובה שאני נתתי ברמת התפיסה, נקרא לזה עמדת הקיצון שאני חושב שאני מוכן לעמוד מאחוריה, זה שאדם שנתן עבור מדינת ישראל את פרק הזמן הממושך הזה במילואים הוא בן אדם שאני סומך עליו הרבה הרבה יותר, וזה אחד הדברים המרכזיים בעורכי דין. הידע של מבחני הלשכה הוא ידע שכבודו במקומו מונח, אבל בסופו של דבר הדבר החשוב ביותר אצל עורך דין – וזה גם חלק מהבחינות על פי החוק – זה המבחן באתיקה. מבחינתי הבן-אדם עמד במבחן האתי החשוב ביותר שהוא מוכן לעמוד ולמסור את נפשו עבור מדינת ישראל במסירות נפש של ממש. אנחנו כמדינה חייבים להוקיר לו תודה, וגם לדאוג שחס ושלום הוא לא ייפגע מזה מקצועית. אני חושב שהכלי הזה של החקיקה מאפשר זאת. אתה רוצה לפני לדבר?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
אני אומר כמה דברים כלליים, אחד מהם אני אומר כבר לא בפעם הראשונה. אני לא זוכר קבוצת אוכלוסייה – אני מרגיש נוח לדבר על זה כאן כי גם אני בתוכה – שכל כך מתעסקים עם הסיפור שלה. עם כל הכבוד לעורכי הדין, הם לא מרכז העשייה של מדינת ישראל. לא היינו מעלים על הדעת לא רואי חשבון ולא רופאים. אני חושב שיש פה יתר עיסוק בעניין הזה, וזה חומר למחשבה על מה חשוב. זה משהו כללי. אני חושב שזה פשוט לא חשוב, עם כל הכבוד. מדוע? היו פה הרבה מאוד דיונים. אני חושב שהלכנו ביחד – אני אומר מילה טובה לך, אני אומר למשרד המשפטים וללשכת עורכי הדין שהגיעו המון דברים לפה שהיו בקצה והגיעו להסכמות. אני חושב שאנחנו הגענו לשלב ש-enough is enough. בסוף זה מקצוע. עם כל הכבוד למבחן האתי שאתה מדבר עליו, הוא לא פחות אצל רופאים ולא אצל רואי חשבון ולא אצל בעלי מקצוע אחרים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לא כאלה, ואין כזה עיסוק בדבר הזה. ממש לא כאלה. אני חושב שמרוב שמדברים על המקצוע יש כבר זילות של המקצוע. Enough is enough. צריך להגיד סטופ. אני מאוד בעד הרבה דברים שקרו פה בוועדה. אני ממש נגד העניין להוריד. אני גם אגיד משהו ברמה העקרונית, יש גבול כמה הכנסת בחקיקה מתערבת בהליכים מקצועיים. אני חושב שהוועדה הזאת עשתה די והותר בהקשר הזה, לדעתי עשתה מעבר ובצורה מוגזמת בהקשר הזה. יש פה איזשהו לובי שלם שמתעסק בזה. אני חושב שזה מוגזם. פשוט מוגזם. וגם זאת אמירה ערכית. enough is enough בהקשר הזה. נוח לי לומר את זה כי אני בתוך האוכלוסייה הזאת של עורכי הדין.
אחרי שאמרתי את הדבר הזה אני חושב שמה שנעשה הוא מספיק. לא צריך לקצר מהותית ולהוריד. ההקלה הייתה הקלה, אבל להוריד את החומר? זה לא קשור לאתיקה, זה לא קשור לכלום, זו זילות המקצוע. מרוב שמדברים על המקצוע הזה, יש זילות של המקצוע הזה, ואני חושב שצריך לעצור את זה כאן. זו דעתי, ולכן אני מציע לא להוריד את הקטע הזה. בהצעה החלוקה הייתה מספיקה. וכן, הנושא הזה כמה אנחנו מתעסקים הוא עקרוני. עם כל הכבוד לעורכי הדין, שאני גם בתוכם, זה לא הדבר הכי חשוב בעולם, ואנחנו עוסקים בזה כאילו זה כאן בזמן מלחמה. אז אני אומר עשינו מספיק וצריך להתמודד עם מה שיש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רק למען הדיון, מבחינתי העיסוק פה הוא לא בעורכי הדין, העיסוק פה מבחינתי הוא במשרתי המילואים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד)
¶
לא, לא, ברור. יש עוד קבוצות אוכלוסייה רבות שלא זכו לעניין הזה. אני חושב שיש פה לובי, יש פה לחץ, יש פה הרבה פוליטיקה. אני רוצה לעצור את זה כאן כי בסוף זה גם מקצוע ואסור לפגוע בו. הפגיעה בו היא גדולה.
אלעזר שטרן
¶
אני רק רוצה לומר משהו כללי לפני שניגע בפרטים. שתי נקודות, נקודה אחת כללית יותר – יש פה בכל זאת משהו שהוא טיפה חורג מהרגיל, שהכנסת בחקיקה ראשית מתעסקת במבחן מקצועי של רישוי, של מקצוע מסוים. יתקנו אותי פה אם אני טועה, אבל נדמה לי שזה לא משהו שקרה בעבר, לא בלשכת עורכי הדין ולא במקצועות אחרים. יש פה משהו חריג. לכן אני מציע לוועדה לשקול האם אפשר להגיע לפתרון במחוזות אחרים אולי של הידברות פנימית או דברים כאלה, לראות מה הלשכה אומרת. כדאי לחשוב על זה.
נקודה שנייה, בכל מקרה, לגופם של הדברים, ככל שהוועדה תמשיך עם הצעת החוק, צריך שיהיה איזשהו קשר סיבתי מאוד מהותי בין שירות המילואים לבין ההקלה הניתנת. זאת אומרת, שיהיה ברור שזה קשור ממש לפגיעה, שהמילואים גרמו לזה שהבן-אדם לא היה יכול ללמוד או שהמילואים פגעו בצורה משמעותית ביכולת שלו להתכונן לבחינה, ולכן יש הצדקה לתת לו את ההקלה הזאת, ואז באמת לייחד אותו מקבוצות אחרות.
משה הכהן
¶
בוקר טוב. אני יושב-ראש הוועדה הבוחנת של הלשכה. אני שופט בדימוס. קודם כול בפרספקטיבה היסטורית אני נמצא במערכת המשפט למעלה מ-40 שנה כעורך דין פרטי, כתובע, כסניגור ציבורי וכשופט מחוזי, וגם שותף במלחמות ישראל. זאת אומרת, אומנם המערכה הנוכחית היא קשה ומורכבת במידה מסוימת יותר ממערכות אחרות, אבל עדיין אני חושב שצריך לראות את הדברים מפרספקטיבה, ולחשוב שאנחנו לא רוצים להביא למצב שבו על ידי הקלות חוזרות ונשנות נביא לזילות של מקצוע עריכת הדין.
אני רוצה לציין בהקשר למה שאתה אמרת, היושב-ראש, שצריך לזכור, אתה דיברת על זה שהולכים לקראת משרתי המילואים, אבל הוועדה בפרספקטיבה של עוד שנה, שנתיים, שלוש, חמש, לא יכולה להבטיח שמי שיעשה את הבחינה המצומצמת או המקוצרת או לא עשה התמחות, לא יסתכלו עליו בהמשך בשוק בעין אחרת. זה אתם לא יכולים לעשות. אז תמיד צריך להיות מאוד זהירים ומידתיים בהקשר הזה.
אני חושב שכוועדה שעוסקת ברישוי מקצועי, אנחנו הגוף הראשון מהסוג הזה שהלך לקראת משרתי המילואים מתוך הבנה, הכרה והערכה אדירה למה שהם עושים, וגם לקבוצות האחרות שנפגעו. כבר בחודש אוקטובר התחלנו במהלכים לדחיית הבחינה שנקבעה לדצמבר. היינו הראשונים בעניין הזה. אחר כך יחד עם משרד המשפטים הסכמנו על התקנות שגם האריכו מועדים, גם הרחיבו את קבוצת הזכאים, גם הביאו לפיצול של הבחינה, שזה דבר יוצא דופן, ואני חושב שגם נתנו מענה מאוד מיוחד לעומת מקצועות אחרים טעוני רישוי.
אני חושב שאנחנו ערים בהחלט לקשיים של משרתי המילואים. אנחנו מאוד רוצים ללכת לקראתם. היה גם שיח לקראת הישיבה הזאת בהקשר הזה. אנחנו חושבים שאפשר אבל במידה זהירה, מידתית ומצומצמת לגבי אותה קבוצה – שכפי שהיועץ המשפטי כאן ציין מוכחת זיקה ישירה בין שירות מילואים ממושך לבין הקושי שלהם ללמוד – לתת לה איזושהי הקלה נוספת בדמות מיקוד.
בהקשר הזה אני אציין שגם מועצת רואי החשבון, שהיא בעצם גוף ששייך למשרד המשפטים, ב-20 בחודש פברואר פרסמה הקלות בתחום המיקוד של הבחינה. אנחנו חושבים שאפשר, בזהירות רבה כפי שציינו, לעשות איזשהו מיקוד, אבל מיקוד מידתי ומצומצם שלא יפגע. זאת אומרת, אנחנו לא מוכנים למיקוד בנושאי הבחינה. אי-אפשר להגיד שאדם לא ילמד סדר דין פלילי או לא ילמד את חוק העונשין או לא ילמד סדר דין אזרחי, ונגיד שזה מיותר כי הוא תרם את תרומתו למדינה, ואת ההמשך הוא יעשה לבד. אי-אפשר.
עורך דין שיוצא לשוק במדינת ישראל ומאובחן מכל מדינה אחרת, יכול למוחרת היום לייצג בתיק רצח, בתביעה ייצוגית מורכבת, בכל תיק. הוא לא מנוע בכל ערכאה מבית משפט לעניינים מקומיים ועד בית המשפט העליון. צריך מאוד להיזהר בעניין הזה, כי ההגנה היא לא רק על עורכי הדין, ההגנה היא על הלקוחות. בסופו של דבר הבית הזה אחראי כלפי לקוחות הציבור הרחב, שהוא נזקק לשירותי עורכי הדין, שהם יקבלו שירות מקצועי, להציב איזשהו סטנדרט מקצועי מינימלי שאי-אפשר לרדת מתחת אליו. אחרת זו הפקרה של הציבור. אגב, אין לעורכי הדין חובת ביטוח מקצועי, ולמעשה אדם פונה למישהו שהוא עורך דין ויכול לקבל שירות מעורך דין לא מיומן. אני חושב שיושב-ראש הוועדה ישב גם במוטבים של בתי הדין למשמעת ויודע טוב מאוד מה התוצאות אחר כך. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד מאוד זהירים. זה עניין אחד.
דבר שני, אני בהחלט בעד העניין שהעניין הזה ייעשה בהסכמה ובהבנה משותפת איתכם ועם משרד המשפטים, כדי לנסח את ההסדר הזה שיהיה בגדר הסדר של הלשכה ולא דבר חקיקה. מעורבות של בית המחוקקים במיקרו ניהול של הבחינה המקצועית של לשכת עורכי הדין היא דבר לא רצוי ולא נכון, ולא רצוי להבחין אותו גם ממקצועות אחרים. אותה אחריות שיש כלפי רופאים יש גם כלפי עורכי דין. זה לא שונה. זו עמדתנו. בהמשך לשיח שהתנהל הבוקר, אני חושב שאפשר להגיע להבנות מתאימות כפי שדובר עליהן, ואז כפי שהיושב-ראש אמר לתת את הרגל המסיימת אבל בצורה זהירה, מידתית ומצומצמת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
דבר ראשון, תודה על הדברים החשובים. אני באמת מסכים. אני חושב שמה שאפשר לעשות במברג לא צריך לעשות בפטיש, וככל שאפשר לייצר את ההקלה הזאת בכללים או במתווה של הוועדה הבוחנת זה מצוין. השאלה היא, וזה קשור גם לנושאים האחרים של המועדים, בנושא הזה הוודאות והפרסום מראש הם מאוד מאוד מאוד חשובים. זאת אומרת, השאלה היא מה הם לוחות הזמנים להודעה הזאת, המבורכת. אני באמת מודה על הנכונות וההבנה. אנחנו משקיעים הרבה בשיח במטרה להגיע בדיוק לדברים האלו וזה באמת מוערך וחשוב. אבל השאלה מבחינתי היא גם מה הם לוחות הזמנים והמועדים. כי גם הפניות שאני מקבל לוועדה וגם מה שאני יודע מהשטח, בסופו של דבר בן אדם שכבר התחיל את הלימודים, כבר בא ואומר אחר כך: עכשיו תמקדו לי; זה כבר לא עוזר לו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הם יעשו את זה משהו מטעמם, במיקוד בלי צורך בחקיקה בעזרת השם. זה מצוין, זה הכי טוב. אני מסכים. זה באמת מבורך. אני רק מדבר מבחינת לוחות הזמנים מתי אנחנו בערך נדע לצאת עם הבשורה הממוקדת לאנשים. אומנם זה נחמד מאוד שיש את השם שלך על דבר חקיקה שעבר, אבל אני אסתדר בלי זה. זה לא חסר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בדיוק. לכן אני אומר שזו לא המטרה פה, אלא אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. עורכת הדין דנה בלום, בבקשה.
דנה בלום
¶
שלום, אני מנהלת מערך ההתמחות וההסמכה בלשכת עורכי הדין. מדי מועד מינימום שלושה חודשים לפני מועד הבחינה אנחנו מפרסמים את המועד המדויק של הבחינה ואת רשימת החיקוקים המחייבת לבחינה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. אני רק רוצה שיהיה לנו ברור. לאפריל זה לא יהיה רלוונטי. הבחינה שאחר כך היא ליוני, ולזה זה כבר יהיה רלוונטי. והבחינה הבאה?
דנה בלום
¶
אני אומר את זה בזהירות. אני כמובן אצטרך את ההסכמה של ראש הלשכה, אבל ככל הנראה תתקיים בחינה נוספת גם בספטמבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן, כן. אני יודע. זה פשוט בגלל קיצור ההתמחות. אנחנו הגענו למסקנה שגם אתכם צריכים לגייס למילואים, אולי בצו 8.
משה הכהן
¶
אנחנו מבחינתנו נמצאים בצו 8 וירטואלי מאז חודש אוקטובר. אני אומר ליושב-ראש, זו ועדה שמורכבת מחברים שמכהנים בהתנדבות גמורה. הם כולם עוסקים בתפקידים אחרים, ויש לנו גם משאבים מוגבלים ומצומצמים. אנחנו משתדלים מאוד מאוד מאוד ואנחנו מקדישים לזה ימים ולילות כדי להכין את הבחינות. זה גם מערך לוגיסטי לא פשוט. קל להגיד לעשות בחינה, אבל לעשות בחינה לאלפי נבחנים במועד אחד זה ממש לא פשוט. לכן אני חושב שגם כאן קביעת המועד הנוסף בספטמבר היא לא מהלך פשוט. אנחנו נשתדל לעשות אותו, אבל מעבר לזה אנחנו לא נוכל. זאת אומרת, זה הקו האדום התחתון כי אנחנו פשוט נגיד שאנחנו לא יכולים לעשות את הבחינה.
נוי חסון גורדון
¶
כפי שהיו"ר אמר וכפי שהייתה כאן התייחסות, בעת האחרונה בוצעו מספר תיקוני חקיקה שתכליתם הקלה וסיוע לקבוצות שנפגעו כתוצאה ממצב החירום המיוחד, גם חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 41), קיצור ההתמחות והכרה בימי ההיעדרות. בנוסף, תקנות לשכת עורכי הדין, סדרי בחינות, הוספה של מועדים נוספים שדובר עליהם כאן.
ההקלה שהצעת החוק מתייחסת אליה לא בהכרח חופפת להקלות הללו, משום שאנחנו מדברים על מועדים מאוחרים יותר של בחינות. העמדה היא כמובן שככל שניתן להקל ולסייע לקבוצות שנפגעו בתקופת המלחמה, אנחנו כאן. עם זאת, בוועדת שרים הייתה התייחסות להקלה שהיא תהיה מידתית מבחינת כמות החומר שמופחת. גם את הנושא הזה צריך לקחת בחשבון.
לעניין הדברים שנאמרו על ידי יו"ר הוועדה הבוחנת, הייתה איזושהי התייחסות לכך שלוועדה הבוחנת ישנה סמכות לבצע איזשהו מיקוד לקבוצה ספציפית. אנחנו נאמר בזהירות שצריך לבחון מכוח מה מקור הסמכות שהתייחסת אליו.
משה הכהן
¶
אפשר לעשות על זה ויכוח משפטי בשאלה מכוח מה. אם משרד המשפטים חושב שצריך להכניס את זה לתקנות, אז אפשר להכניס את זה לתקנות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציע כך, אנחנו לא נצביע היום על הצעת החוק ולא נקדם אלא נמתין איתה. תגישו לוועדה את המתווה תוך כמה זמן שאתם צריכים, שבוע-שבועיים. אם יש בעיה, אם צריך חוק מסמיך, אז נתקן את החוק הזה ונהפוך אותו לחוק מסמיך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, לא לעוד מועד. הבעיה היא לא עוד מועד. עוד מועד זה בסדר גמור. את זה הם עושים גם בתקנות והם גם יכולים להוסיף, וגם נתנו פה אמירה שהם גם יוסיפו את המועד ספטמבר בשביל קיצור ההתמחות. הכול מצוין, ברוך השם, בשיתוף פעולה ביחד ננצח. בסדר גמור. נוי, גם מבחינת המתווה של ועדת שרים.
קיבלתי את האמירה של הלשכה. הם אומרים: אנחנו לא מורידים נושאים – שזה מה שהיה אפשר להגיד – אלא משאירים את הנושאים, אבל עושים מיקוד של דברי החקיקה, של חומרי הבחינה, וזה בסדר. כמה ההיקף שלו בדיוק, הם יגיעו לסיכום. הכול בסדר. אם אתם מזהים שיש בעיה בהסמכה, בין אם בהסמכה בחקיקה, בין אם בהסמכה בתקנות, תגידו. אם צריך, נמיר את החקיקה הזאת לחקיקה מסמיכה. כי הם אומרים: לקבוצה מסוימת אנחנו עושים, כי זה פגיעה בשוויון כביכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מסכים איתך. אני מסכים איתך. יש דבר אחד, ובזה צודק מאוד חבר הכנסת סגלוביץ. יש את הביטוי "אם יש צדק – יופע מייד". אני חושב שבקבוצה הזאת זה "אם יש סדק – יופע מייד". במובן הזה, אם יש איזה סדק בהסמכה, כבר יהיה מי שיגיש את העתירה. לכן צריך להיות פה נעולים וסגורים על זה. אם תהיה בעיה בבחינת תקנות או חוק מסמיך, הוועדה לא תקום מכיסאה ואנחנו נטפל במה שצריך גם אם זה ייעשה בצורה של חקיקה מסמיכה ולא בצורה של מיקרו-מנג'מנט בחקיקה. בסדר גמור. הינה, תראו איך הוא מבסוט כי עמדתו התקבלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר גמור. אני מודה לכולכם. תעדכנו. מה הפרוצדורה להסרת הצעה מסדר-היום? אני לא רוצה שהיא תופיע לי כל הזמן שעוד לא קבעתי לה דיון. טוב, קודם כול שנסיים את העבודה. תודה רבה לכולם. תודה רבה למשרד המשפטים, תודה רבה לשכת עורכי הדין, לייעוץ המשפטי. תודה לצוות הוועדה. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 09:33.