פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
19/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 11:05

פרק ה' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון]

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
צגה מלקו
יבגני סובה
עאידה תומא סלימאן

נעמה לזימי

תמר לוי בונה - רכזת תקציב, אגף התקציבים, משרד האוצר

אוריאל שם טוב - רפרנט מאקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

חנן לזימי - סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

ארז אנצויג - עו"ד, היועץ המשפטי לאגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

אייל שני - עו"ד, הלשכה המשפטית, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

נויה חוגי - רמ"ד תקציבי כוח אדם, משרד הביטחון

דקלה חורש - עו"ד, הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

ורד חדד עורקבי - סמנכ"לית בכירה, חקירות ומודיעין, רשות המיסים, משרד האוצר

ציפי יוסף - מנהלת אגף א', גבייית מיסים ישירים, רשות המיסים, משרד האוצר

אליהו נאווי - מנהל תחום, רשות המיסים, משרד האוצר

ליהי קושניר גנוסר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עילם שניר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אליעזר שוורץ - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

אדם בלומנברג - מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה, ההסתדרות החדשה

ורד וייץ - עו"ד, הלשכה המשפטית לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

קסם רוזנבלט - מנכ"ל פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

יוסף פולין - עו"ד, הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי

מוטי עזרן - עו"ד, מנהל משפט קיבוצי, התאחדות התעשיינים

ליאור כוכבי - מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

נעה ניצני - ראש תחום קידום מדיניות, כוח לעובדים

שפרה שחר - מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל

אבירם מאיר - מטה משפחות החטופים

אשר גדליה - מטה משפחות החטופים

הראל גודצחק - מטה משפחות החטופים

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

ענת כהן שמואל

אורית ארז

אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



פרק ה' (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 [פוצלה לפי סעיף 84(ב) לתקנון], מ/1708

אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום י' באדר א' התשפ"ד, ה-19 בפברואר 2024.

אנחנו פותחים היום את הדיון בפרק ה' של התקציב (הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לצורך תקצוב הטבות לחיילי מילואים) מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב, התשפ"ד-2024 (פוצלה לפי סעיף 84ב לתקנון). זאת הצעת האוצר בה אנחנו נדון. יהיו לנו היום שתי ישיבות בנושא כאשר אחת נפתחת עכשיו והשנייה תיפתח שעה 13:00.

נרצה לשמוע את משרדי הממשלה שיציגו את הנושא.

אגף התקציבים, משרד האוצר. אני אציג את המסגרת הכללית בתוכה אנחנו מצויים ואחר כך העמיתים שלנו מאגף השכר יציגו את הצעת החוק.

כדי לסבר את האוזן, המלחמה כמובן הטילה נטל מאוד גדול על הציבור בישראל במספר חתכים כאשר אחד מהם הוא החתך הכלכלי. תחזית הצמיחה התעדכנה מ-3.1 אחוזים ל-כ-1.5 אחוז והגירעון זינק מסביבת האחוז לכ-6.6 אחוזים. חלק מהדברים נובעים מהגידול המסיבי הנדרש בהוצאות וחלק נובע מהירידה בהכנסות שמגיעה עם הירידה בצמיחה. אחת ההוצאות המרכזיות, מעבר להוצאות הביטחון שקשורות בלחימה, הייתה ההוצאה לתגמול חיילי המילואים, תוכנית של כתשעה מיליארד שקלים שבמסגרת הדיונים הוחלט על קידומה. צריך לומר שכדי להביא את הגירעון ל-6.6 אחוזים נדרשים צעדי התכנסות משמעותיים .

לכן הממשלה לצד הגידול בהוצאות שנדרש הגישה שורה של צעדים להתכנסות כאשר אחד מהם הוא הצעד שמובא כאן היום, אלה מקורות מימון לעלויות המלחמה, ויש שורה של צעדים שנדונים בוועדות השונות, בין אם זה מיסוי על בעלי דירות, בין אם זה העלאת המע"מ, בין אם אלה צווים שנועדו למנוע הון שחור, ובין אם אלה קיצוצים במשרדי הממשלה שכבר אושרו בממשלה. זה צעד אחד בתוך תוכנית רחבה שנועדה לסייע למדינה להתאושש כלכלית ולהתייצב פיסקלית גם השנה וגם בשנים הבאות. זה לא צעד שהיינו מביאים כאן לדיון אלמלא המצב הכלכלי ואלמלא הצורך לממן את המלחמה. זה צעד שהוא כורח הנסיבות והוא מגיע בתוך קונטקסט שבו אנחנו רוצים לשדר אמינות פיסקלית לשווקים ואחריות פיסקלית שאנחנו לא רק יודעים להגדיל מאוד את הגירעון אלא אנחנו גם יודעים להראות שאנחנו בטווח הארוך מתכנסים ליחס חוב תוצר שהוא מאוזן.

לפני שאני אשאל אותך מה הצעד כדי שכל אזרח יבין על מה מדובר, אני רוצה לתת את זכות הדיבור למשפחות החטופים כפי שאנחנו נוהגים לעשות.

בוקר טוב. אני דוד של אלמוג. לצדי אורית, אמא של אלמוג. אנחנו בוועדת העבודה. אלמוג הוא בן 21, נחטף מנובה, היה אמור להתחיל לעבוד בחברת נס להתקין מערכות תקשורת, ואולי אפילו כאן, אבל ב-8 באוקטובר הוא לא הגיע לעבודה. אתם תדברו היום על דברים חשובים שהם ענייני דיומא כשלנו אין דיומא. אנחנו במאבק והזמן עובר וזה לא יותר קל.

אשתף אתכם רק בדבר אחד קצר. לפני שבוע ביקרנו בשיקום בבית החולים שיבא, פגשנו חיילים פצועים, יש קשים יותר ויש קל יותר, וכל החיילים אמרו לנו שהפנטזיה שלהם היא להביא חטופים הביתה. אני שואל את כבוד יושב-ראש הוועדה מה הפנטזיה של הבית הזה. האם אנחנו נוכל להמשיך? איך אפשר להמשיך? תודה.

אם שאלת, אני רק אומר שוועדת העבודה והרווחה הייתה הראשונה שהעבירה את חוק הסיוע למשפחות החטופים. כמובן שזה רק אחד מרבים, אבל כוועדת העבודה והרווחה זה מה שעשינו ביום הראשון ותיקנו גם בשבוע שעבר משהו שהיא חסר. היינו מאוד רוצים שלא תצטרכו להשתמש בכלל בכסף ובעזרת השם כל החטופים יחזרו הביתה בשלום ומיד.

היינו כאן לפני שבועיים והיינו כאן לפני שבוע ואנחנו מודים לכם.

בוקר טוב לכולם. אח שלי זה יוסף גדליה. בשמחת תורה יוסף קפץ לכפר עזה מפני שהוא היה חייב להגיע לדרום להציל אנשים מטבח. הוא הגיע לשם וחילץ הרוגים מהיחידה שלו, מדובדבן. הוא חילץ אזרחים ששכבו שם שעות וחיכו שאנשים יגיעו. זה אומץ שלא ניתן לתאר. הוא ועוד שלושה חבר'ה נכנסו לעומק כפר עזה לאזורים שהחיילים לא הצליחו להגיע אליהם ועשו זאת כשהם מוקפים בעשרות ובמאות מחבלים. הם נכנסו בודדים מול רבים. הייתי שם אתמול בסיור. הם נסעו שם דרך שורות הבתים של הצעירים, היכן שחטפו את כל הצעירים שאנחנו מכירים ויודעים שנחטפו מבתיהם ונרצחו בבתיהם. הם ירו שם במחבלים מטווח אפס. לא חשבו על שום דבר אלא בראש שלהם הייתה רק המחויבות שלהם לביטחון שלנו ולאזרחים ולא תעמוד על דם רעך.

יוסף היה נשוי שנה, בדיוק ביום כיפור שנה לפני הוא התחתן והם חגגו שנה אחת. הם חטפו RPG מבית סמוך, הרכב התחיל לעלות באש, הם פרקו ועונים בירי. יוסף נורה ולא מצליחים להגיע אליו. אחרי כמה שעות כוח של גולני מגיע ומצליח לחלץ את הגופה שלו. גם אני נלחמתי ביום הזה, גיליתי את זה יחסית מהר ויום אחרי כן כבר ישבתי שבעה עם המשפחה ואחר כך הייתי צריך להתלבט מה עושים וחזרתי לעזה. לפני יומיים היינו בחאן יונס ופגשתי את הלוחמים הגיבורים מיחידת אגוז ומהשייטת. אני רוצה לספר לכולם כאן שהמורל גבוה והחיילים חזקים. הם נמצאים שם במשך חודשים רצופים, לא אוכלים ולא ישנים, כל רגע חוטפים ירי RPG ופיצוצים. להיות שם זו חוויה שלא הרבה זוכים לה. לראות את החיילים שם, שאבנו מהם עוצמה.

אני מרגיש את המחויבות להמשיך את מה שאחי התחיל ושכולנו נמשיך את מה שהוא התחיל ולא לעצור את צה"ל מלנצח. צה"ל רוצה לנצח, צה"ל יכול להביא בחזרה את חמאס להיות על הברכיים, להביא אותו לעסקה שתביא לנו את כל החטופים ותביא אותנו לניצחון מוחלט ואנחנו חייבים לתת לצה"ל את היכולת ואת הכוח לעשות את זה.

יש עוד מישהו ממשפחות החטופים שרוצה לומר משהו?

אני אח של אושרי משה גודצחק זיכרונו לברכה. עד ה-7 באוקטובר הוא היה קצין בסיירת נח"ל. הוא התארס מעט לפני המלחמה. אני חושב שארוסתו הייתה כאן לא מזמן.

השבוע יש לנו דיון בנושא הזה.

חוק הארוסות. בגדול אני אחזור על דברים שנאמרו כאן ואומר שאנחנו מאוד מבקשים לשמור וחובתכם לשמור על האחדות. אחי הלך ראשון בכוח, המחבלים ירו לכיוונו את הצרור הראשון, הוא הגן על כל החיילים שלו ולא משנה מי הם היו, דתיים, חילונים, דרוזים. הוא הגן על כולם בגופו. אנחנו מאוד מבקשים להמשיך לשמור על האחדות כי לפעמים מה שרואים בתקשורת קצת מפלח לנו את הלב. גם בשבעה הרגשנו שכל עם ישראל מגיע מכל הזרמים, אחרי השבעה אתה מקבל את הכאפה שזה לא כך במציאות. אנחנו נבקש כי חובתכם לשמור על הדבר הזה.

הכנסת מלאה ובצדק בתלונות של משפחות האנשים שנחטפו ומראים את התמונות שלהם, מה שמאוד חשוב ואנחנו איתכם וליבנו איתכם. אכן כל הזמן צריך לשים לנגד עינינו את תמונות החטופים וצריך בצד השני לשים גם את התמונות של הנופלים. נזכור שאחי נפל במקום מסוים בעזה וצריך לשקול את זה כחוט השערה אם אנחנו רוצים לצאת משם. הוא כבש את השטח עם הדם שלו ואז אנחנו נפסיק את הלחימה שם ונצא מהאזור הזה והמחבלים ישובו לבית הזה ועוד דם יהיה צריך להישפך? צריך לשקול את זה כחוט השערה, לשקול גם את העניין הזה שהוא נפל שם.

תודה רבה. אנחנו מייחלים שהמלחמה תסתיים לאחר החזרת החטופים וביחד נוכל לשמוח לפחות עם מה שיש. תודה רבה לכם שהייתם כאן.

אנחנו חוזרים לנושא לשמו התכנסנו היום וזה ההסכם או החוק של משרד האוצר לגבי דמי הבראה.

אם אפשר להתמקד בצעד הזה עליו אנחנו דנים.

נבקש מאגף שכר להציג את הצעד עצמו.

אני מאגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.

סגן הממונה על השכר והסכמי עבודה.

כן. כפי שתמר ציינה, בהתאם למצב הכלכלי התקיים שיח בין משרד האוצר, שר האוצר, לבין יושב-ראש הסתדרות העובדים הכללית החדשה לגבי האופן שבו העובדים במשק יוכלו לסייע במצב הכלכלי המורכב. ההסכמה שהושגה בין הצדדים באה לידי ביטוי בהסכם קיבוצי שנחתם בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בו מוסדרת הפחתה של יום הבראה אחד מכל העובדים במשק.

מי היה שותף להסכם?

מצד אחד הייתה המדינה ומצד שני הסתדרות העובדים הכללית החדשה שחשוב לומר שזה ארגון העובדים הגדול במשק. יש להם גם נציגים כאן והם יוכלו להתייחס.

גם המעסיקים היו שותפים?

המעסיקים לא היו ולכן זה מובא בחקיקה, הרחבת הנושא הזה.

היה איזה הסכם שפרסמתם.

היה הסכם לגבי הטבות לאנשי מילואים שנחתם בין המעסיקים לבין ההסתדרות והוא הורחב בצו הרחבה אבל זה הסכם אחר.

שם לא מופיע החוק הזה.

לא. זה לא מופיע כי זאת הפחתה. כשאנחנו עושים הפחתה אנחנו צריכים להרחיב אותה בחקיקה.

אני שואל לגבי ההסכם, כאשר דנתם עם המעסיקים האם אמרתם להם שאתם רוצים כחלק מהעסקה גם את הדבר הזה להעלות?

כן אבל חשוב לומר שזה נטל שמוטל על העובד ולא על המעסיק כי ההפחתה היא הפחתת זכות של העובד שמפחיתים יום הבראה אחד שהעובד זכאי לו ולכן מבחינת המעסיק אין נטל על המעסיק עצמו אלא למעשה החוק או ההסכם הקיבוצי מפחית את הזכאות ליום. החוק קובע את אותה הפחתה מכל העובדים השכירים במשק ובקומה השנייה רשות המיסים גובה את מה שלא שולם.

זה יורד מהעובד ולא מהמעסיק.

זה לא משולם לעובד. זאת אומרת, העובד לא רואה בגין זה חבות מס, אם אנחנו רוצים להיכנס לטכניקה. המעסיק לא משלם את זה ואת מה שהמעסיק לא משלם, המדינה גובה והסכום שנחסך לקופת המדינה בהתאם להחלטת הממשלה מופנה לטובת מענקים לאנשי מילואים כפי שמפורט בהחלטת הממשלה שיש להן התייחסות גם בדברי ההסבר וגם בהסכם הקיבוצי כאשר למעשה חלק מההטבות לאנשי המילואים מותנות במעבר של החוק הספציפי הזה שהוא למעשה המקור למימוש אותן הטבות. לכן גם אפשר לומר לעובדים שהכסף שלא משולם להם הוא "מיועד" למענקים לאנשי מילואים ולא לכל דבר שהוא. חשוב גם לומר שמבחינת ההסתדרות זה היה מאוד לה שיהיה את הקישור הזה.

שזה למשרתי המילואים.

בדיוק.

מה הסכום שאתם מתכוונים לגבות?

הסכום הוא שווי יום הבראה שמשולם לעובד.

כמה כסף אתם תקבלו?

שווי הצעד הזה הוא שווי של כשני מיליארד שקלים באופן חד פעמי בשנת 2024 וזה לכל הפחות שווי של תוכנית המילואים. תוכנית המילואים שהוחלט עליה, הדברים היו דינמיים, היא רחבה יותר והיא עומדת על כתשעה מיליארד שקלים מתוכם זה חלק שמממן את זה. אם צריך להרחיב גם בנושא תוכנית המילואים, ביקשנו מחברינו באגף התקציבים של משרד הביטחון להיות כאן איתנו ולהשיב על השאלות.

אני חייבת לומר שאני חושבת שהנושא של הייעוד של הכספים מבחינת הצעת החוק כולה, יש סעיף שאומר שתהיה תוכנית וזאת תוכנית נפרדת למטרת המענקים של המילואים אבל אני חושבת שזה לא המוקד של העניין. זאת אומרת, הצעד הזה נוגע לכל העובדים במשק, רק לעובדים והייעוד של הכספים הוא שאלה שעומדת בפני עצמה. הייתי מעדיפה שיהיה כאן נציג של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

מה הקשר בין מרכז המחקר והמידע להצעה?

תוכנית המילואים, מדובר על תשעה מיליארד שקלים לעומת סכום של שני מיליארד שקלים שיופק מהכספים האלה. אולי כדאי לראות איך כל הכספים האלה מצטברים.

אני חושבת שאנחנו נוכל להשיב על כך. כמובן אין לי התנגדות שיהיה נציג מרכז המחקר והמידע וככל שיש שאלות, אנחנו כמובן נוכל להשיב עליהן ולשם כך גם הבאנו לכאן את נציגי צה"ל.

אם צריך שמרכז המחקר והמידע יהיה כאן, מנהלת הוועדה תזמין אותם והם יהיו כאן. לשם כך הם קיימים. אני רוצה להמשיך את הפירוט.

בנוסף להפחתה של יום הבראה אחד מכל עובד שכיר במשק, יש גם הסכמה על הקפאת עדכון התעריף ליום הבראה לשנת 2024. זאת אומרת, גם התעריף לא מעודכן. לרוב יש עדכון בגובה המדד שמבוצע כל שנה וגם המדד הזה לא מעודכן הנה. מה שעוד לא מעודכן נגבה על ידי רשות המיסים אבל בשנה הבאה המדד שיעודכן יביא בחשבון את המדד שלא עודכן השנה. זאת אומרת, מדובר על מהלך שהוא חד פעמי והוא רק בגין השנה הנוכחית. חשוב לציין שברמת העובד יום הבראה לפי צו ההרחבה הוא כ-418 שקלים.

לאיזה סכום זה היה מגיע עם העדכון?

בערך עוד שני אחוזים. בסביבות חודש מאי מעדכנים את המדד אבל המדד הוא לא מאוד גבוה. אין חובת עדכון במגזר הפרטי, שם נדרש הסכם קיבוצי וצו הרחבה. במגזר הציבורי כן מעדכנים מדד ושם התעריף הוא 470 שקלים.

אין הגבלה מבחינת התשלום. כלומר, לא משנה אם אתה עם חמישה ימי הבראה. מה המקסימום של ימי ההבראה?

לדעתי זה יכול להגיע עד 13 ימי הבראה.

אין מגבלה וכל אחד תורם את יום ההבראה.

כן.

זה סגור לגבי כל אחד שמקבל את דמי ההבראה.

כן.

אין לך יוצאים מהכלל.

לפי טיוטת החוק ולפי ההסכם הקיבוצי, ההפחתה היא של יום אחד מכל עובד שכיר.

כל עובד במדינה מקבל דמי הבראה באופן אוטומטי?

כל שכיר שזכאי לדמי הבראה.

ושכיר שלא מקבל, גם ממנו ייקחו משהו?

לא זכאי, זה למשל אדם שהוא רק בשנתו הראשונה לעבודה והוא עדיין לא מקבל את דמי ההבראה והוא לא צבר את הוותק.

יש גם החרגה ספציפית למשל של עובדי משק בית.

יש הרבה אנשים שעובדים במגזר הפרטי. גם הם מקבלים דמי הבראה?

כן. מזה צו ההרחבה. במגזר הפרטי יש הסכם בין המעסיקים שמשלמים דמי הבראה לבין ההסתדרות. כל מי שמשולמים לו דמי הבראה בשנת 2024, תהיה ההפחתה אבל ההפחתה היא רק למי שיש לו תשלום. כמובן שמי שלא זכאי בכלל, למשל חודשי ההעסקה הראשונים ועוד אין לו זכאות, אם אין תשלום, אין הפחתה ואין גביית מס.

הזכרת גם עובדי משק בית. מה קורה שם?

בהתאם לדרישת ההסתדרות, זה היה חשוב גם להם, הם פטורים מהנושא הזה כי שם כדי למנוע טעויות של גבייה. יש החרגה ספציפית רק לעובדי משק בית. יש איזשהו תיקון לגבי הניסוח של זה אבל עובדי משק בית הם היחידים שכרגע פטורים מזה.

מה עם עובדים שעתיים?

גם ביחס לעובדים שעתיים יש הגדרה ספציפית לגבי אופן ההפחתה. ככל שעובד שעתי זכאי לדמי הבראה, יש הגדרה כיצד מבצעים את ההפחתה אבל בגינו מופחת השווי של יום הבראה. יש מקומות בהם יום ההבראה משולם בצורה חודשית ולא שנתית. יש מקומות שהוא משולם על בסיס שעה. החוק מתייחס לאופן ההפחתה כאשר האופן שבו המעסיק משלם אם למשל הוא לוקח את כל שווי ההבראה שיש לעובד ופורס לו את זה בצורה שעתית. למשל סטודנטים בשירות המדינה, נקבעת להם הזכאות לדמי הבראה ואז היא בעצם מתורגמת לרכיב שמועמס על ערך שעה.

ההפחתה תהיה שנתית או חודשית? או תהיה הפחתה בחודש אחד?

בהתאם לאופן התשלום.

כלומר, אם מקבל הבראה חודשית, אתה גם תיקח ממנו כל חודש את החלק היחס.

את החלק היחסי.

הוא צריך להיות מעודכן שבמשך השנה הוא יקבל חלק פחות בחלק היחסי שבעצם הופחת לפי החוק.

נכון. לכן חשוב לומר - וייאמר לזכות ההסתדרות – שזה היתרון של הרכיב הזה שבגלל שהוא משולם לרוב שנתית ולרוב הוא בהיקפים יחסית יותר גבוהים, לפחות חמישה ויכול להגיע לעשרה ימים, יכול גם להגיע ל-13 ימים, ההפחתה של שווי יום אחד מסך תשלום ההבראה לרוב היא הפחתה שהיא פחות משמעותית ולכן זה רכיב שאם עושים מהלכים, זה רכיב שנוח לעשות לגביו. אפשר לומר שגם בשנת 2009 היה מהלך דומה אלא שאז הופחתו חצי מימי ההבראה במשך שנתיים של המגזר הציבורי.

אתה דיברת על עדכון לפי מדד. אתה יכול להבהיר? כשאתה או מר עדכון לפי מדד, למה הכוונה?

במדינה הממונה על השכר מעדכן את תעריף דמי ההבראה אחת לשנה בהתאם לעליית המדד.

מדד המחירים לצרכן?

כן. במגזר הפרטי אין חובה כזאת. יש הסכם. נמצאים כאן נציגי המעסיקים ונציגי ההסתדרות ואפשר לשאול אותם. נעשה הסכם בין המעסיקים לבין ההסתדרות שקובע את גובה העדכון ואז הוא מורחב בצו הרחבה. אני חושב שמר פולק יוכל להתייחס לזה בהמשך. החוק קובע שהיכן שיש נוהג של עדכון מדד או הסכם, לא יבוצע עדכון למדד והחסכון מאי עדכון המדד על כל ימי ההבראה חוזר לקופת המדינה וזה חלק מהמימון.

אבל בשנה הבאה, בשנת 2025, תובא בחשבון גם עליית המדד של השנה הנוכחית?

כן. חשוב לומר. זה היה מאוד חשוב להם להבהיר את זה בהסכם שנחתם עם המדינה. כאשר יבוצע עדכון המדד בשנה הבאה, יובא בחשבון המדד שלא שולם השנה כדי למתן את האירוע שיהיה צבוע רק לשנת 2024. לכן זה אירוע שהוא חד פעמי וזה מובהר בהסכם.

מי מההסתדרות רוצה להתייחס?

בוקר טוב. מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית החדשה. כמו שציין ידידי חנן ולפני כן תמר, יש כאן איזשהו אירוע שאנחנו לא מבצעים כלאחר יד אלא לאחר שקילה של הרבה דברים שחלק מהם באים לידי ביטוי בתוכן החוק ובתוכן ההסכם הקיבוצי אבל חלקם מגיעים בחלק ממהלכים מצומצמים יותר שנעשו אגב הבחינה מחדש של תקציב 2024, גם אל מול גזרות אחרות שהועלו ונבחנו על ידי אגף התקציבים על פגיעה בשכר העובדים. לכן גם מתוך אחריות לאומית וגם מתוך ניסיון למזער את הגזרות על שכר העובדים בשנת 2024, הוחלט על המתווה הזה שהוא הפחתה של יום הבראה אחד בלבד כאשר באופן יחסי מדובר על הפחתה יחסית מינורית של 418 שקלים לעובד במגזר הפרטי ו-471 שקלים לעובד במגזר הציבורי. גם זה ביחס לאיזשהם תנאים עודפים מעבר לשכר הבסיסי, מעבר ללחם ולחמאה, דברים שצריכים העובדים כדי לשלם את החשבונות ואת המשכנתאות שלהם. זה נעשה בצורה מדודה. זה החידוד החשוב של החיבור לזכויות העודפות של משרתי המילואים אגב מלחמת חרבות ברזל.

אמרת 418 שקלים, זה לשנה.

418 שקלים זה מחיר יום ההבראה נכון לשנת 2023. דמי ההבראה מתחילים במגזר הפרטי מחמישה ימים ועולים באופן מדורג בהתאם לוותק העובד. כלומר, עובד בשנה הראשונה שלו לא זכאי ליום הבראה במגזר הפרטי.

כמה ירד למי שיש לו חמישה ימי הבראה בשנה?

ירד לו יום אחד. גם מי שיש לו תשעה ימים ירד לו יום אחד. הכול בהתאם לחלקיות משרתו ולחלקיות עבודתו. כלומר, עובד שעתי לצורך העניין ב-50 אחוזי משרה, לא ינוכה ממנו מחיר יום הבראה מלא אלא מחצית יום הבראה.

גם אם הוא משתכר 5,000 שקלים בחודש או 20,000 שקלים, הוא ישלם רק 400 שקלים.

נכון.

למה אין דיפרנציאציה?

יש כאן תשלום שטחי. אנחנו ניסינו לבחון חלופות אלטרנטיביות. אני חייב לומר שלא הצלחנו למצוא חלופה מאוזנת יותר. שוב, היקף הפגיעה הוא יחסית מצומצם.

לגבי מי שמשתכר 20,000 שקלים, אתה צודק.

יש מחיר לדמי הבראה.

אני יודע אבל כשאתה בא לעובד שמשתכר מעל 20,000 שקלים בחודש ואומר לו שיתרום 400 שקלים בשנה בשביל המלחמה, זה שונה מזה שאתה בא לאדם שמשתכר 5,000 שקלים בחודש.

זה שמשתכר 20,000 שקלים בחודש לא צריך להיות אשם כי הוא משתכר במקצוע שלו את הסכום הזה. בסוף לכולם יורד יום הבראה.

יש לו דמי הבראה.

מורידים לו בדיוק כמו זה שמשתכר 5,000 שקלים בחודש.

אני מבקש להוסיף שכן היו מתווים אחרים גם במצבים כלכליים אפילו מורכבים פחות במלחמות קודמות. היו מלווים שנגבו מהעובדים. במערכות קודמות כמו במלחמת לבנון ומלחמת יום כיפור היו מלווים שנגבו מהעובדים שזה בעצם מס נוסף על מדרגות המס הפרוגרסיביות שנגבה כמלווה מהעובדים ולא תמיד הוחזר. לכן צריך לבחון שזה לא בוואקום אלא אל מול החלופות שהוצבו בפנינו.

התייחסויות חברי הכנסת לפי סדר הגעתם.

שלום למשפחות החטופים. ליבנו אתכם אבל זה לא רק ליבנו. כמו שהפנטזיה של המילואימניקים היא להחזיר חטופים, הפנטזיה של כל אחד, של כל אזרח ואזרח, כמו במקרה של ההודעה על חזרת אמיל ופרננדו שהיה אחד הדברים הכי שמחים שקרו לנו במלחמה הזאת. לפחות לי כתושבת שדרות, אני יודעת שמשלמים שם מחיר יקר ואנחנו ממשיכים להתפלל ולקרוא למדינת ישראל לעשות הוכל כדי להחזיר את הילדים שלנו הביתה, את ההורים ואת כל מי ששם. אנחנו איתכם.

בסוגיה הזו כבוד היושב-ראש, אני תמיד גאה להיות בוועדה הזאת. גם נושא החטופים היה בראש מעיננו וגם סוגיית המילואימניקים והמילואימניקיות. אני חושבת שזה צעד מבורך ונכון. אני מבינה את השיקול מבחינה כלכלית. יכול מאוד להיות שהוועדה צריכה להחליט על איזשהן מדרגות אבל אני אומר לאדוני שפחות הייתי נכנסת עכשיו לחטט לאנשים. אתה עושה כאן איזשהו צעד ואנחנו בעצם כופים על האזרח משהו סולידרי שהחליטו והוא יעבור בחקיקה וזה יפה, אבל עם זאת מי שרוצה לתת את התרומה, וזה חשוב, להעביר אותה.

בהצעת החוק יש לי שלוש הסתייגויות שהן לא ממש הסתייגויות אלא אני רוצה לומר מה אני חושבת שחשוב שיהיה בחוק הזה. יש לי בעיה כי הכסף הזה עובר לאוצר והשאלה היא האם יש מקום שהוא מתנקז אליו, האם הוא צבוע, איך אני יודעת מה קורה איתו. לגבי הסוגייה הזו הייתי רוצה שהוועדה לפחות תקבל דוח רבעוני כדי שנדע מה קרה עם הכסף, לאן הוא הגיע, ושתהיה לנו שליטה עליו.

בנושא התקנות נתנו סמכות לשר האוצר. אין לי בעיה עם הסמכות אבל יש לי רצון, ואני מבקשת, שעם שינוי התקנות זה יעבור לאישור הוועדה. גם אנחנו נהיה חלק. אם שר האוצר יכול גם בשיקולים נוספים. אני חושבת שאם הוועדה מייעצת, צריכה להיות חלק.

אני שואל את היועצת המשפטית. יכול להיות שמבחינת החוק באופן אוטומטי תקנות צריכות להיות מאושרות בוועדה.

לא באופן אוטומטי. כאן כרגע לא כתוב אישור הוועדה. כרגע כתוב שזה שר האוצר בהתייעצות.

אם כן, ההערה שלך במקום.

אם הוא עושה שינוי, אני מבקשת שזה יגיע לאישור הוועדה. כפי שאמרתי, מאוד חשוב הדיווח, לפחות אחת לרבעון, נחליט על תקופה, כדי לדעת מה קורה עם הכסף הזה כי זה כסף של אזרחים שחוזר לקופת האוצר אבל האוצר הוא עולם ומלואו.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מבין שאנחנו רק בשלב ההתחלתי ועוד ניכנס לפרטים של הסעיפים. יש לי שאלה. אם יש חייל מילואים שחזר אחרי 140 ימי מילואים ונופל בין הכיסאות עד שהוא ממלא, עד שהוא מקבל, הוא בעל עסק ופתאום הוא רואה שבעוד כמה חודשים ירדו לו דמי הבראה. בעל עסק לא מקבל דמי הבראה אבל אם הוא שכיר, הוא מקבל. שלא ייווצר מצב שתהיה תחושה הפוכה כי אנחנו רוצים לעזור לחיילי המילואים ולתת להם מעטפת אבל בסוף יהיו חיילי מילואים שיצטרכו לשאת בנטל והכסף בסוף לא יחזור אליהם.

אני לא יודע אם אפשר לעשות כאן מהלך להוציא אותם, את כל מי שעשה מספר ימי מילואים לא מבוטל. צריך לחשוב. אולי נגיע לכך שמי שעבר את הרף של 60 ימי מילואים בשנת 2023, לא נתייחס אליו. לפחות ניתן להם תחושה שאנחנו לא רוצים שגם הם יממנו את עצמם כשאנחנו עוד לא יודעים היכן הכסף. כולם מדברים על תשעה מיליארד שקלים ובינתיים אנחנו עוד לא רואים את התשעה מיליארד. בחוקי התקציב ראינו בקושי מיליארד וחצי או שני מיליארד שקלים כי הכסף עדיין לא נאסף.

שוב, אני בספק גדול. אני לא רוצה לעכב, אני לא מתכוון לעשות בעיות אבל אני בספק כי ברגע שהכסף נלקח מהציבור, לך חפש את המקור. את זה למדתי בחמש שנות היותי בכנסת וגם העברנו תקציב עת היינו בממשלה. לכן אני אומר שצריך כאן מנגנון חזק יותר ובטוח יותר. אני לא רוצה שאחר כך אתה תלך לוועדת הכספים ותקבע שם דיון כדי לראות היכן הכסף הזה שאתה אישרת כאן בוועדה. בסוף יאמרו שכל העודפים וכל התקציבים, זה בוועדת כספים ולא כאן.

אני מבין שהם עשו לינקג' ברור - נשמע על זה אחר כך – בין הכסף הזה לבין מה שיתקבל כהטבות למילואים.

השאלה היא שאלה טכנית, אם אפשר להוציא את חיילי המילואים.

זאת כבר שאלה אחרת.

אני רק שואל אם אפשר לבוא ולעשות כאן את ההפרדה הזאת. אני לא אומר שעכשיו אנחנו ניתן פטור לכולם אבל למשל בוא נקבע שמישהו שביצע מעל איקס ימים, בכל זאת נשאיר אותו כך שהוא לא יצטרך לשלם בדמי הבראה. חבר'ה, זה כסף, זה 470 שקלים במגזר הציבורי וזה כסף. יש אנשים שזה חשוב להם.

איך אנחנו יודעים שלמילואימניקים לא לוקחים בתלוש את יום ההבראה?

לוקחים. הם גם מקבלים.

כשהם נמצאים שם הם מקבלים שכר.

דמי ההבראה משולמים ביוני-יולי?

כן.

מהשכר הזה ירדו דמי הבראה כפי שירד לשאר העובדים.

הוא מקבל את זה בתלוש השכר, הוא רואה את הסכום הזה והוא רואה שאלה מספר ימים בהתאם לוותק. אם זה מעל שנה, אלה חמישה ימים במגזר הפרטי ואחר כך המספר עולה עד שישה, שבעה, כמה שמגיע.

אבל אתה נותן למילואימניקים יום הבראה אחד.

אתה לא נותן להם. אתה פשוט לוקח מכל האנשים לטובת המילואימניקים. זאת הנקודה, שהמילואימניק בחודש יולי רואה שירד לו יום הבראה, שלא תהיה את התחושה הזאת ובמקביל צריך לתת לו את המעטפת הזאת. הכסף בא מהקופה הכללית וזה לא שאתה תורם ספציפית 470 שקלים.

יושב-ראש הוועדה, נפתח בזה שהמיסוי הזה הוא מיסוי רגרסיבי. הוא כזה שלא מבדיל בין שכבות אוכלוסייה לבין דרגות שכר. הוא לא מיסוי פרוגרסיבי שנעשה באופן דיפרנציאלי. לדעתי הוא בנוי באופן שגוי לחלוטין.

להגיד לעובדים שהם נתנו תרומה, אני חושבת שמדינה ששחקה שכר מינימום שנים על גבי שנים, לקרוא לזה תרומה – זה קצת ציני במובן הזה. הייתי רוצה שהדבר הזה יוגדר לפחות פי 2-1.5 משכר המינימום. תחשוב רגע על האנשים האלה שמחכים לדמי ההבראה האלה ובונים עליהם במהלך השנה ופתאום נאמר להם שבדרגות השכר הנמוכות שלהם הם תרמו.

תגידי לי כמה זה יוצא במספרים.

אם זה פי שתיים שכר מינימום, כ-10,000, 11,000 שקלים. אם זה פי 1.5 שכר מינימום, זה כ-8,000 שקלים משהו כזה. השכר שאנחנו יודעים במדינה שיוקר המחיה בה גואה, גם בימים אלה, והסל בסופר מתייקר ב-20 אחוזים והמשכנתאות מתייקרות, זה קצת ציני לא להבחין בין רמות שכר. אני רוצה לשים את זה כדבר ראשון.

דבר שני. יש את סוגיית העובדים שנפגעו במלחמה. צריך להתייחס גם לעובדים שמלכתחילה נכנסו תחת האלונקה. חל"ת קפוא, ירידת משרה, הרבה דברים שצריך לבחון אותם וצריך להסתכל על הפלח הזה שהולך להיפגע גם בנושא הזה. יש כאלה ש-400 שקלים לא ישפיעו עליהם אבל יש כאלה שזה ממש משמעותי עבורם.

אני רוצה שתרשמו. אנחנו נרצה לקבל תשובה לשאלה של חברת הכנסת לזימי בעניין הזה. עובד שפוטר מוגן אבל עובד שהוצא לחל"ת או קיצצו לו 50 אחוזים מהמשרה. השאלה היא איך אתם מתייחסים לכל הדברים האלה.

מי שבחל"ת לא מקבל דמי הבראה.

זה בהתאם לחלקיות משרה ולחלקיות תקופה. לכן אם עובד היה בחל"ת במשך כל התקופה, לא ישולמו לו דמי הבראה ולכן הוא גם לא ישלם את הסכום הזה. כנ"ל לגבי אם הוא היה 50 אחוזים מהתקופה. זה באופן יחסי.

אם הוא באופן יחסי ב-50 אחוזים, למה? גם כך הוא נפגע ונפגעת פרנסתו.

החוק וגם ההסכם הקיבוצי מייצרים הפחתה ליניארית בהתאם לחלקיות המשרה וחלקיות התקופה.

אני מבינה את זה אבל אני חושבת שמישהו נכנס לחלקיות משרה נוכח המצב, לא צריך לפגוע לו גם ביום ההבראה החלקי שלוקחים לו. זה גם עניין עקרוני וכולנו צריכים להבין את זה.

השאלה ברורה.

דבר אחרון. אני כן רוצה להבין איך הכסף הזה כן נצבע לקרן חיילי מילואים. המטרה אכן היא ראויה. אם זו מטרה לבור ללא תחתית של הגירעון, יש כאן לקונה גדולה אבל אם אכן הכסף הזה נצבע ומסייע לנשות חיילי המילואים ולחיילי המילואים ולכל מי שבאמת פרנסתו נפגעה, אנשי המילואים בעסקים – יש כאן הרבה קבוצות בתוך חיילי המילואים שעולמם לחלוטין התרסק גם במובן הכלכלי. בנות המשפחה, נשות המשפחה, העסקים שלהם, עצמאים במילואים, קבוצות שהייתי רוצה שלפחות הכסף הזה ילך צבוע וייעודי אליהם כי אנחנו יודעים שהמימוש כרגע הוא לא מקסימלי ואני אפילו אומר שהוא לא מיטיב ועם זה חייבים להתמודד.

כבוד היושב-ראש, אני להצטרף במיוחד להערות של חברתי חברת הכנסת נעמה לזימי. אנחנו כולנו יודעים שהמצב שאנחנו שרויים בו פגע קשות בהרבה מהעובדים. רק לפני כמה ימים קיבלתי מסמך אותו ביקשתי ממרכז המחקר והמידע של הכנסת בעניין הפגיעה בתעסוקה בזמן מלחמה. ראיתי אילו קבוצות נפגעו דווקא בתקופה הזו ואלה דווקא הקבוצות המוחלשות שנפגעו עוד יותר. אמנם בחודשיים האחרונים ראינו קצת התאוששות אבל עדיין יש אנשים שאו שהורידו להם את אחוזי המשרד או שבכלל איבדו את מקום העודה שלהם. מצד שני לא ראינו כל פעולה אקטיבית של הממשלה כדי להגן על שכר העובדים בתקופה הזאת, על הכנסת העובדים בתקופה הזאת, וכשרואים את הצעדים בעיניי מהבחינה הזאת יש הפקרות של העובדים ולא נעשה שום דבר כדי להגן עליהם. מגיעים גם בלי לשלוט בעליית המחירים כפי שקורה בתקופה האחרונה. בדיוק אתמול פרסמו שחלק גדול מהמצרכים הבסיסיים עלו בתקופה האחרונה בכ-23-20 אחוזים. אנחנו כבר תחת הנטל, כבר העובדים האלה מקבלים על עצמם חלק מהאחריות ולא ראיתי שהממשלה למשל מנסה לשים מס או לקצץ כמו שצריך מהתקציבים הקואליציוניים כדי לסגור את הפערים האלה כדי לקחת אחריות על מה שקורה.

הגעת לנקודה.

אי אפשר לא לגעת בזה, חבר הכנסת אייכלר.

אני הייתי נשאר בשאלה הראשונה שלך. אלה שמייקרים את המחירים ומרוויחים עכשיו הון עתק במלחמה הזאת, כל הספקים שהעלו מחירים ב-20 אחוזים בעיקר בתחום המזון והצריכה, למה לא תטיל עליהם גם איזשהו מס למען נשות המילואימניקים?

בדיוק. אני מצטרפת לשאלה הזאת.

נקרא לזה תרומה.

בזמנו היה מענק שלום הגליל.

בוועדת הכספים אנחנו דנים בעניין המס שרוצים להעלות אבל אף אחד לא חשב על החברות שכבר עושות הון עתק ולהעלות להן את המס. חס וחלילה.

למה את אומרת מס? תרומה.

כן. תרומה. לעובדים זה נקרא תרומה.

פעם היו קוראים לזה מלווה מלחמה.

הדבר השני הייתי רוצה להתייחס אליו זה העניין של הדיפרנציאליות. כלומר, אי אפשר לבקש ממישהו שיש לו רק חמישה ימי נופש לשלם את אותו מחיר כמו עובד ציבור שיש לו הרבה יותר ימי הבראה או מישהו שהוא עם וותק. הפגיעה במקרה הזה היא לא שוויונית. אני מצדי הייתי רוצה לראות את כל החוק הזה מתבטל ולא לאשר אותו. אני מתנגדת לחוק הזה אבל אם כבר, אז לחשוב על אלה שיש להם חצי משרה, ממילא ההכנסה שלהם נפגעת ועכשיו באים ומשיתים עליהם עוד פגיעה כזאת.

אני רוצה להוסיף ולומר עוד דבר שצערי הרב אנחנו לא אומרים אותו אבל אני כן אומר את זה בצורה הכי ברורה. אני לא מאמינה ואין לי אמון לא בשר האוצר ולא איך משתמשים בכספים. אני לא חושבת שלקחת מהעובדים ולהפקיד את זה בידיים עלומות, אף אחד לא יודע איך ישתמשו בזה, האם בכסף הזה יסגרו את הבור התקציבי שנפער בגלל סיבות שונות או באמת ישתמשו בו לטובת אנשים שנפגעו בתקופה הזאת.

את חברה גם בוועדת הכספים, נכון?

נכון.

שם זה המקום לדבר על הדברים האלה.

אבל החוק מגיע לכאן.

על הדברים האחרים שאת מציינת.

היכן שמדברים על תקציב וכספים, אני אגיד את זה.

רשמנו את ההערות.

לא חשבתם לפטור מישהו שיש לו חמישה ימים בשנה ולהתחיל בשישה ימים? היו הצעות כאלה או לא? נניח מישהו מקבל חמישה ימים ואותו נפטור אבל לא מי שיש לו שישה ימים, כך שלפחות לא תהיה התחושה הזאת.

או מי שמועסק בחצי משרה.

כל הקטע של דמי ההבראה, יש את המינימום. תעשה משנה אחת ואל תיתן לבן אדם להרגיש שהוא מקבל פחות ממה שמגיע לו על פי החוק. ותק, סדר, אבל נניח משישה ימים אתה תיקח את זה כך שיש כאן הגיון.

אני מבקשת לשאול את אנשי האוצר עוד שאלה.

מה שקשור לוועדת העבודה והרווחה.

אני לא אערבב נושאים. לאיזה סכום אתם מצפים שייכנס לאוצר?

שני מיליארד שקלים.

מרכז המחקר רוצה לומר משהו?

לא. אדוני, הצעת קודם לבדוק עם משרד הביטחון. לכן רצינו שכן יהיה כאן נציג של מרכז המחקר והמידע והוא כאן.

בסדר. נעבור למשרד הביטחון. משרד האוצר ביקש שאתם תפרטו את ההטבות עליהן הולכים שני מיליארד השקלים האלה. מאוד חשוב לחברי הכנסת לדעת שהכסף הזה שלוקחים מהשכירים מבחינתנו עובר למטרות ראויות.

לפני שחברתנו ממשרד הביטחון תתייחס, חשוב לומר לשאלת חבר הכנסת מההטבות מגיעות במה שנקרא ב-פוש וחלק גדול מהן יגיעו לפני שתיעשה הגבייה. כלומר, אנחנו כן נצטרך לראות שהצעד הזה עובר כדי שהגירעון יהיה כפי שהגשנו אותו. כלומר, ברגע שאנחנו יודעים שתהיה הגבייה הזאת, מבחינת שדה הזמנים - - -

על סמך מה? על סמך החוקים שעברו? את אומרת כאן שההטבות יבואו ב-פוש ואני שואל על סמך מה את אומרת את זה.

יש כאן חלק גדול מההטבות שמגיעות בפוש.

אבל כל הדברים האלה עדיין לא אושרו.

בהינתן שיאושר התקציב.

ברגע שיאושר תקציב, חלק מהדברים, כל חיילי המילואים יקבלו את אותו לפני שיורידו להם את היום הזה, את יום ההבראה. זה מה שאת אומרת.

זה מה שאני אומרת.

זה התכנון של האוצר.

זה התכנון ואני אומרת גם מעבר לזה שאם אנחנו נרצה להמתין עד הגבייה כדי לתת את ההטבות, הזמן יארך. כלומר, ברגע שאושר התקציב, יתאפשרו לנו שני דברים: לדעת שהכסף מהבראה מגיע ולכן יאפשר לנו גם לשלם את המענקים למילואים. תכף אני אבקש מחברתנו ממשרד הביטחון לציין מה מגיע ב-פוש וגם את השווי של כל הטבה.

אני רמ"ט תקציבים במשרד הביטחון. כפי שתמר ציינה, החלטת הממשלה היא על סך תשעה מיליארד שקלים. נקודתית שני המיליארד שקלים בהם מדובר כאן ילכו למתן מענה כלכלת בית מורחב ללוחמים. היום לוחמים מקבלים 1,250 שקלים ואנחנו רוצים להכפיל את הסכום ל-2,500 שקלים. הדבר השני הוא מתן תגמול מיוחד למשרתים.

סליחה, אנחנו מדברים על מילואים. נכון?

כן. אוכלוסיית המילואים.

לוחם במילואים זה מי שהוא לוחם אבל מה קורה אם מישהו זומן למילואים ועשה הרבה ימי מילואים כתומך לחימה?

הוא מקבל מענקים אחרים במסגרת תשעת מיליארד השקלים.

אם כן, אנחנו נתחיל מהלוחמים. תגידי לוחמים במילואים. זה חשוב מאוד כדי שאנשים לא יבינו לא נכון.

כאן כתוב חיילי מילואים. לא משנה.

לא, זה חשוב כי אומרים לוחמים.

היא מבהירה את זה אבל בחוק כתוב הטבות לחיילי מילואים.

במסגרת תשעת מיליארד השקלים, לחיילי מילואים ככלל, לא רק לוחמים, מקבלים מענה. שני מיליארד השקלים הנקודתיים ייתנו מענק ללוחמים במילואים. הרחבת היקף מענק כלכלת הבית שהם מקבלים, זה סעיף אחד. הסעיף השני הוא מתן תגמול מיוחד מעבר ל-60 ימים ואומר מהו תגמול מיוחד. היום כל משרת מילואים שמבצע מילואים בין 32 ל-60 ימים מקבל 133 שקלים ליום. אנחנו רוצים להאריך את זה כך שהם יקבלו גם מעבר ליום ה-60.

מ-60 עד מתי?

מקווים שעד שתיגמר הלחימה.

בוועדת חוץ וביטחון היה ויכוח סביב הנושא הזה, אם אפשר להחשיב את זה כרצף, שלא יחלקו בין 2023 ל-2024. גם זו סוגייה נפרדת. אם מישהו זומן למילואים ולא הגיע ל-60 ימים בשנת 2023, מתחילים לחשב לו ב-2024 ימים נוספים ואז הוא לא מגיע ל-60 ימים. גם סוגייה שצריך לתת עליה את הדעת.

אצלנו החישוב היחידי, אנחנו מכירים לפי התחשוב שעשינו שזה ייעשה באופן רציף משנת 2023. עד 31 בדצמבר 2024 שקיבלנו.

קיבלת כאן הבהרה.

לכן אני שואל מה התקרה.

כרגע, בתחשיב הכלכלי, לקחנו בחשבון עד ה-31 בדצמבר. כמובן שאם ייגמר לפני, נקצר.

נקווה שייגמר. חייב להיגמר.

העלויות של שני הרכיבים האלה, להערכתכם הם שני מיליארד שקלים?

כן.

מתוך התשעה מיליארד שקלים.

כן. לפי התחשיב תגמול מיוחד יעלה 1.8 מיליארד ומענק כלכלת בית יעלה 0.2.

כל שאר תשעת המיליארד מאיפה הם ממומנים? אם תהיה בסוף פגיעה יותר גבוהה, אתם מדברים על צפי, על אומדן שערכתם.

אנחנו מביאים תוכנית של תשעה מיליארד שקלים לחיילי המילואים שרובה ככולה נמצאת בספר התקציב מעל הסכום שאנחנו מביאים כאן. כלומר, מתוך הבנה שזה יהיה ואם צריך להבהיר את זה, נבהיר. אם תהיה גבייה יותר, אנחנו אפילו לא קרובים לממן את כלל ההטבות משם. בסוף כל תקציב המדינה מצד ההכנסות מבוסס על אומדים ועל תחזית. אלה תחזית שעושה הכלכלן הראשי ולא אנחנו. גם יהיה פחות, הגירעון הוא בסוף משהו תוצאתי שמצביעים עליו וזו התקרה. אנחנו לא יודעים לשנות עכשיו שום דבר ויכול להיות שיגיעו יותר הכנסות ובמקום אחר פחות הכנסות. לכן אנחנו מסתכלים על כל התקציב ככלל. שוב, אין סצנריו שבו תעקפי את תשעת מיליארד השקלים של תוכנית המילואים. זאת לא אפשרות שהיא על השולחן.

מענק לכלכלת בית זה חד פעמי? התגמול הוא בהתאם לימים שביצע החייל.

נכון.

אם כן, זה יכול להיות שינוי. מענק כלכלת הבית שאמרת שהוא 1.8, הוא מענק חד פעמי ואין קשר למספר ימי המילואים שביצע החייל?

אין קשר.

כלומר, יש חיילים שנניח גויסו בינואר ועשו מילואים חודשיים ואז הם יקבלו את המענק הכלכלי. זה בדיוק כמו שאלה שגויסו ב-7 באוקטובר. זו השאלה.

כן.

אתם יכולים לומר מה הסכום?

בתוך התשעה מיליארד שקלים, השלב הראשון של כלכלת הבית הוא 1,250 שקלים ללוחם ו-1,250 שקלים ליתר. עכשיו עם שני המיליארד שקלים שתביאו לנו, אנחנו רוצים לבודד את אוכלוסיית הלוחמים ולהכפיל להם את ה-1,200 שקלים ל-2,500 שקלים.

ברשותך, תמרי שוב את המספרים.

בשלב הראשון לוחמים והיתר יקבלו 1,250 שקלים. לאחר ששני המיליארד שקלים יעברו, נרחיב את המענה ללוחמים בעוד 1,250 שקלים. כלומר, הלוחמים יקבלו 2,500 שקלים והיתר יקבלו 1,250 שקלים.

כל שני מיליארד השקלים, גם ה-1,250 שקלים, הם בתוך שני מיליארד השקלים?

לא. במסגרת תשעת מיליארד השקלים.

אם הבנתי נכון אתם אומרים עכשיו שכל המס הזה, התרומה הזאת, נועדה לשני סעיפים של הטבות לחיילים לוחמים במילואים. הדבר הראשון הוא כלכלת בית בסך 1,500 ללוחם ו-1,250 לחייל לוחם.

לא. ההרחבה היא רק ללוחמים. 1,250 שקלים ללוחמים נטו.

מה ההבדל בין זה שיקבל 1,250 לבין זה שיקבל 2,500 שקלים?

אופן המילואים שהוא ביצע.

אלה חיילים רגילים.

כן.

זה סעיף אחד אליו הולך הסכום הזה. מה אמרת לגבי הסעיף השני?

זה הוא המס העיקרי. הארכת התגמול המיוחד מעבר ל-60 ימים.

שם אין הפרדה בין לוחם לתומך לחמימה.

כל חייל מילואים שעשה בין 32 ל-60 ימים מקבל על פי 133 שקלים ליום ואנחנו רוצים להאריך את התגמול המיוחד שהם יקבלו גם מעבר ליום ה-60. שהם ימשיכו לקבל 133 שקלים.

היום חייל מילואים שמבצע נניח 65 ימי מילואים שנה, עדיין מקבל 60 ימים.

נכון.

זה התגמול. היום זה בעצם כפול 133 שקלים שזה כמעטי 8,000 שקלים.

התשלום הזה הוא לא רק למפקדים<

לא. יש מענק מפקדים נפרד.

בנוסף לתגמול.

בהקשר לחיילים ששוחררו בשבוע-שבועיים האחרונים ועשו מעל 110 ימים בהמשכיות מה-7 באוקטובר עד לפני שבוע-שבועיים, בהקשר הזה הם מקבלים את זה רטרואקטיבית ככל שהדבר הזה יעבור או שזה רק לגבי מי שעכשיו מתגייס בשנת 2024.

אני מעריכה שכן. אנחנו רק נוודא את זה.

תוודאו את זה כי יש הרבה אנשים שכבר שוחררו והם עשו את המסה הגדולה של הימים.

אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת של ה-133 שקלים ליום. אנחנו דיברנו על כך שהסכום המזערי – העברנו את זה כאן בוועדה – לחייל מילואים הוא 310 שקלים.

זה גובה התגמול המזערי.

זה מענק.

התגמול המזערי משולם לחייל מילואים לא יפחת מ-310 שקלים.

עכשיו אתם מוסיפים עוד 133 שקלים תוספת ולא במקום.

נכון. תוספת.

אבל זה רק לחיילים שמשרתים במשך תקופה ארוכה, מעל 30 ימים.

מעל 30 ימים. אם כן, אלה 443 שקלים ליום.

מהיום הראשון.

כולל התגמול המזערי.

ודאי.

אני רוצה להבין כמה חייל מקבל.

בדיוק. אני רוצה לדעת. אם את אומרת 133 שקלים ו אנחנו החלטנו על 310 שקלים, מישהו יחשוב שאתם הולכים להוריד את הסכום. מדובר כאן בתוספת.

אדוני היושב-ראש, צריך להבין שיש חייל שמקבל עבור הימים בהתאם למשכורת שלו. את התגמול הוא לא מקבל בהתאם למשכורת.

אני מדבר על המזערי.

יש אנשים שמקבלים שכר.

גם זה שמקבל שכר יקבל עוד 133 שקלים.

בדיוק. אם עכשיו יש מישהו שהוא בהייטק ש המשכורת שלו היא 20,000 שקלים והוא הלך לעשות מילואים, הוא יקבל את השכר שלו. התגמול שלו לא קשור לשכר שלו. את התגמול הוא מקבל מהיום הראשון בהתאם לימים, עד 30 ימים ומ-30 ימים עד 60 ימים. עד 30 ימים, כמה זה ביום? אין תגמול. רק מה-30 ל-60 ימים. נכון? כלומר, מי שעשה עד 30 ימים מילואים, אין לו את התגמול אלא יש לו רק דמי מילואים רגילים שהוא מקבל, או שכר או ביטוח לאומי.

אבל יש מענקים.

זה ברור בגלל המלחמה, אבל מי שמקבל מ-30 ל-60 ימים, הוא יהיה זכאי למענק של 133 שקלים ליום. נכון?

נכון.

זה אומר שנוספים לו 30 ימים. מי שעשה מעל 60 ימים, ימשיך לקבל. זה התכנון שלכם.

נכון. להאריך.

מה התקרה? אין תקרה?

בתחזית הכלכלית.

ככל שאתה מוסיף שאלות, אתה מסבך את הצופה. אולי אתה לא תבלבל אבל אנשים צופים בנו.

אני יודע. לכן אני רוצה להבין אם יש תקרה לימים.

תן לי לסכם את מה שאתה ואני אמרנו. חייל שמקבל משכורת, איזו משכורת שהוא מקבל ממקום העבודה שלו, הוא ממשיך לקבל אותה כשהוא נמצא במילואים. בנוסף לכך התוספת הזאת תהיה בגובה של 133 שקלים ליום. לחייל שיש שכר מינימום, המזערי, שאנחנו קבענו שהוא צריך לקבל מינימום 310 שקלים, גם הוא יקבל 133 שקלים נוספים ואז הוא מגיע ל-443 שקלים.

החל מהיום ה-30.

כן. החל מהיום ה-32.

אל תבלבל.

אתה שוב רוצה לסבך.

נכון.

מעל היום ה-32.

מאוד חשוב לומר שאנחנו כרגע לא עוסקים בפרטי התגמולים האלה בהם מדובר. בתוך הצעת החוק לא נאמר כלום על המענק בכלכלת בית ומה הוא התגמול המיוחד. כל מה שנאמר זה איזשהו סעיף שאומר שאומדן ההכנסות הצפויות מהתיקון הזה ייכנס לתוכנית נפרדת שהיא תיועד כחלק מהסכומים שנכללים בתקציב האמור לצורך מתן הטבות לחיילי מילואים. זה הדבר היחיד וזה הקשר היחיד. חוץ מזה בשם התוכנית יש איזה קשר וזה הקשר היחיד לסיפור ההטבות עליהן אנחנו מדברים עכשיו.

לכן היה לי מאוד חשוב לפרט בפרוטרוט לפרוטוקול כדי שכל אזרח ידע לאן הולך הכסף.

בכל מקרה, כל מי שצופה בנו צריך לדעת שהדבר הקובע זה הגורם הרשמי, גם כאשר החוק יעבור או בהתאם לחוק או שייגש לקרן הסיוע ושם הוא יצטרך לקבל את כל המידע ושלא יאמר שהוא שמע במשדר של ערוץ הכנסת ועכשיו מגיע לו. אתם האחראים על הפרסום, אתם אחראים להגיע לכל חייל ואם לחייל יש בעיה, הוא יפנה אלינו ואנחנו נדע לפתור את הבעיה.

גם לא היה ברור אם התשלומים האלה כבר היום משולמים, אותו מענק מוגדל. את אומרת שהכספים יגיעו ואת לא מתכוונת למועד התשלום שיתחיל.

את זה אני אחדד. חשוב לי לומר ששני מיליארד השקלים בתוך התהליך כן עמדו כנגדו כל מיני דברים אבל במהות ברגע שהגענו לכאן, שני מיליארד השקלים בסוף מממנים כל רכיב שהוא מתוך התוכנית של תשעת מיליארד השקלים. חשוב לומר עוד משהו וזה שהמענקים למילואים שהם לא יפחתו מהסכום שמגיע מדמי הבראה היו ליבה של ההסכמות עם ההסתדרות והם עוגנו בהחלטת ממשלה ושם הכול מעוגן. היה רצון שבגלל שהמשא ומתן והתהליך נסב סביב זה, שיהיה לזה גם איזשהו אזכור בחקיקה. זה נכון שהאזכור אומר שהסכומים למילואים לא יפחתו מזה בחוק התקציב. זה כבר ממילא מה שמוגש לכם. לכן זה רכיב שנועד להסביר את ההסכמות סביבם זה עוגן. כלומר, ההסכמות האלה לא היו יכולות להתרחש אם המענקים למילואים היו פחות משני מיליארד שקלים. זה המקום.

מבחינת חקיקה, אני מסכימה שזה משהו שהוא דקלרטיבי ברגע שיש תשעה מיליארד שקלים בספר התקציב. הוא לא היה דקלרטיבי אם היה רק מיליארד שקלים בספר התקציב.

יש לי שאלה. מתי זה מתחיל?

חלק כבר התחיל. אנחנו בסוף רואים את התוכנית בגובה של כתשעה מיליארד שקלים, כמיליארד וחצי כבר הופשרו באמצעות קיצוץ רוחבי שהוגש לוועדת הכספים לפני שבוע-שבועיים והיתר יהיה כאשר התקציב יאושר.

כולם יהיו באותה תוכנית או שתהיה תוכנית נפרדת? איפה שאר הכספים?

בסעיף 15 בתוכנית של כוח האדם. ראיתי גם את ההערות. אנחנו חושבים שזה לא נכון להפריד לתוכנית נפרדת כי בסוף יכול להיות שהסכום יעלה על הסכום אותו אנחנו צופים ואז יצטרכו לאזן מתוך התוכנית אבל בוודאי לא יפחת.

אבל אז אין לנו מעקב. את אומרת שבהסכם כן היה חשוב גם להסתדרות שיהיה ברור שכנגד זה יש כסף בתקציב שמיועד למטרה הספציפית הזאת. לכן גם חשוב שתהיה תוכנית נפרדת כי אחרת לומר שיהיה כתוב בחוק התקציב, זאת אמירה ריקה שלדעתי אי אפשר לכתוב אותה.

נמצא כאן עמיתנו ממרכז המחקר והמידע. אני חשבתי שיש לנו דיווחים עיתיים למרכז המחקר והמידע שאנחנו צריכים במסגרת הסכמות בינינו. חשבתי להוסיף לדיווח העיתי הזה בשנת 2024 גם דיווח ביחס להתקדמות תוכנית המילואים וכך בעצם לאפשר את מה שמבקשת כאן היועצת המשפטית של הוועדה.

אפשר לבקש מהוועדה שזה יעבור דרכנו.

בסדר גמור.

למה לא דיווח לוועדה?

בדרך כלל מדווחים לוועדה ולא למרכז המחקר והמידע.

בדיוק. גם עכשיו. ידווחו לוועדה ואנחנו נעביר למרכז המחקר והמידע.

מוטי עזרן, התאחדות התעשיינים, מנהל תחום משפט קיבוצי.

תודה רבה אדוני. הוזכר כאן לא מעט המונח תרומה. מאחר והערת השבת נמשכת עד יום שלישי ויחד איתה גם פרשת השבוע, נזכיר את פרשת תרומה, שם הקדוש ברוך הוא מצווה וייקחו לי תרומה. המפרשים תוהים מה דבר וייקחו. מי שרוצה, נותן. מי שרוצה, מביא. מתפלפלים שם מפרשים רבים, רש"י אומר משלי, אחרים אומרים נתינה לגבוה, לקיחה לגבוה בעניין הזה היא כנתינה, ולהבדיל גם כאן יש סוג של לקיחה.

כתוב בלי הכסף ובלי הזהב אמר ה'. מה זה וייתנו? זה לא שייך לווייתנו לי. לכן כתוב וייקחו לי, שמי שתורם זוכה שהוא לוקח מצווה.

נכון. גם אצלנו להבדיל יש סוג של לקיחה של תרומה. חשוב שבמסגרת הלקיחה הזו נגדיר אותה. אמרו נציגי האוצר בתחילת הדברים שהשיג והשיח נעשה עם נציגי העובדים ואין ולא הייתה כאן כל כוונה להטיל איזה נטל חדש על מעסיקים. אני חושב שזה הדבר שחשוב לקחת בחשבון לאורך כל החקיקה כחוט השני. הדברים שחשובים לנו מבחינת הנוסח הנוכחי הם ראשית עובדים שכבר שולמו להם דמי ההבראה כאשר חלק מהמעסיקים משלמים דמי הבראה לכתחילה ולא בדיעבד, חלק משלמים בתחילת השנה, חלק משלמים את כל הסכום וחלק משלמים את חלקו היחסי של הסכום אבל כבר שילמו. חשוב לקחת בחשבון ושהדבר יבוא לידי ביטוי בחקיקה שניתן יהיה לקזז מהעובד את הסכום כאשר החקיקה תעבור כדי להעביר אותו למדינה לטובת המטרה החשובה.

החקיקה לא מטילה נטל חדש. זה אומר שרק עובד שיש לו זכאות, עובד שהשלים שנת עבודה ויש לו זכות לדמי הבראה ולא עובד אחר שבעצם קמה לו כאן זכות כלשהי עוד לפני שהתגבשה מבחינה כרונולוגית, לא יהיה זכאי וכאשר תתגבש הזכות רק אז תהיה החובה להעביר, גם אם היא תתגבש לצורך העניין בסוף שנת המס 2024. חשוב לנו להבהיר שהדבר ייעשה ללא הטלה של נטל על המעסיקים ויבוא לידי ביטוי בחקיקה.

כתוב בנוסח שזה רק עובד שהוא זכאי.

זה ברור.

נכון אבל גם כתוב שם שזה נוהג ויזכרו כביכול גם עובד שטרם הגיע. לכן היה חשוב להבהיר שזה רק עובד שהשלים שנת עבודה והוא זכאי לדמי הבראה.

לדעתי זה כתוב בהסכם הקיבוצי ויש התייחסות לחלק של שנה לגבי השנה הראשונה אבל אפשר לברר את זה.

הדברים ברורים. כתוב בפירוש רק מי שזכאי.

אני ראש תחום קידום מדיניות בכוח לעובדים. כמו שידוע לכולם, הציבור כבר קורס תחת הנטל עוד טרום המלחמה ובטח עכשיו וביתר שאת הציבור שמשתכר בדרגות שכר נמוכות. באופן כללי אנחנו נגד מיסים רגרסיביים שפוגעים בעיקר בציבור המוחלש. עכשיו יש כמה תהליכים שקורים במקביל כאשר הדבר הראשון בהם הוא הרצון להעלות את המע"מ, דבר שיפגע הכי הרבה בציבור החלש, והדבר השני זה הנושא בו אנחנו דנים היום שזאת התרומה של דמי ההבראה. אנחנו חושבים שלא יתכן שמטפלת או מנקה שמשתכרת 5,500 שקלים בחודש תתרום למדינה את אותו סכום כמו שתורם מתכנת בהייטק שמשתכר 40,000 שקלים. במידה ואין ברירה וכלו כל הקיצים וצריך לקחת מכיס העובדים – ואנחנו נגד זה – צריך לבנות איזשהו מנגנון דיפרנציאלי. בנייר העמדה שלנו אנחנו המלצנו על כך שעובדים שמשתכרים עד פעמיים שכר מינימום יוחרגו.

כמה עובדים כאלה שמשתכרים עד פעמיים שכר מינימום יש במשק?

את זה ידעו חבריי במשרד האוצר.

אלה רוב העובדים במשק.

זאת אומרת, יותר ממחצית העובדים במדינה משתכרים לא יותר מפעמיים שכר מינימום?

כי זה מגיע לשכר הממוצע. השכר החציוני נמוך מהממוצע. יש כאן הפניה מעגלית. זה אומר שנצטרך לקחת הרבה יותר ימי הבראה.

עובד שמשתכר 40,000 שקלים בחודש, זה בסדר שייקחו לו דמי הבראה לעומת עובדת שמשתכרת 5,000 שקלים ממנה לא ייקחו בכלל.

אני רוצה לקחת קרדיט ולומר שברגע הראשון שאלתי את השאלה הזאת ולא בגלל שתכננתי לשאול אלא השאלה נשאלה מעצמה. השאלה עולה מאליה ולכן אני מאוד מתחבר אליה.

מנכ"לית פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. אני רוצה קודם כל לברך את ההסתדרות ואת האוצר על ההתאגדות לטובת המילואימניקים. אין ספק שזה נושא חשוב ביותר.

אני רוצה להתייחס לצד השימושים, לצד המענקים שאמורים להיות משולמים מכוח החוק הזה, מכוח ההסכם הזה. לעניין מילואימניקים שהם פרילנסרים, בעלי עסקים עצמאיים שבעצם כרגע אין אליהם התייחסות מפורשת מספקת במסגרת התוכנית. כשהם ישוחררו הרבה מאוד מהדברים שנותנים למילואימניקים עצמאיים זה דחיית תשלומים, משמע שהם צוברים חובות בגין התשלומים האלה למדינה ואין לנו כרגע מערך לשפות אותם כדי שכאשר הם ישתחררו משירות המילואים פעיל, הם לא יהיו חייבים עשרות אלפי שקלים ולא יזכו לאיזשהו מענק במסגרת התוכנית, לא כל שכן במסגרת המענקים האלה.

הייתי רוצה לבקש שתוסיפו התייחסות למילואימניקים שהם פרילנסרים ולאיזשהו מנגנון של קיזוז עבור החובות שלהם בגין תקופת שירות המילואים.

אני אשמח להתייחס. בתוך התוכנית הגדולה של תשעה מיליארד, יש התייחסות למילואימניקים עצמאיים. בתוך קרן הסיוע הם יכולים להגיש בקשה לשיפוי על ההפסדים שנגרמו להם ולעשות זאת לפי כל מיני מסלולים כאשר כל מסלול נבחן לגופו. בשיתוף רשות המיסים אנחנו עובדים על מנגנון משותף לתת להם. רשות המיסים נותנת נתח מסוים ואנחנו משלימים אותו. אם כן, כן יש התייחסות לכך.

אני לא מדברת על הפגיעה בעסקים שלהם אלא בחובות שהם צריכים להמשיך לשלם כמו לדוגמה מקדמות שהם משלמים מדי חודש לביטוח הלאומי כאשר בעצם יש להם דחיית תשלומים אבל בעת השחרור התשלומים מתחילים להיגבות. זה לא משהו שקרן הפיצויים מכסה.

אנחנו הבאנו לכאן נציגה שתוכל לפרט לגבי המענקים, ככל שיש שאלות שחורגות מהמענקים עצמם כמו הארכות, דחיות וכולי. לאחר מכן נוכל להשיב על השאלות. הדיון לא עסק בזה וביקשנו בעיקר להתייחס למענקים מבחינת משרד הביטחון.

תרשמי שאתם צריכים להשיב לנו בעניין הזה.

נמצא כאן מישהו מההסתדרות הלאומית? לא.

אני חושב שנסיים עכשיו את הדיון הראשון בנושא. בשעה 13:00 נקיים דיון נוסף.

תודה לכל מי שהשתתף. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:13.